פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 18/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עם ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים הגדולים בארה"ב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר דן אילוז טטיאנה מזרסקי יבגני סובה אלעזר שטרן מוזמנים: שרון רפפורט פלגי – מנהלת קהילות יהודיות, משרד החוץ שולי דוידוביץ' – ראש חטיבת תפוצות ודתות, משרד החוץ איתי ניקסון – ראש אגף תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות שלי קידר – מנהלת יחידת חיבור העם היהודי, הסוכנות היהודית ויליאם דארוף – CEO, Conference of Presidents הרייט שלייפר – Chair, Conference of Presidents ליז הירש – CEO, Women of Reform Judaism ג'ייקוב בלומנטל – CEO, USCJ/Rabbinical Assembly ניקול מוצ'ניק – Man of the Board, ADL לי דרניקוף – Executive Director, Hillel International דבי אייזק – President, American Zionist Movement משה האוור – Executive Vice President, Orthodox Union Deborah Bienenfeld – Chairwoman, Emunah of America Rachel Binder – Managing Director, Finance and Operations, Conference of Presidents Herbert Block – Executive Director, American Zionist Movement Marilyn Brody – Director, NCSEJ Sivan Carmel – CEO, HIAS Israel Elan Carr – CEO, Israeli-American Council Sarrae Crane – Executive Director, MERCAZ USA Heidi Daroff – CEO, Conference of Presidents Nathan Diament – Board Chair, Orthodox Union Betty Ehrenberg – President, World Jewish Congress North America Zvi Engel – Executive Director, Rabbinical Council of America Ellen Finkelstein – CEO/Executive Director, Hadassah, The Women's Zionist Organization of America Stephen Flatow – President, Religious Zionists of America Alexander Griffel – President, Conference of Presidents Stephanie Hausner – COO, Conference of Presidents Mark Hetfield – President, HIAS Malcolm Hoenlein – Vice Chair, Conference of Presidents Meredith Jacobs – CEO, Jewish Women International Jonathan Javitt – CEO, COP National Leadership Council Wendy Kahn – National Director, South African Jewish Board of Deputies Sheila Katz – CEO, National Council of Jewish Women Morton Klein – National President, Zionist Organization of America Rebecca Klein – Chair-Elect, Zionist Organization of America Betsy Korn – President, Conference of Presidents Jay Kornsgold – Chairman Elect, Rabbinical Assembly Allen Kronstadt – Chairman Elect, NCSEJ Peter Lefkin – Past Chair, COP National Leadership Council Dianne Lob – President, Conference of Presidents Julia Loeb – President, Women's League for Conservative Judaism Deborah Lust Zaluda – President, Jewish National Fund Carly Maisel – Acting President & CEO, COP National Leadership Council Jennifer Mamlet – Acting President & CEO, JCC Association of North America Mireille Manocherian – Co-President, WIZO Daniel Mariaschin – CEO, B'nai B'rith International Tamar Newberger – Board Chair, HIAS Carole Nuriel – Senior Regional Director, Israel & ADL Offices in Israel, Hadassah, The Women's Zionist Organization of America Suzanne Patt Benvenisti – Executive Director, Hadassah Menachem Penner – Executive Vice President, Rabbinical Council of America Wolfgang Pordzik – Executive Director, COP National Leadership Council Alicia Post – President, Religious Zionists of America Daniel Rosen – Executive Director, American Jewish Congress Regina Savitsky – President, BZ Media Stephen Savitsky – President, BZ Media W. James Schiller – Chair, NCSEJ Alan Schneider – Director, B'nai B'rith World Center-Jerusalem, B'nai B'rith International Carol Ann Schwartz – National President, Hadassah, The Women's Zionist Organization of America Michal Slawny Cababia – WZO Executive North America, World Zionist Organization Amy Spitalnick – CEO, Jewish Council for Public Affairs Kathleen Spitzer – CEO, B'nai B'rith International Robert Spitzer – President, B'nai B'rith International Hila Stern – CEO, Emunah of America Rachel Turner – Chief Israel Officer, Hillel International Talia Tzour – Chief Israel Officer, Jewish National Fund-USA Jonathan Waxman – CEO, MERCAZ USA Steven Weil – CEO, Friends of the IDF Assaf Weiss – CEO-Israel, American Jewish Congress Ellen Wolintz-Fields – Executive Director, Women's League for Conservative Judaism Belle Yoeli – Chief Advocacy Officer, American Jewish Committee יזהר ליפשיץ – בנו של עודד ליפשיץ שחטוף בעזה חנה כהן – דודתה של ענבר היימן שנרצחה ומוחזקת בעזה קובי כלפון – אבא של שגב כלפון שחטוף בעזה קובי אהל – אביו של אלון אהל שחטוף בעזה טל קופרשטיין – אביו של בר קופרשטיין שחטוף בעזה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עם ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים הגדולים בארה"ב << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צוהריים טובים לכולם וברוכים הבאים וברוכות הבאות. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם) אני מקדם את כולכם בברכה ובשמחה רבה לוועדה שלנו, ועדת הכנסת לעלייה, קליטה ותפוצות. כולכם מכירים את המילה עלייה, כך שזו כותרת הרבה יותר טובה מהמילה הגירה, כי אנחנו מדברים על עלייה. נפלא לראות את כולכם כאן. בדרך כלל, כשפגשתי את הוועידה בעבר כראש התנועה הרפורמית בישראל, דיברתי באנגלית, אבל עכשיו כשאני נושא בתואר יו"ר הוועדה, ברשותכם, אני אעבור לעברית. (נושא דברים בעברית) אנחנו כאן בכנסת כמובן מקפידים על השימוש בשפה העברית, כל מי שצריך, מוזמן להשתמש בתרגום הסימולטני. ויליאם יקר, ברוך הבא, תודה על הובלת המשלחת החשובה והמכובדת הזו של ראשי הארגונים היהודיים המרכזיים והמובילים בארצות הברית ובכלל, אפשר לומר, בעולם היהודי. אנחנו שמחים מאוד שאתם כאן ומייד אנחנו ניגש לדברי הפתיחה, גם של ויליאם וגם שלי. אני מוצא את העובדה שהישיבה הראשונה שאני מנהל כיושב ראש הוועדה היא המפגש איתכם סמלית מאוד, גם בעבורי באופן אישי, אבל גם בעבור הבית הזה ובעבור הוועדה הזו. מאז 7 באוקטובר, מאז יום שמחת תורה, תוך ימים אחדים משפחות החטופים והחטופות התחילו לפקוד את הבית הזה, מכיוון שהבית הזה ביחד עם ממשלת ישראל נושא באחריות להחזרת כל האחים והאחיות החטופים לחיק משפחותיהם ולארצם. ומאז התגבש כאן נוהג שכמעט כל ישיבת ועדה בכנסת, ולצערנו הרב, אנחנו כבר מדברים על למעלה מ-500 ימים, נפתחת בדברים של נציגי המשפחות. ומעבר לתזכורת המשמעותית מאוד לחובה שלנו כנבחרי ציבור וכמנהיגי ציבור לעשות הכול כדי להחזיר את האחים והאחיות שלנו, העדויות הללו של משפחות החטופים מזכירות לנו שמעבר לכותרת הזו של ה-Hostages, של החטופים, יש פנים ויש שמות, ויש אבות ויש אימהות, ובנים ובנות, אחים ואחיות, דודים ודודות, יש סיפורי חיים שלמים. בין אם הם סיפורי חיים ארוכים במניין שנותיהם, ובין אם הם סיפורי חיים קצרים במניין שנותיהם, אבל אנחנו לא מדברים, לא על סוגיה דיפלומטית ולא על סוגיה פוליטית, ולא על עניין צבאי ולא על עניין של אסטרטגיה גיאופוליטית, אנחנו מדברים על אחים ואחיות ועל החובה שלנו להחזיר את כולם הביתה. אנחנו נתחיל את הפגישה הזאת שלנו, החשובה, בדברים של נציגי משפחות החטופים, תודה שאתם איתנו. כבר ויליאם ציין באוזני האורחים החשובים שלנו שהם לא אורחים, כי הבית הזה שייך להם, יותר אולי מכל קבוצת אזרחים אחרת ב-500 הימים האחרונים. ויליאם כבר הזכיר שהקבוצה המכובדת הזו ביקרה בניר עוז ובנחל עוז במסגרת הביקור שלהם. ואני רק מציע שעל מנת שאתם תכירו את הקבוצה ואת התפקיד החשוב שלה בהובלת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, אבל אחת משתי הקהילות החשובות, האסטרטגיות והמובילות של העולם היהודי, צפון אמריקה וישראל. ויליאם, אולי לפני הדברים הרשמיים תציג אתה בפני בני המשפחות רק את הקבוצה באופן כללי ואז נשמע את הדברים של האחים והאחיות שלנו. << אורח >> ויליאם דארוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) בוודאי, בשמחה. אני מקווה שאתם בסדר עם אנגלית. ראשית, תודה לך, אדוני היושב ראש, זה כבוד להיות כאן עם ועידת הנשיאים ביום הראשון שלך כיו"ר הוועדה הזו. יש לנו מערכת יחסים ארוכת שנים עם הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות. ירשת מנהלת מדהימה, שלומית, שהיא חברה טובה של יהדות אמריקה ושל הוועידה ואנחנו מעריכים זאת מאוד. ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים האמריקאיים הגדולים, כפי שאתה יודע, אדוני היושב ראש, היא ארגון הגג של יהדות צפון אמריקה. יש לנו כ-50 ארגונים שמייצגים את כל הפנים והממדים של הקהילה היהודית: הרפורמים, המסורתיים והאורתודוקסים, שמאל, ימין, קבוצות פוליטיות, קבוצות לא פוליטיות. אנחנו מנסים לאגד את כל יהדות אמריקה ואת כל הארגונים היהודיים האמריקאיים ואת הארגונים הוותיקים שמרכיבים אותה. והמסר הכי חשוב שאנחנו מביאים לכאן במשלחת היובל שלנו, אנחנו מגיעים כבר 50 שנה במשלחת הזאת, הוא שהקשר בין יהדות אמריקה לעם ישראל נשאר איתן. המוטו של ועידת הנשיאים הוא "כוח באחדות", ואחדות זו משתרעת על פני יהדות אמריקה, הקהילה היהודית הגלובלית והברית המתמשכת בין ארצות הברית לישראל. ואני אצהיר באופן חד משמעי וקטגורי שהעם היהודי חזק יותר כשאנחנו עומדים יחד, וכמו כן, ישראל וארצות הברית חזקות ביותר כשאנחנו עומדים יחד. העמיתים שלי ידברו יותר על הסוגיות הספציפיות שבשבילן הגענו לדון, אבל ביחס לאחים ולאחיות שלי כאן, אני אגיד לכם שכל אחד ואחת מאיתנו ביהדות אמריקה כואב. אנחנו כואבים את מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר, אנחנו כואבים את מה שקרה ליהדות העולם לאחר מכן, את האנטישמיות, את שנאת היהודים שאנחנו רואים באמריקה וברחבי העולם. ובמשך 501 ימים, כשאתם סובלים ובני המשפחה שלכם, אני מקווה שלא סובלים יותר מדי, אנחנו שם איתכם. הגענו לישראל, זוהי המשלחת הרביעית שלנו כוועידת הנשיאים מאז 7 באוקטובר, ובאנו לתת חיבוק לכל ישראל, לכל האנשים כאן. ואני מוצא שבכל פעם שאני מגיע, ואני יודע שראינו את זה אתמול ואפילו היום, כשפגשנו אלמנות ויתומים של צה"ל, שאנחנו באים לתת חיבוקים, אבל מה שנוטה לקרות זה שאתם נותנים לנו נחמה בחזרה ואתם מחבקים אותנו בחזרה. וכשאנחנו רואים את הסבל כאן, אתם רואים את הסבל מסביב לעולם, וזה מקרב אותנו כעם, הקשר שלנו קרוב יותר, במיוחד כשאנחנו יודעים שבסופו של דבר העם היהודי הוא מי שהעם היהודי צריך לסמוך עליו. דעו שנבכה ונבכה ונבכה ביום חמישי, אם ירצה השם נחגוג בשבת, ואם ירצה השם, לאחר מכן יהיו עוד הרבה חגיגות ואנחנו מצפים להיות כאן איתכם לחגוג, אם ירצה השם, את שובם של אחינו ואחיותינו, בני משפחותיכם, בני משפחותינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, מר דארוף. יזהר, בבקשה. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> קודם כול, Welcome, everybody. אני נולדתי בקיבוץ ניר עוז, אבא שלי, קוראים לו עודד ליפשיץ, המשפחה שלי נחטפה, אימא שלי ואבא שלי נחטפו ב-7 באוקטובר. שמעתי שהייתם בקיבוץ ניר עוז, גן הקקטוסים של אבא שלי, ראיתם אותו שמה. אבא שלי גם ניגן פסנתר, יש שאריות בתוך הבית. וקיבוץ ניר עוז כקהילה, אחד לארבעה אנשים או נחטף או נרצח ואנחנו כבר קברנו כ-53 איש בבית הקברות של הקהילה. אחד מארבעה, זאת קהילה של 400 ומשהו איש, 100 איש או נחטפו או נרצחו, כבר קברנו 50. לפני התחלת העסקה הזאת, הדיל החדש, היו לנו כ-29 איש עדיין בתוך השבי, כרגע אנחנו עומדים על 20, גם שני תאילנדים שנחטפו מניר עוז חזרו. חזרו לנו ארבל יהוד וגדי מוזס וירדן ביבס וקלדרון, השכן של ההורים שלי ועכשיו שגיא דקל חן והורן. אנחנו בתוך הסיפור המאוד קשה הזה וחשוב לי להגיד שהתמיכה האין-סופית, בכלל של היהדות בעולם, כי אנחנו מסיירים הרבה גם בארצות הברית ובכל מדינות העולם, היא תמיד מחבקת ותומכת. ויש עכשיו משלחת גם בארגנטינה ויש בארצות הברית הרבה שמסתובבים. ואנחנו מרגישים כחלק מכל הסיפור הזה. ומי שלא מבין באיזה מצב אנחנו נמצאים, אני אסביר את זה ככה. ביום חמישי יחזרו לארץ, במידה והמתווה, העסקה קורית, בין ארבעה לחמישה חללים, ביום שבת עוד שלושה. המתווה מדבר על 33 חטופים שחוזרים, מתוכם אנחנו יודעים ש-25 בחיים, שמונה לא בין החיים. וזה לא איזה משהו שהוא בערפל. כשאתם שואלים מה אנחנו מרגישים, עשיתם סיור בקיבוץ ניר עוז, זה הבית שלי, הוא נחרב. קיבוץ ניר עוז, צבא ההגנה לא הגיע אליו, רק כיתת הכוננות נלחמה. ונחטפו מתוכו אנשים, נשרפו בתוכו אנשים, הם דיברו ביניהם בתוך הממ"דים בעזרת הקשר והם ידעו מה קורה לכל משפחה. הייתה שואה קטנה בתוך קיבוץ ניר עוז שהתרחשה מהשעה 6:30 עד 12:30 בלי התערבות חיצונית. ב-12:30 וחצי עוד לקחו זקנה, תינוק, טלוויזיה וכסף ונסעו ברכב חשמלי, קלאב קאר, לרצועת עזה. זה היה משהו מאוד, מאוד קשה. אבא שלי הוא חייל, השתתף בחמש מלחמות, התושבים אצלנו שנרצחו הם לוחמים, אני באופן אישי לוחם, הבנים שלי לוחמים, חלקם התגייסו גם אחרי 7 באוקטובר, אין פה שום הרמת ידיים, אנחנו בתוך מאבק אחד גדול. ורק לציין שכרגע אני צריך לחכות לדעת, אבא שלי היה אמור לחזור כי הוא הומניטרי, בן 84, נפצע בידיו כשהחזיק את ידית הממ"ד, הם ירו והוא נפצע בידיו כשחטפו את אימא שלי, הכו אותו וחטפו אותו גם וגם אותה. אבל הוא היה אמור לחזור, ציפינו לו שיחזור ראשון יחד עם הביבסים שהם גם מהקיבוץ, שני התינוקות ושירי. וכשהם לא חוזרים, זו שיטת האלימינציה, אנחנו אומרים, אוקיי, הסיכוי שהם חיים הוא יותר קטן, אבל אנחנו חלק מקהילה ואנחנו מתפללים לאותו סיכוי אחד שיש. ביום חמישי נקבל תשובות חלקיות, ביום שבת עוד ובהמשך עוד. מה שאנחנו כמובן צריכים זה שכל הקהילה תדאג שאנחנו בתוך המתווה הזה שהגיע, וארצות הברית היא דומיננטית מאוד. שיהיה סיי ברור, גיבוי מלא לממשלה להמשיך לפעימה השנייה ולפדות כרגע את כל שבויינו בכל דרך. ותודה רבה לכם שבאתם אלינו. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חנה, בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> שלום לכולם, תודה שבאתם. שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן, הילדה היפה הזאת שהיתה רק בת 27 כשנתפסה על-ידי מחבלי חמאס, נרצחה באכזריות שאין לתאר ונחטפה לעזה. 501 יום שאנחנו נלחמים להחזיר את ענבר שלנו הביתה לקבורה בארץ ישראל. ענבר לא נכללה בעסקה ההומניטרית, אין לי מושג למה, אבל אנחנו מחכים ומתפללים וסומכים על מדינת ישראל שענבר שלנו אכן תגיע בעסקה ההומניטרית הזו יחד עם כל הנשים. בעסקה הזו יוצאים גם חללים ואנחנו מצפים בכיליון עיניים שענבר שלנו, שהיא צעירת הנשים כיום שנמצאת בעזה, תחזור סוף-סוף הביתה לאימא שלה ולאבא שלה לקבורה. ענבר היא ילדה אחת להורים שלה ויש לה אח שקיבל את זה מאוד, מאוד קשה, הבית התפרק לגמרי. וכן, אנחנו מחכים לענבר שלנו, שהיא תחזור לקבורה. שתי מצוות מאוד, מאוד חשובות ליהודים, אחת מהן היא פדיון שבויים, והשנייה היא קבורת המת, קבורת קדושי המלכות. ואני מודה לכם, אני יודעת שאתם עוזרים לנו, נותנים לנו רוח גבית, מודה לכל אחד ואחת מכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, חנה היקרה. קובי יקר, בבקשה. << אורח >> קובי כלפון: << אורח >> שמי קובי כלפון, אבא של שגב כלפון, בן 27, הוא נחטף מהנובה. ואני רוצה לספר לכם, לנו יש אות חיים. אות החיים שקיבלנו מהחוזרים הוא מנורה אדומה לכל מי שיש לו ערכיות חיים, קדושת חיים. אני איש מאמין, אני עם כיפה על הראש, יש ברובכם פה אנשים גם עם כיפה על הראש. אנחנו מתפללים שלוש תפילות ביום, תפילת שמונה-עשרה. בתוך התפילה הזו אנחנו אומרים מתיר אסורים. אני במתיר אסורים עוצר ועם העדויות של אות החיים שקיבלתי אני מתחנן לבורא עולם, תציל את הבן שלי, תציל את יתר החטופים. ומזל שאתם פה, כי יש בתוך ה-120 חברי כנסת שאני לא יודע על מי הם מכוונים במתיר אסורים. ממשלת ישראל צריכה לקחת החלטה אמיצה, ואתם, יהודים אמריקאים ציוניים, אני אומר לכם אישית, אני נפגשתי עם כל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, וכשקיבלתי את הבוקס בבטן, אמרתי לחבר שלי, יהודי ציוני, ג'ולס טראמפ, אין לו קשר לטראמפ, האחים טראמפ, אתם מכירים. אמרתי לו: "ג'ולס, תעזור לי להציל את שגב". הוא התארח אצלי והוא אמר לי: "אני אעשה הכול להחזיר לך את הבן". ממשלת טראמפ עלתה לשלטון, הוא הכיר לי את וויטקוף, נפגשתי עם וויטקוף, ואני אומר לכם שוויטקוף הוא שליח מצווה, וטראמפ נבחר, הקדוש ברוך הוא שם עליו את היד להושיע את ישראל. נתניהו צריך את עזרתכם ואת עזרת ממשלת ארצות הברית, בלעדיכם אי אפשר היה להחזיר את החטופים. ונתניהו רוצה להחזיר את החטופים, אני מאמין לו, יש לו פשוט ממשלה מאוד מורכבת. ולמזלנו, יש את טראמפ, יש את סטיב וויטקוף, יש צוות יהודי שאכפת לו ממצוות פדיון שבויים. במקרא אצלנו רשום, מי שלא עוסק במצוות פדיון שבויים, דינו כשופך דמים. אני לא רואה את זה בעיניים של סטיב וויטקוף. סטיב אמר לי, והוא הסתכל לי בעיניים: "אני אחזיר את החטוף שלך ואני אחזיר את כל החטופים. ושגב, הוא דומה מאוד לבן שלי, אני בטוח אזכור אותו". והוא אמר לי: "אני אחזיר את כל החטופים". אתם מאוד כוח משמעותי למדינת ישראל לקבל את ההחלטה שחייב להציל אותם. אתם לא חשופים לעדויות. הבן שלי נמצא במנהרה, חולה, ועדויות קשות. אני לא רוצה לומר פה, יש פה נשים. אבל אין לנו זמן, אנחנו חייבים להציל אותם ובידכם גם ההחלטה לעזור לנו להציל את כל החטופים. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, קובי. בבקשה, קובי אהל, אביו של אלון. << אורח >> קובי אהל: << אורח >> צוהריים טובים. אני אבא של הילד היפה הזה, אלון. אלון בן 24, "חגג", ציין בשבת פעם שנייה יום הולדת בשבי. אנחנו גרים בגליל, ואלון ב-7 באוקטובר 2023 הגיע בבוקר לאזור רעים, למסיבה, למסיבת הנובה. אלון הוא מוזיקאי, הוא נגן פסנתר והוא אוהב גם מסיבות, הוא אוהב את כל סוגי המסיבות, כל סוגי המוזיקה. אלון נחטף מהמיגונית בצומת רעים אחרי קרב של רימונים וירי של RPG לתוך המיגונית. באותה מיגונית היו באותו רגע 27 אנשים, שבעה ניצלו וארבעה נחטפו, כל השאר נרצחו בתוך המיגונית. אלון נחטף חי, יש לנו עדות גם מהחטיפה עצמה, ולפני שבוע גם קיבלנו עדות מהשבים כאות חיים על אלון, אנחנו יודעים שגם היום אלון בחיים. אבל אלון כרגע, ברגעים אלה, נמצא מנובמבר 2023 בתוך המנהרה, במנהרה חשוכה, ללא אור, ללא אוויר, מורעב, פצוע, אזוק. ככה הוא נמצא, זה המצב שלו מה-7 באוקטובר 2023. אני יודע שאלון חזק, ואני יודע שאלון אופטימי, ואני יודע שאלון עם תקווה, וגם אני, אני עם הרבה תקווה. אני מאמין בממשלה שלנו, אני מאמין בראש הממשלה שלנו, שהוא באמת נכון לעשות הכול על מנת להחזיר את כולם הביתה. המסר הכי חשוב שלי עכשיו, וגם אליכם, שבידיעה שאני יודע שיש עוד חטופים חיים כרגע בעזה ויש חללים שצריך להחזיר אותם לקבורה במדינת ישראל, צריך לעשות הכול עכשיו כמה שיותר מהר על מנת להחזיר את החיים. אלון סומך עלינו, אלון יודע שמדינת ישראל תחזיר אותו. אני יודע שגם אתם פועלים ושותפים יחד איתנו באירוע, אחד האירועים הכי קשים שחווה כיום מדינת ישראל ואני כאבא חווה היום את האירוע הכי קשה בחיים שלי. לחשוב שהבן שלי כרגע נמצא במנהרה בעזה זה משהו שהוא לא הגיוני. על מנת להצליח לשרוד ולהעביר את היום אני מנתק את עצמי מהמחשבה הזאת, אני ממלא את עצמי באנרגיות חיוביות, במחשבות חיוביות, באמונה, ויודע שאלון חוזר. אנחנו צריכים גם את העזרה שלכם, איפה שאתם יכולים, בכל מקום שאתם נמצאים, ואני מרגיש אותה, אני מקבל אותה. אני מקבל התייחסויות מארצות הברית מהרבה מאוד מקומות, מאנשים מדהימים שבאים ועוזרים לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, קובי יקר. ואחרון הנציגים של המשפחות, טל קופרשטיין, אביו של בר. טל יקר, בבקשה, ותודה. << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >> אני אבא של בר, בן 22 מחולון. לפני חמש שנים נפצעתי בתאונת דרכים בשעה שהתנדבתי באיחוד הצלה בדרך להציל ילדה בת ארבע. אחרי התאונה עברתי שבעה ניתוחים, ובניתוח האחרון קיבלתי אירוע מוחי, מאז לא דיברתי ולא הלכתי ואני סיעודי. מגיל 16 בר ניהל את העסק שפתחתי רק חודשיים לפני התאונה ופרנס את המשפחה. הוא עבר לגור אצל ההורים שלי כדי שלמטפל שלי יהיה מקום לישון. ב-7 באוקטובר הוא עבד בנובה. כשהגיעו המחבלים, בר סייע לפצועים בתור חובש. הוא נסע לפטיש ארבע פעמים עם ריינג'ר. יכל לברוח, אבל בחר לחזור לתופת. באחת הנסיעות לפטיש הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי ואמר בטלפון לאבא שלה לא להגיע לשם כי יש הרבה בלגן. בר לקח את שני לאמבולנס הדמים. גילינו על בר ב-11:00, כשפורסם סרטון הזוועה, כשהוא אזוק בידיים וברגליים, עם חבל מסביב לצוואר. גם ברגע הזה בר צועק למחבלים את שמו ומבקש שיטפלו באלקנה בוחבוט הפצוע. זה בר, תמיד דואג לאחרים לפני שדואג לעצמו. בשנה האחרונה אני עובד עם קלינאית תקשורת בשם תום ולמדתי לדבר מחדש. היום אני יכול לשבת כאן ולספר לכם על בר. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים וחברות יקרים שלנו, אנחנו כולנו רוצים לומר לכם שאתם גיבורים וגיבורות, אבל אנחנו יודעים שאתם לא מחפשים מחמאות ולא דברי הערצה, אתם מחפשים רק דבר אחד, את הבנים ואת הבנות, את האחים ואת האחיות, את ההורים. והדברים שלכם מזכירים לנו את החובה שלנו לעסוק בזה 24 שעות ביממה. אני מודה לכם בשם כל מי שנמצא כאן, ישראלים ואחים ואחיות מעבר לים, על המאמץ הבלתי פוסק שלכם לזעוק את הזעקה ולהזכיר לנו את מה שאסור לנו לשכוח. תודה, תודה שבאתם. (מחיאות כפיים) חברים וחברות, לא קל להמשיך בשגרת הפגישה שלנו אחרי הדברים המטלטלים ששמענו, אבל בעצם השיחה בינינו קשורה בטבורה לדברים החשובים ששמענו כאן. הבקשה שאני שמעתי מבני משפחות החטופים מכולנו היא לזכור שהמשימה להחזיר את האחים והאחיות היא משימה שמופקדת בראש ובראשונה בידיה של ממשלת ישראל, היא משימה שמופקדת בידינו, חברי וחברות הכנסת, אבל היא גם משימה שמונחת לפתחם של כל היהודים בעולם. וכל יהודי ויהודייה וכל מנהיג ומנהיגה בעם היהודי, רבנים, מחנכים, ראשי ארגונים, פוליטיקאים יהודים ברחבי העולם, כל אחד ואחת מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה הוא עושה בכל יום כדי לקיים את המצווה הזו של פדיון שבויים והתרת אסורים. חברים וחברות יקרים, ציינתי כבר בתחילת דבריי שבשבילי יש דבר מאוד, מאוד סמלי בכך שהישיבה הראשונה שאני מנהל כיו"ר החדש של הוועדה הזו היא המפגש איתכם. זכיתי בעבר לפגוש פעמים רבות את חברי וחברות ועידת הנשיאים, וחשוב מכך, זכיתי גם כאחד ממנהיגיה של היהדות הרפורמית כאן במדינת ישראל להכיר בחשיבות הדרמטית של ועידת הנשיאים ובתפקיד המשמעותי שוועידת הנשיאים משחקת לא רק ביהדות ארצות הברית, אלא גם כאן במדינת ישראל ובמישור של היחסים בין מדינת ישראל לבין העולם היהודי, ובצורה שמשקפת את הרעיון הזה של כל ישראל ערבים זה לזה. לא אחת ועידת הנשיאים, כמו גם ארגונים יהודיים בין-לאומיים ואמריקאיים נוספים, לוועידה היה תפקיד חשוב לעזור לנו, הישראלים, לפתור סוגיות כבדות משקל שנוגעות לזהותה היהודית של מדינת ישראל, ליחסי דת ומדינה, לקשרים בין ישראל לבין התפוצות. ואני מודה לכם על התפקיד החשוב של הוועידה ומנצל את הבמה הזאת כדי להזמין אתכם להמשך דיאלוג והמשך מעורבות. כבין כל הדברים שלמדנו בעקבות 7 באוקטובר ו-16 חודשי המלחמה, אחד מהשיעורים שהרבה מאוד ישראלים למדו זה עד כמה המציאות כאן בישראל משפיעה גם על איכות החיים היהודית של אחים ואחיות מעבר לים. ובצד התודה העמוקה של כולנו לכם על ההתגייסות שלכם למען מדינת ישראל ולמען החברה הישראלית אחרי 7 באוקטובר, דבר שלא הפתיע אותנו, כי אנחנו מכירים את ההתגייסות של יהדות אמריקה, יהדות צפון אמריקה, לטובת מדינת ישראל ולטובת החברה הישראלית. חשוב לי גם להעביר לכם את המסר שהאירועים האלה וההשפעה שלהם על אירועים ברחבי העולם, בקמפוסים, ברחובות הערים, ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת, למיטב שיקול דעתי, הביאו הרבה מאוד ישראלים בפעם הראשונה להבין את עומק ההשפעה של המציאות הישראלית לא רק על אזרחי ישראל, אלא על כל העם היהודי. ובמובן הזה, כמו תמיד, הטרגדיה הגדולה שאנחנו חווים, שעדיין לא הסתיימה, היא גם הזדמנות לחיזוק משמעותי של הקשר בין מדינת ישראל לבין כל הקהילות היהודיות ברחבי העולם, ובמיוחד הקהילה היהודית האמריקאית, על בסיס ההבנה העמוקה שאנחנו לא רק תומכים אחד בשני, אלא אנחנו גם משפיעים מאוד האחד על השני. ומכיוון שיש כאן השפעה הדדית, ישנן הרבה מאוד סוגיות שאנחנו צריכים לעסוק בהן ביחד בפתיחות, בשקיפות, בשיח אמיץ, ביכולת גם לנהל מחלוקות תוך שמירה על המכנה המשותף ולבנות את האחדות שלנו באמצעות חגיגת מגוון אורחות החיים היהודיים והזהויות היהודיות. אני מבקש לומר שבוועדה הזו, כך היה בעבר, אבל בוודאי אני מתכוון להמשיך, בוועדה הזאת אנחנו נעסוק תמיד בסוגיות הבסיסיות ביותר שקשורות להגדרתה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. ובהקשר הזה, אנחנו נעסוק בהרבה מאוד דברים שמשותפים לכולנו. לדוגמה, חשיבות העלייה מכל רחבי העולם היהודי לישראל וחשיבות היחסים השוטפים בין ישראל לבין קהילות העם היהודי. אבל אני בהחלט מתכוון לשים על השולחן שלנו, גם סוגיות שיש בהן דיון ומחלוקת, אבל הן סוגיות חשובות לעתיד העם היהודי. אנחנו נעסוק בצורך לוודא שממשלת ישראל, שמדינת ישראל משאירה על כנה את הפרשנות הרחבה של חוק השבות, ושכל יהודי מלידה, בן של יהודי מלידה ונכד של יהודי מלידה וכל אדם שבחר להצטרף לעם היהודי דרך כל אחד מהזרמים בעם היהודי יתקבלו כאן בזרועות פתוחות. ונדע גם לעמוד למול מגמות כאן בבית הזה שמנסות לצמצם את רוחב הפרשנות של חוק השבות. אנחנו נדרוש שהמושגים של כבוד והכרה הדדית בכל הקהילות, בכל הזרמים בעם היהודי, שהדבר הזה לא יהיה בגדר כותרות בנאומים חגיגיים, אלא זה יהיה דבר שיאפיין את הפעילות היום-יומית של כל משרדי הממשלה שמופקדים על הקשר בין מדינת ישראל לבין העולם היהודי. אנחנו נזכיר פעם אחר פעם בדרכים מאוד מעשיות שהדרך הטובה ביותר להבטיח את אחדות העם היהודי היא לכבד את כל הביטויים של הזהות היהודית שקיימים היום במדינת ישראל וברחבי העולם. ולצערי, זאת לא הבנה שמשותפת לכל יושביו של הבית הזה, ובהקשר הזה יתקיימו פה בהחלט דיונים משמעותיים. אני יודע שאתם פגשתם את שר התפוצות. שר התפוצות הוא הפרטנר המרכזי שלנו כרשות מחוקקת בממשלה. יש לי היכרות ארוכת שנים עם שר התפוצות והרבה כבוד הדדי, אבל מתוך הכבוד ההדדי הזה ומתוך קריאה קפדנית של הדברים שהוא הציג בפניכם אתמול או שלשום, אני מבקש לומר שאני אוחז בעמדה ההפוכה לחלוטין מהעמדה שהוא הציג לכם ביחס להשלמת עסקת החטופים. בעיניי, מדינת ישראל לא תוכל לכנות את עצמה מדינה יהודית אם אנחנו לא נשלים את המהלך להשבת כל החטופים שלנו. זה לא רק עניין של אחריות מדינה מודרנית לאזרחיה, זה דבר שנוגע ביסוד ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, כמדינת הלאום של העם היהודי. בהקשר הזה שמענו את דברי המשפחות. שלומית הציגה בפניי הודעה שהחמאס הודיע זה עתה שהוא ישיב את ארבעת החללים ביום חמישי וביום שבת צפויים להשתחרר שישה שבויים בחיים, וזו בשורה חשובה מאוד. היא קשורה למאמצים של הממשל האמריקאי בצורה ישירה, אבל זאת גם תזכורת שאי אפשר לעצור כאן ושצריך להמשיך את כל הדרך. וכאן, כפי ששמעתם באומץ ובפתיחות משר התפוצות, ישנה מחלוקת בבית הזה ובחברה הישראלית. אני משתייך לאלה שעומדים על כך שמדינת ישראל חייבת להשלים את כל שלבי העסקה, ואני מאוד מקווה שזאת גם תהיה העמדה של הממשל האמריקאי. אני מבקש לומר עוד הערה אחת ואז אנחנו כמובן נשמע את הדוברים השונים, גם חברי הכנסת וגם נציגי הוועידה. האחריות על עיצוב המציאות במדינת ישראל ובאזור כולו מוטלת על ממשלת ישראל, על הבית הזה ועל אזרחי ישראל. אני חושב שכל אזרח ואזרחית בישראל חייבים תודה עמוקה מאוד גם לממשל הקודם בראשותו של הנשיא ביידן וגם לממשל הנוכחי בראשותו של הנשיא טראמפ בעמידה האיתנה שלהם לצד מדינת ישראל. אבל בסופו של דבר, זאת האחריות של הממשלה הריבונית של מדינת ישראל להציג את התוכניות ליום שאחרי. אנחנו נצטרך את עזרת הממשל האמריקאי ואת תמיכת הממשל האמריקאי בכל תוכנית ובכל צעד, אבל זו האחריות של ראש ממשלת ישראל להציג תוכנית ליום שאחרי שגם עומדת בסטנדרטים המוסריים של מסורת ישראל ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם צריכה לעמוד בפרמטרים של פרקטיות ופרגמטיות. 16 חודשים אחרי תחילת המלחמה אנחנו צריכים תוכניות אמיתיות ולא כותרות, תוכניות שיכבדו את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותוכניות אמיתיות, ברות יישום, שתבאנה גם ביטחון, אבל גם תאפשרנה לנו לשוב ולחלום ולחתור אל עבר מציאות של שלום ושל תקווה, בראש ובראשונה בעבור 10 מיליון אזרחים ישראלים, אבל גם בעבור האזור כולו. שוב תודה לכולכם שאתם כאן. הוועדה הזאת תמיד תהיה הבית של יהדות העולם כאן בכנסת, ביחד נגן על ערכים של כבוד הדדי, של פלורליזם, של סובלנות, של חופש דת ומצפון, בקיצור, על הערכים של מגילת העצמאות של מדינת ישראל. תודה לכולכם, ויש לי את הכבוד להזמין את יושבת ראש ועידת הנשיאים, הרייט שלייפר. (אומר באנגלית:) אני יכול לומר ידידתי הרייט, יש לנו היסטוריה ארוכה. << אורח >> הרייט שלייפר: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה רבה. רק אחזור ואומר שכל אחד בוועידה הזאת, הלבבות שלנו פועמים יחד עם לבבות כולם בישראל. מאז אברהם אבינו אנחנו משפחה ונמשיך להיות משפחה. אנחנו דת, אנחנו עם, אנחנו תרבות, יש לנו היסטוריה משותפת, נוכחות משותפת ועתיד משותף. כבשת אותנו כשאמרת שלום. אני גם רוצה להודות לך על כך שלקחת מזמנך כשאני הייתי יו"ר משותפת של הקואליציה לשוויון דתי יהודי של ה-AJC. לפני כעשר שנים, אולי יותר, באנו לפגוש אותך כשהיית ראש התנועה הרפורמית כאן. ויש לנו עבר ועתיד משותפים יחד. תודה שאפשרת לנו לפנות אליך בנושא מצב יהדות אמריקה. שוב, אני הרייט שלייפר, יושבת ראש ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים האמריקאים הגדולים. ב-16 החודשים האלה מאז 7 באוקטובר, ארצות הברית ראתה עלייה מדאיגה באנטישמיות, ובמיוחד אנטישמיות שנובעת ותחת מעטה של אנטי-ציונות, זה אותו הדבר. ראינו גם עליות חזקות במעורבות של יהודים אמריקאים ביהדות והזדהות עם מדינת ישראל, יחד עם עלייה באחדות בקהילה היהודית האמריקאית המאורגנת. אבל בתוך הצונאמי הזה של שנאת יהודים, יהודים אמריקאים מוצאים כוח מבפנים, מעצמנו. סקר דעת הקהל היהודית-אמריקאית 2024 שערכנו, הסקר של הוועד היהודי האמריקאי, מצא ש-48% מהיהודים האמריקאים מרגישים יותר מחוברים ליהדות שלהם, ו-45% מרגישים יותר מחוברים לישראל מאז 7 באוקטובר. סקר של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה מצא שלפני 7 באוקטובר, 83% מהיהודים האמריקאים זיהו את עצמם כמעורבים רק במידה מסוימת, לא מאוד, או בכלל לא ביהדות שלהם. מתוך הקבוצה הזו, 40% עכשיו מעורבים ביהדות ובישראל יותר מאי פעם, תופעה שהפדרציות היהודיות של צפון אמריקה כינו "הזינוק". זה כולל פעילות, ענידת סמלים יהודיים או פרו-ישראליים, הליכה לבתי כנסת, השתתפות בעצרות ובצעדות ותרומת כסף למטרות שקשורות ליהדות ולישראל. בוועידת הנשיאים אנחנו גאים שארגוני החברים שלנו התקדמו ושיתפו פעולה בדרכים שלא ראינו מעולם כדי לאפשר את הזינוק. המאבק באנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם קיבל דחיפות מחודשת לנוכח התחדשות האלימות והאפליה נגד יהודים. באולמות הקונגרס או בכיתות הלימוד במדינה הוועידה הייתה קול בלתי נלאה בהגנה על הקהילות היהודיות שלנו. עשרות ארגונים שמרכיבים את הקואליציה שלנו, כל אחד תורם בדרכו, לפי המשימות שלו. הוועידה הובילה בתחום של פעילות למען יהדות והעקרונות המרכזיים של עבודתנו נגד אנטישמיות התמקדו באימוץ הגדרת IHRA, קידום חוקים נגד BDS ברמה המדינתית והפדרלית, והבטחת כספים כדי לחזק את האבטחה בבתי התפילה שלנו, בבתי הספר ובמרכזי הקהילה היהודיים. ואני גאה לדווח שהשגנו הצלחה רבה. יותר ממחצית מ-50 המדינות שלנו אימצו את הגדרת IHRA. חוק המודעות לאנטישמיות שעכשיו עומד בפני הקונגרס ישיג את אותו הדבר ברמה הפדרלית. ובמהלך השנים, הקונגרס מימן מאות מיליוני דולרים כדי לחזק את התשתיות הקהילתיות שלנו. כשהבעיה בקמפוסים התפוצצה בתודעה הציבורית, גם באנו לעזרת הסטודנטים באוניברסיטאות שלנו בדרישה שהמכללות שלנו יפטרו מהמכה האנטישמית שהכתה שורש שם. ולמטרה זו, קידמנו את הרחבת ההגנה על זכויות אזרח לסטודנטים יהודים. הלקח המפוכח של אוקטובר הוא שעל המציאות של בטיחות היהודים שלנו, כמו גם על חירויותינו הדמוקרטיות שמהוות לה בסיס בארצות הברית צריך להילחם מחדש בכל דור. הוועידה וארגוני החברים שלנו נמצאים בחזית המאבק הזה, כל אחד ואחד. ואני גאה לחזור ולומר שהמחויבות שלנו להתעמת באופן מלא עם האנטישמיות ולהוקיע אותה חזקה מאי פעם. אין שום צד חיובי לנזק שהמתקפה הנוראית של החמאס גרמה בישראל וברחבי העולם באמצעות ההסתה שלה לאנטישמיות. אבל בזמן טרגי זה, יהודים אמריקאים והקהילה היהודית האמריקאית המאורגנת ממוקדים ומאוחדים יותר מאי פעם. תודה על ההזדמנות לשמוע אותנו עומדים מאחוריכם בכל צעד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, הרייט, על הדברים החשובים. אני אעביר את רשות הדיבור לחברתי חברת הכנסת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אקשיב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת דן אילוז, חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, אבל שותף גדול. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> בלי אבל, למה אתה אומר אבל? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אופוזיציה-קואליציה, חשוב לומר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> פה אין אבל, בוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יהיה אבל, אבל שותף גדול מאוד למשימת קליטת עלייה וקידום קליטת עלייה ומאבק באנטישמיות. דן, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) גלעד הקדים אותי, אדבר באנגלית. זוהי הישיבה הראשונה של ועדת העלייה והקליטה שגלעד יושב בראשה שאני חלק ממנה, וכפי שהוא אמר, אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים. אנחנו לא מסכימים על כלכלה, על פוליטיקה, על מדיניות חוץ, אבל אנחנו מסכימים על דבר אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) השלמת מניין של נשים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) יכול להיות שגם זה, אם אתה רוצה להיכנס לדברים שלא קשורים לפוליטיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) לא, אנחנו לא נכנסים לדיון, אני רק מציין. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) לא, דיברתי על דברים שהכנסת מחליטה, אני לא חושב שהכנסת צריכה להיכנס למי משלים מניין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) למרבה הצער, הכנסת שלנו חושבת שהיא צריכה לנקוט עמדה לגבי הדרך הנכונה להיות יהודי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) רציתי להגיע לנקודה שעליה אנחנו מסכימים, גלעד. רציתי לומר שכשזה נוגע ליחסים בין יהודי התפוצות לישראל ובנוגע לעלייה וקליטה, כפי שאמרת, אלה דברים שאנחנו בהחלט מסכימים עליהם, כך שאני מאוד שמח שאתה היושב ראש בוועדה הזאת, ואני מנצל את ההזדמנות הזאת גם כדי להגיד לך "בהצלחה", כפי שאומרים בעברית. אני רוצה להגיד לכולם שאתם מגיעים לכאן פעם בשנה, לכנסת, נכון? ואנחנו נפגשים איתכם, ואני מקפיד להיות כאן באירוע המיוחד הזה, קודם כול כדי להגיד תודה. תודה לא רק על כך שאתם באים לכאן, שגם זה ראוי לתודה, אלא על מה שכל אחד מהארגונים שלכם עושה למען העם היהודי, למען היהודים באמריקה, וגם למען ישראל. מאז 7 באוקטובר אני חושב שזה מאוד ברור שאם לפני 7 באוקטובר רוב הדיונים שהגעתם אליהם היו על ההתרחקות בין יהודי התפוצות לישראל, אני זוכר את הדיונים האלה, אני חושב שמאז 7 באוקטובר זה הפך להיות מאוד ברור שאנחנו עם אחד, חזית אחת. רעיונות שונים לפעמים, נקודות מבט שונות, אבל עם אחד. הושפענו מאוד ממה שקרה ב-7 באוקטובר, ואנחנו כישראלים הושפענו מאוד מהבעת הסולידריות שלכם ב-7 באוקטובר, וגם ראינו שאתם הושפעתם מהתגובה למה שקרה מאז 7 באוקטובר. נולדתי וגדלתי במונטריאול, קנדה, ועליתי לישראל לפני 15 שנה, ואני רואה מה קורה היום בעיר שבה גדלתי, מונטריאול היא לא מונטריאול שהכרתי פעם. אני תמיד אומר שבגיל 23, כשעשיתי עלייה לא ברחתי משום דבר, רצתי לישראל מתוך ציונות. למרבה הצער, חלק מהחברים שלי שעכשיו שוקלים עלייה שוקלים זאת כי הם בורחים ממשהו. ואני יודע שמה שקורה במונטריאול קורה בהרבה מקומות בכל העולם. אני רוצה לומר, אם יורשה לי, אני לא היושב ראש של הוועדה הזאת, אבל אני חושב שתסכים עם מה שאני אומר, הוועדה הזאת היא בית גם בשבילכם, וכמו שאתם עמדתם לצידנו ב-7 באוקטובר, אנחנו מתכננים לעמוד לצידכם בכל האתגרים שהקהילות שלכם מתמודדות איתם, כי אנחנו עומדים יחד. יכול להיות שאנחנו שונים, יכולות להיות לנו דעות שונות בנושאים מסוימים, אבל בסופו של דבר, אנחנו עם אחד ונמשיך לעמוד יחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דן, תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת יבגני סובה, הוא מתנצל שהוא חייב להגיע גם לוועדה אחרת, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תכף אני אתייחס לזה. תודה רבה. אני כבר בירכתי אותך בישיבת החילופים, אני מאחל לך הצלחה וגם אני חזרתי להיות חבר קבוע בוועדה, כך שיש לנו עוד הרבה עניינים משותפים. חברי דן אמר מילה, Solidarity – אני חושב שבאנגלית יש מילה יותר חזקה: Commitment, מחויבות. אני רוצה להודות לכם על המחויבות שלכם למדינת ישראל. היו לנו ויכוחים רבים מאוד בכנסת לפני 7 באוקטובר. יש לי את הזכות לעמוד כאחד מראשי שדולת העם היהודי בכנסת, זו השדולה הכי גדולה שמי שמתחזק את השדולה זו הסוכנות היהודית. אני, מאיר כהן, ודוד ביטן. במסגרת השדולה הזאת אנחנו מודעים ומכירים את מה שקורה בקהילות, אנחנו גם היינו בצפון אמריקה, גם בדרום אמריקה, גם באירופה. ובמסגרת השדולה הזאת, אנחנו, אני לפחות הקפדתי להגיד לחבריי בכנסת עוד לפני 7 באוקטובר שכל ויכוח קטן שנראה לנו פה בכנסת ויכוח טריוויאלי, בתפוצות יכול להפוך למלחמה אמיתית, אם זה כותל, אם זו יהדות, אם זה גיור. אנחנו פה מנהלים ויכוח בלי לחשוב על התפוצות, בלי לחשוב על כך שמה שלנו נראה כסביר, בתפוצות היה נראה כאילו זו פגיעה, ובאמת הייתה פגיעה. המצב הזה השתנה ב-7 באוקטובר. מה שעשו יהודי התפוצות ב-7 באוקטובר, פשוט הפגינו מחויבות בלי יוצא מן הכלל כלפי מדינת ישראל וכלפי העם היהודי, ועל זה אנחנו חייבים לכם תודה, ממש תודה ענקית. אני כבר לא מדבר על גיוס הכספים, למעלה ממיליארד דולר, כסף שנכנס לחיילי צה"ל, למתנדבים, למפונים, לנפגעי נובה, לכל מי שנפגע מהמתקפה של 7 באוקטובר, עוטף עזה וכולי וכולי, גם על זה מגיע לכם תודה, זה לא מובן מאליו, זה ממש לא מובן מאליו. אני חושב שהיום, שנה וכמעט חמישה חודשים, אני אומר את זה בצער רב, חזרנו לוויכוחים האלה, כאילו לא עשינו שום לקח, כאילו לא למדנו כלום. אני לא נולדתי בארץ, אני עליתי לארץ בגיל 17, נולדתי בברית המועצות, באוקראינה. אני חוויתי מה זה להיות יהודי בתפוצות, בגולה. ואני תמיד אומר לאנשים שפה בכנסת נלחמים על דמותה היהודית של המדינה, אני אומר לכם, תירגעו, העם היהודי כל כך מגוון, כל כך שונה. באמריקה זה אחד, באירופה זה אחר, בארץ יש אנשים שמסתכלים אחרת. תירגעו, כולנו עם אחד עם גוונים שונים. ולכן, מי שבא ואומר לכם, ליהודי התפוצות, שאנחנו נקבע מיהו יהודי, אנחנו נדאג שהוא לא יגיד לכם את זה, זה תפקידנו. בן אדם מרגיש יהודי? הוא יהודי. בן אדם מרגיש ישראלי? שיבוא, יעלה לישראל, ירגיש ישראלי. אבל אין לאף אחד זכות לקבוע שהוא יהודי יותר מיהודי של התפוצות. וזה המסר שחשוב לנו להעביר לכם, שכאן בבית הזה יש אנשים שמכירים את הבעיות שלכם בתפוצות ואנחנו לא ניתן, אני מדגיש את זה, לא ניתן לאנשים פה לזלזל ביהודי התפוצות, כי עדיין חצי עם שלנו נמצא בתפוצות ואתם מייצגים את התפוצות. (מחיאות כפיים) כמו שאמר היושב ראש גלעד, הוועדה הזאת היא בית שלכם ואני ארשה לעצמי להגיד גם כסגן יו"ר הכנסת, גם הכנסת היא בית שלכם. אתם תמיד מוזמנים פה לבית הזה, לירושלים, ולמדינת ישראל, ותודה רבה לכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה מקרב לב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני מתנצל, אני חוזר לדיון בוועדת חוץ וביטחון. הדיון שמתנהל שם הוא דיון על חוק הגיוס, גיוס לכולם, זאת עוד מחלוקת אחת שאנחנו צריכים לפתור. כי אם אנחנו לא נפתור את המחלוקת, יהיו אנשים שיסכנו את החיים, ישרתו את המדינה, ויהיו אנשים שלא יסכנו את החיים ולא ישרתו את המדינה. זה גם חלק מהוויכוח שקורה כרגע בחברה הישראלית. אני מתנצל שאני הולך לשם, ותודה רבה לכם, תודה על התמיכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, יבגני. את הדוברת הבאה אני גם יכול וגאה לכנות כחברה קרובה, הרבנית ליז הירש, מנכ"ליתWomen of Reform Judaism , בבקשה. << אורח >> ליז הירש: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה, צוהריים טובים. אני הרבנית ליז הירש, מנכ"לית Women of Reform Judaism, ואני מתכבדת לפנות לוועדה זו ולדבר בשם התנועה הרפורמית. אנחנו הזרם הציוני הגדול ביותר בצפון אמריקה, עם מחויבות עמוקה לישראל. אנחנו גם חוגגים את התנועה הרפורמית הישראלית ואת הקהילות שלנו כאן שמציעות דרכים אותנטיות ותוססות למעורבות בחיים יהודיים. וזה מיוחד כל כך לכבד אותך באירוע הזה שבו אתה יושב במקום הזה, עם הקשר הקרוב לתנועה שלנו ולקשר ארוך השנים שלנו. וכמובן, אחרי שהיינו כאן עם משפחות החטופים, התנועה שלנו אומרת בקול אחד: "תחזירו אותם הביתה, הכול עכשיו". כמו עמיתיי הדוברים, אני חולקת דאגה עמוקה לגבי אנטישמיות בצפון אמריקה. במשפחה שלי, בקהילות שלנו, בתנועה הרפורמית, אנחנו חווים עלייה מדאיגה באנטישמיות. מהערות שנאה ועד צורכי אבטחה בבתי כנסת, זה מאוד אמיתי עבורנו. ראינו את המתקפה הקטלנית ביותר על יהודים בהיסטוריה של ארצות הברית כשאנטישמי בעל אידיאולוגיית עליונות לבנה רצח 11 אנשים בבית הכנסת עץ החיים. ובשבוע שעבר, בעיר שלי, סינסינטי, תריסר ניאו-נאצים עמדו על גשר מעל כביש מהיר, נופפו בדגלים גדולים עם צלבי קרס, טירגטו שכונה שחורה היסטורית וערערו את הקהילה היהודית. כל שנה מאות בני נוער יהודים רפורמים באים לעשות שדלנות בקונגרס שלנו בוושינגטון די.סי. הצעירים האלה יכולים לבחור את הנושאים שהכי חשובים להם וזה מה שהם בוחרים לעשות עליו שדלנות. והשנה הם בוחרים אנטישמיות במספרים שלא נראו, והם משתפים סיפורים אישיים מצמררים עם נבחרי הציבור שלהם. בחודש שעבר צעירה אחת שיתפה שהיא יצאה עם בחור ממוצא גרמני, וכשנפרדו, הוא פרסם באינטרנט שהוא היה צריך להשמיד את היהודייה הזאת בגז. בלתי נתפס. מאז 7 באוקטובר, רבים מסביב לעולם מרגישים יותר מחוברים לישראל, כפי שכבר אמרנו היום, ליהודים ברחבי העולם. אבל הם גם הרגישו מרוחקים או אפילו מזולזלים או מושמצים מצד השכנים ושותפינו לקואליציה. ובכל זאת, זה לא הזמן להסתגר או לבנות חומות. השותפים שלנו ב-JCPA שיתפו לאחרונה בדוח שהמאבק למען דמוקרטיה וביטחון לכל הקהילות דורש מאבק באנטישמיות כי היא מניעה ומזינה קיצוניות ושנאה רחבה יותר. יחד עם זאת, ביטחון יהודי מובטח הכי הרבה בדמוקרטיות מכלילות ופלורליסטיות שבהן ביטחונן וזכויותיהן של כל הקהילות מוגנות. אנטישמיות היא אתגר מיוחד לעם שלנו שמייצג בעיה אוניברסלית. העלייה באנטישמיות היא סימן מובהק לדמוקרטיה לא בריאה, לחברה שמתודלקת בדעות קדומות, שנאה ופילוג. אנחנו חייבים לשמר, להעמיק ולהתבצר ביחסים ובקואליציות הבין-דתיות והבין-גזעיות שלנו כדי להילחם בכל סוגי השנאה: אנטישמיות, גזענות ומיזוגניה. יהודים רפורמים יכולים לעתים קרובות להופיע ולהשמיע את קולם במקומות שאחרים לא יכולים או לא עושים זאת. אנחנו מסתכלים על המורשת שלנו כמי שיזמו וניסחו יחד את חוק זכויות האזרח בארצות הברית, כזרם הראשון שמינה נשים לרבניות וחיפש שוויון מגדרי מלא בחיים היהודיים, כראשונים שקיבלו לחלוטין אנשים להט"בים וחגגו גיוון גזעי בקהילות שלנו. אנחנו יודעים שאנחנו בברית עמוקה אחד עם השני, שאנחנו מחזקים זה את זה, ושאנחנו מתאחדים כאינדיבידואלים ייחודיים, שהשלם שלנו גדול מסכום חלקיו. יתרו, חותן משה רבנו הוא הגילום המקראי הראשון של המטרה המקודשת הזאת. אתה לא יכול לעשות זאת לבד, משה, אומר יתרו, תנהיג עם אחרים, אנחנו ביחד בזה". יחד נשמיע את קולנו למען הדמוקרטיה, למען דיאלוג, למען שותפות ולמען קהילות יהודיות בטוחות ושמחות ברחבי העולם. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, ליז. חברים וחברות, אני מבקש, ברשותכם, להציג את נציגי משרדי הממשלה והמוסדות הלאומיים שנמצאים איתנו כאן. ממשרד החוץ נמצאות איתנו שרון רפפורט פלגי, מנהלת את תחום הקהילות היהודיות. נמצאת איתנו שולי דוידוביץ', שהיא ראש חטיבת התפוצות והדתות במשרד החוץ. << אורח >> ויליאם דארוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) אדוני היושב ראש, אם יורשה לי לומר, שולי ושרון הן חברות טובות מאוד של הוועידה ושל יהדות צפון אמריקה. אנחנו מאוד שמחים שאתן כאן איתנו תמיד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואנחנו כוועדה בהחלט מתכוונים להמשיך ולעבוד עם משרד החוץ בכל התחומים. נדב איתנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היה איתנו. נמצא איתנו איתי ניקסון, ראש אגף תפוצות במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, תודה שאתה כאן. וחברתנו שלי קידר מהסוכנות היהודית, מנהלת יחידת החיבור עם העם היהודי. תודה לכולכם. נמצאים כאן עוד נציגי משרדי ממשלה, מוסדות לאומיים? בסדר גמור, אנחנו ממשיכים. עוד חבר קרוב ושותף, הרב ג'ייקוב בלומנטל, מנכ"ל USCJ וכנסת הרבנים של הרבנים הקונסרבטיביים, כבוד הרב. << אורח >> ג'ייקוב בלומנטל: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה רבה לך. תודה ליושב ראש, כבוד הרב, וגם לחברי הוועדה ולאחרים שנמצאים כאן. (נושא דברים בעברית) זה באמת כבוד גדול בשבילי לדבר קצת בעברית, בשפת העם שלנו, פה בכנסת שלנו, באמת זה ניסיון ציוני וגם יהודי. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) זה באמת מיוחד לדבר בעברית ולדבר בכנסת שלנו כעם, כאן בסולידריות, נותנים חיבוק גדול באמת לכולם כאן בישראל. זה באמת מיוחד ונפלא בשבילנו להיות יחד. אני חייב להגיד שכשאני מטייל ברחבי ישראל, אנשים כל הזמן שואלים אותי: "האם זה באמת נכון שבבתי הכנסת שלכם אנשים לא תומכים במדינת ישראל, או שיש להם ספקות לגבי צדקת המטרה שישראל נלחמת למענה?", ואני רק רוצה להגיד, קודם כול על בית הכנסת שלי בגיידרסבורג, מרילנד, ועל כל בתי הכנסת שבהם ביקרתי ב-500 הימים האחרונים, אנחנו מאוחדים כתנועה מסורתית קונסרבטיבית בתמיכה בישראל, כפי שאני יודע שכל התנועות והארגונים שנמצאים כאן. אני יודע שעיתונים וכלי תקשורת אוהבים לדבר הרבה על האנשים שמטילים ספק או שהם אנטי-ציונים או לא ציונים, אבל אני חייב להגיד שההרגשה שלי היא שהקהילה היהודית באמריקה, ובוודאי בתי הכנסת והרבנים שלנו בתנועה הקונסרבטיבית המסורתית עומדים מאחורי המטרה הצודקת של הבאת החטופים שלנו הביתה ומיגור החמאס כאיום על מדינת ישראל שלנו, והבטחת התקדמות בדרך בטוחה וחיובית גם עבור ישראל וגם עבור כל מי שחי באזור הזה. (מחיאות כפיים) עם זאת, כפי שציינו, אנטישמיות היא גם בעיה אמיתית, ויש כאן מומחים אחרים שיספקו הרבה יותר סטטיסטיקות ואת התמונה המלאה. מבחינתי, הטרגדיה האמיתית היא שכשאנחנו צריכים להוציא מיליוני דולרים על אבטחה של בתי כנסת ומוסדות, זה אומר שכל דולר שאנחנו צריכים להוציא על זה הוא דולר שאנחנו לא מוציאים על מעורבות של העם היהודי, אחד-אחד, בחיים היהודיים. וכמו שהרייט אמרה כל כך יפה, בזמן שבו אנחנו רואים אלפי אנשים במה שאנחנו קוראים לו הזינוק בעניין בחיים היהודיים, אנחנו עדיין צריכים לוודא שהמוסדות שלנו בטוחים כשמה שאנחנו באמת צריכים לעשות ומה שאנחנו עושים זה להשקיע בחינוך, בקהילות שלנו, בבתי הספר שלנו, בבתי הכנסת שלנו, במרכזי הקהילה היהודיים שלנו ובכל המקומות האחרים שבהם אנחנו צריכים להשקיע. וזה באמת הנוגדן לאנטישמיות, לעורר תחושת גאווה, חיבור, ידע ומחויבות, כפי שחבר הכנסת אמר, בחיים היהודיים. מה שלא נותן לי לישון בלילה זה שאנחנו יודעים שאנטישמיות היא בת דודתה של הקיצוניות, וקיצוניות זו לא מוגבלת לשמאל וגם לא לימין. למעשה, במקום להיות על קו, זה מעגל. והדבר היחיד שהשמאל והימין הקיצוניים נוטים להסכים עליו הוא השנאה שלהם לעם היהודי ולמדינת ישראל, וזאת בעיה. אחת הדרכים שבהן אנחנו צריכים להתגבר על אנטישמיות היא להדוף את הקיצוניות הזו. כשאנחנו רואים שמה שאנחנו קוראים לו באמריקה DEI, הוא פגום מאוד, כי נראה שיש בו מקום לכל קבוצה חוץ מהעם היהודי, אנחנו צריכים להחליט מתי אנחנו הולכים לתקן את זה או מתי אנחנו הולכים להמציא את זה מחדש. אבל אנחנו גם צריכים להבין שאנטישמיות היא רק סוג אחד של שנאה, וכפי שעמיתתי הרבנית הירש אמרה, אנחנו צריכים להילחם נגד כל סוגי השנאה: מיזוגניה, גזענות, אפליה נגד להטב"קים פלוס. כל זה חלק מהאג'נדה שלנו, כי כל סוגי השנאה האלה בסופו של דבר יחזרו אלינו. ויחד עם זאת, סוג האנטישמיות שהיה באמת קטלני, בוודאי לבית הכנסת של החברים שלי בפיטסבורג, הגיע מהימין הקיצוני. כשבית הכנסת הזה שיתף פעולה עם HIAS בנושאים של הגירה, ואני רואה את מארק הדפילד כאן, ואני באמת רוצה להודות ל-HIAS על כל העבודה שהם עושים, אז הם הותקפו על ידי ימני קיצוני. לכן, כשאנחנו רואים פוליטיקאים, בין אם באמריקה או כאן בישראל, שנראה שהם מקבלים מנהיגים עסקיים או פוליטיקאים שמנסים לדבר באופן חיובי על הימין הקיצוני או על השמאל הקיצוני, בין אם בארצות הברית, באירופה או כאן בישראל, זאת בעיה. כי הם רק מעודדים אנטישמיות, לא נלחמים נגדה, והם רק מעודדים קיצוניות בזמן שאנחנו צריכים למצוא דרכים לאחד את החברות שלנו בחזרה לכיוון מה שאנחנו מחליטים שהוא המרכז, לכיוון סט של ערכי ליבה. אני מעודד את הגוף הזה ואת הכנסת לחשוב איך אנחנו יכולים לאחד אנשים במקום להזין את הקיצוניים. ובתפילה שנוכל לבנות תחושה של אחדות, אפילו בלי הסכמה פה אחד, כדי ליצור מדינת ישראל חזקה יותר ועם יהודי חזק יותר, יהדות עולמית חזקה יותר גם כן. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, כבוד הרב. חברים, בעקבות דבריו של הרב בלומנטל, אני אציין שאחד הנושאים שהוועדה שלנו תעסוק בהם הוא שאלת המדיניות של מדינת ישראל כלפי ממשלות בעלות אג'נדה קיצונית ברחבי העולם. ואנחנו בהחלט מתכוונים להציב בשבועות הקרובים את הנושא הזה ולבדוק שהמדיניות הישראלית הוותיקה, שישנם סוגים של אידיאולוגיות וסוגים של ממשלות משני הצדדים שמדינת ישראל אומרת "לא בבית ספרנו", שהמדיניות הזאת ממשיכה, וכמובן אנחנו רואים אתכם כפרטנרים לדיון הזה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ומיד לאחריו ניקול מוצ'ניק, חברת ההנהלה של הליגה נגד השמצה. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) בהוראת הצוות שלך, נשארו לנו לא יותר מ-15-12 דקות. אנא הקפידו על דברים קצרים כדי שלכולם תהיה הזדמנות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שמעתי אותך. פעם אמרתי לנשיא ויצמן, כשהוא שאל אותי למה אני מתעסק עם זהות יהודית, הייתי אז מפקד בית הספר לקצינים, אמרתי לו שקצין ישראלי, יש לנו בדואים וצ'רקסים ודרוזים, אין דיון, בסדר? אבל קצין יהודי שלא ירצה לומר, "אני גאה להיות יהודי", לא ינצח במלחמה. ואמרתי לו, והוספתי שלא אכפת לי איך הוא ינמק את זה, ובלבד שירצה לומר, "אני גאה להיות יהודי", וידע להסביר את זה לפקודים שלו, 20 דקות לדבר על זה. ואמרתי, ואני אומר את זה גם לכם, שאנחנו צריכים לשים על המדף אוסף של מוצרים של למה להיות יהודי גאה, וכל אחד יוכל לקחת את מה שהוא רוצה. אני יכול להגיד אני מתפלל שלוש פעמים ביום ואני מתפלל, אני צם ביום כיפור ואני שומר כשרות וכולי, והשני יגיד, אני לא מתפלל שלוש פעמים ביום, אבל זאת התרבות שלי וזאת ההיסטוריה. והשלישי יגיד, הסבתא שלי ניצולת שואה, או לא משנה מה קרה ב-7 באוקטובר, ובלבד שירצה לומר, אני גאה להיות יהודי. אני אומר את זה בגלל שהרב בלומנטל דיבר על המלחמה באנטישמיות שמולה צריך לשים גאווה יהודית, וגאווה יהודית זה עסק שנהיה מורכב בשנים האלה. אתם יכולים גם לשים על המדף סטארט-אפ ניישן בתוך הסיפור הזה, ואתם יכולים לשים גם על המדף צבא שקם מטרגדיה כמו 7 באוקטובר וידע להרים את עצמו ולהיות מאוחד ויחד. אני חושב שזה האתגר המשותף שלנו. אני קיבלתי פרס מברונפמן על מפגשים בתגלית, ששמנו חיילים. אני החלטתי, אז הייתי קצין חינוך ראשי, לשים חיילים על האוטובוסים של תגלית, בגלל שידעתי שגאווה יהודית זו לא בעיה רק של הגלות, זו בעיה גם שלנו, כאן בישראל, וגם זה אתגר משותף. זהו, ואני צריך לסיים, כמו שאמר היושב ראש, אני אגיד משפט אחרון. אם יש משהו טוב, כמה דברים טובים שיכולים לצאת מהטרגדיה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר זה שאנחנו פה, כל מי שיושב, גם מהקואליציה ומהאופוזיציה, שחיינו כאן את הפילוג ואת אי ההכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים והם כן יהודים ולא יהודים, וגם בתוכנו, כשראינו איך האנטישמיות לא עושה הבדל, כמו אתם יודעים לפני כמה שנים, אני לא רוצה לחזור לזה. מצד אחד, איך האנטישמיות לא עושה הבדל, ומצד שני, איך היהדות כולה מתייצבת לצד מדינת ישראל לא משנה אם מדינת ישראל נתנה קרדיט לזרמים מסוימים כן ולזרמים לא, ההתייצבות לצד מדינת ישראל הייתה של כולם יחד. ואני מקווה שמתוך 7 באוקטובר יכולים לצאת גם דברים טובים וזה אחד הדברים. תודה לכם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, אלעזר. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) ניקול, בבקשה. מייצגת את ADL. וחברים, אנא שמרו על דברים קצרים, כדי שכולם יוכלו לשתף את מחשבותיהם איתנו. << אורח >> ניקול מוצ'ניק: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה רבה. אדוני היושב ראש קריב, חברי הוועדה הנכבדים, הצוות הנכבד ואורחינו היקרים, אני כאן היום כיושבת ראש הארצית של ADL, הארגון המוביל שנלחם באנטישמיות ובשנאה בעולם. אנטישמיות היום היא נושא לדאגה חמורה וגוברת, כפי שכולנו ציינו היום, וצריך להתייחס אליה בתחושת דחיפות. היא חוצה גבולות, תרבויות ושיוכים פוליטיים. אנטישמיות נמצאת בעלייה גלובלית, במיוחד מאז 7 באוקטובר, היום הקטלני ביותר עבור יהודים מאז השואה שהוביל לצונאמי של תקריות אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם. כמעט כל קהילה יהודית דיווחה על גל מזעזע של תקריות אנטישמיות שעלו במאות אחוזים, כולל תקיפות פיזיות, הצתות, ונדליזם, אפליה והטרדה. הממצאים האחרונים מסקר 100 הגלובלי של ADL שמודד עמדות אנטישמיות ברחבי העולם מ-105 מדינות מבהירים מעל לכל ספק שאנחנו מתמודדים עם משבר גלובלי בקנה מידה חסר תקדים. ב-2024, 46% מאוכלוסיית העולם הבוגרת, זה בהערכה 2.2 מיליארד בני אדם, מחזיקים בעמדות אנטישמיות. זה יותר מכפול מהמספר שמצאנו לפני עשר שנים, יותר מכפול. מה שמדאיג במיוחד הוא שאנשים צעירים יותר, מתחת לגיל 35, מפגינים רמות גבוהות אף יותר של אנטישמיות. אנחנו עדים לפצצת זמן דמוגרפית כרגע שבה העתיד מעוצב על ידי דעות קדומות נגד יהודים במקום על ידי קדמה. אחד הגילויים המזעזעים ביותר הוא שפחות ממחצית מהנשאלים, רק 48%, מכירים בדיוק ההיסטורי של השואה. בתקופה שבה לאמת יש פחות ערך, זוהי גם בורות וגם הכחשה, וזה מוביל בחיים האמיתיים לרמות גבוהות יותר של שנאת יהודים. עוד יותר מדאיג הוא שבמדינות עם רמות נמוכות יותר של עמדות אנטישמיות אנחנו לפעמים רואים רמה גבוהה של תקריות אנטישמיות שמכוונות לאנשים ולקהילות יהודיות. מה שגורם לנו להאמין שמיעוט קטן אך קולני ממשיך להחזיק חברות כבנות ערובה עם השנאה שלו. יחד עם זאת, אני כאן היום לא רק כדי לדבר על האתגרים, אני רוצה גם להצביע על נקודת אור ולהפנות את תשומת ליבכם לעובדה ש-59% מהמשיבים בסקר שלנו הכירו בכך שאנטישמיות היא אכן בעיה גלובלית חמורה, 59%. הכרה זו נותנת לנו מנדט ואחריות לפעול. ממשלות צריכות להרגיש שיש להן את הסמכות לנקוט צעדים משמעותיים עכשיו כדי להילחם באיום הזה. ורק כדי להשלים את התמונה, אני רוצה לשתף כמה ממצאים מרכזיים. 56% מהמשיבים הגלובליים תומכים ב - - - האנטישמיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) אני רק רוצה לציין, ושוב, זה לא בגלל הוועדה, לוח הזמנים שלכם, אנחנו באמת צריכים לוודא שאנחנו מסיימים בעוד עשר דקות, קחו את זה בחשבון. << אורח >> ניקול מוצ'ניק: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) אוקיי, אני אעבור על זה מהר. אני רוצה להגיד שכמעט מחצית מהמשיבים, 46%, מאמינים שליהודים יש יותר מדי שליטה על עניינים גלובליים. ובקרב משיבים צעירים יותר, 40% מסכימים שהיהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם. המספרים האלה מטרידים אותנו מאוד. אזורית, רמות העמדות האנטישמיות הגבוהות ביותר נמצאות כאן, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, שבהן 76% מאמינים שרוב הסטריאוטיפים המזיקים על יהודים נכונים. אבל יש גם דוגמאות חיוביות יותר. למרות המגמות המסוכנות, יוון רשמה את הירידה הגדולה ביותר בעמדות אנטישמיות בעשור האחרון, עם ירידה של 19%. מהוצאה מחוץ לחוק של מפלגה ניאו-נאצית ועד מינוי שליח מיוחד לאנטישמיות, יוון מספקת דוגמה מצוינת לכך שמנהיגות אכן משחקת תפקיד משמעותי בתפיסות המדינה לגבי העם היהודי. אנחנו חייבים לפעול עכשיו. המאבק באנטישמיות דורש גישה חברתית כוללת שבה מעורבים החברה האזרחית, יחידים וממשלות. אנחנו קוראים לממשלות ברחבי העולם לאמץ וליישם את ההנחיות הגלובליות למאבק באנטישמיות שכבר אומצו על ידי מדינות וארגונים רבים ברחבי העולם. בארצות הברית ראינו את ההשפעה העמוקה של המשבר הזה בקמפוסים במכללות, וכפי שאתם יודעים, מאז המתקפה של 7 באוקטובר, 83% מהסטודנטים היהודים דיווחו שחוו או היו עדים ישירות באופן אישי לאנטישמיות ממקור ראשון. וכמובן שזה חורג מקמפוסים, יהודים היו מטרה בארצות הברית בגני ילדים, בבתי ספר, במקומות עבודה ובמקומות אחרים. חברי הוועדה הנכבדים, אנטישמיות היא לא רק בעיה יהודית, כפי שכבר צוין על ידי הרב, זו בעיה חברתית, וההיסטוריה הראתה שחברות שסובלות אנטישמיות נידונות לדעיכה. הנתונים ברורים, אנחנו מתמודדים עם מצב חירום גלובלי ואנחנו לא חסרי אונים. על ידי עמידה משותפת ונקיטת פעולה וסירוב לעמוד מהצד, אנחנו יכולים לשנות את המצב. אני רוצה להודות לכם מאוד, תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, ישר כוח. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) ואנחנו עוברים ישירות לשמוע מלי דרניקוף, יושב ראש משותף של Hillel International. << אורח >> לי דרניקוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה. תודה שאתם נותנים לי לדבר איתכם על עלייה באמת מדאיגה באנטישמיות בקמפוסים של מכללות, כפי שכולכם יודעים. רק כמה מילים על הלל, הלל הוא הארגון היהודי הגדול ביותר שפועל בקמפוסים של מכללות מסביב לעולם. לכל מקום שסטודנטים יהודים הולכים, כמעט תמיד יש הלל. והצהרת הכוונות שלנו, שאני חושב שרלוונטית לנושא הזה, תמיד הייתה שאנחנו שואפים לעורר השראה בכל סטודנט יהודי ליצור מחויבות מתמשכת לחיים יהודיים, ללימוד ולישראל. הוקמנו לפני יותר מ-100 שנה כדי להילחם באנטישמיות, ואני יכול להגיד לכם, אנשי המקצוע שלנו אומרים לנו שזאת העלייה המדאיגה ביותר באנטישמיות שהם ראו אי פעם בחייהם. אני רוצה רק לציין שתי נקודות בנושא. הראשונה היא שרובנו ממקדים את תשומת הלב שלנו באירועי המחאה הציבוריים והנוראיים האלה שקורים בחצר הקמפוס, אבל זה לא כל מה שקרה, עבור סטודנטים יהודים זה רק חלק מזה. בנוסף למחאות, סטודנטים יהודים הותקפו בכיתות, במעונות על ידי עמיתיהם, וברשתות החברתיות גם על ידי עמיתיהם וגם על ידי גורמים חיצוניים. אמנם לא כל קמפוס חווה את זה, אבל יותר מ-80% מהסטודנטים היהודים דיווחו שראו או חוו את זה בקמפוס שלהם. אנחנו עוקבים אחרי כל התקריות האלה, אנחנו עוקבים אחרי כל פעילות ופעילות, אבל יחד הפעולות האלה הן סימפטומים של בעיה תרבותית גדולה יותר שאני חושב שדיברנו עליה עכשיו. וכשאנחנו עורכים סקרים בקרב סטודנטים יהודים אנחנו רואים סטטיסטיקות כמו למשל זה ש-40% מהסטודנטים היהודים מדווחים שהם לא מרגישים בנוח להזדהות כיהודים בפומבי בקמפוסים של מכללות. השנה ראינו קצת שיפור, תקריות אנטישמיות ירדו, הן עדיין גבוהות מאוד, הן ירדו בכ-20%, ומחאות קבוצתיות ירדו בכ-60%, והנהלות האוניברסיטאות עושות הרבה יותר. יחד עם זאת, הבעיה התרבותית הבסיסית נותרת, ומה שמדאיג עוד יותר הוא שאנחנו רואים שחומרת התקריות האלה עולה. הרטוריקה קיצונית יותר, אלימות פיזית נפוצה יותר, והמסיתים הם יותר אנטי-יהודיים בגלוי, לא מסתתרים מאחורי ההבחנה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. אתה מסתכל עליי כי עברו שתי דקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) זה התפקיד של ויליאם, לא שלי. << אורח >> לי דרניקוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) יש הרבה מה לעשות כדי לטפל בבעיה הזאת ונגיע לזה ביום אחר. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה. נשיאת הציונים האמריקאים, דבי אייזק, בבקשה. << אורח >> דבי אייזק: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) הפעם האחרונה שדיברתי בוועדה הזאת – ומזל טוב על המינוי שלך – הייתה ב-24 באוקטובר 2023, והבת שלי ניסתה להשיג אותי באותו זמן כי היא ילדה שלושה שבועות לפני הזמן והתינוקת הזאת נקראה מאיה נובה בגלל מה שקרה אז. המצב לא כל כך שונה עכשיו, למרבה הצער, ויש לנו הרבה דברים לדבר עליהם, אבל אקצר בדבריי. כפי שאתם אולי יודעים, התנועה הציונית האמריקאית היא גם ארגון גג, בדומה לוועידת הנשיאים, ואנחנו מייצגים 46 ארגוני חברים, ארגונים ציוניים, מנקודות מבט שונות, אידיאולוגיות, דתיות ופוליטיות. יחד עם זאת, אנחנו כולם מאוחדים בתמיכתנו בישראל ובזכותו של העם היהודי לחיות במולדת שלנו, מדינת ישראל. יש הרבה נושאים בוועדה הזאת שרלוונטיים למה שאנחנו עושים, כולל חינוך יהודי וציוני בתפוצות, אבל אתם גם עוסקים ביחסים בין התפוצות וגם ביחסים עם הממשלה ועם ההסתדרות הציונית העולמית ועם הסוכנות היהודית. יש לנו כאן נציגים של הארגונים האלה, המוסדות הלאומיים. ביקשו ממני לדבר קצת על הקונגרס הציוני העולמי הקרוב ועל הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, ולכן אמקד את דבריי בנושא הזה ואעשה זאת מהר מאוד, ויליאם. זה כנראה אחד הקונגרסים המשמעותיים ביותר שהתקיימו בגלל המקום שבו אנחנו נמצאים ומה שקורה כרגע בישראל. אנחנו שומעים מהרבה ארגוני חברים שלנו, שמעתם זאת כאן, שיש הרבה יותר עניין במעורבות בארגונים קהילתיים יהודיים באופן רשמי יותר מבעבר, ובמיוחד בקרב צעירים, וזאת הזדמנות. אחת הדרכים שבה יהודי התפוצות, ואני אציין במיוחד את יהודי ארצות הברית, יכולים להיות מעורבים, היא דרך הצבעה בבחירות. אנחנו המדינה היחידה בעולם שיש בה בחירות דמוקרטיות לקונגרס הציוני העולמי. הבחירות האלה ישפיעו על מי יהיו מנהיגי ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, וזה ישפיע על השיחות על הנושאים האלה, במיוחד עם הוועדה הזאת ועם הכנסת והפוליטיקאים בישראל בכלל. בארצות הברית נבחר 152 צירים מתוך 525 צירים בסך הכול, כלומר, זה כמעט שליש מהקונגרס, וזאת משלחת מאוד חשובה. הבחירות יתקיימו מ-10 במרץ עד 4 במאי, כל יהודי מעל גיל 18 עד יוני 2025 שמקבל את עקרונות הציונות יכול להצביע בבחירות. בקדנציה הזאת יש לנו 22 רשימות, וזאת באמת עלייה גדולה מאוד מ-14 הרשימות שהיו לנו בבחירות הקודמות, וזה מראה לכם את העניין במעורבות ובהשמעת קול כאן בישראל בנושאים האלה, וזה באמת חשוב. אני שמחה לומר שהשנה אחת הרשימות, ואני חושבת שאילן קאר כאן איתנו כמייצג, היא נציגות של ישראלים-אמריקאים, וחשוב מאוד שהם ישתתפו. אני רק רוצה להגיד שזאת נקודה חשובה מאוד, אני מגיעה לסוף דבריי, אבל זה באמת חשוב. אני חושבת שחשוב שהוועדה הזאת וחברי הכנסת יבינו שכשאתם מדברים על נושאים של אנטישמיות ונושאים שמשפיעים על קהילות התפוצות, ובמיוחד קהילת התפוצות בארצות הברית, וכשאתם מדברים למשל עם ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, אתם צריכים לדבר עם המשלחת האמריקאית ולא עם הנציגים שמונו לתפקידים האלה על ידי מפלגות פוליטיות בכנסת ישראל. הם לא אלה שיכולים להגיד לכם מהי אנטישמיות בתפוצות. אני באמת מפצירה בכם לנצל את ההזדמנות לפגוש אותנו ישירות, לדבר איתנו ישירות, ולא דרך הפילטר הזה של מה שמגיע מכאן, לא בגלל שאתם לא מודאגים, לא בגלל שישראלים לא מודאגים, אלא כי אתם לא יכולים להבין מה זה באמת אם אתם לא חיים בתפוצות. ואני מזמינה אפילו משלחת לבוא לבקר אותנו, בישראל או כאן. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה. יש לנו מפטיר מכובד מאוד, ואני לא חושב שיהיה זה צעד נבון מצידי לא לאפשר לרב האורתודוקסי היחיד ברשימה שלך לדבר. אני מתכבד מאוד להזמין למפטיר את הדובר האחרון המכובד שלנו לפני דברי הסיכום הקצרים של ויליאם, הרב משה האוור, סגן נשיא בכיר של האיחוד האורתודוקסי. ברוך הבא, נשמח לשמוע. << אורח >> משה האוור: << אורח >> ברוך הנמצא, מזל טוב על המעמד. (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) תודה לכם על קיום הישיבה הזו ועל קבלת הפנים. אנסה להיות מהיר. יש לנו בעיה של נורמליזציה ועלייה באנטישמיות בארצות הברית, וזאת בעיה. אני חושב שחשוב מאוד שגם נאשר שכל מי שמעורב עמוקות בסוגיה הזו בשנים האחרונות, ובוודאי בשנה וחצי האחרונות, גילה שארצות הברית היא מדינה טובה מאוד ושהנהגת המדינה משני צידי המתרס, באוניברסיטאות ובמקומות אחרים, מזועזעים מהאנטישמיות ורוצים להילחם בה. היא שם, היא עולה, היא בשוליים, אבל יש הרבה פוטנציאל לטוב, כי ארצות הברית היא מדינה טובה, ובעזרת השם היא תתקן את עצמה. יש איום גדול יותר על הקהילה היהודית האמריקאית מאשר אנטישמיות, איום גדול הרבה יותר. זה איום ותיק יותר וזה איום גדול יותר. אנחנו מאבדים יותר יהודים בגלל אובדן זהות יהודית כל שבוע ממה שאיבדנו ב-20 שנה בגלל אנטישמיות. וזאת הבעיה הכרונית והמתמשכת שלנו. וכדי לנסות לטפל בבעיה הזאת אלוהים נתן לנו מתנה, הוא נתן מתנה ליהודים של ימינו, עוגן של זהות יהודית שהתורה לא מספקת ובתי כנסת לא מספקים, וזוהי מדינת ישראל. מדינת ישראל היא עוגן עשיר וחשוב מאוד של זהות יהודית ליהודים בכל מקום. ובצד הקשה של המאזניים כאן, אתה ורבים אחרים דיברתם בהתלהבות על התגובה החיובית, על הזינוק במעורבות יהודית אחרי 7 באוקטובר. יש סיפור אחר, וזה סיפור אפל, וזה סיפור על יהודים שמתביישים להיות יהודים. היהודים שלא תורמים לקמפיינים של הפדרציות, שלא מגיעים לעצרות למען ישראל, אני אומר בעדינות, אבל שמתביישים להמשיך להזדהות כיהודים בפומבי. וזאת תופעה רחבה מאוד בארצות הברית. לא מודדים אותה. אפשר למדוד כמה אנשים קנו שרשראות עם מגן דוד באמזון, אי אפשר למדוד כמה אנשים זרקו אותן, וזה אתגר. ואם אפשר רק להגיד משהו לסיכום כבקשה, מה ממשלת ישראל יכולה לעשות כדי לעזור לאמריקאים להילחם באנטישמיות? אני לא יודע. מה ממשלת ישראל ואנשים בישראל יכולים לעשות כדי לעזור לחזק את הזהות היהודית, כדי לעזור לחזק את הגאווה היהודית? יש הרבה דברים להתווכח עליהם במדינה הזאת, אבל אם הקול שיוצא מהוויכוח הקקופוני הזה הוא שזאת לא מדינה להתגאות בה, זאת בעיה גדולה, זאת בעיה גדולה בבניית זהות יהודית. ואנחנו בזמן מלחמה, זאת מלחמה על עתיד העם היהודי, ומה שצריך ליישב באופן פנימי, ויש כל כך הרבה דברים שצריך ליישב באופן פנימי, השיחה צריכה להגיע לבגרות שתעבור את האוקיינוס, והיא שזאת מדינה שיש להתגאות בה מאוד, מדינה עם המוסר הכי גבוה. כן, אפילו האנשים בצד השני, חטופים או לא חטופים, ככה או ככה, אנחנו חוגגים את הערכים של המדינה הזאת. טוהר הנשק של חיילי צה"ל הנפלאים שלנו, הערכים שמניעים את הדמוקרטיה העשירה הזאת שבה ראש הממשלה יום אחד בכנסת, יום אחד במשרד שלו ויומיים בבית משפט. זאת מדינה שאנחנו צריכים להתגאות בה ואנחנו צריכים לוודא שקול הגאווה במדינה הזאת עובר, כי זהו עוגן חיוני לעתיד היהודים באמריקה שנמצאים בסכנה, לא מאנטישמיות, אלא מחוסר גאווה יהודית חמור. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה, כבוד הרב. ההערות שלך בעיניי חשובות מאוד, כי הן הזמנה להמשך השיחה. מבחינתי, כל מה שקרה כאן זאת רק פתיחה. מטבע הדברים, יש לי הרבה דברים לומר לך, כבוד הרב, במענה להערות המאוד חכמות ונכונות שלך, אבל הן מחייבות אותנו לחשוב לא רק על הקול שיוצא מפה, אלא גם על מה שקורה כאן. והקומבינציה הזאת, של ההקפדה שלנו על המעשים וההקפדה שלנו על הקול, זה השילוב שיבטיח שכולנו נהיה באמת גאים עד מאוד במדינת ישראל, בזהות היהודית שלנו, בעם היהודי כולו. דברי הסיכום שמורים לך, ויליאם. חברים, תודה לכולכם. << אורח >> ויליאם דארוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) יהיו לי 12 מילות סיכום, שבהן אומר תודה רבה, ועכשיו אציג את Julia Loeb, נשיאת ליגת הנשים ליהדות קונסרבטיבית שתעניק לך מתנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> Thank you, חברים, תודה. << אורח >> Julia Loeb: << אורח >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) אנחנו רוצים להודות לך על המנהיגות שלך, על דבריך ועל ניהול התוכנית הזאת עבורנו היום. ואני רוצה להביע את הערכתי למאמציך לקדם את זכויות הנשים היהודיות ותפילה שוויונית, במיוחד בכותל. ובשם הוועידה, יש לנו מתנה. << אורח >> ויליאם דארוף: << אורח >> מחיאות כפיים. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) בואו לבקר אותי במשרד ותמצאו את זה תלוי על הקיר, כי אתם חברים אמיתיים. << אורח >> ויליאם דארוף: << אורח >> (נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם:) ולא הזכרתי שהיושב ראש הוא חבר לטבעונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. שלום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:17. << סיום >>