פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים (זמנית)
03/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39
מישיבת ועדת הכספים (זמנית)
יום ראשון, ט' באייר התש"ף (03 במאי 2020), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
אחמד טיבי
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן


חברי הכנסת:
ניר ברקת
יוסף ג'בארין
היבא יזבק
עומר ינקלביץ'
אורלי פרומן
אוסאמה סעדי
שלמה קרעי
סמי אבו שחאדה


מוזמנים (באמצעים מקוונים): 
	עידו סופר
	–
	רפרנט השכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	שלומי יחיאב
	–
	יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, התאחדות הסטודנטים

	רון רובין
	–
	נשיא אוניברסיטת חיפה

	מיכל נוימן
	–
	מנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה





ייעוץ משפטי: 
שיר שפר

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה << נושא >> 


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום ראשון, ט' באייר התש"ף, 3 במאי 2020. הנושא הראשון על סדר היום: מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בשל התפשטות נגיף הקורונה. ביקשתי את הדיון הזה אחרי תקופה ארוכה שהיינו בדין ודברים גם עם המל"ג, גם עם משרד האוצר, סביב הנושא של שכר הלימודים לסטודנטים, סביב הבעיות שיש להם במעונות הסטודנטים. בחלק מהדברים היו התקדמויות. קצב ההתקדמות הוא לא משביע רצון. אני חושב שבהחלט לדיון הזה יש חשיבות. היה מעניין לשמוע את הצדדים, לשמוע מה הכוונות שלהם. נתחיל לפני זה עם הצעות לסדר של חברי הכנסת.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   


אני רוצה להעלות את נושא הפתיחה האפשרית של הגנים הפרטיים. אנחנו מדברים על שיקום המשק. כולנו מבינים שהסיבה העיקרית לכך שהפעוטות יחזרו לגנים היא כדי שההורים שלהם יוכלו ללכת למקומות העבודה. מדברים על בעלי הגנים הפרטיים, לא מדברים איתם. אני מציעה להכיר בגנים הפרטיים לא כחלק מעסקים או עסקים פרטיים, אלא להכיר בהם כמוסד חינוכי חיוני לשיקום המשק. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חד משמעית.      

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

צריך לשבת איתם בשולחן הדיונים. אני מזכירה, לגנים הפרטיים אין אבא ואימא במשרדי הממשלה. במעונות עוסק משרד העבודה והרווחה. חייבים לסגור איתם באופן מיידי. אם היעד הוא 10 במאי, חייבים היום, מחר לסגור איתם פיצוי על החודשיים האבודים ועל היערכות והנחיות לחודשים הקרובים. אני רוצה לומר משהו שנאמר בוועדה המקבילה על ידי נציג האוצר. אין לו בעיה להשית את התקציבים וסכומים נוספים על חשבון ההורים. לא יעלה על הדעת שהורים שמשלמים גם ככה 3,000 שקל, ישלמו עוד. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, או שתעשה דיון מיוחד באופן מיידי, או שתקרא לנציגי האוצר תוך כדי הדיונים היום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

    הנושא הבא, אורלי, הוא המשבר במערכת החינוך והחשיבות בחזרה לפעילות בהתמודדות עם המשבר הכלכלי כתוצאה מנגיף הקורונה. אנחנו בהחלט נדבר על העניין הזה שם.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לחזור על אותם נושאים שאנחנו דנים בהם בוועדה מזה חודשיים. לא הרבה זז, הכל מתנהל באיטיות, ואני מדברת על המענקים – פעימה שנייה. יש סכומים נמוכים שנותנים מענה קטן לעצמאיים. יש עצמאיים שבכלל לא מקבלים את המענק, זאת מבלי שהם מבינים מדוע הם לא מקבלים אותו. צריך לתת מענק אחד שיחולק לחמישה חודשים. צריך לתת את זמן הנשימה הזה, לראות איך משקמים את המשק מהנקודה הזאת. 

אני מפנה את הזרקור להפגנות נגד הבנקים. אנחנו רואים כאן תופעה של הפגנות שהולכת ומתרחבת נגד הבנקים. חברים, זה יגיע לנקודת פיצוץ. אנחנו יכולים למנוע את זה גם פה בוועדה. עודד, לא רק לדבר, אנחנו צריכים להתחיל לחשוף שיניים, להתחיל לראות את התכניות. הייתי מבקשת לכנס דיון עם נציגי הבנקים, לראות מה הם כן יכולים לעשות, לא מה חסר להם כל הזמן. בסוף זה עניין של רצון. צריך להציג תכנית לשנה הקרובה, כי הקורונה לא הולכת להיעלם לנו בשנה הקרובה. צריך לראות מה התכנית של האוצר, של הבנקים, איך רואים את זה מתקדם, ולהתחיל לפרסם את זה החוצה. 
 
 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני מצטרף לעניין של הגנים הפרטיים. אני רוצה להזכיר את הדיון שהיה לנו במליאה בקשר לתמיכה בעצמאיים. אני רוצה שיתקיים דיון בוועדה לגבי העסקים החדשים שאין להם איזה שהוא מענה. 

הייתי רוצה לשמוע אם לאוניברסיטאות ולמכללות היה חיסכון בהוצאות בתקופה הזאת, או שהם לא חסכו כסף כי הם שילמו את אותו חשמל, ארנונה, מים, ניקיון וכל מה שעולה להם כדי להחזיק את המבנים. 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

מערכת הבנקים אישרה לאנשים משכנתאות באחוזים מסוימים, בריביות מסוימות. אנשים על סמך זה חתמו חוזה, על סמך זה הלכו ורכשו דירה. הבנקים ביום בהיר אחד, אחרי שהיה לאנשים מסמך כתוב ביד של אישור עקרוני למשכנתא, העלו באופן משמעותי את הריביות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

	לעניין הזה התייחסו נציגי המפקח על הבנקים בדיון שקיימנו בשבוע שעבר. הם אמרו שלא יהיה כדבר הזה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

יש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם קיבלת לאחרונה פניות כאלו, אנא העבר אותן למנהל הוועדה על מנת שהוא יעביר אותן לפיקוח על הבנקים.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה. דבר נוסף זה שמעכבים אישורי הלוואות ואנשים מחכים המון זמן. הוועדה ביקשה להגביר את קצב כינוס הוועדות שיושבות כדי לאשר את ההלוואות. האם זה בוצע? האם יש יותר מיומיים בשבוע?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

קיימנו ישיבה ביום חמישי בבקשה של החשב הכללי לאשר הלוואה. הוגשה רביזיה על ידי כמעט כל חברי הכנסת של הוועדה סביב דברים שביקשנו מהחשב הכללי ומשרד האוצר - בעיקר נתונים, כולל חלוקה לענפים, כדי שנבין איזה ענפים הם בעייתיים, מה המכסות שניתנו לבנקים. ביקשנו לדעת מדוע לא מכניסים את הגופים המאגדים כדי שתהיה תחרות לבנקים במתן ההלוואות. ביקשנו גם לקבל תאריך לגבי הגדלת ערבות המדינה. כל הבקשות האלו טרם נענו על ידי משרד האוצר. אפילו את הנתונים עדיין לא שלחו. דיבר איתי מנכ"ל משרד האוצר וגם השר. אמרתי להם באופן הכי ברור: "חבר'ה, תביאו את הנתונים. אם תגידו שביום זה וזה יעלה לדיון הנושא של הקרן עם הערבות המוגדלת, אני מניח שחברי הכנסת יקבלו את זה ויסירו את הרביזיה". אי אפשר להמשיך ולנסות למרוח את כולם בכל מיני חומרים, לחשוב שזה יחליק ככה ונשכח את הנושא. כרגע אנשים לא יכולים לקחת הלוואות. עסקים שהם לא עסקים בסיכון אלא עסקים שעבדו עשרות שנים, התגלגלו, חיו עם מאזן שהוא מאוזן בסוף שנה, לא יכולים היום לקחת הלוואה של 100,000 שקל מהבנק, מהקרן של ערבות המדינה. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> 

אני מדברת על הרבה פחות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מופעלים לחצים מאוד כבדים סביב העניין הזה. אני בעד להגדיל את ערבות המדינה, לתת את היכולת להגדיל, אבל שזה גם יוכל להיות מנוצל. זה שנותנים שישה מיליארד שקל הלוואות למי שלא צריך זו לא חוכמה. אני אומר לכם, לא אחד ולא שני בעלי עסקים שדיברו איתי, אמרו לי: "ביקשנו את ההלוואה, קיבלנו, אנחנו לא חייבים". אלה שחייבים לא מקבלים, ובזה אנחנו צריכים לטפל.                  

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני מזכיר לכולנו שהיום התחילה השביתה של ראשי הרשויות הערביות והדרוזיות, מה שנקרא "חודש הזעם". יש מחר דיון בוועדת הכספים על המשבר בשלטון המקומי הערבי. 

  אחרי מאמצים שלנו ודיבור של חברי חבר הכנסת אחמד טיבי עם שר הפנים, שעות הסגר שהיו מ-18:00 עד 03:00 לפנות בוקר הן עכשיו מ-19:30 עד 03:00 לפנות בוקר. הסתובבתי בסוף השבוע בכמה ישובים ערביים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה רק ברשויות הערביות?  

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה בגלל חודש הרמדאן. הייתי מבקש, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון על השעות האלו עם המל"ל, עם האחראים על העניין הזה, כי העסקים לא מקבלים מענקים. החודש הזה הוא חודש חשוב מאוד מבחינה כלכלית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

    האם השר דרעי אישר לימודים בכיתות ז' עד י"ב במגזר הערבי כמו שהוא אישר במגזר החרדי?

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

הוא לא אישר את זה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה הולך לפי בקשה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

פורסם בסוף השבוע שבמגזר החרדי תלמידי כיתות ז' עד י"ב חוזרים ללימודים.  
     
 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 

במקום א' עד ג' במגזר הכללי.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא יכול להיות שכל העסקים וכל הישובים סגורים הרמטית. שוטרים, משמר הגבול מפטרלים בישובים, נותנים קנסות, אוכפים את זה באופן הרמטית. לא יכול להיות שהקניון של רמי לוי, שרחוק כמה מטרים מהסופרמרקטים בשכונת בית חנינא ושועפאט, פותח - והאחרים סגורים. העסקים קורסים. בדיר אל אסד, במג'ד אל כרום הכל סגור, האנשים הולכים לכרמל. לא ייתכן שהם גם לא מקבלים מענקים וגם לא נותנים להם לפתוח. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש לכם מחר דיון על זה.       

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

	מחר זה על הרשויות המקומיות הערביות.


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה בא ביחד.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה לא קשור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה נוגע גם ביכולת שלהם לשלם ארנונה בישובים. 

 << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

רציתי להצטרף לבקשה להלוואות לעסקים. הסתובבתי אתמול בעסקים בנצרת. נצרת היא עיר תיירותית. אני שומעת את הזעקה של בעלי העסקים שנפגעו שם באופן חמור בגלל שאין תיירות. אנחנו יודעים שלא תהיה תנועה תיירותית בתקופה הקרובה, לכן אני מבקשת שנתייחס לטיפול בעסקים ביישובים תיירותיים. 

אני מברכת על הטיפול בעניין ההלוואות בבנקים, זה נושא מאוד חשוב ועניין מכריע לאפשרות הקיום המתמשך של העסקים - במיוחד העסקים הקטנים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

	יש היענות כמעט מלאה של הציבור בכל הנוגע לשעות הסגר בחודש הרמדאן, שזה טוב, זה חשוב, זה שומר על הבריאות של כולם. חנויות האופנה והביגוד פתוחות בישובים היהודים וסגורות בישובים הערביים. צריך לשקול, ואני בדיבור גם עם משרד הפנים, פתיחה מבוקרת תחת הוראות קפדניות של משרד הבריאות, כדי לבלום את הקריסה הכלכלית של כולם. נקיים מחר דיון לגבי המשבר ברשויות הדרוזיות, לגבי המשבר ברשויות הערביות. 

	נושא נוסף שאני מקבל עליו המון פניות זה נושא ההסעות בתחום התיירות. חברות האוטובוסים ונהגי האוטובוסים פשוט קורסים. צריכה לצאת קריאה לבנקים לדחות את החזר ההלוואות בחצי שנה. אני מבקש שהוועדה תפנה לכל הבנקים כדי לדחות את החזר ההלוואה של העסקים הקטנים והעסקים הבינוניים, כדי למנוע את הקריסה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש הצעת חוק של חבר הכנסת קרעי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

הייתם חתומים עליה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

 שכולנו כמעט חתומים עליה ויש הסכמה לקדם אותה. חבר הכנסת ניסנקורן צריך לכנס את הוועדה לדיון על פטור מחובת הנחה. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

כבר קיבלנו אישור של שר האוצר.     
          
 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה אומרת ההצעה?


 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 

היא מאלצת לדחות עד חצי שנה תשלומי הלוואות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, בעניין חברות ההסעה אתה צודק. פניתי לאוצר על-מנת שתהיה אפשרות להעסיק את הנהגים אפילו שעתיים ביום. החברות לא יכולות לשלם לנהגים את מלוא המשכורת, חייבים לאפשר להם גמישות. הביטוח הלאומי רוצה את זה, ועדת הכספים רוצה את זה. אני לא מצליח להבין למה משרד האוצר תוקע את זה. זה במקום שנהגי ההסעות יקבלו דמי אבטלה בחל"ת.

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

החינוך המיוחד אמנם חזר ללימודים, אבל ההסעות לא חזרו. ההורים פשוט מתקשים להביא את הילדים למוסדות הלימוד. ממשרד הבריאות זה עובר לרשות המקומית, מהרשות המקומית זה חוזר לחינוך. נוצר פה איזה שהוא מעגל קסמים. יכול להיות שאם תצא איזו שהיא הוראה מכאן, יהיה איזה שהוא פתרון לבעיה המאוד פרובלמטית הזאת. ילדי החינוך המיוחד לא יכולים להישאר בבתים. אם הבעיה היא רק השינוע, חייבים למצוא לדבר הזה פתרון. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

חד משמעית. כל החזרה הזאת לא נעשתה בצורה מעודנת ומחושבת. עד היום בבוקר הרבה מאוד הורים, לא רק בחינוך המיוחד, לא ידעו אם כן שולחים, לא שולחים, איך שולחים, מתי באים. חודש וחצי הייתה אפשרות להתכונן לעניין הזה, להכין תכנית. הצלחנו לעשות מבצעים יותר מורכבים מהמבצע הזה. 

	אנחנו עוברים לנושא הדיון. אני מבקש מיושב-ראש התאחדות הסטודנטים, שלומי יחיאב, לפתוח בדברים שלו.

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

המשק לאט לאט מתחיל להתעורר ולחזור לעצמו, צווי משרד הבריאות לאט לאט מחזירים חלק מהפעילות האקדמית - אם זה מבחנים, עניינים, שזה דבר שאנחנו מברכים עליו מאוד, אבל בזמן שחלק מהמשק חוזר, המקומות שבהם הסטודנטים והצעירים במדינה עובדים, כמו מסעדות, פאבים, נמל תעופה, עדיין מושבתים. מדובר על בין 150,000 ל-200,000 סטודנטים שהיו ראשונים להיות מפוטרים וגם יהיו האחרונים לחזור לשוק התעסוקה. אם בעוד חודש יחזירו את המקומות האלה לעבוד, זה יהיה בדיוק בתקופת המבחנים שבה כל הסטודנטים גם ככה מורידים הילוך. עכשיו הסטודנטים יצטרכו לבחור בין עבודה למבחנים. בברוטו מדובר פה מעל חצי שנה שהסטודנטים יהיו ללא פרנסה. פעם אנשים שהגיעו ללמוד בהשכלה הגבוהה היו מגיעים עם כסף, אבל היום זה לא ככה. היום כל עם ישראל נמצא בהשכלה הגבוהה. 84% מהסטודנטים לפני משבר הקורונה עבדו כדי לממן את עצמם, לקחו הלוואות. כמעט 30% מהסטודנטים לוקחים הלוואות. ההוצאות הן יותר גדולות מההכנסות. אם בשנה רגילה יש גירעון של 10,000 לסטודנט, עכשיו עם הקורונה תהיה חצי שנה ללא תעסוקה. 

חלק לא קטן מהמוסדות עשו מהלכים תזרימיים וחלק מימוניים לטובת הסטודנטים. גם במוסדות שהעניקו את הפתרונות יש עדיין סטודנטים שלא מקבלים את הפתרונות. נוצרה מציאות שבה יש מוסדות במדינת ישראל שיש להם את היכולת לתת את  הפתרונות, יש מוסדות שלא. נוצר פה אי שוויון שמעמיק את הפערים האקדמיים. כל הרעיון הוא לייצר את המוביליות. האוכלוסייה שנפגעה פה היא לא רק מהשכבות החלשות, היא גם ממעמד הביניים, אנשים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה. אם לא תהיה אסטרטגיית יציאה, אם לא יהיה חילוץ נכון לסטודנטים ושילוב בשוק התעסוקה, תהיה בפני הסטודנטים הדילמה אם לפרוש, אם להקפיא את הלימודים, ואז כולנו נפסיד מזה. המדינה משקיעה עשרות אלפי שקלים בסטודנטים האלה. 

בהצעת האסטרטגיה ששמנו בפניכם יש שתי זוויות מרכזיות. הזווית הראשונה היא זווית החילוץ, הזווית השנייה היא חזרה לשוק העבודה. אנחנו בשיח מעל חודש עם הוועדה לתכנון ותקצוב, עם משרד האוצר. מדובר בגופים שצריכים להסתכל על כלל ההשכלה הגבוהה בישראל. יש פה השכלה אקדמית, יש פה השכלה טכנולוגית, יש פה מכללות להוראה, יש פה מוסדות מתוקצבים ומוסדות לא מתוקצבים. 350,000 סטודנטים נמצאים כרגע באתגר. כולם צריכים לקבל מענה שוויוני. אנחנו מדברים על מערך מענקים לאוכלוסיות שנפגעו. היינו מאוד רגישים לקופה הציבורית. אנחנו לא מבקשים שיצא שקל מקופת המדינה ומהמוסדות למקום שהוא לא צריך ללכת אליו. זיקקנו את האוכלוסיות, מיקדנו כדי לדעת מי נפגע. האוכלוסיות שנפגעו הן האוכלוסיות שפוטרו והוצאו לחל"ת, או סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית שהם מתחת לגיל 20 ולא זכאים לדמי ביטוח לאומי. דיברנו על מערך הלוואות ללא ריבית, שזה המערך המשלים. מדובר פה על חצי שנה לפחות ללא תעסוקה. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר אמרה שאנחנו הולכים להגדלת אבטלה. אנחנו מדברים על הגדלת קרן הסיוע כדי שתעזור לסטודנטים מהשכבות החלשות. אם מעמד הביניים, אם הדור הראשון להשכלה גבוהה נפגעו, גם הם צריכים את הסיוע. 

צריך לייצר גם פתרונות לסטודנטים במעונות. חלק מהמעונות במדינת ישראל נמצאים במסלולי BOT, הם מנוהלים על ידי חברות פרטיות. צריכים לראות מה המענים שאנחנו נותנים לזה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה הפתרון של המעונות? פנו אלינו הרבה סטודנטים שלא גרים עכשיו במעונות וממשיכים לדרוש מהם שכר מעונות, דיור מלא. מה אתם עושים?

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

בחלק מהמעונות אין אפילו אפשרות להשתחרר מהחוזים. אני נמצא בשכירות בשוק הפרטי. החוזה שלי, ההסדר שלי יותר נוח עם המשכיר מבחינת היכולת להשתחרר. 

בחודש האחרון אנחנו עובדים מול הנציגים של משרד האוצר. אנחנו לא הולכים להתפשר על חבילת הסיוע ועל הסטודנטים. אם אנחנו מתפשרים, זה אומר שיהיה סטודנט במדינת ישראל שהסיכוי שלו להצליח להתמודד, לא לפרוש מהתואר, הוא אחד, ויהיה סטודנט שלא יהיה לו סיכוי להתמודד. לא יהיה מצב כזה. אנחנו נכנסנו להשכלה הגבוהה כדי לייצר פה שוויון, כדי להגביר את השוויון במדינה. לכולם פה מגיעה ההזדמנות להשכלה גבוהה. אנחנו היינו מאוד מערכתיים ולא באנו ודיברנו על אזורי שכר לימוד, כי אנחנו מבינים כמה המוסדות עושים מאמצים, אבל בזווית הזאת אנחנו לא הולכים להתפשר. אנחנו נצא לשטח כדי שכל סטודנט וסטודנטית יקבלו את המענה המדויק.

 << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה הדרישות? מה המענה הנדרש?  
	           
 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

  כל הדרישות נמצאות אצלכם במסמך. דיברנו על ארבעה כלים מרכזיים במהלכי הסיוע. אני רוצה לדבר על הסוגיה של המענקים, כי היא זאת שמבליטה את האתגר ואת הייחודיות של הסטודנטים. כדי לקבל היום דמי אבטלה, צריך להיות חצי שנה בתקופת אכשרה. 18 חודשים זה אולי לא הרבה זמן, אבל לכמעט 50,000 סטודנטים אין את רשת הביטחון הזאת, הם כרגע ללא פרנסה וללא דמי ביטוח לאומי. אוכלוסייה נוספת, סטודנטים מהחברה הערבית ומהחברה החרדית מתחת לגיל 20 שלא זכאים בכלל לדמי ביטוח לאומי. אנחנו דייקנו מי האוכלוסיות האלו. בכל אחת מהאוכלוסיות דרשנו שיהיה מערך ראשון של מענק שיעזור להן להתמודד עם ההוצאות. עשינו סינונים על ידי כך שאמרנו שמי שגר בבית אצל ההורים לא יקבל כי יש לו יותר את התמיכה. גם את מי שנמצא בסוציו-אקונומי 8 ומעלה סיננו. הכסף יגיע רק למי שנפגע - זו הדרישה הערכית והמקצועית שלנו. 

גם דיברנו על מערך הלוואות ללא ריבית, על מעונות. אני שמח להגיד שיש במדינת ישראל 350,000 סטודנטים. זו לא רק קבוצת אליטה קטנה, זה עם ישראל. כשכל עם ישראל נמצא שם, אנחנו צריכים לדעת לדאוג גם לשכבות החלשות וגם למעמד הביניים.

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שלומי, יש לך מושג מה שיעור הסטודנטים שעבדו ונאלצו לצאת לחל"ת או פוטרו?

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

אנחנו מתבססים על מה שהלשכה התעסוקה מפרסמת, על ביטוח לאומי ועל סקרים פנימיים שאנחנו הפצנו. בתקופה רגילה ללא קורונה 84% מהסטודנטים עובדים, שזה משהו כמו מאתים ומשהו אלף סטודנטים. 


 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

45% יצאו לחל"ת. 

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

אם אנחנו מדברים גם על כאלה שפוטרו, גם על כאלה שיצאו לחל"ת, גם על כאלה שלא מקבלים את רשת ביטחון, מדובר על בין 50,000 ל-70,000 סטודנטים.                 

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

	חמור יותר מצבם של אלה שלא יצאו לחל"ת ולא הוזמנו למשמרות.

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

זאת נקודה מצוינת. יש סטודנטים שעובדים במלצרות שאפילו לא ענו להם לטלפון. אנחנו עובדים עם איגוד הברים, כדי לנסות להפעיל את הלחצים משם. איך אותם סטודנטים עובדים? הם עובדים עם תלוש שכר בסיסי, כאשר עליו יש את כל הסוגיה של הטיפים. בין הגילאים 20 ל-28 דמי האבטלה הם נמוכים ב-30%. לטווח הגילאים הזה אנחנו רוצים לייצר עוד איזה שהוא תגבור. גם את האוכלוסייה הזאת שמנו בתוך הקריטריונים ובתוך מערכי הסיוע, כדי שלא ייפלו בין הכיסאות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

	לפחות לפי מה שאני מבין, לא האריכו את ה-50 יום לבני 25 ומטה בנושא החל"ת. 

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

גילאי 20 עד 28 לא זכאים לחל"ת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איפה אתם עומדים מבחינת המעונות?

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

יש כ-25,000 מיטות במעונות, כאשר חלק מזה נמצא תחת אחריות המוסדות עצמם, חלק נמצא תחת מנגנוני BOT. חלק מהמוסדות באו לקראת הסטודנטים ונתנו אופציית יציאה ופריסה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

איזה אוניברסיטאות נתנו?         

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

עם חלק לא הגענו לפתרונות מלאים. בחלק אי אפשר להשתחרר היום מחוזים. יש לנו סטודנטים שלא יכולים להשתחרר מחוזים. באוניברסיטת בן-גוריון יצרו מהלך שמאפשר לסטודנטים להשתחרר מהחוזה החל מ-1 במאי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תתמקד בבעיות, תגיד באיזה מוסדות יש לכם בעיה.    

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

אנחנו רוצים שכל המוסדות יאפשרו לסטודנטים להשתחרר מהחוזה.


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה אומר שחלק מהמוסדות היו בסדר. תגיד לנו איפה לא היו בסדר.

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

אני אשלח פירוט.

 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

תודה על ההזדמנות להופיע בפני הוועדה. אנחנו אוהדים מאוד את הסטודנטים, אנחנו מזדהים עם המצוקה שלהם. אני מדבר בשם אוניברסיטת המחקר בלבד, לא בשם המכללות. 

כל האוניברסיטאות שהמעונות בבעלותן הגיעו להסדרים עם הסטודנטים על היציאה, על הקפאת החוזים עד שהם יחזרו. ישנם מוסדות שהם לא בעלי המעונות. באוניברסיטת תל-אביב, למשל, המעונות נמצאים בבעלות של חברה פרטית. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מה ההסדר שהגעתם אליו?          
 
 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

כל סטודנט שרוצה לצאת, רשאי לצאת.

 << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה הסדר יציאה, זה לא פתרון. 

 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

באשר לסיוע כלכלי לסטודנטים, אין אוניברסיטה שלא הקימה קרן סיוע לסטודנטים שלה. יש כאלה שנותנים הלוואות לטווח ארוך, יש כאלה שנותנים מענקים. אין מוסד אוניברסיטאי שלא הציע פתרון זמני - אולי לא בסכומים שצריך, אולי לא בהיקף שצריכים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

	אתה יכול להגיד את היקף הסכומים?

 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

אצלי במוסד הסכום הוא מעל שני מיליון שקל. באוניברסיטה העברית יש סכום של שלושה מיליון שקל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה סטודנטים נהנו מהקרן הזאת אצלך במוסד?

 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

למרות פרסום גדול שפרסמנו, רק כמה מאות הגישו בקשות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה נהנו?


 << אורח >> רון רובין: << אורח >> 

75%.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

הסוגיה המרכזית שבה עסקנו יחד עם המוסדות, יחד עם ות"ת והאגפים השונים במשרד האוצר, היא קודם כל להמשיך את המשך הסמסטר. נעשתה כאן עבודה מאוד מקיפה כדי שהסמסטר ימשיך. כרגע אנחנו מדברים על זה שהסמסטר ממשיך כרגיל. התכנית הרב שנתית כולל כל תכניות ההנגשה שלה לאוכלוסיות שלה ממשיכה כרגיל. לא הולך להיות עיכוב, או יהיה עיכוב מינורי מאוד בשנת הלימודים, שזה קריטי גם לסטודנטים, גם לשוק העבודה, גם למחקר. זה היה מרב המאמץ של כלל הגורמים. לשמחתנו הדבר הזה עובד נכון לעכשיו טוב, כולל למידה מקוונת.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

    זה עבד בכל המוסדות – גם במכללות וגם באוניברסיטאות?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

זה עובד טוב. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה קורה עם הסטאז' של עובדי ההוראה?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

אני לא מכיר שיש איזה שהן בעיות. סך הכל המערכת עובדת טוב מאוד. בימים הקרובים תותר גם הגעה פיזית של חלק מהסטודנטים למוסד עצמו. סטודנט שהוא בעל מוגבלות וסטודנט שלא מצליח לעקוב אחרי מערכי השיעור בזום וצריך עזרה פרטנית – יהיה אישור של הממשלה להגיע למוסד פיזית. הדבר הזה הולך לסייע לחלק גדול מהסטודנטים שמתקשים, הכל כדי למנוע נשירה. אנחנו לא צריכים את הוועדה, עם כל הכבוד, וגם לא את שלומי כדי שנעלה לראש סדר העדיפות שלנו את הסטודנטים. בסוף זאת העתודה של שוק העבודה. כל פעילות מערכת ההשכלה גבוהה מכוונת כדי שהסטודנטים יקבלו את מה שהם זקוקים לו, כדי שהם יקבלו את ההשכלה הכי טובה שיש.

יש קצת קושי בהיבט הכלכלי, ואני אסביר למה. אני מבין את התסכול של שלומי. סטודנט הוא גם אדם בפני עצמו. חלק מהסטודנטים מקבלים מענה דרך הכלים הרוחביים של המדינה – בין אם זה החל"ת, בין אם זה דמי אבטלה, בין אם זה - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תתייחס לנושא הזה של 50 יום חל"ת.      
    
 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

	למיטב ידיעתי, תקופת הזכאות כן הורחבה. סטודנטים מקבלים את המענה כהיותם פרטיים, ללא קשר להיותם סטודנטים. יש לנו גם את המוסדות שנותנים מערכי סיוע משלהם. כמו ששמעתם, הביקוש הוא לא כזה משמעותי. מעל ל-50% מהסטודנטים במדינת ישראל זכאים למלגה כספית. אנחנו יושבים יחד עם התאחדות הסטודנטים וות"ת פעמיים בשבוע, אנחנו מנסים לוודא שאין איזו שהיא אוכלוסייה שנמצאת בבעיה ולא מקבלת פתרון, שאין איזו נשירה מאסיבית. תאמינו לי, הדבר הזה הוא קריטי לנו. כמות הכסף שמושקעת במערכת ההשכלה הגבוהה והאנרגיה שמושקעת – אנחנו ממש לא מתכוונים שתהיה כאן איזו שהיא פגיעה בסטודנטים שתביא לנשירה. יש איזה שהם חיתוכים שצריך לעשות על בסיס נתונים סוציו-אקונומיים, כאשר העבודה הזאת טרם הושלמה. אנחנו בתוך התהליך הזה. כולנו מתחת לאלונקה - גם המוסדות, גם התאחדות הסטודנטים, גם ות"ת, גם אנחנו. אנחנו מנהלים מעקב אחר הנושא הזה.

<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

ביקשתי מהמ.מ.מ מחקר בנוגע להסדרי הסיוע לסטודנטים במעונות בתקופה של המשבר. יש את כל התשובות ואת ההסדרים פר כל מוסד אקדמי. ישנם מוסדות שמאפשרים לסטודנטים לצאת מחוזה המעונות ללא קנס, או מאפשרים דחייה של מועד התשלום, וישנם מוסדות רבים שלא מסייעים לסטודנטים בנושא הזה. משרד החינוך יכול להורות להם לבטל את הקנסות, כי יש איזה שהוא סידור בין אותם קבלנים שמנהלים את המעונות לבין משרד החינוך. שר החינוך צריך להטיל עליהם לעשות את אותם הסדרים שנעשו במעונות. מי שמעוניין לראות איזה הסדרים הגיע כל מוסד ומוסד, מוזמן לעיין במחקר שעשה ה-מ.מ.מ. אם יש מוסדות שכן הגיעו להסדר עם הסטודנטים, פשוט צריך לעשות את אותו הסדר עם אותם מעונות שנמצאים אצל קבלנים.

אם לא נטפל במשבר הזה בצורה שאנחנו חושבים שצריך לטפל בו, מה שיקרה זה שסטודנטים שבאים ממשפחות יציבות כלכלית ימשיכו ללמוד, ואילו סטודנטים שאין למשפחה שלהם דרך לתמוך בהם ינשרו מהלימודים וילכו לעבוד, ואז נחזור לפערים העצומים ששנים לקח למדינת ישראל לצמצם בין הפריפריה החברתית למרכז החברתי במדינה. שכר הממוצע של סטודנט הוא כ-4,640 בחודש, כאשר ההוצאות שלו בממוצע הן 5,470. הגירעון הממוצע לסטודנט הוא 10,000 שקל בשנה. איך אפשר היה להשלים את זה בזמן רגיל? הסטודנט לקח עוד עבודה ועוד עבודה ועוד עבודה. מה קורה כשהמשבר הנוכחי מציב את הסטודנטים תחת נטל כלכלי כפול של תשלום שכר לימוד והוצאות שוטפות? צריך לזכור שמרביתם נותרו ללא מקור פרנסה וללא זכאות לסיוע. 

קווי היציאה מהמשבר קלים ביותר. א', יצירת מענק סיוע ייעודי לסטודנטים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, ב', הקמת קרן הלוואות בערבות המדינה לכלל הסטודנטים ללא ריבית ופריסת החזרים בתשלום ובתנאים נוחים, וג', הגדלת קרן הסיוע לשנת תש"ף לטובת סיוע מיידי ודחוף לסטודנטים בשכבות סוציו אקונומיות חלשות. 

יש בעיה עם אותם סטודנטים שצריכים מעבדות וסטאז'. על זה המל"ג לא נתן תשובה, הוא עמד על הרגליים האחוריות שלו. סטודנטים להוראה, למשל, יכולים למצוא את עצמם עם שנה נוספת. אפשר להציע למשרד החינוך שבמצב בו מפצלים כיתות למספר ילדים קטן להסתייע באותם סטודנטים, להמיר מבחנים לעבודות. במאבק הגדול שהיה ב-2007 או ב-2008 המירו מבחנים לעבודות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

  הנושא של הסטודנטים הוא נושא חשוב לכל חברה - לא רק למאיון העליון, אלא למשפחות שעשו הכל כדי שהבן שלהם יגיע לאוניברסיטה. זה דבר מאתגר גם לסטודנט עצמו, גם למשפחה שלו שהוציאה המון כסף כדי שהבן שלה יוכל ללמוד, יוכל לשלם שכר לימוד ולשלם שכר דירה. יש כאלה שעובדים ומשלמים כדי לכסות על ההוצאות. שמעתי משלומי ש-45% מהסטודנטים שעובדים הוצאו לחל"ת. ההכנסה של סטודנט מהעבודה שלו, אדוני היושב-ראש, קטנה יותר מההוצאות החודשיות שלו. על המדינה לעשות הכל כדי שהסכם השכירות במעונות הסטודנטים ייפתר כך שהסטודנט לא ייפגע. 

יש בעיה עם דיור פרטי, ששם המדינה צריכה לתת מענק. מה הן הדרישות הבסיסיות שאנחנו צריכים להעלות כאן? אחת, פטור במעונות, שתיים, מענק למי שגר מחוץ למוסד האקדמי, ושלוש, להוריד את שכר הלימוד. בלימוד אונליין אתה לא משתמש במתקנים של האוניברסיטה, במעבדות וכדומה, לכן צריך להוריד את שכר הלימוד. העיקר זה הקמת קרן הלוואות לסיוע לסטודנטים. המגזר הזה של הסטודנטים הוא חשוב, הוא מכסה את כל החברה כאן במדינת ישראל. רבים מהם הם אנשים נזקקים שאנחנו חייבים לעמוד לצידם.

 << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> 

  אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על הסטודנטים כעל משאב אסטרטגי למדינת ישראל. הרי שם נמצאים היזמים, העובדים, הגרעין שיכול להוביל את המשק. אנחנו צריכים לתעדף את מי שנכנס להשכלה גבוהה במובן של לוודא שהוא מצליח לסיים את ההשכלה הגבוהה שלו ולצאת לשוק. אנחנו צריכים להסתכל על אותם סטודנטים שמתקשים בגלל המשבר לעבור את התקופה ולסיים את לימודיהם בהצלחה. לא שמעתי מתווה מהאוצר שמתייחס לאתגר הכפול עבורם: אחד, מי שנדרש למעונות או לשכירות בשביל לגור בסמוך לאוניברסיטה או למכללה שבה הוא לומד, ושניים, אותם סטודנטים שיצאו לחל"ת וההכנסה שלהם נפגעה. לא שמעתי תכנית כזאת. אני מצפה לשמוע תמהיל נכון של מענקים ואשראי לסטודנטים על מנת שיצלחו את התקופה הזאת. אסור לנו לוותר עליהם, זה העתיד של המדינה. אלה לא מספרים גדולים בהיקפים. כל סטודנט שלא יסיים את ההשכלה הגבוהה בגלל משבר הקורונה זה הפסד ענק למדינת ישראל. אנחנו צריכים למנוע הפסדים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משקיעים בחבר'ה האלה כדי שיעברו הלאה.

 << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ליבנו עם הסטודנטים. אנחנו כל הזמן מקבלים פניות מסטודנטים. לא שמעתי תשובות מנציג האוצר, לא שמעתי על סכומים שהושקעו בהשכלה הגבוהה. אני לא יודע אם משרד האוצר הקצה סכומים מסוימים בתקופה הזאת. 

בכל מה שקשור לדיור, בין אם במעונות, בין אם מחוץ למעונות, אני לא חושב שההחלטה הנכונה היא להתעלם מציבור הסטודנטים. מה ההיגיון? הסטודנטים לא מוחלשים? בוודאי שכן. הנתונים מדברים על כך ש-50% מהסטודנטים איבדו את מקום עבודתם. לגבי הדיור, חלק מהמוסדות כבר יזמו הורדה של 50% מהשכר במעונות. אני חושב שזה המינימום שאפשר לצפות בעניין שכר הדירה.

הדבר השני, שכר הלימוד. אני חושב שמתבקש שתהיה הורדה של שכר הלימוד ב-30%, ב-20%, כדי להתחשב במצוקה הכלכלית של הסטודנטים. זה בהחלט אפשרי והגיוני. 

הנושא השלישי, קרנות הסיוע. אמנם שמענו שיש יוזמות של מוסדות אקדמיים, אבל אני חייב להגיד לך, עודד, שאני מוטרד מחוסר השוויוניות. יש מוסדות שאולי פיננסית יכולים לסייע לסטודנטים, אבל יש מוסדות אחרים שאין להם את היכולת הזאת. צריך להיות מתווה אחיד שלדעתי עד עכשיו לא קיים.

הנושא הרביעי, סוגיית ההתאמות במבחנים לקראת סוף השנה. אין ספק שהמצב כרגע מחייב את המוסדות לעשות התאמות, להחליף מבחנים בעבודות, לצמצם את היקפי החומר לבחינות.  

דבר נוסף, אותם סטודנטים ערבים בני 18 עד 20 שאיבדו את מקור פרנסתם ולא זכאים לדמי אבטלה. אני חושב שזה מצב מאוד בעייתי, פוגעני. אני מקווה שהוועדה הזאת תצליח לעשות משהו בנושא.

 << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אנחנו רואים שהאוניברסיטאות לא באמת מספקות מענה הוגן שמאפשר לסטודנטים לנשום לרווחה. אנחנו שומעים את הזעקה היום יומית של הסטודנטים. ראינו שיותר מ-3,000 סטודנטים הצטרפו ליוזמה של עורך דין - - חייבים שיהיו הנחיות אחידות מהמל"ג לכלל האוניברסיטאות והמכללות, אי אפשר להתייחס באופן דיפרנציאלי ובאופן לא אחיד לסטודנטים. אנחנו אמנם מדברים על קבוצה אחידה, אבל רק בגלל שהם לומדים במקומות אחרים ושונים הם לא מקבלים את אותו יחס, הם לא מקבלים את אותן ההקלות. 

אני כן מצטרפת להצעה שיהיו הקלות ברורות בעניין של שכר הלימוד. העניין של המענקים לא מספק, הוא לא הוגן, כי הסטודנטים לא מגיעים בפועל ובאופן פיזי לאוניברסיטאות. צריך שתהיה הקלה בין 20% ל-30% בשכר הלימוד.

אנחנו יודעים שבאוניברסיטת תל אביב המעונות לא מופעלים על ידי האוניברסיטה, לכן יש מקום שהמל"ג יתערב, שמשרד החינוך יתערב. חייבים לתת יחס הוגן לכלל הסטודנטים. יש זעקה מתמשכת מהסטודנטים שחייבים לפתור. משרד האוצר לא מספק תשובות שמספקות את הסטודנטים.

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני מבינה ממנכ"לית המל"ג שיש כוונה לתקן את צו הבריאות בימים הקרובים בנוגע לסטודנטים עם קשיים בלמידה מקוונת, בנוגע לדחיית התשלומים ומתן הלוואות בריבית אפס אחוז.

הייתי שמחה אם היינו מחלקים את הדיון לנושא האקדמי ולנושא הכלכלי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הנושא האקדמי לא עולה פה לדיון, רק הנושא הכלכלי. יש ועדת חינוך שזה תפקידה.            
 

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

  יש לזה השלכות. האפקטיביות של האמירה כאן היא אפקטיביות משמעותית. האוניברסיטאות חייבות לייצר חלופות למבחנים. צריך להבין שיש נשים וגברים שמטופלים עדיין בילדים. בהנחה שאנחנו חוזרים בזמן הקרוב ללימודים, יש כאלה שלא יוכלו לחזור ללימודים. 

יש את הנושא של סגירת הפערים לסטודנטים החרדים, לסטודנטים הערבים, לסטודנטים שנמצאים באוכלוסיות הפריפריאליות. יש פה פערים שקשה להשלים אותם. אפילו בנושא של מחשבים, אינטרנט ותשתיות, שזה נושא שאנחנו לא מדברים עליו, הרבה סטודנטים מייצרים פער שאי אפשר אחר כך להשלים אותו. 

את שכר הדירה אנחנו צריכים לדרוש מהאוניברסיטאות שלא יגבו על התקופה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

   אני אשמח לדעת כמה סטודנטים שאין להם שום גישה לאינטרנט ושום גישה למחשב יכולים ללמוד בשגרה.

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

יש אולי מחשב, רק אין תשתיות. צריך לוודא שיתנו לסטודנטים הנחה בארנונה, חשמל, מים.  

עניין שלא עלה פה בכלל זה הנושא של הרב-קו. הם שילמו תחבורה ציבורית שהם לא משתמשים בה. או שצריך להאריך להם, או שצריך להחזיר להם את הכסף הזה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הנושא הזה חשוב מאוד. אנחנו מקבלים פניות מידי יום. כל חבריי פה מקבלים פניות מהסטודנטים ומהמשפחות שלהם. העלינו את הנושא הזה במליאה בנוכחותו של שר החינוך, חבר הכנסת פרץ. לאחר ששאלתי אותו על הנושא הזה, היועץ שלו התקשר אלי ומסר לי כמה נתונים לגבי קרנות הסיוע וההלוואות. אמרתי לו שהסטודנטים בשטח לא מרגישים את זה. עובדה שנשיא אוניברסיטת חיפה אמר שלמרות שהם פרסמו, רק מספר קטן הגיש בקשות לסיוע. ביקשתי ממנו לקיים פגישה עם נציגי משרד החינוך, עם המל"ג בנושא של הדיור ושל שכר הלימוד. אני חושב שהאוניברסיטאות, משרד החינוך וגם המל"ג צריכים לקבל החלטה לדחות את שכר הלימוד. הסטודנטים קיבלו במרץ ובאפריל דרישות תשלום מהאוניברסיטה. אם הם לא משלמים - יש קנסות, ואם מישהו מבטל הוראת קבע - יש קנסות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני בעניין הזה לא מסכים.      

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה מה ששמענו מהסטודנטים.  

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הדרך הנכונה היא להעניק מענקים או הלוואות עם גרייס של חצי שנה או שנה לסטודנטים, כי אחרת איפה שהוא יהיה חסר הכסף. בסוף זה יתגלגל למדינה. נכון הוא לתת את זריקת הכסף למי שמניע את הגלגל. מי שמניע את הגלגל מהבחינה הזאת אלה הסטודנטים שמשלמים את שכר הלימוד. תן להם מענק, תן להם הלוואה בתנאים של אפס אחוז ריבית עם גרייס של שנה. הרי בסוף את רוב שכר הלימוד רובם שילמו כי זה תפס אותנו במרץ. יש לי הרבה מאוד טענות לאוניברסיטאות, אבל דווקא במקרה הזה נכון הוא לבוא ולהגיד שהאוניברסיטה תמשיך לקבל את שכר הלימוד, נכון לתת את מלוא השירותים. איך ישלמו את שכר הלימוד? על ידי הלוואות ומענקים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זו גם העמדה שלי. רציתי שהסטודנטים שמקבלים עכשיו דרישות תשלום - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

 מאחר וועד ראשי האוניברסיטאות אמר שזה לא המצב, אני מבקש שככל שיש לך מקרים פרטניים - - 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לנו פניות מסטודנטים שלומדים לתואר שני באוניברסיטת חיפה, אני יכול להביא לך את השמות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לכל התארים השניים יש עוד תשלומים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הפתרון הוא מה שאמרת – קרן מענקים וקרן הלוואות. הדחייה לא פוטרת, היא רק דוחה את המשבר. 

אני חושב שהמחקר שהזמינה חברתי קטי שטרית מצביע על בעיה בעניין הדיור. חלק מהאוניברסיטאות נתנו 50%, חלק אמרו: אתם יכולים לצאת, רק אנחנו לא יכולים להבטיח שהמקום יישמר לכם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הפתרון פה חייב להיות רוחבי.          

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

  לכולנו מגיעות פניות של סטודנטים שסיימו - בין אם ברפואה, בין אם בסיעוד, בין אם בפרא-רפואי, בין אם עורכי דין שדחו להם את הבחינות במרץ ובאפריל. מאחר והחזירו היום תלמידים בכיתות א' עד ג' ותלמידים בכיתות י"א עד י"ב, קל וחומר את השכבה הזאת שכבר חצי שנה הפסידה. אני בקשר עם משרד הבריאות, אומרים לי שאוטוטו קובעים מועד לבחינה ברפואה - זה חוץ מהבחינה שקבועה לנובמבר שהיא ממילא קבועה. גם לסיעוד וגם לפרא-רפואי אני מבקש שמשרד הבריאות יקבע מועד בהקדם האפשרי, על מנת שהסטודנטים האלה ייגשו לבחינה, על-מנת שיקבלו את הרישיון שלהם וייכנסו למעגל התעסוקה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

צריך לחזק את המוסדות שכן מצאו פתרונות למעונות. יש רשימה מדויקת של מי שכן מצא פתרון.  
  
 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

  אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת סעדי בנוגע לכל הבחינות ברפואה, בנוגע לבחינות בפרא-רפואי, בנוגע לרישיונות ללשכת עורכי הדין, רואי החשבון. יש אלפים שהבחינות שלהם נדחו. הם אפילו לא קיבלו מועד חדש. הם צריכים להתכונן לבחינות האלו שהם עובדים חודשים כדי לעבור אותן. שיהיה להם לפחות מועד חדש, כדי שהם ידעו לפחות מתי יש בחינה, כדי שהם יתכוננו בהתאם. זה מה שיכניס אותם לשוק העבודה. זה אינטרס משותף של האוצר ושל כולנו. גם בחינות הקבלה השונות תקועות, אנשים לא יודעים מה הצעד הבא. לפחות שיהיה איזה שהוא תאריך, שהם ידעו שהיעד שלהם הוא x,y,z. האנשים האלה לא יודעים מה לעשות. יש אלפים שנדחו הבחינות שלהם, הם לא יודעים אם הם ייכנסו לאוניברסיטאות. יש הרבה מקצועות שבשביל להתקבל אליהם צריך לעשות את הפסיכומטרי בתאריך x ו-y. 



 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

אני חושבת שמגיע ציון לשבח למערכת ההשכלה הגבוהה, בין אם לאוניברסיטאות ובין אם למכללות, על התגייסות ומעבר בן לילה של כל הלמידה שהייתה בקמפוסים ללמידה מקוונת, כדי לא לפגוע בסטודנטים, כדי לדאוג שסמסטר ב' יסתיים. כמעט 100% של הלמידה עברה ומתנהלת כסדרה. אני לא מכירה עוד מגזר כזה שבן לילה עשה את ה-shift הזה. כמובן שיש בעיות. הצו שמתיר עריכת בחינות וחזרה הדרגתית לקמפוסים של קורסים שלא יכולים להינתן בלמידה מקוונת, כמו סדנאות, כמו מעבדות, כמו התנסות מעשית, קבוצות או כיתות תגבור לסטודנטים בעלי קשיים, סטודנטים עם בעיות למידה, עם בעיות של שפה - עבר, אם אני לא טועה, ביום חמישי. הצו השני שמסדיר את הנושא של החזרה לכיתות ולמעבדות בקבוצות קטנות נחתם ביום שישי. אנחנו מקבלים עכשיו את ההנחיות הפרטניות למוסדות. אני מעריכה שזה יהיה היום, מחר, או לכל המאוחר ביום שלישי. אני מזכירה לכולם, יש בחינות רישוי שהן לא באחריות המל"ג, הן באחריות הגופים השונים – אם זה לשכת עורכי הדין, אם זה משרד הבריאות. הצו נחתם על ידי מנכ"ל משרד הבריאות רק ביום חמישי בשבוע שעבר.  

הדבר השני הוא הנושא הכלכלי. סיפור המעונות הוא אכן סיפור מורכב. כמו שאתם יודעים, חלק מהמעונות הם מעונות של המוסדות, לכן המוסדות עשו פריסה של התשלומים, העמידו קרנות לטובת הסטודנטים. יש חלק שהם מעונות BOT, שאלה מעונות של יזמים פרטיים, מעונות של אנשים שלוקחים הלוואות כדי לבנות אותם. אותם יזמים מקבלים את הכסף חזרה משכר הדירה של הסטודנטים. אנחנו לא יכולים לבוא ליזמים פרטיים ולהגיד להם לא לגבות שכר מעונות. בכל מה שקשור למוסדות אני לא מכירה בעיות, אני לא מכירה סטודנטים שלא קיבלו מענה. אני יודעת שהמוסדות העמידו קרנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

 זה תמיד מדהים איך אתם לא מכירים אף פעם את הבעיות, רק חברי הכנסת מכירים את הבעיות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

שים לב גם לפערים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אין הסכם BOT שאין בו את הבאפרים שאומרים מה קורה במצבים כאלה. אם עשיתם כזה בלי באפר, אתם צריכים לבוא ליזם - הסכם BOT הוא הסכם ל-20,25 שנה - ולנהל איתו מו"מ כדי לפתור את הבעיה הזאת. זו האחריות שלכם. 

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

המל"ג הוא לא הגוף שמנהל מו"מ עם החברות ועם היזמים שבנו את המעונות. המוסדות להשכלה הגבוהה הם אלה שעושים את זה אל מול היזמים.       

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם לא נדרשים לאישור של המועצה להשכלה גבוהה ושל ות"ת כשהם הולכים להסכם כזה?

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

הם נדרשים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז אל תגלגלו. אתם לא יכולים להיות גם הצד שמאשר להם את ההסכמים האלה וגם להגיד שאין לכם יד ורגל  כשיש הסתבכות.  

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

אתם לא מצפים שהמוסדות להשכלה גבוהה או המועצה להשכלה גבוהה יממנו.        

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא אמרתי לממן, אמרתי שצריך למצוא את הפתרון. מיכל, את אומרת כרגע שזה בכלל לא בתחום האחריות שלך. יש הבדל בין להגיד שזה לא בתחום האחריות שלך לבין לממן. לא אמרתי לכם לממן, לא אמרתי לכם מה הפתרון, אמרתי לכם להיכנס לעניין הזה כחלק מהאחריות שלכם למצוא את הפתרון. האחריות למצוא פתרון היא להושיב את היזם, את המוסד האקדמי, את משרד האוצר יחד איתכם סביב אותו שולחן כדי למצוא את הפתרונות. זה לא נעשה.

 << דובר >> עומר ינקלביץ' (כחול לבן): << דובר >> 

התוצאה עלולה להיות שסטודנטים יפרשו.     

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

סטודנטים שביקשו לצאת מהמעונות, יצאו מהמעונות. נעשה כל מה שאפשר היה לעשות כדי לסייע להם בעניין הזה. יש סטודנטים שנשארו במעונות, יש סטודנטים שחוזרים למעונות. יש סטודנטים שמעדיפים לקיים את הלמידה הדיגיטלית והמקוונת מהמעונות, לא לשבת בבית ולעשות את זה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אבל אלה יוצאים מן הכלל. סטודנט באוניברסיטת חיפה משלם עבור שכר מעונות 960 שקל, ואילו סטודנט בבית ברל, ששם המעונות מנוהלים על ידי חברה פרטית, משלם 2,880. אותו יזם פרטי בבית ברל לא יכול לספוג את חודש אפריל? בחיפה כן ויתרו. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אגב, כולל זה שמאריכים לו את תקופת הזכאות בעוד שנה. יכול להיות שאם תאריכו לאותו יזם את החוזה ל-27 שנה במקום 25 שנה, הוא יגיד שהוא נותן את הפטור הזה לשלושה חודשים. את הפתרונות צריך לשבת ולגבש יחד. אנחנו לא אומרים לכם מה הפתרון. יושבים פה חברי כנסת מסיעות שונות, ממקומות שונים, ולכולם מגיעות פניות בעניין הזה. אי אפשר להגיד שאין בעיה.  

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

שמעתם את נשיא אוניברסיטת חיפה אומר שהם העמידו הלוואות עם אפשרויות לפריסת תשלומים, רק שכמות הסטודנטים שהשתמשו בסיוע הזה לא הייתה גדולה. כל המוסדות העמידו את עצמם לטובת העניין, פתחו את שעריהם כדי שסטודנטים יוכלו לפנות. אנחנו יודעים שסטודנטים מקבלים מענה. אני אשמח לקבל מידע על מקרים פרטניים שלא מקבלים מענה. אני יודעת שהמוסדות ישמחו מאוד לתת להם מענה. בשיח עם שלומי נאמר לו - יושבת פה דבורה מרגוליס שמרכזת את ועד ראשי האוניברסיטאות - שכל מקרה של סטודנט שלא מקבל מענה יופנה אלי. ברוך מרזן עומד מול המעונות, נותן מענה פרטני לסטודנטים.

 << אורח >> שלומי יחיאב: << אורח >> 

   מיכל, אם אמרת שפנית אלי, תגידי גם מה אני הגבתי לך. אני מייצג 350,000 סטודנטים במדינת ישראל שחלקם הם לא תחת האחריות של ועד ראשי האוניברסיטאות. יש אוניברסיטאות שלא נמצאות שם, יש מכללות פרטיות שהן בכלל לא בכל ה"פול" הזה, יש הנדסאים. אנחנו לא יכולים להסתכל על מקרה פרטני של כל אחד. יש משבר שפוקד את מדינת ישראל, לכן הפתרונות חייבים להיות רוחביים.

 << אורח >> מיכל נוימן: << אורח >> 

אני יכולה לענות על מערכת ההשכלה הגבוהה. גם המוסדות הפרטיים נמצאים תחת המל"ג, רק שאין עליהם רגולציה של שכר הלימוד ושכר המעונות. לגבי המוסדות הלא מתוקצבים - ככל שאנחנו יודעים מיו"ר ועד המוסדות, אין קריסה. אנחנו מדברים על חודש וחצי, מאז אמצע מרץ. אנחנו לא מכירים כאילו יש קטסטרופה בתוך 300,000 הסטודנטים. 

אני רוצה לומר משהו לגבי שכר הלימוד. הדרישה להורדה של שכר הלימוד היא דרישה לא רלוונטית, כיוון שהסטודנטים מקבלים את כל תכנית הלימודים באופן מלא והסמסטר אמור להסתיים. הם לא אמורים להיפגע. המוסדות השקיעו הרבה מאוד כסף במעבר ללמידה דיגיטלית - רוחב פס, תשתית טכנולוגית שלא הייתה קיימת. צריך להבין שאין כאן חיסכון. זה לא שהקמפוסים נסגרו ועכשיו לא משלמים חשמל ולא משלמים מים. 

פורום הסטודנטים נעמד לטובת הסטודנטים. הוא לא עושה שום דבר חוץ מאשר לתת מענה לסטודנטים בימים האלה.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

יישר כוח גדול להתאחדות הסטודנטים, לך שלומי. זו לא פעם ראשונה שאתה מציג בפנינו וגם בוועדות אחרות מסמך עמדות כמו שצריך. יישר כוח על העבודה הרצינית והמקצועית.

אני רוצה לחזק את החשיבות של הטיפול בסטודנטים אל מול החשיבה על החברה הישראלית שלנו, אל מול החשיבה על שוק העבודה. צריך להבין שזה לא רק לכאן ועכשיו. זה לכאן ועכשיו רק כדי שמחר הסטודנטים האלה יצאו לשוק העבודה כמו שצריך והחברה הישראלית תצא נשכרת.

מפריע לי בדיון הזה שאין נתונים מספריים על מה מדובר, בכמה מדובר, כמה כסף צריך כדי לחזק, כמה מלגות, כמה קרנות. האם יש יעד בכל אוניברסיטה ובכל מכללה, כשזה לא משנה אם היא ציבורית או פרטית, והאם יש יעד למשרד האוצר ולמל"ג לא לתת לאף סטודנט לנשור? אם זה יהיה היעד, אז יוקם בכל מוסד אקדמי קבינט לסטודנטים שיעשה שמיניות באוויר עבור כל אחד מהסטודנטים. אז אנחנו גם לא נקבל את התלונות. אני מבקשת להעמיד יעד של מניעת נשירה של סטודנטים בשנת הלימודים הנוכחית.

535,000 נשים איבדו את עבודתן בתקופת הקורונה, 116,000 יותר מאשר גברים. בתוך הנשים האלו יש הרבה מאוד סטודנטיות שתהיינה אחרונות לחזור ללימודים סדירים כי הן תשארנה בבית עם הפעוטות. 

עידו, כשאתם אומרים "אנחנו מטפלים", אני מודאגת. כשאתה מדבר עם הציבור, עם נקודות הקצה, אתה רואה שלא הגיע אליהם כסף. לא סיכמתם עם המעונות, לא סיכמתם עם הגנים הפרטיים, ולכן אני גם מודאגת בהקשר של הסטודנטים וההשכלה הגבוהה.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

     סוגיית הביקורת הזאת חשובה. מכיוון שאנחנו נמצאים כאן במשבר יהיו כאלה שייפגעו. אנחנו מסכימים עם הוועדה על כך שהסטודנטים הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל. ככה אנחנו מתכוונים לנהוג בהם וגם נהגנו בעבר. כפי שנאמר, יש כאן בסוף סוגיה של מיקוד הסיוע באיפה שיש בעיה. אני מודה ומתוודה שעם כל הישיבות שעשינו אנחנו עדיין לא הצלחנו לזקק יחד עם התאחדות הסטודנטים, יחד עם המוסדות ויחד עם ות"ת איפה יש את החורים האלה, מה הכלים הרלוונטיים להפעלה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יש כאן שלושה נושאים שעומדים על הפרק: האחד זה קרן הלוואות מסובסדת, השני זה קרן מענקים שבוודאי תהיה מיועדת לאוכלוסיות במצבים היותר בעייתיים, והשלישי זה פתרון רוחבי למעונות, כולל התערבות מול זכייני ה-BOT. מה היעדים שלכם בכל אחת מהנקודות האלו, אם יש בכלל? מה היעד שלכם לפתור את הבעיה? המשבר הזה התחיל מאמצע מרץ. כרגע אנחנו נמצאים ב-3 במאי. מה היעד שלכם, או שאתם אומרים "אין בעיה מבחינתנו"?    

 << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> 

קרן הלוואות ומענקים פותרת את הבעיה.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

לגבי סוגיות של BOT, התערבות של המדינה בחוזה בין שני גורמים זאת סוגיה שהיא מורכבת, זאת סוגיה שאם אפשר להימנע ממנה הדבר הזה עדיף. כרגע אנחנו מבינים שיש שיח והדברים האלה נפתרים ברובם דרך המוסדות. לגבי BOT אנחנו בוחנים מה נכון לעשות. למדינה אין איזמל, יש לה פטיש או כלים אחרים. זאת סוגיה שהיא מורכבת. אנחנו גם לא רוצים להרתיע יזמים מלעשות פעילויות נוספות כאלו. אנחנו בוחנים מה אפשר לעשות שם כדי שהסטודנטים יקבלו מענה. אין כרגע פתרון לסוגיה הזאת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

האם קיימתם בעניין הזה ישיבה עם המל"ג ומוסדות אקדמיים רלוונטיים? הרי בסוף אין לך 100 יזמים כאלה, יש לך סדר גודל של בודדים. 

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

  אתה צודק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני יודע גם שהאוצר היה מעורב במכרזים האלה.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

העדיפות הראשונה היא שהמוסד והיזם יוכלו להגיע להסדר ביניהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוא נדבר עכשיו על קרן ההלוואות. 

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

מה זה קרן ההלוואות?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

האם נשקל העניין מול החשב הכללי, העניין של הלוואות בערבות מדינה לסטודנטים?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

מרבית המוסדות מפעילים מערכים של הלוואות ללא ריבית לסטודנטים. למיטב ידיעתנו הדבר הזה לא מוצה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוא תספר לי מה היקף ההלוואות שהועמדו, כמה נוצל או לא נוצל. האם אתם שוקלים להקים קרן הלוואות? אתה אומר שלמיטב ידיעתך יש וזה לא מוצה. אם למיטב ידיעתכם יש ולא מוצה, אמור לי כמה יש וכמה מוצה עד עכשיו.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

	יש קרן סיוע לסטודנטים שמעניקה מענקים בשלוש דרגות שונות. חולקו 120 מיליון שקלים לסטודנטים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אפרופו משבר הקורונה?  
      
 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

ללא קשר למשבר הקורונה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני שואל אותך על משבר הקורונה.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

כמובן שהדברים הולכים אחד עם השני. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה מסכים איתי שמי שלקח מענק והלוואה כי היה לו מצב קשה לפני הקורונה, מצבו הוחמר עם הקורונה?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

זאת אחת הנקודות שאנחנו מתמקדים בה, הסוגיה הסוציו אקונומית. אתה מבין שכרגע לבוא ולעשות חיתוך סוציו אקונומי על בסיס נתונים של סטודנטים – מדובר כאן על סוגיה מורכבת שתיקח הרבה מאוד זמן. אנחנו מחפשים לבוא ולראות איך אפשר לתת מענה מהיר למי שצריך. כל מוסד מפעיל מערכים נפרדים. מהדיווחים שאנחנו מכירים, אין כרגע מיצוי של המערכים האלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אמור את הנתונים לוועדה. 

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

אני לא מתכוון לעבור מוסד-מוסד. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא ביקשתי ממך לעבור מוסד-מוסד, ביקשתי ממך להגיד באופן כללי. אתם אמורים לראות את התמונה הכוללת: כלל מערכי הסיוע של קרנות ההלוואות לסטודנטים היא x כסף, מתוכם נוצל y. אתה יודע להגיד את הסכומים?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

כל מוסד מפעיל מערך. אתה יכול לשאול את התאחדות הסטודנטים אם הם מכירים נתונים אחרים. למיטב ידיעתי התשובה היא לא, אין עדיין מיצוי של ההלוואות הקיימות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למיטב ידיעתכם אין בעיות.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

זה לא שאין בעיות. אמרתי בצורה מאוד ברורה, הסטודנטים מהווים נכס אסטרטגי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

	לא ביקשתי שמשרד האוצר יבוא לפה כדי לספר לנו שהסטודנטים הם נכס אסטרטגי, כי את זה אנחנו יודעים בלעדיכם.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

את קבלת ההחלטות עושים על בסיס נתונים, לא על בסיס תחושות בטן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אמור את הנתונים לוועדה.

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

העבודה הזאת טרם מוצתה. זו עבודה משותפת שלנו עם ות"ת ועם התאחדות הסטודנטים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה המועד לסיום העבודה?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

	כרגע אנחנו תלויים בנתונים שהתאחדות הסטודנטים צריכה לספק לנו. אנחנו מקווים שתוך שבועיים נסיים את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יו"ר התאחדות הסטודנטים, איזה נתונים אתם צריכים לספק לאוצר שעדיין לא סיפקתם?
  
 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

בוא אני אעשה לך סדר, אני אגיד לך איפה הבעיה. אם 84% מתוך 350,000 סטודנטים עבדו ובתקופת המשבר 48% מתוכם יצאו לחל"ת, אז יש בין 20,000 ל-50,000 סטודנטים שמהווים אוכלוסייה שאולי מצויה באיזו שהיא בעיה ושם צריך לזקק את הסוגיות הסוציו אקונומיות. זה לא מסתדר עם אמירה שצריך לסייע ל-200,000 סטודנטים שנמצאים בבעיה. הפער בין שני הדברים האלה הוא פער שאנחנו צריכים לדייק אותו.

 << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

זה כולל את המכללות הפרטיות?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

למי שמצוי במצב סוציו אקונומי נמוך ולמי שנמצא בבעיה אנחנו נמצא את הדרך לסייע.      

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

  זה כולל את המוסדות הלא מתוקצבים?

 << אורח >> עידו סופר: << אורח >> 

כן. הקרן לסיוע לסטודנטים מתעסקת במוסדות המתוקצבים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא קיבלנו נתונים. נראה שמשרד האוצר עצמו לא יודע להגיד את הנתונים. למיטב ידיעתם אין בעיה, למיטב ידיעתנו יש בעיה. כדי שלא נתעסק במיטב ידיעת האוצר, במיטב ידיעת חברי הכנסת ובמיטב ידיעת התאחדות הסטודנטים, ראוי היה שהאוצר, שבידיו אמורים להיות הנתונים, יגיד מה הם הנתונים שהם למיטב ידיעתו. בידנו יש פניות מכל קצות הקשת של החברה הישראלית – מהמגזר הערבי ועד המגזר החרדי. 

אני מבקש שלושה דברים מהאוצר. אחד, כמה כסף הועמד לטובת הסטודנטים במשבר הקורונה  וכמה מתוכו נוצל בהלוואות ובמענקים, ככל שיש כאלה. אפשר לעשות את זה בחלוקה כמה זה מהאוצר וכמה זה מהמוסדות, כי אני מסכים עם חבר הכנסת ג'בארין, לא לכל המוסדות יש את המסוגלות להעמיד את התנאים האלה. שניים, אנחנו גם נבקש קרן הלוואות מסובסדת לסטודנטים בתנאים שנותנים גרייס של לפחות חצי שנה ופריסה ארוכת טווח על שכר הלימוד וגם קרן מענקים לאוכלוסיות שהן חלשות יותר שההלוואות לגביהן לא יוכלו לסייע.

 << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> 

  גרייס לתקופת הלימודים, לא לשנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אני מקבל. אני אשמח לנהל איתם את הוויכוח על גרייס בין שנה לשלוש שנים. שלוש, נבקש גיבוש פתרון רוחבי לנושא מעונות הסטודנטים, וזה רק אחרי שבאתם בשיג ושיח גם עם הזכיינים. זאת בדיוק התקופה, אלו התקופות שעושים עסקאות חבילה. אלו גם התקופות שהממשלה באה בשיג ושיח עם העסקים. צריך להביא את הזכיינים, צריך להביא את המוסדות לשולחן אחד באוצר, כדי להחליט מה עושים, איך פותרים את הבעיה הזאת. צריך שהפתרון יהיה רוחבי, לא נתון לרצונו הטוב של אדם כזה או אחר. עד יום שלישי תעבירו את זה לוועדה, כדי שביום רביעי נוכל לדווח.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:47. << סיום >>