פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושתיים הכנסת 3 ועדת הכספים 19/11/2019 מושב ראשון פרוטוקול מס' 19 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א בחשון התש"פ (19 בנובמבר 2019), שעה 13:45 סדר היום: << נושא >> הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט -2018 (דחיית מתווה הדגים) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר קרן ברק ניצן הורוביץ מיקי לוי אבי ניסנקורן אורית פרקש הכהן חברי הכנסת: מיקי חיימוביץ אלון שוסטר אנטאנס שחאדה יזהר שי מוזמנים: גיא גולדמן – עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר קובי בוזו – מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר לילי אור – עו"ד, עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן – עוזר מקצועי למשנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר מנחם סיטבון – מתמחה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר תמר לוי-בונה – רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר מימון והשקעות, משרד החקלאות אליעזר שריר – מנכ"ל, ארגון מגדלי דגים עמיחי גלר – מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי דגים אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל דוד דהאן – הארגונים החברתיים בכנסת אריק מוגרמן שירה גרשון גמאל אבו אלקיעאן אליעזר שריר אריאל שפיר – שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מרכז המועצות האזוריות טל מאשה בנוש גאל אל – שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מרכז המועצות האזוריות ייעוץ משפטי: שגית אפיק שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט -2018 (דחיית מתווה הדגים) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט -2018 (דחיית מתווה הדגים). מי מציג? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני מרשות המסים. ב-2016 פורסם מתווה הפחתות מענף הדגים. בחלק האחרון של המתווה סוכם על פרטי מכס שונים שלגביהם יהיו שלוש פעימות של הפחתה. הפעימות האלה בהתאם להסכם נדחו מפעם לפעם. גם הצו שלפניכם הוא בעצם צו דחייה נוסף, שדחה את הפחתת המכס. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> דיברת על שלוש הפחתות, נכון? באיזו פעימה אנחנו? שנייה או שלישית? אמרנו שהוועדה תבחן האם זה פוגע במגדלי הדגים או לא פוגע, אני זוכר את זה היטב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 10%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו עדיין דוחים את הפעימה הראשונה. למעשה אנחנו ממשיכים עם ההגנה על המגדלים, ההגנה המקומית. למעשה זה לא נכנס לתוקף. הצו הזה נמצא בתוקף כבר זמן רב. הוא נכנס לתוקף ובגלל פגרת הבחירות הוא נשאר בתוקף, הוא פורסם ברשומות והוחל. האישור שלכם כרגע חשוב כיוון שאם הוועדה לא תאשר אז לכאורה ייווצר מצב שבו הצו פוקע רטרואקטיבית על שנת 2019. היו"ר משה גפני: זה יפגע במגדלי הדגים. שגית אפיק: לכן חשוב לאשר אותו כדי שהפחתת המכס בשנת 2019 תידחה. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> אני סמנכ"ל משרד החקלאות. קודם כול, אנחנו שמחים על ההצגה, שתבינו שחייבים לאשר את הצו כדי שהמכס לא ירד. אנחנו כבר סגרנו מול משרד האוצר גם את הפעימה הבאה. לצערי הרב המדגה והפדיון שלו ירדו מתחת לרף ולכן גם ב-1 בינואר 2020 לא תתבצע הפעימה והמכס לא ירד. אני מודיע פה לוועדה שסגרנו כבר מול אגף התקציבים עם כל הנתונים והראינו להם שלצערי הרב הפדיון של הענף ירד מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למעלה מ-10%. מה יהיה ב-2020? << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> אסביר. עשינו עוד הסכם עם משרד האוצר כדי לדחות את הפעימה הקודמת-קודמת. עברנו לרף גבוה יותר של 12% ולא 10%, וגם את הרף הזה לצערי הרב הענף סופג. זאת אומרת, גם ב-1 בינואר 2020 לא נצטרך להוריד את המכס. הולכים כבר להוציא צו עכשיו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתי זה "עכשיו"? מתי תפיצו את הצו? רשות המסים – לילי, קובי – הצו ל-2020, הדחייה. הצו הנוסף שסיכמתם שייצא, שאגף התקציבים מסכים, אתם מסכימים, משרד החקלאות מעוניין. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כמה זמן ייקח להכין אותו? זה אמור להיות מעט זמן. זה צו פשוט להכנה. אנחנו צריכים לעבור עליו עם לשכת השר. היו"ר משה גפני: על איזה צו מדובר? שגית אפיק: לדחות את 2020. הצו שלפנינו עוסק ב-2019. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אולי נאשר עכשיו כולל 2020? בשביל מה צריך להכין עוד צו ולכנס את הוועדה? זה לא פשוט היום. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> קודם כול, אני לא מכירה את האופציה הזאת, אבל ככל שהיא קיימת, אנחנו נבקש לעשות את הפרוצדורה כפי שאנחנו מכירים אותה, וכבר עשינו את זה בשנתיים האחרונות. מגיעים לשר, קודם כול הדחייה הבאה מתואמת עם לשכתו, מעבירים את הצו למשרד המשפטים ולאחר מכן לחתימת השר. סד הזמנים לא אמור להיות בעייתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אני שואל: אם כולם מסכימים וכולם מעוניינים וכולם מבינים שזה צריך להיות, למה אי אפשר לחסוך זמן ודרך וישיבות והכול? נאשר באופן כזה: אתם תלכו לשאול את השר, ואם השר לא יסכים נחזור בחזרה לכאן. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> נבקש בכל זאת לעבור את לשכת השר לגבי הפעימה הבאה. יש הסכמה איתנו, מראש רצינו להגיע לכאן לוועדה ולעדכן אתכם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אעזור לכם קצת. מדובר בצו תעריף מכס שפורסם כבר ברשומות. בדרך כלל אנחנו לא נוהגים להתערב להם בתוכן של הצו, אבל כשמדובר בהארכה של שנה אנחנו כן עושים שינוי של התחולה. היא אומרת שאנחנו חודש לפני, כלומר יש לה עדיין זמן לפרסם את הצו. מרגע שהיא תפרסם אותו הוא ייכנס לתוקף אוטומטית באופן מיידי והוועדה תוכל לאשר אותו אחר כך. מה שמציעים לכם כאן הוא לעשות איזשהו תיקון על גבי הצו כי ממילא אנחנו מניחים אותו אחר כך במליאה שבעה ימים. אני מבינה שאתם חושבים שיהיה לכם יותר קל ונוח לפרסם צו חדש. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להבין: בעצם זה מתייחס ל-2019. במקום "2019" יהיה כתוב "2020". אנחנו כבר ב-2019. האם לא מיישמים? מה קורה כרגע ברמת היישום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מה שהסברתי קודם. צו תעריף המכס, יש לגביו הוראה ייחודית בחוק. החוק קובע שזה צו שמרגע ששר האוצר מפרסם אותו ברשומות הוא נכנס לתוקף למשך 60 ימים, כאשר ב-60 הימים האלה לוועדת הכספים יש סמכות לאשר או לבטל אותו. בתוך 60 הימים האלה ימי פגרה לא נספרים. כיוון שהפגרה כאן הייתה ארוכה, הצו פורסם בתחילת השנה, פגרת הבחירות האריכה את התקופה וכך כבר כמעט שמונה חודשים הצו ממתין לאישורה של ועדת הכספים. הוא בתוקף. אם הוועדה לא תאשר את הצו, או אם לא היינו מביאים אותו לדיון, לכאורה הוא פוקע רטרואקטיבית. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו בעצם בסוף שנת 2019 ולכאורה לפי הצו שאנחנו מאשרים עכשיו, בינואר 2020 כבר יש ירידה. שגית אפיק: נכון. אבי ניסנקורן (כחול לבן): זה קצת אבסורד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון מצד שני, להבדיל מחקיקת משנה – כשמגיעים לכאן עם חקיקת משנה באמת הוועדה יכולה לנהל איתם דו-שיח ולבקש לתקן את הנוסח – פה מדובר בנוסח שכבר פורסם ברשומות, בנוסח קיים, אז קצת יותר קשה לוועדה לבקש מהם תיקון. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> את אומרת שאין ברירה. היו"ר משה גפני: אבל הם אומרים שהם ילכו לשר ואולי יפרסמו צו נוסף. אבי ניסנקורן (כחול לבן): אולי שיירשם בפרוטוקול שיש מחויבות של משרד האוצר ומשרד החקלאות להביא צו מתוקן. היו"ר משה גפני: משרד החקלאות – בוודאי. גם משרד האוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לילי, הכי טוב שתגידו לנו לוחות זמנים, מתי תפרסמו את הצו והוא יגיע לכאן. בדיון הבא יש עוד צו שאתם צריכים לפרסם, אז כבר נעשה את זה ביחד. תגידו לנו לוחות זמנים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נוכל להעביר למשרד המשפטים ולקבל אישור מהם, אני מאמינה, בימים הקרובים. זה לא סיפור מסובך. אנחנו פשוט רוצים לעשות את זה בנוהל המקובל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תוך שבועיים יהיה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני מאמינה שכן, אני לא רואה סיבה שלא. תמר לוי-בונה: משרד המשפטים פשוט לא שלח לכאן נציג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> השאלה היא מתי בשנת 2020 זה אמור היה להגיע. אם זה בסוף השנה אז אין מה להקדים את זה. זה מתבסס על הנתונים של איזו שנה? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> נציגי משרד המשפטים פשוט לא יושבים כאן. הצד של משרד האוצר יעשה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כדי להרגיע אותנו, תוכלו להגיד מועד? בתוך שבועיים? תגידו. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אנחנו לא יכולים כי זה לא רק אנחנו. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> זה נכנס לתוקף בינואר 2020. אתם חייבים להגיד מועד כי אנחנו עכשיו בסוף נובמבר 2019. אי אפשר להגיד שאי אפשר להגיד. צריך להגיד: תוך שבועיים, ותתכבדו ותעשו את זה. הכול הוא תיקון של שורה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יהיו תקלות, נניח ושר המשפטים לא יאשר, אז תגידו לנו שאתם לא יכולים לעמוד בלוח הזמנים הזה, אבל אם הוא כן יאשר, וסביר להניח שלא תהיה בעיה, אנחנו רוצים מועד. הוא צודק – שבועיים זה זמן מספיק. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> כבוד היושב-ראש, ללא ספק הצו ייחתם עד סוף השנה, אין ספק בכך, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות. היו"ר משה גפני: אני מדבר על שבועיים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו רוצים שהוא יפורסם ברשומות בתקופה הזאת. תמר לוי-בונה: בוודאי שהוא יפורסם ברשומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה לקבוע מועד? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> נציגי משרד המשפטים לא פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם תהיה תקלה ופתאום יתברר שמישהו לא מסכים לזה אז תחזרו ותגידו לנו: אנחנו לא יכולים להוציא את הצו, או אנחנו לא יכולים לעמוד במועד; אבל אם הכול יתנהל למישרין, כפי שעולה כאן בדיון, שכולכם אומרים שצריך לעשות את זה, נעשה את זה. אתם אומרים שלא לתקן את הצו הקיים בגלל שזה לא מקובל, צריך להביא צו חדש. אני שואל האם אתן מסכימות שבתוך שבועיים יגיע הצו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בכפוף לכך שהכול יעבור. אנחנו צריכים לעבור את לשכת השר במשרד המשפטים. מבחינתנו אנחנו מוכנים לעבוד על זה בלוח הזמנים שאתה מציע. היו"ר משה גפני: שבועיים. לילי אור: כן. היו"ר משה גפני: בסדר. צריך להקריא את הצו? שגית אפיק: לא, רק מצביעים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> יש לי שאלה אל לילי אור. סיפור הדגים הוא סוגיה של יוקר מחיה, אני מניחה. אני מניחה שזיהיתם בעיה ברמת המחירים של הדג בישראל לעומת מדינות אחרות, התחלתם תהליך של הפחתת מכסים כדי לאפשר תחרות שתשפיע על המחיר המקומי, ואז איזנתם את זה עם השמירה על הפרנסה של מגדלי הדגים במדינת ישראל, ולכן נקבע המתווה של שלוש שנים. רציתי שתעדכני אותנו, בגלל שאני לא מלווה את זה מתחילת הדרך, מה הן התוצאות של המהלך הזה מבחינת מחיר הדגים לצרכן, מה החלוקה של התעשייה, מבחינת כמה ייצור מקומי של דגים לעומת כמה ייבוא. רק להבין את הקונטקסט של הצו שעליו אנחנו מצביעים. ממה שאני מבינה מהדיון הזה כרגע, בעצם ההכנסה נפגעה לפי פרמטרים מסוימים. אני רוצה להבין את הקונטקסט. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אני אענה. ההסכם מדבר על שלושה סוגים של דגים: אמנון, קרפיון ובורי. בלמ"ס יש את מחירי האמנון, שיכולים לתת לנו אינדיקציה לשאלה שלך. מתחילת ההסכם, מתחילת 2015 ועד לסוף 2017 הייתה ירידה של כ-20%–30% במחיר לצרכן. החל משנת 2018 אנחנו רואים חזרה של עליית המחירים לרמה שהיא בפער מתחילת ההסכם של 5%–6%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כלומר ההוזלה של 20% קטנה ל-17%? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> ל-5% לעומת מה שהיה ב-2015. אני לוקחת כבנצ'מרק את ינואר 2015 כי זו השנה שבה התחילה המעורבות הממשלתית של הורדת המכסים. כשאנחנו מסתכלים בעולם, הרי הייבוא מגיע מן העולם, כשאני מסתכלת על סטוק מרקט בעולם, הייתה מ-2015 עלייה של עשרות אחוזים במחירי הדגים בעולם, מה שאומר שמחירי הדגים המיובאים מתייקרים בכל העולם. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> מדובר על סין. לא על סוגי דגים אלא רק על פילה אמנון מסין, שזה המאסה, ושם הייתה התייקרות, אבל לא בעשרות אחוזים. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אני מסתכלת על כל הסטוק מרקט של הדגים כדי להבין את המגמה. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): הנתונים הם ממוצעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז למה לאור זה אגף התקציבים מסכים לצו הזה? אם זה כך לפי מה שאת מציגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> ההסכם הוא כזה, שאם ההכנסה שלהם נפגעת אז חייבים, כך ההסכם. אני רוצה להבין את המהלך הכולל. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> להשקפתנו, כדאי להמשיך ולהוריד מכסים כדי להוזיל את המחירים לצרכן. עם זאת, כל ההסכם הזה, כל תכליתו היא לאזן בין הפגיעה במגדלים לבין המחיר לצרכן. ההסכם בנוי על זה שהמשקים יביאו לנו את נתוני הפדיון שלהם ואנחנו נחשב את נתוני הפדיון ביחד עם התמיכה. המשקים מקבלים תמיכה של כ-30 מיליון שקלים בשנה. אנחנו מחשבים את הפדיון ביחד עם התמיכה ואנחנו רואים פגיעה, מעבר למה שסיכמנו בהסכם, מעבר ל-10% ול-12%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> מה היא חלוקת השוק? מה שיעור הייצור המקומי של הדגים? היו"ר משה גפני: תודה. בסדר, שנייה. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): סליחה, הרב גפני, זה חשוב לי. היא לא ענתה לי על כל השאלות. קודם כול, המחיר לצרכן ירד בעשרות אחוזים ויש פגיעה במגדלים. השאלה שלי היא מה החלוקה, מה נתח השוק בשוק המקומי בישראל בין מגדלי הדגים המקומיים לבין הייבוא? אני רוצה לשמוע את זה ממשרד האוצר. אשמע אותך בשמחה אבל אני מבקשת תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותי, עם כל הכבוד, קיימנו על זה כבר המון דיונים. אנחנו מנסים לאזן. יש אנשים שהפרנסה שלהם נפגעת. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): אני לא חולקת על זה. אני רוצה לדעת את התמונה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> לצערי אני רואה רק את מספרי הייבוא של 2017. אני מתארת לעצמי שלמגדלי הדגים יש מידע. אני רואה שב-2017 נכנסו 15,000 טון של פילה אמנון, שזה עיקר הייבוא. אני מתארת לעצמי שזה גדל מאז. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> גדל ל-22,000 טון. אם תיתנו לי להסביר כפי שצריך מהתחלה עד הסוף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> רק על חלוקת נתחי השוק בין השחקנים המקומיים לבין הייבוא מחו"ל. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> זה לא כל כך פשוט, זה לא 1–0 כי הייבוא הוא פילה אמנון והמגדלים מגדלים דג. היחס בין דג לפילה הוא 2.8. הסיפור מסובך מאוד. צריך להבין שמגדלי הדגים בישראל: קרפיון, אמנון ובורי, בעקבות או יחד – איך שאתם רוצים – ירדו ביותר משליש בייצור שלהם. אחרי שהם מקבלים תמיכה ישירה של 30 מיליון שקל לשנה, הם עדיין בפדיון מתחת ל-12%, אחרי התמיכה. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): זה לא מה ששאלתי. אני מקבלת את זה. רציתי לדעת, תמר לוי-בונה, בכל הכבוד, עשיתם פה רפורמה שנוגעת ליוקר מחייה. לבוא לפה לוועדה ולהגיד: אנחנו לא יודעים מי הם השחקנים ונתחי השוק שלהם בישראל – זה קצת בעייתי. קריאה: אבל אנחנו יודעים. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> אני רק רוצה להגיד כמה שיותר קדימה. כדאי שכולנו נבין: ההסכם הזה קיים, אנחנו מכבדים אותו. אני לא מת עליו. אנחנו מכבדים אותו ורואים בפועל מה קורה – בריכות נסגרות כי מייצרים פחות. זה החיים. אבל הבעיה שלי אחרת. כולם צריכים לדעת שההסכם הזה נגמר בסוף שנת 2022. אני מאמין שאולי תרד פעימה, או לא תרד פעימה, זה לא משנה. תהיה הפעימה האחרונה. ב-2022 נגמרת התמיכה. אז 30 מיליון שקל שהביאו את המגדלים לרמה של 12%, 13% ו-14% הפסד נגמרים. אז הפדיון שלהם ירד לא ב-12% או ב-13% אלא ב-25% או 30%. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אז המכס יורד לאפס? << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> המכס לא יורד לאפס, המכס נשאר עם הפעימות. אולי תהיה פעימה או לא תהיה פעימה. המכס נשאר כפי שהוא היום פחות או יותר אבל התמיכה מסתיימת. אני רוצה לדבר על המגדלים ולא על יוקר המחיה. אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): זאת אומרת, היום יש תמיכה בלי הורדת מכס. צביקה כהן: יוקר המחיה – יש מישהו אחר שידבר עליו. אני רוצה לדבר על המגדלים. בשנת 2023 בלי התמיכה, אני רוצה להאמין שנעשה משהו עד אז, כדאי מאוד, זו האחריות של כולנו, אבל אם לא נעשה כלום עד אז – הנוף של המדגה, נשכח ממנו. אני בדרך כלל לא כזה מאיים. במקרה הזה נורא פשוט: הפדיון שלהם היה 220 מיליון שקל. תחשבו: 25% או 30% או 35% ב-2023. אנחנו נחיה, לצערי הרב, עם ההסכם הזה, אנחנו מכבדים אותו עד סוף שנת 2022. אחרי זה,אם לא נעשה משהו אז לא יהיה לנו מדגה. כך אני רואה את זה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> עלינו לשים לב שהדיון הוא תחת הכותרת: ברוך השם מצבנו קשה, אפילו קשה מאוד, אפילו יותר קשה ממה שתכננו. משרד האוצר והחקלאים הגיעו לאיזה הסכם שנבע מאילוצים, מכיפופי ידיים, לא הייתה ברירה. בינתיים בזמן הזה מחירי המים עולים, צפויה בדרך הנמכת הפיקוח הבריאותי על ייבוא, בין היתר של דגים. אנחנו מדברים על הקטנת יוקר המחיה, אבל מה שאנחנו עושים בפועל בוודאות – אין לי מושג מה יהיו מחירי הדגים בעולם – אנחנו נקטול עוד ענף בנוף הארץ. זה הסיפור. צריך להמשיך את מה שנעשה כדי לוודא שימשיכו לגדל דגים תוצרת הארץ. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> יש לנו פה, כמו תמיד, מתח בין פתיחה לתחרות לבין הגנה על תוצרת מקומית. דרך אגב, לא הבנתי מכל התיאור כמה באמת יוקר המחיה ירד עקב הפתיחה לתחרות, לא הצלחתי להבין. קיבלנו נתון רק על דג אחד. קיבלנו נתון שבסוף יש ירידה של 5%–6% נכון להיום. לא הבנתי עד עכשיו אם זה הצליח או לא הצליח ברמת הפתיחה לתחרות. הרי בסוף צריך לבחון את זה מול תוצאות אמפיריות שלא הבנתי עד הסוף. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): זה מה ששאלתי. באמת תרחיבי. אבי ניסנקורן (כחול לבן): הנתון הזה לא ניתן, או ניתן חלקית. לכן אני חושב שבדיונים להבא אנחנו צריכים לקבל את הנתון הזה בצורה מסודרת, כי בסוף צריך לראות אם הפעולות האלה באמת מורידות את יוקר המחיה או לא, זה החלק הראשון שמתייחס לאגף התקציבים. אנחנו יודעים שהיו מקומות שבהם הורידו מכס וזה לא עזר. לכן צריך לראות אמפירית באילו מקרים זה עובד ובאילו לא. החלק השני, יש פה הסכמה של משרדי הממשלה שהאיזון הופר וההגנה על התוצרת המקומית נפגעה בצורה משמעותית. לכן אני שמח שבאים לפה עם הצעה מוסכמת לדחות את הפחתת הפעימות. אני מצטרף לאמירה, גם של אלון שוסטר וגם שלך, שצריכים לראות בסופו של דבר, אם פותחים לתחרות, איך משמרים תוצרת מקומית, בין היתר על ידי סבסוד ישיר, לראות איך באמת מרבעים פה את המעגל, שגם היצרנים נשארים וגם יוקר המחיה יורד – זה הרעיון של סבסוד ישיר. אני מקווה שניקח את זה בחשבון בעתיד. אנשים צריכים לדעת שיש להם יציבות קדימה, ואם הסבסוד נגמר בעוד שנתיים, כשהתחרות קיימת והיא תמשיך ותתרחב כנראה, צריך בסופו של דבר לייצר יציבות גם לענף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותי, אני רוצה להגיד למי שלא היו בדיונים הקודמים, שנערכו בכנסות קודמות. אנחנו כל הזמן מדברים על האיזון שבין הוזלת מחירים לבין הגנה על תוצרת מקומית. מבחינת הדגה וכל מה שנלווה לשוק הזה, המציאות היא, אנחנו לא בטוחים בעניין הוזלת המחירים. אבי ניסנקורן ואורית פרקש-הכהן אמרו שאנחנו לא מכירים את הנתונים, אנחנו לא בטוחים בעניין ההוזלה. אנחנו בטוחים בדבר אחד: אנחנו בטוחים שהמציאות תהיה שאנשים יאבדו את הפרנסה שלהם והענף הזה ייגדע. זה לא דבר שהיום התחלנו את הדיון בו. הדיונים היו כבר קודם ואנחנו רוצים להאריך את המועד הזה. אנשי משרד האוצר על כל חלקיו, כולל רשות המסים, מסכימים לעניין הזה; משרד החקלאות בוודאי תומך בזה. אנחנו נצטרך לאשר את הארכת המועד. אנחנו נבקש בתוך שבועיים שתביאו צו לגבי 2020. אני מבקש לדעת, יכול להיות שאין לכם תשובה, האם באמת הייתה הוזלת מחירים, ואם כן אז מה היה גודלה. חשוב שגם זה יהיה חלק מן השיקול שלנו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בעיקר זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא בטוח בהוזלה הזאת. אני בטוח שבסופו של דבר, אם נלך במתווה הזה על כל ענפי החקלאות שיש לנו בארץ התוצאה בסוף תהיה שאנשים לא יתפרנסו פה מחקלאות ואנחנו נפרנס את סין ומדינות אחרות בעולם. אנחנו בכלל לא בטוחים שבעצם הסבסוד – לא מאשרים עכשיו את הפעימה הזאת אלא אנחנו נותנים לדבר הזה להימשך – אנחנו ודאי מוציאים מידי ספֵק, ספֵק האם המחירים הוזלו, ובוודאי שהענף הזה עלול לאבד, דבר שבוודאות עלול להיות כפי שצביקה כהן הציג את זה, זה נכון. אני מציע שאנחנו נאשר את הצו הזה ונבקש בתוך שבועיים להביא לנו את הצו ל-2020, בגלל ששנת 2019 כבר מסתיימת. אנחנו חייבים לאשר את זה, אחרת ייגבה גם רטרואקטיבית על כל השנה. תחפשו האם אתם יכולים לענות תשובה על השאלה המרכזית הזאת: אם אכן הייתה הוזלה, כמה היא הייתה? אם בכלל הייתה הוזלה, אני לא בטוח בעניין הזה. כולנו צרכני דגים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> בכל סוגי המוצרים של הרפורמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתוך שבועיים תביאו את הצו על 2020, אלא אם כן תהיה איזו תקלה. ותחפשו – יכול להיות שאין לכם נתון כזה. אם אין לכם נתון כזה אז בוודאי שלא מפחיתים פתאום את המכס, זה דבר שאי אפשר לעשות מבלי שיש ודאות שאנחנו באמת משיגים את המטרה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> רק אגיד שהאמנון שהצגנו – פשוט עיקר ההסכם זה האמנון, הדגים האחרים שוליים מאוד. אם מה שנכנס במכס זה רק אמנון אז זה לא נתונים חלקיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא העברתי עליכם ביקורת. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> הובן כאילו הגענו בלי נתונים. חשוב לי לדייק את זה. האמנון הוא הדג העיקרי, הוא זה שנכנס. 16,000 טון נכנס בעוד שכאן מגדלים 6,000 טון. פעם הם גידלו 8,000 טון. זאת תמונת המצב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתווכח, אני לא מעביר ביקורת. אני רק אומר שתמונת המצב היא כזאת שיש פה דבר שמונח על שולחננו וצריך לקחת אותו בחשבון, ולכן הצו הזה קריטי, להאריך את המועד, לאפשר למגדלי הדגים שלא ירימו ידיים. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> הייתה פה הצעה מעניינת של תמר לוי-בונה, אם שמת לב: אז אולי לגבי שאר הדגים נחזיר בחזרה את המכס כי זה בכל מקרה לא משחק פה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> או לבריכות. יש לי הצעה לסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך בעיה עם הצו הזה? מיקי לוי (כחול לבן): לא. היו"ר משה גפני: אני רוצה קודם להצביע על הצו הזה. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018 (דחיית מתווה הדגים). מי בעד אישור הצו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – נמנעים – הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשע"ט-2018 (דחיית מתווה הדגים) נתקבלה. היו"ר משה גפני: הצו אושר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> בעוד שבועיים נקבל סקירה, זה חשוב לנו, על הרפורמה, על השחקנים ועל נתחי השוק שלהם. היו"ר משה גפני: כן, סיכמנו את זה. << אורח >> אליעזר שריר: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון מגדלי דגים. אני רוצה להודות לחברי הוועדה וליושב-ראש הוועדה שמלווים אותנו לאורך כל הדרך מאז חתימת ההסכם. בעוד שבועיים אנחנו גם נבוא עם נתונים מסודרים מאוד וכמובן נתאם את זה עם משרד האוצר, שלא יהיו פה נתונים סותרים. זה ענף קטן. לשאלתך: ירדנו בשנה שעברה מ-15% מסך הצריכה בארץ, אבל זה בעיקר בגלל דג אחד שאנחנו לא מגדלים פה, סלמון, שמאוד מאוד צמח. אבל גם במינים שאנחנו מגדלים אנחנו מצטמצמים. אורית פרקש הכהן (כחול לבן): כלומר נתח השוק ההתחלתי שלך הוא רק 15%. היו"ר משה גפני: תודה רבה. כדאי שתבואו עם נתונים. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 14:10.