פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושתיים הכנסת 11 ועדת הכספים 06/01/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 45 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ט' בטבת התש"פ (06 בינואר 2020), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי קרן ברק מיקי לוי אורית פרקש הכהן מוזמנים: אילת שמעון – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר אהוד מוריה – מנהל מחלקת חקיקה, אגף שוק ההון, משרד האוצר רני נויבואר – ראשת אשכול, משרד המשפטים אושרה אזרזר – מתמחה, משרד המשפטים מרגנית לוי – עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסי עדס – מנהל תחום מימון, סוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה איתמר גזלה – ראש ענף, סוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה לירון מאוטנר לוגסי – ייעוץ משפטי, בנק ישראל חן פליישר – עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל גרניט אופק – מנהלת יחידת ההסדרה, בנק ישראל יעל לילינטל – מחלקת חות"ם, בנק ישראל לאה ורון – מנהלת ועדת הכלכלה בכנסת טיבי רבינוביץ – נציג איגוד הבנקים יינון זריבי – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל שירה עדיני – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל נמרוד הגלילי – מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר רונן סולומון – מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר משה בר – יו"ר ארגון תנו יד לחרש נטע דורפמן רביב – עו״ד, שדלן, מייצגת את PayPal אייל דותן – עו"ד, שדלן, מייצג את איגוד הבנקים בישראל אלכסנדר זרצקי – עו"ד, שדלן, מייצג את איגוד הבנקים בישראל מיכאל בן דהן גלית אמזלג ייעוץ משפטי: מרב תורג'מן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019, (מ/1291) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019. מי מציג את החוק? בבקשה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> רני נויבואר, משרד המשפטים. הצעת חוק שירותי תשלום עברה בכנסת כשהיתה הבנה שיכול להיות שייקח זמן לשוק להתארגן כדי שהחוק ייכנס לתוקף. על כן, למעשה נשארה אפשרות לדחות את מועד התחילה בשני טאקטים של צווים כששר המשפטים מבקש מוועדת הכלכלה לאשר את דחיית התחילה של החוק. אנחנו אכן הכנו צו לוועדת הכלכלה, אבל ועדת הכללה כידוע לא התכנסה. לכן, נאצלנו להעביר את הצעת החוק כדי לדחות את מועד התחילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. אם ועדת הכלכלה היתה מתפקדת, האם החוק מוכן? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> החוק מוכן, החוק נחקק. תחילת החוק יועדה להיות שנה מיום הפרסום שלו, שזה אומר ה-9 בינואר 2020, שזה עוד כמה ימים. היתה הבנה שהוועדה קובעת שנה למועד התחילה כי לוקח זמן לשוק להתארגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הכנסתם בחוק שהשר רשאי להאריך בצו? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> כי היתה הבנה שיכול להיות שהשוק צריך יותר זמן. אדבר קצת על הצעת החוק. הצעת החוק שהיא כבר חוק, כשהיא תיכנס לתוקף היא תהיה כבר חוק, אבל היא הצעת חוק שנחקקה. הצעת החוק מסדירה את כל עולם שירותי תשלום. שירותי תשלום מתחילים עם כל מה שמתנהל בחשבון בנק כשנותנים מה שמכונה חשבון עובר ושב, כשאחת הפונקציות המרכזיות שלו היא לבצע ממנו תשלומים. כיום יש כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, שהם פלטפורמה שעליה מבצעים תשלומים. היום נכנסים לעולם שהוא בתחילתו, ואתם כבר רואים אותו, שיש הרבה אפליקציות של תשלום, יש חברות בין-לאומיות שעוסקות בתשלומים בין-לאומיים. הצעת החוק אמורה להיות גג רחב שאמור להכיל את כל פעילויות התשלום ולקבוע דין אחד לכולם, ולא משנה מי מפעיל. כלומר, לצורך העניין, מי שמפעיל, בין אם הוא בנק ובין אם הוא חברה שנקראת פינטק, כמו אפל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא הספקתם לסיים את זה? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אנחנו הספקנו לסיים את זה, השוק לא הספיק להתארגן לזה. החוק אמור להיכנס לתוקף ב-9 בינואר. השוק פנה אלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה "השוק"? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> השוק זה המערכת הבנקאית, זה גופים כמו חברות כרטיסי אשראי, גופים כמו PAY PAL, גופים שהם פינטק, או גופים שאמורים להיכנס לשוק. פנו אלינו גופים מהשוק ואמרו: לא הספקנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הבנקים לא הספיקו להתארגן? מי מייצג את הבנקים? בבקשה. << אורח >> אייל דותן: << אורח >> עו"ד אייל דותן, איגוד הבנקים. הבנקים כן נערכים לחוק. הבנקים התארגנו לקראת החוק. החוק הוא חוק מאוד תקדימי והוא למעשה עושה מהפך בכל עולם חשבון עובר ושב בבנקים. אנחנו עשינו מיפוי ראשוני בקרב כל הבנקים, ומיד לאחר המיפוי כבר פנינו למשרד המשפטים ולבנק ישראל ואמרנו : עשינו מיפוי, אנחנו רואים מה הצרכים, אנחנו רואים כמה זה מורכב ואנחנו צריכים תקופת היערכות יותר ארוכה כי זה דורש גם עדכון נהלים, כשאת הנהלים עדכנו ותיקנו, וזה דורש גם כל מיני עדכונים מיכוניים שדורשים זמן ולוקחים זמן. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כמה זמן אתם יודעים על החוק הזה? כמה זמן היערכות היתה לכם? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> יש לי שאלה הבהרה. האם אפשר לומר שקידום השירותים האלה התחרה בבנקים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, ברשותך, נסיים רק את השלב הזה. הבנקים זה דבר מאוד רגיש כי אנחנו צריכים לדאוג להם. שנה היה לכם כדי להיערך לזה. אם אתם סבורים שאתם לא יכולים לעמוד בזה כי יש בעיה בשוק, למה לא אמרתם את זה בחקיקה? למה אפשרתם? << אורח >> אייל דותן: << אורח >> אמרנו גם בחקיקה שמדובר בחוק שדורש היערכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא שמעתם להם? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> כי אנחנו חשבנו ששנה מספיקה. אבל כיוון שידענו שעשוי להתעורר קושי, הכנסנו בעיקרון סמכות לשר באישור ועדת כלכלה, פעמיים, בשתי טאקטים, כל פעם לתת שישה חודשים. כלומר, בגלל שהיתה הבנה שאנחנו עושים כאן משהו שהוא באמת במובן מסוים רפורמה, כי להכניס את כל המוצרים האלה תחת חוק שהוא חוק בסיסי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. סיכום של הקטע הזה הוא שידעתם שתהיה בעיה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, שעשויה להיות בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מה זה משנה? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, אם היינו יודעים שיש בעיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ידעתם שעשויה או עלולה להיות בעיה, ולכן לא רציתם להאריך את זה מעבר למועד שנקבע בחוק, רק אפשרתם להאריך אותו. אני לא רוצה להגיד שהבנקים ניצלו, כי יכול להיות שזה היה בתום לב. בנקים ותום לב כשהם הולכים יחד, זה דבר מעניין. לכן, היה ברור שהבנקים ידרשו את ההארכה הזו. לא לקחתם בחשבון שוועדת הכלכלה לא תתפקד, אז באתם אלינו. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אני רוצה לחדד, זה לא רק בנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> טיבי רבינוביץ, איגוד הבנקים. אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להפריע לקונספט, אבל גם יש אפשרות שמלכתחילה התקופה היתה מאוד קצרה, ואנחנו הצבענו על זה מלכתחילה. כלומר, גם זו אפשרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני לא אמרתי שלא. לא נקטתי צד בשאלה מי אשם או מי לא אשם. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אדוני, אני רוצה לחדד שהשוק הזה מתעורר, ובשנים הקרובות נראה הרבה שינויים בשוק הזה כי צפויות להיכנס כנראה חברות גדולות אחרות לתחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה? אבל בינתיים המצב נשאר אותו דבר כמו שהוא היה לפני שנה, לא קרה משהו. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> מה שקרה הוא שאנחנו מבינים היום שהם צריכים עוד זמן. אנחנו לקחנו את זה בחשבון בהתחלה, רק חשבנו ש - - - אבל זה לא רק הבנקים שעל הפרק, יש גופים נוספים שפנו אלינו. אנחנו הזכרנו את pay pal שפנו אלינו. ישבנו עם בנק ישראל, וישבנו איתם, ואנחנו חושבים ש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברוכים הבאים לחברים שבאו מהודו, ולראשת העיר ברודה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, וטוב שאנחנו נמצאים פה כדי שאתם תוכלו לבקר אותנו. אנחנו מאוד שמחים שאתם כאן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> (מתרגמת את דברי היושב-ראש לאנגלית.) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, Thank you. אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> לגבי הרפורמה הזו - האם זה חלק מהסיפור של ועדת שטרום או שזה לא קשור? ראיתי שהמוקד כאן הוא משרד המשפטים. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, זה לא ועדה. תחילתו של החוק בצוות השימוש במזומן כשהיתה הבנה שצריך לפתח תשתיות לתשלומים אחרים כשהיתה הבנה כשהעולם משתנה. עולם התשלומים באמת משתנה. כולם מתחילים לראות את זה באפליקציות הבנקאיות, אבל העולם הזה משתנה והולך. לכן, היתה הבנה שצריך לקבוע מסגרת נורמטיבית רחבה לכל סוגי התשלומים ולא רק בשאלה האם זה נובע מכרטיסי אשראי או האםזה נובע מבנקים – זה לא משנה, כי השוק הזה עומד להיות פתוח לתחרות. יש מהלכים מאוד גדולים שנעשים. בין היתר, זה באמת לאמץ את החוק שלנו ועוד חוקים נוספים שיגיעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קרה כלום בינתיים. כולנו יודעים שהעולם הולך להשתנות ושהמסגרות משתנות, והכול בסדר. אבל זה לא קשור לחוק הזה. החוק נותן את המסגרת שלו הבנקים לא היו אומרים עכשיו מילה אז היה לכם כבר חוק מושלם, לא היה צורך להאריך אותו. אתם מאריכים אותו כי הבנקים אמרו כבר אז: לא נוכל להיערך לזה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אני רוצה לחדד. בזמנו חבר הכנסת זבולון אורלב ישב בוועדה ואמר: בסוף המועד מגיע. אני חושבת שאני לא צריכה להעמיד אדם בחזקת חוטא אם הוא בא אליי ומוכיח. ישבנו איתם והם הסבירו למה זה מצריך עוד זמן היערכות. גם מלכתחילה לקחנו בחשבון שיכול להיות שהם יזדקקו. לא צריך לשים אדם בחזקת חוטא. לכן אני אומרת, החוק נכנס לתוקף, חובות חדשות חלות עליהם במערכת הבנקאית בחשבון העו"ש, אז אני יכולה להבין שהם צריכים עוד קצת זמן. בעיניי, בסוף התאריך יגיע. אני מקווה שכבר נהיה במקומות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שזה יהיה שוב ערב בחירות. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> התאריך יגיע, התאריך שקבענו פה יגיע, החוק ייכנס לתוקף. אנחנו מאוד רוצים לראות את החוק נכנס לתוקף. אנחנו כתבנו אותו, אנחנו הבאנו אותו, עברנו את כל התהליכים כדי להביא אותו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> את פשוט צריכה להבין שאנחנו ה- Start up Nation. זה מסוג הרגולציה שצריך לוודא שלא תתקע את הטכנולוגיה. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> לא, היא לא תוקעת את הטכנולוגיה כי היא אמורה להיות ניטרלית טכנולוגית ממילא, וזה בחוק עצמו. אבל כשמדברים על מועד הדחייה אז אני אומרת שאם השוק בא אליי, והם לא הגוף היחיד שבשוק שבא ואמר: אני צריך זמן היערכות כדי לא לעבור על החוק אז יש לי קושי לבוא ולומר: בסדר, החוק ייכנס לתוקף במועד אחרי שהשתכנעתי. אם לא השתכנעתי - אז בסדר. פעמים רבות הרי אנחנו גם לא משתכנעים כשאומרים לנו. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כמה זמן ההארכה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם מבקשים הארכה עד ה-14 באוקטובר - תשעה חודשים. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> אנחנו מבקשים תשעה חודשים. זה קצת יותר מתשעה חודשים כי זה יוצא חול המועד סוכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> לסיכום, ההבחנה בין הצעת החוק שקוראים לה שטרום לבין התיקון הזה שאמור היה להיכנס לתוקף, היא שבשונה משטרום שעיקר התיקון היה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, כאן מדובר למעשה במסגרת המשפטית והטכנולוגית שבין שלושה גורמים שהם: הלקוח, הצרכן או בעל חשבון העו"ש לבין מפעיל שירותי התשלום לבין המוטב שהוא מקבל את התשלום בסופו של דבר. לכן, זה לגמרי פלטפורמות שונות לנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברור. קרן, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה קורה, וזו שאלה גם לבנקים, עם כל מאות אלפי אנשים שאין להם חשבונות בנק ושהם מסורבי חשבונות בנק? האם הם לעולם לא יוכלו להשתמש בשום טכנולוגיה? זה מעניין אותי כי אני נחשפתי לזה שיש קרוב למיליון איש שהם בכלל מסורבי חשבונות בנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נציגת בנק ישראל, האם את יכולה לתת תשובה לחברת הכנסת קרן ברק? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> גרניט אופק, הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל הוציא הוראה שמחייבת לפתוח חשבונות ביתרת זכות לכל לקוח. אין שום סיבה שיהיו לקוחות, אלא אם כן את מתכוונת לאשראי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אני מדברת על חשבונות בנק. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> חשבונות בנק ביתרת זכות יש חובה ברגולציה לפתוח לכל אדם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז הטכנולוגיה הזו תקפה לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, מה עמדתכם? << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> אהוד מוריה, רשות שוק ההון. מצטרפים לעמדת משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוסי עדס, מה עמדתכם? בבקשה. << דובר >> יוסי עדס: << דובר >> יוסי עדס, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. לא ממשרד האוצר. אנחנו חושבים שיש חשיבות בקידום החוק הזה. אבל אני לא מכיר את הקשיים ולא יודע לחוות דעה על היכולת היישומית באופן מיידי. ולכן, בהתאם לעמדת משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מתנגדים לזה. << דובר >> יוסי עדס: << דובר >> אנחנו לא מתנגדים לדחייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> תודה, כבוד יושב-ראש הוועדה. אכן, נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר. כמו שצוין פה בהתחלה, הבעיות והקשיים הם לא רק של המערכת הפיננסית, היא גם של כלל המגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מתנגדים לחוק הזה? << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתנגדים לחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי התקשר אליי ואמר שהוא מתנגד? אני מחפש אותו כבר יומיים. האם יש מישהו שמתנגד לחוק? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לחוק. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> זה עושה להם חיים יותר קלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מישהו התקשר אליי ואמר לי שזה גורם להם נזק. אמרתי לו: תבוא לוועדה ותגיד את זה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אולי משב"א, לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. לא - אז לא. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בכל מקרה, אנחנו לא מתנגדים לחוק. אנחנו רק סבורים שהמגזר העסקי בתשעה חודשים עדיין לא יספיק להכין את עצמו ולהיות מוכן להיערכות לחוק. אנחנו סבורים שצריך לפחות 12 חודשים, וגם זה אני בספק אם נספיק, וזאת ממספר סיבות: ראשית, עסקים קטנים שעושים אצלם קניות בטלפון ומעבירים את המשלוחים שלהם באמצעות שליחים, אותם שליחים הם לא שליחים של החברות אלא אלו שליחים של חברות שילוח. כדי לאמת את העסקה עם פרט אימות מוגבר עם מסופון, זה לא של אותה עסקה. זה שליח שהוא בכלל שליח של חברה חיצונית שעושה שליחות לחברה מסוימת. איך אפשר יהיה לאמת את פרט האימות המוגבר? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> כבר עכשיו עברה הוראה של המפקחת על הבנקים שבזמן ההזמנה הוא נותן את הקוד הנוסף כדי להבטיח שזו ההזמנה שלו. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה דורש פיתוחים טכנולוגיים שכרגע עדיין אין אותם. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> למיטב ידיעתי, יש את זה ובחלק מבתי העסק זה כבר עובד. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> לדעתי, לעסקים הקטנים תהיה בעיה. לעסקים הגדולים תהיה יותר יכולת. אנחנו חושבים גם על אותם עסקים קטנים ולא רק על העסקים הגדולים. גם בקניות מקוונות באינטרנט יצטרכו את האימות המוגבר הזה, הם יצטרכו להטמיע את המערכות. אחת הבעיות הנוספות זה שכרגע על פי נוסח החוק תווי קנייה של רשתות המזון או רשתות אחרות וכרטיסי מתנה שאתה רוכש ונותן לקרוב משפחה או לחבר, זה אמצעי תשלום לכל דבר ודבר. אני מקווה שיש הבנה עם משרד המשפטים שאולי נכון להחריג את זה מהוראות החוק. הבעיה היא שאני לא מאמין שתהיה ממשלה קבועה ואפשר יהיה לקדם את זה בתשעה חודשים אז ולקבל כבר הסכמות. לכן, צריך לדחות את זה יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אדוני, בבקשה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> איתמר גזלה, הרשות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה. אני מקשיב למה שאומר פה ידידי ואני יכול להגיד שאני לא מסכים במילה לכל מה שהוא אמר שהמגזר העסקי לא ערוך. אנחנו אמרנו שאנחנו לא מתנגדים לדחייה כי באמת קיבלנו ממשרד המשפטים ומבנק ישראל את הצורך שיש לחברות להתארגן, וזה בסדר. הוא דיבר על פרט אימות מוגבר. סעיף 32 מדבר על הטבה למגזר העסקי שאם הם לא משתמשים בהטבה הזו המצב שלהם נשאר כמו שהוא היום. כלומר, אין שום מצב שהמצב שלהם יהיה רע בעקבות החוק הזה. אני באמת לא מבין מאיפה זה בא. בראייתנו, החוק הזה בא לטובת המגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. את הוויכוח הזה תעשו בוועדת הכלכלה כשהחוק הזה יבוא לאישור. היועצת המשפטית, תעירי לגבי העניין. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> רק אבהיר. במענה לדבריו של מר הגלילי, אזכיר שהחוק מאפשר שתי דחיות נוספות בצו באישור ועדת הכלכלה. אם שר המשפטים באמת יתרשם שאכן נדרשת דחייה נוספת וועדת הכלכלה תסכים עם העמדה הזו, ניתן יהיה לדחות את התחילה בשתי תקופות נוספות כפי שקבוע בחוק היום. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> החוק קובע שתי הארכות נוספות? << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> שתי אפשרויות נוספות לדחיית התחילה, כל פעם בחצי שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חוק משונה. הוא לא היה מאושר בוועדת הכספים ככה. אנחנו פה לא היינו מאשרים את זה. מה זה שתי דחיות נוספות? << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> רחל עזריה עשתה את זה בוועדה מיוחדת של הרפורמות. אבל אתן צריכות להיות שומרות הסף בעניין הזה. זה לא היה פשוט שם. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> לכן, אני אומר שלכן גם לא ניתנה אפשרות להאריך בשנה, אלא בחצי שנה כל פעם בפיקוח פרלמנטרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא נכנס לעניין הזה, אני מקווה שאתם עושים נכון. אני סבור שחקיקה זה דבר קבוע. אני יכול להבין הארכה של פעם אחת, אבל כאן - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> זו הארכה שנייה כבר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זו הארכה ראשונה. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אדוני, אני יודע שלא תלוי בך, אבל כל מה שתלוי בך ובוועדה ככל שאפשר לקדם את זה כמה שיותר מהר כדי שהמליאה תוכל להתכנס ולאשר את זה, כי בסופו של דבר החוק נכנס לתוקף בעוד יומיים - זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה להגיד? << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> שהחוק נכנס לתוקף ביום חמישי, ה-9 בינואר. כלומר, יש חשיבות מאוד גדולה שהחוק יאושר במליאת הכנסת כי אנחנו לא רוצים שתהיה לו תחולה רטרואקטיבית,וככל שתהיה לו תחולה רטרואקטיבית אז זה יהיה עניין של ימים ולא עניין משמעותי יותר מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> בהמשך לדבריה של רני, אנחנו מבקשים הסמכה לקבוע, ככל שיידרש, סעיף תחילה רטרואקטיבית ליום 9 בינואר. אנחנו נבדוק את לוח הזמנים, וככל שיידרש אנחנו נוסיף סעיף תחילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להוציא מכתב ליושב-ראש הכנסת שאנחנו מבקשים להביא את זה מיד למליאה. << דובר >> מיקי לוי (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, איך יש לך את היכולת הזו להביא את כל הצרות לוועדת הכספים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מביא גם את הדברים הטובים. אתה לא יכול רק ליהנות מהדברים הטובים. אגב, זה לא צרות כי אם אנחנו לא מביאים את זה עכשיו תהיה שם התרסקות ממש. היועצת המשפטית, אנחנו מוסיפים סעיף. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> לגבי התחילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> אני חוזרת שוב, ככל שיידרש. אנחנו אולי נבחן קודם את לוח הזמנים או שאתה מבקש להוסיף סעיף תחילה ליום תשעה בינואר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. למה? מה את רוצה? << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> אפשר להוסיף. אם זה יפורסם עד התשעה בינואר - - -. יכול להיות שזה יתייתר. מה שאני רוצה להגיד הוא שאנחנו נבדוק את לוח הזמנים, ואם יהיה צורך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אגיד לך מה שלא רציתי להגיד, וגם עכשיו אני אומר את זה בעירבון מוגבל. אם זה יהיה במליאה ביום רביעי אז הסעיף הזה מיותר. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הצוות צריך לדאוג שזה יהיה ביום רביעי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל כרגע אין דיון במליאה ביום רביעי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דרך אגב, אבל זה יכול להיות. יש עט ונייר ומדפסת ואפשר לנסות ביום רביעי, אם רוצים. אורית, זה כנראה יהיה ביום רביעי, כך אני מעריך, אחרת הממשלה עומדת פה במצב מסובך. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> אם לא, אנחנו נוסיף סעיף תחילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא, מוסיפים סעיף תחילה. בבקשה, לקרוא את הצעת החוק. << אורח >> אושרה אזרזר: << אורח >> " הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019. תיקון סעיף 77 1. בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, בסעיף 77(א), במקום "שנה מיום פרסומו" יבוא "ביום כ"ו בתשרי תשפ"א (14 באוקטובר 2020) ". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואנחנו מוסיפים סעיף. הסעיף הזה מותנה מתי זה יגיע למליאה. אם זה יגיע למליאה ביום רביעי אז הסעיף הזה יתייתר כיוון שעד ה-9 בחודש יש לנו את החוק עצמו. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> כן. אדוני, נדרש גם פרסום ברשומות כדי שזה ייכנס לתוקף. גם את העניין הזה ניאלץ לבדוק עם משרד המשפטים לגבי הפרסום ברשומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תקדים למשרד המשפטים בוועדת הכספים שאם הוא רוצה הוא יכול לפרסם באותו יום. יש כבר תקדים. << אורח >> רני נויבואר: << אורח >> נכון. אנחנו בהחלט מתכוננים לאפשרות שנצטרך לפרסם באותו יום. << דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >> זה תלוי גם ביחידת נוסח החוק אצלנו בכנסת, ו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון) (דחיית מועד התחילה), התש"ף-2019, עם התוספות כפי שנאמרו פה? מי בעד אישור החוק? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק אושר. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:27. << סיום >>