פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני 24/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 7 מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני יום שלישי, כ"ג בכסלו התשפ"ה (24 בדצמבר 2024), שעה 12:32 סדר היום: << נושא >> חזרת העסקים ופיתוח כלכלת צפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: שלום דנינו יסמין פרידמן מוזמנים: אמיר רובין – מנהל תחום בכיר מדיניות ואסטרטגיה, משרד הכלכלה גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות הרשות להשקעות, משרד הכלכלה יוסף דיאמנט – הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה אוראל פיין – אגף תקציבים צוות חקלאות מסחר ותעשייה, משרד האוצר גיא ג'ורנו – סגן מנהל קרן הפיצויים, מס רכוש, משרד האוצר הדס פוקס – מנהלת תחום בכיר מחקר, משרד העבודה יואב אילון – מנהל תחום בכיר טכנולוגיה ומו"פ אזורי, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה גלית רם אורון – מנהלת תחום תיאום מעקב ובקרה, מטה היישום תנופה לצפון, מנהלת לשיקום הצפון ליאת כהן – מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה, מנהלת לשיקום הצפון סלעית לב – מנהלת אגף לגיוון גיאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות סיגל אבירם – עו"ד, יועמ"ש, לה"ב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יורם אבן צור – חבר מליאה מועצה גליל עליון סיון יחיאלי – מנכ"ל i4Valley זיו עסור – אנליסט בכיר, i4Valley ליאור גור – פורום העצמאים והפרילנסרים דוד זגדון – מיגל מכון מחקר מדעי יותם דביר – מנהל פורום מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חזרת העסקים ופיתוח כלכלת צפון << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לנושא השיקום הכלכלי של חבל תקומה – ואפשר כבר לתקן, עידית – והצפון. היום אנחנו ברשותכם נקיים דיון ראשוני, נשמע פרטים ונדבר על הפיתוח הכלכלי, ממש מהות הוועדה. אני רוצה לחדד את זווית התקיפה של הדיון. אולי המונח תקיפה לא טוב. אני רואה את עצמנו, את הבית הזה, כמי שמלווה ומסייע לממשלה לבצע את משימת הדור הקרוב בצפון ובדרום. אנחנו, להערכתי, הולכים לאבד, תהיה שקיעה דמוגרפית, אני לא יודע להעריך אותה ב-10, 20, 30 אחוזים מהאנשים שגרו ב-6 באוקטובר. יבואו אחרים, יבואו עסקים אחרים, אבל אנחנו ברגע של זעזוע, לא של קריסה אבל של זעזוע משמעותי, של אתגר לאומי מהמדרגה הראשונה. אני לא יודע אם ננצח, אבל לא נעשה את זה אם לא נהיה ביחד – אם נדרש לסלוגן השדוף – וזה מה שאנחנו עושים כאן. אני ביקשתי למרות שמתקיימים מגעים – ואמר לי אתמול שר הכלכלה שעוד לא אושרו סופית -- על תוכניות, אבל היה לי חשוב מאוד לשמוע, ללמוד, אולי אפילו לתת הערות ראשוניות על התוכניות שכבר קיימות, בעיקר במשרד הכלכלה בהקשר הזה, ולתת פיתחון פה לאנשים. בסוף אתם יודעים שיש הרבה אלופים, תתי אלופים, ובסוף יש רמ"דים שעושים את העבודה, אז זה הזמן הזה של הרע"נים והרמ"דים להשמיע מה התפיסה שלהם? איך הם חושבים שאנחנו נוכל בציר הזה. אנחנו כרגע לא עוסקים בביטחון ולא בחינוך ולא ברווחה ולא בענפים אחרים של כלכלה כמו חקלאות, אלא בתעשייה, בעסקים קטנים, חדשנות, הנושאים שמשרד הכלכלה אמון עליהם, והם יהיו חלק, הם יהיו נדבך חשוב בשיקום ובפיתוח של חבל הארץ המאותגר הזה. אני חושב שאנחנו נתחיל פשוט עם אמיר. אמיר, אתה בכיר הנציגים של המשרד ותשתף אותנו, כולל הקולגות. ולאחר מכן נשמע הערות מהמשרדים ומהמשתתפים, תודה. << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> תודה רבה, אמיר רובין, מנהל תחום בכיר מדיניות מערך אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה. תודה רבה על ההזדמנות. איתי נמצאים גיל אלוני מרשות ההשקעות ויוסף דיאמנט מהסוכנות לעסקים קטנים, שירחיבו אחר כך לגביהם. אני בטוח שגם לקולגות מרשות החדשנות וממשרד העבודה יהיה גם מה להוסיף. כמו שציינת, יושב-הראש, הממשלה כרגע בדיונים קדחתניים לגבי התוכנית ולגבי החלטת ממשלה שאמורה לעבור בתחילת השנה שתתחיל בעוד שבוע, ולכן מה שנציג פה הם כיוונים ורעיונות שנקווה שיסתכמו לתוכנית סדורה בשבועות הקרובים. אני אגיד באופן כללי שהאתגר כרגע עם הצפון שהמלחמה הביאה לפתחנו, הוא אתגר חדש, אנחנו מנוסים באתגרים חדשים אז יש לנו עוד אתגר חדש של חבל ארץ שבאמת חווה משבר תקדימי, ואנחנו מפתחים כלים, אנחנו מנסים באופן עקרוני להפעיל את כל הכלים שיש ברשותנו ולאתגר את עצמנו עם כלים חדשים כדי לתת מענים שמותאמים לאתגרים החדשים. אני אגיד רגע לאיזשהו יישור קו – הלקוח העיקרי של משרד הכלכלה והתעשייה על יחידותיו השונות הוא עסקים, עסקים קטנים, גדולים, בעיקר ח"פ. יש כלים אחראיים בממשלה שפועלים באופן ישיר על תמיכות ברשויות מקומיות או בציבור עובדים או אקדמיה, בתשתיות כאלה ואחרות, והחלק שאנחנו מתמחים ומנוסים בו הוא לעבוד ישירות מול העסקים, ולכן התוכנית שלנו בנויה בעיקר אל מול העסקים. מאיפה אנחנו באים? מה נקודת הפתיחה שלנו? משרד הכלכלה הקים החל מיולי האחרון צוות צפון שעומד ברשותו תת אלוף במילואים פיני לוי, הוא מורכב מנציגים של היחידות הרלוונטיות, מנהל תעשיות, מנהל אזורי תעשייה, רשות ההשקעות, הסוכנות לעסקים קטנים, אגף אסטרטגיה, חירום, גם שירות התעסוקה שחונים תחת אחריות השר ופעם בשבוע הם נוסעים ונמצאים בצפון. בחודשים האחרונים הם ביקרו כמעט ב-20 רשויות ו-50 מפעלים במיקוד של קו עימות של 0-5 קילומטרים מהגבול, אבל גם מרחיבים את זה, כשהרעיון הוא בעצם חיבור השטח ולדעת שהתוכניות שאנחנו מגבשים ומפעילים במשרד מחוברות לצרכים אמיתיים של לקוחות הקצה. הצוות הזה, היתרון שלו גם הוא שהוא מחבר את המידע גם בתוך המשרד בין היחידות, וגם החוצה לקולגות במשרדי הממשלה האחרים, בניסיון לתת פתרונות כמה שיותר מהירים. אחד הדברים שהצוות הזה הוביל ביחד עם הסוכנות לעסקים קטנים זה הצבה של מיגוניות לפי החלטת הממשלה של המיגון שעברה בתקופת המלחמה והציבו עשרות מיגוניות שאפשרו את הפעילות בחודשים האחרונים. אז הרעיון של הצוות הזה הוא שבעצם כשאנחנו מפעילים כלים – חלקם עם יותר ניסיון חלקם עם פחות ניסיון – לקבל פידבק כמה שיותר מהיר מהשטח ונדע להתאים את התוכניות שלנו למצב. זה באופן עקרוני. התוכנית שמשרד הכלכלה הציע ואנחנו מוכנים ומעוניינים להפעיל לגבי הצפון בעצם עומדת על חמישה אדנים או חמש קטגוריות של סוגי תמיכה. אחד זה משיכת השקעות, להביא יזמים, עסקים, ולסייע להם לבצע השקעות כלכליות באזור הצפון. אני כבר אפרט על כל אחת מהקטגוריות אילו מענקים וכלים אנחנו מתכוונים להפעיל בכל אחת מהם. השני זה הפריזמה של חיזוק ההון האנושי ומשיכת עובדים. שוב, גם הכלים שלנו הם דרך המעסיקים, אבל דברים שהם יותר מסתכלים על ההון האנושי בקצה. הדבר השלישי זה האצת עסקים ויצירת רציפות עסקית, מה שמאוד נדרש כרגע כשאנחנו בעצם רוצים לשנות את המגמה ולעזור למגמה של עסקים שמעוניינים ויכולים לחזור לצפון לראות איך אנחנו יכולים לעזור להם בכל הכלים האפשריים. דבר נוסף זה התנעת טכנולוגיות והעלאת פריון. זה דגל שהמשרד מחזיק ומוביל כבר כמה שנים טובות, זה משהו שאנחנו רואים בזמן עכשיו כהזדמנות לממש עיקרון של building back better זאת אומרת איך אנחנו מנצלים את תקופת המשבר הזאת כדי להאיץ את ההתמודדות עם בעיית הפריון והטכנולוגיה בעסקים, לא רק תעשייה. הנושא האחרון הוא הטווח הארוך, איך אנחנו מחזקים את מנועי הצמיחה שאנחנו מזהים באזור ואיך אנחנו מתחברים לתוכנית הצמיחה הלאומית שמשרד הכלכלה מוביל. אלו בגדול האדנים שכל הכלים מתחלקים על פיהם. אני ארוץ כרגע ברמת הכותרות והסבר קצר, ואחרי זה כמובן אם יש שאלות, החברים פה יסייעו לפרט לגבי המענקים. א' לגבי משיכת השקעות, כמובן שאנחנו ממשיכים להפעיל את מסלול המענקים לפי חוק עידוד השקעות הון, זה הכלי המרכזי של רשות ההשקעות שמיועד למפעלי תעשייה שמייצאים. השני זה מסלול השקעות שהמטרה שלו זה למשוך עסקים לא רק מייצאים, בעצם מסלול מנהלי שאמור לשמש גם להקמה וגם להרחבה של עסקים. הדבר השלישי זה כל הנושא של אזורי תעשייה, משרד הכלכלה פועל בכ-34 אזורי תעשייה בצפון, חלקם הרחבות, חלקם שדרוגים, חלקם אזורי תעשייה חדשים. אנחנו גם מפתחים את הקרקע וגם מסייעים ליזמים בהקצאת קרקע מול רשות מקרקע ישראל ואנחנו גם נשמח לסייע כמו שעשינו בעבר, בסבסוד הוצאות פיתוח לאותם מפעלים. עוד נושא, משהו שעבד בעבר באזורים שהיה בהם מיקוד לאומי זה משיכת חברות עוגן, מפעלי טכנולוגיה גדולים, מענקים משמעותיים. אם אפשר לקחת דוגמת קצה מאוד מוכרת זה כמו להביא את אינטל לקריית גת, לעשות משהו דומה. לא בטוח באותם מממדים אבל ככל שיינתן – גם לאזור הצפון. בעולמות של חיזוק ההון האנושי ומשיכת עובדים, אז משרד הכלכלה מפעיל מנגנון של הכשרות מקצועיות דרך מעסיקים, אנחנו בעצם מסייעים לעסקים, תעשייה, מסחר, שירותים ואחרים, לסייע להם לשדרג את ההון האנושי הקיים, לבצע הכשרות שמוכוונות על ידי המעסיק וזה משהו שאנחנו נשמח להמשיך להפעיל ולהתמקד בחברות בצפון. עוד מסלולים שמתמרצים מעסיקים לשלם שכר גבוה, ומסייעים למשוך טאלנטים ואנשים בשכר גבוה כשבדרך כלל משכורות שאנחנו רואים יותר במרכז מאשר בפריפריה, בעצם הממשלה עוזרת למעסיקים בפריפריה ובאזורים שאנחנו מעוניינים להעסיק אותם שם. בעולמות של האצת עסקים ויצירת רציפות עסקית יש הרבה כלים שהסוכנות לעסקים קטנים מפעילה מול עסקים קטנים ובינוניים, שירותי סיוע, ייעוץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק שאלה, אני רוצה להיות בטוח שהערוצים של הסעיפים שדיברת קודם הם לא בהכרח קשורים כמו בעידוד השקעות הון, בייצוא למשל? << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז תחדד רק את הנקודה. << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> בעצם חוץ מהמענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון ששם ציינתי שזה יצוא, השאר זה לא יצוא. אנחנו כן רוצים לתת מענה לכל מי שלא נכנס בגדר החוק לעידוד השקעות הון ולתת גם להם מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ושם אם תוכל לסבר את האוזן בקצרה מה הפרמטרים? זאת אומרת לא כל מישהו שמגיע ואומר: הנה אני פה. מה אתם עושים בגדול בקצרה? << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> אז פה אני אתן לגיל מרשות ההשקעות לענות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל תמשיך אחר כך את הערוצים הנוספים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> שלום, שמי גיל אלוני מהרשות להשקעות משרד הכלכלה, מנהל תחום מסלולי השקעות. בהתחבר לדברים שציינת אני אציין את התוכנית העיקרית, החדשה, לא משהו שקיים כבר כמה שנים שהפעלנו, החל מלפני ארבעה חודשים, מה שאנחנו מגדירים תוכנית צפון בהתאם להחלטת הממשלה תוקצבנו בסכום של 30 מיליון שקלים לתת מענה לשלב השיקום של העסקים בצפון. מבחינת התנאים אילו עסקים יכולים או לא יכולים להיכלל, באופן די חריג במשרד הכלכלה הכללנו בתוכנית הזאת כמעט את כל ענפי התעשייה והתעסוקה, גם כאלו שמשרד הכלכלה בדרך כלל לא נכנס לתחום. מבחינת הדרישות של העסקים, כל עסק שנפגע מאז ה-7 באוקטובר, שהוא יכול להציג את זה או בפגיעה בעובדים, פגיעה במחזורים, לקוחות, פגיעה פיזית במפעל, בעסק עצמו, שרואה עצמו נפגע יכול להגיש בקשה. מבחינת המענקים, המענקים יינתנו למפעלים בשיעור של 50% מההשקעות, מהציוד החדש שהוא מתכנן לקנות או הבינוי שהוא מתכנן לבנות בעקבות הבניה שלו, זה גם משהו חסר תקדים בכלים של משרד הכלכלה, שיעורי מענקים של 50%. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> זה כולל עסקים שקיבלו מענקים ממס הכנסה? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שניה, כולל זה אומר שאין כפל מתנות? או? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> תהיה אפשרות לכפל מתנות, רק במקרה והוא קיבל ממס רכוש איזשהו פיצוי, תמיד הוא לא מקבל את הפיצוי של המחיר החדש, הוא מקבל ערך משומש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז המענק יכול לכסות על הפער. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> נכון, הוא יקבל גם 50% מהיתרה שהוא לא קיבל מרשות המיסים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כמובן לא קשור לפיצויים של מס רכוש. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אני שאלתי לגבי המענקים שקשורים למחזורים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> חד משמעית הפיצוי בגין המחזורים לא ישפיע על עסק שיכול להגיש גם פה וגם שם, בהחלט. מבחינת הסטטוס, היום בבוקר הייתה ועדה של עסקים שנרשמו לתוכנית הזאת, חלק כבר תשובות, החלטות ועדה, מבחינת האישור על ההשקעות שהם יכולים לקבל ואת ההחזרים כמובן, זה לגבי 2024. ככל שיוחלט אחרת, אנחנו ערוכים גם להמשיך עם התוכנית הזאת, אולי להתאים קצת את התוכנית גם לשנת 2025, לשלב שנקרא לו יותר צמיחה, פחות השלב המיידי של התקומה. ככל שתתקבל החלטה אז נהיה גם ערוכים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה שנכונה לכל הדיון עוד לא נגענו בה. מה טווחי התוכנית? אני מניח שאנחנו רוצים בתקומתו של הצפון, של הגליל, אבל צריך למצוא את האיזון בין ההכלה, בין הקוליות, לבין הדיפרנציאליות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> רגע, ומה זה 2024? בעוד כמה ימים נגמרת 2024. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> הזמן להגשת בקשות כבר הסתיימה לפני כחודשיים, כרגע אנחנו מודיעים לחברות כל אחת במה היא זכתה. היה תקציב של 30 מיליון שקלים. לגבי הגיאוגרפי, אנחנו מדברים רק על ה-0-5 קילומטרים, לא כל הצפון, זה על פי החלטת הממשלה, האזור המאוים בצפון, 0-5 קילומטרים מגבול לבנון, זה היה למעשה 2024, הביקושים שהתקבלו היו פי כמה וכמה מהתקציב שאושר לתוכנית הזאת, לכן גם הוועדה הייתה צריכה להיות איפה היא חותכת כי אין. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> זה אפילו לא 10 מיליון דולר, זו פשוט בדיחה לא מוצלחת. הזמן שאתה מדבר על זה הוא יותר יקר מהתקציב ששמתם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קח את זה בתור פיילוט, אבל בוא תיתן לחבר להמשיך להציג. ברור שזאת ההתחלה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> כמו שאני אומר, גם מבחינת היקף התקציבים וגם מבחינת ההמשך הלאה לשלב הצמיחה, אנחנו כמובן נהיה ערוכים לשנה הבאה ככל שיוחלט להמשיך את הסיוע לעסקים בצפון. << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> אנחנו נערכים שכל התוכניות הללו – בעצם התפיסה היא לחומש, זאת אומרת לחמש שנים. כמובן שיהיו מענקים שאנחנו רואים שנותנים מענה לטווח הזמן הקצר וכאלה שיתפרסו על פני יותר שנים. אני רק אגיד שההבנה העקרונית היא שעדיף לא למרוח את זה, אלא לתת כמה שיותר שאנחנו יכולים בטווח הזמן הקצר, כמובן שמגבלת התקציב פה היא כמובן משמעותית. כדי לחזור, אנחנו מעדיפים להתמודד עם עסק שבצפון מאשר עם עסק שעוד שלוש שנים במרכז ואז להחזיר אותו לצפון, כמובן שזה יהיה הרבה יותר קשה. ולכן אנחנו מסתכלים בטווח של חמש שנים אבל נשתדל, העיקרון אומר לנסות כן להקדים את המענקים לטווח הזמן היותר קרוב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. אז בואו נמשיך. << אורח >> אמיר רובין: << אורח >> אז דיברנו על הקטגוריה להאצת עסקים ויצירת רציפות עסקית. פה יש הרבה כלים שהסוכנות לעסקים קטנים מפעילה, כלים מגוונים. גם סיוע לרשויות שמסייעות לעסקים, פרויקט שנקרא "עושים עסק" גם מענקי מחשוב ודיגיטציה, גם שירותי סיוע וייעוץ, מיפוי עסקי, סבסוד של הכשרות וכדומה. הנושא הנוסף זה הטמעת טכנולוגיות והעלאת פריון שהזכרתי אותו מקודם. משרד הכלכלה מוביל את הדגל של קפיצת הטכנולוגיה, בעצם מביא את ה-start up nation לא רק לסטרטאפים בקצה, אלא לכל התעשייה והמשק, גם למסחר ושירותים, לראות איך אנחנו עושים את קפיצת המדרגה הטכנולוגית. שני הכלים המרכזיים שאנחנו עושים את זה היום זה מסלולים גם ברשות ההשקעות, בעצם השתתפות בעלות של הטמעת טכנולוגיות, מכונות וטכנולוגיות חדשניות שעסקים מטמיעים, וגם באמצעות המכון לייצור מתקדם שזו זרוע ביצוע שלנו, ייעוץ וליווי של עסקים. התחלנו פיילוט עם תקומה שנרצה להרחיב אותו, גם לעסקים בענפים נוספים כמו חקלאות ובינוי, לראות גם איך הם מטמיעים טכנולוגיות, וגם מסלול שגם התחיל לעבוד בתקומה ונרצה לראות איך אנחנו מרחיבים אותו, של ייעול ואוטומציה בבתי אריזה, שזה גם נושא שבעבר לא היה תחת הפעילות של משרד הכלכלה ובגלל שיש לנו כבר את המומחיות והידע והמנגנון, אז אלו דברים שאנחנו מרחיבים גם לענפים נוספים. הקטגוריה האחרונה זה הסיפור של הטווח הארוך וחיזוק מנוע הצמיחה. התוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח של משרד הכלכלה, תוכנית הצמיחה, זיהתה ששה קלסטרים – קלסטרים זה תחומים כלכליים שמורכבים מכמה ענפים ותחומי ידע – היא זיהתה אותם ככאלה עם פוטנציאל שבהם ישראל יכולה לממש את היתרון היחסי הטכנולוגי-כלכלי שלה בעולם, ומה שאנחנו בעצם עושים, בדימוי זה נקרא נושפים על גחלים לוחשות, זאת אומרת שהדבר הזה קיים, אנחנו לא ממציאים יש מאין, אנחנו עוזרים למשק ובעיקר למגזר העסקי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אז בצפון אנחנו מזהים שיש התמחות ב-3.5-4 מתוך ששת הקלסטרים האלה. נושא הבריאות המתקדמת שזה כולל גם medical device וגם מכשור רפואי, גם טכנולוגיות בריאות מתקדמות. באזור הגליל המערבי, נהריה. נושא של AgroFood-Tech שזה נושא שמלווה כבר הרבה מאוד זמן את אזור הגליל המזרחי, קריית שמונה ועד צמח, גם בשיתוף התעשייה החקלאית, גם החקלאים עצמם, גם מוסדות האקדמיה כמו תל חי ומיגל. והנושא של התעשייה 4.0 בעצם התעשייה המתקדמת ביחד עם התעשייה הביטחונית, גליל מערבי, אשכול בית הכרם, אזור כרמיאל. בימים הקרובים יפורסמו זוכים בהוראת מנכל שפרסמנו לתשתיות לקלסטרים. בעצם אנחנו תומכים גם באחוזי תמיכה גבוהים גם בתשתיות שישרתו הרבה מאוד חברות, אם זו תשתית ארגונית, אם זה מעבדות, אם זה נושאים שמשרתים מספר מאוד גדול של עסקים. זה עוד לא פורסם ולכן אני לא יכול להגיד אבל זה מתיישב עם מה שאמרתי קודם של הנכסים שזיהינו בכל אחד מהאזורים האלה ולאיזה קלסטר זה מתחבר. עוד דבר שנרצה לעשות זה בעצם מנהלות אזוריות, מנגנוני ניהול קלסטרים, יש לנו כזאת בנגב, זה נקרא "אגרו נגב", שזה שיתוף פעולה של משרד הכלכלה, משרד החקלאות ואשכול נגב מערבי. אנחנו נרצה לשכפל את המודל הזה גם לאשכולות בצפון עם התמחות באותם קלסטרים כלכליים. עכשיו יש לנו extension שלנו שמחובר לשטח וידע לתת את המענים בצורה מהירה כמה שיותר. נשמח להרחבה של הסוכנות, אלא אם כן אתה רוצה עוד משהו לגבי הרשות? אז הסוכנות לעסקים קטנים אם תרצה להרחיב על אחד הכלים. << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> שמי יוסף דיאמנט, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, יחידת המחקר שלהם. הכלים שהפעלנו עד כה כרגע בצפון, בדרום, בצפון בעיקר עכשיו היה תוכנית המיגוניות. אבל אם אנחנו מדברים על העתיד, על מה שעכשיו להצמיח את הכלכלה בחזרה, להחזיר את העסקים, עשינו תוכנית שקוראים לה "עושים עסק" עם הרשויות המקומיות שבעצם רשויות באות אלינו, נרשמות אצלנו והם מאתרים את העסקים אצלם ברשויות, הם מקבלים מאיתנו את התקציב לפתח כי כל רשות יודעת במה העסקים שלה יכולים לצמוח, מה הצרכים של העסקים שלה. זה משהו חדש שלא עשינו כי בדרך כלל אנחנו עושים את זה דרך הסניפים שלנו במעוף. התוכנית הזאת כבר יצאה לדרך, הרשויות חלקן כבר נרשמו ומקווים שזה יהיה. מדובר על – אם אני לא טועה – 33 רשויות בצפון, בדרום עוד תשע רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רק לוודא שלצד הפעילות מול הארגון הפרטי? << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> לצד הפעילות שיש לנו במעוף. נגיד שבחבל תקומה הקצבנו – הפעילות הרגילה – 1,000 לקוחות שיקבלו ייעוצים חינם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לצד זה, הרשויות לוקחות אחריות? << אורח >> יוסף דיאמנט: << אורח >> לצד זה גם תוכנית חדשה שקוראים לה תוכנית הרשויות. הרשויות יקבלו תקציב והם צריכים להציג לנו תוכנית איך הם גורמים לעסקים לפרוח, לחזור וכאלה, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. ברשותכם, יש משרד שרוצה להוסיף משהו כרגע? זה הזמן. ואם לא, אני מבקש מהחברים שיגיעו, נרשמו סיון יחיאלי, וסיגל אבירם, שתכינו את עצמכם ותשמיעו את קולכם. אחרים שירצו ירשמו אצל עידית. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> שמי סיון יחיאלי, אני היום מנכ"ל i4Valley, חממה טכנולוגית שמשקיעה בסטרטאפים בשלבים מוקדמים, בתחומים של תעשייה 4.0, קיימות, תעשייה מקיימת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עדיין תושב האזור? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> גר בכפר ורדים עדיין, כן. בעברי הייתי יושב-ראש המועצה המקומית כפר ורדים, יושב-ראש פורום קו עימות בצפון, הייטקיסט וכל הדברים האלה שקשורים לעולמות. הייתי גם מהמייסדים של אשכול גליל מערביי, אז אנחנו מתעסקים עם הנושא של פיתוח אזורי כבר הרבה מאוד שנים. אני רוצה רגע לגעת בכמה נקודות ולהתחבר לדברים שהחברים ממשרד הכלכלה אמרו. אנחנו במשבר, משבר זה מצב שבו אם אתה מסתכל על הגרף – הגרף נשבר. מה שהיה קודם, התהליך שהיה קודם הוא לא התהליך שיהיה אחר כך, והמעבר משלב לשלב כדי לנסות לחזור למה שהיינו קודם או לעלות מאיפה שהיינו קודם, נדרש להשקיע מאמץ מיוחד. אני מתנצל שהתפרצתי לעניין של ה-30 מיליון שקלים. אבל 30 מיליון שקלים זה לא מאמץ מיוחד. זאת אומרת ש-30 מיליון שקלים זה לעג לרש, וכשמדברים אז הרבה פעמים אומרים: עשינו את זה ואת זה, וכל הדברים האלה הם בסדר. אבל אני אגיד לך שני דברים על הממשלה, אלון, היינו ראשי רשויות ביחד, אתה מכיר את זה היטב, הממשלה מומחית בלהעמיס כסף כשמדובר בפריפריה, היא מומחית בלהעמיס כסף על אוניות שלא יגיעו לאף נמל. או ששמים מעט מאוד כסף מבחינת לתת חרוזים לילידים, או שנותנים יותר כסף אבל עם קריטריונים כאלה שאף אחד לא עומד בהם ואז איכשהו יוצא שבסוף התקציב לא מנוצל ואז באגף תקציבים יודעים לצקצק ואומרים: הנה, אנחנו הקצנו כסף ולא קיבלנו כלום. עוד תרגיל מקובל זה לקחת ולצבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שבישיבה הזאת אנחנו נשתדל לא לראות במה שאמרת קונספירציה, לכל היותר טעות בביצוע. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> חלילה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המקום להראות איך עושים את זה כדי שזה יצליח. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני בדיוק רוצה לגעת בזה. אני רק מזהיר מפני מלכודות שאנחנו מכירים מתוכניות קודמות שקרו לנו ואנחנו חוששים שיקרו עוד פעם. התרגיל הבא זה המצבע, אתה לוקח וצובע כל מה שנעשה באזור בתור תוכנית כלכלית, ובסופו של דבר, שום דבר ריאלי לא קרה, ובסופו של דבר אותם תקציבים שהיו מגיעים – אתם יודעים זה כמו בחינוך, תכננו לעשות תוכנית חינוך אז הנה, תוכנית החינוך הזאת היא גם חלק מתוכנית הצפון, אבל זאת לא האמת. מה שאני רוצה מכם, בעיקר משרדי הממשלה, זה שתהיו מאוד הגונים כאן. אני יודע שיש הרבה רצון טוב, הרבה פעמים גם משרדי הממשלה בירושלים לא יודעים מה לעשות, יש להם בעצמם סימני שאלה גדולים והאמירה שלך שהרשויות יודעות מה לעשות היא גם לא תמיד עומדת במבחן המציאות, אז כל הדברים האלה דורשים למעשה מכם, הממשלה, להיות מאוד ערניים. אנחנו במשבר מאקרו כבוש, המשבר כבוש כי למרות שאנחנו רואים אותו כרגע, חלק גדול מהמשבר המאקרו כלכלי הזה מפוצה על ידי תשלומי העברה שברגע מסוים ייגמרו, והתוצאה תהיה ירידה ניכרת של הפעילות הכלכלית. הרבה מאנשי הצפון שכרגע רשומים בצפון לא גרים בצפון כבר. אני לא מדבר על המפונים, אני מדבר על כאלה מכפר ורדים וכאלה מיישובים אחרים, נהריה ואחרים, שהם פשוט בחרו לעבור למרכז. חלק מהבתים שלהם, אגב, מושכרים לקו הראשון. עשו כאן מין shift כזה, כל אחד זז אחורה. האוכלוסיות שבחרו לעזוב הן האוכלוסיות החזקות, ולכן האתגר הגדול כרגע, מעבר ללאפשר לאלו שלא גומרים את החודש לגמור את החודש, זה לדאוג שאלו שגמרו את החודש כמו שצריך ויצרו פעילות כלכלית ושגשוג, יחזרו לאזור. ולכן מה שאנחנו רוצים לשים דגש על – ואני שמח שסלעית מרשות החדשנות כאן, כי אני חושב שרשות החדשנות היא אולי אחד הכלים המרכזיים של הממשלה בתחום הזה – השקעות מחוללות צמיחה עם דגש על הטווח הקרוב. אתה הדגשת את זה מקודם ואני חושב שזה מאוד נכון, עם מתן עדיפות לטווח הקרוב. אנחנו הקמנו אזור תעשייה משותף בין מעלות לכפר ורדים, אני אישרתי אותו ב-2012, הטרקטורים הראשונים עלו, נדמה לי, השנה לקרקע. זה לא יפתור את הבעיה. אז לתכנן אזור תעשייה זה דבר חשוב, אני לא חושב שזה העיקר, אני חושב שהדגש צריך להיות באמת בתחום הרשות להשקעות הון עם הרבה יותר תקציבים ויד חופשית לטובת אלו שניזוקו ויכולים להתקדם קדימה, ולא רק כדי שישלימו למצב הקיים, אלא שיקפצו קפיצת מדרגה, לנצל את ההזדמנות כדי לחולל את השינוי. ובצד השני זו רשות החדשנות, כשרשות החדשנות היא אחד הזרועות הכי משמעותיות שמאפשרות לנו להתחיל להקים סטרטאפים, זה מה שאנחנו עושים, אנחנו, i4Valley, משקיעה בסטרטאפים מוקדמים. רשות החדשנות היא זרוע יוצאת מגדר הרגיל של הממשלה שמאפשרת לייצר מקומות עבודה ולשלם משכורות גבוהות לאנשים שגרים באזור או עוברים לאזור או שמרכז חייהם הופך להיות האזור בגלל שהחברות מוקמות במרחב. באנו לכאן באמת כדי לשים דגש על הדברים האלה ולראות ולנסות לעזור לאנשי הממשלה, שאני בטוח שיש להם אתגר מאוד גדול כרגע עם תוכנית הצפון ועם כל הלחצים האחרים, לשים את הדגש על הנקודות החשובות. השקעות מחוללות צמיחה בטווח המיידי. וכמו שאמר פעם מי שאמר, מה שלא יורה מקוצץ. מה שהוא באמת לטווח המאוד ארוך – סבבה, שייכנס לתוכניות ארוכות טווח, לא להכליל אותו בכלל במספרים, כי אלו לא מספרים אמיתיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין, תודה רבה. סיגל. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> עורכת הדין סיגל אבירם, יועצת משפטית. אני מייצגת פה את לה"ב, לשכת ארגוני העצמאיים, וכבוד יושב-הראש אני רוצה לדבר על העסקים הקטנים והבינוניים שהם בקריסה מוחלטת. נכון שיש את החדשנות ויש את משרדי הכלכלה שבאמת עוסקים בעסקים מאוד גדולים והייטק אבל יש גם את העסקים הקטנים והבינוניים שהם בשנה האחרונה קרסו, לגמרי קרסו, ואנחנו רוצים לחשוב איך אנחנו יכולים לעזור לעסקים האלה מעבר לזה שהם קיבלו פיצוי בזמנו על זה שהעסק שלהם נסגר, נרצה שהם יחזרו. ובשביל שהם יחזרו לפעול אז זה מעולה שיש תוכניות שהן הסתיימו כבר לשנת 2024, אנחנו מדברים על תוכניות לשנת 2025. כמו שדיברו פה, דיבר פה ידידי על מנגנונים שהם מעודדי צמיחה. אז קודם כול אנחנו נדבר על איזושהי העדפה במכרזים לעסקים מהצפון, לעסקים קטנים ובינוניים. דבר שני, מנגנון שידוע כבר הרבה מאוד שנים לרשות המיסים שנקרא פחת מואץ, אפשר להחיל את המנגנון הזה, אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש, יודעים איך לעשות את זה וכל עסק שירצה להביא כסף ולהשקיע בעסק החדש יוכל לקבל כבר באותה השנה שהוא משקיע את ההוצאה המוכרת הזו. נדבר גם על חקיקה שמדברת על תשלומים, אם שכיר שהוא לא מקבל את המשכורת שלו בזמן אז יש לטובתו חוקים כגון הלנת שכר וכל מיני חוקים שמגינים, לעצמאי אין את החוקים האלה שמגינים עליו, אז אנחנו גם רוצים לדבר על חקיקה שאפשר לאכוף אותה, שיש זמן מוגבל לשלם לעצמאים, בייחוד בתשלומים שמגיעים מהמדינה. ומכיוון שהצפון וגם הדרום, אנחנו לא כל-כך יודעים מה צפוי לנו בעתיד, אז יש את מנגנון לחיצת כפתור אדום שלשכת ארגוני העצמאים פועלת כבר למעלה משנה לקדם את העניין הזה, שלא בכל פעם שיקרה אירוע ביטחוני אנחנו נעמוד ונגיד: וואו, לא ידענו על זה. אנחנו כבר יודעים על זה מראש שזה אפשרי, ואנחנו צריכים לקבע בחקיקה מה קורה עם בעלי העסקים כאשר מתרחש אירוע כזה שהעסק לא יכול לתפקד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. תודה רבה, ואני מבקש מהדוברים בהמשך להתמקד. אפשר לחתוך את העולם הזה בכל מיני הקשרים, כל מיני זוויות, הזווית של העסקים הקטנים, אני לא זוכר שהתמקדנו, והייתי שמח לשמוע. מזכירה לי מנהלת הוועדה שהתקיים בנושא הזה לפני המלחמה דיון, כאן בוועדה הזאת ברשות יושב-הראש, ואנחנו נצטרך כנראה לחזור על זה. סלעית, בטרם נחתת תנשמי, אנחנו ביקשנו ממשרדי הממשלה להתייחס והוזכרה החשיבות של הרשות שאת עובדת בה. תציגי את עצמך. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני אתייחס, סלעית לב, מנהלת האגף לגיוון גיאוגרפי-דמוגרפי ברשות החדשנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגיוון גיאוגרפי-דמוקרטי. אהבתי את התפיסה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אגף חדש שהקמנו ממש השנה. אני רוצה רגע להתייחס גם למה שאמרו כמובן קודמיי ושניה לשים את הקונספט על תפיסה שאנחנו אולי צריכים רגע לשנות אותה. רשות החדשנות, ובצדק, במרבית המקרים נתפסת כאיזשהו מנוע שהמטרה שלו היא צמיחה ולאו דווקא החזרה או פעילות שאמורה להחזיר את המפונים שפונו. כשאנחנו מתייחסים לאוכלוסייה המאוד משמעותית של 80 סטרטאפים שהיו בצפון ופונו, חלק מהחזרת אותם תושבים לאזור זה בדיוק אותם מנועים שהלכו ונעלמו. כשסטרטאפים התפנו הם פגעו גם בעסקים שנתנו שירותים באזור. האוכלוסיות החזקות הלכו ועזבו, ולהם יש אופציה, הם לא חייבים לחזור, הם יסתדרו גם בלי לחזור לצפון. אם אנחנו רוצים רגע לתת איזשהו יכולת לעזור אז זה לשקם את עצמו ולגבש מדיניות החזרה של תושבים אנחנו חייבים לראות את אותן אוכלוסיות חוזרות. הן לא יחזרו אם אנחנו לא נדבר איתן על צמיחה והם לא יחזרו אם אנחנו לא נדבר איתן על תשתיות שלא קיימות ונהרסו, על פעילות, על אקו-סיסטם שלם שנעלם. אנחנו לא מדברים עכשיו כמובן על תקציבי ענק, אבל אנחנו כן מדברים אפילו על ה-tier הראשון, על השלב הראשון שאמור להיות מאושר או יעלה לדיונים בינואר עם פעילויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מתואמים? אתם מחוברים לתוכנית שמדברים עליה כרגע? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> תשאל את ליאת. בהחלט אנחנו מתואמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעשי את האינטגרציה. כן, תמשיכי בבקשה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני חושבת שהנושא הזה של הסתכלות על מענקים או הסתכלות על אפילו כמו שמשרד הכלכלה מציין ואנחנו גם כן מסתכלים, גם תעשיות הייצור שקיימות שם, כשאנחנו באים ומדברים על מו"פ יישומי באותן תעשיות, זה כאילו נשמע איזושהי תוכנית צמיחה שאפשר לחכות איתה, אבל לא, אם אנחנו לא נצא וננצל את המומנטום כרגע לבוא ולהציע את ההזדמנויות האלה, האוכלוסיות החזקות לא יחזרו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> והחשש שהם יתקבעו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לך, אני חושב שאמרת דברים נכוחים, מדויקים. אמר לי, אני הקדמתי ואמרתי קודם ששר הכלכלה אמר לי שהוא במגעים מתקדמים להכנת התוכנית, בכל זאת היה חשוב לי לקיים את המפגש הזה כאן ואנחנו נשוב וניפגש בשולחן האובאלי הזה גם אחרי החלטת הממשלה. ליאת, אם תוכלי לומר כמה דברים, אני אולי אגע בשאלות שאני חושב שנכון להעלות אותן גם כאן, גם כמובן לקראת גיבוש התוכנית. קודם כול זו הזדמנות לקבל את ההתרשמות שלכם, כל מי שנמצא כאן, מהשאלה המעניינת, אתם יודעים שיש פער או הייתי אומר, מתכונת, קונפיגורציה, אחרת לניהול השיקום בדרום ובצפון. מנהלת גדולה מצד אחד ומנהלת יותר רזה שנשענת – אולי הרבה יותר – ומעצימה את המשרדים. לא אלמן ישראל. אז מילה לגבי הקונספט, אם הוא עובד ככל שהוא עובד ומה צריך כדי לשפר אותו? אני רואה חשיבות אדירה ואני מניח שאתם מודעים לזה לחלוטין על המתח שבין ההכלה, בין האינטגרציה של מתן מענים לכל הצפון לבין הצורך לתת מענים מדורגים על פי מידת הפגיעה שקרתה והאיום העתידי. שוב, שאלה מתבקשת זו מה סדרי הגודל של התקציב? האם הוא יספיק? האם יש בו היגיון תהליכי? אני מניח שלא מוכרחים, לא כל החוכמה ולא כל המשאבים חייבים להיות מוקצים כרגע אבל צריך להיות מחויבים לאיזושהי בחינה עתידית, אולי לצמתים שבהן נבחן בהמשך. אגב, אני רוצה לומר שאני לא בטוח שבתקומה בדרום לא היה נכון להשאיר בצד 20% לבצ"מ, כך חשבתי בהתחלה, ותמיד אפשר להגיד שנבחן בהמשך, אבל אתם יודעים ששטח משוחרר לא מוחזר ואני מניח שנראה גם התפתחויות חיוביות, דרמטיות יותר, ממה שצפינו ואז גם אפשר היה לנצל, אני אומר את זה לכם – תחשבו על הכיוון. דובר כאן באופן אסטרטגי, ראוי, מה עם ערוצי הפיתוח הארציים הלאומיים? ולראות איפה הצפון משתלב בהם? ויחד עם זה יש כיוון אחר, bottom up, במה אנחנו חזקים במרחב ובוא נחזק את מה שחזק, והאם זה מסתדר עם הערוצים הלאומיים טוב? ואם לא אז זה יהיה ערוץ לאומי זוטא. זה היתרון היחסי של המקום. עד כאן. זהו, ליאת, זה היה גם כדי לתת לך זמן. בבקשה. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> תודה. ליאת כהן, מנהלת אגף תכנון ואסטרטגיה במנהלת. אני אתחיל במה שאמרת על גודל המנהלת שלנו. אז לגבי הגודל שלנו, כמו באפקט המטוטלת הדרום הוא ענק ואנחנו בצד השני מאוד קטנים, קצת יותר מידי קטנים, מה שבאמת מחייב אותנו להישען. אבל לפני שזה מחייב אותנו להישען, אני יכולה לדבר רק בשמי בקטע הזה, אני גרה בפריפריה, אני גרה במעלה יוסף, במצפה הילה, אני 20 שנים במרחב, רוב האנשים במנהלת הם אנשי צפון, גם זה שונה מתקומה וניהלתי את אשכול גליל מערבי אז האמירה שלי כשקיבלו אותי לתפקיד הייתה שאנחנו פה ל-5 שנים ואז אנחנו הולכים וכל מה שלא נחזק בשטח ייחרב אחרי שנלך, וזאת לא המטרה, המטרה לעבוד אך ורק באמצעות המנגנונים שיש בשטח. דבר ראשון בראש ובראשונה זה הרשויות המקומיות, אנחנו לא אחראים על המספר שלהם, אז אנחנו צריכים להוציא את המיטב ואת המירב ממה שיש לנו, האשכולות מעליהן, ובמרחב של האשכולות והרשויות – כל הגופים האזרחיים שנמצאים במרחב הזה ובטח משרדי הממשלה הרלוונטיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הייתה תוכנית של ג'ון אלקה שעבדה, שאתם מכירים אותה? הטמעתם אותה אולי? << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> הדבר הראשון שעשינו זה שאנחנו הגענו הרבה זמן אחרי אלקה, אז במקום לכעוס על זה שהמגזר החברתי והפילנתרופי נכנסו בוואקום שהמדינה השאירה, לקחנו את השטיח האדום וחיבקנו לגמרי ב-100% את כל התהליך שנעשה, עברנו ביחד איתם, נפגשנו עם כל הרשויות, נפגשנו עם כל משרדי הממשלה ואתמול או שלשום חתמנו על מיזם משותף עם אלקה כדי להמשיך ביחד עם תהליך היישום, מה שכמובן העיד על צניעות מצד אחד אבל על הרבה מאוד שכל כי ההבנה היא שנעשתה פה באמת עבודה מצוינת, הפילנתרופיה אהבה את השותפות הזו, המרחב אהב את השותפות הזו, ואנחנו, ביחד עם משרדי הממשלה, נכניס לתוך השותפות את התפיסה שלנו בכל זאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מקסים. אם זה גם יעבוד זה יהיה מופת של שילוביות. << אורח >> ליאת כהן: << אורח >> אני ממש מאמינה שזה יעבוד, אני חושבת שאין דרך אחרת פשוט. אם זה לא יעבוד אז אפשר לסגור את הצפון. גם ככה בכל פעם שמתקבלת פה החלטה שהיא לא ב-100% ממה שאנחנו חושבים בצפון, אנחנו מרגישים שקשה לנו עם זה. כולם מכירים את ה-15 מיליארד שקיבלנו בליל הממשלה עם – לא יודעת איך לקרוא לזה – המתנה הגדולה שהחבל הוא לא רק 0-9 כמו שחשבנו, אלא כל הצפון. לצד זה הייתה אמירה מאוד ברורה – אמירה שעוד לא מגובה בשום החלטה – תהיה בערך 80/20 שזה אומר 12 מיליארד ל-0-9 והשאר למעטפת, כשאנחנו מקווים שהמעטפת תהיה מעטפת לא שיקומית אלא פיתוחית. זאת אומרת שאותם 3 המיליארד שהמדינה מקצה למעבר ל-9 קילומטרים, ישקיעו בתבונה במנגנוני צמיחה ובמרכזים שהם מחוץ לתשעת הקילומטר ומשפיעים מאוד על ה-0-9, כשכולם מבינים שהמטרה של כל הכסף הוא לחזק את קו העימות, לחזק קודם כול את 2 הקילומטרים מהגבול. מי שלא היה שם לא מבין בכלל. האמירה של "אם יחזרו" היא לא מגובה בטח לא במושבים, לא מגובה באמת בנתונים בשטח. אנחנו רואים את המצב שם, אנחנו מבינים כמה קריטי להשקיע הרבה מאוד משאבים בשני הקילומטרים הראשונים, וכל הנושא של תמריצים ושל כלכלה ושל כל מה שדיבר סיון ודיברו כולם על ההבנה שהגיע הזמן להבחין בין צפון-צפון לבין צפון-דרום הוא קריטי בעת הזו ואנחנו על זה. אנחנו עכשיו עובדים על החלטת ממשלה 2025 שרובה תהיה שיקום עם כמה אבנים שנצליח לפיתוח, אבל הרוב יהיה שיקום, כשכל המשרדים הרלוונטיים פה חדשנות, כלכלה, עבודה הם בוודאי חלק נכבד, אני מקווה, אבל חלק ודאי בדבר הזה. אנחנו מבינים שמטרת העל של התוכנית שהאוצר שם עלינו זה הכפלת התושבים במרחב בשכר גבוה. וברור לנו ששכר גבוה לא יגיע מתיירות ומתעשייה מסורתית. יש תקרת זכוכית מאוד ברורה לשכר, חדרנית או מנהלת צימרים לא משנה כמה טוב ההיא תהיה, בסוף יש גבול, ואם אנחנו רוצים להכפיל את הגבול הזה אנחנו צריכים להביא מנועים אחרים. אנחנו מכירים את המנועים במרחב מעבודות קודמות שנעשו, גם במזרחי וגם במערבי, מכירים את התפיסה של רשות החדשנות איך לחזק אותם, ובאמת אוהבים את זה שהם עובדים, יש איזושהי פלטפורמה משותפת בצפון שנראה שיכולה להיות פלטפורמה טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדדו, אולי אוראל יוכל להחכים אותנו. תעשה סדר הירארכי בין 12 המיליארד לבין תוכנית רב שנתית והתוכנית השנתית לשנה הבאה. האם זה חלק מאותה תוכנית? ועוד שאלת המשך, נראה בעיניי נכון להיעזר – מה שהמשרדים פחות אוהבים – בתקציב השוטף. חלק ממילא היה מיועד, סיון אמר, אבל לפעמים אפשר לייצר סינרגיה בין תקציבים קיימים ותקציבים חדשים כך שזה באמת יהיה יותר משמעותי. אני חושב שהמיקוד, אותו מיקוד לאומי מחייב – אני אומר למשרדים – את ההישענות על תקציבים ומחשבה ויוזמות, משאבי אנוש של ניהול כלליים, לטובת האזור הזה שהוא במיקוד ולא להתבסס רק על התקציבים והיוזמה החיצונית הנוספת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוראל פיין, אגף תקציבים, צוות חקלאות מסחר ותעשייה. לשאלה הראשונה התשובה היא כן, למיטב הבנתי התקציב הזה כולל את השנה הבאה והתשובה לשאלה השנייה היא שבשביל זה יש את המנהלת, היא אמורה להיות הגוף שבסופו של דבר יתכלל את כל הפעילות והיא זו שתדע לדייק אם יותר או אם פחות כדאי להישען על תקציבי המשרדים הקיימים. שוב חשוב גם לזכור ששנת 2025 לא הולכת להיות שנת שפע, לכל הפחות בהיבטי תקציבי המשרדים השונים ,אז זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון. בסופו של דבר משרדי הממשלה מוטלת עליהם האחריות גם לתקצב ולתפעל את הפעילות השוטפת של המשרדים. אתה מכיר את זה טוב מהפעילות שלנו ממשרד החקלאות. עכשיו אני אנסה אולי גם לתת התייחסות לדברים השונים שצפו פה. חשוב להבין שהתוכנית הרב שנתית של ה-12-15 מיליארד שקלים היא זו שאמורה לתת מענה לסוגיית השיקום. אני חושב שהתקציבים או הפעילות שכרגע משרד הכלכלה אמר שהוא מבצע, לא זה המענה הממשלתי לשיקום הצפון, גם את זה צריך שניה להבין. בסופו של דבר תקום פה מנהלת שתסתכל על כלל החבל בראייה יותר רחבה והיא תבחר איך לבצע את ההקצאות ואת ההשקעות באמת כדי ליצור פה פיתוח בר קיימא שיישאר פה עוד שנים ארוכות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אוראל, אני רוצה שתחדד את מה שאמרת. קודם כול תקום מנהלת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לפעמים השמות מתחלפים, יש פה בלבול סמנטי שגם אנחנו עוד לא שולטים בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר אתה אומר שיש מנהלת ויש? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יש מנהלת, השם שלה פשוט - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יודע, שם, בסדר, תפנית, תנופה; השאלה האם היא תתכלל? ואז מה אמרת לגבי התוכנית שהוצגה על ידי, במקרה הזה, משרד הכלכלה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אז אני אומר שהפתרונות שכבר מוצעים, לצורך העניין ניקח לדוגמה את משרד החקלאות כי גם עליו דיברת, אנחנו כן נתנו ותקצבנו פעילויות שאמורות לתת איזשהו מענה מיידי לבעיות קיימות בשטח. אבל אנחנו לא תקצבנו – כמו שכן תקצבנו במסגרת מנהלת תקומה – תוכנית פיתוח רוחבית לכלל החבל, זה יבוא בנפרד כחלק מתקציבי המנהלת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה אומר שאותם 15 או 12 מיליארד מיועדים לפיתוח? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לפיתוח החבל הצפוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז מה אתה אומר? מה לא? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לצורך העניין, ניתן קצת דוגמה מהעלומות שלי, יש כל מיני בעיות שצפו שהן כנגזרת ממאורעות חרבות ברזל שאנחנו תקצבנו אותן במיידי. לצורך העניין יש לנו כלבים משוטטים, יש בעיות וטרינריה, יש תשתיות שניזוקו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו אתם מדברים על עידוד חזרה לעבודה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> את זה אנחנו תקצבנו במסגרת החלטת הממשלה הקודמת באופן מיידי, אני די בטוח שהתקציבים שכרגע אותם תקציבים שאמרתם שלעניות דעתכם הם לא מספיקים, הם כנראה תוקצבו כחלק מהתוכנית הזו. בנוסף, מיועדת להגיע תוכנית משמעותית עתירת תקציב שאמורה לתת מענה רוחבי לכלל חבל הארץ שהיא תעסוק בהיבטי השיקום. זה לא הולך להיות סיוע אד-הוק או לתת איזשהו מענה לפתרון מיידי כאן ועכשיו, אלא באמת לייצר תוכנית רב שנתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה בעצם אומר לסיון: ברור שמה שראית עד עכשיו זו התחלה, זה גישושים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני נמנע מלהשתמש ברטוריקה ברור או לא ברור, אני אומר שלפי מה שאני מאמין ומכיר, זו כרגע המציאות, בסדר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזו זהירות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עוד משהו לגבי הנכונות, קצת דיברת על זה, סיון, או הקשב או תשומת הלב שאנחנו צריכים לתת אנחנו, הפקידים, לאותה תוכנית אשר מיועדת להירקם. אני חושב שדווקא תקומה, התהליך הסדור שנעשה בתקומה זו דווקא דוגמה מצוינת, או איזושהי ערובה לך, תושב הצפון, לזה שאנחנו במשרדי הממשלה מתייחסים בסופר רצינות. יכול להיות שזה גם מה שקרה לעיכוב של התוכנית לצאת לאור, אבל שוב, סלעית היא שותפה שאני עובד איתה כבר עוד מעט שנה בנושא, אני חושב שאנחנו מתייחסים בחרדת קודש, אני חושב שאנחנו מנסים להביא את כל המוחות הכי טובים שיש לנו במשרדי הממשלה וגם המוחות מהשטח שיבואו ויתנו לנו וישפכו אור על מקומות שאולי אנחנו לא רואים, בשביל באמת לייצר פה תוכנית שתעשה בסופו של דבר טוב, ובאמת תעמיד את חבל הארץ בחזרה על הרגליים. אני, בתור עובד אגף תקציבים חושב שהתוצר שהגענו אליו הוא תוצר טוב. אני די בטוח שהכוונה והנכונות והלקחים שהפקנו מתקומה יבואו לידי ביטוי בתוכנית של חבל הצפון. שוב, אני חושב שיש הרבה אחריות על המנהלת לבוא ולהוביל ולתכלל אותנו, משרדי הממשלה, בנושא הזה. אני מאוד – לא יודע אם אופטימי זו המילה הנכונה – מאמין שהדברים ייעשו בצורה הטובה ביותר. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אופטימי זו המילה הנדרשת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שוב, כמו ששמת לב אני מנסה להיות זהיר בכל דרך שאני יכול, אבל אני באמת מאמין שהלב והמחשבה במקום הנכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, תודה על הדברים שבאים מהלב. אני מבקש מליאור ואחר כך מיורם. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, צוהריים טובים. קודם כול נתחיל עם נתונים עדכניים, היום התפרסם בגלובס ש-60,000 עסקים נסגרו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בארץ? << אורח >> ליאור גור: << אורח >> כן, זה פי 1.5 משנה שבשגרה, זה מספר משמעותי. המשבר הזה, שהוא באמת משבר מאוד חמור, עיקרו בצפון ובדרום כמובן, הוא דורש פתרונות לא שגרתיים במחשבה מחוץ לקופסה. המשבר הוא משבר משמעותי, אם לא נעשה צעדים נכונים וטובים אנחנו נמצא את עצמנו ב-2025 עם יותר עסקים שנסגרו. אז הפתרונות ששמענו כאן ממשרדי הממשלה, להתרשמותי, האוריינטציה שלהם היא הרבה יותר לעסקים גדולים ובינוניים, רשות החדשנות או עידוד השקעות הון זה דברים שפחות רלוונטי לעסק קטן של תיירות או דברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ביקשת את המוחות הטובים, אז הנה מוח שלא התייעצנו, ואולי הוא טוב. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אוקיי אז אני ממשיך, אני חוזר על הדברים שהפתרונות ששמענו כאן הן יותר באוריינטציה של עסקים בינוניים וגדולים. קודם כול אנחנו מצטרפים לדברים של חברנו מלה"ב, כל הרעיונות שהם הציעו פה הם רעיונות טובים מאוד. אנחנו חושבים שעסק קטן שהיה סגור במשך יותר משנה, שהפגיעות שלו גם כן היא הרבה יותר גדולה, קודם כול מה שצריך לדאוג זה לפיצוי בפרק הזמן שאחרי שמסתיים מצב החירום. זה דבר חשוב שייאמר מכיוון שהחוק היום מאפשר לעסקים פיצוי כל עוד יש מצב חירום וגם בתוך הדבר הזה, כל עוד פיקוד העורף מגדיר את נסיבות החיים שם במקום הספציפי הזה ככאלה שמאפשרים באמת מתן פיצוי. אם הצפון ברוך השם חוזר לשגרה – הוא כבר חוזר לשגרה, אוטוטו מסתיים מצב החירום – העסקים האלה יישארו בלי שום פיצוי, שום זכאות לפיצוי על פי חוק. הפיצויים ששמענו כאן, המענקים ששמענו כאן ממשרדי הממשלה, הם פחות רלוונטיים, צריך לעסקים האלה, הקטנים יותר, לאפשר להם להרים את הראש. הרי אלו עסקים שאיבדו לקוחות, איבדו מוניטין, איבדו עסקאות, לוקח זמן לכזה עסק להרים את עצמו מעל המים ולהתחיל לעבוד. אם אנחנו חושבים על רציפות עסקית, כמו שנאמר פה, זה קודם כול מה שצריך לעשות. ברור שזה דורש תקציבים ושזה דורש דברים לא פשוטים, אם חשובים לנו העסקים הקטנים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני ברשותך רוצה, יש פה הזדמנות, יש פה אנשים שעוסקים בזה, אני מניח שהייתה נגיעה או מחשבה. אני לראשונה שומע שתקופת הכשרה או תקופת התאוששות, אבל מישהו מכם רוצה להגיב על העניין או להניח שאתם תדבר, תעסקו? כדאי לתת מענה. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> יש פה נציג של קרן הפיצויים שאולי ירצה להתייחס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זהו, שאני לא יודע אם זה דווקא מס רכוש ישירות. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> נעים מאוד, גיא ג'ורנו, סגן מנהל מס רכוש. לצערי אין לי פתרון לתת לו, עתידי, אחרי שהמצב יחזור לשגרה כי בעצם מכוח החוק של מס רכוש, אנחנו משלמים פיצוי כל עוד יש מצב מיוחד על ידי פיקוד העורף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אגיד לך מה, אוראל יספר לך שבתחום החקלאות כרם שלא גוזמים אותו יש לו נזקים עתידיים, אז גם כשמסתיים מצב החירום, מכירים במצבים מסוימים. ההשוואה היא לא טובה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שזו ספציפית בסוגייה הזאת היא השוואה לא טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה? פה הטענה שאדם פרטי שמחזיק עסק לוקח לו זמן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בסופו של דבר - - - של אותם עסקים קטנים. צריך גם לזכור את זה, בסדר? לא משנה מה הממשלה תתמוך ולא משנה כמה כסף ניתן, אם לא יהיו סועדים במסעדה, המסעדה לא תפעל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדי שיהיו סועדים צריך תמיכה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זאת נקודת המוצא שלנו שגם פעילויות הממשלה הן בסופו של דבר מוגבלות. וצריך גם לזכור שיש פה משרד מאוד משמעותי שלא נמצא פה, משרד הביטחון. אני אומר את זה בציניות, אבל בסופו של דבר ברגע שיהיה ביטחון בצפון, ומי שבסופו של דבר יפעיל את המסעדה אלו הסועדים. אז אני אומר שבגלל ההשוואה שלך לחקלאות שפה למעשה הנזק הוא אם לא קוטפים השנה אז הנזק הוא נזק מתגלגל, ופה נמצאת האחריות על הממשלה ועל מס רכוש לפצות את אותו אובדן הכנסות או הירידה בנכסים לא נכונה להשוות את זה למסעדה, לפלאפליה או חנות נעליים. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> סליחה, אבל מי שיפעיל את המסעדה בסופו של דבר הוא אותו בעל עסק עצמאי שהביא את הכסף שלו מהבית בשביל להשקיע במסעדה. הסועדים יבואו אחרי שתהיה מסעדה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא נכנסת כרגע לדיון הטכני, אני רק אומר שההשוואה, ההקבלה שלו לחקלאות היא במקרה הזה, לעניות דעתי, היא לא נכונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אז בהקשר הזה אני מסתפק לומר שהעיקרון דומה לא בטווחי הזמן. ברור שבחקלאות זה שנים או חודשים ארוכים, ופה מדובר על שבועות או חודשים מועטים. אתה בעצם נותן איזשהו צ'אנס, איזשהו חיבוק, איזה רשת ביטחון לבני אדם, לא לצמח, בעניין הזה. שווה לדבר על זה. תרצה עוד נושא אחר? << אורח >> ליאור גור: << אורח >> רק להמשיך את דבריך וזו נקודה חשובה. המדינה כבר הכירה בצורך הזה לתמוך בעסקים, בתמיכה במילואימניקים, משרתי מילואים בעלי עסקים נותנים להם תמיכה חצי שנה אחרי שהם השתחררו מהמילואים, חצי שנה אחרי. אז בסדר, הרציונל הוא הרי ברור, אי אפשר להתווכח איתו, העסק צריך תמיכה בזמן הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מציע לא להרפות, בתפקידך בוודאי, ותנסו לראות עם משרדי הממשלה איפה ואיך אפשר לתת את אותה רשת ביטחון. אני רוצה ברשותך לעבור הלאה. הנושא הוא חיוני. יש לנו את יורם, נציג קיבוצי השמינייה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> גליל עליון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם כי צריך לומר שהשמינייה הם במועצה האזורית גליל עליון, אבל אולי גם במועצות אחרות ישנם ישובים שלא פונו אבל בקו העימות. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אני אעשה את זה בקצרה ואני אתן קצת רקע. בתחילת המלחמה המדינה ביתרה אזור, הפכה אזור לרצועת ביטחון, חלקו מפונה, המדינה פינתה חלק מהאוכלוסייה ואת חלקה השאירה. בעצם הפכנו להיות צמודי הגדר והשכפ"ץ של המדינה, אני מדבר קו עימות. אני חייב להגיד לכם שקו עימות לא מוגדר בשום מקום. קו עימות זה סוג של תואר היסטורי של יישובי קו העימות. בפועל פינו אוכלוסייה עד 3.5 קילומטרים, לאחר מכן אישרו סבסוד סיוע במיגון עד חמישה קילומטרים ובעצם כל ההטבות שאנחנו מדברים עליהם מתרכזות בחמישה קילומטרים. אני חייב להגיד לכם שכשאתם מדברים על עסקים ואתם בטח מדברים על העסקים במקומות שבהם התפנו אנשים, צריך להגיד את זה, אבל יש את אלו שנותרו בקו החזית, אלו עסקים שביום אחד בהיר פשוט נסגרו, הם לא מייצרים, הם לא אופים, הם לא מוכרים, הם לא עושים כלום, פשוט העסקים נדמו. כל מה שעשתה האוכלוסייה שלא התפנתה, שלא פונתה, צמודי גדר, זה היה לדאוג לחייהם בלי קלישאות, פשוט לדאוג לחייהם. הטילים עפו מעלינו, כטב"מים עפו מעלינו ולא קרה איתנו כלום בעצם. עכשיו, אני לא מכניס אתכם לכל המערך של תחום חינוך והתחומים האחרים, אני מכניס אתכם לתחום העסקים. קודם כול אני רוצה להגיד לכם שלהוציא פיצוי לעסקים ביישובים האלו היה ויה דה לה רוזה, זה היה סיפור אדיר להוציא מהם פיצויים כי לא הכירו בהם. בא פיקוד העורף ואמר למדינה: אני מכיר עד 3.5 קילומטרים, מפה זה אתם. לקח למדינה זמן להיכנס לאירוע הזה, כולל קרן פיצויים, למרות שבסופו של תהליך, קרן הפיצויים די עזרו לנו. יש פה נציג נכון? אז אמיר ועוד חבר'ה טובים בסופו של תהליך עזרו לנו, אבל הם עזרו לנו באופן פרטני, הם ביקשו ממני שמות פרטניים של תושבים של עסקים, לא היה איזה משהו, איזו החלטה שהייתה נוגעת גם לעניין הזה. חוששני שבמה שקורה עכשיו בהתנהלות של התקציב והתוכנית של המדינה, עדיין אין הסתכלות דיפרנציאלית, אין הסתכלות נקודתית על קיבוצים ויישובים. שוו לעצמכם, אני בא מקיבוץ עמיר בגליל העליון, ששה קילומטרים מהגבול, יש שם עסקים שהם לא עבדו, לא הייתה פה אוכלוסייה. יתרה מכך, עיר המחוז, שלושה קילומטרים מזרחית ממני קריית שמונה, לא עבדה, לא פעלה, זו אוכלוסייה מפונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, יורם, אני רוצה להבין את הרציונל של מה שאתה אומר. הרי התוכנית לא הוצגה, אז מה בעצם אתה אומר? אני מצפה ש-? << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז תגיד למה אתה מצפה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אני מצפה שלא יבנו תוכנית באופן כללי שנקראת קו העימות או יישובי קו העימות, שבעצם אין כרגע תוכן לקו העימות – ראוי להגיד שאלקין אומר שהוא עובד על העניין הזה – אבל מה שאני מנסה להגיד זה שצריך ליצור במקביל בתוכנית הזאת סוג של טיפול נקודתי ביישובים הקטנים האלה, במרחב הכפרי הזה, שיש בו עסקים קטנים וצריך לדעת להתייחס אליו ברמה של סיוע, ברמה של לתת פושים לאנשים שלא עבדו כבר שנה, ולא להסתכל על זה כללי קו העימות, שדרך אגב, מוגדר עכשיו קו העימות עד תשעה קילומטרים, אין קו עימות תכלס. אני מקווה שאלקין יצליח להביא את זה לתיקוף. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> פורמלית יש שתי הגדרות לקו עימות, הגדרה אחת היא הגדרה של משרד האוצר שאומרת 0-9 קילומטרים, וההגדרה השנייה שהייתה רלוונטית עכשיו זו ההגדרה הצבאית. אלו היישובים שכפופים לפיקוד צפון, שהיו מונחים על ידי פיקוד צפון ולמעשה זה ההבדל. היישובים שלא בקו העימות היו כפופים לפיקוד העורף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, מכיוון שאנחנו עסוקים פה כרגע בתוכנית, התוכנית תצטרך להישען – כמו שכולנו מכירים תוכנית בדרום, בכל מקום בארץ – על איזשהו רציונל. הרציונל ייבנה על ידי מכיני התוכנית בין היתר. חברת הכנסת פרידמן תדבר? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני באתי רק כדי להוסיף. כמובן אני מתנצלת שהגעתי ככה, אנחנו בין דיונים. אני רק רוצה להזכיר שיש איזושהי סוגיה גם בצפון וגם בדרום לגבי החממות הטכנולוגיות שצומח שם סטרטאפ בנגב ובצפון אלו אותן חממות שקיצצו להן בהינף יד כמעט את כל התמיכה. המשמעות היא סגירה, המשמעות היא שהעסקים לא ירצו להשקיע שם, שהמשקיעים יברחו גם, ומדובר בתעסוקה איכותית, מדובר בקטר, אין מה לעשות, סטרטאפ הוא סוג של קטר. אסור לפגוע בחממות, לא בצפון ולא בדרום. יש לי גם רעיון מאיפה תביאו את הכסף – קרן העושר בדיוק מגדירה את הנושא הזה, עידוד תעסוקה בנגב והשקעה באנרגיות מתחדשות, ואפס שקלים הגיעו גם לנגב וגם לצפון בשנה הקודמת, וכרגע 210 מיליון שקלים על הפרק, אני מבקשת שתבדקו את הכסף הזה ותפנו אותם לטובת הנושא הזה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אפשר שניה לחזור על מה שאמרת? כי לא כל-כך הצלחתי להבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על קרן העושר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא על קרן העושר, על התקציבים שלא הגיעו לנגב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מקרן העושר את מתכוונת שלא הגיע? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. קרן העושר יש לה שתי מטרות, הכסף שלה צריך להגיע לשתי מטרות על פי חוק, אחד אנרגיות מתחדשות, שתיים עידוד תעסוקה בנגב. בשנה שעברה, 110 מיליון חולקו מקרן העושר – הקרן לאזרחי מדינת ישראל שכולם יודעים שזו קרן העושר – אפס שקלים הגיעו או לנגב או לצפון. זה הלך למטרות חברתיות ראויות. זו לא המטרה של קרן העושר, זה לא מה שמוגדר על פי חוק. השנה 210 מיליון שקלים עומדים על הפרק. אפס שקלים כרגע מתוכננים להגיע לנגב או לצפון לעידוד תעסוקה או אנרגיות מתחדשות בצפון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אבל מתוכננים להגיע כ-15 מיליארד שקלים מקופת המדינה, אני לא מצליח להבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת שאם יש לכם קושי לתמוך בחממות האלה, כי העובדה היא שהודיעו להם שמקצצים להם, ב-2025 לא תהיה תמיכה כמעט. אז תבדקו רגע את התקציב הזה של קרן העושר, שמיועד ספציפית לדברים האלה, ובוא ננסה לעזור להם. עזוב את ה-15 מיליארד, אני לא יודעת מה אתם מתכננים איתם, לא ראינו תוכניות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שכל הדיון נסוב סביב העניין הזה. אני חושב שבסופו של דבר ברגע שהתוכנית תוגש אז נדע גם להגיב עליה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למצוא את המקורות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התוכנית הזאת מה היא כוללת? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כמו התוכנית שהגשנו בתקומה. היא כוללת הכול, חקלאות, תעשייה, מסחר, תיירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יסמין, בעוד מספר שבועות התוכנית תעבור והיא תגיע אליו ונדבר עליה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה, רק שאנחנו שנה וחודשיים אחרי האירוע וזה שעדיין אין תוכנית, זה גם קצת הזוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, תודה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות, באמת, תוכניות באוויר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתנו גם חבר הכנסת דנינו שיצטרף כשהוא ירצה. דוד זיגדון? << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> היי, אני דוד זגדון, מנכל מכון המחקר מיגל, אנחנו יושבים בתל חי וקריית שמונה כמו שאתם מכירים. יש כמה דברים, ראשית מי שמפעיל את המסעדות הם בעצם סטודנטים. אני מכיר לא מעט בעלי מסעדות שהיו שמחים לפתוח אותם כי יש תיירים, אבל אין סטודנטים שיפעילו אותן, אין מלצרים, הם לא יכולים להפעיל אותם. אני חושב שהסטודנטים זה אחד הדברים החשובים באזור, בעצם גם להחזיר אותם וגם לראות איך נותנים להם תמיכה כדי שהם יחזרו, כי זו באמת אחת הבעיות הקשות. גם סטרטאפים אם אנחנו הולכים על הסטרטאפים שקמו, ה-80 סטרטאפים שהזכירו כאן, בלא מעט מהם עבדו סטודנטים במעבדות, ובמסעדות עובדים סטודנטים וזה בעצם מה שמפעיל את כל הסיפור הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש צפי מתי תל חי תחזור? << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> תל חי עובדת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והסטודנטים? << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> תל חי פזורה בכל הארץ, אבל אני חושב שיש כאן איזשהו עידוד. סטודנטים שכרו דירות בתל אביב כי הקמפוס עבר לתל אביב, אז צריכים לעודד אותם לחזור ואני חושב שהסטודנטים זה מנועי הצמיחה. זו גם אוכלוסייה עתידית חזקה, בתקווה שסטודנטים במחקר, בעיקר תואר שני, דוקטורנטים, שיחזרו לאזור. אלו בעצם התקווה של האזור, אלו מנועי הצמיחה גם לסטרטאפים, גם לעסקים היומיומיים, גם לעסקים הקטנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם לחינוך, אני באה מדיון על החינוך שגם שם דיברו על הסטודנטים של תל חי שעוזרים. << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> נכון, זו הבעיה השנייה שאני רוצה לבוא ולהגיד. תראו, אני מדבר עם המון חברות הייטק ויש איזו רומנטיקה לבוא לצפון, ובוא נקים את העסקים בצפון, ובוא נראה אם נפתח שלוחות בצפון. אחת הבעיות הקשות – ובעצם מה שחידדה לנו המלחמה הזאת – זה בעצם עולם החינוך. נכון שזה לא כאן, אבל הרבה מאוד אנשים הבינו שהחינוך בהר וגיא בדפנה הוא לא כל-כך טוב כמו החינוך בעמק יזרעאל, ואני לא מדבר על רמת השרון ותל אביב. וכאן, שוב, אלו דברים שהכול ביחד אם רוצים לבוא ולהסתכל בהם, אם רוצים לפתח, שאנשים יראו עתיד, יראו שינוי, אז זה להשקיע באמת במצוינות. גם בחינוך, להתחיל ללמד ילדים בגיל תיכון – היום ההשכלה הגבוהה דורשת כמה לימודים באנגלית וכמה קורסים באנגלית, נדמה לי חמישה קורסים באנגלית שצריכים לעשות בלימודי מדעים – להתחיל להשתמש באנגלית בלימודי מדעים, וכל מיני אתגרים. אני מדבר על צמיחה, אני לא יודע לדבר על הישרדות, מה שיש כאן הישרדות שהחבר'ה דיברו, סבבה, אני פשוט לא יודע, אין לי פתרונות להישרדות, אבל כדי לתת צמיחה אפילו ביום שאחרי, בעוד חודש בעוד חודשיים, זה להחזיר סטודנטים, להגדיל את כמות הסטודנטים, האוניברסיטה צריכה לעבוד, הנושא של החינוך צריך להיעשות. בכל מקום בעולם חינוך והשכלה מביאים צמיחה, גם סטנפורד ככה התחילה, חור, הקימו אוניברסיטה, יש צמיחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לכם איזושהי תוכנית איך להחזיר אותם? יש לכם רעיונות? << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> א' לפחות תואר שני שעושים אצלנו במיגל, אנשים עם תואר שני. אנחנו הגדלנו להם את המלגות, לשמחתי הרבה, אני יכול להגיד, שגם משרד האוצר, גם משרד המדע והחדשנות והטכנולוגיה, אז במיגל נתנו לנו סיוע לתת מלגות לסטודנטים, לפחות לתואר שני שיחזרו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה עובד? << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> בוודאי שעוזר. סטודנטים שמפונים, אנחנו שכרנו להם דירות. נניח אם הם פונו עם המשפחות, אז אנחנו שכרנו להם דירות שלפחות יבואו חלק מהשבוע לעבוד במעבדות שלנו. גם בקצרין, גם בראש פינה, גם בעפולה. עשינו פעילויות כדי שהמחקר ימשיך להיעשות כמה שיותר בצפון. פתחנו מחקר חדש באזור צח"ר שהמחקר יימשך. אחלה מעבדות, לדעתי אנחנו עוד מעט כשנחזור למעבדות בקרית שמונה בשמחה, זה מקום טוב לעודד חברות סטרטאפ לבוא לעבוד. יש שם את כל התשתיות שהשקענו, אין לנו תמיכה לנהל את זה, להשכיר את זה, ואני חושב שחבל. אתם מוזמנים לבוא לראות מה עשינו שם, באמת קוסמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דוד, תודה. << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> באמת עשינו קוסמות, אבל אני חושב שחינוך ולהסתכל על הסטודנטים באמת ככוח כלכלי מניע בצפון. 5,000 סטודנטים זה לא עניין של מה בכך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אז זה החיבור לנושא הספציפי הזה. כמובן שנושא חינוך, רווחה, ביטחון, נושאים נוספים על העיסוק שלנו. אבל ההקשר הכלכלי של המושכלים זה בהחלט רלוונטי. << אורח >> זיו עסור: << אורח >> אני אשמח להגיד משהו על הנושא של חינוך וצמיחה. אני זיו עסור, אנליסט בכיר בחממת i4Valley וגם דוקטורנט לכלכלה אז הנושא קצת מוכר לי, ותזה של מישהי שעשתה ביחד איתי, חברתי ללימודים בתואר שני, על איך מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה יכולים להשפיע ולהביא אוכלוסייה איכותית וחלק מזה כמנוע צמיחה, היא הראתה שבלי המשך הם לא יישארו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תעסוקה? << אורח >> זיו עסור: << אורח >> כן, בלי המשך. זאת אומרת, סיימת, הבאת את המוחות, הבאת את האנשים, לימדת אותם, חינכת אותם, אבל בלי שיהיה להם למה להישאר שם – נהדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ופה זו השקעה בהייטק. << אורח >> דוד זגדון: << אורח >> אני רוצה להגיד, תראו, אנחנו מדברים על צמיחה. מיגל קלטה בשנה האחרונה ששה חוקרים חדשים, זה המון. מכון ויצמן קולט בערך שמונה בשנה. קלטנו ששה חוקרים חדשים, כולם ישראלים, אחרי פוסט דוקטורנט ארוך בארצות הברית חזרו לארץ. ששה חוקרים ראשיים, זה בעצם עוד בערך ממוצע 5-6 אנשים בצוות המחקר, תעשו את המכפלות, אנחנו מדברים על 42 משפחות שהולכות להגיע לצפון. יש רצון להגיע לצפון. יש רצון, יש יכולת, אפשר לשמר אותם. מה שדיברה סלעית על הקמת 80 סטרטאפים, עשינו ואנחנו נמשיך לעשות את זה. צריכים להשקיע בצמיחה, בסטודנטים, באותם סטרטאפים, זה יהיה, אין ויכוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. ברשותכם אני אנסה לסכם. בראשית הדברים לפרוטוקול, ביקשתי ממשרד רוה"מ לתת דיווח על שני נושאים שהם חשובים ועומדים על סדר-היום של הוועדה. אחד, התקציב ליישובי עוטף העוטף, כמו אופקים, מרחבים, נתיבות, היישובים העורפיים של מועצות העוטף. בימים אלו מתקיימת במשרד רוה"מ עבודת מטה הממפה את המענים לדרום, במסגרתה ייקבעו אילו ישובים יקבלו מענה וכן גובה התקציב. אני מבין ש- - - אני מקווה. ונושא שני, אחר לגמרי, חיוני מאין כמוהו. הניצולים שלא יחזרו ליישובי העוטף. בנושא הזה התקיימה בזמנו עבודת מטה, הוצגה למנכ"ל משרד רוה"מ ולמשה אדרי, ראש המנהלת לשעבר, הנושא הועבר לאחריות מנהלת תקומה מתוך הבנה כי נדרש מענה הוליסטי מקצה לקצה ולא מענה נקודתי. אלו שני נושאים שכמובן נעקוב אחריהם והם חיוניים. הנושא הראשון ביחד עם חוק תקומה שאני מקווה שיתקדם מאוד בשבועות הקרובים בכנסת יוכל לשחרר את התקציבים המוקפאים. לגבי הפגישה הזאת, אז ראשית אני מודה לכל מי שהגיע מרחוק ומקרוב, מי ברגל מי ברכב. מוקיר, כמו כולכם, את מי ששהה במרחב, בוודאי עם מדים אבל בהקשר שלנו ללא מדים, אזרחים. ולמי שרואה את משימת – אני לא רוצה להקטין – חייו, לדור הקרוב, בשיקום, פיתוח והחזרת השמחה למקום. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אם אפשר לבקש שהגופים ישבו איתנו, עם לשכת ארגוני העצמאים ועם עוד ארגונים פה מטעם העצמאים, העסקים הקטנים והבינוניים שגם הם ייכנסו לתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך זה באמצע הסיכום? דברי איתם. אוראל דיבר על מוחות, אני שמעתי היטב, מוחות הטובים. אני מוכן לא להיעלב בשמך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> חלק מהטובים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלק מהטובים. הוא מנומס, הוא שומע כל אחד ובדרך כלל גם בקשב. אז אני אומר שהוועדה מודה על הכנת התוכנית שהוצגה והוועדה מוקירה את שיתוף הפעולה בין הממשלה למגזר האזרחי, שבאה לביטוי בתוכנית שבה היו משולבים גם ממשלה, רשויות מקומיות, ג'וינט, אלקה ואת התוצר אנחנו נראה. הוועדה מצפה להחלטת ממשלה מהירה שתיגע בסוגיות השיקום והפיתוח של כלכלת הצפון. אנחנו מצפים שהתוכנית הרב שנתית תעמיד תקציב שיתאם את היקף הצרכים ובאופן דיפרנציאלי את כלל המרחב הגאוגרפי הרלוונטי. הוועדה תשוב לבחינת התוכנית בין היתר את שאלת היקף התוכנית, הדיפרנציאליות, הנגישות של רשויות ועסקים לתקציב כך שלא יישאר תקציב לא מנוצל, השקעות לטווחים הקצרים לצד הטווח הארוך, ביסוס תחום החדשנות, מענים לעסקים קטנים וחיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה כמנוע כלכלי. אני מודה לכולכם, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:49. << סיום >>