פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 28/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 180 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג) נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר משתתפים: יובל חיו – מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה ציפי שלזינגר – מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה עינת וסל – סגנית מנהלת האגף, משרד מבקר המדינה עמר כהן – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה דן אוריאן – מנהל מחלקת דיפלומטיה אזרחית, משרד החוץ שרון רפפורט פלגי – מנהלת קהילות יהודיות, משרד החוץ הדס מימון – ראש תחום בכיר, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אריה שליקר – ראש אגף בין-לאומי, מערך ומטה ההסברה הלאומי אפרת שטיינברג – רמ"ד אירו אסיה, המטה לביטחון לאומי (מל"ל) שמעון רפאלי – עוזר מדיני, המשרד לעניינים אסטרטגיים רוני הרשקוביץ – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת בוסתן דורון – ממונה קשרי חוץ, הסוכנות היהודית לארץ ישראל קרול נוריאל – מנכ"לית, הליגה נגד השמצה - ADL שי גליק – מנכ"ל, בצלמו משתתפים באמצעים מקוונים: ליבי עוז – מנהלת אגף דוברות והסברה, מערך הסייבר הלאומי ענת קויפמן – מנהלת מח' פרויקטים במינהל קשרי חוץ, מרכז השלטון המקומי ד"ר רחלי ברץ – יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית מלכה בורו – מנהלת האגף למשפט ומדיניות ציבורית, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל ליבי מוריוסף – רכזת קשרי חוץ, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל דבורה מרגוליס – ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות- ור"ה מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג) << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלום לכולם, היום יום שלישי, כ"ח בטבת תשפ"ה, היום ה-480 למלחמה, 841 חללי צה"ל, 77 חללי משטרה ושב"כ, 918 אזרחים, 90 חטופים בשבי מפלצות החמאס במנהרות עזה. נקווה שההסדרים שהמדינה הגיעה אליהם ישיבו את כולם הביתה במהרה, מי בחיים ומי לקבורה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא "המאבק הדיפלומטי תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג), ישיבת מעקב רביעית. אתמול ציין העולם את יום השואה הבין-לאומי. על פי פרסומי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, שנת 2024 הסתמנה כשנת שיא מבחינת האירועים האנטישמיים בעולם. על פי נתוני המוסדות, חלה עלייה של 340% באירועים האנטישמיים ברחבי העולם ביחס לשנת 2022 ועלייה של 100% ביחס לשנת 2023. מספר דוגמאות: צרפת – אונס של נערה יהודייה, דקירות יהודים; בריטניה – נרשם תיעוד שיא של אירועים אנטישמים עליה של 450% משנת 2022, הפגנות בהן הוצגו דעות אנטישמיות, תעמולה בעלת גוון אנטישמי ואירועי אלימות. לצערי הרב, השנה חלה התדרדרות קשה בביטחונם האישי של יהודים במדינות כגון ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה: את ארצות הברית שוטף גל אנטישמי חסר תקדים, פי ארבעה ביחס ל-2022, בקליפורניה נרצח רופא שיניים יהודי, אירועי אלימות בסן פרנסיסקו ועוד; קנדה – הסלמה קשה ביותר שמתבטאת בתקיפות בתי כנסת, ירי לעבר בתי כנסת, הצתות, ניסיונות לתקוף בבתי ספר, תקיפות יהודים, השחתת סמלים יהודיים ועוד. אוסטרליה חווה גם כן גל אנטישמיות קשה עם אירועים חמורים, כמו שריפת בית כנסת, צלבי קרס, מטעני חבלה, השחתות ועוד. אנחנו מדברים על הצטרפות של מדינות כמו סין וקוריאה הדרומית, מדינות שהיו בטוחות עד כה ליהודים, למועדון המדינות המסוכנות. גם הן חוות צונאמי של תכנים אנטישמיים ברשתות, תופעות של הכחשות שואה ועוד. המקרים והאירועים ידועים לכולם ומציפים את התקשורת ואת הגופים העוסקים בנושא זה זמן רב. ועדה זו מקיימת את הדיון הרביעי שלה בנושא. הדיון האחרון, מיוני 2024, היה למעשה בקשה לחוות דעת של מבקר המדינה לקיום ביקורת על התמודדות הממשלה עם הנושא. דנו כאן לא מעט בתיאום הגופים האמונים על התחום: מטה ההסברה הלאומי, המטה ללוחמה בטרור, משרד החוץ ומשרד ההסברה והתפוצות, ניסינו להבין מי הגוף המתכלל באירוע הזה וכמובן עד כמה הקבינט המדיני-בטחוני דן ועוסק בנושא באופן שוטף. כל הנושאים המצוינים כאן נדונו עוד לפני ההתקפות על חיילי צה"ל בחו"ל והסכנה למעצרם שם. בסופו של דבר, לא העליתי להצבעה בוועדה חיוב למבקר להכין דוח, ואני מבין כי דוח כזה נמצא כבר בהכנה מזה זמן רב. מחלקת המחקר והמידע של הכנסת הגישה לוועדה סקירה של סוגיות בתחום ההסברה שנעשתה לאחרונה. הסקירה נגעה בכל הנקודות הבעייתיות שהועלו גם כאן וגם בוועדות אחרות בכנסת שעסקו בנושא, ונשלחו פניות מהממ"מ למשרד החוץ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, המל"ל ומטה הסייבר. אני חייב להגיד שאני מופתע לרעה מהעובדה כי משרד החוץ לא ענה לשאלות שנשאלו ומשרד התפוצות העביר מידע חלקי ולא מעודכן, כמו גם מערך ההסברה. אני רואה תופעה זו בחומרה רבה הפוגעת בעבודה של חברי הכנסת לקבל נתונים מהימנים. אני אבקש מהנציגים לדעת מדוע לא נענו השאלות שהופנו מהממ"מ. אני בטוח שתכף נשמע שכל משרד עושה ועושה, אבל כנראה שלא מספיק. מה שברור לכולנו – וגם לזה הם מתייחסים – זה שאין מסר מדיני אחיד. אין מסר מדיני אחיד, משרד ראש הממשלה. כל שר אומר מה שהוא רואה לנכון. כל אחד. שר אחד אומר שאפשר להפיל אטום על עזה – היה שר שאמר את זה ועשה נזקים למדינת ישראל, זה חלק מהתהליך שנשפטנו בו בבית הדין הבין-לאומי בהאג. שר אחר אומר שפועלים לעשות מצור ולהרעיב את עזה והשלישי אומר טרנספר. כל אחד אומר מה שהוא רוצה. אין לי בעיה, שיגידו קו אחיד אחד, אבל שיחליטו. זו דמותנו וזו פרצופה של המדינה והממשלה. במלחמה, אחת המוצדקות בהיסטוריה שלנו, אנחנו מפסידים את דעת הקהל, שחלקה מוביל לעליית דרמטית באנטישמיות, רק בגלל ההתנהלות של מדינת ישראל, ההסברה הלקויה, המאבק הבלתי אחיד וכל איש הישר בעיניו יעשה. כל שר אומר מה שהוא רוצה ואלה בסוף התוצאות שפוגעות במדינת ישראל. מותר כבר לגלות? השר שיקלי ביטל את נסיעתו לא בגלל אמצעי ביטחון, בגלל אמצעי ביטחון שקשורים לעבודתו ומידע שמנסים לפגוע בו. אני אבקש מנציגי משרד מבקר המדינה להתייחס לנושאים האלה, לאחר מכן נשמע את נציג הממ"מ ולאחר מכן את המשתתפים האחרים. אני מבקש לתת קרדיט להסתדרות הציונית על הנתונים שהוועדה קיבלה, שאת חלקם אמרתי בהתייחסותי. יובל, משרד מבקר המדינה, בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי, קודם כל אני מבקש לברך על רצף הדיונים העקבי שמקיימת הוועדה בנושא הזה. אני חושב שהחשיבות שיש לעיסוק בכל התחום של הסברה, דה-לגיטימציה והמאבק באנטישמיות, בעת הזו במיוחד, היא חשיבות עליונה. הנושא הזה פוגש אותנו בשלבים אחרונים של סיכום עבודת ביקורת בנושא. אני מוצא לנכון, אדוני היושב-ראש, אף לפרט מעבר לכך. מדובר בעבודת ביקורת שעיקרה הסתיים כבר בחודשים אוגוסט-ספטמבר שנה שעברה. אלמלא עיכוב ביכולת לבצע השלמה אצל דובר צה"ל בתחום הזה, כבר היינו היום במקום שדוח הביקורת היה כבר במפתן פרסומו. כפי שידוע לאדוני, נכנסנו לביצוע השלמות בצה"ל ממש בעת האחרונה, אנחנו מבצעים אותן בימים אלה על מנת להשלים את החוליה חסרה וטיוטת הדוח תשוגר לגופים המבוקרים. הנושאים שהעלית כרגע, אדוני היושב-ראש, בדברי הפתיחה שלך מצויים בליבת הבדיקה הזו. אנחנו בהחלט עוסקים בהקשרים האלה, בעבודת הממשלה והקבינט המדיני-הביטחוני. אנחנו עוסקים בחולשות הארגוניות והתפקודיות שעברו כחוט השני בארבעת הדיונים האחרונים שקיימת פה. יש עיסוק מאוד משמעותי בתפקודו של מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה. אנחנו שואלים: כיצד הממשלה נערכה וכיצד תפקדה בכל התחום הזה ערב המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה, כולל עיסוק במעגלים שלכאורה נראים משניים אבל הם מהותיים ביותר, כל הכניסה לעולמות של הרשתות החברתיות, כל ההיבטים של החברה האזרחית והממשק שמתקיים איתה, נושאים לכאורה פריפריאליים אבל הם חלק מליבת הנושא. לכן, בסופו של יום, הכוונה שמבקר המדינה יעסוק בנושא דרך נתיב של חוות דעת, המענה לנושא הזה ניתן במלואו בצורה מאוד רצינית ומשמעותית, ועדיין, עד ליכולת שלנו להביא לכך שהדוח הזה גם יתפרסם, אני חושב שיש חשיבות רבה להמשך העיסוק בנושא הזה. ידוע היום שיש שינויים תקציביים בנושא הזה כתוצאה מתקציב נוסף שקיבל משרד החוץ, חשוב מאוד לעקוב - - - << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> עוד לא קיבל. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> אוקיי, אז זה המקום גם לשמוע דברים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש פה מישהו ממשרד האוצר? לא. זה לא בתקציב המדינה? << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> זה בתקציב המדינה, הכסף יעבור - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התקציב לא עבר, מה לעשות? אבל לפחות אתם יכולים לקבל אחד חלקי 12. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> לא ממה שיובטח, רק ממה שהיה בשנה שעברה, שזה הרבה-הרבה פחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חשבתי שזה כבר הופיע בקודם. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> השיח על סוגיית התקציב מדגיש את הצורך לקיים את הדיונים האלה ולראות היכן הם עומדים, מה הסטטוס התפקודי של מערך ההסברה הלאומי, איפה הוא נמצא מבחינה תפקודית, מבחינת איוש התפקידים בתוכו, האם חל איזשהו שינוי בכל המערך הארגוני והצורך במענה הארגוני מחובר בחבל הטבור למצב התפקודי של מערך ההסברה הלאומי, שיש לו גם תפקיד מתכלל. וכמובן, מדי יום אנחנו גם שומעים על המציאות של חיילי צה"ל ומפקדי צה"ל מול מה שקורה בעולם, כיצד מתקדמת ההגנה גם בתחום הזה על אלה שביצעו את מלאכתם. יש פה המון שאלות שבסופו של יום בהחלט נמצאות בחזית הנושאים שנדרשים למעקב ולטיפול ועל כן אנחנו פה. אני שב ואומר, אני מברך על עצם קיום הדיון בנושא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. רוני הרשקוביץ, הממ"מ, בבקשה. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> תודה רבה, יושב-הראש. אני מבקש פה לעלות ברשותך כמה שאלות בסוגיות שאולי היושב-ראש ירצה שהגופים יתייחסו אליהן. אני קודם רוצה לגעת בנקודה שנראתה קצת יותר חיובית במחקר הקטן שעשיתי וזה לגבי המרכיב של שיתופי הפעולה בין המשרדים, שהיה נראה שבמהלך המלחמה המרכיב הזה היה טוב יותר לעומת איך שהוא היה נראה בעבר. אז אני שמח לפתוח קודם כל באיזושהי נימה חיובית. לפחות כך היה נראה לי בשיחות שאני ניהלתי. אני אגע בכמה נקודות, קודם כל הנושא של הסדרה, המסגרת הנורמטיבית. קיימת החלטת הממשלה משנת 2007 שמתייחסת להקמת מערך ההסברה וכל המרכיבים. ההחלטה הזאת נראית, אחרי כל שיחותיי עם הגורמים השונים, כהחלטה לא מעודכנת ולא עונה לצרכים הנוכחיים של ההסברה. אנחנו מדברים על שינויים מאוד גדולים בהרבה תחומים אבל בשביל לסבר את האוזן רק ניגע בתחום הטכנולוגי. בזמנו דובר על אתרי אינטרנט, היום אנחנו מדברים על ניו-מדיה. יש הרבה אנשים שלא יודעים מה זה אתר אינטרנט אז הפערים הם מאוד גדולים בהיבט הטכנולוגי. טוויטר רק הוקמה ב-2006, אינסטגרם הוקמה אחרי ההחלטה, ודאי-וודאי טיקטוק, אז ההחלטה פשוט נראית לא מעודכנת. השאלה היא אם משהו מתבצע בהיבט של קבלת החלטה מעודכנת ע"י הממשלה. נקודה שעלתה בחלק גדול מהשיחות היא הנושא של המדיה המסורתית, אנחנו מדברים בעיקר על טלוויזיה אבל בהחלטה מדובר על מאגר מתדרכים. השאלה היא אם המאגר הזה היה קיים בשפות השונות ולפילוחים השונים של הקהלים שהוא אמור לפנות אליהם. אני לא יודע, זו שאלה, אבל בעיקר אשמח להתייחס להיערכות העתידית, כלומר מה אנחנו עושים בהמשך בהיבט הזה. מה שמתחבר לזה זו הסינרגיה של המדיה המסורתית עם הניו-מדיה. לצורך העניין עולה דובר רהוט ונהדר ב-CNN, או בכל רשת אחרת, מדבר שתי דקות ומייצג נהדר את העמדה של מדינת ישראל, אבל אם לא לוקחים את הסינק הזה ומהדהדים אותו ברשתות החברתיות – צריך להבין שלאוכלוסייה מאוד גדולה אין אפילו את ההזדמנות לראות את זה, היא לא רואה טלוויזיה. זו נקודה מאוד חשובה. פלח אוכלוסייה גדול כזה נמצא בקמפוסים וזו נקודה נוספת שתכף אגע בה. אנחנו הבנו שיש ממש אתגר אלגוריתמי מול גופי הניו-מדיה, כלומר איך מתמודדים עם האלגוריתמים השונים. גופים שמתעסקים בהסברה מנסים לפרוץ אבל לא מצליחים את תיבת התהודה, את הקהלים שהם רוצים להגיע להם שהם לא בהכרח תומכי מדינת ישראל. זו סוגיה שצריך לבדוק, לראות איך הגופים מתייחסים והאם הם פועלים לפתור את הנושא הזה. זו סוגיה שיש בה היבטים טכנולוגיים, היבטי תוכן והיבטים משפטיים וצריך להתייחס אליה. נושא חשוב שגם נזכר ע"י נציג המבקר הוא הנושא של הפעלת מתנדבים. בתחילת המלחמה כולנו ראינו את ההתגייסות של החברה האזרחית והפעילות שלה. הפעילות הזאת הלכה ודעכה במהלך החודשים הראשונים של המלחמה. אני חושב שמאוד חשוב לראות איך נערכים בעתיד להפעלה כזאת אינטנסיבית של החברה האזרחית. ממה שאני הבנתי מגורמים ממשלתיים, נכון להיום הנושא הזה יושב אצל משרד התפוצות והמלחמה באנטישמיות, ואם אכן כן, האם יש לו את הכלים להרים דבר כזה, שהוא מאוד מאוד גדול מבחינת היקפי כוח אדם וכו'. נושא נוסף הוא הקמפוסים. נגעתי בזה בנייר שהגשתי, היושב-ראש. רק לסבר את האוזן, יש תמיכה כספית, פיננסית, במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית, יש דוחות של משרד החינוך האמריקאי ואנחנו יכולים לראות מהסכומים המדווחים – אני לא יודע מה קורה לגבי דברים לא מדווחים – שאנחנו מדברים על סדר גודל של 11% שקטאר מממנת ומשהו דומה סעודיה. אנחנו מדברים על מיליארדים. השאלה איך אנחנו, שאני מבין שאין לנו את המשאבים הפיננסיים להתמודד בכאלה סכומים, מתמודדים עם מה שהנרטיב הנגדי מסוגל לעשות. עוד נקודה חשובה לדעתי זה הנושא של פייק ניוז. אנחנו מדברים על תופעה שהיא דרמטית עם השלכות פנים וחוץ, הפעלה של מדינות זרות מעורבת בכך. אגב, ביקשנו ממערך הסייבר להתייחס והוא אכן שלח לנו תשובה בנושא, השאלה איך זה התקדם מאז, כבר עברה חצי שנה מאז ששאלנו את זה, אם באמת מתגבש איזשהו אופן פעולה, גוף שבאמת יידע להתמודד עם זה, גם ברמה של שיתופי פעולה פנים-ממשלתיים וגם חיצוניים, שיתופי פעולה בין-לאומיים וכו'. הנושא של פייק ניוז הוא חותך נושאים, תחומים וארצות. הסוגיה האחרונה שאני אזכיר כי המבקר גם נגע בה זה סוגיית כוח האדם. לא נדבר על זה שגם התקינה כפי הנראה אינה מספקת, גם התקינה לא מאוישת, זה קצת מתחבר לכך שמנהל מערך הסברה וראש מטה הסברה, למיטב ידיעתי, עדיין לא אוישו. בהחלטת הממשלה מוזכר שמנהל מטה ההסברה או מערך ההסברה יישב בישיבות קבינט רלוונטיות, והשאלה מה קורה עכשיו כאשר אין מישהו שיישב וייצג את הפרספקטיבה ההסברתית למקבלי ההחלטות. אני יודע לפי תשובת המל"ל שהדירקטיבה של הגורמים המדיניים למטה מגיעה למערך ההסברה, אבל השאלה איך מיוצג מערך ההסברה, הצרכים שלו והפרספקטיבה שלו באותן ישיבות קבינט. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ההסתדרות הציונית העולמית, בבקשה. << אורח >> רחלי ברץ: << אורח >> תודה רבה. אני מתנצלת שאני בזום וללא מצלמה, אני מדברת מפולין כרגע. אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה. בוועדה הקודמת ציינתי שנרצחו שישה יהודים מחוץ לגבולות מדינת ישראל בגלל אירועים אנטישמיים החל מה-7 באוקטובר, היום אנחנו מדברים על עשרה יהודים. אנחנו מדברים על כך שמצד אחד זו חובתה של כל מדינה להגן על היהודים שחיים בתחומה, מצד שני גם לנו יש איזושהי אחריות לנהל את הדברים ולוודא שהדברים קורים. זה לא רק ברמה הדיגיטלית. אנחנו מדברים היום בדיון הזה על מה שקורה ברשתות החברתיות. ברשות החברתיות יש העדר רגולציה ואנחנו רואים איך דברים מתקבלים והמציאות משתנה, שפה יוצרת מציאות ומציאות יוצרת שפה. אנחנו רואים שביטויים שהיינו יכולים להכיל אותם בעבר כהתבטאויות פוליטיות הופכים היום לאירועים אנטישמיים, ממש אמירות אנטישמיות, כגון free Palestine, שפעם היינו יכולים להגיד שזו בעצם קריאה לשחרור או קריאה פוליטית, היום הקריאות האלה מלוות גם בקריאות לרצח יהודים ושלילת זכותה וקיומה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. זו נקודה אחת חשובה שצריכים לדבר עליה. נקודה שנייה שכן חשוב להזכיר זה מה שקרה באפריל האחרון בארצות הברית, האירועים בקמפוסים. ההיסטוריה חוזרת על עצמה כי אם נסתכל על אפריל 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, אנחנו רואים בדיוק את אותו גל אנטישמיות שראינו עכשיו, באפריל הנוכחי. לכן חשוב גם ללמוד ולחקור את האירועים ברמה המקצועית, האקדמית, כדי להבין איפה אנחנו יכולים לעשות יותר טוב. לכן, היושב-ראש, אני מאוד מודה על הדיון הזה שבעצם קורא לכל המשרדים ביחד לבוא ולתכלל את העבודה, גם בהיבט הרגולטיבי, גם בהיבט החינוכי, גם בהיבט הכלכלי. יש היום חברות ישראליות שיודעות לעשות "טרקינג" על אמצעי תשלום ומה שקורה מבחינה כלכלית בארגוני הטרור, רק אין אוזן קשבת כשמביאים את הממצאים כדי לעשות עם הדברים הללו משהו אופרטיבי. לכן אני אחזור ואגיד, חסרה לנו רגל מבצעית מסיימת. אפשר לאסוף את כל המודיעין בעולם, אבל אם אין לנו רגל מבצעית לסיים את הפעילות שלנו, את פעילות איסוף המידע, אנחנו נמצאים באיזשהו מקום מאחורי ארגוני הטרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את בפולין ואת עושה עבודה חשובה מאוד כרגע, ביום השואה הבין-לאומי. אני אקדים עבורך ואומר שהסיכום שלי יהיה שאני מחייב, הוועדה מחייבת, את משרד החוץ, מטה ההסברה הלאומי, משרד התפוצות – אתם תגידו לי מתכלל את העסק – וחוזר על בקשתי פעם נוספת: קיימו בבקשה שולחן עגול, תקבעו דיונים שוטפים, לא פעם בשנה, דיונים שוטפים אחת לחודש-חודש וחצי, הנושא הזה מאוד חשוב. עשרה יהודים נרצחו בשנה האחרונה ברחבי העולם רק בגלל שהם יהודים, זה צריך לזעזע את כולנו, להעיר את כולנו, להעיר את הממשלה ולהעיר את כל מי שעוסק בדבר, להעיר את המל"ל. אולי תצרפו את רוני, את נציגי ממבקר המדינה וד"ר רחלי ברץ. המאבק הזה הוא מלחמה של כולנו, הוא לא מאבק אישי, לא של רחלי ולא שלי, לא של יובל ולא של משרד החוץ לבד. אם לא נתכלל את האירוע – ואני כל הזמן לא מוצא מתכלל, ברוב הדיונים, פעם אחת מצאתי, מישהי שמתכללת את כל האירוע של הטיפול בנפגעי הנובה, נדהמתי. כל פעם אני חוזר: כל אחד עושה משהו, כל אחד מתבטא במשהו ואנחנו לא מאחדים כוחות, וכשאנחנו לא מאחדים כוחות אנחנו לא יודעים להציב מטרה כי אנחנו מתפרשים. האם האיש המתאים לתכלל את האירוע הוא מנהל מערך ההסברה – אני שואל אתכם, אתם המומחים – או משרד החוץ או משרד התפוצות? מי מתכלל את האירוע? הוועדה מבקשת תשובה. אל מי אני בא בעוד שלושה חודשים, כשאני מזמן דיון נוסף, חס וחלילה אם נרצח או נפגע עוד יהודי או נשרף עוד בית כנסת ברחבי העולם? עכשיו זו הזדמנות כי התחלף נשיא בארצות הברית ורואים מה קורה לכל גילויי אנטישמיות, צו נשיא שיש להרחיקו מארצות הברית. צריך לנצל את זה כי יש כוחות חדשים בעולם. אז תגידו לי מי כדי שהיא תשמע, מי אמור לתכלל את האירוע? אנחנו נודיע לך, נראה לי שיש כאן חילוקי דעות. אני לא אעזוב אותם, אם לא נקבל תשובה עכשיו, נזמין אתכם שבוע הבא עוד פעם, לי יש זמן, אני עובד, אני מאלה שבאים כל יום בבוקר מוקדם ואני הולך הכי מאוחר שאפשר. אז אנחנו נודיע לך, תודה רבה לך ותמשיכי לעשות שם עבודה טובה, זו שליחות. << אורח >> רחלי ברץ: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שכל אחד יחשוב על השאלה שלי. משרד החוץ, בבקשה. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> אנחנו נעשה חלוקה, אני מנהל המחלקה לקשר עם החברה האזרחית, דיפלומטיה אזרחית. בהחלט השינויים האחרונים מאוד מאוד משמעותיים, כמובן מה שקרה בארצות הברית אבל גם השינויים אצלנו. העובדה שלראשונה מזה המון שנים תקציב גדול ומשמעותי מוצב לענייני הסברה שונים, מדובר על 545 מיליון שקלים, בהנחה שזה אכן קורה – כשנראה את הכסף נאמין – זה כסף שמיועד לשנה אחת - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה המון כסף. כסגן שר האוצר לשעבר אני אומר לך, זה המון כסף, אני מבקש ממך רק ללכת הביתה, לבדוק את הסעיף התקציבי ולבדוק שזה אכן מופיע בתקציב המדינה. אם זה לא יופיע בתקציב המדינה, הייתי חבר ועדת כספים שמונה שנים, אני יודע לעשות צרות שם. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> בתקציב זה מופיע, זה רק עוד לא עבר. אבל בהחלט נעדכן אותך אם נצטרך את העזרה. אני אדבר יותר כללי. לשאלתך הראשונה – פשוט תראה שאנחנו לא מתחמקים – זו החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הממשלה – ואני לא רוצה פוליטיקה – לא מתפקדת. תגידו לי מי מתכלל. עזבו אתכם, אתם שומרי הסף. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> בתור עובד מדינה אנחנו מחויבים להחלטות הממשלה. החלטת הממשלה קבעה משרד שמטפל בנושא של דה-לגיטימציה בשלב ראשון ואחר כך אנטישמיות. יש משרדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי? << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> משרד התפוצות, בשמו יש "מלחמה באנטישמיות". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד התפוצות, אני מבקש התייחסות כי אני הולך להפיל על המנכ"ל או על אחד הסמנכ"לים שלך תיק וכבר תודיעי להם - - - << אורח >> הדס מימון: << אורח >> דיברו פה על רגל מבצעית, למשרד התפוצות אין רגל מבצעית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, אתה מבין מה הבעיה? אף אחד לא עושה כלום כי כל אחד עושה משהו. לכן, החלטות ממשלה הן יפות, בסוף אני מוצא את עצמי לא פעם כוועדה לביקורת המדינה אומר: תגידו לי מכוון את זה, מי עובד, מי עובד בעסק הזה. אתם עובדים אבל אתם עובדים בנישה. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> אנחנו עובדים מאוד ספציפית. אם תרשה לי ממש בקצרה, הזכרתם גם את האקדמיות, סגנית השר שרן השכל הולכת לעסוק כנראה בעיקר בנושא הזה. כינסנו כבר מפגש לפני שבועיים עם כמעט כל נציגי הארגונים שעוסקים ונוגעים בנושאים של אקדמיות, אחרי מפגש שעשינו – אפרופו עניינים אחרים של הסברה – עם דוברי ערבית, עם דוברי ספרדית, כל אחד מפגש נוסף, או עם המנכ"ל או עם השר או עם סגנית השר, מפגש של למעלה מ-50 משפיענים ישראלים. השבוע, אגב, מבקרים פה 20 משפיענים אמריקאים ואירופים. נפגשים גם בנושא של חברות טכנולוגיה, של איך אפשר לפתור דברים. כל הדברים האלה התקיימו מאז כניסת השר החדש. כל ארגון קיבל גם הזדמנות לפנות עם הצעות לפעילות, מסמכים שהם יכלו להעביר. לא כל דבר שאנחנו רוצים אפשר לבצע מתוך המשרד. כיוון שאני אחראי לחברה אזרחית, המאמץ יהיה לשתף כמה שיותר גורמים של החברה האזרחית שאפשר לעבוד איתם. זה עיקר המאמץ. אני חושב שצריך בכל זאת משפט אחד להקדים: ההסברה היא לא תכלית לעצמה, היא צריכה להיות כלי שמאפשר לנו להגיע ליעדים המדיניים. אני מסכים שלא תמיד ברור מה היעדים המדיניים אבל בתור עובד ציבור אני לא רוצה להתייחס לזה, אני רוצה לומר שהמשך המלחמה מבחינתנו והשגת מטרותיה זו המטרה. 15 חודשים שאנחנו נלחמים ולא עצרו אותנו זה הישג ענקי. אתה לא חייב לייחס את זה להסברה אבל זה הישג ענקי לדיפלומטיה ולהסברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין ויכוח. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> בשורה התחתונה, אין ספק שצריך יותר תכלול ויותר התאמה. אנחנו עובדים טוב מאוד גם עם המשרד למלחמה באנטישמיות, קודם עבדנו, כשהיו משרדים אחרים, חלקם לא קיימים, לא הזכרת את זה. הטילו את זה על משרד ההסברה ואחר כך זה יצא מידיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מצפה מהמשרד הזה לכלום. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> הוא לא קיים, אי אפשר לצפות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בגלל המדפסת, אבל את זה אני אומר, לי מותר. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> בשורה התחתונה, יש לנו 109 נציגים – היו 108, עכשיו יהיו 109 כולל מולדובה – נציגויות ברחבי העולם, מאמץ גדול נעשה שם בכל התחומים האלה, חברתי תפרט תיכף בנושאים הייעודיים ומלחמה באנטישמיות בהקשרים האלה. אצלנו יש מאמץ אדיר בדיגיטל. מאז תחילת המלחמה אין אף גוף שהגיע ל-6 מיליון חשיפות, לייקים, שיתופים וכל הדברים האחרים. יש לי קבוצת ענק של למעלה מ-150 קבוצות של חברה אזרחית שמקבלים מסרים מסודרים לפחות פעם בשבוע, לפעמים יותר. זה נכון, זה לא המסר של כל המשרדים, זה המסרים שאנחנו, משרד החוץ, מעבירים, זה גם המסר ש-109 הנציגויות שלנו מעבירות בחו"ל לגורמים שם. לכן אתה יכול לראות בזה מסר אחד שעובר. זה מסרים בנושאים שונים. אם יש עכשיו מאמץ גדול בהקשר של אונר"א אז אנחנו מוציאים בנושא של אונר"א. היום סגנית השר שרן השכל נמצאת בדרום, מתדרכת שגרירים זרים במעבר ארז לנושא של הסיוע ההומניטרי. בכל אחד מהנושאים הספציפיים אנחנו מוציאים כל פעם עוד נושא, או משהו כללי או יותר ספציפי, שצריך התייחסות. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. ברגע שיהיו כספים זה יראה אחרת לגמרי אבל הדבר הזה קורה כל הזמן, כל הזמן מאז ה-8 באוקטובר, יש שיגידו מה-7 באוקטובר בלילה, מאמץ מאוד מאוד מסודר ומאורגן. אבל כשהכסף לא אצלנו וכשהסמכות לא אצלנו זה הרבה יותר קשה. זה חלק. אני לגמרי מסכים עם הדברים שאמר נציג הממ"מ, יש בהחלט שיפור מאוד משמעותי מאז המלחמה בשותפות שלנו עם המשרדים האחרים. אנחנו עובדים צמוד גם עם משרד התפוצות והמלחמה באנטישמיות. בזמנו, כשהיה המשרד לנושאים אסטרטגיים, הייתה תמונה אחרת. חלק גדול מהאנשים נמצאים היום במשרדים האחרים. זה נותן את התמונה בגדול. בנושא הכשרה של מתנדבים שהוזכר פה, אנחנו פחות עובדים עם מתנדבים כי זה לא אצלנו אבל אנחנו עובדים הרבה מאוד עם צעירים שגרירי הסברה, שגרירי העתיד. יש לנו קבוצות שלמות של שגרירים צעירים. אגב יש קבוצה אחת גדולה של משרד החינוך, של הנובה, שעובדים גם כן עם צעירים שהם מכשירים, מדי פעם מקבלים אותם למשרד החוץ. שגרירי הסברה דרוזים הגיעו אלינו, אנחנו מדריכים ומסייעים איפה שאנחנו יכולים. אין לי ספק שכשיגיע הכסף יהיה מערך שיעשה הדרכה – כי החלק הכי חשוב זה לתת את הכלים. שבוע שעבר היו אצלנו 100 בוגרים ישראלים שלמדו באוקספורד, שזיהינו אותם בתור קבוצה שיכולה לתת דחיפה משמעותית גם בקמפוסים אבל גם בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני שנעבור לשותפה שלך, אני מסכים עם כל מה שאמרת, אין לי רגל מסיימת שתוקעת את הגול. אין לי רגל מסיימת. תיכף אני אשמע אותם ואותם ואותם, כל אחד עושה, ואני יודע כמה משרד החוץ עושה כי הייתי איתכם באיזושהי שליחות שלוש שנים, אני יודע ואנחנו מודעים, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק. עוד שנייה אני מצלצל לסגנית השר ואומר לה: גברתי, אני רוצה שתבואי אלי ותתני לי הסברים איך מדינת ישראל – לא איך המשרד שלך, את שותפה בממשלה, איך מדינת ישראל – נאבקת בנושא האנטישמיות. עשרה נרצחים וכל אחד עושה נישה. זה מוציא אותי מהכלים מאז שאני יושב בוועדה הזו או בתפקידי הקודם. כולם עושים אבל לא משתפים פעולה, אין איחוד כוחות. אני אומר לכם כבר, בשבוע הבא כל הבוסים שלכם אצלי, כולם, שבוע. סגנית שר החוץ, סמנכ"ל או מנכ"ל משרד התפוצות. כולם יקבלו ממני הזמנה, נעשה פה דיון מי מוביל, מי מתכלל את האירוע, מי עושה כל חודש או חודש וחצי ישיבה, מי מוציא את המסרים הזהים, איך לא כל שר אומר מה שהוא רוצה. אני משוכנע שלא נתתם לשר קיש להגיד מה שצריך להגיד בשם מדינת ישראל כשהוא בפולין, אני חותם לך על זה, כי ראיתי כשהוא נמצא שם בין כל האנשים, כולם חמורי סבר והוא מחייך, אף אחד לא תידרך אותו. זה פוליטי, אני מתנצל. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> מכיוון שהזכרת את פולין, אתמול הייתה ועדת מינויים אצלנו, השגריר שלנו בורשה שתידרך את השר, יעקב ליבנה, קיבל את תפקיד סמנכ"ל הסברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מצוין, הוא יבוא לפה. זה דיון רביעי, אני לא יורד מזה, בנפשנו הדבר. עשרה נרצחים? עשרה נרצחים? אני כבר לא סופר את האירועים הקשים של שריפות בתי כנסת, של תקיפות יהודים. זה מטמטם אותי. אני ממש מתנצל שאני מתרגז, אני בדרך כלל שקט. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> אני רוצה לשאול את משרד החוץ. הוא מדבר על פעילות אד-הוק שאני בטוח שעושים המון, וזה בדיוק אותן תשובות שקיבלנו מגורמים שכן ענו לנו, אני שואל ברמת הפקת הלקחים, תשתיתית, שינוי של תשתיות, אסטרטגיה, לא אד-הוק מה נעשה. כשאתה אומר 6 מיליון חשיפות זה ממש לא אומר לי כלום אם אני לא רואה איזשהו גרף לאורך זמן. אתם אוספים מדדים לראות אילו השפעות הפעילות עושה? לעשות את זה בצורה שיטתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עכשיו הדאגת אותי יותר כי הרי זה בדיוק מה שאמרתי על שולחן מתכלל, עכשיו שמת עליי עוד אבני ריחיים. מה בדיוק הוא אמר? מה אני עושה עם זה? אני צריך מישהו שיתכלל את האירוע. דומה הדבר למח"ט שכל מג"ד שלו מחליט לכבוש יעד אחר – צר לי, אני לא מכיר שפה אחרת, רק שפה צבאית – כל מג"ד עושה מה שהוא רוצה, כובש יעד אחר ובסוף הכוח המרכזי נופל למארב. אנחנו לא מתכללים את האירוע. זה באמת מכאיב, מכאיב לנו. בבקשה, גברתי. << אורח >> שרון רפפורט פלגי: << אורח >> תודה רבה. שרון, מנהלת קהילות יהודיות במשרד החוץ. אנחנו בחטיבת קבוצות ודתות, יש לנו גם מחלקה שעוסקת באנטישמיות. כשאני מדברת על מחלקה אני מדברת על בן-אדם אחד, זה התקנים שיש לנו. יש לנו 108 – אולי 109, סגרנו את אירלנד אז לא ברור – נציגויות ברחבי העולם והם עוסקים באופן שוטף. כשאני אומרת "באופן שוטף" זה אומר שכל פגישה מדינית של שגריר תעסוק גם בנושא האנטישמיות והוא ילך עם זה לדרגים הכי בכירים שיש. הקונכ"לים שלנו שבארצות הברית, שיש שם בעיית קמפוסים, ייגשו לנשיאי האוניברסיטאות, יציפו את הנושאים האלה ויוודאו שהם מבינים מה הציפייה שלנו מזה. יש עבודה מתמשכת עם המון המון ארגונים בין-לאומיים שאנחנו עובדים אתם וכמובן עם הקהילות היהודיות. חלק מהתפקיד של כל שגריר, כל ראש נציגות, זה לעמוד בקשר עם הקהילה היהודית. זה חלק מהתפקיד שלו. הם בקשר שוטף, גם להבין את הצרכים שלהם, גם לשקף אותם לטובת השלטון המקומי וכמובן גם למטה כדי שאנחנו נוכל לתכלל את זה. העבודה הזאת מתקיימת כל הזמן. אנחנו גם בקשר עם כל הארגונים הנהדרים, שחלקם מיוצגים כאן, המון ארגונים יהודיים שישראל היא בנפשם ואני לא יודעת עד כמה בארץ מבינים את זה, עד כמה הם לקחו את מה שקרה כאן כפגיעה בביטחון הקיומי שלהם אפילו שהם חיים בחו"ל, ממש כך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי הבית היה בסכנה. << דובר_המשך >> שרון רפפורט פלגי: << דובר_המשך >> הבית היה בסכנה וראינו התנדבות אדירה של יהודי תפוצות שאנחנו בקשר איתם של מעל מיליארד דולר. זה סכום מטורף. 1.4. המון מתנדבים שהגיעו לכאן לחקלאות, לבתי ספר, לקהילות, לשיקום, ואנחנו גם מקבלים המון קבוצות אצלנו, למשרד החוץ. אנחנו עושים איתם דיאלוג שוטף, אנחנו מתדרכים במסרים מדיניים את ראשי ה- Conference of Presidentsואת ה- AJCוכמובן שה- ADLכאן והם עושים עבודה מצוינת ומתווכים גם את נתוני האנטישמיות לנו, אנחנו גם נעזרים בהם מאוד. אז זה נעשה כל הזמן. אני רוצה להתייחס לנושא של יום הזיכרון לשואה כי זה נושא שהוא נורא חשוב לנו. אין יבשת בעולם שלא מתקיים בה טקס בנושא יום השואה, לרוב זה גם עם ראשי מדינה בכירים, הרבה פעמים זה בפרלמנט, הרבה פעמים זה במוסדות האו"ם, הנשיא למשל הופיע במוסדות האו"ם. יש תערוכות גם במועצה לזכויות אדם בז'נבה. בכל מקום יש עיסוק בזה. במשרד החוץ אירחנו אתמול את כל השגרירים והסגל הדיפלומטי להעביר את המסרים. רק שתבינו כמה זה כל הזמן ובנפשנו. זה אחד מהיעדים הראשונים של משרד החוץ, הקשר עם התפוצות והמאבק באנטישמיות וזיכרון השואה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. כנראה שדעתי לא תישמע אבל אני חושב שמשרד החוץ, שיש לו את הכוח המסתער, צריך לעשות את כל השולחן העגול הזה. אתם רוצים דוגמה רעה? אני לא מצביע על מי אשם, התקיפה של אוהדי מכבי תל אביב. אנחנו נרדמנו. לא היה מי שלקח, לא היה מי שיתכלל. הגיע איזה משהו, שלא הגיע למי שצריך להגיע, ואז ראינו את המראות הקשים של תקיפת יהודים אוהדי מכבי תל אביב על רקע אנטישמי. אני לא מוכן שאתם תירדמו, אני לא מוכן שמישהו לא יתכלל. לוועדה הזו יש כוח, לא בגלל שאני רוצה כוח, אני אוהב כוח, אבל הוועדה הזו היא היחידה שיכולה להוציא צו הבאה למי שצריך להביא, היחידה בכנסת. עם זאת, אני לא רוצה להגיע לשם, אני רוצה שאנחנו נקבל תשובות בשבוע הבא מי מתכלל את האירוע. << דובר_המשך >> שרון רפפורט פלגי: << דובר_המשך >> אנחנו בהחלט נעביר את הבקשה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אדבר עם סגנית השר לפני שאנחנו מסיימים ואני מבקש שכל אחד יעביר את זה לממונים עליו. בשבוע הבא אנחנו עושים דיון, אנחנו לא יורדים מהנושא. אני אביא את כל מי שצריך כדי לתכלל את האירוע. משרד התפוצות, בבקשה. << אורח >> הדס מימון: << אורח >> קודם כל, תודה רבה על הדיון הזה, אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. אני אענה לפי הסדר של הממ"מ והפערים החסרים שהם העלו. אני מאוד מסכימה עם הדברים שעלו. בהיבט של טכנולוגיה, אנחנו הקמנו משל"ט לאומי לניטור אנטישמיות ברשתות החברתיות. המשל"ט הזה מנטר אירוע אנטישמיות, דה-לגיטימציה ותנועת חרם ברחבי העולם. רק בשנה האחרונה העברנו 1,300 דיווחים על הפגנות עתידיות, על חרמות, על דברים מהסוג הזה. דיברנו קודם על רגל מבצעית, אז המידע שלנו מועבר לגופי ביטחון, לשותפים, למשרדים, אבל בסוף לנו אין דרך באמת לפעול על אדמה של מדינה זרה ולהגן על אותם אזרחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה המתכלל. עזבי את עניין הכוח בנושא הפיקוד, מישהו צריך לתכלל את האירוע. אתם, סלחי לי, לא כל כך גדולים כמו משרד החוץ ואין לכם את היכולות של כוח מסתער. << דובר_המשך >> הדס מימון: << דובר_המשך >> נכון. זה בהיבט של רשתות חברתיות והאתגר. זה חלק מהאתגר, לנטר את המידע. על הרבה מהתקיפות שקרו אנשים דיברו לפני, אפשר למצוא את המידע ולהעביר התראות וכן אולי למנוע חלק מהמקרים. בהיבט של הנגשת מידע, כבר בשבוע השני למלחמה הקמנו אתר הסברה לאומי באנגלית. אתר הסברה לאומי של מדינת ישראל. אחד האתגרים שהיו הם גם מול הפלטפורמות. אנחנו נחסמים, הקמפיינים שלנו יורדים מהאוויר בגלל שהם עוסקים בנושאים שהם רגישים כמו הסברה. זו גם נקודה שחשוב לעלות. בנוסף לזה, הקמנו כבר בחודש מאי שעבר אתר בנושא אונר"א ומאז אנחנו מקדמים אותו בתוצאות החיפוש של גוגל. זה אומר שאנחנו ממש דואגים שכשמישהו מחפש אונר"א בגוגל כמעט בכל העולם הוא יקבל את האתר הזה בתוצאות החיפוש הראשונות, לפני האתר של אונר"א. הם אפילו הודו בתקשורת שזה פגע משמעותית בתרומות שהם מקבלים. אז זו עוד זווית. בהיבט של תיבת התהודה שהוזכרה פה, אני מאוד מסכימה, יש לנו אתגר משמעותי בפלטפורמות. אנחנו משקיעים המון תקציבים בקידום ממומן על מנת להתגבר על האתגר הזה, אבל פה אנחנו חוזרים לאתגר של הפלטפורמות שלפעמים מונעות מאתנו לעשות קידום כזה. חברה אזרחית – בתקופת המלחמה העברנו כ-30 מיליון שקלים סיוע לארגוני חברה אזרחית בתחום ההסברה ותדמית מדינת ישראל על מנת לתת חמצן לאותן יוזמות אזרחיות שפעלו. זו הייתה הדרך שלנו לחזק את המאמץ האזרחי. שיתופי פעולה ושולחן עגול – אני מאוד מסכימה, אני יכולה להגיד שישר מפה אני אמורה להגיע לשולחן עגול במשרד החוץ בנושא רשתות חברתיות. בנוסף לזה, כבר מהיום השני למלחמה אני נציגת המשרד בחמ"ל ההסברה הלאומי של מערך ההסברה הלאומי. הדברים האלה מתקיימים. אפשר יותר. ללא ספק חסרה רגל מבצעית, אני מסכימה לחלוטין, כי עם כל הניטור שבעולם, אם אין לנו דרך באמת לעשות את הפעולה בשטח אז יש פה חלק חסר. יש עוד המון המון אבל אנחנו כן משרד לא מאד גדול וחולשים על המון נושאים, כמה שאפשר, בזירה הזאת, על מנת לספק איזשהו מענה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, תראי דוגמה: אתה יודע שהיא נתנה 30 מיליון שקל? << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> אני יודע. ההמלצה של משרד החוץ הייתה בזמנו שהכסף יגיע דרכנו ולא דרך משרד אחר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את זה אני לא רוצה לקבוע, העיקר שהגיע הכסף, עזוב אותי. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים, ודאי, אבל זה לא ניתן בהתייעצות איתנו, זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הדס, כמה תקציב יש לכם לאנטישמיות? הוא צבוע לאנטישמיות? << אורח >> הדס מימון: << אורח >> לא, למשרד יש bulk של תקציב שהוא גם בתפוצות וגם בדה-לגיטימציה. מאבק באנטישמיות זה דה-לגיטימציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין חלוקה פנימית בתוך המשרד? זה לא צבוע? << דובר_המשך >> הדס מימון: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש החלטות ממשלה על צביעת כסף אבל זה משרד האוצר. אני אנסה לעשות משהו מול משרד האוצר. << דובר_המשך >> הדס מימון: << דובר_המשך >> אבל זה מה שאפשר לנו גמישות במלחמה בזמן מאוד מאוד קצר להסיט תקציבים מאוד משמעותיים, כי התחילה המלחמה, 30 מיליון שקלים הועברו לסיוע לחברה אזרחית, כ-30 מיליון נוספים הועברו לקידום ממומן על מנת להתגבר על תיבת התהודה ולפרסם את התכנים ואת מה שקורה בישראל כלפי חוץ. הגמישות הזאת התאפשרה כנראה בגלל שהמשרד קטן והתקציב לא צבוע, אז יש לזה גם יתרונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו לא נרד מהנושא של רגל מסיימת. את רואה את האיש שיושב שם ממול? הוא ישב אצלי לפני כן כי יש לי תחומי התעניינות שונים, טרור וכדו', הם חבר'ה רציניים, מוכשרים מאוד, שעל זמנם בנו פלטפורמה שכרגע היא לא אצלנו, היא במשרד הביטחון אבל אפשר לעשות בה שימושים נוספים, למשל לחימה בפשיעה למשטרת ישראל, למשל לחימה באנטישמיות, תחליפו בבקשה טלפונים. היא כרגע נעולה במשרד הביטחון אבל אין לי ספק שבעתיד לבוא שרים יוכלו לדבר כי אין שום סיבה שהיא תישאר במקום אחד כשיש לה כל מיני שימושים אחרים והיא יכולה להועיל. תחליפו בבקשה טלפונים, תהיו בקשר, זה כרגע לא אצלנו, זה אצל שר הביטחון אבל אנחנו יודעים לנהל מלחמות. מערך ההסברה הלאומי, בבקשה. << אורח >> אריה שליקר: << אורח >> שלום, היושב-ראש, אני מברך על הדיון ואני חייב להגיד לך: אתה בצדק כועס. אני אגיד לך יותר מזה, אני פי אלף כועס ממך, מאוד כועס, כי אני, אריה שליקר, גדלתי בגרמניה, ברחובות ברלין בשנות ה-90', וחוויתי שם אנטישמיות כבדה ביותר מצדם של המוסלמים, ערבים שחשבו שאני מוסלמי כי ההורים מאיראן, בעטו בי, ירקו עלי, הכול, אלף פעמים, ולא דיווחתי שום דבר למשטרה, כך חייתי בחו"ל עשר שנים. כל יום, כל יום להילחם על החיים שלך כי קוראים לך dirty Jew ו-dirty Israeli. לא ידעתי מה זה ישראל בכלל, לא דרכון ישראלי, לא מילה בעברית, לא שבת, לא מזוזה מחוץ לבית, לא מנורה בבית, לא בית הכנסת, לא חברים יהודים, כלום. כשדיברנו בתחילת הדיון על עשרה הרוגים בשנה האחרונה – התופעה היא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר רחבה. לאחר שאמרתי את זה, מה שאנחנו עושים, מדינת ישראל, הוא נורא קטן כדי באמת לתת פייט. אין פה שום פייט. זה פלסטרים, מה שאנחנו עושים. מדינת ישראל – פלסטרים. אני עשיתי 300 יום מילואים בדובר צה"ל כאחד הדוברים הרשמיים מטעמם דו"ץ, על מדים, 300 יום, בדרום, בצפון, מה שאתה רוצה, מנהרות בעזה, מנהרות בלבנון, בגרמנית, בפרסית, בטורקית, באנגלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בכל השפות האלה אתה שולט? << דובר_המשך >> אריה שליקר: << דובר_המשך >> לא שולט אבל משתדל, ובעוד שפות. בשטח פגשתי הרבה אנשים טובים שרוצים, שנלחמים, בעיקר אזרחים, בעיקר אנשים שהמדינה והעם שלנו יקרים להם. לא פגשתי הרבה עובדי מדינה, פקידי ממשלה, מאף משרד. פה ושם קצת משרד החוץ, קצת לע"מ וזהו בגדול. וזה ב-300 יום מילואים על מדים. האם אנחנו מדינה בתוך צבא או צבא בתוך מדינה? לא הבנתי, מי מוביל את הקו? אתה מדבר על מתכלל – הגרי מתכלל את האירוע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אריה שליקר: << דובר_המשך >> הרי כך זה נראה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אריה שליקר: << דובר_המשך >> גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. מדהים. זו בעיה ענקית. אני לא אוהב את המראה הזו ואני חייב ולהגיד לכם שזה מתחיל קודם כל בלהבין שארבעה וחצי פקידים – דיברנו על תיקנון למשל, שרון אמרה שיש לה איש אחד שיושב על זה, אני אשתף אתכם, אני לא סמנכ"ל ולא מנכ"ל, אני סך הכול על תקן ראש אגף/ ראש תחום בכיר, מה יש לי? יש לי סטודנט ובת שירות, שהם לא מהתחום בכלל, הם לא גדלו בדובר צה"ל, אני לא יודע אפילו להפעיל אותם. עדיף בלעדיהם. איך אני אתכם? עצוב. אני אתכם אמיתי כי גם אני כועס, יותר כועס ממך. כשאתה בא למשרד ואתה בתפקיד "אחראי על הזירה הבין-לאומית" – זה תפקיד שיש לי חודש וחצי, מאז שחזרתי מהמילואים – אני אשתף אתכם ברגשות האמיתיים שלי, הרבה מהשותפים עושים לך טובה שהם עונים לטלפון, עושים לך טובה שאחרי ארבע שעות מחזירים לך וואטסאפ קצר "אני עמוס, נדבר בהמשך". מחר יש לנו דיון, האם יש לך זמן? – "לא יודע, יש לי לו"ז מלא, אשלח אולי מישהו". כל מיני כאלו. בחודש האחרון, כל יום אני שומע דברים כאלו וזה עצוב, עצוב, כי כך לא נילחם וכך לא ננצח. כשאני בא לתדרך מלש"בים לדובר צה"ל או לקורס של דובר צה"ל, ויושבים שם 50 חבר'ה צעירים ומוכשרים, בני 18, והם באמת באים באטרף, רוצים לנצח, אני אומר להם תמיד את הדבר הבא: אתם 50 נהדרים, אבל על כל אחד מכם יש אלף ממול, תגייסו את אימא שלכם, תגייסו את אבא שלכם, תגייסו את אח שלכם, תגייסו את השכונה שלכם, את מנהלת בית הספר שלכם, כולנו באירוע. דיברת מקודם על השרים שמתבטאים, תפקיד מערך ההסברה במשרד רוה"מ לחנך שרים? אני לא יודע. יש פה הרבה סוגיות על הפרק. אין ראש מערך, אין ראש מטה. מי אמור לתכלל, אתה שואל? לי יש תשובה: יש ראש מערך, ברור שראש מערך, לא משרד א', לא משרד ב', לא משרד ג' ולא משרד ד'. כל המשרדים תחת ראש מערך. משרד החוץ כמובן הביג פרטנר והמוביל במאמץ, תפוצות יחידה מאוד מאוד חשובה, משרד מאוד חשוב, כמובן מל"ל בשת"פ וכמובן האנשים של דרמר. יש ארבעה-חמישה שחקנים מרכזיים, אפשר לעבוד על זה. אבל בלי ראש מטה, ראש מערך – אנשים לא עונים לי לטלפון אפילו. בסופו של יום, אני חודש וחצי בתפקיד – וזו פעם ראשונה שאני משתתף כאן – אני מבחינתי כל יום מתייצב כאן, כל יום בבוקר. אתה פותח את הכנסת? אני לידך, באמת כי הנושא חשוב לי יותר ממך, יותר ממך כי אצלי זה אישי, כי גדלתי כך, ואני מסתכל על העיניים של הילדים שלי, עוד עשר שנים הם יהיו בצבא, אולי המצב יהיה יותר גרוע? אני לא רוצה לחיות את היום שהבת שלי, שהיום בת עשר, תסתכל לי בעיניים ותגידו לי: אבא, איפה היית? סיפרת לנו על הגבורה שלך, דיבררת את המדינה, בלה-בלה, איך המצב היום יותר קשה? איפה הייתם ומה אתה עשית, אבא? מה באמת עשית? רק מילים? יש פה הרבה מילים, כולנו, כל הזמן מילים. נמאס לי מהמילים האלה, אני רוצה אקשן, אני רוצה התקפיות, אני רוצה לעשות, פחות מילים. במערך ההסברה, בחודש וחצי יש תיאום, יש שיתוף פעולה עם הגופים המקבילים – קודם כל שני הגופים שיושבים לצדי, חוץ ותפוצות – אפשר להגיד באופן יומיומי, לגבי מגוון נושאים, גם בנושא הזה כמובן. הכל מתחבר כמו פאזל, הכל קשור לכל. אנחנו גם מוצאים קמפיינים באופן עצמאי ועובדים עם אלפי משפיענים ברשת – דיברנו על רשתות קודם – בשפות שונות. עוד נושא אם מדברים על שפות – אני אחד הדוברים בדובר צה"ל, יש עוד דוברים, בספרדית, ברוסית ועוד, כלפי חוץ ופנים. כמה דוברים אנחנו מכירים שבאמת אתם יודעים שהם קיימים? שהם מדבררים את המדינה על אמת? אם יש הגרי בנושאים הצבאיים, למה אין דובר מטעם המדינה – כמו שפקע"ר שולחים לאולפנים – שידבר אל הקהל, לעם, לבית, על אזרחי? למה אין דבר כזה? לא יודע, גדול עליי. תכלית פעילותנו בסופו של יום היא הלגיטימציה לפעילות מדינת ישראל ובשל כך פעלנו באופן משמעותי מול הקהלים העיקריים המשפיעים באופן ישיר על שעון החול ללחימה ולמימוש מטרות המלחמה. זו התכלית שלנו. מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה זה גוף מתכלל בסופו של דבר. אני בעצמי מעוניין מאחורי הקלעים לדחוף כמה שאני יכול, לעזור, לקדם, לתמוך. אני לא צריך להיות בפרונט, לפרונט יש גופים גדולים בהרבה. לסבר את האוזן, כמה אנשים אתם חושבים עובדים במערך ההסברה? יש למשרד החוץ שגרירים, סגנים וכל מיני דוברים כמו חול בחוף - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם עושים עוד פעולות אבל לא חשוב. << דובר_המשך >> אריה שליקר: << דובר_המשך >> 500 איש. לדובר צה"ל יש חיילים כמו חול בחוף. מערך ההסברה, כמה תקנים? 4.5. מה אתם אומרים על זה? זה נראה לכם הגיוני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אריה שליקר: << דובר_המשך >> בבקשה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מר שליקר, היטבת לסכם ולהביע יותר טוב ממני, אני חייב להגיד. כל מי שיושב פה בשולחן צריך לשמוע ממקור ראשון באיזה מצב אנחנו נמצאים. האיש הזה חווה את הנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום לפני עשר שנים וככל שהשנים יתקדמו המצב יהיה יותר גרוע, אם אנחנו לא נטפל ולא נגייס את כלל העולם, ולא נגייס את הממשלות ואת היהודים בכל העולם שישמשו לנו כפה. אני מודה לך על הצד האישי שהבעת פה. זה רק מבהיר לי שאני לא יכול לקפוא על השמרים. יובל, בבקשה. << אורח >> יובל חיו: << אורח >> מדהים לשמוע את הדברים שאמרת בדקות האחרונות פה בחדר. אני מעריך מאוד את הכנות, אבל בואו לא נתבלבל, מי שאמר את הדברים האלה זה נציג משרד ראש הממשלה. אני חושב שזה המשרד שהיום, בין היתר, צריך לתת תשובות לכל הפערים שקיימים פה, וככל הנראה אתה לא הגורם שתהיה מסוגל לתת את התשובות האלה. שיהיה ברור, הייתה תפיסה ממשלתית שלמה שסוכמה גם בהחלטת ממשלה וביסודה עומד גוף שנקרא "מערך הסברה לאומי". אני לא ארחיב פה באשר לייעודו ותפקידיו, אבל מי שילך ויחקור בעניין, הממשלה כיוונה למקום מאוד מסוים. אותו מערך ההסברה הלאומי, איך הוא נראה היום? בואו נסתכל עליו: ראש מערך הסברה לאומי – אין. אבל בואו נתקדם בכל זאת, לפעמים גם בלי מפקד אפשר אולי לתפקד. מתחתיו יש מנהל מטה ההסברה הלאומי – גם הוא לא מאויש. אוקיי, בואו נתקדם עוד צעד, אולי גם עם דרג ביניים אפשר לבצע פעולות. יש שבעה תחומים במערך ההסברה הלאומי, כך בנו אותו פונקציונלית, לדעתי היום מאוישים שניים או שלושה מתוך השבעה האלה. זה המספר. ואז נשארנו בסוף עם פה סטודנט, פה קשב, פה עוד איזה גורם מסייע. אז בואו נודה על האמת ובואו לא נספר סיפורים, כיום התפיסה הארגונית הבסיסית שהתכוונה הממשלה לקיים היא חלולה לחלוטין, ואז עומדים גורמים ממשלתיים כאלה ואחרים ואומרים: לי אין רגל מבצעת, התקציב עדיין לא הגיע, אני עדיין לא יודע איך להתקדם. אז שאף אחד לא יראה מופתע בהקשר הזה, שאף אחד לא יראה מופתע. המצב הוא מצב גרוע וכדי שהוא יהיה טוב, בראש ובראשונה יש גורמים הרבה יותר בכירים שצריכים לבוא ולומר איך הם מתכוונים לכוון את הספינה הזו בהמשך הדרך, וכל זמן שזה לא יקרה אני לא רואה שיתחולל איזשהו שינוי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שאחראי על המערך זה ראש הממשלה? << דובר_המשך >> יובל חיו: << דובר_המשך >> באופן עקרוני, מי שעומד בראש מערך ההסברה הלאומי זה ראש הממשלה. אני מבין שגם למנכ"ל משרד ראש הממשלה יש היבטים ארגוניים תפקודיים – הזכרתי פה תקנים, הזכרתי פה היבטים של איוש, יש פה עוד ממד שקיים. אגב, אני לא נכנס לממדים אחרים, זה הרבה יותר מורכב כי אם אנחנו מדברים על דה-לגיטימציה ועל אנטישמיות אז נכון שזה יושב בתפוצות, אבל במובן מסוים יש פה גם סמכות מקבילה למשרד החוץ, ושני הגורמים האלה, כדי שהם יעבדו ביחד, כדי שדברים ייסגרו – ובואו נודה ונאמר פה שיש גם אי הסכמות בין הגופים האלה – חייבים את הדבר הזה. על זה אני אומר, אנחנו מדברים על תחומים שבעשור האחרון, כל שנתיים-שלוש נדדו ממקום למקום. אז כל הזמן יש לנו מתלמדים שעוסקים בתחומים האלה. קח את הנושא של הנדידה, שים את זה למטה, על זה תשים את העובדה שיש פה סמכויות מקבילות שיוצרות מורכבות ממשלתית, ועל זה תשים את זה שהגורם המתכלל חלול לחלוטין, ואז תשאל את עצמך הכיצד אנחנו לא מתקדמים קדימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לקחת מיובל את המבנה, אנחנו נוציא מכתב לראש הממשלה שנושא המאבק באנטישמיות שאמור להיות מתוכלל כנראה ע"י מערך ההסברה, חסר כוח אדם, חסר יכולת, זה פוגע במאבק המתכלל של מדינת ישראל באנטישמיות. הוועדה לביקורת המדינה מבקשת לקבל תשובתו של ראש הממשלה, או גם לידיעת המנכ"ל, מתי יאוישו התפקידים האלה ומי אמור לתכלל את זה. לא נעים לי לזמן את ראש הממשלה, יש לו מספיק על הראש אבל אם אני אצטרך, זו מלחמה לא פחות חשובה. אז אנחנו נוציא מכתב בשם הוועדה, תיקחו מיובל את המבנה, ננסה לקדם את זה. תודה שהבהרת לנו שהוא אמור לתכלל על פי החלטת ממשלה. יותר נוח לי בעניין הזה. אנחנו נוציא מכתב קשה, קשה, בלי לפגוע בדרגים המבצעיים, המקצועיים. אתם שומרי הסף, אתם לא מקבלי ההחלטות, הוועדה תבקש תשובה ממקבלי ההחלטות. פשוט לא יאומן, מדינת ישראל. מל"ל, בבקשה. << אורח >> אפרת שטיינברג: << אורח >> שלום, המל"ל פועל באופן שוטף יחד עם הגופים האמונים על הנושא, עם משרד החוץ ומשרד התפוצות, לצורך תיאום המסרים והטיפול, פועלים באופן שוטף מול בני השיח ברחבי העולם, מעלים את הנושא גם במגעים בדרג רוה"מ וראש המל"ל. זאת הפעילות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אתם לא נקיים בנושא הזה ושוב פעם כל אחד עובד לבד. כל אחד עובד לבד. זה לא שלא עובדים, אין לי טענות לעבודה, אבל כל אחד מכוון את היירי שלו – אולי לאותה מטרה וחבל לבזבז, או אולי למטרות אחרות וגם אז לא פוגעים. משהו לא עובד בממלכה. משהו לא עובד. זה לא טענות אלייך, זה טענות שאין מי שמרכז את זה. אין מי שמרכז. תראו כמה כוחות עובדים, כמה תקציבים, נורא מעציב. הליגה להגנת השמצה, ה-ADL, בבקשה, גברתי. מכיר אתכם היטב, עבדתי מולכם כשהייתי בוושינגטון. אני אספר סיפור. בשבוע הראשון שלנו האנגלית של הבת שלנו עוד לא הייתה כל כך טובה, היום היא ברמת שפת אם, היא הגיעה לבית הספר בשם וולטר ג'ונסון, היא בקושי הסתדרה, אחרי שבועיים בוקר אחד היא מגיעה ועל שולחנה צלב קרס, היא מאוד מאוד נרעשת, מתחילה לבכות, מגיעה בסוף היום הביתה נרעשת ומספרת. אני מרים טלפון למנהל וקובע איתו למחרת בבוקר ואומר לו: זה לא יכול לקרות בבית ספר ציבורי. אנחנו היינו מאלה שחשבנו שצריך בית ספר ציבורי ולא פרטי שעולה אלפי דולרים כי לא רצינו שהיא תדבר עברית. אמרתי לו: תביא את כל הילדים, את ההורים של ילדי הכיתה, ונראה מה עושים, אמרתי לו שהוא חייב לדבר עם ההורים ואיני מוכן לעבור על זה לסדר היום, אני רוצה לדבר איתם, להופיע בפניהם. אז עירבתי גם את ה-ADL ומישהו שם הביא רעיון, הסרט Paper Clips, סרט מטריף שרק אז ראיתי אותו. הוא הציע לבקש מההורים ללכת לראות את הסרט, בסוף הקרינו אותו לכל ההורים של ילדי הכיתה, אחר כך היה ויכוח אם להראות את זה לילדים אז חלק ראו וחלק לא. זו רק דוגמה לטיפול בקצה ש-ADL עזר לי כשהיינו בוושינגטון. חברים, אני מדבר אתכם על 2004, 20 שנה, אנטישמיות בוושינגטון. זה סיפור אישי שלי. כמו הסיפור האישי שלך, גם לי זה קרה אבל בקטן. << אורח >> קרול נוריאל: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אין כמו החוויה האישית כדי באמת לסבר את האוזן ולא לדבר רק על מספרים ורק על מגמות אלא באמת לתת את הטעם של איך זה מרגיש להיפגע מאירוע אנטישמי. אני רוצה כאן להוסיף איזשהו ממד. מכיוון שאנחנו מדברים על תודעה ועל מסרים, אז כמו שאמרה חברתי רחלי ברץ, זה שיהודים נרצחים ברחבי העולם זה ברור שזה האינדיקטור מספר אחד שאנחנו בבעיה מאוד מאוד חמורה. אני חושבת שזה לא מפתיע אף אחד לאור הצונאמי של אירועים אנטישמיים שאנחנו רואים מאז ה-7 באוקטובר. למעשה, אין כמעט קהילה יהודית אחת שלא מדווחת על עלייה של מאות אחוזים בשיעור האירועים האנטישמיים. אבל אני רוצה להוסיף פה ממד נוסף. לצד אירועים אנטישמיים, שהם אינדיקטור אחד למצב האנטישמיות, יש גם אינדיקטור תודעתי שהוא עמדות אנטישמיות. לפני שבועיים פרסמנו סקר עולמי שמצא ש-46% – תנו למספר הזה לחלחל – מאוכלוסיית העולם, 2.2 מיליארד איש, מחזיקים בעמדות אנטישמיות. אחד מתוך שניים. אנחנו מדברים על עמדות אנטישמיות משמעותיות, על סטראוטיפים אנטישמיים שמושרשים היטב בחשיבה של מדינות וחברות, ואז אין לנו להתפלא שהמצב הוא כזה. הוא בוודאי הוחמר ע"י ה-7 באוקטובר אבל חשוב לומר פה גם לפרוטוקול שגם לפני כן. אנחנו מזהים עלייה רציפה בשיעור האירועים האנטישמיים והעמדות האנטישמיות מזה כמה שנים. אני רוצה לתת נתון נוסף והוא שפחות מ-48% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מכירה באמיתות ההיסטורית של השואה. מה זה האמיתות ההיסטורית? המספרים, שישה מיליון, עצם קיומה של השואה ועוד עובדות אחרות לגבי הזוועות. פחות ממחצית מאוכלוסיית העולם היום. אבל כאן אני רוצה גם לגשת לנקודת אור. הסקר הזה גם מצא שיש גם עם מה לעבוד. 57% מאוכלוסיית העולם מאמינה שאנטישמיות היא בעיה רצינית ושהיא דורשת טיפול ועם זה אפשר לעבוד. אני רוצה לומר מה ניתן לעשות בגדול, אני לא פה כדי לייעץ לאף משרד כזה או אחר, זה לא תפקידי, אבל אני חושבת שיש מה לעשות. כשאנחנו מדברים על אמצעים שעובדים איתם כל כך הרבה שנים והם לא מצליחים אולי אנחנו צריכים לחשוב על אמצעים חדשים וחדשניים, שיטות חדשניות ואולי גם למדוד את עצמנו כי חשוב שנדע כמה אפקטיבי מה שאנחנו עושים. אז בוודאי שבמדינת ה"סטארט-אפ ניישן" לא ייתכן שלא תהיה פה פעילות מסיבית של דיגיטל וסייבר וגם הרבה כוח מול פלטפורמות המדיה החברתית. אנחנו מדינה עם הרבה יכולות טכנולוגיות, אנחנו יודעים לדבר בדיוק באותה הרמה וזו הרמה שאליה צריך להגיע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם זה כבר לא כל כך נכון, ממקום שביעי ירדנו למקום תשיעי. << דובר_המשך >> קרול נוריאל: << דובר_המשך >> עדיין יש עם מה לעבוד כאן בהחלט. אני רוצה גם לומר משהו על גורמי אכיפת החוק. בסופו של דבר, כדי לטפל בכל מה ששמענו מרחלי ובכלל בפשיעה אנטישמית, כזו שעוברת למעשה את הסף הפלילי, אנחנו צריכים שגורם אכיפת החוק יהיה קשוב לקהילה היהודית; כי אם היית מתקשר למנהל בית הספר והוא היה אומר לך: "זה לא מעניין אותי" או "אני לא מבין מה כל כך נורא בצלב קרס" – וזה מה שהרבה פעמים יהודים ברחבי העולם נתקלים כשהם מגיעים לגורם אכיפת חוק. הוא לא מבין על מה הם מדברים, מה כל כך נורא, מה זה הסיפור הזה, למה מזוזה זה כל כך חשוב ואומרים לו: אז תוריד אותה, למה זה כל כך חשוב לך? כל הנושא של הנגשה תרבותית של הקהילות היהודיות לגורמי אכיפת החוק, דיבור על אנטישמיות, הקפדה על הנושא הזה של פשעי שנאה מסוג אנטישמיות וגם מסוגים אחרים, זה נושא שמאוד-מאוד חשוב להנגיש לגורמי אכיפת חוק. כאן אני מציעה את עזרתנו, ובכלל בכל נושא, תראו בנו כתובת גם למידע וגם לשיטות פעולה מתוך היתרון היחסי שלנו כארגון שהוא לא ארגון של מדינת ישראל, קחו את זה ותחבקו את זה ונשמח לסייע בכל דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> במגוון התפקידים שעשיתי, כשהייתי נוסע לחו"ל הייתי מבקש להיפגש עם הגורם האכיפתי של ביטחון הפנים, פעם זה משטרה מקומי, בגרמניה זה במשרד הפנים בכלל, זה לא משרד נפרד, בגרמניה יש לשרת הפנים יועץ לענייני אנטישמיות. הגורם האכיפתי חשוב מאוד כי כשאתה מדבר איתו אתה אומר: רגע, בית הספר הזה קרוב מאוד לשכונה כזו וכזו, אני מבקש שבבוקר תעבור שם ניידת, ובצהריים, בפיזור, אל תעמידו אותם – לא כולם תמיד יכולים לעמוד על הדברים הקטנטנים האלה – אפשר להכניס את האוטובוסים לתוך החצר, למה להחזיק אותם בחוץ כשהילדים יוצאים החוצה. כל מיני דברים כאלה. ההערה שלך על הגורם האכיפתי באותה מדינה מאוד מאוד חשובה. << אורח >> שרון רפפורט פלגי: << אורח >> יש שיתוף פעולה נהדר עם ADL ותודה להם, אבל הקב"טים בנציגויות בקשר כל הזמן עם גורמי אכיפה, הם עושים סיורים בבית הספר ואז פונים למשטרה המקומית ואומרים להם איפה הם חושבים שאפשר לשפר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא בכל מקום זה נכון. בית ספר יהודי יסודי, הקב"ט לא הסכים לתת חוות דעת. אני הייתי צריך ללכת להגיד: פה להתקין מצלמות, פה לשים גדר כפולה, פה אנחנו רוצים ניידת שתבוא בבוקר. אשתו של השגריר הנוכחי, ב-2004 הזעיקה אותי כי הילדים הקטנים שלהם גרו שם ולא רצו לתת חוות דעת. אני אומר לך, אין מדיניות. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> זה חריג כי המדיניות היא שזה חלק מהאחריות של הקב"ט. אני יודע, אני הייתי שגריר לצפון מקדוניה, נפגשתי עם שר ביטחון הפנים שם, זה נושאים שעלו שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההערה שלה נכונה ואנחנו ניקח את זה לתשומת ליבנו. המשרד לעניינים אסטרטגיים, אתם רוצים להגיד משהו? << אורח >> שמעון רפאלי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אתם חדשים, אתם עוסקים גם בדברים קצת אחרים. הסוכנות היהודית, בבקשה. << אורח >> בוסתן דורון: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. קודם כל חשוב לי להגיד שאנחנו פועלים באמצעות השליחים שלנו בשטח, ממש boots on the ground, אבל אנחנו לא משמשים כגוף הסברה. השליחים שלנו מנועים מלעסוק בהסברה, זה משהו שחשוב לדעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> בוסתן דורון: << דובר_המשך >> בגלל שהסוכנות לא מוגדרת כ-foreign agent בארצות הברית למשל, אז יש לנו מגבלות של דברים שאנחנו יכולים לעשות, לעומת משרד החוץ למשל. אז העשייה שלנו היא בקהלים היהודיים בחו"ל. אנחנו כן עובדים באופן רציף מול משרדים ממשלתיים פה והרבה גופים וארגונים אחרים. עיקר העשייה שלנו במאבק באנטישמיות נעשית על ידי השליחים, אם זה בחזית המאוד קשה של הקמפוסים, השליחים שלנו עובדים באופן רציף עם ארגון הלל, מתמודדים עם אנטישמיות מאוד קשה. אנחנו רואים ושומעים את הקולות של הסטודנטים היהודים או הישראלים ואנחנו רואים גם את אי הסימטריה בין כמות הפעילות שלנו לכמות הפעילות הנגדית, אם זה בתקציבים ועוד. אנחנו פועלים בעיקר בארצות הברית ובקנדה אבל גם במערב אירופה, דרום אפריקה. אנחנו יכולים להגיד נתון מדאיג במיוחד שרלוונטי מאוד לשנה הזאת לעומת שנה שעברה והוא ששנה שעברה דווחו בצפון אמריקה 227 מקרים של אלימות או איום באלימות, השנה, שעוד לא נגמרה, אנחנו כבר עם נתון גבוה יותר, עם 285 מקרים. עוד לא הסתיימה שנת הלימודים ויש הרבה יותר מקרי אלימות. באמצעות השליחים הקהילתיים שלנו, גם בשיתוף עם ADL, אנחנו פועלים בתוך הקהילות היהודיות, אנחנו פועלים בתוכניות הדרכה והכשרה לעזור ולתת כלים לקהילות היהודיות להתמודד עם התופעה הזאת. יש לנו מרכז ידע שיתופי שהוקם בשנים האחרונות בעקבות הקורונה שנקרא JReady, פלטפורמה מעולה שאנחנו מקיימים סדנאות, הכוונות והכשרות לקהילות, סדרות של מפגשים שהולכים ומתעצמים. יש לנו שם מאגר משתתפים אדיר שרק הולך וגדל. לגבי מה שדיברת מקודם, יש לנו את קרן ביטחון הקהילות שפועלת למיגון ואבטחה של מוסדות יהודיים. אנחנו מקבלים פניות, זה במימון הסוכנות וזה משהו שכבר הוכיח את עצמו לא מעט. אנחנו פה לשיתופי פעולה, חושבים שהדיון מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. לטעמי, גם הם צריכים להיות בשולחן. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> הם בשולחן שלנו באופן קבוע. הם בכל הקבוצות, מקבלים חומרים. יש לנו שותפויות, אנחנו מתייעצים איתם. זה קבוע לגמרי, כולל שגרירים לשעבר שלנו שבכירים שם, שמסייעים לנו גם בייעוץ למי לפנות ואיך. מנצלים את ראש הסוכנות, שהוא איש מקסים בפני עצמו, להרבה מאוד תדרוכים למשלחות שמגיעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני תכף אתקיל אותך ואם תרצה אני אדבר גם עם סגנית השר. אני חושב שבהעדר ראש מטה הסברה לאומי, עד שימונה – אנחנו מכירים איך המכונות האלה עובדות לאט – הוועדה תיאלץ לבקש ממך או מסגנית השר לתכלל את הנושא הזה. אין לנו זמן. לפחות תבנה את הקונסטרוקציה יחד עם האנשים, לפחות תפגוש אותם פעם בחודש וחצי, כולכם. אם אתם רוצים אני אבוא להגיש את הקפה, תזמינו אותי. אין לי בעיה, זה נושא מאוד חשוב. אחר כך, אם תהיה החלטה שזה יעבור על פי החלטת ממשלה – אני לא יכול לשנות אותה – למערך ההסברה, אז לפחות הקונסטרוקציה קיימת, לפחות תהליכי עבודה קיימים, משהו. אם נצא מכאן ונמשיך להתנהל כמו שהתנהלנו עד היום, הדיון הרביעי שלי לא שווה כלום, כלום, ואני לא מתכוון שהוא לא יהיה שווה, אני תמיד מחפש תוצרים. אם אתה צריך שאני אדבר איתה, אני אדבר איתה. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> אני חושב שזו החלטה שהיא החלטה פוליטית, זה חייב להגיע מהדרג המדיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אדבר איתה. בהעדר גוף מתכלל כרגע, אני אבקש ממנה – אני לא יכול להורות לה כי זו החלטת ממשלה – להטיל עליך לתכלל את האירוע. << דובר_המשך >> דן אוריאן: << דובר_המשך >> רק להבהיר, זה לא עליי אישית, על משרד החוץ כמובן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על משרד החוץ. מערך הסייבר הלאומי, בבקשה. << אורח >> ליבי עוז: << אורח >> נעים מאוד, תודה, כבוד יושב-הראש, על הפנייה. ליבי, ראש אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי. המנדט שלנו הוא כלפי האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל ברמת המודעות לסכנות ברשת, אז קודם כל לתחם את הנושא שאנחנו יכולים להתייחס אליו. הזכרתם פה את הנושא של פייק ניוז, אז ככל שזה באמת נוגע לנושא של פייק ניוז כלפי האוכלוסייה האזרחית בישראל אנחנו עומדים לעלות חודש הבא עם קמפיין הסברה נרחב בנושא הזה, איך מדינות זרות מנסות להשפיע על אזרחים באמצעות כלים של פייק ניוז, דיפ-פייק וזריעת בהלה ופחד ברשתות החברתיות. זה נושא שאנחנו נכנסנו אליו, הוא הרבה מעבר למנדט שלנו אבל אמרנו שיש פה איזשהו ריק ולכן נכנסנו אליו. בנוסף לזה יש לנו תוכניות חינוך גם, כבר התחלנו עם תלמידים וסטודנטים גם באותם עולמות, בנוסף לעיסוק שלנו הגנת סייבר, שהוא נרחב והוא 120% משרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. מר גליק, בבקשה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שי גליק, מנכ"ל "בצלמו". צריך להגיד משהו אחד – הדבר הגדול שקרה מה-7 באוקטובר זה נרמול האפשרות לרצח יהודים בעולם. עד ה-7 באוקטובר לא היית יכול לראות קריאות פומביות שקוראות לרצח יהודים בעולם כמעט. היו תמיד אנשים שרצו ורצחו אבל לא כך. השבוע העלה מישהו ברשת קריאה לרצח חיילי צה"ל, זה הגיע ל-5 מיליון איש, תושב ניו יורק. אני מנוי על אפליקציה של חרם, אני מקבל כל יום עוד חברות שמחרימות ועוד חברות ועוד חברות. השבוע בקנדה ביטלו הקרנה של סרט על רצח של הספורטאים במינכן בטענה שהסרט פוגע בקורבנות, איזה קורבנות? במחבלים, כי הם מוצגים כמחבלים, אסור להציג אותם כמחבלים, הם סך הכל לוחמי חופש. השבוע ליגת ההומלסים, מי שלא מכיר, ארגון מבורך מאוד בכל העולם שלוקח הומלסים והופך אותם לליגה, ארגון שהוא באמת א-פוליטי, הודיע בצורה רשמית: ישראל לא יכולה להצטרף לנבחרת. צריך להבין, אומרים: טוב, זו ליגת ההומלסים, בקטנה, אבל פעם ראשונה זו ליגת ההומלסים, אחרי זה זו ליגת ישראל וכו'. מדינת ישראל לא שם כמעט, אני אומר לכם. אני כל היום פועל, פניתי לכל הספונסרים של ליגת ההומלסים, חזר אלי אחד מהספונסרים ואמר לי: אתה יודע שאתה היחיד שפנה אלי בנושא הזה? ואני שואל את עצמי איפה המדינה, איפה משרדי הממשלה. משרדי הממשלה לא צריכים להתערב בכל מקרה, אני חייב להודות, יש מקרים שהם יכולים להגיד שהם לא יכולים להתערב בו, זה נושא רגיש, חופש ביטוי, איך שתקראו לזה, למרות שבעיניי זה לא חופש ביטוי, זה הכשר לרצח יהודים פר-אקסלנס, אבל המדינה לא שם. אין גוף לפנות אליו. לפני חודשיים היה אירוע זיכרון ליחיא סינוואר בקנדה, הייתי צריך לשלוח וואטסאפ לגדעון סער שהוא יבטל את זה. למה? כי אין דרך, אין לי למי לפנות חוץ מוואטסאפ לגדעון סער או לשרן השכל. אז, כבוד יושב-ראש הוועדה, דיברת על גורם מתכלל, על שולחן עגול, צריך שיהיה חמ"ל שיהיה אפשר לפנות אליו, אנשים מכל העולם, יהודים, שאינם יהודים, יש כל כך הרבה תומכי ישראל, פרו ישראלים שעוזרים לנו, אבל אין להם גוף שהם יכולים לפנות אליו, להגיד: יש פה אירוע הסתה אנטישמי. הסתכלתי במחקר של מרכז המידע והמחקר על קטאר, עשר שורות הוא כתב, הוא כתב שקטאר השקיעה מאות מיליוני שקלים וישראל לא עשתה כלום. << אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >> מיליארדים. << אורח >> שי גליק: << אורח >> מיליארדים. איפה זה? אז אין לנו מאות מיליארדים, נכון, אבל יש לנו את הכוח, הכוח הישראלי והתומך בישראל הוא גדול. ראינו שעכשיו בארצות הברית טראמפ ניצח, יש לנו את הכוח להפעיל אנשים אבל צריך שיהיה גורם ישראלי שיפעל איתם לפני הקלעים ומאחורי הקלעים. אז בשולחן העגול הזה, כבוד היושב-ראש, אני מציע דבר מאוד מאוד פשוט: יהיה צוות – לא צריך להביא עוד תקנים, אפשר להביא עוד תקנים, אני גם חושב שצריך להוסיף עוד תקנים, אבל כרגע, כשאין עוד תקנים יהיה צוות – שיהיה אפשר לפנות אליו, אנשים מכל העולם, יהודים ושאינם, לדווח על האירועים של חרם, הסתה ואנטישמיות, וכמובן בתוך הצוות יהיו משרדי החינוך, התרבות, הבריאות, הספורט, המשפטים, כל הגורמים הרלוונטיים והם יטפלו בכל דבר באופן מידי. יכול להיות שהם יחליטו: זה תיק שאנחנו לא מטפלים, יכול להיות שהם יפנו מאחורי הקלעים עם השגרירויות, כרגע אני אומר לכם, כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים וכל הארגונים האנטישמיים כמעט לא מקבלים מענה מסודר וממוסד. אני רוצה לסכם. יושב-ראש הוועדה הציע שולחן עגול אבל בשולחן העגול צריך שתהיה כתובת לאנשים לפנות אליה, יהיה מייל, טופס שאפשר לפנות דרכו ולקבל מענה. אני יכול להגיד לכם שאני כמעט לא קיבלתי מענה מאף גורם חוץ מוואטסאפים לשרים. זה לא אמור להיות כך. אין לשרים את הכוח הזה. צריך שיהיה טופס מסודר בשולחן העגול שיהיה אפשר לפנות, יהיה אפשר לדווח, והגופים יפעלו. גם חשוב שהגופים ידווחו לוועדה כל רבעון על כל הפניות שהם קיבלו, על כל הפעילות שהם עשו. כרגע יש ממונה למאבק בגזענות בכל משרד ממשלתי, זה חשוב מאוד, אבל ממונה למאבק באנטישמיות זה פי עשרה יותר חשוב. אני אסיים בדבר אחד, יושב-ראש הוועדה, יש כלל אצבע איך יודעים אם דיון בוועדה חשוב או לא – ככל שיש פחות חברי כנסת, זה דיון הרבה יותר חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי לך, הם לא פה, אני מנצל את זה. << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> בדיוק, ולכן הדיון פה הוא סופר קריטי כי זה על נורמליזציה של רצח, של האם יהיה מותר לרצוח יהודים. היום זה עשרה ולצערי אנחנו נגיע למספרים יותר גבוהים – דיברו פה על 46% – ואנחנו חייבים היום לעצור את זה כי אם לא נהיה בשנה הבאה עם מספרים הרבה יותר קשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. למיטב ידיעתי, אם היה איזה פורום שמתכלל את כל האירוע עם רגל מסיימת – במשרד החוץ יש חדר מצב שעובד 24/7, לא פעם אני השתמשתי בחדר המצב הזה כשאנשים פנו אלי שנתקעו בחו"ל. בפעם האחרונה, לא אפרט את הפרטים, בני זוג שנסעו לנפאל להביא ילד, שביצעו שם את הלידה, נתקעו ברעידת האדמה, מי שעזר לי להוציא אותם זה החמ"ל של משרד החוץ. לא הלכתי גבוה, אזרחים פנו אלי ואני עשיתי את החיבור. יש אמצעים, הבעיה שאין כאן עבודת צוות. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> שני דברים. יש כאן רמות מאוד-מאוד שונות של דברים שחלקם מאוד מטופלים, חלק בשקט, חלק לא. הנושא של מימון לאוניברסיטאות זה תחום אחר לגמרי. נושא של ביטול סרט, עם כל הכבוד, לא צריך לבטל שום סרט, אני הייתי נספח תרבות חמש שנים במוסקבה, תאמין לי שרק דחפתי סרטים. צריך לבחור את הקרבות ויש גורמים שונים ברמות שונות שמטפלות גם ברמת דחיפות שונה. הסיפור של ההומלסים, לא ידעתי עליו, אם היה מגיע אלינו הייתי דואג שהאנשים הרלוונטיים אצלנו יטפלו בו. אני אשמח לתת את הפרטים שלי אם תרצה, נהיה בקשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מנהלת הוועדה משוטטת באינטרנט ויש כאן החלטה של ממשלת ישראל מ-2017 על מצבי חירום ומשבר בקהילות היהודיות. יש פורום אבל הוא לא פעיל. אני חותם, חותם שהוא לא התכנס אפילו פעם אחת. אני מדבר אליכם, אני מדבר אל שומרי הסף. סגנית השר עוד לא ענתה לי, היא בטח עסוקה. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> היא עכשיו מתדרכת שגרירים על הסיוע ההומניטרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו הסיבה. אני אבקש ממנה את זה היום, אני לא אעזוב אותה, שאתם תתכללו את העסק עד שיהיה ראש מערך ואני אפנה במכתב לראש הממשלה. << אורח >> הדס מימון: << אורח >> דובר פה על החשיבות של הנציגים בשטח, שהמשטרה המקומית תהיה רגישה לניואנסים ולאלמנטים האלה בשביל לתת מענה לאנטישמיות, אז אני רוצה לציין שאנחנו ערכנו כמה משלחות, הבאנו לפה לפני המלחמה כוחות ביטחון, כוחות שיטור מקומיים, בשביל לעשות להם הכשרה, סיור ביד ושם וסיור בעוטף על מנת שבאמת יכירו ויתחברו יותר. ראינו שזה כלי אפקטיבי כי לפעמים גם יש פער בין השטח ובין מקבלי ההחלטות וחשוב לדבר עם השטח. זה אפילו מתרחב, עדכנו אותי, לקהלי יעד נוספים, כמו מערך חירום והצלה, משפטנים ואנשי אקדמיה. זה לא המון, זו לא מסה של אנשים שמגיעים לפה, אבל אני חושבת שכל אחד שמגיע ומכיר את ישראל במבט בלי פילטרים הוא חוזר אחרת. << אורח >> דן אוריאן: << אורח >> זה מאוד מאוד חשוב ונכון. עוד דוגמה לחוסר התיאום, כי גם משלחות של משפטנים וגם משלחות של אנשי ביטחון – את כל הדברים האלה משרד החוץ עושה כל הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני אתן לך דוגמאות שמשרד החוץ לא. יש ארגון קטן יהודי בשם JINSA בארצות הברית, הוא בדרך כלל מביא אנשי צבא ואנשי משטרה כמה פעמים בשנה. אני, בשנה האחרונה, אפילו אם היו שם ארבעה שריפים, הכרחתי אותם לבוא יחד איתי לדובר צה"ל לחזות בסרט כדי שהם יתעלפו אחר כך ביציאה. אני חייב להגיד שאני אחרי הפעם העשירית הפסקתי לבכות שם, העין התרגלה, אבל כל מי שרואה אותו חוזר הביתה כשגריר. גם אני חוטא בעניין הזה שאין תיאום ולא הודעתי לכם. אני גם חוטא. התמונה שהתגלתה פה היא לא שלא עושים, עושים אולי לא מספיק, אבל דבר אחד ברור לחלוטין – אין תיאום בין המערכות, אין רגל מסיימת, אין רגל מבצעית, אין מישהו שיתכלל את האירוע. נושא האנטישמיות הוא בנפשנו. עשרה נרצחים בשנה החולפת, מתוכם אלפי, אלפי – לא ספרתי אבל אני חושב שאני לא רחוק מהאמת – תקיפות יהודים בשל יהדותם. האירוע הקשה ביותר זה האירוע של מכבי תל אביב בשנה החולפת, רק בגלל שהם יהודים. לכן, אנחנו מחויבים לבוא ולנסות ולסכם את הנושא הזה, לקיים שולחן עגול, שמישהו ייקח את זה על אחריותו. על פי החלטת הממשלה מערך ההסברה הלאומי אמור לתכלל את זה אבל אין ראש מערך הסברה, כמו שאדוני הסביר לנו. כמה זמן אין? סתם לידיעה כללית. << אורח >> אריה שליקר: << אורח >> חצי שנה, פלוס-מינוס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם מבינים? חצי שנה. אני לא בטוח שבתוך זה נפלה התקיפה של אוהדי מכבי תל אביב. אנחנו חוטאים לעבודתנו, כולל אני, כולנו פה מסביב לשולחן. אני לא נותן לנושא הזה לרדת מסדר היום. אני אבקש מסגנית השר שמשרד החוץ יתכלל את האירוע עד שייבחר ראש מטה הסברה. אני אוציא מכתב לראש הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוועדה דורשת לאייש את המשרות האלה במידי כי זה פוגע במאבק ובמלחמה. חברים, אנחנו במלחמה על יהדות העולם, במלחמה על האנטישמיות נגד העם היהודי. אני לא מוכן לרדת מהנושא הזה, אני אעקוב אחרי זה. נמשיך בהתאם לתשובת סגנית השר. אם התשובה תהיה חיובית והיא תוטל על מישהו – אנחנו נשוחח שבוע-שבועיים אחרי שאני אדבר איתה – תדברו איתו. קיבלתם הוראה, אני קבעתי את הדיון הראשון. זה חשוב. תראה איזה ארגונים חברתיים אחרים כמו ה-ADL כמו כל האחרים צריך להזמין כי יש להם חומרים, כי יש להם אנשים, כי הם חלק מהמערך הלוחם, למרות שהם לא עובדים תחת הכיפה של ממשלת ישראל הם עובדים תחת הכיפה של מדינת ישראל. אני יוצא יותר דואג, אני חייב להודות, אני יוצא יותר דואג, אני לא אתן לנושא הזה לרדת מסדר היום, צפו לדיון חמישי, ביקורת המשך. אחרי שנקים בכוחות משותפים – אני סומך על כל אחד ואחד מכם – את השולחן העגול, את ראש החץ הזה, שאמור להתכנס פעם בחודש-חודש וחצי לכוס קפה, להחלפת דעות, לחידוד, לפעולות בחוץ-לארץ. בסך הכול יש כסף, הוא לא מרוכז, בסך הכל יש אנשים, שעובדים כל אחד בכיוון אחר וזה חבל. חבל שאנחנו לא מאחדים כוחות. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח בכוחות משותפים – לא רק אני, אם זה רק אני זה נופל, יש לי עוד כמה צרות בחיים – אבל אנחנו לא נרד מזה. כולנו יחד באותה ספינה. אני רוצה להודות לכם שבאתם, שהבאתם את הנתונים, שבאתם עם מחשבה מחוץ לקופסה ועכשיו נצטרך רק להוכיח שאנחנו יודעים לעשות את זה. תודה רבה והמשך יום טוב, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:40. << סיום >>