פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 16 ועדת החינוך, התרבות והספורט 07/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 162 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ח' בסיון התשפ"ב (07 ביוני 2022), שעה 12:17 סדר היום: << נושא >> חובת הנפת דגל ישראל במוסדות חינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר סימון דוידסון חברי הכנסת: איתמר בן גביר קטי שטרית מוזמנים: סימה עובדיה פורצנל – מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך שמואל לרמן – רפ"ק, ק. חו' חוות דעת מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים אלחנן פלהיימר – יו"ר התאחדות הסטודנטים ידידי'ה שניר – יו"ר התאחדות הסטודנטים אונ' אריאל שי רוזנגרטן – ראש אגף פעילים "אם תרצו" ארנון הדרי – רו"ח, חבר ועד תנועת עוז זהר טל – יו"ר תנועת עוז תבור נמט – נציג תושבים ועד כפר שלם הלל שנקולובסקי – יו"ר תא לביא באונ' תל אביב ייעוץ משפטי: נירה לאמעי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: מעין בוסתנאי, חבר תרגומים << נושא >> חובת הנפת דגל ישראל במוסדות חינוך << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> צהריים טובים לכולם, אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום אנחנו נקיים דיון חשוב, לעניין חובת הנפת דגל ישראל במוסדות חינוך. זה כבר לדעתי דיון רביעי או חמישי שאנחנו עושים באיזה שהוא נושא שמאוד מאוד קרוב לעניין הזה. כבר בדיון הקודם דיברנו על חוק הדגל והסמל, ועל החובה בעצם של כל מוסד חינוכי שמסובסד על ידי המדינה להניף מעל בניין המינהלה דגל, זה בהשכלה הגבוהה. בתי הספר כולם מחוייבים בעצם. מה שאנחנו נעשה, קודם כל אני אשלב חבר כנסת ודובר, יש לנו לא מעט דוברים ומוזמנים שהגיעו היום. אנחנו לוועדה נשלח סקר מטעם עמותת תנועת עוז, יושב ראש התנועה זוהר טל בעצם ערך סקר לעניין הנפת הדגלים. היה סקר אנחנו מבינים ב-2018 שהיה מאוד מאוד מקיף, מעל לחמש מאות מוסדות חינוך, אם תוכל לומר מילה על כך. ואני מבינה שבחודשים האחרונים ערכתם סקר קטן יותר, לאיזור מרכז הארץ. אז אם תוכל ככה להציג לנו בפירוט את הסקר ואת התוצאות אני מאוד מאוד אודה לך. נתחיל עם זה, ולאט לאט נעבור גם כן אל מול הגורמים המקצועיים. בבקשה, זוהר טל, יו"ר תנועת עוז. << אורח >> זהר טל: << אורח >> קודם כל תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל, על קיום הדיון הזה. זה נושא שאנחנו בעמותה עוסקים בו זמן רב, גם את נחשפת לנושא עוד בכנסות קודמות. כמובן חברת הכנסת קטי שטרית, שגם מלווה אותנו זמן רב בנושא הזה. אז קודם כל תודה רבה לכן על הקשב. לעניין הסקר עצמו, הסקר ב-2018 אכן היה מקיף מאוד, כלל ארבע עשרה ערים, כולל הערים הגדולות ביותר. כולל ערים שהן הגדולות במגזר החרדי ובמגזר הערבי. כאשר נבדקו המוסדות המוכרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איזה ערים גדולות? << אורח >> זהר טל: << אורח >> אשדוד, באר שבע, בני ברק, חולון, חיפה, ירושלים, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, תל אביב. הערים הגדולות ביותר במדינה, שאליהן הוספנו גם את אום-אל-פאחם, עיר ערבית גדולה, את רהט, ואת מודיעין עלית, כעיר חרדית. והתוצאות היו מדאיגות מאוד. במגזר הערבי ובמגזר הבדואי ראינו שרק כשנים עשר אחוז ממוסדות החינוך מניפים את דגל ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שנים עשר אחוז ב-2018? << אורח >> זהר טל: << אורח >> ב-2018. במגזר החרדי אחוז דומה, גם כשנים עשר אחוז. במגזר הממלכתי דתי כששים וחמישה אחוז, ובמגזר הממלכתי היה האחוז הגבוה ביותר, שבעים ושלושה אחוז. זה היה ב-2018. עכשיו לקראת הדיון הנוכחי עשינו סקר מדגמי יותר, בעצם כדי לתקף את התוצאות של הסקר הקודם, לראות מה השתנה. בחרנו בעיר תל אביב, מכיוון שבה קיימים כל המגזרים, בעצם כל סוגי הפיקוח ומגזרים קיימים בתל אביב. ואנחנו בדקנו שוב את אותם בתי ספר שנסקרו ב-2018, סקרנו שוב, וזה הדו"ח שהונח בפני הוועדה. התוצאות הן עגומות באותה מידה. כלומר לא היה שום שינוי שאנחנו זיהינו ביחס לסקר מ-2018. לצערי בתל אביב, אם תדפדפו לעמוד האחרון, ששם יש את התוצאות, במגזר הממלכתי אנחנו ב-2018 מצאנו ששבעים וארבעה אחוז מהמוסדות במגזר הממלכתי הניפו את הדגל, עכשיו זה היה שישים ושניים וחצי אחוז, כלומר ירידה. בממלכתי דתי זה כמות קטנה יותר של מוסדות, יש שבעה מוסדות כאלה בתל אביב, מצאנו ארבעה ב-2018 ושלושה ב-2022. חשוב להבין שהמדגם פה הוא קטן, כלומר אחד לכאן או לכאן זה לא הבדל משמעותי. ובמגזרים הערבי והחרדי בתל אביב לא נמצא אפילו מוסד אחד שהניף את דגל ישראל. אגב ללא קשר לאם הם שייכים לזרם הממלכתי. גם אם הם רשמי, או הלא-רשמי. זאת אומרת גם המוסדות הכי רשמיים שיש, עם שלטים של עיריית תל אביב וכו', עדיין לא הונף הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר בתי הספר בתל אביב, ששייכים בעצם למגזר הערבי והחרדי, אתם ביקרתם במגזר החרדי בשבעה מוסדות, << אורח >> זהר טל: << אורח >> תשעה מוסדות בחרדי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תשעה מוסדות בחרדי ושבעה מוסדות במגזר הערבי, ואפילו לא באחד מהם היה מונף דגל ישראל? << אורח >> זהר טל: << אורח >> נכון. זה בדיוק היה המצב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתל אביב. זה לא סקר שהם עשו באום-אל-פאחם או ברהט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם בודקים את זה דרך הרשויות, או שאתם פרונטלית הולכים לראות? << אורח >> זהר טל: << אורח >> אנחנו ביצענו סקר פיזית בשטח, סוקרים שלנו הלכו ובדקו, וחלק מהמקומות בדקנו מספר פעמים, חזרנו שוב כדי לוודא שזה לא סוקר שלא ראה ולא מצא. הלכנו, חיפשנו, בדקנו, גם אני בעצמי הלכתי לחלק מהמקומות כדי לוודא שוב על הווידוא, ואנחנו עומדים מאחורי התוצאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זהר, שאלתם את המנהל של אותו בית ספר, או משהו כזה, שאלתם אותם למה אין לכם דגל שמונף? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל אני אשמח, << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שהוא יכול להגיד לקחתי אותו לכביסה, או נקרע ואני קונה חדש. יש תמיד את הסיבות למה לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קודם כל אני מבקשת את רשימת המוסדות האלו, גם מהמגזר הערבי וגם מהמגזר החרדי. אני רוצה ללכת לראות אותם במו עיניי. אני אעשה את זה לדעתי בשבוע הקרוב. תודה רבה. יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף, קצת על הפעילות שלכם? << אורח >> זהר טל: << אורח >> בהקשר של הסקר אני חושב שסקרתי את הנושא. אני אשמח להתייחס לאיזה דברים אני חושב שצריך לעשות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני חושבת שזה חמור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גבירתי היושבת ראש, הוא כתב פה מסקנות מאוד חשובות, שכדאי שאולי לפחות יציין אחת או שתיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעשה את זה תוך כדי. תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים, בבקשה. << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> צהריים טובים לכולם, תודה רבה לך יו"ר הוועדה חברת הכנסת שרן השכל שכמו שציינת, זה כבר דיון רביעי או חמישי שאנחנו מנהלים בנושאים הללו. ואני רוצה כמובן להתייחס למוסדות האקדמיים במדינת ישראל, שהחוק גם מתייחס אליהם. ואנחנו נתקלנו בשתי סיטואציות בחודשים האחרונים, שחרו לנו מאוד. הסיטואציה הראשונה, שכבר נגענו בה מספר פעמים, זה שראינו שיש מספר מוסדות אקדמיים שלא הסכימו בהתחלה לסטודנטים בודדים להכניס את דגלי ישראל לקמפוסים. אחרי זה לאחר בירור נאמר שהיתה איזו שהיא אי הבנה, ולאחר מכן נתנו להם להיכנס לקמפוסים. אבל אני חושב מלכתחילה שלא הגיוני שבמדינת ישראל תהיה בכלל אי הבנה כזו, של האם להכניס דגל ישראל או לא להכניס דגל ישראל למוסד אקדמי. וזה חמור. דבר נוסף, נכון להיום החוק מתייחס ואומר שחייבים לשים דגל ישראל בבניין ההנהלה, במוסד האקדמי. וכמו שאתם בוודאי יודעים, המוסדות האקדמיים גדולים מאוד. וכששמים דגל קטן, או בינוני בבניין ההנהלה, בניין אחד מתוך מבנים רבים, שנפרשים על גבי קילומטרים, אז זה לא ניכר בעין. ואם את שואלת אותי, דגל ישראל צריך להיות במינימום מונף בכניסה לקמפוסים. ובשבוע שעבר עשינו סיור באונ' אריאל ביחד, יושבת ראש הוועדה, ותראו איזה יופי, בכל כיתה היה מונף דגל ישראל. בכל כיתה באונ' אריאל יש דגל ישראל. אז יש כאלה שיחלקו על זה, ויש כאלה שלא. בעיניי זה מבורך. אבל אני חושב שבמינימום, ברמת הנראות, בכניסה למוסדות האקדמיים צריך להיות מונף דגל ישראל. כי בבניין ההנהלה זה לא מספיק. אני חושב שזו אמירה חשובה, אנחנו במדינת ישראל, ודגל ישראל זה אחד מסמליה של מדינת ישראל. וכך הדברים צריכים להיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. האם אתם מכירים אוניברסיטה שבה מעל בניין המינהלה לא מונף דגל ישראל? << אורח >> אלחנן פלהיימר: << אורח >> אני לא מכיר משהו ספציפי, אבל אנחנו יכולים לבצע בדיקה ולחזור אליך עם תשובות בנוגע לזה. << אורח >> זהר טל: << אורח >> חשוב לי לציין שבסקר מ-2018 נסקרו גם מוסדות אקדמיים. האוניברסיטאות הגדולות כן מניפות את הדגל. לעומת זאת בחלק מהמכללות לא הונף הדגל. אבל מכיוון שלא חזרנו על זה שוב עכשיו, אני לא רוצה להגיד מעבר לזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. קודם כל זה סמנטיקה, לשים במוסד אקדמי או במכללה דגל רק על בניין המינהלה, אז הוא נבלע, לא רואים את זה בכלל. עכשיו השאלה שלי פעם אחת, האם יש הוראה איזה גודל דגל לשים, ממה הוא עשוי? כי אני ראיתי, ואני רואה, הדגל נראה כמו סמרטוט. עכשיו כולנו מטיילים בעולם, והיינו בארצות הברית ובקנדה, ואני בכלל מהספורט, אתה נוסע באירועי ספורט גדולים, ואתה רואה את דגל ישראל, ואתה רואה דגלים, את הגודל שלהם, ואת האיכות, ממה הם עשויים. אתה רואה שזה דגל אחר לגמרי. עכשיו עזור את זה, אנחנו היינו ילדים, אני למדתי בבית ספר יונתן בנתניה, כל בוקר היה הנפת הדגל. היינו מתחילים את הבוקר, ממש כמה דקות, היה מתופף כזה והיו מרימים את הדגל, ומתחילים את היום. אתה יודע, זה נראה כאילו לפני מאתיים שנה, אבל זה לפני ארבעים ומשהו שנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשביל חלק מהאנשים זה מאתיים שנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל תראי לאן הגענו. הילדים לא מעריכים את הדגל, רואים אותו כמשהו מובן מאליו, הוא גם נראה כמו סמרטוט ברוב המקומות. השאלה יושבת הראש, האם אנחנו יכולים להתערב בזה שיהיה לפחות גודל מסויים של דגל, איכות מסויימת של דגל, כדי שהדגל ייראה ויהיה מכובד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מקבלת כל דגל, מצידי שיהיה גם הדגל הקטן הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל את מסכימה איתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברור, אבל אתה מדבר איתי על הדובדבן, ואני עוד נמצאת בלחם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז אולי נגיע לדובדבן פעם, צעד אחרי צעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו לא שוללים גם תיקוני חקיקה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להוסיף את זה, גודל והבד עצמו. השאלה היא מה זה תוצרת ישראל, הבד לא מישראל. נירה לאמעי: הכוונה היא לדגל שיוצר בישראל או באיזור בידי יצרן, שהוא אזרח ישראל או תושב קבע, או תאגיד הרשום בישראל, ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בו מהווה שלושים וחמישה אחוז לפחות ממחירו. בכל מקרה חייב להיות יצרן ישראלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להצטרף לברכות, כי באמת זה לא מובן מאליו שתקיימי כל כך הרבה דיון בנושא הזה של הדגל, כי אני חושבת שדגל ישראל הוא לא איזו שהיא פיסת בד שככה אתם יודעים, מנפנפים בה. יש לדגל משמעות מאוד מאוד חזקה. ואנחנו, מלבד החוק שחוקק ב-49' כמדומני, חוק הדגל והסמל, שהוא קבע בדיוק כללים מדוייקים, לא צריך להתחמק, החוק קבע בדיוק את הכללים המדוייקים של הנפת הדגל במוסדות, בכלל, ובין היתר, מלבד זה שהוא קבע שזו חובה להניף את הדגל, אז אנחנו פשוט לא אוכפים את זה. אין אכיפה. משטרת ישראל כן היתה צריכה לאכוף את זה, כי יש כללים, גם לאכיפה. אבל אין בנושא הזה אכיפה. נוצרה פשוט בתקופה האחרונה איזה סוג של מלחמה של אי לגיטימציה של הדגל הזה. זאת אומרת הרבה אנשים מזלזלים במה שקורה במוסדות האקדמיים, של הנפת דגל פלסתין. זה לא רק עניין של הנפת דגל אשף. יש בזה גם את המשמעות של מה שקורה עם ההנפה של הדגל. הרי הם לא עומדים ככה ועושים את הדבר הזה חצי שעה, שעה, והולכים. יש גם אמירות שנלוות להנפה, כמו בדם ואש נפדה פלשתין. ברגע שאומרים את זה, הכוונה היא לא רק לדגל, הכוונה היא למדינה. הכוונה תזוזו, אנחנו באים במקומכם. שזה דבר שהוא כשלעצמו גובל בטרור והסתה. ככה אני מסתכלת על זה. אם צריך חוק כדי לחייב את כל הגורמים, אז בוודאי. כי אותם מוסדות רצים לקבל את התקציב שלהם. רצים לקבל עוד פרוייקט. לפני מספר דקות היה פה פרוייקט של פותחים עתיד, פרוייקט מבורך, שמטפל בדימוי העצמי של התלמידים. וישבנו פה, וכל אחד אמר מה שי שלו להגיד, ואמרנו כל הכבוד, הרי יש בתי ספר שמקבלים מתנות, מקבלים תקציב, מקבלים מתנה כזו ואחרת באופי של פרוייקט. אז מבקשים מכם, אתה יודע, מבקשים מכם דבר אחד לעשות, להניף את הדגל. זה בסך הכל להניף את הדגל. אז אם לא במוח, אז בכוח. אין מה לעשות. אם אתה לא מספיק מודע לזה שהנפת הדגל באה לייצג את המדינה שלך, את כל הלאום, את כל מה שזה מייצג, ולדגל הזה יש את הכללים המדוייקים שלו, זה לא בכדי, זה פסים כחול לכן, זה מגן דוד, זה משקף את העם היהודי, את זכות הקיום שלנו במדינה הזו. אז אתה יודע, אנחנו כבר בדברים המינימליים מתפשרים. וזה בעיניי הכי חמור. אתה כבר הגעת לאיזה צורה וגודל, קודם כל בוא נניף, אחר כך נתחיל לדבר על הגודל שלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים, חברת הכנסת קטי שטרית. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לשי רוזנגרטן, מתנועת אם תרצו. << אורח >> שי רוזנגרטן: << אורח >> שלום, קודם כל אני מתנצל שאני ככה בזום, ואני רוצה להגיד שוב תודה לך, חברת הכנסת שרן השכל, יושבת ראש הוועדה, על הדיון החשוב הזה. אני חושב שברמה העקרונית כל הדברים החשובים באמת נאמרו גם על ידי זוהר, מבחינת נתונים, גם על ידי אלחנן מבחינת מה שצריך להיעשות באקדמיה, אני מסכים ואנחנו מסכימים לחלוטין בתנועת "אם תרצו" שהנפת דגלי המדינה בבנייני ההנהלה זה משהו שהוא לא מספיק. אנחנו היינו רוצים לראות את דגל ישראל גם בכניסה לקמפוסים, ובמקומות בולטים נוספים. אבל אם יורשה לי לומר, אני חושב שברמה העקרונית עצם העובדה שאנחנו נדרשים לדןן בנושא הזה של הנפת דגלי ישראל בחקיקה, או באמצעים שהם אמצעים של אכיפה וכפייה, אני חושב שפה כבר טמון חלק מהכשלון. בהיסטוריה של מדינת ישראל הסיפור הזה לא נאכף שנים רבות, משום שכולנו רצינו להאמין שאין צורך בסוג של אכיפה מהסוג הזה, מכיוון שהדבר נראה לנו מובן מאליו. ולצערנו הרב זה לא מובן מאליו בימינו. והדבר מתחיל לא רק מזה שמוסדות לא מניפים את הדגל, אלא מזה שיועצים ואנשי חינוך כאלה ואחרים מאפשרים לעצמם להתבטא בצורה מזעזעת כלפי דגל הלאום שלנו, וכלפי הסמלים הלאומיים שלנו. ואני חושב שיש פה איזה שהוא מקום, מעבר לסוגייה של תקנות וחקיקה אולי שקשורה להנפת הדגל, לדבר גם על מערכי חינוך שיאפשרו כבר מגיל צעיר להחזיר ולהשריש מחדש את החשיבות של דגל ישראל. אף אחד מאתנו לא רוצה להגיע לסיטואציה שבה החוק בלבד הוא זה שמחייב את הנפת הדגל, אלא אנחנו ר וצים אזרחים צעירים ובוגרים שיבינו בפני עצמם ומתוך החינוך והערכים שהם מקבלים הבנה שדגל ישראל זה משהו שחשוב שיתנוסס בכל מקום, גם אם מחייבים אותם, וגם אם לא מחייבים אותם. אני חושב ששווה לתת גם על זה את הדעת, וזה מבחינתנו. ותודה פעם נוספת חברת הכנסת השכל על ההזדמנות ועל הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור, נמצא אתנו רב פקד שמואל לרמן, מהמשטרה, המשרד לבטחון פנים. תראה, יש פה חוק, מישהו אמון על אכיפת החוק הזה. למיטב ידיעתנו באמת יש אחוזים, ספציפית גם במגזרים מסויימים שבו החוק לא מקויים. השאלה שלנו אליכם היא קודם כל האם אתם מייצגים סוג של מנגנון בדיקה לעניין החוק הזה, בין אם הוא אחת לשנתיים, אחת לשלוש שנים, בדיקה, משהו שלמעשה מוודא את זה. האם מישהו התלונן אליכם כדי לבוא ולבדוק את הנושא הזה? אם כן, האם בדקתם את זה, מה נעשה בעניין, האם ניתנו קנסות, או מה בעצם הליך הענישה מבחינת אותם בתי ספר שלא ממלאים את הוראות החוק. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> מבחינת הגשת תלונות לא הוגשו תלונות בנושא הזה, והנושא הזה לא נחקר בשנים האחרונות, או בכלל ככל שידוע לנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל אתם ממונים על האכיפה, נכון? זה לא משרד החינוך או המל"ג. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> משטרה לא צריכה לקבל תלונה. כשיש הפרת חוק, והיא מודעת להפרת חוק, אז היא יכולה לפעול. יש לה סמכות גם בלי תלונה. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> אני לא מכיר ואני לא חושב שיש במשטרה פעילות של אכיפה בתחום הזה, כמו שאתה אומר אכיפה יזומה בתחום הזה, של חובת הנפת הדגלים. נירה לאמעי: חשוב להגיד שחייב להיות אחראי על פי החוק, בכל אחד מהמוסדות, ברשויות המקומיות, במשרדים, צריך להיות אחראי על חוק הדגל. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> זה מופיע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, בכל מוסד חינוכי צריך להיות אחראי להנפת הדגל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומה קורה אם הוא לא עושה את זה. נגיד ואתם פועלים ורוצים להעניש. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> אז שוב פעם, אני אומר, לא נתקלנו בזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה שקודם כל נקבל את כל התשובות מהמשטרה ומהמשרד לבטחון פנים. אז אתם לא עשיתם שום פעילות יזומה. ואתם אומרים שלא הוגשו שום תלונות בעניין הזה. במידה ועכשיו תועבר אליכם רשימה של בתי ספר? << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> אז הנושא ייבחן. אני לא יודע להגיד לך מה תהיה המדיניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר מעולם המשטרה לא נכנסה למבנה ונתנה סוג של קנס או סנקציה. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> כפי שבטח ידוע לך, המשטרה לא ששה להיכנס למוסדות חינוך ולהתחיל לאכוף עבירות רק במקרים מאוד חריגים. שוב פעם, לא נקבעה מדיניות, אבל אני מאמין שלא בטוח שהמשטרה זה הגוף הנכון לאכוף את הדבר הזה בצורה הפלילית שלו. ככל שיוגשו תלונות אז הנושא ייבחן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז החוק הוא בבחינת אות מתה? זה בשביל הקישוט? אומרים לנו, ובצדק אגב, הרבה מאוד פעמים, חוק זה חוק. אפשר לאהוב חוק, אפשר לא לאהוב חוק, אבל צריך לקיים חוק. מה שאתה אומר לנו עכשיו, יש חוקים שהמשטרה לא אוכפת אותם. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> אני אומר, לא הוגשו תלונות למשטרה. המשטרה לא טיפלה בזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא צריך שתהיה תלונה בשביל לאכוף חוק. << אורח >> שמואל לרמן: << אורח >> אתם העברתם את הממצאים שלכם למשטרה? << אורח >> זהר טל: << אורח >> לא העברנו, אבל אם תלונה זה מה שיניע את משטרת ישראל אנחנו יכולים היום להעביר רשימה מלאה של כל המוסדות לטיפול המשטרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שכבר בג"צ אחרי זה, בשביל להסביר למה לא אוכפים את החוק. תשמע, אני מאוד מעריך אותך, אבל אם יש חוק, ברור שצריך לקיים אותו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד הפנים גם נמצא פה? אז ככה, קודם כל אני מבקשת מעמותת עוז להעביר את הרשימה של כל בתי הספר מ-2018, שלא הניפו דגל, כולל הסקר הנוכחי. ואני מבקשת שהמשטרה תעשה את הבדיקה, את המוטל עליה על פי חוק, ותעבור. ואני מבקשת דיווח בתוך שלושים יום על מה נעשה עם כל בית ספר ובית ספר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היום פתאום כולם יתלו דגלים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד החינוך, סימה, שלום, בוקר טוב. את מנהלת את אגף יישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך. אנחנו מבינים שיש לא מעט בתי ספר, בטח שבמגזרים מאוד מסויימים, שלא מקיימים את הוראות החוק. אגב, ממה שכתוב בחוק הסמל והדגל, כן יש הוראות למידות מסויימות, גדלים מסויימים. יש תקנות לגבי הדברים. נירה לאמעי: שזה חייב להיות מוצג בכבוד, ובצורה שמכבדת את הדגל, כלומר לא קרוע. יש תקנון בעניין הזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה שלי, קודם כל למשטרה לא הגיעה אפילו תלונה אחת, או בקשה אחת. אנחנו מבינים, בואו ניקח את הממלכתי דתי, ואת הממלכתי הרגיל, נגיד ניקח הערכת חוסר בתוך אותו סקר, נניח ושבעים, שבעים וחמישה אחוז אכן מניפים את הדגל ואין בעיה. המצוקה פחות גדולה בתוך המגזרים האלו. אבל יש מגזרים ספציפיים ששמו עליהם זרקור, שכמעט תשעים אחוז, נגיד שמונים אחוז, באיזה שהוא מקרה קיצון כמעט כפול, שמונים אחוז פשוט לא מקיימים את הוראות החוק. מה אתם במשרד החינוך עושים, איך אתם אוכפים? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אז בואו קודם כל נתחיל מהסדר של הדברים. זה חוק שחוקק על ידי משרד הפנים, הוא באחריות משרד הפנים. המבנים שבהם יושבים, החוק קשור למבנה. ובעצם האחריות להנפת הדגל על המבנה, המבנים הם אף פעם לא בבעלות של משרד החינוך. גם בית ספר רשמי יסודי, שמשרד החינוך מתקצב אותו במאה אחוז, הבעלות, הרשות המקומית ברשמי ובעלות בבית ספר מוכר אחר היא שבעצם הבעלים על המבנה והיא האחראית על המבנה. משרד הפנים חוקק את החוק, והבעלות, בדרך כלל הרשות המקומית, היא זו שצריכה לתלות את הדגל. הביצוע מוטל עליה. אנחנו לא מצפים שמורה בבית ספר יטפס על המבנה כדי לתלות, או המנהל, אלא מישהו מטעם הרשות המקומית, או הבעלות. האחריות היא עליהם. << אורח >> זהר טל: << אורח >> מה משמעות חזור מנכ"ל? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> חוזר מנכ"ל בא ליידע, ליידע את מוסדות החינוך בחובה הזאת. בהחלט יש חובה. ומשרד החינוך כבר בשנת 2001 יידע את מוסדות החינוך. האחריות לביצוע היא לא של מנהל בית הספר אלא של הבעלות. אני אחזור ואסביר שהבעלות על מוסדות החינוך גם הרשמיים היא בעלות משותפת. משרד החינוך מתקצב, המוסדות עצמם, הבעלות על המבנים היא או של הבעלות במוסד מוכר, או של הרשות המקומית במוסד חינוך רשמי. והם אלה שמוטלת עליהם האחריות לתלות את הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת אומרת שבעצם את אומרת לי שהחוק לא מחייב אתכם לא בפיקוח ולא באכיפה? בתי ספר שכל העובדים בהם הם עובדי מדינה, עובדי משרד החינוך. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> לא כל העובדים אף פעם הם עובדי מדינה. יש מה שקשור לרשות המקומית, כמו השרת, גם הפסיכולוגים, וכו', ויש עוד רשימה, מזכירות, גם המבנה וגם במוסד חינוך רשמי, שהוא כאילו בבעלות המדינה, המאה אחוז הוא תמיד מתחלק, יש חלוקה בין משרד החינוך לבין הרשות המקומית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מי אחראי על בטיחות במבנה? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> הרשות המקומית. תמיד יש את האחריות המשותפת. דרך אגב גם תיקצוב חלק מהדברים, הרשות המקומית מתקצבת. גם במוסדות רשמיים שלכאורה אנחנו קוראים להם בעלות המדינה, אבל אם מסתכלים פנימה בפרטים הקטנים וברמה גם התיקצובית, בכל הרמות, יש אחריות משותפת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ובמוסדות אקדמיים? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אני יכולה לבדוק. << אורח >> זהר טל: << אורח >> אני רק בינתיים אגיד, זה נשמע לא טוב, כלומר המשטרה אומרת לא אנחנו. אנחנו לא אוכפים, לא קיבלנו תלונות, ואם נקבל אנחנו לא בטוחים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש פה נציג של משרד הפנים? << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> זה נשמע מאוד מאוד עצוב. יש חוק, אף אחד לא מקיים אותו. אף אחד לא רואה את עצמו כאחראי לקיים את החוק. מה מבקשים, שיושבת ראש הוועדה, שבאמת לשבחה אני אומר על הנושא הזה, מטפלת בזה, היא צריכה, אולי גבירתי היושבת ראש תבוא לתלות דגל בכל מוסד חינוך. מה הולך כאן? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מזמינה אותך להצטרף אליי לסיור באותם מוסדות שאמרתי שאני אראה השבוע ותבוא ביחד איתי לבחון את הנושא הזה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד, אולי אפילו נניף דגל ביחד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שרן, אני חושב שאת צריכה לחשוב עוד פעם על ההצעה שלך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הכל בסדר, גם לי יש רישיון לנשק. אם תהיה התפרעות, הכל טוב, אני אתפקד. מגב"בניקית לשעבר, תאמין לי, אני יכולה לשמור עליו יותר ממה שהוא יכול. ככה, אני רוצה לתת בינתיים בזמן שאנחנו בודקים את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל בסיכום אולי כדאי להוסיף גבירתי היושבת ראש, שבאמת משרד החינוך מנסה, את יודעת, זה לא בעיה שלנו. חייבים לבוא לפה הרבה יותר אסרטיביים. לא הגיוני שעמותה תעשה את הבדיקה, עמותה תבדוק. יש להם מספיק מפקחים, יש להם מספיק כוח אדם. שיעשו את זה וידווחו על זה. תפסיקו כל הזמן להפיל את האשמה על מישהו אחר, וגם את העשייה למישהו אחר. אתם צריכים קצת יותר לעבוד. זה בניין שמלא בעובדים, שחלקם הגדול גם לא עושה כלום. אז עדיף אולי קצת להקצות לזה זמן ומשאבים. << אורח >> הלל שנקולובסקי: << אורח >> אמרו את זה לפניי, באמת תודה רבה על קיום הוועדה המאוד חשובה הזאת, ולא בפעם הראשונה. אנחנו באמת דשים בנושא, מנסים לחרוש אותו לעומקו עד כמה שאפשר, ואני מקווה שלא נעצור בזה, ובהמשך לדיונים הבאים שקבעת נוכל באמת להתקדם ולחולל שינוי בנושאים הללו. אז באמת תודה רבה. יחד עם השמחה והברכות על קיום הדיון אני חייב להגיד שזה יום עצוב, אני בטוח שגם לך, שאנחנו בכלל צריכים לקיים את הדיון בנושא הזה של הנפת דגלי ישראל, האם זה רק על בניין המינהלה, או לא רק על בניין המינהלה, ואיזה שהוא דיון דווקני בנושא הזה. זה אומר דרשני מבחינתנו, מבחינת כנסת ישראל, מבחינת החברה הישראלית כולה, לאיפה שאנחנו נמצאים. לדעתי זאת ממש נקודת שפל היסטורית באותו הקשר בין מוסדות האקדמיה לישראל, לבין סמלי המדינה והציונות. בכל מדינה שמתנהלת בצורה נורמלית ודמוקרטית, ולא דיקטטורית, האקדמיה מהווה מקום ומרכז של צמיחה, של רעיונות אידיאולוגיים, של עמוד השדרה החברתי שנוצר בהמשך הדרך. שבאמת מהווה מראה לחברה כולה. חשוב לנו, ואני מתייחס כרגע, כמובן שבמוסדות החינוך היסודיים והעל יסודיים, אבל בוודאי באקדמיה, שכמו שאמרתי באמת מהווה את אותו מרכז תסיסה אידיאולוגי, חשוב שיהיה ברור מה מקום הדגל, מה החשיבות שלו, לא רק על בניין המנהלה, שיהיה מונף בכל מקום. ואם הוא לא מונף, אז אנחנו מגיעים למצבים, כמו ד"ר ענת מטר מאונ' תל אביב, קוראת לדגלי ישראל מחלה. ומעלה את זה בפוסט. למרות שזו עבירה פלילית בהתאם לחוק הדגל והסמל. והאוניברסיטה מחליטה שלא להגיב בנושא. בהמשך לזה, אני אצטט שר חינוך לשעבר, שממש לא חשוד בהיותו איש ימין, פרופ' אמנון רובינשטיין, איש מר"צ, שאומר: "מרצי השמאל הקיצוני באונ' תל אביב, המהלכים אימים על הסטודנטים, הפכו את אונ' תל אביב מעשה ידיו קרדום לחפור בו. דוכן המרצה הפך כלי שרת לתעמולה אנטי ישראלית זולה". אם אומר את זה איש מר"צ אנחנו בבעיה חמורה, שצריכים לטפל בה. וצריכים לתלות את דגל ישראל, סמל המדינה, בגאון, בכל מקום. וממש במשפט סיכום, אותם גופים פוסט-ציוניים, שאנחנו נתקלים בהם בהרבה מקומות, ולאו דווקא באקדמיה, ולאו דווקא בעניין של הסמל, מנסים לקעקע בכל דרך אפשרית את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהפוך אותה למדינת כלל אזרחיה. אנחנו נתקלים בזה בהרבה מקומות, ואנחנו נתקלים בזה כאן, בחוק הדגל והסמל, מנסים לשלול מאתנו את הזהות שלנו. חבל, וכדאי לעצור כאן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לתת את רשות הדיבור לארנון הדרי, בבקשה. << אורח >> ארנון הדרי: << אורח >> אני קודם כל רוצה, חבר הכנסת בן גביר למעשה חיזק את דבריו, בשלושים ביוני 2019, של המשנה הנוכחי לראש הממשלה, אדון יאיר לפיד, שאז הוא אמר לשר החינוך של אז רפי פרץ על הנושא של הנפת הדגל וההיסוסים אז בהנפת הדגל, אז ב-2019, אני מצטט את יאיר לפיד: "מה יש לשקול. אם יש חוק, צריך לאכוף אותו". גם אנשי משרד לבטחון הפנים, גם נציגי משרד החינוך, זה מה שאמר משנה הנוכחי לראש הממשלה, ביוני 2019. לפי ההרגשה שלי יש פה ניסיון לזרוק אחריות ממשרד ממשלתי אחד לשני, רשויות מקומיות וכו'. אני מצטט את סעיף 7.א. לחוק הדגל: "שר הפנים רשאי להעביר את הסמכויות". זאת אומרת ששר הפנים צריך להעביר את הסמכויות, איפה שצריך להעביר למשרד החינוך אז מעבירים את זה למשרד החינוך. בראשון למאי 2001 היה חוזר מנכ"ל בתחום הזה, הוא עודכן כעבור ארבעה חודשים בראשון בספטמבר 2001, מאז לא ידוע לי על שום עדכון. כל מוסד מוכר, כלשון החוק, חייב קודם כל למנות ממונה ביצוע. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> זה בדרך כלל מנהלי בתי ספר. << אורח >> ארנון הדרי: << אורח >> מה שאני מציע זה קודם כל, << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז מנהל בית הספר אחראי? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> בדרך כלל נהוג למנות את המנהל כאחראי על חוק הדגל. החוק מחייב שיהיהי בכל מוסד מישהו שהיה הכתובת, שזו תהיה אחריות שלו. אי אפשר לזרוק את זה מאחד לשני. << אורח >> ארנון הדרי: << אורח >> יש למנות אחראי לביצוע ההצבה וההנפה של הדגל. אני קורא מתוך חוזר מנכ"ל. שוועדת החינוך ברשותך יושבת הראש תמליץ שקודם כל תהיה רשימה, משרד החינוך יקבל רשימה של כל מוסדות המוכרים, מי בכל מוסד הוא האחראי, כלשון אותו חוזר של אותו מנכ"ל, ממשרד החינוך. ואז מאותו אחראי לקבל את העובדה אם היתה הנפה, לא היתה הנפה ,ואז הוא אחראי. וגם להטיל איזו סנקציה מסויימת מבחינה כלכלית יש סעיף שקוראים לו סחל"ב, בתקציב שמקבל כל מוסד כל חודש. סחל"ב. להתחיל לקצץ שם. באופן הדרגתי, עד שיונף הדגל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת עבירה פלילית מוגדרת בחוק. יש עונש בצידה? << אורח >> ארנון הדרי: << אורח >> מאסר או כפל קנס. אני רואה את החוק מולי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. משרד החינוך, אתם רוצים להשיב על זה? יש מישהו שהוא ממונה על אותו חוק? << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> תראי, החוזר מנכ"ל התפרסם בשנת 2001, אנחנו ידענו, זה חוזר מנכ"ל שמיידע על החוק. כמובן באחריות משרד הפנים והרשויות המקומיות. אחראי לתליית הדגל יכול להיות גם השרת, איש האחזקה במבנה. זה לא צריך להיות דווקא המנהל. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> מישהו צריך להיות אחראי על קיום הדבר הזה. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> זו אחריות של הרשות המקומית בהחלט. לא דיברנו על העניין החינוכי, דיברנו על הטכניקה. אף אחד לא מדבר, אנחנו פה לא בדיון ערכי, מבחינה ערכית כמובן למדינת ישראל יש חוק, וצריך לקיים את החוק. ומעבר לזה אנחנו חיים במדינת ישראל. אין פה שאלה בכלל. העניין הוא, עצם ההנפה, זה חוק, שבאחריות משרד הפנים על הרשויות המקומיות, משרד החינוך יידע את כלל הרשויות המקומיות, ואת הבעלויות על בתי הספר שהם לא רשות מקומית. זאת אומרת אני אחזור ואסביר. בתי הספר, יש בתי ספר רשמיים, שהם בבעלות, המבנה בבעלות הרשות המקומית, ויש גם חטיבות עליונות, שהן מוכר שאינו רשמי, שהבעלים עליהם יכולים להיות רשות מקומית, או יכולים להיות בעלויות אחרות, כמו רשתות חינוך, בעלויות, עמותות וכו'. הרבה פעמים, לדוגמא, גם בחינוך החרדי לפעמים במוכר שאינו רשמי גם הבעלות מקצה להם מבנה. יש הרבה רשויות כאלה ובתי ספר כאלה. מי שאחראי על הנפה זו הרשות המקומית, כמו שהיא אחראית על האחזקה של המבנים, והקיום של המבנים והבטיחות וכו'. אנחנו יידענו, אנחנו יכולים גם לרענן וליידע שוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא עניין של לרענן. אתם אחראים. בתי הספר הממלכתיים היסודיים, וגני הילדים, זה עדיין באחריותכם. בואו נאמר שבתיכונים יש רשתות, הכל בסדר, את צודקת, אולי צריך לעשות חשיבת מסלול מחדש. אבל בתי הספר היסודיים, הרי אם מישהו מהם לא עושה משהו, מפקח בית הספר מייד קורא אותו לסדר. אני לא מבינה, יש לכם כל כך הרבה כוח אדם, מיותר, שיושב לו שם בבניינים, ולא עושה כלום. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> עם כל הכבוד, חברת הכנסת, אני חולקת על מה שאת אומרת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, ברור שתחלקי, מה תגידי, שאני צודקת? בחייך, יש לכם כוח אדם שאתם לא יודעים מה לעשות איתו. הרי אתם לא מפטרים. אז אתם יודעים מה, תקימו נאמני דגל, שיעברו מבית ספר לבית ספר לבדוק אם יש דגל. הרי אני הייתי ראש מטה של שר החינוך. הבניין ההוא בתל אביב, את גם יודעת כמה יושבים שם אנשים ולא עושים שום דבר. ואתם לא יודעים מה לעשות איתם גם. אני לא מדברת על כולם, אני מדברת על מי שאין לו תפקיד. << אורח >> סימה עובדיה פורצנל: << אורח >> אנחנו עובדים ימים ולילות, ואין אנשים בלי תפקיד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ובגלל זה המצב הוא כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לקחת את הדיון ולסכם אותו. קודם כל אני אקיים דיון נוסף, ספציפית לעניין הזה, בתוך שלושים יום. משום שאנחנו לא קיבלנו פה תשובות. אני חושבת שכל חברי הכנסת תמימי דעים בעניין הזה, שאת התשובות שאנחנו רצינו לקבל לא קיבלנו. לא ממשרד החינוך, לא מהמל"ג שלא הגיע, לא ממשרד הפנים שלא הגיע. אנחנו כן רצינו, זה לא היה רק בתי ספר, אז לדיון הבא אנחנו מבקשים שגם הם יגיעו לעניין הזה. אנחנו נעשה ככה, קודם כל לעניין המל"ג, אני מבקשת שהמל"ג יבדוק כל אוניברסיטה וכל מכללה, יעביר לנו רשימה מסודרת באיזה אוניברסיטאות ובאילו מכללות לא מונף הדגל. ואני מבקשת שהם יכינו את זה תוך ארבעה עשר יום, כי אני רוצה לראות את הרשימה הזו, ולראות מה ניתן לעשות בעניין הזה, ולראות האם המשטרה או האם הרשות המקומית אמורה. דבר שני, זה לעניין המל"ג. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני חייבת להחמיא לך. מאז שהתחלת לעסוק בזה, אמיתי אני מדברת, מאז שהתחלת לעסוק בזה בוועדת חינוך אנחנו כבר לא שומעים באוניברסיטאות ובקמפוסים את הנפת הדגל והאמירות וההפגנות. אז רק שתביני שכשמדברים על זה וכשמציפים את זה, המוסדות להשכלה גבוהה יודעים. << אורח >> הלל שנקולובסקי: << אורח >> כסטודנט אני חייב להצטרף לדברים שלה, באמת באמת תודה רבה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אומרת שמאז שהיא התחילה לעסוק בזה, היא אפילו לא מרגישה, אבל אני אומרת לך שאני כבר הפסקתי לקבל מסטודנטים את כל האיומים ואת כל מה שעשו להם כל התקופה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רק אומר, אני חושבת שבסופו של דבר רוב הדיונים שמתנהלים, אני חושבת שסך הכל בתוך ועדת החינוך אנחנו בעיקר, מכל הוועדות האחרות, שומעים המון פוליטיקה. ופה אנחנו כל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה עושים באמת עבודה עניינית, ואנחנו יורדים לעומק הדברים. ואני חושבת שהצלחנו לעשות כבר שינויים מדהימים, דרך הוועדה, על התנהלות, שאף אחד לא נגע בדברים מסויימים. זה לא רק זה, יש עוד שלל דברים. אני קיבלתי האמת היא גם כן ממזכיר הכנסת, שבדק, והוא אמר שאנחנו נמצאים בטופ של מספרי הדיונים שנמצאים בין הוועדות, כלומר אנחנו נמצאים שם בין הוועדות המשמעותיות ביותר במספר הדיונים, וזה בגלל שהנושאים האלה באמת קרובים ללבנו. אני חושבת שזה בשיתוף פעולה של כל חברי הכנסת, אנחנו לא באים לכאן כדי לצעוק, אלא כדי לעבוד אל מול הגורמים הממשלתיים. הגורמים הממשלתיים גם קשובים, והם מגיעים לדיונים החוזרים, והם יודעים שאם הם לא יבצעו את זה אז יהיה עוד דיון חוזר. ויש לנו את הכוח גם לבצע שינויי חקיקה. אז יש לנו את הכלים בידיים לבצע שינויים, וזו עבודה של כולנו ביחד, וגם של ארגונים מדהימים שנרתמים לעניין, שכבר שנים דופקים על הדלתות, ופתאום אנחנו מצליחים ביחד, כולנו, להזיז את הדברים האלה. המשרדים, הארגונים, חברי הכנסת. בגלל זה אני כל כך נהנית מהוועדה הזו. אין לי מה להוסיף לזה. אנחנו חייבים לסיים, כי כבר חרגנו מהזמן. זה לעניין המל"ג. משרד החינוך, קודם כל לדיון הבא אני אשמח לשמוע גם מהצד הפדגוגי, מה נעשה מבחינת מערך שיעור על הדגל וסמלי המדינה, בבתי הספר הממלכתיים, כדי להבין כיצד אותם תלמידים גדלים בהתייחסות לדגל ולסמלי המדינה. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לשלוח חוזר מנכ"ל נוסף, בתוך ארבעה עשר יום, לעניין תזכורת על חוק סמלי המדינה והנפת הדגל, כדי לוודא שהם ממנים מישהו שממונה על זה, שהם מבינים את עניין החוק, ואם המשטרה תדפוק על דלתם הם ידעו, או.קיי., זה לא יצא ב-2001, זה יצא לפני מספר ימים, ואתם צריכים לעמוד באותן הוראות של החוק הזה. משרד הפנים, קודם כל התייצבות לוועדה בראש ובראשונה, אני אקיים איתם דיון מפרד. אני מבקשת להעביר גם לשרת הפנים מכתב אישי משרת החינוך, שלאחר דיון בתוך הוועדה חוות הדעת של מספר גורמים הן שהרשויות המקומיות בעצם אמונות על אכיפת חוק הדגל והסמל, וסמלי המדינה. ולמיטב ידיעתנו לא נעשה שום פעילות יזומה או אכיפה בנושא הזה. וישנם מוסדות רבים אשר לא מקיימים את הוראות החוק. לעניין זה, קודם כל אנחנו מבקשים שהשרה תיידע את הרשויות המקומיות, שעליהן מוטלת האחריות לאכיפת החוק. הוועדה תעקוב מקרוב על מנת לוודא שהחוק אכן ימומש. אנחנו מבקשים שיגיעו בעוד שלושים יום כדי להסביר מה נעשה בעניין הזה, וכיצד הם מוודאים ואוכפים את הנושא הזה. בנוסף לכך, סעיף 6 להצעת החוק, חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, סעיף 6 קובע ששר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות הקובעות את דרכי חלוקת הכבוד לדגל המדינה, וקובעות תנאים, הגבלות ואיסורים על שימוש בפומבי בדגל המדינה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> יש תקנות משנת 53 שמדברות על שימוש בדגל המדינה בפומבי. יש תקנות שמדברות על הצורה של הדגל והגודל שלו. יש הכרזה שיש בה ממש ציור של הדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה שזה קובע כאילו את הצורה והדגל. אני רוצה פה שהיא תקבע לעניין הזה, כלומר דיבר חבר הכנסת סימון דוידסון גם על כך שהם היו עומדים בחצר, והיה מתופף והיו מניפים את הדגל. ויש לה את האפשרות להתקין תקנות בעניין הזה, כיצד לחלוק כבוד לדגל, בין אם זה במוסדות חינוך. אנחנו מבקשים ממנה להביא לוועדה במהירות האפשרית לפחות טיוטה להערות הציבור בתוך שלושים יום בעניין הזה. כדי שנוכל לשפר את המעמד, את החשיבות בעיניי התלמידים, בעיניי הדור הצעיר בעניין דגל וסמלי המדינה. זה מתחיל פה, ויש לה אפשרות לעשות את זה בתקנות בלבד, שהיא יכולה להביא אלינו, כדי שנאשר אותן. אז אנחנו מבקשים שהדבר הזה ייעשה. היא גם קובעת תנאים, הגבלות ואיסורים על שימוש פומבי בדגלי המדינה. אז בין אם לקבוע תקנות על השחתה של דגל המדינה, עונשים על כך, כלומר יש פה כלי שהוא פשוט לא מומש. ולכן כל פעם מטילים את האחריות מאחד לשני, ולא יודעים גם מה כן ומה לא. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> הנושא של השחתה גם יש. אבל זה נכון שמה שאת אומרת לא קיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת אומרת שאם במוסד אקדמי חס ושלום מישהו ישרוף דגל מדינה, היא יכולה לקבוע, << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> יש על זה איסור פלילי, ודאי. את רוצה שבבוקר בבית ספר יהיה איזו שהיא דרך לחלוק כבוד לדגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל גם, זאת אומרת היא יכולה לקבוע בתקנות האלה שגם בכל שער כניסה לאוניברסיטה יהיה דגל, ולא רק על בניין המנהלה. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> זו בקשה להרחבה של החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיוק. אז אנחנו לא נדרשים לתיקון חקיקה. אחרת היו לוקחים את זה, ועושים את זה תיק תק. יש פה תקנות, בצורה מאוד זריזה ומהירה, ממש תוך שלושים יום היא יכולה להביא אותם. אלו ההמלצות שלנו, אנחנו נגבש גם כן עוד מספר המלצות, ביחד חברי הכנסת, לדעתנו נכון לעשות. אבל אני חושבת ששרת הפנים יש לה שיקול דעת נרחב, אני סומכת עליה בעניין הזה, שהיא יכולה להביא תקנות טובות ואיכותיות שישפרו את מעמד הדגל וסמלי המדינה. ואנחנו נחזק ונגבה אותה בעניין הזה. אז זה למשרד הפנים. ולדיון בעוד שלושים יום אנחנו מבקשים שהם יהיו כבר אחרי. כלומר יציגו לנו את העבודה שנעשתה, יציגו לנו גם את ההרתעה, את האכיפה, וכו'. משטרה, ומשרד לבטחון פנים, כמו שאמרתי קודם כל אני מבקשת מעמותת עוז להעביר לנו את רשימת בתי הספר. לא הגיוני שבתי ספר במגזר הערבי והחרדי, בטח בלב לבה של מדינת ישראל, בתל אביב, יעברו בצורה כזו על החוק. אני מבקשת גם כן לשלוח מכתב לראש עיריית תל אביב בעניין הזה באופן מיידי, שייצא ממש ביומיים הקרובים, עם רשימת בתי הספר בתל אביב שלמעשה עוברים על החוק, ואנחנו מבקשים ממנו שיענה לנו כיצד העניין טופל. במידה ולא נקבל תשובה אני אישית אגיע בשבוע הבא לרשימת בתי הספר האלו כדי לראות מה קרה שם, ויכול להיות שאני אפילו אזמן את הגורמים מהמשטרה על מנת שילוו אותנו כדי לראות בשטח מה הם יכולים לעשות ואיך ניתן לעשות את זה. למשטרה אנחנו רוצים להעביר קודם כל, עמותת עוז להעביר את רשימת כלל בתי הספר, ואני רוצה שהמשטרה גם כן תגיע בעוד שלושים יום ותעדכן אותנו מה נעשה בעניין הזה. אני מבקשת ממך, אלחנן, יו"ר התאחדות הסטודנטים, אם תוכל ליצור קשר עם כל יושבי ראש הארגון בעצם, על מנת לבדוק האם בתוך המכללה או בתוך האוניברסיטה מונף דגל. ולהעביר לי בבקשה את הרשימה, על מנת שאני אוכל להשוות אותה אל מול אותה רשימה שאני אקבל מהמל"ג, ואז נדע לעשות הבדלים, אולי אפילו ביקורים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להצטרף לברכות, אני חושבת שזה לא מובן מאליו, ההתייחסות שלנו תמיד לדגל, שוב אני חוזרת ואומרת, שזו פיסת בד. זה לא נכון, זו לא פיסת בד. יש מאחורי זה גם היסטוריה, גם הווה וגם עתיד. ואם העתיד שלנו יהיה לוטה בערפל, תביני, זה הכל במקשה אחת. ואני חושבת, ואני טורחת להגיע לכאן ביום שלישי, כשיש לי פריימריז ואני צריכה לצאת החוצה, אבל אני חושבת שזה כל כך חשוב, כי זו בעצם המלחמה על הזהות ועל הערכים של המדינה היהודית הזאת. << דובר >> נירה לאמעי: << דובר >> אני התכתבתי עם מירה סולומון, היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, והיא טוענת שהנפת דגל היא לא חלק מבינוי. היא טוענת שהרשות המקומית לא אחראית לאכוף את הנפת הדגל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גבירתי היושבת ראש, זה מטריד. קורה משהו במשרד החינוך, אני לא מדברת על ההנהלה, אני מדברת על מי שאחראי על הדברים האלה, שפשוט זו פשיטת רגל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו רואים את הדבר הזה, אנחנו פותרים אותו אחת ולתמיד. אני מבקשת מהייעוץ המשפטי, מה שאנחנו מבקשים שבתוך ארבעה עשר יום הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, הייעוץ המשפטי של משרד הפנים והייעוץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים ישבו ביחד, ויכריעו על מי מוטלת אחריות האכיפה והפיקוח על חוק הדגל והסמל. ולדווח לנו לוועדה כמובן. ואחרי שנדע גם אז נדע איך להתכונן בצורה טובה יותר לדיון בעוד שלושים יום. אני מניחה שגם הם ידעו. תודה רבה לכל מי שהגיע, לעמותות, לארגונים, למשרדים, לחברי הכנסת, הישיבה נעולה, נתראה בעוד כשלושים יום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>