פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 45 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 12/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 84 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ה (12 בפברואר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון ירון לוי יונתן מישרקי לימור סון הר מלך יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו יוסף עטאונה מוזמנים: עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר - היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי חנן פריצקי – סמנכ"ל וראש מינהל, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביב נדיב – אגף אסטרטגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יוסי שטיינברג – סמנכ"ל השקעות ומימון, משרד החקלאות דרור בוימל – סמנכ"ל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע אדיר חדד – מנכ"ל נוף הרים בגליל אייל אשל – אבא של סמלת רוני אשל ז"ל, תצפיתנית שנפלה במוצב נחל עוז ענת שרף נעים – אמא של מאי נעים ז"ל, שבילתה במסיבת הנובה ונרצחה במיגונית בבארי הילה אביר – אחות של לוטן אביר ז"ל, שבילה במסיבת הנובה ונרצח במיגונית בכניסה לבארי רעות אדרי – אימו של סגן עידן אדרי ז"ל, סמ"פ בגולני ולוחם שב"כ שנרצח במסיבת הנובה אורית לוי – אמא של גיא גבריאל לוי ז"ל שנרצח במסיבת הנובה חיים רובינשטיין – פעיל במאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית משתתפים באמצעים מקוונים: מיכל ארד – ס. מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי יוסף חיים קקון – ראש עיריית צפת אורי קלנר – ראש מועצה אזורית גולן ישראל סברדלוב – סגן ומ"מ ראש עיריית צפת ייעוץ משפטי: צביה בן דוד מוסקוביץ מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. הצעת התקציב לשנת הכספים 2025, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל. הדיון שלנו היום, נעשה השלמות קודם כל של מי שעוד לא דיבר איתנו. יש אזורים שעדיין לא חזרו לשגרה, בצפון ועוד כמה נקודות. ראש עיריית צפת, בבקשה. יוסי קקון. הייתי כבר בביקור בצפת פעמיים נראה לי מאז. אנחנו דנים פה על נושאים של קרן לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ולא על נושא שמות רחובות. תודה רבה. יוסי קקון, בבקשה אדוני ראש העיר. << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> ברשות יושב-הראש, ברשות המשתתפים, חה"כ יוני מישרקי, אנחנו אתמול התוודענו לנושא הזה של הישיבה החשובה הזאת והגשנו שלוש תוכניות. אני רוצה ברשותכם לגעת בתוכנית אחת, בשלושתן, אבל אני אתחיל עם אחת חשובה ביותר. אני הכנתי עכשיו, אראה לכם את זה. תוכנית לשיקום הצפון. ממש 500 דפים של מה צפת צריכה בעקבות המלחמה. אחד הנושאים המרכזיים שיש פה זה כל הנושא של החינוך, שזה פערי למידה. אנחנו מדברים על ילדים שכמעט שנה שלמה בחמש שנים האחרונות לא למדו, כולל קורונה, כולל מלחמה. מדברים על נושא של חוסן, אנחנו באירוע רב נפגעים אצלנו פה. רק אתמול מבקר המדינה פרסום שכשלושה מיליון אזרחים מתושבי מדינת ישראל בפוסט טראומה, וכמובן גם בתוך צפת. כל נושא חוסן, כל נושא למידה, כל נושא חינוך. ביקשנו שם 55 מיליון שקלים לסעיף הזה. אנחנו מאמינים שבעזרת השם, עם הפעילות שאנחנו עושים גם מול משרד האוצר, גם מול משרד החינוך, משרד הפנים, כולנו, אנחנו נקבל את הכסף. במסגרת הכסף שהוקצה שלושה מיליארד שקלים לשיקום הצפון. אבל כן בדקנו וראינו שגם אם מחר אנחנו מקבלים את הכסף הזה לא יהיה מי שייתן את השירות הזה בתוך המוסדות. לא יהיה משהו מותאם, לא יהיו מטפלים. לכן אנחנו הולכים פה על איזה תוכנית מהפכנית. פשוט להתחיל היום, מיד, להכשיר מטפלים מתוך הקהילות. בין 50 ל-100 מטפלים בתוך כל צפת, למשל ארבעה חודשים. ממש, הם יצאו לחל"ת, ייכנסו לתוכנית של יום יום למידה. בסוף התהליך הם יקבלו תעודה של מטפלים והם בעצם ינגישו את כל התוכנית הגדולה הזאת שכתבנו פה. זו תוכנית אחת שהגשנו אליכם, כארבעה מיליון שקלים. כמובן אנחנו גם פנינו לפילנתרופיה, אנחנו מתכוונים שגם משם יהיו לנו מענים של חלק מהכסף. וכל דבר שהוועדה תוכל להקצות לדבר הזה נשמח מאוד. דבר שני זה הנושא של תעסוקה. יש לנו פה גברת בשם חנה, שעושה פה תעסוקת נשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חנה ראדו. זו אותה חנה שעושה בנגב. << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לה פרויקט מדהים בצפת. << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> נכון. אז כל נושא של תעסוקת נשים, אני רואה בכל משפחה סוציו-אקונומי 2, כל משפחה שמתחילה להתפרנס בצורה מכובדת זה ברכה ליישוב. מעבר להנחה בארנונה, שזה פחות מעניין אותי. זה יותר שלום בית, זה פחות בעיות עם הילדים, פחות רווחה, פחות ביקור ברחובות. ממש ככה. לכן יש לנו משימות להוציא כמה שיותר נשים לעבודה וכמה שיותר גברים לעבודה. היא רוצה להתפתח לשלב נוסף של הייטק. היא צריכה עכשיו סיוע של כמיליון וחצי שקלים. אני מנסה לעזור לה, גם שר העבודה אמור להגיע אליי בנושא הזה. הגשנו גם את התוכנית הזאת. תוכנית שלישית זו פעילות בלתי פורמלית. אנחנו במסגרת משרד השיכון קיבלנו תקציב שנגמר לנו לפני חצי שנה לפעילות בלתי פורמלית אחר הצוהריים לנוער. גם נוער חרדי, גם נוער כללי. לצערי התקציב הזה נגמר. ביקשנו גם את הבקשה הזאת. אלה שלוש הבקשות שלנו. צפת, כמו שאתם יודעים, בתנופה מאוד גדולה, בצמיחה לקראת הסכם גג גדול, לקראת תוכנית מתאר. לקראת באמת מהפכות ממש גדולות. כל דבר שהוועדה תוכל לבוא ולשים פה בצפת, כל שקל פה יהיה שווה הרבה. נשמח מאוד מאוד לעזרה שלכם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אז ככה, יוסי, ברשותך רק שאלה קטנה. אנרגיה מתחדשת זה נושא שאתם פועלים בו, נמצאים בו? יש לכם כבר היום תוכניות קיימות או כיוון לתוכניות כאלה? << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> כן. אז אנחנו מינינו פה פרויקטור מקרן בלומברג, נתנו לו פה פרויקטור במימון שלהם. התחיל לעבוד פה לפני חודשיים בערך, מאז הפסקת האש. רק על אנרגיה. זה הפרויקט שלו והוא עובד על זה, מכין תוכניות. ואדרבא, אם היינו עוד טיפה מספיקים גם לזה היינו מגישים. ואם זה לא מאוחר, אז נגיש גם לזה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, אז תוסיף גם את הנושא הזה, כי הוועדה עסקה בזה רבות ויושב-ראש הוועדה מאוד מתחבר לאירוע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם הוא יספיק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא תוך שעה מוציא את זה. תראי את כל האנשים סביבו. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן. תוציא גם את הנושא הזה של אנרגיה מתחדשת. וכמובן, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיש את ההצעה. תראה, אנחנו לא מתחייבים לקבל את הכול. אני אגיד לך מה המגבלות, שתדע אותן קודם כל. אנחנו לא מאשרים תוכניות רב שנתיות. זאת אומרת שנה כרגע, אנחנו רוצים לתת לך סטארט כדי לחזור לפעילות בצפת, לאחר שאנחנו יודעים שתקופה הייתם, ביקרתי בעיר. ביקרתי גם בעסקים, הייתי ברחוב שם, במדרחוב. אתם צריכים לחזור לעבודה, לכן הדברים האלה חשובים כרגע. לגבי התוכניות אנחנו לא נקבל את הכול או שנעשה שיתוף פעולה עם שרים, גם יצטרכו לשים כסף. אנחנו נותנים און טופ, בדיוק מה שדיברת, זה מה שאנחנו צריכים. אנחנו לא נותנים, רק אני מעיר את ההערה הזאת לכולם, גם מי שנמצא כרגע שומע אותנו, לא שומע, בזום. אנחנו נותנים עזרה ביחד עם השרים. זאת אומרת זה יהיה שיתוף בעצם בהשקעה. זה המסר שלנו בכלל בכללי. << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> נשמח לעזרה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שרים גם שאמרו שהם מוכנים ושמחים להשקיע איתנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל שאלה אחת. לגבי הפרויקט שלך של להכשיר מטפלים במערכות החינוך. בעצם התקציב הזה מותנה בכך שתקבלו תקציב ממינהלת תנופה, נכון? << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> זה לא כל כך מותנה, כי אני לא יודע מה ייצא בסוף עם המינהלת. כמה יתנו, מה יתנו. אבל אני יכול להגיד לך שאם מחר נותנים לי 20-30 מיליון שקלים אין לי מספיק מטפלים כדי להוציא אותה לפועל בכלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אז זה מה שאני שואלת. האם הסעיף הראשון עומד בפני עצמו? כי אתה הצגת אותו יחד עם הכסף שאתה אמור לקבל ממינהלת תנופה. האם הסעיף הראשון זה משהו שהוא מותנה בכספים האלה או שהוא עומד בפני עצמו? הכשרת המטפלים תהיה דרושה בכל מקרה? << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> שאלה טובה. אני אענה עליה. קודם כל, ודאי וודאי שהקמנו את כל הפרויקט הזה וכתבנו אותו גם בצורה מאוד מקצועית. הבאתי אנשי מקצוע. הקמנו אותו בעקבות זה שאנחנו מצפים לקבל כסף בהמשך ונוכל לממש את הכסף הזה. אבל גם אם לא נקבל את הכסף הזה בהמשך או שנקבל חלק ממנו, עדיין לשים עכשיו עוד 60-70 מטפלים פה בעיר שמחויבים לי בעקבות הקורס שעשיתי להם לשעות כאלה ואחרות אין לי ספק שזה יביא ערך מוסף ענק ואולי אפילו זה ייתן יותר במידה ולא יהיה. זאת אומרת, אם לא יהיה כסף מהמדינה לנושא הזה אז לפחות את המטפלים האלה יש לנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ושאלה שנייה לגבי הסעיף השני, של הפרויקט תעסוקה של חנה ראדו. אתם מבקשים מיליון וחצי. אתם יודעים מיליון וחצי מה האדוות של זה? כמה נשים אפשר? כי אני יודעת שזה תעסוקת נשים בעיקר או שבפרויקט הזה לא? ואם כן, אנחנו יודעים כמה אנשים יהיו בעקבות המיליון וחצי? << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> אני שומע פה מהסגן שלי שהתעסק עם זה אתמול שמדובר על כ-100 אנשים שייצאו לשוק העבודה בעקבות המהלך הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. << אורח >> ישראל סברדלוב: << אורח >> בעצם מה שהיא מבקשת זה בעצם רק לתת לה את האפשרות להניע את הגלגל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> ישראל סברדלוב: << אורח >> כשזה יתחיל כבר היא יודעת לנסוע לבד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מיליון וחצי, 100 אנשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יוסי, אנחנו כאן נהיה פה שגרירים של צפת בוועדה. לא צריך הרבה, כי יש לנו פה חברים טובים מאוד שכולם חשוב להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כל הוועדה, אנחנו נסכם את הדברים שבוע הבא. << אורח >> יוסף חיים קקון: << אורח >> תודה. והוועדה מוזמנת תמיד לביקור אצלנו. תודה רבה חברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. משרד הרווחה, תציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חנן פריצקי, סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה. אנחנו ביקשנו מהוועדה בעצם אני ביקשתי לתאר בקצרה את מה שתיארנו בפעמים הקודמות. אני מזכיר לכולנו, משרד הרווחה מספק שירותים בכתשעה מיליארד שקלים בכל רחבי הארץ. אספקת השירותים נעשית גם במסגרות חוץ ביתיות וגם במסגרות קהילתיות. הבסיס של תפיסת הרווחה ברשויות המקומיות מבוססת על כך שהרשות המקומית מעמידה מבנים לצורך אספקת שירותים והמשרד הוא זה שמספק את השירותים ומממן באופן שוטף את כל השירותים. אנחנו מדברים על שירותים כמו מרכזי יום למוגבלים, מרכזי יום לנשים מוכות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מרכז יום למשפחה כזה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מגוון של השירותים שהמשרד הזה נותן. כך בעצם פועלת המדינה 75 שנים. ומה שקרה בשנים האחרונות שיש צוואר בקבוק מאוד גדול, בעיקר בגלל סיפור של ועדת טכטנברג, שלקחה בעצם את כל המבנים הציבוריים ברשויות המקומיות והעבירה אותם לטובת מסגרות חינוך ואנחנו רואים שיש בעיה קשה מאוד במבנים ברשויות. כתוצאה מזה נעצרת אספקת שירותים, כי חלק מהשירותים שלנו יש לנו לזה תקציב, אנחנו יכולים לממן את זה ואנחנו לא מצליחים לעשות את זה בגלל צוואר בקבוק. הגענו לפה בוועדה בפעם הראשונה, סיפרנו את הסיפור. כבוד יושב-הראש ביקש שנבוא עם תוכנית פעם אחת שהיא תדבר על משהו ממוקד ופעם שנייה שזה יהיה רב רשותי. אז הבאנו תוכנית לארבעה מרכזים רב תכליתיים כאשר החמישי הוא כרגע, דיברנו על ארבעה, אבל אנחנו עם פוטנציאל גם להרחיב את זה לחמישה. מדובר על מרכזים רב תכליתיים, משהו חדשני, שבעצם במקום שיהיה מרכז יום למוגבלים במסגרת אחת או מעון יום לנשים מוכות במקום שני, אנחנו במרכז הזה נשים משהו רב שירותים. בבוקר זה יהיה מרכז אחד, אחרי הצוהריים מרכז שני, בערב מרכז שלישי. ואפילו בלילה אולי נצליח לנצל את זה לנופשון או משהו אחר. והתפיסה היא לעשות את זה באשכולות. זה משהו חדשני שלא קיים עד היום, לעשות מבנה רב תכליתי באשכולות. כאשר האשכולות הרעיון המרכזי הוא שיהיו כאלה שיספקו בעצם שירות לכל הרשויות שנמצאות בתוכם. אנחנו מדברים על הבנייה, כי משרד הרווחה לא בונה דברים כאלה. אנחנו מבקשים מהקרן את הבנייה עצמה, כאשר אנחנו מתחייבים שאת כל השירותים אנחנו נממן. למרות שמדובר במיליונים רבים גם לטווח ארוך מאוד. אבל אנחנו מתחייבים לממן את כל השירותים שיהיו במרכז הזה כאשר המרכז הזה ייבנה. אנחנו רוצים לבחון את כל העניין הזה פעמיים: פעם אחת של אשכולות, איך זה עובד עם משהו רב רשותי ופעם שנייה את כל התפיסה של לשים מגוון שירותים במבנה אחד. אם אתם רוצים פירוט, נמצאת אצלי מתכננת המשרד עופרה אבן והיא יכולה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להראות איפה המקומות, תעדוף של המקומות. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> תודה. אני עפרה כרמון אבן, אני מנהלת את פעילות התכנון במשרד הרווחה. מנהלת תחום בכיר היבטים חברתיים בתכנון ובנייה. אני אציג את ההצעה. (הצגת מצגת) אז אנחנו בעצם מבקשים, כמו שאמר חנן, בין ארבעה לחמישה מרכזים, תלוי בזמינות התקציבית של הוועדה. באשכול בית הכרם אנחנו מבקשים מרכז חוסן קהילתי גלילי רב תכליתי ורב תרבותי. זאת אומרת, הוא ישרת גם אוכלוסייה יהודית, גם אוכלוסייה ערבית וכיוצא בזה. כמו כן אנחנו מבקשים מרכז שלום המשפחה קראנו לזה. גם הוא רב תכליתי ורב תרבותי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה עולה 14 מיליון שקלים? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> המטראז'. בהמשך המצגת יש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה רק מבנה. מה יש לך? זה כלום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לי המון כסף. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> התמחור הוא לפי 10,000 ש"ח למטר. שזה תעריף מאוד צנוע, כי הייתה עלייה בתשומות ושינוע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני תכף אתייחס גם בהיבט התקציבי, שתבינו כמה הבקשה היא יעילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז פה אנחנו מבקשים מרכז כזה גם באשכול גליל מערבי וגם במידת האפשר באשכול גליל מזרחי. במחוז דרום אנחנו מבקשים מרכז חוסן טראומה רק תכליתי באופקים ובנתיבות אנחנו מבקשים מרכז רב תכליתי למשפחות ואנשים עם מוגבלות. חשוב לי להדגיש שבשנים האחרונות, אני מניחה שברור לכולנו, עם הקורונה ועם הטראומה של ה-7 באוקטובר והמלחמה, החיוניות של שירותי רווחה איכותיים ומותאמים ברורה לכולם. התבהר לכולנו כמה משמעותי הסיפור של קהילה בחוסן. ושירותי רווחה מאפשרים את זה. שירותי רווחה יעילים ואיכותיים מגבירים את הביטחון האישי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שוב פעם, כמה עולה מבנה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אנחנו מדברים על 10,000 ש"ח למטר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מרכזי חוסן אין שום תקציב בתקומה למרכזי חוסן? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> א', אני באה ואומרת, כל הבקשות כאן הן לא כלולות בהחלטות וגם לא בהחלטות עתידיות בהקשר של תקומה ותנופה. כי נתיבות ואופקים לדוגמה הן לא בשטח הגיאוגרפי שמכוסה על ידי מינהלת תקומה. וכמו שאמר חנן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי יש את ה-1.3 שכן אמור לעבור מה שנקרא לעוטף של העוטף. אבל אין לי מושג על מה הולכים לתקצב את זה. אני אומרת את האמת, אני לא הצלחתי להבין לאן התקציב של ה-1.3 הולך. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מכירים את זה, אבל מדובר על מגוון שירותים. ורווחה הוא חלק קטן מתוך העניין. וגם אם הוא בסוף יהיה אז זה יהיה לצורך תגבור שירותים ולאו דווקא הקמת מרכז. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ולא להקמת מרכז חדש. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שמרכז החוסן היחיד באזור הזה לדעתי הוא בשדרות. נכון? שגם הוקם בעקבות כספים קואליציוניים בכלל. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני רוצה להדגיש שכאשר אנחנו מבקשים מרכז רב תכליתי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את אומרת לי מחיר למטר והתקדמנו. אני שאלתי כמה עולה מבנה. אני יודע, כי זה נשמע יותר טוב אולי. אבל אני אמרתי גם בישיבה הקודמת שהמחיר נראה לי קצת גדול מידי. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> הנה. לא, כל מה שהיה בפעם הקודמת אנחנו קצת ראינו שאפשר, יש היתכנות נוספת למקום חמישי, לכן הכנסנו אותו גם פנימה. אז כל ההבדל מפעם קודמת שדיברנו על 58 מיליון שקלים. אבל גם אז אמרנו שיש היתכנות למרכז נוסף. הנה ארבעה מרכזים ראשונים. אנחנו מדברים על בין 14 ל-15 מיליון שקלים למשנה. זה בנתיבות יעלה טיפה יותר יקר. אבל אלה סדרי הגודל. אתם רואים: 13.8, 14, 14.5 כפול שניים במידה וזה יתאפשר, 16.5 מיליון. כמו שאמרתי, בישיבה הקודמת דיברנו על 58 מיליון שקלים. אנחנו ראינו שאפשר לפתוח עוד מרכז אחד. יש היתכנות מאוד גדולה לפתוח עוד מרכז אחד בגליל מערבי ומזרחי. אז לכן הסכום טיפה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני שאלתי בישיבה הקודמת למה זה כל כך יקר. אמרתם כי זה רב תכליתי. רגע, שנייה. מה זה משנה אם נכנס ילד ואחרי זה נכנס מבוגר? אז מחליפים את הרהיטים. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, לא, בכלל לא. תסתכלו, הנה, אנחנו ניכנס לדוגמה למרכז חוסן קהילתי גלילי רב תרבותי באשכול בית הכרם. בצד ימין יש לכם את כל הפונקציות. עכשיו תשימו לב, תסתכלו בשורה החמישית. 10 חדרי טיפול פרטניים וקבוצתיים רב תכליתיים. זה היופי ברציונל של ההצעה הזאת. אנחנו מייצרים את כל הפונקציות במרכז כרב תכליתיות. אז יש לנו אסופה של חדרי טיפול. בבוקר זה ישרת את הלקוחות שירות בוקר, של שירות אחר הצוהריים, סופ"שים. זאת אומרת כל שטחי השירות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאת עושה מכרז לקבלן לא מעניין אותו אם נכנס עכשיו ארבע קבוצות גיל במשך היום ואז הוא אומר לך 'טוב, זה עולה יותר למטר בגלל שיש יותר קבוצות גיל'. אז כשאת אומרת לי חדר טיפול ואז הם יוצאים ואז נכנס מישהו אחר, בסדר. אבל מה קרה פה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עשרה חדרי טיפול. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> תסתכל, יש לך 460 מטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה יש בחדרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם זה 10,000 למטר זה 4-5 מיליון שקלים, זה לא 14 מיליון. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> נכון. אבל על זה אתה צריך להוסיף הרבה מאוד עלויות תוספתיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל שוב, את אמרת שזה 10,000 שקלים למטר. מדובר פה ב-460 מטר, זה 4 פסיק, פה את מבקשת תקציב משולש. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> נכון. כי אנחנו מוסיפים עלויות מיגון. יש הרבה מאוד עלויות תוספתיות לעלויות הבנייה הבסיסיות. אז במצטבר זה באמת לא 10,000 למטר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, מיגון, ממ"ד גדול. חוץ מזה? איזה תוספות יש? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, לא. שירותי רווחה את צריכה לקחת בחשבון את אתגרי המוביליות של אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, של קשישים. את צריכה למגן את המבנה כולו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה העלות למטר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה 150 מטר. אתם ממגנים את כל ה-150 מטר? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> זה תלוי באפיון של האוכלוסייה. אם אנחנו מדברים על קשישים, בהחלט. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז כשאת אומרת 10,000 שקלים למטר זה לא כולל? לא כולל מטר ממוגן? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא כולל ממוגן. אז בבסיס התעריף המשרדי הוא סביב ה-10,000. באזורים האלה את נדרשת למיגון מלא ואז את בעצם מקפיצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה בגליל את נדרשת למיגון מלא? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> היום התפיסה שלנו אומרת שאם אתה בונה כבר מבנים אתה כבר ממגן אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה העלות למטר? היא לא 10,000 כמו שהוא צעק פה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> העלות בסופו של יום, העלות הכללית היא משולשת. אבל אני אומר, שאנחנו התחלנו לבחון את העלויות בסופו של יום, עם כל סיפור גם של הנגישות וגם של הפסיליטיז ושל זה, אנחנו מדברים זה עלויות של המבנה שהגענו אליו מלמטה למעלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם פה תוכנית? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> יש לנו פה תוכנית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראו, המטרה שלנו, אנחנו לא סתם מקשים. המטרה שלנו באמת לתת איזה סטארט מסוים, לתת איזה סכום. לא עכשיו תיקחו לנו את הכול, כולל השמנת והסידור והפרחים בכניסה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, לא, לא, אמר חנן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני מדבר. ופסים נגד החלקה. אוקיי? את רוצה אני ויוראי נבוא להרכיב את זה אם נחסוך עוד חמישה מיליון לקרן. זאת לא הבעיה. השאלה היא למה זה כל כך יקר? אני מבין שיש מבנים. כן, כמו בתי חולים, אז עושים ציפוי בקטריאלי בקירות וכל מיני דברים כאלה. אבל לבוא ולהגיד אנחנו רוצים 15 מיליון שקלים, את יודעת מה אני עושה עם 15 מיליון שקלים? מטפל בעוד 2,000 ילדים לפחות בטיפול נפשי אחרי הסיפור של המלחמה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אז אני רוצה להסביר. כמו שאמרתי, הרציונל של המטראז' ושל התקצוב בא ואומר שכל חלל במרכז הוא רב תכליתי. זאת אומרת, הוא נותן מענים למגוון הפעילויות שמתקיימות במרכז. אז נתתי את הדוגמה קודם לכן של חדרי הטיפול. כנ"ל יהיה לנו רק אולם התכנסויות אחד. תחשבו כמה ההצעה הזאת יעילה ביחס לחלופה שבאה ואומרת נקים חמש מסגרות. בכל אחד יהיה אותם התכנסויות, בכל אחד יהיו חדרי טיפול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אתם אמורים לחסוך, לא ליקר. בגלל שזה מבנה אחד. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> מה שאני מנסה להגיד שזו הצעה יעילה וחסכנית. ושוב, אתם יודעים, אנחנו יכולים להוכיח לכם במספרים יותר מפורטים את העלויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר לשאול שאלה, אבל עקרונית. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> רגע, אני רוצה להתקדם אולי להראות, סליחה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז תתקדמי. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> תראו, פה יש לנו את מרכז שלום המשפחה הרב תרבותי. בסדר? אז שוב לפי אותו מפתח אנחנו מדברים על מרכז שיכלול תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי שעוסקת גם באובדן, אבל ושכול, כולל כל ההשלכות ארוכות הטווח, כולל מענה הוליסטי לכל בני המשפחה. מרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה. מרכז הורים וילדים רב גילאי. מרכז חיזוק כוחות משפחתיים. וזה באשכול גליל מערבי. וככל שיתאפשר נרצה אותו דבר גם באשכול גליל מזרחי. במצגת הקודמת הצגנו מערבי או מזרחי. ככל שיתאפשר נדרש בשני האשכולות. באופקים אנחנו מבקשים מרכז חוסן, טראומה. יש הצפה של פניות לסיוע רגשי ונפשי בכלל האוכלוסייה, בגלל הגילאים. המענים הקיימים היום אינם מספקים, לא ניתן לתת מענה מיטבי. הצרכים רק גוברים. יש עומס בלתי נסבל. המרכז פשוט יאפשר תוספת מענים החסרים, יאפשר לבנות את תחושת השייכות. יאפשר העצמה, בניית תחושת הביטחון האישי, הקהילתית. בניית רשתות תמיכה קהילתיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בהקשר הזה אני רוצה לשאול. כל כוח האדם שאמור להפעיל את התוכניות האלה כרגע נמצא ולא נותן את השירותים האלה כי אין לו מרכז פיזי? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא. כרגע אנחנו, השירותים האלה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא מאוד, היא כן או לא. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> התשובה היא לא. אנחנו לא מפתחים שירותים אם אין לנו מבנה, לצורך העניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. אתם מזהים שיש צרכים ואתם לא נותנים להם מענה כי אין לכם מבנה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני לא רוצה להגיד את זה באופן הכי, יותר ברור מזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מבקש שתהיה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אומר, בכל נושא אצלנו יש רשימת צרכים שאנחנו לצערנו הרב לא מצליחים להגיע אליה. אנחנו מצליחים להגיע אליה באמצעות תקציב ובאמצעות חסמים אחרים. כרגע אנחנו מזהים פה משהו שאנחנו יכולים לתקצב אותו ואין לנו כרגע אותו. התשובה היא לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, אני שואל שוב. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> התשובה היא לא. אין כרגע תקציב. או שהשירותים האלה ניתנים בקטן בכל מיני מקומות אחרים. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> הנה, תסתכל. יש שם את ההתייחסות לבית במישור. מיזם שפועל על בסיס חברה אזרחית. אז חברה אזרחית ידעה לסחוב את המאמץ עד היום. אבל אנחנו מתישהו צריכים לחזור לסיפור הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני שואל, במידה ומחר בבוקר יש את מרכז החוסן באופקים, שהוא מאוד חשוב. אתם יודעים להעמיד מיידית את כוח האדם כדי להעמיד את כל השירותים החשובים שנמצאים כאן? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו יודעים לתקצב את זה. המיידית אני קצת נבהל מה-"מיידית". אני רק אסביר, רק בשביל שאני אהיה מדויק. שירותים במשרד הרווחה צריכים תקופת הבשלה, אבל אני חד משמעית מהבחינה הזאת אנחנו יודעים לשים כסף כדי שהמרכז הזה יתחיל לפעול. ייקח חודש, ייקח חודשיים, ניערך קודם. אבל אנחנו נדע לשים את המשאבים האלה כדי שהמרכזים האלה יפעלו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מפתחים שירותים שהם בסיסיים כי אין להם מבנים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהתקצוב של משרד הרווחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. מרכזי חוסן הוקמו עד עכשיו מכספים קואליציוניים. אם תזכור, נירה שפק העבירה להקמת מרכז חוסן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אבל לא מדובר רק במרכז חוסן, מדובר במרכזים רב תכליתיים שנותנים שירותים בסיסיים. זה כמו שמשרד החינוך לא ייתן שירותי חינוך אם לא יהיה מבני חינוך. ברור שחלק מהתקציב של שירותי החינוך זה הקמת בית ספר. אז חלק מהתקציב שאמור להיות במתן שירותי רווחה זה לתת, אם אתם אומרים אני לא יודע לספק שירותים בלי להעיד מבנים אז הדעת נותנת שחלק מהתקציב יהיה בהקמת מבנים שבהם נותנים את השירותים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> המציאות היא מאוד מורכבת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בדיוק אמרתי את זה קודם למיכאל ביטון. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כמי שאחראי על התקציב, השמיכה היא מאוד צרה ואנחנו מנסים לנתב את כל הדברים האלה. עלויות בנייה הן עלויות מאוד גבוהות ומהבחינה הזאת השיקול בין בנייה לבין אספקת שירותים, אתה הרגע דיברת על שירותים שלא מתקיימים. אנחנו כרגע עדיין בתפיסה, זה קורה, יש עם זה צווארי בקבוק, אבל אנחנו עדיין נמצאים בעולם שבו הרשות צריכה לספק מבנה. זה לוקח זמן, זה קורה בסוף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני מבין מה שאתה אומר. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה קורה פחות מידי. אבל אני אומר, זו אחת מהמצוקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עקרונית אני אומר, הרי אתה לא היית מעלה על הדעת שמשרד הבריאות היה מגיע לכאן ואומר אנחנו רוצים לתת שירותי בריאות מצילי חיים לאנשים, אבל אין לנו כסף להקים בית חולים או מבנה או קופות חולים. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אבל משרד הבריאות מתוקצב על זה, אנחנו לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומר, זה איזה שהוא פער. שוב, אני לא מחפש לפתור את כל בעיות המדינה בתקציב משרד הרווחה, שהוא לא מספיק גבוה בעיניי. אבל זה נראה לי פגם מהותי ובסיסי שאתם אומרים אנחנו מזהים צורך, אנחנו יודעים להעמיד שירותים, אבל נמנעים מלהעמיד את השירותים החיוניים האלה כי אין לנו מבנים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לצערי הרב אני חוזר ואני אומר, בקטע הזה אנחנו לא מכסים את כלל צרכי הרווחה. אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים הכי טוב בתוך תקציב מאוד מוגבל. וכרגע, מהבחינה הזאת, סיפור של מבנים שכרגע אני חוזר ואומר, הוא באחריות הרשות המקומית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אני רוצה להגיד משהו. אני מבין מה שאתה אומר, אני מבין, התשובה שלך ראויה. אני אומר, יש לי בעיה עם התפיסה. אני יודע ש-10 כפול 460 יוצא 4.6 מיליון. למה עשיתם 14 מיליון? לא קיבלתי תשובה לזה. אם אנחנו נגיד שאנחנו נותנים חצי ואתם תשימו חצי אז זה יהיה 4.6 חלקי 2.3 מיליון, תביאו את החצי ותעשו את המבנה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו מוכנים לספק לוועדה, אם אין לנו את הנתונים פה אנחנו מוכנים לספק טבלת אקסל מסודרת של איך אנחנו מגיעים לעלויות האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, כי אמרתם 10,000 למטר. 460 מטר. אני טועה בחשבון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, אתה לא טועה בחשבון. רק אני מסביר את מה שהיא אמרה. היא אמרה שזה התעריף הבסיסי לבנייה ועליו מתווספים כל מיני נושאים שבהם צריך לתקצב מבני רווחה. זה היה ההסדר ואם צריך אנחנו גם נספק נתונים נוספים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כמה זה, מ-10,000 למה זה קופץ למטר, כולל הצטיידות? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> זה משלש את עצמו. אני אגיד איך נבנה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כללים ברורים בעולם הבנייה. וציוד הוא יקר, אבל הוא לא יכול לשלש בניין. יש אולי במוזיאונים שעושים משהו נדיר או בחדרים נקיים של הייטק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20,000 שקלים למטר, אתה עושה את ארבע הבלטות במטר הזה מזהב. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, לא, אז אני אסביר. התמחור הזה נבנה כשישבנו וניתחנו את התקציב הנדרש להקמת שירותי רווחה באשכולות תקומה. ואז, זה היה בעצם לפני שנה, עשינו סבב שיחות עם רשויות מקומיות כדי להבין מה התקציב הריאלי הנדרש. וכדי להגיע לתוצר איכותי, ארוך טווח, שלא מתכלה, כולל הרבה מאוד רכיבים, לא רק רכיבי בינוי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה למשל? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> רכיבי מיגון, רכיבי פיתוח, נגישות. רכיבי אבזור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בניתם שם בניין בשנה האחרונה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> לא, כי אנחנו מחכים לתקציב. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא, התשובה היא לא. לא היה לנו ניסיון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מהסוג הזה, אבל בניתם למשל משרד רווחה למחלקת רווחה? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> חה"כ מיכאל ביטון, שנייה. כי בקטע הזה אני חייב להגיד שאנחנו דיברנו על זה, אתה פשוט לא היית פה. אנחנו לא עשינו שום דבר כזה, זה משהו חדשני לחלוטין. אנחנו לא בונים בניינים לטובת שירותי רווחה. לא עשינו את זה עד היום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תדע לך בכללי, אני דיברתי גם עם מרגי וגם עם המנכ"ל שלכם ואני חושב שזה שהאוצר לא הגיש אתכם תחת הסעיף שבחוק מדבר על חברתיים ושכל עולם הרווחה נפקד מקרן העושר זה לא תקין. עכשיו כשאתם באים ומציגים לנו בקשות הדברים צריכים לעמוד בכללים של צורת העבודה שלנו עם כלל המשרדים. לא סביר ולא מידתי שאם הבנייה עולה 10,000 למטר הבנייה בפועל תהיה 30,000 למטר. משהו פה לא בסדר. יכול להיות שלמשרד הרווחה אין מחלקת בינוי והיא מומחית בתחומים האלה, אבל תעשו בדק בית על התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רציתי לשאול אותך לגבי המבנים ברשויות, כראש רשות לשעבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, אתם יודעים שבאמת מרצדס ו-BMW יותר יקרות מטויוטה. אל תציגו לנו מרצדס, כי אולי לא תקבלו כלום. תציגו טויוטה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ברור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> או ניסן, אולי ייצא לכם משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הפרויקט שלכם הוא חשוב מאוד ואנחנו רוצים להשקיע אתכם, אבל לא - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נוכל לתת לכם מייבאך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא כסף שלנו. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו שומעים. ואנחנו נחזור חזרה הביתה ונבדוק עוד פעם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כולל אדריכל שיבדוק. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ואנחנו נציג לכם את העלויות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולל matching ואנחנו רוצים לעשות אתכם משהו, באמת. אי אפשר שהקרן הזאת תצא לדרך ומשרד הרווחה נפקד ממנה. יש לנו המון חובות פה, להמון משרדים. אבל תחת הסעיף חברתי אנחנו רוצים לעשות אתכם משהו שמחולל שינוי, משהו אמיתי וטוב. רק תלכו להביא הצעות שאפשר לחיות איתן ולבצע אותן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לגבי ה-matching אני רק רוצה להגיד משהו אחד. אנחנו מתחייבים פה בכל המרכזים האלה לממן את כל השירותים בפנים. מדובר על עשרות מיליוני שקלים לשנה, שבעצם מימון השירותים בפנים. ובאמת, גם זה עלות תקציבית, במיוחד, אני לא יודע אם זה יקרה ב-2025, אבל נחנו יכולים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם למשרד יש למשל איזה תקציבי שיפוץ או התאמת מבני ציבור או משהו שהוא יכול לבוא לקרן ולהגיד גם בצד של השקעה כלכלית בבינוי אני רוצה לשים את דמי הרצינות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אז בקטע של בינוי ציבורי התשובה היא אפס. אין לנו ממש כספים. הדברים היחידים שיש לנו זה למבנים, יש לנו מספר מבנים ממשלתיים מהעבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שאלה. אתם אחראים על חמש הקרנות של הביטוח הלאומי. ובקרן שלם וקרנות אחרות יש כסף לבינוי. האם אפשר להביא אותם די מהר לשולחן שהם יהיו שותפים של קרן העושר? קרנות הביטוח הלאומי שעוסקות בבינוי תשתית לרווחה. שם יש כסף גדול ואולי הם ישמחו לבנות איתנו שותפות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> זה רעיון שאי אפשר לפסול אותו. אבל אני רק מזכיר לפרוטוקול שאנחנו לא אחראים על קרנות ביטוח לאומי. ביטוח לאומי לא תחת המשרד, הוא תחת השר, אבל לא תחת המשרד. והם פועלים עצמאית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לקרנות מנהלת אחת. איך קוראים לה? אפרת בן חורין או שם אחר? ליזי, סוזי משהו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא זוכר את שמה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. אני ממליץ, נטלי, שנבקש מקרן, לביטוח הלאומי יש חמש קרנות שבונות תשתית לרווחה. ויש שם כספים, לדעתי מאות מיליונים. אולי יסכימו לעשות איתנו את הפיילוט הזה עם הרווחה, ב-matching משותף. ואני חושב שהם גם ישמחו, כי זה חדשני ונותן מענה. אז אתה תפנה אליהם ובזריזות. תחשוף בפניהם את הרעיון ותנסה להביא משם את ה-matching ואנחנו נהיה אתכם בדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני כן, מה שאמרת זה נכון, תעשו שוב פעם את העבודה על המחירים. 10,000 שקלים למטר זה גבוה, אבל זה משהו שאנחנו יכולים להבין את הצרכים. לא ראיתי, דרך אגב, שבונים מבנה שלם שכולו ממ"ד. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אנחנו גם נעשה שיעורי בית וגם ננסה לצמצם את זה אם אפשר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> וגם נעביר לכם את הפירוט של התמחור הנוכחי. נמצאת איתנו בזום סגנית מנהלת מחוז חיפה והצפון מיכל ארד, אם אפשר לתת לה להתייחס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע. דיברתם מלא, אנחנו תכף נכנסים למליאה ועוד לא הספיקו לדבר אנשים. אדיר חדד, מנכ"ל נוף הרים. תציג את עצמך. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> כן. שלום וברכה, שמי אדיר חדד, אני גם תושב צפת, היום אנחנו מככבים פה. אני מנכ"ל של עמותה שנקראת נוף הרים בגליל. אנחנו פועלים בפאתי צפת ונותנים בשמונה שנים האחרונות מענה של רכיבה טיפולית למגוון רחב של אוכלוסיות לתושבי העיר ותושבי הסביבה כולה. אנחנו פנינו אליכם בשני נושאים ובבקשה לסיוע. זה לא יפה כמו של משרד הרווחה מה שהכנו, אבל זה מתמצת את הדברים. (הצגת מצגת) בגדול הבקשה שלנו היא סיוע לשני נושאים: אחד, ברמה המיידית אנחנו מבקשים עזרה להצליח להחזיר מטפלים ומדריכי רכיבה טיפולית שעזבו את הגליל ועזבו את הצפון בתקופת המלחמה ולא חוזרים. לתת להם טיפה תמריצים בטווח הזמן המיידי, כדי לתת מענה לכל מאות המטופלים שמחכים גם בחווה שלנו, במרכז הטיפולי שלנו, אבל כל חוות האזור. לגייס עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שיתנו במקביל מענה משפחתי, לעזור לכל המשפחות. התוכנית השנייה, שהיא בעיניי יותר חשובה ותיקח כמה חודשים ליישום זה בעצם עזרה בהכשרת מטפלים, לא רק מצפת כמו שיוסי קקון אמר, שאני מאוד מעריך ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אלא בכל הגליל כולו. מה שקורה זה שיש לנו באזור שלנו, אנחנו משמשים כחווה טיפולית, אבל אנחנו היחידים בכל הגליל שהוא עמותה, כל השאר אלה עסקים פרטיים. אבל זה לא משנה אם זה עמותה או עסק פרטי. בסוף אין יכולת להצליח לתת מענה. למה? כי יש מאות ילדים ומאות מטופלים מכל מגוון הקשת של האנשים שרוצים לקבל סיוע ולא מצליחים כי אין מטפלים שייתנו את המענה. אנחנו במשך ארבע או חמש שנים אחרונות עובדים בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית צפת ומכשירים מדריכי רכיבה ומדריכי רכיבה טיפולית. אנחנו יודעים לעשות את העבודה. אנחנו יודעים לעשות אותה גם יחסית מהר ומדויק. אם אנחנו נקבל עזרה בעצם לסייע לסטודנטים לממן את הלימודים האלה אנחנו יכולים תוך מספר חודשים מועט להתחיל להריץ שלושה סבבים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם קשר עם משרדי ממשלה? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> יש לנו קשר, אנחנו עובדים עם נגב גליל. טיפ טיפה עם משרד הרווחה באיזה שהוא קול קורא של צרכים מיוחדים. גם עם משרד החינוך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אתה לא מדבר על השקעות פיזיות, אלא על פעולות של הכשרה. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אני מדבר על פעולות מיידיות של טיפול והכשרה. יש לנו מרכזים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוועדה היא, אני בעד פועלות, כן? דיברנו על זה. אבל הוועדה צריכה לגדר את זה, היא לא יכולה לעשות איתך שותפות רב שנתית על פעילות. השאלה איזה בוסט, למשל אותה הכשרה או משהו. אבל אז המשרד צריך לייצג אותך. כי הוועדה מתקשה לעשות הסכמים עם עמותות. אם אתה מביא חצי מהכסף מול אותו משרד ממשלתי ואז המשרד יציג לנו מיזם משותף שלך. אלה כספים של מאות אלפי שקלים, זה לא אירוע של מיליונים. וזה כן טוב, כי זו טראומה, באמת אנחנו צריכים להרחיב את מעגלי השירות לטיפול בטראומה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני שאלתי אם פריצקי יצא, בגלל שיש פרויקטים שאנחנו נחליט בוועדה ואם נאשר אותם זה יהיה בשיתוף עם המשרדים. השרים מבינים את זה, אני רוצה שגם המשרדים יבינו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הכי טוב אבל היה אם הם היו עושים בזריזות. למשל רעיון כזה מגיעים אותו בעצמם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשת תוכנית למנהלת הוועדה או שעוד לא? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> כן. יש פה איזה שהיא תוכנית ראשונית שהגשנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על כמה מדריכים מדובר? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> בגדול אצלנו היום עובדים משהו כמו 15. לפני המלחמה היינו סביב 25. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדובר על להחזיר 10 מדריכים. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> קודם כל עכשיו אנחנו רוצים להחזיר לפחות ארבעה-חמישה כדי לתת מענה. רק אצלנו בצפת והסביבה, במרכז שלנו, יש רשימת המתנה של 500 מטופלים. מדובר פה גם על ילדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בכמה ילדים אתם מטפלים? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> נכון להיום אנחנו מטפלים בכל שבוע מעל 600 מטופלים שמגיעים, כל שבוע. אנחנו מגיעים לכמעט 2,400 בחודש. והיכולת של המתקן שלנו היא לקלוט בערך משהו כמו 950-1,000 מטופלים בשבוע. זה בגדול הרעיון. לגבי הבוסט הראשוני אנחנו לגמרי שם, כי מה שאנחנו מבקשים זה בעצם לתחום שלושה קורסים שנעשה הכשרה ממוקדת כדי לתת מענה מיידי לכל המרכזים הטיפוליים. אנחנו מדברים פה מוורד הגליל, קריית שמונה, מעלות תרשיחא. כולם אין, ואנחנו המרכז היחיד שמחזיק מקום וגם מכשיר את המטפלים. אם אנחנו נעשה את זה אנחנו ניתן מענה לכולם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שנגב גליל יגישו לנו. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אנחנו נעבוד על זה. אם זאת ההנחיה, אנחנו נעבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי עושה את החיבורים עם השרים? אנחנו נעשה, בוועדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תראה, תישאר בעולם של ההכשרות, כי זה תשתית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל יש גם תיקונים. בעקבות המלחמה יש הרבה ילדים שצריכים טיפול באזור. שים לב שזה השני שאני מביא, אבל שמע, זה חשוב מאוד. לתת עזרה לילדים באזור, אתם טיפלתם בזה בוועדה שלך גם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מגיע להם. תדע לך, יהיו מאות אלפים שצריכים טיפולים עכשיו, מאות אלפים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם היית עושה שלוחה בדרום היינו גם אוהבים את זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך אחרים בדרום. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף ברשותך משפט. אתה אמרת, אדוני יושב-הראש, שבסכום שהם ביקשו של 15 מיליון שקלים אפשר לעשות 90,000 טיפולים. אנחנו עשינו תחשיב שאם אתם תעזרו לנו לממן הכשרה של שלושה קורסים, שזה 45 מטפלים סך הכול, אנחנו תוך שנה נצליח לייצר 90,000 טיפולים. אז יוצא שהשתתפות שלכם בסוף היא תהיה סך הכול שישה שקלים לטיפול. ואנחנו גם יודעים להביא את הכסף לטיפולים האלה. אנחנו לא מבקשים מימון לטיפולים, כי יש גופים שמממנים אותם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. אהבתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יפה מאוד. זה מה שאנחנו מחפשים, דרך אגב, הוועדה. אנחנו אוהבים את השניים שלושה מיליון ותעשה פעילות כמו משרד שלם. בגלל זה עשינו את הישיבות האלה מההתחלה ומנתחים את הדברים האלה. תודה רבה לך אדיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף אתם מבקשים עבור ההכשרות? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> בערך 1,600,000. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם אתה עושה מיזם משותף אז אתה לוקח על עצמך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפחות שכולות ממועצת אוקטובר, אני רוצה לראש רשות שידבר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כדי לקבל את הכסף מנגב גליל אתה צריך להביא 50% מהכסף, כי אי אפשר לעשות מיזם משותף בפחות מ-50% מהגורם המממן. כדי לקבל פטור ממכרז מול היועץ המשפטי שם. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אני מבין. היום כדי לתת מענה בתקופת המלחמה אנחנו כבר נמצאים במיזמים משותפים כדי להצליח להחזיק מעמד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעטוף את כל החבילה, את המיזם. כולל מרכיב שאתה אישית משקיע בהכשרות ואת החלק המשלים של הוועדה. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פרויקטים שאני מבקש מהמשרדים, גם היו פה עוד חברות לפני כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רגע, אני רוצה לבין. זה 600 אנשים שעוברים אצלכם בשבוע? << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מדהים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אחלה. אנחנו גם רוצים לעלות על סוס. << אורח >> אדיר חדד: << אורח >> אתה מוזמן בשמחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נבוא לסיור, במקומות האלה נבוא לסיור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני וואטורי צריכים סוס חזק מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הכסף של אזרחי ישראל, לא שלנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה מבין אבל איזה מענה, איזה היקפים של מענה זה נותן? זה אדיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפני שאני עובר למשפחות אני רוצה את אורי קלנר, ראש המועצה שלי, ראש מועצה אזורית גולן. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> שלום לכל הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל ביטון גם פה, חבר ועדה יקר. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> שלום מיכאל. אני לא רואה את כולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך הבת שלך, איך היא מרגישה? << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> זהו, הקרן צריכה גם לתמוך בבית חולים זיו או לחילופין לעשות השקעה במרכז רפואי עוד יותר רציני בגולן. כי הלילה ביליתי בבית חולים זיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רפואה שלמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רפואה שלמה. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אני ברשותכם, בזמן היקר שאתם הקצתם לי, אדבר על שני דברים: אחד זה הסיפור של החינוך בגולן והשני זה באמת הסיפור של הטיפול. תלמידי הגולן נמצאים אחרי שלוש שנים מאוד אינטנסיביות, סיום של הקורונה ושנה וחצי אחרונות של המלחמה. תלמיד ממוצע בצפון הגולן הפסיד מעל 51 יום שהוא לא היה בבית הספר ושלא נדבר על זה שתלמידים בצפון הגולן חוו מאות אזעקות ומעל 2,000 טילים שנחתו והתפוצצו סביב היישובים שלהם. האתגר הזה מציב אותנו בשתי נקודות: אחד, צורך מאוד עמוק בטיפול נפשי לרוב ילדי הגולן. והדבר השני, שיפור היכולת הלימודית שממנה יש לה אתגר. הדבר השני בתוך זה אנחנו בעצם יוצאים עכשיו בתוכנית שבה אנחנו לוקחים את כל תלמידי הגולן, 8,528, ואנחנו מודדים בשני פרמטרים: פרמטר אחד מדידה והערכה על מצבו הנפשי ופרמטר שני מדידה והערכה על מצבו הלימודי. ואז אנחנו נותנים, בעצם רוצים, עובדים על תוכנית, כבר גייסנו אליה מיליון שקלים מפילנתרופיה למדידה, מקרן ידידות טורונטו וכנראה שמצטרפת אליה הפדרציה של ניו יורק לעניין הזה. כדי שבשלב הראשון אנחנו בעצם נעשה את המדידה ואז יש שלושה דברים. הדבר הראשון זה טיפול נפשי, כמובן בליווי של ההורים, בליווי של המחנך ובהתאם לרצון ההורים. הדבר השני זה מעורבות חברתית שהתלמיד יהיה פעיל גם באופן עצמי כדי להכניס אותו עוד יותר איפה שיש בעיות חברתיות. והדבר השלישי זה ליווי של לפחות שני מקצועות שבהם אנחנו נאתר עם המחנך ועם ההורה קושי לימודי ולהכניס אותו לתוך התלם. הדבר הזה כמובן מתחיל בתיאום עם משרד החינוך, אורנה שפה מנהלת ביד רמה את כל המחוז שלנו בצפון. המטרה שלנו זה לגייס סדר גודל של 30 מיליון שקלים דרך הקרן הזאת שלכם ודרך החלטות הממשלה השונות. כי תלמידי הגולן בשנה וחצי הקרובות חייבים לחזור לתלם, כי אחרת אנחנו נגלה בעוד חמש, שש, עשר שנים שהילדים האלה פספסו את עיקר הדברים שלהם בחיים. כמובן שבצד השני יש עניין של טיפול נפשי לכל האוכלוסייה. יש פה אלפי מגויסים. אנחנו בגולן עם מעל 1,000 מגויסים רק ביחידות המילואים שבתוך הגולן. ועוד סדר גודל של עוד 1,500 מגויסים החוצה. אני מתגורר ברמת מגשימים, אנחנו יישוב כמעט הכי גדול בארץ מבחינת ימי מילואים בהשוואה לכמות התושבים. גם הדבר הזה, למשפחות המגויסים, לאלה שחוו פה את הבעיות ואת הטילים והאזעקות. ולאלה שחוו עוד הרבה דברים כבר הרבה זמן, לתת מעטפת נפשית לכל האירוע הזה. אלה הם הדברים העיקריים. אני הייתי שמח שהקרן תפנה את המשאבים שלה אלינו בגולן לדברים האלה. אני חושב שזה העתיד של מדינת ישראל, לקחת את הדור הזה של 8,000 ילדים בגולן ולהקפיץ אותם הלאה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אורי, אני רוצה להכביד עליך וגם להציע רעיון. להכביד עליך. לבוא כל ראש רשות בצפון, ראש מועצה אזורית מבואות חרמון או גליל עליון, ייתן נאום דומה ויגיד תן לי כסף לכל הטיפולים הנפשיים ותן לי כסף לטפל בילדים שלי בבתי הספר. אז השאלה של הוועדה תהיה 'סליחה, טיפולים נפשיים כנראה יש משרד הבריאות ויש פסיכולוגים של משרד החינוך. ושיפור החינוך יש תקציב משרד החינוך'. נכון? כראש עיר לא נוכל לתעדף אותך על פני אחרים בבקשה שבאה מעירייה. אלא אם כן המשרד עושה משהו. מה שאני כן חושב שיש לך פה הצעה שהיא ייחודית זה המחויבות של רשות אזורית מקומית להסתכל על הילד באופן כוללני ולעשות מעקב על כל מעגלי החיים שלו. כי ילדים נופלים בין הכיסאות כי המורה אומר אני אחראי על הלימודים. אין אף אחד בעיר שאחראי על חוגים, תנועת נוער, העשרה. אין אף אחד בעיר שאחראי על השתלבות חברתית. אין אף אחד בעיר שבודק מצב נפשי כללי של הילד. פה אתה מציע איזה גישה קהילתית חינוכית כוללנית שבה אתה עושה מפה, מעקב וטיפול על כל יחד בכל מעגלי החיים. עכשיו אני ממליץ לך על טבלה שאני פעם עשיתי כראש עיר מול מחנכים. כל ילד, 30 שמות, מצבו הלימודי, מצבו הרגשי, ההשתלבות החברתית שלו. הולך לחוג או לא הולך לחוג, הולך לתנועת נוער או לא הולך לתנועת נוער. מצב בבית. ופה אתה מוסיף גם את הטיפול הנפשי. טבלה כזאת. אני חושב שאם אתם תציגו איזה ייחודיות מול אותו מיליון שקלים של ידידות טורונטו, ייחודיות בהסתכלות על כל ילד. שזה בעצם מה שהקרן הזאת רוצה, הדורות הבאים. והפיילוט שלך נוכל להעביר אותו ל-260 רשויות יום אחד, אז את הצד הזה של ההסתכלות הכוללת. זאת אומרת, לא לבקש מהוועדה שיעורים פרטיים לילדים, כי זה משרד החינוך. ולא טיפולים נפשיים, כי זה משרד הבריאות לכאורה. אלא לעצם שיטת העבודה שלך. לעשות matching עם ידידות טורונטו. והשיטה הזאת לדורות הבאים. היא יכולה לעבור לכל קהילה לכל רשות. פה אני כן מתחבר איתך. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אתה יודע מיכאל, אתה עם הרבה יותר ניסיון ממני בדברים האלה, גם כראש רשות וגם כחבר כנסת. אני כן חושב שבנקודה הזאת, הרי הקרן לא מעבירה כספים ישירות. היא מעבירה דרך משרדי ממשלה, לפחות להבנתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> פה הקצאה דרך משרדי הממשלה האלה, כי הרי מאוד קשה. אני אתן דוגמה שלא קשורה לגמרי, אבל מהימים האחרונים. אני נאלצתי לסגור שני בתי ספר בצפון הגולן, כמו שאמרתי, למשך ימים ארוכים. כמעט חודשיים הם היו סגורים. אתה לא יכול להשאיר ילד בבית. ההורים קרסו. אז אנחנו מה שעשינו פתחנו בכל יישוב בצפון הגולן בית ספר יישובי. כדי לעשות את הדבר הזה נאלצנו לעמוד בתקנים של פיקוד העורף. לקחת את המקלטים ובהם לעשות את זה. המקלטים לא כולם היו מותאמים לכיתות לימוד. היו מוכנים ונקיים, אבל כיתת לימוד זה משהו אחר. פנינו למשרד החינוך, שאמר לנו אין בעיה. נתנו הצעת מחיר 500,000 שקלים לסדר גודל של 25 מקלטים. אישרו לנו את הצעת המחיר. אמרו לנו תגישו את זה בתוך סעיף מסוים שיש בשיפוץ מבנים, חידוש מבנים. גם עשינו את הדבר הזה. עד היום לא קיבלנו את הכסף. ומה שמתברר שגם לא נקבל את הכסף, כי זה לא היה בקול קורא בדיוק לדבר הזה. אבל לעזאזל, יש מלחמה. אז לא עשינו את זה בשביל עצמנו. אז אני לוקח מרשות שאין לה יותר מידי משאבים, כי גם אנחנו רשות פריפריאלית. אנחנו לא בוכים ואנחנו עובדים קשה כדי להביא את המשאבים שלנו מכל הכיוונים. אבל פה, קח את הכסף של הקרן, שלזה היא נועדה, תעביר אותה דרך משרדי הממשלה ותגיד הנה ההחלטה של הקרן והנה החלטה של דרך משרדי הממשלה לטובת הפרויקט הזה. יש מערכות, כמו שאמרת מיכאל, של משרד החינוך, שיודעות לקחת כל תלמיד ולגבות אותנו בעניין הזה. אנחנו הולכים להשתמש בפלטפורמות שלהם. אבל המענה אחרי זה לכל תלמיד הוא מאוד מסובך. משרד החינוך אין לו את הפלטפורמה הזאת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אורי, מה התקציב? פספסתי או שהוא לא אמר? << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אני ביקשתי 30 מיליון שקלים. מיליון שקלים כבר לקחתי להערכה לשם דוגמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, הוא אמר שבסך הכול זה 30 מיליון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, כמה מהקרן? << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> מהקרן 30 מיליון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא סך כל הפרויקט? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא הנקודה. אורי, ברשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה עלות כל הפרויקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, דקה. חה"כ ירון לוי, חבר הוועדה. קודם כל, לגבי התוכניות, אנחנו רוצים משהו של עכשיו, מה שאמרתי, און טופ, לא משהו בבסיס, בבייס. לא עכשיו מיגונים וכאלה. לא בגלל שבניתי מיגון עכשיו לבד. קודם כל, לגבי התוכניות, תגיש את התוכנית קודם כל למנהלת הוועדה. אנחנו נשב על זה חברי הכנסת ונחליט. אבל פשוט היום ב-11:00 יש מליאה, אי אפשר להמשיך אחרי זה את הדיון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> ממש בקצרה אני רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, לא, אתה תקבל את הבמה, אל תדאג. לפני שהוא יורד. רק אני רוצה להגיד לו משהו. יושבים פה משפחות שכולות. אתה יודע, אייל אשל, אבא של רוני. ואני מציע בכמה דברים להנציח את הנופלים ואת הנרצחים גם בקרב חיילי צה"ל. אם אנחנו ניתן לך כסף יקראו לזה תוכנית אשל, על שם רוני אשל. אנחנו נעשה את זה בכמה נקודות. בסדר? אדוני ראש הרשות, אתה מאשר? << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> אני אומר, אני אשמח מאוד, זה באמת מרגש לזכרה של רוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וזכות גדולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חה"כ ירון לוי רוצה להגיד לך משהו, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אורי, כמובן שאתה תגיש את התוכניות. אבל אני חושב שההסתכלות ולשים 8,000 ילדים לעשות להם איזה שהיא דיאגנוזה לגבי המצב הנפשי שלהם זה יכול להיות נכון. אבל הפתרון הוא לא תמיד טיפול נפשי ופסיכולוגי. בתוכנית הזאת צריך לבוא ולראות איך אנחנו מגדילים את ארגוני ותנועות הנוער. איך אנחנו נותנים מענה לאגודות הספורט. לפעמים יש כלים נוספים שאנחנו מפספסים אותם בדרך. אני גם סגן ראש עיריית בת ים לשעבר, מגיע מהרשות המקומית. אני חושב שהתוכנית צריכה להסתכל בצורה רחבה יותר ופחות רק על ההיבט הנפשי, שזה מה שמשרד הבריאות, כמו שנאמר כאן, אמור לספק לנו. אז חוסן אנחנו בונים, אתה יודע, עם הרבה מאוד דברים. נשמח לקבל את התוכנית. אבל אסור לנו להישאב למקום הזה של עולם בריאות הנפש כפתרון היחיד שיש לנו. מסיבה מאוד פשוטה, שיש מחסור מאוד גדול של פסיכולוגים בשירות הציבורי ועוד הרבה מאוד דברים. תודה לך. לגבי מה שמיכאל אמר, חשוב לי להגיד לך ברמה האישית. אם כל ראש עיר יעלה וידבר לוועדה אז אולי הוא יוכל לקבל כסף. אז כל הכבוד לך שאתה עושה את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה אורי. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> ירון, רק נקודה אחת, כי יכול להיות שפספסת. כי שלושת המענים שדיברנו עליהם אחד הוא באמת נפשי, השני הוא חברתי. זה בדיוק מה שאמרת, זה דרך תנועות הנוער, זה דרך החוגים והספורט. והמענה השלישי הוא הסיפור החינוכי, שרק אני אוסיף פרט אחד. רק כדי לקחת תלמיד ולתת לו סדר גודל של 100 שעות חיזוק באנגלית, אנחנו מדברים על 10,000 שקלים כמעט. אבל כמובן אלה הצעות מחיר שאנחנו עובדים עליהם כדי לקבל. אבל לא בטוח שזה יהיה הדבר המרכזי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שואלים בן כמה אתה, אורי. סמח"ט היית? << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> סמח"ט 55 במילואים. אני בן 46. סבא לנכד, אבא לבן בן חודשיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סבא לנכד הוא אמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן, כן. ככה זה, אצלנו הדתיים לא מחכים הרבה. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> המחמאות זה לבנות, של הבת הבכורה שלי. אני לא עשיתי כלום. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השם ישמור את הילדה שלך בבית חולים, שתהיה בריאה. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רפואה שלמה. << אורח >> אורי קלנר: << אורח >> תודה רבה, להתראות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל טוב. אני רוצה להגיד איזה משהו אישי קצת. אני אתמול בלילה, כל פעם זה עולה לי, אני לא עוקב אחרי הרבה אנשים. אתם יודעים, יש לנו הרבה עבודה. אבל הסרטון של רוני אשל כל פעם עולה לי. ואמרתי אני חייב לפגוש את אבא שלה. אני מתאמץ לא להזיל דמעה, ואני אומר לך, יש לי בת חיילת ביחידה מיוחדת. ואני אומר לך שבאמת, הילדים שאיבדנו אלה הגיבורים הכי גדולים של מדינת ישראל. אם לא זה, אני אומר לך כחבר ועדת חוץ וביטחון. היו ישיבת שישבנו בהתחלה וקיבלנו את תרחיש האימה. ואני אומר לכם דבר אחד: אם לא החיילים הגיבורים שלנו, אם לא רוני דיווחה עד הדקה האחרונה לפני שהיא נפלה לא היינו יושבים פה עכשיו. לא סתם אמרתי את זה לראש המועצה שלי, של הגולן, שאנחנו נקרא לזה תוכנית אשל. אנחנו נשמח לעשות את זה בכל התוכניות שאנחנו עושים פה בוועדה. אני לוקח את זה על עצמי וחברי הוועדה, תסכימו איתי. נעשה את זה למען החיילים הגיבורים שלנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לבקש הנצחה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מדהים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וננציח אותם בתוכניות. יש פה הרבה שבאים, תאמינו לי, יש לנו פה הרבה תוכניות שכל אחד מבקש כסף. כל נופל אנחנו נעשה על שמו משהו. ובזכות זה שפגשתי אותך היום. אתה יודע מה זה? אני התפללתי, אני אומר הקדוש ברוך הוא תמיד מלווה אותי. לפעמים לא תמיד מצליח, גם אתכם. ולא תמיד, אתה יודע, לפעמים אני אומר בערב הלוואי והייתי פוגש את אבא שלה. אני רוצה ללחוץ לו את היד. והנה הוא פה, תקשיב, אתה לא מבין. בגלל זה קמת אליך, לחצתי את היד. באמת. כי אני אומר לך שזה קרוב לליבי. אני שומע את הסרטון כל פעם עם הבת שלך. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> זה לא רק הבת שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אמרתי, כולם. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אלה שלוש חיילות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אבל אתמול בלילה אני אומר שראיתי את הסרטון שלה ואמרתי. אני אומר לכם, התצפיתניות והיה לנו, אני אומר לכם, גם דיון בחוץ וביטחון על אלה בצפון, אחרי מה שקרה בדרום. יצאנו שם, את היית בישיבה. יצאנו שם עם דמעות בעיניים. כי אמרנו שמעו, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולראות את הדברים האלה קורים. אנחנו כנציגי ציבור, אנחנו השליחים, אנחנו של החיילים. אנחנו של הנופלים. ננציח את זכרם ואני אהיה אחראי בתחום שלי איפה שאפשר להזכיר אותם. בגלל המחיר ששילמתם באמת ולא שייחלתם לזה, חס וחלילה, אבל שמעו, יש לכם ילדים גיבורים עצומים. עצומים. אני באמת אומר את זה כאן בהתרגשות בוועדה. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אתה השליח מבחינתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הן היו שלושה. אז צריך לראות אולי מכל השמות באמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, אני אקח את השמות. סליחה, אני אקח את השמות, רשומים לי פה. אני אתייחס אחד אחד מכם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ואז לייצר איזה משהו שהוא באמת מספר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעשה על שם. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לפני שאני אתחיל. אתה אמרת עכשיו את המילה האחת והיחידה פה, והיא מבחינתי הבסיס פה. אתה השליח ואני באתי להביא לך את המקל. כי אנחנו במרוץ שליחים ותעזור לכולנו פה לשקם את אופייה, את הנראות של מדינת ישראל. אני חושב שכאשר תקום ועדת החקירה הממלכתית, ולשם אני מכוון, כי אולי אתה פה כיושב ראש הוועדה וחברי הכנסת שיושבים סביבך יבינו שכל הוועדה שהתכנסה פה היום והיא למטרה אחרת, למטרת הקרן הזאת – הכול היה נרמס באחת אם היו משתלטים גם על אזור הצפון באותה שבת ה-7 באוקטובר. קיבלנו נס וזה לא קרה. גם באזור המושבים באזור של מיכאל, גם באזור שלך ברמת הגולן. גם באזור של אותו ראש המועצה. תבינו חברים, לא היינו יושבים פה ומדברים על אותה קרן היום, הבוקר הזה, אם התוכניות של ארגוני הטרור היו מתבצעות ובסופו של דבר יוצאות לפועל. לא הייתם יושבים פה איתנו היום, חה"כ ניסים ואטורי. בגלל העובדה הזאת שהכול התנקז רק לדרום ובאמת תודה לאותם כיתות כוננות, אנשי משטרה, אנשים במדים, אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון שבלמו. הם בלמו, אבל בסופו של דבר קיבלנו את המכה האנושה הזאת גם באזור הצפון בלחימה בדרום לבנון ועד היום אין שם שקט. אבל אני כן רוצה לקחת אתכם כמעט 500 יום אחורה. כי בסופו של דבר על ציר הזמן לא קרה פה כלום עד היום הזה. אז נכון שאנחנו לא במלחמה, אלא אנחנו בלחימה. אבל אני פה כדי לנסות לרתום אותך לטובת האירוע הזה, שעשוי גם לשנות את אופייה של מדינת ישראל, כמו שאמרתי בהתחלה. כי אנחנו מרוסקים, חה"כ ואטורי. אנחנו מדממים פה למוות. אנחנו מדממים למוות, חה"כ לימור. אנחנו מדממים למוות. אנחנו מתבוססים פה בתוך ביצה ואני חושב שצריך לשנות את השיח פה. כי משהו לא טוב קורה פה, כאן, בבניין הזה, בבית העם. כי ממשיכים להתעסק על דברים שהם לא ממש חשובים כמו רק דבר אחד: לשנות את פני המציאות כאן בישראל. אני לא מפחד מאיראן, אני לא מפחד מעירק, אני לא מפחד מתימן. אני מפחד ממה שיקרה פה, מהחזית של תוך מדינת ישראל. כי אנחנו משוסעים, חה"כ ואטורי. חה"כ לימור, מיכאל, אנחנו משוסעים פה. ואתם חייבים לעשות הכול, כשליחים. ואני אומר את המילה הזאת ברבים, כי אתה נקבת במילה הזאת קודם. כי משהו לא טוב קורה פה במדינה הזאת היום, בוקר הזה. גם הבוקר הזה. כי חייל שהתקרב אתמול לגדר ברצועת עזה ורצה להתאבד, וצעק "אללה אכבר" והוא צעק את זה בערבית, כי הוא ציפה באמת שמישהו יירה בו. כי אתם דיברתם פה על כספים של בריאות הנפש. ובריאות הנפש בכל מדינת ישראל מצולקת היום. מצולקת היום. ולא יקרה פה כלום ולא ישתנה פה כלום אם מתוך בית העם כאן בירושלים לא תצא הבשורה הזאת. ואתם לא ממש עוזרים לנו לעשות ולקדם את זה. כי כאשר דחו בשלושה חודשים, ביום ראשון האחרון, זה לא נותן מזור, זה לא נותן שקט, זה לא טוב לאף אחד. זה עוד שלושה חודשים שלא יחקרו. זה עוד שלושה חודשים שלא ילמדו מה היה פה לפני שבת ה-7 באוקטובר. רוני לא תחזור, יעל לא תחזור, שיראל לא תחזור. הילדים של הנשים היקרות מסביבי לא יחזרו. אבל אולי אתם תצליחו לעשות פה איזה משהו. כי כן משהו חייב להשתנות פה. כי אחרת בסופו של דבר אני מפחד מהיום שלא תהיה לנו פה זכות קיום. ודי עם כל המשפטים האלה "ביחד ננצח" והסטיקרים המפונפנים האלה. חברים, הפסדנו. הפסדנו כבר בשבת ה-7 באוקטובר. ולא ביחד ננצח ולא עד הניצחון המוחלט ובוודאי לא מיטוט החמאס. כי כלום לא קורה והם עדיין ממשיכים להגיע לגדר שצמודה לנחל עוז. לבסיס, לקיבוץ, זה לא משנה. תעשו את הכול, כי זה התפקיד שלכם. לשם כך נבחרתם, כדי שפני המציאות במדינת ישראל פה ישתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים המרגשים. אני רוצה להגיד שהוועדה הזאת יכולה להוות דוגמה למקומות אחרים. אתה יודע, אנחנו לא משודרים כמעט, כי פה הכול, דווקא דבר מאוד חשוב לעם ישראל. אני חושב שמבינים את זה גם בחוץ. אבל הבעיה היא שפה אנחנו לא רבים. אוקיי? החלטתי פה לשתף את כולם, קואליציה אופוזיציה, להוות דוגמה לוועדות אחרות. אבל בגלל שאנחנו שקטים אז זה לא משודר כמעט. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני חושב שמלכתחילה לא צריך לריב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני חושב שצריך להיות שיח באשר הוא שיח. כי אם הוא יהיה מכובד מהשנייה הראשונה שמישהו יפתח את הפה אז הוא יכול להיות גם מכובד במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. ענת שרף נעים, אמא של מאי נעים. << אורח >> ענת שרף נעים: << אורח >> שלום, בוקר טוב. קודם כל תודה שאתם מקשיבים. אני רואה שמאחוריך יש תמונה של כל היקרים שלנו. אז גם פה אני שמה תמונה ואני מבקשת שתסתכלו לה בעיניים. הילדה שלי בת 24, יצאה לחגוג, לרקוד וליהנות, ולא חזרה הביתה. ואי אפשר לשאת את המחשבה הזאת שעוד שלושה חודשים עכשיו אנחנו נצטרך לשבת ולחכות עד שכולם צריכים להיחקר. כל מי שהיה לו תפקיד ב-7 באוקטובר. וזה לא משנה אם זה הממשלה, אם זה הצבא, אם זה השב"כ. כולם צריכים לתת את הדין. הילדים האלה לא יחזרו הביתה. אנחנו מפורקים. יש לי עוד שלושה ילדים ואני רוצה לגדל אותם במדינה ולדעת שיש פה מישהו שאחראי על מה שקרה. וכמו שאתה מכבד ואתה נותן את המקום לתמונה אני מבקשת שתכבדו את כל מי שאיבד את החיים שלו באותו יום ותחקרו עד האשם האחרון. זה לא יכול להיות שקורה דבר כזה וכאילו כולם ממשיכים בתפקידים כאילו לא קרה כלום. זה לא יכול להיות. הילדה שלי שירתה בדובדבן, היא הייתה במודיעין של דובדבן. היא מנעה עשרות פיגועים ברחבי המדינה. היא לא ישנה לילות. אבל בזמן אמת כשאני אמרתי לה המשטרה בדרך, אף אחד לא הגיע. אף אחד לא הציל אותם שם. הם מתו בבארי, בכניסה לקיבוץ, במיגונית, כי אמרתי לה תיכנסו למיגונית, שם יהיה בטוח. מי חשב שיש שם מחבלים שרוצחים בדם קר ילדים? אז אני מבקשת, תתחשבו בנו. כמו שאייל אמר, אנחנו כל יום, כל רגע. לפעמים אני קמה בבוקר ואני אומרת, אני לא מאמינה שזה מה שקרה. אז אי אפשר עוד שלושה חודשים עכשיו לשבת ולחכות. אני רוצה שכולם. ולא רק אני, כל מי שמדבר איתי. זה לא הגיוני. הוועדה הזאת הייתה צריכה כבר לקום אתמול, לא עוד שלושה חודשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ענת שרף נעים: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הילה אביר, אחות של לוטן. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> היי, נעים מאוד. אני הילה אביר, אחות של לוטן שנרצח יחד עם מאי במיגונית בכניסה לבארי. לוטן ומאי דיברו איתנו בבוקר והם ברחו. ממש מוקדם בבוקר היו כבר בדרך הביתה. הם היו יכולים להיות ב-7:30 בבוקר כבר במיטה שלהם. אבל מחסום משטרתי החזיר אותם אחורה ואמר להם ללכת לחפש מקום להסתתר בו. וכל זה כי מוקד 100, שהייתה לו את התמונה המלאה על מה שקורה בשטח, לא העביר את זה הלאה. ואני לא מאשימה את השוטרים בשטח, אני מאשימה את המפקדים שלא העבירו פקודות ושום דבר לא התנהל כמו שצריך. עד היום לא הוקם חפ"ק משותף של המשטרה, הצבא והשב"כ. זה נראה לכם הגיוני? זה הדבר הראשון שהיה צריך לקרות כשהכריזו פרש פלשת ב-6:34. לא קרה. אני כבר שנה וחמישה חודשים נמצאת פה פעמיים בשבוע בכנסת. הקמנו עם רעות פה את פורום המשפחות השכולות של מהסיבות. כי אף אחד לא דאג לנו. אף אחד. עד היום לא הקימו מינהלת לטפל במשפחות השכולות מהאירוע. הקימו את ועדת הכהן שהבינה שאנחנו גם נפגעים משניים, שפסקה לנו 14,360 שקלים בלי מערך שיקום, בלי שום דבר שאפילו אפשר לקרוא לו ראוי לטפל בנו ולהחזיר אותנו לחיים. שנה וחמישה חודשים אני לא עובדת ואני באה לפה פעמיים בשבוע, כי אני עושה את העבודה שלכם. אנחנו עוזרים למשפחות שמאיימות להתאבד, משפחות שמתפרקות, שאנחנו מגייסים להם כסף וריהוט ואוכל. כי אתם לא עושים את זה כממשלה. אנחנו הקמנו מערך סיוע עם ביטוח לאומי ומשרדי הממשלה למען המשפחות השכולות. ואני שואלת איפה אתם? כל יום מתים פה עוד ועוד חיילים ואזרחים כי אין פה ועדת חקירה ממשלתית שתבחן מה הוביל לאירוע הכי גדול במדינת ישראל. לאסון הכי גדול במדינת ישראל. מה קרה באותו יום? איפה היה השב"כ, איפה הייתה המשטרה? איפה היה הצבא? איפה אתם הייתם? אני באמת לא מבינה למה אנחנו בכלל צריכים להגיע לפה ולהתחנן שתשתמשו בחוק ועדות חקירה ותקיימו ועדת חקירה. כל יום שעובר מסוכן לביטחון מדינת ישראל. ואני שואלת אותך, חה"כ ואטורי, מה אתם עושים בשביל אזרחי מדינת ישראל? איפה אתם עומדים בשביל להקים ועדת חקירה ממלכתית? לעשות ישיבות בגלל שבג"ץ מכריח אתכם זה לא מספיק. אני באמת שואלת אותך. אני אשמח לשמוע את עמדתך בנושא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אף פעם לא בורח מאחריות, אבל אני חבר כנסת. אנחנו לא ממשלה, כן? כולנו פה חברי כנסת. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> כן, אבל אתה חבר מפלגה שבשלטון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני בעד להקים ועדת חקירה שתהיה בלתי תלויה באף אחד. כן? שתחקור הכול, מלמעלה עד למטה. אבל בלתי תלויה. זה לא בוויכוחים בין בית המשפט העליון לבין שר המשפטים. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> חבר הכנסת, אתה מכיר את חוק ועדות חקירה? אתה יודע מה פירוש החוק? המהות של חוק ועדות חקירה מ-1969 זה הפרדת רשויות. הממשלה נותנת את המנדט ומכריזה על הקמת הוועדה. בג"ץ ממנה את יושב-הראש, שיכול להיות שופט מחוזי בלתי תלוי מלפני 20 שנים גם. יושב-הראש הוא זה שבוחר את חברי הוועדה. ואז המסקנות מוגשות חזרה לממשלה. זו המהות של מדינת ישראל, של הערכים שעליה מדינת ישראל קמה. זאת הפרדת רשויות. כדי שהוועדה הזאת תהיה בלתי תלויה, כדי שלא יהיה בה שום נגע ופוליטיקה והינדוסים ושטיקים. צריך לחקור הכול ואת כולם. את בג"ץ ואת ממשלת השינוי ו-10 שנים אחורה ואת המשטרה ואת השב"כ ואת הצבא ואת כולם כולל כולם. אבל הדחייה הזאת בוועדת חקירה, שנה וחמישה חודשים אחרי, ואתם עוד שלושה חודשים. ואנחנו גם מכירים את החוקים שאתם מנסים להעביר. אני אישית יודעת, אפרופו מגרסות עובדות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דרך אגב, לפני שתעברי לדבר הבא, אני אומר קודם כל יש פה היטשטשות וזה לא טוב. יש כאן טשטוש בין הרשויות. רשות אחת דורסת את השנייה. לכן צריך, אני באמת - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> שזה מאוד עצוב שהגענו למצב הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין אותך. אני לא, אני כולה שנתיים וחצי בכנסת. ואני אומר, כדי שכולם יקבלו את המסקנות ואף אחד לא יתלונן, יגיד לא זה נעשה על ידי זה ומאן דהוא, אנחנו צריכים לעשות הסכמה כולנו על נשיא עליון לשעבר בדימוס. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> זה לא חייב, זה מה שאני אומר, זה יכול להיות שופט מחוזי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה, אין לי בעיה עם זה. מי שיחליטו. ואז ככה כולם יקבלו, יהיו מחויבים ויחתמו על זה שמקבלים את המסקנות בסוף. שלא יהיה מישהו שיגיד, חצי עם יגיד לא, זה הוא לא איתנו. לא, תהיה הסכמה לאחד שהוא יעשה את זה. ובהסכמה, כמו שאמר אייל אשל. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> מעולה, אני מזמינה אותך, בוא נלך יד ביד ונעשה את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תהיי איתי בקשר, אני אתן לכם את הטלפון. אייל, תקבל את הטלפון שלי, גם נוכל להיות אתכם ביחד. בהרבה דברים שאתם אומרים אני איתך עד הסוף. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> סתם אבל רק מעניין אותי, למה לא השלמת את המילה "ממלכתית"? ועדת חקירה ממלכתית? כלומר, תן לי רגע להבין מה מנע ממך כחבר כנסת בישראל, שאנחנו במדינה דמוקרטית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, זה לא בכוונה דווקא עכשיו. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לא. רק תן לי להבין, מה מנע ממך להוציא את המילה "ממלכתית" מהפה? באמת. באמת אני שואל. אני לא תוקף, לא משתלח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לי ויכוח על השם, אייל. על השם של הוועדה שתקום. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אבל אנחנו מדינת חוק. כלשונה בחוק, כך זה נקבע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקרא לה ממלכתית, אין בעיה. אני אומר, הוויכוח, אני אומר, אני בעד זה שהציבור יקבל את זה. נמאס כבר מסכסוכים בתוך עם ישראל. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא רוצה ככה וההוא רוצה ככה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שיעשו הסכמה על יושב-הראש ומשם שהוא ירוץ, שיעשה מה שהוא חושב. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אתה יודע שיש פעילים שמשלחים משפחות שכולות אחת בשנייה? אתה מדבר על הפסקת הסכסוך. אתה פה שנתיים וחצי בכנסת. מה אתה עושה בשביל לשנות את השיח? אני חברה במיזם הדיבור. מה אתה עושה בשביל לשנות את השיח? בסוף אתם נבחרי הציבור, זה בידיים שלכם לשנות פה את השיח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הפסקתי להופיע אצלכם, דרך אגב. אם זה מועיל לי, אני לא יודע. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> מדהים, כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הפסקתי להופיע אצלכם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רואה את זה בפרסום בעיתון. פעם ראיתי את עצמי. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני שמחה שזה משפיע. אני באמת שואלת מה התם וכולכם פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היינו כולנו עם אמוציות. אני לא מאשים אף אחד, גם אופוזיציה, גם קואליציה. היינו כולנו אחרי ה-7 באוקטובר. זה אסון כל כך גדול שלא קרה במדינה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> עבר לכם. מהר מאוד עבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא. אני אגיד לך מה עבר? הרעל עבר אולי קצת. אנחנו צריכים קצת להתמתן. כי הגיע הזמן עכשיו לאיחוי הקרעים בחברה. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אנחנו משוסעים. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אז בוא תגיד את זה בחוץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל סליחה, חה"כ ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע. זה לא פייר שאני לא אתן לעוד שניים מהמשפחות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אמא שכולה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא רוצה לתת לך. << אורח >> קריאה: << אורח >> כשאתה מדבר על הסכמות אתה בעצם אומר שהנחקרים יצטרכו להסכים ביניהם מי יחקור אותם. אתה אומר שהנחקרים יחליט בינם לבין עצמם מי יחקור אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אתה גוזל את הזמן מדוברים אחרים ותכף אנחנו הולכים למליאה ולא נוכל לדבר, כי יש חוק במדינת ישראל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אפרופו סגנון דיבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא אמרתי לא נאשמים ולא אף אחד שצריך להיחקר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם מטיפים לנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה שומע, לא צריך להיכנס לפוליטיקה. אל תכניס אש. תקשיב לאייל, אבא של רוני, ותבין. << אורח >> קריאה: << אורח >> נחקרים זה לא פוליטיקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב את הפוליטיקה. עזוב, זה פוליטיקה. כשאתה אומר שהנאשמים, כבר קבעת מי נאשמים. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך לחקור דרג מדיני, דרג צבאי, דרג ביטחוני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תרבות הדיבור, חשבנו - - - << אורח >> אייל אשל: << אורח >> בסוף, איך שלא תהפוך את זה, יש נאשמים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסכמה ציבורית. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> רגע, אבל על דבר אחד אתה מסכים, שבאמת יש פה נאשמים? אתה מסכים איתי, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יקירי, יש לנו הרבה מה לדבר, תאמין לי, אנחנו נשב פה שעה וחצי גם. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני מסכים איתך. אבל יש פה נאשמים שצריכים להיחקר. אתה יודע, אתה אומר בלי פוליטיקה. הפוליטיקה חדרה לצבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקנות הכנסת קובעות שבשעה 11:00 אני מכבה פה את המיקרופונים ויוצאים מהחדר. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> יש עוד 10 דקות. אתה יודע כמה זמן זה 10 דקות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, שמונה דקות. תסתכל על השעון שלי, הוא קובע, למעלה. האדום הזה. שמונה דקות לעוד שתי משפחות שלקחתם כבר חצי שעה אתם שניים. אין בעיה, כל אחד כבודו במקומו מונח. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני מתנצל שלקחתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוהב אותך המון. רעות אדרי, אמא של עידו. בבקשה. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> שלום, אני רעות, אני אמא של עידו אדרי. עידו אדרי שהיה סמ"פ בגולני ואחר כך לוחם בשב"כ. שאבא שלו הוא מפקד הימ"מ היוצא. שאת שבת ה-7 באוקטובר אנחנו התחלנו מנפילת תשעה מבני המשפחה שלנו, של משפחת הימ"מ. בערב גם גילינו שהבן שלנו נרצח בנובה, משום שהוא סירב להתפנות. משום שהוא הציל את ששת חבריו, משום שהוא טיפל בבר זוהר הפצועה. משום שעד היום אני לא מצליחה במבט אחד לזהות אותו מבין כל 410 הפרצופים שמופיעים בכרזה מאחוריך, בגלל הכמות הבלתי נתפסת. דיברתם קודם על גריסה? אז אני רוצה לחדד את זה. הילה ואני בהיותנו גם בכובע של מנהלות פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום. במהלך השנה וכמעט חמישה חודשים, עוד מעט 500 ימים, נחשפנו להרבה מאוד חומרים. חלק מהחומרים האלה כבר נעלמו. נעלמו, לא קיימים. אני אומרת לכם פה, ואני ממשפחת השב"כ ואני ממשפחת הימ"מ ואני מכירה את הצבא ומכירה הרבה. יש דברים שנעלמו. איפה אתם בדבר הזה? אתם מדברים פה על בריאות הנפש? אתם יודעים מה אני עושה במהלך השבוע? אני מורה במקצועי. מורה בתיכון, מורה להיסטוריה ואזרחות. אתם יודעים מה עוד אני עושה? אני מלווה משפחות שכולות שלנו, של הקהילה שלנו במיון הפסיכיאטרי. משפחה אחרי משפחה אחרי משפחה. אשפוזים פסיכיאטריים, ועדות פסיכיאטריות. כי אין מערך, כין אין מינהלת. כי איפה נציגי הציבור? כשהילה התחילה לומר למה אנחנו עושים את תפקידם? אנחנו הורים שכולים שמתחילים את היום מ-5% בטרייה בסוללת האנרגיה שלנו. ויש לי עוד שני ילדים, שאחד השתחרר מצה"ל, נסע להודו. ויש לי עוד בת בבית שאני צריכה לדאוג לה, בת 15. כל כך הרבה זמן אני לא בבית, שעות. ומפסידה ימי עבודה ומפסידה טיפולים בשביל המשפחות שאני עומדת מאחוריהן והמשפחות, 1,400 משפחות של מועצת אוקטובר. שמבקשות תשובות, שמבקשות תיקון. זה אליכם. בוא תגיד לי, אנא ממך, חוץ מהישיבות והוועדות וההתכנסויות והשיחות, מה בפועל אתם עושים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חלק מהדיונים של הוועדה, כמו שאמרתם, נכנסתם לעניין של בריאות הנפש. אתן מדברות על בריאות הנפש. ואנחנו פה משקיעים בוועדה במקומות שבהם לא הגיעו אליהם המשרדים. ואני יודע שעושים הרבה פעולות. אבל אנחנו פה דנים, כן, נכון, אתם צודקים. הנה, אתם רואים, אנחנו דואגים לאנשים, מגיעים עד לנקודה האחרונה. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אתה יודע, אני אספר לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע, תני לי להשלים. שאלת שאלה, אז תני לי להשיב. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> סליחה, אני מתנצלת, כי אני גם באמוציות. לא, לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני אקשיב לך. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אני מקשיבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא, אני בדיוק מסתכל על התמונות כדי להתחבר גם לעיניים, להסתכל להם בעיניים לנופלים. בסדר? << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אני רוצה לומר לך שאני מטפלת בכל כך הרבה בני משפחה עם בעיות נפשיות קשות משום שאין להם תשובות. אני יכולה לספר בלי לומר שמות, על אם שעד היום היא לא יודעת, אתה יודע למה אני אדבר עליה? אני, אני לא יודעת איפה עידו נרצח בדיוק. אני לא יודעת. זה מדיר שינה. אני לא יודעת אם עשו לו משהו לפני. כי מצאו את גופתו. לא יודעת אם הוא מחורר מקדימה או מאחורה. לא יודעת מה עבר עליו ברגעים האחרונים. אני, איך אני אזכה לשיקום? איך האמא שנשאר לה שברים מהגולגולת של הבן שלה? איך האימהות שנשארו להם רק שיניים ולא יודעות מה עברו הילדים? איך הן ישנו בלילה? אלוהים, זה מטריף אותי. איך הן יכולות להגיע למצב של בריאות נפשית? אתם מדברים על בריאות הנפש. אח של עידו מתקשר אליי מחו"ל אומר לי 'אמא, היה לי לילה קשה. רצו לי סרטים בראש, דמיונות'. אני הלב שלי נחמץ. ואני לא מטפלת במשפחה שלי, כי אני מטפלת במשפחות אחרות שהן במצב הרבה יותר קשה. שהן לא יוצאות מהמיטה ולא חזרו לעבודה. ומה נתנה לנו הממשלה היקרה? 14,000 שקלים? מה אני אעשה עם דמי הכיס האלו? שגם אותם עוד לא קיבלנו, דרך אגב. מה אני אעשה עם דמי הכיס העלובים האלה? << אורח >> קריאה: << אורח >> רק לפני שבועיים חתמו על הסכם בין ביטוח לאומי למשרד האוצר. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אני משאירה לאורית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את יכולה להשלים עוד דקה, קיבלנו הארכה. קיבלנו אישור להמשיך עוד. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אני מעדיפה שגם אורית תדבר, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אורית לוי, אמא של גיא גבריאל לוי. << אורח >> אורית לוי: << אורח >> אני אמא של גיא גבריאל לוי. גם גיא שלי נרצח בנובה. גם הוא נשמה מדהימה. ילד שעזב את העולם הזה על ידי מרצחים. סטודנט להנדסת בניין, שירת בצבא כמובן, עשה הכול כמו שצריך, אזרח למופת. המדינה לא ידעה לשמור עליו. לא עליו ולא על הרבה אזרחים אחרים וחיילים. ועדיין, אנחנו לא מרגישים תחושת ביטחון. גם לי יש עוד ילדים בבית. אני מאוד חוששת לגורלם במדינה הזאת. מאוד עצוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאיפה אתם בארץ? << אורח >> אורית לוי: << אורח >> אנחנו מאזור כפר סבא, ממושב ליד כפר סבא, מנווה ימין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רעות, אתם גם ממושב, נכון? << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אנחנו מכפר גיבתון, מועצה אזורית ברנר. << אורח >> אורית לוי: << אורח >> אם תצא הרעה שוב פעם, יש סיכוי טוב שתצא מהכפרים שלידינו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, את צודקת. << אורח >> אורית לוי: << אורח >> ואנחנו מאוד חוששים. אני חושבת שוועדת החקירה שכבר הייתה צריכה לקום, אנחנו לא לחצנו בהתחלה כי ברור היה שאנחנו במלחמת הישרדות. ואנחנו אזרחים טובים של המדינה הזאת ורצינו קודם כל לנצח. לא ניצחנו עדיין, אבל קודם כל להכריע את האויב שלנו. וזה הדבר הכי חשוב. אבל זהו, נגמר. אפשר להתחיל לחקור את המחדל הזה. אפשר להתחיל לחקור ויפה שעה אחת קודם. אנחנו מאוד מודאגים. אני פיניתי את היום שלי כדי להגיע לפה, זו פעם ראשונה שלי בכנסת מזה הרבה שנים. עם הבן שלי איתי בלב, עם התמונה. להראות שתסתכלו לכולנו בעיניים. יש אנשים מאחורי האסון הזה. תודה. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> יש משפחות ויש מעגלים, מעגלים של אחים, אחיות, דודים, דודות, סבים, סבתות. אבא שלי מאז האסון של הבן שלי לא חזר לעצמו. << אורח >> אורית לוי: << אורח >> מפורקים. סבא וסבתא מפורקים. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> לא הולך, דמנטי. אני מדברת על חברים של הבן שלי שהם במצב נפשי קשה. החברים השקופים. תחזירו לנו את האמון בכם. אתם נבחרי הציבור. איפה המילה הקדושה הזאת נבחרי הציבור? תחזירו לנו, תנו לי לשוב ולסמוך על היכל העם. << אורח >> אורית לוי: << אורח >> רעות, אני רוצה שנייה עוד דבר. אני רוצה באמת, אנחנו באנו לפה מוועדה אחרת. אני הרגשתי שם אויבת העם, אני חייבת להגיד. אויבת העם. לא משנה איפה, אבל באמת, אנחנו הורים שכולים. אנחנו לא צריכים להרגיש שאנחנו עשינו רע למישהו, שאנחנו מבקשים משהו שלא מגיע לנו. אנחנו מבקשים דבר מאוד לגיטימי שהוא המינימום של המינימום. תחקרו את האסון הזה. תחקרו. תבואו ותגידו לנו מה קרה שם, למה קרה, איך קרה. איך לא קורה עוד פעם? זה הכי חשוב. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> רק דבר אחד, ברשותך אדוני. אתמול שמעתי נתון מזעזע, ואם דיברתם פה על בריאות הנפש שקרסה במדינת ישראל, למעלה מ-78,000 זוגות התגרשו משבת ה-7 באוקטובר במדינת ישראל. שתבינו שלמעלה מ-50 ילדים התאבדו כתוצאה ממסיבת הנובה בשבת ב-7 באוקטובר. למעלה מ-50 שהתאבדו. כלומר, הם לא נרצחו באותה שבת, הם התאבדו על ציר הזמן. יש לנו פה בעיה מאוד אקוטית. היא מאוד שורשית. והיום כבר צריכים להחליף את האדמה. << אורח >> קריאה: << אורח >> רגע, יש פה תיקון על המספר. זה חשוב שניצמד רגע למספר. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> כן. אנחנו לא מדברים על מספרים, דרך אגב, זה דבר חשוב מאוד שתדעו. כי אנחנו עובדות מאוד צמוד גם עם ביטוח לאומי ומשרד הביטחון. אין מספרים מדויקים לכמות ההתאבדויות אחרי מסיבת הנובה מהסיבה לא לחשוף לציבור את המספרים משום שאחר כך זה יוצר, מומחי בריאות הנפש יגידו פה, זה יכול לייצר מגפה. לכן המספרים הם חסויים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה רק להגיד לכם דבר אחד, שמעתם אותנו מדברים על בריאות הנפש. אני אתן לכם רקע. אני לא רוצה לעצבן אנשים, אבל אני אומר, היה השקעות בקרן היו לכל מיני כיוונים. אנחנו בעקבות המלחמה החלטתי כאן יחד עם חבריי לוועדה להפנות את זה לכיוונים שונים. יש לי מאבק על זה, ותדעו לכם שזה דווקא חיובי מבחינתכם. אני אמרתי, חבריי פה גם, יש פה חברים שמאוד נלחמים על הדבר הזה. אנחנו הולכים יותר לכיוון בריאות הנפש, פחות מבנים. אנחנו לא רוצים בטון, אמרנו ניתן בנשמה של עם ישראל, לחזק את הנגב והגליל וגם בריאות הנפש זה בכלל כלל ארצי. לכן הפעילות שלנו, שדיברנו פה על בריאות הנפש, נכון. כי אנחנו מסכימים אתכם בדבר הזה שאחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר העם הזה צריך קצת משהו לפרוח. ולא מחלקות סגורות, אנחנו צריכים להפוך אותן לפתוחות יותר. יש כל מיני רעיונות שעולים פה ואנחנו עושים את ההשקעה ומגיעים לאנשים, היזמים, אפילו עד לשטח עצמו כדי לבחון. ולקחנו פה סמכות כדי להביא את זה באמת למה שאתם אומרים. וזה חשוב מאוד. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> חה"כ ואטורי, תראה, רעות ואני עובדות פה על תיקוני חקיקה וחקיקה. יש יוזמת חקיקה שמוביל חה"כ קרויזר. אנחנו עובדים על תיקוני חקיקה בנושא של תיקון חוק של משפחות חיילים שנספו במערכה וחוק נפגעי פעולות איבה. תרחיבו את ההכרה בטיפולים. היום פסיכולוג ועובדת סוציאלית זה לא מספיק. יש פסיכותרפיסטים, תטא הילינג, קואוצ'ינג. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> תרחיבו ותתאימו. לא שונה החוק משנות ה-70. הוא לא מתאים לימינו. יש שלל טיפולים שעוזרים הרבה יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אשמח לשבת אתכם באופן אישי ולשמוע רעיונות ולהגיש הצעות חוק. אני חושב שגם חבריי פה יצטרפו אלינו לכל מה שצריך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל קודם צריך את ההכרה. אפילו הכרה אין. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני מזמינה אתכם ללכת לקרוא את הדוח של ועדת הכהן, אם תרצו אני אשלח לכם אותו, שמכיר בנו כנפגעים משניים. אני כן אשמח שתרחיבו, גם תעדכנו תקציב, כי זה לא עודכן כמה שנים. וגם תרחיבו את מעגל הטיפולים. אבל אנחנו פה כדי לדבר על ועדת חקירה ממלכתית ולא לדחות את זה בעוד שלושה חודשים. כל יום שאין פה ועדת חקירה ממלכתית מסכנת את כולנו. כל מי שיושב פה ואת כל אזרחי מדינת ישראל. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אגב, היא מסכנת גם את תושבי הצפון, בואו נשים את הדברים על השולחן. זה רמת הגולן, זה פס מושבי הצפון, כפי שמיכאל מכיר אותו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה שם אותי, אני כל שבועיים בחניתה, אבל אני גר בירוחם. אבל אתה חמוד, כי שמת אותי בצפון. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> כי הדאגה שלך לצפון אני מכיר אותה כבר הרבה מאוד זמן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שם כל שבועיים, אבל תודה. אני רוצה להגיד לכם משהו, את עמדתי, בסדר? עמדת המפלגה שלי. אנחנו בעד ועדת חקירה ממלכתית מיידית. וגם הבאנו חוק שהצביעו נגדו ונביא עוד חוקים לקידום ועדת חקירה ממלכתית. לא יודע מי פוחד מוועדת חקירה ממלכתית. תדעו שההיסטוריה של ועדות חקירה ממלכתיות לא תמיד עשו דין נוקשה עם הדרג המדיני. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אין אירוע כמו שבת ה-7 באוקטובר בהיסטוריה של מדינת ישראל, אז יכול להיות שיש פה איזה שהיא נקודת מפנה טובה כדי שתעשה פה איזה שהוא ריסטארט למדינת ישראל. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אתה מדבר על דין, אנחנו מדברים על שלב החקירה. לדין נגיע אחרי שתהיה חקירה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה. אני אומר, אני בעד ועדת חקירה ממלכתית מיידית. אבל גם מי שבממשלה חושש מוועדה כזו, בוועדת אגרנט ובוועדות אחרות, גם במלחמת לבנון וגם במלחמת יום כיפור, עיקר המסקנות הלכו לדרג הצבאי. אחרי זה המחאה הציבורית גרמה להדחה של גולדה מתפקידה. << אורח >> רעות אדרי: << אורח >> אנחנו לא חיים בזמנים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא אומר מה יהיו המסקנות. אני אומר שעכשיו הדרג הממשלתי בולם ועדת חקירה ממלכתית, הוא עושה טעות. כי הוועדות האלה ידעו - - - << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> זה נקרא בריחה מאחריות, חה"כ ביטון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מיכאל, אתה יודע שאנחנו לא מתנגדים לעצם החקירה. אנחנו מתנגדים למי יחקור, מי יהיה שם, מי יעמוד שם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל למה את מתנגדת? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שנייה, אז אני אומר. את רוצה לשמוע אז אני אגיד. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אני הסברתי לכם איך החוק עובד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז שנייה, שנייה. אני חושבת שלמערכת המשפט יש חלק ניכר במה שאנחנו מתמודדים איתו היום. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> את מוזמנת לתת את המנדט - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סלחו לי שאני קמה, כי אני לא רוצה שתראו מריבות. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> תודה, תודה רבה. אנחנו יודעים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לצאת כדי לא להתכסח איתך. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> ממשלת ישראל אמורה לתת את המנדט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה חברים, אני חייב להתקדם. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> רק שנייה, ברשותך. רק תגידי לי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה רוצה להגיע לפתרון או שאתה רוצה להתווכח? << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לא, רגע. את אמרת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה רוצה להתווכח איתי, אני לא אתווכח איתך. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני לא מתווכח איתך, אני רק שואל אותך, תניח לי רק שתי נקודות למה את לא? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני מסבירה. תנו לי עד הסוף, אני אסביר. אני חושבת שמערכת המשפט היא חלק - - - << אורח >> אייל אשל: << אורח >> איך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בזה שהיא מנעה הרבה מאוד, תמכה במחבלים, דאגה לרווחתם. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> ולכן היה 7 באוקטובר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ביקשה להגדיל את היקפי הכניסה של הפועלים מעזה לישראל. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> מעולה, תחקרו, הממשלה יכולה לתת מנדט לחקור את זה. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> בגלל שהיא דאגה לרווחתם אז הייתה פה שבת ה-7 באוקטובר? << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> מי מונע? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא יודעת. תקשיבו, אתם יכולים, זה יכול, זה יכול להימשך עד סוף - - - << אורח >> אייל אשל: << אורח >> מנהלים שיח, גברתי. אני לא תוקף אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא כדאי להתחיל דיון עכשיו. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> אני ממש לא תוקף אותך. את אמרת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא נתת לי להביא את הדברים שלי עד הסוף. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לא, תני לי רגע להבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לימור, אנחנו מאחרים למליאה. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> בגלל שהיא דאגה לרווחתם אז הייתה שבת ה-7 באוקטובר? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני חושבת שהיחס לטרור של בג"ץ ושל מערכת המשפט, היחס לטרור וטרוריסטים ומחבלים הוא בעצם אפשר את הדבר הזה. הוא נתן הרבה מאוד פתחים. אם זה במשפטיזציה שהייתה בצה"ל, אם זה שבכל דבר התערבו. למשל אני יכולה להגיד לך ביום הראשון של המלחמה נכנסו לשם, אנחנו ראינו איך היועמ"שית, שנייה, תקשיב, דואגת, אתה רוצה להקשיב? כי אני אגיד לך - - - << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לא אמרתי מילה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, שנייה. אני רואה, אני מגיבה לפנים שלך. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> לא, אני רק רציתי להגיד לך שהפוליטיקה חדרה לצבא גם, אני מסכים איתך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך גם. דרך אגב, אני מסכימה איתך. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אבל בוועדת חקירה ממלכתית הממשלה יכולה לתת מנדט לבחון גם את בג"ץ. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שנייה, אני מבינה שיש פה גם אג'נדה. אבל אני לא - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> אין פה שום אג'נדה. זו בדיוק הבעיה, האג'נדה היא שלכם, לא שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לימור, לימור. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> ממשלת ישראל יכולה לתת מנדט לבחון גם את בג"ץ. << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> למה את אומרת את זה? האג'נדה היחידה זה לקבל תשובות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לכן אני אומר, אני גם רוצה שהדברים ייחקרו. דרך אגב, הקשבתי לך בקשב רב. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> זה לא ניכר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בסדר. אפרופו תרבות הדיבור. אני ישבתי, אני רוצה לספר לכם, אפרופו גריסה. אני מקווה מאוד שזה באמת לא ייגרס. אבל אנחנו ישבנו שבועיים - - - << אורח >> הילה אביר: << אורח >> זה כבר נגרס. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודעת, לצערי הרב. אני אומרת לצערי הרב. אבל אם יוצאים פרוטוקולים של ועדת חוץ וביטחון שהייתי חברה בה לפני ה-7 באוקטובר וישבנו שם. אני רוצה להגיד לכם, ישבנו, ישבו ראשי מערכת המודיעין, ראשי מערכת הביטחון ואמרו לנו אנחנו צריכים להגדיל את היקפי הכניסה, האישורים לפועלים מעזה לישראל. כדי שבאמת זה יוריד מהמוטיבציה שלהם. שזה יפגע באינטרס שלהם לפגוע בנו. ואנחנו ישבנו שם, ראינו אותם, ראינו אותם על הגדרות. ראינו אותם מתאמנים. ראינו, שמענו את התצפיתניות, שמענו את המנהיגים שלהם מדברים על מה, שאנחנו נראה עוד רגע מה הולך להיות לנו. ישבנו שם והיינו מעט, מעט כאלה שאמרו להם אתם מרדימים אותנו. אנחנו היינו משוגעי הכפר, אז. << אורח >> אייל אשל: << אורח >> זה מחזק רק את הדרישה הכול כך בסיסית הזאת שמישהו יחקור. << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> ועדת חקירה ממלכתית תחקור הכול ואת כולם. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> האם את מבינה שהממשלה יכולה לתת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לימור, זה דיון אין סופי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אדבר אתכם אחרי. אני אדבר אתכם ואני אסביר לכם בדיון מה קורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נמשיך שעה. << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> במקום להגיד מה לא, תגידו מה כן. ואם אנחנו נמצאים 500 ימים, רגע, תן לי, חה"כ ואטורי. רגע, רגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה רגע? אין רגע, אחי. אחי, אין רגע. לא. סליחה רגע, נסגור את הישיבה וזהו. << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> אין בעיה, רק תן לי עשר שניות. תן לי עשר שניות. תגידו מה כן ואיך יוצאים לחקור את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא נגיע פה להסכמות וגם לא נביע עכשיו אל ועדת חקירה כן או לא. << אורח >> חיים רובינשטיין: << אורח >> אין בעיה, אבל תיקחו הובלה. תיקחו הובלה כנבחרי ציבור. תובילו לפתרון. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> חברת הכנסת, לימור, אני רוצה להגיד לך משהו אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, סליחה, סליחה. תקשיבו רגע, לא, לא, נתתי לכם שעה מהישיבה. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> שנייה, משפט אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנייה רגע, זה לא פייר. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> רגע, משפט אחד. האם את מבינה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול לסגור את הישיבה בלי שעוד שני דוברים פה מדברים. נו, באמת. << אורח >> הילה אביר: << אורח >> האם את מבינה שממשלת ישראל יכולה, תסתכלי לי רגע בעיניים. האם את מבינה שממשלת ישראל יכולה לתת את המנדט לוועדת החקירה לחקור גם את בג"ץ והחלטות בג"ץ? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני סוגר את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>