פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 10/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 583 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ב בשבט התשפ"ה (10 בפברואר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל יצחק שמעון וסרלאוף אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חמד עמאר אורית פרקש הכהן עאידה תומא סלימאן מוזמנים: צבי בראל – מנהל תחום בכיר מיזוגים ופיצולים, משרד האוצר נתנאל יהונתן דוידי – ממונה מפקח ארצי מיזוגים רשות המיסים, משרד האוצר אחמד חגיר – ממונה שינוי מבנה רשות המיסים, משרד האוצר ערן כדורי – מנהל תחום מיסוי בינלאומי רשות המיסים, משרד האוצר מיטל קראוס – מנהלת תחום שינויי מבנה ברשות המיסים, משרד האוצר עופר רז דרור – סמנכל בכיר תכנון וכלכלה רשות המיסים, משרד האוצר צח בסול – משרד האוצר אביגיל ונקרט – משרד האוצר ישי פרלמן – רשות המיסים יעל מזוז הרפז – סמנכ"לית מדיניות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שי עגמי – ראש אגף מדיניות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אלי חייקה – רו"ח, לשכת יועצי המס מיכל שריג-כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס, מוזמנים שונים אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל יזהר ליפשיץ יחי יהוד רינת קינן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיפים 7-6 (שינוי מבנה ומיזוג) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום רב, אני פותח את הישיבה. סעיפים 6, 7 – שינוי מבנה ומיזוג. שלומית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת הוצגו על ידי רשות המיסים והלשכות המקצועיות מספר תיקונים שהתבקשנו להביא להסכמה. הפצנו לקראת הישיבה הזו נוסח, שכולל את התיקונים שהתבקשו בנוסח, ואנחנו יכולים להתחיל לעבור עליהם. בעצם הנוסח שבפניכם משלב- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש משפחות שמבקשות לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר בקצרה כי דיברנו בתחילת הישיבה בבוקר. אנחנו גם צריכים לסיים את הישיבה הזאת, אם אפשר להתחשב בזה בבקשה. << אורח >> יחי יהוד: << אורח >> שלום. אני אבא של דולב שנרצח ב-7.10 כשיצא להגן על פצועים בקיבוץ ניר עוז. נרצח, ואבא של ארבל שנחטפה יחד עם בן זוגה אריאל, וגם אבא של נטע, ששרד לשמחתנו את הטבח בניר עוז. המחבלים לא הצליחו להיכנס לממ"ד ששהה בו עם בתו התינוקת. בדרך כלל אני מדבר חופשי אך הפעם כתבתי יחד עם ארבל ביתי ששוחררה ב-30.1, מי שהביא הגי'האד האיסלאמי. היה חשוב לה להעביר כמה דברים. קודם כל זה אנחנו. חווינו תחושות הקלה ושמחה כשארבל שוחררה, ובצד זה כאב גדול על מי שלא זכה לחזור בחיים ועל מי שעדיין מוחזקים שם כבני ערובה לחיי המבלים ולהישרדות הממשלה. ארבל ציפור הנפש שלנו שבה אלינו בלידה שנייה מלווה בייסודי גוף ונפש שלנו ובעיקר שלה. ריאליטי הישרדות שאתם רואים בערוצי הטלוויזיה מתגמד לעומת מאבקה ומאבק יתר בני הערובה לשרוד בשבי. ראיתם את מצבם של אור, אלי ואוהד. כמוכם ראו זאת גם נתניהו ושרי הממשלה, ומה היה להם לומר – לא נעבור על כך לסדר-היום. ואני אומר להם, אדרבא. בואו נראה אתכם עוברים על סדר-היום שלכם. סדר-היום שבנוי על הקרבה של בני ערובה וחיילים. כאשר אתם רואים את אחינו יוצאים מבטן האדמה מעונים ומורעבים ומושפלים, ותחתרו למגע. כמו שאומרים בלשון הצבאית: אבל תחתרו למגע בקטע של הסכם ותשיבו לנו אותם. כולכם ראיתם ביום השחרור של אלי, אור ואוהד את הבתים היפים בדיר אל בלאח. אפילו צבע לא התקלף שם. דיר אל בלאח כדוגמה להימנעות מפעולה כי יש שם בני ערובה והוכחה שהלחץ הצבאי מסכן אותם, ויש למצות את כל המהלכים בדרך המשא ומתן, כבר ב-5.11.23, שמונה ימים אחרי שהחלה המלחמה, אמרתי לגלנט שהכוח בידיים של סינוואר עם 251 בני ערובה במנהרות ולא שלך, עם כל הטנקים והמטוסים. תנהג כמדינאי ולא כרמטכ"ל על. רק בדרך של הסכם - תחזירו לנו אותם. הכאב לא מרפה מאז אותו יום נורא ב-7.10 על מותם של חיילי צה"ל ואנשי מערכת הביטחון וביניהם אנשי כיתת הכוננות של ניר עוז ז"ל כולם שהקריבו חייהם למען הגנת ישובי העוטף ולמען הצלת אחיהם ואחיותיהם משבי ארגוני המחבלים, ועל אלה מהם שנותרו פצועי גוף ונפש. אני ממליץ לכל אחד שמתנגד לשלב ב', כל אחד שמדבר בעד המשך המלחמה ללכת לשיקום בשיבא, בבלינסון, בבתי חולים אחרים, שיראה שם את החיילות הצעירות, פצועות הגפיים, את החיילים העיוורים, פצועי הראש, שיישב בלובי שם ר. כל מי שאומר להמשיך את המלחמה שיישב בלובי. שיראה מה נהיה מה-10,000, מהפצועים שלנו. חלקם גם לא ניכרת עליהם הפציעה. ועכשיו ארבל, אומרת כך: למדתי תוך חודש את השפה הערבית, ושמעתי את המחבלים המחזיקים בי מדברים בשמחה על הפילוג בעם ושאלת שחרור בני הערובה. ואף עלה בי החשד שהם מפעילים עליי טרור פסיכולוגי כאשר סיפרו שבני ערובה הפכו לנושא פוליטי. אני הפכתי לנושא פוליטי, אבא? אני? מי ידע בכלל איך קוראים לי, איך אני נראית? לא האמנתי לכך. חשבתי שמפעילים עליי טרור פסיכולוגי. עד שחזרתי לארץ, ונחשפתי למציאות הקשה הזו. הוחזקתי 482 ימים ולילות לבדי מבלי שראיתי או שמעתי אף ישראלי, מאז שהופרדתי מאריאל שלוש שעות אחרי שנחטפנו ועד שפגשתי את גדי. ראיתם את המפגש המרגש עם גדי. הוא סוג של דוד שלה. הוא סוג של אבא שלה. עבד איתי בשדה עשרות שנים. אנו כולנו משפחה אחת. איזי, עודד אביו, יוחקה, כולנו משפחה אחת. בכולנו זה נוגע. גם אם לא היה העניין של דולב ז"ל או ארבל שתיבדל לחיים ארוכים, עדיין היינו כולנו נלחמים אותו דבר. כולנו משפחה אחת. קשה לתפוס מה זה. זה סוג של משפחה. אתם יכולים לתאר לעצמכם, מוסיפה ארבל – מקצת מהזוועות שעברתי בתקופת שביי כשראיתם את יום שחרורי, ראיתם את היום הנורא הזה כשהיא שוחררה, מה עברה. למרות זאת חזרתי ממוקדת מטרה להציל את אריאל אהובי, דוד אחיו ויתר בני הערובה במסגרת המאבק לשחרורם ובמקביל לתהליך השיקום הארוך שצפוי לי. כבר בערב של יום שחרורי, כשישבתי עם אבא בשיבא, אמרתי לו: אל תרפה. אני צריכה את אריאל כדי להשתקם ואבא ענה לי: בובינה שלי, לא חשבתי אחרת. ומכם אני דורשת, גם אתם, כמו אבא שלי, אל תחשבו אחרת. תחזירו את כולם במהלך אחד - את החיים את המתים ואל תפחידו את העם בשאלת המחיר אלא תפחידו את עצמכם ואולי זה מה שיגרום לכם לשמור על אזרחי המדינה בעתיד - טוב יותר. עד פה ארבל. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> אנחנו לחוצים. משפחת החטופים, אבי עודד ליפשיץ, רשום בפעימה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני משפחת החטופים. גם אני לחוץ. << דובר_המשך >> יזהר ליפשיץ: << דובר_המשך >> משפחת החטופים זה כאלה שיש להם חטוף שנמצא בפנים והם פועלים יחד עם משפחת – כל מדינת ישראל החטופים שייכים אליה ואנו מברכים על התמיכה ועל תחושת האחדות בנושא. ובתוך הסיפור הזה אנו כרגע במתח הגדול. אנחנו בריאליטי סדיסטי האכזרי הזה. כל שבוע אנחנו פורסים את כל אמצעי התקשורת והצבא עושה ומכין את ההחזרה, ואנו מתפללים שלא יהיה פיצוץ שימנע את הפעימה הבאה. משפחות שהאנשים שלהם בקטגוריה כוססות ציפורניים לראות האם יהיו או לא יהיו בפעם הבאה, ואלה שלא בתוך הפעימה כוססות ציפורניים שנראה שאנו גומרים את שלב א' ועוברים לשלב ב'. מתח מאוד גדול. הוא יוצר גם חילוקים פנימיים ולחצים שאנו רואים אותם, גם היום בכנסת לא היו חסרים כאלה לחצים. אנו מברכים את הממשלה שבחרה לשים את החטופים למעלה, וחתמה על שלב א'. רוצים לתמוך בכל כוחנו שנעבור לשלב ב' כמו שחתום כבר, ובתך זה, האחדות הזאת, אנחנו מכילים כל דעה אחרת שלא קשורה, שאומרת שאולי פעימה ב' היא בעייתית. נעשה הכול כדי שזה לא יהיה, אבל אנחנו מכילים כי יש אנשים וכל עם ישראל שילם את המחיר, בין אם זה בהרוגים, פצועים, בין אם זה משוחררים, מרצחים שרצחו לו את הנשים והילדים. אנחנו בתוך משפחת הכאב שמחים שסוף-סוף פדיון השבויים על כל המחירים המאוד קשים שצריך לעשות כדי לפדות אותם, שם את השבויים למעלה, ופודה אותם. ארבל יהוד היא אחת הפדויות ולקיבוץ ניר עוז פדו ארבעה חברים ושני תאילנדים - גדי מוזס, ביבס וקלדרון, ארבעה אחרונים ואנו מברכים על זה. רוצים לראות איך דבקים בהסכם הזה. לא רוצים הסכם יותר טוב ולא פחות טוב. את ההסכם הזה על בוריו מקיימים, שמדינת ישראל לא תהיה שום דבר שימנע מההסכם להתקיים ודנים על השלב השני, ממצים אותו ומחזירים את כל החטופים שלנו וסוגרים את הסאגה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מצטרף לבקשה שלכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פינדרוס נצפה אומר על משפחות החטופים: מה לי ולהן? מה יש לומר על זה? אפשר לגנות את זה. לא היה קורה כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, תקריאי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים לנוסח של סימן שינוי מבנה ומיזוג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני ההקראה, היושב-ראש, יש לי הערה שקשורה לנושא הדיון, פרק נוסף. אנחנו בפרק 1 בנושא חקיקה שמסייעת לתעשיית ההייטק, וכפי שאתה יודע, יש עוד פרק שעוסק בנושא קרנות ההשקעה, קרנות הון סיכון, קרנות תשתיות וכו'. אני שומעת מכל הכיוונים שרשות המיסים, למרות ההבטחה להביא נוסח לוועדה הזו, החליטה לעכב את פרק קרנות הון הסיכון, קרנות בתשתיות, קרנות במשק משיקולים שונים. זה פוגע פגיעה מאוד גדולה לא רק בענף ההייטק אלא גם בקרנות אחרות שזקוקות לוודאות. אני רוצה שנציגי רשות המיסים ייתנו לנו תשובה, האם זה באמת כך. אם אין לכם כוונה באמת להציג את הפרק של קרנות ההון, ומדוע? כי זה חלק בלתי נפרד ולא פחות חשוב מהפרק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תקריאי בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסח שלפניכם מצוינים התיקונים בעקוב אחר שינויים. בסעיף 6 יש בפסקה (1) תיקון טכני. בפסקה (2) שבה, בפסקה (2ב1) יש מחיקה של הנדרשת לא יפחת עד הסוף כי הסיפא ממילא תימחק ולכן אין צורך לחזרה עד הסוף. זה גם תיקון ניסוחי בלבד. בפסקה (3), היתוסף התיקון שעליו דובר בישיבה הקודמת, של 40% 49%. רשות המיסים, רוצים להסביר את התיקון? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> במסגרת מיזוגים, התמורה במזומן במצב הקיים אמורה להיות לא יותר מ-40%. במסגרת הצעת החוק אנו מציעים להעלות את זה ל-49%. זה כמובן מגדיל את אפשרויות המיזוג. נותן יותר תמורה במסגרת המיזוג לבעלי המניות המעבירים, וכמובן מרחיב את אפשרויות התמרון ככל שמדובר בעסקאות רכישה ומיזוג. זה עדיין שומר על המסגרת הכללית של חלק ה2 שמיזוג זה עסקה שבה רוב העסקה מבוצע- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נמצא מהלשכות? עמדתכם? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> רצינו 60% אבל גם 49% זה בסדר. הרעיון של 49% בא מזה שרצו שעיקר התמורה לא תהיה במזומן בעסקה, אז אני יכול להבין את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו ב-(3). קראתי את התוספת לנוסח. נעבור לפסקה (4), זה תיקון לסעיף 103ו. אנחנו בעמוד השני לנוסח למעלה. רשות המיסים. << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> בעצם הפסקה הזו, התיקון שלה הוא להבטיח את שימור המיסוי ההוגן גם אחרי המיזוג. במיזוג אתה מחליף מניות במניה אחרת בדחיית מס. במדינת ישראל משטר המס מבחין בשיעור המס שחל עליך – אם אתה בעל מניות מהותי או לא. הבחינה היא גם 12 החודשים שקדמו למועד המכירה בפועל. מטרת הסעיף הזה היא שלצורך העניין אם נגיד יש מישהו שהוא 100% בחברה ואז מתמזג לחברה גדולה, לאחר מכן מפסיק להיות בעל מניות מהותי, נתנו לו דחייה של אירוע המס, אנו כן מקבלים שמירה מנגד של שיעורי המס שלנו שמפה גם הבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה? << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> כיום במצב המוצע – לא קשור למיזוג – מי שהוא מחזיק בחברה חדשה לצורך העניין, כי יש כל מיני הוראות היסטוריות כי החקיקה טלאי על טלאי - חייב בשיעור מס של 25% אם לא בעל מניות מהותי ו-35% אם כן בעל מניות מהותי. נגיד שאני מחזיק בחברת סטארט אפ 100%. בא גוגל, אני שם בצד מס יסף, 30. באה חברה גדולה, רוכשת אותי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה דוחה את המס. << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> לא. אני אומר: אם היית עושה במועד המיזוג עסקה חייבת, היית חייב לי 30%. אחרי שינוי המבנה על פניו אתה כבר לא בעל מניות מהותי, אבל נתתי לך דחיית מס. אני אומר: אני כן רוצה שימור של- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל באירוע המס כשתשלם, תשלם 30% ולא 25%. << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> נכון אבל אנחנו טיפה יותר עדינים. מה הכוונה – אם הייתי לצורך העניין עושה את המיזוג ואז מוכר מייד לאחר מכן, אני מצפה שישלם 30% אפילו ב-12 חודשים לאחר מכן כי כך גם מנוסח החוק הכללי. זה בעל המניות המהותי או במועד המכירה או 12 חודשים לפני כן אבל נניח שהוא עשה את המיזוג ומוכר 10 שנים לאחר מכן את המניות אז אנחנו עושים לו לינארי. אנחנו מניחים שהלינאריות זה קירוב פרוקסי כדי שהחוק יהיה קל ליישום של עליית הערך. חלק מעליית הערך צמחה לאחר שינוי המבנה ואז לא היה בעל מניות מהותי. כדי שזה יהיה נוח ליישום אנו קובעים לינארי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם המניות ירדו או משלם לפי המכירה? << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> המכירה מחושבת לפי המכירה בפועל. אנו דוחים את אירוע המס – לא את תשלום המס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נגיד שבמיזוג קיבל מניות בשווי 10 שקל. כשבא למכור המניה נהייתה שווה 5 שקל, מה הוא משלם? << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> שאלה מצוינת. חלק ה2 דוחה את אירוע המכירה. זה אומר שהתמורה מחושבת לפי כמה שתקבל בפועל במועד המכירה הסופית. זה יכול להיות סכום נמוך יותר או גבוה יותר אבל כמה שקיבלת את הכסף. כלומר לא אמור להיווצר לו חיסרון כיס. למשל אם המניה מתרסקת בדוגמה שנתת ומוכר, והעביר יוניקורן ששווה מיליארד דולר, לפעמים חברות כושלות, בסוף נמכרה המניה במיליון שקל, אז על זה אפעיל את הלינאריות - לא על מיליארד שקל וגם הפוך. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:10) << מנהל >> << אורח >> ערן כדורי: << אורח >> התמורה מחושבת לפי המכירה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> השאלה של חבר הכנסת עמאר במקום. פקודת מס הכנסה לא בודקת לפי שווים, מה היה במועד ההחלפה אלא הולכת לפי לוחות זמנים. כך רוב סעיפי הפקודה. אפשר להתווכח על זה אבל זה מה שמנחה במרבית הדין הכללי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הנחה את התיקון הזה? הדין במדינות אחרות? אלה כללי המס במדינות יותר ידידותיות? מבחינת מיסים? כלומר פה אתם משווים את הכללים למדינות אחרות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> התיקון פה מאוד מינורי. מה שדיברנו עכשיו זה הכלל הרגיל של שינוי מבנה. עכשיו קבענו רק את מה שחבר הכנסת בליאק דיבר עליו קודם. עשינו פה שינוי שאנו מאפשרים לעשות שינוי מבנה שמי שהיה בעל מניות מהותי בחברה המעבירה עכשיו יהיה לא בעל מניות מהותי כי שינינו את יחסי הגודל. עכשיו אנו רק קובעים התאמה לעניין הזה, שזה מה שערן הסביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לשכות, יש לכם הערות? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, בייחוד שעולים ביחסי הגודל ליחסים מאוד משמעותיים, הרעיון שאם יש לי חברת סטארט אפ קטנה ואני מחזיק שם 100% וגם מאפשר לו למכור מייד אחרי המיזוג כי אין מגבלות - זה התיקון המהותי פה, מסיר חסמים במהלך שינוי המבנה, אז הרעיון הוא שאם הייתי דקה לפני חייב ב-30% מס, לא הגיוני שדקה אחרי ניתן לו את ההקלה של 25% וזה הרעיון פה, ולכן על בסיס זה הסיעף חוקק. לא שונה ממקומות אחרים בפקודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. עוד הערות? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> מולכם יש נוסח שכתבנו שבוע שעבר. פורסם הנוסח אתמול. הנוסח הוא לא מקובל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תגיד את ההערות לנוסח, אבי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> בחוץ ניסחנו סעיף שמקובל עלינו. לא משנה את העקרונות. רק ניסוח. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הנוסח שמולכם מדבר על שיעורי המס. קבענו באופן פוזיטיבי מה יהיו שיעורי המס עד מועד המיזוג ומה יהיו מאז מועד המיזוג. אבי ביקש שנתייחס ספציפית לבעל מניות מהותי וגם ביקש שנבהיר שאנו לא מדברים על מי שהיה בעל מניות בחברה הקולטת אלא רק מי שהיה בעל ממניות בחברה המעבירה במועד המיזוג. יש פה נוסח חדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מובן לגמרי – אבי, למה נדרש בנוסח? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כי בנוסח יש סעיף אחד שמדבר על בעל מניות בחברה הקולטת שעליו אנו לא מוכנים שישתמע שיש מגבלה כזו או אחרת. לא השתכנעתי שהמשתמע הזה לא קיים עדיין ולכן עשו שינוי, ובנוסף, הניסוח כשלעצמו היה ברובו קיים בפקודת מס הכנסה בסעיפים האחרים ולכן היה אפשר לצמצם את זה למשהו יותר ברור. במהות זה לא שינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, רוצה להקריא? נעבור על זה אחר כך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אקריא את הנוסח בעקבות הסיכום. כמו ששלומית, אמרה, נעבור על זה אחרי כי כתבנו את זה יחסית מהר עכשיו: בסעיף 103ו אחרי פסקה (4ב) יבוא: (4ג). לעניין שיעור המס שיחול במכירת המניה החדשה על ידי מי שהיה בעל מניות מהותי בחברה המעבירה במועד המיזוג או במועד כלשהו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כדי לעשות את ההבחנה בין הקולטת למעבירה, הדגשתם. אוקיי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> - - - ב-12 החודשים שקדמו למועד המיזוג יחולו ההוראות האלה. הרישא אומרת: אתה נכנס לסעיף הזה רק אם היית בעל מניות מהותי בחברה המעבירה לפני המיזוג או 12 חודשים לפני שזה הדין הקיים. א. חלק רווח ההון עד למועד המיזוג יחויב במס בשיעור שהיה חל אילו המוכר היה בעל מניות מהותי במועד מכירת המניה החדשה. לעניין זה חלק רווח ההון עד למועד המיזוג, רווח ההון שהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה של המניה הישנה עד למועד המיזוג, ומחולק בתקופה שמיום הרכישה כאמור ועד יום המכירה של המניה החדשה. זה מדבר על שיעור המס שיחול על החלק – המכירה היא בסוף, יש מועד הרכישה, מועד המיזוג ובסוף יש מועד המכירה. עכשיו אנו מדברים על מועד המכירה, מה יהיה שיעור המס על החלק שממועד הרכישה עד מועד המיזוג. אמרנו שבגלל שהיית בעל מניות מהותי במעד המיזוג יחול שיעור המס שחל עליך כבעל מניות מהותי. זה מה שהסעיף אומר. ואז החלק שאחרי, עליית הערך ממועד המיזוג עד מועד המכירה יחול הדין הרגיל בפקודה שזה מה שאבי אמר קודם, שיש ההוראות הרגילות. זה בגדול 92א ו-ב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שנמצא היום ב-4(ג)(ב) - לזה אתם לא רוצים להתייחס בנוסח? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אנו חושבים שהוא מיותר, כי יחול הדין הרגיל. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה הדין הכללי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ומה שעכשיו ב – מה שכתוב ב-ד עם שינוי קטן, להתאים את זה לתיקונים שעשינו: על אף האמור בפסקה (א) היה המוכר בעל מניות מהותי בחברה המעבירה במועד כלשהו ב-12 החודשים שקדמו למועד המכירה של המניה החדשה, יראו אותו כבעל מניות מהותי בחברה הקולטת. בעצם הרעיון של המיזוג שאנו רואים אותך כאילו אתה ממשיך להחזיק במניות לצורך העניין. למרות שאתה מחזיק במניות חדשות רואים אותך כאילו אתה ממשיך להחזיק במניות של החברה שהיה לך קודם. בעצם פה האמירה שבגלל שלפי הדין הרגיל ב-12 חודשים אחרי שהיית בעל מניות מהותי אתה נשאר בעל מניות מהותי לעניין שיעורי המס אפילו אם עשית החלפה טכנית והיית בעל מניות מהותי בחברה המעבירה ועכשיו אתה בעל מניות מהותי בחברה הקולטת, באותם 12 חודשים תמשיך להיות בעל מניות מהותי גם בחברה הקולטת לעניין שיעור המס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעבור לפסקה (3), במקור (5). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר לשעבר, ברוך הבא. אנו מקדמים אותך בברכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחו לנו את קרויזר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקונים שיש בפסקאות (5) עד (8) הם תיקונים טכניים של ניסוחים. בפסקה (5א) נמחקה המילה פסקה – אין בה צורך. בפסקת משנה (ב) נמחקה- יש צורך להתייחס רק לסיפא החל במילים ואם הנכס מועבר, אין צורך בהוכר עד הסוף. בפסקה (6) גם אין צורך במילים הקטע החל במילים. מחליפים את אם התקיימו שני אלה, באם התקיימו התנאים שקבע שר האוצר. המחיקה של פסקאות (א) ו-(ב). בפסקה (7) גם השמטנו את המילים בסעיף קטן – אין בהן צורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלשכות, חשב לי לדעת, לא שאעשה מה שאתם אומרים אך חשוב לי לדעת האם זה על דעתכם. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:20) << מנהל >> << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד לפני שנכנסת הם התייחסו לתיקונים המהותיים. מה שהקראתי עכשיו זה תיקונים טכניים בלבד. אנו עוברים לפסקה (9), תיקון מהותי. בסעיף 105ג, שמתייחס לתנאים לזכאות, שם נכנס תיקון של פסקה (6ב) כך שבכל מקום במקום ארבעה יבוא תשעה, ובמקום מרבע יבוא מתשיעית. התיקון הזה מתייחס לנושא של שווי השוק של חברה חדשה. גם בהתאם להסכמות שהיו פה. תציגו, רשות המיסים. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> במסגרת פיצולים ניתן לפצל לחברה חדשה פעילות מתוך פעילות אחרת. כדי להגדיל את מגוון האפשרויות לבצע פיצול, בעבר היה ניתן לפצל רק פעילות שהיא בשווי רבע. אנחנו מאפשרים לבצע פיצול כאשר השווי הוא תשיעית. כשמדובר בפיצולים אופקיים ממילא צריך אישור של המנהל. בעינין הזה אין מחלוקת סביב הנושא הזה. יש פה הגדלת אפשרויות הפיצול ומתן כלים נוספים למשק הישראלי להתמודד עם עסקאות מורכבות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> הייתה בקשה שלנו לתקן את זה, אז בטח אין לי הערות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהמשך בפסקה (9) בפסקת משנה (ב(1)(2) זה תיקונים ניסוחיים בלבד, חוזרים על תיקונים שהצגתי קודם. השמטנו את המילים לא יפחת עד הסוף ולא יפחת עד הסוף. בפסקה (10) אין תיקונים. גם בסעיף 7 התיקונים הם ניסוחיים. נתאים את הסעיפים. יש להתייחס, ישי, גם ביחס לפסקאות האלה החדשות שנכנסו מבחינת תחולה, היכן הן נכנסות וגם להתייחס לתחילה, אם יש צורך כי התחילה של הצעת חוק ההתייעלות היא ל-1.2.25, מה שיהפוך את התיקונים לרטרואקטיביים. יש להתאים את התחילה ביחס לכל הפרקים האחרים שנדון בהם. עוד דבר שעלה מתוך הדיונים של הוועדה ויש לקבל לגביהם תשובות, גם בחלק של סעיף 103ג עלתה השאלה לגבי הצורך באישור המנהל. גם לעניין סעיף 7ב שגם בו יש התייחסות היום בנוסח לכך שצריכה להינתן הודעת המנהל. ביקשת שרשות המיסים תחשוב, האם באמת יש בכך צורך. צריך לשמוע את רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תהיו גמישים יותר. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> לגבי הנושאים שמצריכים הודעה למנהל אנו מסכימים להוריד את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה מתייחס לסעיף 7, לתחולה. בסעיף קטן (ב) גם בפסקה (1) וגם ב-(2)? << דובר_המשך >> צבי בראל: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הבקשה הייתה רק לגבי (2), המיסוי מקרקעין. האמירה בדיון הקודם הייתה בפסקה (2) כי אין פה פעולה אקטיבית. כלומר אני פשוט לא בונה את הבנייה למקרקעין אז אמרו שאין צורך בהודעה למנהל – מה תודיע? שאתה לא מתכוון לבנות? זו הייתה האמירה. בפסקה (1) אף אחד לא העיר הערה אחרת, אנו לא חושבים שאם יש בעיה, שאם אתה רוצה למכור לפני התקופה הנדרשת, שתודיע למנהל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנו מוחקים בפסקה (2) את המילים אם ניתנה על כך הודעה למנהל רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואז לא יצטרכו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> פה נראה בנוסח. צריך להיות למנהל כהגדרתו מדבר בסעיף 1 לפקודה או למנהל רשות המיסים, אני מדבר על פסקה (1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה עניין ניסוחי. לגבי החלק הראשון,- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה יצטרכו אישור המנהל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מה שאתה מתייחס בסעיף 103ג. קיימנו על זה שיח כמה פעמים בוועדה. בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) ו-(2) יש דרישה שהמנהל אישר מראש שתוכנית המיזוג עומדת בתנאים שמפורטים בסעיף. אתם רוצים להתייחס לזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא באתם כל כך נחמדים לרווחים הכלואים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הייתה התייחסות גם לכך בדיונים הקודמים. צביקה הציג זאת באריכות. במסלולים האלה יכולים לאפשר ודאות ואולי יש בהם גם להיטיב. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> הנושא של אישור המנהל הוא מהותי. במסגרת האישורים האלה אנו נותנים ודאות. בהיעדר אישור, בטח בטווחים של מיזוג של בין 1 ל-9 ו-1 ל-19 מורידים משמעותית את הוודאות. מהשיחות שהיו לנו עם נציגי הלשכות ועם הגורמים השונים אנו מבינים שהם כן מעוניינים בוודאות הזו. את הוודאות הזו הם יקבלו באמצעות אישור המנהל. אנחנו גם אמרנו בדיונים הקודמים שאנו נפתח מסלולים ירוקים שיאפשרו קבלת החלטות מיסוי מהירות מאוד. נשתדל שזה יהיה בטווח של שבועות ספורים, כלומר שבועיים שלושה אם אפשר, אפילו פחות במקרים פשוטים. התחייבנו שתוך 30 יום ממועד כניסתו לתוקף של התיקון הזה יפורסמו מסלולים ירוקים. כמובן נעביר טיוטות של המסלולים הירוקים עוד לפני שיפורסמו ללשכות, נקיים שיח עם כל נציגי הלשכות, כל הגורמים הרלוונטיים, והמסלולים הירוקים הללו יעניקו את הוודאות כך שמה שלא ייכנס למסלולים הירוקים זה אותם מרקים קיצוניים, ייחודיים ולא פשוטים שבהם נדרשת עבודה מאומצת יותר של המנהל לבחון את- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה עד 1 ל-19. מ-1 ל-9 אנו יודעים שלא צריך אישור, ומ-1 ל-9 עד 1 ל-19 שם יצטרכו אישור אם הוא לא עומד במסלול הירוק, נכון? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> לא מדויק. גם במצב הקיים עד 1 ל-9 יש מקרים שצריך אישור המנהל ולא צריך אישור המנהל. בטווח של 1 ל-9 ל-1 ל-19 אנו סבורים שכל המקרים צריך אישור המנהל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה סבור שהכול צריך מנהל ואתה מסלול ירוק שמה? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> מסלולים ירוקים שיאפשרו לקבל את האישור הזה תוך זמן מאוד קצר. מי שלא עומד במסלול הירוק מופנה למסלול פרטני, וגם המסלול הפרטני יש לנו לוחות זמנים לפי ה2 שתוך 90 יום אנו אמורים לתת החלטת מיסוי בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה 90 יום? אמרת קודם 30 יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמר קודם שבועיים שלושה ובתוך 30 יום יביאו את המסלול הירוק כלומר איך הוא ייראה, בשיתוף עם נציגים של הלשכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמר קודם שבין שבוע לשבועיים. אני מדבר על המסלול הירוק, והמקסימום זה לא יאוחר מ-30 יום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מדבר על 90 יום על מסלולים שאינם ירוקים. זה הזיה. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> זה לא הזיה. זה החוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו פה בפרק, שכולו בא להוריד חסמים בירוקרטיים ולהקל על עשיית עסקאות. לא ברור איך ייראה המסלול הירוק שלכם ומה יהיו הקריטריונים שלו. תסביר, כשאתה מסביר, מה היו המאפיינים של עסקאות שהיו במסלולים ירוקים? דווקא עסקאות גדולות בהיקף הכספי שלהם יהיו ב-90 ימים זה פרק זמן קצת ארוך מדי. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> לא רק מסלול ירוק. יהיו מסלולים ירוקים – מסלול ירוק להייטק, מסלול ירוק כללי למשק. מסלול ירוק זה אומר סט של תנאים שאם עומדים בו, שהוא די פשוט, נכנסים למסלול ירוק. הבדיקה שלו מאוד פשוטה, ומקבלים את החלטת המיסוי מהר מאוד. התחייבנו שתוך 30 יום מיום כניסתו לתוקף של התיקון הזה נפרסם את המסלולים הירוקים הללו. התחייבנו שנעשה זאת בתיאום עם הלשכות, נשב איתם, נגבש את המסלולים האלה. הם נותנים ודאות. כל מה שלא נכנס למסלול הירוק- - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומאז שאלו שנכנסים למסלול הירוק מגישים את הבקשה, כמה זמן ייקח עד שאתם מאשרים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הפרמטרים של מסלול ירוק? אם מדובר במיזוגים בהיקפים כספיים מאוד גדולים, הם יהיו במסלול ירוק? מה הפרמטרים שמנטייתך ומניסיונך המקצועי יהיו במסלול ירוק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר לענות לי קודם. אחרת נשכח מה השאלה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו אותה שאלה. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> כשמדובר במסלול ירוק ועומדים התנאים של המסלול הירוק, טווח הזמן למתן החלטת מיסוי הוא מהיר מאוד. זה אמור להיבדק באופן מהיר, קליל וזריז. אני מדבר, מהניסיון שנצבר, ויש לנו מסלולים ירוקים במחלקת שינוי מבנה, זה טווח של ימים. אנו מודעים לזה שיש מסלולים ירוקים שבהם הטווח הוא של ימים. נעשה זאת במהירות, כמובן עם כוח האדם המקצועי שיש לנו, נשתדל במהירות המרבית. זה אומר טווח של שבועיים שלושה לכל היותר. ככל שעומדים בכל התנאים של מסלול ירוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בתקנות שתפרסמו יהיה עד 30 ימים להערכתך? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> אמרתי שנפרסם את המסלולים הירוקים תוך 30 יום ממועד הכניסה לתוקף של התיקון הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובהם יהיה פרק זמן מחייב למתן תשובה? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> לא, אך אני אומר כאן שמה שעומד בתנאים של המסלול הירוק אין שום סיבה שיעוכב וזו החלטת מיסוי שיכולה להינתן תוך פרק זמן של ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אמרת ימים ועברת לשבועות. אין בעיה. תגיד עד 14 יום. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> החוק מדבר כרגע על 90 ימים להחלטת מיסוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על תיקון החוק ורוצים לעזור לכם בחוק שהבאתם לנו. אנו מבקשים - זה מה שאמרה אורית - אנו מבקשים להסיר חסמים. אחרי שהכול מסתדר אנו רוצים שזה יהיה מהר. לא לחכות לאישור המנהל. אם המנהל נסע להונגריה? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> מנהל רשות המיסים הסמיך מספר גורמים ברשות המיסים לתת את האישורים האלה. אני כמנהל מחלקת שינוי ומבנה מוסמך לתת את האישורים האלה. יכול לבדוק אותם גם כשאני נמצא בהונגריה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה שבועיים לא מספיק? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נקצר את כל הפרק הזה ל-30 ימים לכל היותר. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> לא צריך כי אז אנו חשופים לכל מיני תכנוני מס ודברים כאלה, וזו תהיה עבודה לא מקצועית. נעשה מאמצים, שהמסלול הירוק תינתן תשובה תוך ימים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה לגבי הפרמטרים למסלול ירוק? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> זה שיח מקצועי יותר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בכל זאת. מבלי להתחייב, מניסיונך המקצועי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול ללכת נגד אורית ולכן לא יכול ללכת על 90 יום. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> אמרנו שנקצר את זה. החוק כרגע מדבר על 90 יום. החוק במסגרת המסלולים הירוקים נותנים כבר היום מענה תוך זמן קצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לפרסם את המסלולים הירוקים? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> 30 יום מיום כניסתו לתוקף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תוך 30 יום מכניסת החוק שאנו מצביעים עליו הוא יפרסם מסלולים ירוקים. המסלולים הירוקים הוא אומר לך שבלתי פורמלית עונה תוך ימים עד שבועות אבל לפי החוק הפורמלי יש לו 90 ימים. הבנתי נכון, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> אנו יודעים לתת תשובה למסלול ירוק כשפונים אלינו ועומדים בתנאים של המסלול הירוק, תוך מספר ימים. משכתי את זה לכיוון של שבועיים שלושה. נעשה מאמץ שיהיה אף פחות מזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא לא המאמץ אלא מה אנו חושבים האם בפרק הזה האם ראוי לקבוע נורמה מחייבת אחרת. בוא בינתיים תשתף אותי בפרמטר של מסלול ירוק, האם עסקאות בהיקף כספי גדול מאוד מבחינתך יהיו במסלול ירוק? מאפיינים של מסלול ירוק, מהם? מאפייני עסקה? או גם מסלול כספי? << אורח >> צבי בראל: << אורח >> צריך לצלול לשם כך לתוך הוראות החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נוימן, מסכימים לזה? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> מסלולים ירוקים זה לא דבר חדש ברשות המיסים. יש ניסיון לגבי המסלולים הירוקים. אגב גם פרסמו באתר רשות המיסים שהם בגדול תוך חודש – לא התחייבות פורמלית אבל תוך חודש הם ינפיקו את האישור למי שמבקש במסלול ירוק. בגלל הדחיפות והסרת החסמים של ההייטק אנו בסדר גם עם חודש – נשמח הרבה יותר אם יהיה קודם - כי לפעמים החיפזון מהשטן. יש דברים שצריך לבדוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא צריך 90 ימים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא 90. 30 יום. הם עומדים בזה גם היום. גם פרסמו את זה באתר. הם עומדים בזה. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> זה לא חדש. שאלו לגבי פרמטרים. היקף העסקה הוא בהחלט פרמטר משמעותי. יש עניין של גובה והפסדים. למשל כשבאה חברה להתמזג ויש לה הפסדים משמעותיים ביחס לשווי שלה יכול להיות שלא תהיה במסלול הירוק אבל אם ההפסדים שלה הם סבירים ביחס להיקפי הפעילות שלה או ביחס למחזור שלה, או ביחס לשווי שלה, יכולה להיות במסלול הירוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> והיקף העסקה בלי קשר לסוגית ההפסדים? יכול להיות שתגידו עסקה מאוד גדולה - מדברים על תעשיית ההייטק דווקא פה תיקיו 90 ימים? כלומר לא במסלול הירוק. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> אני רוצה לחדד דבר נוסף. מעבר למסלולים הירוקים יש לנו גם אישורים שניתנים על סמך פנייה עוד לפני, פרה רולינג. ניתן לפנות עוד לפני שהעסקה בוצעה, פונים אלינו, מציפים את העסקה, מראים לנו את התנאים שלה ואנו נותנים אישור עקרוני לעסקה ולאחר מכן סוגרים את התנאים. זה לא רק המסלולים הירוקים. יש פה מכלול כלים שבהם אנו משתמשים כדי לתת מענה לעסקאות, ודאי- - << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש נציג של רשות חדשנות, של התעשייה? אולי נשמע אותם אדוני היושב-ראש כי נושא הזמן היה חשוב גם לך. מה עמדת התעשייה? רואה שאין נציג של רשות החדשנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי אותם קודם. בבקשה. תענו. << אורח >> מיכל שריג-כדורי: << אורח >> לנו חשוב שלא יעכבו עסקאות. בסוף ב-103כ יש אירוע שהוא אמור להיות מאוד קל ומהיר, וככל שרשות המיסים התחייבה וגם אמרה לפרוטוקול, שעסקאות לא יעוכבו במסגרת המסלולים הירוקים, אנו רגועים. זה מה שחשוב. << אורח >> צבי בראל: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת וסרלאוף, אנחנו מנסים כל פעם שיש חקיקה וממשלה, מנסים יחד עם הגופים העוסקים בעניין, אנשי המקצוע, שיהיה בהסכמה איתם. לא אצלנו כזה ראה וקד. הרבה פעמים יש לנו ויכוחים אבל כל מה שאנו יכולים לעשות שהחוק יעמוד באותו קריטריון שהגופים מעוניינים, אנו עושים זאת. שלא תתרשם שאנו בכל מקרה הולכים איתם. אנחנו מכבדים אותם. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> שיבוא מחר לדיון – יהיה מעניין - שימוש במזומן. מחר יהיה מעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חושב ששם אהיה אתכם. חברי הוועדה צריכים לחשוב לבד, ואם אפשר להגיע להסכמות, אנו בעד אהבת ישראל. << דובר >> יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית): << דובר >> אני זוכר את הנאום הזה בפתיחה לפני שנתיים, אמרת שבוועדה שלי ננסה להגיע להסכמות. אגב התקציב של משרד נגב גליל תמיד עבר פה בהסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתי גם מהאופוזיציה שבחים עליך. שלא לדבר עליי. לא נצביע היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי התחילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה שיותר מהר. מיידי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נראה ל שזה בסדר התחילה כי פה יש תחילה ספציפית שמתייחסת לפרסום החוק. לא בטוח שצריך לעשות תיקון. התחילה אומרת שזה חל על מיזוגים שנעשו מיום פרסום החוק, התחולה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> פרסום החוק זה עוד כ-30 ימים? אפשר להכניס את זה לתוקף? אפשר לומר שזה מיום קבלתו בכנסת, לא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מציעים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שהתחילה והתחולה יהיה מיום פרסום החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היו"ר, חשוב לי לבקש התייחסות לסוגית הקרנות. זה לא הנושא אבל זה קשור. זה חלק משמעותי שפוצל מחוק ההסדרים. התחלנו לעשות עליו דיונים פה. התחייבתם בפני ועדת הכספים לפרסם נוסח, ועבר הזמן ואני מבינה שהתקבלה החלטה לא לפרסם. מבקשת תשובה. הם החליטו לא לפרסם נוסח. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנו ממשיכים לדון על זה, אבל בגדול, בעקבות ישיבות עם נציגי המגזר העסקי, אנו מבינים, שהם מעדיפים, שתהיה מחשבה לעשות את זה בצורה מסודרת ומחושבת מאשר מהר ושאולי לא נביא תוצאות נכונות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אומר שלא תציגו כפי שהתחייבתם לוועדת הכספים? לא תפרסמו נוסח? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ודאי נפרסם. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> לא התקבלה החלטה לא לפרסם את זה בשום אופן. אנו מאמינים בזה ומקדמים את זה. זה כן מעט יותר- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מתגלגל עוד מהממשלה הקודמת. אני זוכרת את הדיונים על זה. זה חשוב גם לקרנות הון סיכון וגם לוודאות לקרנות בישראל בכלל. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> אנחנו ממש לא חולקים על המהות, להפך – מסכימים מאוד. נעשתה עבודה ממשלתית בחודשים האחרונים, עם כל השותפים שיושבים פה – רשות המיסים, רשות החדשנות, משרד האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא לעשות את זה בפרקים – לפרסם את הפרק שנוגע להייטק כדי להתקדם? ולגבי התעשיות האחרות להמשיך את הדיאלוג? << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> זה בדיוק מה שאנו מנסים לעשות. את צודקת שניתנה הבטחה ללו"ז שכרגע לא עמדנו בו, כרגע בין היתר בגלל שיח עם התעשייה אך חד משמעי בכוונתנו להביא את זה בהקדם. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כרגע זה פוצל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למרות שזה פוצל היו"ר קיים דיון, הובטח לנו נושא. לא הזנחנו את הנושא. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא מאה אחוז אבל חשוב שחברת הכנסת פרקש תדע – כרגע החקיקה שקיימת לא בשלה. לא פותרת את הבעיות ולא מורידה את החסמים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בתחום ההייטק היא בשלה. בתעשיות אחרות לא. לכן אני שואלת למה לא לעבוד בתיאום? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי נבהיר ששיח המחלוקת הייתה סביב זה שההוראות שנקבעו בהצעת החוק מתייחסות להוראות הסמכה ולא קובעות את המהות. ככל שמתחילים לדון במהות מתגלים הקשיים והבעיות. ביקשנו לפצל את החלק הזה כדי לאפשר לרשות המיסים להביא הסדר מלא ומכלול שלם כולל את ההסדרים ולקבוע אותם אפילו בחקיקה ולא להפנות להוראות הסמכה בתקנות, או אם רוצים לאשר את זה בתקנות להביא את ההסדרים המלאים שנקבעו בתקנות. רשות המיסים אמרה שהתהליך יייקח פחות זמן ממה שאנו מתכנסים כבר עכשיו בלוחות הזמנים. יש לכם צפי לגבי לוחות הזמנים? יודעים להעריך כמה זמן ייקח להשלים את העבודה בנושא? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בגדול כשדיברנו על לוחות הזמנים, זה היה להביא את התקנות לפי מה שרצינו לעשות. לנציגי הלשכות יש התנגדויות לדברים האלה. אנו צריכים זמן – או שנעשה זאת- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם נמצאים בשיח עם הגורמים המקצועיים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעבדו טורי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אנחנו מדברים על זה השבוע. העמדה האוצרית או הממשלתית תתקבל בזמן הקרוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שבוע שעבר צביקה, הייתם צריכים לחזור אלינו עם תשובות על עלות, אם זה למעלה מ-1 מ-19. מה קורה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני אענה. בשבוע האחרון עשינו הרבה מאמצים לנסות לשים עלות על הצעה שעלתה פה על מעל 1 ל-19. התייעצנו גם עם פורום חברות הצמיחה כדי לנסות לדייק את הקבוצה שאליה מכוונת אותה הטבה. כזכור, שבוע שעבר שמנו את כל העסקאות במשק כפוטנציאל לפגיעה במס. בעקבות השיחות עם פורום חברות הצמיחה צמצמנו את זה לקבוצת חברות יותר מצומצמת של חברות חוק עידוד. עדיין יוצא לנו מספרים משמעותיים. עם זאת יש לנו קשיים בחישובים- - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה מספרים משמעותיים? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> במאות-מיליונים. צמצמנו חלק גדול מהפוטנציאל לפגיעה במס על ידי זה שמיקדנו לחברות חוק עידוד שהן החברות הרוכשות. אנו עדיין בעבודה על זה. אני מרגיש חוסר נוחות לדבר פה על מספרים יותר מדויקים כי אנו במאגר חדש שלא עבדנו איתו עד כה בסוגיות כאלה ולכן יש פה גם אי הסכמות בצוותים שמחשבים את זה. אני מעדיף שיהיה לנו יותר זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש לכם זמן להעביר את החוק – יש זמן. אסביר. אתם אומרים שאתם מבקשים יותר זמן כדי שתהיו מתואמים בכל המספרים. מצד שני זה חוק הסדרים ואתם מבקשים להעביר אותו. כשאנחנו מבקשים משהו בוועדה, אפילו נתונים עדיין לא קיבלנו כמו שצריך. נחכה לנתונים. אם לכם יש זמן גם לנו יש זמן. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> הגיעה לפה בקשה שלכם, של השוק. אנחנו בוחנים אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדי שתוכלו להביא אותה מדויקת אנו ממתינים. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> פשוט לא חושבים שיש הצדקה לעכב את הדברים האחרים שהשוק מאוד מחכה להם ורוצה אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אומר שאני לא יכול לחשוב אחרת. << דובר >> אביגיל ונקרט: << דובר >> נראה לי שצריך להפנות את זה לשוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך להפנות אליי. אני כחבר כנסת מחוקק, והפנייה היא אליי. אם ארצה אפנה אליהם. תודה. תשובות ברורות ביקשנו. כשיהיו תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תנו תשובות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עופר אמר לי משהו, קיבלתי. באתי איתו בדין ודברים - היה הגיוני. התשובה שלך לא הגיונית למצב שלך. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשתדלו לתת תשובה כי אני לא מצביע היום בכל מקרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מתי תהינה הצבעות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. ממהרת? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חושבת שכדאי להשלים את זה. אני שואלת כדי לדעת. סוף-סוף חקיקה חשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוצים להשלים אותו ושיהיה כמה שיותר מושלם. עלו תהיות ובעיות. אמרו נתונים. אני מקבל מה שאמרו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא יעלה להצבעה בנפרד אלא כחלק מהמכלול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני גם רוצה תשובות. חבר ועדה שביקש תשובות שכולנו מעוניינים בהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה דברים שעלו מצידם דווקא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כבר לא יודעים בוועדה מי הקואליציה ומי האופוזיציה. כל הזמן אומרים לי – אתה לא מביא את התקציב. אני עושה מה שעשיתי תמיד ומקווה שנגיע לתוצאה טובה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>