פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



18
ועדת של ועדת העבודה והרווחה משנה לעניין נגישות עירונית
22/02/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת של ועדת העבודה והרווחה
משנה לעניין נגישות עירונית
יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ב (22 בפברואר 2022), שעה 14:00



סדר היום:
 << נושא >> חניית נכים – פיקוח ואכיפה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שירלי פינטו קדוש – היו"ר


חברי הכנסת:
עלי סלאלחה 


משתתפים: 
	טל זימנבודה
	–
	ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	אסנת אלגום-מזרחי
	–
	רכזת מחקר, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

	רות פרמינגר
	–
	יו''ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה

	שי שמאי גליק
	–
	מנכ"ל, ארגון בצלמו

	תמר גלפנד
	–
	פעילה בתחום זכויות נכים

	טל בוסידן
	–
	מתרגם לשפת הסימנים




משתתפים באמצעים מקוונים:
	הראל דמתי
	–
	מ"מ מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חנן אהרון
	–
	סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עדי אבירם
	–
	מנהלת תחום נגישות, מרכז השלטון המקומי

	יאיר אמר
	–
	מנהל אגף הפיקוח העירוני ע. ת"א, מרכז השלטון המקומי

	שמעון שומרוני
	–
	מנהל אגף ביטחון ואכיפה, עיריית רמת גן

	יובל וגנר
	–
	יו"ר עמותת נגישות ישראל

	ישראל אבן זהב
	–
	רכז תחום נגישות, פורום ארגוני הנכים לנגישות




ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
מוריה אביגד



 << נושא >> חניית נכים - פיקוח ואכיפה << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

שלום לכולם, היום יום שלישי, ה-24 בפברואר 2022, אני פותחת בשמחה ובהתרגשות את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה לעניין נגישות עירונית. לפני שניגע בנושא הישיבה היום ברשותכם כמה מילים על עצם כינונה וכינוסה של ועדת המשנה. עוד בטרם היבחרי לכנסת ראיתי בעיני רוחי את הוועדה הזו. בסופו של יום, רוב תושבי מדינת ישראל, ובהתאמה רוב האנשים עם מוגבלות, גרים בישובים אורבניים, מטרופולין, ערים ועיירות. משכך, האחראי על רווחת התושבים, וקל וחומר בנושא הנגישות, זו הרשות המקומית. 

אני החלטתי לקחת על עצמי אתגר מרכזי אחד והוא טיפול יסודי ושינוי מהותי בכל נושא הנגישות במרחבים העירוניים בישראל – מבני ציבור, מדרכות, שבילים, גני שעשועים, מרכזים מסחריים, תשתיות ותחבורה ציבורית, חופי רחצה והרשימה עוד ארוכה. השטח צמא לשינוי הזה. כמות הפניות שאני מקבלת, בעיקר בנושאים האלה, היא עצומה. יש המון עבודה לקדם, הנושאים דוחקים וכל אחד יותר חשוב מהשני, כך שמצפה לנו מסע משמעותי בדרך לשינוי. לא ירפו ידינו ולא נאמר נואש עד שנחולל שינוי מהותי, אמיתי, בשטח, שיחלחל עד לרמת האזרח. 

אני רוצה להודות לחברתי, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, על נכונותה להקים ועדה זו. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חבר טוב, לחברי, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חברת הכנסת מיכל רוזין, וכמובן לחבר הכנסת עלי סלאלחה, שכאן אתנו, ומזמינה כמובן את שאר חברי הכנסת לקחת חלק פעיל בדיונים, אופוזיציה כקואליציה. 

אני אחזור על האני מאמין שלי. נגישות היא מעל לפוליטיקה. היא חוצת מפלגות ומגזרים והיא צריכה להיאמר ולהיעשות בקול אחד, שכם אל שכם, מכל סיעות ובאי הבית הזה. הנושא שלנו לדיון היום הוא פיקוח ואכיפה של חניות הנכים. לנושא זה אספקטים רבים. היום נתמקד באכיפה ובפיקוח של רכבים החונים בחניית נכים ואינם אמורים לחנות שם ברשויות המקומיות ובערים. למשל, כאשר רכב עם תו נכה מחנה במקום חניה שמור של נכה עם מספר רישוי ספציפי ייעודי למקום. 

הבעיה מתחילה בשרשרת האכיפה. ראשית, אין חולק שהנושא הזה נמצא בתת-אכיפה. כבר הפניתי שאילתה לשר הביטחון פנים בנושא ולהבנתי משרד הרווחה, יחד עם המשרד לביטחון פנים, עובדים על התקנת תקנות חדשות בנושא, ועל-כך אני מברכת, אבל מרגיש לי שזה לא מספיק. שרשרת האכיפה מתחילה מהפקחים העירוניים ועד לצורך התערבות המשטרה במקרים של חסימות הדדיות. זמן התגובה בדרך כלל מאוד איטי. אני בטוחה שיש פה הרבה אנשים שיכולים להעיד על-כך ממקור ראשון. 

אני רוצה לשמוע את התייחסות משרדי הממשלה הרלוונטיים, את הארגונים השונים שאתנו פה היום, אך בעיקר את נציגי מרכז השלטון המקומי, שהם בפועל מנהלים את האירועים אלה בשטחם ובסמכותם. אני אשמח לפתוח את הדיון ולשמוע רקע כללי על המצב, אבל לפני הכול, חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה.

 << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >>   

קודם כל, אני מברך אותך, גברתי יושבת-הראש ואת כל הנוכחים פה. אני שמח להיות פה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב ובמיוחד לאנשים שצריכים תשומת לב, צריך לעזור להם וזו חובתנו לעזור להם. הגיע אלי לא מזמן בחור בשם שוהם ברכה, נכה, על כיסא גלגלים, ויש לו אוטו שהוא מתנייד באמצעותו. באוטו הזה אין מעלון. היות ואין במדינת ישראל חניית נכה שהנכה יכול לעמוד בה, לעזוב את האוטו שלו ולרדת במעלון הוא לא יכול לבצע את זה, אלא אם כן הוא צריך לעלות על המדרכה או לעמוד במקומות שאסור לו לעמוד בהם והוא מקבל הרבה קנסות כתוצאה מכך. לכן אני מברך על הצעד שחברתי, חברת הכנסת שירלי, עושה. 

יחד עם זאת, גם אני הגשתי הצעת חוק בנושא הספציפי הזה, שיעשו חניות יותר רחבות, שיכול נכה עם מעלון לעמוד ולרדת בשקט, בלי בעיות ולקבל את כל השירות. בשביל לעשות את זה צריכים לצבוע את החניות בצבעים שונים על מנת לאפשר לאותם נכים כן לקבל את השירות, כן להרגיש עצמאיים ולא נקפח אותם כתוצאה מכך שאנחנו לא דאגנו שיהיו להם מקומות חניה מתאימים. בהצלחה לכולנו וכל טוב.



 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. נקודה חשובה. יובל וגנר, יו"ר נגישות ישראל, בבקשה.

 << אורח >> יובל וגנר: << אורח >>   

שלום לכולם וברכות לחברת הכנסת שירלי פינטו על פתיחת ועדת המשנה לנושא בעיות הנגישות ברשויות, נושא מאוד חשוב כי בסוף אנחנו חיים ברשויות. נושא חניות הנכים הוא מאוד קריטי בכל תמהיל הנגישות, שמונה הרבה מאוד דברים. בסוף, בעיקר לאלה שיש להם בעיית ניידות, חניות נכים הן קריטיות. לנו את האפשרות לחנות רחוק ולהגיע. זה מהות הבעיה. מצד שני, יש איזשהו אטרף בעולם כולו וגם בארץ שחייבים לחנות הכי קרוב, חייבים גם במחיר של תפיסת חניית נכים. אכן אמרת, שירלי, נכון שאין תקנות עדיין שמגדירות איפה, כמה ואיך לסמן חניות נכים ברשויות, וזה חייב להיפתר בכנסת שלכם. 

דבר נוסף, אנחנו מאוד תומכים בהצעה שחבר הכנסת עלי הציע וכבר שנים אנחנו – ונמצא פה ישראל אבן זהב וארגונים אחרים – מנסים לקדם את ההצעה הזאת. זה כל כך פשוט וכל כך מתבקש שזה חייב להתבצע. בסוף יש שלושה סוגי עבריינות שצריך לטפל בהם: אחד, זה העבריינים התרצנים, אלו שאין להם תו נכה, הם "רק לשנייה", "רק לרגע", "רק באנו", "רק לקחת".

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זו תופעה לצערי ידועה ושכיחה מאוד.

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

מאוד. התופעה השנייה, שהיא עוד יותר מעצבנת ומגלה חוסר רגישות, זה בני המשפחה. למרות שברור בצורה חד-משמעית, וזה כתוב על הזכאות בקבלת תו נכה, שאפשר להשתמש בתו הנכה רק כשהזכאי לו נמצא ברכב, בני המשפחה מורידים את הילד בגן, או הילד הולך לקולנוע בלילה, אלף סיפורים, ופשוט תופסים חניות נכים לאלו שצריכים. זה נושא שקשה מאוד לאכוף אבל אני מיד אציע פתרון. 

שלוש, אלה אנשים שיש להם תו נכה ואין להם את הבושה, הם באים לעיר והם רואים חניה שמסומנת למישהו עם מס' רכב והם בכל זאת חונים שם כי הם יודעים שאי אפשר לגרור את הרכב. זה פשוט לא יאומן איזו חוצפה ואיזה סיפורים אנחנו שומעים. אימא שבאה בערב לקחת את הילד מהחוג ורוצה להגיע הביתה, לתת לו אוכל, לקלח אותו להשכיב אותו לישון, עכשיו היא צריכה לחכות בחוץ שעה עד שיאתרו, יגיעו ויפנו. זה סיפור יומיומי. אלה שלושת הסיפורים.

בסוף למה זה קורה? כי אין אכיפה. אין מספיק אכיפה של פקחים, אין מספיק אכיפה של המשטרה. כדי לסכם, מה שצריך לעשות כ- action itemזה: אחד, משרד הפנים חייב לסיים השנה את תקנות דרכים ששם צריך להגדיר בדיוק כמה ואיך מסמנים חניות נכים ברשויות; שניים, תו חניה אישי טכנולוגי ביומטרי – ישראל מהנהן עם הראש, הוא יודע כמה אנחנו נלחמים על זה שנים – שיאפשר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

מה זה נותן בעצם שהתו הוא ביומטרי?

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

אתה יכול להפעיל אותו רק כשבאמת הזכאי נמצא באוטו, אחרת הוא לא פועל. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

איך זה עובד טכנולוגית? איך זה עובד בפועל? איך אתה מפעיל את זה?

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

אתה שם את האצבע. פשוט שם את האצבע.



 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

על התו עצמו?

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

לא, זה מין מכשירון קטן, קופסה קטנה שעומדת על החלון בצורה של תו נכה ויש לה מנורה שדולקת כאשר זה מופעל, ומשם יוצא כבל קטן שמגיע לאיזשהו מקום נוח באוטו, תלוי אם זה הנהג או מישהו אחר, ושם אפשר לשים את האצבע ולהפעיל את זה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה דבר שמשתמשים בו כבר בעולם? 

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

זה האבסורד, זה סטארט-אפ ישראלי שלא מצליח - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תמיד-תמיד כל מה שאנחנו עושים פה בישראל, מייבאים קודם כל החוצה ואחר כך אצלנו. זה תמיד קורה. 

 << דובר_המשך >> יובל וגנר: << דובר_המשך >>   

זה תמיד קורה וזה חבל. אז נושא התו הביומטרי הוא מאוד חשוב. ובסוף, לאפשר ולעודד אכיפה. יש פה נקודת משנה, שלא רק אכיפה ברחובות העיר אלא גם להיכנס לתוך חניונים פרטיים ולתוך בניינים שבהם יש חניונים תת-קרקעיים כדי לאפשר גם שם אכיפה.

בשורה התחתונה, זה נושא פשוט, אבל כרגע החקיקה היא כל כך ישנה וכל כך לא מעודכנת להיום שפשוט נוצר מצב שבסוף האנשים עם המוגבלויות הקשות, שחייבים חניות נכים, פשוט סובלים, ואני אחד מהם, אני מכיר את זה יום-יום. יום-יום זה קורה לי. אז, שירלי, תודה על הדיון החשוב הזה. אני מבקש ממך באמת להפוך אותו מדיון – ובטח יהיו פה הרבה אנשים שידברו על הצרות האלה – למשהו נורא פרקטי.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה, יובל. טל זימנבודה, ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בבקשה.

 << אורח >> טל זימנבודה: << אורח >>   

קודם כל אני רוצה לתת רקע. האמת שיובל פתח ונתן רקע מאוד נכון, העלה את הנקודות העקרוניות. חשוב להבין שיש שני סוגים של רכבים שיש אפשרות לקבל אתם זכאות לתו נכה: רכב רגיל ורכב מסוג וואן. זה שלאדם יש רכב רגיל ותו חניה זה לא אומר שהוא לא עם כיסא גלגלים, הוא יכול גם להשתמש בכיסא גלגלים ועדיין יהיה לו רכב ללא מעלון, כמו שתיאר קודם חבר הכנסת. אנחנו צריכים להבין – ותכף אני אראה איורים כדי להמחיש – שרכב מסוג וואן בעצם זקוק לחניה הרבה יותר גדולה ומשמעותית בשביל כל התהליך של היציאה מהרכב, ההגעה למדרכה ואחר כך ליעדו. 

הדבר השני שצריך לתת עליו את הדעת זה, כמו שיובל אמר, שאין לנו תקנות דרכים, אז כל הנושא של כמה חניות, מה המרחק בין החניות, איזה סוגי חניות, בתוך השלטון המקומי, ברשויות המקומיות, הוא לא מוסדר וזו בעיה מאוד גדולה. בתוך המגרש הפרטי של עסק, קניון, משרדים וכדו', שם יש הוראות של כמה חניות, איזה גודל, איזה סוג וכו', אבל שם יכולה להיות בעיה גם, כי אם לא מסדירים את החניות האלה כחניות נגישות המשטרה לא יכולה לבוא ולבצע אכיפה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

המשטרה לא יכולה להיכנס לאזור הפרטי, לדוגמה בקניון, ולאכוף את זה? 

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

לא, אלא אם כן הקניון ביצע הסדרה של החניה, הגדיר אותה כחניה נגישה, לא רק אצלו צבע בכחול ושם שלט. יש תהליך הסדרה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

מה תהליך ההסדרה? אם יש חניית נכים בקניון שצבועה בכחול, כמו שאנחנו מכירים, וחונה שם רכב שהוא ללא תו נכה, המשטרה לא יכולה להגיע ולאכוף, לתת לו קנס?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

אם הוא לא עושה את ההסדרה, כן. אם הוא לא רושם את החניה הזו כחניה נגישה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

ואם הוא עושה את ההסדרה אז המשטרה יכולה להיכנס?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

המשטרה יכולה, כן. זה הפרט האחרון שלפעמים איכשהו נשכח לאורך הדרך. אני רק רוצה להדגיש שאנחנו בנציבות כן עושים אכיפה אבל רק על הגודל של החניה, על הסימון הנכון, על התמרור, על העלייה על המדרכה, על הדברים שנדרשים מבחינת הממדים. אנחנו לא מבצעים אכיפה על דברים כמו שיובל תיאר, שמישהו חונה רק לרגע ואולי לא בעל התו הוא זה שחנה.

בשקף הבא אפשר לראות איור שבאמת מראה את הגודל שנדרש לצאת מהרכב. זאת אומרת, אחרי המעלון אני צריכה מקום תמרון לרדת מהמעלון ולהסתובב למדרכה או להמשיך בדרכי. חשוב להבין שהגודל הוא מאוד-מאוד משמעותי. זה צילום שנלקח מהאינטרנט אבל - - -

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

בעצם רואים שהאזור הוא צמוד מדי לרכב השני ואין מקום.

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

בדיוק. יש אנשים שמשתמשים ברכב מסוג וואן, הם חווים את החוויה הזאת ברמה יומיומית, אפילו מספר פעמים ביום. גם ברכב רגיל עם תו נכה נדרש אזור התמרון, גם אם יש כיסא גלגלים כמובן אבל גם ללא כיסא גלגלים נדרשת גמישות, צריך לפתוח את הדלת בצורה רחבה כדי לצאת מהרכב, אז אזור התמרון הזה הוא מאוד מאוד משמעותי. 

בשקף הזה רשמתי כמה נקודות. דיברנו על כך שאין תקנות דרכים, דיברנו על ההסדרה של החניות באזורים הפרטיים. יש בעיה מאוד רצינית שיובל קצת דיברנו עליה, שאם יש לך תו חניה לרכב נכה ויש לך רכב רגיל ואתה חונה בחניה הגדולה שמיועדת לוואן, אי אפשר לבצע אכיפה מולך, כי מותר לך להחנות במקום שאסור לחנות בו, שלא לדבר על זה שאין שום הסדרה של הנושא של מי חונה באיזה גודל של חניה. זה משהו שהוא קצת בעייתי.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה גם נראה לי משהו שיהיה קשה לאכוף אותו בסופו של דבר. זה קצת בעייתי לדעתי. אולי אפשר לעשות איזשהו מחסום בחניה, אני מנסה לחשוב על איזשהו פתרון טכנולוגי, אבל זה משהו שבאמת קשה לאכוף. 

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

אלא אם כן יוחלט שיש שני סוגים של חניה: אחת לרכב רגיל, שכל אחד יכול להחנות בה, ואחת רק לרכב מסוג וואן ואז זה יהיה ברור. הציעו פה צבעים שונים, אולי אפשר שילוט שונה, או משהו כזה, אבל צריכים לטפל בנושא הזה שבעצם עם תו נכה מותר לך לחנות בכל מקום. כלומר, יהיה צריך להחריג את החניה הזו. צריך לחשוב בצורה יצירתית, לא יודעת כרגע, אני מציפה כרגע את הקשיים. יובל גם דיבר על-כך שלא שלפעמים אנשים שחונים הם לאו דווקא בעלי התו וכו'. 

אני רוצה להראות כמה תמונות כדי להבהיר את הקושי, ממש שתי דקות לכל תמונה. פה יש חניה שהיא לא מסומנת כראוי. זה שיש שלט לא הופך אותה לחניה נגישה. אני יכולה להחנות שם ללא תו נכה ולא ניתן יהיה לבצע מולי אכיפה כי היא לא מסומנת כראוי. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

בעצם את אומרת שחניה שלא מסומנת בצורה נכונה אי אפשר לאכוף בה? מה זה אומר חניה של מסומנת? אנחנו צריכים גם שלט אבל היא לא צבועה בכחול?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

הכחול דווקא לא נדרש אבל זה טוב בגלל המודעות של הציבור. צריך לסמן מסגרת לבנה מסביב לחניה, צריך את הסמל הבין-לאומי על החניה עצמה, צריך את התמרור. יש אלמנטים שנדרשים על מנת שהחניה תהפוך לחניה נגישה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

בעצם אמרנו שצריך את הכחול להביא למודעות ציבורית, צריך שתהיה המסגרת הלבנה, את סמל הנכה באמצע ותמרור. 

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

ואם אחד מהם חסר המשטרה לא יכולה לאכוף.

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

כך אני מבינה, כן.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

עוד מעט נשמע גם את משרד התחבורה בנושא.

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

מעולה. יש חניות שאולי הן מסומנות כראוי אבל חסרים להן אלמנט ואז שוב החניה לא משרתת את האנשים. לדוגמה, פה יש חניה אבל אין עלייה למדרכה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כמה חניות שהן לא מסומנות כמו שצריך ואי אפשר לאכוף בהן יש?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

אני לא יודעת אבל זו בעיה נפוצה. בתחושה שלי זו בעיה נפוצה. פה יש דוגמה שיש עלייה למדרכה אבל רכב עם תו נכה חונה בעלייה למדרכה, אז עכשיו אתה לא יכול להמשיך בדרך בלי להגיד ברכת הגומל בסוף. פה יש שתי דוגמאות: בצד ימין רואים שאין דרך, החניה הניצבת חוסמת את המשך הדרך, ובצד שמאל מראים מדרכה שמובילה מהחניה הנגישה ורכב עם תו נכה חונה וחוסם את המעבר להמשך הדרך.

אני יכולה להביא המון תמונות אבל אציג עוד כמה ונמשיך הלאה. יש פה עוד דוגמה של חניה ללא דרך נגישה. יש פה דוגמה של רכב ללא תו שחונה בחניה נגישה, גם הוא חונה בניצב בחניה שהיא במקביל למדרכה. יש כל כך הרבה כשלים באזור הזה. פה יש רכב שחונה באזור שנועד לצאת מהרכב, שזה שוב מפריע. בשקף הבא אפשר לראות שיש חניה נגישה, היא מסומנת, אבל העמידו אופניים ואז אתה לא יכול לצאת מהרכב למדרכה. במקרה הזה אתה תצא לכביש ואתה בסיכון כמה פעמים, פעם אחת כשאתה יוצא מהרכב, ואם הרכבים שנוסעים לא רואים אותך הם יכולים לדרוס אותך, להפיל אותך מהמעלון וכדו', ופעם שנייה, אתה נוסע על הכביש עד שאתה מוצא מקום עלייה למדרכה. 

השקף הבא מראה שלושה רכבים שחונים במקום שמיועד לרכב מסוג וואן. לשלושתם יש תו נכה אבל הם חונים במקום שמיועד לרכב מסוג וואן עם מעלון ולא נותר מקום למעלון. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כל הסימון הזה, כל הכחול, זה לרכב אחד?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

אחד מסוג וואן.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

ונכנסו כאן שלושה רכבים.

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

קטנים, כן. הנה עוד דוגמא של מישהו שחוסם רכב נכה, רק לרגע בטוח.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

נראה לי שנדלג להמשך כי את הדוגמאות הבנו, הן קצת חוזרות על עצמן.

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. אני רוצה, לפני שאנחנו פונים לגורמים המקצועיים ולרשויות, לשמוע את תמר שנמצאת פה אתנו בוועדה. בבקשה.

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>   

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות לשירלי פינטו. אני חושבת שהיא חברת כנסת שזכינו בה בכנסת הנוכחית והלוואי שהיא תמשיך הרבה שנים אתנו.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר_המשך >> תמר גלפנד: << דובר_המשך >>   

רק אישה כמוה יכולה להבין אותנו ויכולה גם לשנות, אז תודה לך שאת בכנסת ישראל. אני ממש מודה לך. 

אני רוצה לדבר על כל נושא החניות, אני חיה את זה הרבה שנים. שמי תמר גלפנד, אימא לילדה סיעודית, פעילה למען זכויות נכים. הבעיה היא מאוד מאוד פשוטה. מה שקורה היום, כמו שאמר חבר כנסת עלי, זה ברור שחייבות להוית חניות מיוחדות לרכבים עם מעלון. אנחנו לא יכולים לחנות בחניות שאנחנו מקבלים היום בתוך הרשויות בגלל שאלה חניות קטנות. מה שקורה, מי חונה בחניות הקטנות? כל הרכבים הרגילים, כל מי שיש לו תו נכה. 

אני יכולה להגיד לכם שקיבלתי עשרות פניות וגם אני חיה את זה על בשרי. אנחנו לא יוצאים הרבה מהבית, למה? כי אין חניות בעיר, לא במרכז העיר, לא בקניונים, באף מקום, והנכים צריכים לקבל עונש בגלל חניה. הפתרון הוא כל כך פשוט – אנחנו בשנת 2022 – לקבל נתונים מדויקים מביטוח לאומי ומשרד הבריאות, שהוא בעצם נותן את הרכבים למעלון, לקבל מספרים כמה רכבים יש ולפי זה כל רשות צריכה לבצע חניות. 

אני יכולה להגיד לכם גם עוד פרט של אכיפה. בפועל, אתם תצחקו, אבל הנכים עצמם מקבלים דוחות. אני מקבלת מעל 10 דוחות בשנה. למה? כי אני לא חונה כחוק.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני אשמח שתשתפי אותנו על מקרה שבו קיבלת דוח.

 << דובר_המשך >> תמר גלפנד: << דובר_המשך >>   

אני גרה ליד מקום שעושים רכבת, לקחו לי את חניית הנכה. אני אמורה להכניס את הילדה לבית אבל אומרים לי: את לא חונה כחוק, אין לך חניה, זה לא מסומן לחניה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

הרשות לא נתנה לך חלופה לחניה שהיא ביטלה לך?

<< דובר_המשך >> תמר גלפנד: << דובר_המשך >>   

היא נתנה לי חלופה אבל רחוק. אני קודם כל צריכה להכניס את הילדה לבית ואחרי זה לחפש חניה רחוקה יותר. החניה שקיבלתי גם לא נגישה, יש לי מדרגות, אני לא יכולה עם כיסא גלגלים, אני צריכה קודם להכניס את הילדה לבית. אני רק יכולה להגיד לכם שאני אישית לא הולכת לבתי משפט לערער, אני רק מערערת ברשות, אבל אני תמיד מקבלת דיחוי על הדוח שקיבלתי, וזה עצוב כי אתם יודעים שהנכים מקבלים קצבה שאמורה לספק להם תרופות ואוכל, אז גם דוחות הם ישלמו? אני מקווה, שירלי, שתעשי לזה סוף. זה פתרון באמת פשוט, רק לשנות את הצבעים. אני יכולה להגיד לכם שברגע שישנו את הצבעים הכול ישתנה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

צבע אחד לרכב עם מעלון?

<< דובר_המשך >> תמר גלפנד: << דובר_המשך >>   

לרכב עם מעלון וגם לבקש מהרשות שאיפה שהם עושים את החניה, שנוכל להיכנס למדרכה. לפעמים אני לא מצליחה לסחוב את כיסא הגלגלים בעליות כי אין לי רמפה קטנה, שעולה כמה שקלים בשביל לסדר אותה. אם רשות לא תבצע אני מצפה שפשוט הרשות תקבל קנס, שזה יהיה לטובת הנכים. תודה רבה לכם. אני שמחה שבאתי לדיון הזה. שירלי פינטו, תודה רבה לך.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), אשמח שתציגו ממש בקצרה כי אני רוצה לעבור גם למשרדי הממשלה.

 << אורח >> אסנת אלגום-מזרחי: << אורח >>   

תודה רבה וצהריים טובים. אני גם רוצה לברך אותך, גברתי יושבת-הראש, על הדיון החשוב ועל הוועדה. חשוב לי רק להוסיף על מה שנאמר, אנחנו הכנו מסמך שפורסם השבוע בנושא תגי נכים ותגי חניה לנכים בפרט. אני חושבת שהנתונים שביקשנו ממשרד התחבורה על מספר כלי הרכב שיש להם אישור לתגי חניה לנכים מאוד ממחישים גם את הסוגיות שדיברנו עליהן עכשיו.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

את מדברת על תגי חניה באופן כללי? 

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

אני מדברת על בעלי תגי חניית נכה. ביקשנו גם את מספר האנשים בעלי תג נכה וגם את מספר הרכבים, וגם בפילוח לפי רשויות מקומיות ולפי ערים. הנתונים נכון לינואר 2022 משקפים לא רק את העלייה במספר כלי הרכב. מכיוון שעל כל אדם אחד שרשום כנכה יכולים להיות שני כלי רכב אז אנחנו כבר יודעים שאם יש לנו היום סך הכול 268,014 אנשים בעלי תג נכה ועליהם 405,722 כלי רכב בעלי חניה תג נכה – כשזה כולל גם נכים שיש להם תג ירוק רגיל וגם נכים בעלי תג כחול, עם כיסא גלגלים. חוק חניה לנכים כיום לא עורך הבחנה בין סוגי התגים השונים בכל מה שנוגע להסדרי החניה שמותרים, זאת אומרת גם רכב עם מעלון וגם רכב בלי מעלון יכולים לחנות על אותה חניה. אנחנו יכולים לראות גם בעשור האחרון עליה של 122% במספר הרכבים שרשומים כבעלי תג נכה, אז זה בעצם משקף. אלה סוגיות שעלו גם במסמך.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

יודעים איזה סוגים של רכבים קיבלו יותר בעשור האחרון, או שאין הבחנה ב-122% עלייה?

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

אם השאלה היא לגבי אלה שעם כיסא גלגלים ואלה שבלי, אז יש לנו את הנתונים, כן. חד-משמעית מספר בעלי כיסא הגלגלים הוא הרבה יותר נמוך. אם דיברנו על 405,722 כלי רכב, אז מתוכם 27,291 אלה בעלי תג נכה עם כיסא גלגלים ו-378,431 בעלי תג נכה רגיל. זאת אומרת, 93% מבעלי תג חניית נכה מהרכבים שרשומים זה רכבים של תג ירוק ו-6.7% בעלי תג של כיסא גלגלים.

חלק מהעניין משתקף גם בנתונים של הרשויות המקומיות. אנחנו יכולים לראות גם מבחינת מספר הרכבים שירושלים נמצאת במקום הראשון. כמעט 9% משיעור האנשים בעלי תג נכה נמצאים בירושלים, כך גם לגבי מספר הרכבים, אנחנו יכולים לתאר לעצמנו. מספר הרכבים כיום הוא פי 1.5 ממספר האנשים, מספר הרכבים שרשומים כבעלי זכות לחנות בחניית תג נכה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כמה חניות נכים יש בירושלים?

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

זאת שאלה חשובה מאוד. אנחנו לא פנינו למשרד התחבורה והיה לנו חשוב באמת לברר את זה הלאה. בכלל כמה חניות נכים יש בכל רשות מקומית, בכל עיר ובארץ, כי אלה שאלות חשובות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה נתונים שאפשר לקבל?

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

אני מניחה שכן. אני גם אציין שבדצמבר 2020 היה דיון על כך בוועדת הכלכלה בכנסת. הכנסת אחר כך התפזרה אבל חלק מהשאלות שעלו בסוף הדיון ומשרד התחבורה התבקש להגיב לגביהן היו על הנושא הזה בדיוק, כמה חניות נכים קיימות כיום בארץ.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אנחנו נשאל אותם.

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

הנתונים משקפים בדיוק את מה שדיברנו עליו קודם, גם את המצוקה שעולה בערים המרכזיות, ירושלים, מקום שני נמצאת תל אביב ואז ראשון לציון, אבל באופן כללי זה משקף את המצוקה ואת השאלה לגבי - - -



 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

הגיוני שזה הולך על פי גודל הערים, כך גודל תגי החניה.

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

נכון מאוד, גודל האוכלוסייה, בהחלט. וכמובן הנושא של האכיפה ועד כמה באמת המורשים לחנות בחניית נכים חונים כשהנכה נמצא איתם או לא נמצא איתם, כמה חניות קיימות. לאור העלייה במספר הרכבים ובהיעדר הנתונים על מספר החניות בארץ אנחנו יכולים רק לשער שאכן אלה סוגיות שעולות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. אחרי שקיבלנו קצת רקע על המצב היום אני אשמח לשמוע ולשאול כמה שאלות את משרד התחבורה. 

 << אורח >> חנן אהרון: << אורח >>   

חנן אהרון, סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

שלום. בדיון הזה אנחנו מתעסקים בחניות הנכים, האכיפה, ועלו פה כמה שאלות שאני אשמח להפנות אליכם, משרד התחבורה. השאלה הראשונה: עד היום היינו עדים להמון הפרות תנועה של אזרחים שחונים בחניות נכים כאשר אותו אזרח נכה חונה בחניה ששמורה למספר רישוי מסוים והרשות המקומית לא מגיעה ולא אוכפת, לא נותנת קנס, לא דוח ולא שום דבר, אז מה האכיפה בנושא? 

אני יכולה לספר על מקרה אחד שנחשפתי אליו לאחרונה, שאותו אדם נכה חנה בחניית הנכים והאדם הנכה שתפסו לו את החניה חסם את אותו אדם שתופס את החניה ובסופו של דבר הפקח שהגיע נתן את הקנס לאדם הנכה שחסם את מי שתפס לו את החניה. זה מצב אבסורדי מאוד. אני אשמח שתוכל לתאר לנו מה אתם עושים במשרד התחבורה בנושא.

 << אורח >> חנן אהרון: << אורח >>   

אני באגף הרישוי, אנחנו אמונים על כל תהליך קבלת הבקשות והנפקת תו החניה לנכה, השידוך שלו למספרי הרכב. יש כמה היבטים בסיפור הזה של החניה. בסוגיה הזאת יש היבט של אכיפה, יש את הגורמים של האכיפה, שאתם בטח תדונו בהם, ויש את ההיבט של הרשויות המקומיות, את סימון החניות, הסדרי חניה לנכים וכן הלאה. אני יכול להתייחס רק לתהליך הנפקת תווי החניה לנכים.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני מבינה. האם מישהו מטעם משרד התחבורה שאחראי על אכיפה נמצא אתנו בזום? כי זה נושא הדיון של הוועדה.

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

לדעתי כן, יש פה נציגים שלנו שיכולים לדבר בתחום הזה של הסדרי החניה. ראיתי שכחלק מהסוגיה דיברו גם על הנפקת התו, למה שני תווים, למה אין תג אישי וכן הלאה, אם תרצו לגבי נושא זה אני אוכל להתייחס. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני רוצה לעבור למי שאחראי אצלכם על עניין האכיפה. מאד חשוב לקבל תשובה לשאלה הזו. אני אשמח לעבור להראל דמתי.



 << אורח >> הראל דמתי: << אורח >>   

אני הראל דמתי, ממלא-מקום מנהל אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שבין היתר ממונה על תיקון תקנות התעבורה ולוח התמרורים. באופן עקרוני, היום תמרור מספר 437, או התמרור עם הסמליל של נכה עם כיסא גלגלים בעצם מייעד את מקום החניה לנכה. התמרור הוא בסמכות הרשות המקומית ולמעשה הימצאותו של התמרור והצבתו כחוק מאפשרת מבחינתנו את האכיפה. זה מסדיר את היכולת לאכוף על פיו. כמובן שלתמרור הזה נלווים תמרורים נוספים, לדוגמה התמרור הצהוב עם המספר, שמתיר מספר רכב מסוים, שילוב של שניהם בעצם מעגן את מקום החניה לאותו נכה בעל אותו מס' רכב.

כמובן שהוצאנו גם הנחיות לאופן סימון של חניה עבור חניה רגילה, מה המידות ומה הגדלים, וגם עבור רכב עם מעלון. אז מבחינת הסביבה החוקית, יש את הכלים לעשות את זה והרשויות עושות את זה. התמרורים האלה הם בסמכות הרשות המקומית והרשות המקומית למעשה אחראית גם על הצבתם, גם על התיעוד, גם לאחזקה ולרישום, ועל פיהם הרשויות יכולות לבצע את האכיפה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה. האם תוכל לתת לנו נתונים לגבי כמות החניות שיש בישראל לנכים וגם פילוח לפי ערים?

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

מאחר שמי שאחראי על הצבת תמרור 437 זו הרשות המקומית המידע אמור להימצא אצלה והוא לא מתועד אצלנו.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לא הבנתי. אתם מחלקים חניות נכים לערים ובשביל זה אני צריכה לעבור על כל רשות מקומית ולקבל פרטים? אתם לא מרכזים את המידע הזה?

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

לא. תקנות התעבורה אומרות שרשות התמרור המקומית היא הגורם המוסמך להציב, היא אחראית על התיעוד והרישום של כל תמרור ותמרור בתחומה. צריך להבין, זה אירוע מאוד מקומי - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אבל הקמת החניות, החלוקה לכל עיר ועיר, זה לא גם - - - ?

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

אין הקצאה. כל רשות מוסמכת לעשות כפי שהיא מוצאת לנכון על פי צרכיה. יש רשויות שיש להן - - -

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

והרשויות מדווחות לכם על חניות הנכים או שהן לא צריכות לדווח לאף אחד כי אין הסדרה ואף אחד לא יודע?

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

זה עניין שהוא בסמכות הרשות המקומית. אחד, היא לא מחויבת לדווח לנו על פי התקנות. גם זה דבר שהוא כל כך דינמי, הוא כל פעם משתנה, זה תלוי אדם, זה תלוי מקום מגורים, זה תלוי מצב משפחתי. הנושאים האלה מאוד ורסטיליים והרשויות המקומיות מנהלות את זה. אם את שואלת לצורכי מחקר, אז כנראה שלצורכי מחקר יהיה צורך לאסוף נתון-נתון, אבל בסוף אין איזו הגבלה, אין איזו סובסידיה או איזשהו מנגנון שאנחנו כמשרד התחבורה מגבילים את הרשות בלעשות משהו. היא יכולה להכניס כמה חניות שהיא רוצה ואיפה שהיא רוצה, פחות או יותר.



 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני אגיד לך למה אני שואלת, כי בסופו של דבר יש עלייה מאוד גדולה של כמות חלוקת תווי נכים לחניות נכים אבל אין לנו שום מידע על נושא כמות חניות הנכים וזה קצת שוק פרוץ. יכולים לחלק מיליון תווי חניה אבל לרשות המקומית לא יהיה מספיק חניות. למשרד התחבורה, שאמון על כל נושא התחבורה במדינת ישראל, אין שום פרטים בנושא הזה בכלל. 

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

חשוב לזכור שבבסיס של מה שנאמר על האינפלציה או הצורך בתווים רבים יש את העניין המהותי האם אנחנו רוצים לעשות שיוך של תווים ואז לדייק יותר מי רשאי להחנות באותה חניה של נכים. נאמר פה גם שלא אחת נכה חוסם נכה אחר, ונכה עם מעלון, שהוא זה שנזקק לחניה – שכנראה הם לא 90% מכלל מונפקי תו נכה – לא מקבל את השירות שהוא צריך לקבל בסופו של יום. אבל האירוע הוא לא אירוע שמנוהל ברמה הארצית, זה אירוע שהוא ברמה מקומית כי צריך פה את הקשב לאזרח. לכל אזרח יש פה את הסיפור שלו ואת הצרכים האישיים שלו.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לצערי גם ברמה המקומית זה לא מנוהל. בעבר היה הבדל בין התווים, אם אני לא טועה, היה הבדל בין תו חניה של נכה רגיל ונכה עם מעלון והיום אין הבדל. האם זה משהו שאפשר להחזיר במשרד התחבורה?

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

אני לא אחראי על התהליכים האלה של הנפקת התעודה. אין לי מושג לגבי הנפקת התעודה ואיך מגדירים ברמת התיעוד, אבל המצב החוקי היום הוא שיש תמרור שמגדיר בדיוק את המקום ויש שלט צהוב אם רוצים לייחד את אותו מקום לאדם מסוים או לפעילות מסוימת. מייחדים את זה עם שלט צהוב שמונח בתחתית השלט.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

בתמרור הזה, אגב, אפשר גם לעשות הבדל בין חניה רגילה לחניה עם מעלון. אחד עם הלוגו שאנחנו מכירים והשני משולש. זה משהו שאפשר לייצר וזה יכול לפתור בעיה של כל כך הרבה אנשים שזקוקים לחניה עם מעלון.

 << דובר_המשך >> הראל דמתי: << דובר_המשך >>   

לדעתי החוק לא מגדיר נכה מסוג כזה או נכה מסוג אחר, אבל אני לא בקיא בזה אז אולי תעברו למישהו שבקיא בהגדרה של נכה שנדרש למעלון ונכה שלא. אני לא מכיר הגדרה חוקית כזאת ברמה של הסדרי תנועה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. אני רוצה לחזור לשאלה אחת לאבנר שאחראי על הנפקת תווי החניה.

 << אורח >> אסנת אלגום-מזרחי: << אורח >>   

אני רק אציין לגבי השאלה בנוגע לעבר לעומת עכשיו – זו גם התייחסות במסמך רקע – שבעבר כן היה הבדל בין התגים לעניין זכויות החניה. התג הכחול עם המעלון לכיסא גלגלים התיר חניה במקום חניה מסומן וייעודי והתו הירוק לא התיר חניה במקום מסומן, רק חניה ללא תשלום באזורים אחרים, כמו כחול לבן ומקומות שלא מהווים הפרעה לתנועה. אבל המצב הזה השתנה ב-2012. בשנת 2011 הוגש בג"ץ בעניין, בבקשה של הבג"ץ רצו להקנות זכויות חניה זהות לשני בעלי התגים ומאז לא נעשתה הבחנה בחוק בין סוגי התגים השונים לעניין הסדרי החניה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה. אבנר כבר לא אתנו בזום אז, חנן, אני רוצה לפנות אליך את השאלה שהייתה פה קודם לגבי ההבחנה בין תווי חניה. בעבר הייתה הבחנה בין תו חניה עם כיסא גלגלים לבין תו חניה ללא כיסא גלגלים. השאלה שלי היא האם אפשר להחזיר את ההסדר הזה.

 << אורח >> חנן אהרון: << אורח >>   

היום בתווים שאנחנו מנפיקים יש תו חניה רגיל ויש תו חניה לנכה בכיסא גלגלים. כשהוא מציג את האישורים בודקים אם אכן מגיע לו תו עם כיסא גלגלים, הוא מביא את כל האישורים, מאשרים לו את זה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אבל מה זה נותן לו מבחינת חניה אם בסופו של דבר כל אחד יכול לחנות איפה שהוא רוצה? במבחן התוצאה זה לא עוזר.

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

אלה הן התקנות היום. ברור שאם רוצים צריך לשנות את התקנות - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז אין מנוס מחקיקה.

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

ברור. אני רוצה רק אם אפשר, ברשותך, רקע ממש קצר, פשוט עסקתי גם בעבר בכל הנושא של חניות הנכים ותווי חניה. קודם כל היינו שמחים מאוד – אני כל השנים אומר – אם אישורי תווי חניה היו עוברים לגורמים שאמונים על-כך, כמו משרד הבריאות או ביטוח לאומי, שיש להם ועדות שמאשרות את הנכים ורואות את הנכים. אני חושב שאם הם היו מאשרים זה היה טוב לכולם. כרגע זה באכסניה שלנו, שנים רבות הייתי אומר, זה אצלנו. משרד התחבורה ניסה בשנים 2008, 2009, 2007, להוביל רפורמה. ראיתי את כל השאלות שעלו בחומר הרקע, בדיוק השאלות שדנו בהן באותן שנים, לא השתנה כלום מבחינת השאלות, מבחינת הבעיות שצפו, הפתרונות המצופים. לא השתנה הרבה. פשוט הובלנו רפורמה ועיקרה היה לעשות שינוי, לראות האם צריך - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

הזום נתקע. עו"ד רותי פרמינגר, בבקשה.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

שלום, אני רוצה לברך אותך על הקמת ועדת המשנה. כמי שהולכת עם פרוטזה כבר 55 שנה, כל הנושא של תווי חניה הוא סיפור מאוד מורכב. אף פעם לא נפתר עד הסוף. אף אחד לא לקח את זה על עצמו מההתחלה עד הסוף ואנחנו רואים עכשיו כמה אנשים נוגעים בזה אבל כל אחד נוגע בפינה שלו ואף אחד לא רואה את התמונה הכללית. אני מאחלת שאת תביאי את הנושא הזה לטיפול. אני מוכרחה להגיד שבעבר חבר הכנסת אילן גילאון, שהוא בעצמו היה בכיסא גלגלים, ניסה לעשות המון-המון עבודה בנושא הזה וגם הוא לא הצליח לצערי ואני ממש מאחלת לך שתצליחי. 

אני רוצה להתייחס לשלושה דברים: הדבר הראשון שאני רוצה לשאול זה האם יש עדכון כאשר בעל התו נפטר שהתו הזה נלקח וכבר אינו יותר בשוק? כי יש לנו הצפה של אנשים - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

בעצם את אומרת שיש משפחות שממשיכות להשתמש בתו הנכה.

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>   

כן, כן. יש משפחות שממשיכות. מאידך אני יודעת – אני חברה בארגון נפגעי פעולות איבה אבל אני גם חברה בפורום של קטועי הגפיים בישראל ואני אומרת לכם שלאחרונה פנו אלינו הרבה קטועים, ושימו לב, אנחנו מדברים על מישהו שהאיבר שלו קטוע שמקבל תו חניה, אבל הוא צריך כל שנה לבוא ולהוכיח שלא צמחה לו הרגל והוא לא יכול לקבל את התו באופן אוטומטי.



 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זו לצערי בעיה בכל מקום. גם הבן שלי חירש ואני צריכה להוכיח כל שנה שהוא עדיין חירש.

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>   

זה פשוט לא יאמן.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זו בעיה רחבה שאני מנסה לפתור מול ביטוח לאומי. 

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>   

זה מה שרציתי לשאול את חנן אהרון ולשאול אותו האם הבעיה הזאת נפתרה לעד, שאנשים קטועים לא צריכים להוכיח. אגב, נכי משרד הביטחון לא צריכים, נפגעי פעולות איבה כמוני לא צריכים, אבל קטועים - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כל כמה זמן נכים צריכים להצהיר על זה?

 << דובר_המשך >> רות פרמינגר: << דובר_המשך >>   

הנכים של משרד הבריאות אחת לשנה-שנתיים. אני מקווה שעכשיו יבינו את הסוגיה המאוד מביכה הזאת ויפתרו אותה לעד. 

 << אורח >> אסנת אלגום-מזרחי: << אורח >>   

יש שינוי.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

מה השינוי?

 << דובר_המשך >> אסנת אלגום-מזרחי: << דובר_המשך >>   

משרד התחבורה מסר לנו שבשנת 2019 – שינוי טרי יחסית – היה שינוי בנהלים שנוגעים לבקשה לקבל תג לצמיתות, כך שבמקרים שבהם ידוע, כמו הדוגמה שנתת קודם של קטוע איברים, שהנכות היא קבועה, לא יהיה צורך לחדש אחת ל-8 שנים, או אחת לכמה שנים, ויש שלוש קטגוריות היום.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

צר לי להגיד לך שזה לא כך.

 << אורח >> אסנת אלגום-מזרחי: << אורח >>   

אני מצטטת את משרד התחבורה.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

צר לי להגיד לך, אני מצטטת את הנכים עצמם, אני חברה בפורום של קטועי הגפיים בישראל, וזה לא קורה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז נפנה את השאלה לחנן ממשרד התחבורה. 

 << אורח >> חנן אהרון: << אורח >>   

אכן בנושא של תגי חניה לצמיתות ניתנה הנחיה לרופאים שבמקרים כאלה של קטועי איברים וכן הלאה לתת תגי חניה לצמיתות. אני יודע שמה שהיה בעבר כבר קורה הרבה פחות. יש מקרים בשוליים, צריך לבדוק אותם, אבל זו ההנחיה שהרופאים קיבלו ואכן הם נותנים לצמיתות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז אדם שעכשיו צופה בנו, הוא בקטגוריות האלה ורוצה לקבל תו חניה לצמיתות, למי הוא פונה בשביל לקבל את התו הזה?

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

אותו תהליך. אותו תהליך של הגשת הבקשה. אנחנו מעבירים את זה לרופאים המוסמכים שמאשרים את תגי החניה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

איזה טפסים הוא צריך להגיש, איזו חוות דעת, כדי שהוא יקבל תג נכה לצמיתות? 

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

כל המסמכים הרפואיים שתומכים בבקשה שלו. הוא מעביר את זה אלינו, זה עובר ישירות לרופא אחר כך והוא נותן את האישור. אנחנו הנחינו גם את הרופאים במקרים האלה לתת תגים לצמיתות כי אין טעם לחדש כל פעם. מצבו לא הולך ומשתנה. 

לגבי השאלה שעלתה קודם בנוגע לנפטרים, אנחנו מחוברים ישירות למרשם האוכלוסין וברגע שהנכה שהתג על שמו נפטר זה נכנס למערכת באופן ישיר. זאת אומרת, אין צורך, כמו פעם, לבוא להחזיר את התג וכן הלאה. היום כשפקח, או כל מי שעוסק באכיפה, נכנס בשטח למערכת הנכים, כתוב לו שם "נפטר" והוא מבין שהתו הזה כבר לא שימושי. אם פעם היינו מחזיקים את הנייר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז זה מסומן אצל הפקח במערכת?

 << דובר_המשך >> חנן אהרון: << דובר_המשך >>   

בהחלט. אין מצב כזה. ברגע שנפטר הנכה זה נכנס לתוך המערכת, הפקח בודק ואי אפשר להשתמש בזה יותר כמו פעם.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

מצוין. תודה רבה.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

תודה על שתי התשובות. אני רק רוצה לשאול את השאלה הנוספת לנושא העיריות. הרבה פעמים אנחנו מוצאים שהפקחים רואים את המשולש באוטו, רואים את התו באוטו, ואף על פי כן הם רושמים דוח. בזמנו, בעיריית תל אביב, כשאני פניתי לפקח ושאלתי אותו: איפה אני יכולה לחנות אם אין איפה לחנות בסביבה, הוא אמר שהעירייה – שמחתי, אגב, לשמוע – מתירה לעמוד על מדרכה ובלבד שלא חוסמים. אבל בהקשר הזה יכול להיות שאחרים לא יודעים והם כן רושמים דוחות ואז הנכה צריך להגיש בקשה לערעור על הדוח ולבטל אותו. הייתי רוצה לשמוע מהרשויות המקומיות כמה ערעורים כאלה נענו בחיוב והעירייה אכן ביטלה את הדוח, כי אתם יודעים שיש הרבה אנשים שלא נלחמים על הזכויות שלהם ומשלמים וזה פשוט עשיית עושר ולא במשפט. תודה.

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>   

אני ניסיתי לערער ולא הצלחתי, מעל 10 דוחות בשנה, ושילמתי. 

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

בבקשה. אנשים משלמים כי הם לא רוצים להתמודד עם המערכת. קשה להם. אנחנו יודעים שיש הרבה נכים שמלכתחילה הם לא אסרטיביים מספיק לעמוד על הזכויות שלהם ויוצאים נפסדים והעיריות מקבלות כסף כשלא צריך לתת להן.

<< אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>   

וזה דוח של 500 שקלים. לדעתי, עד שלא נסדר את נושא החניות, שאף נכה בישראל לא יקבל דוח. הוא רוצה לצאת מהבית, ללכת לרופא, לקניות, דברים בסיסיים, נשרף הלב. תחשבו שאף נכה לא יכול לעלות לתחבורה ציבורית עקב המצב הרפואי שלו. יש הרבה דברים נלווים מעבר ולא יכול להיות שהוא יקבל דוח בשנת 2022 בגלל שהוא נכה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה. שמענו מכם הרבה סוגיות על נושא האכיפה, שהוא תחת הרשויות המקומיות, יש לנו המון שאלות למרכז השלטון המקומי, נשמח לעבור לעדי אבירם, מנהלת תחום הנגישות במרכז השלטון המקומי.

 << אורח >> עדי אבירם: << אורח >>   

תודה רבה. חברת הכנסת, את יודעת שאני בתוך כל הנושא הזה. אני חיה את זה גם מצד דברים שלא מכירים.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כן, כמובן, כבר נפגשנו הרבה בעבר.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

כן. כל פעם אני מפתיעה אותך במה שאין בחוק ומה שיוצר בעיות לרשויות ולאנשים עם מוגבלות. אני רוצה דווקא לפתוח עם הדבר הכי מעניין שהיה פה, נושא הבדיקה של כמות רכבי הנכים בירושלים, שהוא הכי גבוה בארץ, איך מתייחסים לרשות עכשיו עם מרחב אורבני כמו ירושלים. בואו תחשבו גם על זה רגע. האם רשות כמו ירושלים, שאמורה וחייבת לשים בכל מבני ציבור, בכל מקום שאינו בניין, חניות נכים, ובכל אתר תיירות אצלה חניות נכים, וחוץ מזה עוד לייצר חניות נכים פרטיות לכל אלו שזכאים לתו נכה – זו שאלה שאני זורקת לאוויר. זה באמת מאוד מעניין לשמוע על ירושלים, שיש בה הכי הרבה והיא עם הכי הרבה פחות מקומות. זו הייתה רק נקודה למחשבה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה אבסורד אבל זה הגיוני, ככל שהעיר גדולה יותר האוכלוסייה גדולה יותר, יש שם יותר אנשים עם מוגבלויות, הצרכים גדולים יותר. זה דבר שגורר לדבר.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

חשוב לי להעלות פה כמה דברים, רשמתי בפניי את כל הדברים הבעייתיים. אחד, בנושא הסדרת החניות, החוק מחייב גם מקום פרטי שיש לו חניון להגיש בקשה לוועדת התנועה ברשות ורק עם אישורה אפשר לאכוף, גם הרשות וגם המשטרה. זו נקודה ראשונה.

בנושא חקיקה ובנושא חניות נכים לרכב גבוה ולרכב רגיל – תמיד הייתה ההפרדה בין חניות נכים עם כיסא גלגלים וללא כיסא גלגלים. מעולם בג"ץ לא נתן אישור אם נתת דוח, למרות שהרשויות גם הלכו לכיוון הזה והוסיפו שלט מתחת לתמרור "מותאם לרכב גבוה" - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני רוצה, בגלל קוצר הזמן, להתמקד בשאלה. השאלה שאני שואלת אותך, עדי, היא: האם אתם אוכפים מישהו שחונה בחניית נכים והוא לא נכה? בכל עיר ועיר, כמו שכולנו יודעים, צריכים להיות חניות נכים. הרבה פעמים רכב נכה חונה על חניית נכה שמורה, או רכב רגיל חונה בחניית נכים רגילה כשהרכב אינו עם נכה. אנחנו מקבלים על זה המון תלונות. איך אתם אוכפים את הדבר הזה? אתם נותנים קנס? נותנים דוח? הרשות המקומית? המשטרה? איך זה עובד?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

רק משטרה יכולה לאכוף את אלו שחונים בחניה של מישהו, שקיים כבר מספר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לדוגמה, לי יש עכשיו חניית נכה ומישהו בא וחונה בחניה שלי, למי אני פונה, לפקח העירוני או למשטרה?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

למשטרה. לרשות אין את האישור לאכוף את זה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אבל אני הבנתי שהמציאות מלמדת אותנו שצריך קודם לרשות המקומית ורק אחר כך למשטרה, אם לא היא לא אוכפת.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אבל הרשות לא יכולה לעשות כלום. זה בסוף מגיע למשטרה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כלום? האחריות לפיקוח עליכם והרשות לא יכולה לעשות שום דבר באכיפה ובפיקוח בנושא הזה? אין שום סמכות לאכוף?

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

היא נותנת דוחות אבל.

 << אורח >> תמר גלפנד: << אורח >>   

בטח שכן, היא נותנת דוחות. 


 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

היא נותנת דוחות על חניה לא-חוקית, על הפרעה לתנועה, על כל מיני דברים כאלה, אבל על חניה של נכה - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אותו אדם רוצה לחנות בחניה שלו, זו הפרעה לתנועה.


 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

בסדר, אבל היא לא יכולה לאכוף. היא יכולה לאכוף חניות לנכים רגילות שחנה אדם בלי תו נכה. היא לא יכולה. זה המשטרה. זה בסוף מגיע למשטרה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז בואו נעשה סדר בדברים. תמונת המצב כוללת שתי סיטואציות: חניית נכה שחונה בה רכב רגיל וחניית נכה עם מספר שחונה בה רכב נכה שזה לא המספר שלו, שזה שייך למישהו אחר. תפרידי לי ותסבירי לי את האכיפה בשני המקרים. 


 << אורח >> עדי אבירם: << אורח >>   

בשני המקרים הרשות כן תאכוף, זה מה שעדכנו אותי עכשיו, שהם כן אוכפים. השאלה בסוף היא האם גם אפשר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

בואי נתמקד במקרה אחד, של חניית נכה שתפס רכב שהוא לא נכה. מה קורה עם אותו אדם שתפס את חניית הנכה?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

הרשות אוכפת הכול. הבעיה שלי אם הרשות אוכפת הכול, איך אדם יכול אחר כך להתמודד עם זה שהוא רוצה לבטל את הדוח? כי הוא מצדיק את עצמו וזה לא יכול לקרות בחניה עם מספר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לא הבנתי. 

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

בחניה עם מספר שמור הרשות אוכפת גם כן. בחניות אחרות שהרשויות נותנות עדיפות לרכב גבוה הן נותנות את הדוחות אבל אי אפשר - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לא, זו לא השאלה שלי. בואי נתמקד בסיטואציה א' – חניית נכים ואדם בלי תו נכה חונה בחניית נכים. זו עבירה ברורה על החוק. האם הרשות המקומית אוכפת ואיך? נותנת דוח?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

כן, בדוחות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז למה אנחנו מקבלים פניות שבהן הרשויות המקומיות בעצם לא אוכפות, לא נותנות דוחות?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

זה קשור אולי לכך שזה לא עבר ועדת תנועה ותמרור בחניונים כמו בקניונים וכדו'. אני לא מכירה את זה שהן לא אוכפות את מה שבוודאות. אם אין אישור ועדת תמרור אז אי אפשר לתת דוחות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

האם יש לכם הסדרה ברשויות המקומיות כמה חניות יש בכל רשות? כמה מדווחות? נתונים מסודרים?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

כל מה שעובר ועדת תנועה מדווח. גם מקום פרטי, חניון פרטי - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז את יכולה לתת לי נתונים עכשיו?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

הם צריכים להגיש בקשה לוועדת התנועה ברשות. ועדת התנועה מאשרת את זה - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז יש לך נתונים להציג לנו פה בדיון בוועדה כמה נרשמו, כמה חניות יש בכל עיר, מידע?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

צריך לבדוק, לאסוף את כל המידע - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה הדיון בוועדה, על פיקוח ואכיפה על חניות נכים, הייתי שמחה שתגיעי עם נתונים מדויקים מראש.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אני יודעת את כל הדברים, אבל כמויות – זה לאסוף כמות מ-257 רשויות פה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

ואת אומרת לי שבעצם 257 רשויות שיש להן חניות נכים מדווחות ורושמות את חניות הנכים – אז איפה הנתונים שהן רשמו? איפה הסך-הכול, המידע, משהו שנוכל לדבר עליו ולא באוויר?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אבל זה גם מופרד, כי יש לך חניות נכים שניתנו למספר רכב ויש חניות כלליות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז תתני לי את הנתונים המפורטים והנתונים הלא מופרטים, כמה חניות נכים עם מספר יש, כמה חניות נכים בלי מספר יש בכל הארץ.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אני לא יודעת ואני לא בטוחה שזה החלק הרלוונטי לבעיה. החלק הרלוונטי לבעיה הוא באמת ביצירת הכמות של תגי נכה, שאין הפרדה בין רכב רגיל לרכב גבוה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לא הבנתי. שניהם רלוונטיים לבעיה. אני כן מבקשת מידע לגבי כמות חניות הנכים שיש בארץ בכל עיר, כמה מהן שמורות למספר מסוים, כמה דוחות ניתנו השנה לרכבים נכים.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

זה נתונים בסיסיים.

 << אורח >> עדי אבירם: << אורח >>   

לא, זה לא נתונים בסיסיים כל כך, זה לאסוף הרבה חומרים מהרבה רשויות, מהרבה מחלקות ברשויות. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה דיון בנושא פיקוח ואכיפה על חניות נכים. משרד התחבורה בעצמו אמר שהאחריות המוחלטת והסמכות היא אצלכם במרכז השלטון המקומי. אני מפנה אליכם שאלה לגבי פיקוח ואכיפה של חניות נכים שאתם צריכים לדעת, כמה יש בכל רשות, בכל רחבי הארץ. את פה כנציגת השלטון המקומי. אני אשמח לקבל מידע ונתונים בסיסיים לדיון הזה על מנת שנוכל להתקדם, כמה חניות נכים יש, כמה חניות נכים שמורות יש, כמה דוחות ניתנו על תפיסת חניית נכים וכל מידע אחר ורלוונטי בשביל להבין האם הנושא הזה בכלל נאכף ומוסדר היום תחת הסמכות שיש לרשויות המקומיות. עם איזה נתונים כן הגעת היום לוועדה?

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אני יודעת את הכלים הבעייתיים, מאיפה מתחילה הבעיה של האכיפה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

את הבעיות אני יודעת, בגלל זה כינסנו את הדיון הזה, אני מחפשת את הפתרונות והתשובות.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

אז צריך פה קודם כל להסדיר את הנושא של רכב גבוה ורכב נמוך. קודם כל להסדיר את הכמויות שנדרש בתקנות דרכים. עדיין יש חובה בכל מבני ציבור לשים חניות. זה קיים בתקנות מבני ציבור אבל עדיין אין את ההסדרה הזאת, אין את החלוקה בין סוגי הרכבים. לא הלכתי לכיוון כמויות.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה מובן, זו שאלה שהפנינו למשרד התחבורה ואנחנו נמצא על כך תשובות, ואם צריך חקיקה אנחנו נסדיר את זה בחקיקה. זה ברור ורשמתי את זה פה לפניי. אבל מה המיפוי שלכם, מרכז השלטון המקומי? איפה הדברים היום? מה נאכף? מה לא נאכף? מה אחוז החניות שיש? דוחות? משהו שנבין את התמונה.

 << דובר_המשך >> עדי אבירם: << דובר_המשך >>   

יש לך פה שלוש רשויות גדולות, אולי הן יכולות לתת את הנתונים ספציפית לרשות, כי אני בתור שלטון מקומי לא אספתי את כל המידע מהארץ. אני יודעת גם מה הבעייתיות בלאסוף את המידע הזה, בין רשום לבין לא רשום לבין לא לתת דוחות. יש לך פה שלוש רשויות גדולות: רמת גן, תל אביב, כפר סבא, אולי הן יודעות לתת נתונים.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

עדי, תודה. אני אשמח אם תוכלי לרכז את הנתונים ולהגיש אותם לוועדה: כמה חניות נכים יש, כמה חניות נכים עם מספר יש, שנוכל לקבל תמונה כללית של הנושא.

 << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >>   

וכמה ערעורים היו, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

נעבור לדובר הבא כי אנחנו לקראת סיום. שמעון שומרוני, מנהל אגף ביטחון ואכיפה בעיריית רמת גן, שלום.

 << אורח >> שמעון שומרוני: << אורח >>   

רמת גן מייחסת לדיון הזה את מלוא תשומת הלב. הייתם צריכים גם לזמן את מנהלי אגפי או מחלקות התנועה בערים ולא רק את מי שעוסק באכיפה, למרות שהדיון הוא באכיפה. נמצא אתנו עו"ד ליאור אדם, שהוא התובע העירוני, שמתמודד יום-יום עם נושא של דוחות, נמצא רמי נחום, מנהל מחלקת החניה, וחסרה לי פה טלי, שהיא מהנדסת התנועה והייתה יכולה לתת נתונים. 

אני אפתח בכך שלצערי הנכים, ויותר מזה, בני המשפחה שלהם, כורתים את הענף עליהם הם נמצאים והסיבה היא פשוטה. אני אתן פה דוגמאות גם, גם יובל נתן חלק מהדוגמאות, ואני כל כך שמח שיובל נתן את הדוגמאות האלה כי אנחנו מתמודדים אתן בחיי היום-יום. אז קודם כל לשאלתך, הרשות המקומית יכולה לתת דוח לרכב שחונה בחניית נכה. אנחנו לא נותנים דוח של חניה בחניית נכה - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

סליחה שאני קוטעת אותך. אתם נותנים דוח כאשר רכב נכה חונה בחניית נכה שמורה?

 << דובר_המשך >> שמעון שומרוני: << דובר_המשך >>   

נכון, כן. על מה אני כן יכול לתת? אני נותן לו דוח של חניה בניגוד לתמרור. אני לא יכול כנכה לתת לו דוח שהוא חנה בחניית נכה כי הוא חונה שם, אבל אני נותן לו דוח על כך שהוא חונה בניגוד לתמרור.

למה אמרתי שהנכים בעצם כורתים את הענף שעליו הם נמצאים? אני אקח את הבורסה. את מכירה את הבורסה. בבורסה יש בכל בניין, בכל קומה, עשרות מקומות חניה לנכים ליד המעליות, אבל מי שמגיע למבנה צריך לשלם כסף. אותו נכה לא רוצה לשלם בכניסה כסף כמו כל אחד אחר מהשורה, ואין חניות נכים, אז הוא חונה על מדרכה, הוא הולך ברגל מאות מטרים כדי להגיע למבנה שהוא צריך, אבל הוא לא ייכנס למבנה שיש לו חניה בצמוד למעלית. חניית נכים בתחנות אוטובוסים. אתה רואה חניות נכים בתחנות אוטובוסים. אתה רואה חניות נכים של בני משפחה, ע"י  מורשים, וגם לזה יובל התייחס. המורשים האלה מגיעים - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני אשמח להפנות אליך שאלה. לצערי יש לנו זמן רק עד 15:30. האם לעיריית רמת גן יש נתונים כמה חניות נכים יש בעיר, כמה בעלי תו חניה יש?

 << דובר_המשך >> שמעון שומרוני: << דובר_המשך >>   

אני אשמח לתת את הנתון המדויק, מה שאני אתן לך כרגע זה לא נתון מדויק והסיבה היא פשוטה: במשך שנים על גבי שנים בעיר רמת גן לא ניהלו את הנושא הזה כמו שצריך, כרגע לקחו סוקר שיסקור את כמות חניות הנכים. יש לנו כ-1,500 חניות נכים ציבוריות ועוד כ-200 חניות נכים ספציפיות, של אנשים. זה הנתון שטלי, מנהלת אגף התנועה, סימסה לי, אבל זה לא נתון בדוק כי אנחנו יצאנו לסקר של כל החניות. מהרגע שטלי נכנסה – היא עברה אלינו מתל אביב – היא עושה סדר בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

תודה רבה. אני אשמח שכשיהיו לכם נתונים נקבל אותם לוועדה כדי שנוכל לקבל תמונה כללית ולראות איך אפשר לסייע.

 << דובר_המשך >> שמעון שומרוני: << דובר_המשך >>   

בשמחה. אבל אני חייב לציין עוד דבר אחד, רמת גן או כל פורום ה-15 זה לא ייצוג לכל הרשויות במדינה. זה שונה לגמרי. לי יש כ-100 ומשהו פקחים שעובדים.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כמובן. כל רשות בפני עצמה. אני יודעת שלצערי אין פה אבא ואימא לכל הנושא הזה והכל פה מתפזר בין כל כך הרבה גורמים. אנחנו מנסים לעשות פה סדר. תודה רבה. לפני שאנחנו מסיימים את הדיון אני רוצה לפנות לשני דוברים אחרונים שידברו בקצרה ככל האפשר. פורום ארגוני הנכים לנגישות, ישראל אבן זהב.

 << אורח >> ישראל אבן זהב: << אורח >>   

תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להבהיר כמה דברים. כמתנדב במשך כ-45 במשמר האזרחי השתתפתי בלוד באלפי סיורים כנוהג ניידת והייתה הנחייה מראש אגף תנועה לא לאכוף בחניית נכים, נקודה. מה ששומרוני אמר, חלק מזה נכון. אין להם אפשרות לאכוף אם מישהו נוהג שלא כחוק וחונה בחניית נכים כשהנכה לא ברחוב. הוא לא יכול לבקש ממנו תעודות, להזדהות. יש תג נכה ברכב אז יש תג נכה. רק שוטר יכול לאכוף את הנקודה הזו והמשטרה היום לא אוכפת את זה. פשוט מתוך ידע אישי. אז חבל שאין פה נציג משטרה שיגיד מה נעשה היום בנושא הזה. 

לגבי תקנות דרכים, יש ועדות תמרור שיושבים שם המשטרה, העירייה ומשרד התחבורה, ורואים בכל מקום איפה התמרור חוקי ואיפה לא חוקי. כיום גם בחניונים בקניונים שמשרתים את הציבור, כשאדריכל קובע את "איקס" חניות הנכים על פי החוק, יש לו כמות מסוימת, באופן אוטומטי הוועדה צריכה לאשר את התמרורים האלה. אין לו פה למעשה שיקול דעת כי הוא חייב לייצר אחוז מסוים של חניות נכים.

לגבי חניות הנכים בסימון ברחובות, אני יושב-ראש הוועדה בחלק אחד של תקן הנגישות במכון התקנים. אני עושה את זה כבר הרבה שנים. אני אישית מדדתי את כל החניות – יובל יודע, אנחנו בשיתוף פעולה עם הדברים האלה – היו לי הרבה ויכוחים עם החברים שלי כי באמת נתתי את המינימום שצריך והיום התקן האירופי גם מראה שהחניות יותר גדולות, עוד מעט הוא ייכנס.

דבר אחד נוסף שהוספנו כן בתקן האחרון זה עמוד חסימה במעבר משותף בין שתי חניות נכים כדי שרכב נוסף לא יוכל להיכנס ביניהם. אנחנו גם שינינו את הסולם שהיה מסומן במעבר המשותף ל"איקס" הזה, למעטפה, שזה תמרור 820, שיהיה ניתן לאכיפה. גם הסולם, דרך אגב, זה אי תנועה, גם היה ניתן לאכיפה, אבל פקחים משום מה לא אוהבים לאכוף את הדבר הזה. אני חושב שאם נכה חונה בחניית נכה אחרת אין שום סיבה לא לרשום לו דוח. למה העירייה מחליטה שמותר לו לחנות שם ולתפוס לי את החניה?

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

נכון לגמרי. יאיר אמר, מנהל אגף הפיקוח, עיריית תל אביב.

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

אני אשמח קודם כל להגיד קצת נתונים, ביקשת נתונים, לא על מספר החניות אמנם. אנחנו בשנה ממוצעת מקבלים מהציבור כ-2,500 קריאות למוקד העירוני בנושא של תפיסת חניה של נכים. אנחנו מגישים בשנה כ-3,000 דוחות וגם בנוסף גוררים כמעט 500 כלי רכב בשנה שחנו בתחום חניה של נכים. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אני עוצרת אותך פה רגע, חשוב לשאול האם אתם גוררים רכב שחנה בחניית נכה כאשר החניה היא שמורה והרכב עצמו הוא רכב נכה אחר?

 << אורח >> יאיר אמר: << אורח >>   

לגבי גרירה, לא, מסיבות גם מובנות שאנחנו לא יודעים בדיוק עם איזו מוגבלות מתמודד אותו נכה ויש לזה משקל מסוים. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אבל אותו אדם נכה בעצם חונה לנכה אחר ופוגע בחופש שלו.

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

אנחנו כן אוכפים בדוח, מנסים גם לאתר את אותו נכה שחנה במקום - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

מה גובה הדוח?

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

גובה הקנס הוא 250 שקלים בגין אי ציות להוראת התמרור שבמקום. אני מציע, גברתי, עוד דרך לפתור את זה, הרי כידוע לכולם בחוק הנכים היה תיקון לפני מספר שנים, לא מזמן, שרכב נכה שחונה בחניית נכה זו עבירה גם שמוגדרת בחוק הנכים. מה שצריך לעשות זה אולי להרים את גובה הקנס ולהשוות אותו לקנס של 1,000 שקלים. צריך למצוא את הדרך, צריך לשבת על חקיקה בתחום הזה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

1,000 שקל לא כתוב בחוק, אם אני לא טועה.

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

1,000 שקל זה אדם שהוא לא בעל תג נכה וחונה בחניית נכה. כשאנחנו אוכפים אדם שהוא בעל תג נכה שחונה בחניה של נכה אחר הקנס הוא 250 שקלים. הנקודה היא שצריך לעשות התאמות בצו התעבורה, צריך למצוא את הדרך ולרשום קנס זהה. אני חושב שזה יהווה הרתעה מאוד-מאוד גדולה אם הקנס על כל מי שחונה בחניית נכה, גם אם הוא מחזיק בתג נכה והוא חונה בחניה שמורה, יעמוד על 1,000 שקלים. אני חושב שזה כן יהיה משמעותי מאוד ואני לא מדבר גם - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

חד-משמעית. 250 לצערי זה לא מספיק גבוה, אנשים ממשיכים לנצל את הסיטואציה.

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

גברתי, בהמשך זה לא פסול לחשוב גם על נקודות בעבירה הזאת. זו גם סוגיה שצריך לחשוב עליה. זו באמת עבירה שהיא מאוד-מאוד משמעותית. אגב, אנחנו מגיבים לכל קריאה בעיר תל אביב יפו. עד 15 דקות אנחנו מגיעים למקום. אנחנו יוצרים קשר עם אותו אדם שהחניה שלו נתפסה. אנחנו מאוד קשובים לנושא הזה. אגב, אם יש אופניים שחונים או כל מיני אלמנטים שעלו פה הם יקבלו טיפול. זאת אומרת שנושא האכיפה בתוך הערים – המשטרה גם חייבת אבל זה בעיקר הרשויות המקומיות. אגב, גם בתוך חניונים הרשויות אמורות לאכוף והבדיקה שלנו בחניונים וקניונים היא בכפוף לרישיון העסק שבמקום. ברגע שהחניון מתנהל ברישיון מסודר אז החנויות מסומנות גם בתוך אותו רישיון ואז אנחנו בהחלט אוכפים כמו כל רחוב, כמו כל שטח ציבורי אחר.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

איך בדיוק עובד הסימון? התמרור, הסימון הלבן, הצבע? אם שלושת אלה מתקיימים אז אפשר לאכוף?

 << דובר_המשך >> יאיר אמר: << דובר_המשך >>   

הצבע הוא לא חובה. מה שכן צריך זה את המסגרת הלבנה, את הסמליל של תג הנכה במרכז החניה וכמובן תמרור. שלושת המרכיבים האלה מחייבים. הצבע הכחול בא להדגיש יותר בפני הציבור. אגב, הצבע הכחול גם לפעמים יוצר מציאות שהיא קצת לא נכונה כי הרבה פעמים גם בעל תג נכה מתבלבל לחשוב שזו חניית נכה ציבורית, ולכן דואגים להפריד. אנחנו עושים מאמץ גדול להפריד את החניות הפרטיות של הנכים בעלי התג לבין החניות הציבוריות, כי אז זה מצמצם את יכולת מרחב הטעויות, אבל אנחנו כן ערים לזה ומתייחסים. אגב, אני אומר עוד פעם, גובה הקנס הוא מאוד-מאוד משמעותי, צריך להסדיר את זה, כי היישום - - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

זה בהחלט דבר שאנחנו נבחן, איך אפשר להשוות וליצור את ההרתעה הזו. תודה רבה. שי גליק מארגון בצלמו, ממש בקצרה.

 << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >>   

כמו שאמרו פה, חוק מבני ציבור מחייב חניה בכל מבנה ציבור, מבני הציבור היחידים שאין בהם חניות זה בתי כנסת. אני מקבל פניות מאנשים שאומרים: אנחנו מגיעים עם הליכון לבית כנסת, אנחנו מחפשים חניה ואין חניה, כי לא תמצאו כמעט באף בית כנסת בארץ סימון בחוץ. זה תפקיד של העירייה לסמן, זה לא עולה כסף, אבל העיריות שכחו מזה. בקניונים יש, מרכז מסחרי, קופות חולים. תחפשו מחוץ לבתי כנסת – באף עיר בארץ. זה משהו כללי. כאילו שכחו מזה. 

צריך לדאוג שבכל בית כנסת מרכזי – ויש חניות הרי בחוץ, זה על רחובות – שתהיה לפחות חניה אחת או שתיים, תלוי בגודל בית הכנסת, תלוי כמובן אם זה בית כנסת של 300 אנשים או בית כנסת של 20 אנשים, אבל שיהיה לפחות סימון של חניית נכים, כי יש אנשים שמצליחים להגיע ויש בית כנסת שהם חצי נגישים אבל אין לנכה חניה. איפה הוא יחנה? אין לו חניה. במקומות כמו תל אביב זה עוד יותר קשה כי אם אתה עם כיסא גלגלים, איפה תחנה? אין לך חניה. זה החוק אבל פשוט לא מיישמים אותו. חייבים לדאוג שהרשויות המקומיות יפעלו שבבתי הכנסת שלהן, הן עצמן – התפקיד, אגב, הוא לא של בתי הכנסת, זה התפקיד של העיריות והרשויות – יסמנו את זה. 

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

לגמרי.

 << דובר_המשך >> שי שמאי גליק: << דובר_המשך >>   

נשמח שתצא מפה פניה לרשויות המקומיות שהן יטפלו בזה.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

כמובן.

 << אורח >> טל זימנבודה: << אורח >>   

אם לאותו מקום אין חניה בתוך המגרש שלו הוא צריך לפנות לרשות המקומית ולבקש מהם לסמן חניה, אבל אין חובה על הרשות לסמן את החניות הנגישות ליד בית העסק.

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אין חובה על מי? אז על מי כן?

 << דובר_המשך >> טל זימנבודה: << דובר_המשך >>   

החובה על העסק לפנות לרשות כדי לבקש חניות נגישות אבל אין חובה לרשות לסמן את החניות.

 << אורח >> שי שמאי גליק: << אורח >>   

ואם אני פונה לרשות, הם חייבים?

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

העסק, אותו בעל עסק או מקום ציבורי כמו במקרה שהעלינו, בתי כנסת, צריך לפנות לרשות המקומית על מנת לקבל חניית נכה.

 << אורח >> טל זימנבודה: << אורח >>   

אם אין לו חניה בתוך המגרש, לא מגרש חניה בתוך - - -

 << יור >> היו"ר שירלי פינטו קדוש: << יור >>   

אז, שי, צריך לבדוק האם בתי כנסת פונים לרשויות המקומיות על מנת לקבל את אותן חניות. תבדוק את זה ואם התשובה היא שהם לא מצליחים אז זו בעיה נוספת שתחזור אלי אתה. 

אני רוצה לסכם את הדיון ואת הנקודות העיקריות שעלו פה בשביל שנבין גם איפה אנחנו עומדים. אחרי הדיון הזה קיבלתי תמונה ברורה שבאמת כל נושא חניות הנכים, הפיקוח, האכיפה, ההסדרה, פשוט לא קיים. אין אבא ואימא לתחום. אין אף אחד שעומד ברשותו שאומר: אני אחראי על חניות הנכים. אחד אחראי רק על הנפקת התווים, אחד על השילוט, אחד על הדיווח, יש אלף ואחד גורמים שכל אחד רואה חצי פאזל. 

לא ברור לנו כמה חניות נכים יש ברחבי הארץ ובכל עיר, לא ברור לנו כמה באמת חניות נאכפות כשיש חניה לא כחוק. כמובן שגובה הקנס לא מרתיע היום. המסקנות שאני לוקחת בסוף הוועדה הזאת זה כן לגייס את שרת הפנים איילת שקד קודם כל לתקן תקנות דרכים ביחד אתה, שלא קיימות היום בכלל וזה לא הגיוני שהיום בונים שכונה חדשה ומראש בונים אותה לא נגישה, ורק בעתיד יהיו תקנות ויצטרכו להנגיש אותה כי זה בזבוז כסף וזו פרוצדורה. זו משימה שלי לגייס את שרת הפנים. 

הדבר השני הוא כמובן לבדוק את האפשרות לחקיקה להבחין בין שני תווי החניה, בין תו חניה לאדם עם מעלון לתו חניה רגיל, על מנת באמת לתת את המענה המקיף והמיטבי לאדם שזקוק לחניית נכה עם מעלון שיוכל באמת להגיע למחוז חפצו. 

וכמובן דבר אחרון שאנחנו נבדוק זה העלאת גובה הקנס כאשר נכה חונה בחניית נכה אחר על מנת ליצור את ההרתעה שאנחנו מצפים לה, ולבדוק את האפשרות אולי גם להוסיף נקודות לאותו נהג על מנת באמת למגר את התופעה הזאת של חניית נכה ששמורה לנכה אחר. 

יש כמובן מידע שמרכז השלטון המקומי צריך להעביר לנו, נתונים לגבי כמה חניות נכים יש בארץ, כמה חניות נכים יש בכל עיר, כמה תווי חניה יש לכל תושבים בכל עיר, כל פרטי המידע על מנת שנוכל לקבל את התמונה הרחבה והברורה. זה בגדול אחרי הדיון הזה. כמובן שנקיים דיון מעקב בהמשך לוועדת המשנה לאור הצורך שיעלה עד שבאמת נפתור את כל הסוגיה והנושא הזה מהשורש. תודה לכולם שהגעתם. הישיבה נעולה.

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>