פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 79 ועדת החוקה, חוק ומשפט 08/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 532 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ה (08 בינואר 2025), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, של ח"כ חנוך דב מלביצקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר קארין אלהרר אברהם בצלאל טלי גוטליב מתן כהנא חנוך דב מלביצקי גלעד קריב חברי הכנסת: משה סעדה מוזמנים: נוי חסון גורדון – עו"ד, ראש אשכול חקיקה, משרד המשפטים שירה עמנואל – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יוסף יקיר – מתמחה, משרד המשפטים עמית בכר – עו"ד, ראש לשכת עורכי הדין אושרת תגר – עו"ד, מנכ"לית לשכת עורכי הדין תומר יזדי – רו"ח, סמנכ"ל כספים, לשכת עורכי הדין ורד זייטמן – עו"ד, יועצת לראש לשכת עורכי הדין ארז צ'צ'קס – עו"ד, יו"ר מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין עמית סבג – עו"ד, ועד מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין ארקדי אליגולאשוילי – עו"ד, ועד מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין צ'רלי אלימלך – עו"ד, ועד לשכת עורכי הדין, מחוז ירושלים רומי קנבל – יו"ר מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין עדי ימין חי – עו"ד, מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין שירה ניר – עו"ד, מחוז דרום, לשכת עורכי הדין דוד טובול – עו"ד, יו"ר הוועדה הפלילית, מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין ד"ר מיטל פינטו – יו"ר משותפת של פורום המרצים למשפטים, מכון זולת גליה שרף – עו"ד, אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה מעין אבנברג – עו"ד, אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן נועה ברודסקי לוי רכז תחום פרלמנטרי: אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, פ/3787/25 כ/1075 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו בהצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה-2024. בדיון הקודם עברנו על הנוסח שהכין הייעוץ המשפטי . << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הדבר האחרון עליו התחלנו לדבר זה נושא הקיזוז, סעיף 95(ב1). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (ב1) כספים שיש להעבירם למחוזות לפי סעיף קטן (ב) לא יהיו ניתנים לקיזוז על ידי הלשכה אלא בהסכמה. דיברנו על זה. אני לא חושב שצריך להרחיב יותר מדי בנקודה הזאת. לדעתי זה נושא די פשוט. בסופו של דבר מאחר ואנחנו כן יוצרים כאן איזשהו שינוי באיזון הכוחות, גם דיברנו על זה בדיון שעבר, על הנושא של ההבדל בין הגוף המרכזי לבין המחוזות ואנחנו יוצרים איזושהי חלוקה ונוסחה וגם נותנים אפשרות לשנות אותה ולכן לא יתכן שבגלל העובדה שהגבייה – הרי באופן תיאורטי היינו יכולים לקבוע שהגבייה תיעשה במרכז לגביית קנסות או בגוף כלשהו והוא יחלק לפי הנוסחה ואז ברור שאף אחד לא יכול לקזז - נעשית ומתבצעת על ידי הלשכה המרכזית, לא להעניק לה איזושהי זכות עודפת. כמובן שאפשר וצריך ויכול להיות שגם יהיה מוסכם שחלק מהשירותים ניתנים על ידי הלשכה המרכזית למחוז ואז המחוז יעשה סיכום בין אם זה דיור, בין אם אלה עובדים מסוימים, בין אם אלה שירותים אחרים. לכן חשוב שהקיזוז יהיה רק בהסכמה אבל לא לייצר כאן איזו מציאות שבגלל שהגבייה או הנכסים נכון להיום, הנכסים של כלל הלשכה, נמצאים בידיים לא בשליטה של הלשכה המרכזית, אפשר יהיה לקחת ולקזז סכומים בשיקול דעת חד צדדי. נראה לי סעיף די פשוט. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> רק לגבי ה"בהסכמה" בסוף הסעיף. פעם כתוב בהסכמה ובהמשך כתוב בהסכמת הוועד המחוזי. כדאי שזה יהיה אחיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהסכמת המחוז. אני לא רוצה להתערב למחוז מי האורגן המתאים. כדאי לציין בהסכמת המחוז. << אורח >> קריאה: << אורח >> מחוז, זה אומר ועד מחוזי. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש יו"ר הוועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. יושב-ראש הוועד המחוזי. זה סוג של רשות מבצעת. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> סמנכ"ל כספים, לשכת עורכי הדין. אני רואה בסעיף הזה כמה וכמה בעיות כאשר הראשונה בהן היא שהפכו את הלשכה הארצית למחוז נוסף וגם לא כמחוז גדול אלא כמחוז קטן, הוא מקבל שביעית ונעלם והשאר, הם מתחשבנים בשש שבעיות איך שהם רוצים, לפי גודל וכולי. אם כן, הגדולים כן מקבלים יותר והקטנים פחות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא מדבר על סעיף הקיזוז. אתה מדבר כרגע על כלל הסעיפים. לא, זה בסדר, אני אתן לך להציג אבל רק נחדד על מה אתה מדבר כדי שנבין. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> יש דבר נוסף שזה יגרום לו. התוספת השיורית היא 150 אחוזים מפעולות החובה, אם מחוז יגיד שהוא צריך יותר כסף לאתיקה, לפעולות חובה, הוא ירוויח מזה פעמיים, הוא יקבל את פעולות החובה ישירות אליו ולאחר מכן הוא יקבל גם שש שביעיות מ-150 האחוזים הנוספים על אותן פעולות חובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אין אף מחוז שיקבל שש שביעיות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לא משנה. המחוזות יקבלו שש שביעיות. הדבר הנוסף שאני רואה כאן כבעיה זה שימוש בעודפי תקציב בשנה לאחר מכן למה שרוצים במחוזות. גם זאת אפליה. במחוזות כן, בארצי לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, גם בארצי, רק צריך הסכמות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הדבר יגרום לכך שכסף סטטוטורי ידרשו יותר, יישאר כדי שיישארו רזרבות ובשנה הבאה הם יכולים לעשות עם זה מה שהם רוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אתה מצביע על בעיה במנגנון שאני חושב שאין מנגנון מושלם אבל אני חושב שאתה צודק שבעקרון החוק כאן לא קובע ללשכה ולמחוזות כמה כסף הם יוציאו לפעולות סטטוטוריות, הפעילות של סעיף 2 שבתוספת. אנחנו לא קובעים. אנחנו היינו יכולים לבוא ולהגיד בשיעור שלא יעלה על 100 שקלים לעורך דין. זה נכון תיאורטית למרות שכרגע לפי התחשיבים שאנחנו עשינו, הצעת החוק הזאת אמורה להביא להוזלה בדמי החבר של כ-50 אחוזים, של 45 אחוזים, תלוי איך סופרים. מחר בבוקר אתם יכולים להגיש תקציב. עקרונית אתם סוברניים לעשות את זה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אבל אנחנו נפחד לתת כסף לפעולות חובה כי זה ישר משליך ל-150 אחוזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שאתה אומר כאן עכשיו זה מזעזע. אתה אומר שאני לא אשקיע כסף בפעילות חובה למרות שאני מקבל מזה תוספת גם אצלי של שביעית כי זה מגדיל את התקציב למחוזות. זאת אומרת, אתה תכניס שיקול זר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני רוצה תקציב אמיתי. אני לא רוצה תקציב עם שומנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהצבעת גם על היתרונות וגם על המעט חסרונות שיש בשיטה אבל אני חושב שיתרונותיה עולים על חסרונותיה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בשביל תקציב עמיתי יש גם את יושבי-ראש ועדת האתיקה, יושבי ראש השיפוט המשמעתי, בית הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אלה האנשים שמאשרים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> עוד גורם שצריך לאשר ויתקע את כל הלשכה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> למה שיתקע אותה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חלק הדברים שאתה מציין, בעיניי זה מה שנקרא לא באג אוף פיצ'ר וחלק מהדברים בהחלט אכן תהיה סכנה – וחנוך, כדאי שנהיה מודעים לה – שהמחוזות והלשכה חלילה וחס יעשו יד אחת ויגדילו - - - << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> חס וחלילה נהיה מאוחדים ונעשה יד אחת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני בעד שתהיו מאוחדים, מאוד מאוד, אבל אני לא בעד שתהיו מאוחדים להגדיל את העלויות באופן פיקטיבי של פעילויות החובה וכתוצאה מזה להעלות גם את ה-150 אחוזים הנגזרת וגם את זה. אכן יש סכנה לכך אבל יש מנגנוני פיקוח, יש יכולת להתערב ובמקרים קיצוניים, כמו שיכול להיות שנעשה ביום ראשון כאשר הלשכה פועלת בצורה מאוד מאוד משונה, הדלת פתוחה תמיד גם לעוד התערבות חקיקתית. צריך להבין שזה חלק מהשיטה. בסופו של דבר השיטה כאן נותנת אוטונומיה ללשכה - עד שהחוק השני שלך על הוולונטרית יעבור בעזרת השם - לקבוע את העלויות, כמובן עם האתיקה של האתיקה, של בתי הדין של בתי הדין וכדומה, יש לה אינסנטיב מסוים להגדיל שם הוצאות כי היא מקבלת 150 אחוזים עליהן בכסף תוספתי שעבור הלשכה והמחוזות זה כסף כביכול לא צבוע, אפשר לעשות איתו מה שרוצים. יש לזה סוג של בעיה אבל אני חושב שיחסית למצב הנוכחי זה ודאי שיפור משמעותי. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לכן לדעתי התוספת השיורית לא יכולה לעבור את ה-100 אחוזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שומע. או-קיי. לא יודע איך זה משנה את המציאות הזאת. אני לא מתנגד אלא פשוט חשבתי ש- - - << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אתה מדבר על התוספת האחוזית? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אם כן, אתה מקטין את התקציב? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> מקטין את התוספת האחוזית. בדברים שנוכל, מקטין פעולות חובה כמו שצריך. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> זה קשור. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> לא, ככל שתגדיל את פעולות החובה, תגדל לך התוספת האחוזית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ארז, נראה לי שאני מבין למה הוא מתכוון. אני אומר את הדברים ונראה אם אני משקף אותך נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> הוא לא רוצה שיגיד כסף למחוזות? לא הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אם אני מבחין נכון את מה שהוא אומר, הוא אומר תחזיר את הוועדות המקצועיות ותעשה תוספת אחוזית של 100. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לא. אני אקח מקרה היפותטי שקורה, שיקרה, כאשר יושב-ראש האתיקה יבוא ויאמר שהוא צריך עובד נוסף, שהוא חייב עובד נוסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה שתגיד לו לא? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה גם יגדיל לך את התוספת האחוזית. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אין בעיה. אני אומר לו כן, הוא יקבל את הכסף לפעולה הנוספת ואז אני חייב גם 150 אחוזים על הפעולה הזאת כתוספת שיורית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> כלומר, תוספת שיורית יותר חזקה מפעולות החובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לי מטרה, לפחות לי, לעודד את הלשכה להשקיע מה שצריך בפעילויות החובה. זאת מטרה. יצרתי לכם גם את התמריץ לעשות את זה. כמובן, כמו כל דבר, אם מגזימים – יש גם מנגנונים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני לא רוצה לגבות גביית יתר. אני רוצה לגבות מה שצריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אותך. אין בעיה. גם זה בידיים שלך. תבוא אתה כלשכה ותאמר לי שאתם הגדלתם והעמסתם ועשיתם את כל מה שצריך לסכום הבסיס וכתוצאה מזה סכום הבסיס גדל ל-20 מיליון במקום 12 מיליון או 15 מיליון. נניח. באמת עכשיו, בגלל שהגדלתם והעמסתם, צריך פחות תוספת אחוזית. זה בידיים שלכם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע שהסיכוי שזה יקרה שהוא יאמר שייתנו לו לגבות פחות כסף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנה, הוא אומר שהוא מבקש. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני מבקש את זה בחוק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש לי רק שאלה אחת. אם אני זוכר נכון אלעזר, בחוק יש הגבלה על העלייה שאפשר לעשות משנה לשנה בדמי החבר, נכון? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ההגבלה הזאת צריכה לחול גם כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא חלה. נכון. הם יוכלו לעשות את זה אבל בסביר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שהתרחיש הזה שאתם מפוצצים, לא קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אתה צודק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עוד דבר. קיבלתי העתק של טקס שהולכים לערוך, זה נקרא טקס ועידת הנשיאים, ועידת הנשיאויות, משהו כזה, הבנתי שהוא על תארים או תעודות שהוענקו לפני כבר חודשים רבים ועכשיו פתאום עושים טקס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מהר מהר לפני שתעביר את החוק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עם הרצאה בשכר, ארוחת ערב וכולי. אלה כאילו הנשיאים של הוועדות המקצועיות. זה בדיוק מסוג המקרים – אפרופו ועדות מקצועיות ואני בטוח שזה לא יקרה רק בנושא של ועדות מקצועיות – שהם דוגמה איך מנפחים. לכאורה יש לזה כאן כותרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של ועדה מקצועית ומרימים אירוע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> נשיאים, נשיאויות של הוועדות המקצועיות ותכל'ס שופכים כאן כמה מאות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ושלושה-ארבעה עובדים של הלשכה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> וזה סוג של כנס פוליטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עובדים שבאים ומספרים לנו שהולכים לפטר אותם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ולכן יש עם זה בעיה, אפרופו השיחה הקודמת שלנו. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> מה הבעיה? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> תומר, לגבי הנושא של הקיזוז, יש לכם הערה? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> זה ייצור מחנאות בלשכה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זה היה כנס שנדחה מספר פעמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת הייתה הערת שוליים ולא צריך עכשיו להיכנס אליה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, אם אפשר להגיב. זה היה כנס שנדחה שלוש פעמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, את לא ברשות דיבור. נכנסת כרוח סערה, תומר באמצע דבריו, מה קרה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, זה מה שאתם עושים. אתם מבזבזים כסף. אתם מבזבזים הרבה מאוד כסף. אם זה היה כסף שלך פרטי, היית נוהגת אחרת לגמרי. באנגלית יש ביטוי האומר כסף של אחרים וזה היחס שלכם לכסף של הלשכה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הבעיה שלי בנושא הקיזוז היא שהיום הלשכה הארצית עושה המון פעולות למען המחוזות ולאור החוק החדש בעצם תפצל אותנו, אני קורא לזה לשבעה גופים נפרדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הטיעון העקרוני. הוא עלה כבר כמה פעמים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הלשכה כנראה תבוא למחוזות ותאמר להם שהיא לא יכולה יותר לעשות עבורם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל המחוזות יוכלו לעשות את זה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> ואז הם יצטרכו יותר כסף. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> במקום שנעשה הכול במקום אחד, גם ייעוץ משפטי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם יסכימו לך. אם אתה נותן שירות למחוזות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> נקווה שיסכימו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם הם לא יסכימו, אל תיתן להם שירות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כעורך דין אני יודע שהם טוענים טיעון הפוך, שהגוף המרכזי לא נותן למחוזות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הם לא יודעים מה אנחנו עושים בשבילם. הם יגלו לאט-לאט. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> קח כדוגמא את ראשי הערים. ראשי הערים יכולים לעבוד עם החברה הכלכלית אם הם רוצים, והארצית יכולים שלא. למה הם עובדים? כי זה משתלם להם. תציע למחוזות דברים ואם הם ירצו, ייקחו חלק. אם לא ירצו, זו בעיה שלהם. אל תדאג להם. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> רק לציין שזכות הקיזוז זה לא אומר שהארצי לא יכול לדרוש מהמחוזות. הוא פשוט לא יכול לקזז. זה שלדוגמה לי קיזזו דמי שכירות, הוצאות שיפוץ בתוך מבנה, זה לא אומר שהם לא יכלו לדרוש ואז הייתי מנהל משא ומתן מה לשלם או מה לא לשלם. זה הרעיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושא ברור. תודה. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> להערתו של סמנכ"ל הכספים של לשכת עורכי הדין. הוא העלה שאלה חשבונאית שלדעתי שווה לשקול אותה ביחס לתוספת האחוזית. אם אני מבינה נכון, הוא דיבר על היחס שבין סעיף 95(ב1) לעניין תקציב שמקורו באגרות שהלשכה רשאית לגבות לפי החוק הזה שהן סכום קבוע וביחס לתוספת האחוזית במתחלקת באופן שווה בין המחוזות. הוא מציע שהבסיס יהיה יציב והתוספת תהיה לא יותר מ-100 אחוזים שמושווית לבסיס. בעצם החלוקה עודפת למחוזות בצורה שוויונית לא תהיה גדולה יותר מהצורך שלהם שמקבל ביטוי בסעיף 95(ב1). << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אבל זה אוקסימורון, החלוקה העודפת בצורה שוויונית. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> לא. זה לא אוקסימורון. זו ראייה חשבונאית. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> הוא רוצה יותר כסף באתיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא משנה כרגע. סכום הבסיס מחולק לפי הפעילות בפועל. יכול להיות שהיום שכר מצווה מתנהל בארצי ומחר בבוקר יעבור למחוזות. זה מתחלק פי פעילות בפועל. יכולים לעשות מה שרוצים ואני לא מתערב להם. התוספת האחוזית, בין אם גובה 150 אחוזים ובין אם גובה 100 אחוזים, איזה גובה שלא יהיה, מתחלקת לשש שביעיות. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שש שביעיות ושביעית. מה זה משנה עכשיו אם היא תגדל או תקטן לעניין החשבונאות? זאת רק שאלה כמה אני מוכן לספוג עליית דמי חבר. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> אם אני מבינה נכון. דמי בסיס שלא כוללים את התוספת האחוזית, הם בהתאם לצרכים, וזאת הערכה תקציבית, שהלשכה ומחוזותיה זקוקים לה לצורך ביצוע פעולות החובה שנקבעו בתוספת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה לב ליבו של החוק. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> למיטב הבנתי זה בדיוק מתיישב עם יוזם ההצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כן, מה ההבדל שתוספת האחוזית תהיה 100 או 150? << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> כאשר התוספת האחוזית היא גדולה מהסך שצריך לצורך ביצוע פעולות החובה, היא מתחלקת בצורה שוויונית למחוזות שלא בהכרח צריכים אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אם זה היה 100 אחוזים, זה אותו דבר. גם אם זה היה 30 אחוזים. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> יש כאן קיצוץ. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> התוספת האחוזית מגלמת בתוכה גם תקורות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> ... סטטוטורי הופך להיות וולונטרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הקשבתי לך ועכשיו נוי מדברת. התוספת האחוזית הזאת, אפשר לדון באמת למה היא 150 אחוזים ולא 100 אחוזים או פחות. בכל מקרה, החלוקה שלה, כלל החלוקה שלה והסיבה לכלל החלוקה שלה נדונו בהרחבה בדיון הקודם. לכן גם אם היא תהיה 100 אחוזים ותחלק שביעית ושש שביעיות, הכסף ללשכה הארצית יפחת בהתאם וכסף למחוזות יפחת בהתאם. אין לזה קשר חשבונאי. אני מודה שחלק מהסיבה לתוספת האחוזית כפי שהיא נקבעה כרגע נועד גם לייצר כאן איזשהו מעבר יותר קל ויותר הדרגתי. אני בהחלט מקווה, אני אומר את תקוותי – חנוך קצת יותר סקפטי ממני אבל כמו כל הצעת חוק בסופו של דבר זה שקלול של הרבה דעות – שבבחירות הבאות לראש לשכה, מתי שלא יהיו, ירוץ מישהו עם קמפיין ויגיד שביום שהוא נכנס הוא מעביר החלטה במועצה הארצית להקטין את התוספת האחוזית מ-150 ל-100 אחוזים. הלוואי. נותן לו את הכלי לעשות את זה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> בהסכמת כל המחוזות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. כל מה שהוא צריך זאת החלטת מועצה, שר וועדה והוא מקבל את זה מיידית. הלוואי שזאת תהיה האג'נדה, שהוא יפחית לכם את דמי החבר. אגב, בעבר היה ראש לשכה שעם זה הוא רץ והוא באמת הפחית את דמי החבר אלא שהוא עשה את זה לא במנגנון הזה. עכשיו נתתי לו מנגנון מאוד פשוט. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אנחנו לא מדברים על להפחית את דמי החבר. אנחנו פשוט לא רוצים שיהיה כסף שהוא לא צבוע לפעילות ועכשיו אפשר לעשות איתו מה שרוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל גם אם זה יהיה 100 אחוזים, זה יהיה לא צבוע לפעילות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הכסף לפעילות הוא 100 אחוזים והכסף לשאר הדברים, לזה נועד החוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שוב שלי אין התנגדות שזה יהיה 100 אחוזים. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אני כיושב-ראש מחוז סבור שזה אמור להיות 200 אחוזים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> ברור, כי הוא מקבל את יתר הכספים לעשות... אנחנו עושים את הכול. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אני לא מצליח להבין את הגישה כאילו המחוזות לא עושים שום דבר למען עורכי הדין. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מלחמות היהודים בלשכה. המחוז נגד הארצי. מה קרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמענו. אני שומע מהלשכה הארצית 100, אני שומע מהמחוזות 200, אנחנו אנשים של פשרות וכרגע אנחנו ב-150. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> על זה דיברנו גם בדיון הקודם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אמרתי פחות מ-100. << אורח >> קריאה: << אורח >> המחוזות אומרים 300. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. סיימנו את סעיף הקיזוז. הסעיף הבא. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הסעיף הבא, סעיף קטן (ג) בתוך סעיף 95, הוא הסעיף של החלוקה הפנימית בין המחוזות כאשר כאן השינוי שנעשה מהנוסח הקודם שהיה בפני הוועדה הוא הנוסח שבעצם מאפשר לראשי המחוזות בהסכמה פה אחד לשנות גם את הסכום הקבוע וגם את הסכום המשתנה. כאן החלוקה כמה אחוזים יהיו בבסיס, אדוני עוד לא קבע וכרגע זה נשאר פתוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אתה רוצה לומר כמה דברים לגבי הסעיף? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אין לי איזושהי הערה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבחינתי המטרה של הסעיף היא שאמנם דיברנו על הפחתה בדמי החבר בצורה משמעותית וגם לפי החשבון שאנחנו עושים, גם במחוזות וכמובן גם בלשכה הארצית, לדבר הזה יש משמעות תקציבית ואין ספק בכך. זה חלק מהמשמעות. אי אפשר להטיל תשלום סטטוטורי ואז לצמצם את התשלום הסטטוטורי ולצפות שלא יהיו לזה כל השלכות כי בוודאי צריכות להיות. המטרה היא שהפגיעה התקציבית תהיה יותר ממותנת ובסופו של דבר להסתכל קצת גם על המצב הקיים. במצב הקיים היום נוסחת החלוקה אומרת שיש איזשהו סכום בסיס שהולך לכל מחוז, אחר כך זה הולך לפי גודל. כך עובדת הנוסחה היום וכן נותנים איזשהו תעדוף למחוזות שאפשר לקרוא לזה פריפריאליות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש הגדלות ראש לשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חוץ מזה יש הגדלות ראש לשכה . נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין הגדלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סדר הדוברים למי שלא היה ברור הוא כזה שאני מציג, אחר כך חנוך מתייחס, אחר כך יהיו התייחסויות ענייניות לסעיף הזה מהנוכחים כאן. אנחנו עכשיו בסעיף (ג) ואנחנו מסבירים את כל הסעיף. הרציונל הוא לשמר את סדר הגודל ובגדול גם את העקרון כולל לשמור על העובדה שמחוז דרום וצפון ספציפית, הם גם קטנים באופן משמעותי וגם יש להם פריסה גיאוגרפית מאוד רחבה, ולכן נכון להיום, כמו בתחשיבים שהוצגו לדעתי בישיבה הראשונה שעשינו כאן, כאשר מחשבים פר ראש, חלקם אפילו מקבלים יותר מאשר דמי חבר, רק למחוז. לכן המטרה היא לשמר במידת האפשר את המבנה הזה. כמובן יהיה קיצוץ וצריך לוודא שהוא נעשה באופן שאיכשהו הוא מתכתב עם המציאות והוא נעשה באופן מידתי. אם כן, זה הרציונל של הסעיף הזה. לכן איקס האחוזים ואיקס אחוזים בגדול נועד לזה. האחוזים הם לא תיאוריה. אנחנו אמנם משתמשים באחוזים כי אנחנו כרגע עובדים על סכום ועל נוסחה, אבל אנחנו כן מתכתבים עם המציאות. בגדול סכום הבסיס היום, למיטב זיכרוני, שני מיליון לכל מחוז? 2.5 מיליון? << אורח >> קריאה: << אורח >> 2.5 מיליון. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. ממש לא. זה ירד למיליון ו-650,000. בשנה הנוכחית ראש הלשכה, בניגוד לשנים קודמות, הוריד למיליון ו-650,000. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היו לו הוצאות פרסום שהיה צריך להשקיע בהן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> כך הוא היה יכול להפלות בין המחוזות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> תומר, איך יתנהל התקציב החדש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, את לא מנהלת את הישיבה. עוד פעם אחת אני מוציא אותך. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> תוציא. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצאי בבקשה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> בסדר. תמשיכו לדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עלתה כאן טענה ואת מפריעה לי לברר אותה. << אורח >> עמית בכר: << אורח >> לא נתנו לך אתמול להטריל את השופטים? במופע הסהרורי שלך בוועדה לבחירת שופטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עמית, צא בבקשה. << אורח >> עמית בכר: << אורח >> לא נתנו לך להטריל שם, אז אתה מטריל כאן את המדינה? די. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עמית, תראה מה אתה עושה, במקום להיות לשכה מגשרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> עמית, למה נעלת אתמול את הדלתות של הלשכה? למה לא נתת לעורכי דין להיכנס לישיבת מועצה? אתה מספר כאן דמוקרטיה ואתה מונע דמוקרטיה בלשכת עורכי הדין. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אתמול לא נתת לנו להיכנס. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה נעלת את הדלתות של לשכת עורכי הדין? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> למה לא נתת לנו להיכנס? << אורח >> קריאה: << אורח >> המופע הסהרורי אולי היה אתמול במועצה או בלשכה. פשוט מגוחך מה שאתה עושה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זו הבריונות. אתה דיקטטור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סדרנים, אני מבקש להוציא אותם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה מדבר על דמוקרטיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> איזו דמוקרטיה? דיקטטור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה פשוט לא נורמלי. אני מבקש להוציא אותם ואם הם ימשיכו עוד פעם אחת, כשראש לשכה מתקרב כאן בצורה מאיימת אחרי שאומרים לו לצאת, הוא אמור להיות מורחק מהבניין. הסיבה היחידה היא מפאת כבודה של לשכת עורכי הדין. הוא לא מכבד את הלשכה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא שכח את מקומו. הוא לא מכבד את הלשכה. הוא פוגע בלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סדרנים, לא מקובל עלי שבן אדם, אחרי שהוא מורחק, עומד וצועק. קוראים מיד לאנשים ומוציאים אותו. יש גבול לכל תעלול. לא מוכן בשום פנים ואופן שתהיה כאן מסיבת צעקות כל פעם שמישהו שומע משהו שלא מוצא חן בעיניו. הבנתי כבר כמה וכמה פעמים שהלשכה זה מקום שהפוליטיקה בו לפעמים יותר חמה אפילו מאשר בכנסת. תשמרו על עצמכם. אני לא מוכן למופע הזה. אתמול עשיתם קרקס במליאת הלשכה, תשמרו שם את הקרקס שלכם. יש גבול לכל תכלול. שאלה מאוד פשוטה. מהו סכום הבסיס לתקציב 2025? שאלה חשבונאית והתשובה היא במספר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אבל אני רוצה להסביר אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני רוצה מספר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> איך אפשר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה לא רוצה להגיד לי מספר. תודה רבה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הכוונה לכל מחוז? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בשיא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רומי, את אמרת את שלך. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> תן לי להגיד לך את הסכום בשלושה משפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל סכום. יש טבלה, העברתם לי אותה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני רוצה להסביר את הרציונל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה אני אחפש את הטבלה או שאתה רוצה נאום פוליטי? תומר, תענה לו במספר. אתה איש המקצוע והמספרים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> שני מספרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או שתענה לי במספר או שלא תדבר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אלה שני מספרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שני מספרים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> מיליון ו-650,000 ועוד 400,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. מה זה ה-400,000? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> למי 400,000? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> החליטו לשים את זה בתוספת ראש לשכה כדי שיגישו תוכנית של אקדמיה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> באישור בלעדי. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> באישור המועצה כי היו התנגשויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני לא מוכן לדו שיח הצדדי. מי שידבר שלא בתורו, יצא. יש גבול לכל תעלול. אנחנו מנסים לחוקק כאן, מנסים לחוקק על בסיס נתונים, יש כאן אנשים שהחליטו להפוך את הלשכה לקרקס ועכשיו מנסים להפוך את הכנסת לקרקס. לא יקרה. מיליון ו-650,000 כסכום בסיס. 400,000 כמוחזקים על ידי ראש הלשכה. מה היה הסכום בשנה קודמת? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> 2.250,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, זה סכום שהיה בעבר בבסיס והשנה 2.250,000. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו עם ה-400,000 זה יוצא 2,050,000. << אורח >> קריאה: << אורח >> רשום 400. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אין 400. זה לשיקול דעתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבטל את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ב-2024 הייתה לכם הכנסה נוספת שלא הייתה בתחזית של תשעה מיליון שקלים. נכון? כך לפחות היה לפי מה שהצגתם. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> על מה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע על מה. יש לכם תחזית שאתם עושים בתחילת שנה ואז ביצוע בפועל. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> יש לנו עוד הכנסות. אני הראיתי את זה גם לחבר הכנסת. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל היו תשעה מיליון שקלים בשנת 2024 שכאילו נתתם תחזית הכנסות ל-2024 וביצוע בפועל ל-2024. היה הבדל של תשעה מיליון שקלים שהלשכה קיבלה יותר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> ממה? מדמי חבר? לא. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע ממה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> יש לנו מועדון צרכנות... << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא אכפת לי ממה. אני שואל מה קרה עם הכסף הזה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני אסביר לך. יש לנו מועדון צרכנות שלדוגמה מכניס ארבעה מיליון וכל הארבעה מיליון שקלים יוצאים בחזרה לסבסודים לטובת עורכי הדין במועדון צרכנות. יש לנו גישור, מכניס 1,800,000 אבל הגישור עולה 1,700,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר שהתשעה מיליון האלה הם כביכול במשק סגור? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> יש לנו מדרשה – 2.2 מיליון אבל המדרשה עולה 3.3 מיליון. זאת אומרת שכל הכסף הנוסף שאתה מדבר עליו הוא כמו משק סגור, הוא מממן פעילויות והוא לא נשאר לנו בידיים. זה לא רווח שהולך לרזרבות. הלשכה מחזירה את כל הכסף לחברים בחזרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה על השאלה ועל התשובה. זה רק מראה שהטענה כאילו קיצוץ התקציב ימנע יכולת לעשות פעילות, זה רק מראה שזה לא נכון. אפשר וצריך לדעתי לנהל יותר ויותר פעילויות כמשק סגור ומבחינתי שגם יהיו מוקד רווח. אין לי בעיה. אני רק אומר שמבחינת האחוזים, תקנו אותי אם אני טועה מבחינת המספרים בלבד, אם אנחנו מדברים על תוספת של 50 אחוזים, בעצם הסכום שעליו מדובר כאן לחלוקה למחוזות שהוקצה לפי הכלל של השש שביעיות אמור להיות, כמה? אפשר לעשות את החשבון. עשינו אותו באחד הדיונים הקודמים. לדעתי כ-20 מיליון. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 17 מיליון? יצא שזה 21 מיליון. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. פחות. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> 3 מיליון שהם שביעית הולכים ללשכה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בערך 17 מיליון. 18 מיליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסכום הכללי היה כ-21 מיליון. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בין 17 ל-18 מיליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, מאחר שזה נוגע בעיקר למחוזות, אני אשמח לשמוע את עמדתם ונשתדל להתחשב כי בסופו של דבר הנקודות רלוונטיות בעיקר לכם. אם אנחנו מדברים על 18 מיליון, אם נדבר על סכום בסיס של שני מיליון שקלים למחוז, זה יוצא 12 מיליון ואז זה יוצא שאלה 60 אחוזים. אני מחשב בראש נכון? << אורח >> יוסף יקיר: << אורח >> 66 אחוזים מ-18. שליש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, שליש. 66 אחוזים. אני אומר 60 אחוזים ואם זה יוצא 60-40 - זה בערך משמר, זה אפילו קצת מגדיל יחסית למיליון ל-1.650,000 וקצת מקטין יחסית לשני מיליון. אם ה-60 אחוזים מחולקים באופן שווה ו-40 אחוזים מחולקים לפי ראש - - - << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה גם מתחשב בגודל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מתחשב בגודל ונותן את סכום הבסיס לכל מחוז. אני מזכיר עוד דבר. יש עוד סכום בסיס לכל מחוז שהיום אנחנו לא מחשבים. למעשה בנוסחה הזאת, יכול להיות שלזה רומי מתכוונת, יש למעשה סכום בסיס של כמיליון שקלים שכבר נמצא בפנים במסגרת פעילות הבסיס או שני מיליון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> של האתיקה ובית הדין המשמעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. שחלקו יותר גדול. זאת אומרת, מחוז מרכז, איפה הטבלה? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> 1,400,000. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ניקח לדוגמה את מחוז מרכז. בסכום הבסיס שלו אמור לקבל 1,250,000 בגין האתיקה שלו בהנחה שהאתיקה תישאר על כנה ועוד כשני מיליון שקלים לפי החשבון של הקבוע, ואת השאר הוא יקבל בחלוקה לפי גודל. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אנחנו אחד המחוזות הגדולים. אז זה שם אותנו במקום שהמחוזות הגדולים נפגעים בצורה יותר דרמטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כאשר עושים קיצוץ. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> מבחינה אחוזית אני חושב שהמחוזות נפגעים אותו הדבר. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> מה שחשוב – כמו שאמרתי בכל הדיונים הקודמים - שהפגיעה במחוזות אחוזית תהיה זהה. שלא ייווצר מצב שמחוז אחד נפגע אחוזית יותר גבוה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שקורה. לפי 60-40. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אלה האגרות? עליהן אנחנו מדברים? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתוך דמי החבר, מתוך סך דמי החבר שייגבו - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה זה (ב2)? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> (ב1) אלה האגרות ודמי החבר, הבסיס. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> (ב2) זה התוספת האחוזית? מתוך זה אתה רוצה לעשות 60-40? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שדווקא כאן צריכה להיות הטיה לטובת המחוזות הגדולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר שצריך 60-40 בגלל שיש את הבסיס של האתיקה שהוא שווה לכולם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. על מה שהם עושים חובה הם כבר מקבלים. כאן זה שיורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר 60-40. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה סביר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר לכם שבסופו של דבר אתם יודעים שבנושאים האלה יש הגיון גם לזה וגם לזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אלא אם כן תגידו לי למה ... << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שלכן צריך לקחת בחשבון שבאמת בבסיס באתיקה, כולם הרי יקבלו סכום בסיס יחסית די דומה אפילו לסכום הזה. אני לא בטוח ש-60-40 כי זה אולי טיפה יותר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> איפה ההתייחסות לגודל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ללשכה הארצית ההתייחסות היא לא לגודל כי אין אדם שחבר בלשכה הארצית ולא חבר באחד המחוזות. זאת פשוט קבוצה ריקה. בן אדם נמצא במחוז אחד, הוא לא נמצא במחוז אחר. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> בדיוק מה שאמרת. אין עורך דין שלא חבר בארצית אבל יש עורך דין שהוא כן חבר בתל אביב ולא חבר במרכז. זאת אומרת, אני נותן שירות ל-80,000 עורכי דין, אז לפחות כולם נותנים שירות ביחד ל-80,000 אנשים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשאתה נותן שירות ל-80,000 עורכי דין, אתה מסתמך, אמור להסתמך ואנחנו מקווים שתסתמך, על המחוזות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ולא להתחרות בהם. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בדיוק. לא להתחרות ולא לעשות כפל פעילויות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> בנייה בשבילכם, מחשוב בשבילכם. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> תומר, אתה לא עושה ייעוץ משפטי. אתה מקזז לי בתקציב. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני לא מקזז לך. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אתה מקזז. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לא. רק את דיני עבודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש להחזיר לדיון את יושב-ראש לשכת עורכי הדין. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בוקר טוב חבר הכנסת קריב. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הבעיה היא שאין לנו ברירה. התנהגות לא מכבדת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לכם ברירה. אני מבקש להחזיר אותו לדיון. עברו חמש דקות ואני מבקש להחזיר אותו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא חמש דקות. אתה לא היית כאן. הוא חשב שכאן זאת לשכת עורכי הדין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני פניתי ליושב-ראש הוועדה. אל תענה לי. חוץ מרוטמן אני צריך גם את מלביצקי וגם את סעדה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אותי יש לך אם אתה רוצה או לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל, רק שכינת אל אין כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה גלעד. אני אשקול את בקשתך בכובד ראש. << אורח >> קריאה: << אורח >> חבר הכנסת גלעד קריב, למה לא דאגת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדוני, צא בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הבן אדם אמר מילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הבן אדם אמר מילה. הוא פנה לחבר כנסת לא בתורו. שיצא בבקשה להירגע בחוץ. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> על מה ולמה? הבן אדם אמר מילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על הבלגן שקיים כאן בוועדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תגיד לו תהיה בשקט, את זה אני מקבל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משה, אני הזהרתי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עשרות אנשים דיברו כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, והוצאתי אותם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא. אנשים כאן השתוללו וכמעט תקפו אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. הוצאתי אותם. אתה צודק והוצאתי אותם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא אורח. פעם ראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משה, אתה עכשיו רוצה לדבר איתי 10 דקות על אופן ניהול הדיון? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא כבר יצא להירגע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כואבת לי הפגיעה שבו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נוסח היושב-ראש כפי שסוכם, 50-50. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> לא אמרנו 60-40? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אמרתי 60-40 לצד אחד, חבר הכנסת חנוך מלביצקי אמר 60-40 לצד השני והגענו להסכמות בינינו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> פשרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו אנשים של פשרות והסכמות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני שמח על המסחרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא מסחרה. אנחנו הסברנו למה זה. לא היית כאן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה 50-50 בקרדיט? על הרס הלשכה? מה סיכמתם? נראה לי שאנחנו קצת לחוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא לחוץ. אתה לא ראית את ההתנהגות שהייתה כאן כולל אדם שהוצא שבא לכאן ככה. השם ישמור. בכל מקרה, אני רק אגיד שראשי המחוזות, אני יודע שיש לכם את האפשרות לשנות את האחוזים האלה ואם תציעו – ואני מניח שתציעו ובהנחה שזה יהיה 50-50, אז אני מניח שתציעו – לעשות איזושהי התאמה של החלק שמחולק לפי גודל למחוזות עם הפריסה הגיאוגרפית או עם הקטנים במיוחד. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> הנתונים הדמוגרפיים. אבל אני כן מבקש לשקול עוד פעם את העניין של 50-50. ה-60 אחוזים מייצרים איזשהו בסיס מסוים שהיה קיים, כמו שאנחנו שומעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא מדויק. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> הוא לא מדויק אבל 50 זה מפחית באופן דרמטי את הבסיס של המחוזות. אולי 55 אחוזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נדון בזה בהמשך. סליחה, לא נדון בזה בהמשך אלא כרגע עמדתי היא 50-50. אני מודה שככל שנשתכנע, יכול להיות שבהסתייגויות נבוא בדברים עם המציע ויכול להיות שזה יהיה שונה אבל בסופו של דבר זה הטווח. אנחנו מדברים על הטווח הזה כאשר המטרה היא מאוד מאוד ברורה. אנחנו צריכים גם לשבת ולעשות את החשבון מה משמר באמת ובעיקר חשוב לי בקביעת הנוסחה הזאת לראות שהמחוזות – במחילה מכבוד תורתכם – ודווקא המחוזות שלא כאן, צפון ודרום, חשוב לי לראות איך הם נפגעים פחות. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בגלל זה הבסיס של 60 אחוזים הוא חשוב. בגלל דרום ובגלל צפון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. נשב עם המספרים ויכול להיות שאתה צודק. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בגלל המחוזות הקטנים כי אחרת אתה שומט את הבסיס הכלכלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שיכול להיות שאתה צודק. נשב עם המספרים ויכול להיות שבנוסח להסתייגויות זה יתוקן בהתאם. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> כבוד היושב-ראש, דיברת על הסיפה ואמרת שזה מוגבל לנסיבות גיאוגרפיות-דמוגרפיות. אתה יכול להסביר את זה? אני לא רואה לעיני רוחי עוד סיבות אבל זה מוגבל רק לסיבות האלה שבהן אפשר לשנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להחזיר את כל מי שיצא. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> אם תוכל להסביר לי אם הבנתי את זה נכון. מה זה הגיאוגרפי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גיאוגרפי, פריפריה. בכל מקרה זה בהסכמה לא להגביל אותם. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אולי להרחיב את שי קול הדעת בהתאם למאפייניו והייחודיות של כל מחוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר וזה בהסכמה פה אחד, ברור ששיקול דעת לא סביר אתם לא תפעילו. אתם לא תגידו שמחוז עם יותר ג'ינג'ים או פחות ג'ינג'ים. אין לי בעיה להוריד את המגבלה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> אבל הסכמה פה אחד שוללת את היכולת לקבל החלטות. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> היא לא שוללת. מקדמת. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> היא שוללת לגמרי. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> היא מקדמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש לא להתפרץ. אפשר לבקש את רשות הדיבור. אנחנו בדיון ענייני על הסעיף ואפשר לסמן לי ואני נותן לדבר כמעט לכולם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לכתוב בין היתר בהתחשב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לכתוב בין היתר או להוריד. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אפשר פשוט להוריד את כל הסיפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נעשה סבב לגבי הסעיף הזה ואז נחליט מה עושים איתו. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> אני יושב-ראש משותפת של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה ואני כאן גם מטעם מכון זולת. אני רוצה לומר משהו מאוד מאוד בסיסי שאני חושבת שהרבה אנשים ונוכחים שיושבים כאן שכחו. הצעת החוק הזו מבקשת לשנות באופן מאוד מאוד יסודי את הארגון של הלשכה. אני חושבת שאף אחד לא יכול להכחיש שיש כאן הגבלה מאוד משמעותית בפעולה של המועצה הארצית. שינוי כזה צריך קודם כל להתרחש בזמן שבו אפשר לקבל תגובות מכולם והדבר הכי חשוב הוא שהשינוי הזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, אני אתן לך להמשיך אבל הערה לסדר. אנחנו בדיון בסעיפים כרגע. הצהרות עקרוניות על החוק, הפרק הזה חלף מזמן. אני אתן לך להתייחס אבל אני מבקש שתתמקדי בסעיף. אם תתני נאום כללי, זה בסדר, אני אגביל אותך בזמן. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא נותן לאנשים לדבר עד הסוף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככה, כי אנחנו בדיון ענייני שישי במספר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת השיטה. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> אני חושבת שאף אחד לא יכול לחלוק על זה שיש כאן שינוי יסודי. שינוי כזה, אם אתם לא רוצים לפגוע באינטרס ההסתמכות של כל עורכות ועורכי הדין שהצביעו ליושב-ראש הלשכה, שקיבל הרבה מאוד קולות, אם אתם לא רוצים לפגוע באינטרס ההסתמכות הזה – לכל הפחות במינימום של המינימום צריך לקבוע לחוק הזה תחולה נדחית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה אתם מלמדים באוניברסיטה? << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> הוא לא יכול להתחיל לפעול ב-2025. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא למדת את זה באוניברסיטה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> שבוחרים? איפה הייתם עם בנט עם אינטרס הסמכות של הבוחרים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בוחרים לכנסת. לא בוחרים לראשות הממשלה. תלמד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני מתחיל קריאות. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> מטעם האחים והאחיות לנשק למען הדמוקרטיה. אני אצטרף לדבריה של ד"ר פינטו אבל אני לא רוצה לתת נאום כללי. אני חושב שדווקא הסעיפים שמוכנסים כאן ביחס למתן זכות הווטו לראשי המחוזות לגבי פעולות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה סעיף של שבוע שעבר. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> כן, אבל הוא נכנס גם כאן. מתן הווטו הזה הוא בעצם כלי לקלקל את אפשרות או את היכולת של הלשכה לפעול כגוף שנבחר באופן תקין. זה פשוט כלי נשק לגדוע יכולת של הלשכה לפעול. זה מתקשר בחזרה לסעיף שדנתם בו בפעם הקודמת וזה סעיף 12 לגבי היכולת של חברים בכלל לקבוע לאיזה מחוז הם יצביעו. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הסעיף הזה ירד. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בעניין הסיפה עצמה. אינן סיבה לשמור את זה רק בהתחשב בנסיבות גיאוגרפיות ודמוגרפיות. יש כאן שיקול דעת של כלל יושבי-ראש המחוזות. צריך להרחיב את שיקול הדעת לרבות נסיבות דמוגרפיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר פשוט לכתוב נסיבות סגורות. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אפשר להוסיף "לרבות". << אורח >> קריאה: << אורח >> לא צריך "לרבות". אפשר למחוק את הסיפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם תחליטו בעצמכם. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> ולבטל את זכות הווטו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדוני, אתה דיברת גם על סעיף שנמחק וגם על סעיף שדנו בו לפני יומיים. אנחנו עכשיו בדיון עקרוני על סעיף אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, הוא לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אנחנו מדברים עכשיו על חלוקת הסכומים בין המחוזות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל גם כאן יש הסכמת כל ראשי המחוזות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוא דיבר על משהו אחר. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> לא, על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, תפסיקו את ההתפרצויות הללו. חלאס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה חייב להפסיק לעשות ישיבות ביום רביעי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> ניתן להוסיף את המילה "לרבות" או למחוק את הסיפה אבל להשאיר את שיקול הדעת של יושבי-ראש המחוזות, להוסיף למחוז כזה ואחר משיקוליו או נסיבותיו הספציפיות של מחוז אבל להרחיב את שיקוליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי את זה חמש פעמים. אמרנו שנוריד את המשפט "בהתחשב בנסיבות דמוגרפיות וגיאוגרפיות של כל מחוז". << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אני מציע "לרבות". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ממילא תוכלו לשקול איזה שיקול שאתם רוצים. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בסדר, אבל יש גם מקום שהמחוקק בא ואומר אלה נסיבות שבהן אנחנו שמים דגש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני סומך עליכם שאתם לא תקבלו החלטות משיקולים זרים. פה אחד. אם תעשו את זה מנסיבות דמוגרפיות וגיאוגרפיות, אם תחליטו שאתם רוצים לתת מענק לצפון המופגז, האם זה נקרא גיאוגרפי, כן או לא, אני לא יודע. תעשו מה שאתם רוצים. אתם פה אחד. בכבוד. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> גם הסעיף הזה כמו סעיפים רבים שנותנים וטו לראשי המחוזות, בעצם מפקיע מהמועצה הארצית, מהגוף המחוקק שמתווה את המדיניות, את הסמכות לנהל את הלשכה לפי שיקול דעת חברי המועצה הארצית. גם הסעיף הזה מפקיע את הסמכות ומשנה באופן אינהרנטי את המבנה הארגוני של לשכת עורכי הדין. לא יכול להיות שראשי מחוזות בלבד, בלי לתת לחברי המועצה הארצית שמתווים את המדיניות ואת התעדוף של התקציב לקבוע בעצמם מתוך השיקולים שלהם כאשר לפעמים השיקולים שלהם לא רואים את התמונה הרחבה. לצורך העניין, השנה מחוז דרום ומחוז צפון היו צריכים לקבל יותר תקציב עקב המלחמה ועקב הצרכים של עורכי הדין. הייתה ביקורת מצד מספר ראשי מחוזות למה דווקא המחוזות האלה מקבלים את התוספת. יכול להיות שאותם ראשי מחוזות לא מבינים את הצורך. יחד עם זאת המועצה הארצית ראתה את הצורך להשקיע ולתת קצת יותר לעורכי הדין האלה. ולכן הסעיף הזה הוא מנוגד באופן תכליתי לכל הסדר של המבנה של לשכת עורכי הדין. אם אתם נותנים גם וטו לראשי המחוזות, לכל הפחות תנו גם לחברי המועצה הארצית לדון בסוגייה ולהצביע כן או לא. לא יכול להיות שאתם מעבירים את הניהול דרך הצעת חוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מדברת על סעיף 3 או על 2? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני מדברת על 2. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי מה שאת אמרת רלוונטי ל-3. הוא לא רלוונטי ל-2. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לא. כתוב "ראשי המחוזות רשאים בהסכמה". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לכן רציתי לחדד. מה שאת אומרת רלוונטי ל-3 ולא ל-2. סעיף 2 מדבר על כך שנוסחת הקבע של האחוזים תשתנה בין המחוזות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא צודקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. גלעד, תאמין לי שאם תקשיב, אתה תבין מה אני אומר. הסעיף מדבר על שינוי נוסחת החלוקה. דהיינו, לבוא ולהגיד שכרגע זה 50-50 ואנחנו רוצים, כדי שהחלק של המחוזות הקטנים יגדל, או שהחלק של האיקס אחוזים בהתאם לסכום המשתנה, דהיינו, לבוא ולומר שהסכום המשתנה של מחוז דרום יהיה 400 שקלים לראש, הסכום המשתנה של מחוז צפון יהיה 500 שקלים לראש והסכום המשתנה של מחוז מרכז או מחוז תל אביב יהיה 200 שקלים לראש בגלל הגודל. הם יכולים לעשות או את זה או את זה. זה לנוסחת החלוקה הקבועה. את מדברת על סעיף 3 שמדבר על הענקות במקרים מיוחדים. דהיינו, הדוגמה שהבאת השנה היא לפי סעיף 3 והיא לא לפי סעיף 2. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, אני חולקת עליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תסבירי לי. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני חולקת עליך מכיוון שבתוך התוספת האחוזית שמחולקת בין המחוזות, בסעיף 2, זה בהתאם לגודלו היחסי של המחוז, אבל אתה מדבר בסעיף 3 על העברות תקציביות נוספות מעבר לתקציבים הנדרשים שהם מחולקים בין המחוזות. לפיכך אם לצורך העניין יש מחוז שיש לו רזרבות כאלה ואחרות והוא יכול להשתמש בהן, אין לי צורך לתת לו יותר בתוך התוספת השנייה או בין ראשי המחוזות לתת יותר בתוך התוספת השנייה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> נתת לדרום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, לא אתן לכם להפריע. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> בבקשה, דוגמה חיה. אני לא רציתי לנקוב בשמות אבל יושב-ראש מחוז מרכז הייתה בין אלה שהתנגדו לתת את התוספת למחוז דרום משיקולים שהיא לא הבינה ומחוז דרום היה צריך עוד כספים כי הוא נפגע במלחמה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> למה את מטעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא מנסה להדליק אותך ואת קופצת על הרימון. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. היא משקרת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> בסדר, אני משקרת, תתבעי אותי על הוצאת דיבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה ורד. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> אם כן, עברנו ל-3? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה בדיוק 3. נוסחת החלוקה הקבועה בין המחוזות, זה סעיף 2. זה לא בהחלטות אד-הוק וזה לא זה. הרעיון הוא שמיד אחרי שהחוק הזה עובר, מתכנסים להם ראשי המחוזות ובאים ואומרים שהסכום המשתנה יהיה אחרת לכל מחוז לפי גודלו באופן קבע. הם גם יכולים לשנות את זה אחר כך בהסכמה פה אחד אבל ברגע שנקבע הדבר הזה, זה לקבוע בעצם את נוסחת החלוקה הקבועה. חלק 3 הוא באמת המקום שבו כאשר יש צורך להעביר סכומים נוספים, בין אם מתוך הסכום הפנוי, בין אם מתשלומי רשות, בין אם מכל מיני מקורות מהלשכה הארצית למחוזות ולזה אנחנו אומרים שזה דורש הסכמה של כל ראשי המחוזות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הסעיף הזה, סעיף 3, לא שונה במהותו מהסעיפים הקודמים שדנו עליהם, שלצורך העברות תקציביות נוספות, הן מהרזרבה והן מדמי הרשות, יש את הווטו של ראשי המחוזות. כאן ספציפית אנחנו מדברים על חלוקה בין המחוזות. לא יכול להיות שיש הפקעה של 38 חברי מועצה שאמונים על חלוקת התקציבים - - - << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> יש נציגי ועדים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני לא מדברת על ראשי המחוזות. את צודקת במה שאת אומרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברור שהיא צודקת. היא לא משקרת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא מטרילה אותך ואת קופצת על כל ההטרלות שלה. סליחה שאני אומר את זה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני אומרת שיש 38 חברי מועצה אחרים שניתן להם המנדט מכוח קולות הבוחר, כאלה ואחרים, גם אם זאת אופוזיציה וגם אם זאת קואליציה, ושוב, גם זה סעיף של שינוי ארגוני אינהרנטי מהבסיס של מבנה לשכת עורכי הדין. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> בעיני הארצי המחוזות הם אויב בדרך למימוש האג'נדה הפוליטית. זה מה שנאמר כאן. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זה לא מה שנאמר כאן. לא אמרתי שהמחוזות הם אויב. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה משתמע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. אני אוציא אתכם. אם אתם לא יודעים לשמור על תרבות דיון, אני אוציא את שלושתכם. די. יש גבול לכל תעלול. לא הוצאתם את כל האנרגיה בישיבת המועצה שהייתה אתמול שאתם צריכים לבוא לכאן? ההערה הנכונה בהקשר הזה היא שלכאורה החלטה לפי סעיף 3 לא שונה מכל החלטה על העברה תקציבית. לכן לכאורה היא מיותרת ואפשר למחוק את הסעיף הזה בכלל כי בעצם הוא בא ואומר שאתם יכולים לעשות שימוש בכספי הלשכה מכל מקור אחר והמנגנון הוא אותו מנגנון. סעיף 3 הוא לגמרי מיותר וזאת הערה ש-ורד אמרה ואני חושב שהיא נכונה כי לכאורה זה חוזר על עצמה פעם נוספת. אין הבדל בין העברת כסף למחוז לבין הוצאת כסף לטובת כנס פוליטי של ראש הלשכה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה היה נכון בעולם של ה-400. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> כי קבעת שזה יהיה ברוב של שני שליש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה חסר משמעות. בשנייה שצריך הסכמה של כל ראשי הוועדים, זה חסר משמעות ולכן גם שינינו את זה בסעיף הקודם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רואה שזה שינוי מבני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלה פעולות וזה כאילו העברת כסף לא צבוע. אני לא רואה הבדל מאוד גדול. לדעתי אפשר להוריד את סעיף 3. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בלשכה יש להם מבנה. יש מועצה ארצית ויש את הוועדים. אני מסכימה עם האמירה שבוודאי לא צריך לפגוע בוועדים אבל יחד עם זאת אתה נוטל ממש את כל הסמכויות מהמועצה. את משווה את המועצה לוועד מחוז וזאת לא הייתה כוונת המחוקק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כרגע אנחנו המחוקק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מבנה ארגוני הוא בצורה מצוינת ואתה משנה לגמרי את כל המבנה אבל אתה גם מייצר מצב שבו יש השוואת תנאים בין התנאים בהם עובד ועד מחוז לבין התנאים של המועצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה. אני לא ארחיב כי זאת חזרה לדיון שקיימנו לפני יומיים ולפני כמה דיונים. אני אומר את זה שוב במשפט ונעבור הלאה. הרציונל הוא מאוד פשוט. בסופו של דבר, כמו שיש כל מיני מנגנונים שנועדו להגן, ואני זוכר את הישיבות שהתקיימו - והיו אפילו יותר סוערות מהישיבה הזאת, תאמיני או לא – כאשר עשו את קרן הארנונה כאשר גם נטען על ידי השלטון המקומי שפוגעים בתקציב של נבחרי הציבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה היה עוד דבר פסול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נקבעו שם כל מיני מנגנונים ובין היתר מנגנונים בחקיקה שנועדו לוודא שהשלטון המרכזי לא יכניס את היד שלו לכיס של השלטון המקומי. ואגב, אלה היו דברים שהקואליציה הכניסה אותם מיוזמתה, אבל אני חושב שהרציונל הזה, כאשר יש לך נבחרי ציבור, ולא סתם רומי העירה את זה בדברים שלה, נכון שיש נבחרי ציבור שזכו ברוב בארצי ויש נבחרי ציבור שזכו ברוב במקומי. אנחנו לא יכולים לתת שהשלטון המרכזי לצורך העניין של הלשכה יכניס את היד שלו לכיס של השלטון המקומי. זה בדיוק אותו רציונל של קרן הארנונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקבע שצריכה להיות חלוקה מסוימת. החלוקה כאן בעצם מאיינת את היכולת של המועצה הארצית לנהל את האירו ע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מסכים. אנחנו באי הסכמה. << אורח >> דוד טובול: << אורח >> אני יושב-ראש הוועדה הפלילית, מחוז מרכז, לשכת עורכי הדין. רוב הכנסים המקצועיים שאנחנו עושים, אני אומר שהמרצים שבאים למחוז מרכז הם מרצים בהתנדבות כך שרוב ההתכנסויות המקצועיות לטובת הציבור ולטובת עורכי הדין לא צריכים תקציב ברמה של הסבר מקצועי. להערה של ורד. לצערנו חברי המועצה הארצית מתיישרים עם יושב-ראש הלשכה. יושב-ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר הפך את הלשכה למפלגת עמית בכר, מפלגת עמית בכר החליטה לפסול, להחרים את שר המשפטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו כרגע בהערה לסעיפים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אם עמית היה אומר את זה, היית מיד מוציא אותו. << אורח >> דוד טובול: << אורח >> איך זה פוגע בנו עורכי הדין? עורכי הדין לא נותנים את התקציב שלהם כדי שהוא ילך למטרות פוליטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזוב. תודה. אנחנו כרגע בהערות לסעיפים. אם כן, לדעתי את פסקה (3) צריך להוריד. ניסוחית את יכולה לסעיף 93(א4) שהוראות אלה יחולו על אף הענקה למחוז בנסיבות. איך שאתם רוצים. תשווי את התנאים, שזה יהיה פה אחד. בסופו של דבר זה אותה פעולה. אני מסכים שזאת אותה פעולה. בעיניי זה ניסוחי לחלוטין ואני משאיר לשיקול דעתכם ניסוחית. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אבל כן נוריד את שני שליש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. לעשות את זה באותו הסבר. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה סעיף של ה-400. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ארז, אינני זקוק לעזרה. הסעיף הקודם לא היה קיים. צודקת ורד שזה בעצם לא שונה ולכן אם ניסוחית בא לכם שזה יישאר כדי לא לפגוע בניסוח ובאלגנטיות, תתאימו את ההסדר ותשאירו אותו כאן. אם אתם רוצים לבטל אותו, תבטלו אותו. משמעותו מבחינתי זהה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הדברים כמובן מתייחסים לסעיף הספציפי אבל הם חולשים גם על הסדרים אחרים מכיוון שגם הסעיף הזה משקף עקרון שאי אפשר להסכים לו בפעילות של גוף שמתקיימים בו הליכים דמוקרטיים של בחירות. אוהבים את הגוף הזה, לא אוהבים את הגוף הזה, כמו בכל גוף צריך להכניס בו תיקונים וזה בסדר גמור אבל לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות, שבגוף שיש בו תהליכים דמוקרטיים והיררכיה של מוסדות ידרשו הסכמה פה אחד בצמתים קריטיים. זה פשוט לא הגיוני. זה מתכון לשיבוש פעילות הגוף ולא משנה מי יוביל את הגוף הזה. יהיה יושב-ראש אחר ללשכה, הוא מיד ייגש לשר ויבקש את תיקון החקיקה. החקיקה במתכונת הנוכחית היא מתכון של שיתוק טוטלי של הלשכה. יכול להיות שיש חברי כנסת כאלה ואחרים שבזה הם מעוניינים כי הם לא מאמינים בקיומה של הלשכה אבל כל בן אדם שחושב שצריכה להיות לשכה, גם אם צריך להכניס בה הרבה מאוד תיקונים, חייב להבין שכל דרישה להסכמה פה אחד, המשמעות היא שיתוק פעולת הארגון. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד מדבר. לא להפריע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר את דעתי ולא את דעתך. את מבינה שאני אומר את דעתי ולא את דעתך? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מדבר ואת מפריעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני הערתי לה בעצמי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם לי מותר לומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על חשבון הזמן שלך מותר לך הכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אי אפשר. זאת שיטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שיטה להפריע באמצע שמישהו מדבר? סליחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם משתקים את הלשכה ואתם רומסים את ההצבעה הדמוקרטית של חברי הלשכה. זה בסדר גמור לשאול באיזה מקרים צריך הסכמה שהיא לא רוב רגיל. לגיטימי. לגיטימי גם לבוא ולומר מתי רוב לא רגיל לא יכול לדרוס אף אורגן. לא יכול להיות שיתנקמו במחוז והוא בסדר גמור. אז בואו נשב ונדבר מה המנגנונים. למשל קביעת סכום בסיסי שמגיע לכל מחוז ולא נתון להחלטת המועצה הארצית אבל כאן מה שאתם עושים, פעם אחרי פעם בסופו של דבר אתם מכניסים את הצורך בהסכמה מלאה של כל ראשי המחוזות. תראו את האבסורד. אתם בעצם נותנים מעמד של וטו לראש המחוז אבל גם במחוז יש ועד. למה זה עניין של הסכמת ראשי המחוזות? בואו נלך להצבעות בוועדים המחוזיים. יש כאן דבר די מדהים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת בהחלט הסתייגות ראויה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה שיש ועדים מחוזיים, אתם ראשי המחוזות רמסתם את הוועדים המחוזיים. זאת אומרת, בגלל שנבחרתם בבחירות ישירות, אז זה בסדר שאתם תהיו בעלי ההכרעה אבל כאשר מדובר על ההכרעה של יושב-ראש הלשכה, אז הבחירות הישירות לא נותנות שום דבר. אם כן, בכל מקום שכאן כתוב הסכמה של ראשי המחוזות, תכניסו את הוועדים. תביאו את זה לוועדים. הוועדים מייצגים את עמדות הוועדים וראש המחוז מייצג את העמדות השונות של החברים. אתם הרי בעד הסכמות. קונצנזוס. אתם הרי מדברים על הסכמות רחבות. אם כן, הסכמה רחבה לא מיוצגת על ידי העמדה של ראש המחוז אלא היא מיוצגת על ידי הצבעה ואני גם מציע לא רוב רגיל. שני שליש בוועד המחוז כדי לייצג את העמדה. למה לא? זאת אומרת, אתם רוצים שלטון יחיד במחוזות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, משפט אחרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה יש כאן את ועד המחוז? אתם רוצים להחליט על הכול לבד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. מספיק עם האפליה הזאת. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> שמחה, אנחנו לא עונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא פונה אליך. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> יש לי הרבה תשובות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בטוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי שיש לך תשובות. אתם רוצים שלטון יחיד שלכם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש מתח ששנים אני מכיר אותו, לדעתי מהיום הראשון שלי בלשכת עורכי הדין בשנת 1999. יש מתח מובנה. תמיד היה מתח מובנה וידוע בין המחוז לארצי. מתח אולי בריא וגם אנשים מהמחוזות היו עולים לארצי. כאן אני מרגיש שאנחנו באירוע אחר. תפקיד לשכת עורכי הדין ככלל הוא לייצג את החברים, לדאוג להם, לרווחה שלהם, לדאוג להם מול כל הגופים. זה התפקיד של לשכת עורכי הדין. אנחנו עכשיו בעיצומה של מלחמה והתפקיד עוד יותר מורכב כי מה לעשות, יש מתמחים שהיו במלחמה, יש מפונים שיש להם עסקים ואני חושב שהלשכה היום צריכה להשקיע את כל כולה, המחוז והארצי, ולדאוג להם. דבר נוסף שאני מצפה מהלשכה הוא שברגע שמדינת ישראל נלחמת בחזיתות השונות, להוות גשר לחברה הישראלית. יש מחלוקות ואני מצפה שלשכת עורכי הדין תגיד אנחנו באים, יש מחלוקת בין שר המשפטים לשופט עמית, אנחנו רוצים לגשר, רוצים לנהל שיח. התחושה שלי, ממה שאני שומע ומה שאני רואה, היא שאתם מציתים אש בכל מקום - ולכן הדיון הזה מגיע כי אני חושב שהדיון הזה מלכתחילה לא היה צריך להיות בתפיסת העולם שלי – ויוצרים תבערה בזמן מלחמה. זה חוסר אחריות וזה לקחת את הלשכה בזמן הכי קדוש והכי חשוב ולפלג את העם הזה. אתם אומרים שלא מספיק לנו מה שקורה, אנחנו רוצים שלשכת עורכי הדין תהיה עוד חומר תבערה לפילוג בעם הזה. לכן במקום הזה מוביל החוק. ההתנהלות הזאת חסרת האחריות שלכם – ואני אומר חסרת אחריות – מובילה לחוק הזה. אני כמי שתמך בלשכה גם בכנסת הזאת לא חשבתי שצריך לפרק אותה, חשבתי שהיא דבר נכון, אבל היום ברור לי שחייבים לפרק אותה כי חייבים לפרק ולבנות מחדש בגלל ההתנהלות שלכם. בגלל שבמקום לחבר ולגשר, שזאת האחריות שלכם, אתם מפלגים ומשסים. חבל, אולי תעשו עכשיו חשבון נפש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת מה אתם מסניפים בקואליציה. אתם מאוד מסוכנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק מציין כמובן שכמו כל דבר חקיקה, כל חבר כנסת הוא יחידה חוקתית נפרדת ויש לו את הרציונלים שלו ואת המניעים שלו ואת המועדים בהם הוא משתכנע. אני מצטער שהלשכה עשתה את מה שהיא עשתה כדי לשכנע את משה שיסכים לעמדתי ולעמדת חנוך כבר לפני שנים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני לא חשבתי כמוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אני אומר את זה גם לשבחו של משה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כשאני הגשתי את הצעת החוק ללשכה וולונטרית, אתה אמרת שאתה לא מסכים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה באמת לכבודו של משה ולכבודו של הבית הזה שאנשים נכנסים עם עמדה אחת ומשנים את דעתם, בין היתר לאור נסיבות. אני ממש משתתף בצער. הלוואי ולא הייתם נותנים למשה את הסיבה לשנות את דעתו או הלוואי שהוא היה משנה את דעתו מסיבות אחרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה נראה מאוד מצטער. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אכן מצטער. לגבי סעיף (3): "המועצה הארצית רשאית בהחלטה מנומקת שתתקבל ברוב של שני שליש מחבריה". את זה עשינו. אמרנו שנתאים את זה. לגבי פסקה (ד). זה בעצם הסעיף המקביל לארצי, דנו בו סביב התייחסות האתיקה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן, אבל בהמשך למה שדיברתי עליו בתחילה, האם אפשר להערכתכם לקבוע שכל הנושא של כנסים וכל הדברים האלה לא יהיה בתוך הדבר הזה אלא ימומן כולו מהתוספות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכסות את המיקרו מנג'מנט לאתיקה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לאתיקה ולכל יתר הדברים. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הבאתי לך כדוגמה את אותו כנס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה על הוועדות המקצועיות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> נכון. אבל אני מניח שאותו דבר אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נניח שהם יעשו דבר כזה לאתיקה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אותו דבר אפשר לעשות לאתיקה ואותו דבר אפשר לעשות לשכר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים לדבר עם כולם ולא רק ביניכם? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> הצעת תקציב היא הצעה שכוללת את כל הפעילות. אין שום פעילות שהיא מחוץ להצעת תקציב. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל כאן על מה מדובר? תשים לב מה זה אומר. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זאת הצעת תקציב של ועד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני מסתכל על (ד). הצעת תקציב שנתית עבור פעילותו. גם הוועד המחוזי. יש הצעת תקציב. כשבאים ואומרים תשמע, אני צריך באתיקה לצורך העניין איקס, צריך שהאיקס הזה לא יכלול בתוכו כל מיני דברים נלווים שבשבילם יש את התוספת השנייה. את הסכום השיורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הסכום השיורי. אני אחדד את הנקודה ואבהיר למה מתכוון חנוך. חנוך אומר שהוא רוצה לוודא שהאתיקה היא פעילות גרעין של אתיקה ולא למשל אם יעשו כנס הוקרה לכל הדיינים המתנדבים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ב-300,000 שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. ב-300,000 שקלים ב-זאפה. סתם דוגמה שאני לא יודע מהיכן הגיעה. אני מבין את הטענה. אני חושב, ראשית, בוודאי לא בסעיף הזה, אבל אני אגיד שבסופו של דבר התקציב הוא מפורט, יראו את התקציב, אני גם אגיד, כמו שאמרנו, שיש מגבלה כמה אפשר להגדיל את דמי החבר. לא הייתי נכנס להם לרמת המיקרו מנג'מנט הזאת אם אין לי ממש הכרח ואני לא חושב שאפשר לכתוב דבר כזה בחוק. לא יקראו לזה כנס אלא יקראו לזה טיול גיבוש. זה משהו שאתה לא יכול לרדת לרמה הזאת. אני מבין את הרציונל אבל נראה לי שזה בלתי אפשרי. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> כתוב כאן במסגרת הסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה. עכשיו בנינו מודל גם של תקציב לשכה וגם דמי רשות. אני מניחה שהתקציב שמוצע כן אמור לכלול את כל התקציב השנתי של המחוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. זו הערה נכונה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> על איזה סעיף מדובר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף (ד). << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> סעיף (ד)(1). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד היום לכאורה תקציב המחוז שנקבע לו בתקציב הלשכה, היא אומרת שלכאורה הוולונטרי בכלל לא יופיע בתקציב הלשכה הכללי או שכן. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> אם תקציב הלשכה הוא תקציב המחוז - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת השאלה של שירה ואנחנו מבקשים את ההתייחסות אליה. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> למה לא פשוט ועד מחוזי יציג את התקציב השנתי עבור פעילותו ממקורות התקציב שיש לו? משהו כזה. דמי הרשות גם יופיעו. יש לה תקציב כולל. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> צריכה להיות כאן התייחסות גם לחלק הראשון של שיפוט משמעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. לכן תקציב על הכול. זה בדיוק מה שהיא אומרת. "ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו". << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> אני אומרת שלפי הנוסח הנוכחי כתוב: ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו במסגרת הסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה". בגלל שעכשיו לא הכול יש לו מהלשכה כי יש לו משל עצמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא נכון. תקציב הלשכה שמוגש היום כולל בתוכו גם את תקציב המחוזות וגם את התקציב הארצי. לכאורה כשהם יכינו את התקציב שלהם ויגידו ללשכה תכניסו לנו אתיקה – המחוז אומר מה הוא צריך והלשכה מאשרת. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> ואם הלשכה לא תאשר? << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> המועצה הארצית תגיד שהיא לא מאשרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לה לא יהיה תקציב. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> קבענו בסעיפים שהמועצה הארצית לא קובעת. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> תלכו לבחירות בעוד שנה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אנחנו מוכנים עכשיו לצאת לבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו מדבר היועץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני אומר ותומר, תקן אותי אם אני טועה כשאני אומר איך זה עובד. לפי מה שאני מבין, כאשר כל מחוז מכין את הצעת התקציב שלו לפי הנוסח הנוכחי, בעצם הוא יצטרך לבוא ולומר שלאתיקה הוא צריך כך וכך, לכל דבר אחר הוא צריך כך וכך וגם יש לו כך וכך תקציב שהוא מייעד לפעילות רשות, הוא מתכנן או הוא צופה שהוא יגבה כך וכך. אז הצעת התקציב הזאת מגיעה לתקציב הלשכה והלשכה מאשרת את כלל התקציב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן במסגרת תקציב הלשכה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> במסגרת הסכום הכולל של הצעת תקציב הלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מצוין. מבינים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> העניין הוא שעכשיו נוספה גבייה וולונטרית. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא. זאת הצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה עדיין בהצעת התקציב. היא תרשום לך שהיא צופה לגבות מיליון שקלים מוולונטרי והיא הולכת לעשות איתו 1, 2, 3. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אנחנו נעביר את מה שצריך לפי הסעיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. הנקודה ברורה. בפסקה (2): "שימוש בעודפי תקציב שנותרו לוועד מחוזי משנים קודמות יהיה בהסכמת הוועד המחוזי". חבל שגלעד הלך. דווקא כאן לא הייתי מתנגד שיהיה שני שליש מהוועד המחוזי. אני לא רואה סיבה אבל זה ממש משנה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> דרך אגב, זה סעיף מפלה כלפי המועצה הארצית. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> כן צריך רוב של הוועד המחוזי. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> חוסר שוויון מובהק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם רוב מיוחס. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בכללים צריך רוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, רוב כתוב כרגע. הסכמת ועד ברוב. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי גלעד דיבר על שני שליש. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> זה שימוש של מי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של המחוז. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> זה לא ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו שלקחת כסף מהמחוזות, לקזז כסף מהמחוזות, הכול בהסכמת המחוז, זה כבר קבענו. בואו נניח שלכל מחוז מצטבר עודף והגיעו למצב שיש עכשיו לכל מחוז עודף של מיליון שקלים ומגיעים למסקנה שרוצים לבנות בית לשכה חדש במקום כלשהו. מקבלים את ההחלטה בהסכמת כל המחוזות עם המקור התקציבי של זה ואומרים שכל מחוז יתרום מיליון שקלים מהעודפים שלו. החלטה רגילה, מה עושים בתקציב, זה בהסכמת ראש המחוז. אם רוצים לגעת ברזרבות, בעודפים של המחוז, זה לא מספיק ראש המחוז אלא צריך את ועד המחוז. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> מקובל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפילו אם כל מחוז תורם. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זאת החלטת רוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החלטת רוב כרגע. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני אחזור ואומר שיש כאן אפליה בוטה כלפי המועצה הארצית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהיא לא יכולה לעשות שימוש בכספים שלהם. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> היא לא יכולה לעשות ברוב של חברי המועצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון אלא שזאת לא אפליה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זאת כן אפליה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אסביר למה זאת לא אפליה. זה נכון אבל זאת לא אפליה. מאחר וכמו שאמרנו כל מחוז, חברים במחוז - - - << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לנו יש 80,000 עורכי דין במחוז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כל החברים שלכם הם גם חברים של מחוזות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לפי זה יש נוכחות של ראשי מחוזות בתוך המועצה הארצית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן הגיוני שנבחרי הציבור יהיו רלוונטיים לגבי התקציב שהוא גם של האנשים שלכם. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל לא צריך לקבל על זה וטו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הדיון הזה כבר עשינו. תודה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לא עשינו כי לא הגענו לסעיף הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. הרציונל של מדוע בארצי אנחנו עושים את אותו וטו נדון בהרחבה בדיון לפני יומיים. עכשיו את מדגישה את ההיבט הנוסף הזה שכבר אמרנו אותו לפני יומיים שעל המחוזות אנחנו לא מטילים את המגבלה הזאת. את צודקת. לארצי כן ולמחוזות לא. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> וזאת בדיוק האפליה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל שהארצי איננו קבוצת שוויון עם המחוזות. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> זה לא עניין של אפליה אלא זה עניין של שינוי מבני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה צודק. ורד ורומי, אם אתן רוצות להמשיך את השיח הזה, תעשו אותו בחוץ. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> השינוי הזה הוא שינוי מבני שלטעמי חורג מסמכות הוועדה לדון בו כי לפי סעיף 85 לתקנון הכנסת זה בכלל לא היה כלול . << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה טוען נושא חדש. אם חבר כנסת יטען נושא חדש, אנחנו נעלה את זה לוועדת הכנסת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הצעת החוק שונה שינוי מהותי מההצעה שהוגשה לוועדת שרים לחקיקה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> כל הדיון הוא כדי ללכת לוועדת הכנסת בשעה שקל לעשות את הדיון כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. יש כללים. אם יטענו טענת נושא חדש, אנחנו יודעים להתמודד איתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאלה. כאשר מחוז רוצה משהו, הוא יוכל להטיל את הווטו. כאשר הלשכה רוצה לעשות משהו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא צריכה את המחוזות למעט לעניין התקציב השיורי. ה-150 אחוזים, התוספת האחוזית שהיא מקבלת. השביעית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל מה עם היתר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שתקבל את ההסכמה של המחוזות. שלא יתנהלו כמו שמתנהלים עכשיו ברמיסת מחוזות משיקולים פוליטיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זאת לא רמיסה. אני לא מצליחה להבין. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> סיטואציה שיכולה לקרות. נגיד שאנחנו לא נגיע להסכמות ונצטרך כל שנה ושנה לצאת לבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הסעיף מלפני יומיים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> מה עושים אז? מאיפה בא הכסף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה תצטרכו לצאת לבחירות? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כי לא יאושר תקציב. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> כי התקציב הזה יסנדל את הלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תאשרו תקציב לפי המינימום ולשאר תגיעו להסכמות. תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא תהיה פעילות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> ברור. הלשכה תהיה משותקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סיימנו. אנחנו עוברים לסעיף הבא. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> מה זאת ההתפרצות הזאת? היא מעליבה עובדי לשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, תפסיקי לדבר איתה. ורד, אם את לא עוצרת עכשיו, את יוצאת. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> עשו לי, אכלו לי, שתו לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, אם את לא עוצרת עכשיו, את יוצאת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לפחות למראית עין קצת שוויון. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> הערה לסעיף הזה. אני חושבת שאפשר להגיע לפשרה בעניין הזה. אם אתם רוצים להראות שיש לכם באמת כוונות טובות וזה לא עניין פוליטי - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למי אנחנו צריכים להראות? מה זה רוצים להראות? לא גברת, את באה לכאן ואומרת אם אנחנו רוצים להראות? << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> אני לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חנוך, אני מתחנן, יש לה משפט ותן לה לומר אותו. אתה צודק אבל בוא נלמד לשמוע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני לא צריך להראות כלום. בטח לא לך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה נבחר ציבור. אתה צריך להראות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לציבור אני צריך. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> לציבור ודאי שאתה צריך להראות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> רק תסבירי לי, כך מרצים לסטודנטים שלך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מיטל, בבקשה. כמו שביקשתי, תתייחסי עניינית לחוק. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> אם רוצים להראות שהחוק הזה אין לו שימוש לרעה כדי לשים אצבע בעין ליושב-ראש הלשכה שנבחר ברוב גדול, שוב אני אומרת שאפשר להגיע לפשרה, אם יש לכם באמת רצון כן ואוטנטי לעשות את השינוי הזה, פשוט תקבעו שהוא לא חל עכשיו ושתהיה לו תחולה נדחית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. אני שמח שעשית לנו בדיוק את המעבר המושלם לסעיף שרצינו לדון בו בדיוק כרגע. אני שמח שנתתי לך לדבר. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> אבל למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי כן ואולי לא. בואי נדון. אנחנו עכשיו דנים בדיוק בשאלה לגבי מה ההסדר שיחול ל-2025. התפרצת לדלת פתוחה. לא הקשבת וגם לא קראת. החוק כפי שדנו בו כרגע, עוד רגע יקריאו את סעיף התחולה שאומר שההסדרים הללו בחלקם לא יחולו ב-2025. ל-2025 יש הסדרים אחרים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> בחלקם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> כולם לא צריכים לחול ב-2024. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> שמענו את עמדתך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סעיף התחולה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> סעיף התחולה. הוראות סעיפים 13(ז), למעט פסקה (2), 13(ז1), 41א, 93(א) למעט פסקה (3) ו-95 לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו על דמי החבר, האגרות למימון ותקציב לשכת עורכי הדין משנת הכספים 2026 ואילך. אני אסביר. אלה הסעיפים שנוגעים לכל הנושאים התקציביים. המשמעות של זה היא שיש כאן דברים שמוחרגים וכן יחולו באופן מיידי. לדוגמה, סעיף 13(ז), למעט פסקה (2) – פסקה (2) בסעיף 13(ז) מוחקת את המגבלה שיש היום לגבי הנושא של השתלמויות חד יומיות. ההוראה הזאת כן תחול באופן מיידי ולא רק על דברים שקשורים לשנת התקציב 2023. כנ"ל מה שכתוב בסעיף 93(א) למעט פסקה (3) – פסקה (3) בסעיף 93(א) היא הפסקה שמדברת על ההנחה שיש לחיילי מילואים וגם היא תחול באופן מיידי אבל דברים אחרים שקשורים בעצם לאיך בונים את התקציב ואיך מחלקים אותו, הם יחולו בשנת התקציב 2026 ואילך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושא של החד יומי, אני לא רואה טעם להרחיב בו. הנושא של הנחות למילואים, כנ"ל, זה המשך מצב קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה החד יומי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחוק הייתה מגבלה שמחוזות יכולים לעשות רק השתלמויות חד יומיות. הורדנו אותה. זה בשנת התקציב הנוכחית. סעיף הוראת השעה, מה כן יכול ב-2025. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני כן אומר שלא נמצא כאן בנוסח, שכחנו להוסיף את זה, משהו שכבר אדוני אמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם הוראות הקיזוז. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> לא. הקיזוז נמצא כאן. הנושא של המילואים, יש הוראת שעה שעד שהמועצה הארצית תקבע כללים יחולו ההוראות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת שגם אם הם ירצו, הם יוכלו במהלך השנה לשנות את זה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני אומר שזה חסר כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. נפנה לסעיף הזה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> חסרה כאן הפניה לסעיף הזה. ניסוחית צריך לכתוב את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה כן יחול ב-2025? סעיף הוראת השעה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> סעיף הוראת השעה. (1) דמי החבר בשנת הכספים 2025 יופחתו בשיעור של 20 אחוזים. (2) המועצה הארצית, ברוב של שני שלישים מחבריה, תקבע חלוקה סבירה של ההפחתה לפי פסקה (1) בין הלשכה ובין המחוזות, ובלבד שהפחתה כאמור ממחוז מסוים לא תעלה על 20 אחוזים מתקציבו. (3) בשנת הכספים 2025 יקראו את סעיף 95 לחוק העיקרי, כך שבסופו יבוא: "(ט) (1) כספים שיש להעבירם למחוזות לפי סעיף זה לא יהיו ניתנים לקיזוז על ידי הלשכה אלא בהסכמה. נתאים את זה למה שנקבע בסעיף ההוא, שזה יהיה בהסכמת יושב-ראש הוועד המחוזי. (2) שימוש בעודפי תקציב שנותרו לוועד מחוזי משנים קודמות, יהינו בהסכמת הוועד המחוזי". זה אומר ששני ההיבטים האלה של הקיזוז והשימוש בעודפי התקציב יחולו גם לגבי שנת הכספים 2025. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו מונעים שימוש לרעה בסעיף הזה? כאן לא נתנו הסכמה של ראשי המחוזות בנושא של ההפחתה. לי למשל ברור לחלוטין שכאן תהיה נקמנות פוליטית. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> זאת פסקה (2). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פסקה (2) אומרת שאי אפשר להפחית יותר מ-20 אחוזים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע שאתה יכול להחליט שאתה מפחית 20 אחוזים במחוז אחד ובמחוז שני אתה יכול להגיד שאתה מפחית מעודפים ומכאן ומשם. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל לגבי העודפים עדיין זה בהסכמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא על העודפים. אנחנו מדברים עכשיו על הפחתת התקציב. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לא. הוא דיבר על העודפים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שלא יהיה מצב שבו תהיה נקמנות פוליטית והפחתה. שתהיה הפחתה שווה לכולם ולא תהיה הפחתה שנתונה לשיקול דעתו של יושב-ראש הלשכה מכיוון שאני לא סומך על שיקול הדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא ראש הלשכה אלא זאת מועצה ארצית, שני שליש. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הוא שולט במועצה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. זה אחד. שנית, אני בהחלט חושב שהנקודה הראשונה שהעלית צריך לוודא שבלבד שהפחתות מהמחוזות יהיו בשיעור זהה לכל מחוז שלא יעלה על 20 אחוזים. דהיינו, אני כן חושב שהוגן שאם אנחנו עושים הפחתה של 20 אחוזים, ואגב, זה לא בדיוק אלא יש כאן איזושהי פיקציה. דמי החבר הם לא 100 אחוזים מתקציב הלשכה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ברור שלא. זאת לא הפחתה של 20 אחוזים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> גם אפשר להפחית ביד אחת ולהוסיף ביד אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> זה האירוע. זה מה שחבר הכנסת מלביצקי אומר. הוא אומר תפחית 20 אחוזים ואני אתן לך 50 אחוזים בכנס. זה אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה שחנוך מעלה היא בהחלט נקודה ששווה לדון בה ולהתייחס אליה. אני מציע שמי שרוצה להתייחס לעצם הסעיף ולעצם הוראת השעה – כולל הייעוץ המשפטי - תנו את ההתייחסות שלכם ואז נעשה סבב התייחסות לסעיף שיחול ב-2025 כולל הצעות לפתרון של הבעיה שהעלה חנוך או בעיות אחרות שאתם חושבים עליהן. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אנחנו רוצים לומר שלגבי הסעיף של הוראת השעה אנחנו רואים קושי משמעותי. התקציב של 2025 אושר. את דמי החבר – אני לא יודע לומר אחוזים ואולי תומר יוכל לומר – בוודאי יש כבר עורכי דין ששילמו אותם וההחלה כבר על תקציב קיים שיצא לדרך, יש בה היבט רטרואקטיבי בעייתי גם מהצד של הלשכה שהסתמכה על מקורות מימון מסוימים, העסיקה עובדים ונטלה על עצמה התחייבויות, גם מצד צדדים שלישיים שיכול להיות שיהיה צורך להפר איתם הסכמים, ספקים וכולי, וגם אולי גם מצד של פגיעה בשוויון בין עורכי הדין, בינם לבין עצמם. כלומר, אם מישהו כבר שילם ומישהו לא שילם, מה יהיה דינו של זה ומה יהיה דינו של זה? אנחנו רואים קושי בדבר הזה. בעינינו הדרך הנכונה היא פשוט להשאיר את סעיף התחולה במובן הזה להחיל את זה משנת הכספים 2026 ולא לגעת בשנת 2025 כי הדבר הזה על תקציב שכבר אושר, שחלקו כבר נקבע, על דמי חבר שכבר נגבו, בעינינו הוא מעורר קשים משמעותיים מכל ההיבטים שדיברנו עליהם, גם בהיבטים של חשש לפגיעה בזכויות עובדים, גם בשוויון בין עורכי דין, גם בהסתמכות של הלשכה, הסתמכויות של צדדים שלישיים שהתקשרו עם הלשכה וכולי. לכן אנחנו רואים קושי בסעיף הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כלל ההתייחסות לסעיף או שאתה רוצה להתייחס גם לפרטים? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> כלל ההתייחסות לסעיף. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> גם אני ארצה להתייחס כי אנחנו מצטרפים לדברים שנאמרו על הקושי בתחולה המיידית ביחס ל-20 אחוזים גם כי הרכבת כבר יצאה ולהבנתי רוב הכספים נגבו. אני הייתי חושבת שזה יחול באופן שוויוני ואז זה כולל אופרציה של החזרת כספים שגם היא כשלעצמה עולה כסף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בירוקרטיה שעולה כסף. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> במיוחד מאחר והתקציב כבר נבנה, אושר, נגבו הכספים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תומר, כמה עורכי דין כבר שילמו? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> בסביבות 50 אחוזים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הרבה שילמו בגלל שיש לך את התעריף המוזל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד איזה יום זה התעריף המוזל? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> עד ה-15 בינואר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כמו שאת רואה גברתי מהייעוץ המשפטי, לא רובו של הכסף נגבה אלא לכל היותר חציו נגבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה הרבה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל לא רובו נגבה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> יש לך את זה כתוב, ש-50 אחוזים שילמו. אני למשל קיבלתי רק אתמול לשלם את דמי החבר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני יוצא מנקודת הנחה שמה שתומר אומר, זה בסדר ולא צריך לבדוק. אין שום בעיה בהחזרת כסף לאנשים. משלב טיוטת התקציב, הצעת התקציב בדיון הראשון כאשר אני באתי לכאן עם אותה הצעת תקציב וכאשר היה ברור לכולם – בדיון הראשון – שאנחנו הולכים להכניס כאן שינויים משמעותיים, נאמר לי על-ידך אני חושב, על-ידי הבחור עם המשקפיים שישב לידך ואני לא זוכר את שמו: מה אתה רוצה, זה בסך הכול טיוטת תקציב, היא עוד לפני התנגדויות. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> זה היה יום לפני. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה שהם עשו זה שהם ידעו שאנחנו הולכים לחקיקה והאיצו את התהליכים שלהם כדי לאשר תקציב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. זה היה שבוע קודם. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, יש מועדים קבועים בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, את רוצה חמש דקות להירגע בחוץ? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לא, תודה אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בבקשה להפסיק להפריע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה מה שנעשה כאן. זאת הדרך שמאפיינת את התנהלות רשות הלשכה הזאת. מאז ומתמיד דרך של בריונות, דרך של עשיית מעשים בפועל והם לא צריכים לקבל פרס על זה. מה שאנחנו כאן עושים, שאנחנו מפחיתים 20 אחוזים ממה שעורכי הדין יצטרכו לשלם, זה לא 20 אחוזים מהתקציב של הלשכה, בטח ובטח לא ברור איך אתה מגיע כאן לנושא שוויוני. מה שוויוני? אף אחד לא ישלם יותר כי הוא כבר שילם. מקסימום הוא יקבל כסף חזרה. איפה כאן שוויוניות? איך נפגע כאן עקרון השוויוניות? הסתמכות? איזו הסתמכות יש כאשר הם ידעו מ-Day one שהייתה כאן טיוטת תקציב לשכה שאנחנו הולכים לבוא ולהתערב בצורה משמעותית באופן שהם יכולים לגבות כסף מעורכי הדין ולא ממקורות הכנסה נוספים, שאת זה גם כך יש? כולם כאן נוח להם מאוד לעצום עיניים ולא להתייחס לעודפים התקציביים המשמעותיים. מיליונים רבים. בתחילת שנה שעברה זה היה 20 מיליון ואני לא יודע על איזה סכום זה עומד היום. מיליונים רבים. זו הסיבה שגם לא אישרו להם את ההגדלה של אגרות ההתמחות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> 30 מיליון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש להם בעודפים תקציביים מיליונים רבים שכבר נגררים עוד מתקופות של שלושה וארבעה ראשי לשכה קודמים. אם אתה מדבר על 20 אחוזים ממה שגובים עורכי הדין לפי התקציב שלהם של 66 מיליון גבייה מעורכי הדין, אתה מדבר על 13-12 מיליון שקלים. אלה לא 20 אחוזים מתקציב הלשכה. זה בטח משהו שהם יכולים לממן מהעודפים שלהם. כשאתה בא ואתה לוקח מצד אחד את התועלת המאוד גדולה של עורכי הדין, של 80,000 עורכי דין, ואתה בא להיטיב איתם מצד אחד ומצד שני העלות של החזרת כסף היא עלות זניחה ולא עלות רצינית – אני לא רואה היכן נכנסים כאן כל העקרונות הגדולים עם השמות הגדולים. אין כאן הסתמכות לגיטימית. הם ידעו מראש שלשם אנחנו הולכים. זה גם מופיע בפרסומים שלהם שהם ידעו מראש שלשם אנחנו הולכים. לכן אין שום מניעה מלהפחית 20 אחוזים ממה שגובים מעורכי הדין ולעשות זאת כבר באופן מיידי. אין כאן פגיעה באף אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אני רציתי להתייחס. אני חושב שחנוך נגע ברוב הנקודות. אני רוצה קצת נתונים ושוב לשאול שאלה. אני צריך מספר. אני לא צריך נאום. כמה עודפים נכון להיום יש ללשכה? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לארצי סביב 20 מיליון שקלים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בכמה הוא השתמש? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> הוא התשמש ב-10 מיליון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שני דברים. אני מביא לדיון הזה – וחשוב לי שתקשיב אדוני היועץ המשפטי וגם הייעוץ המשפטי לממשלה – את הניסיון שלי במשך הרבה שנים כולל בתחום הניהול התקין של העמותות. בדרך כלל אני לא מדבר על הניסיון המקצועי שלי שלא בתחום הציבורי אבל כל מיטב ידיעתי כל התקדימים בבית המשפט המחוזי בנוגע לאישור ניהול תקין של עמותות, רשומים על שמי. אני עורך הדין היחיד אי פעם שבא לבית משפט והצליח לשכנע שם שהעמותה מתנהלת תקין כאשר רשם העמותות חשב שהיא לא מתנהלת תקין. את התחום של איך צריך להתנהג תאגיד מלכ"רי שיושב על כספי ציבור ברמה נמוכה שלן כספי ציבור, דהיינו, אפילו שהוא רק נהנה מפטור ממס, אני לא מדבר עכשיו על כך שהוא מקבל 30 אחוזי תרומות או דברים כאלה אלא על הרמה הכי נמוכה של כספי ציבור – ארגון כמו, ואני אומר את זה, קבלו את זה כחוות דעת מקצועית, אמנם אני פוליטיקאי אבל עכשיו אני מדבר כאיש מקצוע, ארגון כמו לשכת עורכי הדין, אם אני הייתי רשם העמותות - מזמן הייתי מפרק אותו. ממנה לו מפרק מפעיל. גם אחוז ההנהלה והכלליות שחורג מכל דבר שמקובל בעולם המלכ"רי בפער מטורף וגם אחוזי צבירת העודפים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פשוט אי אפשר לדמיין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוראות ניהול תקין של רשם העמותות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה פוליטיקאי. מה אתה אומר שאתה מדבר עכשיו כאיש מקצוע? מה זה האירוע הזה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, אני עכשיו מדבר ואני אגיד מה שאני רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תביא איש מקצוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה קרה, אתה לא יכול לשמוע ביקורת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> גם אחמד טיבי לפעמים מדבר בתור רופא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואתה מקבל את חוות הדעת שלו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תקבלי את חוות הדעת שלי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זכותו להגיד. הוא רופא ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. המומחיות של עורך דין רוטמן שבמקרה אני מודע לה, הוא אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום העמותות בארץ, גם זה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא מוטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, לא רציתי להגיד איזה סוג רופא אני חושב שהלשכה צריכה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכנסת הזאת צריכה פסיכיאטר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> יותר נראה לי שאתם צריכים גן. זה נראה כמו גן ילדים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את צודקת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני כרגע אצבור שיא של הכנסת, כמה קריאות אני מצליח לצבור במגוון הוועדות. אני קרוב לשבור את השיא שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה כרגע בקריאה ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עכשיו רוטמן מעיד כמומחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רוטמן נותן עדות מומחה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עדות מומחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, את כבר בקריאה ראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך היה אתמול בוועדה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה. אתה צובר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשתי ועדות אחרות אני כבר בקריאה שלישית. חכה חמש דקות עם הקריאה השלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, קריאה שנייה פעם שנייה. אני אומר שכל תאגיד שנהנה אפילו במקצת מכספי ציבור, יש שני כללים חשבונאיים - נמצא כאן גם רואה חשבון של הלשכה ואם הוא מכיר את התחום הוא גם יודע – כאשר הכלל האחד הוא שלארגון שחי על כספי ציבור יש איסור שימוש מסיבי בהנהלה וכלליות, בוודאי כאשר אם הוא רוצה ניהול תקין או אם הוא רוצה כספי מדינה. יש עוד כלל שמדבר צבירת עודפים. עודפי תאגיד שחי על חשבון הציבור, צריכים לשמש למטרות התאגיד. תאגיד שצובר עודפים במיליונים ולא משתמש בהם למטרותיו, מקבל הנחיה מרשם העמותות שהוא חייב להשתמש בעודפים שלו או להגיש תוכנית לשימוש בעודפים שלו, תוכנית הבראה, ובמידה שהוא לא עושה את זה, הוא מפורק. תאגיד סטטוטורי כמו לשכת עורכי הדין אין לו את המנגנון הזה ברשם העמותות אבל זה לא משנה את העובדה שלפי מה שנאמר כאן כרגע, הלשכה הארצית בלבד, יכולה רק מעודפיה לבלוע את ההורדה של דמי החבר של 20 אחוזים לא נודע כי בא על קירבו. ממש בלי שזה ירגיש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת עדות המומחה שלך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. הוא אמר את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש עודפים בסך 20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עודפים בסך 20 מיליון שקלים והקיצוץ שאנחנו מדברים עליו הוא 12 מיליון שקלים וזה בכלל בלי לגעת במחוזות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ובלי הגביה העודפת שיש כל שנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בלי גביה עודפת. בלי שום דבר. זה דבר אחד. הדבר השני זה נושא עקרון ההסתמכות והדברים האחרים. חנוך נגע בזה בהרחבה ואני חושב שהוא צודק. שלא יהיה חוטא נשכר במובן הכי פשוט של המילה. הם ידעו טוב מאוד. בוודאי ארגון שיושב על כספי ציבור ויודע שהצעת החוק מדברת על קיצוץ - בהתחלה על קיצוץ הרבה יותר מסיבי - אם הוא היה רוצה להכין את התקציב בתום לב, היה אמור להגיד עתודה לחקיקה. הם לא יכולים לדון בחקיקה לפני שהיא עברה? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, היו כאן תשעה נוסחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ורד, אני באמצע הדיבור. גלעד, הם לא יכולים לדון בחקיקה לפני שהיא עברה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. בגלל כל אבן שמושלכת כאן הם צריכים לשנות את התקציב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שמח שאמרת את זה. אתמול הם קיבלו החלטה, לפני הדיון כאן, לפני שהם רואים איך החוק ייראה, שהם יעתרו לבג"ץ נגדו. אני לתומי חשבתי שהלשכה לא יודעת, ריחמתי עליהם עד אתמול. עד אתמול אמרתי מסכנים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, עם כל הכבוד אנחנו שני דיונים לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חשבתי לתומי איזה מסכנים הלשכה, הם לא יכולים לדון בחוק ומה אני מצפה מהם? לדון בחוק לפני שהוא עבר? מסתבר שהם יודעים. אתמול הם עשו את זה והם החליטו שהם כבר יעתרו. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זה להכין תקציב. יש לנו מועדים בחוק ומי כמוך יודע את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולם מופקרים כמו הקואליציה שלכם שעוד לא התחילה לדון בתקציב 2025? << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> למה אתה כל הזמן מכניס את הקואליציה שלכם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא לא שלי. זאת קואליציה לא שלי. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> תפסיקו להכניס פוליטיקה ללשכת עורכי הדין. אתם יוצרים את הפוליטיקה. אתה יוצר את הפוליטיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי, עם כל הכבוד לך, הבית הזה הוא מקום פוליטי. אם לא מתאים לך, תצאי. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> אתה אמור לייצג אותנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מייצג את הבוחרים שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה בקריאה שלישית. אנא צא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם עוד לא הבנת, אני מייצג את הבוחרים שלי שלא מוכנים לקבל את המהפכה המשפטית המופרעת שלכם. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> זה מה שאתם עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עדי, צאי בבקשה. עם כל הכבוד, את לא מגיבה לחבר כנסת. צאי בבקשה. לכן אני אומר, גם אינטרס ההסתמכות. לעניין מנגנון ההחזרה או לא מנגנון ההחזרה, מבחינתי הלשכה תפעל בכללים, שזה יישמר לבן אדם לשנה הבאה אם זה מה שיחסוך. אין בעיה. אני לא חושב שזה אירוע ששווה להתייחס אליו. נושא נוסף אחרון הוא נושא ההסתמכות. אנחנו נמצאים בתקופה בה כמעט בכל משרדי הממשלה במהלך השנה האחרונה היה קיצוץ רוחבי באמצע השנה ולא בדקתי באיזה גובה. לפעמים אחד, לפעמים שתיים, לפעמים שלוש. לדעתי במהלך 2024 עברו שלושה חוקי תקציב. לכל אחד מהדברים האלה יש השלכה, גם על השירותים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וזה תקין? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, יש מלחמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת. לכל דבר יש מלחמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכל אחד מהדברים האלה יש השלכה. יש השלכה על ציבור, יש השלכה על משרדים וכולי. לכל אחד מהקיצוצים האלה יש השלכות על שירות לאזרח, יש השלכות לפעמים גם על צדדים שלישיים, יש השלכות על כל אחד מהדברים האלה. אני חושב שבשנה שבה מדינת ישראל מטילה, בנסיבות הכי מוצדקות שבעולם, עומס על כלל שכבות האוכלוסייה - יש לנו גירעון שגדל, יש לנו מיסים נוספים ויש לנו כל מיני השלכות למציאות של מדינת ישראל - לחשוב שבזמן הזה באים גורמים משפטיים ואומרים שישבו להם בלשכת עורכי הדין על הררי עודפים של ה-20 מיליון שלהם ולא נקצץ את מה שכל עורך דין צריך לשלם, 20 אחוזים שבאמת זאת טיפה בים בתקציב הלשכה ולא נקצץ כי יש למי שבנה לקמפיינים של עמית בכר אינטרס הסתמכות או ל-זאפה 300,000 שקלים, יש כל כך הרבה שומנים לקצץ, לבוא ולהגיד, לא, אתם תמשיכו לשלם 1,000 שקלים בשנה בשביל קמפיינים פוליטיים של עמית בכר ויש לו עודפים שחלילה וחס הוא לא ישתמש בהם לטובת הקמפיינים הפוליטיים אלא בכסף שלכם, שתשלמו בזמן שמעלים לכם כל מיני מיסים, ארנונה, מע"מ, הכול – בעיניי זה לא מוסרי. בדרך כלל אני לא מגיב בצורה, חנוך הוא טיפוס שמגיב בצורה יותר נוקשה ממני. אני בהלם שצריך אפילו להגן על הדבר הזה. אני אומר שגם מבחינה משפטית וגם ברמה הערכית. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני אחדד אדוני. אני חושב שאינטרס ההסתמכות בהחלט קיים כאן. גוף מינהלי שמוטלות עליו חובות לפי דין, ללשכה יש כללים שמחייבים אותה להכין תקציב במועדים מסוימים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כשהוא יודע שיש הצעת חוק, הוא צריך לבוא ולומר אני יוצא מנקודת הנחה. יש כאן 20 מיליון עודפים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> על פי מה? יש כאן תשעה נוסחים. הביאו לנו נוסח באמצע דיון. על פי מה? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> יש לו מועדים שהוא חייב לקבוע בהם תקציב לפי דין. במועדים שבהם היה צריך לקבוע את התקציב, היו כאן דיונים בוועדה. גוף מינהלי לא יכול להתייחס לכל הצעת חוק בשלבי התאגדות במובן הזה, לא שאסור לו אלא במובן הזה שכאשר אושר התקציב, אחרי עבודה מקצועית, עבודת מטה שנעשתה שם, השלבים בוועדה, עוד לא היה ברור מה המתווה. היה ברור באופן כללי שרוצים לקצץ. גוף מינהלי סביר בהתנהלות סבירה לא יכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לקחת נקודה הכי שולית ועליה אתה מדבר. במחילה, לקחת את הנקודה הכי שולית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה העלית את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> למה אתם רוצים לקחת כסף מעורכי הדין? זה כסף שאתה לוקח מאנשים מהכיס שלהם. זה בדיוק מה שאתה אומר. אתה מגן כאן עכשיו על זה שהולכים לקחת כסף לאנשים מהכיס שלהם עבור קמפיין פוליטי. זה מה שנעשה כאן. הרי החוק הזה בסופו של דבר מדבר על הפחתת דמי החבר. זה לא כמו הגרסה הראשונה שאמרת תעבירו לשר המשפטים. דרך אגב, ברור מה שר המשפטים היה עושה. הוא היה משווה את זה לרואי החשבון וזה היה נחתך מיד ב-50 אחוזים ואפילו יותר. זה היה ברור לחלוטין שאנחנו מדברים. כאן הלכנו לקראת. היה איזשהו הליך של שינוי. על מה מדובר? על אנשים פרטיים שצריכים להוציא כסף מהכיס. באים ואומרים להם, כן, אתם תוציאו כסף מהכיס ב-2025 כי עמית בכר עשה הסתמכות? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני חבר הכנסת מלביצקי, אנחנו לא לו קחים כסף מאף אחד. לא אני ולא אף אחד מאיתנו לא לוקחים כסף מאף אחד. אנחנו מנסים להציג בפני הוועדה שאלות משפטיות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסוף אלה חיים. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> כאשר מחילים משטר נורמטיבי חדש וקובעים על דברים שכבר נעשו, שאלות ההסתמכות מתעוררות. בעינינו היבט ההסתמכות קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אלעזר, סליחה. אם אתה רוצה לענות, תענה. לחזור על הנקודה שאמרת בהתחלה, זה לא לענות. גם חנוך וגם אני העלינו דוגמאות קונקרטיות וגם איך צריך לנהוג גוף אחראי כשהוא מכין תקציב, גם כולל כל גוף שחי איכשהו על תשלום חובה רושם הערה בתקציב שהוא מכין, אומר שיש לו סימן שאלה, יש עקרון שמרנות חשבונאית, הוא אומר שזה תלוי בזה, זה תלוי בזה. אם זו הייתה חברה ציבורית שהיא חברת ארנק, אני רוצה להבטיח לך שכל חברה ציבורית כזאת שהכינה תקציב כתבה הערה שבכנסת נדונה כרגע הצעת חוק למיסוי חברות הארנק, ככל שזה יחול - צפוי שינוי כלשהו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זאת הצעה פרטית ולא הצעה ממשלתית. זה לא אותו הדבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שכבר עברה קריאה ראשונה. צפוי שינוי כלשהו. כל גוף אחראי שמכין תקציב עושה את זה. לזה כדאי שתתייחס ולא לזה שהם היו צריכים להכין את התקציב עד תאריך מסוים. גם מדינת ישראל צריכה להכין את התקציב עד תאריך מסוים. יש לה גם אפשרות לדחיות מסוימות וגם היא במהלך שנת תקציב עושה קיצוצים רוחביים במשרדים ומשנה. זה משתנה בכל מיני גופים שחיים על תמיכות. השאלה היא לא האם יש שינויים במהלך שנה אלא האם אינטרס ההסתמכות של גוף שיש לו 20 מיליון ברזרבה, שלא יקצצו לו 12 מיליון שקלים מדמי החבר שהוא גובה, האם אינטרס ההסתמכות הזה גובר על הרציונל של החקיקה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לפני שאתה עונה, אני אוסיף. שים לב מה קרה כאן תוך כדי דיון. היה לך קמפיין מודעות ב-350,000 שקלים, כך אומרים למרות שלהערכתי הוא היה יותר מזה. כמה עולה הערב ב-זאפה? << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> 180,000, עם רישום של 130. רק ל-זאפה בלי האומן. רישום שרק היום הם עומדים על 130. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 130,000. זאת אומרת, שים לב אלעזר, יש לך כאן כבר למעלה מחצי מיליון שקלים שיצאו בשבועיים-שלושה האחרונים על דברים מיותרים לחלוטין שהגוף הזה מוציא. על זה עורכי הדין צריכים להוציא עוד כסף מהכיס שלהם? זה אינטרס ההסתמכות שיחייב עורכי דין להוציא עוד כסף מהכיס? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא עשה את זה למשפחה שלו. הוא עשה את זה עבור עורכי הדין. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני רק אומר במשפט אחרון. אני לא מתיימר להיות רואה חשבון, בטח לא של הלשכה, של גוף שאני לא מכיר. לומר לכם דברים חשבונאיים, זה לא תחום המומחיות שלי. אין לי מושג מה היו התוכניות של הלשכה, האם את אותם 20 מיליון הם ייעדו למשהו מסוים, למשהו עתידי. אני לא יודע לומר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש הצעת תקציב שראית וקיבלת וזה לא מופיע שם. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אני לא יודע לומר מה הייעודים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כתוב בתקציב שהם אישרו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה בתקציב שהם אישרו. לא צריך לחכות ל-20 מיליון. למה סתם להפריע? זה כמו שהיא באה ואומרת שכבר שולם. למה אתם סתם אומרים דברים? << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> ממש בקצרה. לגבי ההערה של עורך דין שטרן. הוא אומר ומודה בעצמו שהנושא שעליו דובר כרגע מבחינה תקציבית הוא נושא כלכלי ולא משפטי. בעניין הזה, ככל שללשכה הארצית יש איזושהי בעיה עם ההפחתה שכרגע מוצעת בהוראות המעבר, זה עניין מספרי. הלשכה הארצית יכולה לומר שיש לה בעיה כי היא נקלעת לכך וכך, איפה הסתמכתי, עם מי התקשרתי, מה עשיתי. הדברים האלה לא נאמרים כאן. אני מסכים עם יושב-ראש הוועדה שאומר שהיה ברור שהחקיקה הזאת מתקדמת והיה אפשר באמת לאשר את התקציב בשים לב לעניין הזה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> חבל שלא אמרת את זה במועצה לאישור התקציב. הוא היה במועצה לאישור התקציב וחבל שהוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה הסתייגויות הוגשו לתקציב. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זה לא היה בהסתייגות שלו. הוגשו שלוש הסתייגויות וזה לא היה בהסתייגות שלו. צריך להעמיד דברים על דיוקם. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> לכן הנושא של הסתמכות הוא נושא אריתמטי-כלכלי שאפשר לבחון אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכנסת אותה, תקרא גם לגלעד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הכנסתי אותה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל היא כאן. תקרא גם לגלעד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מראש אמרתי לה חמש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם לגלעד אמרת חמש דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם גלעד יכול לחזור. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> את יודעת שבחוץ חבר הכנסת גלעד קריב קרא לנו חוליגנים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו תצאי בבקשה. אני מצטער. את יושבת כאן, את פונה לחברי כנסת פעם אחר פעם, אחר כך אני צריך לקרוא להם לסדר כי את מעירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא לא פנתה אלי. הכול בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, היא פנתה אליך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היא אמרה לך שהוא קרא לה חוליגנית. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> היא לא התכוונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. פעם אחרונה שדיברת לא בתורך. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> הנושא של טענת ההסתמכות כמו בכל דבר, אנחנו עורכי דין, אפשר לבדוק אותו בצורה בדוקה. הדברים בכלל לא הוצגו ולכן החשש הוא קצת לראות צל הרים כהרים. הדברים לא נבדקו. לגבי סעיף (2). אני מחזיר אותנו להוראה עצמה. עלתה כאן הסוגייה, כולנו פיתחנו אותה, של נושא הנקמנות שיכולה להיות משנת 2025. עולה - וגם זה עניין אריתמטי – שלארצי יש רזרבות מכובדות ביותר. בוודאי רזרבות שלא קיימות במחוזות. שיעור ההפחתה הוא עניין מספרי. לכן אפשר לקחת את ההפחתה הזאת ושהארצי יקבל את ההפחתה כאשר לא מבוצע קיזוז מהמחוזות ובנוסף, ככל שרוצים לקיים איזושהי תוספת למחוז כזה או אחר – הדבר הזה יהיה כפוף להסכמת כל יושבי ראש המחוזות. המנגנון הזה בעצם מבטיח שההפחתה שמוצעת כאן לא תצא מתקציבם הדל מאוד של המחוזות כאשר המחוזות הם אלה שבעצם אין להם שומנים. הם נותנים את הכסף לעורך הדין. זאת אומרת, הנגיסה כאן ב-20 אחוזים מתקציבם היא נגיסה דה פקטו מעורכי הדין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של עוד 20 אחוזים. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> לא משנה שזה עד 20 אחוזים. גם באחוז אחד זאת נגיסה מהמחוזות. אדוני רואה את תקציבי המחוזות. המחוזות הם אחד לאחד. זה לא שיש להם הוצאות דוברות בשלושה מיליון שקלים או קשרי חוץ ב-1,600,000. זאת בכלל לא הסיטואציה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מיקור חוץ בשלושה מיליון שקלים. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> לא משנה. בסוף – עוד פעם אני חוזר לנקודה הראשונה – הנושא של ההפחתה הוא נושא מתמטי. יש לארצי שומנים והם יכולים לקחת את ההפחתה. אם החשש הוא מנקמנות, במסגרת תקופת הוראת השעה בהסכמת כלל יושבי ראש המחוזות תוספת כזאת או אחרת למחוז כזה או אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, אתה רוצה שיחול גם סעיף (3). << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת שגם סעיף 95(ג)(3), גם הוא יחול גם בתקופת הוראת השעה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, עם כל הכבוד, יש מחוזות שיש להם רזרבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מותר לי לשמוע מה הוא רוצה לפני שאני נותן לתומר את רשות הדיבור. ורד, את לא ברשות דיבור. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> התקציב של המחוזות הוא תקציב שהוגש ואני חושב שכבר אושר. זה התקציב הזה. בתקציב הזה לא נוגעים. הרעיון של הסכמת יושבי-ראש המחוזות בנסיבות או על מנת למנוע את אותה נקמנות בשנת 2025, שזה אומר שאם הלשכה הארצית רוצה להוסיף, לתעדף מחוז כזה או אחר, להוסיף לו איזשהו כסף – היא תעשה את זה בהסכמת כל יושבי-ראש המחוזות ואז יושבי-ראש המחוזות, בהסכמה הכוללת, ידאגו לכך שלא תהיה נקמנות בעקבות זה שמחוז אחד עשה כך או אחרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. בעצם מבחינת הסעיפים, כפי שאמרתי, אתה רוצה ש-95(ג)(3) יחול גם בתקופת הוראת השעה. << אורח >> ארז צ'צ'קס: << אורח >> כן. זה בגדול. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני קודם כל רוצה שכל היושבים כאן בישיבה יבינו ששנת 2025 כבר החלה ואנחנו בתוך השנה. לדבריו של אדוני חבר הכנסת מלביצקי. דווקא השנה אנחנו אישרנו את התקציב הרבה יותר מאוחר ביחס לשנים קודמות. עד היום בכלל לא ידענו ולא הבנו כמה אתם רוצים לקזז, האם לקזז, 20 אחוזים, 40 אחוזים, לא ידענו ולכן איך היה אפשר להסתמך ולקחת את זה בחשבון בתקציב? העודפים היו מיועדים להחלפת מערכת CRN, לשיפוצים במבנים, גם בתל אביב ורצו אולי בתקופות טובות יותר לעזור למחוז מרכז לרכוש נכס. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> רצו לשפץ לשכות קשר למחוז מרכז. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> מענישים כאן מחוז? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> עובדה ששיפצנו בניין בירושלים שרוב רובו מאוכלס על ידי מחוז ירושלים בסכום של שלושה מיליון שקלים. בעבר שינויים בחוק נעשו בסוף קדנציה. כנסים ופנאי, בתקציב 2025, למעט כנס אילת המרכזי שמממן את עצמו, הסכום לא עובר שלושה מיליון שקלים. העודפים כנראה מהרצון שלנו לייעל את הלשכה, לשפץ מבנים, לקנות מערכת CRN, כנראה שזה יעבור בשינוי המבני לתשלום של פיצויים, לתשלום לכל מיני עובדים שאנחנו כנראה לצערי נצטרך לפטר אותם. אם אתם מדברים על 20 מיליון רזרבות שיש בארצי, לפי דוחות כספיים של שנת 2023, 17 מיליון יש במחוזות. בסך הכול 37 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 37 מיליון שקלים עודפים ללשכה? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לפי שנת 2022. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> השנה השתמשנו בשביל ההתמחות והשתמשנו בשל שיפוץ מחוז ירושלים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בכמה כסף? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> בהתמחות לפחות מיליון וחצי. משפט. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> תומר, מבחינת נתונים. בהחלטה מבורכת ונכונה המועצה החליטה להוריד את דמי החבר לכל אנשי המילואים. אתה זוכר את ההחלטה? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> לעצמאים מעל חודש מילואים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> 50 אחוזים. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> כן. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> והתמודדנו עם זה יפה. נכון? החזרנו כספים. נכון? << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> בגלל שיש רזרבות, אתה יכול להתנהל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש מנגנון של החזרת כספים? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> כן. יש מנגנון. גם השנה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אולי ל-2,000 אנשים אבל לא ל-80,000 או ל-40,000 אנשים. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> לא, 80,000 עדיין לא שילמו. אני רק אומרת שהמנגנון להחזרה קיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מנהלת חשבונות שיושבת וכותבת צ'קים. זה המנגנון שקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שתבטלו את האירוע ב-זאפה ותעסיקו שתי מנהלות חשבונות במשך שנתיים. כסף לא חסר. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> בזכויות אדם מחזירים 10 שקלים, ארבעה שקלים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ל-10 אנשים. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לטענה שעלתה לגבי זה שאולי מאוחר מדי ושנת התקציב התחילה וכולי. אני רוצה לומר בשם אותם עורכי דין, בשם אותם עשרות אלפי עורכי דין שעדיין לא שילמו דמי חבר לשנה הזאת, למרות שתומר יודע טוב מאוד שעורכי הדין מזדרזים לשלם לפני ה-15 בינואר ואפילו לפני סוף דצמבר של השנה הקודמת. הציפייה הייתה שהחוק הזה אכן יעבור ועורכי דין שלא מעטים מהם פונים גם אלינו באופן אישי - אני בטוח שגם רומי וגם ארז יוכלו לאשר את הדברים - הם בציפייה לכך שדמי החבר ירדו כבר השנה. אנחנו מבקשים שהציפייה הזאת של אותם עורכי דין תתממש ושהטענה הזאת שאנחנו התחלנו את שנת 2025 לא נתייחס אליה ברצינות כי כבר הרכבת נסעה והייתם צריכים להיערך לזה בהתאם. הרכבת נסעה לא במובן שאתה תומר מדבר עליו שכביכול הוצאתם את התקציב אלא הרכבת נסעה מהבחינה הזאת שעורכי הדין ציפו שדמי החבר ירדו והם עדיין מצפים. אני מבקש מהבית הזה לאשר את החוק כך שאנחנו לא נצטרך לממן את הפעילויות הפוליטיות של לשכת עורכי הדין גם בשנה הבאה. אני רוצה לומר עוד משפט אחד. יושבים כאן נציגי ארגון של האחים לנשק והם מצדדים בעמדה של הלשכה. אני רק רוצה לשאול שאלה כדי לאזן את הדברים. אם היינו רואים כאן נציגים של ארגון אחר, ארגון ימין, למשל קהלת, שהיו יושבים כאן והיו מצדדים ביושבי-ראש מחוזות כאלה ואחרים או בעמדה אחרת שקוראת לא-פוליטיזציה של לשכת עורכי הדין, איך המדינה הזאת הייתה מזדעקת והייתה קוראת לכך שיש כאן פגיעה בשלטון החוק ובעקרונות הדמוקרטיה וכולי. זה שאנחנו רואים כאן גוף פוליטי של אחים לנשק שתומך בלשכת עורכי הדין, במנגנון הארצי של לשכת עורכי הדין, בדיוק נגד זה אנחנו מזדעקים ואת זה אנחנו כעורכי דין רוצים למנוע. אין מקום לפוליטיזציה בלשכת עורכי הדין. אנא מכם, תעבירו את החוק הזה כמה שיותר מהר כדי שעורכי הדין יפסיקו לממן את הפעילויות הפוליטיות של לשכת עורכי הדין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין מקום לאחים לנשק. אין מקום לארגון שלכם. הארגון שלכם הביא את המדינה שלנו לעברי פי פחת. << אורח >> קריאה: << אורח >> תפסיקו לממן ארגונים פוליטיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יושבים כאן נציגים של מפלגות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. איך אחים לנשק קשורים לדיון? << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> אני עורכת דין פשוטה מראשון לציון שלא משתייכת לשום ארגון. אני רוצה לדעת למה דמי החבר שאני וחבריי משלמים הולכים לאג'נדות פוליטיות שמאלניות, ימניות, ככל שיהיו של ראש לשכת עורכי הדין? למה אני צריכה לממן פרסום של הודעות גינוי כנגד חיילים שכביכול ביצעו דברים בנוח'בות? אני לא מזדהה עם מה שהוא אומר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הלוחמים שלנו לא עשו כלום למחבלים. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> למה הוא צריך לממן דברים בשמי? אני לא מסכימה לזה. אני רוצה לדעת כמה הולך לפרסום של האדון, כמה הולך לדוברות של האדון. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> התקציב שקוף. תיכנסי לאתר הלשכה. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> את יכולה להגיד לי כמה הלך לפרסום כנגד שר המשפטים? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> כן. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> כי אני לא הייתי חלק מזה. למה זה לא עבר מועצה? << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> זה לא צריך לעבור מועצה. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> זה צריך לעבור מועצה. למה אתם מדברים בשמנו? יש כל כך הרבה עורכי דין שלא מסכימים עם הדרך הזאת. הוא משתמש בכוח שלו כנגד עורכי הדין. אנחנו לא מזדהים עם מה שהוא עושה. למה אנחנו צריכים לקבל א זה? למה את משתמשת בדמי חבר שלי המופרזים בשביל הדברים שלכם? בשביל הדוברות שלך? הייעוץ שלך? למה אני צריכה לממן את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנקודה ברורה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הביקורת לגיטימית. << אורח >> דוד טובול: << אורח >> אתמול הפגנו מול הלשכה ולא אפשרו לנו להיכנס ולהגיד את הדברים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש לך מזל שלא אסרו אותך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, ממש לא. עם כל כבוד, אנחנו בהערות לסעיף. גם הטיעון על הפוליטיזציה של הלשכה נשמע כאן רבות. יש לו לצערי הוכחות רבות. כנ"ל על השימוש הבזבזני בכספים. כל הדברים האלה נטענו בהרחבה. הדברים האלה נדונו ואני לא פותח את זה לדיון. אנחנו ספציפי בסוגיית הוראת השעה ל-2025. עוד מישהו רוצה להתייחס לנקודה הזאת? << אורח >> גליה שרף: << אורח >> אני רוצה להגיב לטענות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בהזדמנות אחרת. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> אדוני, בקשה ממך. אני רוצה לחזק את ארקדי ואם אתם יכולים שדמי החבר שלנו יופחתו עד לפני ה-15, אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאוד מקווה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> הדיון על השאלה של כמה כסף יש בלשכה או כמה אין או הטיעון של תומר שזה עניין כלכלי ולא עניין משפטי, הוא פשוט טיעון שגוי. הדיון כאן הוא בשאלת תקינות הליכי חקיקה, מה נכון ומה מותר לעשות בהליכי חקיקה וכמה חקיקה יכולה להיות או מותר לה להיות רטרואקטיבית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא רוצה לתת לטלי לדבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני סומכת על שמחה. אם הוא לא רוצה לתת לי לדבר, כנראה הוא יודע למה. תודה קארין, אני לא צריכה סניגורים. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> הדיון הוא בתקינות של התהליך ולא בשאלה כמה סעיף תקציבי כזה או אחר יש כרגע בלשכת עורכי הדין. דיברנו על כך שכל המטרה של החקיקה הזאת היא לייצר שינויים מבניים בשלכת עורכי הדין והסעיף הזה ספציפית הוא ממש סעיף של הכנסת אצבע לעין ולשנות דברים רטרואקטיביים בניגוד להליך חקיקה תקין. רוצים לשנות הליכים מבניים, צריך להשאיר את זה לשנה הבאה, לאפשר ללשכה להיערך לזה באופן ראוי, להעביר תקציב נכון. לשנות תקציב רטרואקטיבי, זה פשוט הליך חקיקה לא תקין וזו המטרה שלנו באחים לנשק למען הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ידעתי שאתה מהארגון הזה כי אחרת לא בטוח שהייתי נותן לך לדבר. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> הרווחתי משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מזל שלא הצגת את עצמך בהתחלה. << אורח >> מעין אבנברג: << אורח >> הצגתי את עצמי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אני אמרתי לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעניין התקינות והרטרואקטיביות הדברים נאמרו ואני חושב שנדונו. אני חושב שאמרנו את הדברים בצורה מאוד מאוד ברורה. אני חוזר ואומר שלא תהיה כוהנת כפונדקית. לא יתכן שאנחנו במהלך השנה הזאת שחלפה, שנת 2024, תקציב מדינת ישראל שהוראות לעריכתו קבועות לא בכללים לעריכת תקציב שעשתה לשכת עורכי הדין ולא בחוק רגיל אלא בהוראות חוק יסוד: משק המדינה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם בהפרה של החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואנחנו, עקב הנטל שמוטל על האוכלוסייה וגם אתם תוך כדי שנה, ותבורכו על כך, עשיתם החלטות על קיצוץ בדמי חבר משיקולים שלכם לשכת עורכי הדין. תבורכו על כך. אני לא בא אליכם בטענות על כך שעשיתם זאת. להפך. אני מעודד ואפילו מקבל את זה בחוק. אתם הבנתם שאפשר וצריך לשנות תקציב תוך כדי שנה כולל הפחתה של דמי חבר, כולל החזרה של דמי חבר תוך כדי שנה בנסיבות שהיו נראות לכם חשובות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> למספר מאוד מצומצם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו בכנסת לא יכול להיות שכוחו של יציר החוק יהיה יותר גדול מכוחו של יוצר החוק. היתפאר הגרזן על החרש? לא. אי אפשר לעשות את זה. לכן הפה שאסר והפה שהתיר ללשכת עורכי הדין להכניס את היד שלה עמוק עמוק לכיס של 80,000 אנשים ולקחת סכומי כסף גדולים וגם אסר עליה לעשות כל מיני פעולות שהיא עושה - מנגנוני הבקרה הפנימיים של הלשכה צריכים לדעתי לעבוד יותר טוב. אנחנו לא בישיבת ביקורת על הלשכה. זה יהיה ביום ראשון, בעיקר על הנושא של הבחינות. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> התכוונת לוועדה הבוחנת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי יש ביקורת על היושב-ראש? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל הזמן. כשאת כאן בחדר, לעולם אין הפסקה בביקורת על היושב-ראש. אני כן רוצה לומר מה מבחינתי, וכמובן בהסכמת המציע, צריך להיות בסעיף של הוראת השעה. אפשר לשנות אותה אדוני היועץ המשפטי. אפשר לשנות תקציב תוך כדי השנה, גם אפשר להפחית תוך כדי שנה וגם אפשר להחזיר תוך כדי שנה. הלשכה כבר עשתה את זה וגם אנחנו יכולים לעשות זאת. אני חושב שאין בזה בעיה של הליך לא תקין במיוחד כאשר כפי שנאמר הסיבות הן רבות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקריא לנו את הנוסח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול להגיד היכן נטיית הלב שלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מתי לשכת עורכי הדין מחלקת דיבידנדים עם כל המיליונים שהיא צוברת ויש לה? אני לא מבינה את זה. רבים כאן על הכסף כשיש לה מיליוני שקלים. יש לה חברה כלכלית. אם לא הייתי מועמדת פעם לראשות הלשכה, לא הייתי יודעת את זה. איפה כל המיליונים? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טלי, בבקשה, תני לי לסיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אם לא תגבו דמי חבר חמש שנים, המיליונים האלה עדיין יהיו מיליונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, קריאה ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, חברת קואליציה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לפרוטוקול שאני לא רוצה להביע את עמדתי שכבר הובעה כאן. קיבלתי זכות דיבור לא פעם ולא פעמיים ואני רוצה שהנוסח יוקרא כדי שאתם תעבירו הסתייגויות ונקדם את זה לחקיקה בשעה טובה ומוצלחת וכמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. מעריך מאוד את הדברים. << אורח >> עדי ימין חי: << אורח >> אפשר להפחית ב-30 אחוזים ולא ב-20 אחוזים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפסיקי להתפרץ. אתה בן אדם היחיד שנכנס לכאן, הוצאתי אותך פעמיים וכל פעם את מתפרצת. מספיק עם זה. לא מבין את ההתנהגות הזאת. << אורח >> נוי חסון גורדון: << אורח >> שאלה לשם הבהרה. בסעיף הוראת השעה, ההפחתה של 20 אחוזים, אני יודעת שהלשכה מייצרת איזשהו מדרג שעד ה-15 בינואר זה סכום מסוים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם כן, מאיזה סכום זה יהיה ה-20. זאת שאלה בהחלט במקומה. תודה על ההערה הזאת. גם בגלל שכמו שאמר ארקדי, זה גם ידוע לי, גם חנוך אמר ועוד הרבה מאוד ראשי מחוזות ואנשים ששוחחתי איתם מקבלים פניות מאנשים ששואלים האם לשלם או לא לשלם, אני רוצה לקבוע שדמי החבר בשנת הכספים 2025 יופחתו בשיעור של 20 אחוזים ויעמדו על שיעור של 80 אחוזים מהתעריף המופחת. זאת אומרת, גם מי שישלם עד סוף ינואר לצורך העניין, או עד אמצע פברואר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה יצא יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה 20 אחוזים מהתעריף המופחת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל יש כאלה ששילמו את הסכום הגבוה. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> את הגבוה אף אחד לא ישלם. << אורח >> קריאה: << אורח >> עוד לא הגענו לגבוה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש כאלה שעדיין לא שילמו גבוה. אני אומר שדמי החבר יעמדו על 20 אחוזים מהתעריף המאוחר. דהיינו, במקום אחוזים, אולי כדאי לכתוב סכום כדי שיהיה ברור. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> התעריפים קבועים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל יש שני תעריפים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אפשר לכתוב 20 אחוזים מהתעריף הרגיל ואז זה יורד גם להנחות, גם לצעירים יורד וכולי. זה תעריף רגיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> התעריף הוא לפי ותק. מי שמשלם מה-16 בינואר התעריף הוא 1,112 ומי שמשלם עד ה-15 הסכום הוא 966. אם זה ותק לעורכי דין צעירים, הסכום הוא 576 ו-666. מהתעריף שקבעה הלשכה, למשלמים עד 15 בינואר. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> התעריף המופחת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה כאילו רוצה לשמר את העובדה שיהיו כאלה שישלמו לפני תאריך מסוים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתערב בזה. אני חושב שזה רעיון טוב. מי שמשלם מוקדם, משלם מופחת. אני לא מתערב בכללים האלה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, זו הפחתה של למעלה מ-20 אחוזים. זה מה שכתוב. אם כן, תשנו את החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה 20 אחוזים מהתעריף המופחת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל זה כבר פחות ממה שאנחנו גובים. יש תעריף רגיל ואתם כותבים כאן שזה 20 אחוזים מהתעריף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אני מתקן. אכן את צודקת. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> תאריך את התקופה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אפשר להאריך את זה כי השנה היו בעיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כהוראת שעה נעשה 20 אחוזים מהתעריף, לא נדבר על המופחת ועל הלא מופחת ונגיד שהתאריך שממנו עוברים למופחת הוא 28 בפברואר. עד ה-28 בפברואר ולא עד ה-15 בינואר כי אני לא יודע בדיוק מתי תסתיים החקיקה. נעשה יותר פשוט. התאריך יהיה 20 יום מיום כניסת החוק לתוקף. כלומר, מיום שנכנס החוק לתוקף, יהיה 20 ימים לשלם בתעריף המופחת ואחר כך הולכים לתעריף הגבוה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> כבודו, 30 ימים כדי שלעורכי הדין יהיה זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 20 ימים זה מספיק. זה 15 ימים משנה רגילה. אתה אמור לשלם עד ה-1 ואתה מקבל 15. מקבל. 30 ימים. כלומר, 30 ימים שיחול התעריף המופחת. זה לגבי סעיף (1). לגבי סעיף (2). דיברנו על החלוקה של ההפחתה בין הלשכה לבין המחוזות. אני חייב לומר שאחרי ששמעתי כאן את הנתונים, נטיית הלב שלי להיות בכלל לא להפיל את זה על המחוזות. יש מספיק עודפים. אבל מצד שני אני אמיתית חושב שיש כאן אלמנט של הוגנות שצריך לתת לו מענה, זה מצד אחד, והפערים כאן הם גדולים ואני סומך על כך שראשי המחוזות ישמרו גם על עצמם. אם אני עושה רוב של שני שליש במועצה, אני סבור שאפשר להשאיר את הנוסח על כנו ומלבד מה שאמרנו, התיקון, שההפחתה תהיה לכל המחוזות בשיעור שווה. שלא יהיה מצב שלמחוז אחד מפחיתים 20 אחוזים ולמחוז אחר מפחיתים 10 אחוזים וכדומה. לגבי תחולת הסעיף שמדבר על העברה, כדי שלא ניקח מכיס אחד ונחזיר מהכיס השני והם יעשו 20 אחוזים לכולם, סעיף 95(ג)(3) יחול גם בתקופת הוראת השעה. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לגבי מנגנון החזרת כספים, שיהיה ברור שכספים יוחזרו לאלה ששילמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מעדיף לא להיכנס לזה. יש להם את המנגנון. יש ציבור של 80,000 עורכי דין שאם לא יחזירו להם את הכסף, אני בטוח שהם יגישו ייצוגית ולכן אני סומך על כך שיהיה את המנגנון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם את זה אתה רוצה לבטל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, בחוק אחר. היינו אמורים לדון היום בייצוגיות. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> יהיו כאלה שירוצו עכשיו לשלם כדי שתהיה להם אפשרות אחר כך לתבוע בייצוגית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אני סומך על הלשכה שתקבע את המנגנון. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> לא ניתן להם סיבה לתבוע. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> יושבת מנכ"לית הלשכה החדשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברכות למנכ"לית הלשכה החדשה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אנחנו מברכים על המינוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שימוש בעודפים, אמרנו שזה יהיה. הכספים שיש להעבירם למחוזות לפי סעיף זה, לא יהיו ניתנים לקיזוז. כלומר, תחולת אי הקיזוז גם חלה עכשיו << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אמרנו בהסכמת יושב-ראש ועד מחוזי. שם זה תוקן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. אותו תיקון באותו סעיף. יש עוד משהו להוראת השעה ששכחנו? << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני, אני אסכם כדי לוודא שהבנתי נכון. פסקה (1) תיוותר על כנה. נוסיף לה עוד פסקה שתאמר ש-30 ימים לאחר שהחוק ייכנס לתוקף, עדיין ניתן יהיה לשלם את השיעור המופחת של דמי החבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהתאם לכללים שקבעה הלשכה. << דובר >> עו"ד אלעזר שטרן: << דובר >> פסקה (2) תישאר כפי שהיא ונוסיף את ההוראה שאומרת שהפחתה תהיה לכל המחוזות בשיעור שווה. בפסקה (3) נוסיף לתוך סעיף קטן (ט) את ההוראה שגם סעיף 95(ג)(3) יחול בשנת 2025. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. גם איסור הקיזוז וגם שימוש בעודפים. << אורח >> ארקדי אליגולאשוילי: << אורח >> ושההפחתה של ה-20 אחוזים תהיה מתוך התעריף המופחת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בזה כבר טיפלנו. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הערה לגבי פסקה (2), התיקון החדש שאתם רוצים להכניס, 20 אחוזים או משהו שוויוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לא 20 אחוזים או משהו שוויוני. ורד, אמרנו שלא יעלה על 20 אחוזים. אמיתית זה היה צריך להיות שלא יעלה על 15 אחוזים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אבל זה שוויוני? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יהיה שוויוני באחוזים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> כמו שדיברנו קודם, יש מחוזות יותר קטנים, יש מחוזות יותר גדולים, יש מחוזות שיש להם רזרבה יותר גבוהה ויש מחוזות שאין להם בכלל רזרבה כמו מחוז ירושלים לצורך הדוגמה. אני לא חושבת שצריך להפחית באופן שווה ממחוז מרכז ומחוז ירושלים שהוא לא יכול לתמוך בעצמו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מניח שכלל מערך השיקולים האלה יבוא לידי ביטוי בדיון המועצה שתקיימו בנושא ותשכנעו שני שלישים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> למה לא להגן על החלש באופן אינהרנטי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שרוב של שני שליש בהחלט מגן על היכולת. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אין לי בעיה עם השני שליש. השוויוני. זה לא הוגן כלפיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שזה שוויוני באחוזים. כל מחוז הוא יותר קטן או יותר גדול. אני אומר שאת צודקת ואני באמת מקווה שהלשכה תקבל את ההחלטה הנכונה שתגיד שאת כלל הקיזוז או למעט אחוזים בודדים ממנו, את כל ה-12 מיליון שירדו, אני כלשכה ארצית מתמודדת איתו. אני מקווה שזה מה שהלשכה תעשה. אני אגיד יותר מזה. אם המחוזות בינם לבין עצמם יחליטו שבאמת אפשר לעשות אחוז לא שוויוני, אז תקבלו החלטה אחת שאומרת נקזז 10 אחוזים לכל מחוז או שני אחוזים לכל מחוז ובמקביל באותה החלטה גם תגידו שתתבצע הענקת יושב-ראש לפי סעיף 95(ג)(3) בנוסח המעודכן שתפצה את מחוז דרום. תקבלו את ההחלטה הזאת. אתם סוברנים. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> למה? אם יש רזרבות במקומות מסוימים ויש לי מחוז קטן שאני צריכה לתחזק אותו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אגיד את זה על השולחן. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אני יודעת. אתה לא צריך להגיד את זה. כולם כאן מבינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לך 20 מיליון שקלים בכיס ואני מוריד לך 12 מיליון. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אין לי 20 מיליון שקלים בכיס. בוא לבית הלשכה בתל אביב ונעבור על כל התקציב עם כל התוכניות העתידיות ואתה תראה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כרגע סמנכ"ל הכספים הסביר שיש לכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נגיד מכרתם את חברת המחשבות שעשתה את הבחינות, איפה הכסף? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חברת המחשבות היא לא של הלשכה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא כבר מכרה אותה. היא הייתה של הלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברי הכנסת היקרים, אם אתם מעוניינים להתייחס לסעיף זה, זה הזמן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה הפתרון שהצעת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מתנגדת לסעיף הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שההתייחסות לצורך לשוני בין מחוזות ככל שיש, יקבלו החלטה קודם כל מהו האחוז שכל מחוז משתתף באופן שוויוני ואם באמת ישכנעו - באותו הסדר של חלוקת הכספים במחוזות - את המחוזות שלמחוז דרום אסור לקצץ, שיעבירו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> פה אחד. כל הפחתה של המחוזות תהיה בהסכמה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. הפחתה שוויונית לא צריך הסכמה של כל הוועדים. אם עכשיו תתכנס המועצה ותגיד שהפחיתו לה 20 אחוזים מדמי החבר והיא רוצה להפחית לכל מחוז 20 אחוזים, 10 אחוזים, 5 אחוזים, הפחתה אחוזית לכל מחוז בשיעור זה מתקציבו כפי שאושר, בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תלוי כמה יש לו רזרבה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יקבלו את ההחלטה בהתאם למה שבא להם. אם הם רוצים לומר שעשו קיצוץ, ראו שלמחוזות הגדולים או למרכז יש הרבה כסף ולכן מקצצים 20 - - - << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> 700,000 שקלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דוגמה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> תמלא את הדוגמה עד הסוף. 700,000 שקלים לשנה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת דוגמה. תבוא הלשכה ותטען שמחוז שלא כאן – אני לא רוצה לדבר על מחוז שנמצא כאן כי אז רומי תענה – יש לו המון עודפים ותקציב בזבזני וכל הזמן הם אוכלים שם רחת לוקום, רוצים לקצץ להם יותר, יתכבדו ראשי המחוזות ויגידו שאין בעיה, נקצץ בשיעור הגבוה, למחוז המדובר יקוצצו 20 אחוזים ולשאר המחוזות יבצעו הענקה שמשמעותה תהיה שבסופו של דבר למחוז המדובר יקוצצו 20 אחוזים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין איך מחליטים על ההפחתה למחוזות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפחתה אחוזית? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השבה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שני שליש מועצה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בעצם יושב-ראש לשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה שני שליש מועצה. אל תשכח שלכל מחוז יש שני נציגים במועצה ויש אופוזיציה. לא קל להשיג שני שליש אבל זה לא משנה כי אם זאת הפחתה בגודל זהה לכל המחוזות, אין בעיה וזה לגיטימי. אם זאת הפחתה שונה, הדרך לעשות את זה היא באמצעות הענקה במנגנון של שדורש הסכמה פה אחד של כל המחוזות. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> הדרך היא הפחתה שוויונית והענקה למי שרוצים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון << אורח >> דוד טובול: << אורח >> לגבי סעיף התחולה. איך אפשר לוודא שעד תחילת החוק לא יצבעו את התקציב בצבעים פוליטיים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה לומר וזאת אמירה כללית שאיתה אסיים. להבנתי כל מה שמתרחש בלשכה בשימוש לצרכים פוליטיים, הוא עבירה על החוק, כבר היום. אני לא צריך את החוק כדי לומר את זה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> אדוני, זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר את דעתי. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> דעתך היא לא פרשנות החוק. << אורח >> מיטל פינטו: << אורח >> הלשכה צריכה לקדם את שלטון החוק. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> הוא לא שופט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר את דעתי אבל כמו שאמרה ורד, אני לא שופט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה גם לא היועץ המשפטי לממשלה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> גם לא לוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה אדוני שרציתי להתייחס לדבריך. תודה רבה. הרי אין גבול לחוצפה. אתה שואל שאלה ואני מנסה לענות עליה ואתה קוטע אותי? אני לא מבין את הדבר הזה. יש גבול. דבר אחד שהלשכה לא הצליחה לעשות זה להנחיל תרבות דיון בקרב עורכי הדין, בוודאי לא בלשכה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כי כאן בוועדה תרבות הדיון היא משהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שנייה. הדבר מנוגד לחוק, אתה אומר שהוגשה תלונה במשטרה. כפי שאמרה ורד והיא צודקת, אני לא שופט, אני לא שוטר, אני אפילו לא רואה חשבון מבקר וגם לא חשב. אני קורא לנציגיי בלשכה שהצבעתי עבורם, אני קורא לכם להשתמש בכל כלי משפטי, פוליטי-לשכתי ומינהלי וכל כלי שאתם יכולים לדמיין כדי לעצור את שוד כספי הקופה הציבורית בידי עמית בכר. אנא פעלו. אני כאן בישיבת שחקיקה ולא בישיבת פיקוח על הלשכה. יכול להיות שנסיים את זה ונעשה גם ישיבת פיקוח על הלשכה. תודה רבה. << אורח >> ורד זייטמן: << אורח >> דברים מאוד חמורים אדוני. מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. את צודקת. לא מוחאים כפיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אני רק אומרת לך בידידות, תוריד את הדברים האלה מהפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חס ושלום. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני אוסיף אותם אם צריך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מורידים כלום מהפרוטוקול. את זה נשאיר לשופטת אלשיך, הנשיאה, לזייף פרוטוקולים. כאן פרוטוקולים משקפים את הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, את רוצה להתייחס? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, התחזקה דעתי שצריך לפרק את הלשכה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא לפרק. לעשות וולונטרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור. לפרק את מתכונתה הנוכחית. אין סיבה ש-30,000 שבחרו יושב-ראש לשכה, תהיה להם הכרעה והשפעה על דברים אקוטיים כמו בחירת שופטים עם כל הכבוד, הצביון של בית המשפט העליון כמי שמוביל אותנו אל עבר הפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה תוך ביטול חוק הלאום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה קשור עכשיו חוק הלאום? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כי זה בדיוק מה שקורה כאן. אם את רוצה ש השופט יצחק עמית, בזמן שיש פיגוע בקדומים ובזמן שהשב"כ פותח את המחסומים ביהודה ושומרון, ידפוק על השולחן - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, תפסיקי להסית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסיתה. מי שמסית זה יצחק עמית. יצחק עמית מסית נגד מתיישבי יהודה ושומרון. דופק על השולחן וקורא להעמדה שלהם לדין. אני אמשיך ואני אמשיך ואביא לכם את העובדות לפנים יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אלה לא עובדות. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> הערה מאוד לקונית. לסעיף 95(ד) נראה לי שאולי כן צריך לסגור את זה שבמסגרת הצעת התקציב של הוועד המרכזי כי יופיעו דמי הרשות כי זה לא בהכרח יופיע בתקציב הלשכה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. הערת נוסח. תסגרו. מה שתחליטו ביניכם, יופץ כנוסח להסתייגויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חוק בעייתי מאוד. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> אני רוצה לומר שהחוק הזה יוביל לסגירת הלשכה. אני מציע למשרד המשפטים להכין את מערכות הגבייה, מערכות האתיקה, מערכות המחשוב ל-80,000 עורכי דין. << אורח >> קריאה: << אורח >> עורכי הדין רק יברכו על זה. << אורח >> תומר יזדי: << אורח >> שיהיה לכם בהצלחה. << אורח >> רומי קנבל: << אורח >> אני רוצה לומר משהון לכל החברים כאן. אחרי כמה ישיבות בוועדה זכינו להתייחסויות פוליטיות ואני דווקא רוצה להגיד לכולם כאן שצריך להירגע. בסופו של דבר הצעת החוק באה לטובת עורכי הדין ונוגעת בדמי החבר. אתמול בישיבת המועצה שאלתי שאלה ואני גם אומר ואשאל אותה כאן כי התשובה היא ברורה. איך הצעת החוק הזאת – ואני פונה לכולם, להרגיע את כולם – תפגע במאבק של לשכת עורכי הדין מכוח החוק על הגנה על שלטון החוק והנציגים בוועדה לבחירת שופטים? אני לא שואלת. אין שום פגיעה. לשכת עורכי הדין תוכל להמשיך את עבודתה גם בהגנה על שלטון החוק בתנאי שיוחלט בצורה מסודרת במועצה מה זה אומר והנציגים בוועדה במסגרת החוק הזה והתיקון שלו לא נפגעים. אם כן, בואו נירגע ובואו נתכנס להצעת החוק שכל מטרתה להקל על עורכי הדין שבחקיקה קודמת שבית המחוקקים קבע כפו עליהם תשלום דמי חבר שבמהלך השנים נעשה בתשלום הזה שימוש פוליטי אישי ולא נכון. אנחנו ראשי המחוזות שיושבים כאן לא רוצים לפגוע בשירות. אנחנו רוצים שהשירות שיינתן כאן יינתן בצורה שהחוק התכוון אליו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חוק של בכייה לדורות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבחינתי עברנו על כל הסעיפים והדיון מוצה. אנחנו נפיץ נוסח להסתייגויות ונקבע מועד לישיבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי יופץ הנוסח? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהקדם האפשרי. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>