פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה 10/02/2025 21/06/2025 11:33 מושב שלישי פרוטוקול מס' 40 מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> תעסוקת צעירים באזורי הצפון והדרום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר מוזמנים: אורטל מקונן – מנהלת תחום צעירים ויוצאי אתיופיה, מינהל אוכלוסיות, משרד העבודה משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה ואיל כיוף – מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות אודל ישר – מנהלת תחום תשתיות ציבוריות, משרד התיירות אסף הראתי – יועץ תעסוקה לאגף חיימ"ש, משרד הביטחון שמעון וייס – מנהל תחום בכיר צעירים, המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אלינה מילקין קזקביץ – מנהל אגף מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי עמי צדיק – מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ממ"מ תמר הרן – ראש תחום חינוך הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים מתן דודיאן – ליווי עסקים, תיירות ורכז קהילה, מועצה מקומית שלומי עלמה ארליך – מקדמת מדיניות, פורום ארלוזרוב יוסף אבי יאיר אנגל – סבו של החטוף המשוחרר אופיר אנגל, משפחות החטופים מוזמנים באמצעים מקוונים: ניסים בן דוד – מנהל מחלקת צעירים בעיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי אלי חביב – מנהל מחלקת צעירים בעיריית עכו, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תעסוקת צעירים באזורי הצפון והדרום << נושא >> << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בוקר טוב באמת לכולם, היום י"ב בשבט התשפ"ה, 10 בפברואר 2025. מילה לפני שאנחנו שומעים את משפחות החטופים, במוצאי שבת כן חזרו אלינו בשבת שלושה חטופים, אני חושב אפרופו מורשת שאנחנו מדברים כולם מדברים שואה שואה, כשרואים פה את מה שחוו בנינו ובנותינו בשבעה באוקטובר מאז עד עכשיו 493 ימים כבר חווים, אנחנו רואים איך הם חזרו בשבת תת תזונה, באמת לא יודע לראות יוצא מהרכב את בן עמי ככה תופסים אותו ביד אתה רואה כאילו אין איפה לתפוס אותו בכלל, הצורה ובאמת הסיפורים שאנחנו שומעים מרגע לרגע מה הם חוו ומה הם עברו שם מצמרר לא נותן לנו לישון, דווקא בגלל שהם חוזרים אנחנו מבינים מה קרה שם וכמה באמת חשוב להחזיר את כולם וכמה שיותר מהר. אני אומר עוד פעם: אנחנו כש"ס כמפלגה ואני גם ברמה האישית משתדל לעשות בכל פורום בכל מקום בכל מה שאפשר לדבר ולעשות בשביל שיחזרו כמה שיותר מהר, אני אומר שאנחנו גם עושים תפילות אמרתי את זה ויש לי עד עכשיו בכיס את התפילה, פרק תהילים שלקחתי אימצתי חטוף ואני היום מתפלל על כולם הלאה שבאמת יחזרו במהרה כמה שיותר מהר. אני מקווה שמקבלי ההחלטות שעושים הכל הקדוש ברוך הוא ייתן להם את התבונה ואת הדרך הנכונה ויכנסו גם בליבותיהן של המתווכות, בסוף אנחנו רק מבינים עד כמה האויב הזה הוא אכזר מאוד כשרואים את הצורה שהם מחזירים למרות כל המלחמות שנלחמים בהם שזה יהיה בצורה הכי נאותה, אתה רואה שמפעם לפעם הם ממשיכים הם לא מפסיקים מבינים ורואים את הרוע, כמה גם שהם מסתירים את כל הפנים שלהם אתה בכל אופן אבל אתה רואה אתה רואה את הרוע אתה שומע וחש, לכן אני אומר שהקדוש ברוך הוא ייתן להם את הכוח להכניס בליבותיהם של האכזרים האלו שיחזירו לנו את כל בנינו ובנותינו, החיים ושאינם חיים כמה שיותר מהר לארץ הקודש לאדמת ישראל, לאדמה שממנה הם נחטפו לצערנו. כמו שבכל ועדה אנחנו מתחילים גם בוועדה הזאת אנחנו נתחיל עם המשפחות, אנחנו רואים מול עינינו את התמונות של היקרים האלו שחזרו, אתה רואה איך הם הלכו ואיך הם חזרו אין שואה מזה אין שואה מזה, אז אנחנו באמת מאחלים להם באמת שיבריאו כמה שיותר מהר בגוף והנפש וגם משפחותיהם שהן עוטפות אותם יישר כוח גדול להם באמת לכלל ישראל באמת, כל העם הזה שחיכה וכל העם שעוטף באמת הזדמנות להגיד תודה רבה לכולם ואנחנו מקווים שבמהרה עם הלחץ של כולם שכל העולם כולו שרואה עכשיו, ראה תמיד אבל רואה עכשיו ביתר שאת מבין מה קורה שמם, שכולם יפעלו ויעשו הכל בשביל להחזיר את כולם כמה שיותר מהר. בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 493 ימים ולילות של גיהינום ועדיין 76 ישראלים חיים או מתים בידיים הרצחניות של הארגון שגדל וצמח במשך שנים ללא פיקוח בזכותם של מר הפקרה חבריו וממשלת קטאר, בשבת עברתי טראומה לא פשוטה כשראיתי את אלי שרעבי חוזר מהתופת, נזכרתי בצילומים של אבי זכרונו לברכה שחזר בדיוק לפני 80 שנה מהגיהינום אחרי שהצליח להרוג עם שני חבריו את שומריהם הנאצים בצעדת המוות ולהתחבר לאמריקאים בפלוסמבורג גרמניה ומשם חזרה להולנד מהמקום שבו נתפס שנתיים וחצי קודם לכן, התמונה של אלי כל כך דומה לזו של אבי מאותם ימים, אין דרך לתאר מצב זה אלא כשואה שנייה, תמונת המוזלמן של אבי וצילומי המוזלמן של אלי שרעבי שוברות את הלב. עברו כמה שעות מהמראות הקשים בטלוויזיה או אז שמעתי את מר הפקרה ממקום שבתו במלון המפואר בוושינגטון חוזר ומבטיח, נחסל את החמאס ונשיב את החטופים, שוב בסדר ההפוך של כל היגיון. חברי הכנסת לכם הכוח והיכולת לשנות כיוון, האם נראה לכם הגיוני להפוך את החטופים שעדיין שם לבני ערובה של המשך קיומה של ממשלת הזדון? שאחרי 493 ימים לא מוצאת את הדרך כיצד לשחרר את כולם, מי נתן לכם את המנדט להשאיר חטופים שם כדי להציל את הממשלה? עשו משהו כדי להפוך את המשוואה, קודם להחזיר את החטופים החיים והמתים את כולם עד האחרון שבהם ואחר כך כשהשטח יהיה נקי עשו מה שבא לכם כדי שהחמאס לא יהיה יותר איום. אם רק הייתם שומעים אז באוקטובר 2023 להמלצתם של אנשים ישרי דרך ומומחים בנושא, מה שאתם כנראה לא. בשבת ראינו שהחמאס לא חוסל ואפילו לא בדרך, כל עוד הוא מחזיק בידיו 76 חטופים הוא לא יחוסל והחזרת כל החטופים כנראה תתמהמה כי מר הפקרה לא לומד מהניסיון, בידיכם לעשות כדי שכל החטובים יחזרו לבני משפחותיהם, הפקרתם לתעתועי החמאס מסוכנת להם ולכלל החברה הישראלית שלא תבריא במהרה מהשואה הקשה שהחטופים עוברים. לסמוטריץ ובן גביר אני רוצה להציע, אל תשחקו באש שתכלה את החברה הישראלית, דאגו להשיב את החטופים ואחר כך תסייעו בעצות למר הפקרה כדי למנוע מהחמאס לחזור על פעילותו נגדנו ולא להישאר אדישים לסיוע ההומניטרי הרב שקיבל החמאס ועדיין מקבל כדי שיתחזק ויסכן אותנו, סמוטריץ לא הייתי חותם עם היטלר על עסקה שתביא להמשך שלטונו כאמירתך, אבל אתה שותף לעסקה עם הנאצים החדשים שפועלים בזכותך, כן גם אתה אשם סמוטריץ כחבר בממשלה, 493 ימים זה מספיק זמן כדי למצוא פתרון להשיב את החטופים הנמקים למעמקי אדמתה של עזה ולחסל את החמאס, בשתי המשימות האלה נכשלתם לצערי הרב. עכשיו הגיע הזמן את כולם עכשיו בבת אחת ובלי שלבים, תודה רבה, זה לא מספיק להגיד אנחנו בעד אנחנו בעד, אתם יושבים במקום עם האצבע אתם כבר מזמן הייתם צריכים לפרק את הממשלה, כמו שאתם מאיימים לגבי חוק ההשתמטות אותו דבר לגבי הדבר הזה אין יותר חשוב מזה וזה באצבעות שלכם, של כל ש"ס ואני לפני שנה וחצי התפללתי שש"ס ייקחו את העניינים האלה בידיים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ש"ס לוקחים את הדברים בידיים. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> לא. עובדה, ראית את אלי איך הוא חזר? ראית איזה מוזלמן הוא חזר? זה מגיע לנו במדינת ישראל הדמוקרטית והעצמאית? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ראיתי וחייבים לעשות הכל להחזיר אותם, לא חייבים הכל להפיל את הממשלה זה לא מה שכתוב ולא מה שצריכים לעשות, אז בבקשה בוא נתעסק בחטופים ולא נתעסק בהפלת הממשלה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> זה בדיוק הסיפור. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בסדר זה בדיוק הסיפור אנחנו יכולים לחלוק גם. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> אפשר להגיד כל היום אני בעד אני בעד ולא לעשות כלום. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אנחנו גם עושים הרבה ברוך השם ואנחנו יכולים לחלוק על הדרך, נכון, תשאל גם את החברים שלך ממשפחות החטופים שקצת חושבים אחרת ממך, יושבים פה בוועדות וישבו פה לא ועדה אחת ולא שתיים, הם מאוד משבחים את ש"ס על מה שהיא עושה, כי אנחנו עושים הרבה אנחנו לא רק מדברים לא רק אומרים שאנחנו רוצים שיחזרו, אנחנו עושים ועובדים וממשיכים לפעול גם בשעות האלו. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> ראינו את אלי ראינו שחזר לארץ אחרי 491 ימים ואז הודיעו לו שאשתו ושתי בנותיו נרצחו בשבעה באוקטובר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור, במעבר חד לא קל ולא פשוט לכולנו, אנחנו נעבור לדיון. אני רק אגיד משפט אחד לנוכחים: אנחנו מצליחים לעשות כל כך הרבה אבל יש כאלה שהמטרה שלהם היא אחת, איך לא הפלתם את הממשלה עד היום, אמרו את זה במילה אחת כבר לא משנה החטופים לא משנה כלום אנחנו אחרת לנו באמת כואב עניין של החטופים, אני חושב שכל מי שנמצא פה בוועדה ומכיר אותי גם ברמה האישית יודע שזה קרוב מאוד לליבי וקרוב לליבות באמת רוב העם בוא נקרא לזה ככה, אני לא חושב שמישהו רוצה שהם יישארו רגע אחד שם ועושים הכל, אנחנו באמת מקווים שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח ואת העזר גם למקבלי ההחלטות וגם שבסוף כמו שאמרתי הם נמצאים בידי אכזריים הם לא נמצאים בידי בני אדם, כמו שאמרו שהתנהגו אליהם כמו חיות זה בכל המובנים מה הם עברו שם אז צריך לעשות את הכל שהם יחזרו כמה שיותר מהר. אבל אני לא חושב שהמטרה היא הייתה שאנחנו צריכים להפיל את הממשלה לפני שנה וחצי, יש כאלה ששנה וחצי חיים בדבר הזה יום יום קמים בבוקר לראות איך זה קורה, אבל לצערנו זה לא קורה, לשמחתנו אני אגיד ככה כי אני חושב שראש הממשלה באמת הוכיח ומוכיח, על זה לא מדברים על ההצלחות בלבנון על הביפרים על כל כך הרבה הצלחות שקרו בכל התקופה הזאת אף אחד לא מדבר פתאום ההד הזה לא נשמע לצערנו הרב, פשוט הרגשתי חובה להגיד את זה כי קשה לראות אנשים שמכפישים איך אומרים מפלגות שלמות בגלל שהם לא בקו ובאידיאל שלהם, אמרתי אפשר לחלוק על הדרך אבל כולנו במטרה אחת להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר וזה לא מן השפה לחוץ, אנחנו באמת אמרתי באמת מעבר חד כי המראות האלו כל היום סביבנו חיים עם זה קמים עם זה והולכים לישון עם זה כמה שכבר ישנים. אני יכול להגיד שאנחנו אני ואשתי בשבת כל השבת מה קורה עם החטופים אנחנו הולכים, גרים באזור חרדי אנחנו ברוך השם חרדים גם ואתה יודע עד מוצאי שבת אתה כל הזמן הלב שלך פועם מה קורה וחזרו ובאיזה מצב ומי חזר, ברור שאנחנו איך אומרים כל הזמן עם זה ואנחנו באמת מתפללים שכולם יחזרו, גם החיים וגם שאינם חיים וכמה שיותר מהר וצריך אפילו גם בפעימה אחת אם יצליחו בעזרת השם, אנחנו נתפלל ונשתדל כל אחד אני חושב שישתדל קצת ועוד איזה מעשה טוב, אין ספק שרואים את זה גם ושומעים את זה מהם שהם הרגישו, כאלו שחזרו מרגישים שבאמת העם עשה כל אחד תרם משלו ועשה משלו כמה שיותר טוב וזה ודאי גם השפיע ועזר שהם יחזרו. באמת אני אומר במעבר חד אנחנו עוברים לדיון היום, זה על המצב התעסוקה ועל הגורמים של הצעירים בפריפריה, אני חושב שהנושא הזה שאנחנו עסוקים בו היום הוא באמת קריטי שדורש תשומת לב מיוחדת, בסוף אנחנו רואים את המגמה של הצעירים שבוחרים לעזוב את הפריפריה לחפש את העתיד שלהם במרכז הארץ ואני חושב שהמדינה שלנו היא לא צריכה להיות מגדרה ועד חדרה, היא צריכה להיות בכל מקום ומקום. אני חושב שיש שלושה הדגשים מרכזיים שצריכים להנחות אותנו בדיון הזה: דבר ראשון זה פערי הזדמנויות בתעסוקה בין המרכז לפריפריה, אני מבין שיש פה את הממ"מ נמצאים איתנו? אני אומר שוודאי שהמסמך של הממ"מ מעיד ואני חושב שגם כל אחד מרגיש את זה, פשוט הצעירים מתקשים למצוא עבודה תעסוקה באזורים שהם חיים בהם בפריפריה, דברים כמו הייטק חברות מובילות ואז פשוט מרגישים שהם לא מצליחים להשתלב והם פשוט עוזבים את הכל וכשהם עוזבים הם עוזבים עם כל המשתמע מכך, אני חושב שחייבים לעשות הכל בשביל להחזיר אותם ולדאוג שהם יישארו דווקא במקום שהם גדלו עם המשפחות שלהם, אני חושב איך אומרים זה כשהם נמצאים זה התעסוקה זה הכל סביב הדבר הזה. דבר שני זה נגישות לדיור לצעירים בפריפריה אני חושב שזה אתגר שני חשוב מאוד, פשוט הצעירים לא מוצאים דיור שיתאים לצרכים שלהם או שמדובר בדירות קטנות או כל מיני צרכים אחרים שפשוט לא מצליחים למצוא את זה בשונה מהמרכז שהם כן מצליחים יותר, והשפעת התשתיות על התעסוקה והמגורים, זה התחבורה, חינוך ושירותים ציבוריים איך אומרים הכל בכל מסביב בשביל שהאנשים האלה יישארו. אני דווקא כן הייתי רוצה קצת לשמוע מהמשרדים היום אני אומר מדברים על זה ומדברים על זה, השאלה באמת תכלס מה עושים? אני אמרתי את זה בכמה ועדות שאני רוצה גם עכשיו, יש תחושה שאנחנו את הבעיה אנחנו מכירים אותה כל כך טוב אבל אפילו לא התחלנו את קצה הקרחון של הפתרון האמיתי ואנחנו פשוט מיום ליום מתרחקים, פשוט להחזיר אחרי זה את האנשים האלה יהיו מאוד מאוד קשה ואני מנסה להבין דווקא לשאול את המשרדים לאן פנינו מועדות? מה אנחנו עושים בשביל לשמר את האנשים האלו בפריפריה? איזה מחשבות לפחות איזה צד עשינו בשביל להשאיר אותם? הייתי שמח אולי לשמוע להתחיל עם משרד העבודה, נמצאים איתנו פה? אורטל נמצאת איתנו פה? לא נמצאת. משה כמו או שמדברים אבל אני אומר באמת אני כן רוצה התקדמות ומחשבה ועשייה אמיתית לראות איך אנחנו באמת מתקדמים את הדברים האלו, כי אם אנחנו נשב פה שנה אחרי שנה ועוד 10 שנים, אני עכשיו הייתי בדיון על איזה חוק שהגשנו אותו שכבר תשע שנים הוא לא מקודם, היו החלטות אפילו הייתה אז ועדת ביטן קראו לזה, לא משנה דברים שקורים שמדברים עליהם אבל בסוף אתה מוצא את עצמך אחרי כל כך הרבה שנים בלי התקדמות ואני חושב שבאמת זה משהו קריטי, הדבר הזה לשמר את החבר'ה בפריפריה שימשיכו לגור שם ולעבוד שם ולהיות שם ולהקים את החיים שלהם ואת דור ההמשך שם הוא פשוט קריטי למדינת ישראל. לכן אני כן רוצה לדעת באמת משה מה אנחנו ביחד חושבים ועושים בשביל שהדבר הזה ימומש? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> משה יפרח סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה. קודם כל עברתי על הדוח הזה שיצא של הממ"מ, חלק לא קטן מהנתונים הם נתונים של שירות תעסוקה אז אנחנו מכירים את הנתונים, א' צריך לשים דברים על השולחן, מצב הצעירים אם מנסים להסתכל מה קורה היום אל מול ערב המלחמה, אז אנחנו יודעים שבדרום המצב הוא טוב יותר ממה שהיה מבחינת תעסוקת צעירים, בצפון עדיין לא חזרו חלקם עדיין לא חזר עדיין לצפון, חלק ממקומות העבודה כרגע רק נפתחים ולכן - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מילה אחת, משה: זה גם בלי המלחמה, המלחמה היא עוד איך אומרים איזה אבן כבדה הייתי אומר הקש ששבר את קו הגמל בסוף. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אבל אני מדבר בכללי, הרי הסיפור של פריפריה והמרחק בינו לבין המרכז בכל המובנים והמישורים הוא דבר שכבר הרבה הרבה שנים אנחנו סוחבים על הגב שלנו במדינת ישראל, השאלה מה הדברים האלו שנעשים בשביל לשפר את זה? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> קודם כל אני רק אשלים, בצפון עדיין יש בעיה של תעסוקת צעירים אנחנו מאמינים שהמצב יחזור לקדמותו מאוד מהר, יחד עם זאת ברור שמצב הצעירים בצפון הוא לא טוב, עוד ערב המלחמה הצעירים עוזבים את הצפון ממסגר את תחומי החיים בשירות התעסוקה, בסוף שירות התעסוקה לא מקים מפעלים ולא יוזם פרויקטים אנחנו כן שותפים ללא מעט פרויקטים שנמצאים על הדרך ואחת המטרות שלנו כרגע בשיקום הצפון לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לבוא ולהגיד איך אנחנו משפרים את המצב בצפון ליותר טוב ממה שהיה ערב המלחמה, אחד הדברים שכרגע עומדים על הפרק כרגע מתגבשת תוכנית פעולה זה הנושא של צעירים בצפון איך משאירים אותם, יש לא מעט דברים אני כרגע לא רוצה להתחיל להיכנס לפרויקטים עצמם יש לא מעט רעיונות אמורה להתגבש איזה החלטה לדעתי בשבוע שבועיים הקרובים שראינו לנגד עינינו באמת את הצעירים. אחד האתגרים הגדולים המלחמה גרמה לחלק גדול מהצעירים שעזבו את הצפון להגיע למרכז התאהבו במרכז, היכולות שם יכולות הבילוי והתעסוקה והשכר הם הרבה יותר גדולים ואנחנו מנסים למצוא לזה פתרון לנושא הזה, שוב פעם לא כרגע משהו שנתחיל לפרוט פה אבל יש לנו כן רעיונות לעשות, אני יודע שמשקיעים לא מעט בהכשרות באזורי הפריפריה גם בדרום וגם בצפון גם לחיילי מילואים שמשתחררים וגם לצעירים בכלל בכל הנושא של ההייטק וטכנולוגיה, יחד עם מעסיקים שרוצים להגיע לצפון ולדרום ונמצאים בצפון ובדרום ורוב התוכניות האלו שיוצאות לדרך הן תוכניות שיש מעסיק בקצה מתוך הבנה שסתם להכשיר אנשים אם אין מעסיק בקצה זה פחות אפקטיבי ורוב התוכניות של ההכשרה היום יש לנו מעסיק בקצה. הדרך עוד ארוכה אין ספק אבל אנחנו כן פועלים אנחנו כן נמצאים בדרך לשם, כמובן ככל שיהיו יותר תקציבים גם במענקים למעסיקים לעודד אותם לקלוט צעירים, גם במענקים לעובדים להשאיר אותם בצפון, גם במענקים להכשרות מקצועיות, גם עם מענקים לדמי קיום בזמן ההכשרות, אחד האתגרים של הצעירים זה שהם לומדים והם לא זכאים לקבל קצבה אין להם איך להתפרנס וגם לזה צריך לתת את הדעת, אני אשמח מאוד אם דרך הוועדה פה תצא איזו קריאה לאוצר לתקצב את הדברים האלה, אני יודע שהדברים כן מתקדמים אבל בקצב נמוך מידי. << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >> אדוני היושב ראש, ברשותך הייתי רוצה להגיד משהו כי אני חייב ללכת לוועדה אחרת ששם יש שלילת מענקים למפונים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אוקי, רק את השם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> מתן דודיאן: << אורח >> אני מתן דודיאן, נציג מועצת שלומי. אני לא מוזמן לוועדה הזאת, אבל שמעתי שהיא מתקיימת בראשותך, שמחתי מאוד לשמוע ורצתי מהר להגיד שלום, ולהגיד שאנחנו היום יותר מכל יום רוצים לשמור על הצעירים שלנו בבית, הם ברחו הרבה לפני המלחמה אבל היום אנחנו עושים כל שביכולתנו להביא שלוחה אקדמאית, לפתח כפר סטודנטים, אזורי תעשייה ומסחר והיינו רוצים שירותי תעסוקה שלנו בישוב. אנחנו 10,000 תושבים, היום יש לנו את אזור מטה אשר וגליל מערבי ביחד, אנחנו כמעט 40,000 תושבים, אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות נגזרת של מעלות או נהריה אנחנו נבלעים שם וככה אפשר לשמור על מצוינות של האנשים הטובים שעוברים הכשרות אצלנו להשאיר אותם ביישוב, נכון להיום הם עוברים הכשרות והולכים דרומה למרכז. אז תודה רבה על זה, אנחנו מאוד נשמח להתייחסות הזאת אצלנו, ותודה רבה לך חבר הכנסת אברהם בצלאל, תודה רבה על הכל. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה שבאת לפה אתם תמיד מוזמן, עוד יהיו הרבה הרבה דיונים על הנושא של הפריפריה. אני רק אגיד שמשרד האוצר תשובה של גילה כהן רפרנטית תעסוקה: משרד האוצר הוא משרד מטה ואינו מפעיל תוכניות, משרד האוצר מתקצב תוכניות בהתאם למגבלות התקציב ודרישות למשרדים מקצועיים, עידוד יזמים ומשיכת מעסיקים הם תחומים באחריותו של משרד הכלכלה ויש לפנות אליהם לסקירת הפעילות שלהם בתחום. משרד האוצר כמו תמיד הוא לא קשור לשום דבר, אבל כל חוק וכל דבר שאתה מנסה לקדם תמיד האוצר אומר לך שהוא לא יכול ושאי אפשר, אבל כשאתה קורא לו לדיונים הוא פשוט לא מבין מה אתה רוצה ממנו הוא פשוט לא קשור לעניין הזה. אני אשמח מאוד להתייחסות של משרד הכלכלה, מי נמצא איתנו פה? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> שלום, שמי גיל אלוני ממשרד הכלכלה, הרשות להשקעות. קודם כל אני אפתח משהו יחסית אישי שאני משתתף בו מידי שבוע: הוקם במשרד צוות צפון בחודשים האחרונים שמכיל פחות או יותר את כל היחידות, נציגים מכל היחידות במשרד וכמובן גם את שירות התעסוקה, מנהל מחוז צפון שמשתף איתנו לכל אחד מהסיורים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הוא היה איתנו בסיור, נכון? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> משה ניסים? ודאי. מה שאני יכול לשתף שבחודשים האחרונים ביקרנו בקרוב ל-60 מפעלים ומקומות תעסוקה, נושא העובדים זה נושא אקוטי יש בעיה קשה כמובן ככל שאנחנו הולכים אחורה בכלל האפשרויות למתן פתרון היו מאוד מצומצמות כי אנשים גם היו מפונים, אז להפעיל תעשייה בלי עובדים זה די בעייתי, אנחנו מקווים שבחודש חודשיים הקרובים כשאנשים יתחילו לחזור אז כמובן יהיה הרבה יותר קל לעסקים לגייס עובדים. בכל מקרה של כל מפעל גם השותפים בשירות התעסוקה יושבים מפעל מפעל במקום מנסים ליצור התאמה ולמצוא את העובדים המתאימים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מה עם הנושא של עידוד יזמים באמת להגיע לפתוח עסקים גדולים כמו הייטק ודברים כאלה באזור הצפון? אנחנו כולנו הולכים לכיוון ההייטק ובסוף אנחנו לא נותנים איזה אתה יודע באמת, דרך אגב שר הכלכלה מגיע דווקא מעולם ההייטק כן הוא מבין והוא יודע אני זוכר שגם כראש עיריית ירושלים הוא הביא הרבה דברים לירושלים בתחום הזה. אני צריך לשאול האם באמת משרד כלכלה מה הוא עשה ומה הוא עושה בשביל הדבר הזה בשביל למשוך דווקא חברות הייטק להגיע לאזור הצפון? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> קודם כל גם מבחינת תעשיה וגם מבחינת ההייטק ותעסוקה רוב התוכניות 90% מהתוכניות של משרד הכלכלה מוכוונות פריפריה, אזורי עדיפות, אזור פיתוח א' לא משנה איך תקראו לזה, אבל אין התעסקות באזור המרכז בטח לא בתחומים כמו ההייטק. לגבי עידוד תעסוקה ותוכניות לתימרוץ מעסיקים אני יכול לציין שכ-20 שנה המשרד תמרץ מעסיקים לקלוט עובדים בעיקר באזורי העדיפות בעיקר באוכלוסיות שהמדינה רואה לנכון לסייע לשלב אותם בתעסוקה, לא יודע לצערי ולצער כולנו אני יכול לומר שבחוק ההסדרים האחרון נקרא לזה תוכנית הדגל שפעלה 20 שנה לשילוב אוכלוסיות באזורי עדיפות בתעסוקה למעשה בוטלה בחוק ההסדרים, למי שמכיר אני מתכוון לתוכנית 4.17, לאורך שנות הפעילות מידי שנה שילבה מאות של עובדים חדשים תוספתיים בתעסוקה תוך מתן מענקים יחסיים ומשמעותיים יחסית לתקופות משמעותיות למעסיק על מנת שישלב את העובדים, זה כולל את כל ההכשרה את כל מה שצריך על מנת להכניס עובד לתקופה ממושכת, כמו שאמרתי לצערי בחוק ההסדרים האחרון התוכנית הזאת פשוט בוטלה, יכול להיות שהיא התחלקה התפזרה התפצלה בין המשרדים השונים, אבל הרשות להשקעות במשרד כבר לא מפעילה את התוכנית כמו שהיה בעבר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גיל, אתה אומר כמה חודשים אתם עכשיו באזור הצפון עשיתם לפחות ב-60 מפעלים הייתם הסתובבתם, אני שואל אם במשרד עצמו כן יש איזה תוכנית מחשבה דווקא על אזור הצפון בדגש על אזור הצפון אני אומר לאור המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע מבחינת הצעירים, כמו שישב פה עכשיו אחד משלומי ואמר תשמע מנסים להחזיר את הצעירים שכבר לפני המלחמה כבר ברחו לנו, האם יש איזה משהו של איזה עידוד יש איזה משהו של משיכה בצורה כזאת או אחרת לדאוג לחבר'ה שיחזרו חזרה? כי אני אגיד ככה את הבעיה של התעסוקה מבחינת עובדים אנחנו מכירים, גם עם משה היינו גם בסיורים וגם בוועדות וגם שמענו את זה מכל אחד שזז שבאמת קשה מאוד לגייס עובדים, אין ספק שזה אתגר מיידי כרגע לדאוג למצוא עובדים בפרט לכל המפעלים שחלק עובדים ועבדו בכל תקופת המלחמה ויש כאלו שגם יחזרו עכשיו ויעבדו לאור זה שחוזרים אנשים לאזור הצפון. אבל אני אומר מעבר לזה, האם באמת לאור כל המצב האם באמת המשרד עשה איזה משהו שיש לו איזה תוכנית כלשהי שזה אבני דרך, איך לנסות להשאיר את הצעירים דווקא בצפון? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני אומר: יש מספר תוכניות חלק כבר יושמו ב-2024 באופן מיידי, תכנית הצפון לתעשייה בעיקר של השקעות, יש גם הצעות שלנו שאנחנו הגשנו בנושא גם של עידוד תעסוקה עידוד עובדים, כמובן שהכל תלוי תקציב ואישור התוכניות האלו, כרגע זאת אומרת הכתובת העיקרית שלנו מבחינת אישור התוכניות וקבלת התקציבים זה משרד האוצר והמשרד של השר אלקין בכל הנושא של הטיפול בצפון ומשם אנחנו מקווים לקבל אישור להפעיל תוכניות כמובן גם תקציב כדי לצאת לדרך עם התוכניות האלו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> או קיי אני באמת אשמח לראות איך זה מיושם ומה קורה עם זה, כי בסוף אני מנסה לחשוב איזה אינטרס יש ליזם צעיר להקים חברה בפריפריה כשיש לו את כל החומר מונגש באזור המרכז למה הוא צריך לבוא, כי אם לא נמצא איזה דרך או איזה משהו אני חושב שאנחנו נמצא אותם עוזבים עוד ועוד ובמקום לצמצם את הפערים אנחנו רק נעמיק את הפערים. אלי חביב, בזום, מנהל מחלקת צעירים בעכו, בבקשה. << אורח >> אלי חביב: << אורח >> בוקר טוב לכולם, א' אני מברך על הוועדה החשובה מאוד, היא הייתה חשובה גם לפני המלחמה והיא חשובה מאוד עכשיו בזמן המלחמה ובטח שאחרי. רציתי רק להתייחס לכמה דברים שנאמרו כאן: האתגר שלנו בלהשאיר את הצעירים כמובן לא התחיל עכשיו הוא התחיל עשרות שנים אחורה ולפי דעתי הוא מקום המדינה אזור המרכז והוא מגנט צעירים, למה זה קורה? יש כמה סיבות אחת מהן זה נושא התעסוקה כלומר זה לא רק נושא התעסוקה אבל אחת מהם זה נושא את התעסוקה. היום אנחנו מוצאים את עצמנו לא מעט מנסים למשוך מעסיקים אלינו לאזור, מעסיק אני מדבר על מעסיקים שהם תעשייה מתקדמת כי היא לא מודגשת מספיק פה, אחד האתגרים דרך אגב זה להביא צעירים למפעלים שהם לואו-טק קשה מאוד, אבל אנחנו רוצים להביא מעסיקים שהם בתעשיות עתירות ידע והייטק ומן הסתם אחת השאלות או אחד הדברים שעולים זה מה כוח אדם שיש לכם? כלומר יש לכם את ההון האנושי המתאים כדי שאנחנו נסכים לבוא? ושוב אנחנו לא מדברים כרגע על חברות כמו אינטל או גוגל או מייקרוסופט, אלא חברות שהן חברות קטנות ובינוניות שמעסיקות 10 עובדים 20 עובדים שזה מה שנקרא חברות שהן חברות הייטק קטנות. היום לבוא ולהכשיר צעיר לעבוד בהייטק, אני מדבר על מקצועות כמו אבטחת מידע, סייבר, מתכנתים, AI, BI העלות היא סביב 25,000 שקלים להכשרה לכל מועמד לכל צעיר כזה, המדינה לא יודעת לממן את זה, אין את הוואצ'רים האלה, אין אפשרות לממן את זה בשום מלגה, אנחנו בהשכלה גבוהה יכולים להעניק מלגות של 10,000 שקלים למי שהולך ללמוד השכלה גבוהה בתואר BA כללי שאחרי זה ילך לעבוד בשכר של 7,000 ו-8,000 שקלים, להכשיר צעיר שילך ללמוד את מקצועות הסייבר וירוויח אחר כך 12,000 שקלים או 13,000 שקלים אז אנחנו לא יכולים לתת לו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> למה? מה הסיבה שזה רק לזה ולא לזה אלי? << אורח >> אלי חביב: << אורח >> כי המדינה לא מתקצבת, בהשכלה גבוהה המדינה מתקצבת את ההשכלה הגבוהה מלכתחילה, יש מלגות של מפעל הפיס של 5,000 שקלים כשהרשות ושותפים מסוימים מעניקים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה מצ'ינג נכון 5,000 שקלים ו-5,000 שקלים אם אני לא טועה. << אורח >> אלי חביב: << אורח >> בדיוק זה מצ'ינג של 5,000 שקלים ו- 5,000 שקלים וככה אתה יכול לתת כמעט שכר לימוד מלא למי שהולך ללמוד באקדמיה, שוב אני אומר האקדמיה היא אין לי שום דבר נגדה כולנו בוגרי אקדמיה אבל אקדמיה במקצועות מסוימים לא משתווה אפילו למקצועות ההייטק, אם אתה הולך ללמוד מקצוע פרופסיונלי באקדמיה בסדר גמור, אם אתה הולך ללמוד תואר BA כללי כדי אחרי זה לעבוד בעבודה שתנאי הסף שלה הוא תואר ורק בשביל זה הלכת ללמוד ולהרוויח שם 7,000 שקלים או 8,000 שקלים, עדיף שתלך ללמוד הכשרה מקצועית בתחומי ההייטק כשהשכר ההתחלתי לג'וניור הוא סביב 12,000 שקלים או 13,000 שקלים עם אופק קידומי ככל שאתה מתקדם שם. אני אומר שוב פעם גם משרד הכלכלה וגם משרד העבודה מכירים את זה לא פחות כי אנחנו מעלים את זה בכל הישיבות, המדינה חייבת לסייע לנו לתקצב את ההכשרות האלה, אי אפשר צעיר היום לא מסוגל, עכשיו מה הוא עושה? הולך לאזור המרכז מתחייב שם לעבוד אחר כך בחברה שעושה אותה ההכשרה והיא מממנת לו חצי או אפילו יותר מהכשרה והוא עובד באזור המרכז, אז בשבוע הראשון הוא נוסע ברכבת מעכו לתל אביב, בשבוע השני הוא יומיים נוסע ברכבת ויומיים הוא גר שם ואחרי חודש הוא כבר גר שם וככה אנחנו מאבדים את הצעירים זו בדיוק הדרך. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אלי אבל אני רק מנסה להבין, למה החברות האלה שכן מממנות במרכז עצמו את העובדים האלה בהכשרות שלהם, למה החברות האלו לא יבואו ויעשו את זה אצלכם? כי בסוף זה מקום המגורים של הצעירים האלה אני מנסה להבין. << אורח >> אלי חביב: << אורח >> כי העוגן שלהם הוא באזור המרכז, החברות האלה הם חברות שפועלות במרכז הן לא יעתיקו, עוד פעם חברה עסקית יש לה אינטרס אחד זה להרוויח כסף, האידיאולוגיה נגמרה מזמן אף אחד לא יבוא ליישב את הנגב והגליל מאידאולוגיה, יבואו כי זה משתלם להם. אומרים לך אתה יכול לבוא להכשיר לי את הצעירים תכשיר לי 20 צעירים אני אפתח סעיף בעכו אוקיי? אני לא יכול להכשיר 20 צעירים כי בעלות של 25,000 שקלים לכל צעיר אני לא יכול לעמוד בזה, אז אני יכול לעשות הכשרה אחת מתקציבים שאני מגייס מהמגזר השלישי או דרך תקציבי עירייה, אבל פה המדינה חייבת לתת את הדעת ולהבין: רוצים למשוך את המעסיקים הנה מעסיקים איכותיים צריך להכניס את היד לכיס. בוא השכר הממוצע בעכו עומד על 9,100 שקלים ברוטו כשהשכר הממוצע הארצי 14,000 שקלים זה לא קורה בחלל ריק ואני אומר את זה כדוגמה לכל הפריפריה זה לא משנה, תיקח את כל הפריפריה הצפונית והדרומית זה השכר שתמצא עם 10,000 שקלים שכר ממוצע, הפערים האלה הם לא קורים בחלל ריק, הם קורים כי אנחנו כמדינה לא נותנים את הדעת על זה, עכשיו אין שום סיבה אנשים בפריפריות לא פחות אינטליגנטים מהאנשים באזור המרכז אין להם יכולות פחות גבוהות הפוטנציאל שלהם מספיק גבוה, צריך לממש את זה וצריך להשקיע, השקעה צריכה להתחיל לפי דעתי בגיל הרך אפילו גם שם יש פערים אדירים אבל אני כרגע מדבר על נושא הצעירים, אז בטח ובטח לאפשר לצעירים אצלנו לבוא ולרכוש את ההשכלה המתאימה את ההכשרה המקצועית המתאימה ולעבוד במקצועות שמעניינים אותם, כי אחרת הסיפור הזה עדיין זה לעשות עוד מאותו דבר ולצפות שהתוצאה תהיה אחרת, היא לא תהיה אחרת היא תהיה בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> פשוט חבל שמשרד העבודה לא נמצאים פה פשוט הייתי דווקא מעוניין לשמוע מהם איזה תוכניות ואיזה דברים כן הם חושבים שצריכים לעשות או מה שהם עושים, בסוף יש כסף וצריך לדעת איך מנווטים אותו ואני חושב שאתה אומר פה אלי דברים חשובים מאוד, באמת בהשקעה לא גדולה בוא נקרא לזה ככה אתה יכול להשאיר את הצעירים ולהביא כמה חברות, בסוף כמו שהוא אומר חברות הם בסוף הן חברות עסקיות אם זה משתלם להם הן יבואו. אז אנחנו נשקיע קצת כשרוצים כן משקיעים, אני יודע שיש תארים שלמים שמשלמים דרך כל מיני מלגות ואנשים אפילו מממנים את עצמם כמעט במחיר מלא או אפילו מרוויחים לפעמים אפילו יותר מה שהם הוציאו דרך כל מיני מלגות, אני לא מצליח להבין למה באמת למה לא נותנים מלגות בצורה רשמית דווקא להייטק ולדברים האלו באזור הפריפריה. כן משה מה אתה רוצה להוסיף? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אני רוצה להתייחס למה שאמר אלי, קודם כול ברור שתואר אקדמי זה חשוב, אבל הכשרה מקצועית אין ספק שזה לא תואר אקדמי בהכרח זה מאסט היום בטח באזורים האלו, יש לנו תוכנית למימון הכשרות מקצועיות היא לא מספיקה, אני יכול להגיד שמדובר בכמה מאות בשנה באזור הצפון. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> לפי מה זה נקבע? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יש תקציב שהאוצר מתקצב כל שנה להכשרה מקצועית שזה מתחלק בין כמה גופים אחד הגופים זה שירות התעסוקה ואנחנו מפנים אנשים להכשרה מקצועית, מקבלים מימון אחוז מסוים מגובה הלימוד עד תקרה מסוימת, לא בהכרח תמיד אם זה הכשרות של הייטק שעולים 20,000 עד 25,000 שקלים אז בסוף המימון מגיע סדר גודל של 12,000, 13,000 שקלים זה ברור שזה לא מספיק, אבל יש לא מעט הכשרות שהן כמעט 90% מימון, ככל שנקבל תקציב יותר גדול ויש ביקוש לשוברים האלו אנחנו נשמח לעשות הרבה יותר. צודק לחלוטין כי בסוף הצעירים האלה אם לא ניתן להם הכשרות הם לא יישארו בצפון אדרבה נשמח מאוד שיקבלו את התקציבים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ניסים בן דוד, מנהל מחלקת צעירים בעיריית אשקלון. << אורח >> ניסים בן דוד: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ניסים בן דוד, אני מנהל את יחידת הצעירים באשקלון, ואני גם כן יושב ראש רשת מרכזי הצעירים. אני רוצה להתייחס בכמה היבטים: אחד בהיבט של תעסוקה באופן כללי, יצאה לפי דעתי לפני כמה חודשים הייתה איזושהי ועדה שדיברה על נושא התעסוקה והפיזור של כל התוכניות שיש תחת משרדי הממשלה ולמעשה יש משהו כמו 12 תוכניות שמנוהלות על ידי כל מיני משרדי ממשלה שונים תחת כל מיני משרדי ממשלה והייתה החלטה לאחד אותם לגוף אחד, רק שבפועל זה לא קרה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> החלטה של מי החלטת ממשלה? איזה החלטה מישהו מכיר את זה? << אורח >> ניסים בן דוד: << אורח >> כן זה יצא לפני ממש כמה חודשים, הייתה ועדה שדיברה על כל נושא התעסוקה במשרדי הממשלה ואני יכול למצוא את זה ולשלוח את זה גם כן. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אשמח שתשלח את זה לוועדה, מעניין. << אורח >> ניסים בן דוד: << אורח >> כל מי שמתעסק בתחום של תעסוקה מכיר את מה שאני מדבר עליו, יש 12 תוכניות תחת זרוע עבודה, יש את לשכת התעסוקה, יש את נגב גליל, יש הרבה משרדים שעוסקים בתעסוקה שהבינו שמה שצריך לעשות זה לאחד ושיהיה גוף אחד שיוביל את הדבר הזה, בפועל זה לא קורה כרגע זה מפוזר בין המשרדים וזה גם חלק מהבעיות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ניסים, אני שומע פה שלא אושר תקציב לדבר הזה. << אורח >> ניסים בן דוד: << אורח >> עוד הפעם, אני מציף את הבעיה שקיימת זה לא אני גיליתי אותה, פשוט בוועדה הזאת זה מה שגילו וזה משהו שצריך לטפל בו. בסוף צריך שיהיה משרד אחד שאוחז במושכות ומוביל את זה, אני לא אומר שכל התוכניות יהיו תחת משרד אחד אבל מישהו צריך להוביל את התחום הזה ולהבין איפה הבעיה. כל הסיפור של תעסוקה אנחנו מדברים העולם שלנו השתנה עוד מימי הקורונה, כל הסיפור של תעסוקה השתנה והוא מאוד מאוד דינמי והוא ממשיך להשתנות ואנחנו לא ערוכים לזה, כשאני אומר אנחנו זה כל מוסדות השלטון ממשלה וכולם, צריכים להבין שהעולם הזה משתנה וצריך לתת לו דגשים אחרים וצריך לשנות אותו. מה שאלי אמר אני רק אחזק את זה גם במספרים, אנחנו היום זה לא חלילה שאנחנו נגד אקדמיה כן, אבל היום הממשלה מבחינת המדיניות משקיעה המון כסף באקדמיה, תקציב המל"ג הוא למעלה מ-12 מיליארד שקל, מה תקציב המדינה לטובת הכשרות מקצועיות? אפשר לבדוק את זה, זה הרבה הרבה פחות ושוב אני אומר אנחנו בעד אקדמיה ואנחנו בעד לחזק את האקדמיה הכול טוב ויפה, אבל 12.5 מיליארד זה התקציב של האקדמיה לא קשור לכל מיני תקציבים למלגות וכל מיני כאלו, צריך בסוף לייצר איזושהי פרופורציה צריך להבין מה הצורך של הציבור, מה הצורך של הצעירים, צעיר היום רוצה ללכת ללמוד משהו והוא מצפה שלאחר שנייה לאחר מכן הוא ימצא עבודה. לצערנו האקדמיה לא מספקת את זה, אני לא אומר את זה בגינות האקדמיה, האקדמיה בסופו של יום נותנת לך איזשהו תואר שהוא לא בהכרח מקצוע, על זה אתה צריך להוסיף משהו כדי שתהיה לך הכשרה ושתוכל לפעול ולעבוד בזה וזה האקדמיה לא מספקת, כל התחומים באקדמיה היום למעט בוא נאמר עבודה סוציאלית או הנדסה, אלה התחומים היחידים שהם מקצועות כל השאר לא נותנים מקצוע, אם אתה לומד כלכלה שניה לאחר מכן אתה לא הופך להיות כלכלן אלא אתה צריך לעשות כברת דרך וכולי וכולי. פה נכנס הסיפור של ההכשרות המקצועיות, ההכשרות המקצועיות הן יכולות להיות גם לפני התואר האקדמי והן יכולות להיות גם איזשהו משהו שישלים את התואר האקדמי ואנחנו בעד המסלול הזה, לייצר מצב שמישהו הולך ללמוד באקדמיה ומשלב עם זה הכשרות מקצועיות והפרופורציה חייבת להיות מלמעלה, ההשקעה כמו באקדמיה צריכה להיות בהכשרות המקצועיות, התפיסה הזאת שמשקיעים באקדמיה מיליארדים היא תפיסה טובה אך מיושנת היא לא כל כך מותאמת למציאות היום, היום יש אנשים שהולכים ללמוד הכשרות מקצועיות בהייטק כמו שאלי דיבר. אני יכול לומר לכם פה באשקלון פתחתי דאטה אנליסט, אלי דיבר על 20,000 שקלים לבן אדם אז אני אומר דאטה אנליסט זה 30,000-35,000 שקלים לבן אדם היה ביקוש מטורף אנשים שבאו היה לנו כמעט 300 אנשים שבאו רק בשביל הקורס הזה, אבל מה הצלחנו לעשות? בסך הכל 30 אנשים שהכנסנו לקורס הזה עם כל מיני איגום משאבים שעשינו ולא מהמדינה, אם זה מקרן רש"י אם זה מכל מיני גופים כאלו ואחרים, לכן כל הסיפור של ההכשרות צריך לקבל איזשהו משנה תוקף, צריכה להיות מדיניות מאוד מאוד ברורה. דיברו על ואוצ'רים סליחה שאני לא יודע מי דיבר על הוואוצ'רים אבל הוואוצ'רים מדובר על 7,000 שקלים, אנחנו לפעמים משווים לוואוצ'רים כאלה, איך שמגיעה מכסה מסוימת של ואוצ'רים היא נגמרת תוך 24 שעות בערך, אני חמש שנים מנהל מרכז צעירים לא זכיתי לקחת ואוצ'ר אחד לטובת הצעירים שלנו, אז בואו צריך גם את הסיפור הזה לבדוק מה זה הוואוצ'רים האלה ואיך הם ניתנים, זה 7,000 שקלים למקצועות מאוד מאוד מסוימים. אני רק אומר מילה לגבי התעסוקה באזורי הצפון והדרום במיוחד אחרי שנוצר כל המצב שהיו מפונים: בסופו של יום צעירים שהיו גרים בפריפריה נאלצו לעזוב את הבתים שלהם לאזור המרכז וככל הנראה מצאו חיים קצת יותר נוחים ויותר טובים ושהפרנסה שם אולי גם השכר קצת יותר גבוה וגם יותר זמין, מה הסבירות שאנשים כאלה יחזרו לאזורי הפריפריה? זאת הנקודה שאנחנו צריכים להתייחס אליה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה ניסים. תמר, בבקשה, התאחדות התעשיינים. אשמח באמת להתייחסות דווקא גם לאלי וגם לניסים שבאמת את יודעת מנהלים בשטח בהסתכלות שלי הם הזרוע המבצעת, הם מכירים את השטח מקרוב, והם מדברים מדם ליבם באמת על החוסר ועל הצורך האמיתי דווקא לתת הדגשים, כמו שהם אמרו אנחנו לא נגד האקדמיה, אבל בסוף השאלה האם האקדמיה מביאה ישר פרנסה ואיך אנחנו באמת שומרים על הצעירים ואנחנו צריכים לתת דווקא לתעסוקה יותר תקציבים ויותר משאבים, אז אני אשמח לשמוע באמת מה אתם עושים ומה צריך לעשות. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> בהחלט. תמר הרן ראש תחום חינוך הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים. כגוף שנמצא בשטח ובהחלט חי את המצוקה הזאת, אומר כמה מילים על ההתאחדות, למי שלא מכיר כאן: ההתאחדות היא גוף המייצג מעסיקים הגדול ביותר במשק, מייצגים קרוב ל-2,000 חברות שמעסיקות קרוב ל-500,000 עובדים, שישה איגודים מקצועיים תעשייה בכל הארץ בעיקר בפריפריה, אבל לכולם חסר עובדים. לפי סקר שעשינו משנה שעברה ביולי האחרון שפורסם בספטמבר בהשתתפות של 209 מעסיקים שדיווחו על מחסור של קרוב ל-13,000 עובדים עומד היום על קרוב ל-15,000 עובדים בתעשייה כשהרוב הגדול זה משרות מקצועיות, בניגוד ככה לדעה אולי למחשבה על מה הצורך בתעשייה, 82% מהמשרות הפתוחות הנדרשות הם לעובדים מקצועיים, צריך להבין שבלי תמריצים, בלי מענקים, בלי דרכים לעודד, גם לאור הקשיים עם דור ה-Y והאתגרים שהדור הזה מביא והבאים אחריו אלפא וכו', זה רק ילך ויחמיר אבל צריך לדעת גם להתאים את עצמנו לדבר הזה. אנחנו בהתאחדות פועלים הרבה כדי גם להנגיש גופים שונים כמו למשל מרכזי צעירים, כמובן שירות התעסוקה שיש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה איתם עם הלשכות וגם עם המטה, גם משרד הכלכלה ולצערנו שם יש קצת קושי גם ולמרות שמדובר במשרד הכלכלה והתעשייה גם תוכניות שנסגרות לצערנו, אבל גם בתוכניות כמו שלמשל נוהל 1.8 נוהל מנכ"ל משרד הכלכלה שיצא באוגוסט ספטמבר האחרון והיה גם בתחילת מלחמת חרבות ברזל ורק עכשיו, רק עכשיו תעשיינים מתחילים לקבל תשובות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> רק שנייה, גיל, אבל לגבי זה שאמרת שנסגרות כל מיני תוכניות, זה כי אמרת שמפזרים אותם במשרדים אחרים או שהם נעלמים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> זה לא תחת רשות ההשקעות רק נגיד, גיל הוא בא מרשות ההשקעות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הוא כן אומר שלדעתו זה אותו הדבר כי אתה יודע בתקופה כי אתה יודע בתקופה הזאת שתוכניות נסגרות זה דבר שאתה יודע אתה יודע אתה לא מבין באמת לא מסתדר לי משהו. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אין הלימה בין הצורך לבין - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך באמצע פשוט זה חשוב לי. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני רק אנסה לפשט כאן את הדברים, הייתה תוכנית ותיקה מאוד שבאמת הכניסה הרבה מאוד עובדים לשוק העבודה התוכנית הזאת בוטלה, זאת אומרת בוטלה באופן סופי לא משהו שנתי, לא יודע אם במקומה או במקביל אליה נפתחו תוכניות אחרות, אחת מהן מה שתמר מציינת 1.8 זה רעיון של שילוב כשבסוף הדרך יש העסקה, זאת אומרת תוכנית לא בדיוק זהה אולי חופפת אולי קצת מקבילה אבל יש איזושהי תוכנית, שוב התקציבים שם הם - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה גם במשרד הכלכלה או שזה עבר למקומות אחרים? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> זה במשרד הכלכלה, לא ברשות להשקעות. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> במנהלת המעסיקים שזכו במכרז ספק יחיד בלי אגב שהייתה איזושהי יכולת לערער על הדבר הזה, כי גם פה כל התנהלות לא הייתה תקינה אז מדוע הם זכו בתור ספק יחיד, רק עכשיו אנחנו מדברים על פברואר רק עכשיו מעסיקים מקבלים תשובה על תוכנית שהם הגישו באוגוסט, נראה קצת לא סביר. אבל אני רוצה רגע לחזור לעניין של באמת התעשייה והצורך בעובדים וצעירים בפרט, אז קודם כל בתעשייה מדברים פה על הייטק, גם בתעשייה שנקרא לה הרדטק יש מקום לאופק התפתחות, השכר בתעשייה הוא גבוה, השכר הממוצע בתעשייה עומד על 18,800 שקלים כשהשכר הממוצע הארצי הוא 14,000 שקלים, יש יציבות תעסוקתית בקורונה ראינו שרוב חברות התעשייה התעשיה למרות הקשיים המשיכו לייצר, גם במלחמת חרבות ברזל בשיא המלחמה גם בצפון על הגבול חברות התעשייה המשיכו לייצר, לא פיטרו עובדים, לא הוציאו לחל"ת. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כי לא נתנו להם לא? כי גם לא ידעו מה הולך להיות. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> חברות ביטחוניות שבהחלט הגבירו ייצור אבל גם חברות אחרות ככל שהיה אפשר להמשיך ולהעסיק ולייצר חברות המשיכו לעבוד כרגיל. בתעשייה גם עובדים כולם, כל המגדרים כל המגזרים כל הסוגים כל הדתות אין אפליה כלפי אף אחד, אנחנו מדברים עכשיו על עידן של טרמפיזציה שמדברים על הפסק תוכניות גיוון והכללה חברות בינלאומיות גדולות כמו גוגל כמו פייסבוק שכבר הודיעו שהם מפסיקים את התוכניות שלהם, בתעשייה הישראלית זה לא עובד ככה אין דבר כזה, כולם עובדים אנחנו קוראים לכולם מזמינים את כולם לבוא לעבוד. כשאנחנו מדברים על צעירים זה עוד יותר חשוב, כי לצערנו התעשייה כן הולכת ומזדקנת ואנחנו חייבים את החבר'ה האלה, אנחנו חייבים לעודד אותם וכשאני מדברת לעודד אותם אני קוראת בעיקר למשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תני כמה נקודות בהסתכלות שלך. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> המעסיקים צריך להבין שהם גם עם האתגרים היום יומיים שלהם, יש עכשיו פקק בנמלים של מעל 50 אוניות שעומדות וכל יום זה בזבוז של מיליוני שקלים למשק וקודם כל המעסיקים שלא מגיעים להם חומרי הגלם, אז אני לא מדברת על לפתור את כל הבעיות האלה עכשיו כשמדברים על צעירים, אבל צריך להבין שזה הכל חלק מהדבר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> למה זה נובע? סתם שאלה: ממה זה נובע שיש פקק בנמלים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> פקק בנמלים? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן, זה בגלל עובדים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> משרד התחבורה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> להבין אם זה בגלל שבגלל שאין עובדים פלסטינים שנמצאים פה? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> לא לא, זה קשור לעניין של איך שהנמלים שם עובדים, וכל הנושא של איפה אפשר לפרוק מה והיה את העניין של העיכוב בגלל החות'ים ואמברגו וכל מיני, אבל הדברים האלה משפיעים אחד על השני ובסופו של דבר הנזק מגולגל למעסיק, זאת אומרת הוא זה שסופג את זה וצריך להבין שזה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בסוף זה גם מגיע לצרכן. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> לצרכן אבל זה גם מגיע לעניין הזה של העובד, כי בסוף אין לו מספיק חומרים הוא לא רוצה לפטר עובדים אבל מצד שני גם האספקה לא כמו שצריך ולא נפתחים פרויקטים חדשים, אז גם היכולת לגיוס הולכת וקטנה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה לא קשור למשרד הכלכלה כל הסיפור של הנמלים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> תחבורה בעיקר, אבל גם עניין של הכלכלה לבוא ולסייע בפתיחת המשברים האלה נכון. עכשיו אנחנו צריכים להבין גם שהתעשייה היא הולכת מתפתחת מתקדמת זה כבר לא התעשייה רק ההרדטק, בכל מפעל תעשייתי גם בתחום המתכת אתה רואה רובוטים, AI המון קידמה, באמת זה משרד הכלכלה יש לו תוכניות לסייע למעסיקים להכניס יותר רובוטיקה, אבל צריך בשביל זה גם כוח אדם שהוא יותר טכנולוגי ויותר מתקדם, מצד שני אנחנו לא רואים את זה כי באמת דיברנו על עניין של המחסור בהכשרות מקצועיות אל מול האקדמיזציה, תופעת האקדמיזציה בישראל שבאמת תקציב עתיר למל"ג, לעומת זאת תקציב מאוד דל להכשרות המקצועיות וזה מאוד מתסכל שאין פה בעצם ראייה לאורך טווח. גם את הנושא של עובדים קיימים, אין היום אף תוכנית ממשלתית לשדרוג עובדים קיימים, הייתה אחת כזאת קצרה לפיילוט ולא הוטמעה בסופו של דבר לא התקדם במשרד העבודה, בכלל כל הנושא של תעסוקה במדינת ישראל הוא נושא מחדל, כל משרד בעצם יש לו תת יחידת תעסוקה וכולם עובדים או במקביל או אחד על השני וזה מאוד מצער לראות שאין בעצם משהו גוף אחד שמאגם את כל הנושאים האלה של תעסוקה וזה באמת מה שהועלה פה, הנושא שבתקציב רצו באמת לאחד את כל היחידות תעסוקה תחת משרד אחד ואנחנו מקווים שהדבר הזה באמת יקרה, אנחנו מאמינים בהתאחדות התעשיינים שזה הדבר נכון כדי לחזק את נושא התעסוקה. לגבי העניין של צעירים, רציתי גם להעלות את הנושא החשוב של עבודה מועדפת שזו עוד דרך לתגמל בעצם צעירים וזה כלי יפה שקיים, אבל לצערנו גם הוא לא מנוצל בצורה נכונה ולא מנוהל בצורה נכונה, תחום העבודה המועדפת למי שלא מכיר הוא תחת אחריות ביטוח לאומי משרד האוצר ויש שם אם מסתכלים ככה בטבלה הרבה מאוד ענפים שהתרומה שלהם למשק היא נגיד נמוכה יותר ביחס לתעשייה שמובילה בתרומה למשק, עם זאת אין הסתכלות אסטרטגית דיפרנציאלית, זאת אומרת הכל אותו דבר עובד בילו לצורך העניין שזה מותר על פי הטבלת העבודה המועדפת, זה עובד מפעיל מכונה שאפילו אגב מפעיל מכונה לא מצוין בטבלה שזה גם מוזר בעינינו איך יש בכלל דיפרנציאציה בין משרות שונות מקצועיות בתעשייה, למה בכלל יש מין זה כן וזה לא מדוע ההעדפה זה לא ברור, אבל תמוה בעינינו איך בכלל מסתכלים על אותו עובד אותו דבר, כאשר התרומה של עובד יום צר לי לומר לא זהה לתרומה של מפעיל נכונה בחברה תעשייתית ביטחונית. אז גם אני קוראת פה אולי להביא לעשות דיון נוסף עם ביטוח לאומי, להעלות את הנושא הזה של עבודה מועדפת - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ביטוח לאומי נמצאים איתנו פה נכון? אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלהם לגבי עבודה מועדפת. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> גם בהקשר הזה. הנושא שעלה פה עניין של תיעדוף של צעירים בצפון או בדרום ותוכניות, אז גם אנחנו יוצאים בתוכנית יחד עם הג'וינט תבת לקליטה והכשרה של עובדים שתהיה עדיפות לעובדים מהצפון והדרום שנפגעו במלחמת חרבות ברזל, זה בעצם כחלק מתוכנית החירום של הג'וינט עם העדפה גם למעסיקים מאזורי קוו העימות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> במה זה בהכשרות מלגות? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> מיקמנו את זה תחת סביב חמשת המקצועות הנדרשים ביותר בתעשייה שזה מפעילי מכונה, חשמלאים, מרכיבים, אבטחה ובקרת איכות ועוד כמה משרות שבאמת ראינו בסקר שלנו שהן הנדרשות ביותר, אבל מה שיפה בתוכנית הזו זה שבאמת גם האפשרות לשדרג עובדים קיימים, שוב כאמור אין היום אף תוכנית כזאת. אנחנו קוראים באמת למשרדי הממשלה גם לתקצב תוכניות מהסוג הזה, להגדיל את המענקים לעבודה בתעשייה באזורי קו העימות, יש היום מענק של עבודה אבל לצערנו כל פעם זה בעצם בסימן שאלה אם זה יימשך וזה תמיד בדיעבד, שום דבר לא בראייה לטווח ארוך וקדימה עם וודאות כדי שגם לאנשים תהיה איזושהי ודאות, אז גם בהקשר הזה חשוב לשפר את הכלים. הנושא הזה של נוהל 1.8, מאחר ואנחנו יודעים שאמור לצאת מקצה נוסף של נוהל מנכ"ל משרד הכלכלה להכניס את נושא הצעירים, אני חושבת שכאן באמת הוועדה יכולה לבוא בדרישה למשרד לפתוח את הנוהל הזה ולוודא שיש באמת גם איזשהו מענק נוסף עבור צעירים מהצפון או מהדרום ובכלל קריאה למשרד הכלכלה לעשות קמפיין משותף לקידום תעסוקה של צעירים בצפון ובדרום בתעשייה הישראלית, בין אם זה להכין מיתוג אולי גם כדי לשכנע אותם לתת לזה קצת שפה חדשה ובאמת לעשות פה משהו שהוא חדשני אסטרטגי עם ראייה לטווח ארוך ותרומה לתעשייה הישראלית, תודה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> דווקא אני מאמין שמשרד הכלכלה יישבו איתך בשמחה רבה לקמפיין משותף, זה יעזור לכולם. הייתי רוצה לשמוע את משרד העבודה פה. התחלתי אתכם ולא הייתם פה בהתחלה, התייחסות שלכם כמו שנותנים למל"ג כל כך הרבה תקציבים ואנחנו עינינו לא צרה במלגות האלה וזה חשוב מאוד אולי, אבל בסוף אנחנו מבינים בסוף אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למה שקורה, מה שהציבור צריך אותו והציבור זועק, בחלק הזה שאין מספיק תקציבים מלגות לתעסוקה, למקצועות שבאמת אנשים רוצים אליהם היום, כי אנשים כמו שנאמר פה אוהבים את הזמינות וזה מה שהם רוצים, ללמוד משהו להתחיל ישר לעבוד, אקדמיה יש הרבה אנשים שעושים את זה במעלה הדרך תוך כדי עבודה או דרך כדי זה שזה יהיה גם אקדמיה ושיהיה להם גם תואר בדרך, אבל לא זה הדבר שבן אדם מתחיל איתו את תחילת חייו ואנחנו בסוף רוצים לשמר את הצעירים. השאלה באמת מה המשרד עושה בשביל העניין הזה? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> תודה רבה כבוד היושב ראש, אני אורטל מקונן מנהלת תחום תעסוקת צעירים בפריפריה ויוצאי אתיופיה, במקביל יש דיון כרגע אצל חברת הכנסת נעמה לזימי בוועדה לענייני צעירים על הנושא של מוביליות בין דורית, והיינו שם, אז כן חשוב ככה שתכירו והיינו בדיונים במקביל. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בסוף הצעירים זה דור העתיד, אם אנחנו לא נשקיע בהם את מה שצריך להבין את הצרכים שיש להם הפערים רק יגדלו. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> מסכימה. הכנתי מצגת לשתי הוועדות, אבל נראה לי שאני מבינה שהיא לא תוכל לעלות. כן חשוב לי להציג כמה דברים, כמה נתונים וגם קצת מה המשרד עושה בתחום של תעסוקת צעירים: עשינו בעצם מחקר בקרב צעירים בפריפריה אזורים סטטיסטים, המחקר נעשה במשרד לפני פרוץ המלחמה אבל כן הוספנו פרק משמעותי, אי אפשר להתעלם ממלחמת חרבות ברזל ואתגרי התעסוקה בצל המלחמה, בעצם בודדנו את התחום של חסרי מעש. 'חסרי מעש' זו ההגדרה הרשמית שלא עובדים ולא לומדים, וכן אני רוצה לשים את הזרקור על הנושא הזה, גם על הנושא וגם על הפוטנציאל הגלום, בסוף אם זה אוכלוסייה שאנחנו לא נטפל בה הם אנשים שלא עובדים ולא לומדים אנחנו נראה את זה בגילאים מבוגרים יותר ותעסוקה זה מנוע צמיחה שמחולל שינוי ותורם גם למוביליות. אנחנו רואים שככל שהאזור הסטטיסטי נמוך יותר שיעור התעסוקה הוא נמוך ויש יותר חוסר מעש בעיקר אצל נשים, חשוב לי להגיד שזה בעיקר אצל נשים, גם ככל שאת דתייה ומסורתית היכולת שלך להשתלב בתעסוקה ובאקדמיה הוא נמוך יותר, בסוף ברמת הדתיות אנחנו מאמינים שזה באמת ממאפיינים תרבותיים, גיל נישואים הקמת משפחה הבדלים בדפוסי השכלה וכולי, הפתרון שלנו זה השכלה על תיכונית או אקדמית, כי בסוף יש קורלציה בין רמת ההשכלה לבין שיעורי תעסוקה גבוהים ושיעורי אבטלה נמוכים, מה שמשפיע גם על מיומנויות כישורים וכולי. מספר של חסרי המעש אצל נשים הוא גבוה, זאת אומרת 33,000 נשים היום בהשכלה תיכונית ומטה לא משולבות היום לא בעבודה ולא בהשכלה, אני אגיד שרובן מסורתיות ודתיות מתוכן 24,000 גרות בפריפריה חברתית גאוגרפית ועוד נתון שהוא ככה יותר מדאיג ש-19% מתוכן הן יוצאות אתיופיה, זאת אומרת שאם אנחנו משווים לאוכלוסייה הכללית נקרא לזה ככה יהודים שאינם חרדים, המצב הוא דרמטי יותר ואני אגיד שמלכתחילה זאת אוכלוסייה קטנה, זאת אומרת יוצאי אתיופיה הם רק 2% מהאוכלוסייה. דיברתי קצת על חוסר מעש, בעצם אני אדבר במספרים אבסולוטיים אבל גם באחוזים: 163,000 חסרי מעש נשים וגברים יהודים שהם לא חרדים, מתוכם זה בעצם 11.5% מהאוכלוסייה שזה מספר דרמטי, זאת אומרת אי אפשר להתעלם מ-11.5% הפער הוא באמת כמו שאמרתי הוא בעיקר אצל הנשים בקבוצות גיל צעירות יותר, אנחנו יודעים להגיד שתופעות תקופות ארוכות של חוסר מעש בסוף מובילות לנטל על הוצאות המדינה, על פשיעה, על יכולת נמוכה יותר להשתלב בתעסוקה, זאת אומרת אם את לא משתלבת בתעסוקה עד גיל 35 היכולת שלך להשתלב הוא נמוך יותר, גם מבחינת המיומנויות, גם מבחינת הכישורים ההכשרות המקצועיות ככה שדיברנו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מה הפתרונות אורטל? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אז בוא נדבר קצת על מה אנחנו עושים ביוזמה לקידום תעסוקת צעירים: זה בעצם תוכנית שמשרד העבודה הקים לפני בערך שלוש שנים, לפני שנתיים בעצם התוכנית ככה התחילה באופן יותר משמעותי, גם יש את הנתונים זאת אומרת עד היום טיפלנו ב-4,000 צעירים בצפון ובדרום בעיקר, מבחינת הכשרות מקצועיות השתתפו 1,500 משתתפים בהכשרות מקצועיות, עוד 2,000 בסדנאות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אתם מימנתם את הלימודים? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> כן מימנו בעצם את ההכשרה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> איזה סוגי הכשרות למשל? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> גם הכשרות טכנולוגיות, זאת אומרת AWS ודאטה אנליסט וגם הכשרות למי שלא רוצה להשתלב בעצם בהייטק, מגוון של הכשרות כולן עם מעסיק בקצה, כן אנחנו מבינים שבסוף אנחנו לא יכולים רק לפתוח הכשרה ולא לשים את המשתתפים בקצה, אז זה בעניין של היוזמה לקידום תעסוקת צעירים. בעצם אנחנו עובדים ברמה האזורית ביחד עם עוד 260 ארגונים שהם חברים ביוזמה, אני אגיד שנמצאת איתי כאן חירות פרויקטורית תקומה למפוני תקומה ועכשיו אנחנו בעצם פותחים את הפרויקט יחד עם תנופה לחזית הצפונית. אני אגיד שהתקציבים שלנו הם בעיקר מהחלטות ממשלה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אמר פה אלי חביב מנהל מחלקת צעירים בעיריית עכו, הוא אמר דבר אחד פשוט: נותנים כסף מלגות כמו שצריך למי שלומד באקדמיה ולא נותנים לגבי התעסוקה בכל ההייטק וכל הדברים האלה. אני מנסה להבין, את אומרת שעושים ועושים, זה נחמד מאוד לשמוע, השאלה בדגש דווקא לדברים האלה שמאוד מאוד חסרים – השאלה איפה אתם שם? הרי מה הוא אמר, יש מעסיקים שרוצים להגיע לקורסים, כלכלית הוא מסתכל אם שווה וכדאי לו לבוא, אם אנחנו ניתן את ההכשרות האלו לצעירים האלו אז במקום שהצעירים האלה יהיו במרכז ובעלויות שהם עולים וכל הדברים האלה, במקום זה שהם יישארו דווקא במקומות שהם גרים, השאלה איפה החיבורים אם נעשה משהו בעניין הזה בדגש דווקא לצעירים של הצפון והדרום. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> בטח, אז אני אגיד שכמו שאמרתי יוזמת תעסוקת צעירים בעצם עובדת אזורית. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני אגיד ככה, אם כן נעשה זה נשמע קצת אחרת, אולי כשמדברים על 4,000 צעירים זה כלום לעומת מה שצריך. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> נכון, נכון שזה גם עניין תקציבי, אני אגיד גם על עכו שפתחנו איתם הכשרה המקצועית ביחד עם מכללת נאיה, זאת אומרת אנחנו עובדים ביחד עם מרכזי הצעירים ברשויות המקומיות בעיקר עם ארגוני הצעירים בעיקר עם מרכזי צעירים מרכזי הזדמנות בתחום של תעסוקה ועוד ארגונים ועמותות, בסופו של דבר זה עניין של תקציב ואם היום התקציב המשמעותי הוא מתקומה ומתנופה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני חושב שכשאת אומרת תקציב צריך להגיד עוד משפט אחד, זה גם סדרי עדיפויות כי תקציב יש, בסוף אני חושב שמדינת ישראל שמה בתקציב הרבה דברים ובכל דיון שאני נמצא ורואה ובהכרותינו, אז ברצותו דהיינו כשרוצים לשים דגש על דברים מסוימים. אני חושב שדווקא הדגש אם מדברים פה על 12 מיליארד שקלים שמגיע במל"ג על תארים אקדמיים אז אני חושב שכן קצת לעשות שינוי וקצת לנווט תקציבים לדברים כאלה, זה לא שאין כסף תקצבו הרבה דברים אחרים, בואו אולי איך עכשיו צריך לשנות קצת בסוף צריך להתאים את עצמנו למה שקורה בשטח, אז אני אומר עוד פעם עיני אינה צרה ואני חושב שמלגות זה דבר חשוב באקדמיה, אבל אם זה לא הפתרון האמיתי היום ואם הציבור דוהר לכיוון אחר לגמרי אז צריכים להשקיע שם, השאלה אם מישהו באמת שם את זה על השולחן והחליט שמ-2025 משנים כיוון, לפחות חלק מהתקציב מעבירים זה מה שמעניין לדעת, לפני שמחפשים תקציבים חדשים, כי אם אנחנו נגיד לכל תקציב אז באמת הדיונים הם עקרים ולא יצא מהם שום דבר ואנחנו נמצא את עצמנו לפגוש את עצמנו פעם אחר פעם באותם דיונים, דיוני סרק כאלה שמדברים ואנחנו רוצים אנחנו עושים, אולי במקום 4,000 סטודנטים או חבר'ה שילמדו אז אנחנו נגיע ל-5,000 צעירים, מאוד מאוד נחמד אבל זה לא מה שאנחנו רוצים כרגע ולא מה שאנחנו צריכים. בסוף הצורך האמיתי הוא לשמר את הצעירים האלו בפריפריה והדרך היחידה לשמר אותם, זה לדאוג להם למלגות לדאוג להם לתעסוקה כמו שאת אמרת, בסוף צריך גם שיהיה גם מעסיק בקצה וזה מה שצריכים להשקיע, אני אומר עוד פעם זה בסוף ככה וככה עכשיו כרגע הצפון והדרום אנחנו לא יודעים כמה אנשים יחזרו לשם ומה יקרה איתם, אנחנו לא ניתן לזה באמת איזה מענקים כמו שצריך לדבר הזה והכשרות כמו שצריך אין שום סיבה שהחבר'ה יחזרו, מה רע לבחור צעיר שעכשיו היה גר בתל אביב במשך שנה וארבעה חודשים ובילה את החיים שלו ואיך אומרים טעם טעם קצת יותר מעניין למה שהוא יחזור? מה הסיבה שהוא יחזור? אני אומר עוד פעם הציעו פה גם תקומה כמו שאת אומרת, בסוף האם אתם שמים את זה על השולחן במה באמת הדברים האמיתיים שעושים שהדבר הזה יקרה? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אני מסכימה מאוד כבוד היושב ראש. אני אגיד מבחינת סדרי עדיפויות, בסופו של דבר האתגר של צעירים בפריפריה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הייתי רוצה לשמוע שעכשיו יצאה תוכנית, תקומה ישבה כמה חודשים והחליטה שזה התוכנית בשביל להביא את הצעירים, ש'וואו, איזה תוכנית שכולם מדברים עליה, תכנית להביא את הצעירים לזה'; ואני לא שומע את זה. אני שומע שעושים ועושים כמו שעשו תמיד יותר או פחות. זה לא המצב, זה לא המצב, בסוף אנחנו באמת אם לא נשים איזה משהו כזה משהו אמיתי ורציני ומהיר, אנחנו נאבד את כל הצעירים האלה. בינתיים הצעירים האלו מוצאים עבודה הם לומדים הם מתקדמים אין שום סיבה שהם יבואו, ואחר כך כשמדברים פה על תקציבים של המדינה בסוף, בסוף המדינה תהיה צריכה להשקיע מיליארדים בשביל להחזיר את האנשים האלו, כי בסוף חייבים כי בסוף חבל הארץ שלנו היא לא גדולה אנשים צריכים לגור באיזה מקום, אם אנשים לא חוזרים ואם אין תעסוקה במקומות האלו אנחנו מאבדים חלקים שלמים במדינה פה. אנחנו רוצים שהפריפריה תישאר כמו שהיא הייתה נראית לפני המלחמה? אני חושב שזה דווקא עכשיו הזדמנות דווקא מהנפילה הזאת שלנו במלחמה הזאת היא לקום עכשיו ולהתקדם קדימה אמיתי, השאלה באמת אם הבאתם תוכנית אמיתית ואני אומר צריך לדפוק על השולחן בדבר הזה, האם מישהו דפק על שולחן ואמר זהו מפה אנחנו עכשיו משקיעים כך וכך כסף דווקא ללימודים ובהתאמה באמת לצרכים שיש במקומות האלו? בסוף אם אנחנו נביא עכשיו אם יהיה תעסוקה במקומות האלו אם אנחנו נביא חברות לשם זה גלגל שלם, זה החינוך התחבורה הכל ייראה אחרת וזה קשור לכל משרד ומשרד, בוודאי שזה אתה סוקר כי בסוף היום בן אדם לא יבוא לגור במקום שאין לו תעסוקה במקום הזה וזה א' ו-ב' שצריכים לדאוג לזה. אחרי זה גם חינוך אחרי זה גם זה הכל מסביב אחר כך אבל בסוף התעסוקה היא דבר חשוב מאוד והכל מתחיל מהלימודים, אם אנחנו לא נשקיע דווקא לתת לצעירים האלו סיבה ללמוד אתגר איזה דחף שדווקא כן ילמדו במקומות האלו ודווקא יתקדמו במקומות האלו יגורו במקומות האלו בסדר? פשוט אני אומר את זה מכאב כי אני מרגיש כאילו שאנחנו טוחנים הרבה, לא דיון ראשון פה לא דיון שני, לא היית פה בדיונים אחרים, אני אומר אני לא מדבר אליך ספציפית, אני מדבר בעצם בסוף יש דיונים דברים מאוד מאוד חשובים, כולם איך אומרים בהסתכלות אחת וכולם מחכים לראות שהם מבינים את האתגרים מבינים את הקשיים מבינים שצריכים לעשות משהו ואז הם מגיעים ואיזה תוכניות כאלו שדיברו מאוד נחמד, בסדר אבל מה ייצא מזה? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אני חושבת שכדי להגיע ליותר צעירים צריך שיהיה יותר תקציב לדבר הזה, אני אגיד שהיום אצלנו במשרד אנחנו בעיקר פועלים בקרב תנופה ומינהלת תקומה כי זה התקציבים המשמעותיים שקיבלנו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אבל למה לא להסיט חלק מהסכום של המל"ג? << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> המל"ג לא יושב אצלנו, הוא יושב במשרד החינוך ואני במשרד העבודה. << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> אני מצטערת להפריע, עלמה מפורום ארלוזורוב. הסיפור פה הוא לא הנגדה של אחד מול השני כי בדיוק כמו שאמרת יש קורלציה ישירה בין יציאה להשכלה גבוהה לתעסוקה זה דווקא דבר טוב שקורה, המדינה נמצאת במחסור כמו שאמרת עוד מלפני המלחמה, המחסור של לפני המלחמה הוא של 12 מיליארד שקלים מחסור של השקעה בשוק העבודה, המדינה נוקטת במדיניות של תת השקעה של מדיניות צנע, המדינה בוחרת לא להשקיע במקומות האלה ואז אנחנו מסתכלים לקחת פירורים מפה ומפה ומפה, אז זה בדיוק מה שקורה עכשיו מקבלים האזורים שנפגעו, אבל צריך להסתכל על התמונה הגדולה, התמונה הגדולה זה שהאוצר לא נותן שהאוצר צריך לתת, צריך לפתוח את הכיס. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה קריטי האוצר לא קשור מה הוא אמר? משרד האוצר הוא משרד מטה ואינו מפעיל תוכניות זה תוכניות אין לו שום קשר לדבר הזה. << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> כל המסלולים שנסגרו זה לא החלטה של כל המשרדים שיושבים פה וכל האנשים שרוצים להשקיע פה, כולם אומרים אנחנו צריכים כסף איפה הכסף? אצל משרד האוצר, דווקא בתקופות כאלה דווקא בתקופות משבריות צריך לפתוח את הכיס, נכון שאנחנו בתקופה קשה אבל המטרה שלנו זה שהצעירים שעברו עכשיו למרכז שהם לא יברחו לנו למשרות בתל אביב ובמקומות אחרים, המטרה היא להחזיר אותם ולהחזיר ולפתח ולהשקיע וזה לא קורה יש מאין, צריך מדיניות צריך יד שמכווינה את המדיניות הזאת. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אוקי, כן. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אני מסכימה מאוד אני חושבת שרגע גם מבחינת מדיניות תקציבית אני לא שמעתי את התגובה של האוצר, אבל אני חושבת שרגע - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הוא בחר לא להגיע זה לא רק התגובה, הוא בחר לא להגיע כי הוא פשוט הוא לא קשור. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אה אוקי בסדר, אני חושבת שצריכה להיות פה אמירה גם על מדיניות תעסוקת צעירים וגם על הבעיה על האתגר של הדבר הזה, זאת אומרת אם עכשיו בעצם נגיד המשרדים נותנים מענה בעיקר לתקומה ולתנופה מהיכולת שלנו לחזק את הפריפריה החברתית גיאוגרפית היא נמוכה וזאת אמירה חשובה להגיד, אני אגיד שהיוזמה לקידום תעסוקת צעירים לא תוכל להמשיך בשנת 2026 אנחנו ממש נסיים את הפעילות שלנו בשנת 2025 ועיקר הפעילות שלנו יהיה באמת הדרום והצפון לא החברתיים כלכליים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אורטל תודה. אני רוצה לשמוע דווקא את ביטוח לאומי לגבי עבודה מועדפת שהדגישה פה תמר. תמר אני מקשיב טוב. << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> אלינה מילקין מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> נשאלה פה שאלה מאוד מאוד פשוטה, מה ההבדל בין אותו אחד שעובד בילו לבין חבר'ה שעובדים בתעשייה בדברים ביטחוניים, איך אנחנו מחשיבים ביניהם מבחינת תעסוקה מבחינת עבודה מועדפת? << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> קודם כל חשוב לציין שמענק של עבודה מועדפת הוא מענק שמשולם לכל חייל או חיילת שהשתחרר מהצבא והשלים חצי שנת עבודה והעבודה היא עבודה בלתי מקצועית, המשמעות של המענק זה בעצם לעודד עבודה במקומות בהם חסר ידיים ישראליות כדי לצמצם את השוק של עובדים זרים, המענק הוא מענק אוניברסלי ולא משנה באיזה תחום חייל או חיילת משוחררים בוחרים לעבוד ואם מסתכלים על הטבלה שפורסמה במחקר של הכנסת, אז אנחנו רואים שדווקא במפעלי תעשייה ומלאכה יש הכי הרבה מועסקים אנשים שקיבלו את המענק בכל השנים אם מסתכלים אחורה. חשוב לציין שלפי הטבלה מאוד קל לראות שגם בשנתיים שנה וחצי האחרונות מתחילת המלחמה יש גם ירידה בכמות האנשים שבאים לקבל את המענק, מה שכתוב במחקר ואני יוצאת מהנחה שזה נבדק ונכון, שחלק מהסיפור זה שבעצם החיילים שמשתחררים משירות סדיר הם מתחילים מילואים סמוך לסיום השירות הסדיר ולכן פחות ממצים את העבודה בקבלת המענק. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן אבל זה אולי אפשר להגיד עכשיו בתקופת המלחמה, אבל לפני כן לא חושב שהיינו בכזה מצב, אני אוהב את התשובות הנכונות והאמיתיות לאותו זמן, אבל בסוף מדברים על משהו של עשרות שנים שלא טיפלו בו כמו שצריך, לכן אני כן רוצה להסתכל בראייה שלכם כראייה דווקא קדימה ובצורה רחבה יותר, איך אנחנו באמת דואגים שלא נמצא את עצמנו בעוד עשור יושבים פה כמו שהתחלתי את הדיון, יש ועדות שאחרי עשר שנים רואים שיש חוקים שלא התקדמו כל מיני דברים שלא נעשו. הנושא הצורך כולנו מכירים אותו הקושי כולנו יודעים את המצב שאנחנו נמצאים בו, השאלה איך אנחנו רואים פה קדימה? איך אני יכול להגיד לעצמי עוד יום עוד חודש עוד חודשיים תשמע אברהם עשינו משהו התקדמנו משהו, יצאה תוכנית טובה בזכות זה, ראינו יותר את הצעירים באמת מוצאים תעסוקה ומתקדמים הלאה, לא להגיד שעוד כמה שנים נגיד יבוא הממ"מ ויגיד עוד חוברת הם הכינו, הכינו לזה איזה חוברת כזאת ויגידו שמע אנחנו נוכל חזרנו איך אומרים עוד 10 שנים אחורה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אני יכול להוסיף שהנושא הזה קבעה ועדה מקצועית של אנשי שוק העבודה מדיניות פעילה בשוק העבודה או באנגלית Active labour market policies, פעילה כלומר הכשרות מקצועיות, סבילה זה דמי אבטלה, כלומר יש שתי ידיים למדיניות הזו למי שמובטל מקבל דמי אבטלה זו מדיניות סבילה ולמי שרוצה להשתדרג בעבודה שלו הכשרות מקצועיות וואוצ'רים, עבודה מועדפת וכיוצא בזה, כשבודקים את ההוצאה הממשלתית לנושא הזה כחלק מהתוצר, בישראל ההוצאה היא 0.14% זה רבע מההוצאה ב-OECD, כשבדקנו בעבר את הקשר בין ההוצאה הזאת לבין תוצר לנפש משכורות פריון ראינו שיש מתאם חיובי מאוד גבוה, כלומר במדינות - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אם אנחנו נשקיע יותר מ-0.14% אתה אומר שהפריון של זה יהיה? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הפריון יעלה והמשכורות יעלו, הדוגמה הכי טובה היא מדינות צפון אירופה כמו דנמרק ששם הוצאה הזאת היא יותר מ-1% מהתוצר ובהתאם גם היכולת - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> פי 7 מאיתנו? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הרבה יותר מאיתנו, כמעט פי 7 אפילו יותר ובהתאם יכולת ההשתכרות ופריון העבודה הרבה יותר גבוהים, זו הדעה המקצועית בנושא הזה אם אנחנו מסתכלים במבט משווה למדינות אחרות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אוקי, חזרה למשרד לביטוח לאומי. << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> איך זה קשור למענק של עבודה מועדפת? לטענתך צריך להעלות את הסכום של המענק? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> לא, בממ"מ לא נותנים המלצות, אנחנו רק מראים תמונת מצב של השוואה בין ישראל למדינות אחרות, במדינות אחרות אז הדברים האלה ושם זה מחולק לכל מיני פרקים כחלק מהעידוד שוק העבודה, יש הכשרות מקצועיות, יש ואוצ'רים, יש הכשרות מקצועיות במפעלים עצמם כמו שנאמר פה שזה הדרך הכי טובה וכולי וכולי וכולי, אבל יש בזה גם הרבה בעיות כמו שציינו במחקר שיש פה מה שנקרא תופעה שאם זה נעשה יחד עם המפעל עצמו, אז תמיד יש את הבעיה שאותו עובד שנהנה מהכשרה במפעל אחרי זה יכול לעבור למפעל אחר ואז המפעל שהשקיע בו לא נהנה מזה. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אין שום בעיה עם זה, אז הוא נשאר בתעשייה במפעל אחר לא משנה, הניסיון שלו נשמר. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> מנקודת ראות של המפעל עצמו, מבחינת המשק זה טוב מאוד אבל מבחינת ראות של המפעל עצמו הוא לפעמים - - - << אורח >> תמר הרן: << אורח >> אני אומרת לך שהמעסיקים עדיין מעריכים את זה מאוד שיש מפעל שהשקיע שפיתח שהכשיר לתפקיד, אוקיי אז היום הוא בחר לעבור כי הציעו לו שני שקלים יותר במפעל אחר, בסדר אז המפעלים יתחרו ביניהם זה לא דבר נורא, אבל הבעיה היא אחרת הבעיה היא שהמדינה לא משקיעה ב-OJT זה ההכשרה הפנים מפעלית כי אין אמון במעסיקים ומבחינתם הכשרה פנים מפעלית היא לא הכשרה איכותית וגם כשאתה בנוהל של 1.8 ובתוכניות אחרות אתה רואה שההשקעה ב-OJT היא פחותה ביחס להכשרה אם גוף מכשיר, למה? כי גוף מכשיר ההכשרה איכותית יותר? היא בהכרח טובה יותר? היא בהכרח מתאימה יותר למשק לתעשייה? לא אבל אין אמון. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> סביר שהמפעל יודע טוב יותר. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> נכון, אגב בחו"ל וכמו שהוא מציג ה-OJT הרבה יותר חזק מאשר אצלנו. << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> רק נסגור את העבודה המועדפת, אני חושבת שלאורך שנים אחוז החיילים המשוחררים שבוחרים לעבוד ולקבל מענק בעבודה מועדפת הוא יחסית נמוך מאוד לאורך כל השנים, אז כנראה שהפתרון הוא לא יבוא ממקום של עבודה מועדפת, במיוחד אם אנחנו רואים גם במספרים שהכי הרבה הולכים דווקא לכיוון של מפעלי תעשייה ומלאכה. עכשיו מעבר לזה אני אגיד אני אשים את זה על השולחן, אני יכולה לשמוע כל רעיון יכולה לשתף פעולה עם כל גוף שרוצה לשתף פעולה לשווק את העבודה מועדפת, לעשות לזה כל מה שנדרש כדי להעלות את המודעות, אני לא יודעת להגיד בדיוק למה זה לא כזה אטרקטיבי, אבל אני פנויה לכל ההצעות לשיווק לשיתוף פעולה ולמה שרוצים. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הילדים שלי כבר גדלו, אז אני יכול להגיד על זה שהם הלכו ישר לאוניברסיטה וזה לא עניין אותם הדברים האלה. בערך 50% מאלה שמשתחררים מהצבא פונים להשכלה גבוהה, הם לא ילכו לעבודה מועדפת בתחנת דלק או משהו כזה, הם ימצאו עבודות אחרות אפילו עם הכנסה יותר גבוהה, זה דבר אחד. דבר שני, הדבר הזה יש לו גם מגרעות מסוימות שהוא יכול ליצור מצב שבעצם מסבסדים את המקום עבודה ברמת שכר מאוד נמוכה, כלומר אם זה במקומות עבודה ברמות שכר נמוכות כמו תחנות דלק או מפעלים פשוטים מאוד, אז החייל שהשתחרר הוא קצת יכול להיות שמאבד טיפה מזמנו במקום לרכוש השכלה נוספת או הכשרה מקצועית לא אקדמאית, או השכלה אקדמאית ואז לשפר את יכולת ההשתכרות שלו בעתיד, אז הוא הולך וקובר את עצמו סליחה על הביטוי בתוך איזה מקום כזה לכמה חודשים ולא מנצל את הזמן שלו כדי להתקדם אחרי זה ביתר הקריירה שלו לאורך החיים - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אז אולי צריך להשקיע דווקא במקומות אחרים. << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> אני בעד לשתף עם מי שבא לשתף הדלת שלי פתוחה לכולם, אני רק אגיד שצריך לבחון גם את הצד השני. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אני רק אומר שהנושא של הצעירים מאוד חשוב כמו שאדוני אמר כי זה תחילת דרכם בקריירה, לשמחתי כשאני הייתי צעיר אז הכל היה - - לפני הרבה הרבה שנים אבל היום הייתה קורונה חלה דחייה בלימודים שלהם בתחילת העבודה שלהם, הם התחילו את כל המסלול שלהם מרמה יותר נמוכה, בשכר ההתחלתי שמקבלים שממנו אחרי זה מתקדמים הלאה לאורך השנים לאורך כל החיים שלהם, כלומר הדור הזה שאנחנו עכשיו דנים עליו גילאי 18 או אחרי צבא זה 21, 22 עד 25, 26 הם עברו גם את הקורונה וגם את המלחמה עכשיו ועושים המון מילואים, כלומר פה יש בעיה ייחודית שתלווה אותם להערכתי לכל אורך חייהם שמתחילים ברמה יותר נמוכה את הקריירה התעסוקתית. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה. << אורח >> עלמה ארליך: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה רק מנקודת המחקר שלנו של הצעירים מדובר פה על עבודה מועדפת: צעירים כבר כמו שאמרת המחקר שאנחנו בדקנו בפורום ארלוזורוב, צעירים גם בישראל ספציפית מייחסים חשיבות יותר גבוהה לביטחון תעסוקתי ולגובה השכר, צעירים מחפשים עבודות יציבות ואיכותיות שהם יוכלו להשתקע בהן, שהם יוכלו להיות בהן לאורך שנים זה בדיוק זו התשובה לשיקום של הצפון והדרום עוד לפני המלחמה ועכשיו עוד יותר לאחר המלחמה. התשובה היא לא פלסטרים זמניים וכמובן זה שהם נשארו תקופה ארוכה מחוץ לשוק העבודה, יש תופעה שנקראת האפקט המצלק, צעירים כשהכניסה שלהם לשוק העבודה הולכת ונדחית אנחנו רואים תופעות יותר מאוחר בחיים שלהם, אבטלה יותר ארוכה כל מיני תופעות נפשיות כמו דיכאון, תופעות כאלה ואחרות שצעירים יסבלו מהם בהמשך חייהם בגלל שהם נמצאים מחוץ לשוק העבודה, צריך להסתכל על תשובות מכלילות ורחבות יותר ולהיכנס לשורש הבעיה ולא לשים פלסטרים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה. אסף משרד הביטחון. << אורח >> אסף הראתי: << אורח >> הראתי אסף ממשרד הביטחון האגף לחיילים משוחררים ומילואים, האגף עוסק בתחום הזה כל הזמן אין פה אחד מסביב לשולחן שלא היינו אתו בחודשים האחרונים בשיתוף פעולה כזה או אחר, גם איזשהו דיון ראשון עם ראש האגף והמנכ"לית משירות התעסוקה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני חייב לציין שבאמת אין אחד שלא מפרגן למשרד התעסוקה, באמת שומעים את זה גם בשטח וגם בוועדה פה, אני חושב שכל אחד פה הדבר הראשון שהיה זה לפרגן למשרד התעסוקה. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> גם הנתונים שהם מפרסמים בצורה מאוד יפה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אז אני מצטרף לתודות של כולם, באמת משה תעביר את זה, מעבר לזה שמשה רוצה אמרנו נושא של תיעדוף, הוא מגיע פה שבוע אחרי שבוע פה לדיונים. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> שלא תתרגלו אבל. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מראה בסוף על סדרי עדיפויות, לאנשים יש מלא ועדות ויש מלא דיונים ומלא דברים לעשות אבל כשבן אדם מגיע והוא מקדיש את זמנו. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> הנושאים הם חשובים וחשובים גם לנו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כמו שאומרים, זה דור העתיד, כמו שהוא אמר יש לי כבר כמה שערות לבנות. בסוף החבר'ה האלו אם אנחנו נשקיע בהם בנקודות הנכונות היום, אני אומר את זה באמת כי אני חושב שכל המשרדים צריכים פשוט גם תקציבית וגם באמת טובי המוחות לשים בשולחנות עגולים ביחד ולראות על מה אנחנו אומרים דבר אחרי דבר, במה אנחנו משקיעים עכשיו בשביל שבאמת להביא את הפריון ואת התעסוקה הכי טובה שיכולה להיות, זה דור העתיד שלנו. בבקשה אני אשמח לשמוע איך אתם מתמודדים עם האתגרים של יוצאי צבא. << אורח >> אסף הראתי: << אורח >> האגף עוסק בצעירים ועוסק בתעסוקה, 'המקפצה שלך לאזרחות' זה המשפט של האגף, לקחת את הצעירים שוב כמו שדיברו כאן בין השורות, צריך להבין שבשנה וארבעה חודשים האחרונים הצעירים וכמובן החיילים המשוחררים רובם לא נמצאים בשוק העבודה הם נמצאים במילואים, גם אם הם מסיימים מילואים הם מסיים לתקופות קצרות מאד של כמה חודשים עד שהם חוזרים חזרה, עשינו גם מיזם עכשיו מה שנקרא מתעסוקה לתעסוקה, תעסוקה מבצעית לשוק התעסוקה ותוכניות איך בונים שילוב של הצעירים, לאורך כל הזמן אנחנו עובדים בשילוב הצעירים בפריפריה זה מאתגר גם אותנו צפון דרום, יש לנו את מחוז צפון ואת מחוז באר שבע שהם בקשר עם מרכזי הצעירים ועושים גם כנסים. את ההתחלה שלנו מתחילים בצה"ל, כל חייל לפני שהוא משתחרר עובר סדנא שמכווינה אותו לעולם התעסוקה, יש תוכניות ייחודיות לחבר'ה שגרים בפריפריה, הם מקבלים על זה גם עוד מענקים ועוד תוכניות, אני לא אחזור על כל מה שאמרו פה אנחנו שוב בקשר גם עם תמר ותוכניות לקחת מפעלים בצפון ובדרום גם מפעלים גדולים וגם מפעלים קטנים ולחבר לשם חיילים, לקחת תוכנית ולהסתכל בראייה כוללת, לקחת את ההכשרות שאנחנו יכולים לעשות אצלנו באגף שהם על חשבון האגף, לחבר אותם למעסיק, לחבר אותם להשמה, לחבר אותם למרכז צעירים או עם השלטון המקומי ולבנות תוכנית שהם יעברו לגור גם. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני מחפש לעשות דברים טובים. << אורח >> אסף הראתי: << אורח >> שהם יעברו עושים דברים טובים, יצאנו לפרסום עשינו קמפיין ביחד עם כל המעסיקים, עשינו וובינר עם כל המפעלים שרוצים וצריכים לעבוד בשביל לראות איך אנחנו מחברים, אצלנו יש את הדאטה של החבר'ה הצעירים, אנחנו יודעים לקחת גם את המקצוע הצבאי שלהם ולפעמים לאזרח אותו ולהעביר אותו עם הניסיון ישר למעסיקים, אנחנו עובדים על כל התוכניות האלה, זה הייעוד שלנו. הרעיון הוא לקחת את הצעיר כמו שאתה אומר, למה הוא יישאר בצפון? אתה תבנה לו חבילה שלמה של מעסיק, של הכשרה, של מגורים של עוד דברים, אני ב-12:30 בוועדה לקרקעות ומגורים למילואימניקים, אם תיקח את הכל תסתכל בראייה כוללת ותעטוף אותו ותיתן לו את כל מה שהוא צריך עם חינוך טוב עם בתי ספר גני ילדים, יוכל להקים שם משפחה לחיות שם עם מחירים סבירים ונורמליים שהם לא מחירים של המרכז, תסתכל באמת על ראייה כוללת, אז אנחנו באגף משתדלים לגעת בכל דבר שאפשר ביכולות שלנו ולקחת את זה. דבר אחרון יש לנו תוכניות העדפה לאוכלוסיות מיוחדות ולפריפריה שאנחנו נותנים על זה דגש, לא אפרט כאן את כל הפרטים כי זה לא הזמן, אבל יש לנו ואנחנו בהחלט מתעסקים בזה ויש גם הצלחות, צריך להגיד המרכזים שלנו שנמצאים במחוזות בונים תוכניות ביחד עם מי שנמצא באזור הגאוגרפי בצפון או בדרום בשביל להשאיר את החבר'ה האלה, ושהם לא יעברו למרכז ויחפשו תעסוקה במקומות אחרים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה אסף. ואיל, בוועדה הקודמת ראינו אותך בזום כמדומני. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> כן. שלום. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני גם רוצה להדגיש באמת שאתה גם נמצא, וחשוב, ובאמת משתדל להגיע לדיונים ולוועדות, אני אוהב את הרצינות הזאת כי בסוף ברצינות ובהתמדה אפשר להגיע דברים טובים, בסוף אתם נמצאים במשרדים אתם מכירים מצד אחד את הקשיים ומצד שני גם פתרונות לפעמים גם נמצאים אצלכם, בהרבה מהמקרים נמצאים אצלכם. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות, ונמצאת גם אודל ישר שהיא מנהלת אגף תשתיות במשרד התיירות. אני אקח אתכם לעולם קצת יותר מעניין עם כל הכבוד לתעסוקה ולהייטק, עולמות התיירות במיוחד בפריפריה זה עוגן כלכלי, סיירת שם אדוני היושב ראש, הכרת וראית, עוגן שיש לה את היכולת עם תשואה הכי גבוהה בדיוק אחרי משברים, לצערי אחרי כל משבר אנחנו רואים עלייה תלולה בכל מה שקשור לפעילות תיירותית במרחב הזה, נקרא לו מרחב כפרי זה פריפריה צפון ודרום. אנחנו במשרד התיירות מפעילים מה שנקרא חממת התיירות, חממה עסקית שבה מגיע יזם, אגב מתוך 500 יזמים שנה שעברה 80% מהם זה חבר'ה צעירים, אמנם אנחנו לא מעודדים תעסוקה שכירים אלא יזמות, יזמות אנשים שיבואו ויקימו עסקים תיירותיים, אם זה צמוד לאחסון מלונאי ליד מלונאות, ליד צימרים ליד מקומות שהם פרופר תיירות ומקבלים מאיתנו יעוץ מקצועי מהרמה של גיבוש הרעיון, אם מישהו רוצה להקים לול תרנגולות ולשים להם איזה אור מסוים והם מתחילים איזו פעילות מסוימת ולעשות מזה מרכז מבקרים אנחנו שם לגבש לו את הרעיון ואני לא צוחק זה קרה. הוא יכול לקבל יועץ שאנחנו משלמים לו את הכל בדרך כלל בשגרה זה 75% אנחנו ו-25% היזם, אחרי המלחמה בצפון ובדרום אנחנו לוקחים עלינו את כל שעות הייעוץ מממנים את הכל ואז הוא יכול לקבל תוכנית עסקית, גיבוש קונספט כמו שאמרתי, אם יש לו עסק שכבר התחיל או התחיל לעבוד והמלחמה קצת עצרה אותו אז שיווק תפעול נכון, יועצים מקצועיים שמלווים אותו מא' עד ת' בכל מה שהוא צריך, אנחנו רוצים לעודד יזמות שתבוא ותיתן את העסק המשלים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> יש לכם קשר עם התאחדות התעשיינים? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> האחדות בתי מלון יותר, אנחנו בונים תוכניות ביחד עם כל התעשייה ואיפה שיש צורך בהקמת אטרקציות, עשינו עכשיו כמובן בשולחן הזה יש את הדיון על החלטת ממשלה שיזמת עם התנופה, אז משם אנחנו רוצים לגזור מההחלטה הזאת פעולות שיכולים באמת לעודד אם זה במענקים שדיברנו על 33% מענק להקמת אחסון בצפון ובדרום, זה יכול באמת להביא לשם גב תעסוקה אומנם בשכר שהוא הבעיה בכל מה שקשור לעבודה מועדפת, כי השכר שם נמוך אין מה לעשות במיוחד במלונאות, אז זה משהו שאולי צריך לתת עליו את הדעת מתישהו, אבל בגדול אם יש מלונאות אז לידה יש אטרקציות, זה יזמות ואנחנו מעודים את היזמות הזאת, כי היא גם מנוף כלכלי אותו יזם גם מעסיק עובדים גם הצימר מעסיק מכבסה זה גלגל כזה שמסתובב לו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> סתם שואל, מנהלת תקומה יושבים בשולחן עגול עם כל הגורמים שנמצאים פה למשל? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אנחנו כן יושבים עם תקומה, יש ועדת היגוי אבל אתם אני לא יודע לא ראיתי אתכם שם. << אורח >> אורטל מקונן: << אורח >> אנחנו לא תקומה אנחנו עובדים בשיתוף עם תקומה אנחנו לא המינהלת עצמה. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> לא ברור שאתם לא, אבל יש במינהלת חברי ועדת היגוי בכל המשרדים, בתנופה היושב ראש אמרת פה בדיון האחרון שצריך להקים ועדת היגוי ואנחנו כבר עובדים על זה, כל המשרדים יהיו שותפים לשולחן הזה וככה כשהרעיון שלי ישמעו ונשמע רעיונות אחרים כמו ששמעתי היום ואפשר לעשות ממשקים ועבודה משותפת שתוכל באמת בסוף להביא אותנו לאיפה שאנחנו רוצים, הבאנו את הדוגמה של מטולה הכביש הראשי שכחתי את שמו, אבל השדרה הראשית שנהרסה כליל, הראשונים בדיוק. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> עכשיו מהתקציב הדל שיש לכם להשקיע עכשיו בכל הדבר הזה שלהם השאלה אם זה נכון או לא, לכן השולחנות העגולים - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> צריך להשקיע בחזרת התשתית התיירותית. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן אבל אני אומר בסוף על שדרה אחת שהיא מאוד חשובה - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אבל זה דוגמה לעוד מקומות שאנחנו צריכים כולנו כשותפים להיכנס ולהרים את המקום הזה חזרה את האזור הזה חזרה. אז לצד המענקים וייעוץ אנחנו גם מקימים תשתית תיירותית ציבורית, שמעודדת גם את היזמות וגם נותנת את הפלטפורמה לתיירות לתיירים לשהות באזור, אמנם אנחנו לא המשרדים הגדולים, לא תקציבי ענק, אבל בגזרה שלנו אנחנו לא מחכים למשרד האוצר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> שמעון וייס מרשות הצעירים במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> שלום. אנחנו ברשות הצעירים בעיקרון עוסקים בפיתוח תשתיות בכל הארץ, תשתיות לצעירים שכל רשות תהיה לו יחידת צעירים, אנחנו מנועים זה הוזכר מקודם, אבל אנחנו מנועים לעסוק בתחום של תעסוקה, יש הוראה בחוק ההסדרים זה החלטת ממשלה שמשרד העבודה ירכז את כל תחום התעסוקה, אנחנו כרגע בונים תשתיות וגם מרכזי חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גם משרד העבודה נמצא בזה? לא הבנתי. << אורח >> שמעון וייס: << אורח >> עוד פעם, אני נמצא במשרד נגב גליל אבל תחום תעסוקה נמצא במשרד העבודה, אבל אנחנו בונים את התשתיות, רכזי חיילים משוחררים יושבים בכל מרכזי צעירים, שמענו גם את אלי וגם את ניסים אנחנו בעצם שמים את התשתית האנושית שיהיה במקום וגם עוזרים בתוכניות כדי שהאזורים שיהיה מישהו באזור שיוכל לרכז את כל תחום התעסוקה. אני אגיד שבתקומה שמנו תקציבים ייחודיים ביחד עם מינהלת תקומה, גם שם שמנו מלגות שבעצם גם להכשרה מקצועית וגם להשכלה גבוהה לא רק להשכלה גבוהה וכרגע אנחנו מכינים את התוכניות לצפון. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה שמעון. אני רואה שאלי חביב ביקש להגיד על זה עוד כמה מילים, אלי איתנו? << אורח >> אלי חביב: << אורח >> שלום האמת שנכנסה לי ישיבה בתוך ישיבה אבל כן. רציתי להתייחס למספר נושאים שעלו פה קודם, לגבי היוזמה, היוזמה היא תוכנית מעולה של משרד העבודה אבל היוזמה נותנת מענה קטן מאוד לצורך גדול מאוד. דיברה פה קודם לגבי התוכנית שאנחנו עושים במשותף של הכשרת BI, תוכנית שמדברת הייטק עם הבטחה ל-70% השמה בשכר התחלתי של 11,000 שקלים, יש 20 מקומות בהכשרה הזאת שכרגע יש לנו 50 מועמדים שעברו את כל הסינונים, כלומר מבין 50 מועמדים שעברו את כל הסינונים יש מקום ל-20. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> פחות מ-50% בקיצור. << אורח >> אלי חביב: << אורח >> שתבינו את הפער, זה לגבי הנושא של היוזמה, אני חושב היוזמה צריכים לקחת אותה ולשפר אותה בממדים של פי כמה וכמה כדי שהמענה יהיה מענה טוב ומקיף, עד אז אנחנו - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אלי, פניתם לאוצר בנושא הזה? << אורח >> אלי חביב: << אורח >> אנחנו לאוצר לא פנינו, אתה בעצמך אמרת שלאוצר התשובות שלהם הם תשובות שאי אפשר להתקדם איתם, פנינו למשרד העבודה בנושא הזה אנחנו במשרד הכלכלה בנושא הזה, כרגע התקציב זה התקציב שישנו אנחנו ממה שאפשר להוציא מה שנקרא עובדים ממה שאפשר לעבוד, זה אני אומר שוב פעם אבן הראשה, אם אנחנו רוצים באמת לבוא ולחזק את התחום הזה האוצר צריך להבין שהשקעה קטנה היום תניב פירות גדולים מאוד בעתיד, לא יקרה אנחנו נמשיך לבוא ולדבר על איזשהו פער ושוב פער. לגבי הנושא של עבודה מועדפת לצערי הרב עבודה מועדפת שהוזכרה פה קודם היא לא נותנת מענה לחיילים משוחררים, מדובר על שכר מינימום שגם אם אתה אחר כך לוקח ומכמת ומשקלל את המענק, יוצא שכר שהוא טיפה מעל שכר המינימום כשהצעירים מעדיפים ללכת לעבוד בשליחויות או במלצרות ולהרוויח יותר מאשר עם העבודה המועדפת יחד. אז צריך פה לחשב את המסלול שוב פעם כי אחרת זה לא יוכל, גם העבודה המועדפת תלך ותפחת ואנחנו רואים את זה, משנה לשנה מספר הצעירים החיילים המשוחררים שעובדים בעבודה מועדפת הולך ויורד והסיפור הוא פשוט מאוד כדאיות כלכלית, זה הכל תודה רבה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה אלי, ובהצלחה בדיון שיש לך שם. אני חושב שאנחנו נסכם את הדיון הזה, דיון חשוב ואני אומר זה דיון מבין הדיונים שיהיו, דבר ראשון אני שמח לשמוע באמת מה שהמשרדים עושים, אני חושב שבדיון הבא חייב שהאוצר יהיה פה, אני חושב שיהיה אפילו עם תשובות או עם מחשבות מה עושים הלאה, אני הייתי דווקא מציע לו לצפות בדיון היום ולהבין כמה הוא חשוב, אין אחד שלא הזכיר את משרד האוצר בדבר הזה בסוף זה גם תקציב, גם אנחנו מבינים את הצורך באמת ואנחנו יודעים שחובתנו להשקיע בדבר. אני אומר לכם אני כיושב ראש הוועדה לא הולך להוריד את זה מסדר היום של הדיון דיונים בוועדה פה עד שבאמת נמצא פתרון וקידום אמיתי של הציבור הצעיר במדינת ישראל בפרט בפריפריה, כמו שאני אומר זה השלכות לכל הדברים. דבר שני אני רוצה לגבי תעסוקה מועדפת, אני רוצה לבקש באמת מהשרד לביטוח לאומי לשבת באמת ולחשוב על שינויים כאלו ואחרים, אם באמת בסוף אנחנו רואים שאת החיילים המשוחררים זה לא הביא רק יש ירידה, אני חושב שכן צריכים לשנות קצת מסלול ולחשוב באמת מה חשוב ומה צריך בשביל להביא את החבר'ה האלה באמת לתעסוקה, בפרט כמו שאומרים שזה בסוף תקציב בקושי תקציב איך אומרים מינימום כמעט כמו מינימום, בסוף בן אדם רוצה להסתכל על המשך החיים שלו, אתם יודעים בחורים צעירים כשהם בני 13, 14, 15 עובדים קצת במלצרות בשביל להכניס כמה שקלים, זה אבל בן אדם כשיוצא מהצבא הוא רוצה להתקדם הלאה והוא חושב על העתיד עצמו ובמה הוא רוצה להתעסק בחיים עצמם ומה יכניס לו הרבה כסף, אז אולי כן שווה וכן כדאי לשנות קצת את התוכנית, דווקא הייתי כן הולך על תעסוקה אבל להשקיע, הם אומרים שחסר כסף אז להשקיע דווקא בהכשרות דווקא לעבודות שבאמת צריכים כרגע בפרט בפריפריה. אני חושב ששולחנות עגולים זה דבר מאוד מאוד חשוב, תמר שדיברה בקשב רב דיברה בצורה מאוד רצינית על כל הדברים שהיא רואה שחסרים וצריכים העמקה ומחשבה אמיתית, אני חושב שדווקא שולחנות עגולים בין המשרדים הוא דבר חשוב. אני מברך על שיתופי הפעולה שיש עם משרד הביטחון ומשרד התעסוקה ביחד עם הגורמים האלו ואני כן מצפה שזה יהיה יותר בפרט שיש מינהלת תקומה וכל המינהלות האלה שקמו, תנופה אני חושב איך אמרתי מהמשבר אנחנו אומרים מהנפילות אנחנו דווקא עולים, כן זה דווקא זה הזמן לצמיחה כרגע, דווקא בזמן הזה שמתגלה כל כך הרבה ורואים באמת את הקושי ואת הצרכים שחסרים, אני חושב שהמדינה רוצה לעשות הרבה. נכון שבסוף התקציב הוא קטן ויש לנו גם מלחמה קשה שאנחנו מאבדים הרבה הרבה כסף גם הרבה חיילים והרבה אנשים הרבה כוח אנושי, אבל בוודאי שזה מצריך באמת להזיז תקציבים למקומות אחרים, אבל אני דווקא חושב שבעת הזאת להשקיע דווקא כשמדברים איך להחזיר ומדברים איך לעשות מענקים להחזיר דווקא את תושבי הצפון והדרום להחזיר אותם הביתה, אז אני חושב שחלק מהמענקים זה דווקא הכשרות ודברים כאלה כי באמת יש את החכות ויש את הבריכה עצמה, גם אנחנו בסוף רוצים שאנשים יהיו בבריכה וישחו לבד ובאמת יתקדמו וזו ההזדמנות, חייבים להשקיע בצעירים כמה שיותר. אני מקווה לעשות דיון עוד כחודשיים, באמת לראות מה התקדמנו מה עשינו ואם יש לאנשים ספציפית כרגע במשרדים מחשבות או רעיונות דווקא לתקציב עכשיו בצורות כאלה ואחרות שאנחנו יכולים לעזור ולסייע, אני אשמח שיעבירו לוועדה דברים ספציפיים, אני אשתדל גם מול ועדת הכספים וגם מול המשרדים עצמם לעשות הכל כי אני מאמין בזה, אני מאמין שכמה שנשקיע עכשיו אני אומר את זה כל הזמן אני אומר את זה גם עכשיו, כמשקיעים במניעת נשירה למשל זה פי 10 ופי 20 מאשר נשקיע בנשירה עצמה. כשאנחנו נשקיע עכשיו דווקא ודווקא בהכשרות למה שבאמת צריכים כרגע בפרט הצעירים שזה אני חושב כל העתיד שלנו, בפרט כמו שהזכירו פה את החוסר ואת הפער שנהיה להם גם בגלל הקורונה וגם בגלל המלחמה בפרט שהם היו כל כך הרבה זמן במילואים הרבה הרבה מהצעירים שלנו, אז אין ספק שחייבים כרגע עכשיו להשקיע ולעזור להם, כמו שהזכרת פחות אנשים בדיכאונות, בסוף זה משפיע על כל מעגל החיים שלנו ולכן צריך לעשות הכל, אנחנו פה נשתדל ואני אשמח שתגיעו עוד גם עם הרעיונות וגם עם דברים אופרטיביים באמת איך אנחנו מתקדמים הלאה. תודה רבה לכולם, אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים האלו. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:47. << סיום >>