פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 34 הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל 15/02/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 29 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל יום שלישי, י"ד באדר התשפ"ב (15 בפברואר 2022), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> תמונת מצב לקראת לגליזציה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר חברי הכנסת: מיכל וולדיגר מוזמנים: יפעת רווה – ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים נפתלי יעבץ – מנהל תחום (פרויקט מטה) תיקון וסיוע לבתי משפט, משרד הרווחה והביטחון החברתי אופיר שיקרקה – מייסד ליגלייז משתתפים באמצעים מקוונים: אילן מלכה – רפ"ק, אח"מ, המשרד לביטחון הפנים עוזר חץ-דוד – עו"ד, יו"ר עלה ירוק ד"ר איתי בסר – יו"ר החברה לרפואת התמכרויות, ההסתדרות הרפואית בישראל אילי לב – מקימת המיזם "להאיר את עומר" ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים << נושא >> תמונת מצב לקראת לגליזציה << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב, בוקר טוב לחברתי חה"כ מיכל וולדיגר, שתמיד נותנת לי רוח גבית חשובה בדיונים האלה, ואין כמו הסכמות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, קצת הלצות על הבוקר זה חשוב, לא? בשביל האווירה הטובה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לנו הסכמות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש לנו מלא. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. אני רק אגיד מילה, ההסכמות הן שאנחנו עושים את זה לטובת מדינת ישראל. כל אחד חושב אחרת לגבי מה זה טוב, אבל אנחנו מסכימים בזה, נכון? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ומכבדים תמיד, ומקשיבים. לא שומעים, אלא מקשיבים. אנחנו עושים דיון, לא כי עוד שעה או מחר בבוקר יש שינוי דרמטי ובשורה גדולה, הלוואי, אלא כי גם אני וגם חה"כ שרן השכל, כמי שכבר למד להכיר אותנו, אנחנו לא מרפים מהצורך המשמעותי לשנות את המדיניות ולהסדיר את שוק הקנאביס בישראל. לכן, למרות הסיטואציה הפוליטית שכרגע מאתגרת את זה, אנחנו לא מוותרים. אנחנו לא מוותרים, ולכן אנחנו עושים את הדיון הזה, כדי לוודא איפה עומדים המשרדים, מהי תמונת המצב, מה קורה בחברה האזרחית, האם יש לנו נתונים חדשים שאנחנו יכולים להציג. בעיניי, ואני אומר את זה לכל אורך הדרך, גם בדיונים בנושאים אחרים, אני מנסה, בתקווה שאני מצליח, להחזיק את המורכבות. המורכבות היא, שמצד אחד אנחנו עדים, בטח בשנתיים האחרונות, לתופעות מאוד קשות של התמכרויות, ודאי של בני ובנות נוער אבל גם של צעירים בגילאים אחרים. ראינו התמכרויות להרבה מאוד סוגים של סמים בישראל, אגב ודאי לא רק של קנאביס, יש הרבה מאוד דוגמאות אחרות. אנחנו רואים את זה לאור ההתמודדויות הנפשיות שעוברים פה אזרחי ישראל בעקבות הקורונה, וכמובן שככל שיורדים בגיל המצב קשה יותר. אנחנו רואים גם תופעות של הימורים, אנחנו רואים התמכרויות למשככי כאבים. עשינו פה הרבה דיונים על הרבה סוגים של התמכרויות, וכל הזמן, אני ביחד עם הוועדה, עם מיכל, עם חברים אחרים בוועדה ואיתכם, הרבה מהאנשים שנמצאים בזום, אנחנו מלווים את הצורך לטפל בזה, להוקיע, ולעשות טיפול שורש מעמיק. לצד זה, ואני מחזיק גם את הרגל השנייה מאוד איתנה אצלי כבר הרבה שנים, לגליזציה בישראל זה לא אומר שמחר בבוקר עושים שכונה, וכל מי שרוצה צורך קנאביס בכל מקום, אלא שמבינים שזאת המציאות. המציאות היא שיש, הנתונים מדברים על מיליון וחצי, אני מניח שאנחנו מדברים כבר על שני מיליון אזרחים ישראלים שצורכים קנאביס לצורכי פנאי. אפשר להתעלם מזה ואפשר לעצום עיניים, אבל זו לא דרכי. אני מאמין שהסדרה פירושה שחרור והתרחקות מלנסות לרדוף אנשים שעושים משהו שבעיניי הוא כבר חלק מסוים מהנורמה, לצד טיפול מאוד מקיף ואגרסיבי בשוק השחור האדיר, שמגלגל פה מיליארדים במדינת ישראל, ועוזר לאותם גורמים עברייניים להמשיך לעסוק בפשיעה, במקום שהכסף הזה ייכנס ממיסים למדינת ישראל, במקום שנתעסק בלעשות הסברה משמעותית בתוך בתי הספר, לטפל באמת בכך שבני הנוער שלנו יבינו השלכות. אנחנו פשוט נותנים למציאות להתנהל בלי שאף אחד באמת מטפל בה. לכן, שוב, גם אני, גם שרן וגם עוד הרבה חברי כנסת פה חושבים, ושוב, זה בסדר שזה בניגוד לחלק מהאחרים, שהדרך היחידה לטפל בזה היא לא לעצום עיניים, אלא לתת פתרון של הסדרה מקיפה, מלאה, בדיוק כמו שהיה בדו"ח המקיף של עמית מררי ויפעת רווה שהייתה חלק מהוועדה, וגם נפתלי ידידנו ממשרד הרווחה היה גם חלק מהוועדה, אנשים שקדנים ורציניים שישבו בוועדה בין-משרדית, ואמרו באופן אחראי, באופן מסודר, שהגיע הזמן שמדינת ישראל תסדיר את שוק הקנאביס שלה. עד כאן כפתיח, תכף כמובן נשמע את חה"כ וולדיגר, אחרי זה אתכם אם תרצו, ובעיקר, מה שאני הייתי רוצה זה שכל אחד שמדבר, אם יש לו נתונים חדשים או התייחסויות ספציפיות למציאות של החודשים האחרונים, כדי שנלמד כל הזמן מה משתנה ונהיה במעקב, מבחינתי זאת מטרת הדיון. בבקשה, חברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, אז האמת היא שאני באתי לשמוע, כי דיברת על תמונת מצב אז באתי באמת לשמוע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בגלל שאת פה, אז אנחנו לא נגלה הכל. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כששמעתי את מה שאתה אומר, זה כל הזמן קפץ לי באוזן ואני חייבת לומר את זה. אתה אומר "אנחנו לא יכולים להעלים עין ולכן...", אני לא חושבת שאלה שמתנגדים ללגליזציה הם מעלימים עין, ההפך, אני מסכימה איתך והנה יש בינינו עוד הסכמה, אני מסכימה איתך שאסור להעלים עין. אין מחלוקת, וכבר יש לנו שני דברים שאנחנו לא במחלוקת לגביהם, א' אנחנו פועלים לטובת מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל, ו-ב', אנחנו לא מעלימים עין מהתופעה השלילית הזאת, בעיניי, והשאלה היא מה עושים. אתה טוען שהסדרה ולגליזציה זאת הדרך, ואני חושבת על דרך אחרת, אבל אל תקרא לאלה שמתנגדים מעלימי עין, להיפך, ממש לא מעלימים עין אלא שואלים האם זאת הדרך. היום אני משיקה את השדולה, אתה מוזמן ובע"ה גם תגיע, שהיא שדולה למען חוסן רגשי חברתי, ומאבק בסמים ובהתמכרויות בכלל, והשאלה היא האם לגליציה זו הדרך. כלומר, רוצים לדבר על זה אמיתי, להוריד את כל המסכות, את כל החסמים, בואו נדבר על זה ויכול להיות שנגלה שזאת באמת הדרך. אני לא בטוחה, ובגלל זה באתי לשמוע, ולשמוע את תמונת המצב. אני רוצה להאמין שאנחנו נצליח לסלק החוצה את כל רעשי הרגע של גורמים כלכליים, כי המון כסף נכנס לתוך העניין הזה, ונביא גם באמת נתונים אמיתיים, כי כמו שאתה יודע וכמו שאני יודעת, על כל נתון שאתה תביא לי, אני אביא לך נתון אחר. אז אני מקווה שאני אשמע פה באמת אנשים עם האמת שלהם, ואני באתי עם מחשב פתוח ועם יד שתקליד, בשמחה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מעולה. אני רק אגיד במשפט שאני ממש מקבל את ההערה שלך, זה נכון מאוד, יש הרבה אנשים שהם מכירים את המציאות לעומק ובכל זאת חושבים שזה לא כדאי, אבל יש המונים, אני פגשתי כמה אנשים כאלה שהם גם יוצאי צבאי, למשל, וגם פוליטיקאים כיום, שממש לא הכירו את המציאות שהתנהלה מתחת לאף שלהם בצה"ל, בכוחות המילואים, בכוחות הסדירים. כשאני מדבר עם אנשים על זה שבחתונה של הילדים שלהם, ככל הנראה, היה אינסוף קנאביס והם פשוט לא מודעים לזה, ואז כשהם הולכים לבדוק הם אומרים לי שאני צודק, אז לזה אני מתכוון כשאני אומר שיש העלמת עין. יש אנשים כמוך, שמודעים ומכירים היטב ומקרוב, חוקרים ומתעסקים בזה, ויש להם דעה מנומקת, וזה מצוין וחלק מהפולמוס הראוי שיהיה פה. אבל, לדעתי יש ציבור יותר גדול שפשוט לא מבין את היקף התופעה, לא מבין כמה היא נמצאת אצלו בבית, והוא חושב שאפשר להילחם במשהו שקורה אצל מעט אנשים, אז אני רק מדגיש את הפער. בבקשה, עוה"ד יפעת רווה, ממשרד המשפטים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> תודה רבה. כידוע, המלצת הצוות שלנו, הייתה בסופו של דבר אחרי שמיעת הרבה מאוד גורמים כולל הרבה מאוד גורמים שמתנגדים לשינוי, אנחנו אפילו הקפדנו להביא גורמים רבים שמתנגדים לשינוי כדי לשמוע את כל המגוון, הייתה גם עמדת מיעוט של משטרת ישראל שצורפה ככתבה וכלשונה כנספח לדו"ח. היו לנו התלבטויות רבות מאוד, ואני אתחיל עם הדברים שאין מחלוקת עליהם, למשל, אין מחלוקת על כך שצריך לפעול להפחתה של שימוש אצל אנשים צעירים, שצריך להגביר את הטיפול בתחום ההתמכרויות, בתחום הטיפולי, בתחום החברתי. האמירה המרכזית של הדו"ח הייתה מעבר מגישה פלילית לגישה של הפחתת נזקים, והפחתת נזקים זה גם נזקי הקנאביס, כאמור בפרט לצעירים ובפרט לאוכלוסיות פגיעות יותר, וגם נזקי ההפללה. זאת אומרת, בעצם, האמירה המרכזית לא הייתה שזה טוב וכדאי שתשתמשו, אלא שיש לנו תופעה, יש לנו תופעה קיימת, יש אנשים שזה מועיל להם מבחינה בריאותית, נפשית או מכל סיבה אחרת, ויש אנשים שזה מזיק להם, אז בואו נראה מהי הדרך הכי טובה להתמודד עם זה, והאם המשפט הפלילי הוא הדרך המתאימה. בזה הייתה ההתמקדות. אנחנו פרסמנו עכשיו טיוטה של תקנות שתכף אני אדבר עליהם, שהם לא לגליזציה, אבל מגיעות תגובות משני הכיוונים לגביהם. זאת אומרת, מצד אחד, תגובות על למה לא עשינו מספיק ולמה לא עשינו צעד עד לגליזציה, ומצד שני תגובות שמעבירות ביקורת ממקום אחר, כאילו שאנחנו אומרים שזה דבר טוב ודבר רצוי. זאת לא האמירה, האמירה ממש מתמקדת בנושא של השימוש בכלי הפלילי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה רגע לאתגר אותך, למה זה דבר לא טוב? זה עושה נהדר, אמרו פה הרבה לפנייך שזה עושה נהדר, זה עושה טוב, זאת תרבות פנאי נפלאה, בואי תגידי לנו למה זה לא עושה טוב? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> קודם כל, לא אמרתי אם זה עושה טוב או לא. יש אנשים, ולפי המומחים ששמענו, בפרט לאנשים צעירים - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם את אומרת שיש כאן תופעה וצריך להקטין אותה - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לגבי אנשים צעירים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה אומר שהתופעה לא טובה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, לא. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה התנדבות בעם, אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יתנדבו וישפרו את מצב החיים במדינת ישראל. אם יש תופעה שהיא תופעה שלילית, אנחנו רוצים להקטין אותה, אז אני שואלת, אני תוהה תהייה אמיתית ולא כדי להקניט סתם אלא אמיתית, האם זאת תופעה טובה או שזאת תופעה לא טובה? כי היא גורמת לנזקים, נכון שהיא יכולה לגרום לכמה אנשים להרגיש כיף ופנאן, אבל לרוב הגדול זו תופעה שלילית. אמנם אתם לא הייתם ועדה ערכית שדנה בערכים וכולי, אבל מעניין אותי לשמוע מאיפה נקודת המוצא שלך. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, אז אני אנסה בכל זאת לשקף, אולי בצורה יותר בהירה, את המורכבות של הדברים. לא אמרתי שהדבר הזה, ואני לא חושבת שאפשר לומר באופן מוחלט, שהדבר הזה טוב או שהדבר הזה לא טוב. יש אנשים שזה מיטיב איתם, בוודאי בדוגמה הבולטת של שימוש טיפולי ואני לא אומרת רק רפואי - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל קנאביס לצרכים רפואיים זה לא הדיון. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> רק אם אני אצליח לסיים את המשפט עד הסוף, כי זה באמת מסר מורכב. יש פה הרבה מאוד מסרים לא מורכבים, אבל פה אני מנסה להעביר מסר מורכב. אני אומרת, יש אנשים שזה מיטיב איתם בכל מיני אספקטים של החיים שלהם, ויש אנשים, ובפרט, לפי מה שהמומחים אמרו לנו, ככל שהאדם צעיר יותר, זה גם עלול לגרום לנזקים שונים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, ההשפעה הפסיכואקטיבית על המוח בגילאים מאוד צעירים היא גדולה יותר לפי רוב המחקרים. << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> בדיוק. עכשיו, יש הרבה דברים שהם מיטיבים או לא מיטיבים, וזה עניין של מידה, זה עניין של מתי משתמשים, זה עניין של באיזה גיל משתמשים בהם. יש את הדוגמאות הקלאסיות של אלכוהול, אבל יש גם המון דוגמאות אחרות. השאלה מבחינתנו הייתה רק השימוש במשפט הפלילי, וכמו שגברתי אמרה, זו לא הייתה ועדה ערכית, ועדה ערכית של טוב או לא טוב, אלא ועדה פלילית שדנה בשאלה האם המשפט הפלילי הוא הדרך הנכונה להתייחס למי שמשתמש וזה מיטיב איתו, ולמי שמשמש וזה לא מיטיב איתו. זאת ההתמקדות, מבחינתנו ההתמקדות היא מאוד נקודתית בשאלה הפלילית, זהו, ולא בשאלות ערכיות. כן עלתה השאלה, נגיד שיש פה עניין ערכי, אז האם המשפט הפלילי הוא כלי לשימוש בערכים מסוימים של חלק מהאנשים, ולכן, זאת הייתה ההתמקדות, כרגע. בינתיים, כל ועדה שאני שותפה בה וכל דו"ח שאני שותפה בו, ובדיוק היום יש לי גם ישיבה בנושא של צוותי משבר ואני יודעת שזה מאוד קרוב לליבך, זו ועדה שעמדתי בראשה ומאוד הייתי רוצה שזה ייושם, ואותו דבר גם כאן, אני הייתי חלק מהדבר הזה. לוועדה הראשונה, בשנת 2016, אני הגעתי בלי עמדה מוקדמת מראש, ובוועדה השנייה כבר הייתה לי עמדה מגובשת. אני יכולה לומר שעמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שעמדה בראש הוועדה, באה בלי שום דעה מוקדמת, באמת למדה את הנושא, ובאמת אנחנו הקפדנו להביא מגוון של אנשים. אני אתייחס לנושא הכלכלי, אנחנו הוצאנו קול קורא וקיבלנו מאות תגובות, ולא הבאנו בפני הוועדה, כהחלטה מודעת, גופים כלכליים. זאת אומרת, מבחינתנו גם רצינו לשמוע את הנושא של נזקים, גם רצינו לשמוע דגמים של מדינות אחרות, שמענו אנשים מקולורדו ואנשים מקנדה, אלה שני דגמים שונים וגם התוצאות שלהם והמסקנות שלהם היו שונות לחלוטין. שמענו בנושא של זכויות אדם, שמענו את הסנגוריה, את התביעה, זאת אומרת, שמענו את כל מי שעוסק בקטינים ונוער ובטיפול. בנושא הכלכלי, אכן אנשי משרד האוצר היו חלק מהוועדה כי יש פה גם פן כלכלי, אבל אנחנו מבחינתנו, כהחלטה של הוועדה, קיבלנו אמנם דברים כתובים, אך לא זימנו גופים כלכליים, שגם ביקשו להיפגש איתנו, ואנחנו החלטנו שאנחנו לא נפגשים עם גופים כלכליים, כי זה יכול להיות שיקול של המדינה אבל זה בוודאי לא שיקול שלנו כמשרד המשפטים, ולכן את הדבר הזה שמנו בצד. ההחלטה שלנו הייתה לחלוטין מהמקום הפלילי ומיתר האספקטים, וגם היו לנו המלצות בנושאים הטיפוליים. עיקר ההמלצות בהקשר הזה, היו בהקשר של הפחתת נזקים, ופה אני חושבת שיש הסכמה בין כולם, לא משנה מהי העמדה הסופית, שבוודאי צריך להגביר ולטייב את הנושא הטיפולי, ההתמכרותי, והחינוכי. מכיוון שכרגע אין יישום של הדבר הזה, עמדו - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע אחד, עוד שאלה לגבי מה שאמרת עכשיו. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני קראתי את הדו"ח אבל לא אתמול ולכן לא הכל מסדר לי בראש, אני לא זוכרת, האם בהמלצות שלכם הייתה גם היררכיה? קרי, לו"ז, כך שלפני שלא עושים א', ב', ג', ד', ה', אין שום המלצה להמשיך ל-ו', ז', ו-ח', וכשאני מדברת על ח' זה למעשה בסוף הלגליזציה שאתם מדברים עליה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כי אני מכירה דוחות ותוכניות רבות קודמות שדיברו על כמה חשובה מערכת החינוך, וכמה חשובה הסברה, וכמה חשובה מודעות, והכל היה חשוב, אבל בסופו של דבר המשיכו מההפללה של ארדן, ובפועל, לטיפול האמיתי שזה גם מניעה, וגם הסברה, וגם הגברה של מסגרות הטיפול בקהילה ומחוץ לקהילה, לא הזרימו שקל. אז יצאנו לא במצב ששני הצדדים מרוויחים ממנו, אלא ששניהם מפסידים. ולכן, השאלה שלי היא, האם זה מאוד ברור וחד משמעי, שלא מתקדמים צעד אחד קדימה לפני שקודם כל מבצעים את כל הדברים שצריך לבצע לפני כן? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז בהחלט הייתה התייחסות בהמלצות של הצוות. תכף אני אתייחס ליחס בין זה לבין העבירות המינהליות שעומדות להיות עכשיו, אבל בהחלט, חד משמעית, ההמלצה של הצוות היא אומרת כך: "...נוכח השינוי המשמעותי שיחול, ככל שיוחלט על שינוי מדיניות בנוגע להפללת הצריכה של קנאביס ואימוץ מתווה של הסדרה...", כלומר לגליזציה ורגולציה. "...נדרשת היערכות יסודית ומקיפה של כלל המשרדים והרשויות הנוגעים בדבר, בהיבטים שונים, לרבות הקמת מערך הסדרה, על מנת למנוע נזקים שייגרמו בהיעדר מענים והיערכות מתאימים, כפי שעלה בדיוני הצוות וניתן להם ביטוי בדו"ח זה. הצוות סבור כי על ההסדר החקיקתי בישראל להיכנס לתוקף תוך תקופה מספקת שתיקבע, ולאחר ביצוע מלוא ההכנות הנדרשות על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, זאת בעיקר כדי למנוע חיזוק של השוק השחור שעלול לשמש מקור הספקה עבור אנשים שכיום אינם צורכים קנאביס, אך יעשו בו שימוש ככל שיוחלט על לגליזציה, על מנת למנוע שיווק של חומר ללא פיקוח על טיבו, על מנת למנוע בלבול וחוסר בהירות בקרב הציבור בנוגע למדיניות הנוהגת, ונזק נוסף לבריאות הציבור בהיעדר הסברה ומענים בתחום הבריאות והרווחה...". << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא הבנתי מספיק שזה היררכי. לא כתוב כאן בצורה חד משמעית שההמלצה שלכם היא שאין להתקדם בשום צורה שהיא בהסדרה חקיקתית כזו או אחרת - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זו המשמעות של הדברים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא שמעתי, באוזניים שלי, אבל שוב, יכול להיות שאני - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, מבחינתנו - - - << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> בטיוטות של החלטות ממשלה שהוגשו אחרי, זה היה מאוד היררכי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אשמח לראות אותם, כי אני לא ראיתי. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הנה, אז בהמשך כתוב: "...היערכות כזאת חיונית כבר כעת בכל הסדר חוקי שייבחר, ואף אם לא ייעשו שינויים של ממש..." והנה, פה הדברים בהירים גם לפני שבכלל יש לגליזציה והסדרה, "... זאת לאור העובדה שהשימוש, לרבות שימוש של צעירים, קיים בהיקף ניכר כבר היום, ובוודאי לאור החששות מהרחבת היקפי השימוש ככל שישתנה המצב החוקי...". << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מעולה, אז אגב אחר כך - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, פשוט יש מציאות שבה, למשל בוועדה הזאת ובוועדות אחרות שאת הולכת אליהן, מנסים לשפר את המענים שהמדינה נותנת לכל מה שקשור למשל להתמכרויות, משרד החינוך, הרווחה - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תקציב המדינה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בתקציב המדינה יש הרבה מאוד כסף להתמכרויות, אני מזכיר לך, אחרי הרבה שנים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שאני שואלת, הדו"ח הזה נכתב ב-2020, היום אנחנו ב-2022. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל זה חלק מהמענים. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אחרי זה אתייחס לשינויים, אבל ההמלצה שלנו היא שכבר עכשיו, ויפה שעה אחת קודם, יינתנו המענים ותהיה הרחבה של המענים, בהחלט, זאת ההמלצה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, יפעת, חשוב לי שתשלימי, ואני אשמח שתתייחסי לסוגייה של העבירות המינהליות והשינוי של התקנות. << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> אוקיי, מכיוון שכרגע, בשלב הזה, ואני שמה את זה על השולחן, תקנות העבירות המינהליות זה לא יישום של הדו"ח. אנחנו במצב שבו עומדת לפקוע הוראת השעה, יש אופציה, והיו בין מבקרינו משני הכיוונים כאלה שאמרו שזה עדיף לחזור אחורה. זאת אומרת, או שעדיף לחזור אחורה בגלל שעדיף, שוב, להחמיר את המצב הקיים, או שעבירות מנהליות זה לא דבר שעושה שינוי מספיק. גם הובעו חששות שונים מהעבירות המנהליות שנעשות בחקיקת משנה, ותכף אני אתייחס גם לחששות האלה, ולכן עדיף במצב כזה כבר לחזור אחורה, למצב שבו זה היה פלילי לחלוטין, ולפי הנחיית היועץ, בפעם הראשונה, ברוב המקרים אם לא היה עבר פלילי, היו סוגרים את התיק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> לכל החלטה בנושא הזה יש מחיר, זאת אומרת, כל עוד התקנות לא יאושרו יש גם את האופציה לחזור אחורה, אנחנו חשבנו שיש לזה מחירים כבדים כי גם אם סוגרים את התיק זה נרשם, ויש עם זה קשיים. נבחנים במקביל גם נושאים של התייחסות ספציפית לרישם הפלילי, אבל ברגע שחוזרים אחורה, ההתייחסות לזה חוזרת להיות בבסיסה פלילית לחלוטין, ואנחנו ראינו בזה קושי. ההסדר של עבירות מנהליות זה הסדר ביניים, הוא לא ממש אי הפללה, והוא בוודאי לא מתיר, זאת אומרת, זה עדיין נשאר בתוך המשפט הפלילי, זה לא היתר. ובמובן הזה, המלצת הוועדה לתקופת הביניים הייתה נקודה שהייתה לגביה התלבטות גדולה, האם לעשות משהו הדרגתי או לחכות. בוועדה, אנחנו התמקדנו יותר בקנדה מאשר במדינות שבהן הדברים נעשו בצורה הדרגתית. קיבלנו נתונים לגבי מדינות שבהן הדברים נעשו בצורה הדרגתית, ואני מסכימה עם זה שמאוד קשה למצוא נתונים מהימנים מפני שזה מאוד תלוי, אבל השתדלנו ללכת לרשויות הפורמליות, והרשויות הפורמליות הופיעו בפנינו, כולל בקנדה, אלה שעמדו מאחורי הדו"ח, וגם בקולורדו, בעלי תפקידים פורמליים. בקולורדו שמענו על הרבה מאוד קשיים, לעומת זאת בקנדה הם עשו הסדר שבו הם דווקא הקפידו לעשות את כל ההיערכות מראש, הם נתנו שנתיים שבהן לא היה משהו הדרגתי, הם הקפידו לעשות את כל ההיערכות ואז הם עשו לגליזציה מלאה. לפחות לפי הדיווחים שלהם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלהם, מכיוון שעשו מראש תוכניות לגבי קטינים, תוכניות מסוגים שונים וגם הושקע בהן תקציב גדול מאוד, הם ראו אפילו הפחתה, והפחתה משמעותית של שימוש נוער, וזה נתון שהפתיע אותנו. הם ראו הפחתה, ואני אומרת הפחתה כי לפעמים אומרים מיגור וזה בסדר כאיזשהו יעד, אבל הפחתה זה דבר טוב, הפחתה הדרגתית של רכישה מהשוק השחור לטובת רכישה מחנויות פורמליות שיש עליהן את הכללים השונים של ההסדרים. לעומת זאת, מקולורדו הנתונים באמת היו אחרים ופחות טובים, הייתה עליהם יותר ביקורת ממה שאנחנו שמענו - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושבת שגם קולורדו זזו אחורה בכלל בכל הלגליזציה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז בדברים האלה שמענו כל מיני דברים, אבל בהחלט - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז חשוב לשמוע את זה פה, כלומר, אני לא יודעת מה את שמעת, את כמשרד המשפטים שעבדה ובדקה, אז כדאי שתגידי לנו פה את כל הנתונים שאת יודעת. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לי לא ידוע על זה שהם זזו אחורה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק שנייה, אם עושים מחקר השוואתי אז צריך לבדוק, ואני סומכת על אנשי משרד המשפטים וכל מי שישב בוועדה, שבדקו את זה לפני ולפנים, כי מדובר בפיקוח נפש ודברים שהם חשובים ביותר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואם לא נעשה, או שיש יותר מידי נתונים ולא יודעים לברור את זה, אז בואו נגיד את זה בריש גלי, אנחנו אור לגויים, אנחנו הראשונים שעושים את זה על סמך הימורים או חישובים או דעות כאלה ואחרות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא, לא, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אבל זה פשוט לא נכון, אפשר להגיד את זה אבל זאת לא תהיה האמת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני שמתי סימן שאלה בסוף. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אה, בטח שלא. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה ממש לא מה שאמרתי. אנחנו בדקנו בקולורדו, את אומרת שהם חזרו אחורה, אני לא יודעת למה הכוונה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, צריך להגיד גם שהדו"ח הופק בנובמבר 2020, אנחנו כבר שנה ורבע אחרי, אז היא מתייחסת לאותם נתונים - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כן, אז אני לא יודעת אם עכשיו מישהו חזר אחורה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני שואלת מה היה, האם הם בדקו? הרי אי ההפללה או התקנות החדשות אלה דברים שהם נעים, ואם משרד המשפטים עובד על זה אז הם כל הזמן עם היד על הדופק, אתה ואני אולי פחות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אנחנו מתמקדים בקנדה. באיזשהו שלב, בגלל שאנחנו שמענו אז מקולורדו, אז בדקנו יותר מלפני ולפנים. זאת אומרת, גם בדקנו את החקיקה אבל לא מספיק לבדוק רק את החקיקה, כי הרבה פעמים מפספסים דברים שקורים במציאות, ולכן בפני הצוות הופיעו הרבה מאוד בעלי מקצוע מכל התחומים, גם מקולורדו וגם מקנדה. בניסיון של קולורדו היה להם הרבה ביקורת עצמית על התהליך שהם עברו, בין היתר בגלל שבאמת הם עשו את זה בשלב מאוד מוקדם, ולכן, אחר כך הקנדים כבר למדו גם מהם וגם מוושינגטון ויכלו לטייב את הדברים, ולכן באיזשהו שלב אנחנו התמקדנו בהסדר הקנדי שממנו אנחנו למדנו ואת אנשי המקצוע שם שמענו. יש הרבה מאוד מדינות בארצות הברית שיש להן הסדרים, אבל באמת קנדה בשלב די מוקדם מופה כמקום שהייתה בו הצלחה, ומקום שבאמת עשה את כל החשיבה מראש אחרי שהוא למד מקשיים של מקומות אחרים, ולכן הוא היה מקום שמבחינתנו היה ראוי ללמוד ממנו, ואני חושבת שכן הייתה למידה מאוד מעמיקה של הדבר הזה, אני חושבת שזה גם בא לידי ביטוי בדו"ח. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עוד שאלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, את תשאלי, אין בעיה, אבל אנחנו נעצור את זה אחרי זה פשוט כדי שגם אנשים אחרים יוכלו לדבר. הדיאלוג הזה הוא משמעותי, אבל יש עוד. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אשמח גם להמשיך את זה אחר כך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, 100 אחוז, בשמחה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> באמת, אנחנו תרגמנו את כל הדו"ח של קנדה ואת כל התקנות שלהם. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לקחתי. אני רק אשאל. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> בשמחה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שבקנדה ראו הפחתה משמעותית ברכישה בשוק השחור? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האם ראו גם הפחתה בשימוש בכלל? כלומר, האם אצל ילדים ונוער ומתבגרים עד גיל 27 ראו הפחתה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לא עד גיל 27, למיטב זכרוני היה הבדל בין קטינים ממש לבין הגיל שאחרי, אין לי את זה מול העיניים אבל אני אקח תכף את הדו"ח ואני אראה לך, אפשר גם אחרי זה, כי אני רוצה לדייק בדבר הזה ולא להגיד את זה מהזיכרון. מה שאני זוכרת, זה שבגיל צעיר הייתה הפחתה, בגיל מבוגר יותר הייתה עלייה מסוימת, ולגבי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לדעתי מאז הדו"ח היו עוד פעם נתונים, לפי מה שאני זוכר הייתה ירידה, אבל יכול להיות שיש פה אנשים שגם ידעו להגיד, אולי אופיר יוכל. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשמח שתתני לי את התשובות, גם לגבי כמות אלה שהתמכרו, כלומר, האם מספר אלה שנזקקו לטיפול עלה או ירד? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> מכיוון שהדבר הבטוח שיש בו ירידה הוא הזיכרון שלי, אני ארצה אחר כך לעשות את זה בצורה מדויקת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 100 אחוז. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, חלילה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> עכשיו, לגבי העבירות המנהליות, אז אנחנו באמת הפצנו את זה ומתחילות להתקבל הערות. קיבלנו ביקורת משני הכיוונים, אנחנו נשב על זה, ועל חלק מהדברים אנחנו כבר דיברנו עם היועץ המשפטי לממשלה הקודם ואנחנו נצטרך לאשרר את זה עם היועצת החדשה, למשל נושא הרף הראייתי. זאת אומרת, הובעו חששות שהמשטרה תתחיל לעצור אנשים בגלל שאין לנו את אותו סעיף בהוראת השעה שמאפשר לבדוק את החומר אחר כך. בזמנו, אנחנו פנינו ליועץ המשפטי מנדלבליט וביקשנו אישור לתיקון הנחייה, אישור עקרוני שאפשר יהיה, אם נותנים את הדו"ח, לעשות את הבדיקה רק בדיעבד, בדיוק לחסוך את הדבר הזה. גם המשטרה לא מעוניינת בזה, יש פה אנשי משטרה ואני מניחה שהם ידברו על זה, וגם כמובן מבחינת האנשים עצמם, אבל אני אומרת את הדברים בזהירות, כי אנחנו נאשרר את זה עם היועצת המשפטית לממשלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי << דובר_המשך >> יפעת רווה: << דובר_המשך >> עלתה השאלה של עבירות חוזרות. בנוסח של הוראת השעה כתוב במפורש שהקנס יהיה רק על שתי עבירות, אחר כך יש הסדר מותנה ואחר כך הגשת כתב אישום. פה זה לא כתוב, אבל אכן, חוק העבירות המנהליות מאפשר בנסיבות מיוחדות שיירשמו כן להגיש כתב אישום, ולכן גם את הנושא הזה של מה עושים עם עבירות חוזרות ומה לא עושים, אנחנו נצטרך לאשרר מול היועצת המשפטית. הכוונה שלנו היא גם כמובן להקל במצב אבל אנחנו נצטרך גם את הדבר הזה לאשרר מול היועצת המשפטית. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> האם עלתה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, מיכל, אבל המון אנשים מחכים, אנחנו כבר חצי שעה לתוך הדיון ושלושה אנשים דיברו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תשלימי את המשפט ואז נעבור הלאה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אז אני אומרת, אנחנו עכשיו בבדיקה, ובבדיקה של הערות מכל הכיוונים, ומכיוון שיש לנו גם דדליין אנחנו מנסים לעשות בדיקה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, אנחנו בזמנים קצרים גם בנושא הזה, גם דעתי מורכבת על השינוי הזה, אבל צריך להגיב להוראות שעה שפוקעות, ובסוף, אני חושב שהכיוון הוא חיובי. לפני שנעבור לאופיר מליגלייז, אני מנחש ומקווה שיש לו גם נתונים וחידושים, נעבור לנפתלי יעבץ, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, בבקשה. << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> בהתייחסות די תמציתית, אני אומר קודם כל, כמו שאמרת היו"ר, לגליזציה כרגע לפחות לא עומדת על הפרק מההיבטים הפוליטיים, וככל שתהיה התקדמות בנושא אז אנחנו מן הסתם נוכל להעביר התייחסות מפורטת. אני כן אומר, שבעיקרון אנחנו כבר נמצאים בחששות מאוד גדולים לאור המצב הקיים. אנחנו מדברים על זה שמשהו כמו אחד מחמישה או אחד משישה שסובלים מהתמכרות מגיע בסופו של דבר לטיפול. במסגרת ההמלצות, אנחנו הגשנו בקשה מאוד נרחבת להרחיב את המענים הטיפוליים, כשאני גם סבור שיש לזה מקום ככה או ככה, בין אם זה מתקדם ובין אם לא, יש מקום להרחיב את המענים הטיפוליים. אני אשמח גם להתייחס לעניין של התקנות המנהליות. יש לנו הרבה מאוד חששות בצד של גורמי המקצוע וגורמי הטיפול ביחס לתקנות האלה, בעיקר בגלל שזה מייצר איזשהו מצב של אפשר להגיד לגליזציה דה פקטו, להוציא את זה לגמרי מהמסלול הפלילי, לעשות את זה במסלול המינהלי, וכל זה בלי שאנחנו בכלל מתייחסים להרחבת המענים הטיפוליים ומדלגים על כל החלק הזה. אני אומר שבפעם הקודמת שנכנסו לתוקף כל התקנות המנהליות, גם אז דובר על זה שהמשרדים החברתיים, הרווחה, החינוך, יקבלו איזשהו תקציב לטובת מתן מענים, תקציב שלא הגיע בסופו של דבר, ויכול להיות שגם הפעם לא יגיע. אני אדבר על איזשהו היבט נוסף, והוא שככל שבאמת מתקדמים עם ההמלצות לתקנות המנהליות, שירות המבחן אצלנו ממליץ באופן מאוד חותך לנסות לייצר סיטואציה שבה בעצם כתחליף לקנס יהיה אפשר לבצע סדנה טיפולית, אולי קצת בדומה לחוק לאיסור צריכת זנות, ששם באמת המשטרה מחלקת את הקנסות ואנחנו מקבלים בסוף את מקבלי הקנסות לטיפול אצלנו. אז גם כאן בסיטואציה הזאת, זאת המלצה שאנחנו הגשנו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק מה שאני דיברתי עליו אז בזמנו. אם עושים את זה מינהלי, שוב, לא שאני מסכימה, אבל זה יהיה כמו עבירות תנועה, שיש מספר נקודות ואז אם עוברים את מספר הנקודות האלה, מחויבים לעשות קורס נהיגה מונעת, אז אם עושים את זה, שוב, אני לא בעד, אבל - - - << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> נכון, זאת ההמלצה שלנו, שכבר מהקנס הראשון זה יהיה אפשרי לעשות סדנא כחלף קנס, ומהקנס השלישי ומעלה זה כבר יהיה חובה, כמו שאמרת בדוגמה של - - - << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אתה מדבר על קטינים? << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> לא, אני מדבר על בגירים. אבל לגבי קטינים, אז אנחנו באמת ממליצים מאוד להחריג את כל הקטינים מהעניין הזה של התקנות המנהליות, כשלהבנתי ההסתייגות הזאת גם התקבלה על ידי משרד המשפטים, ומתקיימים דיונים ספציפיים בנושא הזה. אני אומר שגם נמצא איתנו בזום שבי אהרון, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, שגם יוכל מן הסתם להתייחס לאתגרים בתחום הזה. תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה לשניכם. אני רק אגיד, שכל סיפור אי ההפללה, נקרא לו כך ככותרת, עוד יגיע כמובן לדיון מסודר בוועדת חוק חוקה ומשפט, ושם נקדיש לזה את כל הזמן הראוי, ואולי נעשה תיקונים לכאן או לכאן. טוב שאנחנו נוגעים בזה פה בדיון הזה, אבל זה לא מהות הדיון. בבקשה, אני אשמח לעבור אליך, אופיר, מייסד עמותת ליגלייז, ומהבקיאים בתחום בעיניי, בבקשה. << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> דיברנו על נתונים, אבל אני באמת חושב שיש פה בעיה עקרונית לפני זה. אני, בסופו של דבר, מקדם לגליזציה מהבחינה הכי רחבה, זאת אומרת, אני לא חולה, אני לא הלום קרב, אני לא שום דבר כזה, אני פשוט הצטרפתי מתוך זה שבאמת ראיתי בעיניי את הפגיעה הכל כך חמורה של המלחמה בסמים בהרבה אנשים, וזה מה שכרגע קורה. משטרת ישראל מנהלת מלחמה בקנאביס, ובמלחמה הזאת יש נפגעים, זאת ההגדרה של המשטרה וזה המצב כרגע. מה שאני אומר מתואר באין-סוף מחקרים, באין-סוף דוחות. דיברנו פה על נתונים שהתבקשנו להביא. המתנגדים ללגליזציה, אני אבקש שהם יראו את הנתונים לגבי כמות האנשים שנפגעו מהמלחמה הזאת, ואני אתן דוגמה מידידה קרובה שלי, ששמה קץ לחייה לפני כמה חודשים, וזאת דוגמה קלאסית של בן אדם שכספו אזל והוא לא היה יכול להגיע לשום מקום ולהתקבל לשום עבודה בגלל שהיה לו הרבה תיקים פליליים. אני מ"פ בצה"ל, היום במילואים, אני הייתי מ"פ בצה"ל בסדיר שלי, אני צרכתי קנאביס בתיכון ואף אחד לא בדק אותי מעולם, וברוך השם, כי אם משטרת ישראל הייתה עושה את עבודתה נאמנה אז היה מ"פ אחד פחות בצה"ל ויש כמוני עוד מאות ואלפים. לעומתי, יש לי חבר אתיופי מגיל שש, הוא לא מעשן סיגריות. בדקו אותו מספר פעמים בחייו, הוא לא עישן סיגריה בחייו, הוא מהנדס נחמד בחברה כלשהי לא משנה איזה, הכל בסדר, הוא בחיים שלא לא השתמש ואפילו לא ניסה, אבל אותו בדקו כמה פעמים ואותי לא בדקו. זאת אומרת, המלחמה בקנאביס מייצרת בצורה סיסטמתית, מבלי שאנשים שעוסקים בדבר חושבים שהם רעים או טובים או מנסים לפגוע באף אחד, הם מייצרים באופן סיסטמתי אנשים עם תיקים פליליים על פעילות פנאי פחות פוגעת בצורה סטטיסטית ברורה משימוש באלכוהול, טבק, סוכר, וסמי מרשם כמובן, האופיאטים, כשאנחנו מדברים על כמות ההרוגים וכן הלאה. מי שרוצה להסתכל בנתונים, ישנן מדינות שעשו לגליזציה וכולן מרוצות, הן בהיבט השימוש של הנוער, הן בהיבט ההפרדה המרכזית שיש לנו מהתופעה של ארגוני הפשיעה, ומהפגיעה בסמים התחליפיים, שהם באמת אם כל הסכנות. אני ראיתי בתיכון אנשים קונים סמי פיצוציות, והנזקים הם אדירים. אנשים שמגיעים למכוני גמילה, הרבה פעמים אומרים שהם מגיעים בגלל קנאביס, והרבה פעמים הם באמת מגיע בגלל קנאביס אבל הרבה פעמים הם מגיעים כי הם פגשו איזשהו סם שלא גודל כראוי וריססו אותו באיזשהו משהו כדי שהאפקט יהיה יותר חזק, או שהם קנו איזשהו סם פיצוציה. אני לא מייצג עכשיו, אבל כמו שנאמר פה, על ידי כל משרדי הממשלה, אנחנו לא איפה שהיינו לפני חמש ושש ושבע שנים. כל משרדי הממשלה בחנו את הדבר בצורה מאוד רצינית ובוגרת, גם בעקבות דברים שקרו בעולם, והם הגיעו למסקנה שהמדיניות הנוכחית היא פוגעת בציבור, ודווקא בציבור החלש ביותר. אנחנו לא יכולים לבער את תופעת הסמים האופיאטים, יש לנו אנשים מהמניין בכל החברות והממשלות והגופים והארגונים שצורכים סמי מרשם בצורה חוקית, הכל בסדר, הם לא אזרחים פחות טובים בגלל זה, ואנחנו לא מתנהגים אליהם ככה. כך יש להתייחס לאוכלוסיית צרכני הקנאביס, בעיקר כשברור שרוב האנשים שלומדים היום רפואה באוניברסיטאות, הנדסה, ממשל, משפטים. סטטיסטית, קציני צה"ל או השתמשו או ישתמשו, וזה פחות מסוכן מדברים אחרים. לכן, אני מבקש רגע, כי אני פשוט מרגיש שהדיון הוא תירוצים על למה זה לא כזה נורא. הנורא הוא המלחמה, המלחמה בנו היא הפגיעה. תחשבו שכיום, אזרחי מדינת ישראל רגילים להיות פושעים. זה התחום היחיד שאני פושע בו בחיי, אין עוד תחום אחד בעולם שאני פושע בו. יש כמוני מיליונים היום בישראל. זה מייצר דבר מאוד שלילי בנוגע לפגיעות האפשריות, כמובן. אני חושבת שנציגת משרד המשפטים נתנה את ההתייחסויות בצורה מאוד רצינית ולכן אני לא ארחיב. אני חושב שנגעתי בעיקרי הדברים מבחינתי. מבחינת נתונים, אני מכיר את הנתונים של 47 אחוזי ירידה בקרב בני נוער, אבל אני מאמין שבאמת, מי שרוצה לעבור על הנתונים כמו שצריך כי הוא מרגיש לא משוכנע, אני לא אזרוק פה קוריוזים כאלה ואחרים. מיליונים מתים בעולם מסוכר, אלכוהול, טבק, סמי מרשם, אין הרוגים כלל מקנאביס באופן ישיר. כמובן, שקנאביס יכול להגיע למצבים של חרדה, יכול להגיע למצבים של חוסר יציבות נפשית, אני לא אומר שזה סם שהוא חף מבעיות, אבל אני אומר, הדברים האחרים שאנחנו יודעים להתמודד איתם הם יותר גדולים. לכן, אני כן תוהה האם מי שמתנגד היום בדק בצורה רצינית את הנתונים, כפי שעשו ממשלות בקנדה ובפורטוגל? אני מכיר גופים רפואיים, גופים ממשלתיים, גופים ערכיים, כל מי שבחן את הסוגייה לעומק, הסוגייה של הנפגעים היא עצומה. אני צריך ללוות משפחות של חולים עם ילדים אוטיסטיים ולהתחנן, מה, המדינה נגדם? אני צריך ללוות אנשים שבגיל 15 תפסו אותם על קנאביס והם חושבים איך הם יתגייסו לצה"ל ואיך יתייחסו אליהם, מה זה קשור? זה לא עוזר לאף אחד, זה לא פותר שום דבר, והמשטרה נפגעת מזה לדעתי מבחינת היחס שלה לאוכלוסייה ואיך שהיא תופסת אותה, וזו היום נקודה מהותית. ארגוני הפשע מרוויחים. אמרנו שלא נדבר על כלכלה, אבל בואו נדבר על כלכלה בסיסית, כשנותנים לארגון עוד תקציב, הוא גדל, אין אפס. אני מתעסק בהרבה תחומים בחיים שלי והם מאוד כלכליים, אני מתעסק בסיכוני אקלים ועוד הרבה דברים, וכשנותנים לעסק עוד מקור הכנסה, הוא גדל. ארגוני הפשע מקבלים היום מיליארדים ממדינת ישראל כסובסידיה על זה שמשטרת ישראל רודפת את החוקיים. זאת סובסידיה ישירה לארגוני הפשע בעולם ובישראל בפרט, וזה נותן להם קשר ישיר לקפיצה אחרי זה לסמים קשים. בגלל שילד בגיל 14 מתחבר לסוחר סמים, אחרי זה כשהוא בגיל 17 והוא רוצה להתנסות בסמים יותר גרועים, יש לו קשר ישיר. מיליוני אזרחים היום נמצאים בקשר ישיר עם סוחר סמים, למה? למה שמיליוני אזרחים ינהלו מערכת מקבילה למערכת החוקית שלהם, מערכת אי חוקית, שהיא חלק מחייהם, שהם פעם בחודש או חודשיים או שבוע משתמשים בה? זהו, כפי שאמרתי, אני כאן 100 אחוז רק מתוך הסיבה שאני רוצה לייצג את האנשים שנפגעים מהמלחמה הזאת, ויש רבים מהם, מהרמה הכלכלית ועד הרמה של ההתפתחות, עד הרמה של ההשתלבות, עד הרמה של האפליה, ועד למצב שבאמת טלטל אותי לפני כמה חודשים, כשידידה קרובה ממש, ומבחינתי זה השילוב של המצב הכלכלי עם המצב המנטלי - - - אני צריך להגיד, מכון הגמילה שהיא הייתה בו הוא בטירה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל אני לא ממליץ לאף אחד מכם שהילד ילכם יאלץ ללכת למכון גמילה בטירה בגלל שמשטרת ישראל תפסה אותו עם קנאביס. אני לא מאחל את זה לאף אחד במדינה הזאת, ממש לא מאחל שתהיו במצב כלכלי שזה יהיה המקום שבו אתם מטופלים. אני יכול להגיד שהשיחות הכי לא יציבות נפשית עם הגברת הזאת היו כשהיא הייתה במכון הגמילה בטירה, וכמובן שהיא התאבדה ביום שהיא יצאה ממכון הגמילה בטירה, במוצאי שבת. אני לא יודע איזה מכון גמילה מוציא במוצאי שבת מישהו ולא בשעת בוקר. סיימתי, אני דיברתי הרבה, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> דיברת הרבה, אבל אני חושב שאמרת כמה דברים חשובים, ואני שם בצד רגע את הסיפור של מכון הגמילה. אני חושב שהנקודה הכי מרכזית, שאני בדרך כלל אומר אותה וטוב שהיית פה כדי להזכיר אותה, זה הסיפור של הקשר הישיר, אם זה בטלגרם או באמצעים אחרים, של בני הנוער ושל צעירים לגורמים עברייניים, באופן הכי שערורייתי שאפשר בעיניי. במקום שאנחנו ניקח את כל המשאבים המדינתיים והכלכליים, ונשקיע בלנתק את הקשר הזה, ולייצר מציאות שבה מי שבגיר כבר ייצור קשר עם מקום שפשוט יכול למכור קנאביס בצורה חוקית, כשאנחנו יודעים מי גידל את זה ומאיפה זה הגיע, אנחנו פשוט מייצרים מציאות בלתי אפשרית, ואחר כך, חד משמעית, מכוני הגמילה מתפוצצים באין-סוף אנשים שמגיעים אליהם. אני יודע את זה, ביקרנו שם גם ביחד וגם בנפרד, הייתי בהרבה מאוד מקומות לאחרונה. אז אני חושב שזאת נקודה מאוד משמעותית. ככל שהעולם מתקדם, גם את זה צריך להגיד, הקשרים הבלתי אמצעיים עם גורמים עברייניים נהיים הרבה יותר פשוטים, הרבה יותר קלים, כולם יודעים את זה, הטלפון הפך להיות מציאות שבה פשוט לא צריך אף אחד. אני יכול להראות לכם את ההודעות שאני מקבל כל יום לטלפון שלי, על כל חומר אפשרי בעולם. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה עוד לשמוע הרבה אחרים, אבל אופיר, אני קודם כל חייבת להגיד לך שאני מבינה אותך. אתה יודע, אם זה לא היה מורכב, לא היינו פה, המציאות היא מורכבת, זה לא פשוט. אבל, אני כן חייבת להגיד לך, אתה אמרת פה שאתה תוהה האם מישהו שמתנגד כיום בדק את הנושא, אז תתפלא, כן. זה לא פייר שאתה לוקח רק צד אחד. כמו שאני מעריכה אותך שהלכת ובדקת, אז גם אלה שמתנגדים הלכו ובדקו, הם לא עושים את זה בתור דווקא. << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> אני מסכים עם מה שאת אומרת ב-100 אחוז, אני רק אומר שסך הכל המסקנות הן די חד משמעיות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ממש לא, זה ממש לא נכון, אני מצטערת אבל אני חולקת עליך ומותר לנו לחלוק אחד על השני. אני חייבת להגיד לך שאני מבינה את אותם אנשים שאתה מדבר עליהם, מצד שני יש כל כך הרבה אנשים אחרים שאני רואה כשאני מסיירת לילות וימים בבתי חולים פסיכיאטריים, בהוסטלים, במכוני גמילה, במרכזי גמילה, אני רואה במו עיניי את אלה שנפגעים מהדבר הזה. אתה אולי חי בתוך החברה שבה אתה רואה את אלה שזה לא פוגע בהם, או שאולי זה עושה להם קצת טוב, אבל יש לנו כמדינה אחריות גם לאותם אלה שנפגעים, ולכן זה לא כזה פשוט מה שאתה אומר. אני רוצה לסיים כי אני רוצה לשמוע עוד אחרים, אמרו שידברו על המצב נכון להיום אבל בינתיים לא שמעתי דברים אחרים נכון להיום, אבל אני כן אומר לך שאם אתה מדבר על זה שאת השוק השחור אנחנו נמנע והילדים והנוער לא יגיעו לעבריינים, אז אני חושבת שזה הפוך, ככל שנדבר על זה שזה מותר וזה בסדר וזה בריא וכן הלאה, זה מחלחל למטה. כבר שמענו פה אצלך בוועדה נציגים של ועד התלמידים שאמרו את הדברים האלה בדיוק. כלומר, ברגע שמדברים על זה, וככל שנדבר על זה יותר, שזה בריא ושזה משמש כתרופות, אני לא מדברת כרגע על החולים, הקנאביס לצרכים רפואיים זה בוועדה למטה ויש גם ועדה מיוחדת שמטפלת בזה, נשאיר את זה רגע בצד, אני מדברת על לגליזציה כללית, שזה לא יהיה דבר שהוא אסור, וזה מאוד מסוכן בגלל שיש לנו אחריות על הנוער שלנו. נכון, ברגע שלאופיר יהיה מותר לקנות בחנות, יבוא ילד בן 18 ויגיד שאם לו אסור לקנות בחנות אז הוא ילך לשוק השחור, השוק השחור רק יפרח עוד יותר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הוא כבר בשוק השחור. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אבל אתה רוצה למנוע את זה, ולדעתי יותר יגיעו לשוק השחור כי ברגע שזה לא מסוכן - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אני מכבד את דעתך, אבל זה לא משתקף - - - << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> אז הנתון של 47 אחוז פחות בקנדה הוא האחוז שעליו מדברים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תראה מה קרה בקולורדו, תראה מה קורה היום - - - << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> אין בעיה, אבל אני רק - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אופיר, שנייה חבר'ה, זכות הדיבור שלי. אנחנו נעבור לאנשים נוספים, כי אף אחד לא דיבר עדיין מהזום, ועוד לא קרה לי שכמעט שעה אני בדיון ועוד לא דיברו, אז אני מתנצל בפני הרבה מאוד אנשים שרציתי שידברו מוקדם. אני רק אגיד דבר אחד, לא במקרה הוועדה התמקדה בקנדה, מכיוון שזאת אחת המדינות שעשתה את זה בצורה הכי רצינית, עם הכנה מוקדמת, בדיוק כפי שאת אומרת, עם הסברה לאומית רחבה ומשמעותית - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בואו תתחילו עם זה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, בסדר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתחיל היום, אל תדבר איתי על תיאוריה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בקנדה, הנתונים הם חד משמעיים בשני היבטים, האחד, יש ירידה דרמטית בשוק השחור, הם מדברים שם על כבר מעל 50 אחוזים. זה דרמטי, ומה זה אומר? זה אומר שילד וילדה היום לא יצרכו את הקנאביס שלהם אצל גורם עברייני, שהרי האינטרס שלו הוא שעה אחר כך לנסות למכור להם משהו שעולה יותר, שאולי לצערי פוגע בהם יותר, זאת המציאות, עובדתית, קשה להתווכח עם הנתונים הרשמיים שלהם - - - << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יופי, אז תראה לי את הנתונים, ביקשתי לראות את הנתונים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין בעיה, אני יכול להראות לך, הראינו אותם בדיון - - - << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אל תגיד לי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, מיכל, רגע, אבל את לא נותנת לדבר, את מתפרצת המון, שנייה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, רק ביקשתי שתביא את הנתונים האלה, אתה אומר שיש נתונים חד משמעיים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הנתונים האלה לא היו בנובמבר 2020, הם יצאו מאז, אני אנסה תוך כדי הדיון להשיג אותם כדי שאני אראה לך את הנתונים שקנדה הוציאו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, זה מה שביקשתי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. אנחנו ננסה לעשות איזה פינג פונג בין גורמים, אז אנחנו נאפשר עכשיו לרפ"ק אילן מלכה, מהמשרד לביטחון פנים, לדבר, ואחר כך נעבר לחץ דוד, לייצג תמונה קצת שונה, אני מניח. אז בבקשה, אילן מלכה. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> בוקר טוב, אני מייצג את עמדתה של מחלקת נוער ומשפחה. עו"ד עופר מסינג, ניצב משנה, ערך מסמך קריאת השקמה, אך לצערי נבצר ממנו להשתתף היום בדיון מאחר ואתמול הוא עבר תאונת דרכים רצינית, ואנחנו נאחל לו רפואה שלמה והחלמה מהירה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רפואה שלמה מכולנו פה גם. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו מבינים שהרכבת כבר יצאה מהתחנה לכיוון היעד שלה, אך אנחנו באמת מאמינים שעדיין לא מאוחר לבלום אותה ואף לשנות את כיוון הנסיעה שלה. מדובר במהלך בלתי הפיך, ותוצאותיו השליליות תשפענה על כלל היבטי החברה במדינת ישראל, בדגש על קטינים וצעירים, לשנים רבות. אנו סבורים כי המהלך עתיד להכניס בני נוער רבים למעגל השימוש בסם הקנאביס, ובינינו, הדבר עתיד גם להשפיע על צריכת הסמים האחרים. לגליזציה עתידה להסיר את שלושת המחסומים המונעים מחלק מבני הנוער שימוש בסם הקנאביס. המחסום הראשון, התפיסה כי מדובר במהלך פסול והשפעתו המזיקה, מהלך הלגליזציה משדר שמדובר במעשה שאין פסול במוסריות של העניין או ערכית. המחסום השני, חשש ממעורבות במעשה פלילי, על השלכותיו הקשות כפי שהן נתפסות בעיניי הציבור, והמחסום השלישי, זמינות ונוכחות כמקדם משמעותי ולגיטימיות השימוש בסם. אנחנו מדברים כאן על קטינים, על מצוקות רבות של בני הנוער, משברי גיל העשרה. גם בהיעדר אכיפה פלילית, חלק נכבד ממנגנוני האיתור שבני נוער משתמשים בהם מתבטל למעשה, וכך גם המנגנון המעורר מוטיבציה לקבלת טיפול. למשל, השוט של שירות המבחן לנוער. בהיעדר אכיפה, אין רישום ותיעוד המאפשר לגופי ביטחון ובכללם צה"ל על צעירים העושים שימוש בסם. מסלול מידע שלם הנמנע בעת גיוסם של הצעירים. השימוש בקנאביס מעלה את ההסתברות לחלות במחלות נפש, כפי שהעידו כלל המומחים. בני נוער, נהגים צעירים, בהיעדר מנגנון אכיפה ובהתקיים השימוש בסם שהופך ללגיטימי, קיים חשש שמספר תאונות הדרכים תחת השפעת הסם יתגבר באופן מאוד משמעותי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אדוני, אני נותן לך להקריא תגובה, אני לא יודע מי כתב לך את התגובה. אני מודה, הצלחת לגרום לי לאבד מעט משלוותי. אתה מקריא תגובה שלמה שכולה מתבססת על השערות ועל הנחות שלא מתבססות על שום דבר, כל מה שאמרת. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, אנחנו דיברנו בתחילת הדיון - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> על איזה מחסומים דיברת? << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> קצת סבלנות - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לרם אין סבלנות כשמדובר על נגד, יש לו סבלנות רק כשמדובר על בעד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מיכל, אני מכבד אותך, אבל זאת קריאה ראשונה, כי אני לא מוכן שתגידי דברים כאלה פה. אני מקשיב לך תמיד, ואת נגד, אבל הוא המשטרה, והוא פשוט אמר "אנחנו סבורים" אבל הוא לא מבסס את זה על כלום. אכיפה, על מה אתה מדבר? אתם היום אוכפים? אתה מרתיע בני נוער? דיברת לאחרונה עם בני נוער? הם נראים לך מורתעים? << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> רם, אני מכבד אותך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הלוואי. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> אני מבקש שתכבד אותי ותכבד את מה שאמרת בתחילת הדיון, שאנחנו היום נקשיב, אתה אמרת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מכבד אותך, אבל אתה גורם משטרתי, אתה אמור להתבסס על נתונים, לא על הנחות מוצא. אני מקשיב לך עכשיו, בבקשה. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> רם, אני הקשבתי לך, הקשבתי לאופיר, הקשבתי למיכל, ולא הפרעתי לאף אחד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אנחנו לא באותה סיטואציה, ואני מכבד אותך מאוד, אבל - - - << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> אתה היו"ר, אתה כל פעם משתיק אותי אבל אני - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני לא משתיק אותך, חלילה, בבקשה תמשיך, אבל אני מבקש שגם תגבה חלק ממה שאתה טוען. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> אוקיי, אז נדון בזה אחר כך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אופיר לא גיבה. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> סם הקנאביס והשימוש בו פוגע דווקא בצעירים חלשים, שממילא המוטיבציה שלהם להתגייס לצה"ל היא מאוד נמוכה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> את לא רואה שהוא פשוט אומר הנחות? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גם אופיר - - - << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> אנחנו מדברים גם על הנושא של שימוש בסמים במסגרת השירות הצבאי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל הוא גורם ממשלתי, על מה את מדברת, אופיר הוא החברה האזרחית, שיגיד מה שהוא רוצה. את מבינה איך הדיונים מתנהלים? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, גורם ממשלתי אמור לגבות. כמו שיפעת מגובה, גם הוא צריך להיות מגובה, אז ההשוואה היא פשוט של חוסר הבנה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בוא תשמע אותו - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה חוסר הבנה, אין בעיה, נשמע אותו וזהו, הוא מקריא. בבקשה, תמשיך. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> הוא מקריא כי עופר מסינג עבר תאונה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אז מישהו כתב לעופר. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> שימוש מוגבר של קטינים בסמים שנרכשו על ידי הוריהם, אנחנו כאן דיברנו קודם על הזמינות, אז ככל שבבתיהם של הקטינים יהיו יותר סמים, לא יהיה גם צורך להחביאם מפני הילדים. בהיעדר חשש גם יגדל השימוש של צעירים בסם. קטינים כבלדרים, שימוש בקטינים כמספקי סמים לחבריהם. אנחנו רואים את זה גם בפלטפורמות, וגם, הרכישה יכולה להיות גם על ידי ההורים, הם יגנבו את הסמים מההורים מתוך הבית. עבירות נלוות לשימוש בסמים, אלימות על רקע אספקת סם, הסתבכות על רקע חובות, לקיחת הלוואות מהשוק האפור, סחיטה באיומים בידי גורמים עברייניים, עבירות מין וכיוצא בזה. על זה, אנחנו מדברים גם לפי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם. אחד מכל שישה בני נוער שמשתמש בקנאביס, יתמכר אליו. קנאביס מכפיל את הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכוטיות, גם אופיר אמר מקודם שזה גורם להפרעות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> כולל סכיזופרניה, שימוש כבד בקנאביס בגיל ההתבגרות פוגע בהתפתחות האינטלקטואלית, ומורגשת העלייה באירועי ההתאבדות ואובדנות של מטופלים בעלי רקע של שימוש בסם מסוג קנאביס. מוסדות טיפוליים אלה גם מדווחים שאכיפה משטרתית גורמת למשתמשי קנאביס להפחתה בשימוש. לסיום, לאור כל האמור לעיל, משטרת ישראל, ואנחנו במחלקת נוער ומשפחה, ממליצים לוועדה לבטל לאלתר את תזכיר חוק הסדרת שוק הקנאביס הוראת השעה, שמשמעה נרמול השימוש בקנאביס, לגליזציה. אני רוצה לספר לכם דברים כי אין כמו דוגמאות שאני טיפלתי בהם בשנתיים האחרונות, אדוני היו"ר. אני רוצה לשתף אתכם בשלושה מקרים. המקרה הראשון, הוא שעשיתי חיפוש אצל קטין בביתו על פי צו שופט, בחשד לשימוש בסמים. אצל אחיו הבגיר היו סמים, הוא משתמש באופן חופשי, האב עימו הוא מתגורר משתמש באופן חופשי, והקטין, שנתפסו אצלו גם כלי עישון וגם שרידים, מסר בעדות שלו שהוא משתמש, וגם האב אומר שהוא לא מתנגד ושאין סיבה לתפוס את הסם בכלל, כי אם זה מרגיע אותו, טוב שכך, אז יש כאן לגיטימציה עוד לפני ההסדרה. המקרה השני, הוא שהייתי בדרך לבקר את חמותי בבית החולים איכילוב, היא חולה במחלה, ובזמן שאני מחנה את האוטו אני רואה קטנוע מגיע, פתאום בחור צעיר חובר לקטנוע בלב תל אביב, ובאור יום הוא מעביר לו סמים, על פי החשד שלי, ראיתי שקית. אני הולך אחרי הבחור הצעיר, על פי החשד, כשאני לא בעבודה ואני לא בזמן משמרת, ואני מציג תעודת מינוי. אני מבקש לראות מה יש בשקית, על פי החשד, ומדובר בסמים, בחור חייל בסדיר, שהזמין בטלגרם דקות ספורות לפני זה, ואותו סוחר הגיע רכוב על קטנוע וסיפק לו את הסם בלב תל אביב - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, ומה אתה אומר על זה? זה מזעזע, נכון? אתה רק מחזק את העמדה שלנו. << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> איך המלחמה שלכם תרמה לזה שבשנים האחרונות כל כך התפשטה התופעה של עישון קנאביס בצה"ל? אני אומר לך, אני מ"פ בגדוד סדיר, אני פוגש את צה"ל כל שנה בעשר השנים האחרונות, הגידול בשימוש הוא עצום. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אופיר, בואו ניתן לו להשלים. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> יש לי עוד מקרה אחד, בדיוק עוד עשר שניות, ואז אני אגיב כעל כל מה שאתם רוצים. מקרה שלישי, הוא כשאני בעצמי נסעתי עם רכבי הפרטי, נסעתי לתדלק את האוטו שלי בתחנת דלק מסוימת. הגעתי בשעת לילה, אני בא לתדלק ואני לא מוצא את המתדלקת, היא לא מאחורי הקופה הרושמת, אני מחפש אותה בכניסה לתחנה, ומה אני רואה? אני רואה מתדלקת צעירה מעשנת ג'וינט בפתח התחנה, אני לא צריך להסביר לכם מה זה חומר בוער בתחנת דלק ומה זה יכול לגרום - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> וסיגריה רגילה זה בסדר? << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> וגם, תחת השפעה של סם הקנאביס שהוא משפיע לפי כל הדעות ומכניס את הבן אדם לאופוריה. היא בחורה צעירה, אז איך היא מגיבה? היא אמרה שהיא סטודנטית, היא לומדת והיא בתקופת מבחנים אז זה מרגיע אותה. אבל, בזמן משמרת, בתחנת דלק, ליד משאבות דלק, זה יכול גם לגרום לפיצוץ וגם לסכנה של הציבור. אלה הם שלושה מקרים שאני אישית, אילן מלכה, טיפלתי בהם בשנתיים האחרונות. עכשיו אני מוכן לשמוע את כל מה שאתם רוצים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא רציני. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה לא הבעיה שלי, אני שומע פה התנגדויות אין סוף לנושא הזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לבקש מהמשטרה שתביא נתונים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, אני אגיד ככה. מכיוון שאני ידוע כאדם מאוד סבלני. אני הקשבתי לך ואני אגיד לך מה הקפיץ אותי, אתה גורם רשמי של מדינת ישראל, ובעיניי, אתה אמור לגבות את הטענות של המשטרה, ראשית, בנתונים, ו-ב' איזה תהליכים אתם עושים, אתה מדבר על זה שאין אכיפה, ומסביר למה הלגליזציה תיצור היעדר אכיפה? הדוגמאות שנתת בדיוק מלמדות את מה שאנחנו טוענים. אין כרגע אכיפה, המשטרה, ואני לא מאשים אותה אגב כי יש לה אינסוף אתגרים, היא לא יכולה להסתובב בכל מקום ולאכוף, ודאי כשזה בטלגרם ובאמצעים אחרים. זאת המציאות, מה שאנחנו מציעים זה לטפל במציאות הזאת. אני לא מבין מה אתה מציע, תן לי עצה, מחר בבוקר - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא נותנים לו כלים, אבל רם - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נגיד ואני אלך איתך, אני אתן לך מלא כלים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל לא נתנו לו כלים אז איך אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, באמת בכנות, נגיד ויינתנו לך הכלים, תספר לנו מה לדעתך יקרה בעוד חמש שנים במידה ויהיו לך כלים. באמת, הנחת מוצא שלך, לאן נלך, בבקשה. << אורח >> אילן מלכה: << אורח >> שאלה מצוינת. קודם כל, תודה, אני רוצה להודות לך שהקשבת לי עד הסוף, אני מעריך את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה מובן מאליו מבחינתי. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> חשוב לומר את זה, אני מעריך את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> דבר שני, תראה, אני אתן לך דוגמה. אני מנסה להקים עכשיו יחידה חדשה במדור נוער, ברמה הארצית, יחידה שנקראת עבריינות נוער ברשת, ענב"ר. היחידה הזאת זקוקה לתקציבים ולתקנים ולאמצעים טכנולוגיים על מנת להשפיע. כמו שאתה ציינת וכמו שאופיר ציין, ואני מסכים איתכם, היום סוחרי סמים הם באינטרנט, אנחנו יודעים את זה, אתה נתת דוגמאות של הודעות שאתה מקבל בטלפון שלך, לגמרי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני יכול להקריא. << דובר_המשך >> אילן מלכה: << דובר_המשך >> אני איש סייבר, אני שירתי ביחידה 105 בהקמתה, אני מכיר היטב את הסכנות הטמונות ברשת, בטח בקרב הקטינים, סחר בסמים, והימורים, ואפשר גם להזמין אלכוהול, וגז קצפות, ואלף ואחד דברים. לפני שבוע דיברנו על תרופות, משככי כאבים שגם רוכשים דרך הטלגרם, היה כאן ד"ר רוני ברקוביץ' ממשרד הבריאות שסיפר על זה. לכן אני אומר, אנחנו רוצים להיות שם, אנחנו יכולים להיות שם, אנחנו זקוקים לכלים, תקנים, אמצעים טכנולוגיים, תעזרו לנו להילחם בעניין הזה, אבל מה שנעשה פה זה כניעה. אנחנו נכנעים, אנחנו מרימים ידיים, הנה, משטרת ישראל ומדינת ישראל, אנחנו לא מתמודדים עם התופעה אז בואו נהפוך אותה לחוקית. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רם, זאת בדיוק ההזדמנות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אני מכבד את התשובה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמו שאמרה יפעת, יש כאן אמירה מאוד ברורה כבר לפני שנים, בואו, לפני שעושים את הצע הזה בואו תתנו מענים, אבל לא נותנים. גם בחוק ארדן וגם בדו"ח של מררי מעכשיו, כתוב מה לעשות, תספקו להם כלים, אחר כך נראה אם זה עובד או לא עובד. זה לא חוכמה להגיד להם שזה לא עובד ולקשור להם את הידיים ואת הרגליים, הם צריכים מענים. גם להם אין מענים, לטיפול אין מענים, גם לבתי ספר אין מענים, בואו מדינת ישראל תיתן לזה מענים ואז נראה מה התוצאות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אבל גם בואו לא נגזים, מדובר על משטרת ישראל, משטרה טובה עם הרבה כלים, בהרבה מאוד מישורים של החיים, ובכל זאת, הם לא מצליחים לתת מענה. כלומר, כל מה שהוא תיאר, ואני מכבד אותו מאוד ואני בטוח שהוא קם כל בוקר כדי לעשות את הדבר שהוא מאמין בו ואת מה שהמשטרה שלחה אותו לעשות, באמת אני אומר. אבל, הוא מתאר מציאות, כרגע, כשהמציאות לא חוקית. זה לא חוקי וזה מה שהוא מתאר, אז צריך לא לעצום עיניים במובן הזה - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד לי, נהיגה בכביש או שימוש בפלאפון, אתה גם - - - טוב, אני לא רוצה להגיד אתה, אתה באמת אחרת, אתה יוצא דופן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול, מה שהיא אמרה עכשיו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, באמת הוא צדיק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> סתם, צדיק אני לא. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, כשמפרגנים, מפרגנים עד הסוף ומגיע לך. אבל, אני בהחלט רוצה לומר, תקשיב, זה נורא מגוחך בעיניי להפיל הכל על המשטרה. לא שאין לי הרבה מאוד תלונות על המשטרה, אבל אני רואה את זה גם בכבישים שאנשים נוסעים ועושים כל מיני עבירות תוך כדי, הם לא יכולים למנוע את הכל, אי אפשר. צריך לתת יותר כלים, יותר מענים, ולעשות את המקסימום. אני לא מרגישה שהם יכולים להוכיח שהם עושים את המקסימום כי אין להם אפשרות. זה המצב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר את זה שוב, כולם כאן מספרים סיפורים אישיים, אני מכירה את זה ברמה האישית, כשבן משפחה שלי השתמש בסם הקנאביס בגיל 15 וזה היה נורא, המשטרה התנהגה נורא. כלומר, כן, אותו סיפור של מעצב בבית, והיה קצין מבחן שלא עשה שום טיפול והמצב רק הלך והחמיר. יש הרבה מה לתקן, יש, אבל צריך לתת כלים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, בואי נמשיך, נתנו לאחד. תודה רבה לך, אנחנו עוברים לעו"ד חץ דוד, בבקשה, העומד ברשות מפלגת עלה ירוק, גם את זה צריך לציין, בבקשה. << אורח >> עוזר חץ-דוד: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שלום, שלום. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כל אני רוצה לומר, שכאשר עולה נציג של משטרת ישראל, הוא אפילו לא טוען שהוא מייצג את משטרת ישראל, הוא טוען שהוא מייצג את העמדה של מחלקת הנוער במשטרת ישראל, והוא מעלה נאום פוליטי שבסופו יש לו המלצת מדיניות אבל הוא לא מומחה מדיניות. לא ידעתי שבמשטרת ישראל יש זרמים, יש זרם כזה ואחר, יש את הזרם של המנכ"ל, ויש את הזרם של מחלקת הנוער והוא מייצג רק את מחלקת הנוער. אני לא שמעתי על דבר כזה בחיים שלי, זה נשמע לי כאילו הוא אמר שמשטרת ישראל היא מפוררת, זה מה שהבן אדם אמר. אני אתייחס אליו עוד בהמשך, אבל זה עצוב מאוד, שמגיע פקיד ממשלתי שאסור לו להביע דעה והוא מביע דעה פוליטית - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, מותר לו להביע את עמדת המדיניות של המשטרה, זה בסדר גמור, זאת זכותו. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> זה חמור מאוד, מה שקרה, ואני רק רוצה לציין את זה. דבר שני, יש אכיפה נוראית כנגד צרכני וצרכניות קנאביס, מעולם האכיפה לא נעצרה בפסיק. יש מאות ואולי אלפי צעירים, להערכתי משהו כמו 4,000 תיקים נגד צעירים, נגד בני נוער, יש המון צווי חיפוש נגד בני נוער. הדבר המדהים הוא שמיכל וולדיגר, שהיא לכאורה שונאת הצרכנים הגדולה בישראל - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> היא לא שונאת אף אחד, ובוא נכבד אותה, לא רק בגלל שהיא חברת כנסת, אלא גם בגלל שהיא אזרחית המדינה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקשת שתתנער מהמילים שלך, בסדר? גם מה שאתה מציין כאן - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אני שומר עלייך פה. << אורח >> עוזר חץ-דוד: << אורח >> אני מתנצל אם היא נפגעה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אבל אתה צריך גם לשמור על האופן שבו אתה מדבר ולכבד. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אבל רגע, אם הייתי אומר שצריך לזרוק לכלא לשלוש שנים את כל מי שגר בשטחים, סתם הייתי אומר את זה, היו מתייחסים אליי יפה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, תמשיך לדבר עניינית - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> היא תומכת בלזרוק לכלא לשלוש שנים את כל צרכני הקנאביס. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, תשמע, בשביל שאני אמשיך לאפשר לך לדבר, ואני רוצה כי אתה מייצג עמדה של אנשים, אני רוצה בבקשה שתתייחס עניינית, אל תדבר יותר על אף אדם, תדבר עניינית על מה דעתך על הנושא, כפי שאופיר עשה. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אני מתייחס רק עניינית, בהחלט, זה לא הדברים שרציתי לומר אבל לא ניתן שלא לעבור לסדר היום - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מחליט על מה אפשר לעבור לסדר היום ועל מה לא, ולכן אני מבקש ממך - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אוקיי, אבל גם לי מותר לומר את דבריי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מבקש ממך בהוגנות, תתייחס עניינית. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> גם לי מותר לומר את דבריי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, אבל תתייחס עניינית. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אז אני עכשיו אעבור לדבריי. קודם כל, אני רוצה שנדע מה אנחנו עושים, מאיפה הגיעה ההפללה של צרכני קנאביס? מאיפה הגיע האיסור העולמי נגד צרכני קנאביס? אז תודה לאל, יש מישהו שבדק את זה. במסגרת הבג"ץ שהגשתי, ההיסטוריון אילון גלעד ביצע מחקר היסטורי, כדי לבדוק מאיפה הגיעה כל מדיניות ההפללה הזאת. מה שגילינו, הוא שבמאה ה-14 בארצות האסלאם, ובאופן כללי בעולם, חשיש היה מאוד מקובל, לא רק בישראל. זה דבר שהגיע מסין ונמצא בשימוש של עשרות אלפי שנים, ובארצות האסלאם זה היה דבר מקובל, ואז עלה אחד המנהיגים האסלאמיים החשובים בהיסטוריה, אבן תיימיה, והוא החליט שקנאביס זה כמו אלכוהול ולכן זה אסור באסלאם, ולכן צרכני קנאביס נקראים סטלנים, שמה זה סטלן בערבית? שיכור. מיהו אותו אבן תיימיה? הוא מייסד הזרם הסלאפי, זה הזרם הכי קיצוני, ואפשר לומר שהבן אדם הזה גרם את הנזק החמור ביותר לשלום בכל תולדות האנושות. כלומר, האיש שאסר את הקנאביס באסלאם, וחולל את האיסור שהגיע מפקיד ממצרים, שביקש את ההכנסה של הקנאביס לאמנת האופיום בשנת 26, זה האיש הכי קיצוני בהיסטוריה של האנושות. כלומר, צריך להבין שאנחנו אוכפים היום איסור אסלאמי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בקצרה, יש לך עוד דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אני לא ראיתי שנתנו דקה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, אבל הסיפור הוא שכמו בכל דיון פה - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אז תן לי טיפה כבוד, אני בניגוד לאנשים לפניי מוסיף מידע לדיון הזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בלי שום קשר אליך - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אני לא אומר את דעתי, אז אני חושב שצריך - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, עכשיו אני מדבר, תפסיק להתפרץ לדברים שלי שנייה. כמו בכל דיון פה, יש את השלב שבו אני רואה שהשעה מאוחרת, ואני מבין שאם אני לא אחתוך אנשים, אף אחד לא יצליח לדבר. זה לא קשור אליך, זאת הסיטואציה, זה קורה פה בכל דיון וזה קרה פה גם אתמול, ולכן אני מבקש לתמצת, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אבל אם לא חתכת אנשים לפניי, אז מן הראוי שלא תחתוך אותי, ואין לי עוד הרבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בבקשה, תתמצת את הדברים שלך לדקה. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> זה שאתה לא הקפדת על הזמן עם האנשים בהתחלה, אני לא אמור לשלם - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה בינתיים מבזבז זמן, בבקשה, יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אז אני אומר דבר מאוד פשוט. קנאביס זה דבר טוב, THC זה דבר טוב, פריחת קנאביס זה דבר טוב, זה עוזר לאנשים, זה מועיל לאנשים, אם זה לא היה מועיל לאנשים הם לא היו צורכים קנאביס. אם הם היו רוצים ללכת להליכי גמילה, הליכי שהיו הליכי גמילה נורמליים. במהלך השנתיים האחרונות, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אלה נתונים מבוססים, יש התפרעות של תהליכי הגמילה. מעל 1,000 צרכני קנאביס נשלחים לגמילה, והשליחה הזאת היא בכפייה, מאיימים עליו ללכת לכלא - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא נכון מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז מה? שיגיד דברים לא נכונים, מה קרה? מה את מתרגשת? << אורח >> עוזר חץ-דוד: << אורח >> ובסופו של דבר הוא מקבל טיפול במוסדות נוראיים - - - << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אני מתרגשת? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מותר לו להגיד דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז לצנזר אותו? << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> זה כמו הסיפור שהרגע אופיר סיפר, שיום אחרי שהבחורה השתחררה מהמוסד היא התאבדה, הוא קשר קשר ישיר בין התאבדות לבין מה שקוראים לו, משום מה, טיפול. זה לא טיפול, איזה טיפול ניתן בכפייה? עכשיו, אני פניתי למשרד הבריאות, אני רוצה שתבינו, בהתחלה פניתי למשרד הרווחה, ושאלתי אותם מה אחוזי ההצלחה של מכוני הגמילה, נתתי להם כמה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עוזר, אני מבקש ממך, נשארה לך חצי דקה. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> נתתי להם כמה קריטריונים להצלחה בגמילה, והם אמרו לי שההצלחה היא 30 אחוזים בגמילה, שלא לדבר על קריטריונים ארוכי טווח שהם לא מודדים. ביקשתי ממשרד הבריאות את הסטטיסטיקה לגבי כמה אנשים יצאו ממכוני גמילה וכמה מהם התאבדו, כי אני מכיר מלא, ולהערכתי הסטטיסטיקה הזו עומדת על עשרה אחוזים ומעלה, והם לא מוכנים לעשות את המחקר. יש פה גורם שמחולל התאבדויות בבני נוער בגלל טיפול כושל. כל הקונספט של הטיפול הוא כושל, מי מכניס בכפייה בן אדם לטיפול אלים? זה טיפול ממש מתעלל - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אי אפשר להכניס בכפייה, אין כפייה במדינת ישראל, פשוט אין, הלוואי והייתה כפייה. << אורח >> עוזר חץ-דוד: << אורח >> רגע, אבל יש לי בדיוק עוד עשר שניות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, יש לך עשר שניות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הלוואי והייתה כפייה. סתם לומר דברים - - - << אורח >> עוזר חץ-דוד: << אורח >> לכן אני אסכם את דבריי, ואני אבקש שני דברים. הדבר הראשון, הוא שמכיוון שכל בני הנוער שנכנסים, הם נכנסים דרך אותה מחלקת נוער במשטרה, ומה שאני אומר הוא שאני לא מאשים ואין לי ראיות אבל פשוט הדברים האלה קרו כל כך הרבה פעמים במקומות אחרים, אז אני מבקש לחקור אם יש קשר בין ראשי מחלקת הנוער במשטרה לבין כל חבורת הגומלים האלה, שהם מכניסים בני נוער בכפייה והם מתפרנסים מזה. הדבר השני, הוא שאני מבקש לחקור את הקשר בין מכוני הגמילה לבין התאבדויות, כי יש היום גומלים נהדרים, יש אנשים מדהימים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, נתתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> ויש אנשים על הפנים ויש מוסדות זוועתיים שכנראה גורמים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תשמע, אני חייב להגיד לך משהו בכנות רבה. אני אומר פה שאני כתבתי לך הבוקר, אני לא אקריא כי אני מכבד אותך ואותי בעניין הזה, אבל כתבתי לך שאני מבקש שתתמקד בעניין ולא תתעסק באופן אישי באנשים ובכל זאת - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> מה אישי פה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, עכשיו אני מדבר פה. ובכל זאת בחרת בקושי להתייחס לסוגייה, ובמקום לדבר על כל כך הרבה נושאים חשובים, שאתה בקיא בהם יותר מרוב או חלק מהאנשים שנמצאים פה, אני בוחר, סליחה, לתקוף את חה"כ וולדיגר, בעיניי בצורה לא ראויה, לדבר על מכוני הגמילה, לדבר על המשטרה, כאילו כולם לא בסדר בעולם. אז גם לי יש ביקורת על חלק מהנציגים, אבל אני עושה את זה ואני מצפה גם ממך לדבר בצורה הרבה יותר עניינית ומכבדת, אני מעלה פה עשרות - - - << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אז אני חלוק על דעתך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אתה חלוק על דעתי. אפשר להשתיק אותו רגע? << דובר_המשך >> עוזר חץ-דוד: << דובר_המשך >> אני דיברתי יפה מאוד, ואני הוספתי מידע לדיון - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אני מצטער, נאלצי להשתיק אותך, במובן הזה שאתה לא תוכל להפריע לי תוך כדי הדברים. אני מעלה פה עשרות אנשים בזמן דיונים, ואני עושה את זה כבר כמה שנים בכנסת, ואף אחד לא נוהג כמוך, שבאופן שיטתי, ולצערי אני אומר את זה בתסכול, כל פעם מחדש בוחר לתקוף את כולם. סיימנו להיום. אני אשמח מאוד לשמוע את נציגי משרד הבריאות, מי מהם שנמצאים פה. << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> אני רק אציין שיש לנו בסך הכל 140 מקומות לגמילה של בני נוער, כך ש-1,000 הוא מספר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, תשמע, אני לא הולך לדייק את כל הדברים שהוא אמר, מותר לטעות גם בזום. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד מיטות, לא מקומות. מקום יכול להיות עם כמה מיטות, אתה מדבר על 140 מיטות, שזה יהיה ברור. << אורח >> נפתלי יעבץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברור, ברור, לא צריך להתרגש גם מכל סגנון, מבחינתי זה לא לגיטימי אבל לטעות במספרים זאת זכותו, הוא לא משרד ממשלתי. אוקיי, משרד הבריאות, סליחה רגע, אתה לא רואה אותם? אוקיי, יש כאן כמה אפשרויות ואני מבין שהזמן קצר, אוקיי, אני לא רואה פה את שמך למרות ששוחחנו השבוע, אבל אני רוצה לשמוע אותך מהמיזם החשוב שנקרא "להאיר את עומר", אז בבקשה. << אורח >> אילי לב: << אורח >> קודם כל, תודה שהענקת לי את זכות הדיבור. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אילי לב: << דובר_המשך >> שמי אילי לב, אני אמא של עומר לב ז"ל, ואני באה להשמיע את קולו של עומר. עומר היה צרכן של קנאביס, בהתחלה הוא התחיל עם קנאביס, לצערנו זה התחיל בגיל צעיר. אני מאוד מצטערת, אני נורא מתרגשת כל פעם שאני מדברת על עומר. אנחנו החלטנו לעשות מעשה ולהביא את הקול של ההורים מתוך השטח, מה קורה בעצם בשטח, מה קורה לילדים שלנו עם כל נושא הקנאביס והסמים בכלל. אני לא נגד הקנאביס, אני לא באה לצאת ולהגיד שאני נגד כל הנושא הזה, אבל אני חושבת שהסוסים כבר יצאו מהאורוות, והסכנות שאורבות לילדים שלנו, ותכלס אנחנו רואים את זה בשטח, כי המון הורים פונים אלינו במצב מאוד קשה שהילדים שלהם עוברים, וזה רק מקנאביס, כי זה קנאביס של רחוב, וקנאביס שהם יכולים להשיג אותו בכל מיני דרכים. הדבר שלי מציק, הוא איפה ההסברה? אנחנו לא רואים אותה. לנו בתור הורים לא היה את זה, אנחנו לא הבנו, ואפשר להגיד שאנחנו הורים אינטליגנטים, הבעל שלי הוא ד"ר בוויצמן ואני מנהלת ספא מאוד גדול, אנחנו אנשים שעובדים כל החיים, אנחנו מעורים בחברה, ואנחנו אנשים שאפשר להגיד שאנחנו עם הראש הכתפיים, ובכל זאת, הילד שלנו נפל ומת. אנחנו בתור משפחה שילמנו ביוקר. אני שוב הולכת לעניין של ההסברה, אני שומעת פה את כל הדיון, כל אחד מדבר פה על מה טוב ומה לא טוב, אבל איפה ההסברה להורים על הסכנות של זה? אני לא מדברת על הטוב, כי היום מה שנתפס, כשאנחנו מדברים עם הורים, הוא שכולם חושבים שזה בריא וזה טוב, ואני לא מתווכחת כי יש באמת אנשים חולים שזה טוב להם, אבל לאנשים בריאים זה לא טוב ואני יודעת את זה מתוך ניסיון אישי, כי עומר התחיל עם קנאביס. הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר היום להשיג את הקנאביס, זה כבר בעיניי, בשטח, איבד את השליטה לגמרי. השאלה היא, מה עושים עכשיו? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה דעתך? מה את חושבת שנכון לעשות? לאור זה שאנחנו מסכימים על זה שהמציאות מורכבת וחסרת שליטה, מה את מציעה לעשות? אני שואל בכנות. << דובר_המשך >> אילי לב: << דובר_המשך >> אני קודם כל מציעה הסברה, הסברה, הסברה. להשקיע כמה שיותר בהסברה. בדיוק אותו הדבר כמו שהיה לנו בקמפיין של "אם שותים לא נוהגים", זה התחיל בעצם עם העמותה של אור ירוק, שבמקרה אנחנו מכירים את המייסד כי רון עבד בחברה שלהם של אמדוקס, הבן שלהם נהרג ואז הוא הקים את העמותה הזאת, ואיך אומרים? ללא חגורות אי אפשר לנהוג, וכולי וכולי, והדבר הזה חלחל ונכנס למוח. קודם כל, להסביר להורים, לנהל שיח עם הילדים, לראות אם הם בכלל משתמשים, ואם כן, מה ההשלכות של זה. זה לא רק בריא, היום כשאני מרצה בבתי ספר ואני נפגשת עם התלמידים, רובם אומרים לי שזה בריא ומה הבעיה עם זה? על מה את מדברת בכלל? לא קורה לנו כלום, ואלה התשובות הכי נפוצות. אז אני אומרת, דרך אגב, אנחנו פרסמנו שני סרטונים מדהימים, שמקאן אריקסון תרמו לנו בעלות של 400,000 שקלים. אנחנו מנסים להפיץ את זה בכל הערוצים, כי לנו אין תקציבים לזה. אנחנו מנסים לגייס תקציבים מהממשלה שלנו, מכל מיני גורמים, שזה הסברה, פרופר הסברה, כדי להעיר את האנשים, ואנחנו נתקלים בחומות. אנחנו צריכים לבקש מזה ומזה. לי, בתור הורה, יש תחושה שמדברים ומדברים, ולא עושים כלום בשטח. יש מלא ועדות, מלא התכנסויות, אבל מה קורה בשטח? חבר'ה, תרדו לשטח, השטח בוער, השטח כבר במחלה קשה. לכן אני אומרת, יש כמה דברים אקוטיים שחייבים להסתכל עליהם. דבר ראשון, סטטיסטיקות. מכל גורם ממשלתי שאנחנו מבקשים מהם סטטיסטיות לגבי כמה מתו מסמים, אין, כלום, אפס, אין לנו תשובות לזה. אז אנחנו בתור גוף עצמאי שלנו, אנחנו מנסים להביא את זה לתהליך, כי אני בטוחה שאם ידעו כמה מתים כל יום, לא כל שבוע או כל שנה, כל יום מתים מסמים, כמו הבן שלנו עומר. הוא היה מושלם, הוא היה ילד כל כך טוב, ממשפחה מצוינת, והוא בכל זאת נפל והוא היום בבית הקברות ביחד עם עוד שני חברים שלו שקבורים לידו. את זה אתם צריכים להבין, לא את העניין הזה של אם להפליל או לא להפליל, העניין הוא שצריך להסביר לנוער, וצריך להסביר להורים, וצריך להקצות תקציבים, כדי להבין את ההשלכות של זה, את הסכנות. איפה? אני רוצה שתענו לי על זה, איפה פעם אחת ראית בטלוויזיה קמפיין על הסכנה שבקנאביס, מה זה עושה ומה ההשלכות של זה? לא על זה שזה בריא, לא על זה שמותר לאנשים שזה באמת פותר להם את הבעיה, למה? למה כשאני ניגשת כולם מקשיבים לי? למה? איפה כל הוועדות? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, קודם כל תודה רבה, היה לי חשוב לשמוע אתכם, גם באמת שוחחנו בזום ממש רק לפני כמה ימים, והסיפור הטראגי שלכם הוא באמת מה שאנחנו צריכים לדעת להפיק ממנו לקחים ולראות איך אנחנו משנים את המציאות. אני כן חושב שבסופו של דבר כשאת אומרת הסברה, ובצדק, צריך להחליט מה מסבירים. למדינה יש תפקיד להחליט מה היא מסבירה, וכשאנחנו מעלים פה, באינסוף דיונים שעשינו עד עכשיו, ואנחנו מעלים לפה את משרד החינוך, וצריך להגיד שעושים הרבה מאמצים במשרד החינוך, הם רחוקים עדיין מלהיות שלמים אבל יש שם מאמצים, הם נכנסים לבתי הספר, וחודש דצמבר היה חודש שבו עסקו בזה בתוך המערכת, גם הפורמלית וגם הלא פורמלית. כלומר, צריך לשים בקונטקסט את הדברים, ההסברה רחוקה מלהיות מיטבית, אני יכול לצערי גם לתת עוד הרבה תחומים בחיים שרוב ההורים, ודאי אני יכול להגיד את זה כהורה צעיר, לא מודעים להרבה סכנות שטמונות בהמון מישורים בחיים שלנו, אבל לא תמיד העובדה שאנחנו לא יודעים מלמדת על זה שמשרדי הממשלה לא מנסים להסביר ולא מנסים לעשות מהלכים. << דובר_המשך >> אילי לב: << דובר_המשך >> אני לא חושבת שמשרדי הממשלה לא מנסים להסביר, אני חושבת שהם עושים הרבה, אבל אני באה להאיר. צריך לצאת מהקופסה שהכרנו עד היום ולנסות דרכים אחרות, כי מה שקורה עד היום, וזאת עובדה, שהגרף עולה ועולה, והשימוש בקרב הצעירים, לא בקנאביס אלא בסמי רחוב, הם כל כך קשים שאני לא יודעת אם אתם מספיק ערים לזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו ערים לזה מאוד, זה מה שאנחנו עושים, אנחנו מתעמקים בזה, זה חלק מהעניין. תודה רבה, באמת מכל הלב. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייבת לומר משפט אחד, כי אני חייבת ללכת לדיון שאני יזמתי, אבל קודם כל, אני משתתפת בצערך, כל מילה שאמרת אני בלעתי בשקיקה ואני מסכימה על כל מילה. אני כן חייבת להגיד, אתה כעסת קצת על הרפ"ק שהוא לא בא עם נתונים, ואני כועסת עלינו, קרי על המערכת, שאין לנו נתונים על כמה השקיעו בהסברה, כמה השקיעו במניעה. יש לנו את ה-ICA שאתה מכיר, את המכון הישראלי להתמכרויות, שהוא מכון, ואתה מכיר את העומדים בראש המכון, יש להם תוכניות מאוד חשובות ונכונות, אז הנה, שהמדינה תיקח את זה כתוכנית לאומית, לפני שהיא יוצאת לכל מיני צעדים כאלה ואחרים שיפגעו באותם בני נוער, ואנחנו לא רוצים שהמקרה של עומר יחזור על עצמו עם שני חברים נוספים. אז לפני שיש תוכנית לאומית, אבל תוכנית שתבוצע בסוף, כי אני תשעה חודשים בכנסת ואני רואה אינספור תוכניות שנכתבו בדם, אבל הן נשארו בגדר תוכנית, הן בתוך הארון של השר כי כבר עוברים לחקירה הבאה ולתוכנית הבאה. ליישם אותה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אילי לב: << אורח >> אנחנו נשמח אם אתם תעזרו לנו לקדם גם את שני הסרטונים שאנחנו הקמנו, שאני חושבת שהם מצוינים אבל אין לנו תקציב לזה, אז אנחנו נשמח מאוד שתעזרו לנו בזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר גמור, אני מקווה שגם אולי חלק מהאנשים ששומעים אותנו פה בדיון יכולים להרים את הכפפה, כל אחד והכלים שלו. אבל רגע, אני צריך לעבור הלאה ותכף לסיים את הדיון, תודה לך, באמת מכל הלב. << דובר_המשך >> אילי לב: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש פה בערך עוד 30 אנשים שביקשו לדבר ואני לא רוצה לבחור אחד, אז אם יש מישהו שהוא באמת מרגיש שהוא חייב להגיד משהו שלא נאמר פה, להאיר איזושהי סוגייה משמעותית, שיגיד. הנה, איתי, אני רואה אותך ראשון ואני בטוח שיש לך דברים מחכימים לומר. איתי בסר, בבקשה, ואחרי זה אני אאלץ לנעול את הדיון, אבל הוא לא יהיה האחרון, אל חשש. בבקשה, איתי. << אורח >> איתי בסר: << אורח >> תודה רבה, כבוד היו"ר. אני באמת אעשה את זה זריז, כי חבל שבאמת בדיון כל כך חשוב, רופא פסיכיאטר שמתעסק בהתמכרויות מגיע רק בסוף לדקה או שתיים. אני אשתדל להיות מאוד ענייני. קודם כל, לגבי עמותת ליגלייז והדברים שנאמרו על ידי יו"ר עלה ירוק, כל כך עצוב לשמוע שיו"ר עלה ירוק עומד מעל במה כזו בכנסת ישראל ואומר "THC זה טוב, קנאביס זה טוב". אז בסדר, יכולים להיות יתרונות כאלה ואחרים, למטופלים כאלה ואחרים, אבל ההתייחסות כמובן לא צריכה להיות כזו. מה גם, שמה שהועלה על ידי עמותת ליגלייז, עוד פעם ההשוואות המצחיקות האלה בין קנאביס לאלכוהול או בין קנאביס לטבק, לא, קנאביס הוא קנאביס, הוא בפני עצמו. לא לעסוק בהשוואות האלה. כשאנחנו מדברים על קנדה, אז נכון, הדו"ח הבין-משרדי של משרד המשפטים היה דו"ח מאוד מקיף, והוא נכתב כבר לפני תקופה. פה, אני נמצא בשני כובעים, גם באיגוד הפסיכיאטריה וגם ברפואת ההתמכרויות. במסגרת כל מה שעשינו לפני שנה, שנה וחצי, זה שנתנו גם נייר עמדה של אל-סם וגם נייר עמדה של איגוד הפסיכיאטריה, והבאנו נתונים מכל העולם. זה בסדר שמדברים על קולורדו, אבל להשוות את עם ישראל, את החברה הישראלית על המבנה המיוחד שלה, על האישיות המיוחדת שלנו כעם ישראל, זה לא מתקרב לקנדה, זה להשוות מלפפונים לעגבניות. התרבות והחברה הקנדית שונים ממדינת ישראל, אנחנו יודעים את זה, ואני מניח שרוב האנשים פה מסכימים, שהישראלים כשהם רואים שמשהו הולך אז הולכים איתו עד הסוף, בלי מעצורים, ובלי לכאורה חשש. ניירות העמדה שלנו דיברו על זה שגם אם הייתה החלטה פוליטית לגשת ללגליזציה, אז בוודאי שאנחנו חלק מהעניין. דיברו פה על נתונים, יש כל מיני נתונים, אם ניקח את זה ל-2016, אז עוד ב-2016 כבר ידעו שבגילאים 65-18, משהו כמו 27 אחוז מהאוכלוסייה עישנו, בגילאים 40-18, 40 אחוזים מהאוכלוסייה עישנו, ובקרב בני נוער זה משהו כמו 12 אחוז, ואני מדבר על לפני חמש או שש שנים, אז בוודאי ובוודאי שהמספרים עכשיו נראים אחרת. מה גם, שאני אומר את זה מההתחלה, אוקיי, אנחנו הולכים לקראת לגליזציה, אבל אני חושב שהמהלך של ארדן היה פזיז מידי, היה מהיר מידי. אני לא אומר שלא צריך שתהיה פה דה קרימינליזציה, שלא תהיה פה אי הפללה, אני חושב שהיא הייתה פשוט מאוד מהירה וחסרת אחריות. אין לנו שום מערך, דיברה פה מאוד יפה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> איתי, שני משפטים לסיום, פשוט אני טכנית חייב להיות במקום אחר תכף, אבל חשוב לשמוע, באמת. << דובר_המשך >> איתי בסר: << דובר_המשך >> כל מהלך כזה חייב להיות מגובה מבחינת בניית תוכנית, כולל הקצאה תקציבית. דיברו פה על הסברה אז אני לא ארחיב, בוודאי שצריך הסברה, אבל לא רק, אנחנו צריכים פה עבודה בין-משרדית, שתעבוד על זה ממש עד רמת הפינצטה. לערב את משרד התחבורה, ואת המשרד לביטחון פנים, ואת משרד הבריאות, וכל רפואת ההתמכרויות בוודאי, כי עשרה אחוז מתוך המשתמשים, לפחות עשרה אחוז, מתמכרים. דיבר פה יו"ר עלה ירוק על זה ש-THC הוא טוב, וליגלייז לא הזכירו את זה בכלל, אבל THC הוא חומר פסיכוטומימטי, הוא מייצר פסיכוזות. אצלי בתוך בית החולים, חצי מהמאושפזים בכל רגע נתון, מאושפזים על רקע שימוש בקנאביס, לא משנה איזה, על כל נגזרותיו. אז זה לא חומר שהוא חף מסכנות. צמצם את זה מאוד יו"ר עמותת ליגלייז, אבל הוא חומר מסוכן, THC הוא חומר מסוכן. עוד פעם, זה לא עומד בניגוד לזה שתהיה או לא תהיה לגליזציה, אבל אנחנו חייבים לשבת רגע, לעצור את הסוסים ולבנות יחד תוכנית מסודרת, ולהפסיק להשוות לקנדה. בקנדה היום יש שר, יש משרד שלם שיודע לעבוד אל מול כל המשרדים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, איתי, אני חייב לקטוע אותך. קודם כל, תודה רבה, אני תמיד אוהב לשמוע את העמדות שלך, הן ממרכבות את הדיון. כן, אופיר מליגלייז, אתה רוצה להגיד משפט? כי אז אני מסכם. << אורח >> אופיר שיקרקה: << אורח >> חשוב להגיד שיש עמדות של הגופים הבין-לאומיים בנושא של הדבר הזה שאתה מדבר עליו. כמובן שאתה מכיר, כך אני מאמין, בתור מישהו שעוסק בפסיכיאטריית העבודה של גאבור מאטה, הספר שלו "ממלכת הנשמות האבודות" וכן הלאה וכן הלאה. צריך להגיד, שברמה העולמית הרבה פסיכיאטרים נתנו את דעתם, והיא גם תומכת בזה שהטיפול הוא הרבה יתר גרוע מבחינת הנזקים, אבל אפשר לדבר על זה, חשוב להגיד את זה. << אורח >> איתי בסר: << אורח >> חד משמעית, עם זה אני מסכים לגמרי וגאבור מאטה הוא בהחלט אדם ראוי, אני מסכים עם זה לחלוטין, אבל אף אחד לא השקיע אפילו מחשבה, למה בחוק כתוב גיל 21? אף אחד לא באמת השקיע בזה מחשבה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז רגע, איתי, אז אני רוצה להגיד משהו כדי קצת לצנן את החשש. אני יכול לדבר לפחות בשם עצמי, אני פה יושב בכובע הזה של הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות לסמים, ואני שם בצד את אתגרי הצעירים, אנחנו מנהלים, גם אני ואתה, הרבה דיונים גם בזום בלי קשר לוועדה, על האופן שבו אנחנו רוצים להמשיך להיאבק בכל התופעות של הסמים על כל ההיבטים שלהם ועל כל ההשלכות שיש לזה על החברה הישראלית, כמו מכוני גמילה, טיפול המערך הרווחתי, המערך החינוכי, מה משרד הבריאות עושה ועוד, ונמשיך לעשות את זה. אם הייתי רוצה שיום אחד פתאום תקפוץ פה לגליזציה בלי שום התייחסות, אז לא הייתי עושה על זה דיונים, זה הרבה יותר קל, אני יודע מה דעתי, אז אני מעלה את כולם, ואני מעלה גם את אילי, אמא של עומר, כדי לשמוע את הסיפור האישי, ובדיוק כדי שנצליח להסתכל על המורכבות ונצליח לעשות את כל מה שאפשר, בתקווה באופן שבו אני תופס את זה, שנצליח לתת מענים של תוכניות לאומיות, אגב יש כאלה, אני לא רוצה להתחיל לדבר על כולם אבל יש כאלה, גם במשרד הרווחה וגם במערכת החינוך, גם שם עושים דברים, כדי שלכשנגיע ליום שבו עושים הסדרה, נגיע מוכנים יותר. אין מחר בבוקר הסדרה, צריך להגיד את זה, וגם אם ברמת החקיקה נצליח פתאום להתקדם מהר, גם אז אנחנו מדברים על תהליך מאוד ארוך. אז גם על שאלתך על גיל 21 למשל, כן הייתה על זה מחשבה, אני אישית ניסחתי את זה, אבל גם שם אנחנו פתוחים לשמוע הרבה מאוד עמדות בנושא הזה. זה לא דבר שכתוב בחוק ואז מחר בבוקר הוא קורה, זה לא מתנהל ככה. אני מסכם את הדיון. בסך הכל נאמרו פה הרבה דברים, אמרתי את זה, אנחנו אחראיים ואנחנו מתייחסים לנושא הזה מאוד ברצינות. ההשוואות למדינות אחרות הן בעיניי ממקום רציני של הצורך להשוות, כדי ללמוד תהליכים. אי אפשר להגיד שאנחנו שונים ואז לא ללמוד מאחרים, כי גם זה לא ישים אותנו בעמדה רצינית. נכון שכשאתה מסתכל על העולם, צריך להכיר את המאפיינים הייחודיים בישראל, ולכן גם הוועדה וגם אני בחקיקה שלי נתנו את הדעת על כוחות הביטחון, יש פה הרבה החרגות שאין במדינות אחרות, אבל אי אפשר לא ללמוד ממעט המדינות, הן מתרבות, אבל ממעט המדינות שעשו תהליכים של הסדרת שוק הקנאביס אצלם. אז תודה רבה לכולם, אני סוגר את הישיבה והולך לדברים אחרים, יום טוב לכולם, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:09. << סיום >>