פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 35 ועדת הכספים 22/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 230 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2020-2021 (פילוח תקציבי, מגזרים, שפות) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אופיר כץ ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: יעקב אשר יוסף טייב בצלאל סמוטריץ' שלמה קרעי מוזמנים: נעם שרלו בריגה – רפרנט תקשורת ומדע, משרד האוצר איריס בראל – סגנית מנהלת לפמ, משרד ראש הממשלה טליה לוינס – מנהלת מחלקת המדיה לפמ, משרד ראש הממשלה אסנת אלגום – רכזת מחקר ומידע, הכנסת שי שמאי גליק – מנכ"ל בצלמו מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: שרון רפאלי << נושא >> דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית בשנים 2020-2021 (פילוח תקציבי, מגזרים, שפות) << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, כ"א באדר א', תשפ"ב, 22 בפברואר 2022. על סדר היום שלנו דיון בנושא פעילות לשכת הפרסום הממשלתית לשנת 2021. אני לא רואה פה את הנציגים של הלשכה. סגנית המנהל איריס בראל הייתה צריכה להגיע, כרגע לא תופסים אותה. אנחנו נפתח בהצעות לסדר. אם נראה שהיא לא מואילה בטובה להגיע לדיון בוועדה אנחנו נחליט מה נעשה את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר לסגור את לפ"מ. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זה מאוד חמור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ניתן לה את הזכות להתעכב כמה דקות. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, יש כמה דברים שמגיעים וזאת הזדמנות כי מזמן לא היינו בוועדת הכספים ליד מיקרופון. יש נקודה אחת לגבי המס על השתייה המתוקה. פנו אלינו חברות שמייצרות "שלוקים", השקיות הקטנות שבתוכן יש נוזל ומקפיאים אותו וזה תחליף זול יותר לארטיק קרח. על ארטיק קרח המס לא מוטל אבל על השלוקים, מכיוון שבהובלה הם באים במצב צבירה נוזלי מטילים עליהם את המס של השתייה המתוקה. זה לא נועד לשתייה, אף אחד לא מוזג את זה לתוך כוס ושותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלא אם כן המקרר התקלקל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מבחינה בריאותית לא זה לא זה יש להם נפלאות בריאותיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן, אבל לא צורכים את זה במסה כמו שתייה. מחלקים את זה לילדים בבית הספר. דיברתי עם ערן יעקב והוא אומר שלפי התקנות שהעברנו נראה על-פניו שאין מה לעשות, שזה שתייה. הוא בודק את זה ועדיין לא חזר אליי עם תשובה. אבל זה משהו שאנחנו צריכים לתקן אותו אם אכן יתברר כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסיים את הבדיקה ותעדכן אותנו מה המצב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בעיניי, הדבר הזה לא צריך להיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משהו שצריך לחשוב עליו ולשקול אותו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תחשוב, תקבל החלטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בלי לחשוב אני לא יודע לקבל החלטה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דבר שני, פנו אליי לגבי מערכת לתשלום על ימי בידוד לעצמאים שלא עובדת כבר תקופה ארוכה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בביטוח לאומי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שזה בביטוח לאומי. אתה מכיר שזה לא עובד כבר תקופה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע שהאתר עדיין לא באוויר אבל אפשר לפנות לביטוח לאומי ולהגיש בקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש כאן דמי בידוד לעובדים עצמאים: "בימים אלה אנו נערכים להקמת מערכת תשלום דמי הבידוד". זה כבר חודש וחצי ככה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון, אבל אפשר לפנות לביטוח לאומי באופן לא מקוון בשביל לקבל את הדבר הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ללכת למוסד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לכתוב להם מייל ולמלא את הפרטים. ככה אני הבנתי. אבל אנחנו נבדוק את זה. נפנה בשאילתה לביטוח לאומי כדי להבין מה המצב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אני אשמח. דבר אחרון – הלוואות בערבות מדינה מהבנק. הבנקים מחייבים את האנשים שפונים לקבל את ההלוואות האלה לעבור דרך גורם פיננסי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גורם פיננסי איפה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גורם פיננסי חוץ-בנקאי. הגורם הפיננסי דורש תשלום של אלפי שקלים, של 4,000 שקל, כדי להכין תכנית כי הם דורשים להביא תכנית עסקית מאותו גורם פיננסי בשביל ההלוואה הזאת, וזה הופך את כל ההטבה של הריבית לבדיחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שווה לבדוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד משהו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש עוד משהו, כן. אם אתה נותן לי להמשיך אני אמשיך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש סיפור של תשלום מע"מ על סחורה שמשחררים מהנמל. במיוחד בתקופת הקורונה הסוחרים משלמים את המע"מ בנמל ואחרי שלושה-ארבעה חודשים כשהם מקבלים את התשלום מהלקוחות שלהם רק אז הם מזדכים על אותו מע"מ שהם שילמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתקזזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתקזזים. זה בעצם לקחת מכיס אחד ולהכניס לכיס שני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה המנגנון של המע"מ, הוא עובד ככה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז לדעתי המנגנון הזה טעון שיפור כשמדובר בסחורה שמייבאים מחו"ל אנשים שמתקזזים על המע"מ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כולם מתקזזים על המע"מ. זה לא משנה איזה סוג של עסק אתה – אתה תמיד מתקזז על המע"מ – הוצאות מול הכנסות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה פוגע בתזרים המזומנים בפרט של יבואנים קטנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון לא רק ליבואנים, זה נכון באופן כללי. זה המנגנון של מע"מ, ככה זה עובד בכל העולם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאתה עובד מול סוחר אחר אתה דואג - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה משלם מע"מ ומתקזז. זה אותו דבר, אין שום הבדל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ועדיין כשמדובר במדינה אפשר לבוא לקראת ולהגיד - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל יש גם הרבה מאוד ספקים שעובדים עם המדינה, וגם שם יש מע"מ. מע"מ זה מס אוניברסלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני יודע מה זה מע"מ. אבל קיבלתי פניות של אנשים שאומרים שזה פוגע להם קשה בתזרים המזומנים, ואם היינו יכולים לבוא לקראתם הם היו שמחים לדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יכולים להתחיל את הדיון. אני רואה את הנציגים של לפ"מ פה. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> סליחה על האיחור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו הצעות לסדר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה רוצה הצעה לסדר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. עם שובו של השר אלי אבידר לחבר כנסת אני מציע שנקבל אותו בוועדת הכספים על חשבון המכסה שלכם. תעשו איזושהי רוטציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה רוצה שהוא יהיה במקומי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, חלילה. חבר מן המניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש מקום אחד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה – בעצם מהמכסה שלנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אופיר, אין לו זמן, הוא צריך לעשות חפיפה ארוכה על המשרד שיש לו. זה ייקח זמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי מחליף אותו? שרון רופא מחליפה אותו עכשיו כשרה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד, אני בממשלה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, המפלגה שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בממשלה? אני בכנסת, עד כמה שאני יודע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה רואה למה חשוב פריימריז? צריך לתת דין וחשבון לבוחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד משהו? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, סיימתי, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חוזרים לנושא הדיון: הפעילות של לפ"מ. עשינו כאן דיון לפני כשלושה שבועות, אם אני לא טועה, ועל-פי הנתונים שהוצגו לנו על-ידי מחלקת מחקר ומידע של הכנסת, ולא על-ידי לפ"מ, ראינו שעל-פניו יש אפליה ברורה שלא משתמעת לשני פנים של הרבה מאוד סקטורים בציבור הישראלי – דוברי ערבית ודוברי רוסית והציבור החרדי; ראינו את זה פשוט לפי אותן הוצאות פרסום של לפ"מ. אני יכול לתת דוגמה שאני זוכר שמסך כול ההוצאות של לפ"מ רק אחוז אחד הולך לדוברי רוסית. בנוסף לכך פנו כלי תקשורת מוניציפליים גדולים מאוד שלאורך זמן מקבלים סירוב מלפ"מ לפרסם אצלם את הודעות הממשלה. ואני מזכיר שבסופו של דבר התפקיד של לשכת פרסום ממשלתית היא להנגיש את המידע שהממשלה מבקשת להנגיש לכלל הציבור הישראלי. אני שומע את הטענות שלכם שלא הסכום קובע, אבל גם אם אנחנו בוחנים את היקפי הפרסום שגם את זה אנחנו צריכים לחקור ולא יכולים לקבל את הנתון הזה מלפ"מ באופן ישיר – גם שם רואים שיש אפליה מאוד ברורה, והכספים לא מחולקים, והפרסום לא מחולק באופן שוויוני שמאפשר לסקטורים שונים בחברה הישראלית לקבל את המידע שהממשלה מבקשת להנגיש לו בצורה יעילה וברורה. ראינו את זה גם במהלך משבר הקורונה ב-2020 ו-2021. ביקשנו גם לראות את אחוזי העמלה שלפ"מ לוקחת וקיבלנו את הנתונים האלה. לאור התופעה שאנחנו רואים במשך כמה שנים נשאלת השאלה האם הצורה שבה לפ"מ מתנהלת כגוף עסקי שלוקח עמלות לפי אחוזי עסקה מהמשרדים, האם זאת השיטה הנכונה? כי נוצר מצב שללפ"מ יש אינטרס ללכת על פרסום יקר יותר כדי לקבל עמלה גבוהה יותר. ככה זה נראה, לפחות, על פניו. אני אשמח אם תוכלו להפריך את כל מה שאמרתי כעת, ובטח לחברי הכנסת יהיו עוד הערות. מה שבטוח שהמצב כפי שהוא מתנהל היום גם בשקיפות, גם בחלוקת משאבים וגם בחלוקת היקפי הפרסום זה משהו שלא יכול להמשיך. לכן אם אתם בלשכת הפרסום הממשלתית לא מבינים שיש בעיה אז אנחנו כאן בכנסת כחברי כנסת נצטרך לעשות פעולה, כנראה, במסגרת החקיקה או בכל הכלים האחרים שעומדים לרשותנו כדי לעשות סדר. הדבר הזה לא יכול להתנהל במחשכים, אלא צריך להיות על השולחן. האפליה הזאת של מגזרים ושל דוברי השפות במדינה הזאת וגם של כלי תקשורת מוניציפליים לא יכול להימשך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא רק מוניציפליים. גם ערוץ 14 כבר שנה לא מקבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הבנתי שערוץ 14 שינה את ההסכמים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא שינה הרבה לפני כן ורק כשקמה הממשלה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקרה הזה לא משנה אם זה ערוץ 14. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל כרגע מי שסובל זה ערוץ 14, ובפעם שעברה המנכ"ל היה בזום ואמר שהוא אמור להיפגש איתם השבוע וזה אמור להיפתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשמע את העדכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נשמע איך זה נפתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי מציג את הנושא? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אתחיל. אני מנהלת המדיה של לפ"מ. אני רוצה להגיב לכמה עובדות שהעלית והן לא נכונות, לדעתי. אני אגע בכל אחת מהן. ראשית, לגבי הנתונים שהתבקשנו להעביר – העברנו והם הועברו למ.מ.מ של הכנסת. אנחנו גוף קטן שמקבל כל היום פניות לפי חוק חופש המידע ומעביר כל הזמן תשובות לכל מי שמבקש. אין מחשכים. לא נכון לציין את זה כי זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשמעי, אני אומר לך כיושב-ראש ועדת כספים של הכנסת – גוף מספיק מוסמך במדינת ישראל – כשפנינו אליכם במכתב לפני הדיון הקודם לקבל נתונים לא קיבלנו, וזאת עובדה. אני לא יודע למי אתם כן מעבירים ולמי אתם לא מעבירים – לוועדת כספים לא העברתם את הנתונים, וזאת עובדה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הנתונים הועברו בצורה פחות און-ליין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, התשובה היא לא. מה שהעברתם זה 12 קבצים של אקסל שהייתי צריך לבד לעשות את הניתוח איך מחברים את הדברים. זה זלזול, סליחה. תמשיכי עכשיו. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני חייבת להבהיר: זה לא זלזול. זה לא להבין את הבקשה מאתנו. כשאתם מבקשים לקבל את כל הנתונים לכל הספקים – לפ"מ עובדת עם אלפי ספקים. יש ספק שמקבל מאתנו 300 שקל בשנה, ויש ספק שמקבל מאתנו עשרות מיליוני שקלים לשנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז הייתם מתקשרים לשאול למה מתכוונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דבר שני, נזכרת להעביר נתונים אחרי שקבעתי את הדיון. אם לא הייתי קובע את הדיון לא הייתם מעבירים את הנתונים. אבל בואי נמשיך הלאה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני חייבת להדגיש: כל מה שמבקשים מקבלים מאתנו. אנחנו שקופים לחלוטין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה פשוט לא נכון עובדתית, טליה. תמשיכי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לחלוטין. לגבי אפליה של גופי תקשורת: אנחנו עובדים בתחום הפרסום ומשתמשים בכלים של פרסום. אנחנו לא משקיעים תקציב פר-גולגולת. הלוא אם היינו בתחום אחר היינו משקיעים פר-גולגולת – כמו ביטוח לאומי או מישהו אחר. אז לא היינו צריכים בכלל לפנות אליהם. אנחנו עוסקים בתחום הפרסום. בפרסום יש תקציב מוגבל, יש בריף לקמפיין שאנחנו מקבלים מלקוח. אנחנו לא מגדירים את נושאי הפרסום, אנחנו לא מגדירים את הקהלים, אנחנו לא מגדירים את המטרות. כל המטרות מוגדרות על-ידי לקוח. התקציב שמגיע אלינו מוגדר. לפעמים מגיע תקציב מאוד קטן שצריך להגיע לכל הקהלים. אנחנו עושים את המקסימום מהתקציב הזה. אנחנו לא גוף עסקי, אנחנו גוף שמשרד האוצר קבע לנו לפני שנים איך לעבוד. אנחנו לא גובים עמלות מהמדיה להבדיל מהשוק הפרטי. אנחנו גובים עמלות מהלקוח. התקציב שמגיע אלינו הוא בברוטו כולל מע"מ. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אנחנו שואלים על החלוקה של התקציב. זאת כל הסוגיה – על הייצוג ההולם בתקציב הזה למגזרים השונים. זאת השאלה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אתם ביקשתם לקבל את כלל ההוצאה התקציבית של לפ"מ לאמצעי מדיה לפי מגזרים, לפי שפות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טליה, אני רוצה שנדייק. בתשובה שלכם העמלות שאתם גובים על פרסום ופעילות אינטרנט – 12%, על הפקות אתם גובים 10%, על פרסום במדיה – 8%, על עבודות אחרות – 8% ועל פרסום בחו"ל – 6%. מה אני מבין מזה? ככל שהעלות של הפרסום גבוהה יותר העמלה שלכם גבוהה שלכם. זה מאוד פשוט. כל אחד מבין או שאני טועה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לו זה היה נכון אז היה נכון להעביר את כל הפרסום לדיגיטל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בכל זאת אתם איזשהו גוף - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה לא נכון, אנחנו לא נמצאים שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, מי מפקח עליכם? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> משרד האוצר, מבקר המדינה, החשב הכללי – כולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי בפעם האחרונה היה דוח של מבקר המדינה על לפ"מ? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לפני שנה. בתקופת הקורונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> על הקורונה היה בנפרד. לא היה דוח על כל הפעילות. אני קראתי. המ.מ.מ האחרון היה ב-26 ביולי 2020. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> היה גם לא מזמן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי. << אורח >> אסנת אלגום: << אורח >> אני אדייק – הדוח האחרון שלנו, של המ.מ.מ, היה ב-26 בדצמבר. אנחנו כתבנו שני דוחות על לפ"מ. הקודם היה ב-2020, והאחרון ששלחנו לחברי הוועדה אתמול הוא מ-26 בדצמבר. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אמרתם – אפליה כלפי גופי תקשורת. צריך להבין שהמטרה שלנו היא לנצל את התקציב שלנו ומקסימום חשיפה לכל הקהלים המוגדרים בבריף. לא תמיד כל הקהלים הם רלוונטיים לקמפיין. לדוגמה קמפיין "זוזו" שעלה עכשיו בדובר צה"ל. זה קמפיין שמיועד לחיילים. הוא עלה בשילוט חוצות בתחנות אוטובוס כי הוא מיועד לנסיעה בתחבורה ציבורית ברכבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מי שנמצא בתחנה כבר נוסע בתחבורה הציבורית, אז למה צריך שם קמפיין? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אנחנו פונים לחיילים שיידעו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם צריכים לעשות לא בשביל מי שמחכה בתחנה. הוא מחכה בתחנה לא בשביל לקבל ארטיק. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אתה טועה. אני אסביר: כשדובר צה"ל אומר שהמטרה שלו היא להגיע לחיילים ולהגיד להם שהולך להיות שינוי באופן השימוש בתחבורה הציבורית ומעתה ואילך הם הולכים להשתמש רק באפליקציה ורק דרך זה הם יכולים לעלות לאוטובוס - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, זה בכלל מוזר. כי צה"ל יכול להגיע לכל חייל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר למה צריך להודיע להם בתחנות. אפשר להגיע אליהם בצורה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה באמת הזיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתם גוף מקצועי. איך שאמרתם את זה אמרתי לעצמי שחיילים זה הכי קל כי יש להם מפקדים. אם הייתי רוצה שההורים שלהם יגידו להם הייתי מפרסמת להורים: "כדי שהבן והבת שלך" כדי להביא עוד. יש בצבא סגירת שבוע ופתיחת שבוע והמפקד יכול להעביר להם. למה צריך אתכם? לא יוצאים לפני שמקבלים אישור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי שגם המנכ"ל של הכנסת יפנה אליכם שתפרסמו הודעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שישימו לנו שלטי חוצות ביציאה מהכנסת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה נמצא לי אותו דבר. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> חברים, היה לכנסת קמפיין - - - אצלנו. אנחנו לא קובעים את המסרים ולא את המטרות של המפרסמים שלנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אין לכם יועץ פרסום שיודע לומר למשרד: חבר'ה, הקמפיין הזה לא שווה כלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם היועץ, זאת הבעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם יועצי פרסום. מה תקציב הפרסום של "זוזו"? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא זוכרת בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה בערך? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כמה מאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והיה לכם מספיק כסף גם לשלטי חוצות וגם לתחנות? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> גם לרכבת וגם לדיגיטל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בכלל חשבתי שזה קמפיין של "ז'וז'ו". << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה קמפיין שהופנה לא לחרדים ולא למגזר הערבי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> טוב שהם לא שומעים אותך. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> תנו לי שנייה, אני רוצה לסיים את העניין הזה - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפני שאת מסיימת אני רוצה להבין כי הנושא הזה מאוד מהותי. אני רוצה להבין – הצבא בא ואמר שהוא צריך להוציא את המשימה הזאת. מי קבע לפי האוכלוסייה שזה יהיה בשלטי חוצות בתחנות אוטובוס, הצבא או אתם המלצתם? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> קהל היעד נקבע על-ידי הלקוח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא קהל היעד, המענה לקהל היעד. קהל היעד היה חיילים וחיילות – מי אמר להם שהשיטה הכי טובה זה תחנות אוטובוס לשלטי חוצות? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אנחנו אמרנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, זאת הבעיה. תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק. איך אתם מעודדים קמפיין מיותר לחלוטין? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היא לא קובעת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תני לנו דוגמה בעולם האזרחי, עזבי את הצבא. זה באמת אירוע שלכולם הוא מוזר כי לצבא יש יכולת להגיע לכל חייל בשנייה. אני לא מבין למה צריך קמפיין. אבל שימי את זה רגע בצד. תני לי דוגמה של קמפיין אחרון של משרד הבריאות, ואיך החלטתם על חלוקת התקציבים בין אמצעי מדיה שונים ובמגזרים שונים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בוא נדבר רגע על השנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תני לי דוגמה לקמפיין אחד. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא היה קמפיין, זה העניין. הקמפיינים של משרד הבריאות היו פעילות של שנתיים נון-סטופ שכל פעם עלו צרכים מהשטח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אלימות במשפחה אחרון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, שנייה, אני רוצה על משרד הבריאות. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בחמ"ל של משרד הבריאות זיהו שיש בעיה במגזר החרדי אז טיפלנו במגזר החרדי. כל הזמן הייתה פעילות לשמר בתודעה, לפי הבקשה של הלקוח, את המצב הבעייתי של הרדיפה. אבל מעבר לזה כשעולים מהשטח צרכים אנחנו נתנו מענה בהתאם לצרכים. אם יש בעיה במגזר הערבי היה קמפיין במגזר הערבי; אם הייתה במגזר החרדי נתנו מענה למגזר החרדי. אבל את הצרכים מגדיר הלקוח. לפ"מ לא מגדירה צרכים, אנחנו לא חיים את השטח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לטענתכם, אין שום בעיה, הכול בסדר, נכון? אתם מתנהלים בצורה מצוינת. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא השלמתי את מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תגידי. אנחנו נהיה סבלניים ונקשיב לך עד הסוף. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ביקשתם טבלאות של ההוצאה הפרסומית של לפ"מ לאורך שנה. מתוך ההוצאות הפרסומיות של לפ"מ יש מודעות סטטוטוריות שהן מתוקף חוק: מכרזים, קול קורא - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין ויכוח. ברור. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל יש ויכוח איפה מפרסם, סליחה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל אנחנו לא קובעים, החוק קובע. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא – איפה מפרסמים. לפרסם בעיתונות כתובה זה נחמד אבל עד כמה זה מונגש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, היא מדברת על משהו אחר. יש הודעות סטטוטוריות על כל מיני מכרזים שהם חייבים לפעול לפי חוק. חייבים לפרסם בעיתון כך וכך בשפה כזאת ובשפה כזאת. אבל אני שם את זה בצד רגע. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> וזה חייב להיות מודפס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בתוך ההוצאה הזאת יש גם הוצאות שוטפות של גוגל חיפוש. לכל משרד ממשלתי יש הצורך לקדם את עצמו בגוגל. גוגל חיפוש יש אחד, אין הרבה גוגל חיפוש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "אין הרבה גוגל חיפוש"? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> גוגל הזה פונה לכלל הציבור - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "אין הרבה גוגל חיפוש"? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כשעולה קמפיין, למשל, על חוק הפיקדון, ואנחנו רוצים שהציבור שאנחנו מפנים אותו לקבל פרטים באתר הגנת הסביבה, כשהוא יכתוב "בקבוקים" זה יעלה לו ראשון בחיפושים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> משלמים על זה כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ההוצאה הזאת, למשל, לא משויכת למגזר מסוים או לשפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אומר שאתם גם מגדירים בחיפוש, חיפוש של אותו נושא בשפות אחרות או רק בעברית? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כשמוגדרת שפה על-ידי הלקוח אז עושים את זה גם בשפות. לא תמיד למשרדים הממשלתיים יש מענה או אתר בשפות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אנחנו רוצים לתת לה לסיים. היא לא מצליחה להתקדם עם המשפט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה כללי, רגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, נירה. כן, בבקשה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בתוך אותה הוצאה יש עוד המון ספקים שאי אפשר להפריד בתוכם את ההוצאה למגזרים, כמו למשל, מסכים בקופות חולים. כשעולים אצל ספק שמעלה מסרים בכל קופות מכבי או כללית זה ספק שמסווג אצלנו במערכת כספק שפונה למגזר הכללי. אבל למרות שאנחנו עולים שם בכל המגזרים יש עוד הרבה ספקים כאלה. אצלנו במערכת כשאנחנו מוציאים את הדוחות האלה זה מבוסס על שם ספק וסיווג שלו. לא לכל הספקים יש סיווג מדויק. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בסדר, אבל הודעה כזאת של מסכים לקופות החולים – איפה מפרסמים את זה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בכל קופות החולים בכל הארץ. << אורח >> אסנת אלגום: << אורח >> זה מוגדר כשלטי חוצות? כשהעברת לנו לפי פלטפורמות הייתה קטגוריה של שלטי חוצות. זאת דוגמה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן, נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואי נדבר על רדיו, עיתונות, דיגיטל, טלוויזיה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כשאנחנו בוחנים, למשל, את המגזר החרדי, הטלוויזיה למגזר החרדי לא רלוונטית, הוא לא צורך אותה. לכן אם אני רוצה לפנות אליו אני אפנה אליו בכלים שהוא צורך אותם. יש להם הרגלי צריכה שונים. ואז אני אפנה בעיתונות ובשילוט חוצות וברדיו הרלוונטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקבל את מה שאת אומרת. אני מסתכל על הטבלה שלך ב-2019 ואני רואה "עיתונות במגזר החרדי" – 2.8 מיליון שקלים לעומת כלל האוכלוסייה שזה 27 מיליון שקלים, ואני מסתכל על הציבור הדתי לאומי שזה בכלל מצחיק – 200,000 שקלים. אין לכם עיתונות, סמוטריץ'? אני לא מבין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תכף. אני אספתי קצת נתונים ותכף אני אשאל שאלות על רמת האובייקטיביות והמקצועיות של הפרסומים של לפ"מ. היושב-ראש, כשאמרת שבציבור החרדי זה 2.7 מיליון שקלים לעומת 28 זה אחרי שהיא אמרה לך שכל מה שהיא משקיעה בטלוויזיה, כמה עשרות מיליונים, זה בכלל לא מגיע לציבור החרדי. על פניו, כדי לפצות את העובדה שהציבור החרדי לא נמצא בטלוויזיה היה צריך לפצות פי אלף בעיתונות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול לקבל את הטענה שלא תמיד הכסף מבטא את היקף הפרסום, אבל - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל מגמה אתה בוודאי רואה פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשאני מנסה למצוא את היקף הפרסום אני לא מצליח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר שמגמה אתה ודאי רואה, גם אם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני קיבלתי את הטבלאות ואת האקסלים. אני רואה להעיר הערה כללית ואז עקרונית: קודם כול, כללית, צריך להקל עלינו, חברי הכנסת, לעשות את העבודה שלנו. למה אני מבואסת? כי אפילו ברמת האקסלים לא טרחתם לסדר את זה לפי ה-א'-ב' כדי שיהיה לי קל לחפש דברים ברמת הנגישות. זאת הערה של רצינות כלפינו, אני מצטערת, אני צריכה את זה. בסוף הכלים הם לנו כדי לקבל החלטות. שנית, למרות הדיון הקודם יש לי גם השאלות שלי וגם של אלכס שהוצאתי מתוך הפרוטוקול ואנחנו מקבלים היום בלי הבנת המסגרת. אני לא מבינה מה השפה המשותפת. אין לי שפה משותפת. כשאני אומרת שלט חוצות כוונתי ל-1, 2, 3, 4; כשאני מתכוונת לדיגיטל – 5, 6, 7, 8. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא הבנתי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם זה לא ברור אני אסביר שוב. לפני שאני מגיעה לטבלאות חסרים לי עקרונות הפרסום: לקהל הצעירים – אלה האמצעים; לקהל המבוגר – אלה האמצעים - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> מה ציפית, שאני אסביר לך איך מתנהל פרסום? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אל תזלזלי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא, אני לא מבינה את הכוונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> את רוצה שאני אעזור לך? אני אעשה את זה בעמוד וחצי. אבל זה לא תפקידי, זה תפקידך. כשאת אומרת "שלט חוצות" אני צריכה להבין את השאלות ששאלו אותך כאן שמבחינתך שלט חוצות זה כולל פרסום בקופות החולים או בביטוח לאומי או במרפאות שיניים לילדים. זה חסר לי. ואז אני אוכל לבוא עם העקרונות שלך ולבדוק את מה שכתוב, אם זה עונה לזה. האם הלקוח מקבל את זה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הלקוח מקבל הכול ויודע הכול - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה לקבל את ה"הכול" של הלקוח. אני רוצה לקבל את הדבר הזה ולראות איך נותנים לחברות ולחברי הכנסת לקבל את ההחלטות שלהם. כשבצלאל סמוטריץ' אומר שהחברה החרדית לא מקבלת את המענה, אני רוצה לראות את הטבלה שלך שאומרת כמה ואיזה אמצעים. אין את זה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ממש לא - - - השאלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם לא הבנת את השאלה שלי אנחנו בבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא שואלת איך העוגה מתחלקת, מהם הקריטריונים לחלק את העוגה. זה הסיפור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים חרדים יש בלפ"מ? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני רוצה לשאול, בבקשה - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה לא קשור לחרדים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה לשאול כמה עובדים חרדים יש בלפ"מ. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אופיר, אני חיכיתי פה בתור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סליחה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מסתכלת על שני לוחות במסמך הזה שביקשתי מהמ.מ.מ בעקבות ההזיה שאני מגיעה אליה שיש מצב שבו לפ"מ לא שקוף בלשון המעטה באופן החלוקה של התקציב גם בתוך התקציב עצמו – באיזה אמצעי תקשורת הוא מפרסם. דווקא אני לא מתמקדת בשנים 20'-21' כי זאת לא חוכמה להתמקד עכשיו בשנים האלה כי יש קורונה, ואנחנו יודעים שמשרד הבריאות ועוד משרדים השקיעו המון פרסומים בנושא הזה. אז אני מסתכלת, ברשותך, בלוחות 2 ו-4 כי זה 2019-2018. אני נותנת דוגמה אחת: שיעור האזרחים הערבים במדינה הוא 18%. אני מסתכלת על סך כול התקצוב של לפ"מ עבור הציבור הערבי – בשנת 2018 זה 5%, וכמעט אותו דבר ב-2019. גם בתוך החלוקה של טלוויזיה, עיתונות, דיגיטל, קולנוע, רדיו ושלטי חוצות אני לא מבינה איזה קריטריונים, מי קבע אותם, על-פי מה. גם כשאין ייצוג הולם של שיעור תקצוב כמו שצריך לציבור הערבי, אבל לא רק לציבור הערבי אלא גם לחרדים וגם לעוד מגזרים, וגם בתוך החלוקה עצמה אני לא יודעת לפי מה החלטתם. אז על שתי השאלות הברורות האלה אני צריכה תשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף על זה. אני מבין שבתוך הכללי יש כל האוכלוסיות, גם המגזרים. זאת הרי תהיה התשובה שלך. אבל עדיין כשאת אומרת שחרדים לא צורכים טלוויזיה וכמעט לא צורכים דיגיטל ואינטרנט ואת מראה תקציב בכל שנת 2019 של 50,000 שקל לכל המגזר החרדי בשלטי חוצות, שאת אומרת שזה אחד האמצעים המרכזיים להגיע לאוכלוסייה הזאת – אז 0.53 מיליון שקלים זה לשלטי חוצות לחרדים ב-2019. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה נשמע לי לא המספר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת הטבלה שיש לנו כאן בדוח המ.מ.מ. בעמוד 7. 0.53 מיליון שקלים. נראה שהנחות היסוד ידועות לכם: מי צורך מה, איפה צריך ללכת. אבל הפרסום בפועל לא מתיישב עם הנחות היסוד שהצגת. דבר נוסף, לגבי ערוץ 14 – איפה הוא נמצא כאן? בכללי, בחרדי, בדתי-לאומי? איך אתם מגדירים את ערוץ 20 שהיה ואת ערוץ 14, ומה קורה עם ערוץ אחר כמו 12 או 13 אם הם היו מעלים להם תעריף? האם גם הייתם שמים איקס ואומרים – לא מפרסמים יותר אצלכם? זה נראה קבלת החלטות שגויה במובנים האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפשר ללכת סחור-סחור ולשוות לאירוע דיון מקצועי. אני רוצה לשים את הפיל הענק שיושב כאן במרכז החדר. זה המון כסף, כלי התקשורת חיים ממנו. הלוואי הייתי יכול להאמין שאכן הדיון הוא מקצועי וענייני – איך מגיעים לאוכלוסיית היעד ושכל אזרח בישראל יקבל את המידע שהוא צריך. אני אתן פה נתונים של הלפ"מ. את יודעת שעיתון "בשבע" בסקר TGI האחרון הוא השלישי בתפוצתו במדינת ישראל. אני מסתכל על הפערים בתקציבי הפרסום: למשל, בחציון הראשון ב-2018 לפי חופש המידע שאתם נתתם – בעיתון "הארץ" שמתם 1.8 מיליון שקלים, בעיתון "בשבע" שמתם 0.46 מיליון שקלים. זה לא רבע, זה לא עשירית. עכשיו, מדברים על עיתון שעולה בתפוצתו, ובוודאי, מגיע לכל הציבור הדתי והחרדי וכולי. זה מביך, אני יכול להמשיך הלאה: עיתון "הארץ" מקבל 1.8 מיליון שקלים; עיתון "מקור ראשון" שדי דומה בתפוצתו – 0.3 מיליון – 300,000 שקל בחציון; YNET – 4.5 מיליון שקל; ערוץ 7 – אני מתבייש לקרוא את זה – 0.3 מיליון. זה אתר האינטרנט הכי חזק בציבור הדתי היום. אז נגיד ש- YNET הוא יותר חזק בתפוצה שלו, ושווה לשים שם פרסום – 4.5 מיליון מול 300,000 שקל – על מי אנחנו עובדים? זה הון-שלטון-עיתון במובן הכי פשוט של המילה. אני אתן לך נתון מהממשלה הזאת: תקציבי הפרסום של לפ"מ ב"בשבע" וב"מקור ראשון" – שני העיתונים שהשכנים שלי קוראים אותם, ירדו מ-100 ל-0 ובמקור ראשון ל-20%. זאת אומרת חתכתם 80% מהפרסומים של משרד הבריאות על קורונה, לדוגמה. הציבור הדתי לא צריך לקבל את הנחיות הממשלה החדשות של הקורונה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, גם הציבור דוברי הרוסית לא צריך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני איתך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה אולי עדיף לא לקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הטענה שלי היא שהציבור לא מעניין אותם. אני לא יודע אם הם שולטים בזה או השרים הרלוונטיים במשרדים שולטים על זה. אפרופו סיקור אוהד יש פה הון-שלטון מובהק. אתה רואה פה איך האימפריות הגדולות של 12 ו-13, YNET, ידיעות אחרונות והארץ – אלה המקושרים והמחוברים שנמצאים בצד הפוליטי הנכון, שהחמאה מרוחה בצד שלהם – מקבלים פה עשרות מיליוני שקלים על פרסום על חשבון משלם המיסים הישראלי שמחזיק את כלי התקשורת שלהם; וכלי התקשורת האחרים, שכנראה, הם לא אדוני הארץ, המדינה לא שייכת לסבתא שלהם, וממילא הם גם מייצגים ציבורים אחרים, מקבלים מכם פיצוחים. קודם היושב-ראש אמר – הרי את צודקת, לא כל דבר אפשר לפלח, ומי קורא מאגר. יש גם. תתפלאי, גם אנחנו כפוליטיקאים עושים סקרים של מי רואה מה כי גם לנו חשוב להגיע לקהל הלקוחות שלנו, לבוחרים שלנו. גם אנחנו כשאנחנו בוחרים איפה להתראיין, איפה לכתוב טור דעה או לפרסם קמפיינים אנחנו עושים סקרי צרכנות, ואנחנו יודעים בדיוק איפה נמצא כל ציבור. מה שאנחנו יודעים גם אתם יודעים, וזה לא מדבר בכלל עם החלוקה של עוגת הפרסום שלכם. זה לא פער של 10%, 20%, טעויות דגימה סטטיסטיות או שינוי הרגלי צריכה. יש פער אדיר בין איפה שהציבור הישראלי נמצא על מגזריו השונים לבין המקום שאתם שמים את הכסף. לכן אתם לא שמים את הכסף כדי שהציבור ידע את מה שהוא צריך לדעת וייחשף לפרסומים האלה, אתם שמים את הכסף כדי שמי שצריך לקבל אותו יקבל אותו ויחזיר לכם או למי שמעביר לכם את הכסף בתמורה אחר כך בסיקור אוהד. את יודעת מה, אני לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, רחוק מזה. אבל אני גם לא הצד של המחט. אני לא מטומטם, אני יודע לקרוא נתונים. אין שום קשר בין התפלגות הרגלי צריכת התקשורת של החברה הישראלית לבין עוגת הפרסום שלכם. ואם הייתם מסתכלים מנקודת מבט איך להגיע הכי נכון לחברה הישראלית בצורה שתגיע הכי נכון למי שצריך לקבל את ההסברים האלה עוגת הפרסום שלכם הייתה נראית שונה לחלוטין – לא בסטיות תקן, אלא שונה לחלוטין. זאת בושה וחרפה. בינינו, אין שום קריטריון. שלא יספרו סיפורי אלף לילה ולילה. אני את הסוגיה של הלפ"מ לומד לא מאתמול בבוקר. אין שום קריטריון איך מחלקים את עוגת הפרסום - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא ביקשתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - אין שום שקיפות בעניין הזה. אלה החלטות שרירותיות. אפרופו שוויון, קריטריונים ומכרזים – זאת אחת הפינות הכי אפלות שיש היום במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל זה כאן על השולחן, בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> במחילה שאני הכי גלוי פה. הייתם מנומסים מדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> שאלתם מלא שאלות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את תעני על כולן. אני רוצה ללכת צעד אחד אחורה: אתם אומרים שאתם מומחים בפרסום, ואני לא מתווכח, כנראה זה באמת ככה. אבל כמו שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', כולנו פה בצורה כזאת או אחרת ובעיתוי כזה או אחר נוגעים בסיפור הזה, במיוחד שאנחנו נמצאים במערכת בחירות, ואנחנו יודעים לבחון איזה אמצעי תקשורת ואיזה סוגים של אמצעי תקשורת מגיעים, לאיזה קהלים. אנחנו גם יודעים אחר כך לבחון את זה תוך כדי זה, ואנחנו גם שוכרים אנשי מקצוע שיעשו לנו את העבודה. אבל אני רוצה לשאול שאלה: האם לפ"מ מתישהו, ואם כן, אז מתי בפעם האחרונה, עשתה סקר דעת קהל בעקבות הפרסומים והקמפיינים שעשיתם, האם זה הגיע לקהל היעד? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כל הזמן אנחנו עושים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואם כן - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, סליחה, לפי הכללים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק שנייה, אני רוצה לסיים שאלה - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> - - - עושים פעם בשנתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ג'ידא, אני רוצה לסיים את זה. האם הסקר הזה גם כלל שאלות בנוגע לקמפיין? זאת אומרת זה לא רק הגיע אליי, אלא גם הבנתי מה כתוב ומה היה המסר. האם זה בוצע, ואם כן, אשמח לראות נתונים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> עלו כאן המון שאלות, ואני לא אזכור לענות על כולן - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חבל שאת לא רושמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדרך כלל כשחברי הכנסת שואלים שאלות הנציגים של הממשלה רושמים ואחר כך עונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה בלי השאלות שלי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם בלי השאלה שלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם אני עוד לא שאלתי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אתחיל מהשאלה האחרונה. כל קמפיין גדול - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "גדול"? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> גדול זה שיש לו תקציב של 750,000 שקל ומעלה. אנחנו עושים סקר אפקטיביות לקמפיין עצמו בהתאם למטרה שנקבעה על-ידי הלקוח ובקהלים שהוא מבקש למדוד אותם. אנחנו בודקים האם יש סחירות, האם יש הבנה, האם המסר הגיע כמו שצריך לקהל היעד. בכל קמפיין גדול זה נעשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להעביר לנו את הסקר הזה - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש המון סקרים, אפשר להעביר לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני אומר לך בדיוק מה – משרד הבריאות לשנים 20'-21': בדיוק אלו קהלי יעד הוגדרו וסקרים שאתם מראים שעמדתם ביעדים. אפשר לקבל את זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואם אפשר, בחלוקה לחציונים כי היו שינויים בשנים האלה. נקבל ארבעה חציונים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בדוח מבקר המדינה 145 מיליון הוצאו על מסעות פרסום של פיקוד העורף – 22 מיליון שקלים, ולמשרד הבריאות – 122 מיליון שקל; ולפי הדוח, מתוך שישה קריטריונים של אפקטיביות בחמישה מתוכם זה לא טוב, ובנושא השישי – חצי טוב. יש לך דוח מבקר מדינה שבדק את זה. חיפשתי שם נתונים שלכם. אני אשמח לראות את הנתונים שלכם. אנחנו לא מקבלים אותם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אסביר רגע - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, יש משהו הרבה יותר פשוט: יש סקרים של הרגלי צפייה. יש TGI – נעזוב אותו רגע בצד. יש סקרים וכמו שעושים סקר ולוקחים מדגם מייצג – אפשר לעשות 1,500 איש אם לא רוצים רק 544, ובודקים את הרגלי הצפייה. שואלים אותך: איזה מהדורת חדשות אתה רואה, איזה עיתון אתה קורא, באיזה שפות ובאיזה שעות. אלה סקרים מאוד פשוטים ואפשר לראות את התפלגות האוכלוסייה – מה הרגלי צריכת התקשורת של הישראלים. אין לדבר הזה ולו דמיון – זה שחור ולבן – לחלוקת עוגת הפרסום של לפ"מ. אז מספיק ללכת סביב עצמנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טליה, בבקשה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא מצליחה להגיע לפואנטה. הפואנטה היא שכל קמפיין נבנה כחליפה נפרדת. בסופו של דבר כשאתם מסתכלים על נתונים רוחביים שכוללים מאות קמפיינים, כשמגיע קמפיין והתכנון הוא ייעודי לקמפיין לפי הקהלים, המטרות שהלקוח העביר – לצורך העניין, קמפיינים שעלו לאורך הקורונה עם רופאים שתקשרו אותה, עשינו סקר והבנו שהציבור מקבל או פחות מתנגד לקבל מידע מרופאים. בעיניו, מידע מהימן יגיע מרופאים ולא מפרזנטורים. לכן רוב הקמפיינים לאורך תקופת הקורונה היו של רופאים שהיו פרזנטורים של הקמפיינים. עוד הבנו שההסברה היא יחסית מורכבת כי בהתחלה היה צריך להסביר מה מדבק ומה לא מדבק, ואלה סרטים יחסית ארוכים. לכן לטלוויזיה ככלי שיודע לרגש ולהפעיל את האודיו ויז'ואל בסרט ארוך – גם את חושי הראייה וגם את חושי השמיעה, גם להעביר מסרים מורכבים – נכון היה להשתמש בכלי הזה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל את מספרת לנו על התהליך, ואנחנו במבחן התוצאה. אז אנחנו שואלים על מבחן התוצאה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל אני מסבירה שוב שכל קמפיין נבדק לגופו ומתוכנן. את מסתכלת על כלל ההוצאה של לפ"מ. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון, כי זה מה שמעניין אותי. סליחה, עם כל הכבוד, על זה אני שואלת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף יש יער, יש עצים, ועל כל עץ אפשר לתת הסבר מצוין. אבל אי אפשר להתעלם מהיער. אנחנו לא טיפשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה מהקרחת ביער. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני גם מסכים שיש קמפיינים לאוכלוסיות מסוימות. זה לגיטימי. אפשר לעשות קמפיין לחרדים ולערבים - - - אבל תסתכלו על העוגה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, אתם רוצים עוד סבב שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד לא סיימת את הסבב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, אני בסבב הראשון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני עדיין בסבב הראשון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד משפט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אתה דיברת, חכה. יש פה אנשים שלא דיברו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אמרת עוד סבב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל רגע, מסתבר שלא השלמתי את הסבב הקודם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז תגדיר את המשימות, תגדיר מי קהל היעד שלך, אלכס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא טוב בפרסום. בבקשה, טליה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> איפה היינו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאלת פה הרבה מאוד שאלות. או שאת רוצה שנתחיל את השאלות מההתחלה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני רוצה לענות רגע על השאלה של סמוטריץ'. שאלת למה ההוצאה של "בשבע" יחסית נמוכה - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> "בשבע" או "מקור ראשון", ערוץ 7. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בכלל – דתי לאומי. כשעולה קמפיין גדול ואנחנו עולים בו בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל; והקהל לא מוגדר כקהל דתי לאומי, אנחנו מבינים ויודעים שהקהל הדתי לאומי נחשף - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה ב"הארץ" כן? למה ב"ידיעות אחרונות" כן? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא, ב"הארץ" - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך 1.8 מיליון שקלים ב"הארץ". << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> עולות שם מודעות מכרזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה לא עולות הודעות מכרזים ב"בשבע"? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לציבור הדתי הלאומי אסור לגשת למכרזים של המדינה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> החוק מגדיר באיזה עיתונים מעלים. יש חוק שמגדיר עיתון ארצי - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה עיתון ארצי בתפוסה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רשום "הארץ"? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא עונה לך שזה בתפוצה קרובה אליו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם מדברים על זה, זה אחד החוקים הכי ארכאיים - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בחוק רשום "הארץ"? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - אגב, גם זאת שחיתות - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אנחנו לא - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני שואל מה כתוב בחוק – כתוב "הארץ" או כתוב "עיתון ארצי"? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כתוב "עיתון יומי". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - היום הרי כל מי שרוצה - - - צריך לפרסם באיזה עיתון יומי. מי מסתכל היום בעיתונים? אבל אסור לפגוע כי שוקן יכעס מאוד, ומוזס יכעס מאוד אם תחתוך לו את הפרנסה שלו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מסקרן אותי מה כתוב בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת חקיקה שאם צריך לתקן אותה אתם צריכים לתקן אותה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אוקיי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תודיעי לפרוטוקול שאכן יש עיוות, אין בזה שום היגיון, אנחנו נותנים רק למי שקורא "הארץ" להיחשף למכרזים של שירות המדינה. רק מה, אתם, חברי הכנסת, אנחנו נגיש הצעת חוק ממשלתית – תתמכו בה כדי לתקן את העיוות הזה. אתם נושאים באחריות בזה. אני מציע לך, יושב-ראש הוועדה, בוא נוביל קואליציה ואופוזיציה הצעה של הוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה גם בדברים לסיכום הדיון הזה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה לא מנדט שלנו להחליט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה זה לא מנדט? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה זה לא מנדט? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם יודעים אם זה מגיע בסוף לאנשים שזה צריך להגיע אליהם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשהממשלה מזהה עיוות ורוצה לתקן את העיוות היא יודעת להעביר חקיקה ממשלתית בצורה מאוד אפקטיבית. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל לפ"מ לא קובעת מיהו עיתון ארצי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, סליחה. גברתי לא מדייקת - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפ"מ יודעת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - לא הבנתי, את רוצה להגיד ש"הארץ" הוא עיתון ארצי, ו"בשבע" הוא לא עיתון ארצי? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בהגדרה, כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי קורא "הארץ"? על מה אתם מדברים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> של מי ההגדרה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אם אני לא טועה, שר הפנים מגדיר את זה. זה הוגדר לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שר הפנים מגדיר האם העיתון ארצי או לא ארצי? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בצלאל, לך לשקד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות. יש פה הרבה דברים משונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם שר הפנים מגדיר מה זה עיתון ארצי ומה זה עיתון לא ארצי אני מציע ששר החוץ יגדיר מה זה אתר ארצי ולא ארצי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יפה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> - - - את התשובות לשתי השאלות - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - ארצי וערבי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, סליחה, אני לא שאלתי על עיתון. שאלתי שתי שאלות מאוד מדויקות: אחת, לגבי שיעור החלוקה של התקציב – למה ב-2018, 2019 5% מסל עוגת התקציב שלכם יועדה לציבור הערבי, ולפי איזה קריטריונים אתם חילקתם את זה לדיגיטל ולעיתונות. פשוט. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אסביר שוב על התהליך: כשמגיע בריף שזה ההנחיות שהלקוח מגיש לגבי הקמפיין שהוא צריך – האם הוא צריך קמפיין שפונה לכלל הציבור, האם הוא צריך קמפיין שפונה רק לציבור מסוים. הוא מגיע עם התקציב, עם המטרות ועם היעדים, ואנחנו צריכים להתמודד עם התקציב הזה. לפעמים יש לקוחות שבאים עם תקציב ייעודי לקהל מסוים, ואז אנחנו בונים לו קמפיין לקהל הייעודי. ברוב המקרים הוא מגיע עם תקציב לכל המגזרים. ואז מתוך התקציב אנחנו צריכים להגיע למקסימום חשיפה במינימום - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כמה עובדים ערבים יש בלפ"מ? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> שניים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כמה מתוכם הם מנהלים? אפס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים יש בסך הכול? מה זה מתוך כמה? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני אומרת לך שיש אפס מנהלים ערבים יש בלפ"מ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה דתיים לאומיים יש? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה חרדים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה חרדים? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור אליה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל זה משקף, זה מה שאני אומרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שאתם - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל זה משקף. << אורח >> אסנת אלגום: << אורח >> יש עוד שאלה: האם לפ"מ נעזרת ביועצים חיצוניים לחברה החרדית, לחברה הערבית? זה היה במשרד הבריאות, למשל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת בדיוק השאלה שלי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לפי איזה קריטריונים אתם קובעים שהיועץ הזה הוא טוב והיועץ הזה לא טוב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתחושה שלי היא לא מצליחה לענות. אנחנו כועסים עליה מאוד, חלק בצדק - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא כועסים עליה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא על טליה באופן אישי, אלא על לפ"מ. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא כועסים, מבולבלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אנחנו צריכים גם לתת לה אפשרות לענות. אז תשלימי, בבקשה, את תשובתך לג'ידא. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הנתונים כאן קצת מעוותים את התמונה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אלה נתונים שאתם מציגים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא, זה מה שאתם שאלתם. אבל אי אפשר להבין מתוך מה ששאלתם - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לא מבינים למה אנחנו שואלים, טליה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני מבינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה אתם לא עונים ככה שנבין? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני מבינה ואני מנסה להסביר שוב: אנחנו חיים את עולם הפרסום. התפקיד שלנו הוא להגיע למקסימום חשיפה בתקציב הנתון במינימום עלות. אם יש ספק שמוכר לי מדיה במחיר מופקע אני לא אעלה אצלו כי אני מבזבזת כסף מכיוון שהוא דורש ממני לשלם יותר מה שמשלם השוק הפרטי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל, טליה, איך זה מתיישב עם שלטי חוצות, למשל, שבמגזר החרדי זה 1% מכלל הפרסום במגזר החרדי, ובמגזר הכללי זה 5% כשהם צורכים גם טלוויזיה. איך זה מסתדר לכם? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - בריפים שהופנו לקהל הכללי, ומעט מאוד בריפים הופנו לקהל החרדי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איזה משרד? מה זאת אומרת? למה שלא יפנו לקהל החרדי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להבין שרוצים לפנות רק למגזר החרדי או רק למגזר הערבי, אבל המגזר הכללי, ודאי, צריך להגיע גם למגזר החרדי, גם למגזר הערבי, גם למגזר הדתי וגם למגזר העולים – הם כולם חלק מהמגזר הכללי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש כמה דברים שצריך להסביר פה: קודם כול, כמות השילוט שיש במגזר החרדי היא יחסית נמוכה לעומת מה שיש במגזר הכללי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שילוט חוצות. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן. כשנוסעים על איילון יש שם קירות כאלה. אלה קירות שפונים לקהל הכללי אבל מי שנחשף אליהם זה כל מי שנוסע באיילון. אם עליתי שם בשלושה קירות, וזה חלק מהקמפיין, זה נחשב קהל כללי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בציבור החרדי יש תחלופה לשלטי החוצות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש שלטים שונים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לציבור החרדי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מודעות רחוב ויש לוחות מודעות אבל גם שם לא רואים אתכם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אנחנו עולים שם כשיש - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שאתם עולים ונמצאים – קודם כול, יש בעיה להעביר את המסר כי אתם לא באמת עושים הסברה, אלא עושים העתק-הדבק. בקורונה לקח לכם המון זמן עד שנכנסתם לראש של הציבור החרדי כדי לדעת איך לדבר איתו. עכשיו תגידי לי שהקורונה זה תוך כדי אבל זה לא נכון להגיד דבר כזה כי לפ"מ עובד כבר שנים. אני מסתכל פה על מה שאתם שלחתם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לגבי הקורונה אני רוצה להגיד לך שהיו למשרד הבריאות יועצים למגזר החרדי ויועצים למגזר הערבי. אפרופו דוח המבקר - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה רק לקורונה? אם אין לכם אנשים בתוך המשרד לציבור החרדי והערבי, למה אתם לוקחים רק לקורונה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אומרת שמשרד הבריאות לקח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרד הבריאות או לפ"מ? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> משרד הבריאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה צריך את לפ"מ? שמשרד הבריאות ינהל את הקמפיין. למה צריך לעבור דרככם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם גם לוקחים את התקורה ממשרד הבריאות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בדיוק. הם עושים ואתם מקבלים את התקורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. אז איך זה הולך? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא, מה פתאום, אתם מתבלבלים שוב. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אה, אנחנו מתבלבלים. טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מתבלבלים כי יש תחושה שאתם רוצים לבלבל אותנו, ואתם מצליחים. את כל הזמן חוזרת לתהליך ומסבירה כמה זה מורכב – זה אנחנו מבינים. בסוף השאלה מאוד פשוטה, ואתה מסתכל על הנתונים ואומר – לא יכול להיות שיש פערים כאלה במחירים מול היקפי הפרסום. לכן אם את טוענת שמבחינתכם הכול בסדר וכל המידע מגיע לפי הבריפים שמציגים לכם הלקוחות עבור קהלי היעד אז בואי תני לנו הסבר איך אתם מודדים את היקפי הפרסום כדי שכאן נשתכנע. כי עכשיו ג'ידא לא משוכנעת ובצלאל לא משוכנע ואני בטוח שגם יוסי טייב לא משוכנע וגם אני לא משוכנע. אולי ינון משוכנע קצת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כי היא מדברת עברית. אצל טייב אתם צריכים בצרפתית, ויש לכם חוסר בהבנה – הוא ידבר גם על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וגם נירה לא משוכנעת בוודאות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם המטרה שלכם לשכנע אותנו בצדקתכם, במקצועיות שלכם ובשקיפות שלכם בואי תעשי את זה. בינתיים את אומרת שאת לא מצליחה להגיע לפואנטה, וכשאת מגיעה לפואנטה זה לא פואנטה. אני מבין את כל המורכבות ואני מבין שיש כל הזמן המון קמפיינים שרצים. אני כמנכ"ל משרד הקליטה לשעבר עבדתי איתכם, ואני מכיר איך אתם עובדים. אבל בסוף צריך להבין שיש פה מדד אחד מאוד בסיסי – האם המידע של משרד כלשהו מגיע לקהל היעד? התשובה היא שלא יכול להיות, כי פערי הכספים שמושקעים בין המגזר הכללי ואותה מדיה מסורתית אל מול שאר הדברים – ועוד לא דיברנו על המדיה המוניציפלית, אתרי המוניציפליים וכלי התקשורת המוניציפליים – זה פשוט לא מסתדר. אז או שאנחנו פה כולם לא העפרונות הכי חדים, כמו שאמר בצלאל - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> או שכולנו הצד של המחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק. לא יכול להיות שיש פה כל כך הרבה אנשים שיש להם הבנת נשמע ונקרא סבירה שכבר דיון שני ברצף לא מצליחים להבין מה אתם עושים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לזרוק פצצה, אם אפשר - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> פצצה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תני לנו להתמגן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בוועדת כספים נלחמים על כל שקל, ואני אגיד אמירה שהיא אולי קשה: פעם היה צריך לפ"מ. היום אני רוצה להבין את הערך המוסף של לפ"מ. למה? כי אם אין ערך מוסף אז אולי לא צריך. אני באמת רוצה שתשכנעי אותי שיש ערך מוסף. עד הרגע אני לא רואה את זה. את אמרת אמירה שמאוד מטרידה אותי. את אמרת: "אתם לא מבינים". כל מי שמתעסק בהסברה יודע שהאחריות היא על מעביר המסר. זאת אומרת שאם יושבים כאן עשרה אנשים שלא מבינים הבעיה היא במעביר המסר. במקרה הזה מעביר המסר זה את. א', ב' שמעבירים במבוא להסברה ולתקשורת זה שאם מעביר המסר לא מצליח להראות את מה שהוא רצה הבעיה היא אצלכם. זה שאת מסרבת להכיר בזה ולא אומרת, אם יש פה חבורה שלא מבינה אז אולי אני צודקת בגישה שלי לראות את הערך המוסף ב-50 תקנים שאולי אפשר לשים אותם במקום אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נראה לי שאתם צריכים קמפיין הסברה לחברי כנסת. ק << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם חברי הממשלה צריכים את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני אחזור על שאלה שהעלינו בתחילת הדיון: אני מסכים עם מה שנאמר פה שיש פער בין המגזרים ובין איך שאתם רוצים להעביר את המסר. אתם מודעים לזה, רק עובדתית אתם לא מעבירים מספיק תקציבים לאותן אוכלוסיות, לא מגיעים אליהן ולא עושים את זה כדי להגיע אליהן. אני רוצה לחזור לערוץ 14 כי בדיון הקודם נאמר לנו שזה לקראת פתרון וצריכה להיות פגישה. אני אגיד לך איך זה נראה, ומה ההרגשה שלנו: אני לא חושב שאם זה היה ערוץ אחר הייתם מרשים לעצמכם לוותר על אותו קהל היעד. אם המטרה שלכם להעביר מסר כלשהו לקהל – ויש קהל לערוץ הזה – אז, מה, בגלל מאבקי אגו אתם מוותרים על אותם אנשים כשיש הרבה אנשים שצופים בערוץ הזה ורק בערוץ הזה. אז אני לא מבין מאיפה הביטחון אם אתם צריכים להגיע לקהל כללי רחב ככל היותר, איך אתם מוותרים עליהם בקלות כזאת? מבחינת הרגשה – זאת הרגשה קצת מוזרה שבדיוק כשעלתה הממשלה הזאת יש יחס כזה לערוץ 14, ומוותרים עליו מרגע שנפתלי בנט הוא ראש ממשלה. תודה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אוקיי. רשמתי לי הפעם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תיקחי בחשבון שמה שאת אומרת בטח יצטטו גם בערוץ 14. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הכול בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אצרף לשאלה: האם אני צודק שמאז שהוקמה הממשלה נפסקו לחלוטין פרסומי משרד הבריאות בעיתון "בשבע" ונפסקו לחלוטין או לפחות ירדו ב-80% במקור ראשון? תסתכלי האם בחצי השנה שלפני כן היו פרסומים, דהיינו הציבור הדתי היה צריך לשמור על הוראות הקורונה ולשמור על חייו ובריאותו ולהתחסן, ומהרגע שלא – כבר לא צריך יותר. יכול להיות שאם כולם התחסנו אז באמת לא צריך אבל אני לא בטוח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בהמשך לשאלה הזאת: האם משרדי ממשלה יכולים להתערב לכם בקבלת ההחלטות? זאת אומרת אנחנו חושבים שצריך לפרסם יותר בערוץ הזה, יותר לציבור הזה - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לציבור כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אסור להם לקבוע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - או פחות בערוץ המסוים הזה? האם יש התערבות כזאת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הם יכולים לקבוע רק קהלי יעד. למשרדי ממשלה אסור להתערב באיזה ערוץ לפרסם. זה אסור, זה הם קובעים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז איך זה קורה בפועל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה ל-14. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש, מתי אתה רוצה שאני אשאל שאלות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני פחות רוצה שתשאל היום שאלות, אבל אם אתה ממש מתעקש אז אחרי התשובה של טליה לאופיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. אני אקבל רק חצי בקשה שלך. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אתחיל מהשאלה שלך על המגזרים כי את היית ראשונה. עוגת הפרסום בכל מגזר היא אחרת: במגזר הערבי יש שני ערוצי טלוויזיה שאפשר לפרסם בהם והם רלוונטיים לפרסום: מכאן והלא טי.וי. העלויות שם לא דומות לעלויות של הערוצים המסחריים. אז אם אנחנו עולים בקמפיין ב-12, 13, 14 ו-11, ובמקביל במכאן ובהלא טי.וי לאותה תקופה עם אותה כמות תשדירים העלות היא אחרת. החשיפה תהיה אותה חשיפה. זאת אומרת לא חשיפה באחוזים כי הם לא מדידים. אבל כמות האזכורים תהיה זהה בכל ערוץ - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> דיגיטל. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - רק ששם העלויות הרבה יותר נמוכות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בכמה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הרבה. יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> "הרבה" זה לא מספר, טליה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אי אפשר לקבוע את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? יש לכם סטטיסטיקה. אתם יכולים להגיד שלפרסם ב-YNET או באתר ערבי עולה Y. זה נתון שאפשר לקבל אותו. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בערוץ מסחרי העלויות נקבעות לפי נתוני רייטינג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. אפשר לעשות ממוצע שנתי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בממוצע עלות בהלא טי.וי תהיה 35,000, 40,000 שקל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השקעה במה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בקמפיין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דיגיטל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, טלוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מדבר איתך על דיגיטל כי בדיגיטל אפשר למדוד בדיוק כמה עולה פר-קליל באתר הערבי הנפוץ ביותר לעומת אתר בשפה העברית הכי נפוץ ולעומת אתר בשפה הרוסית הכי נפוץ ובערוץ שבע בדיגיטל שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בצרפתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובצרפתית, כמובן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אין לי הנתון - - << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בצרפתית לא קיים. בצרפתית בכלל לא מופיע במפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש להם המסביר הלאומי יום טוב. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> טליה, התחלת להגיד על החלוקה הפנימית. אז אני רוצה לשאול - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> תנו לי שנייה להשלים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל יש פה נתונים שזועקים לשמים. אתם מייעדים לדיגיטל מתוך התקציב הזעיר בלאו הכי שמופנה לציבור הערבי, 25% בלבד. למה? כולנו פה נמצאים, אני לא מבינה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני אשמח אם תיתני לי להשלים. אני לא מצליחה להגיע לזה. מגיע תקציב – הכלי הנכון להעלות בו את הקמפיין כדי להעביר את המסר זה וידיאו. נניח, מודעה לא תעשה עבודה טובה. ואז הוחלט להעלות לקהל הערבי בווידיאו, בדיגיטל ובטלוויזיה, ובקהל הכללי בדיגיטל ובטלוויזיה. בכל הערוצים ובכל האתרים העיקריים עולים בכל קהל. המחירים הם אחרים, החשיפה היא זהה אבל המחירים שונים. פה יש ביקוש והיצע מטורף ולכן המחירים גבוהים, ופה המחירים אובייקטיבית נמוכים יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה הפערים, טליה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה אני לא מבינה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אולי תיתני לנו טבלה כזאת שמדברת על - - - הפרסום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז מה הפערים? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> התחלתי להגיד. למשל בערוצים דיברתי על סדר גודל של 40,000 שקל לעומת - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, תני לי פר-חשיפה. 40,000 אני לא מבין. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בדיגיטל אין לי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה אין? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אין? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא מנהלת מחלקת הדיגיטל, זה לא התחום שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל נמצאת פה סגנית מנהל לפ"מ, לא? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> גם אני לא מכירה את כל הנתונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז, סליחה, בשביל מה באתם? באמת, אני לא מצליח להבין. זה נתון מאוד פשוט. הטענה המרכזית שלכם היא שהמחירים שונים, לפי היצע וביקוש. אני מקבל. ברור שחברי כנסת יבקשו להציג את הפערים במחירים פר-חשיפה, פר-קליק. אני לא מומחה באינטרנט אבל את הדברים הבסיסיים האלה אני כן יודע. מה הבעיה להביא את הנתונים האלה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא מכירה את המחירים אבל אני כן יכולה לומר לך שדף ראשי ב-YNET עולה לפחות פי עשרה מדף ראשי באתר קטן. כי זה עניין של ביקוש והיצע ואחוזי עיניים שנחשפות לשם. כשאני עולה ב-YNET ואני יודעת שנחשף לזה גם קהל כללי, גם קהל חילוני וגם דוברי רוסית שקוראים YNET - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך את יודעת? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כי אנחנו יודעים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יודעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך את יודעת? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לציבור הרוסי מתי עשיתם בפעם האחרונה סקר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון, דרך אגב. הציבור דובר הרוסית כמו הציבור דובר הערבית קורא YNET. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון אבל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה קוראים? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לגבי הקהל הרוסי לא עשינו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איך אתם מקבלים החלטות, טליה? ככה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא, רגע, שנייה. אבל עם זאת כשעולה קמפיין ומוגדר על-ידי הלקוח שצריך לפנות לקהל הרוסי אז עולים גם בערוץ 9. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה אני מבין, שאתם עולים. אבל השאלה היא האם ההשקעה כדי להעביר את המסר ואת הנגשת המידע היא זהה? את אומרת שגם דוברי רוסית קוראים YNET. אני מסכים איתך, זה יכול להגיד לך כל אחד. אבל אתם אנשי מקצוע – כמה מדוברי הרוסית קוראים YNET? כמה מדוברי רוסית קוראים רק בשפה הרוסית? אתם יודעים לתת את המידע הזה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איך אתם מקבלים החלטות? על סמך מה אתם מקבלים החלטות? מטורף. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, עוד נתון שחסר לנו ואני אשאל עליו: כמה מתוך התקציב הזה בכלל לא מופנה לקהל בארץ אלא לקהל בחו"ל. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא התקציב כאן זה רק בארץ. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא מוצג לנו גם התקציב שמופנה לחו"ל? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כי התבקשנו - - << אורח >> אסנת אלגום: << אורח >> אני רק אציין שבמסמך התמקדנו בארץ. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל בהתחלה כשזה יצא המטרה הייתה להציג את פעילות לפ"מ. לפ"מ משרתת גם משרדים ממשלתיים באשר הם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בשנתיים האחרונות - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עזבי רגע קורונה – בואי נדבר בכלל ואז שנתיים אחרונות מתוך תקציב המשרדים הוא לקהל מחו"ל? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ב-2018 תקציב לפ"מ - - << אורח >> איריס בראל: << אורח >> בשנתיים האחרונות כמעט לא היה פרסום בחו"ל, מטבע הדברים, בגלל הקורונה. לפני כן עיקר הפרסום בחו"ל היה על-ידי משרד התיירות. זה היה 50%-60% מתקציב המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקריא מתקנות חובת המכרזים שקובעת: "את המכרז צריך לפרסם בעיתון נפוץ". מה זה עיתון נפוץ? זה עיתון יומי או עיתון שמתפרסם מידי שבוע לפחות, בשפה העברית ובעל תפוצה רחבה בהתחשב בנושא - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> או יומי או שבועי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> או יומי או שבועי – זה מה שכתוב. לא כתוב "ארצי", לא כתוב ש"שר הפנים מגדיר מה זה עיתונות". מאיפה? מה? מאיפה אתם מביאים את זה? לפני הדיון תיכנסו ל"נבו" ותקראו. אני לא מבין, באמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיבלת תשובה על 14, אופיר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, פעם שלישית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי אפשר לסיים עם השאלות? אני יודע שזה לא מעניין - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> פרסום לפי חוק התכנון והבנייה - - - את המושג "עיתון ארצי" ו"יומי". אבל זה בדרך כלל - - - שעושה שינוי תב"ע וכולי. זה לא קשור למכרזים. זה שני דברים שונים לחלוטין. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אני לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפשר תשובה על ערוץ 14? שאלתי שלוש פעמים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, אתה מדבר על שוויון הזדמנויות - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> סמוטריץ', כל פעם שהיא באה לענות לי על ערוץ 14 אתה נכנס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל חלקים אדירים באוכלוסייה שנמצאים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שמעניין את סמוטריץ' זה 14:2, זה 7. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, גם 14. עזוב, זה אותו דבר בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשובה לערוץ 14 לפני שאופיר מתעצבן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אתמול סגרנו את המחירים - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חזרתם לפרסם אצלם? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אתמול סגרנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מה שאמרו לנו בפעם שעברה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אמרו שיסגרו. תהיה הוגן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן אבל אתה אומר: "אתמול סגרנו. בוצע". << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני שואל אם חזרתם לפרסם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתמול הם סגרו והיום הם אצלנו בדיון. אין להם זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מצב שנראה פרסום שלכם? אני יכול עכשיו? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין עם מי לדבר. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לגבי השקעה באמצעי מדיה מדיה של רדיו או עיתון, יש להם גבול יכולת חשיפה. זאת אומרת אם עלינו בקמפיין לעשרה ימים, אם אני אמשיך להשקיע שם הרי אני אזרוק כסף. זה לא התפקיד שלנו לזרוק כסף. לכן אם הגעתי ליעדים בעלויות הנמוכות בערוצים הרלוונטיים למגזרים ועלויות שהם נמוכות יותר באופן אובייקטיבי - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל את אומרת שאתם לא מודדים יעדים. אז איך את יודעת שהגעתם ליעדים אם את לא מודדת יעדים? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> גם כשאני עולה בגלי צה"ל או ברשת ב' או בגלי ישראל אני עולה לאותה תקופה. הרי יש לנו כמות תחנות רדיו מתונה. הוגדר קהל דתי לאומי, הוגדר כללי והוגדר חרדי וערבי. אני עולה לקמפיין רדיו בכל תחנות הרדיו באותה תקופה – העלויות השתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור, ברור. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל שוב – את דיברת על יעדים, אני שואלת אותך - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ג'ידא, את לא יודעת מה קורה פה? היא כל הזמן הולכת למקום שלא נוח לך – אני אומר לך שוב: ציינת פה שברור שדוברי רוסית וערבית, חלקם צורך מדיה בשפה העברית. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אמרתי את זה בהרעת אגב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים איתך במאה אחוז, זה נכון. כמה זה נכון? אני לא יודע; איזה קהל בתוך המגזר לא צורך מדיה בשפה העברית? לא יודע. איזה מדיה בעברית אותו קהל ספציפי צורך – האם זה YNET, ואללה ועוד משהו – לא יודע. אבל הכי מעציב – מילא אני לא יודע, אתם לא יודעים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> שנייה אחת - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מה שמתסכל. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש דוח TGI שדיבר עליו קודם חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אל תקפצי, את כל הזמן קופצת. שאלה פשוטה: בקמפיין X שאתם מעלים ברדיו בערבית, אם אתם לא מודדים את היעדים שאתם קבעתם אז איך אתם יודעים אם זה היה יעיל או לא? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הדרך למדוד פיקטיביות פרסום היא להשקיע את עלות המדיה במחקר אפקטיבי. לכן אי אפשר למדוד כל קמפיין של 200,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לא ביקשנו לא לקבל. אתם הגוף המקצועי – תבדקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את יודעת מה, ראיתי במסמך ששלחתם שבאחת השנים היה לכם עודף של 7 מיליון שקלים, משהו כזה. אני לא זוכר אם זה היה 2019, 2020 או 2021. אז אני אומר שאת הנתונים הפשוטים שאתם לא יודעים בעצמכם עכשיו – הדוגמה שנתתי לך איך ציבור כזה או אחר מתנהג במדיה וצורך אותו אין לכם. אתם לא צריכים לעשות את זה אפילו לא כל שנה, אבל פעם בשלוש שנים לעשות מחקר כזה כדי להבין מהם הרגלי הצריכה של המידע של ציבור כזה או אחר, ועל זה אחר כך אפשר לבסס את ההחלטות שלכם – מקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחרת מהערך המוסף שלכם כלפ"מ? תנו לכל משרד לנהל את תקציבי הפרסום. כל הערך המוסף שלכם אמור להיות גוף מקצועי שעושה ניתוחים ויודע, כמו שאמרת, לקבל מקסימום תמורה לכסף, מקסימום חשיפה רלוונטית במינימום כסף. לזה צריך מחקר ומידע. אם אין לכם את זה אז מה הערך המוסף שלכם? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אני רוצה לחדד: א', אנחנו עושים כל שנתיים בממוצע מחקרים ייעודיים שלנו למגזרים – למגזר החרדי ולמגזר הערבי - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כל כמה זמן למגזר הכללי? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> למגזר הכללי יש לנו דוח TGI - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני יודעת כי אני שאלתי. למגזר הכללי אתם עושים כל חצי שנה; לציבור החרדי והערבי אתם עושים פעם בשנתיים. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אנחנו לא עושים למגזר הכללי – יש TGI. שם הנתונים קיימים. במקום שהשוק לא עושה מחקרים כי לא משתלם לו, שם אנחנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-TGI היה עושה גם למגזר החרדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי עשיתם בפעם האחרונה סקר בקרב עולים לא רק דוברי רוסית, אלא גם צרפתית? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא קיים. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> בקרב עולים לא עשינו כי הפרסום שם יחסית - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי מה זה משנה לפרסם לעולים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהעולים לא יידעו רפורמה בפנסיה, שהעולים לא יידעו חוק הפיקדון. גם ככה יש להם פה קשיי שפה, גם ככה הם פחות יודעים. אחר כך מתפלאים - - - שלא מונגשות למידע. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> עניין הקורונה, מה יותר בסיסי מזה? אדוני היושב-ראש, עולים שהגיעו לישראל בחמש השנים האחרונות ואנחנו מצפים שיצרכו את הדיגיטל הכללי ולא צורכים כרגע, לא ידעו מה הנחיות של הקורונה. אנשים קיבלו דוחות בגלל שלא היו להם נתונים. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אגב, עשינו קמפיין למשרד הקליטה בדיוק בנושא הזה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני בדקתי עכשיו מול הערוצים הצרפתיים גם בדיגיטל וגם בעיתונות הכתובה – אפס שקל השקעה שלכם מול הקריין הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרתם שעשיתם קמפיין למשרד הקליטה – מצוין. על בסיס מה אם לא עשיתם סקר? איך אתם מקבלים החלטה? קמפיין של משרד הקליטה – איך אתם מקבלים החלטה באיזה אמצעי מדיה לפרסם? על בסיס מה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בטלוויזיה יש ערוצים שנמדדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, יש ערוץ אחד ברוסית וערוץ אחד בצרפתית. הלאה, התקדמנו. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> רוסית כן, הוא נמצא בוועדת המדרוג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, הלאה, התקדמנו. מה בדיגיטל? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בדיגיטל – יש לנו אנליטיקס, ויש לנו יכולת למדוד. תחנות רדיו בשפות ערבית, רוסית ומגזרים לא נמדדות ב-TGI. ה-TGI הוא לא שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגידי רגע, יש לכם אנליטיקס כדי למדוד את התפוצה של האתרים, נכון? ויש לכם קוספרקליק, נכון? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתם לא מציגים את הנתונים האלה? זה סוד? אתם עובדים ישירות מולם או יש לכם ספק באמצע? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - זה סוד מסחרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל ממוצעים מותר לכם להציג בלי להגיד את השמות. דבר שני, אתם עובדים ישירות מול אמצעי המדיה, או שיש לכם מישהו באמצע? למשל, בשפה הרוסית. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בשפה הרוסית ישירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עם כולם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - אתה שואל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ישירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עם כולם? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ככה זה היה תמיד? לא. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני אומר לך שלא. אני הייתי מנכ"ל משרד הקליטה, אני זוכר. אני אומר לך – התשובה היא לא. תבדקו מה היה ב-2017-2016, ותבדקו אם זה השתנה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אולי זה השתנה. אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא בטוחה בו. היום אנחנו עובדים ישירות מול האתרים ברוסית. שוב – כל אמצעי מדיה מתנהל אחרת, ויש לו אמצעי מדידה אחרים. לא כל הערוצים מוכנים להיכנס למדידה. מכירים את זה מ"כאן 11", מכירים את זה מערוץ 14; אנחנו מכירים מהרדיו שאותו TGI שאנחנו מדברים עליו הוא לא כלי שאנחנו מממנים או אנחנו קונים או אנחנו מנהלים, הוא כלי ששוק הפרסום משתמש בו, ואנחנו קונים את המידע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את יודעת אם יש ממירים של TGI ביהודה ושומרון? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטוח? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש. כן. לגבי חרדי וערבי – כיוון שאין TGI זהה אז לפ"מ מתפעלת שני סקרים במגזר הערבי והחרדי כל שנתיים כדי שבאמת יהיו לנו נתונים לעבוד לפיהם. המגזרים הקטנים יותר דוברי השפות - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה? 1.2 מיליון דוברי רוסית – מגזר מאוד קטן. כלום, שום דבר, קטן, שמקבל אחוז אחד מההוצאה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יותר קטנים? 20% מהעולים בעשר השנים האחרונות הם עולים מצרפת. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> סליחה. קודם כול, רובם כבר מאוד מעורים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך את יודעת? איך את יודעת? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני יודעת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תראו לנו את הספר, תראי לי מחקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראי לי מחקר. על בסיס מה את יודעת? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני יודעת להגיד שלפי הלמ"ס - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפי הלמ"ס? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לפי הלמ"ס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, מה לפי הלמ"ס? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - אחרי שנת 2020 מוגדרים 8.7% מהאוכלוסייה ככאלה שלא צורכים מדיה בשפה הרוסית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי את התשובה. 8.7% צורכים או לא צורכים? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> 8.7% מוגדרים עולים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהם מה? שהם צורכים תקשורת בשפה הרוסית? אז איך יכול להיות שהם מקבלים רק 1% מהפרסומים והם 8.7% מהאוכלוסייה? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> ברוב המקרים אין לנו דרישה מהלקוחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין דרישה מהלקוחות אבל אתם צריכים להיות אלה שמעוררים את הלקוחות. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אנחנו לא קובעים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יכול להיות. אם למשרדים לא אכפת לפרסם למגזר העולים זה נורא ואיום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם צריכים לשים שם כסף גם לעולים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה חלק ממה שצריך להסדיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שאם פונים עכשיו לגופי תקשורת אחרים פרטיים אפשר להשיג מחירים טובים יותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ברור. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> את מבינה שבמשך שעה וקצת אנחנו מנסים להבין נתונים מאוד בסיסיים, ואנחנו לא מקבלים. את מבינה שיש בעיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם בלי תקורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקורה היא מהצד השני, זה לא משנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה. אני מסתכל פה ואני אומר לעצמי שיושבים כאן כבר שני דיונים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולא התקדמנו אפילו בסנטימטר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא התקדמנו? חזרנו אחורה ונכנסנו לבור יותר עמוק. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אנחנו ברגרסיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> התקדמנו בזה שאנחנו יודעים שבמכרזים, כנראה, טעיתם, ואין שום בעיה לפרסם בכל העיתונים כדי שכולם ייחשפו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובשביל זה צריך רק להיכנס למה שכתוב בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא רק שאתה לא הצד של המחק, אתה אפילו יודע לחפש תוך כדי הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לוועדה גם לא הגיע מה שביקשנו בפעם שעברה? הרי ביקשנו טבלאות מסודרות של התקציבים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קיבלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשנו בפעם שעברה טבלאות של כל תקציב הפרסום שלכם במדיה, ואיך הוא מחולק לפי מגזרים ולא קיבלנו. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לפי משרדים לא ראיתי כזאת בקשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אעביר אליכם. יכול להיות שזה הגיע רק אליי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק שנייה. כדי להיות הוגן – כנראה, זה הגיע למייל שלי ולא למייל של הוועדה, ואני לא העברתי לכם. אני אעביר לכם. קראתי את המסמך, ואין שם הבדל גדול ממה שהועבר לנו מהמ.מ.מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, רק לראות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היושב-ראש, יש לי הצעה. אני פחות אוהב שלועסים לנו את החומר ומעבדים. השאלה אם אפשר לקבל את החומרים הגולמיים. לכו לשנתיים האחרונות 20'-21' ותנו לנו את כל הקמפיינים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> דווקא לפני כן, לא בקורונה. בקורונה זה לא חוכמה. 18'-19', זאת הבעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין בעיה, גם. 18', 19', 20', 21'. אני מניח שהלקוח מקבל מכם פריסת מדיה. תנו לנו מכל הקמפיינים שהוצאו את חומרי הגלם. אנחנו נשב על זה. כל קמפיין – מה המשרד, מה היקף התקציב, מה הנושא ומה הגדיר לכם המשרד, ותנו לנו, בבקשה, את חלוקת עוגת התקציב שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לך רחמים על היועצים שלך? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני עושה את זה, לא הם. אני מבטיח לך שזה יהיה מאוד פשוט לבדוק את זה. עכשיו אולי נתבדה ונירגע ונראה שהם צודקים. הלוואי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עדיין לא תוכל לראות את בסיס קבלת ההחלטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כולנו עסוקים בפרסום בצורה כזאת או אחרת. אנחנו חיים את העולמות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טליה, אני קיבלתי את המסמך של לפ"מ, ובהמשך למה שבצלאל אמר אני לא רואה שיש פה עיתונים מהמגזר החרדי. יש פה טבלה שלמה ואין פה עיתונים מהמגזר החרדי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחר כך תעני לי על הכול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מכתב חופש מידע שלכם מ-15' עד חציון 19'. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> זה לא מה שאני שלחתי לך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שי, מה זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שזאת לא הבקשה שלו. רציתי לומר גם עליך – פתאום לא מעניין אותך המגזר החרדי? אל תגיב לי כי אתה צריך אישור מהיושב-ראש. אתה מבין שאם ככה הבעיה היא קודם כול שלך. לא ראוי לעשות דבר כזה, במיוחד שאתה רוצה שנקרא חומרים, כל החומרים צריכים להיות מונחים וביושרה. הייתי רוצה לדעת גם מכם מה מפורסם במגזר החרדי. אני מסתכל על מה שהמ.מ.מ הביא בפנינו - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אתה קורא עיתונות חרדית? אתה רואה אותה? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תני לו לשאול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני קורא אפילו בלי ניקוד. אם לא זה היה מראה לי תמונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא מסתכל בתמונות ובמודעות. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בכל סוף שבוע יש שם חמש מודעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכול בסדר. אני אמרתי שלא פרסמתם? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל תני לו לשאול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי שאני מבקש לדעת כמה מפלח העוגה? מקבלים גם העיתונים החרדים, ואיך אתם עושים את זה בחלוקה בעיתונות החרדית, ואיך אתם נותנים את הפלח הזה? כלומר אם פרסמתם בעיתון משפחה בקהילה כמו "יתד" ו"הדרך" אני רוצה לדעת מהי החלוקה שלכם ולמה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שואל למה פלס לא קיבל שום דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "הפלס"? זה של גפני. אה, לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא מצחיק. אתה יודע שעיתון "הפלס" לא מקבל שום פרסום ממשלתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, לפי מגזרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון? כן מקבל? << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> זה לפי החוק. זאת הנחיה של דינה זילבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שי, בפעם הבאה אתה בחוץ. אין דבר כזה. יש פה דיון שמתנהל לפי פרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפילוח הוא פנים מגזרי. אני מסתכל פה על דוח המ.מ.מ. שאני חייב לציין כמו כל פעם שהם עושים עבודה טובה. בפרסום אנחנו רואים שהשקעתם בממוצע רק 3% במגזר החרדי בשנים 2021-2015 כשהמגזר החרדי מונה כ-13% - יש מי שאומר יותר. איפה הפרופורציות, והאם אתם עושים רק העתק-הדבק או מסבירים כל הזמן? לא בקורונה. בינואר 2021 הוגשה נגדכם עתירה דרך ראש עיריית ביתר על כך שרק אחוז אחד מההסברה עד תחילת ינואר היה מופנה למגזר החרדי. אז כשאני מסתכל על הנתונים האלה אני אומר שאנחנו מסתכלים על שאר הציבור הכללי, וגם בו נחזור על השאלה: איך בחרתם את הנתונים. נכון שעיתון הארץ הוא לאנשים שחושבים שהם חושבים אבל גם אנחנו אנשים חושבים ואנחנו קוראים. אנחנו לא חושבים שאנחנו קוראים, אנחנו קוראים. לנו אין משהו אחר. החלוקה צריכה להיות שוויונית. לא יכול להיות שמישהו אחד יחליט לאן העוגה תלך, לא יכול להיות שצד אחד של המפה יחליט שרק הצד שלו צריך לקבל בעיתונות. העיתונות היא של כולם. אגב, אותו צד שחושב שהוא חושב הוא יותר במדיה הדיגיטלית ולא בעיתונות. לכן צריך היום להפוך את היוצרות, להשקיע יותר בעיתונות ובהסברה. בהסברה הנכונה צריך להשקיע בהסברה נכונה ולקחת גם יועצים חיצוניים. אם היו לכם מספיק עובדים חרדים, מספיק דתיים לאומיים כל המגזרים החל ברוסים ובצרפתים – ובאמהרית בכלל מה שקורה זה קטסטרופה. כאילו אמרתם לאנשים, תהיו פה ואל תבינו איך לגדול פה; תהיו פה ואל תבינו איך לחיות במדינת ישראל. אני מסתכל כאן – לדוברי אמהרית אין פה כלום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 0.1%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על פני שש שנים – אחוז אחד. אתם יודעים מה אתם אומרים להם? נראה לי שהדבר היחיד שאתם אומרים להם הוא "תחזרו למקום שממנו באתם". אין פה שום דבר של הסברה. אז תגידו שאין להם מדיה – תמצאו. תמצאו את לפ"מ. הרי סיכמנו פה שאתם המוח, ואנחנו סך הכול המחק. אז אלה הדברים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לשאלתך על העיתונות, וזה גם יענה לחבר הכנסת סמוטריץ': בתקופת הקורונה לא עלינו בכלל בעיתונות הכללית כי הייתה טלוויזיה שפונה לקהל הכללי. לכן לא עלינו בכלל ב"ידיעות" ולא ב"הארץ" ולא "מעריב" ולא "ישראל היום". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפרופו ישראל היום – בפתיחת סוגריים – בשנת 2015 קראו אותם 37.5 אחוזים מהקוראים במדינת ישראל, והשקעתם בהם רק 25.9% בתקציב לעומת הארץ שהשקעתם בהם 12.5% לעומת 8%. אז אם את כבר מדברת שזה לא היה בעיתונות אז תיתנו את התשובות גם לדברים האלה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני מנסה להסביר, ואני לא מצליחה. זה אני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך שאני לא הבנתי - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בוא נסתכל על השאלה שלך בנושא הבריאות - למה לא עלינו גם ב"בשבע" וגם בעיתונות הכללית? כי, קודם כול, ההגדרה הייתה לפנות לקהל החרדי, ולקהל החרדי כן עלינו. כלומר כמעט בכל סוף שבוע היו לפחות 5-4 מודעות, לפחות בעיתון אחד חזק. אין אמצעי רלוונטיים לתקשר בהם. יש מיעוט אמצעי מדיה שאפשר לתקשר את המסרים לחברה החרדית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא תמיד זה נכון. זה מה שאני אומר לך – אם היה לכם יועץ חרדי טוב - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תחליפו אותו. אני אומר לך – תחליפו אותו. אני חי בתוך זה, אני יודע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יעשה את זה בהתנדבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהתנדבות עם הלשכה שלי יחד. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> תגיד לנו - - - היינו ברדיו בכל התחנות - - - היינו בפשקווילים ובקבוצות וואטסאפ ובדיגיטל החרדי. איפה פספסנו? עלינו גם ברכבי כריזה וב-IVI. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראשית פספסתם את הזמן עד שהגעתם למסקנה בתור מי שמעיד על עצמו שמכיר את המגזר החרדי. פספסתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרד הבריאות החליט מאוחר שהוא צריך להתעסק עם הסברה לאוכלוסייה החרדית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את רוצה להגיד לי שבבריף שקיבלתם בהתחלה ממשרד הבריאות המגזר החרדי לא הוזכר שם בכלל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסבב א'. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> הוזכר, בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסבב א' הוא היה אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז למה הגעתם אליו רק בסוף? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> לא הגענו בסוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך – יש עתירה, תסתכלי עליה. בינואר 2021 ההוצאה שלכם הייתה רק אחוז - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל ההוצאה לא משקפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה כן משקף. את לא יכולה להגיד שזה לא משקף, כי אם היית נותנת יותר - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את אומרת שהעיתונים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אומר שהמחיר בעיתון מאוד זול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יחסית - - - לכן זה נראה לך באחוז נמוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה משהו שניתן לבדוק, ינון. זה משהו שאתה בודק בקלות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תתקשר לידיעות אחרונות ותשאל כמה עולה עמוד, תתקשר ליתד נאמן ותשאל כמה עולה עמוד. זה קל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא מדברים על קורונה. אנחנו מסתכלים על נתונים מ-2015 עד 2021. מתוכם רק שנתיים הייתה קורונה. אפילו שנה ושמונה חודשים. תסתכלו על שאר הנתונים. את אומרת לי שבקורונה פרצתם ועשיתם. את יודעת מה, אני מסכים איתך – לא טעיתם, עשיתם. אני, אגב, טוען שההסברה בהתחלה לא הייתה הסברה, אלא כמעט העתק-הדבק. לקח לכם זמן אבל בסדר, עזבי. אבל תסתכלי כי אנחנו לאט-לאט עוזבים את הקורונה – כך אמר בנט, הוא ניצח אותה – אבל אנחנו אומרים לך מה יקרה אחרי זה. אנחנו נחזור לאותו מקום. איך אנחנו מבטיחים לעצמנו שמאותו מקום שחזרנו אנחנו מגיעים לפריסה נכונה? אל תזרקי לי "חמישה עמודים" כי באותו זמן של חמישה עמודים היו 100 עמודים בעיתון. מה זה קשור? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה תלוי בלקוחות. אם הלקוחות יבואו עם תקציבים והגדרות שהם צריכים - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין אותנו לדעת כמה כל משרד השקיע אצלכם. אגב, אם את יכולה לשלוח לי בשמונת החודשים האחרונים. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שני משרדים חשובים לי, אם את יכולה לבדוק: המשרד של אלי אבידר – כמה תקציב הוא קיבל לפרסום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עזוב אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, את של אביר קארה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היא לא חיה את הפוליטיקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת לנו שגם "בשבע" לא פרסמתם בקורונה. לדעתי, אתם טועים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, יש פה טענות על כך שאתה מתפרץ פה לא בתור חבר כנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, הוא לא היה הרבה זמן בוועדה, מגיע לו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד מה מפריע לי ולא קשור לנושא של הלפ"מ: יש כאן חברת כנסת שהגישה את הבקשה. היא שואלת אותך ארבע שאלות. עזבי את הסוגריים שאת כנראה לא מכירה את השם שלי ושלה כי במשך כל הדיון לא פנית אלינו בשמנו - - << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> מתנצלת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת שאלה – את לא עונה באופן מובהק לשאלות שלנו. אני מקווה שזה לא משהו מגדרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אין תשובות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, רגע - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם לשאלות שלי אין תשובות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל לפחות היא אומרת: אדוני היושב-ראש, אני אסביר לך. יש כאן התעלמות, קודם כול, ממי שיזמה את הדיון הזה. ואני לא אתן לזה לקרות. כחברת כנסת זה לא מקובל עליי. קודם כול, זאת אמירה לא מקובלת. שתינו דיברנו, ולא טרחת לענות ולו על שאלה אחת שלנו, גם אם היא לא מקובלת או לא. יש לי השאלות ואני מחכה. זה הדבר הראשון שאני רוצה להגיד, וזה ממש הכעיס אותי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני מתנצלת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מקבלת את ההתנצלות. לשים לב לזה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אם אני לא מכירה - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן חברות כנסת לא פחות מהזמן, וכשאת באה לפה אני מצפה ממך שמקצועית יהיה לך דף שיהיה כתוב - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ושתדעי מי ביקשה אותו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> - - תרשמי לך בדף מי חברות הכנסת, במיוחד שאנחנו חברות קבועות בוועדת כספים. זאת הערה לא מקובלת, ובטח לא מתאימה בין שתי נשים אבל הייתי חייבת לומר אותה פה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני מתנצלת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק הצעה ידידותית לגבי נירה וג'ידא – עדיף לך לזכור את השם של נירה פעם אחת, אחרת את אף פעם לא תשכחי אותו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ממש לא, זה לא בקטע כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נירה, אני לא מאמין שהיא עשתה לך בכוונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל הערתי כי זה לא מקובל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי לג'ידא, לא לך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם לא. דרך אגב, היא מובילה את הדיון. קודם כול לא הצלחת לשכנע אותי ואני מאוד רוצה לקבל את הנתונים ולהבין. לא ראיתי ערך מסוים ולא נתתם לנו הסברים. לא קיבלתי את האקסל שהוא קיבל, אבל כמו שאלכס תיאר – אולי טוב שכך. כי אני לא רוצה לעשות חישובים, ואני הערתי הערות אפילו ברמה של הסדר בנתונים כדי שיהיה לנו מסודר. אבל אני מוטרדת כי באתי לכאן מתחום שהוא ממש בדמי – המוכנות לחירום. אני יושבת-ראש ועדת המשנה למוכנות העורף לחירום. אחד הכשלים שנחקרו גם ב"שומר החומות" – ואני אומרת את זה באופן כללי כי זה לא את – זה נושא ההסברה שעלתה כאן בכל דרך אפשרית; מערים חרדיות שהייתי בהן והתנדבתי בהן במשך כמה חודשים וראיתי שאין שיח. הן היו אדומות כי לא היה מי שידבר איתם. אני לא קראתי את זה, אני הייתי שם במשך חודשיים וראיתי איך זה נעשה והתרעתי על זה, ועם הידע הזה הגעתי לכאן. ואז אני רואה את דוח מבקר המדינה על ההסברה לציבור במהלך משבר הקורונה. אני רואה ב"אפקטיביות ההסברה ואמון הציבור" – לא טוב; אני רואה ב"היערכות וחלוקת האחריות בין גופי ההסברה" – לא טוב; ב"מסירת מידע לציבור" – לא טוב; "הסברה לאוכלוסיות ייחודיות" – לא טוב; "התמודדות עם מידע כוזב ועמדות סותרות של מדיניות ממשלתית" – לא טוב. אמנם התשתיות הארגוניות נעשו אבל הפלטפורמה לא התאימה למורכבות המשימה, להיקף המשימה. כל הדבר הזה – אתם המוציא לפועל שלו. אתם לא המוציא לפועל של התוכן, אלא של הפלטפורמות. והפלטפורמות זה מה שחשוב. כי לא כתוב כאן – ואני קראתי את זה לעומק – שהמסר הגיע אך לא היה מובן. יש שני סעיפים שכן מדברים על זה. בהרבה סעיפים היה כתוב שהקהל לא קיבל את המידע. אנשים שאין להם טלוויזיה בבית לא יכולים לקבל את הפרסום הזה; אנשים שאין להם טלפון חכם לא יכולים לקבל את הפרסום הזה. אז יש כאן כשל. מחר בבוקר יכול להיות אירוע, והדוח הזה מטריד אותי. חשבתי שאני אקבל פה גם את הכלים לזה כי אם אני מחזיקה את התקציב של 145 מיליון שקלים שזה גם לא מתכנס לי עם התקציבים דוח של המ.מ.מ כי זה מרץ עד מרץ – ורצוי גם לדבר על אותם תאריכים – אני רואה שיש גם חוסר בתקציבים, אבל אני מאמינה שזה סתם בגלל חודשים. אבל אתם לא נותנים לי כלי לקבל החלטה. צריך שפה משותפת, איך זה נעשה, טבלה של הפלטפורמות שיש למגזרים השונים, תקציבים ממשלתיים. זאת אומרת אני רוצה לדעת על החלטת הממשלה ב-2020 שדיברה על צמצום היקפים – לדבר עליה. הייתה החלטת ממשלה 255 שמדברת על הפחתת תקציב הפרסום הממשלתי שהייתה באוגוסט 2021, ואני רוצה לדעת מה המשמעויות של ההחלטה הזאת. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה לא עלינו, זה על המשרדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל את המוציאה. את כלי משלים. אמרתי בהתחלה שזה לא הכול את, אבל יש לך כלים שאת צריכה לתת לי כי את המוציאה לפועל והמתאמת. אני רוצה לדעת כמה עמלות אתם גובים על הדברים האלה. אני בכוונה אומרת "עמלות" אבל זאת מילה לא טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה מה שזה. זאת מילה מצוינת, זה מה שהם עושים – הם גובים עמלות. הם גם לא מסתירים את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת מה נעשה בכל שקל לציבור. תמונת המצב אצלי היא שאין ערך מוסף ללשכת הפרסום, ולא שכנעתם אותי אחרת. שאלתי את השאלה על חו"ל – משרד התיירות מפרסם בחו"ל. אתם אמרתם ש-60% מהתקציב הולך על חו"ל. אני רוצה שתשכנעו אותי למה משרדי ממשלה צריכים לעבור דרככם ולא דרך מישהו אחר. אם אומרים שזה אתיקה ולוודא שזה לא פוליטי – יש גופים שמתעסקים עם זה, זה לא אתם ולא התקציבים האלה. אתם השארתם אותי עם יותר שאלות. אני רואה את הסיכום של הדיון הקודם – אין כאן שאלות ואין תשובות. שאלנו דברים וביקשנו לדעת מה הרציונל בקבלת ההחלטות לפרסם, באלו שפות, מה הקריטריונים בהוצאת הפרסום. קיבלנו נתונים משלימים שאלכס כתב. אנחנו לוקחים אתכם ברצינות – קחו גם אותנו. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אחת המסקנות שלי מהדיון הזה היא שאנחנו צריכים לתת לכם נתונים לפי הזמנות למדיה ולא לפי תקציבים. אתם צריכים לראות תמלילי מדיה עם פריסות וכמות הזמנות לסוגי המדיות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם הזמנה וגם סיכום חוזים ותשלום. אם משרד עשה התקשרות על מיליון ומיצה 300,000 אנחנו רוצים לדעת את זה. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נכון, אבל גם פר-קמפיין. זה נכון. כי בעצם כשחותכים תקציבים לפי תקציבים שנתיים זה לא משקף את היקף הפרסום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא ידעתם את זה קודם? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אני חייבת להגיד שלא הייתי סגורה בדיוק על מטרת הדיון - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> - - וזה מה שאתם ביקשתם - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, סליחה. למה לא היית סגורה על מטרת הדיון? בשביל מה באת לפה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> לא על מטרת הדיון. מטרת השאילתה שקיבלנו בזמנו - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, גברתי, אני עוצר אותך כי זה ממש מכעיס. היה פה דיון שלם איתכם לפני כשלושה שבועות כולל עם המנכ"ל שלכם שהיה בזום. אם את כסגנית מגיעה לדיון ואת לא סגורה על מטרת הדיון יש לנו בעיה. כי זה אומר שכל הזמן הזה, כמעט שעתיים, שבזבזנו פה הלך לשווא, ואתם כפקידי ממשלה –מזלזלים בחברי הכנסת. מה זה הדבר הזה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> סליחה, אני טעיתי בניסוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה "אני לא סגורה על המטרה של הדיון הזה"? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> סליחה, זאת טעות בניסוח שלי. לא התכוונתי לדיון. התכוונתי שבשאילתה עצמה התבקשנו לתת אינפורמציה מסוימת שהתייחסה לתקציב, וזה מה שהגשנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולא הבנתם למה אנחנו שואלים את זה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> חשבתי שנוכל להסביר את עצמנו ונהיה מובנים, ואני מבינה את הכשל בהבנה, ואתם צודקים. עכשיו אני מבינה שאנחנו צריכים להציג אחרת את הנתונים; לא רק בהיבט תקציבי, אלא גם בהיבט של חלוקה לפי פלטפורמות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כן, אבל גם מדידה של אפקטיביות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה חלוקה לפי פלטפורמות? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל גם מדידה של אפקטיביות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, ג'ידא. אני רואה פה חלוקה לפי פלטפורמות. זה לא עוזר לי. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אני אומרת – כמות הפרסום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה כמות? כמות המודעות? כמות הקליקים? איך אתם מודדים בדיגיטל? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> כמות המודעות בעיתונים ספציפיים פר קמפיין, היקף תקציבי שהולך לאתרים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה עוזר לי היקף תקציבי? אנחנו ניתקל באותה בעיה. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> - - וכמות החשיפות - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חשיפות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דברי איתי בחשיפות. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נכון, וכמות החשיפות שנקנות בהיקף התקציבי הזה. כלומר לדבר במושגים של זמן אוויר ושטח פרסום ולא בהיבט התקציבי בלבד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוך כמה זמן ייקח לכם להציג נתון כזה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נעשה מאמץ ונשב על זה שבועיים. אתם צריכים להבין שאנחנו עובדים בלחץ מטורף בלפ"מ, והמערכת שלנו היא לא מערכת שמאפשרת לנו את הדוחות האלה בקליק. אנחנו צריכים לדלות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתם עושים את זה בקליק כשאתם שולחים את זה למשרדי ממשלה. אז יש לכם הנתונים האלה כי בכל קמפיין אתם עושים סיכום. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הגולמי. השאלה אם אנחנו רוצים את הגולמי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה את הגולמי. אני סומך עליהם שהם נותנים את הנתונים האמיתיים. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> צריכים לאגד את זה פר-קמפיין. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אבל אני רוצה לבקש שנוסף לזה תציגו בפנינו איך אתם מודדים את עצמכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בדיוק מה שהם אומרים כי ברגע שיש לך נתון לפי חשיפה, כמות המודעות – איזה עוד מדיות יש לכם? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> עיקר הפלטפורמות זה טלוויזיה, רדיו, דיגיטל ועיתונות. הטלוויזיה מדידה – אנחנו יודעים בדיוק בסוף קמפיין כמה רייטינג השגנו ואם עמדנו ביעדים; הדיגיטל מדיד – אנחנו יודעים בדיוק כמה קליקים, כמה עלות פר קליק. אנחנו תמיד עושים סיכום קמפיין ויש לנו הנתונים האלה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> הרדיו? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> הרדיו לא מדיד. אתה יודע כמה חשיפה יש בכל תחנה. אתה יודע שבמשך שבועיים אתה ממקסם את החשיפה הזאת. אבל היא לא מדידה. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שאלה לגבי דיגיטל. בדיגיטל אתם עושים רק אתרים וקידום של גוגל ומילות חיפוש או שאתם עושים טבולה? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אנחנו עושים הכול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך אתם עושים - - - הרי בטבולה יש טירגוט. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נכון, עושים טירגוט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה פירוש "עושים טרגוט"? טרגוט הוא פר מגזרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפי הבריף. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כשצריך מגזר אנחנו מטרגטים. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> מטרגטים לפי קהלי יעד, לפי גילים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואיך אתם מודדים? אתם מפרסמים גם ברשתות החברתיות, נכון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה חייב טירגוט. שם הכסף הגדול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> שם יש גם נתונים כי זה כלים מדידים, להבדיל מרדיו. בדיגיטל יש כלים מדידים ואנחנו רואים כמה כניסות, כמה הקלקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי – למה רדיו לא מדיד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כי אתה לא יודע מי שמע את הפרסומת בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול לבדוק תשומה, לא תפוקה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא לפי הפילוח? זאת הכוונה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה לא יכול לדעת כמה אנשים נחשפו לפרסומת. בדיגיטל אתה יכול לדעת כמה הקלקות, כמה לייקים, כמה יחס המרה – אתה יודע הכול. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אתה לא יכול למדוד כמה אנשים הקשיבו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל יש לך אחוזי השמעה בכל תחנה, לא? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא – זה ה-TGI. אבל היא לא יודעת למדוד כל פרסומת. בדיגיטל היא יודעת על כל שקל שהיא שמה כמה עלה לך כל קליק וכל המרה. אתה יודע למדוד את זה מאוד מדויק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל מה ההבדל בין טלוויזיה לרדיו? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם טלוויזיה אותו דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> טלוויזיה זה כמו רדיו? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, היא אומרת שזה מדיד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה טלוויזיה זה מדיד ורדיו לא? זאת השאלה שלי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בטלוויזיה יש פאנל שמבוסס על כלי שנקרא פיפל מטר. זה סוג של כלי סטטיסטי – 800 משפחות שמייצגות את האוכלוסייה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זה בעיקר מייצג את מי שנכנס ומי לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם ברדיו יודעים היום- - << אורח >> איריס בראל: << אורח >> ברדיו אתה לא יודע בכל רגע נתון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אגב, בפיפל מטר אין שום ייצוג לציבור הערבי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל היום יש לנו פילוח לפי תוכניות ברדיו. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> נכון, אבל זה לפי סקר תקופתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - זה בפועל? << אורח >> איריס בראל: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה, כן? 700 אנשים זה נקרא "בפועל"? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נקרא מדגם מייצג. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש ממירים כאלה ביו"ש? אמרת קודם שכן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> יש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא אצל הערבים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק לעשות סדר – המקום היחיד שאתה יכול למדוד ממש במדויק זה בדיגיטל. כי בדיגיטל אתה יכול לדעת עלות פר-קליק, חשיפה, אתה יכול לדעת יחס המרה – אתה יכול לדעת הרבה מאוד דברים ולקבל החלטות. כל שאר הדברים – פחות מדויקים, יותר מדויקים זה הערכות סטטיסטיות. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברדיו, בטלוויזיה וכמובן גם לא בעיתונות אין יכולת למדוד כמה אנשים נחשפו לפי כמות העותקים. אבל עדיין לא כולם קוראים הכול. לכן שם המדידה שלכם תהיה סטטיסטית, אבל בדיגיטל המדידה שלכם מאוד מדויקת. ואם נראה שהפער בין פרסום פר-קליק בעלות פר-קליק באתר בשפה הערבית הוא פי מאה זול יותר מאשר באתר בשפה העברית אנחנו נגיד, וואלה, צודקים. אבל זה לא המצב. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל זה פר-קמפיין. צריך למדוד את זה פר-קמפיין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה חייב להיות ביחס לבריף שקיבלתם. עוד מעט אסכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך סיכום שונה מהסיכום של הישיבה הקודמת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כבר הישג. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אמרנו, רגרסיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי במקום ללכת קדימה חזרתי אחורה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תסכם, בבקשה, שייכנס גם כל הפרסום בחו"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את צודקת. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> היושב-ראש, אני יכול להגיד משהו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון "בצלמו", ארגון זכויות אדם שעוזר לכלל המגזרים. ביקשתי גם חופש מידע לאתרים חרדיים – אל תדאג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רק אתרים. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> גם עיתונות והכול. שני דברים: א', יש מגזרים לא רק חרדים, אלא חרדים לאומיים שאתם פחות מכירים אותם. יש מגזרים שקוראים רק "בשבע" ולא קוראים עיתונים אחרים. את זה אני יכול להגיד לכם באופן ברור. אלה לא הרבה מגזרים אבל הם קיימים וצריך להגיע אליהם. שנית, צריך להגיד פה נקודה שהתפספסה בדיון: המגזרים צריכים לראות את הפרסום לא רק בשביל לקבל אותו אלא גם בשביל לדעת שהם חלק מהעוגה. היום מבינים את מה שנקרא "ייצוגיות". כשאדם חרדי רואה שלפ"מ מפרסמת אצלו הוא מרגיש שהוא חלק מהמדינה. גם אדם רוסי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין אדם "רוסי". << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> סליחה, עולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש אדם רוסי, אבל לא פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> באוקראינה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא עם קלצ'ניקוב עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה באיזה חלק באוקראינה. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> בסופו של דבר המגזר הכללי קורא YNET ומרגיש חלק, ויש מגזרים שמרגישים מיעוטים, והם רוצים להשתלב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרת שני דברים קצרים, לא נאום. << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >> אז, לדעתי, יש חשיבות שלפ"מ תפרסם במגזרים האלה כדי שהם ירגישו חלק. הם צריכים לקבל חלק מאוד גדול מהמפה גם אם הם רואים שלט באיילון. אני מסכים שגם חרדי עובר באיילון ורואה את השלט, זה נכון, אבל עדיין הוא צריך להרגיש שמגיעים אליו באופן ספציפי. כאדם שחי במגזר החרדי – הפרסומים שמגיעים לציבור החרדי משכנעים את החרדים יותר מהפרסומים שהוא רואה באיילון, והוא רואה גם את הפרסומים באיילון. אני הגשתי בקשת חופש מידע לגבי המגזר כבר לפני כמה שבועות ועוד לא קיבלתי תשובה. אני מחכה, כמובן, בסבלנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי מטליה שבעיתונות החרדית אין בכלל מכרזים. גם אם המכרז פונה למגזר החרדי כי יש תפקיד ייעודי למגזר החרדי אתם לא באמת פונים אלינו, אלא רק אם מישהו ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אני לא רוצה לענות על זה כי אני רוצה לבדוק את זה כי לפעמים יש ועדות מכרזים של המשרדים שמנחות מה צריך ובהתאם לה קונים את המכרז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה בעצם הרציונל שעומד מאחורי הפרסום של המכרז? שאת רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים. נכון? << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שצריך להיות. אלא מה, אותם אלה שמפרסמים רוצים לתפור את המכרז לאוכלוסייה מסוימת; אחרת למה הוא לא שם בעיתון הדתי-לאומי, בעיתון הערבי ובעיתון החרדי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא מחויב לעיתון בשפה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מחויב, סליחה. לדתיים הלאומיים ולחרדים לא רוצים להגיע ולכן שמים את זה בעיתונות אחרת. אחרת אין סיבה אחרת להגיד למה לא מפרסמים גם בציבורים האלה את המכרזים. במיוחד שאמרת, וזה גם ידוע, שהעיתונות - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, דיברנו על מכרזים. אני רוצה להגיע לסיכום הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. את אומרת שזה יותר זול. אז תשקיעו שם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> כל פרסום מאושר על-ידי הלקוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. שני המשפטים האלה נאמרו בדיון הקודם – פשוט אחד לאחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוסי טייב, יעקב אשר ואחר כך סיכום, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רואה פה את הדיון ונחשף לנתונים. בעמוד 7 אני רואה את החלוקה של שיעור הוצאות פרסום לפ"מ לפי מגזרים. משום-מה דוברי צרפתית בכלל לא נמצאים, ואנחנו מדברים על 20% מכלל העולים בעשר השנים האחרונות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני התחלתי ללמוד צרפתית לפני חודש. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יפה מאוד. מזל טוב. אדוני היושב-ראש, אני מדבר מאוד ברצינות. אני עושה בדיקה מהירה מול כלל העיתונות, רדיו והטלוויזיה הצרפתית, ואין הרבה. זאת אומרת אין פה חלוקה שאתם יכולים להגיד שמסובך מאוד להגיע אליהם. מדובר בחמישה עיתונים, רדיו אחד, טלוויזיה אחת. הם טוענים שאפס שקל לפרסום הועבר לאוכלוסייה הזאת. בהתחלה חשבתי שזה משהו ספציפי מול אותו מגזר. אבל אני קצת נרגעתי כי צרת רבים חצי נחמה. אני מבין שיש פה בעיה אמיתית וזה חלק מסיכום הדיון. אין פה באמת נוסחה מקצועית שמובילה אתכם בסוף להחלטה לאיזה מגזר לפרסם ולאיזה לא ואיך לפרסם. ארגון טוב ומקצועי כמו שלכם, היה ראוי שתהיה לו נוסחה מקצועית עם מתווה ברור איך בודקים את הדברים, באיזו צורה ועם יעדים ומדדים. כי בלי זה, כמו שאמרה נירה, למה אנחנו צריכים אתכם? משרדי ממשלה ושגרירויות יכולים לעשות את זה באופן ישיר מול הספקים. לכן הייתי רוצה לקבל תשובה לשתי שאלות: א', למה לא השקעתם מול המגזר הצרפתי? ב', מה הנוסחה שלכם? מה מביא אתכם בסוף להחלטה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין נוסחה, זה אני אומר לך. הם הולכים לפי בריף. אני אגיד את זה בסיכום. אבל אני מבקש שתשיבי לגבי הציבור דובר הצרפתית. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> בדוחות המ.מ.מ צרפתית ואנגלית היו תחת קטגוריה "אחר". לא סיווגנו אותם בנפרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נעביר לכם את הדוח הזה. טעות שלי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> של הכללי – 0.2 מכלל השפות, כשאנחנו מדברים על 20% עולים שמגיעים לישראל. זה לא ייתכן. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> זה נדיר שלקוח מגדיר שהוא רוצה להגיע - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא מה שהוא אמר לך. עכשיו מה שהוא אמר זה נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, די. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה ממהר? תהיה בריא, אין כאן דיונים. לפחות, תן לנו לעשות משהו. משעמם לנו בוועדות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לך לוועדת עלייה וקליטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שכשאלי אבידר יגיע לכנסת יהיה לנו פה אקשן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התאפקת כל הדיון ובסוף יצא לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> די, אין לנו דיונים בוועדת כספים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש מספיק להגיע למסיבת עיתונאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני, אני לא רוצה לחזור על מה שאמרנו בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אעדכן אותך – מאז לא התקדמנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שעתיים דיון – לא התקדמנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מתאר לעצמי. בדיון הקודם התרגזת אפילו, ונראה לי שאתה גם מתרגז עכשיו, אבל התחלת להתרגל להתרגז, וזה לא טוב. יש כאן נקודה אחת – בסופו של דבר שי אמר פה טיעון שכשמדינה מפרסמת לסוג מסוים של אזרחים הם מרגישים שהם חלק מהמדינה. זה דבר מאוד חשוב. אבל בואו לא נשכח - בסוף הפרסום זה מידע שקשור או לחיי אדם או לאיכות חיים או לדברים כאלה ואחרים. ברור שאם תהיה מגפה בעיר מסוימת שכולם שם ערבים, אז ברור שהמדינה תצטרך להשקיע שם המון הסברה באותה תקופה כדי לתת בוסט לעניין הזה. אף אחד לא יבוא ויגיד, למה לא חילקתם לכולם. אבל כשמסתכלים על התוצאה הסופית הבעיה האמיתית כמו שנאמר כאן היא בעיית החלופות. אתם צריכים ללמוד כל מגזר; אתם צריכים לצאת מנקודת הנחה שכל מגזר צריך לקבל את חלקו באוכלוסייה; לא רק בגלל שזה ביושר, אלא מכיוון שזה הגיוני. כי אם לא נחשפתם אליו עם הפרסום אז לא עשיתם את תפקידכם. הבעיה היא בחלופות, אדוני היושב-ראש. הם הבינו שבמגזר החרדי יש יותר עיתונות אז יש קצת יותר מאשר במשהו אחר. אתה חייב לבנות תכנית לכל מגזר ש-50% מהדיגיטל שמופנה לאוכלוסייה הכללית יתורגם ל-70% בשלטי חוצות או בעיתונות בציבור החרדי; ציבורים אחרים כמו צרפת או רוסיה – הם לא חשופים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד "דוברי רוסית". << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רוב דוברי רוסית שלא שולטים היטב בעברית הם גם אנשים מבוגרים, והם גם פחות מכירים את הכלים הדיגיטליים. לכן כל עוד לא תוצג בפנינו תכנית עם החלופות שלה שבסופו של דבר מביאה אותנו לחלוקה הזאת לפי אוכלוסייה – לא עשיתם את עבודתכם. מדובר כאן בכסף שלנו, של המדינה, ומדובר כאן על תהליך של הסברה. הדברים האלה שווים חיי אדם. למשל בקורונה, אם אתם יודעים שבאחד הפילוחים שבמגזר החרדי יש יותר צפיפות, ובמגפה יש יותר סיכוי להידבקות. זאת אומרת שם הייתם צריכים לבוא עם כלים מאוד קשים, חזקים יותר ועוצמתיים יותר של פרסום. האם מישהו עושה את זה? האם יש תכנית לוגית בנויה מראש שיודעת גם לפלח? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין. זאת התשובה. לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, ואני מתאר לעצמי שזה גם הכיוון שלך בסיכום שתיערך תכנית שיוצגו לנו המסקנות שלהם איך מפרסמים בכל מגזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. נועם, רפרנט תקשורת ומדע במשרד האוצר, בבקשה. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אני אתייחס פה במילה. הקשבתי לדברי הטעם שנאמרו פה בדיון. חשוב להבין שאנחנו באים בתלונות לשליח. בסוף משרדי הממשלה באים עם קמפיין; הם מבקשים כמה שיותר חשיפה בכמה שיותר כסף, ואני, לכל הפחות, מצפה מגוף מקצועי לעשות את זה, ולא בהכרח להסתכל על שיקולים של שוויון בפרסום וכדומה. התלונה צריכה לבוא למשרדי ממשלה שאולי לא צריכים להגדיר מקסימום חשיפה במינימום כסף, אלא חשיפה לכמה שיותר מגזרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי זאת הדרישה של משרד האוצר, לבקש מקסימום חשיפה במינימום כסף בלי מגזרים מסוימים? << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> זה המשרדים מבקשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש משהו במה שהוא אומר. המושג צריך להיות: מקסימום חשיפה רלוונטית במינימום כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר, לא בשוויוניות. זה לא נכון להגיד את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אומר שאם בסוף המשרד אומר שהוא רוצה כמה שיותר קליקים בכמה שפחות כסף אז יעשו את זה - - - הכי זול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מצפה מהם שהם יעשו את זה בצורה הכי שוויונית שיש. << אורח >> נעם שרלו בריגה: << אורח >> אם מטרת הקמפיין היא לקדם תיירות פנים, למשל, אני רוצה שכמה שיותר אנשים יצאו לחופשה בלי קשר לכך שהם חרדים, ערבים, דוברי רוסית או דוברי אמהרית. זה מטרת קמפיין משרד התיירות והוא מגדיר אותו. בהתאם לכך הגוף השליח קובע למי הוא מפרסם, כמה ולמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם: קודם כול, לא התקדמנו הרבה בדיון הזה לעומת הדיון הקודם. היה מאוד עצוב וצורם לשמוע חלק מהאמירות שלכן על כך שלא הבנתן את מטרת הדיון; ונתונים הכי בסיסיים לשאלות בסיסיות ששאלנו לא קיבלנו תשובות כי אין לכן, כי אתן לא מוכנות. כשדיברנו על נושא המכרז וחובת פרסום המכרז בעיתונות כלשהי התשובות שנתתן לא רלוונטיות בכלל לחוק כי בחוק כתוב במפורש מה זה עיתון נפוץ, ואין דבר כזה עיתון ארצי, לפחות לא בתקנון חוק פרסום המכרזים. וחבל שאתם באים לדיון בחוסר מוכנות. התשובות שניסיתן לתת לנו בגבורה – נתתן לנו תשובות כך שלא נבין כלום והצלחתן – לא הבנו שום דבר. הדבר היחיד – ואני מתחבר למה שאמרת בסוף, איריס, לגבי צורת הצגת הנתונים: הנתונים צריכים להיות מוצגים בתפוקות ולא בתשומות או בתפוקות ביחס לתשומות. זה מה שאנחנו רוצים. זה חייב להיות גם בהקשר לבריף שהלקוח שלח לכם. אני לא מקבל את הגישה – סליחה שאני אומר את זה במילים כאלה – את הגישה החובבנית שלכם, כמו האמירה שלך, טליה, שאמרת: דוברי רוסית, ערבית והציבור החרדי גם קורא YNET. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אבל אתה לא שמעת - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את לא קוטעת אותי כשאני מסכם. << אורח >> טליה לוינס: << אורח >> אוקיי. היה לזה המשך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> "גם קורא YNET". נכון, את צודקת, יכול להגיד את זה כל בן אדם סביר. אבל מגוף מקצועי ואנשי המקצוע שלו שאחראים על חלוקה של כספי ציבור הייתי מצפה לשמוע שמתוך 100% דוברי צרפתית 80% קוראים גם YNET וגם מדיה בשפה הצרפתית, ו-20% לא קוראים עברית. זה מה שהייתי רוצה לכן כשאתם מקבלים נתונים אתם מקבלים אותם לפי הערכות בלבד. אתם כגוף ממשלתי חייבים לעשות את המחקר הזה עבור כלל המגזרים כדי להבין איך הציבור הזה צורך מדיה, איפה הוא צורך ובאלו ערוצים הוא משתמש ובאיזה ערוצים הוא משתמש בשביל לצרוך מידע. אני מזכיר ומחזיר אתכם להתחלה: התפקיד שלכם הוא לוודא שהמידע שהממשלה רוצה להעביר לציבור מגיע לקהלי היעד. אני מסכים שגם המשרדים הם אלה שקובעים את הלקוחות, אבל אולי כדאי שאתם תהיו גם שומר הסף ותגידו ללקוח שבא אליכם, רגע, המידע הזה יכול להיות רלוונטי גם לציבור הזה וגם לציבור הזה – למה זה לא נמצא בבריף? אתם עושים את זה? התשובה היא: אתם לא עושים את זה. אז אם אתם עושים את זה היינו צריכים לראות פריסה אחרת לגמרי של המדיה. מצד אחד אתם אומרים בתחילת הדיון שהכול תלוי בבריף, ומצד שני אתם אומרים שאתם כן יודעים להשפיע על הבריף. אז אנחנו נראה את זה כשתשלחו לנו נתונים. קמפיינים – כל הקמפיינים שלכם בניתוח מאוד פשוט של שנים 2021-2018 ועד בכלל, שכולל בתוכו את התפוקות, את התשומות, את הדוח ששלחתם ללקוח. אני יודע שזה הרבה מאוד קמפיינים – אין מה לעשות, אנחנו נעבוד קשה, ואתם תעבדו קשה. אנחנו נעבוד קשה כדי לנתח את זה כי נראה שאתם לא מסוגלים לתת לנו את הניתוח הזה ונצטרך לעשות אותו לבד. אלא אם כן תגידו לי שאתם מסוגלים ותציגו לנו את זה אחרת. << אורח >> איריס בראל: << אורח >> אנחנו רוצים להכין את זה אבל ארבע שנים אחורה זה ייקח יותר משבועיים. אם אפשר להסתפק כרגע בשנתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. 20'-21'. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני דווקא רוצה להתעקש לפני הקורונה. כי בקורונה הושקעו המון מאמצים. אני רוצה בשגרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אין בעיה: 19', 20', 21' – שלוש שנים – תעשו מאמץ. תכינו לנו את זה. שוב אני אומר – תפוקות מול התשומות, מול הבריף והדוח ששלחתם לאותו לקוח רלוונטי. דבר נוסף – אני מבקש לתת לנו דוח זהה לפרסומים של משרדי הממשלה בחו"ל; הדבר השלישי שלא הספקנו לדבר עליו ונדבר עליו בדיון הבא – כל המדיניות שלכם של היעדר פרסום ממשלתי באמצעי מדיה מוניציפליים, מקומיים. אני לא מצליח להבין למה אתם לא עושים את זה. תחשבו טוב על התשובה כי בחוק חובת המכרזים זה לא מפורסם. ציפיתי לצאת מהדיון הזה עם יותר תובנות – אני יוצא עם פחות טענות ויותר דאגות; ואני אומר לכם: אני עדיין נמצא בעמדה שכל עוד לא הצגתם אחרת שצריך לשנות את שיטת העבודה שלכם ולא לתת לכם לגבות עמלות אלא פשוט לתת לכם תקציב שתעבדו מול משרדי ממשלה כי יכול להיות שזה משפיע על ההחלטות שלכם או שפשוט צריך לסגור אתכם ולתת למשרדים לעבוד באופן ישיר. כי אני לא בטוח שהיום אתם יודעים להביא את המחירים הנמוכים ביותר ולהגיע לתוצאה אפקטיבית ביותר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כולנו צריכים להודות לחברי הכנסת בליאק ושפק שבזכות הודעתם שהם לא מצביעים בקואליציה כאן בוועדה יש לך זמן לדיונים כאלה חשובים ומעמיקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כול, אתה טועה כי את הדיון הזה ניהלנו בפעם הראשונה לפני ארבעה שבועות. אז זה לא רלוונטי. אני ציפיתי לצאת עם סיכום הרבה יותר אופטימי מהדיון הזה אבל אני לא יוצא. לכן עליכם חובת ההוכחה, ואני מקווה שתעשו את זה בפעם הבאה בצורה מסודרת. אני נותן לכם טיפ – תעשו את זה בצורה מסודרת עם מצגת לחברי כנסת כדי שנבין מה אתם עושים. תשלחו לנו את המצגת לפני זה כדי שנוכל ללמוד את זה, ואם יש לנו שאלות לפני כן נשאל אתכם שאלות לפני כן כדי שסוף-סוף פעם אחת נעשה את הדיון הזה בצורה מסודרת כמו שצריך. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>