פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 ועדת הכספים 04/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 578 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ה (4 בפברואר 2025), שעה 11:30 סדר היום: << הצח >> סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין משה סולומון מוזמנים: גל אסף – רכז שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר טל כהן – מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המיסים קובי אסייג – ממונה בכיר מפקח ארצי - דיווח מפרט, רשות המיסים אריק דהן – עוזר ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המיסים שי דותן – מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המיסים ברוך שניר – סמנכ"ל כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל ג'ק בלנגה – מ"מ נשיא לשכת רואי חשבון ויו"ר ועדת מיסים שרון שיינבאום – קשרי כנסת ממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות סיגל אבירם – יועצת לשכת היועצים העסקיים, לה"ב ליאור גור – פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 (מ/1822) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 10(2). << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו מדברים על הדיווח המפורט שהיום מי שמחויב בו זה עוסקים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באתם עם איזו שהיא פשרה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> היום מי שמחויב בדיווח מפורט – דיווח מפורט זה דיווח עד רמת העסקה, לעומת דיווח שרואים מה סך העסקאות – זה עוסקים מעל מחזור של 2.5 מיליון, או חברות מעל מחזור של 1.5 מיליון. אנחנו מציעים להוריד את הרף לחצי מיליון מחזור בשנה לכולם. בעקבות דיונים עם המגזר העסקי שעלו בהם טענות על הנטל שזה מוסיף, בשע"ם רשות המיסים עשו איזו שהיא עבודה שתאפשר לכל חשבונית שיצאה בחשבוניות ישראל להיות משודרת עד הדיווח המפורט כדי להקל בירוקרטיה גם לעסקים היותר קטנים שהיום צריכים להקליד ידנית. עשינו עוד כמה בדיקות ובשע"ם יודעים להעמיד את המערכת הזאת שתקל על כל העסקים כולם, גם על הקטנים וגם על הגדולים כבר בתחילת אפריל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת ביקש חבר הכנסת גפני, יו"ר הוועדה, שתביאו נתונים לגבי ירידה הדרגתית של מיליון ושני מיליון, לא של 500,000 שקלים. << אורח >> שי דותן: << אורח >> לאיזה רף אתם רוצים להוריד? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 1.5 מיליון - מיליון, ובמקום 2.5 מיליון - שני מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שדיברנו בישיבה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> בפשרה שג'קי הציע לא דיברו על הורדת הרף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו ביקשנו. << אורח >> שי דותן: << אורח >> בדיון הקודם הוא הציע לדחות את התחולה עד ה-1.4 או ה-1.7. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שעל זה הסכמתם. << אורח >> שי דותן: << אורח >> על פי המוקדם ביניהם, ולזה אנחנו מסכימים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא הסכמנו. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו מסכימים לשקול את מה שהוא אמר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> היה חשש שהמערכת תוכל לקום רק ביולי. אנחנו מבינים שאפשר להקים אותה עד אפריל, מה שנותן מענה גם ליחידים הקטנים יותר וגם לעסקים הגדולים יותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא דיברנו על אפריל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני אומר מה המערכת שאפשר ליישם. לכל שאלה אפשר להציג תחשיב כמה זה יפגע בהכנסות. אם אתה מוריד לא לחצי מיליון אלא למיליון, זה פוגע בהכנסות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> 500,000 לגבי העסקים הקטנים זה רף נמוך, זה פוגע, זה מייצר עלויות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> דיברתם על מיליון לחברות ועל שני מיליון לעסקים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> השנה זה פוגע בהכנסות בסכום של 135 מיליון ובשנים הבאות בסכום של 180 מיליון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה פוגע? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כשלא כל הרף יורד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנה מלאה זה 180 מיליון. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. סך הצעד בשנה מלאה הוא 300 מיליון. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> המדינה תרוויח עוד 180 מיליון אם יהיו חשבוניות - -? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אם יהיה דיווח מפורט מתחת לרף המצוין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך עשיתם את התחשיב? << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> החישוב מתבצע על ידי כך שעובדים במשרדי מע"מ מחייבים בחיובים את העוסקים בטעויות. לשנת 2024 זה כ-300 מיליון שקלים מס. << אורח >> שי דותן: << אורח >> עשינו בדיקה של סך המחזורים של העוסקים האלה לפי 15 שנות ניסיון שלנו וראינו מה אחוז הטעויות שאנחנו מונעים כתוצאה מדיווחים שגויים של העוסקים. הרבה מהטעויות, אני רוצה להדגיש, הן לא בכוונה, הן לא כדי לרמות את רשות המיסים, הן בתום לב, כמו למשל שהגישו חשבוניות כפולות לקיזוז ולא ראינו את זה בדוח המצרפי. כשאנחנו פורטים את הדוח אנחנו רואים את כל הטעויות שעוסקים עושים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה יכול להגיד כמה טעויות יש כל שנה ב-15 השנים האחרונות ומה סך המחזורים של העוסקים? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אבל הטעויות האלו מתוקנות בדוח רואה חשבון. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אמדנו את אחוז הטעויות על אחוז אחד לפי המחזורים. רק עם אחוז אחד של טעויות אנחנו מגיעים ל-300 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי האחוז הזה לא היה תיקון של הדוח? << אורח >> שי דותן: << אורח >> בוודאי שכן, אבל קודם צריך למצוא את הטעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה לא 300 מיליון נזק. << אורח >> שי דותן: << אורח >> בוודאי שכן. כשאנחנו רואים את הטעות אנחנו מבקשים מהעוסקים לתקן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> מה שדווח הם תפסו ומה שלא דווח הם לא תפסו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הוא יודע מה שלא דווח? << אורח >> שי דותן: << אורח >> אני אומד את זה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> חשבונית כפולה זו טעות שעולים עליה בדוח רואה חשבון. << אורח >> שי דותן: << אורח >> לא תמיד אתם מתקנים. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> רוב הפעמים לא היה תיקון. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> תגידו שאת הטעויות שגיליתם זה מה שדווח מקוון ושאתם רוצים להרחיב את זה למה שלא מדווח מקוון. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו אמדנו את זה על פי הדוח המפורט שקיים היום. לקחנו את המחזורים שהתווספו, הכפלנו את אחוז הטעות והגענו למחזורים האלה. כרגע התבססנו על העוסקים הגדולים, כשהעוסקים הגדולים יותר מסודרים בדרך כלל מהעוסקים הקטנים. לא לקחנו בחשבון את הגברת האכיפה כתוצאה מחשבוניות ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה היה מוריד לך המון. << אורח >> טל כהן: << אורח >> בחשבוניות ישראל יש את הכלל שבו לא ניתן להכיר בהוצאה ללא מספר הקצאה. הדרך שלנו לאכוף את זה היא דרך הדיווח המפורט כי שם אנחנו רואים את כל החשבוניות ואנחנו יכולים להגיד לעוסק: החשבונית הזאת היא בלי מספר הקצאה, אסור לך לנכות אותה. כל עוד אנחנו לא בדיווח המפורט ואנחנו רק רואים סכום סופי, אין לנו אפשרות לבדוק. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אם החוק יתוקן, זה כבר לא רלוונטי. אם החוק של חשבוניות ישראל ירד ל-5,000 שקל, מה שאמרת כרגע לא רלוונטי. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> זה רלוונטי. << אורח >> שי דותן: << אורח >> הוא עדיין לא יגיש מפורט. << אורח >> טל כהן: << אורח >> עם הדיווח המפורט נוכל לאכוף את חשבוניות ישראל על עסקים מעל 2.5 מיליון ומעל 1.5 מיליון. לגבי כל השאר נצטרך לסמוך שהם לא מנכים את החשבוניות הרלוונטיות. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> חוק חשבוניות ישראל מתקיים בזכות הדוח המפורט. ברגע שהחשבוניות לא מדווחות בדוח המפורט אין לנו אפשרות לאכוף את חוק חשבוניות ישראל. אם נוריד את הרף של הדוח המפורט תהיה לנו אפשרות לראות את - - << אורח >> שי דותן: << אורח >> נדבך חשוב בכל הרעיון הזה של המלחמה בהון השחור זה עניין הדיגיטציה, להשקיף כמה שיותר את הנתונים לרשות המיסים. אנחנו כבר 15 שנה תקועים באותם מחזורים. כל העולם מתקדם קדימה ואנחנו עדיין תקועים 15 שנה אחורה. רשות המיסים רוצה לצעוד קדימה. אני מזכיר לכם ש-67% מהעסקים בישראל מחוץ לדיווח המפורט אחרי התיקון. הרוב לא שם, הקטנים לא שם. כולם מכירים את התהליך כבר 15 שנה, הם משומנים בו, לכן אין סיבה לעכב את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם נכון להביא את זה בשנה שאנחנו יודעים שהעסקים נפגעו, שהעסקים נסגרו? כולם יודעים שזאת שנה לא קלה, שעדיין מתמודדים עם פצעים של המלחמה. יש כאלה שעוד לא חזרו לעסקים, יש כאלה שחזרו צולעים מהמלחמה הזאת. האם לא נכון לתת לזה עוד זמן מסוים? אף אחד לא מתווכח עם הצורך, עם השיקוף, הכל בסדר, אבל האם נכון לעשות את זה עכשיו? << אורח >> שי דותן: << אורח >> אני חושב שכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה חושב שכן? אני חושב שלא. << אורח >> שי דותן: << אורח >> במבחן של עלות-תועלת השאלה מה האלטרנטיבה, מאיפה ניקח את ה-300 מיליון האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו לא תשובה. למה אני לא מסכים איתך? כי אתה אומר שתיקח את ה-300 מיליון מאותם אלה שכבר נפגעו. אתה מחפש את הכסף ואני מחפש את התועלת. אם לא נעשה את זה עכשיו כמו שהוועדה רצתה יהיה להם זמן התארגנות, הם יחזרו לעצמם, יהיה יותר קל מאשר עוד פעם להטיל עליהם בירוקרטיה והוצאות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> במקום להטיל עוד מיסים בוא נגבה את המיסים שלא שולמו כראוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פירוש "לא שולמו כראוי"? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כי היו טעויות. כנציג של אגף תקציבים אני משתדל להסתכל רוחבית על המשק. פגיעה במגזר העסקי גורמת לפגיעה בתוצר ובהכנסות, לכן ברשות המיסים עבדו על להביא יישום שיקל משמעותית על הבירוקרטיה שאנחנו מדברים עליה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> זה לא מקל על העסקים הקטנים והבינוניים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה יישום שמאפשר לשדר כל חשבונית שיצאה בחשבוניות ישראל לדיווח המפורט. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אנחנו כרגע מתנגדים שחשבונית ישראל תתוקן לפני 1 בינואר 2026. אם ייכנס התיקון של ה-5,000 שקל, זה רק יהיה בעוד שנה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אתה יכול לדווח מהשקל הראשון, זה יקל עליך. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> עדיין אני חושב שלהזיז את זה ל-2026 זה המינימום שאפשר ללכת עליו. << אורח >> שי דותן: << אורח >> בדיון הקודם אמרת חצי שנה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אבל הסכמתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוועדה אמרה לכם שנה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> הוועדה ביקשה שנבדוק את הורדת הרף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם את הדחייה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הדרישה של הוועדה להוריד בחצי מיליון את הרף פוגעת משמעותית בהכנסות מהצעד הזה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> האם כל שנה המדינה מרוויחה 180 מיליון? << אורח >> שי דותן: << אורח >> כל שנה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אם יש טעויות ופעם אחת מתקנים את הטעויות - - << אורח >> שי דותן: << אורח >> כל שנה יש טעויות. << אורח >> טל כהן: << אורח >> הטעויות הן כל חודש, בכל דיווח בפני עצמו. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אתם מדברים פה על להטיל נטל נוסף על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים עם מחזור של 500,000 אלף שקל שלא יהיה להם מאיפה להוסיף. כמו שאמר היושב ראש בצדק, השנה הזאת הגדלנו להם את הארנונה העסקית, את הביטוח הלאומי שהם משלמים לשני הצדדים, המחירים שלהם עלו, התקורה שלהם עלתה. עכשיו עוד להוסיף נטל? שמעתי, דרך אגב, אנשים מכובדים מאוד מרשות המיסים שאמרו את המשפט הבא: "זה אפילו בא להקל, כיוון שאם כל המסמכים שלו יהיו בתוך המערכת הוא לא יצטרך לשלם להנהלת חשבונות ולראיית חשבון." אני כבר אמרתי בדיון הקודם שאני לא מכירה את רואי החשבון האלה שייקחו פחות כסף. ההיפך, הם ייקחו יותר כסף. אם אתם רוצים להטיל עוד נטל שעולה כסף לעסקים, תביאו גם את הגזר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יש גזר. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> איזה גזר? אני משלמת פחות בגלל שאני מדווחת בדיווח מקוצר? אין גזר. תגידו כמו בארצות הברית שלמי שמגיש את הדוח לפי התנאים האלה והאלה אתם נותנים הקלה של 2,000 שקל בשנה. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> המועד החוקי לדיווח דוח מע"מ הוא עד ה-15 לחודש. בדיווח המפורט החוק קובע עד 23 לחודש. השבעה ימים האלה מאוד משמעותיים לעסקים קטנים במיוחד. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> למה? הם מדווחים דרך האינטרנט עד ה-19 לחודש. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> אז מה-19 עד ה-23. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> השבעה ימים האלה לא יכסו את העלות של רואה חשבון ושל הנהלת חשבונות. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לחברה לא אמורות להיות עלויות נוספות, כי חברה בלחיצת כפתור מדווחת את הדוח. למי שבמערכת בנוי ניהול מספרים בשיטה כפולה לא תהיה עבודה נוספת, זה לחיצת כפתור. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אתה הולך לפגוע בחוליה הכי חלשה, כי מי שמנהל כפולה הם בדרך כלל אנשים שיש להם יותר כסף. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> זה קשור גם לענף. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> דווקא החוליה הכי בעייתית שלא מנהלת כפולה תצטרך להוציא עוד הוצאות בשביל לדווח את הדבר הזה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> באלפי שקלים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מציע ללכת לתקרות שהוצעו על ידי ועדת הכספים ולדחות את החצי מיליון שקל בשנה-שנתיים. בכל מקרה זה לא יהיה לפני שחשבונית ישראל תתוקן. החקיקה הזאת צריכה להיות כפופה לחשבונית ישראל כי ממילא אתם אומרים שמה שמעניין אתכם זה לתפוס את חשבוניות ישראל. << אורח >> שי דותן: << אורח >> לא, אמרנו שזה שקיפות. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אם זה יזוז לינואר לא יקרה כלום. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הצעתם שלחברות זה יהיה מאפריל ולעוסקים זה יהיה מיולי. מה גרם להצעה שלכם להשתנות? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> הלך הרוח בציבור העסקים. ציבור העסקים ספג לאחרונה אין ספור חקיקות, החל מביטוח לאומי, ארנונה, וגם שמעו על זה שרשות המיסים רוצה לשנות את הסכום של חשבונית ישראל. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כששאלתי 10 פעמים על זה, אם כן או לא, אמרתם שאין תשובה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא הייתה תשובה. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> זה מו"מ לא הוגן ולא נכון. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> ציבור העסקים עייף. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו רוצים להיות שקופים על היישום הטכנולוגי. לא הייתה תשובה עד היום בבוקר, אבל עכשיו יש. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> יכולת להתקשר אלי בבוקר ולהגיד לי שיש תשובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה התשובה לגבי היישום הטכנולוגי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> היישום הטכנולוגי יוכל לעמוד כבר מה-1 באפריל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבאתם את הצעד הזה עוד לפני שיש לכם יישום טכנולוגי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הוא לא היה מותנה ביישום טכנולוגי. לאור ההערות שקיבלנו הבאנו הקלה רגולטורית בדמות של יישום טכנולוגי של שע"ם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתם מציגים את זה כאילו יש פה הקלה שעומדת מנגד. << אורח >> טל כהן: << אורח >> אנחנו מציעים את ההקלה הזאת שתהיה מוכנה מ-1 באפריל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה לא מותנה בחקיקה. הבאנו את זה, כי אנחנו מבינים את ההשלכות ורוצים לסייע. שע"ם התחייבו לדבר הזה, ליישום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את ה-15 שנה של הטעויות? << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו יכולים להציג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לראות אם זה הלך והחמיר או הלך וירד. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> זה הלך והחמיר, כי גם העובדים שלנו הם יותר מקצועיים בנושא וגם הגבייה הרבה יותר אפקטיבית. << אורח >> שי דותן: << אורח >> מכיוון שהעובדים התמקצעו הם עולים על יותר טעויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה לרדת איתך לרזולוציה, לבדוק אם אותם עובדים נמצאים 15 שנים באותו תפקיד. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לא באותו תפקיד. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> איך זה החמיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אדם עובר תפקיד כל חמש שנים בממוצע, אתה לא יכול להגיד שהעובדים התמקצעו כי הם תופסים יותר. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו מאתרים יותר שגיאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבאתם לפה עוד חקיקות - - << אורח >> שי דותן: << אורח >> איזה חקיקות שנוגעות לדיווח המפורט? כשניסינו פעמיים להרחיב את המעגל אמרתם "לא". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לבדוק במשך 15 שנה איזה חקיקות הבאתם לפה, מה עבר ולא עבר. חשבוניות ישראל זה חקיקה שהבאתם שאמורה לחסוך לכם את התפיסות האלו. אתם טוענים שזה רק החמיר בשנה הזאת. << אורח >> טל כהן: << אורח >> הכוונה בהחמיר זה שהעובדים הצליחו לזהות יותר טעויות ולגבות יותר כספים כתוצאה מהדיווח המפורט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מלפני 15 שנה עד השנה זיהיתם יותר טעויות? << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> כן. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> זה לא הגיוני, כי מ-2010 יש דיווח מקוון. זה לא הגיוני שיש עלייה ליניארית בטעויות. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> בשנת 2010 המחזורים עמדו על ארבעה מיליון ומעלה. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> ולא ירדו הטעויות? << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> עד שנת 2014 זה ירד בהדרגתיות. עם השנים יותר עוסקים נכנסו למעגל החייבים וזה החמיר. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> יש נתון על כך שירדו הטעויות מאז הדיווח המקוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שנתפסו יותר. יכול להיות שאתם צודקים, אני לא אומר שלא, אבל אני רוצה להבין איפה הבעיה, הרי במשך 15 שנה היו חקיקות שיכלו לעזור. האם בגלל זה תפסתם יותר? << אורח >> שי דותן: << אורח >> לא מעט רואי חשבון הודו לנו על הדיווח המפורט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש נתונים. << אורח >> שי דותן: << אורח >> הרבה פעמים תפסנו חשבוניות שהראו שרואי החשבון שילמו פעמיים לספק. הכל בתום לב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עמדתכם על המדורג? << אורח >> טל כהן: << אורח >> אנחנו לא חושבים שנדרש הדירוג, אנחנו חושבים שכן אפשר לעשות את הירידה באופן מיידי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה שלילית או חיובית? << אורח >> שי דותן: << אורח >> התשובה שלילית. אני רוצה להזכיר שכמעט 70% מהעסקים לא יהיו חייבים בדיווח המפורט, רק 30%. אנחנו סך הכל מרחיבים את זה מ-11% ל-30%. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נשמח להציג לכם את ההקלה הבירוקרטית, להבין איפה זה פוגש, מה עוד הקשיים. אם צריך איזו שהיא דחייה מסוימת בתחולה לעוסקים קטנים - - << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> ברור שאין מחלוקת שייעול ושיפור בשקיפות ובבקרה כחלק מהמלחמה בהון השחור זה צעד שהוא לגיטימי, אבל לצעד הזה יש איזה שהוא טרייד אוף, כשהטרייד אוף הזה הוא הגברת העלויות על העסקים הקטנים. אנחנו מדברים פה על רגולציה חדשה בתחום של המיסוי שיש לה כל כך הרבה נדבכים. יכול להיות שאגף התקציבים והאוצר מסתכלים על כל קטע באופן נפרד ואומרים לעצמם שהקטע הספציפי זניח, אבל באופן מצרפי מדובר בעלות מאוד מאוד כבדה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אתה יכול לפרט בנקודה הזאת? למה אתה מתכוון כשאתה אומר "עלות כבדה"? << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> לעסק קטן יש שלושה חסמים: א', מגבלה במשאבים כספיים; ב', הנושא של נגישות דיגיטלית שהיא לא מלאה; ג', העדר משאבים לפיתוח העסק, לצמיחה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אני מצטער, אלו סיסמאות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> זה ממש לא סיסמאות. << אורח >> ברוך שניר: << אורח >> כל המהלך הזה לא היה צריך לעמוד בפני עצמו אלא כאיזו שהיא חבילה הוליסטית. אני יודע שבעולם כשהולכים לצעדים כאלה אז משלימים את זה בצעדים לטובת העסקים הקטנים. בקנדה ובבריטניה יש תמריצי מס לאותם עסקים שמדווחים בצורה נאותה, מקדימים להם החזרי מס. אפשרות נוספת היא הקלת תדירות הביקורות שאם הייתה באה כחלק מהחבילה היה יותר קל ליישם. << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אנחנו עומדים בפני שנה שבה יותר עסקים ייסגרו מאשר ייפתחו, מצב שלא קרה שנים רבות בישראל. המצב לא טוב, זה ברור לכולם. אם הצעת החוק הזאת תתקבל מ-2026 והלאה ותכניס מאות מיליונים לקופת המדינה, מן הראוי, מכיוון שהעסקים הקטנים משתתפים במאמץ הזה, שיופרש חלק מהכסף שנכנס לקופת המדינה על מנת לעזור לעסקים הקטנים בהרבה מאוד דברים ששוב ושוב אנחנו מקבלים סירוב בגלל שאין תקציב. יכולה לבוא הוועדה ולבקש מהאוצר להפריש סכום מסוים. כבוד היושב ראש ודאי יודע שכשעצמאי יושב שבעה הוא לא מקבל שקל מהמדינה ומאף אחד. אם בעל עסק קטן לא יכול להיות שבוע בעסק, זה סוג של מכת מוות לעסק. יש דברים שאפשר לסדר בכמה עשרות מיליונים של שקלים, אלה לא סכומים גדולים. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מבקש שיתווסף לחוק שכל הטעויות שיגלו בעקבות החקיקה הזאת, תשלום המס שלהן יישאר נומינאלי, בלי ריבית והצמדה ובלי קנסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> כשהם מגלים טעויות הם אומרים לעוסק: "שלם לנו עוד 2,000 שקל כי טעית" ונלווה לזה קנס, ריבית והצמדה. אני מציע שאם מישהו דיווח בטעות שתי חשבוניות והוא צריך לשלם להם 10,000 שקל חודשיים-שלושה אחרי זה, ישולם סכום נומינאלי בלי ריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבין שאתה מסכים למה שהם מציעים, רק אתה אומר שלא ישלמו קנסות, ריבית וכו'. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> אני מסכים שזה יהיה מינואר. מאחר ועד עכשיו לא הגענו להסכמה על תאריך, אני מסכים, בגלל שהשנה הזאת היא שנה קשה מאוד, שזה יזוז לינואר. על התקרות לעסקים שלא מנהלים כפולה אני נוטה להסכים עם אדוני שצריך להישאר עם הסכום הגבוה של מיליון וחצי שקל, רק אני מבקש שיוסיפו, ואני מבין שקשה לכם מה שאני מציע, שעל כל הטעויות שיתגלו הם ייקחו מס אמת בלי קנסות ובלי ריבית והצמדה. אם נישום רשם בטעות שתי חשבוניות, תגיד לו, "טעית, שלח לי את הסכום ואני פוטר אותך מקנסות, ריבית והצמדה." << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> האם הצוות ממשרד האוצר ומרשות המיסים יודעים כמה עולה הנהלת חשבונות כפולה לחודש לעסקים קטנים שהכרזתם שייכנסו לתחום? << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו לא יכולים לחרוג מהכללים שלנו בכל הנוגע לריבית והצמדה. חמור מכך, זה יהווה תמריץ לטעויות. אם הוא יודע שהוא לא משלם ריבית והצמדה, ידו תהיה קלה על הדיווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה שלילית? << אורח >> שי דותן: << אורח >> כן. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> ולגבי ינואר? << אורח >> שי דותן: << אורח >> שלילי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הבאנו מתווה שכולל בתוכו הטבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי תשובה מלאה על כל הדברים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו לא רוצים דחייה בתחולה או ירידה של הרף כי זה גם לא נכון מקצועית וגם פוגע בהכנסות המדינה הצפויות מטעויות בתשלום מס, מהון שלא משולם כרגע. רשות המיסים הביאה פתרון לעניין היישומי שיקל את הנטל הבירוקרטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם בעצמכם מדברים על זה שזה יחול רק מחודש אפריל. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אפשר לפרט את ההטבות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יחול מחודש אפריל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההטבות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> יכול להיות שאפילו לפני זה, אבל כרגע אפריל זה ודאי. << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >> שלומית, הייתה הסכמה על 1 ביולי בלי קשר להטבות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אמרנו שאם תהיה מערכת מוקדם יותר, זה ישנה את התמונה. ה-1 ביולי הגיע כי זה היה התאריך הראשון במערכת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרתם שאתם מסכימים ל-1 ביולי, אבל אז שיניתם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה לא נאמר. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אנחנו תהינו איך מה-1.4 ומה-1.7, והייתה הצעת פשרה לפצל בין החברות, זה קפץ ל-1.1.2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זו "הצעת פשרה"? כשג'ק דיבר בדיון הקודם על 1 באפריל ועל 1 ביולי אמרה הוועדה 1 בינואר 2026. אנחנו לא נתחיל לתת לחלק כן, לחלק לא, לחלק באפריל, לחלק ביולי, לכן אמרה הוועדה, "אנחנו מדברים על שנת כספים, על 1 בינואר." << אורח >> שי דותן: << אורח >> שנת כספים פחות חשובה במע"מ וכן חשובה במס הכנסה. אפשר להעלות או להוריד מע"מ באמצע שנה או באמצע חודש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם דיברתם על זה שזה שנתי כשדובר על ניכוי הוצאות. << אורח >> טל כהן: << אורח >> התיקונים במס הכנסה חייבים להיות שנתיים. במע"מ זה חודש בחודשו. אפשר להעלות את המע"מ באמצע החודש. << אורח >> שי דותן: << אורח >> ועשינו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש מכם שתשקלו את הכל מחדש, שתבחנו את הבקשות שלנו עד הישיבה הבאה שבה גם נצטרך להצביע. אני מבקש שתיקחו בחשבון את המציאות שבה אנחנו חיים מבחינה כלכלית, את מה שביקשו להוסיף למה שאתם מציעים פה. אני לא אומר שאני אצביע נגד כמו שאמרתי בנושא של הישיבה הקודמת, אבל אני מבקש שתשבו עם הארגונים ועם הגופים פעם נוספת. צריך שתהיה גם חמלה בממשלה. תודה רבה על הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>