פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 12 ועדת החוקה, חוק ומשפט 22/06/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 23 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב), התש"ף-2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר אלי אבידר – מ"מ היו"ר יואב סגלוביץ' מוזמנים: שושנה סומך – עו"ד, משרד המשפטים אמיר זלצברג – מנהל אגף תחבורה, המשרד להגנת הסביבה דקלה בן יעקב – מרכזת בכירה זיהום אויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה עו"ד יוסף פרייס – ממונה עיצומים כספיים, המשרד להגנת הסביבה משתתפים באמצעים מקוונים: עו"ד רן סלבצקי - הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה ייעוץ משפטי: אפרת חקאק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב), התש"ף-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעת צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש"ף-2020. אני מבקש מנציגת משרד המשפטים, עורכת הדין שושנה סומך, לתת לנו גם רקע, ונלך ישר לעניין עצמו. << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> בסדר גמור. צו עבירות הקנס שמובא בפני הוועדה הוא מתוקף סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי. לפיו שר המשפטים יכול לקבוע על עבירה פלילית קיימת שהיא עבירת קנס, שהאכיפה שלה תיעשה בדרך של קנס מנהלי ולא באכיפה פלילית רגילה של הגשת כתב אישום וכו'. כמובן הבחינה נעשית לפי עבירות שיותר מתאימות לאכיפה בדרך הזאת, לפי עבירות שאינן מטילות כתם מהותי על אדם, ולכן גם לא ראוי שייכנסו למרשם הפלילי ואותן נקבע כעבירות קנס. שתי העבירות כאן הן על פי חוק שהשר להגנת הסביבה ממונה על ביצוען, ולכן הצו המובא הוא בהסכמת השר להגנת הסביבה. לעניין טיב העבירות, אני אשמח שנציגי המשרד להגנת הסביבה יתייחסו מבחינת המטריה המקצועית. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> הצו הזה הוא חלק מתכנית רחבה יותר, ולכן אני אבקש שתיים, שלוש דקות לתאר את הרקע לצו הזה. אנחנו עוסקים פה בזיהום אוויר. זיהום אוויר הוא גורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר לבריאות הציבור; מבין כל נושאי הסיכון הסביבתיים, זיהום אוויר הוא המשמעותי ביותר לבריאות הציבור. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יותר מקורונה. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> הסביבתיים? נכון. לא ניכנס לקורונה, אבל בריכוזי אוכלוסין בערים, הבעיה העיקרית היא תחבורה, ובאופן ספציפי רכבי דיזל. רכבי דיזל אחראים רק ל-20% מהנסועה מהקילומטרז', אבל ל-80% מהזיהום שנפלט מכלי רכב. ולכן הצו הזה והתכנית כולה של המשרד מתמקדים ברכבי דיזל. הצו הזה מבוסס על תקנות שפורסמו לפני כשנתיים, שקובעות דירוג של כלי רכב בהתאם לרמת זיהום האוויר הנגרם מהם. היום אם כל אחד מאתנו יפתח את רישיון הרכב שלו, הוא יראה שם את רמת זיהום האוויר של הרכב. כלי רכב שהם מזהמים, מסומנים ברישיון הרכב כרכב מזהם וגם במדבקה בשמשת החלון הקדמית. במהלך מבחן הרישוי השנתי, הרכב מסומן בתווית ייעודית על שמשת החלון שלו "רכב מזהם". רשויות מקומיות, כמו חיפה וגם מרכז ירושלים כבר ובקרוב מאוד בכל שטח העיר ירושלים, הן נעזרות בסימון הזה כדי להגביל את התנועה של רכב מזהם בשטח שלהן. היום אי אפשר להיכנס לעיר חיפה, לכל שטחי המגורים בעיר חיפה, עם רכב מזהם. אם יש ברשותך רכב מזהם ואתה רוצה להיכנס לעיר חיפה, או למרכז העיר ירושלים, אתה תצטרך להתקין מסנן כדי להיכנס לשטח של העיר, ואותו מסנן מפחית 98% מהזיהום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועם מסנן כן מאפשרים להיכנס? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> עם מסנן כן מאפשרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כדי שנבין, מה עלות של מסנן אל מול שווי הרכב? << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> היא גבוהה מאוד, היא יכולה להגיע ל-30,000 שקלים, שזאת עלות מאוד מאוד גבוהה. לכן המשרד להגנת הסביבה מסבסד אותם בשיעור שלפעמים מגיע ל-100% מעלות המסנן, מכיוון שזה דבר מאוד יקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסבסוד של משרד התחבורה הוא רק על רכבים מסחריים? רק דיזל? או גם רכב פרטי? << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> הסבסוד הוא של המשרד להגנת הסביבה, והוא מתייחס אך ורק לרכבי דיזל ישנים. רכבי בנזין לא חייבים במסנן, הם פחות מזהמים מראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, זה לא משנה אם מסחרי או לא מסחרי. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> זה לא משנה אם זה מסחרי או לא מסחרי, יש הבדל בשיעור הסבסוד מבחינת הבעלות על הרכב, למשל אדם שהוא בעל רכב פרטי, גם אם זה עסק, גם אם הוא משתמש בו למטרות העסק, הוא זכאי לסבסוד של 100% מהעלות כדי לא להגביר את הנטל עליו. אבל אם זאת חברה גדולה מאוד, היא לא זכאית כלל לסבסוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מיד כשרואים בטסט שיש בעיה, למה לא לחייב מיד לשים מסנן, אם מדובר על 100%? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> מדובר על כלי רכב דיזל לפני שנת ייצור 2005, הם נבנו לפי אותו קריטריון מסוים, ולפי אותו קריטריון הם תקינים. אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד להם: אתה חייב להתקין בכל אותם – מדובר כרגע על – 40,000 כלי רכב מזהמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם אתה מממן אותם ב-100%, מה הבעיה להגיד להם תתקינו? אם אתה מממן, שיתקינו. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> ישנה אוכלוסייה של כלי רכב כבדים, של משאיות ואוטובוסים, שהם באמת מאוד מאוד מזהמים. אותם חייבנו ואותם גם סבסדנו, וכתנאי לחידוש הרכב, הם התקינו מסנן. ישנה אוכלוסייה עוד יותר גדולה של כלי רכב קלים יותר, ששם זאת אוכלוסייה באמת גדולה, ומי שלא נכנס למרכזי הערים ונוסע בשטח, בשטחים החקלאיים, בכבישים הבין-עירוניים, זה פחות כדאי לחייב אותו להתקין ואז לסבסד אותו בעלויות מאוד גדולות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מציאות החיים היא שאם יש מישהו שיש לו רכב, אין מצב שהוא לא נכנס למרכזי הערים, יש רק מצב שלא תפסו אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין ג'יפ יותר - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אם רוצים לטפל בעניין הזה, זה לא נשמע לי סביר. הקנס לא ימנע את הזיהום. אם אמרנו את זה, כן הייתי רוצה לדעת כמה זה עולה, בהנחה שכן מחייבים את כולם ומסבסדים את כולם. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> הקנס מייצר הרתעה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא קנס, כמה היה עולה לעשות את זה בכל הרכבים שאנחנו יודעים שצריכים מסננים ולא מחייבים אותם? עם הרכבים החדשים אין בעיה, אני מבין שהרמה הטכנולוגית שלהם היא כזאת שהם לא מזהמים, כי הם לא יכולים לעלות על הכביש. אני לא בא אליך בטענות, חס וחלילה, אלא רק אומר שאנחנו באים לאשר פה תקנות של קנס, כשמה שחסר פה זה ההיגיון. אם ההיגיון הוא שאנחנו רוצים למנוע זיהום, לא צריך דרך הענישה, לא משנה אם היא פלילית או בגדר קנס או משהו אחר. בואו ננסה לפתור את הבעיה. אם אתה אומר לי שזה עולה מיליארד, לא הייתי אומר את זה. נראה לי שבסוף מה יהיה פה? אנחנו נאשר תקנות, יתפסו פעם בכך וכך זמן כמה אנשים, מה שנקרא יחטפו, אבל לא נעשה כלום, הם ימשיכו לנסוע במרכזי הערים. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> אני אענה על השאלה שלך. אם אנחנו מסתכלים על אותם 40,000 כלי רכב מזהמים ובשיעור הסבסוד הגבוה מסבסדים את כולם ב-30,000 שקלים, 40,000 כפול 30,000 שקלים, אנחנו כן מגיעים ל-1.2 מיליארד, ובסופו של דבר המדינה חייבת לנסות לתעדף את ההשקעות שהיא משקיעה בתחום הסביבתי; זה לא המשרד הכי מתוקצב במדינה, אתם יודעים את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יודע, אני רוצה רק את העובדות, אני לא בא בטענות. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> בסדר, ולכן אנחנו ממקדים את העיסוק בדיוק כפי שקיים ב-250 ערים באירופה. הבעיה עם זיהום האוויר היא בריכוזי האוכלוסין, ולכן אם יש לי עסק הובלות ויש לי כמה משאיות, למשל, מי שנוסע למרכז העיר שהחליטה לנקוט צעדים בנושא, ישלח את הרכב הנקי יותר ומי שנוסע מחוץ לעיר, לא יעשה את זה וכך הלאה. יש אנשים שהרכבים שלהם לקראת סוף חייו, ולא שווה להם להשקיע את ההתקנה של המסנן. לכן מציעים פה פתרונות מודולריים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי זה ייגמר להערכתכם? הרי בסוף הרכבים יורדים מהכביש. מתי זה ייגמר? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> שרידות הרכב היא משהו כמו 17 שנים, זאת אומרת: רכב מגיע לגיל 17 שנים בממוצע, לפני שהוא יורד מהכביש. בכלי רכב ייעודים שעשו להם זיווד מיוחד והתקנות מיוחדות, זה לפעמים מגיע ל-25 שנה ויותר, ולכן אנחנו נישאר עם הזנבות האלה. כבר היום מתוך 3.5 מיליון כלי רכב, מדובר רק על 40,000 כלי רכב, זאת אומרת: זאת אוכלוסייה קטנה – היא מצטמצמת כל הזמן, בין היתר בגלל שהם מתקינים מסנן או שהם יורדים מהכביש, אבל חייבים להתמודד איתם. מכיוון שזה משפיע על הבריאות שלנו, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, אני רוצה להגיד לכם שאתם עושים עבודה מדהימה, כל הכבוד. אני בדרך כלל לא מפרגן, ואני מבקש שירשמו בפרוטוקול את הדבר הזה. אבל הדבר החשוב כאן שיש אוכלוסייה גדולה במדינת ישראל, נהגי המוניות, שהכריחו אותם דה-פקטו בשלב מסוים לעבור למוניות עם דיזל, וזאת היתה תקלה. הם עברו לשם, כי זה היה יותר זול, והם מנסים להתמודד עם יוקר המחיה, והם עשו את זה, גם כאלה שלא רצו לנסוע בדיזל. אפילו הכריחו את חברת מרצדס בזמנו לייצר מוניות בדיזל, כי הדיזל עלה זול. אני מסכים עם חברי יואב במאת האחוזים, זה קנס שלא יביא לפתרון וחייבים לסיים את הסיפור הזה. אני רוצה להמליץ – לא לפגוע בחברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכל חברי הכנסת שיידעו את זה – מאז שנתנו לי רכב היברידי, אין תענוג גדול מלבקר בתחנת הדלק פעם בכמה שבועות. אין תענוג יותר גדול שאני נוסע בירידה וזה עושה לי charging, כשאני לוחץ על הגז, אני רואה שעברתי מה-economy ל-power, ואני מוריד את הרגל מהדוושה. אין תענוג יותר גדול מזה, וזה לבריאות. ציינתי את הקורונה, זיהום האוויר הורג במדינת ישראל כל שנה יותר מקורונה ויותר משפעת ויותר מכל דבר אחר. חשוב לעצור את זה, ואני בטוח שהשרה החדשה תירתם לעניין. אני מאמין גדול בה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. קודם כל, דוגמה אישית זה כבר טוב. אם צריך פרזנטור לעניין, אין כמו אלי אבידר. היה פעם עידוד גריטה. האם זה קיים היום או לא קיים? אם לא קיים – למה לא קיים? אולי זה יכול להיות חלק מהמערך המשולב לגרום לאנשים פרטיים או לעודד יבואנים, שכל רכב שלישי שלהם יצטרכו לגרוט כדי להוריד את הדברים האלה בצורה נכונה. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> בין השנים 2010 ל-2013 המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה הפעילו יחד תכנית לעידוד גריטה מוקדמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהיתה די מוצלחת, שהצליחה. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> במסגרתה בעל רכב פרטי ישן קיבל 3,000 שקלים לחשבון הבנק שלו, אבל הוא מסר את רכבו לגריטה מוקדמת. התכנית התמקדה ברכבי בנזין ללא ממיר קטליטי, שהם מאוד מאוד מזהמים, בני 20 שנה ויותר. כיום, משנת ייצור 1995 כל רכב בנזין חייב בממיר קטליטי, ולכן אין כמעט רכבים כאלה ללא ממיר קטליטי. הדגש היום מבחינה סביבתית, מבחינת זיהום אוויר, הוא אותם רכבי דיזל ישנים – רכבי דיזל ישנים, פחות מכוניות פרטיות. לכן גם תכנית הגריטה שהמשרד מפעיל כיום, מתמקדת באותם רכבי דיזל. אנחנו מפעילים כיום תכנית לעידוד גריטה של משאיות, אוטובוסים, מיניבוסים. אנחנו מציעים להם מענקים, והם משתמשים בזה, ולכן בתשובה לשאלתך, כיום יש תכנית גריטה לרכבי דיזל כבדים, אין תכנית גריטה למכוניות בנזין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר דיזל כבדים, מה עם דיזל לא כבדים? << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> לרכבי דיזל לא כבדים אין לנו היום תכנית גריטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממה זה נובע? משיקולים כספיים? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> אני חושב שזה נובע בעיקר משיקולים תקציביים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זה? בוא נאמר שהדיזל בפרטי לא פופולרי כל כך. הוא קיים, אבל הוא לא מאוד מאוד פופולרי. אם כבר מטפלים בנושא, בוא נטפל בו מכל הכיוונים, תגרום לכך שאנשים ייפטרו מהרכבים המזהמים האלה, שיוכלו לעשות את זה, ברגע שמקבלים את המענק ההוא של 3,000, 4,000 שקל. השאלה אם מישהו יכול לבדוק את העניין הזה, כמה העלות של זה. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> אנחנו בדקנו. לשם השוואה, בתכנית לרכבי הבנזין, היא תוקצבה בזמנו ב-87 מיליון ש"ח, ובתקציב הזה הורדנו 28,000 רכבי בנזין ישנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נוצל בפועל 87 מיליון שקל? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> בפועל שולם 87 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכמה רכבים ירדו? << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> 28,000 מכוניות בנזין מזהמות ישנות וגם לא בטיחותיות דרך אגב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, על הדרך. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> נכון. לגבי רכבי דיזל, צריך לזכור שמחיר המחירון שלהם הוא גבוה יותר, ולכן 3,000 שקלים ככל הנראה לא יהווה תמריץ מספק. כפי שאמרתי קודם, יש 40,000 כאלה. אנחנו מסתכמים לתקציב כולל של 200 מיליון ש"ח. אפשר כמובן גם בפחות. כרגע הנושא הזה לא מתוקצב. ככל שהוא יהיה מתוקצב, אנחנו בפירוש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להציע הצעה לחברי הוועדה. חברי הוועדה, אני רוצה להציע הצעה. אנחנו הולכים לאשר פה קנסות. דיברתי אתו עכשיו לגבי גריטה. פעם היה מבצע גדול, 22,000 מכוניות הלכו לגריטה. העלות היתה 87 מיליון שקל. אני הייתי מחיל את זה גם על בנזין, כי על הדרך הייתי פותר גם בעיות של רכבים לא בטיחותיים וכו'. למה לא ללכת על מבצע גריטה נוסף, מעבר למה שיש גם היום לגבי רכבים מסחריים? ללכת על רכבי דיזל וגם רכבי בנזין, אבל לפחות דיזל אם לא רכבי הבנזין הפרטיים? לעשות מבצע גריטה, כשאנחנו יכולים בהצעת החוק הזאת או בתקנות הללו – היועצת המשפטית תנחה אותנו איך לעשות את זה, אני רואה שהיא מזיזה את הראש ככה ימינה ושמאלה, שחלק מהקנסות שאנחנו מטילים פה היום, ירדו לקרן הגריטה הזאת. אני מנצל את זה שאין פה נציג משרד האוצר כרגע שיקפוץ עלי. << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> ככלל הקנסות האלה בדרך כלל לא נכנסות לקופת המשרד, אלא לקופת המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בא לעזור לכם, להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שקול מילים, שקול מילים. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> לפי נוסח החוק, זה הולך לקופת אוצר המדינה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להזכיר לאוצר, שהמדינה זה אנחנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, איזה דרך יש לנו בהזדמנות הזאת שפושקין מת, להכניס גם דבר נוסף? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי תמיד כשאתה מביא איזה הצעת חוק, האוצר אומר לך: תגיד מאיפה המקור התקציבי, נכון? אז הנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה המקור התקציבי. אנחנו יוצרים אותו ואנחנו גובים ממנו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אגיד קודם כל שבאופן כללי, גישת משרד המשפטים וגישת הוועדה לאורך השנים היתה שאנחנו לא מעבירים קנסות לגורם האוכף, כי זה לא תמריץ בריא לאותו משרד שהוא מקבל את הכסף לקופה של עצמו. ככלל, אנחנו ממליצים שלא לעשות את הדבר הזה. דבר שני, רציתי לעשות zoom out - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את צודקת, אבל אולי כן נהוג לעשות ולפעמים עושים את זה – להקים קרן. קרן מפוקחת על ידי האוצר, הייעוד שלה הוא גריטה, ואז כולם הרוויחו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה באמת מקשר אותי לנקודה השנייה שהיא יותר משמעותית. אני רוצה לעשות zoom out מהנושא הספציפי הזה ולהכניס את הוועדה לסוג הדיונים שאנחנו מקיימים עכשיו, כי יגיעו לוועדת החוקה הביאו הרבה מאוד צווי עבירות קנס, הן של המשרדים השונים והן של הרשויות המקומיות. נעזוב את הרשויות המקומיות כי זה דיון אחר, אבל בנושאים הספציפיים, ועדות אחרות מאשרות את התקנות לכל נושא ונושא, ושם מתנהל בדרך כלל, כמו פה בוועדת הפנים, דיון בכל מה שקשור לאותו נושא. הם עושים הסדרה רוחבית של אותו נושא. ועדת החוקה, חוק ומשפט מקבלת כל נושא רק בפריזמה של עבירות הקנס, ואז היא מתבקשת לאשר את אותן עבירות קנס ואת הסכום של העבירה. יש בזה יתרון ויש בזה חיסרון. יש בזה יתרון שוועדת החוקה, חוק ומשפט רואה את כל עבירות הקנס במדינה, היא יכולה לעשות השוואה ביניהן והיא יכולה גם להכניס תנאים וכו'. החיסרון בשיטה הזאת זה שהוועדה, חברי הכנסת והגורמים המקצועיים לא היו חלק מהדיון היותר כללי בהסדרה הכללית של הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי פתרון לזה, אני לא הולך להיכנס לנעלי ועדה אחרת, אבל דווקא כוועדת חוקה, חוק ומשפט – אני מעלה לך משהו לחשיבה – אנחנו מאשרים קנסות כשאנחנו אומרים שאין ברירה, זאת אומרת שצריך לגרום לכך שלא תהיה עבריינות בתחום הזה. בגלל זה מאשרים קנסות גבוהים יותר, פחות גבוהים, וזה עובר את המסננת שלנו כי אנחנו צריכים להסתכל גם על הרוחב וגם טיפה על העומק. כשאני מסתכל על הרוחב ומאשר עבירות כאלה, בדברים אחרים, במחירים כאלה ובסכומים כאלה, אלה דברים ששם זאת עבריינות בסופו של דבר, כי לא היתה לנו ברירה אחרת. כאן מדינת ישראל הבינה, שיש אנשים שקשה להם להחליף את הרכבים. אנחנו שמים מכשול בפני עיוור, אנחנו גורמים לו להיכשל. אם חלק מהקנסות הללו – וזה לא יוחלט כאן, כי אני לא יכול להחליט - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה גם דורש תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא סוברני, זה דורש תיקון חקיקה, ויכול להיות שאפשר גם להגיע להבנות עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שלדעתי צריך להוביל את זה. אולי צריך לעורר את זה, ואת יודעת מה, חלק מהדרכים שלנו לעורר משהו זה גם אולי להשהות את האישור ולתת שבוע לראות את המשא ומתן. אני חושב שזאת תהיה בשורה גדולה מאוד להרבה מאוד אנשים, שהסיוע בגריטה שהוא לא סיוע כזה ענק, 3,000, 4,000 שקל יכול לעזור בצמצום זיהום האוויר, ועל הדרך גם נגרום להרבה רכבים שהם ברמה לא כל כך איכותית לנסוע פחות על הכביש. זה לא רק מבחינת זיהום האוויר, אלא גם מבחינת פיקוח נפש. עו"ד רן סלבצקי מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה רוצה להתייחס לדברים הללו. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> רציתי רק להגיד שחוק אוויר נקי, שזה החוק שמתוקפו נקבעו התקנות לגביהן מתבקש הצו, קובע במפורש שייעוד כל הקנסות, העיצומים וההיטלים יגיע לאוצר המדינה. אנחנו כמשרד, כמובן שהיינו שמחים לייעוד קנסות אחר, ויש לנו חוקים סביבתיים שבהם הייעוד מגיע אלינו, אבל בחוק אוויר נקי זה נקבע במפורש, כמו שנאמר בחקיקה ראשית. לכן גם לא היינו רוצים ולא היינו יכולים לעשות את זה אגב קביעת הצו הנוכחי, שהוא כלי משלים לתכנית מאוד רחבה בתקציבי עתק של מאות מיליוני שקלים לסבסוד התקנת מסנני חלקיקים, לגריטה של רכבים ישנים ומזהמים, כפי שנאמר, והוא בעצם עוסק בדלתא. אני חושב שאמיר לא סיים להציג את הצו. הוא עוסק הן במי שיסיר את המדבקה של הרכב המזהם, והן בקבוצה של רכבים שחייבים התקנת מסנן חלקיקים, במקרה שהם מסירים אותו בניגוד לחוק. אני חושב שכדאי להשלים את הצגת הצו ולראות שהתמונה מתבהרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שיש את הפרויקט של המסננים, זה בסדר, אבל עדיין לא הצלחתי להבין ממה שאתה אומר לי, האם הולכים לחדש את נושא הגריטה גם ברכבים פרטיים. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> כרגע מניתוח מקצועי שהמשרד להגנת הסביבה עשה, הבעיה בזיהום היא של רכבים כבדים יותר, ישנים יותר. טיפלנו קודם כל במשאיות כבדות, אוטובוסים ומיניבוסים, שהם הכי בעייתיים, ואותם חייבנו להתקין מסנן או להיגרט, בהרבה מאוד כסף. קבוצת הביניים, שזה הרכב המזהם שעסקנו בו עכשיו, ממנה תימנע כניסה למרכזי הערים בסמכות הרשויות המקומיות. צריך להגיד שהקנס על כניסה לאזור כזה כבר נקבע, לחיפה הוא כבר נקבע, לירושלים הוא בדרך, זה ייקבע בוועדת הכלכלה, כי זה צו קנסות לפי פקודת התעבורה. אנחנו פה עוסקים בנושא של הסרת התווית לגבי הקבוצה הזאת. קבוצת הרכבים הפרטיים, שמבחינת הפארטו שלהם, כמות הרכבים והזיהום השולי שנגרם מכל אחד מהם, היא נמוכה מדי, ולכן היעילות בהשקעה בכל רכב כזה היא נמוכה לטובת שיפור איכות האוויר. זאת אומרת, רכב אחד כבד מאוד, ישן מאוד ומזהם – עדיף לנו להשקיע בו ולהוריד אותו מהכביש ולחייב אותו להתקין מסנן, מאשר עכשיו 10 או מספר רב יותר של רכבים פרטיים, שמה לעשות, מזהמים פחות, כי המנוע שלהם קטן יותר והזיהום מהם יותר קטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שומע את מה שאתה אומר. אוקי, בוא נמשיך את הצגת הדברים. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> בצו הזה הצגנו שני פרטים: עבירה אחת עוסקת בבעל רכב שנוסע ללא מדבקה, ללא תווית ייעודית, ולכן למרות שהיא הודבקה בטסט, הוא עושה את זה כדי שהוא יוכל להיכנס לאותם אזורים, לאותן ערים מבלי שהוא ייתפס. הפרט השני הוא אנשים שמורידים את המסנן, מפרקים את המסנן. כפי שאמרתי, הוא שווה הרבה כסף. יש אנשים שהתקינו את המסנן, רובם בסיוע ממשלתי, ולאחר שהרכב נרשם כרכב שיש לו מסנן, הם מסירים אותו, שזאת עבריינות לכל דבר. הם יכולים גם למכור אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם מישהו אחר הסיר את זה, או שאין אפשרות כזאת? << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> אחריות החזקה פה היא על בעל הרכב, וזו אחריות שלו. כל טיפול שנעשה ברכב, חייב להיות ביודעין ובאחריות של בעל הרכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שאפשר לפרק את זה, מאיפה מפרקים את זה? זה חיצוני או פנימי? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> מסנן חלקיקים זה לקחת את מה שנקרא דוד העמעם, בצינור הפליטה יש לנו מן דוד כזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם גנב עובר ברחוב ויכול להתחיל לפתוח את זה. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> לא לא, זה במוסך וזה סיפור. ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, לא ידעתי איך נראה המסנן. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> זאת עבודה רצינית של כמה שעות במוסך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, זאת אומרת שזה רק אם האדם עצמו החליט שהוא עושה מזה ביזנס. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> לכן גם פה מדובר בקנס יותר גבוה, כי מדובר ממש בגרימת זיהום אוויר ובאיזשהו אקט עברייני ביודעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אמיר זלצברג: << דובר_המשך >> אלו שני הסעיפים. ככל שיהיו שאלות, אני או שותפיי פה נוכל להרחיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יש לכם שאלות, או שנעבור לקנסות עצמם? נעבור לקנסות עצמם, כי יש לי גם הנהלת קואליציה. << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> אני רק אוסיף עוד נקודה אחת לעניין הקנסות עצמם, שיש פה חלוקה שמאוד מקובלת בעבירות קנס בין יחיד לבין תאגיד, כשעל תאגיד מוחל כפל הקנס, בגלל שבדרך כלל הכיס יותר עמוק וההשלכות גם יותר קשות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה היה עד עכשיו? << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> זו היתה עבירה פלילית, לא עבירת קנס. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת אומרת שבכלל לא היתה יכולת לתת קנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, וכתב אישום שיכול היה להיגמר גם ב- - - << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> בית משפט יכול היה לקבוע עליו קנס, זאת אומרת: להרשיע אותו בבית משפט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור דבר אחד, שזה פחות יעיל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ותהליך הערעור על קנס פה הוא כמו כל ברירת קנס? רגיל? << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> כן, הגשת בקשה להישפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה לתת את הפירוט על שתי העבירות והמדרג שלהן? << דובר_המשך >> שושנה סומך: << דובר_המשך >> כן, לעניין נהיגה ברכב מזהם בלי שהרכב מסומן בתווית, מה שהוסבר שבדרך כלל מדובר באדם שהסיר את התווית, ליחיד 500 שקלים, לתאגיד 1,000 שקלים. יש כאן גם עניין של עבירה חוזרת, שזאת עבירה שנעברה תוך שנתיים, לאחר שהורשע אדם בעבירה לפי אותו סעיף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אתם אומרים שהסימון הזה הוא לא על רכבים פרטיים בנזין. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת רק רכבים שהם דיזל. << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> כן, דיזל. << אורח >> שושנה סומך: << אורח >> אם אדם תוך שנתיים נתפס פעם שנייה באותה עבירה אחרי שהוא הורשע, המשמעות של הורשע בעניין שלנו היא גם שילם את הקנס, כי מי ששילם קנס – רואים אותו כאילו הורשע, כפל הקנס ליחיד 1,000 שקלים ולתאגיד 2,000 שקלים. עבירה לפי סעיף 8(ב), העבירה השנייה היא של הפעלת רכב כבד או ישן או רכב שהותקן בו מסנן חלקיקים בעת ייצורו. כאשר לא מותקן ברכב מסנן חלקיקים, מה שתואר כאותו אדם שהסיר את מסנן החלקיקים שהותקן לו, ליחיד 3,000 שקלים, לתאגיד 6,000 שקלים. הזיהום פה הוא משמעותי יותר, הפגיעה כאן היא גדולה יותר, ובעבירה חוזרת 6,000 ליחיד ו-12,000 שקלים לתאגיד. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הגיוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המספרים שהיא מדברת עליהם הם לגבי רכב חברה, מסחרי וכו'. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם השקעת במסנן כדי לממן לו 30,000 שקל, הוא הלך והוריד את זה, זה בטעות? למה אתה נותן לו קנס כזה קטן? << אורח >> אמיר זלצברג: << אורח >> בנוסף לצו שעוסקים בו, יש כבר בחוק אפשרות לתת הודעת אי שימוש ברכב והרכב מושבת, זאת אומרת: זה בנוסף, הוא לא יוכל לנסוע ברכב. זה בנוסף, היינו צריכים להסביר את זה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני גם אוסיף שהסכומים הם די דומים לסכומים של עבירות קנס דומות, שהוועדה אישרה ב-2016 של סט אחר של עבירות קנס של זיהום אוויר מכלי רכב. הסכומים מתכתבים עם הצו הקודם שכבר קיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך לקרוא את זה? << דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >> כן, אני אקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהקראה אני אבקש מאלי אבידר למלא את מקומי, כי יש לי הנהלת קואליציה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תן ליואב, אני לא רוצה לפגוע בך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אף אחד לא קובע לי פה מה לעשות. אני חושב שהסכומים ראויים, היא רק תקרא ואחר כך יש הצבעה, בסדר? אני רק מבקש שתיכנס לפרוטוקול פנייה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד התחבורה, שהוועדה מאשרת את הקנסות, אבל אנחנו קוראים למשרדים לעשות תכנית להחזרת נושא הגריטה לתקופה מסוימת כדי לעודד את הדבר הזה. כל מלחמה צריך לעשות מכמה חזיתות. זאת חזית נוספת, שנותנת עזרה לציבור לעשות את הדבר הנכון גם לשם איכות הסביבה וגם לשם בטיחות בדרכים. << מנהל >> (היו"ר אלי אבידר, 13:06) << מנהל >> << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז אני אקרא במהרה: צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש"ף–2020 בתוקף סמכותי לפי סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, וסעיף 68 לחוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, בהסכמת השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: הגדרות 1. בצו זה – "עבירה חוזרת" – עבירה שנעברה בתוך שנתיים לאחר שהורשע אדם בעבירה לפי אותו סעיף בחיקוק. זה סעיף סטנדרטי בכל הצווים הדומים. קביעת עבירות קנס 1. העבירות על תקנות כמפורט להלן בתקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב–2012 (להלן – התקנות), כמפורט בתוספת, נקבעות בזה עבירות קנס. פה נעשה תיקון נוסח כדי לא להפנות לתקנות הספציפיות. סכום הקנס 2. הקנס לעבירה כאמור בסעיף 2 הוא סכום בשקלים חדשים הנקוב בתוספת לצד פרטי העבירה. תוספת (סעיפים 2 ו-3): חיקוק התקנות, הסעיף בחיקוק 6(ב) "לעניין נהיגה ברכב מזהם מבלי שהרכב מסומן בתווית כמשמעותה בתקנה 6(א)(1) לתקנות". יש לכם את הסעיף עצמו במסמך רקע הקצר שהפצנו. הסכום ליחיד – 500, לתאגיד – 1,000. לעבירה חוזרת ליחיד – 1,000, לעבירה חוזרת לתאגיד – 2,000. 2. תקנה 8(ב) לתקנות: "הפעלת רכב כבד ישן או רכב שהותקן בו מסנן חלקיקים בעת ייצורו, כאשר לא מותקן ברכב מסנן חלקיקים" – 3,000 ליחיד, 6,000 לתאגיד, 6,000 ליחיד בעבירה חוזרת ו-12,000 לתאגיד בעבירה חוזרת. << יור >> היו"ר אלי אבידר: << יור >> מי בעד? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – אין צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש"ף-2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אלי אבידר: << יור >> התקבל פה אחד. חבר'ה, תודה רבה. אנא תבהירו לשרה להגנת הסביבה את מה שאמרנו, אנחנו בונים עליה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:12. << סיום >>