פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
13/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 263
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ד בסיון התשפ"ב (13 ביוני 2022), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> 1. דיווח על פריסת רשת הסיבים האופטיים << נושא >> 
 << נושא >> 2. הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יבגני סובה – מ"מ היו"ר


חברי הכנסת:
אוריאל בוסו
ענבר בזק
ולדימיר בליאק
יעקב מרגי
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
שר התקשורת יועז הנדל
	לירן אבישר בן חורין
	–
	מנכ"לית משרד התקשורת

	ד"ר עופר רז דרור
	–
	סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת

	בת שבע נחמיה מיכאלי
	–
	עו"ד, ממונה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

	שמואל סיידון
	–
	מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

	פאדי יונס
	–
	מנכ"ל חברת פאזל תקשורת, בעל רישיון ברשת מתקדמת





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
טל פוקס

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


<< נושא >> דיווח על פריסת רשת הסיבים האופטיים << נושא >> 

<< נושא >> הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (תיקון), התשפ"ב-2022 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב. אני שמח לפתוח את דיוני ועדת הכלכלה לשבוע זה. נעסוק בנושא חשוב של משרד התקשורת בנוכחות השר והמנכ"לית ונשמע סקירה על התקדמות הפריסה. נעסוק גם בהצעת תקנות התקשורת.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני מודה ליושב ראש על שהחרם שלו הוא רק על הצבעות ולא על דיוני הוועדה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ביום כזה אי אפשר שלא להבהיר כמה דברים בענייני דיומא. לפני שבועיים ביקש ממני ראש הממשלה לחכות ולתת לו זמן לנסות לפתור את המשבר ברפורמה של התחבורה הציבורית. משום בקשתו ומשום מעמדו כיבדתי את הדבר. בשיחות שלי עם שר האוצר, עם שר הביטחון ועם ראש הממשלה החליפי ושר החוץ לפיד סיכמתי עם כולם שנחכה שבועיים. בשבועיים הללו היו שתי פגישות עבודה יסודיות עם ראש הממשלה. אני מאוד מוקיר אותו הזמן שהוא הקדיש בתוך כל סערת הפוליטיקה ללמוד לעומק בשתי פגישות של שעתיים בנוכחות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בנוכחות מזכיר הממשלה ובנוכחות הממונה על אגף התקציבים בניסיון אמיתי להביא מזור ולמתן את הפגיעה באוכלוסיות החלשות בפריפריה ברפורמת התחבורה הציבורית. 

לצערי השרה לא הגיעה לדיונים האלה אבל לא רק שלא הגיעה אלא אסרה על כל איש מקצוע מטעם משרד התחבורה להתייצב לדיונים כל כך חשובים בנוכחות ראש הממשלה. זה המשך ישיר להתנהגות כלפי ועדת הכלכלה וההתנהגות של אני ואפסי עוד, אנחנו נחליט והעולם יסתדר, האוכלוסייה המוחלשת והענייה שאין לה לוביסטים תידרש לשלם את המחיר.

זאת הזדמנות בשבילי להגיד תודה לראש הממשלה על מאמץ אדיר, לשר החוץ לפיד, לשר האוצר ליברמן ולשר הביטחון גנץ. כל ראשי המפלגות הבינו שיש כאן מורכבות ויש מה לתקן. כל ראשי המפלגות פעלו ביושר כדי לנסות להביא פתרון עם נכונות אמיתית ונקייה מכל רבב ומכל אגו והבנה עמוקה מה בעייתי ברפורמה ומה אפשר לתקן. יותר חמור מכך, אפילו נכונות של האוצר לגבות את התיקון הזה בתקצוב ולפרוס כל התייקרות או תיקון עיוותים על פני שנים. כשאתה שומע שלאוצר יש נכונות לסייע ומשרד התחבורה לא רוצה לשמוע על צמצום ההתייקרות לאוכלוסיות מוחלשות, אתה שואל למה. למה מתעקשים ועל מה זה יושב. האמת היא שאין לי תשובה. גם ברגע זה אני עוד מקווה שתהיה התעשתות.

במקביל אנחנו מקבלים התקפה אישית. כך זה בחיים. כשאתה יוצא למאבק, לא ידברו איתך על המספרים האמיתיים אלא יתקפו אותך אישית, יעשו קמפיין אישי, יאיימו עליך. קיבלתי כמה מאות הודעות פוגעניות אבל אנחנו גם מקבלים כמה אלפי פניות של אזרחים שמודאגים מהסכום אותו הם ישלמו. אלה האזרחים שעוד יודעים כמה הם ישלמו אבל רוב האזרחים לא יודעים כמה הם ישלמו, רוב ראשי הרשויות עוד לא יודעים את המחיר שהערים שלהם ישלמו, חלק מראשי הרשויות והקהילות התעוררו, חלק מהגופים החברתיים הבינו, אבל הדבר הזה לא ידוע ולא מובן לציבור.

בבוקר הזה אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שממוקדת בנתונים ולהראות לכם שלושה שקפים בלבד. תסתכלו על השקף הזה שפורס את הערים בהן הנסיעה הפנימית מתייקרת. בדימונה, רכסים, חצור הגלילית, אשכול הגליל, רהט - התייקרות בגובה של 205 אחוזים בנסיעה פנימית. אופקים, דימונה, בית שאן, ירוחם, מצפה רמון, ערד, קריית שמונה ושדרות – התייקרות בגובה של 130 אחוזים בנסיעה פנימית. טבריה – התייקרות בגובה של 175 אחוזים בנסיעה פנימית. אשקלון, באר שבע, כרמיאל, נהריה, נצרת, עפולה וקריית גת – התייקרות בגובה של 71 אחוזים בנסיעה פנימית. שאר הארץ – 14 אחוזים. זאת אומרת שאנחנו יודעים לייקר בכל הארץ רק ב-14 אחוזים ולהטיל נטל כלכלי על המוחלשים ביותר.

הודו בפנינו אנשי האוצר שברפורמה הזאת אין שקל תוספתי אחד אלא רק מניידים כספים. לוקחים למישהו אחד הנחה, מעבירים אותה למישהו אחר. ביטלו את הערך הצבור, את אותה הנחה של רב-קו שניתנה לרבים ב-20 אחוזים, הביאו 200 מיליון שקלים, סכום שלא הלך לערים המוחלשות ולקהילות המוחלשות. 

זה לא מסתכם באוטובוסים פנימיים. תראו דוגמאות של רכבות. נסיעה משדרות לנתיבות ברכבת הופכת להיות יקרה ב-275 אחוזים. נסיעה מאשקלון לאשדוד, מלוד לתל אביב, אני לא יודע שבלוד יש אנשים מאוד מאוד עשירים. דיברתי עם ראש העיר לוד הבוקר. מקריית מוצקין לכרמיאל. הנסיעות האלה מתייקרות ב-125 אחוזים. נסיעה מירושלים לתל אביב מתייקרת ב-107 אחוזים. מחברים את מדינת תל אביב למדינת ירושלים בעלות של 107 אחוזים תוספתי. מכפילים את המחיר. נסיעה מהרצליה לתל אביב, מעכו לנהריה, מרמלה ללוד שזאת פריפריה חברתית עם אתגרים סוציו אקונומיים, לחבר את רמלה ללוד, מייקרים את הנסיעה ב-90 אחוזים.

אומרים בואו נחבר את הנגב ואת הגליל לתל אביב כדי שאנשים יוכלו לעבוד. לגור בנגב ובגליל וגם להתפרנס אולי במרכז הארץ. תסתכלו. אדם מבאר שבע שייסע לתל אביב לעבודה כל יום ישלם 610 שקלים. אדם שגר בתל אביב ונוסע ברכבת משלם כמו אדם ברמלה ולוד שנוסע לעבוד בתל אביב. יש לו פחות כסף והסוציו אקונומי שלו נמוך והוא רחוק יותר מתל אביב – הוא ישלם על הנסיעות ברכבת כמו תושב תל אביב. 610 שקלים חופשי חודשי לרכבת לאדם שייסע מבאר שבע לעבוד בתל אביב. יש מאות כאלה. מאות באר שבעים עובדים בתל אביב על בסיס יומי. זה בדוק וזה ידוע. אם הם ירוויחו 6,000 או 7,000 שקלים, 10 אחוזים מההוצאה שלהם תהיה על רכבת. המעסיק לא חייב להחזיר להם 610 שקלים. לפי חוק הוא חייב להחזיר להם חופשי חודשי של אוטובוס, 225 שקלים. אפילו זה לא טיפלו.

נתתי לכם רק 3 דוגמאות שמראים את הקשיים שברפורמה הזאת. פרסמנו את ההתייחסות שלנו לרפורמה הזאת. אני מבקש תשובות למספרים, תשובות לנתונים, אל תלכו לפוליטיקה, אל תלכו לבחירות, אל תלכו להסתה אישית אלא רק תשיבו לוועדה למה פגעתם בחלשים ביותר. זאת השאלה היחידה.

שוב תודה לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר הביטחון ולשר החוץ שכולם הבינו וכולם רוצים לעזור אבל פוגשים התבצרות וגם כאשר האוצר מוכן להביא כסף לפתרון, מישהו לא רוצה להוזיל לאוכלוסיות מוחלשות. לא רוצה לבוא לקראת החלשים ביותר. הציבור ישפוט את זה. הציבור יבין את זה אט אט. תודה רבה.

עכשיו אנחנו עוברים לנושא מעט יותר אופטימי ולהתקדמות של משרד התקשורת בפריסת הסיבים. נמצא כאן יעקב מרגי יושב ראש ועדת הכלכלה שהוביל את החקיקה הראשונה שפתחה את הפלונטר את פריסת הסיבים.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

על פי בקשתו של שר התקשורת דאז יועז הנדל. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה אומר שרק אתה התחלפת. השר לא התחלף.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ברוך השם. הממשלות התחלפו אבל אביר קארה חושב שזאת הממשלה הזאת. זאת הממשלה הקודמת. נכון שזה אותו שר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה להחמיא לך. אל תפריע לי. יושב ראש ועדת הכלכלה יחד עם שר התקשורת יועז הנדל הביאו רעיון מהיר ויצירתי. מצד אחד להאיץ את הפריסה ומצד שני לא לשכוח את הפריפריה, את הרחוקים. בסוף ההזדמנות לרוחב פס ולפריסת סיבים היא ההזדמנות לקשר את ישראל לעבודה מרחוק, למנוע את ההשלכות של מרחק גיאוגרפי, לייצר מוקדי פרנסה שיש להם את התשתית הטובה ביותר בעולם האינטרנט.

דיווח על פריסת רשת הסיבים האופטיים


 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> 

אנחנו רוצים סקירה היכן הפריסה עובדת, דגש על הרחוקים ביותר ועל העניים ביותר, מה הושג ולקראת מה אנחנו הולכים בשנה-שנתיים הקרובות ומתי נוכל לבשר ש-95 אחוזים, ש-99 אחוזים מאזרחי ישראל מחוברים לסיב אופטי. בבקשה, שר התקשורת.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, תרשה לי להתייחס לדבריך איתם פתחת את הדיון. פוליטיקה כידוע לכולנו מלאה משברים, דרמות, לפעמים שפה מלוכלכת, קמפיינים.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אפשר גם בלי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אפשר גם בלי, נכון. מרגי, אתה יותר ותיק ממני כאן בבית הזה. בשנים שאני כאן לא זכייתי לראות בלי פוליטיקה.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ירידת הדורות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

יכול להיות. בסוף פוליטיקה היא כלי לדאוג לאזרחים ואת זה כולנו צריכים לזכור. אנחנו כאן משרתי ציבור ותפקידנו להניע מהלכים ולוודא שאזרחי מדינת ישראל מקבלים את השירות שהם צריכים לקבל בכל תחום, בין אם זה בתחום התחבורה ובין אם זה בתחום שאני מופקד עליו, תשתיות התקשורת ותקשורת בכלל.

לכן אני רוצה להודות דווקא לך יושב ראש ועדת הכלכלה הקודם שבאמת עזר ברגע האחרון, לפני פיזור הכנסת, להעביר את מתווה הסיבים מקריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית למרות התנגדות נחרצת של ראש הממשלה דאז ושר האוצר דאז.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

היה תקוע עשר שנים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

היה תקוע עשר שנים והכי עצוב זה שלא הייתה סיבה אמיתית.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לא. הייתה סיבה. הפריסה האוניברסלית.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן, אבל בלי להלאות את הנוכחים, לא הייתה סיבה אמיתית לא להעביר את זה כפי שעשינו. אני חושב שהתהליך הזה היה חשוב.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על כך שאתה מרים את הנושא הזה. אני חושב שהדיון הזה, יש לו משמעות גדולה. זה בדיוק התחום שלנו. אמרתי לך ואני אומר לך את זה שוב, תפקידם של חברי הכנסת, תפקידה של ועדת הכלכלה הוא לבקר את משרדי הממשלה וכפי שראינו במתווה הסיבים בעבר וכפי שאתה עושה עכשיו, לבקר את משרדי הממשלה ולצד זה לעזור לכך שאנחנו נעבוד בצורה מדויקת יותר. אני יודע שלא כל מה שאני מכניס לכאן יצא אותו הדבר, אני אפילו יודע את זה בוודאות, אבל בסוף אנחנו רוצים להיות מדויקים יותר כי כולנו משרתי ציבור ותפקידנו צריך להתבצע נאמנה. לכן אני רוצה להודות לך. הייתי גם שמח שתצביע איתנו עם כל מיני חוקים אבל את זה אני משאיר לך ולקמפיין מסרונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק תסגור לי את הפינה עם משרד התחבורה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אם תרצה, אני מחבר לך כל אוטובוס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה שהעניים האהובים שלנו לא ייפגעו ואז אני רץ למליאה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

בוא נדבר על הנקודות בהן אנחנו כן עושים למען אזרחי מדינת ישראל והשכבות החלשות ונתחיל בדברים הברורים מאליהם. סיבים אופטיים, מושג שאני לא הכרתי לפני שנתיים וקצת, זה בסוף מנוע צמיחה כלכלי. היכן שיש אינטרנט מהיר, היכן שיש סיב אופטי, אפשר לייצר מקומות תעסוקה. אנחנו רואים צמיחה של 3 אחוזים בשוק התעסוקה, אנחנו רואים צמיחה בתמ"ג של 1.1 אחוז וזה מאוד פשוט. כשאתה יודע לשבת בבית ולעבוד, בין אם אתה גר בחולות חלוצה או בין אם אתה גר ברמת הגולן או בין אם אתה גר ביישוב קטן או בעיר שעד עכשיו הייתה נחשבת פריפריאלית, זה אומר שאתה מחובר לכל מקום בעולם ואין לך מגבלות. אתה יכול לעבוד עם שעמק הסיליקון ואתה יכול לעבוד עם מקומות אחרים. בשבוע שעבר חנכנו סיבים בקריית מלאכי. אין שום בעיה שהאחות התאומה הקטנה, לוס אנג'לס, תהיה בקשר ישיר עם קריית מלאכי ויעבדו אחד עם השני בהייטק ובכל תחום אחר. זה משמעותי. החזון של המשרד שלנו הוא תשתיות מתקדמות במחיר תחרותי לכל אזרח בכל מקום. אנחנו רוצים שבכל מקום, בכל פינה במדינת ישראל, תהיה תחרות ונגישות. זו המשימה ולכן אני מודה לך אדוני היושב ראש על הדיון הזה.

רק להסביר את מתווה הסיבים. אנחנו נמצאים היום אחרי העברת הרפורמה בכנסת בה בזק פורסים 82 אחוזים שזה 2.26 מיליון משקי בית באזורי הפריסה, זו המחויבות שלהם ותכף נדבר על לוחות הזמנים. מה שנשאר זה 18 אחוזים, 483 משקי בית באזורי התמרוץ. מה זה אזור התמרוץ? זאת קופה שאנחנו ממלאים אותה ממס על החברות והקופה הזאת מבצעת מכרזים ובמכרזים זוכות חברות רבות. במקביל לתהליך הזה של מתווה הסיבים יצאנו עם רישוי רחב לחברות קטנות כדי שתיווצר תחרות ואני מאוד שמח לומר לכם שאתה מגיע למקומות – חוץ מהמושב של היושב ראש הקודם, שם יש מיסוך אלקטרוני ואני לא יודע למה - שהם מקומות קטנים ושם יש תחרות של חברות. אתם רואים שיש תחרות על מושב קטן, על ישוב קטן, שתי חברות רבות על הלקוחות, מה שלא היינו מאמינים לפני שנתיים כי לפני שנתיים, כאשר יצאנו לדרך, אמרו לי אין סיכוי, תפרסו סיבים באזורי הכדאיות הכלכלית כמובתל אביב, בבניינים גבוהים, בראשון לציון, בפתח תקווה, שם תהיה תחרות אבל במקומות אחרים אין לחברות אינטרס לעבוד ולכן צא מנקודת הנחה שרוב הפריסה תהיה במרכז במקומות עם אזורי עדיפות כלכלית. אני מגיע לקיבוץ גלגל בבקעה ואני רואה שיש שם תחרות. אני מגיע למצפה נטופה ואני רואה שחברות רבות על המקום. אני מגיע ליישובים בדרום ואני רואה שחברות רבות על מי לוקח את הלקוחות ובאיזו מהירות לוקחים את אותם לקוחות. זו בשורה חשובה.

יצאנו למכרז ראשון שהסתיים בהצלחה. ב-93 אחוזים ממשקי הבית, יש כבר חובת פריסה אחרי המכרז הראשון. עד עכשיו רק בזק עם 1.3 מיליון בתי אב שנפרסו עד מאי. זה קצב מטורף. זה הקצב הכי גבוה בעולם. יש לנו הרבה מה להשלים כי כמו שאמר יעקב מרגי קודם במשך עשור לא השתמשנו בטכנולוגיה הזאת שלא הייתה סודית אלא הייתה קיימת אבל הקצב הזה של 120-110 אלף בתים בחודש, 130 אלף בתים בחוד – תלוי באיזה חדש – זה קצב שאנחנו לא רואים אותו בשום מקום אחר בעולם ובטח בסטרטאפ ניישן לא היה סביר שמדינת ישראל לא תהיה מחוברת אלא רק בהרצליה פיתוח וברמת החייל, באזורי הייטק אבל עכשיו זה קורה וזה חשוב.

אני מעביר אתכם לשקף הבא. אתם רואים כאן את הפער בנגישות. מ-2 אחוזים אנחנו קפצנו למעל 50 אחוזים והיום אנחנו כבר ב-62 אחוזים ועד סוף השנה מגיעים ל-70 אחוזים. 70 אחוזים ממדינת ישראל פרוסה. מה זה אומר? לפני שנתיים הסתכלתי ואמרתי שאני רוצה להיות כמו אמריקה, אני רוצה שיהיו סיבים אופטיים כמו באמריקה ובמדינות מערביות אחרות. היום אנחנו במיקום מאוד מאוד גבוה ביחס לאיחוד האירופאי. מעט מאוד מדינות מגיעות לאחוז הפריסה שיש לנו ועיקר הגאווה היא בפריפריה. זאת אומרת, זה שעיר כמו עכו מחוברת, נהריה, אילת מחוברת כולה, עכשיו מחברים בכפר קאסם או ישובים אחרים.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש שקף, תמונת מצב לפי מצב סוציו אקונומי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

עכשיו אני מגיע לזה. זאת שאלה של היושב ראש שקיבלנו מראש ואנחנו בכוונה מציגים את זה כדי לשים את הדברים. תפקידכם לפקח עלינו ואנחנו נותנים את הדברים כפי שהם. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני אומר לך אדוני היושב ראש שמ-1, 2, 3, 4 שאלה 95 אחוזים מהישובים הערביים, כולם מתחת למצב סוציו אקונומי נמוך והיום קיבלתי נתון האומר שרק 4 רשויות מעל 4. כלש אר הרשויות הן מאפס עד 4. נתונים עגומים מאוד.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תן לי להסביר לך. כמו שאומר מישהו בארץ נהדרת "אבל אני מסביר". אני מאמין שתחרות ושוק חופשי עושים את שלהם אבל אנחנו מתערבים במקומות בהם התחרות לא יכולה לתת מענה ואלה המקומות במצב סוציו אקונומי נמוך. לכן מה שאתם רואים כאן בשקף הזה, אתם רואים את חובת הפריסה ולצד זה את הפריסה בפועל. במכרזים שאנחנו עושים – ואנחנו יצאנו לדרך רק עם המכרז הראשון ואני מזכיר שיש לנו עוד מכרזים ואנחנו גובים עוד כסף ויהיו כאן מכרזים ולכן הקצב הוא מאוד גבוה – בדרך כלל הולכים על מקומות שחושבים שישלמו להם. זאת אומרת, יותר קל לחברות להתמודד עלה מקומות שחושבים שישלמו להם מראש. אבל זה לא אומר שהמקומות שלא במצב סוציו אקונומי גבוה לא ייפרסו. להפך. יש שם חובת פריסה. מכיוון שאנחנו בקצב הכי גבוה בעולם, העסק זה יתרחש מאוד מהר. זה לא משהו תיאורטי. אנחנו רואים היום 70 אחוזים. כאשר פורסים ברמלה ולוד בשכונות שהן סוציו נמוך, אני מגיע עם החברות ואנחנו רואים שם חיבור לבניין ואף אחד לא התחבר. זאת אומרת, אין שום הגיון כלכלי. הם חיברו את הבניין ואפילו לא לקוח אחד התחבר. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

צריך להביא למודעות האנשים. דיברנו על כך בפעם הקודמת.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אתה צודק שצריך מודעות.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

צריך להגביר את המודעות ולומר לאנשים שהבאנו את זה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אתה צודק. אנחנו עכשיו שנה בממשלה ושוב עם כאוס פוליטי והלקח שלי הוא שכמה שיותר מהר לחבר תשתיות. תודה זה משהו חשוב אבל קודם כל שאנשים יתחברו ואחר כך נראה איך מעבירים את זה לתודעה. לכן הקצב הזה הוא סופר משמעותי. אין כאן מישהו שלא יתחבר. אני כל יום מקבל ל-ווטסאפ תלונות למה ברחוב ברנר בעיר איקס לא חיברו את הבניין של הפונה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא מדברים על הרחוב ולא על שכונה. מדברים על ישוב. על עיר.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אתה צודק. לא מחוברים כי זה לא עובד כך שמשמים מאה אחוזים מתחברים. יש לזה את הקצב גם כשזה מאוד מאוד מהיר. תסתכלו על חובות הפריסה. אתם רואים שלכל אזור יש את החובה לפרוס ובסוף אנחנו אמורים להגיע ל-100 אחוזים. אנחנו יודעים מראש שיהיה יותר קשה ב-3-2 אחוזים האחרונים. ה-7 אחוזים האחרונים של מדינת ישראל יהיו יותר קשים.


 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה אובייקטיבי. בממדים האלה זה עדיין אובייקטיבי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן. זה גם קצב גבוה. אי אפשר כאן לחשוב שהמקומות בהם אין כדאיות כלכלית בכלל ואף אחד לא הולך לשלם על הפריסה הזאת ולרכוש אינטרנט, זה יהיה כדאי לחברה. לכן זה קורה לאט אבל זה קורה. קורה יותר לאט באותם מקומות.

אני רוצה להראות לכם תמונת פריסה על פי מגזרים. חובת פריסה בתום מכרז ראשון, שזה אומר עוד שנה. עוד שנה מהיום, תבין את הקצב, זה קצב גבוה, זה לא כביש וזאת אפילו לא רפורמה במחיר הכרטיס לאוטובוס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אל תדליק אותי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

עוד שנה מהיום, 98 אחוזים מהציבור החרדי נגיש. אני לא אומר מתחבר, לא מכריחים אף אחד. היה ויכוח בכנסת הקודמת האם לאפשר לקבלנים להכניס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

המספרים האלה הם בעוד שנה?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

זה בזק.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה עוד שנה או סוף השנה?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא סוף השנה. יש לנו סדר גודל של שנה וחודשיים מהיום. המכרז היה לפני חודש, פורסמו התוצאות של המכרז הראשון ועוד מעט יש עוד מכרז. במכרז הזה, קחו לדוגמה את המגזר החרדי, זכתה חברה ב-98 אחוזים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

מה ההגדרה של המגזר החרדי?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נניח ביתר עילית, אלעד, בית שמש לא נכנסה לכאן.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

יש חרדים מחוץ לחומות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מרגי, מה אתה מתלונן? החרדים, 98 אחוזים.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

שמעת ממני תלונה?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הערבים, 65 אחוזים. מה אתה מתלונן?

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא מתלונן. אני מתלונן על המצב של החברה הערבית.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

28 אחוזים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

זה גם בזק וגם חברות אחרות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אלה טלפונים כשרים, נכון?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

מי שרוצה, יהיה לו כשר. אל תכניסו לנו עכשיו עיזים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אוסאמה, אני מבקש ממך, יש לנו דיון רגוע.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תכף נגיע לאנטנות.

אני רק אומר שחלק מהתהליך הזה נובע מזה שיש רישיונות להרבה מאוד חברות. 40 חברות קטנות קיבלו רישיונות לפרוס במגזר הערבי. הרישיונות האלה ייעלמו אם לא נעביר את החקיקה שלנו שהיום מגיעה לכנסת. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לי דיון מהיר ואני חוזר. אני מתלונן על קיפוח מול החרדים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אתם תסגרו ביניהם.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

סוף סוף יש נושא אחד. זה בפוטנציה כי עוד לא חיברו.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

65 אחוזים מהמגזר הערבי, חובת פריסה בתום המכרז הראשון ו-93 אחוזים בכלל הארץ. 

אני עובר לשקף הבא. אתם רואים כאן פריסה לפי מגזרים. אנחנו רואים כאן שבסך הכול במגזר הכללי, הכחול, אתם רואים את בזק. תמרוץ זכו 11 אחוזים. נשארו 7 אחוזים במגזר הכללי שלא פרסו, שיהיה במכרז הבא וזה מאוד מהיר. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

בבזק ובתמרוץ, שניהם ביחד זכו.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן. בזק ותמרוץ 93 אחוזים.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

זאת לא פריסה בפועל. זאת התוכנית שלהם.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

יש לך חובות פריסה עם לוחות זמנים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני אומר לך עוד משהו. אנחנו מתקשים עם הנתונים כי הקצב הוא מטורף. אני לא מצליח לעקוב אחרי המקומות שפורסים כל הזמן.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

לזכותכם ייאמר שיש התקדמות רצינית בנושא סיבים אופטיים. אני חייב לומר שזה מורגש.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

איך לא? כל יום מוסיפים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני חופר לאנשים ואתה יודע למה? כי יש חברות שחופרות והן שמות סיבים. זה חשוב כי ברגע שאנשים יתחברו, החברות יריבו עליהם. אתה לוקח את המושב של מרגי, אתה מחבר את האנשים, החברות יריבו שם. זה הרי עניין כלכלי והן יריבו על הלקוחות. זה מה שיפה בשוק החופשי. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

בסוף צריך להגיע גם לפריפריה הגיאוגרפית.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא ראית תמונה אחת שלי של פריסת סיבים בתל אביב. אני לא מגיע לשם כי בתל אביב פורסים ואני לא דואג. יש בניינים גבוהים. אתה תראה אותי רק במקומות שהם מחוץ לגוש דן, מחוץ לאזורים עם הכדאיות הכלכלית, עם הסוציו אקונומי גבוה. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

שם זו הבעיה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

ושם זה קורה. שם אנחנו שונים ממדינות אחרות. שם אנחנו אור לגויים כי אתה מסתכל ואין עוד מקומות בעולם בהם משקיעים בפריסה ביישוב קטן או בקיבוץ קטן או בכפר שיש בו 50 משפחות. אין שום מקום בעולם שזה עובד. לחבר בניין זה קל, אבל לחבר בית קטן זה כמו לחבר בניין והתפוקה היא לא אותה תפוקה. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אובייקטיבית, במדינה שלנו יש פריסה רחבה של הוט ו-בזק שנותנת לך בסיס תשתית חשוב מאוד.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון. אני אגיד לכם מה קורה בשנה האחרונה. 40 החברות אלה שדיברתי עליהן שקיבלו רישיונות לפס רחב, הן מגיעות למקום קטן וסוגרות עם ראש המועצה או עם הוועד המקומי. הן מתחילות לפרוס ואז אתה רואה ששנייה לאחר מכן מגיעה בזק – הן הולכות על תשתית בזק– ומתחילים לריב על לקוחות ואז השירות לאזרח יותר טוב וקיימת תחרות. אתה רואה כאן תהליך שבסוף הוא בנוי על כך שהאזרח מרוויח.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

מה היעד שלכם?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

עד סוף השנה 70 אחוזים. מה שראית לגבי הערבים והחרדים – תוך שנה וחודשיים כי המכרז הראשון היה. המכרז השני יוצא בספטמבר ואז אתה משלים. אנחנו כבר נמצאים על השוליים שיותר קשה בהם כי אלה אזורים יותר קשים.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אתם עדיין לא ב-3 אחוזים.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

לא. ב-7 אחוזים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

להגיע ל-90 ומשהו אחוז, זה כבר על השוליים. אין מדינות כאלה. השוליים האלה ייקחו זמן. אני אומר לכם שיש מקומות שקשה לי. אוסאמה לא כאן אבל נניח במגזר הערבי אנחנו נלחמנו עם חברות פירטיות. הגעתי למגזר הערבי וגילינו שיש המון חברות פירטיות שמחוברות, גונבים איזה כבל תקשורת, מחברים אותו לחלון, לדלת או לעץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עם הכבל מתחברים לסיב האופטי?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא. לקחו תשתיות. כמו שהיה פעם בשנות ה-80 עם הכבלים, כך גם היום.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

נכון עשה משרד התקשורת שהוציא קריאה לחברות האלה כדי לאשר אותן.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני לא השר לביטחון פנים אבל אני מאמין גדול במשילות. מי ששמע אותי, אני חופר על משילות לפחות כמו שאני חופר על סיבים אופטיים. אמרתי שאני הולך לסגור את הסיפור הזה של חברות פירטיות. אמרו לי שתהיה אינתיפאדה. אמרתי שאין דבר כזה.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תיזהר שלא ישרפו לך את האוטובוס. נסעתי אתמול לראות את המרעה המזעזע. בית קברות. מזעזע. 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

איום ונורא. אני חושב שכל שר וכל חבר כנסת צריך לוודא שיש משילות וריבונות כי אחרת זה לא יעבוד. גם בתחום התקשורת, מה שעשינו, כוחות הביטחון יצאו, אנחנו ליווינו אותם. אנחנו קודם מוודאים שלא מפריעים לתדרים ומוודאים שחברות פירטיות לא עובדות. יש אופציה לחברות להסדיר את עצמן. 40 חברות נכנסו להסדרה. זה משמעותי. הכול במדינת ישראל צריך להתבצע תחת חוק אחד. חוק וסדר, לא עכשיו כל אחד עם אוטונומיה מפתח לעצמו מה שהוא רוצה. יש לנו עדיין אתגר שם כי לא רק החברות אלא גם התשתיות מאוד רעועות ולא טובות וזה מאתגר. אני מתקדם קדימה. אתם יכולים לראות כאן לתמונת מצב.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

גם התשתיות של בזק שם לא טובות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון אבל זאת הזדמנות. הסיב האופטי מחליף את הנחושת. הכול יהיה על הסיב האופטי – הטלוויזיה, האינטרנט, הטלפון. ברגע שאתה עושה את התהליך הזה, זאת הזדמנות לשפר תשתיות ולקדם. אני אומר לך אדוני היושב ראש שאנחנו במשרד בתהליך ורוצים להיכנס לחקיקה שמחייבת חברות ממשלתיות בכל מקום שהן חופרות, לייצר תעלה לתשתיות. זה קורה במדינות מסוימות באירופה ואין סיבה שבמדינת ישראל הכול יהיה בלגן. אתה פותח כביש – מכניס חשמל, פותח שוב פעם – מכניס מים. בכל מקום צריכה להיות תעלת תשתיות וגם הסיבים האופטיים יעברו בה. זה יקל, זה יצמצם מחירים וזה גם עושה סדר. 

כאן אתם יכולים לראות על פי מחוזות את הפריסה. חובת הפריסה. ביו"ש 97 אחוזים שזה מספר מאוד גדול. שמעתי שבתקשורת, כך אמרו לי, שואלים אם זאת ממשלה ימנית או לא ימנית – בסוף אני מאמין רק במבחן התוצאה ולא במבחן הדיבורים. 97 אחוזים מיו"ש. כשנכנסתי לתפקיד היה אפס אחוז.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לפי זה מפלגת העבודה בנתה את כל ההתנחלויות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון. אני חושב שכדאי להכיר במפלגת העבודה ב-1967. תוכנית אלון והבקעה. מי שלא מכיר היסטוריה, כדאי שיכיר. 

אם מסתכלים על מחוז דרום, אנחנו מדברים על חובת פריסה של 88 אחוזים. מרכז – 98 אחוזים. כמובן כל מה שאתם רואים כחובת פריסה היום, זה ישתנה עם המכרז השני. מחוז חיפה – 95 אחוזים. מחוז ירושלים – 79 אחוזים. מחוז תל אביב – 100 אחוזים. מן הסתם יותר קל לחברות ללכת על המרכז אבל אנחנו דואגים בעיקר לפריפריה.

אדוני היושב ראש, בהתאם לבקשתך תמונת מצב לגבי הפריפריה. ביו"ש יש לנו רק 4 אחוזים שעדיין לא זכו בקופת התמרוץ ואני מניח שיזכו במכרז הבא. בעכו 12 אחוזים שלא זכו. חלק מהאזורים שלא זכו, יכול להיות שאלה אזורים שהם לא אזורי מגורים. אני לא יודע להגיד בעל פה. אתם רואים שבגולן 21 אחוזים ושם יש לנו אתגר גדול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תן לי להבין את השפה. נניח אנחנו לוקחים ערבה, היא מכוסה ב-58 ועוד 18 ואחרי שיהיה תמרוץ יכסו את ה-25.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

היא מכוסה בתמרוץ הראשון, 18, וצריך לכסות את ה-25 אחוזים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באיזה לוחות זמנים?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

בחודש הבא אני מגיע לחצבה, פראן, כל היישובים של הערבה עם כיסוי מלא, עם פריסה מלאה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש מצבים שיוצא שחברות נכנסו לפריסה במקום שבמקור חשבנו שנידרש לתמרץ בכסף, אבל בפועל האינטרס שלהן היה להיכנס גם בלי התמרוץ.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן. בהרבה מקומות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זאת אומרת שהכסף של התמרוץ מכסה יותר ממה שהוא היה אמור לכסות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא. אנחנו חשבנו שהם נכנסים כדי להתמודד כדי להקדים ואז הם יתמודדו על מקומות שהם כבר פרסו. יש מקומות שאתה רואה חברות שנכנסו ואפילו לא הלכו להתמודד. הן אמרו שהן כבר יודעות לעשות ביזנס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל המשאבים שעומדים לרשותך בתמרוץ, בזמנו זה היה 100 מיליון ראשונים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

80 מיליון.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

זה מה שהוספנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה הביצוע בפועל. מתי תהיה מנה נוספת של הדבר הזה?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

בספטמבר-אוקטובר נצא למכרז הנוסף. כל שנה אנחנו עושים מכרז.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק 100 מיליון. אם כן, השנה זה כבר בוצע.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

בשנה הזאת באוקטובר אנחנו יוצאים שוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ה-80 הם מתוך ה-100 מיליון האלה.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כל שנה יעמדו לרשות התמרוץ עוד כ-100 מיליון.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

בין 80 ל-100 מיליון, תלוי בהכנסות החברות באותה שנה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

עד שייגמר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נניח בשנת 2023, עם ה-100 מיליון הבאים, אנחנו מכסים את רוב הפריפריה?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

נשארו לנו בסך הכול 7 אחוזים משקי בית שאין עליהם היום חובות פריסה והנחת העבודה שלנו היא שייקח מכרז או שניים או לכל היותר שלושה מכרזים. בסוף אנחנו נישאר עם 3-2 אחוזים מאתגרים שכנראה שיש בהם איזה שהם אתגרי פריסה ייחודיים וניתן להם מענה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כאשר אנחנו אומרים חובת פריסה בפריפריה, אני יודע שבירוחם, הסיב האופטי מגיע לירוחם אבל הוא לא מגיע לכל הבתים הפרטיים למרות שלרוב הבתים הפרטיים יש את חברת הכבלים הוט.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ובזק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

למה אנחנו לא מצליחים להגיע לבתים? כשאומרים חובת פריסה, אנחנו מתכוונים שזה כולל את הבתים הפרטיים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא שהסיב הגיע לכביש הראשי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

יותר קל לפרוס בבניין שיש בו 6 משפחות. הם פורסים את הבניינים האלה וכבר מתחילים לקבל לקוחות. הבתים הפרטיים, לוקח קצת יותר זמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השר, זה הפוך בדבר אחד. הסוציו אקונומי שצורך אינטרנט הוא בבתים הפרטיים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אבל הם במסה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בדיור הציבורי ובבלוקים יש פחות. הפריפריה ספציפית. אלה לא בנייני תל אביב וגוש דן. שם הסוציו אקונומי הנמוך לא יגיע מהר לסיב האופטי. שים לו. זה חשוב. מי שפוטנציאל לשימוש בסיב אופטי בפריפריה, אלה הרבה מצמודי הקרקע.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון. לא מזמן דיברתי על ישוב קטן בעוטף עזה, בדרום, ואמרו לי שפורסים 120 אלף בתים בחודש - יפרסו 120 אלף ו-40 בתים. אנחנו במצב של מסות ולכן הבתים האלה נפרסים או ייפרסו. אני לא יודע בדיוק את לוחות הזמנים אבל כשאומרים שפורסים את כל ירוחם, פורסים את כל ירוחם כולל הבתים הפרטיים. כשאומרים שפורסים את כל ראשון, פורסם את כל ראשון כולל הבתים הפרטיים.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

השאלה הייתה אם זה עד פתח הבית או עד הכניסה ליישוב.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

עד פתח הבית. עד כניסה לישוב, כבר יש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה קורה בירוחם?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

 ירוחם היא באזור הפריסה של בזק. יש שם 3,200 משקי בית. התחילה שם פריסה וכבר יש שם בתים מונגשים. אולי בזק תוכל להתייחס ללוחות הזמנים להשלמת הפריסה אבל בהחלט התחילה שם פריסה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נציג בזק, תן דוגמה לגבי ירוחם, מצפה רמון, ערד וכולי לגבי בתים פרטיים, האם הגעתם לכל הבתים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נציג בזק יתייחס אבל אני חייב להגיד שזאת לא רק בזק אלא חברות אחרות. מצפה רמון, היינו שם בשבוע שעבר ומאוד שמחתי לראות שרוב העיר כבר מכוסה ועד סוף השנה כל העיר תכוסה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

יש כאן עוד בזק שרוצה את זכות הדיבור אחר כך, אחרי נציג בזק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ענבר בזק, ברוכה הבאה.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

מנהל אגף רגולציה, חברת בזק. אנחנו פורסים ברמה ארצית פריסה נרחבת. מטבע הדברים – השר הסביר את זה בצורה הטובה ביותר שיש – להגיע לבית צמוד קרקע ולבניין, זה סדר גודל של אותה עבודה. הפוטנציאל של הלקוחות מן הסתם הוא שונה. לכן אנחנו מתקדמים. את הפריסה הראשונה עשינו במשך שנה ומשהו. פרסנו למעלה ממיליון ו-200 אלף משקי בית וחלק גדול מהם היו בבניינים. בנוסף, בשנה האחרונה התחלנו גם להיכנס ליישובים צמודי קרקע. הפריסה שם כמובן יותר מורכבת ולוקחת יותר זמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איזה ערים יש לך בנגב? תן לי שמות של ערים.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

כמעט כל הערים בנגב. מצפה רמון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אופקים?

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

כן. חלק מאופקים שלנו.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אדוני היושב ראש, שלא נעשה עוול. זה לא שלו כי יש שם כמה חברות. באופקים יש תחרות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ירוחם שלך? יש תחרות בירוחם?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

הוא לא מתעסק עם החברות האחרות. זה המבט שלנו. יש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תגיד ערים בנגב ותגיד מה אחוז הפריסה בבתים פרטיים.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

בבתים פרטיים אנחנו נמצאים פחות. לא סתם התוכנית היא ל-6 שנים. בבתים פרטיים הפריסה הרבה יותר מורכבת וזה לוקח יותר זמן. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תן לנו תשובה. יותר מדי מילים. באיזה עיר בנגב אתה עובד? 

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

אילת, מצפה רמון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אילת. כמה בתים פרטיים חיברת באילת?

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

כמעט כל אילת פרוסה. אין לי כאן את הנתונים האלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל זה הדיון. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אם בזק זכה ב-82 אחוזים, היכן שלא תשאל אותו - הוא נופל שם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ענף הרגולציה, היית צריך להביא את ענף התשתיות אצלכם ולא רגולציה.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

יכול להיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה בא לדיון על פריסת סיבים אופטיים ואתה אומר שאין לכם נתונים. זה לא רציני לחברה לבוא כך לדיון כזה. אתם צריכים לבוא ולומר לנו כמה חיברתם בכל עיר. זה נושא הדיון. אני לא מבין את התשובה.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

כבוד היושב ראש, הדיווח הוא דיווח של המשרד והמשרד מציג.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

של השר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה אומר שאתה כאן רק אורח.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

לא. אני לא אורח. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

הוא בא לצפות ולשמוע את דברי השר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה תצפיתן.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע משהו. תרשה לי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השר, שים עליך כובע, קח טוריה ולך תתחיל לחפור. 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תרשה לי כמי שרואה את החופרים גם של בזק, גם של IBC, גם של הוט, של פרטנר ושל החברות הקטנות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

לא חופרים. מושכים כבלים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השר, תן לי דוגמה מערי הנגב – אופקים, אילת, דימונה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

יש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה ואיפה?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אילת פרוסה כולה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בתים פרטיים?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

גם בתים פרטיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא לא אומר את זה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני אומר לך. אני הייתי בבתים פרטיים.

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

כמה בתים פרטיים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה אלפים. 

 << אורח >> שמואל סיידון: << אורח >> 

אז הם פרוסים. 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

פרוסים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין לך נתונים. לפני רגע אמרת שאין לך נתונים ועכשיו אתה יודע הכול.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

תגיד לנו עיר ספציפית וניתן נתונים מדויקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא. אני לא רוצה עיר ספציפית אבל הדיון היה על כמה ישובים בפריפריה מחוברים וכמה בתי אב. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

ניתן להסיק מהגרפים באופן כללי.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

1.3 מיליון שפרסו בזק. חברות אחרות פרסו עוד. הוא לא יכול עכשיו לשבת ולזכור הכול. מה שכן, לבזק וחברות אחרות יש אתר מונגש ונוח. מי שרוצה, מכניס את הכתובת שלו ומגלה. השאיפה שלנו היא למציאות בה גם במשרד התקשורת אתה מכניס את הכתובת שלך ואתה מקבל את כלל החברות. אנחנו מאוד בעד תהליך של שקיפות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה בתים פרטיים בדימונה חוברו? כמה בתים פרטיים באופקים חוברו? 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני לא זוכר כל עיר בעל פה אבל אם תרצה, תוך כמה דקות ניתן לך תשובה לגבי אופקים, דימונה וכולי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תנו לנו תשובה תוך כמה דקות לגבי הבתים הפרטיים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני יכול להגיד לך איזה ישובים. אני לא יכול לומר לך בדיוק כמה אחוזים כי הכול משתנה וכל יום פורסים עוד ועוד בתים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תביאו את הנתונים האלה עד סוף הדיון, כמה בתים פרטיים נפרסו בכל ישוב.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

בסדר גמור. עד סוף הדיון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה ומתוך כמה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

התמקדת כאן בבזק אבל האירוע הוא אירוע של כלל החברות והתחרות היא זו שקובעת.

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> 

אבל הנתח הגדול הוא של בזק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני חושב שהתחרות הזיזה את כולם וכולם זזו ויש מוטיבציות. זה ההישג של מה שעשיתם.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, כאשר הוצאנו את זה מחוק ההסדרים, בזק היה מבוהל. הוא עבר אפילו את האחוז שייעדנו לו וזה טוב. אני אומר את זה לשבח. זאת אומרת, כאשר ניגשים לרפורמות, לפעמים כאשר גופים כלכליים גדולים חרדים וחוששים, זה כמו שכאשר שואלים אותי מה נשמע, אני אומר תלוי איפה אתה שם את האוזן. בסך הכול הכללי בזק ב-50 עד 70 באופן יחסי כאשר בסוף השנה יהיו 70 אחוזים. 70 אחוזים מהווים מסה קריטית גדולה בכל הארץ. נכון, השאלה שלך שיהיה רק שיקול כלכלי ואז בתים פרטיים לא יחוברו ובמיוחד בפריפריה, זו שאלה שצריך להתייחס אליה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אלה אנשים שעובדים מרחוק. אנשים באים לפריפריה לבית צמוד קרקע ועובדים מהבית. אותו אדם אומר שעדיף לו לקחת בית עם גינה בפריפריה שלא עולה הרבה ולתת שירות תכנות. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אנשי ההייטק עובדים יומיים במשרד ושלושה ימים מהבית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בדימונה, בירוחם, במצפה רמון, יש כבר מאות מתכנתים.

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

רמת הגולן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז הוא יכול לעבוד מהבית אבל אם אין לו את התשתית, הוא לא יכול.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לפני שבועיים הייתי במצפה רמון אצל עורך סרטים שהוא צריך לעשות אפ-לוד של הסרטים שהוא עורך. הוא היה נוסע לבאר שבע כדי למצוא מחשב בו הוא יוכל להעלות את הסרט שהוא ערך כי אחרת הוא לא מצליח לתפקד. עכשיו הוא עושה את זה מהבית שלו. באופקים יש פרויקט של הדואר שיוצא להפרטה, ודיברנו על כך כאן בהזדמנות אחרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה זה דיברנו? חוקקנו.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

חוקקנו. יש פרויקט מעניין שאני מציע לעוד חברות להיכנס אליו, פרויקט של נשים וגבר אחד, לפי מה שראיתי, שעובדות מהבית בשירות לקוחות ומה שמאפשר את זה, אלה הסיבים האופטיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

במצפה?

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא. באופקים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

במצפה יש את חנה רדו.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היא עושה גם בירוחם. לגבי אופקים אני לא יודע.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תחשוב על הזמן שזה חוסך לנסוע לעבודה בבאר שבע או במקום אחר. אתה מסיים, משחרר את הילדים לבית הספר ולגנים ועובד מהבית. זה לא רק בהייטק אלא כמעט בכל עבודה שהיא מול מחשב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יפה. כפי שהבנתם אני נאלץ לצאת לכמה משברים לראות אם נצליח להביא פתרון. יחליף אותי יבגני סובה. אני מברך אותך שר התקשורת והמנכ"לית על הדחיפה הגדולה והקפיצה הגדולה של ישראל בתשתיות הסיב האופטי. אני מעודד אותך להיות עם יד על הדופק כשזה מגיע לבתים הפרטיים, מגיע לערבים, מגיע לחרדים ולא רק בפוטנציה אלא כמו שהצהרתם שבשנה הקרובה יהיה הישג גדול באחוזים. אני מברך גם את המנכ"לית המוציאה לפועל שלך. זכית במנכ"לית שתופסת את ועדת הכלכלה קצר. לפעמים אנחנו משחררים את החבל אבל היא תופסת אותנו קצר אבל היא עובדת. כל אנשי המקצוע שלך שנמצאים כאן, בסוף זה לא רק מנכ"ל ושר אלא אלה עובדים שלא מפורסמים ולא ידועים אבל עושים את העבודה האמיתית. תודה לכל האנשים במשרד התקשורת ששותפים למהפכת פריסת הסיבים האופטיים.

כאמור, יבגני יחליף אותי. תסיימו את הדיווח ותעברו לתקנות. אני אשוב לאחר מכן. תודה רבה.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

תודה רבה. מחכים להצבעתך היום על חוק בזק. 

(היו"ר יבגני סובה)

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

שלום לכולם. בוקר טוב. שמעתי חלק מהדיון. 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אני סיימתי. תודה לכם.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

לפני שאני אתן לחברי חבר הכנסת מרגי לדבר, אני אספר סיפור קצר. סיפרתי את זה לשר. לפני חודש קיבלתי שיחה, התקשרו אלי לטלפון, אז הייתי בלשכה ולא יכולתי לענות ולכן הדוברת שלי ענתה. התקשרו אלי מחברת הוט והדוברת שלי אומרת להם שאני עסוק ושיחזרו אלי יותר מאוחר. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

תגיד להם מראש שהם יקרנים והשירות שלהם לא טוב. תגיד להם את זה בשם חבר הכנסת מרגי, יושב ראש ועדת הכלכלה לשעבר.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תן לי לספר סיפור ואחר כך תאמר את הדברים. בערך תוך שעה לאחר השיחה אני מקבל הודעה האומרת: תודה רבה שהסכמת להתחבר לשירות של הסיבים האופטיים וכולי וכולי במחיר של 59 שקלים. אני מטלפן לדוברת ושואל אותה אם היא הסכימה לשירות בשמי. מסתבר שהשירות שמחברים יותר זול ויותר מהיר. היא אמרה שהיא לא אמרה שום דבר ואין דבר הזה שהיא הסכימה ובטח לא בשמי. התקשרתי כמובן לחברה. התברר שהם יוזמים את הדבר הזה. אני מניח שזאת לא החברה היחידה וכך כעבור כמה ימים הגיע אלי נציג של החברה ועשה את העבודה עם כל הכבלים ואכן יש שיפור משמעותי באינטרנט. סיפרתי לשר התקשורת ואמרתי לו שכל בוקר כשאני מגיע לירושלים, אני שומע אותו מדבר על הסיבים האופטיים וסוף סוף ראיתי מה זה סיבים. 

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אצלנו בינתיים הגיעו רק השלבים התזונתיים.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

 << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, תודה. אני שמח להיות בדיון. כפי שאמרתי בתחילת הדיון שלא לפרוטוקול, אני שמח שהייתי שותף לזה בממשלה הקודמת עת פנה אלי השר יועז הנדל ושאל האם הוא מוציא את הרפורמה הזאת מחוק ההסדרים, אני אעביר אותה. אמרתי לו שהוא יכול לסמוך על מילה שלי. מאותו רגע אני האצתי בו. זה היה תקוע 10 שנים כי לא היה פתרון לפריסה האוניברסלית. לפעמים הכול ולא כלום, זו התפיסה הכי תוקעת והכי מסרסת כל דבר טוב. העולם הזה הוא לא מציאות של הכול או לא כלום. אין אחד כמוני שלא רוצה שתהיה פריסה אוניברסלית בכל הארץ וגם במקומות שהם לא רווחיים. המסלול שהוצע הוא מסלול סביר עם חששות. קחו לדוגמה את קרן העושר. זוכרים את קרן העושר עם הגז? יש הרבה תמונות יפות מלב ים אבל הקרן עדיין ריקה ודלילה, אם בכלל. עכשיו מתחילה וגם זה נמוך מהציפיות. פחדנו אבל הלכתי כי ראיתי את הלהט ואת הרצון של שר התקשורת ועשינו זאת. 

אומר לכם את האמת. אני באתי היום לא כדי לשמוע את הסקירה כי אני שומע את השר בכל במה ובכל ערוץ. קראתי לשר התקשורת שר הסיבים. בשבוע שעבר התחשבנתי עם אביר קארה מעל דוכן המליאה. כשמגיע קרדיט, צריך לתת קרדיט ואי לי בעיה שנותנים קרדיט גם ליריב פוליטי. זה טוב, זה לגיטימי ובריא להכיל את זה. צריך לדעת שיש רפורמות שעשינו כאן בשולחן הזה גם בקטע של הרגולציה, אימוץ תקנים של האיחוד האירופי כדי שלא נעשיר כאן מעבדות ונסרבל בנמלים ונתקע יבוא, והתחלנו את המסלול ועל המסלול הזה רוכבת כל הרפורמה. 

באתי לכאן לתת קרדיט. אפשר לחוקק חוק והשר אחר כך הולך לאחד האיים ביוון ושוכח את מה שחוקק. כאן יש שר מחויב ואני מפרגן לו. 

דיברנו על בזק עם פוטנציאל של 70 אחוזים ואני מבין שהוא כבר ב-82 אחוזים. כמה חששות וחרדות היו לכם והנה ברוך השם, גם במקומות שעשיתם לנו מארב עם כל הקומבינציה הרגשית, הגעתם וידענו שתגיעו לזה, שהתחרות תעשה את זה ואני שמח על כך. אני מקווה שגם במכרזים הבאים נגיע למקסימום אפשרות. מבחינה אובייקטיבית לא יהיו 100 אחוזים. צריך להיות הוגן והגון ולומר זאת. מבחינה אובייקטיבית אף פעם לא יהיו 100 אחוזים. יש מקומות שאין סיכוי שזה יהיה שם אבל זה עדיין יהיה באחוזים בודדים. אנחנו יודעים שהמדינה עשתה הכול, שהמשרד עשה הכול כדי שזה יגיע.

אני מבקש את כבוד השר. מחירי ההתחברות הם גבוהים וחברות האינטרנט כבר העלו את דמי השימוש החודשיים. במשרד שלך היו אנשים אמיצים שעשו את הרפורמה בסלולר – אל תיגע בהם עכשיו אבל שים את זה בתוכנית העתידית, גם לפקח על המחירים האלה של האינטרנט המהיר וגם של הפריסה. אפשר להיות רווחי, מותר וצריך אבל אסור להיות חזירי. תודה.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אני מסכים עם כל מה שאתה אומר. אני הייתי בוועדה שלך גם כאיש אופוזיציה עת ניהלת את הוועדה ואני חושב שניהלת את זה מצוין. בחלק מהדברים הצלחת להתעלות על הפוליטיקה, על ימין ושמאל. אני חוזר ואומר שהוועדה הזאת היא ועדה שצריכה לדון בנושאים שלא קשורים לגחמות הפוליטיות בבית הזה ואני מקווה שכך נעשה. 

חבר הכנסת מופיד מרעי ביקש לדבר אבל הוא לא כאן. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

גילוי נאות. אין לי קשר לחברת בזק. יותר מזה, אני כבר סובלת שנים מזה שאנשים מסננים אותי כי אני מופיעה כענבר בזק והמון אנשים פשוט לא עונים לטלפון. אני סובלת משם המשפחה הזה. אולי אני צריכה לחזור לשם המשפחה מלפני החתונה.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

כמו שהיה עם חבר הכנסת כרמל שאמה שהיום הוא ראש עיריית רמת גן. הוא כל הזמן התעצבן כי חושבים שהוא דרוזי ולכן הוא הוסיף את השם הכהן למרות שלהיות דרוזי, זה מכובד מאוד.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

אפרופו דרוזי. אני רוצה לברך. המשרד עובד מצוין. אני בעצמי גרה בצפון ואני רואה ומרגישה את השינוי. יש לי שאלה לגבי השקף שמדבר על פריסה לפי מגזרים, שקף מספר 6. יש כאן פער. לא הייתי כאן כשהצגת, ואני מתנצלת על כך - זה לא קשור אליכם אלא קשור לשרת התחבורה – כי לקח לי היום 4 שעות להגיע מהבית שלי, מיובלים, לכאן ולכן איחרתי. יצאתי מהבית בשעה 5:40 לפנות בוקר. אני רוצה להבין למה מלכתחילה חובת הפריסה ביישובים הערביים היא 65 אחוזים ולמה יש פער כזה. 

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

זאת לא חובת הפריסה. זאת הפריסה. אלה הנתונים של היום. חובת הפריסה היא גבוהה יותר. את יכולה לראות אותה בשקף שמעל זה. בגדול המטרה היא להגיע ל-100 אחוזים. 

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא שמלכתחילה הצהרנו על יעדים.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

לא. קל יותר לחברות לפרוס דבר ראשון במקומות שיש בהם כדאיות כלכלית ולכן הן שועטות לשם אבל הקצב הוא כל כך גבוה שאנחנו כבר מגיעים לאותם אזורים שלכאורה יש בהם פחות כדאיות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לחדד ולהגיד שדיברנו על הפריפריה אבל גם בתוך הפריפריה היישובים הערביים שהם הפריפריה של הפריפריה, גם אין תחבורה ציבורית. דווקא שם פוטנציאל התעסוקה, בעיקר בקרב נשים ערביות שהן גם מוגבלות ביכולת שלהן לצאת מהיישוב – אפרופו הדרוזיות שלא נוהגות – זה מה שיוציא אותן ממעגל האבטלה, היכולת לסיבים אופטיים והיכולת לעבוד מהבית.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

אגב, אצלכם במועצה, גם היישובים במשגב וגם היישובים הערביים, הם חלק מאותה תוכנית גדולה של המועצה וכל היישובים נפרסים. מועצה משגב פרוסה מקצה אל קצה. כולם בתים פרטיים, כל היישובים הם יישובים כפריים, ערבים ויהודים נפרסים כולם עם סיבים אופטיים. זה מאוד מעניין כמודל לבוא ולראות את זה. יש בעיות אחרות של משילות ונושאים אחרים שאנחנו עוסקים בהם, אבל בהחלט דוגמה טובה לפריסת הסיבים.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

נכון. תודה.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תודה רבה לחברת הכנסת ענבר בזק. חבר הכנת בוסו, אתה רוצה להתייחס?

 << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

את רוצה להוסיף משהו?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

מילה אחת. אני אומר גם לחברת הכנסת בזק שהתהליך הוא כזה שהמוטיבציה הבסיסית היא מוטיבציה כלכלית. בזק בחרה את האזורים שלה ומן הסתם האזורים היותר קלים ויותר כלכליים נפרסים ראשונים. המשימה שלנו היא להבטיח את הפריפריה במדינת ישראל עד אחרון הבתים. אמר כאן חבר הכנסת מרגי שלא נגיע ל-100 אחוזים – נגיע ל-100 אחוזים באופן שיטתי. אנחנו מאוד מאוד גאים בקצב ובתוצאה. הקצב מקדים את זמנו הרבה יותר ממה ששיערנו בנפשנו. להגיע לנקודה הזאת עם ידיעה שיש לנו 93 אחוזים חובות פריסה, שחלק גדול מהפריפריה הוא בשנה ושלושת החודשים הקרובים, זאת אומרת, לוחות זמנים מהירים מאלה שלב בזק, וגם בזק מקדימה על פניו את הבנצ' מרקינג של הפריסה שלה בצורה דרמטית – מבחינתנו זאת התוצאה הרצויה וזאת המחויבות שלנו, בדיוק בגלל מה שאמרת. זו הרכבת המהירה ביותר לתל אביב ובדיוק באזורים עליהם דיברת.

דבר שני שאני רוצה לומר זה תודה לצוות המקצועי במשרד התקשורת. הצוות המקצועי במשרד התקשורת הגה רעיון, עבד עליו עבודה מקצועית יסודית ומוציא אותו לפועל לפי התכנון שזה החלק הקשה. אני רוצה לומר תודה לדוקטור עופר רז דרור סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת שמוביל את המאמץ ואת המאמץ המרכזי שלנו. אנחנו נחושים להשלים אותו. אנחנו חושבים שהוא קרדינלי לכלכלת ישראל, בפרט הנושא של חיבור בין פריפריה למרכז. אנחנו מעריכים שתוך שנתיים נהיה בין 10 המדינות הראשונות בקצב הגלישה באינטרנט הנייח. השר הגדיר לנו יעד, לעשות את אותו תרגיל בתשתית הסלולרית. זאת עבודה שאנחנו עושים עכשיו וכנראה שגם עליה ניפגש בקרוב. אנחנו בדיוק בכיוון התנועה הנכון, להיות בתוך השנתיים הקרובות בצמצום פערים דרמטי בין מרכז לפריפריה ולהיות בין 10 המדינות הראשונות בעולם בקצב הגלישה באינטרנט הנייח.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

לפני שנעבור להסבר על התקנות, יש לי עוד שאלה גם למנכ"לית וגם לשר. תמיד מי שמרוצה משתמש בשירות. מי שלא מרוצה, הוא בדרך כלל פונה. השאלה אם יש לכם מדד כדי לראות את אותם אנשים שהם לא מרוצים ולפי זה גם להגיע למסקנה שבאזור איקס יש לנו מה לעשות ובאזור ואי השגנו דברים. השאלה היא מה המדד לאי ההצלחה שלכם בתוכנית הזאת. תמיד אנשים שלא מרוצים עושים הכי הרבה רעש ובצדק כי צריך לעזור להם. אלה שמשתמשים, כבר שכחת אותם.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כדי לנצח אתה צריך להסתער קדימה. אנחנו בשלב ההסתערות. במדינת ישראל במשך עשור לא היו סיבים אופטיים, או כמעט לא היה בה חיבור, ואנחנו עכשיו בהסתערות קדימה קודם כל על תשתיות. שאלת המרוצה או לא מרוצה, יש לנו. בסוף אתה פורס כמות כזאת של בתי אב, אתה מגיע ל-1.3, ל-1.4 מיליון, אלה מספרים שלא יכול להיות שלא יהיה מישהו שהוא לא מרוצה ובטח אלה שעדיין לא חיברו אותם. כמו שאמרתי, זה לא מתחבר ב-100 אחוזים בבת אחת בו זמנית. יש כאלה שהם פחות מרוצים מהתהליך אבל בגדול מדינת ישראל צועדת עם המהפכה הזאת למקום אחר לגמרי מהמקום בו היא הייתה ולכן אנחנו עסוקים עכשיו בעיקר שזה יקרה כמה שיותר מהר בכמה שיותר מקומות.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

כרגע בתשתיות.

 << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> 

כן. כרגע בתשתיות. ברגע שיש תשתיות לכל מקום, יש עוד נדבכים רבים. קח את דוגמת הפקקים שקודם ציינה חברת הכנסת בזק. הפקקים האלה יכולים להצטמצם אם אתה מעביר את כל המשק ליום עבודה, ליומיים עבודה בשבוע מהבית. תחשוב, זה חוסך חמישית מהפקקים, שתי חמישיות מהפקקים. לכן יש לזה הרבה השלכות אבל קודם כל בואו נדאג שהתשתיות יהיו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות לפני שאתה עובר לתקנות ואני הולך ולומר תודה רבה לאנשי משרד התקשורת וגם לכם חברי הוועדה על הדיון הזה. זה דיון חשוב וחשוב שהציבור יכיר וחשוב שהכנסת תפקח על הקצב. גם לומר תודה לאנשי האוצר שבהתחלה הייתה התנגשות גדולה, בתחילת הדרך. מאז אסף וסרצוג עזב אבל אני אגיד לו מכאן תודה על התהליך. התווכחנו קשות על 15 האחוזים שהשר קובע כדי שיהיו באזורי הגבולות כי אני פחדתי שזה יהיה רק במרכז ובאזורי גבולות של מדינת ישראל זה לא יהיה והם פחדו שאני לוקח לחברי מרכז המפלגה שלי – המזל שלי הוא שמעולם לא היו לי חברי מרכז שהייתי מחויב להם, ניסיתי להסביר את זה אבל זה לא עבד - והייתה התנגשות גדולה. בסוף הגענו להסכמות או לפשרה והפשרה הייתה שהשר קובע באזורים של 5 קילומטרים מהגבול ואני מאוד שמח לומר שהאזורים האלה כבר נפרסים כמעט כולם. זאת בסוף ההגנה על המדינה, שם אנחנו נמדדים – קו המחרשה, קו הסיב, כל הערכים הציונים שגדלנו עליהם.

קו הסיב הוא קו הגבול, זה המוטו במשרד התקשורת. אנחנו דואגים שיהיה סיב בכל מקום. זה משמעותי, זה מייצר בסוף מקומות עבודה ומייצר תחושה אצל האנשים שגרים מחוץ לאזור המרכז שהם לא פחות חשובים אלא יותר חשובים מכל מקום אחר. אם מדינת ישראל תדע לייצר תשתיות ברמה מאוד גבוהה באזורי הפריפריה ובאזורי הגבולות, עם איכות חיים גבוהה, תשתיות חינוך ובריאות, תשתיות תקשורת שהן היום הכבישים והחשמל של כמה עשרות שנים בעבר – אנחנו נדע להוציא אנשים מהמרכז לפריפריה. זה היה החזון של בן גוריון ואנחנו מממשים את זה דרך תשתיות תקשורת.

תודה רבה לכם על הדיון. תודה לך אדוני היושב ראש.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תודה רבה לאדוני השר. יבוא יום ואני מאחל שיבוא היום והורדת הפקקים תירשם גם על שר התקשורת שלחם על הסיבים האופטיים ובכך הוריד גם פקקים מהכבישים. נמצא גם את הקורלציה הזאת. תודה רבה לאדוני השר וגם למנכ"לית המשרד. המנכ"לית נשארת או עוזבת?

 << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> 

היועצת המשפטית שלנו כאן.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תודה רבה אדוני השר ותודה רבה למנכ"לית המשרד. תודה.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

יש הצבעות?

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

את מוזמנת להישאר, בלי קשר להצבעות.

 << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי דיון אחר.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

אם צריך, אנחנו נודיע. אני לא חושב שיש כאן כרגע התנגדות. אנחנו נשמע את היועצת המשפטית של המשרד.

הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (תיקון), התשפ"ב-2022

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

תציגי את עצמך.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

הלשכה המשפטית, משרד התקשורת. אני אתן הסבר קצר בנוגע לתקנות ולתיקון. בחוק התקשורת, בתקנות שנקבעו מכוחו וברישיונות שמעניק המשרד, נקבעו הוראות שונות בנוגע לחובה לפרוס רשת תקשורת ולספק באמצעותה שירותים לכל דורש. לצד החובה הזאת נקבעה בחוק סמכות לשר התקשורת לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה, הוראות בנוגע להחרגה מהחובה הזאת של הפריסה של בזק.

בהתאם, בשנת 2011 הקים השר את תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת). התקנות האלה מסדירות את המינוי של ועדה מייעצת שמתפקידה לתת המלצה לשר התקשורת בבקשות שהגישו חברות התקשורת להגבלה או לדחייה של חובת הפריסה. שר התקשורת הוא זה שמקבל החלטה בבקשות. בתקנות נקבעו הוראות בנוגע למינוי הוועדה. בוועדה יושבים בין היתר גם שלושה נציגי ציבור, הוראות לגבי סדרי העבודה של הוועדה, מתן ההמלצה ומתן ההחלטה. בנוסף נקבעו הוראות בנוגע לשיקולים שהוועדה צריכה לשקול כשהיא בוחנת את הבקשות.

התקנות היום חלות על בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים. זאת אומרת, על החברות בזק שמוגדרות בתקנות החברה ועל הוט, סלקום, שותפות מוגבלת. על החברות האלה חלה לעניין פריסת רשת הנחושת ורשת הכבלים חובת האוניברסליות. זאת אומרת, הן מחויבות לפרוס רשת תקשורת בכל הארץ ולספק באמצעותה שירות לכלל הציבור בכל הארץ. כמו שהסבירו בדיון הקודם, לעניין מתווה הסיבים, פריסת סיבים שזאת הרשת המתקדמת, נקבע מתווה אחר שאומר שבזק תבחר את האזורים בהם היא מבקשת לפרוס את הרשת המתקדמת ויתר האזורים ייפרסו באמצעות המתווה שנקבע לעניין קופת התמרוץ באמצעות המכרזים.

התיקון שאנחנו מדברים עליו היום נועד להחיל את הוראות התקנות גם לעניין פריסה של רשת מתקדמת. אנחנו מתקנים את הסעיפים השונים לאורך התקנות שמצריכים עדכון על מנת שניתן יהיה להגיש בקשה על ידי כל הגורמים שפרוסים או עשויים לפרוס רשת מתקדמת, מתקנים את ההוראות לעניין סמכות הוועדה לבחון את הבקשות וסמכות השר להחליט בבקשות שמוגשות.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

כמה בקשות הוגשו עד כה?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

עדיין לא הוגשו. רק אחרי שנתקן את התקנות יוגשו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל מאז הוקמה הוועדה? הוועדה כבר קיימת כ-10 שנים.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון. הבקשות שהוגשו התייחסו לרשת הנחושת ולרשת הכבלים. ביחס לחברת הוט הוגשו בקשות שנוגעות ל-219 או 236 ישובים, בשלב ראשון, כאשר הוקמה הוועדה בשנת 2012 עד 2014. ביחס לבזק הוגשו גם כמה עשרות בקשות שנדונו בסבב הקודם של ההמלצות וההחלטה של השר לפי התקנות.

אם אתם רוצים שאני אסביר קצת מה היה ביחס לבקשות שכבר נדונו – ב-2014 ניתנה החלטה של שר התקשורת בבקשות שהוגשו אליו עד אז. ההחלטה ב-2014 הייתה לפרוס במרבית האזורים כאשר ההחרגה הייתה במקרים חריגים. נקבע מתווה שקבע שבשלב ראשון הוט, שעיקר היישובים הלא פרוסים היו לא פרוסים על ידה, בשלב ראשון ייפרסו 61 ישובים בתוך תקופה של שנתיים. לגבי יתר היישובים, הוועדה תבחן את ההתפתחויות מכיוון שאנחנו מדברים על רשת תקשורת שהיא רשת דינמית שיש בה התפתחויות טכנולוגיות וגם התפתחויות הסדרתיות, נאמר שייקחו בחשבון את השינויים האלה לצורך בחינת המשך הפריסה.

בשנת 2016, בהמשך לבחינה שהמשרד קיים, הגיעו למסקנה שיש מקום לעשות חשיבה מחודשת על חובת הפריסה ביישובים הלא פרוסים. נעשתה בדיקה מקצועית גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט ההנדסי לעניין חלופות, אם יש הצדקה בעולם שהתקדמנו אליו במהלך השנים לחייב בפריסה קווית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סליחה שאני קוטע אותך. האם בקשה כזאת, בעצם בקשה להקלה או לפטור, אתם לא צריכים להמליץ, הוועדה המייעצת לא צריכה להמליץ על חלופה להקלה מהחובה?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

ב-2016 אמרנו שאנחנו עושים דחייה ביישום ההחלטה של 2014 לצורך הבחינה המקצועית. הבחינה המקצועית שנעשתה במשרד בחנה את החלופות האחרות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני שואל מהותית, גם כשאני מתייחס להוראות התקנות שקיימות היום. הוועדה אמורה לשקול בין היתר אם יש חלופה זמינה. צריך להבין שמדובר על הקלות מחובות שונות של חברות התקשורת, חובת האוניברסליות ועכשיו ועדת הכלכלה מתבקשת לאשר מתן אפשרות להקלות נוספות מחובת פריסה של הסיבים, של הרשת המתקדמת. צריך קודם כל להבין את המסגרת.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

כלומר, שלא ייווצר מצב שיש ישובים שלא יקבלו שום דבר. זאת מהות השאלה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

ברגע שמשרד התקשורת נותן פטור מחובה, יכול להיות מצב שאותם תושבים של אותו ישוב ספציפי יאמרו: פטרתם את החברות ונתתם הקלה, אבל מצד שני אנחנו לא קיבלנו את השירות. זו השאלה של היועץ המשפטי.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

בוודאי הדברים נכונים על אחת כמה וכמה לעניין פריסת הרשת המתקדמת. כשאנחנו מדברים על רשת מתקדמת, אם אנחנו מדברים על חברת בזק, זאת חברה שבחרה את האזורים בהם היא רוצה לפרוס ואלה שיקול שאנחנו מכניסים אותו בשיקולים שצריך לקחת בחשבון כאשר הוועדה בוחנת את הבקשות שיונחו בפניה.

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

ישוב-ישוב? האם יש רשימה של ישובים בהם נתתם פטור ומצד שני כעבור זמן מסוים אנחנו רואים שלא מתבצעת שם עבודה שאנחנו כנציגי ציבור רוצים לקדם אותה. אז מה עושה משרד התקשורת בעניין הזה והאם התקנות האלה מגדירות את הסמכות שלכם לפעול נגד אותן חברות שלא סיפקו שירות באותם ישובים ספציפיים? 

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

אני רק אשלים את הסקירה שהתחלתי בה. בשנת 2019 התקבלה החלטה עדכנית של שר התקשורת לגבי הבקשות שהונחו בפניו והוחלט על פריסה במתכונת לא של פטור מלא אלא פריסה במתכונת של ניטרליות טכנולוגית. זאת אומרת, החברה תוכל לבחור באיזה מתכונת לספק את השירותים. זה יכול להיות באמצעות פריסה קווית, זה יכול להיות באמצעות רשת הסלולר אבל היא צריכה לספק שירותים בכל היישובים. היא צריכה גם איזשהו סטנדרט של איכות שירות במסגרת ההחלטה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

את מתייחסת לחברות שקיבלו הקלות לפי התקנות.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

לפי התקנות. נכון. לרשת המתקדמת עדיין לא הגענו

 << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 

ברור. עוד לא היה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

 כן. ביחס לרשת של הנחושת והכבלים, התקבלה החלטה שאומרת לפרוס בניטרליות טכנולוגית. המשרד נמצא במעקב לגבי יישום ההחלטה הזאת. אנחנו עם יד על הדופק. יש לנו אגף פיקוח שמקיים בחינה על הנושא הזה.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

סליחה שהפרענו לך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

איפה עומד היישום של ההחלטה מ-2019?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

כרגע אספקת השירותים היא כמובן תלויה בביקוש, בפניות לקבל את השירותים. המשרד נמצא בהליכי בדיקה ופיקוח לגבי היישום של ההחלטה הזאת. זאת אומרת, זאת החלטה שאנחנו מלווים אותה. המשרד מקיים הליכי בדיקה בנוגע ליישום ההחלטה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שאלה נוספת שאני רוצה להעלות בהזדמנות זאת. לפי התקנות יש חובת דיווח על שר התקשורת, על משרד התקשורת, לוועדת הכלכלה פירוט ההחלטות שניתנו.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון. העברנו דיווחים לוועדה במועדים הרלוונטיים לגבי השנים בהן ניתנו החלטות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בשנה שעברה לא ניתנו החלטות?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

לא ניתנו החלטות חדשות. יש בקשות חדשות שנמצאות בפני הוועדה היום ואני מניחה שבשנה הבאה נעדכן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הקראה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

אני רק אשלים במשפט בסקירה לעניין התיקון שאנחנו רוצים לעשות היום שהוא בעצם להחיל את התקנות לעניין פריסה של רשת מתקדמת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה בכל זאת לשאול שאלה מקדימה. את הזכרת את זה בדברים שאמרת. המודל של פריסת הרשת המתקדמת קובע איזשהו חריג לחובת האוניברסליות. כלומר, למעשה בזק בחרה את האזורים בהם היא תפרוס ובאזורים שהיא לא פורסת יש מודל אחר. למה בכל זאת נדרשות כאן הקלות?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

אנחנו כמובן לא יודעים עדיין כי לא הוגשו בקשות ואנחנו לא יודעים מה נמצא על השולחן או מה יהיה בעתיד על השולחן אבל יכול להיות שיהיו מקרים נקודתיים פרטניים בקצה שלמרות שהחברה אמרה שהיא יכולה לפרוס ועשתה את הבדיקות שלה ויכולה לפרוס, יהיו נקודות מסוימות פרטניות שיהיה שם איזשהו קושי ותהיה צריכה להיות פנייה לוועדה. כמובן, כמו שאמרתי קודם לוקחים בחשבון שאנחנו נמצאים כאן במתווה אחר ובמסגרת השיקולים של הוועדה המייעצת הכנסנו שיקול לקחת בחשבון את המתווה החדש השונה שאנחנו נמצאים בו וכמובן הדברים יילקחו בחשבון כאשר הוועדה תבחן את הבקשות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. הקראה בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לפני ההקראה אני אמר שהיו לנו כמה הערות לנוסח. עורכת הדין טל פוקס תעיר תוך כדי ההקראה. את מקריאה את הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

כן. העדכונים לנוסח תואמו איתנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו צריכים לסיים את הדיון הזה עד שעה 11:25. תהיו זריזים ואפקטיביים.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (תיקון), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(א) ו-(ב) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1

בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע"א-2011 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

(1) במקום ההגדרה "בעל רישיון" יבוא:

""בעל רישיון" – החברה, בעל רישיון מפ"א ובעל רישיון ברשת מתקדמת".

(2) אחרי ההגדרה " על רישיון" יבוא:

""בעל רישיון ברשת מתקדמת" – מי שנקבעה ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות בהתאם לסעיף 14 לחוק".

(3) בהגדרה "בקשה" -

(1) בפסקה (1), במקום "בתקנה 2(א)(1)" יבוא "בתקנה 2(א)(1) או (1א)".

(2) בפסקה (2), במקום "בתקנה "2(א)(2)" יבוא "בתקנה 2(א)(2) או (3)".

(3) בסופה יבוא:

"(3)	לעניין בעל רישיון ברשת מתקדמת - כמשמעותה בתקנה 2(א)(4)".

(4) אחרי ההגדרה "רישיון מפ"א" יבוא:

""רשת מתקדמת" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני עוצר אותך כאן.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

כמה תיקונים שלנו. התיקון הראשון הוא בהגדרה "בעל רישיון". ההגדרה מפנה לאזור שירות בהתאם לסעיף 14ד לחוק. אנחנו מבקשים לחדד את ההפניה ל-14ד(ו) לחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ההגדרה בעל רישיון ורשת מתקדמת.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

נכון. אנחנו מדברים על אזור שירות בהתאם לסעיף 14ד(ו) לחוק. בהפניה הוספנו את סעיף קטן (ו).

הערה שנייה נוגעת להגדרת בקשה. מדובר בתיקון נוסח בו אנחנו מצמצמים את ההגדרה ובמקום לפרט את הבקשות השונות, אנחנו מפנים לבקשות שמפורטות בתקנה 2(א)(1) עד (4), פסקאות (1) עד (4), גם כדי לקצר את ההגדרה וגם אחר כך זה יאפשר לנו להפנות להגדרה של בקשה כדי להימנע מחזרתיות של הרשימה כולה ואתם תראו את זה גם בתקנות בהמשך.

 << אורח >> פאדי יונס: << אורח >> 

לגבי חובת הפריסה, האם היא חלה רק על רישיון אחוד כללי או גם עלינו, בעלי רישיון מיוחד?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

אנחנו מדברים על האפשרות לחרוג מהחובה שנקבעה לעניין פריסת רשת מתקדמת. החובה הזאת מתייחסת למי שזכה במכרז התמרוץ.

2. תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) –

(1) ברישה, במקום הקטע החל במילים "בהביא בחשבון" עד סופה יבוא "לבחון כל אחת מהבקשות המפורטות להלן".

(2) בפסקה (1), לפני "שהגיש בעל רישיון מפ"א" יבוא "בקשה".

(3) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)	בקשה שהגיש בעל רישיון מפ"א, להגביל את חובתו לפי סעיף 14ב(ד)(2) ו-(ה) לחוק או הוראות רישיון המפ"א שהוענק לו המחייבות אותו לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיון המפ"א לפי הסעיף האמור ולספק את שירותיו לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, כולן או חלקן, או לדחיית מועד קיומן, ולהמליץ לשר בדבר אישור או אי-אישור הגבלת חובת הפריסה ומתן השירות או דחייה כאמור, לרבות התנאים לאישור הבקשה להגבלה או דחייה, והכול בהתייחס לאזור נושא הבקשה".

(2) בפסקה (2), לפני המילים "שהגישה החברה" יבוא "בקשה".

(3) בסופה יבוא:

"(3)	בקשה שהגישה החברה, להגביל חובתה לפי סעיפים 14ב(ב) ו-(ה) ו-14ה(ב) ו-(ג) לחוק או הוראות הרישיון הכללי שהוענק לה המחייבות אותה לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיונה הכללי לפי הסעיפים האמורים ולספק את שירותיה לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, כולן או חלקן, או לדחיית מועד קיומן, ולהמליץ לשר בדבר אישור או אי-אישור הגבלת חובת הפריסה ומתן השירות או דחייה כאמור, לרבות התנאים לאישור הבקשה להגבלה או דחייה, והכול בהתייחס לאזור נושא הבקשה.

(4)	בקשה שהגיש בעל רישיון ברשת מתקדמת, להגביל חובתו לפי סעיף 14ד לחוק או הוראות הרישיון שהוענק לו המחייבות אותו לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיונו לפי הסעיף האמור ולספק שירות לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, כולן או חלקן, או לדחיית מועד קיומן ולהמליץ לשר בדבר אישור א ואי-אישור הגבלת חובת הפריסה ומתן השירות או דחייה כאמור, לרבות התנאים לאישור הבקשה להגבלה או דחייה, והכול בהתייחס לאזור נושא הבקשה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תסבירי בקצרה מה סוג הבקשות שניתן יהיה להגיש עכשיו לוועדה. מה הם המקרים בהם היא תוכל לדון ולתת הקלות או פטורים.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

הבקשות מתייחסות להגבלת החובה. בהמשך לזכייה או להודעה של חברת בזק, נקבעה חובה ברישיונות של הגורמים השונים שפורסים רשת מתקדמת - אם זה בהמשך למכרז, הזכייה במכרז או חברת בזק – חובות לעניין פריסת רשת באזורים ספציפיים שקבועים ברישיון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כלומר, יכול להיות שבזק בחרה באזורים מסוימים אבל לגבי אזור מסוים היא תבקש מכם הקלות.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון. כאן לעניין הזה, כמו שהסברתי קודם, אנחנו ניקח בחשבון את זה שהחברה ביקשה לפרוס, מן הסתם בחנה את האזור ואנחנו מניחים שהבקשות יהיו מאוד מצומצמות ונקודתיות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מניח שגם הנטל שצריך יהיה להרים כדי לקבל פטור יהיה כבד יותר.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

בוודאי. זה משהו שיילקח בחשבון בבחינת הבקשות להגבלה או לדחייה של החובה שלהם לפרוס באותו אזור. 

 << אורח >> פאדי יונס: << אורח >> 

האם זה חל רק על חברת בזק? במקרה האחרון של מכרז התמרוץ, יש חברות שזכו ביישובים מסוימים - לטעמי טעו, הם לא היו צריכים להגיש לאותו ישוב - ואני שואל האם במקרה שהתחרטו, האם זה חל רק על בזק או גם על חברות שזכו במכרז התמרוץ?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

החובה שנקבעת בתקנות היא לעניין הגשת בקשות של מי שזכה במכרז התמרוץ ונקבעה לו חובה ברישיון. מקרים אחרים פרטניים בעקבות המכרז, ייבחנו. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

יש כמה דיוקים שאנחנו מבקשים לעשות בהפניות לסעיפים בחוק בפסקאות המוצעות. התיקון הראשון אותו אנחנו מבקשים לעשות בפסקה (1א). כאן אנחנו מבקשים להחליף את המשפט ובמקום לומר "לפי סעיף 14ב(ד)(2) ו–(ה) לחוק או הוראות רישיון המפ"א שהוענק לו המחייבות אותו", לכתוב "בקשה שהגיש בעל רישיון מפ"א להגביל את חובתו מכוח רישיון המפ"א שנקבעה לפי הוראות סעיף 14ב(ד)(2) או סעיף 14ב(ה) לחוק".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסיבה היא כדי להבהיר ולהפנות להוראות שמכוחן נקבעת החובה. יש כאן חובה ויש בקשה להקלות או פטורים מהחובה.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

במהות זה לא משנה. זה רק מחדד את המקור בו נקבעה החובה.

בפסקה (3) המוצעת. במקום "בקשה שהגישה החברה להגביל חובתה לפי סעיפים 14ב(ב) ו-(ה) ו-14ה(ב) ו-(ג) לחוק או הוראות הרישיון הכללי שהוענק לה המחייבות אותה לפרוס", אנחנו מבקשים שיבוא "בקשה שהגישה החברה להגביל את חובתה מכוח הרישיון הכללי שנקבעה לפי הוראות סעיף 14ב(ב) ו-14ב(ה) או 14ה(ג) לחוק". 

ההערה האחרונה היא לפסקה (4) המוצעת. כאן אנחנו רק מחדדים את ההפניה. במקום "להגביל את חובתו לפי סעיף 14ד לחוק", אנחנו מבקשים שייכתב "14ד(ו) לחוק" כי בסעיף קטן זה נקבעת באופן נקודתי החובה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

3. תיקון תקנה 3

בתקנה 3(ב) לתקנות העיקריות אחרי "(להלן – הגורם הדורש") יבוא "ככל שישנו" ואחרי "בעל הרישיון ישלח עותק מהבקשה לגורם הדורש" יבוא "ככל שישנו".	

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסבר בבקשה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

התקנה הזאת מדברת על הליך העבודה בעת הגשת הבקשה. זה אומר שיישלח עותק מהבקשה לגורם הדורש. הגורם הדורש הוא מי שפנה, לקוח שפנה לחברה וביקש לקבל את השירותים. חובת הפריסה האוניברסלית, וזה רלוונטי גם לרשת המתקדמת, חלה בלי קשר אם יש דורש, מישהו שביקש לקבל את השירות או לא. זאת רק הבהרה בנוסח. זה משהו שהיה רלוונטי גם בנוסח הקודם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הקיים היום.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

כן. הקיים היום. זה רק כדי לחדד, כדי שהדברים יהיו ברורים. אין כאן תלות בזה שיהיה גורם שביקש לקבל את השירות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גורם שפנה לחברה, לבעל הרישיון.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

פנה וביקש לקבל את השירות. כן. משלוח הבקשה יהיה אם באמת יש מישהו שפנה לבקש את השירות. 

4. תיקון תקנה 4

בתקנה 4 לתקנות העיקריות:

(1) האמור בה יסומן "(א)" ובה -

(1) ברישה, הקטע החל במילים "בהביאה בחשבון" עד המילים "לכל דורש" – יימחק.

(2) אחרי פסקה (6) יבוא:
	
"(7)	לעניין בקשה בנגוע לרשת המתקדמת – תשקול גם הקצאה מכספי קופת התמרוץ לפי סעיף 14ד לחוק בנוגע לאזור שלגביו הוגשה הבקשה או היותו של האזור שלגביו הוגשה הבקשה כלול בבחירתה של החברה לפי סעיף 14ב או 14ה לחוק".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב)	בבחינת הבקשה תביא הוועדה המייעצת בחשבון את החובות המפורטות להלן, לפי העניין:

(1) חובתו של בעל רישיון מפ"א לפי תקנה 18(ג)(3) לתקנות המפ"א או הוראות רישיון המפ"א שהוענק לו.

(2) חובתו של בעל רישיון מפ"א לפי סעיף 14ב(ד)(2) ו-(ה) לחוק או הוראות רישיון המפ"א שהוענק לו, לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיון המפ"א לפי הסעיף האמור ולספק את שירותיו לכל דורש באותו אור על גבי הרשת המתקדמת.

(3) חובתה של החברה לפי תקנות 26 ו-27 לתקנות התפעול או הוראות הרישיון הכללי שהוענק לה, לספק את שירותיה לכל דורש.

(4) חובתה של החברה לפי סעיפים 14ב(ב) ו-(ה) ו-14ה(ב) ו-(ג) לחוק או להוראות הרישיון הכללי שהוענק לה, לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיון הכללי שהוענק לה לפי הסעיפים האמורים ולספק את שירותיה לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת.

(5) חובתו של בעל רישיון ברשת מתקדמת לפי סעיף 14ד לחוק או הוראות הרישיון שהוענק לו לפרוס רשת מתקדמת באזור השירות הקבוע ברישיון שהוענק לו לפי הסעיף האמור ולספק שירותיו לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסבר.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

הסעיף הזה מתייחס לשיקולים שהוועדה המייעצת צריכה לשקול כשהיא דנה בבקשות. הסעיפים האלה – אני אסביר במילה – קבועים בלשון רחבה, סעיפים רחבים והוועדה, כשהיא באה לבחון אותם, יוצקת להם תוכן ונותנת איזה שהם אמות מידה וקריטריונים לצורך בחינת הבקשות הפרטניות שמגיעות אליה. כאן אנחנו אומרים שמצד אחד תישקל החובה שלו, אם זאת חובת האוניברסליות ביחס לרשת הנחושת ורשת הכבלים, והחובה החדשה לפי ההסדר של פריסת הרשת המתקדמת, ומפורטים כאן שיקולים נוספים. אנחנו מוסיפים כאן גם את החובות, מפנים לחובות לעניין פריסת רשת מתקדמת, זה (ב)(1) של התיקונים כאן. בנוסף אנחנו מבקשים להוסיף כאן שיקול ייחודי שהוא רלוונטי לעניין בקשות שנוגעות לפריסת רשת מתקדמת, ומה שהזכרתי קודם העובדה שמדובר בזוכה שפורס בהמשך לזכייה שלו ולקבלת כספים מקופת התמרוץ והעובדה שבזק, זה אזור שהחברה בחרה לפרוס בו. זה שיקול פרטני שיישקל לעניין הרשת המתקדמת.

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

יש לנו מספר תיקונים מוצעים. לגבי התיקון המוצע לתקנת משנה 4(א) והתוספת של 4(ב) המוצעת. הצענו להחזיר את השיקול שצריכה הוועדה לשקול לעניין החובה - בגלל המרכזיות שלו - למקומו המקורי ברישה של התקנה. לכן זה לא יופיע יותר בפסקה (ב) המוצעת. תיקון טכני נוסחי, לא נדרש הפירוט של כל הבקשות שכן הוא מופיע בהגדרה של בקשה. לכן כל תקנת משנה (ב) המוצעת מתייתרת כאשר השיקול המהותי שצריכה לשקול הוועדה לעניין החובה חזר לרישה. כאן ביקשנו להבהיר את הנוסח לעניין השיקול שהוועדה צריכה לשקול ולשנות את הנוסח הקיים כך שהוועדה תביא בחשבון את החובה שמוטלת עליה לתכלית החובה. כדי להבהיר מה השיקול שצריך להיות בפניה כשהיא בוחנת את הבקשות וממליצה לשר לגביהן.

הדבר השני הוא שבפסקה (7) המוצעת, בשיקולים שבת שבע פירטה לגבי הרשת המתקדמת, עשינו הבהרה של הנוסח לגבי השיקולים שהיא צריכה לשקול. לא שינינו כאן במהות. הנוסח המוצע שלנו אומר שלעניין בקשה בנוגע לרשת מתקדמת, בין השיקולים – אני כאן מוסיפה - "יהיו השיקולים היותו של האזור לגביו הוגשה הבקשה לאזור תמרוץ, לגביו זכה המבקש במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ והאזור נקבע ברישיונו לפי הוראות סעיף 14ד(ו) לחוק". זה שינוי נוסחי בלבד עם דיוק של ההפניה. אין כאן שינוי מהותי. כל החלק שמתייחס לבקשה של החברה נותר כפי שהיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

5. תיקון תקנה 5
 
בתקנה 5 לתקנות העיקריות, במקום פסקה (1) יבוא:

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יכול להיות שבעקבות התיקון הזה לא יהיה צורך בחזרה של כל רשימת הבקשות. אולי אפשר לחסוך לוועדה את כל ההקראה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

זה באמת תיקון נוסחי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בתקנה 5, בעקבות התיקון הזה, זה יהיה אישור או דחייה של הבקשה והבקשה מוגדרת. יש עוד תיקון בתקנה הזאת?

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

יש התאמת נוסח בפסקה (2), בעקבות התיקון בפסקה (1). במקום "קיומן של ההוראות כאמור בפסקה (1)" יבוא "קיומה של החובה לגביה הוגשה הבקשה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסדר.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

6. תיקון תקנה 6

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1)	לאשר בקשה מהבקשות המפורטות להלן, בהתייחס לבקשה נשוא ההחלטה:

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גם כאן זאת אותה הערה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון. זה מתכתב עם ההגדרה של הבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא יהיה צורך בכל הרשימה.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון. יש צורך להקריא?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אין צורך להקריא את כל רשימת הבקשות. תראי אם יש תיקונים נוספים או שטל תשלים. 

 << דובר >> טל פוקס: << דובר >> 

במקום פסקה (1) בה יש את כל הפירוט, אנחנו מציעים לכתוב "לאשר את הבקשה". אנחנו מתייחסים לבקשה שכבר מוגדרת בסעיף ההגדרות ולכן אין צורך לפרט.

בפסקה (2) ו-(3) יש התאמות נוסח לאור השינוי הנוסחי של פסקה (1). במקום "קיומן של הוראות כאמור בפסקה (1)" יבוא "קיומה של החובה לגביה הוגשה הבקשה".

פסקה (3), המילה "על הגבלה" – תימחק. זה תיקון נוסח שאינו קשור.

במקום "או לדחיית המועד" יבוא "או את דחיית המועד".

בפסקה (4) המוצעת, "החליט השר לדחות את הבקשה, רשאי הוא לקבוע את המועדים האלה לפי העניין" וכאן היה פירוט של כל המועדים שלמעשה חזר על רשימת הבקשות. הורדנו את הפירוט גם כאן וקבענו ש"במקום לדחות את הבקשה. החליט השר לדחות את הבקשה, רשאי הוא לקבוע את המועד בו על בעל הרישיון לקיים את החובה לגביה הוגשה בקשתו". מייתרים את כל החזרתיות של הרשימה ולמעשה קובעים את אותו הדבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ברמה המהותית, אם תוכלי להסביר בקצרה מה הם התיקונים לתקנות 5 ו-6. 

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

התקנות האלה קובעות את הסמכות של הוועדה ואת הסמכות של השר לקבל החלטה לעניין הבקשות. ההחלטה של השר יכולה להיות אישור או דחייה של הבקשה או אישור בתנאים. התיקון כאן נועד להוסיף התייחסות גם למקרים של פריסת רשת מתקדמת. זאת התוספת היחידה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תקנה 5 עוסקת בהמלצות הוועדה המייעצת.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תקנה 6 עוסקת בהחלטה של השר.

 << אורח >> בת שבע נחמיה מיכאלי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מבקש, אם הוועדה תוכל להסמיך אותנו לבדוק שוב את הנוסח ולעשות תיקונים טכניים בלבד ככל שיהיה צורך כי עשינו כאן כמה שינויים מבניים.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 

מתוך ניסיון רב שנים אני חושב שאפשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש לך מזל שמקלב כאן. הוועדה מסמיכה את היועץ המשפטי של הוועדה לבצע את התיקונים הדרושים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אפשר להצביע על התקנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו מצביעים על כלל התקנות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. על כל התקנות. מצביעים על אישור תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת) (תיקון), התשפ"ב-2022 כפי שהוקראו עם כל השינויים שהוקראו לאורך הדיון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אין מתנגדים, אין נמנעים, התקנות אושרו פה אחד. תודה לכם במשרד התקשורת, במשרד המשפטים, ליועץ המשפטי של הוועדה ולעורכת הדין טל פוקס שליוותה את החקיקה הזאת. תודה למקלב שמאמין בכם. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:19. << סיום >>