פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 5 ועדת החוקה, חוק ומשפט 18/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 176 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ב (18 בינואר 2022), שעה 15:40 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר זאב בנימין בגין אוסאמה סעדי מוזמנים: תמר קלהורה – ממונה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: ישי יודקביץ – יועמ"ש, משרד הביטחון נעמה לביא – יועמ"ש, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: טליה ג'מאל מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי << נושא >> הצעת תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, אחר הצהריים טובים. אנחנו נמצאים בדיון על אישור תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2021. קובץ התקנות עוסק בסוגיה המורכבת של הגשת תביעה נזיקית של תושב האזור ביהודה, בשומרון וחבל עזה על נזק שנגרם לו כתוצאה מפעולה של צבא ההגנה לישראל, של כוחות הביטחון. החקיקה הראשית בנושא הזה היתה חקיקה מורכבת, סבוכה; אני מניח שנידונה לעומק, וגם סביב ויכוחים גדולים. החוק הזה קובע איזשהו מנגנון שמחייב מתן הודעה מקדימה למדינה בתקופה של 60 ימים מעת קרות הנזק, למעט מצבים שיש הצדקה מחמת בריאות או נסיבות אחרות, שמנעו את מסירת ההודעה בתוך חלון הזמן, כשהחקיקה הראשית קובעת שאי מסירת ההודעה באותו חלון זמן יוצרת מניעה מהגשת תביעת נזיקין. אנחנו היום לא עוסקים בחקיקה הראשית המורכבת הזו ובשיקולים שהובילו את הכנסת בסופו של דבר להכריע בעד אותה מסגרת זמן. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> בת כמה החקיקה? 20 שנה? ממתי זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק מ-1951 במקור, התקנות - - - << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> ישן מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן כן, לא משהו שקרה פה לאחרונה. אני אומר שאנחנו לא עוסקים בחקיקה הראשית המורכבת; אנחנו עוסקים בתיקון תקנות, שמתמקדות בהיבטים מאוד מאוד טכניים. ההיבט האחד זה היכולת לשלוח את ההודעה הנדרשת גם באמצעות דואר אלקטרוני, ולא רק באמצעות דואר רשום או פקסימיליה; והדבר השני זה שינוי המען שאליו נשלחת ההודעה בעקבות שינוי בתוך הסדרי העבודה של משרד הביטחון, אותה חטיבה שעוסקת בתביעות הביטוח, לא נמצאת יותר באגף האמרכלות, אלא באגף המשפטי של משרד הביטחון. אלה שני השינויים. אלה שינויים טכניים בעיקרם. אני פותח בזה, כי חשוב לי להדגיש מה גבולות הגזרה של הדיון שאנחנו מקיימים. התקנות הן תקנות שהותקנו על ידי שר הביטחון, ולכן אני אפנה לנציג משרד הביטחון. << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> אני עוה"ד ישי יודקביץ. יחד אתי נמצאת עוה"ד נעמה לביא, והיא מחטיבת התביעות והיא ביום יום של הנושא הזה. החוק המסמיך הוא 52, התקנות הספציפיות האלה הותקנו לפני 19 שנה. המייל והדואר האלקטרוני התפתחו לאחר מכן. הליך ההתקנה הוא קצת סבוך, היינו צריכים גם את ההתייעצות עם שר המשפטים וקיבלנו אותה והעברנו כמובן לוועדה. כרגע אנחנו מבקשים את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט לתקנות האלה. הוספת החלופה של המייל היא התיקון המרכזי פה, יותר מאשר כמובן שינוי המיקום של חטיבת התביעות. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> כמה תביעות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבר הכנסת בגין שואל כמה תביעות מוגשות בהתאם לתקנות הללו. << אורח >> ישי יודקביץ: << אורח >> אני מציע שנעמה תעדכן את הוועדה על כך. << אורח >> נעמה לביא: << אורח >> שלום, אם אתם שואלים לגבי הודעות, להבדיל מתביעות לבית המשפט, הודעות הן משהו שהשתנה לאורך השנים יחד עם שינויי החקיקה שהוזכרו, גם כמות ההודעות הלכה ופחתה. אני יכולה לתת לכם נתונים לפי שנים – למשל, בשנת 2016 הוגשו 31 הודעות; בשנת 2017 הוגשו – 51; ב-2018 – הוגשו 197; בשנת 2019 – 91; 2020 – 44; 2021 – 246. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה קשור גם לפעילות צבאית, אני מניח בעיקר ברצועת עזה. << אורח >> נעמה לביא: << אורח >> נכון, למשל ב-2021 היה לנו מבצע שומר חומות, ולכן אנחנו רואים שכמות ההודעות היתה גדולה יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת סעדי? חברי הכנסת בגין? בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני עסקתי בזה המון כשהייתי עורך דין, גם בתביעות האלה, וגם בטפסים האלה ובהודעות האלה. כמו שאמרת, זה אחד החוקים, שלמעשה בא להחריג את תקופת ההתיישנות הרגילה, שהיא שבע שנים בענייני נזיקין; אפילו את השלוש שנים בחוזה ביטוח שהארכנו לחמש שנים, כאן למעשה קובעים תקופה של 60 יום. אם אתה לא מודיע, אתה הפסדת את התביעה שלך, אתה לא יכול להגיש תביעה. זה לא משנה אם זה קטין, אתה חייב להודיע תוך 60 יום; לפעמים אפילו ב-60 יום הנפגע או התלויים בהרוג שנהרג באותה פעילות לא יכולים להתארגן, לא יכולים לבדוק אם יש אפשרות או אין אפשרות להגיש תביעה. לכן זה היה מחסום פרוצדורלי, שהכוונה שלו היתה לצמצם, אם לא בכלל למנוע את כל התביעות של תושבי השטחים בגין פגיעות על ידי צה"ל; מה גם שהמחסום העיקרי בכלל היה שכל העניין של חסינות למדינה, אם זה פעולה מלחמתית, והפסיקה של בתי המשפט השלום, המחוזי ואפילו העליון בעקבות זאת, שקבעה שהפעולות של הצבא, למשל ברצועת עזה, הן פעולה מלחמתית, ולכן שמענו שהמספרים באמת הצטמצמו, כי למעשה החוק מנע, ואחרי זה גם הפסיקה של בית המשפט העליון החמירה מאוד והרחיבה את כל המונח של פעולה מלחמתית על כל הפעולות; למרות שכאשר התחלתי להתעסק עם האינתיפאדה הראשונה, כל העניין הזה היה של הבחנה בין פעולה משטרתית לבין פעולה מלחמתית. היום לצערנו, צריך להיות נס אם תושב השטחים מצליח להוכיח שלא מדובר על פעולה מלחמתית. זה המצב החוקי. באים לשפר פה קצת, לאור ההתפתחויות, משנים כתובת, ואפשר להגיש הודעה גם דרך המייל, אבל העניין העיקרי הוא שכל ההודעות האלה מהוות מחסום פרוצדורלי אפילו למנוע גישה לערכאות. זו המטרה של התקנות האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שהדיון הכללי והמהותי הוא דיון חשוב, ויכול להיות שיש מקום לחשוב גם בהקשר הזה. תמיד פתוחה הדרך להגיש הצעות חוק פרטיות לתיקון, וגם לבוא בדין ודברים עם הממשלה אולי על נקודות איזון טובות יותר. כרגע אין לנו אלא תקנות שמבקשות לשפר את הדבר, וכמובן מן הראוי במקום שאפשר לעשות את זה. ברשותכם, מכיוון שיש לנו עוד 10 דקות עד המליאה, אנחנו ניגש להקראה ולהצבעה, בבקשה. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> תקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק) (תיקון), התשפ"ב-2022 בתוקף סמכותי לפי סעיף 5א(2)(א) ו-(6) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 3 1. בתקנות הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (הודעה בכתב על נזק), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 3, אחרי "או בפקסימיליה" יבוא "או באמצעות דואר אלקטרוני" ואחרי המילים "או אישור על משלוח פקסימיליה" יבוא "או אישור הנמען כי קיבל את ההודעה לדואר האלקטרוני שמסר". תיקון תקנה 4 2. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) – (1) ברישה, במקום "אגף אמרכלות, משק ונכסים" יבוא "אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון"; (2) אחרי "פסקת משנה (1) יבוא: "(1א) בדואר אלקטרוני עם אישור מאת הנמען כי קיבל את ההודעה; תאריך אישור הנמען כאמור יהיה תאריך מתן ההודעה;" תיקון התוספת 3. בתוספת לתקנות העיקריות במקום הרישה עד המילים "טופס הודעה בכתב" יבוא" ברשותכם, אני לא אקרא, זה בעברית ובערבית מתאים את הטופס עצמו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם כי חשוב לומר שאצלנו בוועדה אנחנו שמחים לשמוע ערבית, אולי בניגוד לחלק מהאנשים בחללים אחרים בוועדות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> · - - גם אמהרית ורוסית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני רוצה לומר לך שאנחנו גם שמחים לשמוע אמהרית ורוסית. ערבית אנחנו שמחים במיוחד, כי היא שפה רשמית מבחינתנו במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, כי היא לא שפה רשמית, יש לה מעמד מיוחד, לכן אתה שמח במיוחד. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> מבחינתנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לשיטתי, זו עדיין שפה רשמית במדינת ישראל. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אה, לשיטתך? הבנתי. יש לה מעמד מיוחד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא לא, זו שפה רשמית. גם פסק הדין שאישר את חוק הלאום, אמר שעדיין מדובר בשפה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, אז אנחנו נקרא בעברית. אם רוצים לקרוא בערבית, יסייע לנו חבר הכנסת. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> "נותן ההודעה חייב למלא את הפרטים כנדרש בטופס. לא מולאו הפרטים כאמור, לא יראו במשלוח הטופס משום מתן הודעה כנדרש בחוק. אל: חטיבת תביעות וביטוח, אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון – זה השינוי הראשון המשמעותי. כתובת למשלוח דואר: קפלן 23 הקריה תל אביב, 6473424 דואר אלקטרוני: tviotubituach@mod.gov.il" הפקסימיליה עם המספרים, הטלפון עם המספרים. "אם חל שינוי במען, יפרסם משרד הביטחון עדכון בעיתון יומי ובאתר האינטרנט של משרד הביטחון, וממועד הפרסום יחייבו הפרטים המעודכנים". << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צאי מנקודת הנחה, שכמובן כל עדכון יתפרסם בשתי השפות, בעברית ובערבית, כפי שיש גם כאן. אם כן, חבריי וחברותי, מי בעד אישור התקנות? מי נגד? נמנעים? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התקנות אושרו. תודה רבה לכולם. סיימנו את יום הדיונים העמוס בוועדה. ניפגש מחר בשעה תשע לדיון חשוב בעניין הגבלות על פי חוק ההוצאה לפועל, נושא הרישיון. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>