פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
28/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 587
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה (28 בינואר 2025), שעה 13:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר



מוזמנים: 
	איילת פלדמן
	–
	משרד המשפטים

	ענת לוי
	–
	מנהלת מחלקת סימני מסחר, משרד המשפטים

	אוריה בן דוד
	–
	מתמחה באשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יהונתן קוליץ
	–
	היועץ המשפטי, רשם הפטנטים





ייעוץ משפטי: 
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2024,  מ/1819 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום 28 בינואר 2025, כ"ח בטבת התשפ"ה. הנושא: "הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר". מי מציג? משרד המשפטים, בבקשה.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

אני אתחיל בלהסביר בכלל מה ההקשר שאנחנו מדברים עליו. סימני מסחר הם בעצם מותגים. צריך לרשום אותם כדי לקבל הגנה עליהם.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

השם שלהם והסמל.

 << דובר_המשך >> איילת פלדמן: << דובר_המשך >>   

גם שם וגם סמל. שם או סמל או גם וגם, לפי הבחירה של בעל המותג. יש בעולם אמנות בין-לאומיות שמסדירות את העולם הזה של קניין רוחני. בהקשר של רישום סימני מסחר קיים הסכם בין-לאומי שנקרא "פרוטוקול מדריד", שמאפשר לרשום סימן מסחר בין-לאומי. היתרון של השימוש בפרוטוקול הוא הקלה על הבירוקרטיה ועל הפרוצדורה. אדם מכל מקום בעולם, מכל מדינה שחברה בפרוטוקול, יכול להגיש בקשה לסימן בין-לאומי דרך המשרד הבין-לאומי, שזה הארגון העולמי לקניין רוחני – WIPO. הוא מגיש בקשה אחת, ודרך הארגון הזה הוא אומר באילו מדינות הוא רוצה לרשום את הסימן שלו. ואז, בפעולה אחת, הוא רושם בכל המדינות שהוא רוצה. היתרונות האלה קיימים לו גם בהמשך התהליך, כשהוא צריך לחדש כל 10 שנים את התוקף של הסימן, אז בפעולה אחת, דרך המשרד הבין-לאומי, מחדש את התוקף של הסימן שלו בכל המדינות.

התיקון שאנחנו עושים הוא תיקון שקשור - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

הארגון הזה פונה לכל המדינות עבורו?

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

נכון. כן.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אז הוא צריך כמה משרדי עורכי דין.

 << דובר_המשך >> איילת פלדמן: << דובר_המשך >>   

נכון. זה מאוד מקל על המבקשים. ישראל חברה בפרוטוקול מעל 10 שנים וזה עובד נהדר. 

אנחנו כאן באים כדי לתקן היבט מסוים ביישום של הפרוטוקול פה, בישראל. אנחנו נקריא את הסעיף הראשון ואז אני אסביר על התיקון שאנחנו עושים פה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> אוריה בן דוד: << אורח >>   

מקריאה:

"הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה-2025

תיקון סעיף 56ט	1. בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), בסעיף 56ט –

(1) בסעיף קטן (א) –

(1) ברישה, אחרי "לכל דבר ועניין" יבוא "ואם היה סימן המסחר הבין-לאומי רשום בפנקס לגבי חלק מן הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס – לגבי טובין אלה בלבד";

(2) בפסקה (3), בסופה יבוא "או לגבי חלק מן הטובין כאמור";

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "אם ביקש זאת מי שעל שמו רשום סימן המסחר הלאומי"."

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

אז בעצם המנגנון הוא כזה, שאם יש לך סימן מסחר שרשמת בישראל, ולאחר מכן ביקשת סימן בין-לאומי, אפשר להחליף את הסימן הישראלי בסימן הבין-לאומי ואז ליהנות מהיתרונות של הפרוצדורה הבין-לאומית שדיברנו עליה, של החידוש בפעם אחת דרך WIPO. הפקודה אומרת שהמעמד של סימן מסחר בין-לאומי הוא כמו מעמד של סימן מסחר ישראלי רשום.

סעיף 56ט לפקודה אומר מתי הסימן הוא בא במקום או באותו מעמד, והיום הסעיף אומר שכאשר יש חפיפה מלאה בין הסימנים. זאת אומרת, של אותם בעלים וכאשר יש חפיפה מלאה מבחינת הטובין. סימן מסחר תמיד רשום לגבי סחורות מסוימות או שירותים מסוימים. למשל, "אדידס", יהיה על נעליים.

הפקודה היום אומרת שרק כאשר יש חפיפה מלאה בין הטובין הלאומי והבין-לאומי עושים את ההחלפה הזאת. המדינות החברות ב"פרוטוקול מדריד" התכנסו והגיעו למסקנה שצריך לפרש את הפרוטוקול בצורה אחרת ולאפשר חפיפה גם כאשר היא חלקית. ואז החפיפה תתבצע רק לגבי - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

המוצר הספציפי.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

בדיוק. אותם טובין ספציפיים שלגביהם יש חשיפה, וזה בעצם התיקון שאנחנו עושים כאן.
ואז החפיפה תתבצע רק לגבי המוצר הספציפי, וזה התיקון שאנחנו עושים כאן.

הדבר השני שאנחנו עושים – אנחנו מבהירים, בהתאם לפרוטוקול, שהרישום בפנקס, הציון של ההחלפה בפנקס נעשה רק אם המבקש ביקש לציין בפנקס. זו באמת איזו שהיא הבהרה כי זה מה שקבוע בפרוטוקול.

הפרשנות הזאת של הצדדים לפרוטוקול נכנסת לתוקף ומחייבת את ישראל החל מה-1 בפברואר, שזה השבת הקרובה, ולכן בסעיף הבא שתכף נקריא, ביקשנו להוסיף הוראת תחילה ל-1 בפברואר, כך שגם אם החוק יאושר במליאה ויתפרסם ברשומות לאחר תאריך זה, תחילתה תהיה רטרואקטיבית.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

- - - 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

זה בסדר.
 << דובר_המשך >> איילת פלדמן: << דובר_המשך >>   

בעצם התיקון הזה מיטיב עם המבקשים כי הוא מאפשר ליותר מבקשים לעשות את ההחלפה הזאת וליהנות מהיתרונות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

היום יש עליהם הגבלה מלאה.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

במקום רק הגבלה מלאה הם יכולים חשיפה חלקית.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

הבנתי. במקרה זה מיטיב עם האוכלוסייה האזרחית. אפשר גם רטרואקטיבית? זה כללי המשפט שלכם?

 << דובר_המשך >> איילת פלדמן: << דובר_המשך >>   

לא תמיד רטרואקטיבי יאושר, זה בהתאם לנסיבות. אבל מאחר שיש לנו כאן מחויבות בין-לאומית להחיל את התיקון הזה כבר מה-1 בפברואר ואנחנו מעריכים שלכל היותר יהיה מדובר בכמה ימים ספורים ואין פה פגיעה בזכויות - -

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

זו קריאה ראשונה עכשיו או שנייה ושלישית?

 << דובר_המשך >> איילת פלדמן: << דובר_המשך >>   

שנייה ושלישית.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

זה בעצם יהיה לבקשת המבקש קודם כל. התיקון יחול על בקשות תלויות ועומדות. כלומר, מי שכבר הגיש בקשה למשרד הבין-לאומי וייעד את ישראל, ואז לגורמים האלה תהיה אפשרות לבקש שהסימן הבין-לאומי יחליף את הלאומי.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אוקי.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

היו לי כמה שאלות לגבי סעיף 1: קודם כל, הבנתי שהתיקון לפרשנות של הפרוטוקול כבר סוכם ב-1 בפברואר 2022, וניתנו שלוש שנים למדינות להיערך. השאלה כמו שאנחנו שואלים בהרבה דיונים זה למה זה מגיע לכנסת ברגע האחרון?

 << אורח >> יהונתן קוליץ: << אורח >>   

אני מרשות הפטנטים. אנחנו התחלנו לטפל בעניין הזה לפני – בהתחלה בדקנו את המשמעות של השינוי הזה, איך אמורים לתקן אותו בפקודה והתחלנו לטפל בו. הרשם, ראש רשות הפטנטים, סיים את תפקידו באמצע 2023, ואז לא כל-כך נתנו לנו לקדם חקיקה מאז. ברגע שהתמנה ראש רשות חדש, מיד נכנסנו לעניין הזה ואנחנו כבר מטפלים בזה לדעתי כמעט שנה. זה שזה הגיע לרגע האחרון, זה כנראה כמו כל דבר שבסוף מגיע לרגע האחרון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

חוץ מזה, כולם פה אומרים שאנחנו במלחמה והרבה במילואים, אז זה גם חלק מההסברים שאנחנו מקבלים וזה בסדר.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

היו לי עוד שאלות ספציפיות לגבי הנוסח. הראשונה היא לגבי פסקה (2) – אנחנו בעצם מוסיפים אפשרות לבעל הסימן לבקש את ההחלפה של הרישום הלאומי ברישום הבין-לאומי, אבל החוק כבר היום אומר בסעיף 56ט(א), ש"רישום סימן מסחר בין-לאומי בפנקס לפי הוראות סימן זה יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי לכל דבר ועניין", וכאן הוספתם תוספת. אז השאלה איך זה מתיישב? איך מתיישבים שני העניינים ביחד? כלומר מצד אחד, שרישום סימן המסחר הבין-לאומי בפנקס בא במקום רישום סימן המסחר הלאומי ומצד שני, שאנחנו בעצם מקנים למבקש את הרשות לבקש את ההחלפה הזאת? כלומר, שזו לא החלפה שמתבצעת אוטומטית. 

 << אורח >> יהונתן קוליץ: << אורח >>   

ההחלפה מתבצעת אוטומטית. כלומר, ברגע שנרשם סימן בין-לאומי, כמו שכתוב בסעיף 56ט, הוא בא במקום הסימן הלאומי לכל דבר ועניין. 

לעניין הציון בפנקס, שזה מה שכתוב בסעיף קטן (ג), הציון בפנקס הוא לבקשת המבקש. אם המבקש יבקש לציין זאת בפנקס, זה יצוין. אם לא יבקש, זה לא יצוין אבל ההחלפה עדיין קיימת.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

בסדר. הדבר האחרון, ואני מתנצלת מראש שזה מאוד משפטי ונצטרך לעבור על זה, אבל הייתה לי הערה לעניין ההגדרה של סימן מסחר בין-לאומי. אני אקריא את ההגדרה. ההגדרה של סימן מסחר בין-לאומי נמצאת בסעיף 1 לפקודה, וההגדרה היא: "סימן מסחר שרשום בפנקס הרישום הבין-לאומי בהתאם להוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד". זה בסדר גמור אבל הבעיה היא שפנקס הרישום הבין-לאומי, הפרוטוקול ותקנות מדריד מוגדרות רק בפרק ח1, שזה הפרק שאנחנו עוסקים בו עכשיו, ורק לצורך אותו פרק. אז נוצרה כאן איזו שהיא אי-התאמה.

אז נבקש, ואני אקריא גם את ההגדרות האלה - -

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

גם הסכם מדריד.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

אני אגיע לזה עוד רגע. אני אקריא את ההגדרות האלה, ונבקש מהוועדה לאשר לנו להעביר אותן לסעיף 1 ולמחוק אותן מהפרק הזה, ולעשות עוד שני תיקונים קטנים שאני כבר אציין. 

אז ההגדרות האלה הן: אתחיל עם "פנקס הרישום הבין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 2(1) לפרוטוקול. 

"הפרוטוקול" – הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימנים כפי שנחתם במדריד ביום 27 ביוני 1989. 

לעניין זה – "סימנים" – סימני מסחר. 

"תקנות מדריד" – התקנות המשותפות לפי הסכם מדריד והפרוטוקול כפי שהיו בתוקף ביום 1 באפריל 2002, כנוסחן לפי תיקונים לתקנות האמורות המוזכרות בתוספת."

נבקש גם את ההגדרה "הסכם מדריד" שמצוין בהגדרות האלה, להעביר לסעיף 1. 

""הסכם מדריד" – הסכם מדריד (שטוקהולם), כמשמעותו בסעיף 1 לפרוטוקול."

אז זה תיקון אחד נבקש לעשות, וממנו נגזרים שני תיקוני נוסח נוספים: האחד, בסעיף 71א(4), שזה הסעיף של הסמכות להתקנת תקנות. "לפי סעיף 71א, השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע לרבות בעניינים אלה." ולפי פסקה (4), השר מוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוע פרק ח'1, ובלבד שבכל עניין שיש לגביו הוראות בפרוטוקול או בתקנות מדריד, כהגדרתם בפרק כאמור, יותקנו התקנות לפי הפרוטוקול או לפי תקנות מדריד."

ורק את המילים "כהגדרתם בפרק האמור" אנחנו נמחק כי הן כבר לא מוגדרות בפרק האמור.

ובתוספת שמציינת את רשימת התיקונים שיש בתקנות מדריד – במקום הפנייה לסעיף 56א, אנחנו נתקן שההפניה תהיה לסעיף 1, ששם יוגדרו תקנות מדריד. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: < יור >>   

בסדר?

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

כן, מקובל.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

יש הסתייגויות של יש עתיד. אנחנו מצביעים על סעיף 1 בכל מקרה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

ההסתייגויות הן רק לרשות דיבור.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

כן. יש שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד. הן לא חלופיות. אז צריך קודם להצביע על ההסתייגויות ואז על הסעיף עם התיקונים שהקראנו.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד? 

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

ההסתייגויות לא עברו.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

עכשיו אפשר להצביע על סעיף 1 עם התיקונים.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

סעיף 1 התקבל.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אושר.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

אני רק אגיד שאם נמצא עוד תיקונים טכניים שנגררים מהתיקון, אנחנו נעשה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסדר גמור. אז סעיף 1 אושר. סעיף 2?

 << אורח >> אוריה בן דוד: << אורח >>   

מקריאה:

"תחילה ותחולה		2.	(א) תחילתו של חוק זה ביום ג' בשבט התשפ"ה, (1 בפברואר 2025).

(3) הוראות סעיף 56ט לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שביום התחילה כאמור בסעיף קטן (א), הייתה תלויה ועומדת לגביו בקשה המייעדת את ישראל."

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

אז כמו שאמרנו, הפרשנות שמצביעים לפרוטוקול מחייבת החל מה-1 בפברואר. וכמו שנעמה הסבירה קודם, התיקון יחול על בקשות תלויות ועומדות כדי לאפשר למי שהסימן הבין-לאומי שלו טרם נרשם, ליהנות גם כן מההסדר החדש.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

אני רק אציין שבנוסח מצוין תחילתו של חוק זה, אבל יכול להיות שנצטרך להבהיר שזה התחילה של הסעיף המהותי, מה שמופיע עכשיו בסעיף 1 כי התיקונים הטכניים יכולים להיכנס לתוקף מתי שהחוק מתפרסם ברשויות, לדעתי. אין צורך להכניס אותם לתוקף.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

נראה לי שזה לא משנה כך או כך. מה שתמצאו לנכון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מה אמרת?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

אמרתי שמה שצריך להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר זה הסעיף המהותי שמופיע כאן ולא התיקונים הטכניים של העברת ההגדרות ממקום למקום. הן יכולות להיכנס לתוקף כשהחוק מתפרסם.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

למרות שמצד שני, נעמה, ההעברה של ההגדרות זה תיקון טכני, זה נוסחי, אז מה אכפת לנו שזה ייכנס ב-1 בפברואר? זה שאלה של סרבול של הוראת התחילה. אבל זה ממש לא משנה, ומה שתחליט היועצת המשפטית לוועדה מקובל.
 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

אני חושבת שעדיף להכניס לתוקף את הסעיף המהותי ב-1 בפברואר אלא אם כן נמצא שזה מעורר איזה שהן בעיות, למרות שאני לא חושבת.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אז את רוצה שהסעיף הזה – מה שצריך לעשות, לא יותר מזה. בסדר.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אז ייכנסו שני תאריכים פה, בתחולה?

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

כן. ברגע שהתיקון יפורסם, ייערך התיקון בהגדרות ובעצם האפשרות של המבקש להגיש את הבקשה תחול גם החל מפברואר. כלומר, החל מה-1 בפברואר, אם הוא כבר הגיש בקשה, הוא לא יצטרך להגיש אותה מחדש.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסדר.

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

רק לבקש שתסבירו למה נמחקו המילים: "בין-לאומית" מבקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל? לפרוטוקול.

 << דובר >> איילת פלדמן: << דובר >>   

לפי הפרוטוקול, יש שני סוגים של בקשות בין-לאומיות: יש בקשה בין-לאומית שמוגשת מלכתחילה ככוללת את ישראל ויש בקשת הרחבה, שזו בקשה בין-לאומית שבהמשך מבקשת להוסיף את ישראל, לא מהרגע הראשון. ההגדרה, הבקשה, לייעד את ישראל כוללת גם בקשה בין-לאומית מלכתחילה וגם בקשת הרחבה. התיקון הזה נועד להבהיר שההסדר חל גם על בקשות הרחבה.

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>   

אנחנו נבדוק מבחינת הנוסח, כתוב ש"הוראות הסעיף, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי סימן מסחר בין-לאומי שביום התחילה הייתה לויה ועומדת לגביו בקשה." אני אבדוק מבחינת הנוסח אם מקובל לנסח את זה ככה או שצריך להחיל את זה על הבקשה אבל נראה לי שזה משהו ממש סמנטי. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

בסדר. נתחיל את ההסתייגויות?

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

כן. לסעיף הזה יש שלוש הסתייגויות של יש עתיד ושתיים מהן חלופיות. 1 ו-5 אצלך בקובץ הן חלופיות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אפשר להצביע על הכל ביחד?

 << דובר_המשך >> נעמה דניאל: << דובר_המשך >>   

כן, אפשר.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

נצביע על הסעיף בחוק. מי בעד, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הסעיף התקבל.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>   

אושר. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:52. << סיום >>