פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת הכספים
03/02/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 576
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 11:30


סדר היום:
 << הצח >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
איימן עודה
חמד עמאר
נאור שירי


מוזמנים: 
	מיכאל אסולין
	–
	משנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר

	נתנאל יהונתן דוידי
	–
	ממונה מפקח ארצי מיזוגים רשות המיסים, משרד האוצר

	ערן כדורי
	–
	מנהל תחום מיסוי בינלאומי רשות המיסים, משרד האוצר

	כארים כנעאן
	–
	יועץ למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

	עופר רז דרור
	–
	סמנכל בכיר תכנון וכלכלה רשות המיסים, משרד האוצר

	צח בסול
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	אביגיל ונקרט
	–
	משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	רשות המיסים

	אבי נוימן
	–
	יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	מיכל שריג-כדורי
	–
	מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס

	אורן בוטא
	
	

	מיכל קינן
	
	

	רינת קינן
	
	




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024,  מ/1822 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. רינת קינן.

 << דובר >> רינת קינן: << דובר >>   

בוקר טוב. שלום. אני רינת ואני דודה של שגיא דקל חן שחי, ועדיין חטוף בעזה כמעט 500 ימים.

אנחנו בימים מורכבים מאוד, גם ימים של חרדה אישית שלנו כמשפחה, של חטוף שנמצא ברשימה. גם בימים של אושר לשבים, וגם בימים של תקווה לשלב ב' ושלב ג'. ואני בחרתי להקריא פה את דבריה של לירי אלבג שמעוררים השראה לכולנו, לעם ונותנים לנו חוסן וכוח: "עם ישראל, אני רוצה שוב להודות לכם על כל התמיכה, האהבה והעזרה שלכם. ביחד אנחנו כוח. אני רוצה להודות לחיילי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון, שחירפו את נפשם ונלחמו עבורנו ועבור המדינה שלנו. אין בוקר שלא הייתי מתפללת לשלומם. משפחות החללים והנרצחים, אני כואבת את כאבכם וליבי אתכם. בזכות הגיבורים והגיבורות שנפלו בקרבות, הסיוט שלי הסתיים. סוף סוף זכיתי להתאחד עם המשפחה שלי. אבל המאבק שלנו לא הסתיים, ואני לא אפסיק להילחם עד שכולם יהיו בבית.

אני רוצה שנמשיך להישאר מאוחדים, כי ביחד אין דבר שיכול לשבור אותנו. האחדות והתקווה שיש בנו מפחידה את כל אויבינו, מדהימה את כל אוהבנו, ומנחמת את האנשים שבינינו. משפט שהיה מלווה אותי הוא "בסוף כל לילה החושך נעלם". והלוואי וכולם יזכו לראות את האור. לירי אלבג.

היא השראה לכולנו וכולנו מלאי תקווה. היום היום ה-16 לעסקה. זה היום שבו ממשיך המשא ומתן לטובת שלב ב' ושלב ג'. זה היום שבו יש לנו כרגע בקטר משלחת שעמלה על השלבים הבאים של העסקה, ואנו כולנו תקווה שייצא משם עשן לבן לטובת החזרת כולם הביתה, ואנחנו יודעים כמה אתם אתנו ותודה רבה הרב גפני, לצורך השבתם. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמן. תודה רבה. 

 << דובר >> מיכל קינן: << דובר >>   

אחזק את לירי אלבג המדהימה, שהיא השראה ודוגמה למה זה ארץ ישראל היפה, וכל החטופים והחטופות שחזרו מדהימים. אחזק ואומר, שהשבועיים האלה, מאז החלה העסקה הזו, כל חזרה של חטופים ממלאת את הלב בעוצמות כה גדולות ובהבנה שזה הכוח שהעם שלנו היה צריך כל הזמן הזה. ששנה ושלושה חודשים  היינו מרוסקים ולא שלמים והינה לאט-לאט חלקים מהלב שלנו מתחילים לחזור. זה נותן לכולנו הבנה, גם לאלה שלא תמכו בעסקה הזו, של איך נראה עם ישראל היפה והחזק והמאוחד כי החזרה של החטופים באמת גורמת לאיחוד וקירוב לבבות של כל העם. ואני בטוחה ויודעת, שכשיגיע לפה החטוף האחרון, והוא יגיע, נהיה חזקים מאי פעם, ועם כל הכאב והצער משחרור המחבלים שזה זוועה ואני בטוחה שנורא גם למשפחות השכולות, וגם לנו כמובן, כולנו כואבים על שחרור המחבלים הזה, ברגע שכולם יחזרו ונהיה בלתי מנוצחים, נבוא איתם דין וחשבון, עם כל המחבלים האלה, וזה יגיע ואסור לנו להרפות. אני יודעת שזה משמח שעכשיו חוזרים, ואני יודעת שגם כששגיא יחזור, וזה בעז"ה יקרה בקרוב, אני לא עוצרת עד שהחטוף האחרון פה. אי אפשר לעצור. זה רק צריך לתת לנו עוד יותר כוחות ועוד יותר לחזק אותנו בהבנה שצריך להמשיך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הפסקה שתי דקות.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:13 ונתחדשה בשעה 12:15.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. בבקשה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תקציב מדינת ישראל – אני יודע שזה אירוע שולי ולא מז'ורי כמו רוב סדר-היום שלך. מה קורה עם זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יגיע.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מה זה יגיע? החסידה מביאה את התקציב?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אכפת לך?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה אכפת לי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אכפת לך שהממשלה תיפול?

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

גם בדיון הקודם לא נתת לי לשאול על צמצום הוצאה ממשלתית כאילו אני בן אדם שבא לפה בוויזת תייר כמו שרה נתניהו. אני רוצה לומר לך למה אכפת לי שאין תקציב מדינה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שאלת מה אכפת לך. הפרוטוקול יוכיח ששאלת אותי, אבל אני רוצה לומר לך שכן אכפת לי שתקציב מדינה לא מגיע כי המדינה הזאת צריכה להתנהל, כי אנחנו אזרחים פה, כי צוות גביית המיסים שהם הפכו להיות משאבות כסף מהכיס של כולנו, זה משפיע עליי ועליך. יודע שזה לא נראה לך הגיוני כי אתה בקואליציה, ושימור הקואליציה הפך להיות דפוס שרק זה אנחנו מדברים. בסוף כשההוצאה הממשלתית מצטמצמת אנחנו סובלים, הילדים שלנו סובלים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בעזרת השם. 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

למה אתה פה? אם הכול בעזרת השם, למה אתה פה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אולי תסתום כבר? אני רוצה להגיד בעזרת השם. תהיה בשקט. אני אביא תקציב, רוצה ךראות שתצביע בעד. אתה משתוקק לתקציב.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה לא נראה לך הגיוני? מה, זה דוכן לימונדה של מתנדבים בתנועת הצופים? זה מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. זה יבוא. שאלת שאלה לגבי התקציב. יבוא. 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מתי? אתה מתנה את זה בחוק הגיוס? באמת שואל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התשובה לא. ולדימיר שאל.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

באמת לא?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו ב-3.2. לכאורה יש לכם רוב בקואליציה. למה אין לכם תקציב? למה השבוע אין דיונים על תקציב המדינה. שאלתי אותך ביום רביעי ואמרת שלא. הלכתי מכאן למליאה ומצאתי שם את שר האוצר עומד על הדוכן ועונה על השאלות במסגרת השאילתות, ושאלתי אותו שאלת המשך: תגיד, למה אין תקציב? השיב שמדינת ישראל דמוקרטית ויש שותפים למפלגות החרדיות והם מתנים את אישור התקציב בקידום חוק אחר. ואני שואל אותך, מי שיקר לי? אתה או הוא? אחד מכם משקר. מי משקר לי? למה הציבור הישראלי לא זכאי לתקציב? מי משקר לציבור הישראלי? ב-2020 מי היה יושב-ראש ועדת הכספים? אתה, נכון? 3 שנים המדינה הייתה בלי תקציב. זה המוטו שלך? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. כן.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אחת ההשלכות שאין תקציב – יש קיצוץ בקצבאות האברכים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יודע אבל איזה משרד אין קיצוץ? היוניקורן של גב' סטרוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. מספיק. איימן עודה, דקה.

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

פחות מדקה. כבוד היושב-ראש, משרד האוצר החליט על מענק מוצדק לעסקים בצפון בעקבות המלחמה. בפעימה הראשונה בספטמבר ובאוקטובר כולם קיבלו ובצדק, אבל בפעימה השנייה של נובמבר דצמבר אתה יודע איזה ישובים הוציאו אותם? קאבול, תמרה, שפעמר, אבילים וגם חלק מאזור נטופה אבל למשל הקריות עד גבול חיפה עדיין מקבלים. אין ספק שלא רק שאין צדק, אין שוויון, אלא דווקא פוגעים במוחלשים ביותר. אני מצפה מכבוד היושב-ראש שייאבק אתנו שיקבלו מה שמגיע להם העסקים, כל מי שניזוק ביותר מ-25% צריך לקבל לפי החלטה וביתר שאת הישובים האלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. העלינו את זה בישיבה הקודמת שהיה פה יוראי שבא להאריך את המועד על נובמבר דצמבר, ושאלנו את השאלות האלה. דיברתי איתו גם לפני הישיבה ואמרתי: הקריות בפנים, ויש ישובים שהם לא בפנים. דיבר איתי בין היתר גם ראש המועצה ברכסים. רכסים יצאה, היא צמודה לישובים שם. אמר שהישובים שם היו ירוקים לגמרי. היה בחודשיים האלה רק יום אחד ששם היה פעולה שפיקוד העורף נתן אותה. טענו ואנו חוזרים וטוענים שוב, שזה לא צריך להיות פיקוד העורף אלא המציאות שאנשים לא מתפרנסים, לא באים לשם. הדיון הזה עלה, וימשיך לעלות. אני איתם בקשר. מה שאתה מעלה זה נכון. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אנחנו צריכים את הדחיפה שלך כדי לממש את הצדק הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אנו מסתכלים על פיקוד העורף, זו התשובה, מה שנתן פה בישיבה הקודמת, אבל אנו סבורים שהיום זה לא הנושא של פיקוד העורף אלא המציאות שהעסקים נסגרו, או שהם הפסידו הרבה מאוד כסף.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אציין שאני אמרתי את זה ראשון בוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון. המדינה צריכה לעזור להם. נמשיך לדון בעניין הזה.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה לא מותנה בחוק ההשתמטות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה לדעת איפה אנו אוחזים בשינוי מבנה ומיזוג בחוק ההתייעלות הכלכלית.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה חוק שיגרום לצמיחה במשק?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם אומרים שאני לא מביא את התקציב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

סדר-היום של הוועדה. אני ממציא דברים? לא מבין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם לא רואים אפילו את סדר-היום. זה חוק ההסדרים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש מושג שנקרא אינטרנט, וסדר-היום משוקף לציבור שם. אני יודע שאתה מתנגד לפרוגרסיביות הזאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מהבוקר אתה אומר את זה.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

גם העברת צעדים כלכליים לפני שהבאת תקציב כי היה חשוב לכם לקחת כסף. זה אתם יודעים לעשות מעולה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קורא לך לסדר פעם ראשונה. אתה תצא היום.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ולא אחזור יותר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

למה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ככה. כי אין הצבעות.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אתה מוציא אותי לכל השבוע?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. יהיו הצבעות. לא היום. אקיים דיון כמו שצריך, וכשהיועצת המשפטית אומרת שני דברים שלא- - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

רגע, זה תלוי באופק חדש?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני קורא לך לסדר פעם שנייה על זה שאתה מפריע. נתתי ליועצת המשפטית להסביר מה שאנחנו דנים עכשיו ואתה מפריע. אני הסתכלתי איך אני מנהל את הישיבה כמו גולם. נותן לך לדבר כמה שאתה רוצה.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לי? אני לא פותח את הפה. אתה רציני? אני האדם שמדבר הכי פחות.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בישיבה הקודמת הציג כארים 4 נקודות שהייתה הסכמה עם הלשכות להכניס תיקונים : הנושא של מזומן, מ-40% ל-49%, הנושא של הגודל בפיצול מ-1 ל-4 ל-1 ל-9, הנושא של התייחסות לבעל מניות מהותי והנושא של חברות סטארט אפ, 1 ל-19. מציעה שנשמע מה התקדם ואיזה הסכמות גובשו. 

 << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

לגבי סוגית אישור המנהל, אנו מגיעים היום עם הבנות לגבי יחסי גודל בין 1 ל-9 ל-1 ל-19 שכן תהיה בחוק דרישה לאישור מנהל. יחד עם זאת, הוסכם שיפורסם מסלול ירוק תוך חודש מהמועד שבו החוק עובר. גובשו גם עקרונות למסלול הירוק. אם תבקשו, נציג אותם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מעוניין. לא הבנתי בישיבה הקודמת שדנו בזה, למה צריך את אישור המנהל? מה מרוויחים בזה? כדי לדעת, מה שנאמר בישיבה הקודמת – אתם יודעים את זה. צריך אישור המנהל?

 << דובר_המשך >> כארים כנעאן: << דובר_המשך >>   

לדעתנו זה ווין ווין. זה טוב גם לשוק כי יש ודאות, כי ברגע שיש אישור מנהל, יש ודאות לחברה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה? זה לא הפוך?

 << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

כי היא לא חשופה לביקורת של פקיד השומה. זה אישור המנהל, לא ביקורת שומה. ברגע שניתן אישור מנהל, יש לחברה ודאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל למה להקשות?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כי לפני אישור מנהל אין ודאות.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

כי לפני שפנו אין ודאות.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

ברור שאחרי יש ודאות. לא צריך לציין את זה.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

אם לא הייתה דרישה לאישור מנהל, אם היו מגישים נגיד את תוכנית המיזוג לפקיד שומה, לא הייתה להם ודאות. הפוך. אולי היה חוסר ודאות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה סוג של פרה רולינג ודאי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם הסכמתם לזה?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן, הסכמנו. כשמדברים על ודאות, הכוונה כשיש לי אישור חתום מהמנהל, זה הרבה יותר ודאי מהודעה לפקיד שומה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם בעד. בישיבה הקודמת לא מצא חן בעיניי העניין הזה כי החוק הזה בא להקל. אם אתם אומרים שאתם רוצים את אישור המנהל, אני יורד מהשגתי.

 << דובר_המשך >> אבי נוימן: << דובר_המשך >>   

רוצים ובלבד שיפורסם המסלול הירוק כדי שזה יהיה הרבה יותר קל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תסבירו את המסלול הירוק. למה לא אמרתם לי מראש? למה אני צריך להיאבק על זה? נאבקתי בשבילכם. מה זה המסלול הירוק?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

תכף יציגו אבל לפני כן יש עוד נקודה שביקשתם שנתייחס אליה שזה הפתיחה של יחסי הגודל למעל 1 ל-19. בדיון הקודם אמרנו, שיש לזה עלות תקציבית. היום הגיע ד"ר עופר רז דרור שיציג לכם את העלות ואת שיטת החישוב שלו לגבי אותה עלות. אז יש לנו שני עניינים להציג – נושא המסלול הירוק והעלות התקציבית ליחסי גודל למעל 1 ל-19. 

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

תודה, כארים. כבוד היושב-ראש, בדיון הקודם שנאמר פה, הסכום הזה היה בבדיקה מאוד ראשונית שעשינו והוא גם היה במחשבה שאנו עולים מ-1 ל-9 ל-1 ל-19 ולמעלה מזה, ובימים האחרונים עשינו חפירות יותר משמעותיות. הבנו שזה חושף אותנו לכיוונים שלא הבנו קודם שאנחנו חשופים להם ביחסים המאוד גבוהים, כאשר יש חברות בין לאומיות סחירות שכאשר רוכשים חברות סטארט אפ כאן לאותו מייסדים שעשו עכשיו את האקזיט, ייווצר להם תמריץ לקבל חלק לפחות במניות החברה הרוכשת, אותו גוגל, אמאזון, מייקרוסופט, לא משנה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כל אלה שמשלמים מיסים מאוד גבוהים פה.

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

כאשר הם רוכשים אקזיט פה, האקזיט משלם מיסים מאוד גבוהים ואנחנו רואים שיש לנו מיסים שנגבים בהיקף של מיליארדים שזה מכניס אותם לסכנה. אנחנו עדיין בעבודה ראשית כי זה אירוע שלא מוכר לנו, האם אנחנו מסכנים 10% מהסכומים האלה או 50% או 5% מהסכומים האלה אך גם כשאנו מסכנים 5% אנחנו יכולים להגיע לאזור של מיליארד שקלים פגיעה בהכנסות המדינה. לא יודע עדיין להתחייב למספרים כי לא בטוח שאני מבין עד הסוף את ההצעה אך זה סכומים משמעותיים מאוד שאנחנו מסכנים פה הכנסות מדינה בהיקפים גדולים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא הבנתי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה היקפים גדולים?

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

אנחנו עדין במהלך הבדיקה.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל אמרו לנו שתציג את החישוב.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

איזה בדיקה כשאתה מביא חוק ואתה עדיין בודק?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

זו הצעה שעלתה בדיון בשבוע שעבר, להרחיב את יחסי הגודל למעל ל-1 ל-19.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו לא מאשרים את מה שהביאו. ביקשנו לשנות. לכן ביקשנו גם את הנתונים.

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

קודם כשהיינו 1 – 19, נגיד שחברה בין לאומית גדולה נסחרת שרכשה עכשיו במיליארד דולר והמס על זה הגיע לחצי מיליארד שקל.

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

רק אומר, על ה-1 – 19 – הנושא של גוגל הוא לא רלוונטי. מדברים על ישראליות וישראליות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ביקשת רשות דיבור – אתן לך.

<< אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

אותה עסקה היום תחויב בחצי מיליארד שקל מס. כשדיברנו על 1 – 19 זה לא היה רלוונטי. עכשיו פתאום זה יחס של 100, או לא יודע כמה בדיוק, יחס גבוה מאוד, זה גם מניות סחירות אז אנחנו חושבים שיש סיכוי סביר שאותו מייסד שמקבל תמורה משמעותית שלא צריך את כולה לצריכה יבין שמקבל פה דחיית מס שיכולה להיות להרבה מאוד שנים ולכן יהיה לו שווה לפחות חלק מהכספים האלה לקבל במניות של החברה הרוכשת או חברת האם של החברה הרוכשת – בדיקה ראשונית בלבד – אבל הפגיעה הפוטנציאלית משמעותית. זה לא 100 מיליון שקל. אפשר להוסיף 0 על הסכום הזה.

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

חשוב מאוד שנאמר פה שזו בדיקה ראשונית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אתן לך. אמרתי. לגבי המסלול הירוק?

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

המסלול הירוק יהיה מיזוג לשינוי מבנה למיזוג בדרך של החלפת מניות, מיזוג מכוח 103כ לפקודה. הוא יהיה מיועד ליחסי גודל של 1 ל-19 עד ל-1 ל-19, שהוא גם יהיה מיועד לחברות הייטק. כלומר הוא יהיה מיועד לאותן חברות הייטק. זה הקושי שהן הציגו. הן אמרו - אנו צריכים אישור מאוד מהיר כדי שהבינזס ירוץ, לגרום לעסקה לקרות. יש לי קלוזינג עוד תקופה קצרה ואני רוצה שהעסקה – המוכר והקונה רוצים לדעת שהמיזוג יכול להתקיים בדחיית מס. זה הפנייה להחלטת מיסוי. זה מה שייתן מענה למסלול הירוק, שבעצם המטרה שיינתן תוך – בתווה, הימים שאנו מדברים עליהם זה סדר גודל של עד 60 יום. התעדוף יהיה פר עסקאות, כלומר ככל שיש עסקה נעשה מאמץ כדי לעמוד בה עד למועדים שהעסקה צריכה להתקיים. אנו מאמינים שנוכל לעמוד בה עד 60 יום. יש בחוק מועדים. הם לא משתנים. מסלול ירוק הוא מקרה של החלטת מיסוי פרטנית. 

אני יכול לצלול עוד לפרטים, השאלה כמה אתם רוצים שאצלול.

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה שנראה לך מהותי.

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

המסלול הירוק והעקרונות שגיבשנו אמור להניח את דעתם - שזה הקונצנזוס. כן מניח גם את דעת המייצגים שזה יאפשר לביזנס לרוץ שזה מה שחשוב. זה מה שבאו כל המייצגים ואמרו: הם צריכים לדעת שהחלטת המיסוי תוכל להתנהל בקצב מהיר כדי לאפשר לעסקה לקרות. נשמע שהגענו להסכמות על זה. התעדוף יהיה בהתאם לעסקאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה נכון?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן. העקרונות פחות או יותר מוסכמים. רק אחזור על התיאור שקודם עופר ציין, מה הסיבה שמעל 1 ל-19 יכול לייצר עלות תקציבית. זה נובע מזה שעסקאות כאלה היום לא יכולות להתקיים תחת החוק כעסקאות פטורות במועד שינוי המבנה ולקבל דחייה אין סופית עד שתמכור את המניות, ואז אתה צריך ללכת למסלול אחר בחוק שנותן לך דחייה לשנתיים וארבע שנים. זה נקרא סעיף 104ח. אם עכשיו מעבירים את מעל 1 ל-19 כמסלול שאפשר לתת לו דחייה אין סופית לכאורה אני מושך מאותם אישורי 104ח שמשלמות מס פעם בשנתיים, שנתיים וארבע שנים, ומעביר אותם לדחיית מס עד שאמכור את המניות. זה העלות התקציבית שמדברים. 

אנו לא רואים את העלות התקציבית. אנו פחות אוהבים את התשובה הזאת וכן מאוד היינו רוצים שיאושר מעל 1 ל-19 כי אנו חושבים שזה נכון. זה ישחרר עסקאות לשוק ולא יעכב, אבל אם זה עלות תקציבית מאוד גבוהה, נמשיך להידיין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתם אומרים?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

מציע שנדחה את זה למאי במסגרת החבילה שאנו ממשיכים לשבת עם הלשכות והשוק, ונבחן את זה לעומק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה המצב היום?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

מה שהוא אומר נכון, כי בסוף תהיה הסטה של עסקאות של 104ח, שמשלמות מס תוך שנתיים ו-4 לדחיית מס שאולי תהיה אין סופית. לא רק זה – יש היום עסקאות שלא עוברות ב-104ח, אולי עסקאות של החלפת מניות או עסקאות במזומן. ברגע שיש לך אפשרות לשלוט במועד אירוע המס, וביחסי גודל כאלה גבוהים שלפני כן לא יכלו להתמזג בגלל המגבלה, כנראה שהם יעברו למודל של המיזוג, ואני מניח שרוב העלות התקציבית מגיעה משם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אורן בוטא: << דובר >>   

בהמשך לדיון הקודם, סקירה קצרה. בדצמבר 24' נגבה שיא מיסים במדינת ישראל – 58 מיליארד שקלים. השיא הקודם היה 42 מיליארד שקלים. זה הפרש של 16 מיליארד שקלים – המון כסף. זה אומר שיש אור בקצה המנהרה, אך זה נובע, בין היתר, מ-65,000 עסקים שסגרו לעומת 40,000 שסגרו בלבד. ידוע שעסקים שסוגרים משלמים הרבה כסף, משלמים את המע"מ על המלאי, שילמו את זה ב-15.1. זה פורסם רק אחרי 15.1. אנו צריכים להבין שאם כלל הארץ יש הרי דיון שעומד על הפרק, כבוד היושב-ראש יודע וידאג לזה, כשיהיה פיצוי לכלל העסקים בארץ וזה להערכתי עשרות אלפי עסקים שירדו ב-40%, אותם עסקים שמפוזרים בכל הארץ פרט לאזורים שנפגעו במלחמה – העסקים הללו התזרים שיקבלו, מיליארדי השקלים הבודדים – זה לא עשרות מיליארדי שקלים. זה כמו אומיקרון. באומיקרון לקח שנה דיונים עד שקיבלו את הפיצוי. גם פה זה לוקח זמן כי זה מלחמה – זה לא אומיקרון, וכשהם יקבלו את הפיצוי זה יהיה זריקת מרץ. אחרת בסוף 25' ייסגרו שוב 70,000, 80,000 ו-90,000 עסקים ואסור לנו שזה יקרה כי כולנו יודעים שמנוע צמיחה זה עסקים. היום עסק שנסגר - כל אחד אומר – אני אהיה שכיר. לא רוצה. כי הוא רואה שגם עסקים של מילואימניקים – אגב יש הצעת חוק יחד עם אריאל קלנר שאנו מובילים שעסקים שנסגרו של מילואימניקים, יפצו אותם, גם אם זה מאוחר, כי זה מן הצדק. מילואימניק שעשה מעל 100 יום אין סיבה שהעסק שלו ייסגר כתוצאה מהמילואים.

כבוד היושב-ראש, אני יודע שהדיונים הללו מאוד חשובים, אבל חשוב להסתכל. יש דברים שאנו צריכים לקחת, לפצות עסקים קטנים כדי שהם יובילו את המשק הזה לצמיחה. שאר הדברים תדונו, זה דברים, עסקאות של מילאירדים שלא ישדדו את המשק מצד אחד ומצד שני שחברות פה יצליחו להרוויח ולא יברחו מהארץ. זה חשוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה.

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

יש שתי סוגיות כפי שאני מבינה על השולחן – מה קורה מעל יחס של 1 ל-19 והמסלול הירוק. אני רוצה רגע להתייחס ל-1 ל-19 כי זה הדיון שהגענו אליו יותר לעומק גם עכשיו. בדיון הקודם מה שהיה על השולחן לפי מיטב הבנתנו היה לדבר על מה קורה ביחס 1 ל-19 בהייטק. מה קורה מעל היחס הזה. כשדיברנו על האפשרות, ונאמר לפרוטוקול, ורשות המיסים אמרה לפרוטוקול בכפוף לפגיעה בהכנסות המדינה, שאם אנו מדברים פה על מפעל טכנולוגי ביחד עם מפעל טכנולוגי או מו"פ, כלומר ישראלית וישראלית, אנו יכולים את המיסוי של 1 ל-19 כי זה מצמצם את העלויות עד כדי 0, ושוב, תלוי אם אנו מניחים שאחרי שנה או שנתיים תהיה דחיית מסעד אין סוף כשאנחנו חושבים שהמדינה תפגוש את הכסף כי זה יעודד את העסקים. אני חושבת שנכון יהיה לומר שניקח את השבוע הקרוב כי נעשתה בדיקה שהיא רק ראשונית, ולבדוק באמת את המספרים כשאנחנו הולכים גם על החלופה הזאת של מעל 1 ל-19 כשמדברים על הייטק והייטק – ישראלית וישראלית, אנו חושבים שהמספרים יהיו הרבה-הרבה יותר נמוכים עד כדי לא משמעותיים, בטח אם אנו מתחילים לייצר את ההגבלות האלה. אולי כשמסתכלים על העסקה הכוללת שפותחת לכל המשק אפשר לדחות למאי אבל ההייטק צריך את זה עכשיו, והחברות הקטנות שאנו רוצים שיצילו צריכות את זה עכשיו ולא רואה סיבה שלא תוך שבוע ננסה לראות מה המספרים.

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

נעשה בדיקה קצת יותר מעמיקה. אולי הגזמנו במקום מסוים, באמת עשינו בדיקה ראשונית מהירה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש שתרחיב בעניין והאם בדקתם את הדברים האלה.

 << דובר_המשך >> עופר רז דרור: << דובר_המשך >>   

לעניין הדחייה המגולמת בהחזקת מניות, קודם כל יש להבין שזו דחייה משמעותית מאוד. אם נסתכל היום על השוק הישראלי, על ההחזקה במניות, על הרווח שנצבר פר שנה לעומת המס שאנו גובים, אפשר לראות שזה אחוזים בודדים ביותר של גבייה. לכן זה אומר שיש פה דחיית מס משמעותית. ככל שייכנסו למסלול הזה כספים, אובדן המס הוא משמעותי. דיברנו בחוץ שאולי כן יש פה התנהגות שתהיה דחיית מס מצומצמת. נבדוק את זה. נסתכל בנתונים - אולי הגזמנו בחלק מההנחות שלנו. מה שראינו במספרים, שהוצאנו היום, זה שיש לנו פה גביית מס באותן עסקאות פוטנציאליות בשנת 22' לבד – 25 מיליארד שקל. מתוך זה אפשר לראות מה זה 103 ומה זה 104 ומה זה עסקאות מזומן שאנחנו בעיקר חוששים מהן שעכשיו יתחילו להיכנס. כעת אנו בעבודה של לנסות להבין מי הרוכש, ומי כלומר חברת אם ומי בעלי המניות הסופיים, האם ישראליים או זרים. האם החברה הרוכשת היא נסחרת או לא – פרמטרים כאלה. זה דורש עוד בדיקות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

במסגרת הבדיקה הראשונית הבאת בחשבון את הפרמטרים האלה או עדיין לא?

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

קודם כל סוגית ישראלית או זרה עלתה פה לפני שעה בחוץ אז מן הסתם לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה יכול לבדוק את זה בכלל?

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

יכול לנסות. את החברה הרוכשת יש לנו אז צריך לראות איפה זה בדאטא בייס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה אחוזים אתה רוצה שהיא תהיה חברה ישראלית או חברה זרה? בשביל מה שהוא רוצה להביא שדווקא מעל 19%, אני רוצה לדעת כמה שם תרצה, איך תסתכל על חברה שהיא 50-50, 45-65.

 << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >>   

ההסתכלות תהיה לפי הזהות של החברה הרוכשת, האם היא תושבת ישראל או תושבת חוץ. לא על בלעות החברה הרוכשת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

השאלה האם נכון להסתכל על זה כך.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כל חברה ישראלית? זו לא הייתה הכוונה. גם חברה ישראלית וגם חברה טכנולוגית.

 << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >>   

אם אני מנטרל את העסקאות שעלו במערכת שעופר מדבר עליהן, את כל החברות תושבות חוץ שעשו רכישות ואת כל החברות שאינן טכנולוגיות, לזה אפשר לדעתי לפלח ולהגיע לעלות המדויקת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כדי לדעת איך לפלח את זה וכדי לומר על כמה מדובר, צריך לדעת קודם כל איך אתה מסתכל על חברה, למי אתה קורא חברה ישראלית, למי אתה קורא חברה זרה, לדעת באחוזים ואז להגיע למקום של הכסף של העלות. כרגע אתה זורק סכום של מיליארד שקל. אם אתה רוצה ללכת למודל מסוים אתה חייב לפלח את זה בצורה הנכונה ביותר.

 << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >>   

זה בדיוק מה שד"ר עופר ציין שנעשה שיח משותף יחד עם פורום חברות הצמיחה- -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה זמן תיקח לכם הבדיקה? 

 << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >>   

שבוע - ננסה לעמוד בזה.

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

רק אעיר, היות שזה לא נמצא בהסדרים המקוריים נכון לנהל את הדיונים האלה בנפרד כלומר אנחנו נבצע את הבדיקה גם יחד עם פורום חברות הצמיחה, גם עם הכלכלן מרשות המיסים, אבל את החקיקה עצמה- - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בוא נצביע על פיצול, הרב גפני. תקשיב - יש לך מצד ימין בחורצ'יק טוב בעל ניסיון עשיר. שאל אותו לפני זה האם לומר את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא מבין מה אתה אומר. נפצל את זה עכשיו.

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

או אתה חוזר בך או אתה אומר משהו חדש.

 << דובר_המשך >> צח בסול: << דובר_המשך >>   

בסדר, אני חוזר בי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תתייחסו לנקודות האחרות.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

למסלול הירוק יש לכם הערות?

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

במסלול הירוק מה שחשוב לנו נאמר, וזה הנושא שלא יתקע עסקאות ושייעשה כמה שיותר מהר. יש סוגית ההפסדים. הוא צריך להכניס את רוב העסקאות שאנו מתכוונים אליהם וקיבלנו אינדיקציה ורצון טוב של רשות המיסים לעשות את זה כך שהוא באמת יכניס את רוב העסקאות. ככל שזה יקרה הסכמנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

המסלול הירוק זה תת קבוצה בתוך רולינגים פרטניים כאמור. מן הסתם המסלול הירוק, שזה כמו טמפלט ג'נרי, שאפשר לרוץ עליו מהר מאוד, לא כל מיזוג של החלפת מניות ייכנס למסלול הירוק. יש כל מיני מגבלות, למשל גובה קיזוז ההפסדים כי הרעיון הוא גם לדעת על מה אתה שם את תשומת הלב, על מה לא, ואיזה דברים יותר סבירים ואיזה פחות. גם פה אנו בדרך המלך של להגיע איתם להסכמות,  שעיקר העסקאות כן ייכנס- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה תגיעו איתם להסכמות ורוב החברות ייכנסו?

 << דובר_המשך >> ערן כדורי: << דובר_המשך >>   

אחד הדברים שמטרידים אותנו זה העניין של גובה ההפסדים בחברה הנרכשת שלא יפגישו לנו הפסדים ביחד עם רווחים. המשמעות של זה שהרבה פעמים באותו מסלול ירוק יהיו מגבלות של כמה הפסדים יכולה להיות בחברה או כמה גובה הפסדים ביחס לגובה רכישה של מניות, כי בחברה הנרכשת יש גם IP – אנו מדברים על חברות הייטק - וגם יש הפסדים. מה היחס בין שווי הרכישה לגובה ההפסדים. יהיו מגבלות מסוימות. מה שיעמוד במגבלות ייכנס למסלול הירוק, ומה שלא יעמוד במגבלות יוכל לפנות גם לרולינג פרטני. מה שלא עומד במסלול הירוק – התשובה אינה שלילית אלא יפנה להחלטת מיסוי פרטנית .לעניין גובה ההפסדים, למשל, שזה אחת המגבלות, די נראה שאנו בהסכמה איתם של מה צריך להיות גובה ההפסדים, שמצד אחד מכניס את מרבית העסקאות כלומר גורם לביזנס לקרות, ומנד לא מכניס עסקאות שהן יותר מסוכנות שאנו רוצים עין כבדה או יותר מיומנות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מי מחליט שרוצים עין יותר כבדה או מיומנת?

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

המסלול הירוק יש בו תנאים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה כרשות המיסים. אבל אם הם רוצים לומר לך: גם לי יש דעה פה שאני רוצה עין יותר בוחנת. אתה לא יכול לקחת לעצמך רק את הצד שלך. אתה אומר: מסלול ירוק זה בסדר. מצד שני אתה אומר: אם אני חושב שכאן המסלול הירוק לא מתאים כי אני רוצה עין יותר בוחנת, אקח את זה להחלטת מנהל. הם אומרים לך - אני כחברה רוצה יותר בדק בית ולראות אצלי אם זה נכון או לא כדי להיות יותר רגוע – תן להם גם את האפשרות.

 << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >>   

מסלול ירוק זה לכולם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

במסלול ירוק אתה יכול להחליט שהוא לא עומד בקריטריון של מסלול ירוק. יכול להיות שגם אם עומד אבל יש פה עוד עין בוחנת.

 << דובר >> מיכאל אסולין: << דובר >>   

משקל של מסלול ירוק, רולינג פרטני, זהה. אותו משקל. אותה ודאות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם אני רוצה שהמשקל של עין בוחנת כביכול, גם יהיה זהה.

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

אענה לך מהניסיון. בגדול מה זה מסלול ירוק או החלטת מיסוי – זה סט של הצהרות שבא נישום ואומר, האם ההצהרות האלה מתקיימות, אז יחול הדין הבא. זה הסכם בין רשות המיסים לנישום. זה החלטה בהסכמה. הוא מצהיר הצהרות ואם הן מתקיימות - יחול. ככל שנישום למשל לא ירגיש נוח עם אחת ההצהרות שרשומות במסלול הירוק למשל, לא יידע להתחייב עליה או יגיד: אני רוצה להוסיף כי המסלול הירוק זה טופס מוכן מראש – יכול לפנות להחלטה פרטנית ולקיים דיון. רשום שם: אני חושב שזה מתקיים אך רוצה להסביר לכם את העובדות הבאות שלכן אני לא בטוח שההצהרה מתקיימת, כי למה הם ביקשו את אישור מנהל – כדי לא להגיע בין השאר לוויכוח מול פקיד השומה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מבין אותך. שמורה לו הזכות להחליט בעצמו אם רוצה החלטת מנהל?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

בכל מקרה נצטרך החלטת מנהל. בחוק כרגע זו לא תהיה בחירת החברה.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

תהיה בחירה בין מסלול ירוק לפרטני. זה לבחירת החברה.

 << דובר_המשך >> מיכל שריג-כדורי: << דובר_המשך >>   

המסלול לאן מגישים.

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

הפרטני זה החלטת מיסוי לכל דבר ועניין. הכנו טופס מוכן מארש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

החברה צריכה לפי מה שאתם אומרים לבקש את המסלול הירוק?

 << דובר_המשך >> ערן כדורי: << דובר_המשך >>   

כשחברה מגישה במערכת את הבקשה להחלטת מיסוי, אם היא פונה במסלול הירוק, היא מסמנת איקס במקום מסוים ומגישה טפסים, אם זה לא מסלול ירוק- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם לא מסמנת?

 << דובר_המשך >> ערן כדורי: << דובר_המשך >>   

אני חושב שאתה חייב לסמן. זה לא הסימון כמו הטפסים שאתה מגיש. אבל יש היסטוריה להתנהלות של השוק. פה המייצגים בוודאות יתמכו בי. מסלול ירוק קיים כיום והחלטות מיסוי פרטניות קיימות כיום ונמצאות במאות בשנה. זה עובד במי מנוחות ואבי יכול להגיע - עסקאות קורות, לא מעכבים עסקאות שלא יקרו. אין חיכוכים בנושא שאתם מעלים של סימון או בחירה בין מסלולים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם הולכים לשנות את זה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

לא. הולכים להוסיף עוד נדבך של מסלולים ירוקים לחקיקה הזו שזה בסדר. זו מחלקה שעובדת מצוין, וצריך לתת תשבחות כשצריך וגם כשחשוב וזה חוק של גזרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הישיבה מתחילה לשעמם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה עם התקציב? אנחנו יכולים להתחיל לדבר. מה עם חוק הגיוס?   

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא באת היום לוועדה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה שואל אותי למה לא באתי לוועדה? למה לא באת לצבא?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב שהבאת צלמים.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מי פה צלם שלי? לקום. ראית? אין לי צלמים. מה, אני אימפריית רשם כמוך?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

הנושא האחרון הוא של בעל מניות מהותי. נתנאל, תרחיב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> נתנאל יהונתן דוידי: << אורח >>   

אנו מדברים על מצב שבו יש בעלי מניות שמחזיקים בחברה ערב המיזוג. הם עונים להגדרה של בעלי מניות מהותיים ערב המיזוג, וכתוצאה מהמיזוג יוצאים מהגדרה של בעלי מניות מהותיים ואז לכאורה שיעור המס שחל על המניות הוא נמוך יותר לו העסקה הזו הייתה מתבצעת כעסקה חייבת. את הנושא הזה אנו רוצים לתת לו פתרון. הפתרון שהוסכם לגבי הנושא הזה, הוא המצב הבא: ככל שבעל המניות עונה על הגדרה של בעל מניות מהותי ערב המיזוג, הוא יישאר בעל מניות מהותי בתקופה של 12 חודשים לאחר המיזוג. כלומר בהנחה שמכר מניות במסגרת 12 חודשים לאחר המיזוג, שיעור המס שיחול עליו, בין אם מחזיק 5% או 10%, יהיה שיעור מס של בעל מניות מהותי. לאחר 12 חודשים ממועד המיזוג יחולו ההוראות של 104ח. אסביר בקצרה מה הן אומרות: אנו נקיים תחשיב לינארי ממועד הקמת החברה עד מועד המיזוג. זה שיעור המס שיחול על בעל המניות המהותי, וממועד המיזוג עד מועד מימוש המניות בפועל זה שיעור המס שיחול במועד המימוש בפועל, בין אם הוא בעל מניות מהותי או לא בעל מניות מהותי. זה הנושא של בעל מניות מהותי שאנו מעוניינים לסגור אותו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מסכימים למה שהוא אמר?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

זה תיקון שהם ביקשו כדי לסגור פרצה של תכנון מס שמביא למצב שבו לכאורה מישהו שהיה צריך לשלם מס לפי שיעור 30% - אני שם בצד מס יסף, ישלם 25% אחרי שינוי מבנה מהותי כזה של 1 ל-19. הנוסחה שהציע כאן מקובלת. סוג של לינארית כמו שאנו מכירים במיסוי מקרקעין וכו' וזה בסדר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כל הגורמים מסכימים לזה?

 << אורח >> נתנאל יהונתן דוידי: << אורח >>   

זו נוסחה שקיימת היום כלומר ב-104ח ביום המכירה אם העסקה היא חייבת, אנו ממסים אותה כבעל מניות מהותי ונשמר את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר? 

 << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >>   

כן. זה בסדר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חברות סטארט אפ התייחסתם?

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

כן. מעל 1 ל-19. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לדעתכם המקצועית, חשוב להעביר תקציב מדינה? רק מקצועי.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נאור שירי שאל בישיבה הקודמת לגבי החברות הגדולות. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

כבוד היו"ר, בהמשך לדבריי הבוקר, עוד נרצח עכשיו באבו גוש. עכשיו, עכשיו. יאללה.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

להתייחס לשתי הנקודות הראשונות שהעליתי, שהתייחס אליו כארים בפעם הקודמת אבל שיגיד מה התקדם מהבחינה הזו.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

אנו מסכימים להגדיל את שיעור המזומן שניתן לקבל במיזוג מ-40% ל-49%, ולגבי פיצולים או מסכימים להגדיל את יחסי הגודל בפיצול מ-1 ל-4 ל-1 ל-9. מדובר בשני תיקונים טכניים פשוטים שגם אנו וגם הלשכות מסכימות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז אתם בעד להגדיל את המזומן? כי בחוק אחר אתם נגד.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   
 
זה לא שטרות...

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בעצם אנו מחכים לבדיקה של לתוצאות הבדיקה של ד"ר רז. נסגור את הנוסחים בהתאם, לקראת הישיבה הבאה.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כל השינויים האלה, ההגדלה מ-1 ל-9 ל-1 ל-19 חלה על כל המשק. לא רק חברות הייטק.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אמרו את זה כל הזמן. 

 << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >>   

החידוד הוא שהמסלול הירוק שעליו דובר והעקרונות שהוצגו, המסלול הירוק שערן כדורי מרשות המיסים הציג – העקרונות שהוא ניסח הם להייטק.

 << אורח >> ערן כדורי: << אורח >>   

היום המסלול הירוק – זה בהסכמה אתכם - לחברות שהחברה רוכשת והנרכשת הן חברות הייטק כלומר זכאיות לחוק עידוד של מס הכנסה כלומר הן חברות הייטק ישראליות.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה גם וגם? לא הבנתי.

<< אורח >> כארים כנעאן: << אורח >>   

יהיה מסלול ירוק נוסף לחברות שאינן הייטק. יהיו שני מסלולים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה בסדר?

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כן, אם יש שני מסלולים כי עד 1 ל-19 כל המשק צריך להיות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תביאו נוסח לישיבה הבאה ותשובות. חשבתי שיהיו לכם תשובות היום.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

וגם אני מחכה לתשובה שלכם – רק מקצועי ולא פוליטי - על תקציב מדינה. כל מדינה. לאו דווקא מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין שאלה כזאת. אני אתן לו תשובה וכשאביא את התקציב לאישור.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני לא יצחק קרויזר. אני לא חייב להצביע אתכם. יודע שזה טרמינולוגיה חדשה. אני לא פרוקסי שלך. רק לסמוטריץ יש פרוקסי. אתה לא מקבל אותי למוסדות החינוך שלך כי אני מזרחי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה אתה נלחם על השאלות שלך? 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

על שאלה אחת נלחמת. שמעתי שיש דיון אגב קרויזר, על האוטובוסים. אתם לא מנסים להסתיר את זה אפילו. קרויזר הוא פרוקסי - מייד מקבל אוטובוסים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אין דיונים על לוחמי הגטאות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מתחיל לאבד את העשתונות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אין לך על מה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קרויזר לא הפסיק על האוטובוסים הצהובים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

התחננתי ללוחמי הגטאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הייתה התחייבות פה, ולדימיר, על 100 מיליון שקל. זה מועצות אזוריות.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה קרויזר, זה לא אני. אתה מתבלבל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי פה בוועדה – אני אביא את זה לדיון אם לא ייפתר, את הנושא של האוטובוסים הצהובים.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בסדר, אבל זה היה לפני שנתיים, גפני. אני חושב שצריך לדאוג להשוואת המדד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אחד הסעיפים מחר – זה-זה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל העיתוי חשוב.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך שיישאר בפרוטוקול הבדיחות.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אצלך שום דבר לא מקרי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

קרויזר דיבר על זה בליל התקציב של 23'. אני לא בא אליך בתלונות. הוא דיבר ע לזה לפני שנה וחצי כשהביאו את תקציב 23'-24' הראשון. מאז דבר לא קרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברתי עם האוצר על זה הרבה פעמים. 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

וצחקתי עליו הרבה פעמים, מודה. באופן מקרי לחלוטין או שלא היד הנעלמה, מה שנקרא, עכשיו יש דין ודברים אם קרויזר נשאר בכנסת, לא נשאר, סמוטריץ נכנס, לא נכנס, וקרויזר נורא חשוב לו האוטובוסים הצהובים. הפלא ופלא שברמת פירמידת הצרכים של מדינת ישראל, זה לא בראש סדר העדיפויות אך פתאום צץ לו דיון על האוטובוסים הצהובים שאני בעד אך פתאום בלי קשר לכלום קרויזר מקבל מה שהוא שנתיים מתחנן אליו בארבעה תקציבים שונים. אני תוהה אם כמו תקציב הגיוס ואופק חדש, שאתה מתעצבן כשאני אומר את צמד המילים, אין דבר מקרי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני משיב לך עכשיו. אתה יכול לומר שאיני אומר אמת.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

חלילה. אני לא חושד בכשרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק אומר לך את המציאות. זה הרגיז אותי, את כולנו, רק כל אחד מנקודת ראות שונה. משרד האוצר התחייבו פה – מדובר במועצות האזוריות שבאמת הנגישות שלי לעניין הזה היא חשובה. אני כמו כולכם חשבתי שלא בסדר שהאוצר משקר אותנו. על כמה דברים היה דבר כזה. ואז אמרתי, שאם לא יסתדר, קרויזר לא ביקש ממני את הדיון הזה.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הוא לא צריך לבקש. רק צריך להסכים להצביע עם הקואליציה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אשלים. אמרתי – אנחנו שמים הרבה סעיפים מחר – אם יש מקום לשים גם את זה – אני רוצה שהאוצר יבוא לכאן ויגיד מה עם ההתחייבות שלו. יש מועצות אזוריות, שהילדים אין להם הסעה לבית הספר. ביקשתי את הדיון הזה כמו שעשיתי את הדיון על אונר"א שביקשה חברת הכנסת מלינובסקי. הרבה סעיפים שאני מביא אותם לדיון לא קשורים לעניין. קשורים לזה שאני לא רוצה שנאור או אחרים יבואו ויגידו: אמרת, לא קיימת בסוף דיון והאוצר עושה מה שהוא רוצה. בסופו של דבר אעשה את הדיון שנראה קצת מגוחך אך לא תהיה ברירה על המוזיאון.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שמונה חודשים. ולא 120 מיליון. 3 מיליון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נושא התקציב לשאלתכם אינה קשורה לשום דבר אחר. אני רותח מזעם על זה שאין אופק חדש. יכול להיות שזה טעות מבחינתי ושהייתי צריך לקשור את זה אבל לא קושר.

 << אורח >> אבי נוימן: << אורח >>   

כיוון שסיימנו את הדיון הקודם ונציגי רשות המיסים עדיין פה, ונתבקשתי גם על ידי נציגות המגזר העסקי - זה לא קשור לדון הקודם במפעלים. יש התקנות של זיכוי משמרות במפעלים. אנחנו משוועים לזה גם מטעם התאחדות התעשיינים וגם נשיאות המגזר העסקי. אני יודע שתמיד קידמת את הארכת התוקף בשנים עברו ואנו מאוד רוצים שזה לא יקרה שוב במאי יוני השנה. רוצים את זה עכשיו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לי כבר כוח לעשות כל כך הרבה דיונים.

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

להבנתי שר האוצר החליט לקדם את ההארכה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא צריך לחתום.

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

מקווה שנפרסם בימים הקרובים להערות הציבור את הנוסח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

התקדמות. החליט להתקדם. לא לחתום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ישי, הנושא הזה לא שנוי במחלוקת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מסתבר שכן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. פנו אליי הרבה מאוד. לא רוצה שנקיים על זה דיון. אין צורך כי זה יהיה דיון לא יפה ולא נכון. מה שצריך זה שהשר יחתום. לא צריך לקדם. שיחתום על זה ולפרסם את זה. אנחנו נאשר את זה פה כמובן. תשתדל שזה יהיה מהר. 

 << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >>   

זה אמור להיות בימים הקרובים. 

 << דובר >> אורן בוטא: << דובר >>   

הרב גפני, אם נמשיך בזה, אני בטוח שחבריי יסכימו שנקדם את הדיון בפיצוי עסקים שירדו ב-40% בכלל הארץ כי אנשים מחכים ומשוועים לעזרה הזאת ושרדו עד עכשיו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>