פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
ועדת הכלכלה
15/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בסיון התש"ף (09 ביוני 2020), שעה 12:30


סדר היום:
 << נושא >> תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020), התש"ף-2020 << נושא >>   
בקשת ח"כ מתן כהנא לדיון מחדש ודיון מחדש בכל סעיפי התקנות


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
שרן מרים השכל
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
מתן כהנא
יבגני סובה
חוה אתי עטייה
אנטאנס שחאדה

חברי הכנסת:
רם בן ברק
מכלוף מיקי זוהר


מוזמנים: 
	אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת ורד
	–
	עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	שמואל לויט
	–
	מנכ"ל, המועצה לענף הלול

	מתן בן שאול
	–
	יועץ משפטי, המועצה לענף הלול

	גל זגרון
	–
	מנהלת אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה

	מרדכי אלקבץ
	–
	מזכ"ל, ארגון מגדלי עופות

	שמעון ביטון
	–
	מגדל, ארגון מגדלי עופות



משתתפים (באמצעים מקוונים):
דני סיידה – חכ"ל, נציג חקלאים
שמעון גואטה – ראש המועצה האזורית מעלה יוסף
אבשלום וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
אברהם גלינה – נציג יישובים סמוכי גדר

ייעוץ משפטי: 
מירב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
לאה ורון

רישום פרלמנטרי:
לאה קיקיון
<< נושא >> תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020), התש"ף-2020 << נושא >>
בקשת ח"כ מתן כהנא לדיון מחדש ודיון מחדש בכל סעיפי התקנות


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. הנושא על סדר היום: תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020), התש"ף-2020. משרד החקלאות, בבקשה. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בוקר טוב. אני אסף לוי, סמנכ"ל גורמי הייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אנחנו מבקשים לאישור הוועדה תקנות בדבר מכסות ביצים כדי לשמר את התכנון בענף. אנחנו נמצאות בעת הזו לאור הקרבה למועד פקיעת שלושה חודשים לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת שהאריך את התקנות של 2018 שלוש פעמים, ואנחנו מבקשים להביא את התקנות לאישור. 

התקנות, אדוני היושב-ראש, אני יודע שהיה דיון על עיקר הבעיה האם יש תוספת או אין תוספת רוחבית למגדלים, וניגע בזה כשנגיע למקום. גם לבקשת היושב-ראש אני אסביר בדיוק במקומות שהתקנות האלה שונות מתקנות 2018. מה השינוי, ולמה הוא נדרש. אני אפתח ואגיד שרוב השינויים מ-2018 למעט כמה מספרים שנגיע להסכמה לבקשת המגדלים ובהתאם להערות שקיבלנו מהמועצה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

- - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

התקנות עברו, כנדרש, אישור של משרד המשפטים, הערות הציבור והתייעצות עם המועצה בהתאם לחוק, ועל כן אנחנו מבקשים להביא את התקנות לדיון בוועדה. אשמח לשאלות מקדימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תן לנו בתחילת הדרך את השינויים והמשמעות שלהם, אל מול 2018. 

 << דובר_המשך >> אסף לוי: << דובר_המשך >>   

אז ברשותך אתן אותם באופן כללי בכמה משפטים, אבל אשמח אם זה יקרה לקראת ההקראה כי רוב השינויים בהשוואה ל-2018 זה מילה פה ומילה שם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מכובדי היקר, אתה לא מצפה פה שאנשים יגלו ערנות ויבינו בתחום שאתה מבין ועוסק בו שהם תוך כדי הקראה יבחינו שזה שונה מ-2018. לכן אני מבקש בתחילת הדיון שתגיד לי מה השינויים ומה המשמעות של השינויים. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אז גם במהלך הקריאה אני אגיד את השינויים ואני אסב את תשומת לב חברי הכנסת לשינויים בהשוואה ל-2018. השינוי העיקרי בהשוואה ל-2018 – ב-2018 היתה תוספת רוחבית של 1%, ולבקשת שר החקלאות, אני יודע שהוא פנה אליך באופן אישי וגם לחברי הכנסת, השר מבקש זמן כדי ללמוד האם ואיך לחלק את התוספת. אנחנו נמצאים בתחילת תקופתה של הנהגה חדשה שמבקשת ללמוד את הנושא גם במשרד החקלאות וגם במשרד האוצר, כדי לראות איך לקדם את השדרוג של הענף, כמובן בהסכמה עם המגדלים. לכן השר מבקש זמן שגם המנכ"ל שאמור להיכנס בתחילת החודש ילמד את הנושא, ונעשה עשה עבודה משותפת יחד עם המגדלים, לתוספת. 

אז השינוי העיקרי ב-2018 היתה תוספת של 1%. ל-2020 המועצה המליצה תוספת של 5%. ב-2019, תקנות שלא אושרו – היתה תוספת של 35 שלא נכנסו לתוקף מאחר והשר לא חתם על התקנות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הן לא היו. לא צריך להזכיר אותן. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אמרתי. לא היו. 

עוד כמה שינויים זה במקום הגידול. הכנסנו עוד כמה שינויים מספריים =. סעיף 1 נכנס כשהוא היה ב 2017-2016, בתקנות 2018 הסעיף הזה נמחק, במקום הגידול. ב-2018 הבנו שהוא נמחק בטעות וחשבנו שיש אופציה אחרת שנותנת לו מענה, ולכן ב-2019 וב-2020 אנחנו מבקשים להכניס את הסעיף הזה חזרה. יש הערות של המועצה ונציגי המגדלים על המספרים שכתובים שם, בסעיף. 

סעיף נוסף זה מספר המטילות בלול גדול. מוצע 55 וב-2018 היה 50. וזה פחות או יותר, למעט מילה פה או מילה שם שמחדדת, ואני אגע בכל מילה. אני אגיד איפה השוני מ-2018. יש לי נוסח משולב. יתקנו אותי חבריי המגדלים אם שכחתי משהו בהבדלים לעומת 2018. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בבקשה, תתחיל לקרוא את התקנות. צורת הדיון תהיה כזו – הוא מקריא סעיפים, ונחזור לסבב התייחסויות.

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020), התש"ף-2020
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 31 ו-53 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה –

	
	
	"אפרוחות" – אפרוחים משעת בקיעתם מהביצה עד גיל שבעה ימים;

	
	
	"אתר חדש" – אתר שיוקם בשנת התכנון או שהוקם בשנת התכנון הקודמת, אשר יועתק אליו לול הבסיס ומתקיימים לגבי הלול שהוקם בו התנאים הקבועים בתקנה 8(ב)(4)(א) ו-(ב);

	
	
	"בעל מכסה" – מי שנקבעה לו מכסה לשנת התכנון לפי תקנות אלה;

	
	
	"גיל אחד" – עופות שבקעו בפרק זמן שלא יותר מ-10 ימים;

	
	
	"המועד הקובע" – ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019);

	
	
	"המועצה" – המועצה לענף הלול שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק;

	
	
	"כללי 2018" – תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018), התשע"ח-2018;

	
	
	"כללי 2016" – תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016), התשע"ו-2015;

	
	
	"להקה" – מטילות בגיל אחד שמחזיק מגדל;

	
	
	"לול הבסיס" – לול המצוי במשקו של בעל מכסה במען הרשום שלו או במשק של בעל מכסה אחר בתחום אותו יישוב;

	
	
	"לול חדש" – לול שהוקם במהלך שנת התכנון או במהלך שנת התכנון הקודמת ומתקיימים לגביו התנאים הקבועים בתקנה 8(ב)(4)(א) ו-(ב), ובלבד שהשטח שיעמוד לרשות כל תרנגולת מטילה בתא לא יפחת משבע מאות וחמישים סמ"ר; לעניין הגדרה זו, "לול שהוקם" – לרבות לול קיים שהותאם לדרישות הקבועות בהגדרה זו;

	
	
	"מטילות" – תרנגולות שגילן עולה על חמישה חודשים;

	
	
	"מכסת הבסיס" – מכסה אישית שנקבעה למגדל לראשונה לפי כללים או תקנות שהותקנו מכוח סעיפים 31 ו-53 לחוק, כולל תוספות קבועות שהוקצו להם מכוח הכללים והתקנות כאמור.





פה אני מבקש להביא לתשומת לב הוועדה שב-2018 היתה תוספת, למעט תוספת שניתנה לסעיף תקנה 6(א) לתקנות אלה לכללי 2018, ובהתאם להערות המועצה ולבקשתה, הסעיף הזה נמחק. שינוי ראשון בהשוואה ל-2018. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

למה? למה נמחק? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

לבקשת המועצה. הם יכולים לדבר בשם עצמם. לפי ההסבר שניתן לי זו תוספת שניתנה על מעבר ללול גדול או על ויתור שטח. ההגדרה של לול בסיס נכנס במקום אחד בתקנות שאומר שאדם שמכסת הבסיס שלו נמוכה מ-500 אלף, יקבל השלמה. אז המועצה ביקשה שהתוספות האלה יהיו בתוך המכסה ולא יימחקו, בזמן הבדיקה אם מגיעה לו השלמה ל-500 או לא. אנחנו לא התנגדנו, זו היתה תוספת שמטיבה עם המגדלים. אם זו היתה בקשתם, המשרד לא התנגד. 

אני ממשיך בקריאה: 

	
	"עופות להטלה" – מטילות, פרגיות ואפרוחות;

	
	"פרגית" – תרנגולת בגיל שמונה ימים עד חמישה חודשים; 

	
	"שנת התכנון" – שנת 2020;

	
	"שנת התכנון הקודמת" – שנת 2019.



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש הערות לסעיף ההגדרות? 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

הערה טכנית – יש כמה הגדרות שכן היו בסעיף ההגדרות בתקנות לשנת 2018 ובנוסח שהוצע לשנת 2019. חלקן נמחקו משום שירדו מספר תקנות, וחלקן עברו לנוסח התקנות משום שיש בהם רק שימוש בפעם אחת באותה תקנה. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

נכון, תודה רבה. היו הגדרות של אזורי עדיפות לאומית ונושאים שקשורים למכסות חדשות, ולכן, מאחר ואין תוספת מכסה ולא הקצאה למכסות חדשות, הסעיפים של עדיפות לאומית, יישוב חדש – לא היו נדרשות ולכן זה נמחק. כמה סעיפים שהופיעו רק בתוך ההגדרה, בהתאם להערות נוסח עברו לתוך הסעיף ולא בשלב ההגדרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

יש הערה לסעיף ההגדרות? 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

יש לי שאלה – הערה. בתקנות האלה יש עוד מקום שיש בו הגדרות וזה בסעיף (ג) בנושא הלול ללא כלובים. זה גם נושא שיעמוד וקשור גם למכסות.   

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

זה בדיוק מה שאמרתי, גברתי. מכיוון שנעשה שימוש בתקנות האלה רק בתקנה 6 בהגדרה הזו של לול ללא כלובים הם העדיפו להעביר את ההגדרה לתקנה הספציפית שבה יש אמירה של ההגדרה הזו. זה רק עניין טכני. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

זה לא סותר את מה שכתוב כאן על לול חדש? 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

זה לא סותר. זה רק עניין טכני. ככל שהוועדה תחשוב שצריך להעביר את זה בחזרה לסעיף 1 – זה אפשרי. שוב, כאמור, זה רק עניין טכני של ניסוח. באופן עקרונית רוב ההגדרות – דרך המלך היא שהן יופיעו בתקנה 1, שהיא תקנת ההגדרות. יחד עם זה אין שום מניעה שיהיו הגדרות שהן רלבנטיות רק לאותה תקנה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

אדוני, אני מציעה שאנחנו נשקול בכל זאת להעביר את סעיף ההגדרות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שמרי את ההערה הזו לסוף. נקבל החלטה. 

 << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>   

בסדר. אני גם יכולה לנמק. אני חושבת שזה די ברור, אבל זה נושא – אנחנו עוברים בדרך לרפורמה שלמה של לולים ללא כלובים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הלוואי והאוצר ישמע אותך סוף סוף. 

 << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>   

אתה צודק. אני חושבת שחלק מהאמירה שלנו זה להטמיע את זה, כולל בהגדרות. 


 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

רק חשוב לציין, שוב – להזכיר, שהתקנות האלה הן רלבנטיות רק לשנת 2020. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני ממשיך: 

	מכסה ארצית
	1. 
	גודל משק הלול לייצור ביצי מאכל לשיווק בהיקף ארצי בשנת התכנון, יהיה גידול מטילות לייצור 2,330 מיליון ביצי מאכל לשיווק (להלן – המכסה הארצית).



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מפנים את תשומת ליבי – כדי שלא נתברבר עם זה – נקרא סעיף, נתייחס ונצביע עליו. שלא נתחיל לייצר בלגן מההתחלה. 

אני חוזר לסעיף ההגדרות וחוזר להערה של חברת הכנסת תמר זנדברג. אם זה לא משמעותי – ואני מבין ממך שבסוף בסוף זו אמירה כי התקנות הן רלבנטיות רק לשנה הזו, שכבר עבר חצי ממנה, ולך חשוב הקטע של האמירה, מבחינתי אין בעיה. האם למשרד יש בעיה עם זה שזה חוזר לסעיף ההגדרות? אין בעיה. אנחנו נחזיר את זה לסעיף ההגדרות. אז אנחנו מצביעים על הסעיף הזה בלבד, כולל השינוי. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אז אני אקריא עוד פעם את ההגדרה של לול ללא כלובים ונכניס אותו לסעיף ההגדרות. 

במקום הרלבנטי תיכנס הגדרה נוספת: 

	
	"לול בלא כלובים" – לול שהמטילות בו מוחזקות במבנה בלא כלובים;



 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני בכל זאת חוזר בי. אנחנו נרכז את ההצבעה בסוף. אלה תקנות מורכבות. כרגע סיימנו את ההקראה של סעיף 1. עוברים ל-2. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

כאשר מחזירים את ההגדרה, בעצם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כן, סיכמנו שמחזירים את ההגדרה של לולים ללא כלובים.   

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני קורא את סעיף 2: 

	מכסה ארצית
	1. 
	גודל משק הלול לייצור ביצי מאכל לשיווק בהיקף ארצי בשנת התכנון, יהיה גידול מטילות לייצור 2,330 מיליון ביצי מאכל לשיווק (להלן – המכסה הארצית).



אין שינוי בהשוואה ל-2018. נכון שב-2018 הסעיף הזה כלל גם תוספת רוחבית של אחוז אחד, אבל מאחר שאנחנו גם נדרשים לתת תוספות לפי הסעיפים הנוספים שממעודדים מעבר ללולים משודרגים – אז אין בעיה עם המכסה, לפי כל החישובים של המשרד. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה ימנע מחסור בשווקים? הכמות הזו תמנע מחסור? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לטובת חברי הכנסת החדשים ולטובת הציבור שצופה בנו, שלא חי בלול ולא מבין, וחשובים לו דברים אחרים: כשאתה אומר 2330 מיליון ביצים, תתייחס כמשרד – זו מכסה סבירה? מעודכנת? תרחיב. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש. ב-2019 המשרד קידם תוספת של 3% שלא נכנסה לתוקף ב-2019, והסתדרנו פחות או יותר. אני שם בצד את משבר הקורונה ואת עודף הביקוש הלא סביר שיצר פה איזה מחסור אמיתי, אבל הוא לא היה בעקבות יכולת הגידול. באופן כללי התרנגולת מייצרת לא באופן רציף לאורך השנה. היא נותנת פחות ביצים בקיץ ויותר ביצים בחורף, ולכן כאשר מתכננים את המכסה הארצית אנחנו מתכננים יחד עם המועצה, בהמלצות המועצה, לא את השיא למעלה ולא את השיא למטה, יוצרים מעט עודפים ומעט חוסרים שאנחנו יודעים לייבא, לפתור את החוסרים הנקודתיים האלה באמצעות יבוא מוסדר על ידי המשווקים המורשים, מדוד בכמויות. לרוב – בהתאם להמלצת המועצה. אנחנו עובדים יד ביד גם בפתיחת היבוא, כי אנחנו לא יכולים לייצר, זה לא נכון גם למגדלים וגם לענף לייצר לפי הפיק של הביקוש, כי אנחנו נייצר לרוב שנות החודשים האחרים את העודף שיוצר נטל גם על המגדלים, גם על המשווקים וגם על הענף. אנחנו מדברים על ענף מתוכנן ולכן התכנון הוא על ממוצע טיפה יותר גבוה, יותר קרוב לפיקים, בתקופות מסוימות יוצר לנו עודפים. 

לגבי ה-2 מיליארד ו-330. מבינים את הצורך בתוספת אבל לבקשת השר – הוא ביקש זמן ללמוד איך לחלק את התוספת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

איך היא חולקה עד היום, לפני שהשר נבחר? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אז ב-2019 היתה הצעה לחלק אותה באופן רוחבי, רק למגדלים שיגדלו לפחות מחזור אחד שלא יהיה - - - שלא יוכלו למכור את המכסה. גם ב-2018 ניתנה באופן רוחבי. עכשיו, בהתאם למדיניות של הממשלה של לנסות ולקדם את הנושא של מעבר ללולים משודרגים, ההנהלה, השלטון הקודם רצה לעודד באמצעות המכסה למעבר ללולים ולא לתת את התוספת ללולים ישנים שלא עומדים ברישוי עסקים. השר רצה ללמוד את הנושא הזה שהמנכ"ל החדש שייכנס בשבוע שבועיים הקרובים לעובי הקורה וילמד את הנושא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שאלה. מהאמירה שלך הבנתי ככה: קודם כל, המשרד ב-2019 הכיר בצורך של גידול ב-3%. ב-2018 הוספתם אחוז אחד. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

נכנס לתוקף, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תשובה קצרה: איך מגיעה ההכרה של המשרד בגידול של אחוז, שניים שלושה – לפי מה? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

לפי המלצות המועצה. המועצה לענף הלול היא גוף סטטוטורי שהוקם - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה יכול לרדת לסוף דעתם? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני יכול לרדת לסוף דעתם אבל אני גם מכבד את רצונו של השר ללמוד את הנושא ולהבין - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא דיברתי על מה שאני הולך לעשות עכשיו. ה-3% הקודמים, איך הגיע? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

בהתאם לתחזית הביקוש של האוכלוסייה, הגידול באוכלוסייה ולפי ניסיון העבר, לפי החוסרים שנוצרו לאורך השנה הקודמת, ההשלמות ביבוא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שלושה פרמטרים. תודה. תודה. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא מומחה גדול לתחום אבל רוצה לברר – כמה מגדלים יש בחלוקה הערבית, או שיש מונופול על תחום גידול הביצים? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אכן כן, יש מגדלים באוכלוסייה הערבית וגם ב-2019 ו-2018 ניתנו מכסות חדשות בהעדפה לאוכלוסיית המיעוטים, והכוונה של המשרד שכאשר יהיו תוספות מכסה, יהיו מכסות חדשות גם בתעדוף שמיודות רק לבני אוכלוסיית המיעוטים. בטיוטה של 2019, היתה הצעה ב-2018, היחידים שקיבלו - - -

 << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 

אפשר להגיד אחוז? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תן את ההתייחסות בסוף. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

קודם כל – אתן טיפה רקע. אני ואתה יחד הגשנו בכנסת הקודמת את הצעת החוק בעצם, לאפשר מכסות למי שהקים לולי מעוף. הם אמרו – לא משתלם לבנות לולי מעוף, ואמרנו – אם זה לא משתלם, בואו ניתן מכסה לכל מי שירצה לבנות לול מעוף. בתוך זה אנחנו מסתכלים על התקנות מ-2018. ברור לי שזה ימשיך ככה גם הלאה. היה גידול של 5% באוכלוסייה של מדינת ישראל. למיטב הבנתי אנחנו גדרנו את המכסה בפחות מ-3% לעומת הגידול של האוכלוסייה הישראלית. אז קודם כל הבקשה שלי – דווקא במכסה הארצית בואו ניתן אפשרות – לא נגיש עכשיו חוק, אבל ניתן את ההפרש של ה-2% האלו לאנשים שמוכנים לפתוח לולי מעוף, והייתי מבקשת גם תוספת לתת עדיפות למישהו שהוא צמוד גדר, כי כמובן – הם עוברים עכשיו את התקופה הכי קשה, גם בגבול לבנון, גם על גבול העוטף. אז אנחנו נותנים גם עדיפות לרווחת בעלי החיים וגם עדיפות לתושבים, שבעצם מסכנים חיים ושומרים על גבולות המדינה. זו בקשה שלי, אני יודעת שכל פעם אנחנו מביאים את זה - - -

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני מבקש שלא תפריע. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אז הבקשה שלי היא להוסיף בתוך התקנה הזו את המככסה הזאת, על פי הקריטריונים האלה. 

 << אורח >> שמואל לויט: << אורח >> 

אני מנכ"ל המועצה לענף הלול. הכמות של 2 מיליארד ו-330 היא כמות מספקת לצרכי האוכלוסייה, בהנחה והיא כוללת את ה-5% שהמגדלים מבקשים להוסיף בשנה הזו. בשנת 2019 ועדת הכלכלה אישרה את תקנות שהגיש השר עם תוספת של 3%, ומאז גם גדלה האוכלוסייה בעוד 2%. משום מה התקנות של 2019 לא נחתמו על ידי השר מסיבות השמורות עמו, אנחנו לא יודעים אותן. מה שאנחנו צריכים עכשיו זה את התוספת של ה-3% שאז ניתנה, ואת ה-2% של הגידול באוכלוסייה, זה על מנת שלא ייוצר חוסר. אם לא תאושר התוספת הזו בחורף אנחנו הולכים לחוסרים גדולים מאוד של ביצים. הכמות היא כמות נכונה. 

לגבי ההעדפה שהעלתה חברת הכנסת שרן השכל – יש בתקנות מובנה באופן בסיסי –תראו את זה בתוספת, העדפה למי שמגדל בלולי מעוף ומקבל 20% או 25% יותר בפרגיות, על מנת להגיע לאותה מכסה. זאת אומרת, בילט אין בתקנות האלה יש את ההעדפה ללולי מעוף. מעבר לזה, כל העדפה עתידית לכאלה שיבנו בעתיד, בצמודי גדר או בעוטף עזה או בכל מקום, ממילא לא תבוא לידי ביטוי בשנת 2020. 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, כל הסיפור הזה של מכסות זה בעצם התארגנות קרטלית בסגנון סובייטי, שהיה נחשב לעבירה פלילית בהרבה מאוד ענפים אחרים. לא הגיוני לעשות פה העדפה ל-3,000 על חשבון 9 מיליון אזרחי המדינה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

אנחנו חושבים שנכון מראש לבטל את כל הסיפור הזה של מכסות. לא הגיוני שבישראל שנת 2020 עדיין אנחנו פועלים פה בשיטות סובייטיות-סוציאליסטיות. עם זאת, כיום אנחנו מבינים ששר החקלאות הוא לא בעניין, אבל מצד שני הוא גם מעכב להתאים את מה שקורה פה לגידול הטבעי באוכלוסייה, ולכן כן צריך לאשר גידול במכסות. אני כן חושב שצריך לאשר את זה, בהינתן שלולים חדשניים שעומדים בכל התקנות הרלבנטיות – אני חושב שצריך לוודא שיש תיעדוף ליישובי קו העימות שנמצאים שם מתוך ציונות, לחזק אותם, מבלי לפגוע בכל השאר. זה לא אומר שמורידים כרגע מכסות לאחרים, אבל כן צריך לתעדף את האחרים. 

המחשבה – יש פה איזו מחשבה שעוטפת את כל האירוע הזה שאם לא נקבל החלטה היום אז הכל יקרוס. בג"ץ כבר קבע שזה לא נכון. אפשר גם לא לקבל החלטה היום ולחכות עם זה להמשך. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

נמצא את הייעוץ המשפטי. 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

בסדר גמור. אבל צריך לטפל בזה לאט לאט ובשום שכל בלי לעשות פה - - -

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >>   

ההוכחה לכך שיש צורך – ויש לי כבוד רב לשר החקלאות הנכס, ואני מאמין שהוא ישפר את מערכת היחסים שבין החקלאים לבין המשרד, יחד עם זאת – אני חושב שהוא לא צריך כאן תקופת לימוד. די שהוא יעיין בתקנות 19, תקנות שהוגשו על ידי המשרד הקודם, על ידי השר הקודם והמנכ"ל הקודם, ששם בא לידי ביטוי הצורך בהגדלת המכסות והגדלת המכסה באופן רוחבי לכל המגדלים של 3%. מאז, כמו שמולי ציין, האוכלוסייה גדלה. יתרה מכך, אנחנו היום אחרי אירוע קורונה שהגדיל משמעותית את צריכת הביצים במדינת ישראל. אנחנו צריכים חס וחלילה להיערך לחס וחלילה אירוע נוסף של קורונה. יחד עם זאת, לפנינו חגי תשרי שגם אז נצטרך להסתמך על הייבוא, אם לא נגדיל באופן משמעותי – נצטרך להסתמך על היבוא. לצערי, באירוע האחרון, מתוך חיפזון וחוסר שיקול דעת נפתח יבוא ממדינה שאין בה את מה שדורשים מאתנו – מאוקראינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה, אין שם פיקוח וטרינרי? 

 << דובר_המשך >> מוטי אלקבץ: << דובר_המשך >>   

אין שם פיקוח בנושא של סלמונלה, כשכל הזמן המנכ"ל הקודם תקף אותנו על הנושא של סלמונלה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

רק על סלמונלה אין פיקוח? 

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >>   

באוקראינה אין שיתוף פעולה בין השירותים הוטרינרים שם למדינת ישראל בנושא של פיקוח על סלמונלה, אנחנו דורשים עמידה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

למה אין? מי אחראי על זה?   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

חזקה עלינו שאנחנו מקפידים יותר מהם.   

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >> 

העיד על כך הרופא הראשי לבריאות העוף, ד"ר רם כץ, כשנשאל באחד הכנסים האחרונים איזה ביצה הוא מעדיף, הוא מעדיף ביצה ישראלית על כל ביצה מיובאת. 

לגבי האכלוס, שחבר הכנסת מתן כהנא דיבר, אכלוס בלולים, אני רוצה שתדעו: אכלוס כל לול, במדינת ישראל, כולל הלולים שכונו על ידי המנכ"ל לשעבר, בן אליהו, כ "לולי זבל", כל הלולים האלו ללא אישור של השירותים הווטרינריים, כן בהיבט התברואתי והן בהיבט של רווחת בעלי חיים – מאושרים על ידי השירותים הווטרינריים. 

 << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

ועדיין ראינו צילומים וראינו מה קורה בתוך רפתות. 

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >>   

יש כאן טופס שאם תרצי תוכלי לעיין ולראות מה עושה כל פקח שמגיע ללול במדינת ישראל. הוא חייב לעבור על כל הפרמטרים, לאשר. במידה וזה לא מאושר, הוא לא מאשר אכלוס, כולל כמות העופות באותו לול. זאת אומרת, שהמכסה יכולה להיות גבוהה ממה שאני אאכלס, מכיוון שאין לי מקום. אז זה בהקשר זה. אני חושב שהתוספת היא נדרשת. אין לנו זמן. אנחנו צריכים להתחיל לאכלס איפה שניתן לאכלס כבר היום, כדי שלחגי תשרי לא יהיה חוסר. אנחנו נעמוד בדרישות. יתרה מזאת, התוספת הזו תשמש, בעזרת ה', אנחנו נמצאים כרגע בשלבים מתקדמים של הכשרת אזורי גידול ליציאה – גם ללולי חופש, גם ללולי מעוף וגם ללולי כלובים, כשהנטייה של רבים מהמגדלים – הם מפנימים, ללכת לכיוון של לולי מעוף. אנחנו עושים את כל הפעולות, בשיתוף פעולה גם של המגדלים וגם של משרד החקלאות – להכשרת אזורי הגידול. מכיוון שכך צריך להגדיל את המכסה ולאפשר כמות לפחות גדולה כזו שכלכלית היא תהיה כדאית ליציאה החוצה. 

 << דובר >> דני סיידה: << דובר >>   

אני חקלאי מהגליל, חבר כנסת לשעבר. הערה לחברת הכנסת שרן השכל – העניין של לולי חופש, לולי מעוף הוא כבר צורך של החקלאים. הם יודעים שזה צורך, הם מבינים את הכדאיות הכלכלית של זה וגם מבינים את העניין של רווחת העוף. השכן שלי, בן המושב שלי, מוטי, כבר הביא באסיפה כללית את כל המושב למעבר ללולי חופש. הדבר הזה – נאה דורש, נאה מקיים – זה כבר מתקיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מה החסמים? האוצר משתף פעולה? המשרד משתף פעולה? 

 << דובר_המשך >> דני סיידה: << דובר_המשך >>   

- - יכולים החקלאים צעד בצעד עם הארגון, כמו שצריך ותקבלו את התוצאה המבוקשת. כשהולכים עם החקלאים יחד מקבלים את התוצאה המבוקשת, בלי להילחם ובלי לכפות דברים.  

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >>   

אני נציג המגדלים, ממושב אביבים מגבול הצפון, מקום שאוהבים. אז אני רוצה גם - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הבעיה שגם החיזבאללה אוהב. 

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >>   

אנחנו עם החיזבאללה מסתדרים, לא מסתדרים עם הגזירות שגוזרים עלינו פה. 

אז אני רוצה להוסיף, לעניין רווחת העוף, שמוצג פה על ידי חברת הכנסת שרן השכל – שגם בתקנות הנוכחיות ניתן תעדוף ותגמול למגדל שיעבור מלול ישן ללול חדש – ניתנת לו פעם אחת כמות יותר גדולה לאכלוס הלול, שלא מאפשרים למגדל בסוללות. זאת אומרת, שהכוונה לעודד מגדלים לעבור לצורת גידול - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה - - - חדש ללולי מעוף. גם ללולי מעוף עדיין זה מוגבל. אני מציעה פה לקחת את כל המכסה שלא רוצים כרגע להוסיף, ולתת אותה גם לבנים ממשיכים שהיום אפילו אין להם, שיבנו לול מעוף - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

טוב, יהיה דיון שלם על הרפורמה הזאת. זה לא בתקנות. 
  
 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >>   

אני אומר שוב: הנושא הוא חשוב לכולם. יש מגבלות של שטח - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מה אתה מבקש, שמעון? 

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אני אומר שצו השעה לעניין ה-5% הוא עניין קריטי. הוא אושר על ידי הוועדה ב-2019 כ-3%. האוכלוסייה גדלה, והצורך לייצר ביצים כחול-לבן הוא צו השעה. הוכח ביום פקודה שגם כשניתנה הוראה לייבא ביצים ממדינות העולם, לא היה להביא ביצים. יותר מזה, חטאו וייבאו מאוקראינה, מדינה שלא מנטרת סלמונלה. אני לא יודע אם אנשים אכלו את הביצים האלה ומתו – מסלמונלה, וקראו לזה קורונה. ואני אומר לך – אנחנו, המגדלים בצפון נבדקים שלוש פעמים בשנה לסלמונלה. אנחנו ממנים שתי בדיקות מכיסנו הפרטי על מנת להוכיח שהמוצר שלנו כחול-לבן, שלצערי המנכ"ל הקודם קרה לזה לולי זבל, הוא הרבה יותר בריא מיבוא פרוע ולא אחראי ממדינות שמוכרות ביצים עם סלמונלה. 

אני אסיים בכך שהלול שלי אוכלס לפני חודשיים, נחתם פה על ידי השירותים הווטרינרים. מגיע פקח שהוא לא של המועצה לענף הלול, של השירותים הווטרינרים, שהוא סופר את כל כלובי הסוללה על מנת לייצר אכלוס נכון, כדי שלא תהיה צפיפות בלול. זאת אומרת שהיה ותאושר בעזרת ה' התוספת, היא תאוכלס רק על ידי מי שמאכלס, ורק מי שיכולת הקיבולת שלו תאפשר את האכלוס הזה. זאת אומרת, זה לא כולם. 

 << דובר >> שמעון גואטה: << דובר >> 

אני ראש המועצה האזורית מעלה יוסף. ידידי, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי. קודם כל אני רוצה לברך את השר. אני אומר לכם, סוף סוף יש לנו שר חקלאות שבא מהתיישבות, שהיה ראש מועצה, שמבין את ליבם של החקלאים. הוא רוצה ללמוד, אבל אני אומר לכם – אני אדבר קודם על העלייה של ה-5%. מי שראה את זה, מי שמכיר – עברנו תקופה, ואנחנו עוד לא יצאנו מהקורונה, קודם כל. ראינו בפסח, ויעקב, מי כמוך יודע, שראינו את אחינו האשכנזים שלא אוכלים שום דבר חוץ מביצים, אתה לא יודע כמה היה חוסר של ביצים בפסח, וזה לא צריך לקרות במדינה כזו נאורה שיש חוסר של ביצים בסופר. ברמי לוי אצלנו – ממש מכות הלכו על ביצים. זה צו השעה, אני אומר לכם. עלייה של 5% זה צו השעה, שלא יחסר. ולא יצאנו עדיין מהקורונה. 

דבר שני, אנחנו הולכים כבר לפי הסדר בנושא של הלולים. אנחנו כבר התחלנו עם תוכניות, משטחים. את באה מהצפון – זה בא מ-14 יישובים שלנו של קו העימות במעלה יוסף, 11 יישובים של מרום הגליל, ו-2 יישובים. אני אומר: רוב גידול הביצים נמצא בגליל ובקו העימות. אז אני מבקש שתהיה העלייה הזו. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

פנו אלי חברי מושב דישון. צריך להשלים מכסות לקו הגדר. לחלק אין מכסה ולחלק יש. עושים להם הגרלה על מכסות. אותם חקלאים מבקשים מלכתחילה בתקנות לתת לסמוכי גדר. מדובר על לולים חדשים שהם מחוץ ליישוב, לולים ברמה. הם רוצים מכסת תעסוקה וחוק הגליל מבטיח להם עדיפות. אז יש לתקן את הנושא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

שמענו את בקשתם, נראה בהמשך. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

קודם כל, אני מצטרף במחשבה לדבריה של חברת הכנסת השכל, כי אנחנו צריכים לחשוב על הכיוונים, ואני מבין שיש פה איזושהי התנגדות בעניין הלולי מעוף, לולים ללא כלובים. זה דבר טבעי, דבר שלא צריך לפחד, וצריך לדון בנושא הזה. אני מניח שיהיה דיון פתוח בעניין הזה ואנחנו כן נראה שכן אפשר לתגמל. תמריץ ותגמול זה לא דבר רע, בטח לא בתעשייה גדולה. 

אני רוצה עוד לשאול שאלה – אני שומע בדיון, לא נאמרה פה אפילו מילה אחת על קורונה. אנחנו היינו עדים פה למחסור בביצים, אני מניח שגם המגדלים ומי שעוסק בענף הסיק מסקנות מהסיפור הזה, כי בסך הכל הצרכן הישראלי ששומע אותנו היום וגם רואה את הדיון, שואל את עצמו מה המחיר של הביצים בישראל, כמה אני משלם. נכון שזה בפיקוח ונכון שזה מחיר קבוע, אבל חברים, בואו לא נשלה את עצמנו: המחיר שלנו בביצים יותר גבוה מאשר ב-150 מדינות בעולם, או 160 מדינות. אז גם לזה צריך לתת את הדעת, כדי לראות מה צריך לעשות שאזרחי ישראל ייהנו מזה. אני מבין, אני בעד כחול-לבן, אני בעד בדיקות סלמונלה, ואני חושב שאפשר גם לשתף פעולה עם וטרינרים באוקראינה, אם אנחנו כבר עוסקים בייבוא. אבל את זה לא שמעתי. לא שמעתי מהצרכן, ואנחנו, כנבחרי ציבור צריכים לדאוג לצרכן, עם כל הכבוד לתעשייה. את זה לא שמעתי, אני מניח שאנשים יתייחסו לזה, כי המחיר זה הדבר הכי חשוב – מה עושים בשביל להקטין את המחיר וככה לבוא לקראת הציבור. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בריאות זה יותר חשוב. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

ארבעה דברים. הדבר הראשון, אני לא חושבת שיש מישהו בסביבה שלך שרוצה שאנחנו באמת נהיה במחסור, ולכן צריך לדאוג שלא יהיה מחסור, ובד בבד עם זה צריך לדאוג שהמחיר יהיה מתאים ונורמלי. הדבר החשוב באותה מידה היא האיכות של הביצים. אנחנו לא מתכוונים להביא ביצים או לייצר ביצים בתנאים שהם לא מתאימים גם לבעלי חיים וגם לא לבני האדם, ולא רק סלמונלה וכל מיני דברים אחרים. ולכן צריך גם את הנושא של הלולים לקחת בחשבון, ואם כבר נותנים להגדיל את המכסות, אז לדאוג שהלולים החדשים באמת ילכו לפי התקן החדש. 
דבר נוסף, שמעתי מהיו"ר של מגדלי העופות לגבי מה שנמצא בתוך החברה הערבית – אמרת שיש, אני יודעת שזה אחוז מאוד מאוד נמוך. לכן, אם יש עלייה בייצור ופתיחת אפשרויות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

מעבר לזה הוא אמר שבקריטריונים הם מועדפים. תעדוף. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אז אם יש כבר אפשרות ליישם את התעדוף הזה – אז לתת לחברה הערבית, כי כולנו גם יודעים, לא רק בענף הזה – כל הבעיה הכלכלית וכל ההתנהלות הכלכלית צריכה דחיפה במקום הזה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

אני קודם כל רוצה לחזור צעד אחד אחורה. התחלנו מנציג המשרד שהציג את הדברים והוא אמר שלפי ההערכות שלהם שמבוססות על גורמי מקצוע, לא צריך בכלל הגדלה. לא ברור לי למה מייד התחלנו לדון בהגדלה אם בכלל האמירה הראשונית, וגם בתקנות שהובאו לנו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא שמעת את הדבר השני שלו. 3%, הם הגיעו למסקנה שצריך להגדיל מכסות, ו-2% של גידול טבעי הוא גם מסכים. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

בסדר, כרגע התקנות הובאו על ידי המשרד. כאן בכנסת ידוע תמיד – לי, אישית, הרבה פעמים יש השגות על מה שמובא, אבל בואו קודם כל נזכור שנקודת המוצא שלא צריך הגדלה בכלל, במכסה. אותו משבר קורונה, כל הזמן דובר על זה גם בזמן אמת, שלא היה מחסור אלא היה - - - אתה יודע, כמו שכולם רצים לבנקים להוציא את הכסף, אז לא חשוב כמה כסף תזין, הבנק יקרוס. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לטובת הדיון, הוא אמר שיש פיקים, תקופה שזה גבוה, ותקופה שזה נמוך. 

 << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> 

נכון, אבל פיק כמו קורונה – אי אפשר היה לחזות, ואי אפשר גם להתמודד עם פיק כזה. כמה שלא יהיה – אנשים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לקחו בחשבון שהמקררים מלאים בביצים, באוקראינה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל ההחלטה על התוספת היתה עוד לפני הקורונה, כי חלק מהעניין הוא גידול אוכלוסייה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אבל גידול אוכלוסייה לא תמיד - - - יש שינויים בהרגלים, הנושא של בריאות נכנס מאוד, הנושא של פיקוח. יש כל מיני דברים. ההערכה הראשונית של המשרד, והוא הדגיש במפורש, שאל אותו היושב-ראש על סמך מה הוא נותן את ההערכה שלו, והוא אמר: על סמך ההערכה המקצועית שלנו, בשיתוף גורמי המקצוע, גם מהמשרד וגם מהמועצה.   

היה וכן, אם כן הולכים פה לאיזשהו גידול, אז בהחלט צריך לשים קריטריונים לגידול, והקריטריון המרכזי והראשון, תשמעו – דבר שהדאיג אותי פה, וגם אתה, היושב-ראש התייחסת, אמרת – הרפורמה? נראה, עד שיהיה, עד שמשרד האוצר ייתן - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני אומר – רוצים? שיגמרו עם זה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אני בעד שהמדינה תשלם את זה, תיתן את זה ותתייחס לזה ברצינות. אבל אי אפשר כל פעם לזרוק את זה הצידה, ובינתיים להמשיך, עולם כמנהגו נוהג. גם ככה מדינת ישראל נמצאת הרחק הרחק מאחור. דיברו כאן על זה שהתעדוף קיים גם במכסה הקיימת. רבותיי, רק 4% מהלולים בארץ, מהביצים בארץ, מיוצרות בלולים ללא כלובים. במדינות אירופה אנחנו כבר נמצאים בלמעלה מ-90%, וגם במדינות המפגרות ביותר – 30 ו-40%. בישראל – 4%. כך שהתעדוף הקיים הוא בעצם לא משמעותי, זה אות מתה, זה מהשפה ולחוץ, זה סתם. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

יש בעיות אובייקטיביות.   

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אחד הכלים שלנו להתמודד עם הבעיות האובייקטיביות שאכן קיימות זה להיתלות בתקנות האלה ולהגיד שאנחנו באמת ניתן את המכסה לא באופן רוחבי. גם תראו, בלולי הסוללה אין איפה להכניס יותר. איפה? מאיפה יביאו שם הגדלת מכסה? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא, לא יכניסו. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

או שיגדילו עוד כלובים שגם ככה אנחנו אומרים בעצמנו שאנחנו רוצים יותר ויותר לצאת מהם, שלא לדבר, גם מוסיפים לסבל של התרנגולות, וגם - - -    

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אף אחד לא ייתן אישור להרחיב לולי כלובים. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אז אם יגדילו את המכסה – מאיפה יבואו עוד ביצים במצב הקיים, עם הלולים הקיימים?     
 
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני רוצה לשתף אותך. בתפקידי הקודם כיו"ר ועדת החינוך ניסינו לקדם א הסוגיה הזו. אותו שר חקלאות שהכלי זה שלא לאשר מכסות – לא נקף אצבע, סליחה שאני אומר את זה על ידידי הטוב אורי אריאל. כשאמרתי לו – אתה רוצה רפורמה? אתה רוצה ביצי חופש,? לולי חופש? תרוץ לאוצר, שב על זה, תראה להם שזה בראש סדר העדיפויות שלך. אבל אי אפשר לשבת בחוסר מעש. מצד אחד לתת לאוכלוסייה – תקשיבי טוב-טוב: כשיש ואקום נכנסים לשוק הזה גורמים שליליים. הלוואי שמשרד החקלאות היה עושה את העבודה שמוטלת עליו בקטע של הפיקוח. מה קורה? מכניסים לנו בדלת האחורית. אין ואקום. יהיה מחסור – הם ימצאו אותו. אם ימצאו אותו, לא רק עם סלמונלה, עם עוד הרבה דברים שליליים.

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אבל היושב-ראש, - - - שזו בדיוק ההזדמנות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

היא ברשות דיבור. אני מבקש. 
 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

ולכן אני אומרת – מקובלת עלי האמירה של להגיד – עכשיו לא ניתן מכסה וניתן אותה בהמשך, כשהשר ילמד, ואני בטוחה שהשר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני חושב ששר נקט – והסכמתי לו, הוא אמר שהוא שר חדש ורוצה ללמוד את הנושא. אנחנו כבר ביוני והתקנות מדברות על 2020 בלבד. חלק מהלולים, רובם – מאוכלסים בפרגיות. אולי 15% ישפיע עליהם בהגדלת המכסה הזו. אבל כן הבאתי את השר ואת המשרד בלוח זמנים צפוף שבחודשים האלה נעשה עבודת מטה בשולחן עגול, בדרך כלשהי שיבחר השר, להביא אותו למצב כזה - - - אל"ף, אולי לקבוע מנגנון, גם כשהוא ידבר – איך מגדילים, ולא ברצות זה או בלחץ של זה, ואיך מקדמים באמת את הרפורמה הזאת. אי אפשר ביד אחת לנפנף ברפורמה, וביד השנייה לא לעשות כלום, בגלל צוק העתים. צרי מישהו שידחוף את העגלה הזו, ואנחנו שם. אנחנו כאן, לא נרפה מזה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

אני מסכימה, אני רק מצטרפת ואומרת שגם אמירה שלנו – שוב, זה לא לנתק בין הרפורמה ובין המכסה. המכסה הזו זה הכלי שלנו כדי לעודד ולתת תמריץ משמעותי לאלה שעוברים ללולים ללא כלובים או שבונים לולים חדשים ללא כלובים, כדי לענות על התוספת הנדרשת במכסה. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   
 
אני אתחיל בהתייחסות לדברים של חבר הכנסת כהנא. גם בשוק חופשי וגם בשוק פתוח יש ענפים שצריכים להיות מתוכננים, משק החלב ומשק הביצים, ולדעתי גם הפטם צריכים להיות מתוכננים, וטוב שכך. 

 << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

למה? למה? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זו לא שעת שאלות. אני מבקש לא להפריע. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   

עכשיו צריך להבין עוד דבר: אני חסיד גדול מאוד של המשק המשפחתי, למרות שהמשק המשפחתי לכאורה הוא לא הכי יעיל בעולם, אבל עדיין מדינת ישראל, אם היא רוצה לפזר את האוכלוסייה ואם היא רוצה שאנשים יגורו על גבול הצפון ובעוטף עזה ושיוכלו להתפרנס שם – לכן אני חושב שהמשק המשפחתי הוא דבר חשוב, ואני מאוד תומך בו, למרות שהוא פחות יעיל. 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

רק הוא לא יכול להחזיק מעמד כלכלית, רם. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   

אני מאוד לא אוהב את ההתניה הזו שמנסים לעשות בין לתת תוספת מכסה, שזו תוספת פרנסה לאנשים, ומתנים את זה במשהו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מעבר לפרנסה זה גם צורך של האוכלוסייה. 


 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >> 

ומתנים את זה במשהו אחר. לכן בשורה התחתונה אני מאוד תומך בלתת את התוספת של ה-5% ולגבי העניין הזה של לולי מעוף, לולי חופש שגם זה אני חושב שזה מהלך חשוב שצריך לעשות אותו – אני חושב שהמדינה צריכה לקחת את הרפורמה הזו ברצינות ולהקים איזשהו פורום של מנהל מקרקעי ישראל ושל ועדות התכנון, וללכת ולמצוא את השטחים שמחוץ ליישובים, ואני אומר – אפילו לבנות את הלולים בעצמם. שהמדינה תבנה את הלולים, במקום לתת מענקים ולחכות שהמושבניק יבנה את הלול – שהמדינה תבנה את הלול, המושבניק ישלם את חלקו במהלך כמה שנים בהלוואה - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

וכמה תעלה ביצה? היום כבר אתה משלם פי 2 על ביצה מאשר באירופה. 

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר_המשך >> 

היא לא תעלה יותר. ויש לי חדשות - - - 
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הדובדבנים לא מפוקחים ולא מתוכננים – ותראי את המחירים שלהם. האבוקדו לא מתוכנן ולא מפוקח – תראי את המחיר שלו. המדינה פשעה בקטע הזה. פשעה. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   

אין מדינה שלא מסבסדת את החקלאות שלה, השאלה איך היא עושה את זה. היא עושה את זה בסבסוד טכני - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

השאלה היא באיזו מידה. 

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר_המשך >> 

באירופה מסבסדים יותר. 
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה לא הדיון. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   

לכן אני ממליץ שנצביע בעד הגדלת המכסה, ואני מציע שהוועדה שברשותך תראה איך אפשר לקדם את הרפורמה הזו, של הלולי מעוף, גם בחשיבה קצת אחרת, ולא להפיל את הכל על אותו חקלאי שצריך עכשיו לרוץ ל-100 ועדות ולמנהל בכדי לקבל את אותו אזור גידול. ואגב, רוב הלולים שנמצאים היום בתוך המשקים, בתוך המושבים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רק קח בחשבון שתקנות צער בעלי חיים שנוגעות בזה חונות בוועדת החינוך, לא אצלנו. אנחנו יכולים לדבר על הענף. 

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר_המשך >>   

אבל לדוגמה, תמריץ נוסף שאפשר לתת: הרי הלולים האלה, הלולים הקטנים של המושבים יושבים בתוך המושבים. אם אנחנו, בתמורה לזה שנוציא אותם החוצה, נהפוך את זה למשבצת צהובה, אנחנו נעודד אותם להוציא את הלולים. 

 << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >>   

אני מצטער, רציתי להישאר חלק גדול מן הדיון אבל לצערי הרב אני לא מצליח לעשות את זה, משום שהמשימות עולות על היכולת שלי. הגעתי לכאן מכמה סיבות. ראשית – יש פה אפשרות לייצר מאזן סביר שפעם אחת יבטיח את החוסן של מדינת ישראל בכל מה שקשור למזון, ומצד שני גם ישמור, כמובן, על בעלי החיים. המטרה שלנו בסוף – לייצר את האיזון, שאנחנו גם שומרים על בעלי החיים, אבל מנגד – לא פוגעים בחוסן של כל מה שקשור לתחום המזון במדינת ישראל. ראינו לאחרונה במשבר הקורונה שלא היו ביצים במדינת ישראל, משום שאנחנו לא יכולנו לייצר - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

פשוט, כל משפחה קנתה מאות ביצים. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)ר: << דובר >> 

אבל עדיין אנחנו למדים שטוב יהיה שלא נישען ולא נסתמך על יבוא מחוץ לארץ. אז לכן המצב האופטימלי יהיה מבחינתו לשדרג במידת האפשר ובמקסימום האפשר את הלולים הקיימים כדי שבעלי החיים שלנו יהיו במצב אופטימלי ונוח, אבל מצד שני אנחנו חייבים להגדיל את כמות המכסות, כי אם לא נגדיל את כמות המכסות אנחנו פשוט נזדקק לייבוא, תאמינו לי, אם אנחנו נזדקק ליבוא – זה לא ישפר את מצבם של בעלי החיים במדינת ישראל. כדי לשפר את מצבם של בעלי החיים בישראל כן צריך להגדיל את המכסות, כי ברגע שנגדיל את המכסות המדינה באופן אוטומטי תהיה מחויבת לוודא שגם מתחוללים השינויים בתוך הלולים, כי אם לא נגדיל את המכסות לא יהיה עניין לשפר את הלולים, כי לא יהיו קיימים לולים. 

לכן, בעניין הזה אני חושב שאנחנו צריכים להצביע היום בעד, צריכים לוודא גם שהתקנות האלה עוברות, ואני מקווה גם ששר החקלאות יגבה את ההחלטות הללו באופן ברור. זו הסיבה שהגענו לכאן. אני קורה לחבריי לליכוד להצטרף לעמדת הקואליציה, וגם לאופוזיציה אני קורא להצטרף להחלטה משום שזה צורך השעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו מיצינו את סעיף, אבל בבקשה. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

מגוון הדעות שנשמעו פה – זו בדיוק הסוגייה שהשר ביקש ללמוד – איך לחלק את התוספות ולמי לחלק את התוספת. מצד אחד, חברת הכנסת שרן השכל אמרה רק למי שמגדל בלולי מעוף ולא בלולי כלובים. כך אמרה גם חברת הכנסת תמר זנדברג. נאמר כאן על ידי המגדלים – לתת באופן רוחבי. 

 << דובר >> מיקי חיימוביץ: << דובר >>   

איפה תכניס, בכלל, את העוד - - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

לכן זה רק מחדד את הצורך בלשבת וללמוד את הנושא, לראות את גודל התוספת ואיך היא מחולקת. 

אני חייב להגיד משהו שיוסיף להבנה של כולנו – התוספת המדוברת לא תיכנס לתוקף באופן מיידי ובאופן מוחלט. היא ניתנת רק בעת אכלוס הלהקה מחדש. אם חיי הלהקה הם בין 17 ל-24 חודש אז אנחנו נראה את התוספת הזו במשך חודשיים. לכן גם בחגי תשרי הבאים עלינו לטובה אנחנו נידרש לייבוא משלים, ולכן יש לנו את כל הזמן שהשר מבקש כדי ללמוד את הנושא. 

 << דובר >> מיקי חיימוביץ: << דובר >>   

תראו, אני רוצה דווקא מאוד לשבח את שר החקלאות על הרצון שלו להשהות את ההחלטה שלו ולקבל החלטה מושכלת יותר. אני חושבת שהבקשה הזו הגיונית, ובעיניי היא מקובלת מאוד. אני חושבת שבכלל להגדיל את המכסות עכשיו זו טעות קשה. אני חושבת שבכלל, להגדיל את המכסות זו טעות, כי אני חושבת שהמצב של המטילות אצלנו פה בארץ הוא מזעזע, והמשמעות של ההחלטה הזו זה להכניס עוד חצי מיליון תרנגולות לכלובים, וזה ממש לא צריך להיות הכיוון שאליו אנחנו הולכים. 

אני קוראת לכם לא לאשר את הגדלת המכסות כרגע ולהיענות לבקשה של שר החקלאות ללמוד את הנושא הזה ולקדם רפורמה אמיתית שתוציא את התרנגולות מהכלובים. אני מזכירה לכם שאנחנו עברנו פה משבר נוראי. אנחנו עדיין עוברים אותו, והפנדמיה של משבר הקורונה היא רק אחת מיני פנדמיות רבות שהמקור שלהם הוא במשק החי, והצפיפות הנוראית הזו מהלולים זה חלק מהמחלות. חשוב יוקר המחייה, חשוב, יבגני סובה, חשוב מאוד. אבל הבריאות של התושבים, של אזרחי מדינת ישראל חשובה לא פחות. 

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ולהביא ביצים מטורקיה – יותר טוב? 

 << דובר >> מיקי חיימוביץ: << דובר >> 

במצב של 40% סלמונלה בכלובי הסוללה זו בעיה שאנחנו חייבים להידרש אליה. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >> 

- - -? 

 << דובר >> מיקי חיימוביץ: << דובר >> 

על 40% סלמונלה? אני מוכנה להביא - - - אפילו, שמשרד הבריאות נותן את הנתונים האלה. 
    
 << אורח >> אבשלום וילן: << אורח >>   

אני חושב שהדיון פה הוא חשוב מאוד, אבל כל הסיסמאות בנוסח רוסיה הסובייטית והאסון המתקרב – אני אני מציע לכולם לקחת פרופורציות. אני מזכיר לכולם שבתקציב 2019, ממשלת ישראל לפני שלוש מערכות הבחירות, אישרה רפורמה בלול בסך של 340 מיליון שקל, ומי שעצר אותה היה מנכ"ל משרד החקלאות. בואו נגיד את האמת ונפסיק סתם לספר סיפורים לעצמנו. אין ספק שצריך רפורמה, ואין ספק שאם באמת הרפורמה שאושרה על ידי הממשלה היתה יוצאת לדרך – בטווח של כמה שנים גם התנאים הסביבתיים ישתפרו ללא הכר, וגם מחיר הביצה יירד. כל הטענות פה, בכל הכבוד הראוי – רוב מכריע של המגדלים יושב על גבול הצפון. זו היא פרנסתם היחידית. אני רוצה לשאול את אלוף משנה במילואים חבר הכנסת מתן כהנא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה לא שואל אותו שאלות. אתה מכיר את הדינמיקה כאן. 

 << דובר_המשך >> אבשלום וילן: << דובר_המשך >>   

משפט סיום: במקום לחשוב איך באמת בגבול הצפון מספקים פרנסה ברוח מה שאנשים הציעו פה – רפורמה שכבר עשר שנים עומדת על הפרק, הממשלה אישרה אותה – חוזרים לסיסמאות הריקות של חבר הכנסת כהנא. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

חידלון מתמשך של משרד החקלאות. מסכים אתך. 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

הוא אמר סיסמאות ריקות, אני חייב להגיב. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אתה לא חייב להגיב. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

משפטון, בבקשה. יש הכרח לאשר את התקנות, בתשובה לחבר הכנסת כהנא. בג"ץ אמנם הציל אותנו ממה שהיה ב-2018 אבל יש הכרח ויש צורך ואנחנו לא רוצים לאתגר את בג"ץ שוב, ו - - -

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

אתה רוצה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

הוא יכה אתכם שוק על ירך אם תאתגרו אותו. על חידלון לא מקבלים פרס. 

אנחנו ממשיכים בהקראה של סעיף 3. 

 << דובר_המשך >> אפרת ורד: << דובר_המשך >>   

	קביעת מכסות אישיות
	1. 
	העקרונות לקביעת מכסות אישיות לייצור ביצי מאכל לשיווק לכל מגדל לשנת התכנון, במסגרת המכסה הארצית, יהיו כאמור בתקנות 4 עד 7.

	מכסה אישית
	1. 
	לכל מגדל תיקבע מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת התכנון, שתהיה שווה למכסה האישית לייצור ביצי מאכל לשיווק שנקבעה לו לשנת התכנון הקודמת.

	מכסות מיוחדות למוסדות להכשרה מקצועית ולבתי ספר חקלאיים
	1. 
	ועדת המכסות, לאחר אישור מנהל האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך או מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין, רשאית לקבוע מכסה חדשה בהיקף של עד 100,000 ביצי מאכל לבית ספר חקלאי או לבית ספר מקצועי שבפיקוח האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמתוכננת לקום בו מגמת לימוד חקלאי הכוללת לול הטלה, אם מספר התלמידים הרשומים ללימוד במגמה זו הוא 20 לפחות, ובלבד שהמכסה הכוללת שתוקצה לפי תקנה זו לא תעלה על 1,000,000 ביצים; מכסה לפי תקנה זו תיקבע לפי בקשת בית הספר החקלאי או בית הספר המקצועי, לפי העניין.

	תוספות קבועות
	1. 
	1. ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שוויתר בשנת התכנון או בשנת התכנון הקודמת על שימוש חקלאי בקרקע שעיבד כדין עד אותו מועד, לטובת האגודה החקלאית שבה נמצא משקו, לצורך הקמת אתר חדש, תוספת מכסה בהיקף של עד 25,000 ביצים לכל דונם קרקע שעובד כדין במועד עקירת הגידול, אם התקיימו כל אלה:



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להסב את תשומת ליבה של הוועדה לשינויים מ-2018: נוספו פה כמה חידודים כדי לסגור פרצה, נגיד, אבל כדי להסדיר בדיוק את הנושא הזה. המשמעות של הסעיף הזה זה לתת פיצוי למגדלים שמגדלים גידול צמחי למקום שבעצם הם אמורים לעבור המשטחים מחוץ ליישובים, מתחמי הגידול. השינויים שהוספנו ב-2018 זה לחדד שהפיצוי יינתן רק למי שעיבד כדין עד אותו מועד, והיה גידול בפועל. אין משמעות לתת פיצוי בפועל אם השטח היה בור. לכן, המילים שנוספו פה הן: "בשנת התכנון או בשנת התכנון הקודמת, ולא היה – ב-2018 עד אותו מועד..." כדי לוודא שהתוספת תינתן רק למי שוויתר על גידול בפועל ונאלץ לעקור גידול מניב. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>   

אני ממשיכה בקריאה: 

	
	
	
	1. הקרקע אינה קרקע בחלקה א'; בפסקה זו, "חלקה א'" – חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתכנית תקפה למגורים, למבני משק של בעל הזכויות בנחלה ולעיבוד חקלאי;

	
	
	
	1. זכות השימוש בקרקע שעליה יוקם האתר החדש תינתן לכל בעלי הנחלות באותו היישוב המגדלים את מכסתם בלול זה;

	
	
	
	1. הבעלות על הלול שיוקם באתר תהיה של כל בעלי המכסה מאותו יישוב המגדלים בלול;

	
	
	
	1. הוכח להנחת דעתה של ועדת המכסות שהמגדל עתיד להעתיק את גידול מכסתו לאתר החדש ביישוב שבו מצוי משקו;



 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אדוני, אני מבקש להסב את תשומת לבה של הוועדה שנוסף פה, בסיפה: "...ביישובו שבו מצוי משקו". זה לא היה ב-2018 וזה הוסף לבקשתה של המועצה, כדי  לחדד שזה רק למי שמגדל במשקו. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>   

אני ממשיכה בקריאה: 

	
	
	
	1. לבקשה לוועדת המכסות יצורף אישור מנהל המחוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שבתחומו מצויה הקרקע, על עיבוד הקרקע כדין במועד עקירת הגידול;

	
	
	בתקנת משנה זו, "אגודה חקלאית" – כמשמעותה בתקנה 2(1) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995.

	
	
	1. תוספת מכסה לפי תקנת משנה (א) תתבטל אם בעל המכסה לא יגדל את כל מכסתו באתר חדש ביישוב שבו מצוי משקו בתוך 24 חודשים מיום עקירת הגידול או אם יפסיק להתקיים תנאי אחר מהתנאים האמורים בתקנת המשנה האמורה.




 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

גם כאן, אדוני היושב-ראש – "ביישוב שבו מצוי משקו" הוכנס לבקשת המועצה, לא היה ב-2018. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>   

אני ממשיכה בקריאה: 

	
	
	1. ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שבשנת התכנון העתיק את הגידול שלו, במלואו, לראשונה, ללול חדש המצוי במשקו או באתר חדש המצוי בישוב שבו מצוי משקו, ושאינו במשקו של בעל מכסה אחר, תוספת מכסה של עד 100,000 ביצים, אם אין בצמידות לאותו הלול מבנה לול נוסף בבעלות של בעל מכסה המייצר באותו הלול ויש בלול מערכות הפעלה הנפרדות מכל לול אחר, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:  

	
	
	
	1. יכולת הייצור בלול היא בהיקף של עד 18,000 מטילות ולא יהיה בתוספת המכסה כדי להגדיל את מספר המטילות בלול החדש מעבר ל-18,000 מטילות ובנוסף לכך, אם הלול הוקם בשנת התכנון הקודמת, לא יוצרה בו מכסה בהיקף של למעלה מ-18,000;


 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, גם כאן – ב-2018 היה 16 ולא 18. זה גדל בעוד 200 אלף כדי לאפשר את הגידול, להכניס את התוספת של ה-100 אלף לכל שני מגדלים. זה גם בא ממשווקים שונים, אני יושב גם עם מגדלים וגם עם משווקים, אז ההבדל זה 18 במקום 16. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>   

אני ממשיכה בקריאה: 

	
	
	
	1. הלול הוא לול בלא כלובים שיכולת הייצור בו היא בהיקף של עד 22,500 ולא יהיה בתוספת המכסה כדי להגדיל את מספר המטילות בלול מעבר ל-22,500 מטילות, ובנוסף לכך, אם הלול הוקם בשנת התכנון הקודמת, לא יוצרה בו מכסה בהיקף של למעלה מ-22,500;




 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

"לול ללא כלובים" – אני לא קורא כי העברנו את זה לסעיף ההגדרות. 

אני ממשיך: 

	
	
	
	1. הלול הוא לול בלא כלובים שיכולת הייצור בו היא בהיקף של עד 22,500 ולא יהיה בתוספת המכסה כדי להגדיל את מספר המטילות בלול מעבר ל-22,500 מטילות, ובנוסף לכך, אם הלול הוקם בשנת התכנון הקודמת, לא יוצרה בו מכסה בהיקף של למעלה מ-22,500;




כאן, אדוני, גם בהשוואה ל-2018 הוכנסו שתי מילים: "בעת העתקת הגידול והאכלוס לראשונה", גם זה בהתאם לבקשת המועצה והערת המגדלים שהיתה מקובלת על המשרד. 

אני ממשיך: 

	
	
	1. ועדת המכסות תקבע לבקשתו של בעל מכסה שמכסת הבסיס שלו קטנה מ-500,000 ביצים, תוספת מכסה שתשלים את מכסת הבסיס שלו ל-500,000 ביצים, אם הוא מייצר את מלוא מכסתו בשנת התכנון בלול חדש ביישוב שבו מצוי משקו, במתחם שאינו במשקו של בעל מכסה אחר, וכל עוד הוא ייצר את מלוא מכסתו באותו הלול.




גם כאן – "לבקשתו של..." – נכנס לבקשת המועצה והיה מקובל על המשרד. 

אני ממשיך: 
	תוספת חד-פעמית

	1. 
	1. ועדת המכסות תקבע לבעל מכסה שהעתיק בשנת התכנון את הגידול שלו מלול הבסיס שאינו עומד בדרישות האמורות בתקנה 8(ב)(4)(ב) לאתר חדש שאוכלס לראשונה בשנת התכנון, בהתאם לבקשתו, תוספת מכסה חד-פעמית בהיקף השווה לכמות הביצים שתטיל הלהקה המצויה בלול הבסיס בתקופה שממועד העתקתו כאמור עד תום שנת התכנון או עד הגעת הלהקה לגיל 26 חודשים, לפי המוקדם מביניהם; בתום התקופה האמורה בתקנת משנה זו לא יגדל בעל המכסה את מכסתו או חלק ממנה בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 8(ב)(4)(א) ו-(ב).

	
	
	1. מכסה לפי תקנת משנה (א) תינתן בכפוף לתנאים האלה:

	
	
	
	1. לבקשה לוועדת המכסות תצורף התחייבות של המגדל, חתומה בפני עורך דין, לפיה המגדל מתחייב כי בתום התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יפסיק את הגידול בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 8(ב)(4)(א) ו-(ב);

	
	
	
	1. הבקשה לוועדת המכסות תכלול את פרטי האתר החדש, שנת הקמתו, ותאריך האכלוס של הלהקה;

	
	
	
	1. לבקשה לוועדת המכסות יצורף אישור מנהל המחוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שבתחומו מצוי האתר החדש, כי מדובר באתר חדש, וכי אכלוסו הראשוני של הלול הוא בשנת התכנון.

	
	
	1. המכסה הכוללת שתוקצה לפי תקנת משנה (א) לא תעלה על 34 מיליון ביצים.

	
	
	1. בעל מכסה שנקבעה לו תוספת חד-פעמית מכוח תקנה 8(א) לכללי 2016 לא יגדל את מכסתו או חלק ממנה בלול הבסיס, אלא אם כן בזמן שחלף ממועד העתקת הגידול ניתן ללול הבסיס אישור כי הוא עומד בדרישות לפי תקנה 8(ב)(4)(א) ו-(ב).



 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

התייחסות ספציפית לסעיפים. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

סעיף 6(ג)(1). יש פה תקנות בעצם ללולים ללא כלובים. אני אישית מבקשת למחוק את סעיף (1) ולהשאיר רק את (2). אנחנו יודעים שהיום יש לנו אחוזים בודדים של לולים ללא כלובים, העצירה הזאת ב-18,000 מטילות - אני חושבת שהיא מיותרת. גם ככה הם בקושי משתמשים בזה, וכמעט ואין גידול. בוא ניתן מוטיבציה לכמה שיותר לולנים לבנות לולי מעוף, שלא תהיה מגבלה. הבקשה היא למחוק את סעיף (1) מהסעיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

את מבינה שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

למה? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כשתהיה רפורמה - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

אבל אם לא יכולים לעמוד בה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

את בעצמך אמרת שזה אחוז קטן. בזה המשק יעמוד? 


 << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> 

הרי אתה עומד בעצמך שאם אין מימון של זה, אף אחד לא יבנה.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הנה, נכנס אלינו רם שפע, יו"ר ועדת החינוך שהחוק הזה חונה אצלו. קח בחשבון שאנחנו נאתגר אותך בקטע של הרפורמה - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

רגע, שנייה. אני אומר ככה: אם מצד אחד אתם אומרים שאף אחד לא מעוניין לבנות לולים ללא כלובים, כי זה לא משתלם כלכלית - -- 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

כולם רוצים, כולם רוצים. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אבל אם אתם אומרים שבלי מימון מהמדינה זה לא משתלם, נכון? 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

  - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

אם אתם אומרים – זה לא משתלם בלי מימון של המדינה, כלומר, אתה יוצא מנקודת הנחה שכמעט אף אחד לא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה לא שלא משתלם. לא מתאפשר. 

 << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> 

רגע. לא מתאפשר, לא משתלם, צריך מימון של האוצר, וכו'. אז אני אומרת: בואו נייצר מוטיבציה.  אתה אומר – בכל מקרה הרי לא יבנו, אז תסיר את המגבלה הזו של ה-18,000, ובואו נראה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני אגיד לך איפה לא הקשבת לנו, ואנחנו מקשיבים לך מתחילת הדרך. אנחנו נענינו – הנה, אני אומר לך, יכולתי להביא את התקנות עם השר, עם המכסה. אני שמתי נפשי בכפי מול כולם ובאתי, נעניתי להביא אותן כדי לא לפגוע בהסדרה, בתכנון, כי באנו לנהל פה מדינה לא עסק כלכלי לפי איזה פורום כלכלי כזה או אחר. אנחנו באנו לנהל פה מדינה וצרכי אוכלוסייה, ונענינו לאתגר גם של השר, שר חדש שביקש – תנו לי חודשיים, נאשר את התקנות as is, כפי שהיו, והוועדה כבר דנה עליהן ולעסה אותן וטחנה אותן. אי אפשר מצד אחד לאחוז בזה שלא נאשר הגדלה היום ומצד שני לבקש ממני – תוריד את הסעיף הזה, ותתקן את הסעיף הזה. לא. או שנענים לאתגר הזה שהשר הציב לפנינו, ואנחנו נענים לו, לוקחים את התקנות כפי שהן, והם מאמינים לו, ותאמינו לי שאני לא ארפה, ובחודשים האלה יהיו דיונים מסיביים כדי להביא מבנה קוד שהוא מוסדר. אני מאמין שהשר אלון שוסטר ייקח את הסוגייה הזו של הרפורמה, ואם צריך להביא כסף מהאוצר – הוא יביא כסף, נעודד ונדחוף את זה. לצערי הרב משרד החקלאות גרר רגליים. הוא היה אפתי. אני אומר את זה מניסיון מולי, מולי כיו"ר ועדת חינוך שדחפתי ודחפתי, הבאתי את התקנות פעמיים שלוש לדיון, ולא הצבענו עליהן בגלל שהוא לא עשה, לא נקף אצבע לקדם את זה. הוא צריך לשים את זה בדרישות שלו. שר לא יכול לבוא לראש ועדה ולהגיד לו – תביא אולי דרכך. לא, הוא צריך לדפוק על השולחן איפה שצריך לדפוק, להביא ולשים את זה. אם הוא יושב במשרד, בתוכנית התקציב השנתית של המשרד הוא צריך לשים את זה בדרישות שלו. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

נכון, אבל הוא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני לא מתווכח אתך. אני רק אומר לך – או שלוקחים את זה as is, או שלא. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

הם גם תיקנו, הם גם תיקנו. אז למה - - -  

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת. אני רוצה לתקוף את הדיון ביניכם מזווית אחרת. אני חושבת שבין סעיף 1 ל-2, אנחנו מדברים על סעיף 6(ג), תקנות (1) ו-(2). בעצם מה שקורה זה ש-(2) הולך בכיוון הזה. הוא מכיר בצורך, וגם מכיר בקשר בין הרפורמה לבין התקנות האלה. הרי אי אפשר ביד אחד לעשות ככה – אלה לא קווים מקבילים, הם צריכים איפשהו להיפגש. הבעיה היא שתקנה (1) לא רק שהיא לא משמעותית, אלא הפוך – זה החור בדלי. זאת אומרת, אתה נותן דלי ואז אתה שם חור בדלי. אתה נותן בעצם ללולי הכלובים להמשיך ולהמשיך כל הזמן . בזה שאנחנו בעצם מאשרים את התקנות כמו שהן אנחנו נותנים תמריץ להמשך המצב שהרפורמה תלויה ועומדת, היא לא מתקדמת, אין לחץ - --

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא בגלל סעיף (1). את לא יכולה לצייר את זה כאילו זה החור בדלי. 

 << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << קריאה >>   

- - - להתנות תוספת במשהו שהוא יעשה בעתיד? על מה אתם מדברים? החקלאים האלה מתפרנסים מזה, ואתם הולכים להגיד להם – אל תתפרנסו כי לא הביאו את ה - - -? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה לא רק פרנסה. הצורך של המשק. המסה הקריטית היא משם. 
  
 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

לא משתלם להם - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>   

חברים, האוצר צריך לסבסד, והאוצר לא מסבסד, ולכן אנחנו במצב כל כך גרוע. אמרתי קודם: אנחנו 4% בלבד. איפה אנחנו, ואיפה המקום שבו אנחנו צריכים להיות? העניין הוא שאנחנו משאירים את החור בדלי שדרכו אנחנו גם מאפשרים את המשך המצב. זה לא בגלל זה, אדוני היושב-ראש, אבל זה לא סותם פרצה שכל הזמן נגדיל ונגדיל במקביל, גם את זה וגם את זה, ולעולם לא נגיע. 

לכן, תקנה (2) היא החשובה. תקנה (1) חותרת תחתיה. לכן, באמת, אני מציע לא שלא נאפשר להתפרנס, להפך. הרי אנחנו אומרים בעצמנו: אי אפשר להוסיף עוד לולים פה, אין איפה לדחוף את התרנגולות בלולים הקיימים, להוסיף לולים חדשים בשיטה הישנה – זה הרי לא יעלה על הדעת. 

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >>   

זה לא שיטה ישנה. 

 << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 

אז בואו נשים, כמו שאומרים, את הכסף שלנו איפה שהפה, ונפעל באופן משמעותי לטובת הקמת לולים חדשים ללא כלובים.   

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

בוועדה אצלך, אדוני היושב-ראש, בוועדת החינוך, היה דיון על רווחת העוף, ורווחת העוף דיברה על 750 ס"מ תא מחיה לעוף. אנחנו לא מדברים, גם בלולים המשודרגים היום שההפך – מה שמתכוונים עכשיו לעשות זה לעצור, להתקדם - - -
    
 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רק שאלה – בסוף, כשנצביע על התקנות, הן כוללות בתוכן תוספת מכסה של 5-4%? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא. בלי. אין בעיה, אם תהיה תמימות דעים להגדיל – ארים טלפון לשר. נפציר בו ונגיד שיש פה תמימות דעים. אנחנו לא שם כרגע. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >> 

אבל אני לא מבין משהו. אוקיי – יש את התקנות האלה, בסדר גמור. אבל בתוך התקנות האלה גם יש את העניין הזה של ההגדלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אין הגדלה בינתיים. דיברנו על הכמות בלי הגדלה. תראה, המוסמך היחיד לתקן תקנות זה השר. אנחנו ננסה לעקוץ אותו – הוא ימשוך אותן. היו דברים מעולם, ואנחנו לא רוצים להיות שם. אני רוצה להשיג את ה win-win, להביא אותו למרכז החדר, פה, להתמודד פעם ראשונה עם הבעיה.     

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כלומר, כשהוא החליט - - - אם נאשר את זה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אנחנו מאשרים את המצב הנוכחי, היום, שזה אומר להמשיך את המשק בתכנון כפי שהיה עד היום, ותוך חודשיים הוא ילמד את הנושא הזה יחד. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ואז הוא צריך לחזור לפה, לאישור - -  -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם נגיע למסקנה שיש תיקונים – נחזור לתקן. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז בעצם כל הוויכוח מיותר היום, כי השר יצטרך - - -
  

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

שתי הבהרות: אחת, במהלך שנת התכנון 2020 השר יכול להביא תיקון עד תום השנה. בכל אופן, לקראת שנת התכנון 2021 התקנות צריכות להגיע לאישור הוועדה, בכל מקרה. אחרת – אין תכנון. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ואם השר לא מחליט על אחוזים נוספים אז השנה הבאה זה עוד יעלה?   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

זה לא יעלה, זה נשאר אותו הדבר. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

הוועדה תוכל לאשר או לאשר בתיקונים או לא לאשר בכלל את נוסח התקנות כפי שיובאו על ידי השר לקראת 21. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש את תקנות 2019 שהציעו 3%, אז אולי לא את ה-5% אבל את ה-3% - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אנחנו בהמשך נשאל. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני ממשיך בקריאה: 

	מקום הגידול
	1. 
	(א)	לא ייצר בעל מכסה את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו, אלא אם כן קיבל היתר מוועדת המכסות.

	
	
	(ב)	ועדת המכסות תיתן לבעל מכסה, לבקשתו, היתר לייצר את מכסתו בלול שאינו מצוי במשקו אם מצאה שהתקיים בו אחד מאלה:

	
	
	
	1. הוא בעל מכסה שייצר כדין עד המועד הקובע את מלוא מכסתו בלול של בעל מכסה אחר, והוא ממשיך לייצרה בשנת התכנון באותו הלול או בלול אחר שעד המועד הקובע יוצרה בו כדין, מכסה של יותר מבעל מכסה אחד;

	
	
	
	1. הוא בעל מכסה שעד המועד הקובע ייצר כדין בלול שבמשקו את מלוא מכסתו ומכסה של בעל מכסה אחר והוא מבקש לייצר בשנת התכנון את מלוא מכסתו בלול אחר שעד המועד הקובע יוצרה בו, כדין, מכסה של יותר מבעל מכסה אחד;

	
	
	
	1. הוא מגדל פטם שנקבעה לו מכסה לפי תקנה 5(א)(1) לכללי 2018, למשך מחזור גידול אחד, ובלבד שהוא ייצר את המכסה בלול המצוי בתחום המועצה האזורית שבה מצוי משקו ושמתקיימות לגביו הוראות פסקה (4)(א) ו-(ב); 

	
	
	
	בפסקה זו –

	
	
	
	"מגדל פטם" – בעל משק ובו לול לייצור פטמים, אשר הלול המצוי במשקו היה מאוכלס בעופות באחת משלוש השנים האחרונות שקדמו לשנת התכנון לפחות;

	
	
	
	"פטמים" – תרנגולים ותרנגולות שגילם אינו עולה על חמישה חודשים המיועדים לגידול לצרכי מאכל;

	
	
	
	1. הוא בעל מכסה שייצר את מכסתו קודם לשנת התכנון והוא מבקש לייצר בשנת התכנון את מלוא מכסתו בלול שמתקיימים לגביו כל התנאים שלהלן:

	
	
	
	
	1. הלול עומד בהוראות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, והתקנות שהותקנו מכוחו;

	
	
	
	
	1. ניתן לגבי הלול רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ובלבד שמתקיימות לגביו ההוראות הקבועות בתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א-1981;

	
	
	
	
	1. מספר המטילות בלול לא עולה על 55,000 מטילות;



אדוני, פה אני מבקש לעצור, כי הסעיף הבא הוא סעיף קצת מורכב, ואני רוצה להבהיר את ההבדלים שהיו ל-2018 עד כה. סעיף (4) ברישה – ב-2018 היה כתוב  "שאינו מגדל חדש", ובהתאם להערות נוסח תוקן: "הוא בעל מכסה שייצר את מכסתו קודם לשנת התכנון..." – זו אותה גברת בשינוי אדרת. המספר, בסעיף (ג)  - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה החזיר את ה - - -  

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

לא, לא. זה - - -. זה לא קשור לפטם.   

בסעיף (ג) – מספר המטילות ב-2018 היה 50, ופה אנחנו מבקשים להעלות ל-55, גם להסדיר את התוספות שניתנו. אם יורשה לי לענות לחברת הכנסת השכל – הסעיף הזה שנוגע לפטם זו תקנה שהותקנה ב-2018 ונתנו מכסות חדשות למגדלי פטם בתוך מרכזי לולי הטלה כדי שיפסיקו לגדל פטם ויעברו לגדל הטלה, ונתנו להם לפחות במחזור גידול אחד כדי שיוכלו להתעדכן לגדל אצל מישהו אחר. אין פה שום דבר חוץ מהפטם, נהפוך הוא. רצינו להסדיר בעיה וטרינרית ונתנו הטבה של מכסה חדשה למי שמגדל פטם בלב לולי הטלה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני ממשיך בקריאה: 

	
	
	
	
	1. הלול מצוי ביישוב שבו נמצא משקו של בעל המכסה או ביישוב אחר; ואולם אם מצוי ביישוב אחר, בתנאי שמתקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	1. מספר בעלי המכסה המייצרים את מכסתם בלול זה מבין בעלי המכסה ביישוב שבו נמצא המשק עומד על 50% לפחות מכלל בעלי המכסה המייצרים את מכסתם בלול זה;

	
	
	
	
	
	1. מספר בעלי המכסה שאינם בעלי הלול המייצרים את מכסתם בלול זה לא עולה על 4, אם מספר בעלי המכסה ביישוב עולה על 15 מגדלים, או על 8 אם מספר בעלי המכסה ביישוב הוא עד 15 מגדלים;

	
	
	
	
	
	1. מספר בעלי המכסה ביישוב שבו נמצא משקו של בעל המכסה נמוך מ-40 והלול שבו תיוצר המכסה מצוי ביישוב אחר בתחום אותה מועצה אזורית שבה נכלל היישוב של בעל המכסה;

	
	
	
	
	
	1. הוא בעל מכסה שנקבעה לו תוספת חד-פעמית מכוח תקנה 8(א) לכללי 2016, והלול שבו תיוצר המכסה מצוי במרחק של עד 50 קילומטרים מהישוב שבו מצוי משקו;

	
	
	
	1. הוא מגדל שנקבעה לו מכסה לראשונה בשנים 2016 עד 2020,  ובלבד שהוא ייצר את מלוא מכסתו בלול חדש ביישוב שבו מצוי משקו, ובכפוף לתנאים הקבועים בתקנה 5(ב)(3) לכללי 2018; לעניין זה, "לול חדש" - לול שהוקם ואוכלס במהלך שנת התכנון ומתקיימים לגביו התנאים הקבועים בתקנת משנה (ב)(4)(א) ו-(ב), ובלבד שהשטח שיעמוד לרשות כל תרנגולת מטילה בתא לא יפחת משבע מאות וחמישים סמ"ר.

	
	
	(ג)	האמור בתקנת משנה (ב)(1), (2) ו-(4)(ה) יחול, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להגדיל את המכסה הכוללת המיוצרת בשנת התכנון באותו לול על ידי בעלי מכסות שאינם הבעלים של הלול ביותר מ-18% לעומת המכסה שיוצרה באותו לול על ידי בעלי מכסות שאינם הבעלים של הלול, ביום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012).



סעיף (2) לא היה ב-2018 והוספנו אותו, תכף יעירו עליו נציגי המגדלים, והיה עוד סעיף ב-2018 שנמחק לבקשת המועצה וקיבלנו את בקשתם, הוא נמחק. בסעיף (3) ב-2018 היה 20 במקום 40. אלה השינויים. 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >>   

רציתי להגיד שאנחנו מצביעים כאן, בעצם, על המשך התקנות מ-2018. As is. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בשינויים קטנים. 

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר_המשך >>   

כן. בשינויים קטנים. אבל יש כאן עוד סוגייה: מ-2018 ועד היום לא ניתנה תוספת למכסות, כשהשוק צריך אותן. צריך 3% ב-2019 ולא ניתנו - - - ואני חושב שהדרך שבה מתנים את מתן המכסה עם איזושהי התניה של הרפורמה שברובה לא תלויה ביצרנים, אני חושב שזו דרך לא נכונה. לכן אני בעד להצביע על התקנות כמו שהן, עם השינויים, בתוספת זה שהם מקבלים את ה-5% תוספת כדי להתפרנס יותר בכבוד. 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>   

אבל יש דרך ליישם את זה? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

חכה, אני לא יודע. אני לומד את זה. בסוף הדיון נקבל החלטה. 

 << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >>   

אני רוצה לחזור ולהתייחס לדברים שאמר עכשיו חבר הכנסת רם בן ברק (יש עתיד תל"ם). זה להלך עלינו שוב אימים באי הסכמה לתקנות כפי שהן, באמצעות זה שימשכו אותן. אני חושב שזה מעשה ששר חדש, לפחות, לא יכול להשתמש בו, באיום כזה. היה עדיף שהוא ימשיך את תקנות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הוא לא איים. הוא ביקש. 

   << דובר >> מוטי אלקבץ: << דובר >>   

זאת אומרת שאנחנו לא נוכל לדון בנושא של תוספת, ואם כן – אז הוא ימשוך. אנחנו היינו בסרט הזה בשנת 2018. זה היה יום חמישי, ויום ראשון – מגדל שאין לו מכסה, שהוא לא בתוך קבוצת המגדלים – קיבל אישור טלפוני ממנכ"ל משרד החקלאות הקודם להכניס בגניבה מכסת עופות, וזה הגיע לבג"ץ. בג"ץ פסק מה שפסק בניגוד להצעתו של המנכ"ל. כבוד היושב-ראש, אני חושב שעדיין אנחנו עומדים על דעתנו ומוכנים להתפשר על  3%. אנחנו בהחלט נשב - - -

לגבי סעיף 8(3) – זה סעיף שאנחנו דחפנו לטובת מגדלי מרכז הארץ, כשההתייחסות היתה למושבים שבהם מספר המגדלים הוא מועט, ולכן, כלכלית היה קשה להם להקים לול בתוך המושב, כשיש מספר מגדלים קטן, ואז היחידות היו נשארות קטנות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רק לחדד, מוטי – זה לא 8(3), זה 8(4)(ד)(3). 

 << דובר_המשך >> מוטי אלקבץ: << דובר_המשך >>   

אוקיי. מה שאני רוצה לומר זה ש-40 זה מספר גבוה. זה מתייחס בכלל למושבים יותר בצפון הארץ, בגבול הלבנון, ופחות ליישובים במרכז הארץ. נכון יהיה שכמו שהתכוונו אז, וזה נגע למספר גדול של מושבים במרכז הארץ, שגם להם צריכים להתייחס – ושם דיברנו על 20,25 מגדלים. אבל 40 זה כבר מושב של הטלה מובהק, לא כזה שמאופיין במרכז הארץ. 
 
לגבי (4)  –  תמשיך אתה.

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ב-4(ד)(2) אנחנו מבקשים להכניס תיקון, בעצם שיהיה דומה ל-19, שארבעה מגדלים ביישוב מעל מכסות של 15, ובעצם – שמונה מגדלים יהיו כולל המגדל הראשי וגם הארבעה יהיו, כולל המגדל הראשי, ליישובים עד 15 מכסות. 

ב-(3), כמו שאמר מוטי אלקבץ – בעצם, להחזיר את זה. במקום 40 יהיה 25, מהסיבה הזו – של לתת מענה ליישובים במרכז הארץ עם - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע, מה שהם ציינו עכשיו, זה שונה עכשיו? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ציינתי את זה. ציינתי, אדוני.   

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ואנחנו מבקשים להחזיר את זה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אני עכשיו שואל שאלה – מאחר ויש בקשה של השר שהוא רוצה ללמוד, ואנחנו עוד חודשיים מגיעים – ואלה סעיפים שהתקיים עליהם דיון. למה לא נחזור לנוסח של 18? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

	במידה והוועדה תחליט לא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שזה מה שמעכב? נחזור ונדון ביחד עם השר. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

במידה וזו תהיה האבן האחרונה, אנחנו נקבל את בקשת המגדלים. במידה ובקשת השר - - -    

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

הסעיף האחרון זה ב-4(ד)(5): "הוא מגדל שנקבעה לו מכסה לראשונה בשנים 2016 עד 2020..." אז אני מבקש להכניס את זה מ-2015, מאחר ויש מגדלים חדשים שנכנסו למשחק כמגדלים, גם מגזר המיעוטים, ולצערי עד היום הם לא השלימו את ההליך לסיים, לבנות לול ולהגיע לשלב של לגדל, אז בעצם בזה שנגרע את 2015 אנחנו נוציא אותם ממעגל הפוטנציאל למגדלים, ולכן אני מבקש להחזיר כמו בעבר את 2015. 

אלה השינויים שאנחנו מדברים עליהם. לשנות, ב-(4)(ד)(2), ב-4((ד)(3), וב-4(ד)(5). 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אתה יכול להסביר לי את (5)? 
    
 << דובר >>אסף לוי: << דובר >>   

סעיף (5) זה סעיף שהוכנס לראשונה ב-2019 ולא היה ב-2018, זה האפשרות שהמשרד חשב כדי לקדם בעלי מכסה חדשה, כי אנחנו יודעים שלהקים לול חדש - - - יש לנו עיקרון, שבעל מכסה חדש צריך להקים לול חדש, ויש לזה עלויות. ולכן, ב-2019, נתנו את האפשרות לצבר מגדלים חדשים באותו יישוב להקים לול משותף. היום כל אחד צריך להקים לול אישי. הסעיף הזה נכנס ב-2019 לראשונה ולא אושר, כמו שהיושב-ראש יודע ואמר, והוא מאפשר למגדלים חדשים שקיבלו מכסה מאותו יישוב להקים לול משותף ביישוב. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

- - - להכניס מבחוץ. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

כרגע, בהתאם לחוקים האלה. אני לא שמעתי את ההצעה שלכם. 
  
 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

אנחנו רוצים להציע שבעצם - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ב-19 חייתם עם זה טוב? 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

זה אושר, אבל, בוועדה. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אדוני, אין פה ויכוח. אין להם ויכוח על הסעיף. הם מבקשים שבמקום שזה יחול ב-16 עד 20 שזה יתחיל ב-15. זו הבקשה שלהם. 


 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

זה בשביל לשמור על המגדלים, זה לא בשביל לדאוג לוותיקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אז לא הבנתי אותך. עוד פעם – מה הם מבקשים?   
    
 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

הם מבקשים שבמקום שזה יתחיל ב-2016, הם מבקשים לשנות ל-2015, עד 2020. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

זה בא לשפר, לא לפגוע. אם זה לא בא לפגוע – אין לי בעיה. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם זה לא בא לגרוע, לפגוע. אין לי בעיה. 


 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני אומרת שקודם לכן, המגדלים ביקשו בסעיף הזה ולא אמרו את זה בקול רם – הם רצו שבפסקה (2) שיהיה בסופה: "ובלבד שלא מדובר בלול חדש כהגדרתו בפסקה (5)". זה מה שהם ביקשו, אבל הם לא אמרו את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אז עכשיו הם אמרו. 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אנחנו מנסים להבין, פשוט, מה - - -
    
 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

מה התיקון שהם מבקשים? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

תקראו את התיקון.   

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

תנסח את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

דיברנו על הרציונל. מאחר ואנחנו מעלים את בקשת השר, מה ששונה – אז בסוף, לפני ההצבעה, נחזור לתיקונים הספציפיים האלה. בסדר? נמשיך בהקראה של (9) ועד הסוף, ונקיים דיון. בסדר? 


 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני קוראת: 

	פנייה לקביעת מכסות אישיות
	1. 
	(א)	מי שזכאי למכסה אישית לפי תקנות 4 עד 7 והוא לא קיבל על כך הודעה עד תום 30 ימים מיום פרסום תקנות אלה, רשאי לפנות עד תום 60 ימים מיום הפרסום האמור לוועדת המכסות בבקשה לקביעת מכסתו.

	
	
	(ב)	ועדת המכסות רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשות שהוגשו לה לאחר המועד האמור.

	
	
	(ג)	החלטת ועדת המכסות בבקשה לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) תינתן בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה.

	מכסת עופות להטלה
	1. 
	(א)	המועצה תקבע לכל בעל מכסה, בתחילת שנת התכנון וכן לפי הצורך במהלכה, מכסת עופות להטלה לייצור מכסתו על פי מפתחות אחידים כמפורט בתוספת.

	
	
	(ב)	המועצה תנפיק לבעל מכסה תעודת מגדל שתפורט בה מכסת העופות שנקבעה לו לייצור מכסתו לפי תקנת משנה (א).

	שיווק אפרוחות
	1. 
	קבלן מורשה כמשמעותו בסעיף 44 לחוק לשיווק חומר רביה להטלה לא ישווק אפרוחות לבעל מכסה אלא באישור בכתב של המועצה ובהתאם לתנאי האישור.

	גידול פרגיות ושיווקן
	1. 
	(א)	לא יגדל אדם פרגיות אלא אם כן הוא קיבל אותן כאפרוחות מקבלן מורשה לשיווק חומר רביה כמשמעותו בסעיף 44 לחוק.


  

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

רק כדי להסב את תשומת לב חברי הוועדה: כאן יש שינוי נוסח מנוסח 2018, בהתאם להערת המועצה שהיתה מקובלת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מה מהות השינוי? תאמר לפרוטוקול. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בניסוח, היתה שם מילה מיותרת, שהיתה - - -

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אני ממשיכה בקריאה: 

	
	
	(ב)	לא ישווק אדם פרגיות לבעל מכסה אלא באישור בכתב של המועצה ובהתאם לתנאי האישור.

	החזקת מטילות
	1. 
	(א)	לא יחזיק אדם מטילות אלא אם כן בידיו תעודת מגדל לפי תקנה 10(ב), ובהתאמה לכמות הרשומה בה.

	
	
	(ב)	המועצה רשאית להורות לבעל מכסה המחזיק עופות להטלה בכמות עודפת על מכסת העופות להטלה שקבעה לו או לאדם שאינו בעל מכסה שמחזיק עופות להטלה שלא כדין להעביר את הכמות העודפת או את כל העופות שהוא מחזיק, לפי העניין, להמתה, באופן שתורה ובהתאם להוראות כל דין.

	שמירת דינים
	1. 
	אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכוחו של דין אחר.




 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אז רבותיי, בואו נקרא את התיקונים בסעיפים הרלבנטיים שביקשו המגדלים והסכמנו לזה במשרד. 


 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בהנחה שאנחנו נשארים בנוסח הזה ללא תוספת. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני איש של הסכמים.       

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אז אני מבקש לשאול את המגדלים אם הם מתעקשים על 50 במקום 55. סעיף 8(4)(ג) – אנחנו משאירים 55. 

בסעיף 8(4)(1) – להכניס בסיפה "...ובלבד שלא מדובר בלול חדש כהגדרתו בתקנה 8(ב)(5) לתקנות אלו. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -  

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

אני בסעיף 8(ב)(4)(ד)(2). 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

בסופו אתה מבקש להוסיף, שוב?   

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

כן.                 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

"ובלבד שלא מדובר בלול חדש" - - -

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

אנחנו לא מכירים נוסח כזה בחקיקה – "ובלבד שלא מדובר..." - -- 

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >> 

אפשר אחרי כן לנסח את זה בהתאם למה שצריך. 
      
"ובלבד שלא מדובר בלול חדש כהגדרתו בתקנה 8(ב)(5) לתקנות אלה". אנחנו אחרי זה נשב על הנוסח, על כל התיקונים. אם תסמיכו אותנו אנחנו נגדיר את זה, העיקר שהמהות תהיה ברורה. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

ומספר 8 נשאר כמו שהוא, בכל יתר הדברים. אוקיי.   

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

בסעיף (3) המגדלים מבקשים לתקן ל-25 במקום 40. 


 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ב (5)- 2015. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

מקובל.     

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לפני שניגש להצבעה, מישהו רוצה להתייחס, בזום מישהו רצה לומר משהו. 

 << אורח >> אברהם גלינה: << אורח >>   

אני לא רוצה לקלקל, אבל קודם כל – הוסיפו לעצמם את ה-5%, כבר הוסיפו להם לפי 2018 – כבר חלק הוסיפו לעצמם את המכסות. היו"ר יכול לבדוק את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

איפה אתה גר?    

 << אורח >> אברהם גלינה: << אורח >> 

במושב דישון. בדיוק ליד המנהרות שפעם אחרונה חפרו אותן.   

 << אורח >> שמעון ביטון: << אורח >> 

ממש לא נכון. ממש לא נכון. איזה מנהרות יש לך בדישון? 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - - 

 << דובר >> שמעון ביטון: << דובר >>   

דישון ואביבים זה אותו הדבר? מאיפה זה בא לו בכלל? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

אברהם גלינה, אנא התייחס לסעיפים בהערה קצרה, אחת או שתיים. 

 << דובר_המשך >> שמעון ביטון: << דובר_המשך >>   

תשאל אותו איפה הוא גר. תשאל אותו איפה הוא גר.  

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

שאלתי אותו. הוא אמר שהוא גר בדישון. 
  
 << דובר >> שמעון ביטון: << דובר >>   

הוא לא גר בדישון. שלושה ימים בשבוע הוא גר בתל אביב, שיעיד על זה. רק לפני שבועיים הוא חזר לדישון בשביל לבוא לוועדת הכלכלה ולדרוש מכסות. אני בעד שיקבלו מגדלים מכסות נוספות, אבל כדאי שתבדקו בדיוק איפה המגורים שלו. 

 << אורח >> אברהם גלינה: << אורח >>   

אתה חוצפן, שמעון, ועל זה אתה תיתבע. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

תנתקי אותו בבקשה. תודה רבה לך. מיצית את דבריך. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >>   

אני רציתי לשאול בקשר לשני הסעיפים שעליהם דיברנו – הראשון, בסעיף 1, הגדלת המכסה ב-5% לאנשים שמעוניינים לבנות לולים ללא כלובים. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

לא הבנת אותי. לא יהיה. לא יהיה שום שינוי. אנחנו הולכים על הסכמים עם השר, ומכבדים אותם. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

השני זה בעצם מחיקה של סעיף 6(ג)(1).   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אמרת, אבל לא יהיה. את מוזמנת להשתתף בדיונים שיהיו עם המגדלים ועם השר, ולהוביל את השינוי שאת מאמינה בו. זה עניין של חודשיים. אני חושב שזה שיא ההגינות שבאנו לשר ושהוא בא אתנו למערכת עם זה. הוא אמר – אני באמת רוצה ללמוד את זה, ורוצה לתכלית הראויה שאת מכוונת וכולנו מכוונים, להביא פה את הרפורמה, אז לאפשר את זה, כי אם נלך פה כוחנית – זה לא יהיה. 

אני אומר לכם – אני לא ארפה מזה. אנחנו נקיים דיון בחודשיים האלה, נביא את המתווה הרצוי – כמה שיותר, פחות או יותר על כולם.  

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> 

השאלה היא, אדוני היושב-ראש, אם יש יתרון למתווה הזה על המשך המצב הקיים as is. זאת השאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

המצב הקיים הוא התקנות האלה.   

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

- - -
  
 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רגע, רגע. אמרו לכם, וזה מגובה – גם היועצת המשפטית תאמר את זה בעצמה, בקולה, זה לא ברור מאליו – שאם לא מאשרים את התקנות הופסק התכנון, נגמר התכנון. ההפקרות תחגוג פה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> 

לא, אבל בג"ץ קבע שזה ממשיך - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

בג"ץ קבע לאותו דיון בלבד. 
    
 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

בית המשפט העליון בפסיקה שלו נגד אותו מקרה ספציפי אכן אמר שההתנהלות היתה חסרת תום לב. יחד עם זאת הוא כן יצא בביקורת כלפי המשרד שלא קידמו את התקנות במועד, והביאו אותן באיחור, ואפשרו את פער הזמנים של מספר ימים עד שהתקנות של המכסות נכנסו לתוקף. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >>   

אני רק רוצה לחדד את התוספת שהכנסנו - - - 


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא, תחדד לי את מה שאמר חבר הכנסת מתן כהנא ודיברה היועצת המשפטית של הוועדה. 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

חד וחלק, צריך להתקין את התקנות. אין לי מה לחדש. גם אנחנו בעמדה שחובה ונדרש להתקין את התקנות עד תום המועד של סוף ה-16 לחודש, ולא – להערכתנו זה יהיה פתוח, ואנחנו לא בטוחים מה יהיה בבג"ץ. 

עוד משפט, אדוני, אני רק רוצה לחדד כי אחר כך אנחנו נשב עם הייעוץ המשפטי כדי לחדד את התוספת שהכנסנו לסעיף 2: אז הרציונל אומר שהסעיף הזה לא יחול על לול חדש של מגדל חדש, שהוא לול חדש שהוקם רק למגדלים חדשים לפי סעיף 5. אני רק רוצה לחדד את התוספת הזאת, שיהיה ברור שאחרי זה אנחנו מנסחים. מקובל? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מקובל.   

 << אורח >> אפרת ורד: << אורח >>   

ברשותכם, אני גם רוצה להעיר משהו שנוגע לשירותים הווטרינרים. נאמרו פה אמירות קשות בנוגע לשירותים הווטרינרים. אני רוצה להזכיר שהתקנות האלה הן מכוח חוק המועצה. זו לא חקיקה וטרינרית. משכך, גורמי המקצוע מהשירותים הווטרינרים לא נמצאים כאן ולא יכלו להתייחס לטענות הקשות. אם הוועדה תרצה אנחנו נשמח להעביר התייחסות. בינתיים אני מבקשת לקרוא משפט אחד ממה שכתב לי מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר תמיר גושן לגבי אוקראינה – שהיא עברה את מרבית השלבים, כאשר בעקבות החוסר בביצים אושר יבוא בנוהל חריג משתי תחנות מיון בלבד, שהן מאושרות ליצור באיחוד האירופי, כאשר אוקראינה היא יצואן הביצים הגדול ביותר לאיחוד האירופי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

בואי אני אגלה לך סוד, אולי את לא מכירה: אני יכול להסתובב אתך בדרום, לפחות. כמה תחנות ממכר ביצים מתחת לאף של משרד החקלאות ומשרד הבריאות, ואנחנו גיבורים על המגדלים שעוברים את כל זה. אז אוקראינה – ממש, אין אחד שיכול לחתום לי שמה שהביאו מאוקראינה משתי תחנות גידול מפוקחות. אם פה אנחנו לא יכולים לשמור ולפקח על כל מה שצריך – אני לא אומר לך את זה בכעס, אני אומר בכעס על האמירה. זו אמירה יומרנית מדי. 

 << דובר_המשך >> אפרת ורד: << דובר_המשך >>   

שוב, כמו שציינתי – אני קראתי מהודעה השירותים הווטרינרים שלא נמצא כאן להגיד את עמדתו המקצועית. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

ברור לי, ברור לי. הוא לא כאן, אז אני הייתי חייב לומר את זה במקומו.   
 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >>   

לפני שאתה מעלה להצבעה אני רק אסכם את התיקונים, לטובת הסדר. 

תיקון ראשון:  ההגדרה של "לול בלא כלובים" יעבור לתקנה 1, והוא יימחק מתקנה 6(ג)(2).
תיקון נוסף: בתקנה 8(ב)(4)(ד)(2) – שבסופו יבוא: "ובלבד שלא מדובר בלול חדש שהוגדר בתקנה 8(ב)(5). 
בפסקה (3) לאחר מכן – במקום: "40" יבוא- "25". 
ב (5) – "הוא מקבל שנקבעה לו מכסה לראשונה בשנים 2015 עד 2020". 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >>   

רבותיי, אנחנו ניגשים להצבעה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר לבקש התייעצות סיעתית? 

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד תל"ם): << דובר >> 

יש לי שאלה – האם בהתחייבות של השר הוא דוחה גם את התוספת של ה-5% בחודשיים? 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כן, כן. הוא לא נותן עכשיו שום הגדלה. בעוד חודשיים הוא יביא מתווה גם של החלוקה, גם של המכסה, גם גודל – ונעשה דיון מעמיק, אמיתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

רבותיי, אנחנו ניגשים להצבעה. יש פה חברי כנסת שהם לא חברי ועדה ומצביעים במקום מישהו? אתה במקום חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אתה במכסה של יהדות התורה. מיכל שיר במקום מאי גולן. 

אנחנו נצא להפסקה ונחדש את הישיבה בעוד חצי שעה.   

<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 14:10

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה. 

לפני שאני אעבור להצבעה, אני רוצה הבהרה לסעיף. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

לפסקה (2) ב-8(ב)(4)(ד)(2).   

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

מי נותן את ההבהרה? מה הרציונל? מה רציתם להשיג בזה, בתיקון? 

 << אורח >> אסף לוי: << אורח >> 

הרציונל הוא שמגדל חדש שהוקצתה לו מכסה לראשונה בשנים 2015 עד 2020 יוכל לקלוט בלול שלו אך ורק לפי פסקאות משנה (1) ו-(3) של התקנה הקודמת, זה הכל. 


 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הבנתם את הרציונל, את התכלית הראויה? תודה רבה.   
    
אנחנו עוברים להצבעה, על כל התקנות, כולל התיקונים וההבהרות ותיקוני הנוסח שיסוכמו סופית בין היועצים המשפטיים, וכולל התוספת. מי בעד אישור התקנות? 

הצבעה

בעד התקנות – 11
נגד – 1
נמנע - 1
התקנות אושרו.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אין נמנעים, 1 נגד, 11 בעד. אני מודיע שהתקנות אושרו. כפי שאמרתי – אנחנו מתחייבים להביא דיון מעמיק בנושא הזה תוך - - 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> 

רביזיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

- - תוך חודשיים, במהלך ספטמבר נקיים בו דיון סביב ההבנות שהושגו, ואני מקווה שנעשה איזו הסדרה אחת ולתמיד, לא כל שנה אותה סאגה. הלוואי ונבנה איזה מנגנון מוסדר בסוגיה הזו. 

 << דובר >> מירב תורג'מן: << דובר >> 

הבהרה – התקנות האלה ייכנסו לתוקף עם חתימתן על ידי השר, ופרסומן ברשומות. 
  
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:20

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אני מתכבד לפתוח שוב את הישיבה. אנחנו עוברים לרביזיה. 
  
 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> 

אני רוצה להסביר את הרביזיה. כולנו הרי יודעים שהנושא של המכסות עבר זמנו. הדבר הזה צריך להשתנות. עם זאת אנחנו מבינים שנכון לעכשיו זה לא עומד לפני שינוי. לכן התקנות שהשר הגיש לא כוללות העלאה של המכסות. אנחנו משוכנעים שצריכים להעלות את המכסות עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

לא יצויר שהיה תלוי בך – כמה אחוזים היית רוצה? 

 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> 

200%. אבל אני אומר – בנקודת הזמן הזו אנחנו צריכים להתחשב בגידול הטבעי של אוכלוסיית מדינת ישראל ולהעלות באחוזים – אני כמובן תומך שזה יגיע ללולים מאושרים, תקניים, אבל בעדיפות כמובן ליישובי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

כל הלולים מאושרים. יש לולי מעוף, לולי חופש – תקרא לזה איך שאתה רוצה. 


 << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> 

אני רוצה, כמובן, שזה יגיע – לתמוך ביישובי קו העימות, כמה שאפשר. ולכן אני קורא לחבריי להצביע בעד הרביזיה כדי שהלולנים המסורים האלה ייצאו מכאן כשידיהם לא על ראשם, אלא ייצאו מכאן מרוצים. אני בעד להעלות את המכסות עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

אם הרביזיה תעבור – זה אומר שלא מתקנים תקנות וזה נפתח לשוק חופשי. זו לא הסתייגות. ואני מביא זאת להצבעה. מי בעד הרביזיה שהביא חבר הכנסת מתן כהנא? 

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה.

 << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 

הרביזיה לא התקבלה. התקנות אושרו. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:21. << סיום >>