פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
11/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 82
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 14:30


סדר היום:
 << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ניסים ואטורי – היו"ר
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	אודי דרור
	–
	ר' החטיבה לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, משרד הביטחון

	מורן כהן
	–
	מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך

	גור רוזנבלט
	–
	סמנכ"ל ומנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

	אורלי יוסף
	–
	מנהלת תחום תקציב מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

	גל איובי
	–
	ממונה מכינות אופק, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

	דן פיקמן
	–
	רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אלישבע סבתו
	–
	מנהלת רשות הצעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	יוסי מלכה
	–
	מנכ"ל מועצת מכינות אופק

	גלית בוקריס
	–
	מנהלת פרויקטים, מועצת מכינות אופק

	אבישי ברמן
	–
	מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות

	לביא רוזנטל
	–
	סמנכ"ל שותפויות, מועצת המכינות הקדם צבאיות

	נדב אלמליח
	–
	מנכ"ל בארצנו-ארגון הבוגרים, מועצת המכינות הקדם צבאיות

	גל משעולי אפרים
	–
	עוזרת מנכ"ל לפרויקטים, מועצת המכינות הקדם צבאיות

	איתמר כהן
	–
	ראש מכינת נוקדים, מועצת המכינות הקדם צבאיות

	מירה נוי
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת



משתתפים באמצעים מקוונים: 
	עומר צור
	–
	מנהל אגף מכינות קדם צבאיות, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות



ייעוץ משפטי: 
עופרי נודל

מנהלת הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אני פותח את הישיבה. אנחנו דנים בהצעת התקציב לשנת הכספים 2025, סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל, אנחנו נדון במכינות. פתחתי את העניין הזה למכינות משום שחשוב לנו קודם כל גם המכינות עצמן והפעילות שלכם בנגב ובגליל בעיקר, וכן אני שמעתי גם על תוכניות שמעבר, הליווי לאחר מכן בצבא וההמשך ואז ההישארות של הבוגרים של המכינות והמשכיות בנגב ובגליל. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

צוהריים טובים. יש לנו מכינות לדתיים, חילוניים, מכינות מעורבות ואנחנו גאים בשותפות שמתקיימת בין המכינות בתוך המועצה. קודם כל תודה גדולה על ההזמנה לוועדה ותודה אישית לך, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ואטורי, על הרוח הגבית למפעל המכינות. היו לנו כבר כמה מפגשים ותודה גדולה על זה. 

מפעל המכינות קיים מעל 35 שנה, הוא מפעל לאומי, הוא מפעל שבונה את העתודה המנהיגותית של מדינת ישראל גם בהקשרים הצבאיים וגם בהקשרים האזרחיים. יושבים פה איתנו שותפינו ממפעל המכינות החצי שנתיות, אנחנו בונים ביחד דור של צעירים לקראת שירות צבאי, לקראת הגשמה בחיים האזרחיים. אני אגיד עכשיו על המכינות, אנחנו רואים את עצמנו גם כמנוע צמיחה חברתי בפריפריה, בנגב ובגליל. 

אנחנו באנו לכאן להציג מספר יוזמות שכולן מתכתבות עם מטרות הוועדה. אחת זה עיסוק בדור העתיד, עיסוק בהמשכיות ועיסוק בפיתוח הנגב והגליל. את הדברים האלה אנחנו נציג כאן. 105 מוקדי פעילות. יש לנו הרבה מאוד מכינות שיושבות לאורך קווי הגבול ובשנה וארבעה חודשים אחרונים בתוך המלחמה אנחנו שמים דגש על הסוגיה של הקמה של מכינות דווקא בחבל התקומה, דווקא בדרום ודווקא לאורך קו העימות הצפוני, אציג את זה גם בהמשך. 

קרוב ל-6,000 חניכים, רובם בשנה הראשונה, חלקם הקטן בשנה השנייה, זה מתחלק לשליש בצד התורני, שליש בצד החילוני ושליש בצד המעורב. יש לנו ביקוש גבוה מאוד למכינות, גדול בהרבה ממספר התקנים ואני אגיד נתון אחד מעניין כאן בוועדה, הביקוש לקווי העימות גדול פי כמה. יש לנו היום מערכת שמודדת ורואה לאן הצעירים רוצים ללכת. בשנה שעברה כשהסתכלנו על חבל תקומה ראינו ביקוש כפול של צעירים להגיע דווקא למכינות שמוקמות בחבל התקומה וזה אומר משהו טוב על הצעירים שלנו. 

מילה על הישגים. הזכרתי בתחילת דבריי את סוגיית בניית העתודה המנהיגותית, לא רק בדיבורים אלא קודם כל במעשים. יש לנו בהשוואה ביחס לכלל המתגייסים לצה"ל פי שלושה קצינים, אנחנו רואים נתונים משמעותיים גם בסוגיית ההגשמה האזרחית. 

אנחנו תופסים את עצמנו כגוף משימתי, הקמנו בקיץ האחרון תשעה מוקדים חדשים בנגב, חמישה בתוך חבל התקומה, שניים בסמוך, בנתיבות ואשקלון, ועוד שניים במשמר הנגב ובבאר שבע. סימנו את הדרום כיעד וגם עמדנו בזה בקיץ האחרון. 

אני אגיד מילה על 'בארצנו'. 'בארצנו' זו עמותת הבוגרים שלנו. מפעל המכינות צבר ב-37 שנות פעילות מעל 60,000 בוגרים, מספר הבוגרים רק הולך ועולה. אנחנו הקמנו ארגון גג שהיעד שלו הוא קידום הגשמת הבוגרים. אנחנו רוצים שהבוגרים אחרי סיום השירות הצבאי יילכו לחיים של הגשמה ואנחנו קבענו ארבעה יעדים מרכזיים, מגזר ציבורי, כוחות הביטחון, התיישבות וקהילתיות וחינוך. אנחנו לוקחים את כל הסוגיות הללו ומכוונים את הבוגרים לשם באמצעות תוכניות ומסלולים ספציפיים ועל זה ירחיב נדב, מנכ"ל 'בארצנו'. 

 << אורח >> נדב אלמליח: << אורח >> 

שלום לכולם. כפי שאבישי הציג, אנחנו עמותת הבוגרים, הזרוע הביצועית של מועצת המכינות לכל נושא הגשמת הבוגרים, מקדמים את הפעילות בארבעת הנושאים האלה. התקציב שהצענו, שתיכף יוצג פה, מדבר על שלושה נושאים מרכזיים. 

האחד זה תקציב שמתייחס להקמת תוכניות בתחומי ההגשמה השונים, בביטחון, בחינוך, בהתיישבות ובמגזר הציבורי. הסעיף השני מדבר על חיזוק מערך הבוגרים. אנחנו מאמינים ומבינים שכל נושא מערך הבוגרים במכינות צריך להיות מתוקצב ונתמך כדי שהמכינות יוכלו לשמר את הקשר ולדחוף את הבוגרים לנושא ההגשמה שאנחנו מפותחים. שתי הפעולות האלה ביחד הן פעולות משלימות שאנחנו מאמינים שהן חייבות לקרות כדי שהפעילות שלנו תצליח. ועוד כמה סעיפים שקשורים פה באיזה שהוא מנגנון, בעיקר שמתעסק סביב דאטה ומעקב נתונים. 

אנחנו מזהים התעוררות בעקבות המלחמה, התעוררות של הצעירים שאנחנו רוצים מאוד למנף ולחזק וכלל התקציבים שמוצגים פה מדברים בעיקר על הקמה של תשתית לכל הנושאים שאנחנו מדברים מתוך מגמה שבעתיד המדינה תיכנס באופן שוטף לתקצוב של הדברים והרעיון הוא לייצר בעזרת הקרן את התקצוב הראשוני להקמת התשתית ומשם זה ימשיך בתמיכת המדינה באופן קבוע. אנחנו בתקשורת על זה ומקדמים את הנושא. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אנחנו בוועדה אמרנו שאנחנו לא מתקצבים משהו באופן קבוע לאורך זמן. אתה מצפה לתקציב מהמדינה, מה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת לכם פה בוועדה? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

אנחנו רגע נסיים את ההצגה של שלושת הפרויקטים ואז נתייחס. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

האם חשבתם להקים מכינה של חרדים? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

כן, אנחנו בתוך האירוע הזה, בתקשורת גם מול משרד ההתיישבות, גם מול משרד האוצר. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

מי שמקים מכינות בסוף זה לא המועצה. המועצה מאגדת אותם, אבל היזמים הם יזמים פרטיים. הייתה מכינה אחת שפעלה בעבר כמכינה שנתית, לצערנו היא לא שרדה ולא הצליחה לגייס את מספר החניכים. אני אגיד שמשרד הביטחון יוצא בקול קורא לשנה הבאה להקמת מעין מכינה קדם צבאית עם תנאים קצת אחרים שתפעל כבר בספטמבר הקרוב. 

בנוסף חבר של יוסי עוד מעט יציג את המכינות החצי שנתיות. במכינות החצי שנתיות יש לנו שתי מכינות - - - 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

יש לך את יוסי מנצח יהודה שאתם יכולים לשתף אותו. נצח יהודה קולטים חברים ודואגים שהם יתגייסו. דבר כזה, להביא אותם למכינות, החבר'ה יוצאים יותר איכותיים, מוכנים לצה"ל. אחת הבעיות הגדולות, בוועדה אומרים תגייסו את כולם והם לא יכולים לרוץ מפה עד הדלת, צריך להכין אותם. ברגע שתכין אותם אז תהיה יותר קליטה של חרדים בצה"ל. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

הדרך להקים מכינות היא בסוף שותפויות בין המדינה לבין יזמים, כמו שגם אמר אודי. אנחנו יכולים לקדם את סוגיית היזמים, אנחנו רוצים, אנחנו עובדים בזה כבר עכשיו ואנחנו מכוונים לא רק לציבור שנמצא בשולי החברה, אלא להיפך, לציבור שנמצא בליבת החברה החרדית מתוך הבנה שזה פרויקט לאומי שצריך לקדם אותו. 

נציג ממש בדקות קצרות עוד שני דברים. אחת זה סוגיית המיגון, סוגיה שיש בה פער גדול היום במספר מסוים של מכינות, יציג את זה לביא ואני אסיים עם סוגיית הקמת המכינות בצפון ובדרום. 

 << אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >> 

אני גם ריכזתי את נושא המעקב אחרי המיגון והמיפוי שלו במכינות. כמו שאבישי אמר, חלק גדול מהמכינות, ולא במקרה, נמצאות בקווי עימות, גם בדרום, גם בצפון, גם בעוטף. 19 מכינות פונו בתחילת המלחמה, ארבע מכינות עדיין מפונות. צריך להגיד שמרחב מוגן במדינת ישראל, נאמר בהקשר לעניין הרקטי, אבל האמת היא שמרחב מוגן, כמו שאנחנו יודעים כבר היום אחרי ה-7 באוקטובר, הוא גם מרחב מוגן נגד איום פח"עי, כמו חדירת מחבלים וכו'. 

במכינות רבות אין מקלטים זמינים ביישובים שהם נמצאים וחלק מהמכינות שכבר הוקמו לפני 20 ויותר שנים נמצאות עדיין במבנים יבילים. פשטות, אבל עדיין כשזה מגיע למיגון יש לנו פערים גדולים. אחרי מיפוי ארוך שעשינו לאורך שנה בערך בשליש מהמכינות יש פערי מיגון, אין מספיק מיגון, ומתוכן סימנו 15 מכינות עם פער מיגון קריטי, פער כזה שממש מפריע, אנחנו לא בנוחות שולחים את החניכים בחזרה למכינות האלה, מכינות שנמצאות בקווי עימות או במקומות שיש פחות מ-15 שניות ואנחנו צריכים פה את העזרה שלכם בשביל לסגור את הפער. 

אנחנו לא מדברים על תוכנית לטווח ארוך ולא על כלל המכינות, אלא על הפער הקריטי, 15 המכינות האלה שסימנו עם פערים קריטיים שאין להם פתרונות. הקריטריונים שבחרנו בסך הכול הם פשוטים, קווי עימות סמוכים, רמת סיכון גבוהה, גם בדרום, גם בצפון, גם ביהודה ושומרון. אין לנו פתרון חלופי למכינות האלה. יש שטח מתאים במכינות האלה ואלה מכינות שאמורות להישאר לפחות בעשר השנים הקרובות איפה שהן נמצאות, ואלה היו הקריטריונים למיפוי. בסך הכול כלל פערי המיגון מגיעים לכמעט 50 מיליון שקלים, 15 המכינות האלה, שיש פער קריטי, אנחנו מדברים על 15 מיליון שקלים. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

מילה על השקף האחרון שלנו. השקף נוגע בסוגיה של הקמת מכינות בדרום, בנגב, בחבל התקומה, בצפון בקו העימות ונכון לעכשיו אנחנו מוכוונים גם לסוגיית המזרח. נמצאים פה גם נציגי הממשלה, אז אני אגיד, אנחנו עשינו את הכול אל מול ההכוונה הממשלתית. ההכוונה הממשלתית מדברת על חבל התקומה, מדברת על קו העימות בצפון וגם במזרח ולשם פנינו. 

מה שעשינו בקיץ האחרון בדרום, כבוד היושב ראש, זה היה אירוע מאוד מאוד משמעותי. תשע הקמות חדשות, זה אומר סדר גודל של בערך עוד 400-300 צעירים שנמצאים רובם בתוך חבל התקומה. זה אירוע מאוד מאוד משמעותי, זה צעירים, זה משפחות, זה תעסוקה, זה חינוך, זה ליווי של צעירים וגיל שלישי. מכינה זה לא רק אירוע של מה שקורה בתוך הכיתה, זה גם ממש מחולל צמיחה אזורי. כך אנחנו רואים את זה גם בחבל התקומה, כך אנחנו רואים את זה גם בקו העימות הצפוני שלשם אנחנו מכוונים, סדר גודל של בין חמש לשבע הקמות חדשות בקיץ הקרוב, ואותו דבר גם בקו המזרחי. אנחנו כאן כדי לבקש גם את תמיכת הוועדה בהקמות האלה כי ההקמות האלה אלו מנועי צמיחה אזוריים בתוך אזורים שצריכים נוחות של צעירים, צריכים מנועי צמיחה. 

אז אני אסכם. הצגנו כאן שלושה דברים מרכזיים. הצגנו כאן את סוגיית הבוגרים שמבחינתנו נמצא בסדר עדיפות ראשון. אנחנו רוצים להניע את כל מה שקשור בליווי הבוגרים גם בשירות הצבאי וגם בהכוונה להגשמה אחרי השירות הצבאי. הנושא הזה הוא נושא חסר היום במפעל המכינות, אנחנו רוצים לדחוף אותו קדימה. המרוויחה הראשונה של האירוע הזה זאת מדינת ישראל, מדינת ישראל שתראה את בוגרי המכינות שימצאו את עצמם בתוך המגזר הציבורי, בכוחות הביטחון לסוגיהם. הם הראשונים שירוויחו מהדבר הזה. הצגנו כאן גם את סוגיית המיגון, בפרט בנגב ובגליל, ומיקדנו את זה במכינות שבהם יש פערים קריטיים. הסוגיה השלישית, כמו שאמרתי, הקמה של מכינות חדשות, גם בקיץ שהיה וגם בקיץ הקרוב שיהיה. אנחנו מבקשים בשלוש הסוגיות האלה את תמיכת הקרן. תודה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

שני דברים. קודם כל מה קורה עם רמת הגולן? החזרתם אותה לסוריה? המצב השתנה, אתה יודע. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

יש מכינות ברמת הגולן, בוודאי, בקשת, בנטור, ליד קצרין יש מכינה, יש גם מכינות חצי שנתיות בקו רמת הגולן, גם במיצר, ואנחנו נחזק גם את הכיוון הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

צריך לעדן את המפה. הגשתם את התוכנית כתובה לוועדה? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

אנחנו הגשנו את המצגת ואנחנו נגיש תוכנית כתובה מיד בסוף הישיבה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

בסדר גמור, תודה רבה. משרד החינוך. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

קודם כל אני מודה מאוד לוועדה על ההזמנה ועל זה שאני אומר בהרבה מאוד כנסים שאני נמצא בהם שאחד הדברים שמדהימים זה שהוועדה בחרה את התקצוב הראשון שהיא נתנה בשנה שעברה להשקיע בתנועות נוער. בעיניי זה ממש מרגש, זו הבנה שהדורות הבאים זה קודם כל חינוך ומה לעשות, על זה אני אחראי, על חינוך בלתי פורמלי, ובעיניי זו אמירה שהיא משמעותית וערכית ואני ממש רוצה להודות על זה בשם מינהל חברה ונוער, בשם משרד החינוך. 

אנחנו פה היום לאחד הפרויקטים שהוא בעיניי אחד המדהימים שיש במדינת ישראל וזה מכינות אופק. אני אגיד מה זה מכינות אופק. קודם כל בכלל המכינות באופן כללי, אני נפגש עם מקבילים שלי באירופה ואני מספר להם שאנחנו דורשים מהנוער שלנו לתת שלוש שנים למדינה. זה נשמע להם משוגע, אצלם בחור בן 18 הולך ללמוד, אז אני אומר להם: תקשיבו, הנוער מבקש מאיתנו לדחות בשנה את השירות, לא בשביל לטייל בחו"ל או משהו כזה, אלא בשביל להתכונן לשירות הצבאי. פה הם כבר לא מאמינים לי, כבר נראה להם שלקחתי משהו, זה לא נראה להם אמין. 

אני חושב שהנוער המדהים שלנו, שזה מה שהוא בוחר לעשות, זה בעיניי דבר שהוא מעורר השתאות. עולם המכינות הוא עולם מדהים. אני חושב שבתוך עולם המכינות היהלום שבכתר הזה זה הסיפור של מכינות אופק. אני אומר עוד פעם, מה שאבישי אמר, אני מאוד מסכים, כל המכינות הן חשובות מאוד אבל העניין של מכינות אופק, אלה מכינות שמוכוונות לנוער פריפריאלי. אם במכינות הרגילות יש לנו, אני לא יודע כמה היום, כבר עשרה מועמדים על כל מקום במכינה, במכינות אופק זה עובד הפוך, אנחנו צריכים לשכנע אותם לבוא כי זה נוער שהרבה פעמים אומר לנו: למה שאני לא אעבוד וארוויח כסף? אלה משפחות לפעמים חלשות כלכלית מכל מיני מקומות כאלה ודווקא הנוער הזה זה הנוער שאנחנו הכי רוצים אותו וצריכים אותו שיגיע למכינות. 

מכינת אופק כזו זה סוג של פלא, איך תוך מהלך של חצי שנה, הם מתגייסים יחד עם השנתון שלהם, הם לא דוחים את הגיוס שלהם לשנתון הבא, תוך חצי שנה מצליחים לעשות איתם מהלך משמעותי ותיכף נראה את הנתונים, הנתונים מראים שבפרק זמן של חצי שנה מצליחים להפוך לגמרי ולהביא למציאות אחרת לגמרי מבחינת החבר'ה האלה בגיוסים שלהם. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

זה מוכוון מקצוע או שזה כללי? 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

לא, זה מוכוון בהיבט אחד. אלה הארגונים שמפעילים. שיטת ההפעלה, זה לא מוסדות של משרד החינוך, זה בדיוק כמו המכינות הרגילות, אלה ארגונים שמפעילים אותם, יש להם מועצה. יושבים פה יוסי וגלית ממועצת מכינות אופק, שותפים חשובים מאוד להצלחה של המפעל הזה. 

מבחינת הצמיחה, אפשר לראות את הצמיחה כאן, בהמשך נראה את הגרף הכללי של הצמיחה שלנו, זה צומח משנה לשנה בצורה משמעותית וזה עונה על צורך אמיתי שקיים בשטח. עוד פעם, זה נוער שלא היה הולך באופן טבעי למכינות ולא היה מתחרה על מקומות בשנת שירות. כרגע אנחנו כבר רואים את הצמיחה, לקראת שנה הבאה אנחנו כבר נגיע ל-50 שלוחות. 

המטרות המרכזיות. זה יושב פחות או יותר על אותם דברים כמו של המכינות הרגילות, העצמה ופיתוח של החניך עצמו, הגברת המוטיבציה, כי זה נושא שהוא בהחלט משמעותי אצל סוג החבר'ה האלה, והתפיסה של האחריות של החניך גם להמשך החיים לאזרחות פעילה. הנושאים שבהם עוסקים במהלך חצי השנה הזאת, אתם רואים אותם, זה יהדות ישראלית, מנהיגות, עצמאות, חוסן וכל הנושאים האלה. 

עכשיו אני מגיע לעיקר, וזו הייחודיות של אופק, אנחנו קוראים לזה התקנה. הרעיון המרכזי של אופק זה ש-60% לפחות, לפעמים זה מגיע ל-80%, מהחניכים במכינה אלו חניכים שבאים מהפריפריה החברתית גיאוגרפית של מדינת ישראל עם מקומות שמאופיינים בסוציואקונומי נמוך. נדמה לי שזו הנקודה המרכזית והמשמעותית ביותר בסיפור של מכינות אופק, העובדה שהנוער מגיע ממקומות כאלה, דווקא ממקומות שיכול להיות שלא היו מגיעים. 

היינו בסיור במכינת אופק שפונתה לא מזמן ודיברנו עם בני הנוער, סיפרה שם מישהי מאחת הערים בדרום שהיא היחידה מהתיכון שלה שהמשיכה למכינה, כולם התגייסו עכשיו. אלה מקומות שיש בהם פחות מודעות לנושא של המכינות. זה המאפיין המרכזי, אנחנו קוראים לזה התקנה. העובדה ש-60% ולפעמים זה מגיע ל-80%, זה חבר'ה שבאים מהפריפריה החברתית גיאוגרפית של מדינת ישראל, זו החשיבות המאוד גדולה של הפרויקט הזה, כי הרבה פעמים אנחנו בחינוך הבלתי פורמלי אנחנו מאוד חזקים בשכבות היותר מבוססות, אנחנו לא תמיד מצליחים להגיע לחבר'ה האלה, זה לא חבר'ה שבהכרח בוגרי צופים או בוגרי בני עקיבא, זה לא חבר'ה שבהכרח היו מדריכים במנהיגויות השונות שלנו ופה אנחנו צריכים להגיע אליהם ולעשות אצלם את השינוי. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

 בדרך כלל המועמדים למכינות מגיעים בעצמם מתוך רצון, ציונות וכו', כמו שאמר חברנו, שהם מגיעים דווקא לפריפריה. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

פה זה הפוך, פה אנחנו צריכים לעשות אאוטריץ' ולהביא אותם. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

אני רק רוצה להעיר. המציאות היא כבר מזמן לא דיכוטומית כמו שהיא מוצגת כאן, יש הרבה מאוד מכינות שנתיות לנוער בסיכון, יעידו על זה החברים שנמצאים כאן מסביב לשולחן. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

תן לי לסיים. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

לא, זה סיפור טוב, אבל זה פשוט לא זה. יש בסוף ביקוש גבוה גם בחצי שנתיות, צריך לשים את זה פה על השולחן. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אבישי, תן לו לדבר ואז תוכל להגיב. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

אני מציע שכל אחד ידבר על עצמו ולא יעשה את ההשוואות. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

לא, מחר בבוקר יכולים להחזיר אתכם אלינו ואתה תהיה שלנו באותה מידה, אבישי. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תסבירו לי רגע, יש מכינות, זה כמו מוסדות חינוך, שיש חלק משרד החינוך, חלק עצמאים? 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

המכינות השנתיות עברו ממינהל חברה ונוער במשרד החינוך למשרד ההתיישבות. 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

ב-2020. אנחנו משרד ההתיישבות והביטחון. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה ששאלתי לגבי מקצועות, לא סתם שאלתי את השאלה, הפריפריה, הבעיה שלנו בקבלה ל-8200 וכל מיני, צה"ל עושה מכינה בעצמו, לא קוראים לזה מכינה, זה הכנה ליחידות של מודיעין שעד היום הודרו מהם. היישוב שלנו נדיר קצת, האזור שלי, היישוב שלי, יש שם שלוש בנות ביחידת מודיעין עלית, יצא ככה, לא תיאמו את זה, אחת מהן זאת הבת שלי, והם הגיעו לאזורים האלה והן נדירות בקטע של הפריפריה. השאלה איך אתה מביא את הפריפריה ליחידות האלה, ל-8200 וכו'. הן לא ב-8200, אני אומר מ-8200 והלאה, יש יחידות יותר מובחרות מזה, אני שואל איך אנחנו מביאים אותם. פריפריה, זה מה שצריך. היום פריפריה, 97, זורקים אותם ישר לגולני. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

זה מדהים שאתה שואל את זה, כי בדיוק השנה הוקמה מכינה ייעודית ל-8200. זאת אומרת בהחלט קיים הנושא הזה של להביא חבר'ה ליחידות האלה, אבל המאפיין המרכזי זה קודם כל, מה שאמרנו קודם, הגברת מוטיבציה, העלאת חוסן ונושאים מהסוג הזה. 

כמה מילים על מספרים. אפשר לראות את הגידול המשמעותי משנה לשנה במספרי החניכים, זה גידול שהוא משמעותי מאוד, זה פרויקט שהוא יחסית חדש. כמה מילים על המאפיינים של הבוגרים, אפשר לראות ש-92% מהגברים מתגייסים ללחימה, 23% מהנשים מתגייסות לתפקידי לחימה, 4% נשר לעומת משהו כמו 17% באופן כללי, ותזכרו שנקודת הפתיחה פה היא לא גבוהה, וכמו שאמרנו, 80% מגיעים מהפריפריה החברתית הגיאוגרפית, למרות שהתקנה מחייבת רק 60%. 

יחד עם מועצת מכינות אופק, יחד עם יוסי מלכה שיושב כאן, אנחנו בונים תוכנית של הרחבה משמעותית, של הכפלה מ-2,000 ל-4,000 תוך חמש שנים, זה יעד שאפתני מאוד אבל אני חושב שאנחנו נגיע אליו. אנחנו בתוך משרד החינוך עובדים על זה שגם התיכונים, בייחוד בפריפריה, יהיו מחויבים לזה. זה יהיה חלק מאיך שאנחנו מסתכלים על מנהלת התיכון, השאלה כמה מהבוגרים שלה באמת ימשיכו למכינות, כולל מכינות אופק. 

וכמובן השותפויות. יושב פה משרד האוצר, שהוא שותף מאוד משמעותי, יושב פה דן פיקמן ממשרד האוצר ויושב פה אודי דרור ממשרד הביטחון, שותפים מאוד מאוד חשובים ומשמעותיים בתוך הדבר הזה. 

מה בעצם אנחנו צריכים כאן? אנחנו מדברים על לבנות מבנים למכינות אופק. לבנות מבנה מלכתחילה זה 3.5 מיליון, לקחת מבנה ולהכשיר אותו זה עולה משהו כמו מיליון ואנחנו רוצים להרחיב את השלוחות בעוד משהו כמו 25 מבנים. בשקף הבא יש פירוט יותר, גם מבחינת השאיפה להגדלה וגם לסדר את המבנים הקיימים. יש כאן את העלויות המשוערות, כמה שלוחות אנחנו צריכים לבנות ובכמה שלוחות יש מבנה אבל צריך לעשות לו התאמה. תזכרו שבסוף מכינת אופק, בדיוק כמו מכינה שנתית, זה מקום שהחניכים גרים בו, זה לא רק מין מקום לימוד, אלא זה גם מקומות לינה, צריך מקום לאכול, הם שוהים בו כל הזמן שהם במכינה. 

זה מבחינתנו. אנחנו במשרד החינוך רואים בזה חשיבות רבה מאוד. אני מודה שזו פעם ראשונה שאני בכס סמנכ"ל מגיע לוועדה בגלל החשיבות שאני באופן אישי רואה בפרויקט הזה, יחד כמובן עם פרויקטים אחרים של מכינות שנתיות וכו', אני לא מוריד מחשיבותו של אף פרויקט אחר. הבקשה פה היא להכניס גם את הפרויקט הזה, כמובן יחד עם פרויקט תנועות הנוער שבו פתחתי שבו כבר יצאנו לדרך ואישרנו סניפים בהרבה מאוד רשויות. מדברים איתי ראשי רשויות, במיוחד במיוחד כמעט כל המבנים יילכו לרשויות חלשות. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

לא הגעתם לגולן. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

אני אסתכל על הפריסה, אני אגיד לאיפה בדיוק הגענו. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מועצה אזורית גולן אין. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

לא. עוד פעם, ניגשו הרבה מאוד ואנחנו תעדפנו כמובן לפי קריטריונים, בעיקר אלה רשויות שהן יותר חלשות מבחינת מדד שטראוס וכו'. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

בסדר גמור. אני רוצה לתקן קצת, תנועות נוער לא אישרנו השנה, עוד לא אישרנו השנה. הייתה פה גם שיחה עם היועצת המשפטית של הכנסת לכאן, אני לא חושב שנלך לכיוון הזה, גם לא יכולים על פי חוק, אי אפשר לחזור על פרויקטים שנה אחר שנה. אתה מזכיר לי את הסיפור הזה שמישהו מחזיק תפוח, בא חבר שלו ומברך בורא פרי העץ ואז אתה חייב לתת לו, אז בירכת לא נכון, זו ברכה לבטלה מה שעשית עכשיו. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

אתה לא רוצה לגרום לי לדבר כזה, אתה בטח לא רוצה לגרום לי לעשות ברכה לבטלה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

לא, אבל זה לא עניין דתי לכן אני מרשה לעצמי. מה שחשוב, שימו דגש על הנושא הזה, תקלעו בדיוק למטרה, אם אפשר מכינות, גם אם זה אופק, גם אם זה בתחום שלך, להכניס קצת הייטק, תכניסו להם משהו מקצועי יותר, מכינות לחרדים. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

לא, זה רק הכנה לצה"ל. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

הכנה לצה"ל, זה גם יכול להיות. אז השאלה אליך, אנחנו חייבים להיות מול המטרות של צה"ל עצמו. צה"ל היום עושה מסלולים של הכרה של פריפריה ליחידות כאלה. אם אתה לוקח את זה ועושה מזה מכינה חסכת לצה"ל חודשים של הכשרה, החבר'ה יגיעו לצה"ל מוכנים. כמו שחבר'ה ערכיים עושים, שהם מגיעים לצבא מוכנים עם כושר גופני ומנטליות וערכים. אגב הם גם מגיעים עם ערכים, אחרת הם לא היו מגיעים למכינות. פה היית חוסך לצה"ל את ההכנה הזאת. 

צה"ל הבטיחו לנו, אני גם חבר ועדת חוץ וביטחון, בכובע השני שלי שם אנחנו דנים על הדברים האלה ואנחנו רוצים לראות פריפריה בפנים, חרדים בפנים, כל עם ישראל. אני חושב שכל החדר פה אם נרים ידיים, כולנו רוצים את החרדים בצבא, אז יש לזה משמעויות, בואו תתכוננו. איך אמר לי גלנט? שאני צדקתי, למרות שקשה לו להגיד ואטורי וצודק באותו משפט, הוא אמר את זה על זה בדיוק כשאמרתי לו: אתה לא מוכן לקלוט ואתה אומר אני אקלוט אותם. זה שנאה בתוך עם ישראל.

אז תיקחו את זה כמשימה, זה על כולנו פה, לא רק עליי, גם עליך. אם תיתנו הכוונה לאנשים להקים מכינות כאלה, לתת משהו בפריפריה. כשאתה מדבר על מכינות אופק, דבר ראשון שהייתי רוצה לראות זה קצת סייבר, הייטק, משהו קצת יותר קדימה. לצמצם את הפערים, אחרי זה יהיה לכם סרבנות, לא יהיו טייסים וכו'. זה היה בסוגריים. 

 << אורח >> גור רוזנבלט: << אורח >> 

רק מילה אחת. אני לא מתווכח עם ייעוץ משפטי, מה שיגידו, אבל מבחינת תנועות הנוער, זה לא שהפרויקט הסתיים, אנחנו ממש בליבו כי אנחנו קיבלנו הרבה מאוד בקשות, על חלקן הצלחנו לענות ב-2024, אבל חלקם אנחנו מצפים לראות ב-2025. בעיניי אני לא רואה את זה כפרויקט שהושלם. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אנחנו דנים מתחילת הישיבות של הוועדה, מרגע שנכנסתי לתפקיד עד עכשיו, על תנועות נוער. דיברנו בלי סוף. תקבלו הסבר בדיון אחר, כי כרגע אנחנו רוצים להתמקד במכינות, זה הדיון. 

מנהל אגף מכינות במשרד ההתיישבות, עומר צור, בזום. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

צוהריים טובים. חשוב לי לומר כמה דברים כאן. קודם כל תודה ליושב ראש שהזמין אותנו לדיון, המכינות הקדם צבאיות הן לא פחות מאחד ממנועי הצמיחה של החברה והכלכלה בארץ, ככה אנחנו רואים אותן. 

המכינות, 61 במספר, הן מכינות מוכרות, הגיעו למשרד ההתיישבות לפני כחמש שנים ממשרד החינוך, ממינהל חברה ונוער, ומאז משרד ההתיישבות יחד עם משרד הביטחון עושים פעולות רבות כדי לחזק את המפעל הזה, כדי להגדיל את מספר התקנים, כדי להגדיל את מספר השלוחות ובכך גם את ההשפעה של המכינות על החברה, על המרחב, בכל מקום שהם נמצאים, בגולן, בצפון, בעוטף, בדרום, במרכז הארץ, בגבולות, בבקעה, איפה שצריך המכינות נמצאות, עושות, פועלות ועושות את זה בצורה מכובדת, מקצועית ורצינית. 

מבחינתנו הדבר המרכזי שאנחנו מזהים בו פער מבחינת התקציב, וזה מתכתב גם עם הנקודות שהוצגו לכם קודם על ידי מועצת המכינות, הפער המרכזי הוא הנושא של המיגון. אנחנו שואפים לסייע למכינות, אנחנו חושבים שנושא המיגון הוא נדבך משמעותי מכיוון שברגע שמכינות תמוגנה בצורה טובה יותר, בעיקר אלו שנמצאות בפריפריה, שנמצאות בגבולות, אזי המכינות הללו יוכלו להמשיך ולפעול בעתות חירום, כמו עכשיו וכמו שהיה כמה חודשים לפני כן וגם אם נצטרך בעתיד. 

זאת אומרת שמכינות שיהיה להן מיגון איכותי שייתן פתרונות, כמו לתלול מסלול גם לאירועי פח"ע, אז המכינות תוכלנה להמשיך ולפעול ביישובים שלא התפנו, לעזור לקהילות שנמצאות ביישובים עצמם וגם להתנדב במרחב, שזה עניין שהוא משמעותי מאוד. אנחנו ראינו את זה לכל אורך מלחמת 'חרבות ברזל', בעיקר בצפון ובאזור העוטף. 

אנחנו יחד עם משרד הביטחון, שני המשרדים, הגדלנו בצורה משמעותית את המכינות הפועלות בעוטף, יש בכל רגע נתון מאות רבות של חניכים שהם פזורים ביישובים שונים, מנחל עוז דרך סופה וניר עם ויד מרדכי ועלומים וסעד ואופקים ושדרות ואשקלון והרשימה עוד ארוכה, יש בכל רגע נתון מאות חניכים וצוותים שפועלים לחיזוק הקהילות. בחלק מהמקרים מדובר גם במכינות שמדליקות את האור ביישובים אחרי שהם התפנו במלחמה, כך קרה בנחל עוז, כך קרה בסופה, והקהילות צועדות בעקבותיהם. אנחנו עם התכוננות ועין פקוחה צפונה לקראת הוועדות שאנחנו נאשר במהלך החודשים הקרובים פתיחה של שלוחות בצפון, מתוך כוונה לחזק את הקהילות הצפוניות ולתת להם כתף בחזרה שלהן הביתה. 

אני חושב בהקשר של הוועדה, לסיכום, שאם יימצא פתרון לנושא של צמצום פערי המיגון במכינות על פי נתונים שאנחנו נעביר לכם, המשרד יעביר לוועדה את התעדוף, אז אני חושב שאנחנו נעשה גם שירות גדול לחברה וגם למכינות שיוכלו להמשיך לפעול בצורה בטוחה במקומות השונים. עד כאן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לגבי המיגון פניתם, בטח בשנה וחצי האחרונות, לאחד המשרדים? קיבלתם תשובה שלילית? קיבלתם חלק מהמיגון? זה רק השלמה למיגון? אני מנסה להבין. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

לא. אנחנו עשינו בדיקות בעבר, עשינו זה הנהלת משרד ההתיישבות בראשות המנכ"ל והשרה, בניסיון לאגם תקציב לנושא המיגון. עד עכשיו לא נמצא פתרון שכזה. בחלק מהמכינות יש פתרונות טובים ובחלק מהמכינות יש פערים, אנחנו לא מצאנו לזה פתרון עד כה ולכן אני מעלה את זה כנקודה שהיא מבחינתנו מרכזית בדיון עכשיו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה, בגלל זה אני שואלת. זאת אומרת משרד ההתיישבות לא מוכן לתקצב את זה. חבל מאוד. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

משרד ההתיישבות כרגע לא יכול לתקצב. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הוא יכול, הוא לא רוצה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תודה רבה. הרב איתמר כהן. 

 << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> 

אני רציתי רק לומר מילה אחת. אני באתי על תוכנית הבוגרים במכינות הקדם צבאיות. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

פרויקט הדר? 

 << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> 

פרויקט הדר זה פרויקט שקם לפני מספר שנים לקשר בין המכינה לבין הבוגרים, דבר שלא היה אותו, אני 30 שנה ראש מכינה, 25 שנה הייתה שממה ושילמנו על זה מחיר מאוד כבד. אני במלחמה האחרונה פרפרתי בין שטחי כינוס, אני עד היום מפרפר בתל השומר, באזכרות, בהלוויות, כי אף אחד לא לוקח את הנושא הזה של הבוגרים ומבין שחניך שסיים במכינה שנה-שנתיים חייבים ללוות אותו במהלך השירות הצבאי. 

כשהתחילה תוכנית הדר, שהיא תוכנית שמלווה את הבחורים הדתיים בצבא, הכול השתנה. עולם המכינות לפני תוכנית הדר שמלווה את הבוגרים ואחרי, זה משהו אחר לגמרי ואני חושב שזה פרויקט חשוב מאוד מאוד. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תספר על הפרויקט עצמו. 

 << אורח >> איתמר כהן: << אורח >> 

הפרויקט התחיל בצורה וולונטרית על ידי אדם מניו יורק שהבן שלו למד במכינה בארץ והוא ראה שאחרי שהוא סיים את המכינה, בצבא אף אחד לא ליווה אותו והוא היה לבד ואף אחד לא דאג לו, הוא החליט לקחת על עצמו להקים את התוכנית הזאת שמסבסדת לר"מים, משלמת לר"מים כדי שילוו את הבוגרים במהלך השירות הצבאי. בשנה הראשונה הוא מימן את זה מכיסו, אחר כך הוא העמיס את זה על המכינות, אממה שמכינה כמו שלי, שיש בה 60%-70% מהפריפריה, למרות שזה 150 שקל לחודש הרבה הורים לא רוצים לשלם ואני קיבלתי החלטה שאני מממן את זה לבד כי התלמיד לא צריך להיפגע מזה שההורים שלו לא מבינים עד כמה הדבר הזה חשוב. 

יש מכינות יותר מבוססות שלא מקבלים אולי מספיק חבר'ה מהפריפריה, הם מסתדרים עם זה, ואצלנו נוצר מצב שזה העמיס עלינו, על המכינות, עוד תקציב שלא היה לנו ממילא, אבל בגלל שזה כל כך חשוב החלטתי שאני הולך על זה יהיה מה שיהיה. מאוד מאוד חשוב כי מה שאתה זורע במהלך התקופה שהם במכינה, אם אתה לא משמר את זה אחר כך בצבא הכול הולך לאיבוד כמעט. באתי לחזק את המחוזקים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

לשם פרוטוקול והחברים פה, פנה אליי פילנתרופ שתרם לכם לתוכנית הבוגרים מיליון שקלים, אבל הוא אומר לי: המדינה גם צריכה להשתתף איתנו, הוא אמר שהוא רוצה שקל תמורת שקל, מה שנשים הוא ישים גם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא הבנתי שזה שדיברתי איתו בזום הוא ממשרד ההתיישבות, עכשיו אני מבינה. אני פשוט מצטערת, אנחנו בכמה ועדות במקביל. האם קיבלתם, לפני שהגעתי, איזה שהיא סקירה או נשאלה השאלה כמה משרד ההתיישבות משקיע במכינות? כי הוא המשרד שאמון על המכינות הקדם צבאיות. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

כ-140 מיליון שקל משני המשרדים, משרד הביטחון ומשרד ההתיישבות ב-2024. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זהו? מה התקציב של משרד ההתיישבות כולו? 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

אני לא ממשרד ההתיישבות. אני ממשרד הביטחון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כי משרד ההתיישבות קיבל סכומים מאוד מאוד גדולים השנה. אלה תקציבים זעומים. משרד ההתיישבות קיבל השנה תוספות, הרי פתחנו את תקציב 2024 ארבע פעמים השנה, כל פעם שפתחנו את התקציב הועברו כספים נוספים למשרד ההתיישבות והייתי רוצה לשאול איפה כל התקציבים האלה, למה זה לא מגיע למכינות? 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה שאני אמרתי, גם בתחילת הדברים וגם בדיון הקודם, אני אמרתי שמה שחשוב לנו זה הערך המוסף, כל הזמן אנחנו אומרים את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, אבל כאילו זה משפט שלמה, במה נבחר? הכול חשוב. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה שאמרתי שמעניין זה הערך המוסף, הערך המוסף פה זה הבוגרים, אנחנו רוצים את הליווי של הבוגרים, אבישי, גם דיברנו בשיחה קודמת. גם דיברתם על אופק, זה יכול להיות מעניין, אנחנו רוצים שהבסיס יהיה של המשרדים עצמם. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

בהמשך למה שאודי אמר, 140 מיליון שקל זה התקצוב על פי חוק לכל המכיניסטים, כל חניך במכינה זכאי לתקציב שנתי, היום זה 29,400 לשנה, כל חניך וחניכה. זה דבר אחד. מעבר לכך בשנים האחרונות המשרד הביא תקציבים לתמיכות מגוונות וכל עניינם הגברת הבטיחות לחניכים ולחניכות בשגרה ובפעילות חוץ, אם זה מבחני תמיכה לשיפור בטיחות של מתקני המכינות ואם אלו הדרכות בטיחות שנערכות בכל קיץ ומשתתפים בהם מאות רבות של צוותי מכינות קדם צבאיות. אז כל תקציב נוסף שהבאנו מעבר לתקצוב על פי חוק, כל תקציב נוסף בשנים האחרונות, נועד לחזק ולשפר את הבטיחות של המכינות הקדם צבאיות בשגרה ובפעילות חוץ. זה חלק אחד. 

לגבי הנושא של התקציב, אני לא נכנס לעניין של תקציב המשרד, מה ששמעתי תוך כדי, האמירה הזאת שהתווספו עוד ועוד תקציבים, אני מדבר בכובע שאני אחראי עליו. אנחנו צריכים את התקציב הזה, כמו שאמרתי, בהקשר של המיגון, ולגבי תקציבים אחרים שישנם במשרד, זה לא הדירקטיבה שלי להחליט, אני יודע מה חסר לי באגף. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הפנייה לא הייתה אליך, בגלל זה אני שאלתי אם יש מישהו ממשרד ההתיישבות שהיה יכול לתת לנו איזה שהיא סקירה. אתה מדבר על הבוגרים, זה סופר חשוב, אבל מלגות, יש פה קצת יותר מחצי מיליון שקלים למלגות, זאת אומרת גם חבר'ה צעירים שאין להם את היכולת הכלכלית, שאותם אני רוצה במכינות האלה, כי אלה מפגשים משני חיים. זה כאילו משפט שלמה, נשים על זה? לא נשים על זה? 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

הגעת בשלב הקשה של הוועדה. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

אני אגיד עוד מילה על הנושא זה, יש מלגות שנתנו ואנחנו נשאף להמשיך לתת, מלגות לחניכים יוצאי העדה האתיופית, בשנים האחרונות הצלחנו לתקצב את האירוע הזה. נכנסת לנושא ששכחתי לומר מקודם, יש שילוב גם במכינות השנתיות של נוער מהפריפריה, יש מכינות כמו 'אחד משלנו', כמו מגדלור, כמו משכיות, כמו מכינות נוספות, גם לרב איתמר שנמצא שם יש חניכים במכינה שהוא משלב אותם מהפריפריה ומהמרכז, אז גם עולם המכינות השנתיות הוא עולם ששואף לשלב כמה שיותר חניכים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה שיסמין אומרת, אני אגיד לך את זה במילים אחרות, אנחנו לא מחליפים את המשרדים, הגעת בשלב קריטי ורגיש, קיבלנו בקשות פה למיליארד שקלים בערך, התקציב של הוועדה זה 189 מיליון שקלים וכמו שהיא אמרה, זה כמו משפט שלמה, תן לזה, אל תיתן להוא. אל תביאו לנו השקעות במיליונים עכשיו למיגון, תדאגו לזה אתם, למה אתם לא דואגים לזה? אתם משרד השיכון. אנחנו לא יכולים לדאוג לכל החוסרים שלכם. כמו שאתה אומר, שאתה פונה אלינו כי זה מה שאתה צריך, אז תגיד את זה למעלה, למנכ"ל, לשרה שלך. זה מה שהיא אומרת. 

 << אורח >> עומר צור: << אורח >> 

קודם כל הם מכירים את זה. אני רק אגיד לסיכום, הם מכירים את הנושא וכמובן שאתם תעשו את התעדוף שלכם בצורה הטובה ביותר. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תודה רבה, עומר. אל תיקח את זה אישית, זה לכל המשרדים. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

אני מנכ"ל מועצת מכינות אופק, מכינות קדם צבאיות חצי שנתיות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא נעים לי, אני רוצה לדעת, אבל אני לא מכירה לעומק, אתם יכולים להגיד לי מה ההבדל בין מכינת אופק למכינה קדם צבאית, למכינה חצי שנתית? 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

את פספסת את זה, אני אעביר לך את זה, יש לי את המחברת של שיעורי הבית, אני אעביר לך אותה, תעתיקי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה. אם עברתם על זה אני מתנצלת, אני אשלים את זה. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

ברשותכם אני רוצה לומר, קודם כל הייתה לי זכות גדולה לעבוד עם עודד כהן כמנהל מינהל חברה ונוער, בהחלט איש משכמו ומעלה שעשה דברים גדולים במשרד החינוך. המכינות השנתיות, אני מבין, נולדו לפני כ-37 שנים, זה אחד המפעלים הכי מפוארים שיש למדינת ישראל היום, באמת מעשה חינוך להתפאר בו. מכינות קדם צבאיות חצי שנתיות קיימות באופן פורמלי, מוכר על המדינה, ב-13 השנים האחרונות, אף שהן נוסדו על ידי החברה האזרחית לפני כ-15 שנים על ידי מספר ארגוני שטח יצירתיים במיוחד. 

מבחינת האימפקט של המכינות, הדבר הכי חשוב זה שהוא עונה על הצורך במוביליות חברתית כלכלית. אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, גם היום בישראל 2025, התשובה לשאלה לאן תגיע נגזרת מהמקום שנולדת בו ולאיזה הורים נולדת, מה ההכנסה שלהם, מה התואר האקדמי, אם יש או אין להם, ולפי זה אפשר לנבא לאן יגיע הצעיר או תגיע הצעירה. זה מצב עצוב, אבל זה המצב של מדינת ישראל ואחד הדברים הגדולים שהמכינות עושות זה שהן מאפשרות פריצה של תקרת הזכוכית ומאפשרות מוביליות לצעירים וצעירות שאילולא המכינות לא היו מגיעים לאן שהם הגיעו. 

יש כל כך הרבה מחקרים שנעשו על עולם המכינות, השנתיות והחצי שנתיות, צבא ההגנה לישראל, אכ"א, מוסדות אקדמיים, והתשובה היא מאוד ברורה, צריך ונכון שכל צעיר וצעירה, אני יודע שזה מצב אוטופי, בטח בימים של מלחמה והצורך בחיילים, כל צעיר וצעירה צריכים לעבור מכינה קדם צבאית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בצעירים וצעירות שגדלים בפריפריה בהיעדר הזדמנויות אמיתיות. 

דיבר פה גור, סמנכ"ל מינהל חברה ונוער, על הפרופיל של המכינות החצי שנתיות, למעלה מ-60%, ברוב הארגונים זה 80%, זה צעירים וצעירות שאילולא המכינות השנתיות שפתחו את השערים ואילולא המכינות החצי שנתיות שמיועדות בדיוק לקהל הזה לא היו נהנות מהמשאב הדרמטי הזה שנקרא מכינה קדם צבאית. 

אני הייתי מנכ"ל 'מרכז מעשה' שעסק בניהול מכינות, חצי שנתיות ושנתיות, והייתי בחתונה של סמג"ד בן קרית שמונה, עירי ומולדתי, שם נולדתי, שהתלבט בכלל, לא שמע בכלל על עולם המכינות והתלבט אם ללכת כן או לא והיום הוא סמג"ד באחת מחטיבות השריון המובילות ובאירוע שלו היו עוד שלושה בוגרים בני מחזור שלו וכולם מ"פ עם אופק שירות ארוך טווח. זה לא יוצא דופן בעולם המכינות וחשוב לי לומר בוועדה הזו שהעובדה שמדינת ישראל מאפשרת יצירה חינוכית מגוונת של שנות שירות, מכינות שנתיות וחצי שנתיות, היא תעודת כבוד גדולה ומעשה שצריך פשוט להרחיב אותו כי זה כלי שעובד, זה כבר מוכח.

אנחנו פרוסים בעיקר בפריפריה. אני אתן כמה דוגמאות, יש לנו מכינות קדם צבאיות בשלומי, בקרית שמונה, בראש הנקרה, במלכיה, בנתיבות, באשקלון, באיבים, בניצנה, ביחיעם, בטללים, באלרום, בתל קציר ברמת הגולן. בדרום ובצפון רוב הצעירים שפוקדים את המכינות הללו הם צעירים שגדלו בפריפריה, מכירים את האתגרים של מה זה לגור בפריפריה, ליד הגבולות, ואנחנו גאים בהם שהם עושים דרך אדירה, אישית וקבוצתית. 

גם אצלנו עבודת הבוגרים היא דרמטית. כל אחד מהארגונים, יש עשרה ארגונים כאלה, שמונה מהם מוכרים, שניים נמצאים בדרך להיות מוכרים, עושים עבודה עם הבוגרים. צריך לומר שאם אפשר היה לתגבר את העבודה כדי שהבוגרים האלה באמת יתפנו למשימות הלאומיות הגדולות שיש לנו בדרום ובצפון, אז זו פשוט משימה קדושה כי לצעירים האלה יש גם קשר זהותי למקומות האלה וגם יכולות שהם רכשו במכינות ובשירות הצבאי והם יכולים להביא את זה לידי ביטוי בעבודה בקהילות שלהם בפריפריה. אז אתגר הבוגרים הוא אתגר מאוד חשוב. 

יש שלוש מכינות שפונות לחרדים, אדוני היושב ראש, שאלת על חרדים. יש מכינות שפונות לצעירים עם צרכים מיוחדים, שגם הם עוברים תהליך מאוד מאוד משמעותי. אנחנו נכונים, כמו שעשינו עד עכשיו עם משרד החינוך ומשרד הביטחון, לשלב ידיים במשימות הלאומיות גם בהיבט של המקום, גיאוגרפיה, איפה מקימים את המכינות החדשות, ואנחנו מכוונים לחלוטין לגבול הצפוני ולגבול הדרומי, וגם איך פותחים את שערי המכינות לאוכלוסייה שיש למדינה אינטרס לאומי, כמו החרדים, לקחת חלק ולהכין אותם לשירות צבאי משמעותי. בעניין הזה נשלב ידיים עם המכינות השנתיות ונעשה עבודה משותפת בגיבוי מלא של המשרדים, התיישבות, ביטחון, אוצר, חינוך כמובן, כדי שהמפעל הזה יגדל ויאפשר לעוד אוכלוסיות לקחת בהן חלק. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

חבר הכנסת אלון שוסטר מחכה כבר רבע שעה כדי לדבר. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

אלון שוסטר הוא חבר יקר שלנו. אני אומר שאנחנו לא מעוגנים בחוק, אנחנו תקנת תמיכה. במילים אחרות, התקציב שלנו מעוצב מדי שנה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה קורה לגבי המכינות, כמו שאמרתי מקודם, סייבר, הייטק. 


 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

אני אומר את דעתי האישית, קודם כל יש מכינה כזו, כפי שאמר גור, סמנ"ל ממשרד החינוך, ש-8200 פרסו את חסותם עליה, זו מכינה שמשותפת לדרוזים ויהודים שמיועדים לשרת ב - - -

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

זה בטח בצפון. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

נכון, זו מכינה שנמצאת בהודיות, יש שם קבוצה גדולה, למעלה מ-30 חניכים מהפריפריה שיגיעו ל-8200. אני באופן אישי לא רואה במכינה כלי להתמקצעות. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

סליחה שאני מתקן אותך, צה"ל כן חושב שזה יעזור. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

אני אגיד לך, אדוני היושב ראש, פשוט בגלל שעבדתי שם, קרן רש"י ומשרד הביטחון מנהלים תוכנית של למעלה מ-100 מיליון שקל שכל תכליתה זה להביא צעירים מהפריפריה ליחידות סייבר ויחידות מודיעין מובחרות, למעלה מ-100 מיליון שקלים. לא בטוח שצריך את המכינות בשביל זה, למרות שתמיד כשיש יוזמות של הארגונים אנחנו מעודדים אותם לעשות את מה שהן חושבות לנכון. 

כדי להגיע לדרום ולצפון, בדומה למכינות השנתיות, האתגר הכי גדול שלנו זה מבנים. השמשת מבנים ישנים, בדרך כלל אנחנו מקבלים מבנים מאוד מאוד ישנים מהרשויות המקומיות וצריכים להשקיע בהם בתקציבי בינוי, זה איננו מתוקצב על ידי משרד החינוך ולא על ידי משרד הביטחון וזה יעד מאוד חשוב, וגם בינוי של מכינות חדשות. אנחנו מקבלים לעתים שטחים חומים שמיועדים לבנייה ואנחנו רודפים אחרי פילנתרופים כדי לממן את הדבר הזה. 

לכן מבחינתי, אדוני היושב ראש, מאוד חשוב שהוועדה תיתן דעתה לסוגיית הבינוי, גם בטיחות, כלומר התאמה של המבנים ושיפוץ שלהם וגם כמובן יכולת להגדיל את מספר המכינות שזה תלוי מתקנים, שצריך למצוא בית מדרש עם דירות שמיועדות למגורים. 

אם אני אסכם, היינו שמחים ליציבות כלכלית שבתקנת תמיכה לא קיימת, בניגוד לחוק שמעגן תקציב קבוע אחת לשנה. צריך לומר שבשנים האחרונות כל המשרדים נתנו לנו רוח גבית נהדרת, אבל עד הרגע האחרון אנחנו לא יודעים מה התקציב שיעמוד לרשותנו כי הוא מאוד תלוי בתקציב הקואליציוני. אנחנו מבקשים סיוע של הוועדה בנושא של בוגרים ובנושא הקריטי, שהוא באמת החסם המרכזי, זה תמיכה בחידוש מבנים ובבניית מבנים חדשים שיאפשרו לנו לגדול בפריפריה. תודה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

זה חלק מההצעה שמקודם דיבר עליה גור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה הסכום לבינוי ושיפוץ? 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

עשינו מיפוי, הסכום הוא אין סופי כי עד היום לא הוקצה שום תקציב לבינוי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה הגשתם? 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

אנחנו הגענו ל-80 מיליון שקל, אבל בעדיפות עליונה למכינות שנמצאות - - - 


 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אתם הגשתם 80 ומשרד החינוך הגיש 50. 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

זה ביחד. 


 << אורח >> מורן כהן: << אורח >> 

אתה צודק, בשבוע שעבר הצגנו סכום נמוך יותר. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

קיבלתם תיאבון. 

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >> 

לא, זה בשביל להתכנס למסגרת, אין יותר מ-189. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

דיברתי עם שר החינוך, הוא אמר לי - - - 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

משרד החינוך בטוח שזה תקציב של המשרד שלו בכלל. 

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >> 

חצי מזה היה לתנועות הנוער. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

ואז הורדנו תנועות נוער, אז אמרתם בוא ניקח את זה במקום אחר. 

 << אורח >> מורן כהן: << אורח >> 

לא, זה הקפסיטי שעשו, זו פעילות שאף פעם לא תוקצבה על ידי המשרד. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה עם אבישי, שמחזיק כמה מכינות? 

 << אורח >> אבישי ברמן: << אורח >> 

לנו יש 105 מוקדים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה אנחנו עושים איתו? השקט הזה זה בדיוק מקומה של הוועדה. אנחנו נחליט מה אנחנו עושים ויכול להיות שצריך להעביר את זה דרך משרד הביטחון. מה אתה אומר? 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

קודם כל החברים פה כמעט אמרו הכול. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה שאנחנו מחפשים זה להקים מכינות, לתגבר, להביא את המשהו הנוסף בנגב ובגליל, אבל אנחנו רוצים לראות מה הערך המוסף. אתם מקימים מכינות, אתם עושים עבודה נפלאה, אמרתי, בוגרים זה טוב כדי להשאיר אותם בנגב ובגליל, אבל אני רוצה לראות מה הערך המוסף שלכם. לבנות, בנייה וזה, זה ההיסטוריה שלי, עכשיו אנחנו פה בכנסת. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

ברשותך אני קודם כל אחמיא פה לגופים, חסר לי גם השינשינים, אבל זה מפעלים מאוד משמעותיים למערכת הביטחון. אנחנו רואים את זה בנתונים, בטיוב השירות, כל המחקרים מראים, גם במיצוי וגם בשרידות בשירות. 

תוכניות אופק, והחברים פה נתנו סקירה, יש 48 שלוחות, הכרנו בעוד חמש שלוחות שיתחילו לפעול בספטמבר הקרוב, שלושה מתוכן בעוטף ועוד אחת לחרדים ברמת הגולן. זו המכינה הנוספת שהיא המכינה השלישית לחרדים בתוכניות אופק והן כבר פועלות כמה שנים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

איפה בגולן? 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

אצל הרב פרץ. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

טל חרמון. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

נכון. לצד כל המוסדות שלו הוא גם לקח על עצמו להקים. זה הניסיון השני שלו, בעבר הוא ניסה מכינה שנתית. בסוף ובראייה שלנו הייחודיות של אופק באה לידי ביטוי בצורה מצוינת, פעם אחת כי הם מתגייסים במסגרת השנתון, כולכם מכירים את הצורך של צה"ל בחיילים עכשיו, היינו באירוע של הקדמות גיוס שנה קודמת, שתיים, 60% אוכלוסיות ייחודיות ופריפריה, שזה מבחינתנו עונה ליעד ועונה לצרכים. אנחנו באמת פועלים לפתיחת יותר ויותר מכינות כאלה והדרוזים שנפתחו השנה זו דוגמה. 

המכינות הקדם צבאיות הן גם מפעל מפואר. אני מתחבר למה שאמרת, היושב ראש, שצריך להגדיל את כמות האוכלוסיות הייחודיות והפריפריה שם, אבישי מכיר את זה היטב, בדתיות זה בא יותר לידי ביטוי, אבל בחילוניות לא מספיק ואנחנו כל שנה מגדילים את ההקצאה והמכסה עם התניה לשלב יותר בני פריפריה. היום משרד הביטחון בשיתוף עם משרד ההתיישבות פרסם קול קורא לפתיחת שמונה מוקדים בעוטפים, עוטף צפון, עוטף דרום ובקעת הירדן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יחד עם מרכיב של ביטחון בקול קורא? 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

לצורך העניין זה נכנס פנימה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה נכנס פנימה, אבל זה לא מספיק להם. אתה מפאר אותם ואומר להם שהם עובדים בשבילך והכול טוב ויפה, אבל בסופו של יום אני הייתי מצפה ממך, וזה לא אישי, לך למי שמעליך ותילחם על עוד תקציבים. אתה אומר שהם חיוניים לנו לצבא, אבל תילחם בשביל תקציבי בינוי, כי הם מקבלים את המינימום של המינימום ואחר כך הם צריכים לשבור את הראש איך לשפץ, איך לבנות, איך למגן. כאילו אתם אומרים זה המינימום, תשברו את הראש, חפשו פילנתרופיה, לכו תקוששו, תהיו קבצנים בכל מקום כולל פה בוועדה, כאילו למה הם צריכים לבוא להתחנן? בואנה, הם אשכרה עובדים בשבילכם. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

יש דברים שאני לא יכול להתייחס, וגם אמר קודם עומר שמנכ"ל ההתיישבות מטפל בזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אתה משרד הביטחון, אתה גם מתקצב אותם. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

נכון, אבל אני מעביר את התקציב למשרד ההתיישבות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

משרד הביטחון מעביר את התקציב למשרד ההתיישבות? 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אם תעבירו יותר הם יקבלו, תאמין לי, זה לא ייעלם בדרך. 

 << אורח >> אודי דרור: << אורח >> 

אני אגיד שעוד מכינה שנתית תיפתח השנה בנהריה, אז אנחנו פועלים, ועוד מכינות לבני הפריפריה, עוד שלוש שלוחות. זהו, זה מה שיש לי להגיד, מאוד מחזק את מה שהם אומרים והמאמצים והפעולות שהם עושים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איך אתה חושב, בלי קשר לוועדה, שאנחנו, הוועדה, מה אנחנו יכולים לעשות? גם אם אנחנו רוצים אין לנו כמעט מה להקצות להם, איך אנחנו יכולים לדאוג שהם יקבלו תקציבים לצרכים שלהם? יש פה כל כך הרבה, גם פריפריות, גם ביטחון, גם התנדבות בקהילה, אין יותר, איך אנחנו דואגים להם בלי מסגרת הוועדה? בוא תגיד לנו אתה מי האיש. לא יודעת, נקיים דיון במסגרת אחרת, לא יודעת, זה ממש חורה לי ברמה האישית. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אנחנו תמיד משתדלים שהמשרדים קודם כל ייתנו את הבייס. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הם נותנים את הבייס, אבל זה לא מספיק לכלום. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אנחנו רק און טופ, אנחנו לא מחליפים תקציבים של משרדים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא מספיק לכלום. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

לכן אנחנו צריכים לשקול איך אנחנו עושים את זה באמת. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני אציע. אני מציע לכם למסגר את הדיון הזה שנחת על הוועדה, אבל זה לא סתם, כי תחשבו על הוועדה כעל פילנתרופ ממלכתי, מישהו ששם פה כסף ושאל מה צריך, ואז מגיעים חלכאי התקצוב הקבוע, המדינתי, טובי בנינו וטובי מחנכינו. 

אדם בוגר החינוך החרדי, יש לו שנה, שנתיים, תגידו אתם, אני לא נכנס לדיונים האקטואליים בוועדת חוץ וביטחון, לחזק את עצמו אחרי 18 שנים. כל בוגר, בהכללה, ממלכתי דתי שרוצה לפני השירות לצאת למסלול נוסף של חיזוק, של למידה, של תרומה, יכול לעשות את זה באחד מהמסלולים הקיימים, שנות שירות, מכינה, ישיבה וכו', בוגרי הממלכתי הכללי נאבקים 1 ל-4, 1 ל-5, כמו ביחידות הטובות, ובין היתר אני חושב שהמשימה שלנו היא לייצר לחץ על הממשלה, על התקציב, לבצע את השינוי, את התיקון הזה, אם תרצו צדק תקציבי, לכלל האומה, לכל בוגר ובוגרת. 

לכן שנת השירות והמכינות על כל שלוחותיהן הן יעד ממשי לסיוע. מה צריך לקרות? צריך להקטין ככל האפשר את ההישענות של המדינה על תקצובים סקטוריאליים. המדינה צריכה כמה שפחות לתקצב סקטוריאלית וכמה שפחות לשלוח את העושים במלאכה לקושש תקציבים. את כל זה אנחנו מבינים, מה אני מציע לוועדה? מעניין אם זה אפשרי. ראיתי בחצי עין את חוות הדעת של היועצת המשפטית, הוועדה לא מחליפה את תקציב המדינה, אבל היא יכולה לסמן לממשלה מה ראוי לעשות, לדוגמה אם הדיון הזה מתמקד בנושא המכינות, שנת שירות או התרומה שלפני התרומה, אני מציע שהוועדה תסמן תקציב לשנה, שנתיים, מה שמקובל, אבל תתנה את זה בכך, אי אפשר להתנות בתקציב, אבל באמירה ברורה שהממשלה הולכת לתקצוב בבסיס תקציב של אותם אלמנטים שאנחנו מדברים עליהם כאן. 

יכול להיות שבכל הנושאים, כדי לא להיקלע למקום שבו אנחנו נראים כמו דירקטוריונים של קרנות כאלה שבאים ומשחרים לפתחם וכל פעם מציעים להם, אני חושב שהוועדה הזאת יכולה לנסות למנף את הכספים שעומדים לרשותה וללחוץ על הממשלה להכניס נושאים שלמים, כמו הנושא שדיברנו ומה שאני חידדתי כרגע, לבסיס תקציב. זה לא רק נכון לביטחון ולחוסן, זה פשוט צודק. פשוט בלתי אפשרי שמגזר כל כך גדול מהבוגרים, 50%-60%, לא מסוגלים לממש את הרצון שלהם לתרום לפני שהם תורמים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תודה רבה. הערה קטנה, כל המשרדים שהגיעו לכאן, יש מקומות שאמרנו להם, תעצרו, אנחנו לא מחליפים את המשרד בתקציבים, אתה צודק לגמרי, היו מקומות שאמרנו שאנשים מגזימים, הם באים עם בקשות שלדעתנו זה צריך להיות בבסיס התקציב של המשרדים עצמם, זה לא צריך להיות בקרן לאזרחי ישראל שזה משהו שצריך להיות מעבר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הם נאלצים להסתמך כל פעם על כספים קואליציוניים. אתה מבין מה הבעיה? 

 << אורח >> יוסי מלכה: << אורח >> 

מכינות אופק, את צודקת, זה תקנת תמיכה, היא לא נשענת על חוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רואה, אני כל פעם מגיעה מכספים קואליציוניים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

בגלל שאנחנו שומעים את המשרדים ואנחנו שומעים לפעמים קלקולים או דברים שלא עובדים נכון אז הפכנו פה להיות מעין ועדת ביקורת. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

אנחנו פה בהקשר הזה, בניגוד לדיונים אחרים איתכם, בעיקר בהקשר של הממשק לעולם התוכן. מבחינת הניהול של תחום המכינות יש פה גורמים ממשלתיים מאוד סדורים שאמונים על הנושא, משרד ההתיישבות על המכינות השנתיות, המכינות החצי שנתיות. כמובן שהתופעה הזאת, כמו שאמר חבר הכנסת שוסטר, היא מדהימה, יותר ביקוש מהיצע לתרום לפני התרומה, שגם ככה הסיפור הזה של שלוש שנים בכניסה לחיים הבוגרים הוא מאוד ייחודי לישראל, וזה שהתווספה תחנה בדרך שהיא כל כך מבוקשת וכל כך נהייתה מוכרת וסטנדרטית, זה דבר מאוד מאוד לא מובן מאליו, אם רגע אנחנו לוקחים איזה זום-אאוט ומסתכלים פה על הישראליות ועל התופעות הייחודיות בתוכה. אנחנו מעריכים ומוקירים את כל העוסקים במלאכה, את מועצת המכינות והמכינות החצי שנתיות, אנחנו רלוונטיים מאוד יותר בעולמות שהם מחוץ לשוטף. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש לכם איזה שהוא תקציב? 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אתם לא רלוונטיים. לא נעים לי להגיד לך. כולם מפרגנים להם ואומרים להם כמה הם מהממים ומקסימים, הכול טוב ויפה, אבל אני כן חושבת שמשרד נגב-גליל, בטח מהיכרותי איתו, יכול לתת להם את ה-550,000 שקלים עבור תוכנית הבוגרים. זה לא בשמים. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

השאלה אם זה הפורום שבו דנים בחיבור של המשרד לתוכנית הבוגרים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אנחנו דנים פה על המכינות ועל קרן העושר והם באו עם המון דברים ואנחנו צריכים לעשות משפט שלמה ואת הגעת כנציגת נגב-גליל, אבל בעצם אתם לא מתקצבים בכלום את המכינות. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

נכון, כי יש חלוקת עבודה ממשלתית שבה לא רוצים שכולם יעשו את הכול אותו דבר, אבל בתיאום עם המשרדים האחרים - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, בגלל שאת אמרת. את אמרת שיש לכם ממשק לעולם התוכן. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

לאוכלוסייה הצעירה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה הבוגרים, כולם שם אוכלוסייה צעירה, אבל תוכנית הבוגרים, לא הגיוני שנגב-גליל יעשה איזה שהיא תמיכה? אני לא יודעת מי השר עכשיו, אבל אני מוכנה לקדם את זה מולו. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

במסגרת השיחות עם השרים דיברתי עם השר החדש והוא אמר לי, ואני חושב שיפה שהוא ישר עם עצמו, הוא אמר לי: אני מושקע בגז, אני לא מדבר איתך מילה על גז. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתה כל הזמן קרן הגז, אני רוצה שוב פעם להזכיר ש-30% מהרווחים של הקרן הזאת מגיעים מהנגב וצריכים לחזור לנגב. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

מה לעשות שככה קוראים לה. זה החוק, תשני את החוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, קוראים לזה הקרן לאזרחי מדינת ישראל. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

יש לנו זכויות בקרן העושר בדברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אני רוצה להסביר את הייחודיות של נגב-גליל. מה שטוב בהם, שאיתם אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים כי זה האזורים שלנו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, הרבה פרויקטים יעברו אליכם. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

יש מקרים, תעבירי את זה, אני לא רוצה לנקוב בשמות של שרים שלא ייפגעו, אבל אם אנחנו מעבירים את זה דרך משרד הוא ישתה את זה למה שהוא רצה ולא קיבל. שיתוף הפעולה מול המשרדים הוא מאוד חשוב ויש דברים שאנחנו נצטרך לעשות בפעילות מולכם לגבי נושאים מסוימים. אם אני אתן עכשיו לאופק אז אבישי יכול ליפול בין הכיסאות והמכינות שלהם עושות פעילות מאוד חזקה ואנחנו רוצים לחזק את הנגב והגליל.

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

אני רק אבהיר, המשרד הוא בהגדרה עובד עם אוכלוסיות ועם אזורים גיאוגרפיים באופן שצריך להיות מתואם עם משרדי הממשלה שאמונים על התחומים. כמו שלא נחליף את משרד הרווחה על צעירים בסיכון ולא נחליף את הרשות לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הבדואית, אנחנו צריכים לעבוד איתם. אנחנו יודעים ורוצים ושמחים לעבוד עם המשרדים האמונים, משרד ההתיישבות ומינהל חברה בנוער בהיבט של המכינות ביחס לפערים והמקומות שבהם הם לא יודעים להיות בבסיס. יש תקנות תמיכה, יש חוק בחלק מהמקרים, אנחנו לא יכולים להיכנס במקומות האלה במקומם, אנחנו יכולים להיכנס בכל מקום שבו יש צמיחה או פיתוח מעבר לזה ושבו אנחנו נצרכים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה בהחלט ואני, לפחות אני כשאני אצא מפה אני אנסה לקדם את זה משרד נגב-גליל, אני חושבת שאת יכולה להוביל את זה, זה כן מתחבר לעולם התוכן, אני חושבת שתוכנית הבוגרים שלהם זה בדיוק כי זה גם התיישבות. כשאני מדברת עם מכיניסטים משדה בוקר הם אומרים לי: בגלל שלמדתי פה אני רוצה לחזור לגור בנגב. אז זה גם התיישבות, זה גם עזרה, זה הכול מתחבר למשרד שלכם. 

 << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> 

בכל דבר שהוא לא בסיס התמיכה במכינות אנחנו מעוניינים להיות ורוצים להיות ובקשר עם הגורמים ונעשה את זה בתיאום עם המשרדים ואנחנו נדע להיות גם כגורם ביצוע איפה שהדבר יהיה מוסכם על כולם ויהיו אותם מקורות תקציביים שעליהם צריך לדבר. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תודה רבה. אלישבע, מה שאמרתי, סיכמתי את הדבר הזה בדיוק, יש לנו פרויקטים שנעשה דרככם, כי זה הערך המוסף, בדיוק על זה דיברתי. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

היה חשוב לי להתייחס בנוגע לתוכנית של בוגרי המכינות שדובר עליה, שלהבנתי היא מתקצבת שכר והיא מתקצבת פרויקט שהוא ארוך טווח ולכן הוא לא מתאים למטרות הקרן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא מה שהיועצת המשפטית אמרה היום. היום היועצת המשפטית אמרה מפורשות שכן הקרן יכולה להשקיע בפרויקטים שהם לא רק לשנה אחת, שיש להם המשכיות. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

הדברים שמשרד החינוך הציג הם בניית תשתית ולכן הם כן מתאימים והם אינם בתקציב השוטף של המשרד, הוא מעולם לא תקצב את הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

אל תגיד מעולם לא תקצב, בדיון הקודם הסברנו את זה, מה שלא תקצבתם 50 שנה, אנחנו לא נולדנו כדי לסתום לכם את כל החורים. זה לא משנה שהרבה זמן לא טופל, אלא אנחנו רוצים את הערך המוסף. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

לא, זה רק אומר שהתקציב לא נמצא ב - - -

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

יואב ניסה להסביר את זה שלוש שעות בבוקר ולא הצליח. 

 << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> 

אוקיי, אני לא אנסה להסביר משהו שיואב לא הצליח. בכל מקרה היה חשוב לי להגיד, כי זה באמת יוצא מגדר רוב הדברים שאנחנו רואים פה וחשוב שחברי הוועדה יידעו. 

 << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו כוועדה רואים את החשיבות של חיזוק הנגב והגליל מבחינת התיישבות, אנחנו לא באים במקום תקציבים של משרדים, השרים יצטרכו לעשות את העבודה שלהם, אנחנו מעבר, אנחנו בערך המוסף, בנשמה. חשוב לנו העתיד, מי יתיישב בסוף בנגב ובגליל, אנחנו צריכים את האנשים שיגיעו לאחר המלחמה בעיקר. חשוב לי להדגיש את הדברים האלה, כי יש פרויקטים שייעשו מול משרד החינוך.

אתם אומרים שיש לכם פרויקטים מאוד יפים, מעבר לתנועות נוער, אני לא נגד תנועות נוער, אבל אנחנו לא ניכנס לתקציבים שנה אחר שנה לאורך זמן, דברים שממשלות לא עשו פה במשך עשרות שנים, לכן יש דברים שאנחנו נעשה דרך נגב-גליל כי זה חשוב לנו להביא את זה בסוף לנקודה האחרונה ולא שיהיה חלף תקציב של משרד מסוים.

תודה רבה לכם שהקדשתם מזמנכם, שהגעתם לפה ודיברתם איתנו והסברתם את עמדתכם, אנחנו נעשה פה עוד דיונים ארוכים כדי להחליט לאן הדברים יילכו. תאמינו לנו שבסוף זה יגיע לנשמה, דור העתיד, החבר'ה הצעירים. 

תודה רבה, שיהיה לכולנו בהצלחה, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:57. << סיום >>