פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 95 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים) (פ/280/23) 06/05/2020 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 21/06/202 08:510 מושב ראשון פרוטוקול מס' 7 מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים) (פ/280/23). יום רביעי, י"ב באייר התש"ף (06 במאי 2020), שעה 00:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר קארין אלהרר משה ארבל עוזי דיין תמר זנדברג עופר כסיף אופיר כץ מיקי לוי פטין מולא אוסאמה סעדי טלי פלוסקוב אורית פרקש הכהן אלכס קושניר שלמה קרעי איציק שמולי חברי הכנסת: מאיר כהן יאיר לפיד מיקי מכלוף זוהר מיכאל מלכיאלי יעקב מרגי אבי ניסנקורן יואב סגלוביץ יאיר שטרן יזהר שי עפר שלח מוזמנים: מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ משתתפים (באמצעים מקוונים): איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, מח' הייעוץ והחקיקה, משרד המשפטים עמיר פוקס - המכון הישראלי לדמוקרטיה ייעוץ משפטי: מ"מ יועמ"ש הכנסת שגית אפיק גור בליי אפרת חקאק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי; ירון קוונשטוק << נושא >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה), פ/280/23 כ/840, הצעת ח"כ איתן גינזבורג << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה. תיכף נצלול לתוך האירוע, אבל בטרם נתחיל את האירוע – ותיכף יגיעו היועצים המשפטיים – אנחנו רוצים להציג בפניכם משהו שהוא מחוץ לסיפור החוקי משהו שמגיע בתור הסכמה. מיקי לוי דיבר עם עפר שלח. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (ליכוד): << דובר >> מיקי זוהר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיקי זוהר. בבקשה, מיקי זוהר. << דובר_המשך >> << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אמרתי, שאם אתה כבר מתבלבל, אז מיקי כהן, לא מיקי לוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשאני קראתי למיקי לוי מיקי זוהר, הוא אמר שהוא חתך ורידים. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע מי זה היה מיקי כהן? הוא היה גנגסטר גדול בזמנו, מתאים לך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני יודע, זה היה אחד העבריינים הגדולים בארצות הברית. כשראש הממשלה התקשר אלי, הוא אמר לי: מיקי? אמרתי לו: מיקי כהן. הוא אמר לי: אוי, אני לא יודע מה קרה לי, אבל נראה לי שעלה לי השם מיקי כהן, כי אני יודע שהוא גנגסטר גדול. אבל הוא אמר לי: אתה יודע מי היה בנג'מין סיגל? << דובר >> עפר שלח (יש עתיד תל"ם): << דובר >> זה שהקים את לאס וגאס. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> יפה מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתאים לך פיקס. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אז הכול בסדר. חברים, הגענו לסיכום, שהוא בעיניי סביר, שאנחנו נקיים הלילה את הדיון בוועדה המיוחדת. האופוזיציה תוכל לנמק הסתייגויות כאוות נפשה, ותוכל גם לבקש להצביע בעניין ההסתייגויות. הקואליציה תעשה כל מאמץ להפיל אותן, ובסופו של דבר יצטברו מספר הסתייגויות ככל שיצטברו, בהתאם לרצון האופוזיציה. זה אומר שחברי הוועדה יצטרכו לבלות פה שעות ארוכות, עד אשר הדיון הזה יסתיים. מה שיקרה זה שלקראת השעה 8:00-7:30 בבוקר לכל המאוחר יסתיימו ההסתייגויות, ואז יתחילו ההצבעות על החוק. זאת אומרת, עד 8:00 בבוקר יהיו נימוקים והצבעות, נימוקים והצבעות פה בוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אני חושב שלא חייבים נימוקים, צריך לשאול את הייעוץ המשפטי. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לא לא, יהיו נימוקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה יהיו? מיקי, אנחנו צריכים להיות פה גם מחר כל היום - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם יש הסכמות, מה אתה רוצה? זה גובר על התקנות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תשאלו את הייעוץ המשפטי. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הסיכום שהושג זה שיהיו פה הלילה נימוקים והצבעות. לקראת השעה 8:00 בבוקר יסתיימו הנימוקים וההצבעות ותהיה הצבעה על החוק. החוק ירד לניסוח ויובא למליאה ב-9:00 בבוקר. בשעה 9:00 בבוקר המליאה תתכנס ותצביע עד מקסימום 400 הצבעות, שזה כמובן על ההסתייגויות על כל שני החוקים על כל סעיפיהם, לשיקול האופוזיציה. זה אומר שאם וכאשר האופוזיציה תרצה לנמק הלילה ולהצביע לאורך כל הלילה, זאת תהיה זכותה. אם היא תרצה לסיים קודם ולהצביע על החוק קודם ולתת לחברי הכנסת ולעובדי הכנסת כמה שעות מנוחה, זה גם יהיה בסדר גמור. זה לשיקולכם. מה שהוועדה צריכה לעשות לעניות דעתי היועץ המשפטי, אם אתה מקבל את זה, זה להצביע על הסיכום הזה ולאשר אותו, ואחר כך אנחנו נלך לוועדה המסדרת לאשר את התיקון ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מקובל עליכם יש עתיד? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא הבנתי, אנחנו מצביעים על הסיכום כרגע? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההסתייגויות הן בעל פה? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> ההסתייגויות הן בעל פה, כי אין לכם במה לכתוב אותן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תן לנו זמן. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אתם רוצים כמה שעות הפסקה ולחזור? אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק רוצה לוודא עם חברי הוועדה, שזה מקובל עליכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מיקי, אתה רוצה לכתוב את ההסתייגויות? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אם תרצו לכתוב, אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם יש מישהו שמתנגד להסדר הזה, שירים את ידו עכשיו בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מעדיפים לכתוב את זה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> לא, הוא לא מדבר על ההסתייגויות. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אם וכאשר האופוזיציה רוצה לכתוב את ההסתייגויות ואחר כך להגיע לוועדה ולנמק אותן, אפשר לקבוע שעה, נניח שתגידו שאתם רוצים להתחיל לכתוב את ההסתייגויות מעכשיו עד השעה שלוש, ארבע לפנות בוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הנוסח? למה נסתייג? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היועצת שגית, אפשר לשמוע מפיך מה מותר ומה אסור בוועדה, או מה מומלץ ומה פחות מומלץ בבקשה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה מקובל כשזה חוזר באמצע ההצבעה על הקריאה השנייה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עדיין בעידן קורונה, אני מבקש מכולם להתרחק אחד מהשני בבקשה. כולם פה יושבים צפוף – המנכ"ל מעיר פה, ובצדק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מיקי, יהיו לך גם נושאים חדשים, אתם חייבים להישאר פה בוועדה המסדרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי שהתפזרנו, מי שלא חבר ועדה, תאפשרו לחברי הוועדה להישאר, כי יש פה יותר מדי חברי כנסת ויותר מדי אנשים. יש פה רק חברי כנסת, ואנחנו לא יכולים להישאר עם כל כך הרבה אנשים. יש פה מעל 30 איש, ולכן מי שלא חבר ועדה, שייצא רגע החוצה, שיאפשרו לקיים את דיון הוועדה. אנחנו עכשיו רק בסדרי דיון. << דובר >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << דובר >> חברים, יש לכם עוד חדר, אתם לא מנצלים אותו. אני אישרתי לכם עוד חדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מה הבעיה? << דובר >> מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ: << דובר >> חברים, אחרת אני מוציא את האנשים של הכנסת, מאוד פשוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שלא חבר ועדה, שייצא עד שיהיו 30 איש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה? בואו נצא לחדר השני. הוא אמר שיש חדר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אבי, הסיכום ברור, אני לא צריך לחזור עליו. יש דבר אחד נוסף, האופוזיציה רוצה לנמק את ההסתייגויות בכתב. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> זה לא בטוח, זה תלוי בנוסח. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא משנה, למה זה משנה? << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> כי אנחנו רוצים להתכנס לשעה 9:00. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש סיכום שבכל מקרה ב-8:00 מצביעים על החוק. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> בסדר, כולנו רוצים לעמוד בסיכום. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אבי תקשיב, open mind. אנחנו עכשיו מתחילים הצבעה על הסתייגויות, נכון? << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> לא, אנחנו מתחילים בהסבר על התיקון, מסבירים את התיקון. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בסדר, ברור, מתחילים את ההסבר ואז צריכים להביא הסתייגויות, נכון? יש אפשרויות שהן יוצגו פה בעל פה ויוצבעו. יש אפשרות שהן יובאו בכתב ויוצבעו. אין שום בעיה שהן יובאו בכתב ויוצבעו. אנחנו נקבע שעה, מתי מגיעים לפה עם הסתייגויות, נניח 4:00 לפנות בוקר. הם יגיעו לפה עם ההסתייגויות. בכל מקרה הם ינמקו הסתייגויות ויצביעו על ההסתייגויות עד השעה 8:00 בבוקר. << קריאה >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << קריאה >> מי מרכז את הסיכום עם - - -? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני עונה לך את התשובה מראש, אם וכאשר הם הביאו 20,000 הסתייגויות, בסדר? ואנחנו סיכמנו שעד 8:00 בבוקר מסיימים את ההצבעות, הם ימשכו הסתייגויות. הם ימשכו מה שיישאר. עד 8:00 הם ינמקו אותן, הם יקראו מן הכתב ויצביעו עליהן. בכל מקרה ב-8:00 אנחנו מצביעים על החוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מיקי לוי, כמוביל הכוח, אתה מעדיף לכתוב את ההסתייגויות ולחזור ב-6:00 בבוקר ולהצביע עד 8:00? << קריאה >> מיקי מכלוף זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני צריך עכשיו כשלוש שעות. מי שרוצה לכתוב ולתת לי, סעו הביתה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל מיקי, המשמעות שאם יש לך - - << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> - - המשמעות שב-8:00 סיימנו להביע פה את ההסתייגויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): << דובר >> אבי, המשמעות שב-9:00 מתייצבים להצבעות. << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> אבל אתם לא רוצים אולי לסיים את הדיון קודם? הדיון מתחיל עכשיו? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> הדיון מתחיל עכשיו ואז יוצאים לכתיבת ההסתייגויות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שאלה, ה-400 הסתייגויות שנצביע עליהן מחר במליאה הן מהחדשות? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> מה שאתם רוצים, חדשות, ישנות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היה דיון משולב, אוסאמה בא עם רעיון מצוין, משכנו את ההסתייגויות. היות וזה הסכמות, יש חוק ראשון ויש חוק שני. בחוק השני יש כ-300 הסתייגויות שכבר כתובות. מה שצריך לעשות הערב זה לכתוב עוד 100, ומחר לקחת את ה-300 או את ה-320 – אנחנו לא נעבור את ה-400. זה מקל על העבודה הלילה. במקום לעבוד על 400, יש לנו את הקודמות ומיקי מביא עוד 100. << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> ועל ה-100 האלה מצביעים למעשה עד השעה 8:00 בבוקר בוועדה הזאת, מעבר לדיון שמתנהל פה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): << קריאה >> בדיוק. ממילא אני כבר אומר, שבתוך - - - << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> יש לך 300 בחוק. מיקי, יש לך פה חצי סעיף שחזר למעשה לוועדה, 100 הסתייגויות – אני חושבת שאתה ממצה את זה בצורה יפה. << קריאה >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, יש לך 90, ישראל ביתנו כותבת 10. << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> מה שהוא אומר זה שב-8:00 פותחים פה. עד 8:00 אתה יכול לעשות את כל התרגילים שאתה יודע... << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע שאנחנו נקבע מסגרת דיון פה בוועדה, נשמע את ההסבר של היועץ המשפטי ואת הנציגים של היועץ המשפטי. כל אחד מאתנו עכשיו ידבר נגיד חמש, 10 דקות. << קריאה >> מיקי מכלוף זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל קודם כל אתה צריך לקבוע סדרי דיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אחרי זה נתפזר, נגיש 100 ההסתייגויות, נגיע מ-6:00 עד 8:00 וזהו. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> עכשיו רק נקבע סדרי דיון ונעבור למסדרת. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> זה אומר שמ-6:00 עד 8:00 אנחנו עוברים את כל התהליכים, הכול נגמר עד 8:00. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא נטען נושאים חדשים ולא נלך למסדרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוזי, אי אפשר להעלות למליאה משהו שלא הצביעו עליו כאן, צריך להצביע על הכול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כדי שזה יעלה למליאה, חייבים להצביע על זה כאן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה זמן להצביע על 100 הסתייגויות? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): << קריאה >> שעתיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 100 הצבעות בלי נימוקים אפשר תוך 25 דקות, חצי שעה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שגית, היות ואת מבקשת שיהיה דיון, גם את הדיון תגבילו בזמן. יש מעכשיו אחרי שהוועדה חוזרת, שעה דיון ותגמרו את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, הכוונה היא שמגיעים לכאן, מצביעים על ההסתייגויות. אני מניח שיהיו לכם נושאים חדשים וכו', שצריך ועדה מסדרת ורביזיה ושוב רביזיה. אני רוצה שאת הכול נגמור עד 8:00. << קריאה >> מיקי מכלוף זוהר (הליכוד): << קריאה >> זה הסיכום, אז תערוך הצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ההסדר? << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> רוצה שאני אגיד אותו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אני רוצה ששגית תגיד אותו, אני רוצה להבין את ההסדר בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה לסכם. אנחנו מתחילים עכשיו דיון. אחרי שיתקיים פה דיון נאות, אנחנו נתפזר להגשה על הסתייגויות. בשעה 6:00 בבוקר, אנחנו נתכנס כאן בחזרה כדי להתחיל לדון בהסתייגויות ובכל שאר הפרוצדורות, בין אם בוועדה הזאת ובין אם בוועדה המסדרת. ובכל מקרה, בשעה 8:00 כל ההליך יסתיים, אחרי כל ההסדרים, הטרטורים והכלים הפרלמנטריים, וב-9:00 נתכנס במליאה להתחיל את ההצבעות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דקה - - - << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >> דקה להסתייגות, כי זאת רק הצבעה בלי הנמקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין הנמקות בכל מקרה. << קריאה >> מיקי מכלוף זוהר (הליכוד): << קריאה >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין בהסכמות האלה לגרוע מכל הטענות שלנו בעניין ההליך הלא ראוי שהתנהל מהיום הראשון עד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שאני מבטא בשם כל הסיעות שמרכיבות את האופוזיציה, שאין בהסכמות האלה משום ויתור כלשהו על כל הטענות שלנו שהועלו מהרגע הראשון של העלאת החוק הזה בדבר הליך לא ראוי, סד של זמנים, שעות ארוכות בלי הגבלת זמן. הראיה שאנחנו היום מהבוקר - - - << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> מה שהצבענו עכשיו זה הליך ראוי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני חושב שלא. יש הסכמות, אבל - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אבל אוסאמה לא כולל הלילה, עכשיו זה בהסכמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אורית, אנחנו ממשיכים – מבחינת זמנים, אנחנו התחלנו היום, עופר חברי התחיל את המליאה ב-6:00 בבוקר, ואנחנו נמשיך עד שעה 8:00 ואחרי זה נמשיך את המליאה ברצף. זה כמה ימים רצופים בלי מנוחה בכלל. את זה אני אומר לפרוטוקול. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> בקיצור, יש כאן את העולם האמיתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, איזה עולם אמיתי? זה עולם אמיתי, שמחוקקים ככה חוקי יסוד בלי הפסקות? איפה היה דבר כזה? << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אז למה הסכמת - - -? אוסאמה, אחרי שנה שלמה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יודע, כשעושים פשרה, אומרים: מבלי לוותר, מבלי להודות, מבלי לפגוע - - - << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוסאמה, למיקי לא יישאר זמן לכתוב הסתייגויות, חבל. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב ראש, אפשר לשמוע הסבר מהותי למה שקרה פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חלק מהחברים הלכו לוועדה מסדרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הם לא רוצים להיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא משנה, זה רק דיון, תן להם - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלא יציג את החוק עד שנגיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, לאן אתה הולך? למסדרת? רגע, אין מה לדון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אל תלכו כולכם, למה אתם הולכים למסדרת? לא צריך את כולם במסדרת. יאללה, תתחילו להסביר את החוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוסאמה, זה מיותר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ממשיך או שנלך לשם? << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> בוודאי ממשיך, היא מדברת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אני לא מדברת, אני מנסה לקבל הסבר על החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, נעשה הפסקה ונודיע לכם מתי נתכנס שוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד פעם, בחיאת רבכום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל החברים במסדרת, את ואני נדון פה לבד? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי נקדם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:40 ונתחדשה בשעה 00:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מחדשים את דיוני הוועדה המיוחדת. אני חשבתי שכבר סיימנו את דיוניה, אבל תמיד יש דברים מפתיעים בכנסת, וזה מה שמעניין. אני ביקשתי מהמליאה שאישרה למשוך את סעיף 7(א) לעניין העברת הרוב הדרוש של שינוי מועד הבחירות לכנסת העשרים וארבע. להזכירכם, הצעת החוק שהעברנו כאן לא התייחסה לרוב הדרוש לשינוי קיצור כהונת הכנסת. אנחנו קבענו שהכנסת תכהן לשלוש שנים, ועלתה שאלה משפטית מה הרוב הדרוש להארכת כהונתה של הכנסת עד ארבע שנים, כפי שקובע החוק. החוק שלנו לא התייחס לכך, ולכן החלטנו להביא את זה להבהרה. אני רוצה רק הסבר מהיועץ המשפטי, ולאחר מכן אפתח את זה לדיון. בבקשה גור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנוסח המוצע נמצא לפניכם. יכול להיות שעוד יהיה בו שינוי מסוים, אבל אני רוצה קודם כל להסביר את הסוגיה שעומדת על הפרק. זאת סוגיה שעלתה כבר באחד מדיוני הוועדה בהקשר הזה לגבי השאלה של הרוב הדרוש להארכת כהונת הכנסת, או למעשה להחזרת כהונת הכנסת לכהונה המקורית שלה; כי על פי סעיף 8א לחוק יסוד: הכנסת שמתוקן פה בחוק הזה, חוק היסוד של ממשלת חילופים, חוק יסוד ממשלת חילופים עושה תיקון עקיף מה שנקרא לחוק יסוד: הכנסת, וקובע בסעיף 8א לחוק יסוד הכנסת, שהכהונה של הממשלה שתיבחר בכנסת הנוכחית, הממשלה השלושים וחמש, תהיה שלוש שנים. עלתה השאלה כבר באחד הדיונים של הוועדה הזאת – מה קורה אם מחליטים להחזיר את כהונת הכנסת לתקופה הרגילה שלה, לארבע שנים. באיזה רוב אפשר לעשות את זה הדבר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ארבע פורמלית, אבל מעשית היום זה ייצא כמעט ארבע וחצי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יכול לצאת גם יותר מארבע, כי תקופת הכהונה היא ארבע שנים, אבל דה-פקטו זה יכול להיות ארבע שנים וחצי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חמישה בנובמבר 2024. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת. תיאורטית, זה ארבע שנים מעכשיו, אבל זה לא ארבע שנים בדיוק, אלא זה רק בחשון, אז באמת זה יכול לצאת כמעט ארבע שנים וחצי. עלתה השאלה, מה קורה אם הכנסת הזאת – אחרי שהיא מאשרת את חוק יסוד הממשלה שמתקן את חוק יסוד: הכנסת וקובע תקופת כהונה של שלוש שנים – רוצה בהמשך הדרך לחזור לתקופת הכהונה המקורית. הנושא עלה באחד הדיונים שלנו, והיתה שאלה מה הוא הרוב. אופציה אחת היתה שהרוב הוא אותו רוב של השריון שקבוע בחוק היסוד הזה, אותו 70. אנחנו סברנו שזאת הגישה הנכונה בהקשר הזה באותו דיון, מכיוון שהקביעה של השלוש שנים היא חלק מחוק היסוד הזה והשריון של חוק היסוד הזה הוא ב-70, אתה מתקן את חוק היסוד הזה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ל-70. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> - - ל-70 ומחזיר את זה לארבע שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> נכון, זה מה שאני חשבתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל עלתה גישה שונה בהקשר הזה של גורמים של גורמים שיעלו מולנו תיכף בזום, שאמרו: לא, יש סעיף אחר, סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת, שקובע שכל הארכה של תקופת כהונת הכנסת מחייבת לא רק 80, 80 ונסיבות מיוחדת, ולתקופה שהנסיבות המיוחדות מונעות את עריכת הבחירות. הדוגמה הקלאסית היא מלחמת יום הכיפורים, דברים בסגנון הזה. לכן כל הארכה מעבר לשלוש שנים, זה לא כמו תיקון רגיל של 70, זאת היתה העמדה, אלא מחייבת 80 ונסיבות מיוחדות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשברור שהחוק ההוא התכוון להאריך מעל ארבע שנים. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> העמדה שלנו בהקשר הזה היתה שה-80 והנסיבות המיוחדות שקבועות בסעיף 9א לא רלוונטיות לפה. למה הסעיף כל כך רגיש, 80 ורק לתקופה שיש בה נסיבות מיוחדות? כי זה סעיף שמונע איזושהי הנצחת ממשלה. זה סעיף סעיף הגנת דמוקרטיה hard core, זה סעיף אנטי דיקטטורה, שכנסת תגיד: לא ארבע שנים, אני רוצה עכשיו 40 שנה. לכן אתה מאוד מאוד זהיר עם זה ואומר רק 80 ורק נסיבות מיוחדות ורק לתקופה שהנסיבות המיוחדות מונעות בחירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל גור, זה רק מחזק את זה שהחקיקה הזאת היא אחרת והיא לא דורשת הבהרה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה מה שאני אומר. לכן חשבנו שבגלל ש-9א חל באותן נסיבות מיוחדות יותר ובתקופה שאתה רוצה להאריך מעבר לארבע שנים, כשאנחנו מדברים בסך הכול על החזרת תקופת הכהונה משלוש שנים לארבע כרגיל, זה תיקון של חוק היסוד הזה ברוב של 70, כמו תיקון אחר של חוק היסוד, זו היתה עמדתנו. אבל מה שהתפתח היום, או הסיבה שהדבר הזה חוזר לוועדה, זה שהיה רצון – מה שאנחנו אגב סברנו כבר אז באותו דיון, שראוי היה לעשות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יהיו לכם עוד הרבה, מלא חורים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסופו של דבר, זאת העמדה שעכשיו מליאת הכנסת החזירה לצורך העניין, שאותה הבהרה שרצינו אז לעשות, תיעשה עכשיו. זאת אומרת, שייאמר במפורש ברחל בתך הקטנה בחוק היסוד, שהרוב הדרוש כדי להחזיר משלוש שנים לארבע זה 70, כדי שלא יהיה ספק לגבי התחולה של הסעיף 9א של ה-80 והרוב המיוחד. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> כי אנחנו נשארים במסגרת של קדנציה, לא חרגנו - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> בדיוק, הרציונל הוא שעדיין אנחנו לא חורגים מאותה מסגרת רגילה של הכנסת ולהנציח את שלטונה מעבר לתקופת זמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אז למה לא ללכת בדרך המלך? דרך המלך קובעת: כנסת היא לארבע שנים. אתם רוצים לשנות? תחוקקו חוק פיזור כנסת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שוב אני אומר, כמו שאמרתי הרבה בדיונים: את זה את צריכה לשאול את המציעים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ההיגיון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הבחירה לקצר לשלוש שנים היא לא בחירה שלנו, היא הבחירה של המציעים. חברת הכנסת אלהרר, הבחירה של השלוש שנים והצעת החוק הן של המציעים. גם אנחנו העלינו שאלות לגבי הדבר הזה, כפי שאת זוכרת בדיונים. אנחנו מהבחינה המשפטית רק סברנו אז, ועכשיו נתקבלה דעתנו בשלב מאוחר יחסית, שבלי קשר לשאלה אם זה טוב או לא טוב השלוש שנים, ראוי שתהיה בהירות משפטית לגבי מה עושים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לדעתי גם דיבר על זה אייל זנדברג. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אל תיקח כל כך הרבה קרדיט, הסיבה היא לא שעמדתך התקבלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלוואי... << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> במבחן התוצאה התקבלה דעתו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. אני רוצה לפתוח את הדיון. מי שירצה לדבר, שיירשם אצל אסף. ראשונת הדוברים קארין אלהרר. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גור, האם ההארכה הזאת יכולה להיות לפחות מהתאריך המקורי של הבחירות? האם לפי החוק הזה יש להם רק אופציה אחת, להאריך לתאריך המקורי, או שהם יכולים להאריך לפחות? פתאום להחליט עוד שלוש ימים, עוד חודשיים, לא יודע כמה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו ניסחנו את זה, ואנחנו חושבים שזאת הגישה הנכונה. האמת שזה מחבר אותי לדבר נוסף, שלא הזכרתי. אנחנו חשבנו שלא ראוי לשחק עם הדבר הזה בצורה כזאת של תאריך בחירות, ולכן אנחנו ניסחנו את זה כביטול של סעיף 8א. ברגע שאתה מבטל את השלוש שנים, אתה חוזר לארבע שנים. אם רוצים אחר כך לקבוע שלוש וחצי, אפשר לחוקק חוק פיזור. אנחנו חושבים שזה דבר אחד שחשוב, ולכן כתבנו את זה כביטול ולא כשינוי. מאותה סיבה, בגלל החשש ממניפולציות עם תאריך בחירות, אנחנו גם כתבנו שהביטול של השלוש שנים והחזרה לארבע שנים צריכים להיעשות עד שישה חודשים לפני סוף השלוש שנים. לא לעשות את זה ברגע האחרון, כי אתה רואה שהסקרים לא טובים לך, אלא לעשות את זה שישה חודשים מראש, תקופה מספיק ארוכה יחסית - - - << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שבמידה שנמצאים בטווח של פחות משישה חודשים, אין להם אפשרות, רק עם 80? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא יודע מה אז יכול להיות, זאת שאלה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם חוזרים ל-80. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, לא אמרתי שה-80 חל. אני רק מסביר שהסעיף הזה חל עד שישה חודשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני מבינה שההצעה לתיקון הזאת לא באה בחלל ריק, היא באה עקב הסכמה בין הצדדים להסכם הקואליציוני לחלק את זה לארבע שנים, שנה וחצי ראש הממשלה הראשון, שנה וחצי ראש הממשלה השני, ועוד חצי שנה ראש הממשלה הראשון ועוד חצי שנה ראש הממשלה השני. אני חייבת לומר הערת אגב, מנהל משמרת במקדונלדס וזכה ליותר עדנה מתפקיד ראש הממשלה, אם זה מה שהולך להיות. שיחקתם כבר בחוק היסוד ברמה באמת מאוד מאתגרת. אם יש כוונה לקחת שנתיים, כשהחלוקה הפנימית עוד תיקבע בין הצדדים, אני מציעה – כדי ליצור בהירות, לא ביטול סעיף על ביטול סעיף, זה חוק יסוד, זאת לא פקודת מס הכנסה – שזה צריך להיות ברור ונהיר לציבור הרחב. תעשו את זה ארבע שנים רגיל, כמו בחוק המקורי, ואם תרצו לשנות, שמורה לכם הדרך. בסוף אתם קובעים למרבה הצער. ברוב שתקבעו, תעשו את הדברים פשוטים. כרגע אולי יש איזה תחכום שאני לא מבינה, אבל באמת אין צורך בכל הפעלולים האלה. הם מיותרים לחלוטין בעיניי. זאת עמדתי, תודה. << קריאה >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אמשיך מאיפה שקארין סיימה, אבל אני אקח את זה למקום קצת שונה. אני חושב שיש בעיה קשה בסעיף הזה איך שהוא מוצג עכשיו מכמה סיבות. אחת, אני היום באופוזיציה מכלכל את צעדיי ואת תפיסתי ואת תכנוניי לשלוש שנים. בפועל, בואו נפתח. יש השפעה רוחבית, שאני חושב שהיא קיימת. אני לא חושב שאנחנו יודעים את כל ההשלכות שלה. אני חוזר על מה שאוסאמה אמר בתחילת הדרך, אנחנו היינו באמצע קריאה שנייה, החוק נמשך, ואנחנו נוגעים עוד פעם בתיקון משמעותי, שמשפיע בעיקר בעיקר בעיקר על האופוזיציה, על יכולתה של האופוזיציה ועל המניפולציה שכאן לפחות לקואליציה יש אפשרות לעשות את זה. אני אתן לך את הדוגמה הכי פשוטה. אני אלך לשיטתו של גור, שאמר שירצו להבטיח שהשינוי יהיה אחרי שנתיים וחצי ולא אחרי שלוש שנים. רואים אחרי שנתיים וארבעה חודשים, שהמצב הכלכלי הוא ברוך גדול, אז מתחילים להדפיס כסף ושופכים אותו ונותנים אותו, כי רואים שהאופוזיציה מתחזקת. אי אפשר לייצר בחוק יסוד: הממשלה וההשפעה שלו על הכנסת ועל התפזרות הכנסת מצב של מניפולציות אפשריות, וצריך למנוע את זה. החובה היא לא של הפוליטיקאים, יש גבולות שגם הייעוץ המשפטי צריך להגיד: עד כאן, כי זה פוגע בעקרונות חוקתיים. זה לא רק היועץ המשפטי של הכנסת, אני מבין שגם יהיה פה יועץ משפטי של הממשלה. אני אומר שאנחנו צריכים לקבל פה חוות דעת נוספת ממומחים חוקתיים. אבל יש לזה גם השפעות נלוות. נניח החליטו שמאריכים את זה, אנחנו במודל דו-ראשי. הרי כתוב בחוק היסוד על חלוקת התפקידים, מה קורה בסיפור כזה? מה קורה לזיקות של השרים? הם ממשיכים להיות כבולים באותה זיקה? לא באותה זיקה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כותבים שמודיעים חצי שנה מראש, אז יודיעו את המנגנון. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זאת זכות דיבור שלי, את לא מנחה את הדיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל אני עונה לך. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שכאן יש שינוי רוחבי, הוא לא רק שינוי נקודתי. גם אני בלוח הזמנים כאן עכשיו לא מסוגל לצפות את כולו. אני רק אומר לגור, שהשינוי הוא לא רק בסעיף הספציפי הזה. הסעיף הספציפי הזה – המבנה שלו פוגע ממש באופוזיציה ונותן כוח רב יותר לקואליציה ונותן כוח רב יותר ומוגזם במודל הדו-ראשי, כי הוא מסרס גם את הכנסת – מדוע? אני חוזר על מה שאמרתי קודם. בפועל, אני היום כאופוזיציה מכוון את ימיי, את סוף הקדנציה של הכנסת לתאריך ספציפי, לשם אני מכוון את צעדיי האופוזיציוניים, טובים יותר או טובים פחות. אין לי את הכוח שיש לקואליציה, אין לי את המניפולציה שיכולה לעשות קואליציה חזקה בממשל דמוקרטי. היא יודעת עכשיו שיש לה את האופציה, ומרגע שהיא יודעת את האופציה, החוק הזה מאפשר פתח שהוא לא נכון. הדבר הנוסף, אני מזמין גם את היועצים המשפטיים. גור, אם אתם אומרים לי היום, אחרי שבדקתם לעומק את התיקון הזה, שאתה משוכנע שאין השפעה רוחבית – מה קורה מראש הממשלה שנכנס לתפקידו אחרי ה-18 חודש - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אלה שתי שאלות, שתי סוגיות, האחת של האופוזיציה, והשנייה של ההסדר לגבי הממשלה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אלה שתי סוגיות קשורות, כי בסוף בחוק היסוד קבוע, שביום שתיכון הממשלה – והיא תיכון כנראה שבוע הבא – עומד ראש הממשלה ויש תאריך נקוב מתי הוא מתחלף. ההשפעה של הסיפור הזה היא לא רק סוף כהונתה של הכנסת, אלא סוף כהונתו של התאריך הנקוב. בתיקון הזה יש שינויים ותיקונים נוספים בתוך החוק עצמו, שלא מופיעים פה. לכן אני חושב שזה רחב מדי, עמוק מדי, אי אפשר לקבל את ההחלטות האלה בסד הזמנים הזה – לא בגלל סד הזמנים ולא כדיון פרוצדורלי. אני חושב שמהותית זה לא נכון. מהותית זה לא נכון, גם למי שרוצה לחוקק את החוק זה ייצור בעיות להמשך הדרך. הכנסת החליטה להאריך את עצמה לעוד שנה. במודל הזה, איפה כתוב בחוק יסוד: הממשלה מי ראש הממשלה שנכנס אחרי אותו זמן? הוא לא כתוב עכשיו בחוק. כרגע, לפחות כרגע, אם לא עושים עוד תיקונים בחוק יסוד: הממשלה, יש פה חור ולקונה בתוך חוק יסוד: הממשלה. אני לא רואה פה תיקונים עקיפים לחוק הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל החוק הזה לא קובע את המועד, הוא קובע רק שאם ירצו לעשות שינוי במועד, יצטרכו לעשות את זה חצי שנה מראש ויחד עם זה גם את ההסדרים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אבל יצטרכו אז לחוקק ולעשות שינוי בחוק יסוד: הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה הסדרים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זה לא מוצג ככה. אני לא אומר כרגע איך לתקן אותו, אני רק אומר שהתיקון הזה שנראה כאילו רק לעוד שנה, הוא תיקון רוחבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא מתקנים עכשיו שזה יהיה עוד שנה. אנחנו קובעים שאם ירצו לשנות את זה, הרוב הנדרש יהיה 70 ובכל מקרה חצי שנה מראש. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אנחנו היום מציגים חוק יסוד: ממשלה לשלוש שנים, ופתאום ברגע האחרון אומרים: רגע, נאריך לשנה. אנחנו יודעים מראש שזה יצרוך תיקונים ושינויים בחוק יסוד: הממשלה, ואי אפשר לא להגיד את זה עכשיו בפתח הדיון. זאת השפעה רוחבית. אני רוצה להציג, שיש פה משתנים נוספים, שצריך לקחת אותם בחשבון. אמרתי בחוק הקודם, שהחוק הזה מתנהל בצורה חפיפית מההתחלה, ומה שרואים פה זה חיפוף על חיפוף, וחבל. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מסכים שהדבר הזה יצריך הסדרה נוספת, ואנחנו כרגע הולכים להוסיף את ההתייחסות לנושא הזה לנוסח; לא לקבוע מה ההסדר הנוסף, אלא לקבוע את הצורך הזה. אנחנו בדיוק מנסים להוסיף איזושהי התייחסות בנוסח הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת? תהיה התייחסות שיצטרכו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, שיצטרכו להסדיר - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> - - כן, במסגרת תיקון חצי שנה מראש, לא רק את המועד, אלא גם את ההסדרים הנדרשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואז לאשר את השינוי הזה גם בשריון של 70 חברי כנסת? << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> כן, אבל אין לקונה במובן הזה שבאופן עקרוני כל עוד לא נקבע אחרת, ממשיך לכהן ראש הממשלה המכהן באותה עת. ברור שאם אתה תגייס את אותו רוב בשביל ההארכה הזאת, אותו רוב גם יצטרך להסדיר - - - << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם אתה מאריך את הכנסת, משום מה יש עם זה בעיה אחרת. הלכת לתקן ונוצרה בעיה, יש לך לקונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל פה דווקא לא, כי אין - - - << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי - - -? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אותו ראש ממשלה שהיה ראש ממשלה אמור להמשיך. אין הוראה שאומרת שכהונתו פוקעת בסוף השלוש שנים. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר בסוף השלוש שנים, לצורך הדיון שלנו, בני גנץ ממשיך עוד שנה. אין ממשלת מעבר, בחוק הזה אין - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> באופן עקרוני, כל עוד לא נקבע אחרת, הוא ראש הממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני אומר עוד פעם לחברי הליכוד שפה, שיקשיבו טוב: בני גנץ ממשיך עוד שנה, סבבה. אבל זה לא מה שאתם אומרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי הם לא יצביעו אם אין הסדרי החלפות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין פה חברי ליכוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? עוזי פה. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אני בסך הכול מציג פה שאלות, אין לי תשובה, אני רואה את זה בדיוק בחצי שעה האחרונה. אני חוזר לנקודת ההתחלה ואומר במפגיע ובצורה הכי ברורה, זה תיקון יותר מדי משמעותי לנהל אותו בצורה הזאת. חשוב שזה יהיה בפרוטוקול הדבר הזה, כי אני אומר לכם, זה סיפור הרבה יותר עמוק, שלדעתי בצוק העתים קיבלו פה החלטה פוליטית ורוצים לממש אותה משפטית. אני אומר לכם עכשיו, אתם יודעים מה? כחבר, לא כמתנגד, בסוף מחר תהיה הצבעה וזה יעבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין מה שאתה אומר לגמרי, אבל בכל מקרה אנחנו לא קובעים היום מה יהיה המועד. כל מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו מבהירים בחוק, שאם ירצו להאריך עד עוד שנה, אם ירצו, יצטרכו להגיש הצעת חוק חדשה, שבמסגרתה יצטרכו לחוקק את השנה הזאת. הרוב שיידרש לכך יהיה 70 ולא 80. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בראש הפרק הזה אמרתי, ואני חוזר עוד פעם, שזה קיפוח משמעותי של האופוזיציה. אני מתנגד ולא מקבל את האמירה של היועץ המשפטי, שאין פה בעיה לאופוזיציה. מה שאני אומר זה שיש פה קיפוח של האופוזיציה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חבר הכנסת סגלוביץ, לא אמרתי שאין בעיה. אבל אני כן אומר שצריך לקחת בחשבון, שבשיטה שלנו – בניגוד לשיטה האמריקנית נגיד – יש אפשרות גדולה בכל מקרה למניפולציה על התאריך של בחירות, כי אתה תמיד יכול לעשות חוק פיזור. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מעולם לא היה דבר כזה במדינת ישראל. אנחנו עושים פה הכול חדש, הכול מיוחד, מיד ועכשיו ודחוף. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה תמיד יכול לעשות חוק פיזור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גור, זאת זכות הדיבור של מאיר. מיד אחרי זה אני רוצה להתייחס למה שאמרת עכשיו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה המשך ישיר של השבוע הזה. אתם מתגלים כאיזה רפורמיסטים חסרי הבנה, סליחה שאני אומר את זה, אני לא רוצה לפגוע באף אחד. הלהיטות הזאת והזחילה חסרת התקדים לתוך הממשלה הזאת באמת מביאה אתכם, אנשים טובים, לשבת בוועדות מבולבלים לגמרי, כשלצדכם יושבים יועצים משפטיים – אני מבקש שתקשיב לי גור, אני לא מתעסק עם הטלפון שלי כשאתה מדבר – חסרי נוחות, שיודעים יפה מאוד, שהם צריכים להשביע את רצונו של הקליינט, וקשה להם עם זה. אני ממשיך את הדברים של קארין, אם רוצים שזה יהיה ארבע שנים, מה הבעיה? מה הבעיה? למה צריך מראש ללכת על שלוש שנים ואחרי זה לנסות לשנות את זה? צר לי, אני מאוד זהיר בלשוני לגבי יועצים משפטיים. אגב, אקדים ואומר, שאני מאוד מאוד מכבד את החלטת בג"ץ של הערב הזה, ולא הרגשתי אפילו לא קמצוץ של אכזבה, ממש לא, ממש לא. אמרתי: אם כל חייך אתה אומר שבג"ץ זה הדבר החשוב ביותר, הגם שאם אתה או מישהו מתגרד באי-נוחות, צריך ללכת ולהגיד: כל הכבוד, תודה רבה לכם על מה שעשיתם. אבל דווקא פה בכנסת אני נתקל בתופעות של ייעוץ משפטי, שטיפ טיפה מגמגם, וזה לא אופייני לך. אני שומע, גור, שאתה אחד מהיועצים המשפטיים הטובים ביותר בכנסת, וצר לי שאתה מגיע למן עימותים כאלה. אני באמת רוצה שאתה תסביר: אחד – איזה הסדרים צריך? צריך להקיף את הדבר הזה עם הסדרים נוספים. חשוב לנו לשמוע עכשיו, מה דעתך? איזה הסדרים? שניים – אני רוצה לשאול שאלת תם, חצי שנה לפני שלוש שנים על פי הצעת החוק אני יכול להצביע להוספה של כמה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד תום המועד של הקבוע בחוק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה עד תום המועד. אם אני רוצה לתשעה חודשים, אני יכול? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אנחנו חושבים שאתה לא יכול לעשות משחקים. אתה יכול פשוט לבטל את הקיצור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקי, זה מה שאני שואל. הוא אמר כן, אתה אומר לא. אני עוד פעם רוצה לשמוע את דעתך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה מבטל את הסעיף, אתה חוזר לתקופה המקורית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק, לכן אני מבקש להבהיר את זה עוד פעם. בעוד שנתיים וחצי, תקבלו החלטה, הכול הולך מצוין, אין לי עם זה שום בעיה, ירצו להוסיף תשעה חודשים, אי אפשר. אתה אומר, אדוני היועץ המשפטי, זה או לעבור לארבע שנים או לא, נכון? << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> לא, או לחזור למצב - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אם אני מחוקק, אני עובר למצב משלוש שנים לארבע שנים. אם אני ארצה להאריך – עכשיו מדובר על ממשלה לשלוש שנים, יש הרמוניה נהדרת, הממשלה מצליחה, אתה יודע מה? אינשאללה, ובעוד שנתיים וחצי יתכנסו החבר'ה ויגידו: אנחנו רוצים להוסיף לא שנה, תשעה חודשים, יכולים לעשות את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שכן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לך למה, כי אתה בכל רגע נתון – כל חבר כנסת פה – יכול להגיש חוק פיזור כנסת. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה משהו אחר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה הבאה שלי – אם אחרי שאישרתי תשעה חודשים, האם אני יכול חצי שנה לפני תום התשעה חודשים להוסיף עוד תשעה חודשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגדול - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם אתה אומר לי בגדול שכן, זה נורא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לך מה עמדתי האישית, היא לא מייצגת אף אחד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היא לגיטימית, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שעיקרון - - - הוא תקופת כהונה קבועה וידועה – אגב, אם היית שואל אותי במנותק מהמצב הפוליטי, אני הייתי גם טוען – גם דיברנו על זה עוד לפני הבחירות – עמדתי האישית, איתן, שגם ההסדר המשטרי הזה שאפשר לפזר כנסת לפני המועד הוא לא בסדר. האזרחים מצביעים לארבע שנים, לא צריך להקדים ולא צריך לאחר, לאחר רק בנסיבות מיוחדות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד- תל"ם): << דובר >> אתה תיכף תשמע את ד"ר כסיף. הוא יגיד לך יפה מאוד למה הדבר הזה הוא הדבר הכי דמוקרטי שכן אפשר יהיה לפזר לפני הארבע שנים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני שמח על המחמאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אתה שואל אותי לגבי כללי המשחק הדמוקרטיים, זה לדיון יותר ארוך ועמוק אולי בשעת לילה אחרת, אולי בוועדה אחרת של חוקה, שכללי המשחק צריכים להיות מאוד מאוד ברורים ויציבים. כנסת מכהנת ארבע שנים, לא משנה מה, אי אפשר לפזר אותה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כללי המשחק במדינת ישראל מאוד ברורים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמר את זה היועץ המשפטי בהשוואה שהוא עשה עם ארצות הבריתה, הם ברורים וטובים. אבל כשרוצים להפוך את זה לאיזה הסכם קואליציוני או הסכם פוליטי בין שני חבר'ה שחושדים אחד בשני, אז ככה מתחילים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שלא תהיה פה חוקה קשיחה, המשחק הזה ימשיך. הרי חוק יסוד: הממשלה שונה הרבה - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לתקוע את אלה אחריי, נדבר על זה פעם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מציע שסגרנו את הנושא של החוקה אתמול בערב. הבנת שבמיוחד כאשר החרדים עושים משא ומתן בשבע דקות ואתם בחודש, אין סיכוי שתהיה חוקה בטווח הנראה לעין. גור, אני רוצה לפנות להגיונות שאתה הצגת. הרי מה אמרת? אמרת שנקבעו ארבע שנים ולשנות אותו ב-80 זה כדי שבסוף לא תהיה פה דיקטטורה שהכנסת תאריך את עצמה. אני חושב שהארבע שנים מתו, אין ארבע שנים. מה שעושה החוק הזה זה מה שפעם היה ארבע – הרי ארבע זה לא תורה למשה מסיני וגם שלוש זאת לא תורה למשה מסיני. אלה מועדים שחוק יסוד קבע לעצמו. כיוון שלא רצינו להפוך לדיקטטורה, קבענו 80 חברי כנסת, למה? בגלל כל מיני סיבות שיואב ואחרים העלו פה. אני מבקש ממך להבין את מה ששכנעתם אותי, לא אתה, מי שהביא את חוק היסוד הזה, שמתו ארבע שנים. כל ההתייחסות לארבע שנים ולהקל בשנה שבין השלוש לארבע, זה כמו שהיית מקל בשנה שבין ארבע לחמש, בגלל שהשלוש זה הארבע החדש. אם זה הארבע החדש, צריך לשנות את זה ב-80, אחרת עוד פעם אתה לא סתם מחליש את האופוזיציה, אתה נותן לשליט להחליט שהוא מאריך לעצמו את הקדנציה. אי אפשר לאחוז את המקל משני הקצוות שלו, גם להגיד ששלוש שנים זאת קדנציה וגם אחר כך להאריך אותה ולהגיד שאפשר לא ב-80, והשיקולים שעלו פה הם רק חלק מהשיקולים האלה. אני לא מצליח להבין. אחרי שהשתכנענו, אחרי שהכניסו את השלוש שנים, ובמיוחד אחרי שאמרתם את השיקולים שלכם למה אפשר לעשות את זה ב-70, ואולי אפשר להגיד לכם תודה, שב-70 ולא ב-60, או דרך אגב, אני לא רוצה להגיד גם בפחות, אבל ברוב רגיל בכנסת. אין לי מה להגיד, אני חושב שהשאלה הזאת היא שאלה בבסיס ההיגיון או חשיפת ההיגיון, שאני באמת לא מבין אותו. אני יכול להתחיל להיכנס לכל מיני הסברים שצצו ברגע האחרון, שכמובן עומדים בלב כל החוק הזה של אי-אמון ,וכמה פלסתר אתם עושים לא רק מהחוק, אלא גם מההגיונות שהיו פה על השולחן, כדי שחוסר האמון הזה יבוא לידי ביטוי בחוק יסוד, סליחה, מטורלל לחלוטין בהקשרים האלה. אני חושב שהשאלה שלי – למרות שאני קצת נימקתי אותה – היא שאלה מאוד ברורה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני באמת לא רוצה להיכנס לכל השיקולים הפוליטיים ששקלתם כדי לעשות את מה שעשיתם ואיך עשיתם את זה תוך כדי דיון. השמועות והרחשים היו כבר במליאה והיה ברור שזה מה שתעשו, אבל אם אנחנו כבר מדברים על שינוי כזה, אני הייתי רוצה לוודא, שאני מבין נכון מה כתוב. אני בעיקר פונה אליך גור. אם אני טועה, אני מאוד מבקש שתתקן אותי. השאלה הראשונה היא, האם ההארכה שניתנת כאן היא הארכה חד-פעמית, ולמה אני מתכוון? האם לפי הסעיף הזה לא יכול להיות מצב, שאחרי הארכה ראשונה תהיה הארכה נוספת? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חושבים שזה בעייתי לשחק עם הדבר הזה. לכן אנחנו ניסחנו את זה כביטול של סעיף 8א. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שזה חוזר לתאריך המקורי של הבחירות, יום ג' ראשון במרחשוון - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> או מוקדם יותר, אם רוצים לעשות חוק פיזור הכנסת. אתה לא יכול לשחק עם תאריך בחירות. אני אלך צעד אחד אחורה, כי אני גם רוצה להתייחס לשאלה של חבר הכנסת כהן. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מאוד חשוב, כי יש לי עוד שאלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שני הדברים שלובים. אני רוצה שוב להגיד, כי כל הזמן נוטים לייחס לנו את הדברים של הצעת החוק. אנחנו חשבנו שזה בעייתי לקבוע שלוש שנים באופן חד-צדדי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד תל"ם): << דובר >> רק את זה אנחנו רוצים לשמוע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אמרתי את זה כבר בעבר. אנחנו חשבנו שהקביעה הזאת של השלוש שנים היא בעייתית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואני שאלתי את זה 10 פעמים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו כיועצים משפטיים, בסופו של דבר מנסים בהינתן הצעת חוק נתונה, בהינתן משהו מסוים שהמציעים מביאים, לעשות אותו כמה שיותר קוהרנטי עם כמה שפחות עמימויות, עם כמה שפחות לקונות ועם כמה שפחות בעיות. אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד בעייתי להאריך מעבר לארבע שנים, זה כמובן ברמה אחרת, אבל גם לקבוע באופן יזום שלוש שנים לכנסת מסוימת, זה מאוד בעייתי, אנחנו חושבים שזאת בעיה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את התאריך לארבע - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חשבנו שזה בעייתי. אבל בהינתן הבעייתיות הזאת, עולה שאלה – ואנחנו מנסים להסיר עמימויות לעתיד, כי אנחנו מקבלים מצב נתון, שאומרים לנו כמציעים: אנחנו לא חושבים שזה בעייתי ברמה שאסור לעשות את זה בחוק יסוד, אבל זה עדיין בעינינו דבר לא טוב. אז אנחנו אומרים: אוקי, בהינתן הדבר הזה, מה אנחנו עושים? איך אנחנו מנסים לשפר את הדבר הזה ככל הניתן? ככל הניתן מבחינת גבולות הגזרה שהמציעים יכולים לחיות איתה, כי אנחנו לא בסיטואציה שיכולים להגיד: אסור לך לעשות את זה. זה לא טוב, אבל אני לא יכול להגיד: אסור לך. בהינתן הדבר הזה, האיזון שאנחנו חושבים שאפשר לעשות, זה לומר: אתה יכול להחזיר את זה משלוש לארבע, כי בסך הכול זה משהו שבהיבטים מסוימים הוא רצוי, רצוי להחזיר לתקופה המקורית, אנחנו רוצים להסיר את העמימות לגבי מה הרוב. כדי שלא תהיה שאלה, חשבנו בעבר שהיה כדאי לסדר את זה. אבל היה אפשר לקבוע שזה גם יהיה כמו שחבר הכנסת סגלוביץ אמר, שזה 80 בנסיבות מיוחדות, זאת גם אופציה. כך או כך, אנחנו חושבים שראוי לסדר את זה או להסדיר את זה מראש. בזמנו לא קיבלו את העמדה הזאת. עכשיו, לא משנה מאיזה טעמים העלו פה, מבחינה משפטית אנחנו חושבים שעדיף שהדבר הזה יובהר. אנחנו חושבים שעדיף שהדבר הזה יהיה כן או לא, זאת אומרת: שלוש או ארבע, ושלא יתחילו לעשות עם זה משחק. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעצם אנחנו נמצאים במצב בינארי, או שלוש שנים או המועד המקורי, שהוא אגב לא ארבע שנים, הוא יותר מארבע שנים, אבל לא משנה. זאת שאלה אחת שרציתי לשאול. שאלה שנייה, מה קורה לעניין של פיזור הכנסת בתקופה המאורכת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין בעיה - - - << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה? באיזה רוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 61, כמו כל חוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו כל פיזור כנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 61, לא השתנה דבר – סלח לי גור, שאני עונה במקומך. << דובר_המשך >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דבר נוסף, פה בפיזור הכנסת, במידה והכנסת מתפזרת תוך שלוש שנים, יש כל מיני סכמות ומנגנונים מסובכים מי הולך להיות ראש הממשלה, אם חלק מחברי הכנסת עם זיקה כזאת מצביעים ככה ואם חלק מחברי הכנסת עם זיקה אחרת מצביעים אחרת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה ירד ל-10. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם המנגנון הזה תקף גם כאן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם כך, זה אומר שכבר חשבתם מי הולך להיות ראש ממשלה בסיבוב השני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי קודם, זה יוסד בחקיקה שתהיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << קריאה >> אבל זאת אותה שאלה שדיברנו עליה קודם. המנגנון הזה כולל הודעה של חצי שנה מראש, מה יהיה ההסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בשביל לשנות את זה משלוש שנים לארבע שנים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, הוא אומר שאם חשבת על ראש ממשלה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שעניתי קודם, לא שמעת מה שאמרתי קודם. עניתי על זה, כדי להאריך את זה לארבע שנים, צריך חקיקה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת תהיה אותה חקיקה של תיקון חוק היסוד הזה. יצטרכו לעשות עוד הסדרים בדיוק בהקשר של מה שאמר אבי. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם כבר מדברים על מועדים, למה במקום חצי שנה לא לעשות שנה וחצי? << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת בדיוק הבעיה. יש פה מצב שמעולם לא היה. הרי כשהכנסת בוחרת או משביעה ממשלה, וזה לא משנה לאיזה פרק זמן, אנחנו יודעים שכל עוד הממשלה הזאת מתפקדת, אנחנו יודעים בדיוק מי ראש ממשלה. בחוק הזה, עד השינוי הזה, גם ידענו. זה אולי מסובך, אבל אחרי שסידרתם את כל הלאקונות, ידענו שיש שנה וחצי ככה ושנה וחצי ככה. רק צריך לקרוא את החוק, לשבת קצת, לעשות פסיכומטרי ולהבין מה קורה פה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לצערי לא כל הלאקונות סודרו. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו אתם מכניסים אותנו למצב שיכול להיות מצב שאנחנו לא יודעים מי הולך להיות ראש הממשלה. יש פה מצב של אי-ודאות אחרי שלוש שנים, והשאלה אם זה חוקתי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר הזה הטריד אותנו גם. אני חושב שחבר הכנסת ניסנקורן התייחס לזה. להבנתי, כל עוד לא נקבע אחרת, ראש הממשלה שכיהן בסוף השלוש שנים, ממשיך להיות ראש ממשלה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אולי כדאי לכתוב את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא צריך לכתוב את זה, כי אתה לא כותב שהוא מתפטר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא פותר שום דבר. אין לו מועד פקיעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, כתוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש מועד חילופים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מועד חילופים, ראש הממשלה המכהן זה שנה וחצי, וראש הממשלה החלופי גם שנה וחצי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר'ה, מה קורה אחרי שנה וחצי? יש בחירות, מי בממשלת מעבר? זה לא כתוב - - - << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זאת רק ממשלת מעבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא משנה, ממשלת מעבר לא כתובה בחוק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בשנה וחצי הראשונות זה בנימין נתניהו. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פה חור ענק, תסגרו אותו לטובת כולנו. אני אומר לכם, זאת לא ממשלת מעבר. כשאתם אומרים שזאת ממשלת מעבר, זה בסדר בהגיון, אבל זה לא בחוק. תשכחו מהאופוזיציה, אני אומר לכם שיש פה חור ענק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שוב אני אומר, בחוק כפי שהוא מנוסח היום – וזאת אחת הסיבות שהמציעים רוצים להציע כל מיני שינויים בדבר הזה – החוק היום לא קובע שהכהונה אחרי ראש הממשלה השני נפסקת אחרי שלוש שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור שלא. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - הרי גם כתוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, כתוב רק מועד חילופים. המועד היחיד שמופיע זה מועד החילופים, ולכן ראש הממשלה השני ימשיך לכהן. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, תשכחו לרגע את הפוזיציה שלי, בסדר? בחוק יסוד שמדבר על הדברים הכי בסיסיים של המשילות במדינת ישראל, אנחנו אומרים: ככה אנחנו מבינים. אני אומר שזה לא יכול להיות. עזבו רגע את הפוזיציה שלי, זה לא יכול להיות. בשביל מי שמחוקק את החוק, זה לא יכול להיות. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> פתרת עמימות אחת, אבל יצרת עמימות אחרת, נוספת, ואולי הרבה יותר קשה, שאתה לא יודע מי הולך להיות ראש ממשלה אחרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת קביעת אקסיומה לא נכונה. זה פשוט לא נכון מה שאתם אומרים. אני לא מסכים עם מה שיואב אמר. כתוב בחוק מתי מתחלף ראש הממשלה, אחרי שנה וחצי. הוא ממשיך לכהן, אחרי שנה וחצי יש ראש ממשלה אחר. הוא מכהן שנה וחצי, יוצאים לבחירות. מי מכהן בתקופת הבחירות כראש ממשלה? אותו אחד שהיה בחלק השני, ועל זה בכלל אין ויכוח. זה לא צריך להיות מוסדר בחוק, כי זה מה שכתוב ויש דין רציפות לכל ממשלה שפג תוקפה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת ממשלת מעבר. פה אתה לא בממשלת מעבר, פה אתה בממשלה מכהנת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כל עוד לא נקבע אחרת, ראש הממשלה השני ממשיך לכהן. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תכתבו את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה צריך? למה צריך? << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה צריך? לא צריך, תשאירו את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הרעיון של ההסכם הזה הוא בגלל אי-האמון בין שני האנשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עופר, זה לא ברמה הפוליטית עכשיו, אלא ברמה המשפטית. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נגיד שהם אוהבים אחד את השני ומאמינים אחד לשני, יש פה בעיה שהיא בעיה מהותית, לא מסכים. יש אפשרות שראש ממשלה מאיזושהי סיבה מפסיק את כהונתו בהתחלה וחוזר אחר כך, איך זה משתלב עם הסיפור הזה? אני אתן לך דוגמה, שביבי אחרי שנה עוזב לחצי שנה וחוזר, הוא ממשיך אחר כך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז הוא ממשיך. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכמה? לשנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אבל זה בדיוק העניין. לכן במובן הזה, אני לא יודע אם פוליטית זה יהיה נוח למציעים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר עכשיו פוליטית לאיתן ולגור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני רק אומר מבחינה משפטית - - - << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו לא מדברים עכשיו מבחינה משפטית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פוליטית, אני משאיר את זה להם. משפטית יש ראש ממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, לא פוליטית. אם יש פה איזשהו סימן שאלה הכי קטן – יש פה השפעות רוחביות, אי אפשר לצפות את כולן, אם לא נכנסים יותר לעומק. אני רואה שאין מספיק זמן אמיתי להיכנס לעומק, לטובת העניין. בשש בבוקר יהיו ההסתייגויות, יהיו הצבעות בתשע. לטובת העניין, החוק הזה מחורר ככברה עוד לפני זה. יש פה הרבה לקונות גם היום. עכשיו מוסיפים עוד לקונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גור, אני רוצה להגיד לאיתן ולאורית, אתה אומר שבתקופה השנייה בני גנץ יהיה ראש ממשלה וכל עוד לא נקבע אחרת, הוא ימשיך להיות ראש ממשלה. אני אומר לכם שמי שרצה את הסעיף הזה, חשב בדיוק על הסיטואציה שלפני הבחירות בני גנץ יהיה ראש ממשלה. הוא אמר שאם הוא רוצה להאריך את התקופה הזאת, הוא צריך רוב של 80 לפי סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת. הוא אמר: אני רוצה אותו 70 ואז אני אעשה את השינוי הזה ואז אהיה ראש ממשלה ואפיל את הממשלה ואלך לבחירות אחרי ארבעה, חמישה חודשים שאני ראש ממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נניח שזה נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני לא מדבר אתך, אמרתי שקודם אני מדבר לאיתן ולאורית, וזה פוליטי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל אז צריך להאריך, אתה מתכוון כאשר מאריכים את הכנסת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יאריך את זה בשנה ויגיד: אני חצי שנה ובני גנץ עוד חצי שנה, אבל בדיוק בתקופה הזאת הוא יפזר את הכנסת וילך לבחירות לראשות ממשלה. הוא יבין שבתקופה השנייה בני גנץ ראש ממשלה והוא ילך לבחירות כשהוא ראש ממשלה. ביבי לא רוצה את זה, תחשבו שזה לא לטובתכם פוליטית. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אבל סעדי, זה אומר שגם אתה מבין שיש ראש ממשלה. אין שאלה אם יש ראש ממשלה, אין לקונה. אולי אתה לא אוהב את זה פוליטית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> העמדה שלי, שאמרתי מהיום הראשון – ואני רואה שגם משרד המשפטים שומע אותנו וגם עמיר פוקס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אני ואיתן מדברים בינינו, שההסדר הזה הוא בסוף הבהרה של מה שחוקקנו קודם, וגם אין כרגע הסדר סופי וסגור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתם חוקקתם חוק, כשעיגנתם את ההסכם הקואליציוני ועיגנתם את כל ההסכם הזה בחוק יסוד, ולכן שיניתם את כל המודל לדו-ראשי, דו-גושי, פריטטי, שוויוני, הכול, שנה וחצי ושנה וחצי. עכשיו אני לא יודע מאיפה צץ העניין הזה ולמה. אתם כל כך תמימים, שפתאום מתי זה עלה? זה עלה בדיוק לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית ואנחנו תפסנו שאתם מתלבטים, הוא מציע, לא מציע, מי ראשון ומי שני, ואז אמרתי: רבותי, בואו נעמיד את זה למבחן. אם הם רוצים לחזור לוועדה, שיחזרו, שלא ימשכו אותנו עוד כמה שעות. אם הם רצו את זה, למה בארבע ורבע? במקום שתבוא ותנמק, היית עולה ואומר: רבותי, אני מחזיר את זה לוועדה, יש נושאים מסוימים. תאמין לי, היינו יכולים לעשות את זה מארבע וחצי עד שמונה, עד תשע ועכשיו כבר היינו חוזרים למליאה ומסיימים. אל תהיו כל כך תמימים שפתאום זה צץ וזה עלה. הקונסטרוקציה המשפטית הנכונה היתה לא לגעת בסעיף 8 ו-9 לחוק-יסוד: הכנסת. תשאירו את זה, בחוק אחר תקופת הכנסת נקבעה בסעיף 8 לארבע שנים ומשהו. אתם מדברים על יציבות? הרי כל השיקול שלכם לגבי יציבות אחרי תקופה קשה משברית. כולם שאלו אתכם אז למה לא ארבע שנים. השאלה והסוגיה הזאת היו על הפרק. גם גור וגם אני ויתר החברים העלו את זה. הכנסת הזאת נבחרה לתקופה של ארבע שנים ושבעה חודשים. אתם באתם באופן מאולץ ואמרתם: שלוש שנים, למה? היה מן הראוי להשאיר את סעיף חוק-יסוד: הכנסת. בהסכם הקואליציוני עיגנתם את זה דו-ראשי, פריטטי, הכול בסדר, אבל יכולתם לקבוע את מועד החילופים מבלי לקצר את התקופה של הכנסת, ואז אם אתם רוצים לפזר – מפזרים, או להאריך. את כל הדברים האלה יכולתם לעשות אז. עכשיו אתם עוד פעם מכניסים את סעיף ג', שגם אני כמו יתר החברים חושב שהוא מכניס יותר עמימות מאשר בהירות. למה רוב של 70? למה? אנחנו הסתייגנו, ואני חושב שגם בג"צ ואפילו שרת המשפטים הקודמת אמרה: למה רוב של 70? למה לא רוב רגיל של 61? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת גם היתה עמדתנו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת גם העמדה שלהם וגם העמדה של משרד המשפטים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> חשבנו שיש ממש קושי חוקתי בעניין של מעל 61. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון שבג"ץ בפסק דין שלו מהלילה דחה את העתירות, אבל תקראו מה הוא אמר על זה. הוא אמר לעת הזו, ויש בעיות משפטיות קשות בחלק מהנקודות האלה, והשאיר פתח וגם היועץ המשפטי נתן לכם תמרורי אזהרה, במיוחד לסעיף הזה. אם מחר זה ייפסל, ה-70 ייפסל ונחזור ל-61, ביבי לא צריך 70, מספיק לו 61 ועל זה הוא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תצחק, כי אתה יודע שזה נכון. זה נכון באבו אבוהה, מי שהגה את זה - - - << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איתן, מתי הנוסח הסופי יהיה מוכן? כי עליו אנחנו צריכים לכתוב הסתייגויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גור בדיוק מכין את הנוסח. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשלחו את זה לקבוצה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מניח שכן, אבל אני רק רוצה לחדד, כי אני חושב שאולי הדברים לא הובנו נכון. אני חושב שמה שאי אפשר לעשות זה להאריך מעבר לארבע שנים האלה, אני מקווה שזה מובן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולם מבינים את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אי אפשר בכל מקרה מעבר לתקופת הכהונה הרגילה. זה ברור, את זה אי אפשר לעשות, זאת בעיה וזאת פגיעה בליבה הדמוקרטית ואת זה אי אפשר. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואי אפשר להאריך לפחות, אלא אם כן - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה בינינו זה בין השלוש לארבע ומה הרוב שצריך לעלות מהשלוש לארבע. מעל לארבע, ברור לגמרי שבנסיבות של 9א, התקופה רק לנסיבות מיוחדות – לא רק ה-80, אלא גם כל עוד יש מניעה, כי זאת כבר בעיה דמוקרטית ואת זה אי אפשר לעשות. אני מקווה שזה מובן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל גור, זאת לא הבעיה היחידה. אבי יצא, אתה יודע כמה פעמים שאלתי את אבי למה שלוש שנים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר, גם אני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מופיע בפרוטוקול, והתשובה היתה יציבות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> גם אני שאלתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרתי: אבל חבר'ה יציבות של שלוש שנים היא גרועה מיציבות של ארבע שנים. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> זה פשוט לא הנושא של הערב. אני מבין מה שאתה אומר. אני מבין את ההיגיון של הדברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנושא של הערב זה זמן שהממשלה תכהן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נכון שכל הבעיה היתה נחסכת, אם לא היתה הקביעה של השלוש שנים. הקביעה של השלוש שנים הכניסה אותנו לקושי הזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם היו מכניסים לחוק ארבע שנים בצורה ברורה, שנתיים X, שנתיים Y, הסדר כבר לא מעניין אותי. מה שעשו כרגע זה עסק פרוץ לחלוטין. אחרי שלוש שנים, אני כבר לא מדבר על זה שנגיד יקרה לא יודע מה לביבי והוא יסיים אחרי שנה ואז הוא יהיה חייב לו חצי שנה ולפי החוק הקודם הוא צריך לחזור ולקבל את החצי שנה הנוספת. איך יסתדרו? איך יסתדרו? עשה רק שנה ונשאר לו חייב רק חצי שנה. אני לא מבין את הליכודניקים. יש פה חור ענק, ענק בעניין הזה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> זה בסדר, כי יאיר לפיד אמר שהוא יעזור לכם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא צריך את יאיר לפיד. << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> לא, יאיר אמר, לא אני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא יכול לפנות למשותפת. << קריאה >> יזהר שי (כחול לבן): << קריאה >> אבל יאיר אמר שהוא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא יכול לבוא ולהגיד: אני מפרק את הממשלה, כל האופוזיציה תתנפל. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> בסך הכול משתעשעים בעניין, שהוא מסביר להם שהם תמימים, ואתה מסביר לנו שאנחנו תמימים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוזי, תהיה רציני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוזי, אנחנו פשוט מסבירים שזה חוק בעייתי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש כאן בעיה, שאם נתניהו מסיים מסיבה כלשהי, כתוב בחוק, אחרי שנה ונשארים חייבים לו חצי שנה והוא בא אחר כך ואומר: תשלימו לי עכשיו את החצי שנה, גנץ תזוז, על פי החוק מגיעה לי חצי שנה ועכשיו מגיעים גם להארכה וצריך להצביע גם להארכה. או שיבוא גנץ לחצי שנה או לשנה או לשנה וחצי, זה לא מוגדר בחוק, כי ביבי רוצה את החצי שנה שלו האחרונה במידי, לא כתוב מתי. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> זה עניין פוליטי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה חוק. עוזי, באמת. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מותר לדבר אתך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אמרת שזה לא קשור, ואני אומר לך שזה קשור והיועץ המשפטי אומר לך שזה קשור. היועץ המשפטי אומר שזה קשור. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> מי שנרשם באופן מסודר ומדבר באופן מסודר, התור שלו לא מגיע אף פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא נכון, מיקי היה רשום. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הייתם עכשיו אומרים שנתיים וארבע שנים מוסדר, לא חשוב לי מי מתחיל ומה מתחיל. אתם השארתם את העניין הזה פרוץ. במקום ללכת מהסוף לאחור, הלכתם מקדימה לסוף. זה נתון לכל מיני בעיות, כי נגיד שבני גנץ הוא השני, הוא בממשלת מעבר ורוצים להאריך את זה לעוד שנה אחת, כל אחד חצי שנה, מי יהיה ראשון? מי יהיה שני? זה נתון לפרשנות, זה נתון לוויכוחים, זה לא סגור. נוסף לזה, אם ביבי מפסיק אחרי שנה ודורש אחר כך את החצי שנה הנוספת שלו, מותר לו על פי החוק. לכן אני אומר, שזה יביא רק לבעיות. זה לא אפוי, זה פשוט לא אפוי. אולי תגידו: ארבע שנים, שנתיים X, שנתיים Y, לא מעניין אותי הסדר, שלום על ישראל, כאב הראש נגמר. לכן אני אומר לכם שזה מקור לבעיות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה לעבור לעמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. תודה רבה שאתה מצטרף אלינו בלילה הזה, אני אשמח לשמוע את עמדתך. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> קודם כל, אני חושב ששורש הרע זה הקיצור של הכהונה. מישהו חייב לומר את זה. גור אמר את זה, אבל זה לא רק איזשהו משהו שזה עושה לנו בלגן, אלא כי זה פוגע באינטרס הציבורי. יש סיבה שקובעים ארבע שנים. הסיבה היא שאלה תהליכים ורפורמות שלוקחים זמן. הכנסת לא סתם נקבעה לארבע שנים, שלא לדבר על זה שבחירות עולות המון כסף, וככל שאתה מקדים אותן, אתה מבזבז המון כסף. רציתי לחזור על הנקודה הזאת, למרות שלא נראה לי שהיא תשנה הרבה. לעניין הרציונלים למה יש לנו את ה-80 והנסיבות המיוחדות, בתור אחד האנשים שהעלה את הבעיה, אני חושב שצריך להגיד אותה. אני חושב שהפרשנות שגם אם הכנסת מאריכה את הכהונה שלה תוך כדי הארבע שנים, אחרי שהיא כבר התפזרה, הסעיף של הוראת השעה למעשה קבע מועד פקיעה לכנסת, ואיך שאני מפרש את זה – לפחות כפרשנות סבירה – את הסעיף של ה-80, גם אם זה לפני הארבע שנים והיא מחליטה להאריך, היא צריכה את ה-80 והיא צריכה את הנסיבות המיוחדות, כי הכנסת כבר פקעה, זה סוף התקופה שלה. ככה אפשר לפרש את זה. כמו שאייל גם אמר בדיונים, לכן חשוב מאוד שאתם עושים את ההבהרה הזאת. זה היה רע מאוד, אם לא הייתם כותבים את זה, כי אז בהחלט היתה עולה שאלה פרשנית האם צריך 80 או לא צריך 80 בנסיבות מיוחדות וכו'. ככל שכבר עושים את זה, יש פה עוד אופציה שצריך לשקול. אנחנו חשבנו שנכון יותר היה שחוק היסוד עצמו, בחוק-יסוד: הכנסת היה כתוב אמנם אורך הכהונה הוא רק שלוש שנים, אבל שממש שם יהיה כתוב סוג של תנאי מתלה, שהכנסת רשאית להחזיר את המועד המקורי בהחלטה, אפשר להגיד ברוב של 70, אפשר להגיד ברוב אחר. ככה זה היה מונע את הצורך לחוקק חוק יסוד חדש בשביל בחירות ספציפיות, אלא לפחות קונספטואלית חוק היסוד עצמו גם מצד שני הקדים את פקיעת הכנסת וגם קבע איזושהי פרוצדורה שבהתאם אליה אפשר להחזיר לברירת המחדל של ארבע, ארבע שנים וחצי. ככה זה היה יותר אלגנטי מהבחינה הזאת שלא היה צריך לתקן את חוק היסוד, אלא פשוט לקבל החלטה בהתאם לחוק היסוד. בהתאם להגבלה גם לקבל החלטה שמאריכה חזרה. עכשיו בדיון פה עולות בעיות, כי למעשה יתכן שצריך יהיה לתקן עוד דברים, אז יכול להיות שממילא צריך להעביר חוק יסוד, שזה די בדיחה שצריך לתקן את חוק היסוד בשביל להאריך את הכנסת בעוד שנה, אבל אני מסכים שיתכן שהיה צריך – ולכן יש לי עוד איזושהי הערה. יתכן שיותר חכם היה במקום להגיד, שצריך להעביר חוק שמאריך עד חצי שנה לפני הבחירות, שזה חייב לקרות לפני תקופת ההחלפה. אז אם עושים את זה לפני תקופת ההחלפה, אפשר פשוט להשלים במקום מה שהולך להיות לכאורה שנה וחצי, שנה וחצי ועוד חצי ועוד חצי, שזה פשוט הזוי גם מבחינת יציבות. תחשבו, משרד ראש הממשלה מתחלף, כי ה-staff סביבו מתחלף. זה הרי הזוי לגמרי, שאנחנו נעבור שלושה חילופים של ראשי ממשלה בקדנציה אחת. אז לפחות, אם כבר מחליטים להאריך, שיעשו את ההארכה לפני תקופת החילופים הראשונה, ואז מאריכים את ראש הממשלה הראשון עד לשנתיים ומשהו, עד שזה בדיוק האמצע, ואז ראש הממשלה השני עוד שנתיים ומשהו. אני חושב שאם כבר רוצים את זה, שיקבלו את ההחלטה כמה חודשים לפני ההחלפה. ככה זה גם יחסוך את כל ההתעסקות עכשיו, הרי יצטרכו לעשות תיקונים שאומרים מה קורה בכל ההחלפות האלה, כי הרי יצטרכו להכניס את זה לחוק. החוק עכשיו מדבר רק על החלפה אחת ועושה המון איזונים וכו'. כל האיזונים האלה יצטרכו לחלול בהחלפה הראשונה והשנייה והשלישית, זה הזוי מאוד. אני רוצה להגיד עוד מילה ולחזק את מה שאמר חבר הכנסת רם בן ברק. מניעת ההארכות זה לא רק כדי שהכנסת לא תהפוך לדיקטטורה ותאריך את עצמה מעבר לארבע השנים. יש פה גם כוח שנותנים לקואליציה, שממילא היא מאוד מאוד חזקה אצלה. ממילא יש לה תמיד את הכוח להקדים את הבחירות, ולכן לקבוע את מועד הבחירות ואת העיתוי שלהן, אבל לפחות עד היום היינו בקונספציה שהדבר הזה הוא חד-כיווני, זאת אומרת: ברגע שהקדמת, אתה לא יכול להאריך. אני מסכים אתו, שככל שאתה מקבל את הכוח המותלה הזה, אתה מקדים אבל אתה יכול גם לחזור בך, יש פה תקדים מסוכן. לכן חשוב לדעתי למשל לתחם אותו בזמן יותר קרוב, זאת אומרת שזה לא יבוא ממש לפני הבחירות, אלא זה יבוא לפני ההחלפה, ולכן זה הרבה יותר מהבחירות. אתה לא יכול להתחיל לחשוב על שיקולים, כמו: מה הסקרים אומרים לי היום. אתה קובע משהו שאמור להיות בעוד שנה וחצי, ולכן השיקולים הם יותר רחבים. גם מאוד חשוב לומר, שזה מחזיר אותנו לברירת המחדל, זה לא יוכל להיות משחק שמשחקים אותו כמה פעמים. אני מסכים עם גור, שלפחות הנוסח שהוא הניח, מחזיר אותנו לברירת המחדל. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת שאתה מסכים אתו זה יואב סגלוביץ, זה לא רם בן ברק. << דובר >> עמיר פוקס: << דובר >> אוקי, סליחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חלק גדול מהדברים שרציתי להגיד נאמרו, אבל אני רוצה בכל זאת לחזור לנקודה אחת. אמרתי אותה קודם ועכשיו עמיר גם הזכיר את זה, וזאת שאלת ברירת המחדל. ברירת המחדל אמורה להיות באמת הארבע שנים, או אם אני אציג את זה אחרת, אני אשווה את זה לרגע למשהו אחר, אני אציג את זה כסוג של מטאפורה. תארו לכם ששתי קבוצות עולות למגרש הכדורגל ואחת מהן מובילה 2-0 בדקה שבעים, ופתאום מחליטים להפסיק את המשחק בדקה 80. החליטו לשנות את הכללים. במקום לאפשר למשחק להמשיך, כפי שהיה ידוע מראש, כשהקבוצה שנמצאת עם היד על התחתונה, תדע שיש לה את הסיכוי של 20 דקות להשוות ולנצח, פתאום אחרי 10 החליטו שלא. מה שקורה פה זה שינוי כללי המשחק - - << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> רק להאריך את המשחק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - לאחר שהמשחק כבר התחיל. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> המשל הוא להאריך אותו, לא לקצר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא. אני חוזר לזה שמלכתחילה זה שאחרי שהכנסת העשרים ושלוש נבחרה מחליטים שהיא תכהן שלוש שנים, זאת הבעיה. זאת הבעיה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> כרגע - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומר מה שאני רוצה להגיד. תיכף אני אגע גם בעוד היבט, שקשור למה שאחרים אמרו. אני אומר שקודם כל יש פה בעיה של שינוי כללי המשחק, אחרי שהמשחק התחיל. כולם יודעים, הציבור ואנחנו, שברגע שהכנסת נבחרה – עזבו רגע מי בממשלה ואיך מרכיבים אותה – באופן עקרוני יש כללים שקובעים איך הכנסת יכולה לקצר את ימיה, זה בסדר, יש כללים. אבל מראש לקבוע שהכנסת תכהן שלוש שנים, זה שינוי כללי המשחק, אחרי שהמשחק התחיל, זאת הבעיה היסודית. על בסיס זה אני אגיד עוד דבר. נדמה לי שמישהו הזכיר את זה קודם במילים קצת אחרות. אחד הדברים שמאפיינים משטרים מתוקנים - אני אפילו לא רוצה להגיד דמוקרטיים, למרות שיש חפיפה גדולה בין מתוקן לבין דמוקרטי – זה שיש בהם איזושהי ודאות או איזושהי קביעות, כלומר: אני חוזר לאותו ביטוי "כללי המשחק" ידועים. בן אדם יכול לכלכל את צעדיו ולתכנן אותם על פי צפי מה יהיה גורלו לטוב ולרע, למה? כי הוא מכיר את כללי המשחק. המשטר המתוקן הוא משטר שלא נשען על גחמות. הוא משטר שיש בו דברים ברורים, על פיהם אפשר להתנהל. אתה יודע שאם תעשה מעשה מסוים – בין אם אתה מהציבור הרחב או אם אתה מקרב מקבלי ההחלטות – לא משנה כרגע מה הוא, אתה תתוגמל עליו לטוב או לרע, למה? כי הדברים ידועים. זה אחד מהדברים הבסיסיים של משטר מתוקן. הרפורמיסטים הגדולים של המשפט במאה ה-18 עשו את זה בדיוק, דיברו על החשיבות של כללי משחק שלא יהיו גחמתיים, שלא יהיו קפריזות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יכול להפריע? כי אוסאמה אמר שעושים נוסח נוסף. אם עושים נוסח נוסף, הכול צריך להיות מההתחלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק לזה אני מתכוון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי אפשר לחיות כך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק על זה אני מדבר. מיקי, תקשיב למה שאני מדבר, כי זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, בדיוק מה שאני מדבר עליו. מה שקורה לפנינו, בין אם יהיה נוסח נוסף או לא, כי כבר היו מספיק, זה שאנחנו רואים שהכול מנוהל פה על פי גחמות, על פי קפריזות. אין שום דבר ברור, בהיר וודאי. אתמול זה שלוש שנים. עכשיו אולי פתאום תהיה אפשרות להאריך, עוד לפני שאני נכנס לשאלה אם זה 80 או 70. עכשיו פתאום אומרת השמועה, שהולך להיות עוד שינוי. חברים, כך לא מתנהל משטר מתוקן. משטר מתוקן חייב להיות מבוסס על כללי משחק יציבים, ולא על קפריזות, וכאן הכול קפריזי – על פי מה משרת את אלה שרוצים לקדם את עצמם. זה לא יכול להתנהל כך. לכן הטענה שלי היא שכל הדבר הזה צריך להתבטל, הווי אומר: יש כללי משחק שהיו ברורים ערב הבחירות. כנסת נבחרת מראש לארבע שנים פחות או יותר, כך זה צריך להיות. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אני לא בטוח שיש טעם שאני אדבר, בגלל שאלה שדיברו, דיברו. אני רציתי להתחיל. אמרו והלכו, נשמע לי דווקא סופר הגיוני, שאם עלו כאן דברים שחושב יועץ משפטי לתקן את הניסוחים שלו, הוא צריך לעשות את זה. מצד שני, אתם מתייחסים אליו כאילו הוא אמור להסביר אם החוק צודק או לא צודק. זה לא קשור בכלל. יועץ משפטי צריך להגיד אם יש בעיות בדברים מסוימים, דברים שאסור לעשות אותם, אם יש דברים שלא תפורים מספיק טוב, ומי שהביא את החוק צריך להסביר את החוק, לא היועץ המשפטי. אם כך, אני אסתפק בדבר אחד, שהעלו פה נקודות מעניינות, חלקן נוגעות ליסוד של הדברים והן לא מחדשות שום דבר, הן היו נכונות כל הזמן. לשיטת מי שאמר אותן, הן היו נכונות, אבל לא פותחים עכשיו ואומרים: רגע, בואו נחזיר את כל הכנסת אחורנית בשבוע, אלא הנמקות למה בכלל החוק הזה לא טוב והסידור הפוליטי הזה לא טוב וכו'. אני חושב שכדאי כרגע להתמקד בשאלה, האם הניסוח החדש שהובא והסעיף שהובא עוזר או מקלקל, או מישהו יכול להגיד: לא משנה לי, הכול דפוק מההתחלה, ולכן לא משנה מה שעושים. אני אומר עכשיו את דעתי, שנדמה לי שהצורה הזאת היא עדיפה. אם חושבים שהיא עדיפה אבל יש עליה כל מיני הערות, כדאי לבסס עליה את ההסתייגויות. אם חושבים שהיא מרעה את המצב, גם אפשר לקחת את זה ולהסתייג על זה. ברגע שאומרים: יש ממילא 300 הסתייגויות ועכשיו נוסיף עוד 100 ולא מבהירים את הנקודה הזאת, ההצבעה של הבוקר במליאה כבר לא מעניינת. עדיף היה להגיד: לא אנחנו נבוא עם 300 או 400 הסתייגויות, אלא נבוא עם ארבע, חמש, שש, כי עלו פה דברים מאוד עקרוניים, ונמקד את הסיפור על זה. כיוון שזה לא יקרה למיטב הבנתי, אמרתי את דבריי, נחכה לבוקר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשמע מעניין דווקא. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני אתחיל בנימה אישית. דובר הרבה על כך שהצעת החוק מלאה בחסרים ובחורים. אני חושב שאחרי שהחוק יעבור, לי יהיה חסר גדול בחיים, אני אדע מה לעשות עם כל הלילות הפנויים שלי... << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש עוד חוקים בקנה, אל תדאג... << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אם כך אני אצא עם מסר אופטימי בהקשר הזה... לצערי, לא שמעתי את החלק הראשון של הדיון מסיבות טכניות, אבל נראה לי שאת רוח הדברים אני מכיר. אני לא רוצה להתייחס לתבונה של ההסדר. אני חושב שכל ההסדר מלכתחילה והרעיון של קציבת התקופה לשלוש שנים הוא דבר לא פשוט ובעייתי. התחום שמדובר בו הוא מהיסודות הכי רגישים של הדמוקרטיה, תקופת השלטון של הפרלמנט. זה משקף את הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות של האזרח להחליף את השלטון בכל תקופה קצובה וידועה מראש. זה הבסיס של הבסיס. אבל משכבר נגעו, כשהצעת החוק כבר טיפלה בנקודה הזאת, בהמשך למה שאמרתי בדיונים קודמים, אני מברך על כך שהכנסת מוצאת לנכון לפחות להבהיר מה ייעשה במעבר הזה בין שלוש שנים לארבע שנים ומה יהיה הרוב הדרוש כדי להסיר כל פתח לפרשנות שתיצור את הקושי ואת הבעיה דווקא ברגע הרגיש פוליטית וציבורית, כשירצו להאריך. אני מברך על עצם ההבהרה. זה לא אומר שאני מברך על ההסדר, כפי שהיה לפני התיקון, וכפי שהוא יהיה אחרי התיקון. אני חושב שבשורה התחתונה התיקון שמוצע פה הוא אפשרי חוקתית. אני לא יכול להגיד שהוא לא אפשרי מבחינה חוקתית. הוא לא חוצה את הקו המאוד בעייתי, שכבר הצביעו עליו בדיון, של הארכה מעבר לארבע שנים; לא בדיוק ארבע שנים, אבל אותה תקופה ידועה לפי סעיף 8 נדמה לי לחוק היסוד טרום תקופת כהונתה של הכנסת וחילופי הכנסות. מה חורג מעבר לארבע שנים? היינו במקום אחר או שהיינו מניפים דגל שחור. זה לא שם. העובדה שזה לא שם, לא אומרת שזה לא בעייתי ומוצלח. קודם כל, שיטת הריצ'רץ' הזאת, סליחה על הביטוי, שבה מקצרים את תקופת הכהונה, אבל מאשרים לכנסת, לרוב, להאריך אותה כרצותו, מתי שהוא רוצה, בכל שלב כמעט, זה לא דבר שמתיישב עם העקרונות הבסיסיים של היציבות ושל הוודאות של כללי המשחק. שוב, הוא לא בלתי אפשרי, הוא מעורר קושי ולא מוצלח. נדמה לי שד"ר פוקס התייחס לצורך לתקן שוב ושוב את חוק היסוד. יחד עם זאת, אם שואלים אותי למה זה בכל זאת אפשרי חוקתית, אני חושב שמכיוון שהמועד של הבחירות נקבע עכשיו באותו הסדר, באותו חיקוק ממש, באותו סעיף ממש, שגם קוצב את השלוש שנים וגם בונה את המנגנון של המעבר מהשלוש שנים חזרה להסדר הרגיל של הארבע שנים, בגלל שזה נעשה ביחד בהוראת שעה לכנסת הנוכחית, אני חושב שאי אפשר להגיד שזה לא חוקתי. אני בכוונה מבחין בין המצב הזה שבו קופצים מהשלוש שנים בחזרה לארבע שנים, לבין כל מצב אחר שבו כהונתה של הכנסת תיקצב בדרך אחרת, למשל: בחוק התפזרות ספציפי, צו התפזרות של ראש הממשלה או אי קבלת חוק תקציב. בכל אחד מהמקרים האחרים, ושכחתי אולי יש עוד מקרה שבו כהונת הכנסת תיקצב באופן ספציפי, לדעתי לא תהיה אפשרות להאריך את הכהונה שוב מעבר לאותה תקופה, אלא במסלול של סעיף 9א לחוק היסוד, כלומר: כללי משחק חריגים, רוב של 80 בנסיבות מיוחדות. חשוב שזה ייאמר גם לפרוטוקול. שוב, לא שמעתי את תחילת הדיון, אולי היועץ המשפטי של הוועדה התייחס לזה, אבל חשוב להבין על מה אנחנו מדברים. הכנסת רוצה לבנות פה הסדר חריג שמקצר לשלוש שנים, והיא באותו הסדר ממש בונה גם מבנה שמאפשר לקפוץ חזרה לארבע שנים. זה לא משפיע על ההסדרים האחרים, שבהם התקופה קצובה, וכשהיא נקצבה, לא ניתן להאריך אותה, אלא בדרך המיוחדת של 9א רבתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איל, אמרת שחוקתית אנחנו חוזרים משלוש לארבע שנים אז אין כאן מקרה של 9א, שהוא מעבר לארבע שנים ואז צריך רוב של 80 ו בנסיבות מיוחדות ולזמן מוגבל. מכיוון שהסעיף החדש שהוסיפו אותו זה סעיף 7(ג), אני מחזיר אותך ל-7(א). למעשה, שם סעיף הנוקשות והשריון של 70 – היה 75 והורידו את זה ל-70 – גם אז אמרת כיועץ משפטי, שיש בעיה משפטית קשה בעניין הזה של השריון. לכן אני שואל אותך פה, ברגע שאתה מחבר פה קיצור כהונת כנסת או הארכה באותו רוב שמבקשים, שזה 70, האם אין פה קושי משפטי בעניין הזה? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני מבין את השאלה. לגבי עצם הוראת השריון של כל ההסדרים כאן, אמרתי את הדברים יותר מפעם אחת, שאנחנו חושבים שזה בעייתי מאוד במבנה החוקתי הנוכחי של ישראל, שהכנסת קובעת הוראת שריון, שמונעת מהרוב הרגיל לתקן את הוראת חוקי היסוד, זולת אותן הוראות ליבתיות של דמוקרטיה מתגוננת. לא מדובר בהוראות האלה, ולכן השריון של ה-70 זה הסדר לא מוצלח ובעייתי. אבל אנחנו מדברים כרגע לא רק על הוראות השריון כמכלול, אלא על שאלת הארכת תקופת הכהונה. לגבי זה יש הסדרים בחוק היסוד, שלא מדברים על תיקון חוק היסוד כדי להאריך את תקופת כהונתה של כנסת מסוימת. הדרך להאריך לפי סעיף 9א היא בדרך של קבלת חוק. חוק התפזרות לכנסת שמקצר את תקופת הכהונה היא חוק רגיל, הוא לא חוק יסוד. לכן אני חושב ששאלת הנוקשות היא שאלה קצת שונה מהשאלה שאנחנו מדברים עליה כרגע. אני שוב מדגיש, אם משאלתך השתמע אחרת, שהעובדה שזה פחות בעייתי או לא בלתי אפשרי לא נובעת מכך שעוברים רק משלוש שנים לארבע שנים, אלא שבכל המצבים האחרים שתיקצב תקופת כהונתה של הכנסת, למשל אם לא יתקבל חוק תקציב הכנסת, או הכנסת תחוקק חוק התפזרות, באותם מצבים ההסדר שמדובר לא יחול ולא ניתן יהיה לעבור ברוב של 70 ולהאריך שוב את תקופת הכהונה של הכנסת ולו ביום אחד - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אם יהיה רוב אחרי שלוש שנים, 65, 67 חברי כנסת יגידו לך: אנחנו רוצים להצביע על חוק שמאריך את כהונת הכנסת עד אוקטובר 2024, למה אסור להם? << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל זאת שאלה שאתה יכול לשאול גם היום, אולי לפני שחוקקו את חוק היסוד הזה. זאת שאלה דומה אולי, אם יתקבל חוק התפזרות הכנסת, הכנסת מחליטה לקצר את ימיה, ולאחר שיתקבל חוק ההתפזרות, מבקשים להאריך שוב. נדמה לי שזאת שאלה פרשנית שעלתה בעבר. אני חושב שהעמדה הנכונה היא שמרגע שנקצב המועד המדויק, לא ניתן להאריך, אלא במסלול החריג של 9א. אמנם ניתן לתקן את חוק היסוד, אבל אם יבקשו לתקן את חוק היסוד במהלך כהונת כנסת ולעשות תיקון שיחול על אותה כנסת כדי לעקוף את סעיף 9א, אני חושב שזאת תהיה בעיה שיורדת לשורש החיים הדמוקרטיים, העקרונות הדמוקרטיים, שהכנסת מנסה להאריך את תקופת כהונתה מעבר למה שנקצב מראש, וזה יהיה דבר שהוא לא חוקתי. אבל זה לא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם עורך דין איל ינון אמר לנו בכנסת הקודמת שהתפזרה, שברגע שאנחנו נחוקק את חוק פיזור הכנסת, או שנצא לבחירות בגלל הסעיף של פיזור הכנסת האוטומטי, אי אפשר יהיה להאריך את זה מעבר. ברגע שעבר החוק, אי אפשר יותר לגעת בזה. הוא הבהיר לנו את זה. אפשר להתווכח על זה, האם זה נכון, כי הכנסת עדיין לא מילאה את ימיה, אבל זאת היתה העמדה של איל ינון. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר שהחצי שנה שכתובה היום בנוסח היא מאוד בעייתית, ואם רוצים לאפשר את הדבר הזה, זה צריך להיות שנה וחצי, במועד החילופים הראשון, מכמה סיבות, אבל הסיבה המרכזית היא שבסוף זה לא רק הקואליציה ומה שהיא רוצה לעשות במודל הדו-ראשי. יש פה גם אופוזיציה, שמתכננת את צעדיה. חצי שנה זה קרוב מדי ומאפשר מניפולציה. אם החוק יאפשר את זה, אי אפשר למנוע את זה לאחר מכן. מדוע לא שנה וחצי אחורה, כשהדבר עוד רחוק מבחירות? הוא משדר מצד אחד יציבות, הוא חוזר למודל של הארבע באותו רוב שאמרת שאין לך בעיה אתו ברמה העקרונית של 70, אבל הוא מונע מניפולציה. בחצי שנה לפני מניפולציה בוודאות יכולה לקרות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אני אשמח להתייחס לנקודה הזאת. הזכרתי קודם את היחס לחוק היסוד, את הריצ'רץ, את היציבות הנדרשת בעניין קביעת מועדי הכהונה של הכנסת. זה באמת משפיע על מערכות שונות – התנהגות האופוזיציה, הקואליציה, התנהגות השחקנים מחוץ לזירה הפוליטית בכנסת ששוקלים להתמודד. הוודאות לגבי כללי המשחק, מתי עומדת להיות ההתמודדות הדמוקרטית, משפיעה על הרבה מאוד מערכות, החל מגיוס כספים ועד פניית מסגרות פוליטיות חדשות. אני חושב שרצוי מאוד לא לשחק ולא להשאיר את הדבר הזה יותר מדי פתוח ורגיש. תמיד יכולים להיות צרכים, למשל: הכנסת לא מתפקדת, אז היא צריכה להתפזר. אלה השיקולים שנוהגים לגבי אפשרויות הקיצור, שקיימות היום בחוק היסוד. אם אין תקציב, צריך להתפזר. אם זה לא הולך פוליטית, צריך להתפזר. יש כנסת לעומתית? אז ראש הממשלה יכול ליזום. אבל להאריך את הכהונה – דבר שהוא לא מוכר לנו עד היום, הוא מוכר רק בנסיבות חריגות, שיש קונצנזוס של 80 בנסיבות מלחמה, להאריך על בסיס פוליטי כשאין נסיבות מיוחדות ולא באיזה רוב מאוד קיצוני, מאפשר באמת מניפולציה. אפשר להגיד: בואו לא נאפשר בכלל את ההארכה – שזה כבר נוגע לתבונה של ההסדר – אבל אם מאפשרים אותה, צריך לפחות להבטיח שלא יהיה פה פתח למניפולציה, שימנע בדרך עקיפה משחקנים, בין בתוך הזירה הפוליטית הקיימת הפרלמנטרית, ובין מחוצה לה, להוות תחליף נאות לשלטון. גם אם פורמלית לכאורה אין בעיה, מהותית זה יכול לגעת בשורש העניין, היכולת להחליף את השלטון, להתחרות על בסיס שווה. הכול נולד הלילה ולא חשבתי על זה, אבל יכול להיות שאולי יש לחשוב מעט להאריך את החצי שנה, לתת תקופה רחוקה יותר, גם אם לא להוריד את אותו מסך בערות שאנחנו לפעמים מדברים עליו בקבלת החלטות. הוא לא יהיה כמו וילון אטום של מסך בערות, אבל קצת ירחיק ולא יאפשר גם לכוח של הרוב – אותם 70 חברי כנסת שירצו להוליך את המהלך הזה יסבלו מחוסר ודאות מסוים, שיגרום להם לשקול שיקולים אולי יותר מערכתיים. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המודל הנכון, ואם אתם רואים את כל החוק כולו, שמייצר מודל של החלפה אחרי שנה וחצי בחוק עצמו, ההארכה צריכה להיות אחרי שנה וחצי, כשאז זה הכי נקי משיקולים. אבל יש פה גם שאלה חוקתית משפטית, האם חצי שנה זה מספיק? יש לנו מודל. המודל כתוב בחוק, שעכשיו הוא לקריאה שנייה. מה הוא פרק הזמן הראוי מבחינה חוקתית, כדי שכל השחקנים יוכלו לתכנן את צעדיהם? לדעתי זה חייב להיות במודל הזה שנה וחצי, כשאז זאת הצומת הכי נקייה לקבלת החלטות. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אם שמעתי נכון את השאלה שלך, חבר הכנסת סגלוביץ, ראשית מה הוא בדיוק ה-X הזה, מה היא אותה תקופה? קשה לומר. אני הצבעתי על שיקול חוקתי, והוא שהכלל שקובעים לא ימנע ולא יפגע בסיכוים האמיתיים, המהותיים של שחקנים אחרים, פוטנציאליים או קיימים, להתמודד ולהחליף את השלטון, זה בהחלט נכון. כששואלים האם זה צריך להיות דווקא במועד החילופים של ראשי הממשלה, אני לא יודע, כי בדרך כלל כשבאים אלי עם איזשהו הסדר ורעיון, אני שואל: תגידו לי מה התכלית, מה ההצדקה, ואני אנסה לסייע בעיצוב ההסדר החוקתי. אם יסבירו לי מדוע יש צורך שהכנסת תוכל להאריך את ימיה בשנה נוספת, יהיה לי יותר קל לענות על השאלה מה הוא המועד הנכון. אני לא יודע להגיד מה הוא המועד הנכון לצורך הזה. אני יודע אולי להצביע על כך שצריך לשקול שהוא לפחות, גם אם הוא לא ישיג איזו תכלית שאני לא יודע מה היא, הוא לפחות לא יזיק למערכת; ואז חצי שנה אולי באמת תקופה קצרה מדי. אני לא יודע להגיד בוודאי מה הוא בדיוק המועד הנכון לעניין הזה. הקשר הלוגי לשנה וחצי, אני לא מבין מה התכלית מלכתחילה, אז אני לא יודע למה צריך לקשור את זה דווקא לשנה וחצי. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל בסוף אנחנו נמצאים פה באמצע הלילה על תיקון שנעשה באמצע הלילה בחטף ובמהירות של חוק יסוד, זאת הסיטואציה. אנחנו צריכים עד הבוקר להצביע, זה המצב הנתון. אני לא פונה אליך בטענה, חס וחלילה, אבל אני אומר פה: עזבו עכשיו את הפוזיציות, בסוף צריך להבין - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני חייב להגיד שהתיקון הזה בסופו של דבר בא בעקבות ההערות שלך. אתה אמרת שאתה מעדיף שתהיה בהירות לגבי הרוב הנדרש להארכה לתקופת כהונת הכנסת הנוכחית. << דובר >> איל זנדברג: << דובר >> אבל בירכתי עליו. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו בהתחלה חשבנו אולי שזה לא נכון, כי זה נובע מסעיף 7 בעצמו. בסופו של דבר, באמת היום היתה התייעצות, והגענו למסקנה שנקבל את ההמלצה שלך. זה מייצר את הוודאות הזאת, כשכמובן מדובר על החזרת המצב של הכנסת הנוכחית. גם חידדנו בהצעה, שאי אפשר להחליט להחזיר חלקית וכו', זאת אומרת: זה אפס או אחד, זה או השלוש שנים או הכנסת הנוכחית. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אבי - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אבל תן לי לסיים, אתה דיברת. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הקשבת למה שאמרתי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני כן הקשבתי. לכן קיבלנו את ההמלצה שלך. ברור שזה יחייב שינוי של החוק עוד פעם, זה לא יכול להיות בהחלטה אחרת, זה חייב להיות שינוי של החוק. זה בעצם דה-פקטו קבלת ההמלצה שאתה הצעת כדי לייצר פה ודאות, בעצם זאת מהות כל התיקון בסוף. ברור שבסיטואציה כזאת עלתה גם שאלה כמה זמן לפני. אני זוכר שעלו הצעות של 100 ימים לפני וכו', ובסופו של דבר החלטנו על שישה חודשים לפני. אני חייב להגיד, שהתקופה הזאת גם תואם את ההסכם הקואליציוני. ברור שבסיטואציה כזאת כנראה יכול להיות שיהיו הסדרים נוספים, שיצטרכו להיות מחוקקים בנושא הזה, כי יש ברירת מחדל, אבל מטבע הדברים אנחנו נצטרך לשבת ובסיטואציה כזאת לחוקק הסדרים נוספים לגבי זהות ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי עם ברירת מחדל שקיימת כרגע כדי לא לייצר מצב שיש ואקום בהצעת החוק, אבל ברור שכנראה מטבע הדברים הצדדים יישבו ויסכמו גם את הנושא הזה וזה יבוא כחלק מההסדר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה רוצה להשאיר את החוק ככה בלי שאתה מטפל בזה? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> החוק לא מייצר ואקום. לכן מהות התיקון היא קבלת ההמלצה שלך שהיתה באותה ישיבה והתלבטנו לגביה. בסופו של דבר, נכון שקצת באיחור, קיבלנו את ההמלצה שלך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הוא גם המליץ לא על 70 ולא על 75 בשריון. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני מדבר עכשיו על הנושא הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא המליץ על 61. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 61, אז זה קשור. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> זה שני דברים נפרדים. בנושא הזה קיבלנו את ההמלצה שלך. בנושא השני הורדנו ל-70, אבל אלה שני דברים נפרדים. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבי, באמצע הקריאה השנייה קיבלתם את ההמלצה שלו? בחייך - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> כן, אני חייב להגיד לך שגם לי היתה התלבטות בנושא הזה, גם שיתפתי אותך בהתלבטות. בסופו של דבר, עדיף להודות על הצורך בתיקון רגע לפני החקיקה מאשר רגע אחרי החקיקה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> זאת הבהרה, לא תיקון. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני חושב שגם ללא התיקון הזה – אבל זאת דעתי, דעתי טובה בדיוק כמו כל דעה אחרת של מישהו שיושב פה בחדר – זה המצב המשפטי שצריך 70. אני גם לא חושב שאתה אמרת אחרת בישיבה, אבל אתה אמרת שצריך להסיר את הספק הזה. בסופו של דבר, לכן אני חשבתי בהתחלה שזה מיותר, כי אני חשבתי שהסעיף הוא מאוד מאוד ברור, כי כסיף אומר שכל תיקון צריך 70. בסופו של דבר, לפעמים הסרת הספק היא חשובה, ולכן באנו והסרנו את הספק. אני חושב שאנחנו יותר מסירים את הספק מאשר מייצרים מצב חדש, אבל בכל מקרה באנו ואמרנו לפני תום הקריאה השנייה שנסיר את הספק הזה ונקבל את ההמלצה. תודה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> ידידי חבר הכנסת כסיף מדבר על שינוי כללי המשחק תוך כדי מתוך תובנה נכונה לגבי הבנת הציבור. אמרת שהציבור החליט או יודע שהוא הולך לבחור כנסת לארבע שנים והנה פתאום אנחנו באים ומקצרים וכן הלאה. זה נכון להרבה סיטואציות פוליטיות, למרבה הצער. אני אזכיר לך אחת מהן. הציבור באפריל 2019 בחר כנסת לארבע שנים, והציבור גם ציפה מראש הממשלה לעקוב אחר המסורת של הרבה שנים ולנסות להרכיב ממשלה ואחרי זה להעביר את המנדט לבני גנץ באותה תקופה. אני מעלה את הנקודה הזאת ספציפית, כי ראש הממשלה החליט אחרת. מי שהצטרף אליו ביוזמה ההיא לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה היו אנשי הרשימה המשותפת לפזר את הכנסת. שיניתם את כללי המשחק. אתה דיברת על כך שהציבור מצפה לארבע שנים, והנה שינינו את כללי המשחק. הציבור ללא ספק באפריל 2019 ציפה לארבע שנים. הוא ציפה לראות את המנדט עובר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא שינוי כללי המשחק. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> שיניתם את כללי המשחק במובן הזה שתמכתם בראש הממשלה, שלא העביר את המנדט באופן תקדימי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, זה לא נכון. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני לא מעביר עכשיו ביקורת עליו, אלא רק חוזר אליכם שלפעמים משנים את כללי המשחק. פה שינו את כללי המשחק. בכללי המשחק פה מדובר על הארכת התקופה, ולא קיצורה, כלומר: ממשלה שהופכת משלוש שנים לארבע שנים. עכשיו אני אחזור לנקודה המרכזית, כיוון שהייתי פה שעות ארוכות במהלך הדיונים הרבים שהיו פה, הועברה פה ביקורת קשה על כך שהכנסת הזאת תקוצר כנראה בגלל ההסכם הזה לשלוש שנים מכל הסיבות הנכונות, והנה באים לפה המציעים ואומרים: אנחנו רוצים לשקול מצב שבו הכנסת הזאת אכן תכהן ארבע שנים. אני חושב שכאשר מסתכלים על התמונה הגדולה, התוצאה עבור הציבור בסופו של דבר היא תוצאה טובה יותר. הכנסת הזאת, אם ילך טוב, אם הצדדים יסתדרו ביניהם - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז בדיוק - - - << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> לא, אני לא חוזר אחורה. חבר הכנסת מיקי לוי, לא הפרעתי לך. התווכחנו פה שבועיים ארוכים מאוד ובסוף התכנסנו לזה שבגלל כל מיני נסיבות הכנסת מתחילה בשלוש שנים. אנחנו באים עם בשורה, אנחנו אומרים: יכול להיות שהיא תכהן ארבע שנים, ועכשיו אתם אומרים: לא, היא תכהן שלוש שנים. אנחנו אומרים: לא, היא יכולה לכהן - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא אומרים את זה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> יכוון שאנחנו לא פותחים אחורה את הדיון, שלוש שנים זה מה שהיה פה, התוצאה של דיונים ארוכים לתוך הלילה. אנחנו אומרים שיכול להיות מצב שהכנסת הזאת תכהן ארבע שנים, כמו שאמר אבי ניסנקורן. יכול להיות שבכלל לא היינו צריכים את השינוי הזה, כי היינו באים בעוד שנתיים ואומרים שהצדדים רוצים להמשיך, ויכול להיות שעל סמך סעיפים שכבר קיימים, אפשר יהיה להמשיך את הכנסת הזאת. אנחנו כאן עושים הבהרה כתוצאה מהדיון שיהיה פה במהלך הלילה. אם תהיה הצבעה בעד התוצאות של הדיון הזה, יהיה ברור איך מאריכים לארבע שנים, למרות שאנחנו חשבנו כבר לפני כן שזה יתכן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הטענה הבסיסית שלנו: לך לארבע שנים ולך אחורה אם היא לא תגמור את ימיה, זה הכול. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> יפה, אבל אנחנו לא פותחים אחורה את מה שכבר נסגר. הנושא הזה כבר נמצא שם, שלוש שנים זה מה שנסגר, זה החוק שהועלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה זמן זה נסגר? כאילו איפה זה נכתב? << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אתם יכולים לחזור ולבקש לפתוח את החוק שכבר הוגש - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד לא נסגר, זה ייסגר הלילה. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אוקי, אז אני אעשה framing. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא עוד לא נסגר. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> תודה על התיקון. אני אציין שהדיון הזה פה מדבר על האפשרות להאריך משלוש לארבע שנים, אבל אנחנו לא דנים פה בחזרה האם אנחנו רוצים שלוש שנים או לא. אתם יכולים כמובן לדון על זה, אבל זה לא ייפתח, אנחנו מסתכלים קדימה ולא אחורה. חבר הכנסת סגלוביץ העלה נקודה טובה לגבי ההתראה של חצי שנה, שאולי מעמידה את האופוזיציה – אני חושב שקראת לזה חיסרון, חוסר יכולת לתכנן וכו'. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא רק האופוזיציה, כל השחקנים. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> כן, אבל אני מזכיר לך שהחוק בישראל מאפשר לממשלה לבוא בכל רגע לכנסת ולהגיד לה שהיא רוצה להתפזר והכנסת מתפזרת, זה קרה כבר אין סוף פעמים. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - לא להאריך. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני רק מדבר על הטיעון הלוגי הזה, שזה מעמיד את האופוזיציה בחסרון. אז יכול להיות שהאופוזיציה תכננה לשנתיים הקרובות, והנה באה הממשלה ורוצה לפזר את הכנסת. זה קרה לכם בממשלה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מהותי מאוד - - - << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אתה מדבר על זה שהאופוזיציה מתכננת להישאר עוד הרבה זמן באופוזיציה, ולכן מפריע לה שהממשלה תאריך את הזמן או משהו כזה. << דובר >> יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה מפזרת כסף לציבור, כי מצבה - - - << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני רק טוען, שהמצב הזה יכול לקרות בהרבה מצבים. עובדה שהממשלה פיזרה את הכנסת הרבה פעמים במהלך ההיסטוריה הדמוקרטית של מדינת ישראל. כך בנוי החוק. אפשר כמו שאמר איתן גינזבורג אולי לשנות את זה, אבל כל עוד אתה מוכן - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה טבעי. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אה, זה טבעי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהחלט, בהחלט. לא היתה קביעה של שלוש שנים ואנחנו נשקול אם להאריך לארבע שנים. הכנסת היא ארבע שנים פלוס, ואם לא מסתדרים, אם קורה מצב אקוטי או אם קורה מצב פוליטי, מתפזרת הכנסת. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אז אני חוזר לטענה הספציפית של חבר הכנסת סגלוביץ, שאומרת שזה מעמיד את האופוזיציה בחיסרון, אם הממשלה משנה את התאריכים. אני טוען שזה קורה גם הפוך, כשהממשלה באה ומחליטה לפזר את הכנסת מהיום למחר מכל מיני סיבות, שזה נוח לה אלקטורלית, אולי סקרים כמו שאתה הזכרת קודם, אולי דברים אחרים. אני מזכיר לכם שהממשלה הראשונה שמפלגתכם היתה בה פוזרה אחרי שנתיים. אני לא יודע אם זה עשה לכם טוב או לא טוב, אבל עובדה שלפחות לא היתה הבעיה הלוגית הזאת, לא עלה איזה טיעון מרכזי חוקי, שאסור לממשלה לפזר את עצמה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה לפזר לפני; יש בעיה לקבוע מועד ולהאריך. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> לא, אתם טוענים שיש בעיה, ואני אומר שלא. אני אומר בטיעון הספציפי הזה שזה מעמיד את האופוזיציה במצב לא טוב, אני טוען שזה לא נכון, השאלה מה הוא הזמן הנכון - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא היית פה כשאבי אמר לי: שלוש שנים זה יציבות. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אוקי, אתם לא מקבלים את זה. בסופו של דבר, אנחנו מציעים פה משהו שייטיב. (אחרי כן יק ) << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> השאלה הערב אם מה שהוצג משפר את זה או לא. אם אתם רוצים לפתוח את הדיון אחורנית - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוזי, אני מדבר רק על הסעיף הזה, ואומר שהסעיף הזה, כמו שהוא מנוסח, הוא בעייתי, הוא רק מכניס, למרות מה שאומרים פה, למרות מה שאבי אמר - - - << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהוא יותר גרוע מהמצב הנוכחי. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני רק רוצה להמשיך לשורה התחתונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עזוב, אני לא מדבר על מה שהיה – נגמר. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אוקיי, זאת עמדה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל, עוזי, כל ההבדל הוא בין 70 ל-80, אחרת אין דיון. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> שוב, אני רק מציין את הנקודה הלוגית, שזה לא מעמיד את האופוזיציה בחיסרון גבוה יותר יחסית לשינויי לוחות זמנים, שהיום ממילא הממשלה יכולה תמיד לבוא אליהם. אז במקרה הזה מאריכים, במקרה אחר מקצרים. אבל בשורה התחתונה, אני חושב שעלה פה נושא שראוי להצביע עליו. אין פה בעיה של לקונה, החוק כמו שהוא מוצג כרגע, או התיקון לחוק, זה הסבר מאוד מדויק. יש ראש ממשלה מכהן – אתם אולי לא אוהבים את זה, אתם לא אוהבים את התוצאה, אבל יש ראש ממשלה מכהן ברגע שמוחלט על הארכת הכהונה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יזהר, אני אומר לך שלא. << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> ראש הממשלה נמצא שם, הוא מכהן. ויכול להיות שאתם לא אוהבים את זה, אבל - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני שמעתי את התשובה הזאת, אני אחזור עליה כמו ששמעתי אותה. קודם כול, יש ראש ממשלה מכהן. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> - - - מתפוצץ עכשיו והולכים לבחירות, אז גם תוכלו להגיד שזה טריק של הממשלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא אומרים את זה, עוזי. מעלים לקונה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> בוודאי יגידו את זה, כי הסקרים טובים - - - << דובר >> יזהר שי (כחול לבן): << דובר >> אני חושב שהדיון פה צריך להתמצות בפרוצדורה החוקית, האם החוק מסדיר את הדברים בצורה מוחלטת, ונשמע לי שכן. יש דרך להאריך ויש חוק שמסדר את זה. תודה רבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - שהוא גורם יותר נזק מתועלת. בעניין הזה אם הייתי צריך להוציא חשבונית לוועדה ולקבל שכר טרחה, אני או אוסאמה סעדי, אתם לא רוצים להשתמש בשירותנו המשפטיים ככל שאנחנו יכולים לתת אותם, לכו בדרככם, לכו בכוחכם זה ושיהיה בהצלחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה המחיר? אולי כן נשלם. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני רק רוצה להגיד עוד משהו לפרוטוקול, שברור, זה נובע מהנוסח, אבל חשוב לי להגיד את זה בצורה ברורה: הביטול של סעיף 8א, המשמעות חזרה לתקופה המקורית של העשרים-ושלוש ולא יום אחד יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, זה ברור. גם אני הבהרתי את זה. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי אז חל סעיף 9א, אחרי תקופת הכהונה. וזה ברור, זאת כוונת הצדדים, זה הנוסח, אבל חשוב לי להבהיר את זה. וגור, אם גם תוכל לחזק את האמירה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל קודם כול אורית ואז גור. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> רק על זה מילה אחת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא יסכם. הם גם העלו את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שאמרתי את זה קודם, אני חוזר ומבהיר בעניין הזה: זה ברור לגמרי שהכוונה היא לא בכל מקרה שהכהונה תעלה על הכהונה המקורית. ברגע ש-8א מבוטל אתה חוזר לתקופת כהונה מקורית של הכנסת, סעיף 8 עם הארבע שנים וסעיף 9 עם ההסדר של בחירות בחשוון. סעיף 8א מתייחס לעל אף האמור בסעיף 8, וככל שזה נדרש הוא גם בעצם על אף האמור בסעיף 9. בכל מקרה ההבנה הברורה היא שההסדר הזה, כל מה שהוא עושה, זה מאפשר להחזיר את תקופת הכהונה המקורית. ברור לגמרי שכל הארכה מעבר לתקופת הכהונה המקורית, מעבר להסדר המקורי של סעיפים 8 ו-9, אנחנו בסרט אחר לגמרי, זה 9א, זה 80, זה נסיבות מיוחדות ורק לתקופה מוגבלת. כל הדבר הזה לא נועד להאריך ליום אחד מעבר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אז למה לא לעשות הפוך? הרי כמו שאמר קודם יושב-ראש הוועדה או יזהר אמר את זה עכשיו, כשממשלה רוצה להתפטר היא מתפטרת בשנייה. שיעשו הסכם לארבע שנים, ואם הם רוצים שלוש שנים הם בשנייה הולכים הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי זה לא ההסכם שהם עשו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מסכים איתך, אבל תגיד למציעים. שוב, אני חוזר בפעם - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - חוק שלא התקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי זה מה שהסכמנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עוזי דיין, חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת עופר כסיף, אפשר בבקשה לאפשר - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> ברור שהיינו חוסכים את כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גור, סליחה. אורית פרקש הכהן ביקשה לדבר והיא מחכה בסבלנות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> טוב, אני לא אוסיף על מה שנאמר כאן על ידי אבי ויזהר ואיתן. אני כן הייתי רוצה לחדד את הנקודה, מאחר שהוצהר כאן הרבה על ידכם – הוסכם, יש הסכם, קבעו שמרחיבים ממשלה, לכן התכנסנו לכאן. אני רוצה להבהיר שזה לא המצב. הדבר הזה בעצם הוא ממש הבהרה משפטית, על פי הייעוץ של משרד המשפטים, שבא להסדיר בחוק הזה את היחס בין סעיף 8א ל-9א בחוק-יסוד: הכנסת. פשוט בעיניי לא היה ספק, אבל משהיו אלו שסברו שיש ספק, רצינו להבהיר את ההסדר שעליו נמשיך להצביע בבוקר בהתאם לסיכום, ולומר שביחס להסדר המשלים של ממשלת החילופין של הרוטציה, שאנחנו צפויים להצביע עליו מחר, אנחנו רוצים להבהיר שבהינתן שנגיע להסכם ויוחלט על הארכת תקופת הכנסת, תינתן הודעה שישה חודשים מראש. מדובר כאן על סעיף שמסדיר את כהונת הכנסת מול סעיף אחר שמסדיר את כהונת הכנסת. וכדי שלא להיות במין איזה מצב שהאם אנחנו נדרשים פה ל-80 בנסיבות מיוחדות לעומת 70, לחדד שבהסדר זו הייתה הכוונה, זה המנגנון שאושר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רק לתת הודעה. את מדברת על חקיקת חוק-יסוד חדש, לא הודעה. לא, אמרת תינתן הודעה – אתה מתקן חוק-יסוד - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> לא, הוא אומר: החליטה הכנסת. נכון, חוזרים לחקיקה, שבה אומרים שאם אנחנו בוחרים בכל זאת להאריך את הכהונה – מה שדרך אגב היה מתכונת, זה מנגנון שהוסדר כאן כבר כעת. המנגנון קיים. הסעיף הזה הוא סעיף הבהרתי, והוא בא להסביר את ההסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אורית, את יכולה להגיד למה. מה קרה פתאום? תסבירו לנו מה קרה אחר הצוהריים היום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> עלה ספק. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הספק עלה לפני שבוע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קרה הערב, שפתאום נפלה עליכם איזושהי תובנה מיוחדת שלא חשבתם עליה קודם. אבי, אולי תסבירו לנו מה קרה מאחורה, נבין, אולי נעזור לכם. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אז אני אסביר. זה לא שלא חשבנו. הייתה התלבטות גדולה אם לעשות הסתייגות בנושא הזה, גם לפני כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם תוך כדי דיון בוועדה. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >> גור וגם משרד המשפטים המליצו לנו כן לעשות הסתייגות כזאת. נכון, קיבלנו את ההמלצה הזאת, לצערי, קצת באיחור, במהלך דיוני החקיקה ולא רגע לפני. דרך אגב, זה היה חוסך לנו את שעות הדיון האלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> כי מה שעשינו, בעצם אם תראה את הפרוטוקול של הישיבה שדנו בסעיף הזה, הייתה המלצה, ואם היינו עושים הסתייגות בנושא הזה זה גם היה חוסך את שעות הדיבור. אבל טוב מאוחר מאשר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אתה אומר שזאת המלצה של משרד המשפטים? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> כן, הוא נמצא מאחוריך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כן, לגמרי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> של החצי שנה גם כן? והחצי שנה הודעה זה משרד המשפטים? << דובר >> אייל זנדברג: << דובר >> אם יורשה לי, העמדה שלנו הייתה שצריך להבהיר את הנושא. החצי שנה לא היה רכיב שדיברנו עליו, אבל הוא כשלעצמו לא לב הקושי המשפטי. אמרנו שכדאי להבהיר את המצב, כי גם ארבעת המומחים שדיברו בדיוני הוועדה, כל אחד אמר שאולי אפשר לפרש כך, אפשר לפרש אחרת, אמרנו שכדאי להבהיר את העניין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זו הייתה העמדה המשותפת שלנו. זאת אומרת, זו הייתה העמדה המשותפת גם שלנו וגם של משרד המשפטים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, חצי שנה זה סבבה מבחינת הייעוץ המשפטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני הייתי מעדיף שזה יהיה כמה שיותר זמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תגידו. מה זה הייתי מעדיף? עכשיו הנוסח הוא חצי שנה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> יועץ משפטי לא מסביר מה סבבה מבחינתו, הוא אומר מה כן ומה לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> סליחה, אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> הייתה גם הצעה ל-100 ימים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבי, גם בסעיף 9א אומרים שההודעה צריכה להיות - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא יאוחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כן, בדיוק. ואם נתקיימו נסיבות, תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן מהנסיבות האמורות, ובלבד שהמועד לא יהיה מוקדם מהמועד החדש. כלומר, אני לא רואה שיש בסעיף הראשי איזושהי התראה של חצי שנה, והוא באמת סעיף הרבה יותר חריג. ואני חושבת שבנסיבות העניין האלו, חצי שנה, כשאנחנו גם יודעים שאנחנו אחרי שלוש שנים ובסך הכול נותרה שנה, אז אני חושבת שהמועד הוא סביר מאוד, במיוחד שכל הדבר הזה נוסח בתיאום מלא עם הייעוץ המשפטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אני לא חושב שאפשר לשים דברים בשם אומרם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שנקרא הכלה פה, אפשר לשאול אותה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שמבחינתנו, ככל שהתקופה יותר ארוכה – יותר טוב מבחינת היציבות. אני לא חושב ש - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> אבל מפרק זמן של שנה אתה מודיע חצי שנה - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה, גור. אני זוכר מה היה בפרוטוקול הדיון. הייתה גם הצעה להסתפק ב-100 ימים. בסופו של דבר אנחנו החלטנו על 180 ימים, חצי שנה, כפרק זמן סביר להחליט, ולהביא את זה גם לכנסת וגם להשלים את תהליך החקיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כלומר, הוא צריך להיות מושלם בתוך שישה חודשים. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> ברור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה התשובה למה שיואב אמר, שמי ראש ממשלה ואיך מתחלקים. לזה יבוא עוד חוק-יסוד? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אז אנחנו אומרים שהחוק כפי שהוא היום לא מייצר ואקום, כי הייעוץ המשפטי עמד על זה שלא יהיה ואקום. ולכן אין ואקום פה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אין ואקום? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> כי אין ואקום. כי אם אין הסדר אחר, אז ראש הממשלה שמכהן באותו זמן ממשיך לכהן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שנייה, יש תאריך תפוגה לשלוש שנים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, זה לא נכון. יש את - - - כנסת, אבל אין פקיעה של הכהונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאני אבין עכשיו פוליטית, במודל הקיים בני גנץ ממשיך. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא. שאלת פוליטית או שאלת משפטית? אז תבדיל רגע בין - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פוליטית-משפטית. בני גנץ הוא השני, אז בני גנץ ממשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אכפת לך? בחיים מה קורה? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אז אני בא ואומר – אני רוצה להגיד כפי שאני מבין את זה – ברמה המשפטית אין ואקום. זאת אומרת, ברמה המשפטית החוק לא יצר ואקום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אגב, זה לא בהכרח. בסיטואציה מסוימת זה יהיה בני גנץ ראש הממשלה השני. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לפי החוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כשהייתה את הסיטואציה של הפרישה הבריאותית או ההתפטרות של ראש הממשלה הראשון, אז הוא חוזר לזנב, ואז מי שימשיך לתקופה זה - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אבל במצב תקין עכשיו, כולם בריאים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז ראש הממשלה השני ממשיך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד מתי? << דובר >> גור בליי: << דובר >> עד סוף הכהונה, עד סוף הארבע שנים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא יהיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה משפטית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, עד סיום הכהונה, שזה שלוש שנים, זה לא ארבע שנים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אם מאריכים לארבע אני אומר. השאלה הייתה אם היו מאריכים לארבע ולא נוגעים בשום דבר, מה קורה? האם יש לקונה? במצב כזה אין לקונה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה, זה המצב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שיהיה כתוב. זה לא ברור. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שאלת – זה המצב המשפטי. ואני רוצה להגיד: המצב הפוליטי כנראה יהיה אחר. המצב הפוליטי יהיה שכשיבקשו את ההסדר הזה, גם יגיעו להסכמה בנושא הזה, וזה יהיה חלק מהליך החקיקה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ויהיה צריך לשנות עוד פעם את חוק-היסוד. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> מה זה לשנות את חוק-היסוד? אתה בכל מקרה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נצטרך את כל מודל החילופים ואת כל מודל הזיקות – לעשות בו שינויים. לפחות חלקו, לא כולו. אנחנו היום מייצרים עוד פעם, אנחנו עושים טלאי על טלאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא מוגבל לשלוש שנים, חוק-היסוד. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אתה לא מייצר טלאי על טלאי. יש פה שאלה אחת במודל הזה בסופו של דבר: מי יהיה ראש הממשלה ומי יהיה ראש הממשלה החלופי? זאת השאלה המרכזית. החוק לא מייצר ואקום, כי אמר גור עוד באחת מהישיבות הראשונות שלא יכול להיות ואקום על זהות ראש ממשלה בחוק. אז אין ואקום על זהות ראש ממשלה בחוק. המישור המשפטי הוא ברור. אתה שואל אותי במישור הפוליטי. במישור הפוליטי, אבל זה בעתיד, כנראה גם אם זה יקרה, הרי זה לא בטוח שיהיה ביטול של סעיף 8א. אם זה יקרה. ואם זה יקרה, יגיעו גם להסכמה בנושא הזה, וזה יקבל ביטוי בהליך החקיקה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בשינוי בחוק-יסוד. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> זה אתה אמרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבי, החוק הזה לא נותן, כמו שאתה אומר, אין ואקום, אבל הוא לא מסדר את השנה הזאת, כמו שאתה אומר, שהפוליטיקה תסדר אותה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו אבל מקדימים פה דבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול פה מקדים דבר. אחרת לא היית עושה את החוק הזה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז תתנגד לזה. תגיד: לא רוצים את התיקון הזה, תשאיר את זה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> כשיבוא תיקון חוק, אם תיקון החוק יסדיר משהו שאתם תחשבו שהוא בעייתי, אז תגידו שאתם חושבים שהוא בעייתי. אני חושב שבסופו של דבר, אני מתחבר לעמדת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת, שעדיף לא לייצר פה מצב, שלא יודעים מה קורה במהלך כהונת העשרים-ושלוש, ואיך אפשר לבטל את הנושא של השלוש שנים. עשינו פה תיקון שבסופו של דבר, אני עוד פעם חוזר, בישיבה שהייתה, אם היינו מציעים אותו, הוא כנראה היה מתקבל על ידי כולם, ובטח על דעת משרד המשפטים והייעוץ המשפטי. אין ואקום פה. פוליטית יכול להיות שיהיה הסדר אחר, שיוגש כחוק. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבי, אני שואל שאלה אחרת. אני שואל גם את איתן או את גור. אם בכל מקרה, כשנגיע לשנה הזאת, לסדר את החלוקה של השנה הזאת נצטרך שינוי חוק-יסוד, נכון? << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> בכל מקרה אתה צריך להודיע בחוק הזה על - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה לעשות את זה עכשיו? << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוזי, עזוב, אני הבנתי אותך. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אלעזר, אבל עוד פעם אני אומר לך: אני חושב שהנוסח הקיים היום, המשמעות שלו הארכה ב-70, ולא צריך את התיקון הזה כי זו המשמעות הקיימת היום. ככה אני מבין את הנוסח בלי ההבהרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> הייעוץ המשפטי אמר שצריך את ההבהרה הזאת, אם זה 70 או 80 או 61. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מאה אחוז. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> מה שאנחנו עושים פה, אנחנו עושים את ההבהרה שביקשו. עכשיו, אפשר להגיד שהיא מיותרת, אפשר להגיד שלא רוצים אותה, אבל זאת ההבהרה שביקשו. ולכן אנחנו בסופו של דבר, נכון, יכולנו לעשות את זה לפני הקריאה הראשונה ולהוסיף את זה להסתייגויות שלנו – לא עשינו את זה. היום זה התחדד עוד פעם, וההבהרה הזאת נכנסה. אני חושב שבסופו של דבר, לפחות ברמת הייעוץ המשפטי אנחנו עושים משהו יותר נכון. אני חשבתי שזה מיותר, אבל הם רוצים את זה, ואני חושב שבסופו של דבר זה מייצר עוד ודאות. זה הכול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. לדעתי, ביחסים שלי עם הייעוץ המשפטי, זה שהם ייתנו לי הזמנה לטקס, שייתנו לכם מדליה על איך אתם עבדתם, מילאתם כל הזמן את הבקשות של הייעוץ המשפטי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> חלק כן וחלק לא. זאת האמת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מדליה מגיעה לכם - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא הייתי אומר. הייתי אומר שבסופו של דבר ניסינו להיות קשובים כמה שיותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, אם אין עוד התייחסויות, אז אני ארצה שנקריא את הנוסח, עם איזה תיקון קטן שרצינו לעשות באמצע. גור. למרות שכבר ראיתי שמיקי היה מאוד מאוד יעיל, והגיש הסתייגויות גם בשמו וגם בשם אוסאמה. אבל זה לא היה עכשיו, זה היה לפני שעה כבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שילבנו את זה ביחד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> א', מיקי יעיל, אני מתפלא עליך שאתה כאילו מגלה פה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשאנחנו יושבים, כותבים את ההסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ולפחות בשם מיקי מגיש זה על השולחן, בשם מי אתם כותבים את החוק הזה זה לא על השולחן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הוא נתן לי את מה שהוא הגיש וצירפתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה גם בשם מרצ. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> נביא גם אותו לטקס - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם מרצ רשום? לא ראיתי את מרצ שם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז נפלה טעות. נוסיף אותם בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בבוקר, זה עוד מעט. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> גור, תדגיש איפה השינוי, כי לנו יש את הנוסח הקודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. אז אנחנו עוד נסגנן טיפה את המילים, אבל בגדול התוספת היא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תקריא, תקריא. << דובר_המשך >> גור בליי: << דובר_המשך >> מה שיש בפניכם: החליטה הכנסת העשרים ושלוש לבטל את סעיף 8א לחוק-יסוד: הכנסת כנוסחו בחוק-יסוד זה – זה מה שיש בפניכם, ופשוט נכנסת פה התוספת – לרבות לשנות הסדר המעוגן בחוק-יסוד זה הקשור בביטול כאמור – ואז חוזרים לטקסט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הקשור למה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הקשור בביטול כאמור – באותו ביטול של סעיף 8א – "יהא הרוב הדרוש" – פה אנחנו נקצר טיפה, כי זה יוצא קצת עמוס, אבל יהיה הרוב הדרוש, הרוב הקבוע בסעיף קטן (א). << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון שאנחנו עדיין בצוהריים, אבל באמת שלא הבנתי - - - << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> רציתם הבהרה משפטית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא רצינו. רצינו ברדק. זה מונח לפניי לפני שעתיים, עכשיו אני שומע משהו חדש. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> לא משהו חדש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא לא משהו חדש. עוזי, אתה משפטן דגול, אתה קולט את זה מהר. עזוב אותך. לא עובדים כך. אני לא רגיל לעבוד כך. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> למה? סך הכול - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבקשה, אם אתה רגיל לעבוד כך, זה בסדר. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> רגיל? - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הכוונה בתוספת הזו? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שאם יהיו שינויים נוספים שכרוכים בביטול הזה, שקשורים לחוק-היסוד הזה בלבד, אז השינויים האלה יהיו ברוב של 70. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הבנו. אבל למה הוסיפו את התוספת של המילים: לרבות - - - << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לרבות למשל אם יחליטו לשנות את ברירת המחדל של ראש ממשלה מכהן לעוד שנה וחצי, ראש ממשלה שכיהן רגע לפני, אם ירצו לשנות את זה, זה חלק מהשינויים שיצטרכו להביא באותו מועד ברוב של 70. אם לא ישנו, אז יש את ברירת המחדל. מה שאמרנו לפני כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, לא הבנתי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> מה לא הבנת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה היה צריך - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרי אתה תרצה לחוקק חוק. אם אתה מחליט להאריך את תקופת הכנסת, אתה מבטל את 8א וחוזרים למצב הרגיל של סעיף 8, שתקופת הכנסת היא עד 2024. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואז אתה עושה את זה באמצעות חוק-יסוד. << דובר_המשך >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמצריך אותו רוב של 70. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> נכון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> באותו חוק-יסוד אתה מכניס את כל מה שאתה רוצה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> זה מה שזה אומר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אז אבל בשביל מה התוספת הזאת? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה, זה מה שאתה אומר. אתה אמרת בדיוק את מה שהתיקון אומר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה צריך את זה? אני שואל את גור. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה. אבל זה בדיוק מה שהתיקון אומר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רק לבטל את הסעיף אלא זה לשנות דברים נוספים שקשורים - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני שוב אומר: לעניות דעתי התוספת הזאת היא לא נצרכת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז למה שמתם אותה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> התוספת הזאת היא לא נצרכת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אתה רק מסבך את זה, כי זה עוד שני משפטים - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל המציעים מבקשים להוסיף את הדבר הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, הם מבקשים? חשבתי שאתה מבקש. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> היא גם לא פוגעת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שהדבר הזה לא נצרך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל כל המוסיף גורע. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם מוכנים להוריד ולחזור לפחות לנוסח הקודם שהתחלנו איתו בבקשה? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא, אנחנו לא נצא מזה עכשיו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הנוסח ברור. אני לא מבין, מי מבקש - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש נוסח שמונח בפנינו, אותו למדנו, עליו דיברנו. ואם אפשר לשאול עכשיו את משרד המשפטים, אם הוא מכיר את הנוסח החדש הזה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> ואין הצער שווה – אני מבין למה הוא עושה את זה. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> תתקשר ליריב, תגיד לו. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> סתם נראה לי מיותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כל ההבהרה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו נעשה ככה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא דיבר הרגע, לא היית פה. אבל יש משהו אחד: אפשר גם להוריד את הסעיף הזה, את הפסקה הזאת – אפילו לא פסקה, זה שבע מילים – בהסתייגויות. כלומר, עוד יש זמן, מה שנקרא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו מה הדיון. הרי אני לא סתם יושב פה. אני לא חבר בוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ההסתייגויות זה לא מעניין, הרי הן כלום. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו יושבים פה לא בקטע של להגיד: אנחנו יודעים, אנחנו נצביע וזה יעבור. עכשיו, תשכחו רגע מהפוליטיקה. ואני אומר לכם שהדבר הזה הוא לא נכון לעשות את זה, זה עוד פעם חוסר בהירות. אני מהזווית הזאת אומר את זה. הרי תעבירו מה שאתם רוצים. יש לכם רוב, נרים את היד, נוריד את היד, הכול הבנו. עכשיו אנחנו בדיון מקצועי. אני אומר לכם: לדעתי מיותר. אתם אומרים: אין ברירה, נרים יד, נוריד יד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אייל, מה אתה אומר? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אני גם חושב שהדבר הזה לא נצרך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נשמע את אייל אולי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, לגבי העובדה שהנוסח משתנה במהלך הדיון, אני מזכיר לכם שהרעיון בדיון בוועדה זה שהנוסח לא נשאר as is. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אבל בסופו של דבר, אני חייב להגיד, זה משקף את הדיון. באמת זה משקף את הדיון. כי יש ברירת מחדל, ברירת המחדל שראש הממשלה ממשיך, ואנחנו אמרנו, גם באמת הפוליטית, שיכול להיות שיהיה הסדר אחר. ואנחנו אומרים את זה על השולחן, שיכול להיות שיהיה הסדר אחר, שבו יחליטו על החלוקה בין ראש הממשלה לראש ממשלה החלופי. המילים האלה בסופו של דבר משקפות את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אני רוצה אבל להגיד משהו, אלעזר. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> דרך אגב, גם בהסכם הקואליציוני כתוב שבסיטואציה – באמת הסבירו את הנושא הזה. עכשיו, אין פה משהו שלא נאמר במהלך הדיון הזה 20 פעם. מצד אחד, אין ואקום; מצד שני, בדיוק כמו שאמר אוסאמה, אם בכלל תהיה חקיקה כזאת, חקיקה כזאת גם תסדיר את הנושא הזה. אנחנו לא אומרים פה משהו שלא אומרים על השולחן לכולם. ועוד פעם אני חוזר ואומר: אנחנו אמרנו שיש יציבות של שלוש שנים, יציבות מינימלית שהמשק צריך. מצד שני, יש אפשרות להאריך לתקופת הכהונה של הכנסת הנוכחית, לא יום אחד מעבר. אם זה יקרה, יצטרכו עוד רוב של 70 לנושא הזה. וזו הבהרה שביקש משרד המשפטים והייעוץ המשפטי, וזה מה שההבהרה אומרת על זה. אם זה יקרה, אז הנושא הזה יוסדר. יכול להיות שזה לא יקרה ואנחנו נישאר בשלוש שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להגיד משהו בהקשר הזה: אנחנו פה נמצאים בדיון – ואני לא עכשיו אומר את זה בציניות או במקום של פוזיציה, אני אומר את זה במקום גם של לנסות לקדם את הדבר הזה – עם נוסח שגובש, עם הצעה שמגישי הצעת החוק המקורית, שהיא לא מורכבת רק ממני ומאבי, היא מורכבת מעוד אנשים, מציעים להכניס לנוסח שהוצע לוועדה. יש לנו עוד דיון בבוקר, שאפשר יהיה בזמן הזה עוד לדבר ולהוציא את זה או להוסיף ולשנות. וזה בדיוק מהות הדיון הזה. לכן אני מציע שנישאר עם הנוסח הזה, כפי שהצענו, נאפשר להגיש את ההסתייגויות, אם צריך להוסיף או לתקן מה שרציתם, וניפגש פה ב-08:00. עד אז גם נוכל לדבר עם הצד השני שביקש את הדבר הזה, כי זו לא הייתה דרישה שלנו, ולראות אולי אפשר לשכנע באמת להסיר את זה. ונדע, נדע עד אז. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לי שאלת הבהרה קצרה לאבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל בוא נסיים כבר את הדיון. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאלה קצרה באמת. אבי, אם אני מבין מה שאמרת, מה שהמשפט הזה בא לסדר זה את האפשרות שלא ראש הממשלה השני ימשיך בתפקידו, אלא אם ירצו לחלק את השנה הזאת אחרת, ואז שיתחיל ראש הממשלה הראשון וייכנס השני וייכנס הראשון ויבוא השני. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> נעשה סדר. זה יותר משנה. הרי תקופת הכהונה של הכנסת העשרים-ושלוש זה בערך שנה וחצי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבל שנה וחצי, שנה וחצי. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא, כי אתם אומרים כל הזמן שנה – זה יותר משנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מדברים על תשעה חודשים. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> ארבע וחצי שנים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אבל מה שאתה אומר, שיהיו עוד חילופים פעמיים. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אני לא אומר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לזה אבל אתה רוצה - - - את האפשרות. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> נכון, שיכול להיות - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו, אתם השתגעתם? << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה. שיכול להיות שיש שם תקופה של חילופים בין שניהם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שאמרתי, שיהיו עוד שתי החלפות. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אבל לא זה מה שהוא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ולזה צריך לשמור אפשרות. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> שנייה, אבל לאו דווקא. זה יכול להיות שראש הממשלה המכהן ימשיך בכלל לתקופה, ולא יהיו שתי החלפות. לאו דווקא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה כבר ישנו בלי התוספת הזאת. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא, זה לא אין-סוף החלפות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא יוכל להמשיך בלי התוספת. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא יודעים מה יוחלט, אם יוחלט. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נראה לכם שגנץ - - - בעוד תשעה חודשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה צריך עוד זמן להסתייגויות? כי אני צריך לנקוב במועד האחרון להגשת ההסתייגויות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז בוא נקבע שהמועד האחרון להגשת הסתייגויות יהיה השעה 03:00 לפנות בוקר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 03:00 זה 20 דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתן, הוא אמר שהוא לא צריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, צריך לקבוע מועד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לרשימה שהגשנו, שיירשם שזה גם מרצ. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן): << דובר >> כשהדיון יתחדש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם מרצ. אוקיי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> קיבלנו מחבר הכנסת מיקי לוי ומחבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי לא הספקתי להדפיס את זה לאותה רשימה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, הוא יכול לקבל משניהם. אין בעיה. יש שם את של יואב, אבל הוא כתוב בכתב יד. מה אני אעשה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד 04:00 לפנות בוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? אבל יש לו כבר, הוא אמר שהוא לא צריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב, אתה רוצה להגיש? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. אתם שמעתם מה אמרתי, ההגשה היא חסרת משמעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בשמנו גם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בשמך מיקי הגיש. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכנסתי אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם בועז. לא אותך, אבל – אז אוקיי, נקבע את המועד, נשלח אותו. 03:00 מקובל עליכם? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. כבר שלחנו, די, נגמר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא רוצה שיקופחו הזכויות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, די, עד 04:00. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תשאיר עד 04:00. למה? כי ישראל ביתנו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר'ה, עד 04:00 לפנות בוקר. יש שעתיים לעבוד על ה-100 האלה, בכל מקרה זה יהיה רק 100. עד 04:00 לפנות בוקר אפשר להגיש הסתייגויות, נא להודיע לכל חברי הוועדה. ואנחנו ניפגש כאן בשעה 06:00 בבוקר להתחיל דיון בהסתייגויות. << דובר >> אבי ניסנקורן (כחול לבן): << דובר >> לא, אז תודיע שסך כל ההסתייגויות של כולם ביחד הוא 100. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. זה ההסדר. לכן זה לא משנה השעה, 100 יהיה. אנחנו ניפגש להמשך דיון בשעה 06:00 בבוקר. תודה לכולם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 02:50 ונתחדשה בשעה 06:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנחנו מחדשים את הישיבה. הנוסח המוכר לכם בפניכם, כולכם קראתם אותו והוגשו הסתייגויות, כאמור. אז לפני שנתחיל בהסתייגויות, נבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הנוסח. בבקשה, אפרת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז כפי שידוע לכם, המליאה החליטה להחזיר את סעיף 7(א) להצעת החוק, לעניין הבהרת הרוב הדרוש לשינוי מועד הבחירות לכנסת העשרים-וארבע. עכשיו אני אקריא את הנוסח שגובש בוועדה. אנחנו מוסיפים את סעיף 7(ג) להצעת החוק. חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה). שוב, אני מזכירה לכם שיש לנו כבר את סעיף 7(א) ו-7(ב) בנוסח שהונח במליאה. נוקשות סעיפים 7. (ג) החליטה הכנסת העשרים ושלוש לבטל את סעיף 8א לחוק-יסוד: הכנסת כנוסחו בחוק-יסוד זה, ובכלל זה לשנות הסדר הקבוע בחוק-יסוד זה הקשור לביטול כאמור, יהא הרוב הדרוש לחוק-יסוד הקובע הוראות כאמור הרוב הקבוע בסעיף קטן (א); הוראות כאמור - - קרי, זה בעצם ההחלטה לבטל או לשנות הסדר. - - יכול שיחוקקו לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד הבחירות לפי סעיף 8א(1) לחוק-יסוד: הכנסת. עכשיו אנחנו נעבור להסתייגויות, אני אקריא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק שנייה, אני מבקש להגיד משהו לפרוטוקול: אנחנו מצטרפים לישראל ביתנו, ישראל ביתנו מצטרפת אלינו. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו כמו בפעם שעברה, לא מצטרפים לאף אחד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא צריך. אנחנו כן מצטרפים אליהם כדי לקבל זמן דיבור. ההסדרים שהגיעו אליהם לא כוללים את הנושא הזה, ולכן מה שהיה אתמול בהסדרים לנאומים נגמרו, אנחנו מתחילים הסדרים מחדש. << דובר >> איציק שמולי (העבודה): << דובר >> איזה זמן דיבור? אין זמן דיבור במליאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> ככה אתמול אמרו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוספתם משהו חדש. << דובר >> איציק שמולי (העבודה): << דובר >> אתה באמצע הצבעה, אין לך זמן דיבור במליאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, שמתם משהו חדש. מה שהיה הסדרים – נגמרו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה הסדר מאתמול בלילה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. נגמרו. אלא אם כן יש הסדר שעשו ואני לא יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, מיקי, בוא ניתן ליועצת המשפטית. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> היועצת המשפטית אמרה את זה, אני זוכרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו ניתן לשגית. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבקשה, אני שומע. << דובר >> איציק שמולי (העבודה): << דובר >> שאלתי את זה אתמול שלוש פעמים. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> בטח, דיברו על זה כאן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כשאנחנו מושכים סעיף מהמליאה בחזרה לחידוש הדיון בוועדה, ומחזירים אותו מהוועדה בחזרה למליאה, אין זמני דיבור ביחס להסתייגויות. ולכן עשינו כאן את ההסכמות שנעשו, באופן הזה שחוזרות הסתייגויות למליאה, שהן 400 הסתייגויות, שזה נתח נכבד ביותר ביחס לסעיף שהתווסף. אבל זה יהיה להצבעה בלבד, לא יהיו זמני דיבור נוספים במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סעיף 91 בתקנון. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המשיכה שנעשתה היא משיכה שנעשתה פשוט בהצבעה, ולכן זה יורד לכאן וחוזר למליאה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> מיקי ניסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אתה לא מכיר את התקנון? סעיף 91. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> גם דיברו על זה אתמול, אמרו שב-09:00 אנחנו מתחילים הצבעות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מיקי, אבל אם תרצה לדבר אני אדבר איתך תוך כדי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עליי מה שנקרא. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הסתייגות מס' 1. המילה "החליטה" – תימחק << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 2. לפני המילה "החליטה" תבוא המילה "לא" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 3. בסופו יבוא: "ובלבד שטרם לכך אושרה הצעת החוק שמספרה פ/176/23, הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), של ח"כ אלעזר שטרן" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההסתייגות לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 4. בסופו יבוא: "ובלבד שטרם לכך אושרה הצעת החוק שמספרה פ/177/23, הצעת חוק כהונתם של ראשי גופים ביטחוניים, של ח"כ אלעזר שטרן" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 5. בסופו יבוא: "ובלבד שהצעת החוק שמספרה פ/178/23, הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה), של ח"כ מירב כהן פורסמה ברשומות" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 6. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/179/23, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), של ח"כ תמר זנדברג" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 7. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/180/23, הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון – תקציב התרבות), של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 8. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/181/23, הצעת חוק להנצחת הרב עובדיה יוסף (ציון זכרו ופועלו), של ח"כ מיכאל מלכיאלי וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 9. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/182/23, הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – חובת לימוד במוסדות חינוך), של ח"כ ע'דיר כמאל מריח" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> מולא, אל תצביע. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אני בעד. הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 10. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/183/23, הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת תרבות), של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 11. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/184/23, הצעת חוק סדנאות הכשרה לשוויון מגדרי בגיל הרך, של ח"כ תמר זנדברג" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 12. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/185/23, הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 14. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/187/23, הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 15. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/190/23, הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 16. במקום "שישה חודשים" יבוא "חודשיים". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 17. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/191/23, הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג נכה אישי), של ח"כ חוה אתי עטייה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 18. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/192/23, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאגר מידע של ניקוד מסוכנות לעניין נהגים מקצועיים), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 19. לפני המילה "יהא" – תבוא המילה "לא" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 20. לפני המילים "הרוב הקבוע" יבוא "ובלבד שלא" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 21. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/193/23, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הקמת מערך מידע וניתוח נתונים לשיפור התחבורה הציבורית), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 22. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/194/23, הצעת חוק דמי נסיעה לסטודנטים בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 23. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), של ח"כ מיכאל מלכיאלי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 24. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/196/23, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אלי"), של ח"כ אורי מקלב וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 25. לפני "לבטל" – תבוא המילה "שלא" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 26. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/197/23, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות), של ח"כ מיכל שיר סגמן וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 27. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/198/23, הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הגבלת עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), של ח"כ שלמה קרעי וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נמנע. זה קרעי. אני אצביע בשביל קרעי? נמנע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צודק. מי נמנע? 1 נמנע. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 28. במקום "שישה חודשים" יבואו המילים "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/199/23, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מועדי החזר של הלוואה לדיור), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 29. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/200/23, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 30. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/201/23, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הארכת תקופת האחריות), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 31. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/202/23, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), של ח"כ מיכאל מלכיאלי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני נמנעתי. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 32. במקום "שישה חודשים" יבוא "לא יאוחר משלושה חודשים מיום אישור הצעת החוק שמספרה פ/204/23, הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), של ח"כ מרב מיכאלי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 33. אחרי המילים "לחוק-יסוד: הכנסת" יבוא "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/205/23, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגנה על צרכנים שאינם דוברי עברית), של ח"כ מירב כהן וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 34. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/206/23, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – קיום אירועי תרבות בהפרדה מגדרית בשל טעמי דת), של ח"כ מיכאל מלכיאלי וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 35. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/207/23, הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה ציבורית), של ח"כ חוה אתי עטייה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 36. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/208/23, הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), של ח"כ יעקב אשר וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 37. בסופו יבוא: "תוקפו של סעיף זה עם פרסומה ברשומות של הצעת החוק שמספרה פ/209/23, הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון להחלטות הממשלה להצטיידות או התעצמות), של ח"כ מרב מיכאלי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 38. במקום "החליטה" תבוא המילה "דחתה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 39. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (חובת קריאת שמות רחובות), של ח"כ ע'דיר כמאל מריח" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 40. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של "הצעת החוק שמספרה פ/213/23, הצעת חוק שיקום שכונות דרום תל אביב ותמריצים לפיזור גאוגרפי של מסתננים (הוראת שעה), של ח"כ מרב מיכאלי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 41. אחרי המילה "שיחוקק" המילה "לא" – תימחק << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 42. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת החוק שמספרה פ/219/23, הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), של ח"כ יואב קיש" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 43. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת החוק שמספרה פ/227/23, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון – העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), של ח"כ יזהר שי" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 44. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת החוק שמספרה פ/257/23, הצעת חוק מערך החוץ וההסברה, של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 45. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת החוק שמספרה פ/258/23, הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – כיתוב על מצבה צבאית), של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 46. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), של ח"כ עפר שלח וקבוצת ח"כים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 47. אחרי המילים "החליטה הכנסת העשרים ושלוש" יבוא "לאחר אישורה של הצעת החוק שמספרה פ/270/23, הצעת חוק פסילת חבר מועצה מועמד למלא מקום ראש רשות מקומית שהושעה בשל הגשת כתב אישום (תיקוני חקיקה), של ח"כ תמר זנדברג" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 48. במקום המילים "8א לחוק-יסוד" יבואו המילים "7(א) לחוק-יסוד" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 49. במקום המילים "8א לחוק-יסוד" יבואו המילים "43א(א) לחוק-יסוד" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 50. במקום המילים "8א לחוק-יסוד" יבואו המילים "43ד לחוק-יסוד" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 51. במקום המילים "8א לחוק-יסוד" יבואו המילים "43ז1 לחוק-יסוד" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 52. במקום "הרוב הקבוע בסעיף קטן (א)", יבוא "רוב רגיל" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 53. במקום "הכנסת העשרים ושלוש", יבוא "הכנסת העשרים וארבע" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 54. במקום "לא יאוחר משישה חודשים", יבוא "לא יאוחר מ-35 חודשים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 55. במקום "לפני מועד הבחירות", יבוא "לפני מועד יציאת בנימין נתניהו מהמעון בבלפור" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 56. במקום "כנוסחו בחוק-יסוד זה", יבוא "כנוסחו בחוק המשנה סדרי שלטון זה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 57. במקום "הכנסת העשרים ושלוש", יבוא "הכנסת אשר הטילה מוראה על בג"צ" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 58. במקום "לפני מועד הבחירות", יבוא "לאחר שהצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים (פ/63/23) תתפרסם ב"רשומות"" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 59. המילים "לחוק-יסוד כאמור" – יימחקו << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 60. המילים "בחוק-יסוד זה" – יימחקו << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 61. במקום המילים "לא יאוחר משישה חודשים" יבוא "לא יאוחר מ-34 חודשים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 62. במקום המילים "הכנסת העשרים ושלוש", יבוא "הכנסת העשרים וחמש" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 63. במקום המילים "לפני מועד הבחירות" יבוא "לאחר מתן שוויון זכויות מוחלט לקהילת הלהט"ב" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 64. המילה "יכול" – תימחק << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 65. במקום המילים "הרוב הקבוע" יבוא "הרוב שהוצע לאור חוסר האמון בין חברי הממשלה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 66. במקום המילים "לא יאוחר משישה חודשים", יבוא "לא יאוחר מ-500 ימים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, אתה מצטרף גם להסתייגויות של הרשימה המשותפת? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, בטח. הגשנו חתימות, אז כל הסיעה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן. 67. סעיף 7(ג) לחוק – יימחק << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 68. הרוב הדרוש להארכת כהונת הכנסת הינו 80 חברי כנסת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 69. הרוב הדרוש לשינוי סעיף 7(א) הוא 61 חברי כנסת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 70. הרוב הדרוש לשינוי סעיף 7(א) לחוק הוא רוב חברי הכנסת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 71. במקום "שישה חודשים" יבוא "שנה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 72. במקום "שישה חודשים" יבוא "8 חודשים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 73. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "לא ניתן יהיה להחליף ראש ממשלה בתקופת הארכת כהונת הכנסת" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 74. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "שמו של ראש ממשלה בתקופת מעבר לא יתחיל באות ב'" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא יעשה שינוי השם, מה הבעיה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 75. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "מספר שרים בתקופת הארכת כהונת הכנסת יהיה 19" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 76. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "לא ניתן יהיה למנות 2 שרים באותו משרד בתקופת הארכת כהונת הכנסת" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 77. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד): "לא יהיו סגני שרים בתקופת הארכת כהונת הכנסת" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 78. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד): "ראש הממשלה בתקופת הארכה יהיה רשאי להעביר מכהונתו רק שרים בעלי זיקה שונה, ולא יוכל להעביר מכהונתו שרים בעלי זיקה זהה" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפוך. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 79. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד): "שר בתקופת הארכה יהיה רשאי להעביר מכהונתו סגן שר שמינה, אם זיקתו של סגן השר שונה מזיקתו של השר" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> 80. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "הוראות סעיף ממשלת חילופים לא יחולו בתקופת הארכת כהונת הכנסת" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 81. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד) "בתקופת הארכת הכנסת לא יכהן כראש ממשלה מי שכיהן כראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי בממשלת חילופים" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> 82. אחרי סעיף 7(ג) יבוא סעיף 7(ד): "בתקופת הארכת כהונת הכנסת ראש הממשלה החלופי יתמנה לתפקיד יו"ר כנסת" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא התקבלה. טוב, חברי הכנסת, ההסתייגויות לא התקבלו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> תצביע על החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נצביע על החוק, כנוסח הוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי אני טוען נושא חדש? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> על מה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה הצבעה במסדרת – נושא חדש. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> על ההסתייגות אתה מבקש נושא חדש? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על הסעיף עצמו. נושא חדש. מה, אתם לא רואים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז עכשיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ברגע זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 06:30 ונתחדשה בשעה 07:30) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה המיוחדת. אני מבקש שהיועצת המשפטית תקריא את נוסח החוק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הקראנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא צריך, כן. אנחנו נצביע על נוסח החוק, כפי שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד נוסח החוק? ירים את ידו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מוותר לכם על עוד פעם רוויזיה בהתייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי נגד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כי אני יכול לנצל את הפרקטיקה עד הסוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נגד, בוודאי נגד. מה, גם בעד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חיכינו ליד. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קובע שהסעיף אושר, ואנחנו נחזיר את זה לדיון במליאה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> והוא ייקרא סעיף מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שנקרא תודה, אבל לא תודה. ואני מודה לכל השותפים על הזמן ועל המאמץ של הרגע האחרון של לפנות בוקר: עובדי הוועדה, עובדי הכנסת, עובדי הסאונד, הפרוטוקול, הייעוץ המשפטי כמובן, והסדרנים ומשמר הכנסת, וכל מי שקם מוקדם ושהלך לישון מאוחר. תודה רבה לכם. נתראה. וכבר קיבלנו גם את הודעתו של מיקי לוי, שהוא ויתר על הרוויזיות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 07:33. << סיום >> D4) SEEBBBY,