פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת העבודה והרווחה
20/01/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ' בטבת התשפ"ה (20 בינואר 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת דבי ביטון אפרת רייטן מרום, יבגני סובה, עאידה תומא סלימאן וואליד אלהואשלה בנושא: חובות ביטוח לאומי לצעירים - משבר כלכלי מתגבר << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
עאידה תומא סלימאן



מוזמנים: 
	יגאל ברזני
	–
	סמנכ"ל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

	מאירה בסוק
	–
	יועצת משפטית, נעמ"ת

	רן מלמד
	–
	מייסד, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית בישראל

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל שחזר משבי חמאס

	אמיר השכל
	–
	תת אלוף בדימוס ופעיל במאבק משפחות החטופים





מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





 << נושא >> בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת דבי ביטון אפרת רייטן מרום, יבגני סובה, עאידה תומא סלימאן וואליד אלהואשלה בנושא: חובות ביטוח לאומי לצעירים - משבר כלכלי מתגבר << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוקר טוב וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוסקים היום בדיון של בקשת חברי הכנסת דבי ביטון וחברים נוספים בקשר לתשלומי ביטוח לאומי של צעירים. אבל בבוקר כזה אי אפשר לא להתחיל עם השמחה על שחרורן של שלוש בנות שהיו בשבי והשמחה עוד יותר גדולה שאלה לא רק הן, שיהיו עוד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעזרת השם. ואני רוצה לציין שתמיד היו באות פה המשפחות ואמרו תגידו מה עמדתכם, ואנחנו אמרנו שהחלטת סיעתנו מהרגע הראשון הייתה שכל הצעה שתביא לשחרור חטופים על השולחן ותהיה מעשית, אנחנו נתמוך בה וכך עשו הנציגים שלנו. אם כי אני חייב לומר, זה לא בגלל שאנחנו מבטלים את הרגשות והתחושות של האנשים שנשארו שם ואנשים שמדברים על הסכנה של שחרור מחבלים, כל הדברים האלה קיימים, אבל יש מצב של אין ברירה. פיקוח נפש דוחה שבת לא אומר שאין שבת, יש שבת, אבל פיקוח נפש דוחה שבת, ככה העניין של הצלת חטופים. יש אלף בעיות ואלף סכנות, אבל הדבר הכי חשוב הוא להציל חיים וכמה שאפשר. אלה שלושה ואלה 33 בעזרת השם ועד האחרון שבהם, הקדוש ברוך הוא יגאל אותם.

כמו שאנחנו חשבנו היו שחשבו לפני שנה, לפני חצי שנה שהחמאס בשום פנים ואופן לא אכפת לו וזה לא יהיה והיו שהאשימו את הממשלה ואף פעם לא את החמאס. אנחנו ידענו שהרשעים הם החמאס, הרשעים הם אלה שמתעללים ויודעים טוב את הפסיכולוגיה, בצורה מסחרית כזאת להתעלל ברגשות של עם, הם יודעים את המלאכה טוב מאוד. ולא שאנחנו טיפשים, אבל יהודים לא עושים דברים כאלה אפילו לאויב, את ההתעללות הזאת בנפשות של המשפחות ושל השבויים ושל העם. אבל ברוך השם שהגיע מצב, הקדוש ברוך הוא מסדר את הכוכבים במשמרותיהם, הגיעו כל מיני דברים בינלאומיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בן גביר הלך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא משנה, אני לא נכנס לפרטים. הגיע המצב, רגע השחרור, ואנחנו צריכים לשמוח על הרגע הזה ולבקש ולהתחנן לקדוש ברוך הוא שיהיו הרבה רגעים של שמחה ורק רגעים של שמחה על כל עם ישראל, אמן.

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

אתם צריכים לדאוג שהעסקה תמשיך ולא תיעצר אחרי השלב הראשון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

עד האחרון, אנחנו - - -

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

עד אחרון החטופים, שכולם יגיעו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בעזרת השם, אמן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ובעזרת ממשלת ישראל.

 << אורח >> אמיר השכל: << אורח >>  

בכל מקרה, אנחנו כאן עד לחטוף האחרון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אין בעיה, ברוכים הבאים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גם אנחנו. אני רוצה גם לציין, אנחנו הולכים לעסוק בעניין של הביטוח הלאומי. הוועדה הזאת רוצה לשבח את הביטוח הלאומי, מהרגע הראשון של יום שמחת תורה, הביטוח הלאומי תפס בשעה שהיה חושך ואפלה ואף אחד לא ידע מה ומו, הביטוח הלאומי לקח ונתן מעטפת לחטופים ולבני משפחותיהם והיו גם כל המענקים לשבים וכל המעטפת שקיימת עכשיו הוכנה כבר כאן על ידי הביטוח הלאומי. את זוכרת ודאי את כל הדיונים. ואני מקווה בעזרת השם שכל החטופים שבאו ושיבואו, השבים, יזכו למעטפת טובה ובריאה ויוכלו לחזור לחיים רגילים ותקינים. תודה רבה.

עכשיו אנחנו ניגש לעניין של הדיון. חברת הכנסת ביטון, בבקשה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ראשית, כבוד היושב ראש, תודה שנענית לקבל את הבקשה שלנו. אני מצטרפת לדבריך, מבחינתי היה יום מאוד מטלטל, מאוד מרגש. הנכד שלי זכה לראות חזרה את המדריכה שלו מהמועדונית ויש שם שתי חטופות שהן חברות קיבוץ כפר עזה, בתי מתגוררת, הייתה ביום האירוע. יש גם את אמילי ודורון שהייתה מדריכה שלו וזה היה עוצמתי. זה היה עוצמתי בכלל לראות את השיבה.

עם כל הכאב, אבל הייתה, כפי שאומרים, עין בוכה ולב שמח. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לעסקה קשה, אבל עם ישראל והיהדות שלנו ניחנה בתואר קדושת החיים ופדיון שבויים. וכן, כל פעם קמים לכלותנו ואנחנו קמים, אנחנו עוף החול, אנחנו חזקים, אנחנו נחסל את מי שצריך. ואני בהחלט מצטרפת, עד האחרון החטופים. אני הייתי בעצרת ביום שבת בשער הנגב, יום לפני השחרור, ופתאום ראית בזווית של האנשים טיפ-טיפת אופטימיות, מעט. כי באמת היה אסון מאוד גדול, חלילה אף אחד לא שוכח את מה שקרה. אפילו חיבקתי את אימא של אמילי ואמרתי לה בקרוב. היא עשתה ככה, האימא במוצאי שבת בעצרת אפילו לא מאמינה שלמוחרת היא תראה את הבת שלה. וזו הגדולה שלנו.

ובאמת אני רוצה להגיד גם תודה לכם שהיה חשוב לכם לתמוך. כי באמת, זו עסקה גרועה, אין עסקה טובה. וכבר הבוקר, אני גם מצטרפת לדבריך כמובן בנוגע לביטוח הלאומי שעושים עבודת קודש. כבר הבוקר ראיתי את הפירוט, איך הם יטפלו בחטופים השבים ואיך הם יתייחסו למשפחות ובכלל בשנה כמעט וחצי שהביטוח הלאומי נכנס לכאוס מבחינת המפל של הנרצחים והאנשים נפגעי איבה וחטופים. והם עושים את זה באמת ביד רמה.

חלילה אין לי שום כוונה בדיון הזה, את הדיון הזה ביקשתי מאחר ונתקלנו ברשת בהמון המון סרטונים. כבוד היושב ראש לא מחובר לטיקטוקים וזה, אבל יותר מדי אמירות של אנשים וצעירים בעיקר שיום בהיר אחד הם מגלים שיש להם חוב מאוד גבוה שלא ידעו עליו, וזה לטעמי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא צריך את הטיקטוקים בשביל זה, אנחנו מקבלים פניות כבר הרבה שנים. צעירים שלא מרוויחים פרוטה חייבים לשלם ביטוח לאומי, יש פה איזה דיסוננס.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לומר שזה בא לי מהמקום שזה חרה לי. כי ראשית, אני יודעת כמה הם עובדים קשה, ומצד שני, יש לנו ציבור צעיר, חיילים שהיו במילואים שמגיעות להם תשובות. ולכן חשבתי שנכון לקיים את הדיון הזה מאחר וזו ועדה שגם תשודר, שיהיו תשובות לאנשים ונבדוק איך אנחנו יכולים להקל, בין אם זו הצבירה של החובות, הריביות וכל מה שקורה, כי מרביתם גם לא ידעו על החוב הזה. תודה, כבוד היושב ראש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, הביטוח הלאומי.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח וגבייה. אני אעשה קצת סדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, תעשה לנו סדר.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אנחנו מדברים על נגיד גיל 18 עד 22, בסדר? זה הולך ככה: מגיל 18 כל מבוטח, כל אזרח בישראל חייב בדמי ביטוח. כלומר, עד גיל 18 אין שום חובת תשלום, ואז מתחיל בגיל 18, ויש פטורים, אנחנו נותנים את הפטורים, אני תכף אפרט את כל הפטורים שנותנים מגיל 18 עד גיל 21.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה ההיגיון לחייב אדם שאינו שכיר? הרי כל הביטוח הלאומי לא מכיר למשל בעקרות בית כי הן לא משלמות, אפילו בזקנה, אפילו בגיל 62, כי הן לא עובדות והן לא שכירות, ופתאום פה. העיקרון של הביטוח הלאומי הוא שהעובד מפריש ואחר כך בזמנים קשים הביטוח הלאומי עוזר לו, אבל מי שלא עובד, באיזו זכות אתם באים לגבות ממנו מס?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

שאלה מצוינת. עד שנת 1995, כשנכנס חוק ביטוח בריאות והגבייה של ביטוח הבריאות עברה מקופות החולים לביטוח הלאומי, הסכום של דמי הביטוח הלאומי היה כל כך מזערי שבכלל לא התעסקו עם אף אחד, לא פנו לאף אחד לתשלום כי פשוט אלה היו סכומים מאוד מזעריים. אלה שמשלמים מינימום, הסכום שלהם הוא סכום קטן, לא היה כלכלי להכניס אותם למערכת. ואז, ב-1995 נכנס חוק ביטוח בריאות, ואז אנחנו התחלנו לקחת את כל תושבי מדינת ישראל וכל תושבי מדינת ישראל נכנסו למערכת הגבייה של ביטוח לאומי.

היום בסכומים שמשלמים, מתוך כ-70%-80% זה ביטוח בריאות, זה לא ביטוח לאומי, הסכום של הביטוח הלאומי הוא מאוד נמוך, אבל הנתח הגדול הוא ביטוח בריאות. זה מה שהיה בעבר, שכל אחד שילם בקופת החולים הוא בעצמו כחבר קופת חולים עם המדבקות של הבולים, ואחר כך זה עבר לביטוח לאומי ולכן אנחנו גובים את הסכום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ואז עלה הביטוח הלאומי ב-80%?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

נכון. נגיד כשהיה תעריף של אלה שלא עובדים, סטודנטים ותלמידי ישיבות, נגיד היה 130, 105 שקל מתוך ה-130 היה ביטוח בריאות ורק ה-25 שקלים ביטוח לאומי.

כל הכסף הזה שאנחנו מקבלים ביטוח בריאות, הכל עובר לקופת חולים בפרק זמן של שבועיים-שלושה, הכול עובר אליהם. זאת אומרת, אנחנו גובים, נגיד ביטוח לאומי גובה 100 מיליארד, שליש ממה שהביטוח הלאומי גובה, 30 מיליארד אנחנו גובים ביטוח בריאות, הכול הולך לקופות חולים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם כך, בשביל מה צריך אתכם בסיפור? אולי היינו חוזרים אחרי 30 שנה לכך שהכסף הזה של ביטוח בריאות ילך לקופות החולים ולא אליכם?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

זה הולך לקופת חולים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל למה דרככם?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני אסביר, אני אתן דוגמה. קופת חולים כללית, היו לה 2,000 עובדים שגבו את הכסף הזה. כשזה הגיע לביטוח לאומי, כל קופות החולים ביחד, כולן ביחד, קיבלנו 40 עובדים. באותה שנה שקיבלנו, הגבייה עלתה ב-800 מיליון, באותה שנה. בגלל שלקופות החולים אין מערכות גבייה משוכללות ולביטוח הלאומי יש, הקבילו את התנאים של החיוב של ביטוח בריאות לביטוח לאומי ואנחנו גובים את הכול ביחד ויודעים לעשות אחר כך במערכת הפרדה.

עכשיו אני אחזור לפטורים, בסדר? הפטור הראשון הוא לתלמידים שלומדים בבית ספר תיכון. מגיע בחור בגיל 18 ועדיין הוא בי"ב, כל זמן שהוא לא סיים את התיכון, למרות שמגיל 18 הוא חייב, יש לו פטור עד שהוא מסיים את התיכון, עד גיל 19. זאת אומרת, נגיד בגיל 18 ועשרה חודשים הוא עדיין תלמיד תיכון, הוא מקבל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ואם הוא לא תלמיד תיכון, הוא סיים והוא מחכה לגיוס שבעה חודשים?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

רגע, אני אסדר את זה. זה לתלמידי תיכון. אחר כך, הפטור הבא שאנחנו נותנים בביטוח לאומי זה פטור למתגייס. כל מי שמתגייס מגיל 18 עד 21, לפני תחילת 21, כל מי שמתגייס בטווח הזה של שלוש השנים, הוא פטור עד הגיוס. למשל הוא התגייס, נגיד הלך לשירות או עשה כל מיני מכינות או משהו כזה, הוא מתגייס בגיל 20, הוא פטור מ-18 עד 20. כל הפטורים האלה קיימים לכל מי שמתגייס עד גיל 21.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל אם הוא מתגייס בגיל 20 כי הוא היה במכינה?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הוא פטור מ-18 עד 20, עד יום הגיוס, הוא פטור. כל הזמן שהוא בצבא, כמובן הוא לא משלם ביטוח לאומי, ואז יש לנו מצב, עכשיו גם הרחיבו את הפטור הזה לגיל 21 עד 22. מאחר וזה רק עד גיל 21, יש קריטריונים מסוימים שהחייל או הבחור מתגייס מאוחר מאוד בגלל כל מיני תנאים, יש תנאים שהצבא קבע אותם שזה נחשב לו כאילו הוא התגייס לפני גיל 21 ואז הוא מקבל גם את הפטור עד סוף גיל 21. זאת אומרת, הוא מקבל למרות שנגיד הוא התגייס בגיל 22 וחצי בגלל כל מיני סיבות של איחור, לא יודע, כל מיני סיבות, ואז נותנים לו את הפטור הרגיל של כל מי שמתגייס עד גיל 21.

פטור נוסף שהביטוח הלאומי נותן הוא פטור למשתחרר. כל מי שמשתחרר מהצבא עד שהוא בכלל מתאפס על מה שקורה איתו, חודשיים ראשונים הוא לא משלם ביטוח לאומי, זה המצב. בגיל 18, יש לנו בקובץ של ביטוח לאומי את כל הנתונים של כל תושבי מדינת ישראל, אנחנו יודעים מי הגיע לגיל 18, ואז אנחנו בודקים במערכת האם בגיל 18 אמור להיות לו תאריך גיוס. אנחנו מקבלים מהצבא שיש לו תאריך גיוס, הוא עתיד להתגייס לצבא. ברגע שאנחנו במערכת מזהים אותו כמי שהולך להתגייס בצבא והצבא מביא לנו נתונים, אנחנו לא עושים שום פעולה במערכת כי אנחנו יודעים שהוא אמור להתגייס, הפטור יקבל. אנחנו לא רוצים להביא אותו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

למה אנחנו מתעסקים בפטור ולא מי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

יש להם חובות שלא פטרתם אותם.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני אסיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לדעת מאיזה גיל החובות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, זה חשוב מאוד שהוא מפרט את הדברים, כי למשל את לא ידעת שעד שהוא מתגייס הוא פטור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, ידעתי, רציתי לדעת את החלון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא פטור, את היית בטלפון, אבל הוא אמר שהוא פטור על כל התקופה. בגלל שהיית בטלפון חשוב, אני אגיד מה שהוא אמר. גם אם הוא התגייס בגיל 20, כל התקופה הזאת הוא פטור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, שמעתי את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מצוין. עכשיו לגבי מה השאלה? לגבי אחרי הצבא?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

השאלה היא איך הם יוצרים את החובות? באיזשהו שלב הם מגלים יום בהיר אחד שיש להם חובות. משמע יש גיל או מצב שהם צריכים כבר להתחיל לשלם.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ולמה לא מודיעים להם שיש להם חוב?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

תנו לי, אני אסביר לכם הכול, אני אענה לכם על הכול.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל בוא נגיע.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אבל איך את רוצה להגיע? אני צריך להסביר את כל הפטורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יושבת הראש, הוא רוצה להתבטא, תני לו. את אומרת לו שאין לך זמן, זכותך להיות פה. הוא אמר את כל הפרטים שלי היה מאוד חשוב לדעת, לא שאני מסכים עם כל הכללים האלה, יש פה כללים שלא מקובלים עליי, אבל נדבר על זה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

ואז בגיל 18 אנחנו מקבלים קובץ מהצבא של כל אלה שמתגייסים, בהם אנחנו לא נוגעים כי אנחנו יודעים, הם יקבלו את הפטור שלהם. כל אלה שאנחנו יודעים שהם לא מתגייסים, כולם מקבלים בגיל 18 הודעות שהם צריכים להתחיל לשלם, כולם. זאת אומרת, כל אלה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למרות שהם לא עובדים ולא מרוויחים.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה? כי זה ביטוח בריאות.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כי כל מי שלא עובד חייב לשלם ביטוח בריאות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שישלמו רק את ביטוח הבריאות, למה הם צריכים לשלם את הביטוח הלאומי? הרי מה שאתם עושים, אחד הדברים הנוראיים שאתם עושים, שאישה שמגדלת עשרה ילדים בבית והיא לא יצאה לעבודה ואפילו כן יצאה לעבודה פחות מ-50 חודש, כשמגיעה לגיל 62 אין לה פרוטה, שום סיוע, עוול גדול מאוד. אנחנו רוצים לתקן את זה אגב, לא יכול להיות דבר כזה. רק בגיל 67 היא מקבלת גם פחות. למה? כי היא לא נרשמה כעובדת, היא לא עבדה, היא רק גידלה עשרה ילדים. זו חוצפה שאין כדוגמתה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זה המושג הזה של עקרת בית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עקרת בית, על זה אני מדבר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כאילו היא לא עושה כלום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, כלום, כן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

היא עושה את הדבר הכי קשה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני רוצה להסביר משהו. מי שעובד מבוטח בזקנה. הוא מקבל מגיל 67 ואישה מגיל 62.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה זה לא עובד? הם עובדים. אתם לוקחים מהם ביטוח לאומי כל השנים.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

רגע, אני אסביר. מי שעובד הוא מבוטח בזקנה, מי שלא עובד, גם מבוטח בזקנה בזכות הסכום הקטן הזה שהוא משלם. אם נגיד בחור ישיבה משלם 30 שקלים, הוא מבוטח לגיל זקנה, הוא מקבל את הביטוח שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עד איזה גיל אתה מדבר? עד איזה גיל הוא משלם את 30 השקלים?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

עד גיל 67.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, מי שבגיל 19, 20 בישיבה מקבל פטור? לא, רק עד 19.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כן, כל זמן שהוא לומד, נכון, עד גיל 19 מקבל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ואם הוא למד בגיל 20, 21 אתם כבר לא נותנים לו פטור?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הוא לא מקבל פטור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כלומר, הוא כן משלם.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הוא משלם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל אתם לא נותנים לו אחר כך את קצבת הזקנה עד גיל 67, לא עד גיל 62, זאת אומרת, אישה למשל.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הוא קונה את תקופת האכשרה שלו בתשלומים האלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה עיוות גדול מאוד. אתה לוקח מהאדם מס כאילו הוא עובד ואתה לא נותן לו את הזכויות של עובד. למה? כי הוא לא עבד. אני יודע שזה החוק, צריך - - - את זה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

גם הסטודנטים הערבים שלומדים בחו"ל, עד עכשיו חייבו אותם בתשלום ביטוח לאומי מלא עד שלפני שנתיים שיניתי את החוק וזאת הייתה הוראת שעה לשנתיים שבין היתר הוציאו את ההודעה עליה לסטודנטים בסוף השנתיים האלה ואני לא יודעת אם רטרואקטיבית, עד עכשיו לא עניתם לי כמה נהנו מאותה הוראת שעה והאם באמת הכסף שהוקדש דרך מאבק קשה שעשינו בוועדת הכספים לכסות את הוראת השעה, האם חזרו לשלם תשלום מלא? האם נהנו מזה? זה גם כן. כאילו, פטורים על ימין ועל שמאל אבל לא לסטודנטים שלומדים בחו"ל. והצעת החוק אז, הוראת השעה, גם כיסינו בה את בחורי הישיבות שלומדים בחו"ל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ולמה זו רק הוראת שעה? זה הסתיים כבר?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זה הסתיים, כי הצלחנו לגייס כסף לשנתיים באותו דיון תקציב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה זה לא ממשיך?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

עכשיו זה הסתיים, הגשתי עוד פעם את הצעת החוק. בבקשה, בוא נעשה את זה ביחד, אני אשמח לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל לגבי עקרות הבית עוד לא, זה צריך תיקון גדול מאוד.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני רוצה להמשיך להסביר בסוף למה הם מקבלים חובות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, הגענו לנקודה. חברת הכנסת דבי ביטון, עכשיו הגענו לנקודה ששאלת, לגבי החובות.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אמרנו, יש לנו ככה, שתי קבוצות אוכלוסייה, אחת שיש לה תאריך גיוס והשנייה שאין לה. אלה שאין להם מתחילים כבר בגיל 18, מקבלים מקדמות ומתחילים לשלם רגיל ונכנסים למערכת.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל לא מקבלים דמי אבטלה אם אחר כך הם יוצאים לאבטלה. הם משלמים רגיל, אבל הזכויות לא רגיל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

בגיל 18 אם אין להם הכנסה איך הם משלמים? אלה ילדים, אלה צעירים. אנחנו צריכים להגיד לכם מה זה 18 היום?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני אומר לכם מה החוק.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו מבינים, אנחנו נזהה את הבעייתיות, אוקיי.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני לא קובע חוקים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא התפקיד שלך, החוקים הם שלנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בדיוק, אחרי הדברים שלו נצטרך לחשוב מה אנחנו עושים, כי הוא אומר מה החוק אומר. תמשיך, איך נוצרים החובות האלה?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

עכשיו אני מסביר איך נוצרים החובות. אמרנו, יש את אלה שלא מתגייסים, אין להם חובות כי הם מגיל 18 מתחילים לשלם. אלה שמתגייסים, יש שתי אפשרויות: אחת, שבאמת התגייסו, אין להם חובות. אלה שהיה להם תאריך גיוס ובסוף לא התגייסו, אלה אנחנו יכולים להגיע אליהם רק בגיל 21. למה אנחנו מגיעים אליהם בגיל 21? כי אם בגיל 20 ו-11 חודש הוא בסוף יתגייס, יש לו פטור. אנחנו לא נגיע אליו עד שנראה שבטוח.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ואם לא? זה רטרואקטיבי?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אנחנו לא נוכל לדעת אם הוא התגייס או לא עד שמגיע לגיל 21. ברגע שהוא מגיע לגיל 21 אנחנו מסתכלים מה קורה איתו אחורה. אנחנו מקבלים את הקובץ מצה"ל ורואים שהוא לא התגייס.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל אם הוא התגייס מאוחר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא כבר אמר שאם הוא התגייס מאוחר הוא פטור לכל התקופה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אם הוא לא מתגייס, הרטרואקטיבי מגיל 18?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרנו את זה כבר, הוא אמר את זה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כן. מה קרה הפעם שלא קרה בפעמים הקודמות? אני אסביר את זה. היו כאן חיילים שהתגייסו, השתחררו מהצבא, קיבלו את החודשיים שלהם, ואז באה מלחמה, והם לא עבדו כי יש שתי אפשרויות, אחד שיצא לעבוד ואחד שלא יצא לעבוד. אלה שיצאו לעבוד, יצאו למילואים, יצאו למלחמה, הם קיבלו את תגמולי המילואים שלהם דרך המעסיק, המעסיק ניכה להם את הביטוח הלאומי, אין להם חובות. למי יש חובות? אלה שיצאו, והיו הרבה כאלה, שהשתחררו בצבא, עוד לא הספיקו בכלל להשיג איזו עבודה מסוימת וכבר באה מלחמה. ואז הם נכנסו למלחמה וביטוח לאומי שילם להם את המילואים, 300 שקל ליום היה סכום מינימום, הם הגיעו ל-9,000 שקלים לחודש מילואים לא על בסיס של עבודה, ואז הם הגישו את התביעה לביטוח לאומי, הם הגישו תביעה לביטוח לאומי כי לא המעסיק הגיש. אם המעסיק דיווח, הוא גם ניכה להם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, הם לא עבדו, לא היה להם מעסיק.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

מה קרה? אלה שקיבלו את החובות הם אלה שכמה חודשים קיבלו, כל פעם הם מקבלים 9,000 שקלים ועל פי החוק אנחנו לא יכולים לנכות להם את הביטוח הלאומי כשאנחנו משלמים להם את המילואים. מה קרה? היו כמה חודשים בצבא, לפעמים גם אפילו שנה, והגיעו לסכומים של 9,000 כל חודש. בסוף אנחנו בגבייה קיבלנו את תגמולי המילואים האלה, הם לא שילמו עליהם ביטוח לאומי והיינו צריכים לגבות את הביטוח הלאומי, אלה הסכומים שהם קיבלו. הם קיבלו סכומים שהם לא על חובות רגילים של גבייה, אלא בגלל שהם הגישו את התביעה בעצמם, וכשהם מגישים, אנחנו לא מנכים על פי החוק. ועכשיו מנסים לשנות את החוק כדי שלא יקרה דבר כזה, שבכל זאת, גם אם הם מגישים, הביטוח לאומי ינכה. אבל בינתיים, עד שלא יתוקן החוק - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה הבעיה שלכם להגיש הצעת חוק ממשלתית כזאת?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

יש הצעת חוק כזאת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תביאו את זה לשולחן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

למה היא מחכה? והבעיה הנוספת היא - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם מעבירים פה כל כך הרבה חוקים, זו בעיה? זו בעיה טכנית מה שאתה אומר, לכאורה זו בעיה טכנית.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כן.
 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כי הוא פשוט לא הספיק לצאת לעבודה ולהתחיל לשלם ואז אתם צריכים לחייב אותו. תעבירו פה את החוק שאוטומטית, כמו שהמעסיק שלו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

או לפחות הוראת שעה או משהו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, אפילו הוראת שעה כדי לתקן את זה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

והבעיה הרצינית היא שמה שהוא מספר זה שנכון, הם יצאו למילואים ל-200 יום, 300, הם בכלל לא הספיקו לעבוד, יש כאלה שהשתחררו, נסעו לחו"ל, חזרו מייד להתגייס, ואז בוקר אחד יש להם 30,000, הסכום שהם בעצמם עכשיו לא יכולים להחזיר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איך זה יכול להיות 30,000?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הצבירה של 7,000, 8,000, 50,000.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איך זה יכול להיות? לא, זה לא יכול להיות, זה התשלום המזערי. אדם שלא עובד מקבל - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא רק על המקרים האלה, הגיעו אנשים שגם היה להם מעבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא יכול להיות. לפי מה שהוא אמר, תגיד לי, בכמה סכום מדובר שיכול להיות אדם חייב? כמה כסף מדובר? כמה הוא היה צריך לשלם בחודש? אם הוא לא עובד, הוא משלם את המינימום.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אבל אם היא עצמאית והתגייסה למילואים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עצמאית זה סיפור אחר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, כי יש כאן את הבעייתיות של אותם צעירים, שכמו שאמרנו, הלכו למילואים, קיבלו 7,000, 8,000, 10,000 שקל, הם צריכים להחזיר את הכספים האלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה להחזיר? רק את - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כי הם לא שילמו ביטוח לאומי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הביטוח הלאומי. כמה זה הביטוח הלאומי?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה מה שאני אומרת לך, שאחרי חודשים זה הגיע אליהם. אולי זה הגיע עם הצמדות, ריביות.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אנחנו מחייבים אותו כאילו קיבל מחזור של 9,000 שקל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל יכול להיות שזה הגיע עם הצמדות, ריביות אחרי תקופה שהם לא ידעו על החוב בכלל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע, אתה אמרת עכשיו משהו מאוד חמור. אתם מחייבים אותו כאילו הוא הרוויח 9,000, לא את המינימום, אדם שלא עובד.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל הוא אדם שלא עובד.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כן, אבל המילואים נחשבים כהכנסה רגילה מעבודה בשכר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

המילואים נחשבים הכנסה? מה הכנסה בזה? איזו הכנסה יש לו? רק הנסיעות שהוא נוסע לבסיס, השטויות שהוא צריך לשלם מסביב, לקנות לעצמו אוכל זה לא 300 שקל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע, אתם חייבים לתקן את זה. איכשהו תתקנו את זה, זה צריך לבוא לידי תיקון. לא יכול להיות שאדם שלא עבד - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, יש פה עיוות שהוא לא בכדי הקים זעקה. ואנחנו נעמוד לרשותכם, זה לא תלוי בכם, אבל צריך לסדר את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עכשיו אני מבין. חשבתי שהוא משלם את המינימום כי הוא לא עובד.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

לא, הוא לא משלם מינימום, הוא משלם כאילו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמה זה הביטוח לאומי מ-9,000?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

עד 7,000 אני חושב שזה הסכום המופחת, 3.5%, אבל השאר כמה זה, אני לא יודע, 12%? אני לא זוכר בדיוק את הסכומים, אבל כאילו משכורת של 9,000 שקל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מבקש, תשלחו לנו בעוד יום, יומיים, חמישה ימים את הסכומים, ואז אני מציע שתביאו הצעת חוק לתיקון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה גם התייחסות כי יש גם ריביות, יש להם הצמדות. יש פה איזו גברת שרוצה לדבר, אולי נשמע כמה מילים, אבל חשוב גם שתתייחסו אם יש פתרונות לנושא של הריביות והגביות שאנשים בכלל לא ידעו שיש להם חוב וזה צמח.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני אסביר. כל הקנסות, כל עובד בביטוח לאומי יודע, כל הקנסות אפשר לבטל אותם, הוא יכנס לאינטרנט לשלם, המערכת אוטומטית תבטל לו קנסות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זה משהו שהם צריכים לדעת.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הוא יפנה בטלפון למוקד הטלפוני, הם יבטלו לו קנסות, הוא יפנה לסניף, יבטלו לו קנסות, הוא יכנס לאתר האישי, יבטלו לו קנסות.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

למה אתם עושים קנסות אם הם מבטלים אותם?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני אסביר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ומה אפשרויות התשלום שלהם גם? האם אתם באים לקראתם בתשלום?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא לא יכול לענות על שתי שאלות ביחד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל אני רוצה להמשיך את הרצף של שאלה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

את צודקת, שאלה טובה. החוק מחייב אותנו לבטל קנסות. הנוחות של האנשים ואמצעי התשלום, אנחנו מאפשרים להם. בעבר הייתה פרוצדורה מאוד מסובכת, עשינו למה כל הפרוצדורה הזאת? להקל על האנשים, בסוף אנחנו מבטלים את הקנס, למה להגיע לבקשות וזה. יצרנו להם במערכות איפה שהם לא רוצים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני אחזור לשאלה שלה, אבל חברת הכנסת ביטון רוצה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

הוא נכנס לאתר, באתר הסכום מופיע לו כבר עם הריביות, נכון?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

זו לא ריבית.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

או הצמדה או לא יודעת איך תקרא לזה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

הצמדה וקנסות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל כשהוא נכנס, זה הסכום שהוא צריך לשלם לפני שאתם מזכים אותו, נכון?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אם הוא נכנס לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, מציעים לו שם הצעת תשלום שכוללת ביטול קנס, מציעים לו את זה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

וכשהוא עושה ביטול קנס, זה יורד לו אוטומטית מהסכום?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

זה לא עושה, המערכת אומרת לו ככה: אתה חייב נגיד 1,800 שקל, 400 שקל קנס, אתה יכול לשלם 1,400 בהסדרי תשלומים, חמישה, שישה, שמונה, עשרה, 12 כמה שאתה רוצה בכרטיס אשראי. הנוחות של התשלום היא מיידית ומאוד נוחה, מאוד מאוד נוחה, בכל הערוצים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, ואיך אתם באמת חושבים להתגבר על העובדה שאנשים מקבלים את ההודעות יחסית מאוחר? תראה, לא כל אחד יכול עכשיו לבוא ו-7,000, במיוחד הצעירים שאם הם לא עובדים, פתאום יש להם חוב של 7,000.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

צריך ליידע אותם שהם יכולים להיכנס לאינטרנט. נדמה לי שלצעירים היום יש אינטרנט.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, יש להם, הבעיה היא שהנושא של הביטוח הלאומי, יש להם אינטרנט רק לא לביטוח לאומי. נכון שעכשיו אנשים התחילו בעקבות כל מה שקרה, אבל השאלה איך אפשר למנוע את זה גם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זהו, אתם צריכים ליידע את הציבור שהם יכולים להיכנס, להוריד את הקנסות ולשלם מה שהם צריכים.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

בכל הודעת חוב, הם מקבלים אותה, בכל הודעה כתוב שמה את כל האפשרויות לתשלומים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

לא, הבעיה הייתה שהם לא קיבלו הודעות ואז הם גילו יום אחד, מפה בא כל הבלגן.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

לא, הסברתי, אלה שלא קיבלו את ההודעות וקיבלו סכומים גדולים הם אלה שעשו מילואים. דרך אגב, היה כאלה שהמעסיק דיווח להם ושילם להם והם בטעות הגישו גם בעצמם, ואחר כך כשראינו ששילמו לו כפול, ומזה נהיו גם חלק מהבעיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב, עכשיו לשאלתה של הגברת. היא שואלת למה אתה צריך לתת קנסות ולהוריד? אתה יכול לא להטיל קנסות מלכתחילה.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

הוא אומר שזה על פי חוק, אבל יש לי הצעה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני חייב לתת קנסות על פי חוק, עשינו נוחות כדי שאנשים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הבנתי. עכשיו מה השאלה של הגברת?

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

יש לי הצעה. עו"ד מאירה בסוק מנעמ"ת. זו שאלה, הצעה וכולי. מכיוון שאנחנו במצב מיוחד, אני מדברת על אנשים שלא עבדו, אלה שעבדו, כמו שאמרת, המעסיק וכולי. אבל זו מלחמה, האנשים האלה, 9,000 השקלים האלה הם לא שכר, זה היה תמורת זה שהם לא עבדו, זו מלחמה, אלה מילואים. אולי אפשר פשוט בתקופת חירום כזאת, כל האנשים האלה, הצעירים שלא עבדו, לא להוריד להם את הדבר הגבוה הזה.

יש לי שאלה אחרת. כשהם במילואים, למעשה הצבא צריך לשלם להם את הביטוח הלאומי ולא הם. כשאתה אומר שהוא מגויס הוא פטור, למה כשהוא במילואים הוא לא פטור?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. אין בזה הגיון, כבוד היושב ראש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא שואלת שאלה פשוטה, למה שמשרד הביטחון לא ישלם את זה כמו שהוא משלם על החיילים? הצבא משלם לכם על החיילים?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

לא, הצבא לא משלם, מה פתאום, המעסיק משלם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הם פטורים.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

למה הצבא לא ממשיך לשלם להם כשהם חיילים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל הוא אומר שהצבא לא משלם להם.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

בסדר, ההצעה היא שבתקופה כזאת - - -

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

יש אחד נגיד שהרוויח 9,000 שקל ואחד לא עבד. זה שהרוויח 9,000 שקל במשכורת והמעסיק שילם לו, המעסיק ניכה לו. השני קיבל אותו דבר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל זה שלא עבד?

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

אבל זה שלא עבד ישלם עשרות אלפים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זה שלא עבד, אתם מעריכים אותו ב-9,000.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

שניהם קיבלו 9,000. אחד מקבל משכורת של 9,000 שקל מהמעסיק, לכן הוא קיבל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

למה אתם לא מורידים להם את החלק היחסי הזה? למה צריך להשאיר אותם לקבל ואז בוקר אחד?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

את צודקת, אבל זו חקיקה.

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

אבל הם במילואים, הם לא בעבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תתקן את החקיקה.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אנחנו נתקן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תביא את ההצעה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

תביא את ההצעה, אנחנו נעבוד - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לסיום אני רוצה לתת לך להגיד משהו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ברור לנו שזה לא תלוי, אבל בוא, ההיגיון אומר שגם ככה אתם מעבירים להם את הכספים. אם תורידו במינונים קטנים, כבר לא יהיו להם חובות וככה אנחנו גם - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בקיצור, צריך להסדיר את זה, זה לא יכול להישאר ככה.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

רן מלמד, נקודה מפנה. שני משפטים קצרים. הביטוח הלאומי באמת עושה גדולות ונצורות לא רק מאז המלחמה, אלא גם מאז תחילת הקורונה ומערכת הגבייה שלו היא יחסית למערכות גבייה אחרות סוג של אנושית, אם נקרא לזה ככה.

א', אדוני, הייתי מבקש לוודא שחוק פסיקת הריבית החדש שנכנס עכשיו לתוקף מתעדכן גם בחובות של הביטוח הלאומי ובעקבות זה מוריד ריביות והצמדות שמחויבים בהם האנשים, זה דבר ראשון. אבל הדבר השני שהוא מאוד פשוט, לביטוח הלאומי יש תקציב הסברה לא קטן, אין שום בעיה לבצע היום במיידי מערך הסברתי גם אישי לאותם אלה שיש להם חובות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

יש להם גיוס של - - - עכשיו.

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

וגם ציבורי, ברשתות חברתיות, באמצעי תקשורת אחרים, להודיע לאותם מבוטחים מה הזכויות שלהם, איך הם יכולים להוריד לעצמם את החובות ואיך הם יכולים להסדיר את החובות האלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה, ההצעה ברורה. מה לגבי השאלה שלו? השאלה הראשונה, מה הייתה השאלה?

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

חוק פסיקת ריבית החדש שנכנס לתוקף.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

על חובות ביטוח לאומי אין ריבית בכלל, יש רק קנסות, אין ריבית. בגלל כל המהומה הזאת שהייתה, מכל דבר לא טוב יוצאים דברים טובים, עכשיו אנחנו שולחים פלאייר לכל מי שמגיע לגיל 18, גם לאלה שמתגייסים, אלה שלא מתגייסים, לא משנה, כולם מקבלים בגיל 18 את כל הזכויות והחובות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

ממתי זה?

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

כבר התחיל לפני שבועיים בערך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב, שיהיה בהצלחה, תעבירו לנו את התשובות לשאלות ששאלנו, ואנחנו מחכים להצעת חוק שתסדיר את העניינים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

של עקרת הבית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, העניין של עקרות הבית.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אני לא יודע איפה זה נמצא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

העניין של עקרות הבית הוא גם אחת ההצעות שאני מבקש מכם הצעת חוק. לא יכול להיות שאישה שעבדה 50 חודש או 49 חודש בגיל צעיר ואחר כך היא גידלה את הילדים והיא מגיעה לגיל 62, לא מקבלת פרוטה בגלל שהיא גידלה ילדים, זה פשע גדול מאוד. אני רוצה תיקון לעניין הזה ואני רוצה שתנסחו את זה באופן שאתם רוצים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זו העבודה הכי קשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, ולא מכירים בזה, היא לא עובדת.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

אפשר להביא הצעה כזאת לכבודו. אלה סכומים ענקיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ודאי, שוד גדול. שוד גדול צריכים להחזיר. לפחות מהיום והלאה, לא מדבר על החזרים לאלה שכבר היו, אבל מהיום והלאה. מי שנהיית בת 62 ואין לה שום סיבה שהיא לא תקבל מה שאישה אחרת בגלל שהיא לא עבדה 50 חודשים. היא עבדה, אבל לא עבדה 50 חודשים.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

מ-44 צריך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נדמה לי 50.

 << אורח >> יגאל ברזני: << אורח >>  

זקנה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אחרי ארבע שנים היא הופכת להיות עקרת בית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה להודות לכם, לחברת הכנסת ביטון, לאנשי נעמ"ת, למלמד ולאנשי הביטוח הלאומי. ישיבה זו נעולה, תודה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:36. << סיום >>