פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת החינוך, התרבות והספורט 21/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 358 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון - יום זיכרון ממלכתי), התשפ"ד-2024, של ח"כ קטי קטרין שטרית << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר יוסף עטאונה קטי קטרין שטרית מוזמנים: אופירה חפצדי – ראש תחום תמיכות ועיזבונות, משרד ראש הממשלה ליטל דוד – משרד ראש הממשלה מיכל גרשוני – יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד החינוך נעמה רוט – משרד המשפטים איילת הלר – רפרנטית מגזר ציבורי אג"ת, משרד האוצר הרצל מקוב – ראש מרכז מורשת בגין אריאל מורלי – מרכז מורשת בגין משתתפים (באמצעים מקוונים): רן טואיטו – ע' רמ"ד חקיקה - פצ"ר, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון - יום זיכרון ממלכתי), התשפ"ד-2024, פ/4649/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט. היום כ"א בטבת התשפ"ה, 21 בינואר 2025, בנושא: הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון – יום זיכרון ממלכתי), התשפ"ד-2024, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בפתיחת הדברים, לאור העומס שהיה לנו בוועדה ובלגן בלוח הזמנים, היום זה יום השפה העברית. ממשלת ישראל קבעה כי בכ"א בטבת בכל שנה, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, יצוין יום העברית, במטרה לחזק את מעמדה של השפה העברית בישראל וברחבי העולם ולפעול לשימורה. יום זה מצוין במערכת החינוך והוא מוקדש ללמידת השפה העברית, לדיון בחשיבותה ובתרומתה לזהות הלאומית והתרבותית של העם היהודי, ועיסוק בתפקידה בחיבור בין דורות תרבותית, קהילתית ויהודית. אליעזר בן יהודה נולד ב-1858 בליטא. במהלך חייו הקדיש את עצמו להחייאת השפה העברית כשפת דיבור מודרנית. באמצעות מאבק מתמשך ובנחישות, הצליח בן יהודה להפוך את השפה העברית לשפת היום יום במדינת ישראל, ומורשתו נמשכת עד היום. אני רוצה שאם בבגין עסקינן, אז בישיבה זו נספר לכם סיפור נחמד על מנחם בגין: כאשר נפתח משכן הכנסת, בשנת 1966, לראשונה החלו לקרוא לבניין הכנסת "משכן הכנסת". דבר זה לא מצא חן בעיניו של ראש האופוזיציה דאז, מנחם בגין, שאמר שיש מילים שיש לשמור על ייחודן וייחוד קדושתן. ולכן, יש לקרוא לבניין: "הכנסת", בלי המילה "משכן". זה מנחם בגין. אז נזכור שלמילים יש כוח לרפא, לחבר, ונאחז בהן באחדות ובתקווה כי ארץ ישראל הוא כור מחצבתנו, ורוחה ואחדותה של האומה עם נכסי צאן ברזל. נאחל מכאן כי בע"ה, בעתיד הקרוב, יבואו לנו אור שבעת הימים ונחזיר עטרה ליושנה. כעת, נעבור להצעת החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון – יום זיכרון ממלכתי), של חברת הכנסת קטי שטרית. קטי, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה מילים. אז ראשית, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על כינוס הוועדה. אתה יודע, אני מסתכלת ככה על הכיסאות – פה אמורים להיות חברי כנסת. כולם מצטטים את ראש הממשלה מנחם בגין אבל הם לא נמצאים כאן כדי להנציח אותו. חבל מאוד, אני חושבת שזה רגע היסטורי, ואני מאוד גאה להוביל את החוק הזה, שכמובן בתחילתו היה חוק של שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין, ועל כך אני מודה לו, שהוא זיכה אותי להמשיך אחריו. כשחברים ביקשו ממני לחוקק את החוק, מצאתי שאין צודק מהחוק הזה. כפי שאמר מנחם בגין: "גם את המובן מאליו חשוב לומר פעמיים". לכן, אנחנו אומרים זאת כעת, כדי שנוכל להמחיש ולהנציח את זכרו. יש בקשות שונות גם של המשפחה – אנחנו נתחשב בבקשות של המשפחה אבל אני נמצאת פה כדי שנוכל להנציח אותו. אני חושבת שמבחינתי זה סוג של סגירת מעגל – זה כמה מעגלים, הרצי. ראשית, כחניכת בית"ר, כמפקדת מעוז בית"ר, וגם כמי שכיהנה כדירקטורית במרכז "מורשת בגין", וכמובן ששם זיהיתי את הפער האבסורדי שבין מורשת מפוארת של מנחם בגין, ומי שלא היה במרכז הזה, אני בחום רב ממליצה להיות שם עם הילדים, עם הנכדים. רואים שם דברים מדהימים ולומדים המון דברים. אז זיהיתי שם פער כזה שבין מורשת מפוארת לבין העובדה שלא ניתן למנחם בגין, אפילו לא יום אחד להנצחה פורמלית, מינימלית, עם הממסד. המעגל השלישי שלי זה גם כאשת חינוך. אני הדגשתי תמיד בפני התלמידים שלי שצריך ללמד אותם על המנהיגים. לצערנו הרב, היום הנוער הצעיר והילדים מעריצים זמרים, מעריצים את "האח הגדול", מעריצים את כל אותם דברים שאין בהם כל-כך הרבה מה להעריץ. לעומת זאת, הערצה של מנהיג שנתן כל-כך הרבה משנות חייו למען המדינה, למען התקומה, אני חושבת שזה ראוי באמת להנצחה, ראוי באמת לדבר על כך. כמובן שמבחינתי מנחם בגין נגע בהמון צמתים במדינת ישראל. אני יכולה להגיד לכם שאת ההערצה למנחם בגין עוד קיבלתי בילדותי מאבא שלי, שהיה אחד מהמעריצים הגדולים וכמעט ולא פספס שום נאום שלו. חוויה משפחתית הייתה לנסוע לשמוע את הנאומים של מנחם בגין. זה היה סוג של חוויה משפחתית שכולנו הגענו אליה, אני ואחיי. אני רוצה לציין זאת כי אני חושבת שזה אדם שהיו בו ערכים. הייתה בו ענווה, הייתה בו אהבה לעם ישראל, לארץ ישראל, למסורת ישראל. הרגע שמענו ממך, אדוני היושב-ראש, כמה שהוא הקפיד על המילה, על הפסיק, על כל דבר, שמא נתבלבל. אני חושבת שגם בימים אלו, שגם הזהות היהודית וגם כל הנושא של הקיום שלנו במדינה הזאת ומלחמת התקומה שעברנו לפני למעלה משנה וחצי כמעט – אלה דברים שאנחנו צריכים לזכור, שבזכות המנהיגים האלה אנחנו נמצאים כאן. והחובה שלנו, לפחות המינימלית ביותר, זה להמשיך ולהנציח אותם. אז קודם כל, נמצאים פה שני חברים טובים מאוד שלי, שבהיותי דירקטורית במרכז "מורשת בגין" גם עבדתי מולם – זה אריאל מוראלי והרצי מקוב. אני חושבת שהמרכז הזה זכה בשני אנשים שזה לא רק עניין שהם באים לעבודה אלא הם באים לעבוד. כל-כך אכפת להם. הטלפונים שקיבלתי, השאלות של מדוע ומתי מקדמים זאת? כי זה לא רק עניין שהם מנציחים אותו בתוך המרכז הזה, הם גם כל-כך רוצים שחיילים, שתלמידים, שנערים ונערות, כולם יבואו לשם לראות את המורשת הענפה והמפוארת של מנחם בגין. ולכן, מצאתי לנכון להביא את החוק הזה. להמשיך את מה שהתחיל חברי יריב לוין, ואני מאוד מקווה שנסיים את זה כמה שיותר מהר כי אני לא חושבת שיש מחלוקות. אני חושבת שאפשר לסיים את זה ממש בימים אלה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, שוב. ותודה רבה לכם על הזכות שנתתם לי, להנציח את שמו של ה-מנהיג למדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. הרצי, ממרכז "מורשת בגין", בבקשה. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת, קודם כל תודה על ההזדמנות, ואני רוצה להודות גם לך, אדוני וגם לך גברתי, על התיקון בחוק הזה, שגם בהקשר הזה, ברוחו של מנחם בגין, שהצדק היה נר לרגליו. הוא אמר שאחד הציוויים הראשונים שאנחנו, עם ישראל, קיבלנו זה "צדק צדק תרדוף". וזה מה שצריך להנחות אותנו במדיניות פנים בהקשר הזה. אני חושב שהתיקון הזה קודם כל בא לעשות צדק. אני מכיר שישה חוקים להנצחת אישים – הבנתי שעבר חוק נוסף, אני לא מכיר אותו אז אני לא רוצה להגיד לגביו אבל בשישה חוקים יש יום זיכרון ויש טקס ממלכתי ליד הקבר, ויש כניסה למערכת החינוך וכניסה לחיילי צה"ל. בחוק של מנחם בגין, הקטע הזה הושמט. במידה רבה זה עניין של טעות סופר כי כאשר החוק נחקק, מי שהגיש אז את החוק היה חבר הכנסת ראובן ריבלין. הוא לקח את חוק רבין שעבר כחצי שנה קודם, ואני אומר באופן ציורי שהוא בטיפקס מחק "רבין" וכתב "בגין", וככה העבירו את החוק, אבל הם שכחו שלזכרו של רבין חוקקו שני חוקים – חוק אחד שקובע יום זיכרון ממלכתי, והחוק השני, שמכוחו פועל המרכז. בכל החמישה חוקים האחרים, גם חוק בן גוריון, גם רחבעם זאבי, גם זאב ז'בוטינסקי, גם הרצל, יש הגדרה של הנושא של טקס וכניסה למערכת החינוך. מעבר לעניין העקרוני והאידיאולוגי, יש בזה גם טעם מעשי. הרי כשאנחנו באים לעתים לצבא, הם אומרים: תראו, אנחנו לא יכולים להתעסק עם יום זיכרון של כל אחד. אם אין בחוק שהצבא צריך להתעסק עם זה, אנחנו לא מתעסקים עם זה. לגבי מנחם בגין, יש גירעון גדול מאוד בהרבה ממסדים ישראלים – בממסד האקדמי, בממסד הביטחוני. עד כדי כך אני יכול רק להדגים את זה: בחור שעבד אצלנו, שעובד אצלנו, רצה לכתוב דוקטורט על מנחם בגין ולא מצא באוניברסיטה העברית מי שינחה אותו. אין. אין כמעט עבודות אקדמיות. ולכן, אנחנו צריכים להיכנס לחלל הזה ולקדם הרבה מאוד דברים. אני, ברשותכם, רוצה לומר כמה מילים על הפעילות של המרכז: אנחנו לא רואים את עצמנו כמקום שהוא אך ורק מזכיר את מנחם בגין אלא באמת, את כל הגישה שלו, את ההשקפה שלו, את הערכים שלו. לכן לקחנו ארבע תחומי תוכן מתוך ההשקפה שלו ואנחנו מתעסקים איתם, כי הם גם רלוונטיים לחיינו. התחום הראשון זה הדמוקרטיה הפרלמנטרית. מנחם בגין חשב שהשיטה הפרלמנטרית שלנו היא השיטה הנכונה כי היא נותנת פתחון פה ומקום ליד השולחן הזה, ליד המליאה, לכל גוון בחברה הישראלית בעוד ששיטות אחרות, שיטות רוביות, גורמות לקבוצות שהן לא קבוצות רוב, הקבוצות הגדולות, להיות מחוץ לשיטה הפרלמנטרית. אז לעניין הזה, הכנסנו תכנית חינוכית שנקראת "כנסת צעירה", שמלמדת את ההליכים הפרלמנטריים, את החשיבות של ההליך. ובכל תחום בלימודי האזרחות, התכנית הזאת מאוד אטרקטיבית. התחום השני – מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השיח בשנים האחרונות הוא שיש קונפליקט בין "יהודית" ל"דמוקרטית". בגין חשב שזו שלמות, היהודית ודמוקרטית. אני מרשה לעצמי לומר שבמידה רבה הוא היה המקף בין יהודית לדמוקרטית כי הוא היה יהודי ברמ"ח אבריו ודמוקרט בשס"ה גידיו. התחום השלישי, שהכירה כבר חברת הכנסת שטרית, הוא מודל המנהיגות שלו – מנהיגות מונעת ערכים. לא הסקר של אתמול, לא הספין של מחר אלא סט של ערכים, וכל אחד מוזמן שיהיה לו את סט הערכים שלו אבל הערכים הם הגורם המוביל בהנהגה שלך, בהובלה שלך את הציבור. התחום הרביעי הוא המאבק הציוני להקמת מדינת ישראל. בכל התחומים האלה אנחנו מקדמים פעילות הן ברמה המחקרית. כבר אמרתי לכם שיש גירעון גדול באקדמיה הישראלית בתחום הזה, ברמה החינוכית מול מערכת החינוך – תלמידים, בתי ספר. מול כוחות הביטחון. פעילות לקהל הרחב – בכל שבוע יש לנו פעילויות, הרצאות, סדרות, שיעור פרשת השבוע כי ראש הממשלה בגין הקפיד כל תקופת כהונתו, כמובן לפני תקופת כהונתו, שאצלו בבית היה שיעור פרשת השבוע בכל מוצאי שבת. אנחנו ממשיכים לקיים את המסורת הזאת. ויש את המוזיאון, שהוא מופנה לכלל הציבור כולו. אנחנו גם פועלים בשפות, פעילות שמאוד התרחבה מאז הקורונה ומאז שעברו להרבה פעילות ברשת, פעילות דיגיטלית. אבל גם אצלנו בבניין פעילות בשפות, כמובן בעברית אבל גם באנגלית, ברוסית וגם בצרפתית ויש קהל רב. אגב, היום אחר הצוהריים, יש פעילות, שיעור קבוע, על משנתו של הרב ליאון אשכנזי. אז זה קיים אצלנו כל הזמן. אנחנו גם ברוח משנתו או אופיו של מנחם בגין, שהיה איש של הפריפריה, פתחנו שלוחות שבעזרתן אנחנו מביאים את הפעילות. שלוחה אחת בצפון, ממוקמת בקרית אתא, ושלוחה שנייה בדרום שפועלת משדרות. אני מרשה לעצמי לומר שבסך הכל, על-פי התחושות שקיימות בציבור, שאנחנו גם שומעים ממשרד ראש הממשלה לעיתים וגם מהעובדה שכשיש גופים חדשים שנכנסים לתחום, שולחים אותם אלינו ללמוד, שהפכנו למוסד מוביל בתחום הזה של ההנצחה. אבל, כאמור, לעיתים אנחנו גם מקבלים באופן ספציפי את התחושה שאנחנו צריכים ממש את התוספת הזאת כדי לבוא לצבא ולהגיד: אתם מחויבים להיכנס לתחום הזה וגם למשרד החינוך. אז אני מודה לכם מאוד על תשומת הלב ועל הנכונות לתקן את הדרוש תיקון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. בבקשה, תמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז באמת, אם נגיע לנוסח הצעת החוק – קודם כל, אנחנו נמצאים בהכנה לקריאה ראשונה, בדיון הראשון. מדובר על חוק קיים, יש לנו את החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, כמו שצוין, וההצעה היא להוסיף פרק שעוסק ביום מנחם בגין וטקס זיכרון ממלכתי וגם בציון היום במחנות צה"ל ומוסדות חינוך. אחר-כך ניכנס לנוסח עצמו. מבחינת ההשוואה לחוקים אחרים או הנצחת אישים אחרים – אנחנו באמת עוסקים פה בוועדה לא מעט בהנצחת אישים, ופה ספציפית זה הנצחת נשיאים וראשי ממשלה. אני אגיד בהקשר הזה, שהמצב הנוכחי, למרות עבודת מטה שנעשית ואולי עוד לא הבשילה להסדרה שמגיעה לכאן, אבל המצב הנוכחי הוא שיש איזו אי-אחידות ואי-שוויון ויש ראשי ממשלה ונשיאים שיש להם חוקים ותאגידים סטטוטוריים שעוסקים בהנצחתם, ואחת הדוגמאות זה באמת מנחם בגין. יש נשיאים וראשי ממשלה שיש החלטת ממשלה, ויש כאלה שגם את זה אין ובעצם יש מועצה מכוח החוק הכללי שעוסק בהנצחת נשיאים וראשי ממשלה, אז יש שם מועצה שיש לה תקציב אחר והיא מעניקה תמיכות לחלק מהעניינים האלה. בהקשר של אישים שיש להם חוקים, יש כמה וכמה שיש להם הוראות על יום זיכרון וטקס זיכרון ממלכתי. דווקא בהקשר של נשיאים וראשי ממשלה – לרובם אין טקס זיכרון ממלכתי, יש כמה שיש. זה עדיין לא אומר שלא ראוי ואפשר לדון בפרטים, וגם נפריד בין טקס זיכרון לבין ההיבטים האחרים שעלו פה, של ציון היום, קביעת יום והציון שלו במקומות מסוימים, שבאמת זה מופיע בהרבה חוקים כמו המחויבות של מערכת החינוך, המחויבות של צה"ל לעסוק בנושא סביב יום מסוים. פה מדובר באמת על יום פטירתו. אז תכף נשמע סביב הסעיפים את ההערות הספציפיות, ואם אתה רוצה, אתחיל לקרוא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> מקריאה: "הוספת פרק ג'1 1. בחוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998, אחרי סעיף 35 יבוא: "פרק ג'1 – יום מנחם בגין וטקס זיכרון ממלכתי יום מנחם בגין 35א. (א) אחת לשנה, בד' באדר, יום פטירתו של מנחם בגין, וטקס זיכרון יקוימו אירועי זיכרון להנצחת זכרו של מנחם בגין; ממלכתי ביום זה – (1) יתקיים טקס זיכרון ממלכתי;" << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהקשר הזה, נתייחס לכל פיסקה. אני אגיד שלפי החלטת ועדת שרים, זה גם מצוין פה, דובר על תיאום עם המשפחה. גם היינו בקשר עם נציגי המשפחה כשהבנו שמבחינתם החוק הקיים מספק, ובפרט הם אולי פחות בעד הוספת יום זיכרון ממלכתי, מטעמים של צניעות וגם שימי הזיכרון שהם עושים באופן משפחתי, מבחינתם הם הדרך שמתאימה להם. שוב, אין להם מעמד פורמלי אבל ועדת שרים כן ביקשה א התיאום הזה, וגם נאמר פה שיש רצון להתחשב. כן קיבלנו התייחסות של משרד האוצר לעלויות, שהן בעיקר סביב טקס יום הזיכרון הממלכתי, שהם כ-400,000, 500,000 שקלים, בגלל היקף המוזמנים, עלויות האבטחה וכל המשמעויות של המיקום הספציפי, שהרי הוא לא קבור בהר הרצל אלא בהר הזיתים. אז אני לא יודעת אם בסוף זה משהו שיקרה, זה כמובן משפיע על העלויות. זה בהקשר של טקס זיכרון. אם יש רצון להתייחס לזה, בבקשה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי יש התייחסות של משרדי הממשלה לגבי סעיף (א), ממשרד המורשת. חנן, בבקשה << דובר >> חנן ארליך: << דובר >> למשרד המורשת אין הערות מיוחדות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי התאריך? << דובר_המשך >> חנן ארליך: << דובר_המשך >> ההערה היחידה שאני יכול להגיד זה שיש בסמוך לזה את יום ז' באדר, שהוא יום זיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. תאריך של פטירה זה דבר שאי אפשר להזיז, אני משער שאת יום ז' באדר אי אפשר להזיז אז רק צריך להיות מודעים לעניין הזה. מעבר לריבוי בימי הנצחה בכלל, הצפיפות שלהם, במיוחד לציון - - - אני לא בטוח שד' באדר יהיה בתאריך באחד מהימים שישי או שבת ואז זה יידחה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, יש לנו את הסעיף הסטנדרטי, אז שניהם יידחו. << דובר_המשך >> חנן ארליך: << דובר_המשך >> זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אין לי פתרון לדבר הזה. מעבר לזה, אין לי הערות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> הערה היסטורית לדברי היועצת המשפטית – היה נהוג שיש טקסים ממלכתיים לכל ראש ממשלה. אבל בגלל מיעוט המשתתפים בטקסים האלה והצורך להביא בהבאה מסודרת עולים ממרכזי קליטה או תלמידים של בתי ספר, שלא הבינו לאן הביאו אותם בדיוק, כשחוקק החוק הכללי הוחלט לבטל את הטקסים האלה ולעשות פעם בשנה, במשכן הנשיא – עוד משכן אחד, ערב זיכרון - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא התקבלה דעתו את מנחם בגין. << דובר_המשך >> הרצל מקוב: << דובר_המשך >> לא התקבלה לצערנו. אז מבחינה היסטורית – עשו את התיקון ההיסטורי. אגב, גם לגבי הצפיפות של ימי הזיכרון – לא צריך לחשוש בסך הכל. לצערנו, אולי - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו עם הרבה זיכרונות. << דובר_המשך >> הרצל מקוב: << דובר_המשך >> - - המציאות היא שלא בכל מחנות צה"ל ולא בכל בתי הספר, לא יציינו את ז' באדר וכנראה גם לא את ד' באדר וירגישו את הקונפליקט ואת הלחץ. אבל אני חושב שהאופציה הזאת צריכה להיות פתוחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אז קודם כל, תודה ליועצת המשפטית שסקרה את כל מה שדיברנו, היא באמת חסכה את רוב הדברים. אני רק אגיד שהרבה מהאופן שבו משרד ראש הממשלה בוחר להנציח, נובע מהעדפות והתחשבות באופי של המשפחה ואיך שהיא רצתה לנהוג אחרת וכיבדנו את זה, אבל לאורך השנים זה הדיוק היחיד שצריך, שממשלת ישראל קיבלה החלטה כבר ב-2013, החלטה 590 על עקרונות ההנצחה, שכן כוללת טקסים ממלכתיים כמובן, שחלק מהם באמת בבית הנשיא וחלק זה באופן פרטני וחלק אחת ל-10 שנים. כלומר, כן יש מנעד של אופנים שבה נעשים טקסים. זה חשוב רק לשם הדיוק. חוץ מזה, אני לא בטוחה אם משאירים את זה ממלכתי או לא, אז בהקשר הזה חשוב להגיד שכמובן שמשרד ראש הממשלה לחלוטין בעד כל דבר להנצחת זכרו של מנחם בגין. אנחנו גם מוקירים מאוד את פועלם של שני האישים היקרים שיושבים כאן ועושים עבודתם נאמנה. אבל כן חשוב לנו להגיד שלאורך השנים, בתקופה האחרונה, בעקבות עבודת מטה מאוד מקיפה שערכנו על כל המערך, אנחנו כן מבינים שיש איזה שהוא אימפקט אחר כשעושים טקס ממלכתי, ומעבר לעלויות התקציביות יש לזה גם השלכות על מוסדות שלטון ועל כל סגל א' שמחויב להגיע, ואז הגישה יותר לעשות טקסי זיכרון כמובן, אבל פחות ממלכתיים. זו הגישה לאורך השנים האחרונות. אנחנו כמובן נכבד כל החלטה אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את רוצה להתייחס לסעיף הזה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> השאלה אם הכוונה בהקשר הזה היא באמת להשאיר את הפסקה או לכתוב רק "יתקיים טקס זיכרון", בלי המילה "ממלכתי", לאור מה שעלה כאן? זה מקובל? << דובר_המשך >> אופירה חפצדי: << דובר_המשך >> ככל שזה כמובן עונה על כל הצרכים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו כפופים לבקשה של המשפחה ואנחנו צריכים להתחשב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מבחינתנו, היה עדיף את כל הנושא של טקס זיכרון להסיר, ולהישאר עם הסעיפים האחרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי בדרך כלל, מה שקורה זה שאנחנו עושים את הטקס במליאה כל שנה, ואם בבית הנשיא יחפצו – מה שחשוב לי זה במערכת החינוך והצבא. אלה שני הגורמים הכי חשובים. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אנחנו מקיימים טקס זיכרון. לאור העמדה של המשפחה, הוא לא נעשה ליד הקבר. איך אמר לי בני בגין לפני 20 שנה כשהתחלנו? אם הממלכה רוצה לעשות טקס זיכרון, שתשכור אולם קולנוע במונחים של אז, ושתעשה את טקס הזיכרון. זה בסדר גמור. אבל הממלכה נגמרת בפתח בית הקברות, כך הוא אמר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מכבדים את רצון המשפחה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אני מתקדמת לפסקה (2). הפרדתי בין מחנות צה"ל למוסדות החינוך כי זה מסרים אחרים ועמדות קצת אחרות. מקריאה: "(2) במחנות צה"ל יוקדש זמן לאירועי הנצחה וללימוד פועלו, כפי שיחליט ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה." << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> זה מבוסס גם על נוסחים שהיו בחלק מהחוקים האחרים, על אופן ההנצחה, על אופן הפעילות, הרמטכ"ל או מי שהוא יסמיך לכך יחליט. נמצא איתנו בזום רן טואיטו ממשרד הביטחון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד הביטחון, בבקשה. צוהריים טובים, רן. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> צוהריים טובים. כמו שאמרו קודם, בדומה לעמדות שהצגנו גם בעבר בנוגע להחלטות אחרון שקבעו ימי ציון, אז גם כאן נבקש בנוסח לתת שיקול דעת מלא לרמטכ"ל לקביעת אופן ההנצחה. זה כבר מופיע בנוסח אבל אנחנו מבקשים לדייק את הנוסח יותר כי מדיניות ההנצחה, בסופו של דבר, בינתיים נקבעת באופן תקדימי בפקודות הצבא. לכן, נבקש שיישאר פה בנוסח רק הסעיף, לצורך העניין, כמו שהיה גם בחוקים אחרים בשנה אחרונה פה, בוועדה. למשל, כתוב לנו פה בסעיף הראשי "ביום זה", ואז אפשר בתת-סעיף שיצוין זכרו כפי שיחליט ראש המטה הכללי או מי שהסמיך לעניין זה, או נוסח דומה ברוח הזאת. אין לנו שום התנגדות עקרונית לחיוב בחקיקה שמחייבת את ציון היום אבל אנחנו כן מבקשים להשאיר את שיקול הדעת לרמטכ"ל או מי שהוא יסמיך לעניין - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שמופיע עכשיו בנוסח, רן. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> לא, אבל ברישא של הסעיף יש לנו "יתקיים - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> "במחנות צה"ל יוקדש זמן לאירועי הנצחה וללימוד פועלו, כפי שיחליט ראש המטה הכללי". << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> נכון. אז בעצם הסעיף כבר אומר לנו לעשות אירוע וכל הדברים האלה. אנחנו היינו רוצים לקבוע, כמו שנהוג, את אופן הציון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כלומר, אם אני מבינה נכון, הנוסח שהיה מועדף עליכם זה "יצוין במחנות צה"ל כפי שיחליט", בלי להגיד - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בלי להזכיר את האירועים? << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> בדיוק. בדומה לחוקים אחרים שהעברנו בשנה אחרונה בוועדה, בשיתוף פעולה מלא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - יש חוקים שטיפה יותר מתייחסים לתוכן בהכללה, ויש כאלה שבאמת משאירים את זה פתוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עשינו בחוקים האחרונים? << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> גם בזה אין אחידות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל מה שלי חשוב זה לא רק עניין יום הזיכרון אלא לי חשוב שחיילים יוכלו להגיע ולשמוע ולבקר ולהכיר את המורשת שלו, דבר שכרגע לא ניתן. לי זה מאוד חשוב. הייתי אפילו מוסיפה את זה. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> אני אגיד שכבר עכשיו מתקיימים שיתופי פעולה ופעילויות אחרות שמתקיימות, לאו דווקא ביום פטירתו או ביום זה או אחר, אבל זה דבר שמתקיים באופן שוטף, בין אם זה במסגרת השירות השוטף או במסגרת קורסים למיניהם כמו קורס קצינים או כל מיני קורסים אחרים. אבל בסופו של דבר, שוב, מבחינת אופן ההנצחה, אנחנו נבקש שזה ייעשה בשיקול דעת מלא של הרמטכ"ל. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אני לא רוצה לחלוק על עמדת הרמטכ"ל, אבל הייתי מבקש לפי הנוסח הזה, גם השאלה האם תתקיים פעילות בכלל? - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, לא. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> לא, לא, אין פה שאלה בכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תתקיים – תתקיים. ולא "ככל שיחליט" אלא "כפי שיחליט". << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> בדיוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שהוא מבקש זה שלא יהיה כתוב ש"יוקדש זמן לאירועי הנצחה וללימוד פועלו" אלא שזה יהיה יותר פתוח. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> לצערי הגודל, הניסיון שלנו עם מערכות החינוך של הצבא, אם זה המכללה לביטחון לאומי ואם זה עם קצין חינוך ראשי, הוא לא טוב. לא מקיימים כמעט פעילויות, והפעילות שמתקיימת עם חיילים אצלנו זה בגלל שהמפקדים הזוטרים, המ"פים, קצינת החינוך מביאה אותם ולא בהתאם למדיניות הצבא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל אם בנוסח הקיים עכשיו זה לא פותר את זה. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> זה לא פותר. גם בהקשר של הנוסח הקיים, אני חושב שנקודת ההשוואה צריכה להיות לגבי ראשי הממשלה האחרים שמונצחים בחוק, ושם אפילו אין את שיקול הדעת לגבי אופי הפעילות. אז בסדר, זה הכיוון היום של החקיקה, אנחנו לא מתנגדים אבל אני חושב שצריכה להיות אמירה ברורה בחוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אצל רבין זה קצת אחר כי זה יום זיכרון לרצח פוליטי, אז נכנסו יותר לתכנים כי ראו את זה קצת אחרת. יש באמת מקרים, למשל - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי בסוף זה הופך את זה לסוג כזה של בכלל לא חייבים. ככה אני רואה את זה. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> לא, אין כאן עניין של לא חייבים - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, זה לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז למה זה מפריע לך? << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> כי בסוף, אנחנו לא רוצים שהחיוב ייעשה בחקיקה ראשית, שיגידו בחקיקה ראשית איך לקיים או לא לקיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הרצי, אם אני אוסיף שיהיה לפחות אירוע הנצחה אחד בחובה של הצבא במרכז בגין, זה משהו שיכול לספק? שהצבא יהיה שותף לו. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אני חושב שהחשיבות הגדולה היא דווקא לא באירוע אחד אלא בפריסה של האירועים ברוחב. בסופו של דבר, ברור שזה ייעשה – היו מקרים של אנשים שפרצו לתוך מחנה צבאי וניסו לעשות פעילות. אנחנו לא מדברים על הסגנון הזה. ברור שהכניסה למחנות והפעילות היא בתיאום עם הצבא. ושוב, כשאנחנו אומרים את זה לרמטכ"ל – הרמטכ"ל לא יפגוש אותנו כנראה. אני יכול לתת לכם דוגמה עם הכניסה למב"ל – למכללה לביטחון לאומי, שהיינו צריכים להגיע למפקד המב"ל והוא אמר שזה רעיון טוב, המד"ר יטפל בזה. עברנו למד"ר, הוא אמר שזה רעיון טוב, ראש התחום האקדמי יטפל בזה. כשהתחלנו לסגור דברים עם ראש התחום האקדמי הוא אמר: אוקי, אני מעלה את זה למד"ר, אבל זה כבר היה מד"ר אחר וצריך להתחיל את התהליך מחדש ואז לחזור למפקד המכללות. עד היום אין שום פעילות, מנחם בגין לא קיים במב"ל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אדגיש שלפי הנוסח, בכל מקרה יש פה חובה רק שיקול הדעת לגבי אופן הפעילות - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את גם ניסחת את זה הכי טוב שיכול להיות. הרצי, היועמ"שית מביאה לכם ניסוח הכי הכי נטול מחויבות, ותכף אסביר למה אני מתכוונת. כתוב ככה: "במחנות צה"ל יוקדש זמן לאירועי ההנצחה וללימודי פועלו". יכול להיות שלומדים רק את מה שהוא עשה היסטורית, מי הוא היה, מה הוא היה וכל מיני דברים שקשורים לסיפור חייו או שיסתפקו באיזה יום כזה שמזכירים שהיה ראש ממשלה והוא נפטר והוא כך וכך. זה לא שבאים ונותנים לכם תכנית בדיוק מה לעשות ועומדים עם אקדח ואומרים לכם: את זה תעשו. זה מאוד פתוח. אני לא רואה נוסח יותר פתוח מזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אולי אפשר היה להציע שבמקום "אירועי הנצחה ולימוד פועלו", שבמובן מסוים זה מחייב לקיים אירועים, לאו דווקא ציון פועלו בדרך יותר פתוחה, להגיד שיוקדש זמן לציון פועלו, כפי שיחליט. שזה קצת יותר פתוח אבל מצד שני, זה לא לשלוח איגרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה החשש שלכם ב"יוקדש זמן לאירועי הנצחה"? << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> אין כל חשש. הכוונה היא שבגלל שהמדיניות שנוהגת היום, בימים האלה, לפחות בשנה האחרונה ובכל התקופה האחרונה ברוח של כל הצעות החוק האלה, של ימי ציון, זו הרוח הזאת של מתן שיקול דעת לגוף הציבורי או שנמצא פה, במקרה הספציפי הזה זה צה"ל, שבאופן ספציפי יש לו מערכת חקיקה פנימית בתוך הצבא שבה הכל מוסדר וגם ימי ציון אחרים מוגדרים שם בפקודות. ולכן, זה לא עניין של חשש ולא עניין שחס וחלילה אנחנו לא רוצים לעשות פעולה כזו או אחרת. העניין פה הוא לקיים את החקיקה כמו שהיא קיימת היום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אולי אוסיף – ברישא של הסעיף כתוב: "יקוימו אירועי זיכרון להנצחת זכרו". אם אני משווה לחוק רחבעם זאבי, שם כתוב בהקשר של מחנות צה"ל – "במחנות צה"ל יוקדש זמן ללימוד פועלו". מהבחינה הזו להוריד את אירועי ההנצחה כי זה גם ככה ברישא, ולהתייחס "לציון או לימוד פועלו כפי שיחליט". אני חושבת שזה גם ישתלב עם חקיקה אחרת וגם פשרה שאתם תוכלו לחיות איתה, שכן אומרת גם משהו ערכי ולא רק יצוין "כפי שיחליט". << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יותר חשוב לי "פועלו". אתה יודע מה מטריד אותי? מטריד אותי שיש כל-כך הרבה ימים שאתם בצבא מקדישים לזכרם של כל מיני מנהיגים, וכשאנחנו מגיעים לבגין, אז פה יש לנו עומס במערכת. זה קצת נראה לי הזוי. אין לך הרבה מנהיגי ימין שאתם מנציחים, עם כל הכבוד, אין הרבה. אפשר לספור על ארבע אצבעות את כל המנהיגים של הימין מקום המדינה ועד עכשיו. אז ביקשנו להקדיש לגבי מנחם בגין, עם כל הכבוד, זה לא כזה... << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק שואל מי משפיע על מי? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה לוקח בחשבון ז'בוטינסקי אז בסדר, אנחנו מדברים על שניים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי משפיע על מי? הצבא על משרד החינוך או משרד החינוך על הצבא? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אגיד לכם את האמת שהתחושה שלי - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היית אתמול במליאה אחרי האי-אמון, שחבר הכנסת אמסלם עלה ודיבר על שלום, על אהבה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מנחם בגין זה האדם היחידי שהביא שלום למדינה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז אני אומר שלפני שהשרים שלכם עולים לדוכן, שישמעו את הנאום שלו כשסאדאת היה בכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה האיש שהביא את השלום היחידי במדינה, שיש לו היום את התוצאות הטובות ביותר. אז אותו אנחנו שמים בצד מחשש להנציח אותו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רן עד כמה אתם מתעקשים על זה? << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה להתייחס: אנחנו כמובן גוף ממלכתי ולא מתייחסים להנצחה של ימין או שמאל, אין לנו רלוונטיות בהקשר הזה - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל עכשיו זה איפה ואיפה. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> - - אין כאן גם שום חשש להנציח, ובגלל זה גם אנחנו הצענו, כפי שנחליט, שהכוונה כן תהיה ציון וכן תהיה הנצחה, רק שהוא יחליט איך בדיוק נקיים את זה. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אבל זה ממילא מופיע. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> זה לא שאמרנו שלא נקיים, אנחנו לא מוכנים. אין דבר כזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל גם ככה זה כתוב "לשיקול דעתו של הרמטכ"ל". מה אתם רוצים להוסיף מעבר לזה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה גם ככה מופיע בסעיף (א). << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> אני חושב שהפשרה שהציע יושב-ראש הוועדה היא נכונה - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו המחוקקים, אנחנו צריכים להביא את זה לציבור, והחיילים הם חלק מהציבור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל מצד אחד, אם בסעיף (א) זה כבר מופיע: "יקוימו אירועי זיכרון להנצחת זכרו של מנחם בגין" - זה כבר מופיע בסעיף (א). << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל למה משרד החינוך מאשר לשיקול דעתו של השר, ובצבא זה לא קורה? זה פשוט לא מקובל עלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אל תעלי את זה כי אנחנו נתחיל... << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, "לשיקול דעתו" זה בסדר. זה מספיק, הוא הסמיך אותו לעניין הזה. החוק מסמיך את הרמטכ"ל לעניין הזה והוא יחליט. הוא יוציא איגרת בתחילת השנה: אני רוצה שתנציחו כך וכך. לגבי מנחם בגין, תעשו כך. הוא יכול להגיד את זה. אבל למה אנחנו צריכים לשנות את החוק? << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> אז זה בדיוק מה שאנחנו רוצים שיקרה. ולכן, החיוב פה לעשות פעולות כאלה וכאלה לא מקיים את מה שאמרת עכשיו כי אנחנו - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, כי - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מדברים על אירוע הנצחה, אתה תחליט איך אתה רוצה להנציח. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תחליט איך אתה רוצה להנציח אותו אבל אתה לא יכול להוריד את זה. בכל זאת מדובר במישהו שצריך להנציח אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא להוריד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אתם רוצים להשאיר כביכול רק את "לימוד פועלו". אז הם לא נציחו אותו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב, גם בז'בוטינסקי וגם בזאבי זה הנוסח – יוקדש זמן ללימוד פועלו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל לעומת זאת, אצל רבין ובן גוריון ואחרים יש הנצחה, יש לימוד פועלו, מגיעים לשדה בוקר. זה לא עובד ככה. אי אפשר היום לבוא ולהגיד על מי שהיה ראש ממשלה, שהביא שלום למדינה, שצנוע, עניו, אחד המנהיגים הגדולים ביותר שהיו במדינת ישראל, שנדבר רק על פועלו. אני חושבת שגם בצבא צריך להנציח אותו, כן. איך תעשו את זה? אתם תחליטו. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> ולכן, אנחנו מסכימים שתהיה הנצחה ואנחנו מדברים פה רק על אופן ההנצחה. אני חושב - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא קובעים את אופן ההנצחה, אתם תקבעו את אופן ההנצחה. אתם, לשיקול דעתו של הרמטכ"ל. אתם תקבעו. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> כן נקבע פה אופן הנצחה כי כן מחויב פה, בחקיקה ראשית, לקיים פעולות מסוג מסוים, כאלה ואחרות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? על מה הוא מדבר? אנחנו קובעים להם איך להנציח? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. זה שמחייבים אירועי הנצחה, ולמרות שזה באמת חוזר על הרישא במובן מסוים אבל אם אני מסתכלת על החוקים האחרים, אולי למעט רבין, שתכך אראה בדיוק איך זה מנוסח - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תמי, זה אבסורד אחד גדול. החוק נקרא "הצעת חוק להנצחת זכרו". אם מורידים את המילה "להנציח" מבחינת הצבא, מבחינתי הצבא לא מתפקד. מבחינתי הצבא בכלל לא ניגש לחוק הזה, הוא לא מיישם שום דבר בו. פועלו? פועלו לומדים גם במערכת החינוך אבל אני מבקשת שהצבא ינציח אותו. איך? לשיקול דעתו של הצבא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך מופיע בבן גוריון, תמי? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יצוין - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה מסרס את כל החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - היום יצוין במחנות צה"ל. זה מה שמופיע גם בבן גוריון. בוא נגיד שבינתיים - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין בעיה – היום יצוין, בסדר. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אבל שם גם אין שיקול לרמטכ"ל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ושם אין שיקול, אתם מחויבים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שם לא כתבו את זה. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> אבל בפועל, זה מה שזה אומר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אתה תחליט – אם זה ככה, נוריד את שיקולו של הרמטכ"ל. נגיד: יום זיכרון כמו בבן גוריון ונוריד את שיקולו של הרמטכ"ל. בואו נעשה את זה כמו בן גוריון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יצוין יום זיכרון במחנות צה"ל. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> בפועל, זה אומר אותו דבר אז אני לא מבין - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, כי אני לא מבינה למה אתה מתעקש על הקטע של ההנצחה. אני חושבת שאתה מקבל החלטה שהיא בניגוד להצעת החוק. בוועדת השרים לענייני חקיקה לא דיברתם על זה שלא תנציחו אותו. לא, יש לכם שם נציגות בוועדת השרים לענייני חקיקה. אז עכשיו להוריד את המילה "הנצחה"? זה מהות החוק, להנציח אותו. ברגע שזה "פועלו", אז יום כן, יום לא, שנה כן, שנה לא, זה שיקול דעת של הרמטכ"ל. אבל ברגע שאתם לוקחים ומנציחים, פה אתם באמת מנציחים את זכרו. איך אתם עושים את זה? זה לא מעניין אותי, זה לא משנה לי. העיקר שחייל במדינת ישראל ידע שהצבא מנציח את ראש הממשלה שלו, שהיה ראש ממשלה מאוד טוב, מאוד מוצלח. מנהיג בסדר גודל עולמי. לפחות את זה. אבל גם את זה אתה לא רוצה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי הצעה אחרת שאולי תהיה מקובלת. שוב, הסתכלתי על כל החוקים שהוזכרו. גם בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין כתוב: במחנות צה"ל תפורסם פקודת יום של ראש המטה הכללי. לא כתוב "הנצחה". אפשר אולי לדבר על "יוקדש זמן - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אצל רבין זה עניין של דיון פוליטי על רצח פוליטי. זה משהו אחר לגמרי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אז אני אומרת שגם אצל האחרים מדובר על "יוקדש זמן" - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אם הם רוצים כמו אצל בן גוריון – בואו נעשה את זה כמו שאצל בן גוריון. דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> אפשר לעשות כמו בן גוריון, זה אותו דבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - אחיד. מהבחינה הזאת זה פשוט יצוין, ואפשר להגיד שיוקדש זמן לציון זכרו ופועלו, שאז זה גם מדבר על - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל זה בניגוד לחוק, זה לא החוק. החוק זה הנצחה. אני רוצה להיות בטוחה שבצבא ההגנה לישראל, ששם משרתות כל האוכלוסיות במדינת ישראל, ינציחו את זכרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם נרשום: יוקדש זמן להנצחה וללימוד פועלו, זה בסדר רן? בלי "אירוע". << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני חושבת שכשקוראים את זה יחד עם הרישא זה עונה לשניכם. כתוב: "אחת לשנה", כמו שאמרתם, "יקוימו אירועי זיכרון להנצחת זכרו". זה מתחיל בזה, חברת הכנסת, ואז זה מגיע לשם. זה פשוט לא יחזור על עצמו אבל זה אומר את אותו דבר בעיניי לפחות. אנחנו מיישמים את ביצוע החוק. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> מבחינת הניסוח, אם זה יתקבל: במחנות צה"ל ובבתי הספר יוקדש זמן להנצחתו וללימוד פועלו. אנחנו לא אומרים "אירועים". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שהצעתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסדר, אני מקבלת את זה. << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> שוב, כמובן, אם משאירים גם את שיקול הדעת בסוף, זו מבחינתי פשרה מצוינת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אני אקריא את הסעיף - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה, הרצי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מקריאה: "(2) במחנות צה"ל יוקדש זמן להנצחתו וללימוד פועלו, כפי שיחליט ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לעניין זה." << דובר_המשך >> רן טואיטו: << דובר_המשך >> שוב, יכול להיות - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שהוא יחליט שיהיה אירוע, בהחלט. << אורח >> רן טואיטו: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> רק שיזמינו אותנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שר הביטחון הנוכחי בטוח יעשה. הייתי שמחה אם השר היה מחליט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף (3) מתייחס למוסדות החינוך. מקריאה: "(3) במוסדות החינוך יוקדש זמן לאירועי הנצחה וללימוד פועלו, ככל שיחליט על כך שר החינוך." << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> זה בעצם הותאם להחלטת ועדת השרים שבה במפורש התבקש שבהקשר לבתי הספר זה יהיה "ככל שיחליט שר החינוך". זו עמדה שחזרה גם בימי ציון אחרים. השינוי בין בתי הספר ומוסדות חינוך – זה הניסוח החדש יותר שאנחנו משתמשים בו. << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני גם אשמח להתייחס. נבהיר שהסוגיה הזאת של ימי ציון מוכרת לנו היטב, והעמדה של המשרד לגבי כולם, שזה צריך להישאר בשיקול דעת מוחלט של השר, האם ואיך לציין. כן היה פה דיון ארוך על סוגית אירועי הנצחה – גם אחרי מחשבות, אנחנו חושבים שאולי הביטוי הזה לא מתאים למשרד החינוך, ונבקש להתאים את זה לנוסחים האחרונים בחקיקה, שזה באמת זמן לימוד או פעילות חינוכית-ערכית. "אירועי הנצחה" זה לא משהו שיש במוסדות חינוך כל-כך. אז אני מציעה לעניין ההקדשה של הזמן – של לימוד פועלו, או גם בחקיקה האחרונה הנוסח היה "פעילות חינוכית-ערכית", משהו בסגנון הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הרצל? << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> אין לי התנגדות. אנחנו גם עובדים עם מערכת החינוך, וברור שבסופו של דבר זה לא שר החינוך, זה לשיקול מנהל בית הספר או המורה שאחראית, וצריך לנהל איתה משא ומתן. אין בעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מקבלים את העמדה של המשרד. אז תעבירי לנו את הנוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז יהיה: "יוקדש זמן ללימוד פועלו" או "פעילות חינוכית-ערכית". << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> אני השארתי למה שהמציעה רוצה. פשוט "אירועי הנצחה" זה לא - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שתהיה אחידות מסוימת בנוסח בתוך אותו חוק, אז "יוקדש זמן ללימוד פועלו". << אורח >> מיכל גרשוני: << אורח >> מעולה. תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני עוברת לסעיף קטן (ב) – אז שוב, התאמנו פה בנוסח שאנחנו כוללים אותו בחוקים של ימי הנצחה כדי לתת מענה למקרה שהמועד נופל ביום חג או שבתון או מתנגש עם יום זיכרון אחר. מקריאה: "(ב) חל ד' באדר ביום חג, מנוחה או שבתון או ביום זיכרון או יום ציון ממלכתי, או ביום שלפני אחד הימים כאמור, יצוין יום זה ביום שלישי בשבוע שלאחר מכן." << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> פה יכול להיות גם יום אחר בשבוע שלאחר מכן, זה לא כל-כך משנה כי לפעמים כותבים שלישי, כשרוצים גם לציין בכנסת, זה יום יותר מתאים. אבל זה לא הכרחי. לפעמים כותבים ראשון, שני, מה שתחליטו שנראה לכם יותר מתאים. משאירים שלישי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אלה הסעיפים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דברי סיכום, קטי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה היה קצר. בבקשה. << דובר >> דור אלבז: << דובר >> אני יושב-ראש נוער הליכוד. תודה לך, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת להנצחת מנחם בגין, כמו שאמרה חברת הכנסת שטרית, שמביאה את החוק החשוב הזה, קודם כל צריך להיכנס למשרד החינוך. ילדים לא יודעים מי זה מנחם בגין. אני בן 17, אני בכיתה י"ב, עשיתי 12 שנות לימוד, לא דיברו איתנו אף פעם בחיים על מנחם בגין. בגין לא היה רק ראש ממשלה, הוא היה מנהיג שחשוב שחלק מסל הערכים שהיה לו יהיה לשאר תלמידי ישראל. תתארו לכם יום אחד בבית הספר שלומדים על מנחם בגין, על פועלו, על חזונו, על הערכים שהוא האמין בהם – זה חינוך במיטבו. זו המורשת שהוא השאיר לנו פה, במדינה הזאת, לקדם את הצעירים. הצעירים היום חייבים את הדמויות האלה, דמויות מופת כמו מנחם בגין, שיתנו בהם את הערכים, שיחזרו למסלול. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הזמנה למערכת החינוך וגם לצבא, אבל בעיקר גם לצעירים שלנו, להעמיק את הקשר ההיסטורי בין התלמידים לבין ההיסטוריה של מדינת ישראל, ובעיקר להעמיק את ההיסטוריה בינם לבין הערכים של מנחם בגין. תודה לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה, דור. אגב, אני חושב שבין הקריאה הראשונה לשלישית, הוועדה תגיע לשם לסיור. אני, באופן פרטי הייתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, רעיון מצוין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הרצי, הרמתי לך להנחתה. << אורח >> הרצל מקוב: << אורח >> לגמרי. בכלל, בהקשרים של הדיון, אני יכול להגיד שלהבדיל, כמו שאומרים בהזדמנויות אחרות, באתי לחזק ויצאתי מחוזק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נזמין גם את המשרדים. << דובר >> קריאות: << דובר >> אנחנו שם כל הזמן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מקנאה בכם. זה המקום הכי מדהים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שנעבור להצבעה, אגיד לפרוטוקול את עמדת המשפחה: "אנו מודעים למציעה על יוזמתה. מרכז מורשת בגין שהוקם על-פי חוק מ-1998, פועל מתוך נאמנות למטרתו המופיעה בחוק ואין להוסיף על כך". בכל מקרה, המציעה, ואני הצטרפתי אליה וגם הרצי, קיבלנו את עמדת המשפחה, ולכן סעיף 1 יורד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון – יום זיכרון ממלכתי), של חברת הכנסת קטי שטרית, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההצעה התקבלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור למליאת הכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותכם, אני נועל את הדיון. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:24. << סיום >>