פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת הכספים 07/06/2020 הכנסת העשרים-ושלוש מושב ראשון פרוטוקול מס' 61, 62 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, י"ב בסיון התש"ף (04 ביוני 2020), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר קטי קטרין שטרית – מ"מ היו"ר אופיר כץ – מ"מ היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק קרן ברק ניר ברקת אחמד טיבי מיקי לוי שלמה קרעי מיכל שיר סגמן רם שפע חברי הכנסת: אופיר סופר עופר כסיף מוזמנים: אסף וסרצוג – סגן הממונה על התקציבים, אף התקציבים, משרד האוצר אסי מסינג – היועץ המשפטי של משרד האוצר אביעד שוורץ – רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר מאיר שפיגלר – מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מירי סביון – משנה למנהל רשות המיסים, רשות המיסים יערה למברגר – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רמי גראור – מנכ"ל שירות התעסוקה הדס אגמון – ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יוליה איתן – מנהלת מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רועי ברזילי – סגן ראש העיר רמת גן, מרכז השלטון המקומי הילה זהבי – כלכלנית, מרכז השלטון המקומי דובי אמיתי – יו״ר נשיאות הארגונים העסקיים שי ברמן – מנכ״ל איגוד המסעדות מיכה דרורי – יועץ משפטי, התנועה הקיבוצית ורד וייץ – עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה מאיר זיילר – תעשיות פלוקטקס בע"מ רועי כהן – נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אוריאל לין – נשיא איגוד לשכות המסחר ניר מאיר – מזכ"ל התנועה הקיבוצית מנחם פרידמן – יו״ר ארגון הסוחרים בישראל ניר שפר – יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים בישראל ייעוץ משפטי: שגית אפיק אייל לב-ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אור שושני ירון קוונשטוק << נושא >> הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1311 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הצעות קצרות לסדר, בבקשה. מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתרוצץ בין כמה וכמה ועדות שהמספרים רצים בהן. הייתי בוועדת הקורונה והגיעה לשם סגנית מנהל רשות המיסים והיא אמרה שכל כך קל ופשוט להגיש כדי לקבל פעימה ראשונה. באמת קל, נכנסים לאינטרנט, ממלאים דף אחד וזהו. אחרי שסיכמנו את הכול ויצאתי, ואחרי שהיא גם אמרה שלא נשארו הרבה, התברר לי שיש 15,000 איש שלא הגישו פעימה ראשונה. למה לא הגישו? כי זה לא שרק צריך להגיש את הדף הזה דרך האינטרנט, אלא גם חייבים דוח כספי. ומי עושה להם את הדוח הכספים, ל-98% מהם? המייצגים. או מנהל החשבונות או רואה החשבון. ולכן, כמו שגם אמרתי למנהל רשות המיסים, בלי דוח אי אפשר לקבל את הכסף. ב-10 ביוני, עוד שלושה ימים – נגמר. כל אלה, 15,000 שלא הגישו – הלך הכסף. אמרתי, בואו נהפוך. בואו ניכנס ונגיש את הבקשה, ועד 10 ביולי יצטרכו להגיש את הדוח, כדי שאנשים כן יקבלו את הכסף. כרגע אני מחכה לתשובה מערן, מנהל רשות המיסים. זה כסף שמגיע לאנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבקש להאריך את המועד? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, עד 10 ביולי. הבעיה היא שזה בחוק, אדוני היושב-ראש. אז אמרתי לו: כדי להסתדר עם החוק - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בכמה הוא מאריך לי, שבועיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 20 יום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קניתי. זאת התשובה שהוא נתן? מצוין, אחלה. זאת אומרת עד סוף יוני. זה מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, בסדר, אנחנו נעשה את זה בהתאמה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עד 1 ביולי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי, אני חותם על העסקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז צריך בהתאמה להאריך גם את הפעימה השנייה, נכון? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, גם היא יושבת על אותו סרגל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נאריך בהתאמה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מצוין, תודה רבה. רק שיוציאו את זה בכתוב. תודה, אחלה עסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמו שחבריי פה זוכרים, טיפלתי בנושא של המסע לפולין. אני רוצה לחסוך כסף למדינה. אתה יודע איך חוסכים כסף למדינה? השר החליט שמחזירים את הכסף לילדים, ועד עכשיו חברות הנסיעות לא מחזירות. אז אני מבקשת: אם הם אמורים לקבל מענק, שיורידו את זה מהמענק. הינה, חסכתי כמה שקלים טובים למשרד החינוך. השר עמד בדוכן ואמר שמחזירים את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה שר? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> שר החינוך. אמר את זה על כל במה, ואני מאמינה לו שהוא התכוון לכך. אבל הפקידים מתמהמהים. אז יש לי איזושהי הצעה: היות שהאינטרסים של חברות הנסיעות הרבה יותר חשובים, אז בואו נוריד מזה את המענק. שכל הזכיינים של משרד החינוך שאמורים לקבל מענק – נוריד להם אותו. ורק אחרי שהם ייתנו, נתחשבן ואז נעניק להם בחזרה את המענק. דבר נוסף, אמרו פה לא פעם ולא פעמיים שהרופאים שיצאו לחל"ת כתוצאה מכך שהם היו בסביבת חולה קורונה, ביקשו מהם להשלים את הימים האלה באמצעות ימי המחלה שלהם. שים לב מה קורה – מורים שהתלמידים שלהם מגיעים חולים, יוצאים לחל"ת על חשבון ימי המחלה שלהם וממשיכים ללמד באמצעות הזום. זה חטא על פשע: הם גם יוצאים הביתה ולוקחים מהם את ימי המחלה, והם גם מלמדים בזום. אז אני מבקשת שיעשו איתם בדיוק כמו שעשו עם צוותי הרפואה. אני יכולה לתת דוגמה מבית הספר המסורתי, שבגלל תלמידה חולה מורים יצאו לחל"ת ואמרו להם שיורידו להם את זה מימי המחלה. אני חושבת שצריך להתייחס לזה. עוד נקודה חשובה. היות שמספר המובטלים גדל, העומסים על שירות התעסוקה גדולים ורבים. יש להם שתי אפשרויות: או שהם יצאו לשביתות, וזה יהיה מאוד גרוע; או שיתחילו לחשוב על תקנים או על סיוע ללשכות התעסוקה, כי הם עובדים מסביב לשעון. עוד נושא, הסטודנטים. לפי התאחדות הסטודנטים הורדת הסף תאפשר ל-85% מהסטודנטים שעבדו לפני הקורונה לשוב לעבודה. אז כדאי להחזיר אותם, ויפה שעה אחת קודם. וכמובן נושא העמותות, שדיברנו עליו קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יהיה בחוק. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אני אחזור על הנושאים שאני וכמה מחבריי הצגנו בישיבה הקודמת. לגבי הסכום של 3,300 – זה פוגע בסטודנטים. זה משאיר מחוץ למעגל כמעט 80% מהסטודנטים, ולכן המספר 2,000 שקל כמינימום למתן המענק כן יכניס את הסטודנטים, שצריכים לא פחות מאחרים את המענק הזה. נדמה לי שיש קונצנזוס כאן בוועדה לגבי הנושא הזה. נושא נוסף, האגודות השיתופיות. האם הוא נפתר, אדוני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נראה בדיון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מקווה שהוא ייפתר. ונושא העמותות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שאלתי. הוא אמר שכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקווה שכן. הכול יעלה במהלך הדיון. רצו לנהל איתי דיונים בחוץ, אבל לא רציתי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש נושא נוסף שאני רוצה להדגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל מהר. הכול יהיה בוועדה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הלוואי שיהיה מהר, כי יש אנשים ששובתים מול משרד ראש הממשלה, ראשי הרשויות הדרוזיות. הובטח להם סיוע, ואנחנו התערבנו כאן בוועדת הכספים, מנענו העברת תקציב. ממשרד ראש הממשלה הופעל עליך לחץ אדיר אז, וגם אז עזרת. הוא נפגש איתם, הבטיח להם מעל 200 מיליון שקל, אבל רוב הסכום לא עבר. אני עומד על זה שהוועדה תעמוד לצידם, ואני אעשה את זה גם בהמשך הדיונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לעשות איזושהי סקירה של דברים שהעלינו ועדיין לא קיבלנו עליהם תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר גם לך: בכל מה שנוגע לחוק, הכול יהיה בוועדה, לא צריך לעשות את זה הצעה לסדר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בכל זאת אני איגע בשניים-שלושה דברים שהם יקרים. לגבי העמותות, אומנם אמרנו שזה יהיה בפנים, אבל שגם ייחשבו כמעסיקים. דובר על להעלות את ה-25% תקצוב שלהם, כלומר שלא יהיה 25% אלא יותר, כדי שיוכלו להיכלל בפנים. הדבר השני עלה גם במכתב שנשלח לפני כחודש, שאופיר סופר, אני ועוד חברי כנסת רבים הצטרפנו אליו, ואני חושב שזה הזמן להעלות את זה. יש 7.5% של שכר מעסיק שהעמותות משלמות, דבר שבעלי עסקים עצמאים לא משלמים. אין טוען שבכלל צריך לבטל להם את זה, אבל גם אם לא מבטלים, לפחות בתקופה הזאת של הקורונה אין סיבה שהם ישלמו את זה. מחודש מרץ ולפחות למשך חצי שנה שלא ישלמו את זה, כדי לתת להם אוויר, כדי שלפחות יוכלו להחזיק את האנשים שעדיין נמצאים ולא הוצאו לחל"ת. אחרת נראה שגם את העובדים האלה יוציאו לחל"ת ואפילו יפטרו אותם. דבר נוסף, חשוב מאוד. ראיתי בחוק שיש אחריות על העובד אם לא היה דיווח נכון. אני חושב שזאת שערורייה. אין שום סיבה שאותו עובד יקבל עונש על זה שהמעסיק שלו לא דיווח נכון. גם העלינו את הנשים בהיריון, ונדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קרן ברק, בבקשה. משפט. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא הייתי פה כשאחרים דיברו, אז יכול להיות שאני אחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אם את חוזרת אני אעיר לך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בטוח שחלק מהדברים נאמרו, אז אני אעשה את זה בנקודות. דבר ראשון, אני שמעתי את מה שקטי אמרה ואני מצטרפת לקריאה להפחית את הסכום של המענק ל-2,000. זה קשור לסטודנטים שעובדים חצי משרה, אבל לא רק להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן, זה כבר נאמר. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. יש עוד ענפים, שבהם עובדים במשמרות, כמו מכוני כושר וקול סנטר, שזה לא דווקא סטודנטים. כל מי שעובד בחלקיות משרה ובמשמרות, זה נוגע גם אליו. אלה ענפים שלמים שהיו סגורים. דבר נוסף, הציונים האמיתיים, הפטריוטים שהשאירו את העובדים ב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה נאמר כבר בישיבה הקודמת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני לא הייתי. ובנוסף המחזור שלהם ירד ב-25% – גם הם צריכים לקבל בדיוק כמו אלה שנפגעו ולא עבדו. ערך השוויון צריך להישמר פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מיכל שיר, בקצרה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> זה חוזר על הדברים שנאמרו פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קרעי, בבקשה. ממש משפט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ממש בקצרה. הנושא של הארכת תקופת האבטלה – אני לא יודע איפה הדבר הזה עומד, אבל לפי מיטב ידיעתי ב-31 במאי יסתיימו ההארכות של תקופת האבטלה בזמן שאנשים עדיין בבית בגלל משבר שלא תלוי בהם. אני חושב שזה משהו שחייבים להעמיד אותו על סדר היום; צריך להאריך לאותם אנשים את תקופת האבטלה, כדי שיוכלו להמשיך להאכיל את הילדים שלהם. זה לא משחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר נוסף, הארכת הפטור ממס רכישה. אמרת שתכניס את זה בחוק שיגיע, ואני מנסה להבין על איזה חוק דיברת. על החוק הזה? על חוק הקורונה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם מיקי לוי העלה את העניין הזה, וגם אני התייחסתי לזה, ואני מקווה שמה שאני אגיד זה אכן מה שיהיה. ביום רביעי עבר חוק על הארכת מועדים. בהארכת מועדים לא מופיע העניין של מס הרכישה, ואני אמרתי שבעזרת השם זה יגיע לפה. מכיוון שמליאת הכנסת העבירה את זה לוועדת הכספים, אנחנו נוסיף את זה לתוך החוק של מס רכישה. אני מקווה שלא תהיינה בעיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ולגבי הארכת תקופת האבטלה יש משהו שאנחנו יודעים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. יש הרבה יותר מידי בעיות במדינה שאני צריך לטפל בהן. יש בעיות שנוגעות למיסוי, בעיות שנוגעות לאבטלה, בעיות שנוגעות לדברים שהוועדה שלנו צריכה לטפל בהם. תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מתי נתחיל עם ההסתייגויות, אדוני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו. אבל קודם צריך להתחיל להקריא את החוק. יש לך הרבה הסתייגויות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, דווקא הפעם אני נחמד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מקריא את החוק? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי מסינג ואסף וסרצוג ממשרד האוצר נמצאים איתנו בזום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תתחילו להקריא את החוק. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בוקר טוב, אנחנו נקריא את החוק ונשלב את התיקונים שמוצעים בעקבות חלק מההערות. נתחיל. הצעת חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 הגדרות 1. בחוק זה – "הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות; "חוק הבטחת הכנסה" – חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977‏; "מוסד חינוך" – כל אחד מאלה: (1) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949‏; (2) בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969‏, המספק חינוך על-תיכוני, שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי; "המנהל" – מנהל שירות התעסוקה שמונה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959‏; "מעסיק" – למעט אחד מאלה: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏; (3) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שהמשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, עמד על 25% לפחות; (4) קופת חולים; (5) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב; (6) מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, עמד על 25% לפחות; (7) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958‏, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2019, עמד על 25% לפחות; << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, תסביר לנו את ההגדרה של מוסד חינוך על כל פסקאותיו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כדי להגיע להגדרה של משרד חינוך אנחנו צריכים לדבר על כל ההגדרה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תסביר לנו את ההגדרה המעשית. אני רוצה להבין מי מוחרג. אני רוצה להבין למה גוף נתמך מוחרג, אני רוצה להבין למה מוסד מוכר מוחרג. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> גברתי, אני אגמור לקרוא את כל ההגדרות ואז אני אחזור לזה בתוך ההסבר, בסדר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זה לא סתם הקראה של החוק. כל סעיף אתה מסביר, אסי, זה לא חדש. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אבל זה עוד לא הסעיף. אני אתחיל מהסעיף עצמו. מטרת החוק המוצע היא לתמרץ הוספה של עובדים שהיו בחל"ת למעלה מ-30 ימים או עובדים שפוטרו. אני אדבר עוד מעט על האוכלוסיות הרלוונטיות שהחוק חל לגביהן, אבל לב ליבו של העניין הוא כמובן מי שפוטר או הוצא לחל"ת אגב משבר הקורונה. למעשה בעת משבר הקורונה, בכל מה שקשור להוצאה לחל"ת, המדינה נהגה באופן שונה לגבי המגזר הציבורי הרחב. זה מהטעם שהמגזר הציבורי הרחב, שנתמך גם על ידי הממשלה וגם על... אלה גופים מתוקצבים, גופים נתמכים, חברות ממשלתיות, חברות עירוניות, הרשויות המקומיות וכיוצא באלה. הרעיון היה לא להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום כמו שעשו ביתר המגזרים, ולמעשה נחתם הסכם קיבוצי שהורחב לגבי מרבית המגזר הציבורי, שבמסגרתו בתקופת הסגר או ההגבלות שהוטלו על המעסיקים, ממהלך מרץ עד סוף אפריל... למעשה נחתמו שני הסכמים קיבוציים, כאשר העיקרון שעומד מאחורי שניהם הוא הוצאה לחופשה כפויה על חשבון המעביד. בשל האינטרסים השונים והמערכות השונות שחלות ביחס למגזר הציבורי, לא הוצאו העובדים לחל"ת, שלא כמו מעסיקים אחרים, שנהגו לפי שיקול דעתם. לכן מה שמוצע כאן זה שאותה אוכלוסייה שלמעשה בסופו של דבר... (בעיות שמע בזום) נתנו דגש לגבי גופים נתמכים לפי סעיף 32 לחוק יסוד: התקציב, להבדיל ממוסדות לפי 3א, שלגביהן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אסי הבנתי. אני רוצה לדעת למה קבעתם גוף נתמך ב-25%. המטרה היא להחזיר את העובדים. עובד שיצא לחל"ת – אז מה אם הוא נתמך ב-25%? צריך אחוז יותר גבוה. יש מוסדות שהם מוסדות חינוכיים ומוסדות שנוגעים למשרד הרווחה – אז מה, אז העובדים האלה של משרד הרווחה לא יקבלו? לא יחזירו אותם? למה 25%? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני אעשה רגע הפרדה בין גוף נתמך לפי סעיף 32 לחוק יסוד: התקציב, לבין גוף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על העובד, אני לא מדבר על הסעיף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא מדבר על פסקה (3) ועל פסקה (6). בפסקה (6) יש לך מוסד חינוך, ויש לך גוף נתמך בפסקה (3). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה 25? העובד הזה, שנמצא בגוף שחלקו נתמך על ידי משרד החינוך וחלקו נתמך על ידי משרד הרווחה, והוא עובד בנושא של רווחה – למה שלא נחזיר אותו? בגלל שהגוף נתמך ב-25%? אני מבקש להעלות את זה ל-40%. למעלה מ-40% זה כבר באמת מתחיל להיות גוף נתמך, אבל לא 25%. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני רק אעשה סדר מבחינת הגופים. הגוף הנתמך שמקבל תמיכה לפי סעיף 32 לחוק יסוד: התקציב, זה לא עמותה שמקבלת תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, שזה מרבית התמיכות שהמדינה מעבירה; אלא זה גוף שהוכר על ידי הממונה על השכר – בסופו של דבר זה הכרה של שר האוצר... זאת רשימה של גופים שהיא יחסית מאוד מצומצמת שבמסגרתה התקיימו בעבר תנאים, וגם ממשיכים להתקיים היום, של לראות אותם כגופים שיש עליהם מגבלות שונות, והם מוגדרים לפי חוק יסודות התקציב כ"המגזר הציבורי הרחב". הגופים הללו כוללים מוזיאונים, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד מספר מוסדות בעלי מאפיינים דומים. אנחנו צמצמנו את הרשימה הזאת – הגם שהיא לא כל כך רחבה – ועליה חל ההסדר של התקש"ח שדיברתי עליו קודם לכן, שהיה צריך להוציא את העובדים הללו לחופשה ולא לחל"ת. גם את הדבר הזה אנחנו צמצמנו יותר, להשתתפות לגופים שבהם המדינה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, מה אתה עכשיו אומר? לא הבנתי. שגית, מה הוא אומר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם לסכם, אז עמותות שמקבלות מכוח סעיף 3א נמצאות בפנים מבחינת הגדרת מעסיק. נכון, אסי? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לגבי גוף נתמך, מה שבעצם אסי אומר זה שאנחנו צריכים להבחין בין ההגדרה של גוף נתמך בסעיף 32 לבין עמותות מכוח סעיף 3א. הוא אומר שעמותות נמצאות בפנים. גוף נתמך זו רשימה יחסית קטנה, היא כוללת מוזיאונים, בית התפוצות וכדומה. זאת רשימה יחסית מצומצמת, ולא מתקיימים לגביה התנאים. הם באמת לא מעסיק פרטי, ולכן הם מוחרגים. עכשיו נשארה השאלה לגבי מוסד חינוך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, שגית, אני רוצה להבין לגבי העמותות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, אני חוזרת על השאלה, תענה לחברי הכנסת. עמותות שמקבלות תמיכה מכוח סעיף 3א נמצאות במסגרת החוק הזה ואין לגביהן שום החרגה או מגבלה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כן, ובלבד שזה לא מוסד חינוך, שעליו נדבר עכשיו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו נדבר על מוסד חינוך, פסקה (6). << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לגבי מוסד חינוך, פסקה (6) – ההתייחסות של הממשלה מבחינת השאלה של סגירת מוסדות החינוך ומבחינת הפתרונות לשאלה מה לעשות עם העובדים במוסדות החינוך, הייתה שונה מלגבי יתר המעסיקים. שם ככלל לא הייתה אפשרות להוציא את אותם עובדים לחל"ת, אלא עשו להם הסדרים שונים על חשבון החופשות שיש בקיץ. ולכן מהבחינה הזו אין שום הצדקה לשנות כרגע את מצבת כוח העובדים, שממילא לא הייתה אמורה להשתנות אגב משבר הקורונה. לא היו אמורים להוציא עובדים לחל"ת וגם לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אסי, אתה מתעלם ממה שאני אומר. הרי בתוך עמנו אנחנו יושבים. מי שהוא מוסד חינוך, בלאו הכי הוא לא יכול להוציא לחל"ת, ולכן המדינה גם לא תצטרך לשלם במקרה הזה כסף, כי העובדים לא יצאו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אבל גם אין סיבה לתמרץ אותו להוסיף עובדים כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני יודע. אין עובדים שיצאו לחל"ת וממילא אין מה לתמרץ כאן. אבל יש מוסדות שחלקם נמצאים במשרד החינוך וחלקם נמצאים במשרד הרווחה. את משרד הרווחה אתם רוצים לתמרץ, מכיוון שבמשרד הרווחה אנשים שעבדו בגופים האלה כן יצאו לחל"ת, ואנחנו רוצים להחזיר אותם חזרה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> בדרך כלל מה שקורה בגופים האלה זה שהחלק השני ממומן גם הוא על ידי המדינה, פשוט ממקור אחר. לכן המשמעות היא שאותם עובדים בכל מקרה יחזרו לעבודה, ולכן התמרוץ כאן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. עד עכשיו דיברתם על מוסד חינוך. אני שואל מה יהיה עם גוף שקשור גם למשרד החינוך וגם למשרד הרווחה. גוף פרטי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אותו רציונל שמתקיים לגבי משרד החינוך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז 25% זה לא נכון. אני לא מבין למה אתם מתעקשים. אם מדובר על עובדים שלא יצאו בגלל הנחיה של משרד - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה קשור לסכום התקצוב, לא לירידה במחזור. זה גוף שנתמך ב-25% על ידי המדינה, זה לא קשור לירידה או לעלייה במחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הם אומרים שבגוף שנתמך ב-25% על ידי המדינה, העובדים לא יצאו לחל"ת או שלא פיטרו אותם. אני מבקש להעלות את זה ל-40%, מכיוון שאלה שנתמכים על ידי משרד החינוך בלאו הכי לא יצאו, אבל יכול להיות גוף שנתמך גם על ידי משרד הרווחה, ובו יכול להיות שעובדים כן יצאו. אז אחד משניים: אם לא יצאו לחל"ת, אז בלאו הכי הוא לא נמצא פה; ואם כן יצאו, צריך לתת להם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, לשאול אותו מה קורה עם המורים שעכשיו מוציאים אותם. זאת הוראה שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם שייתן תשובה לגבי החוק עצמו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה עם חברות ממשלתיות שלא מתוקצבות, למשל הדואר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם תשאלו עוד שאלות אתם תיתנו להם תירוצים לא לענות תשובות. אסי, בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם יורשה לי, דיברו פה על שורה של עניינים – חברות ממשלתיות, מוסדות חינוך שיש להם איזושהי פעילות בתחום הרווחה, ועוד גופים שונים שעלו כאן. אז לגבי גופים שמזוהים באופן מלא עם המדינה או הנתמכים על ידה במישרין או בעקיפין ושסכום ההשתתפות של המדינה הוא סכום השתתפות של 25% ומעלה... 25% זאת השתתפות מהותית, זה מבחן שאנחנו משתמשים בו גם בהקשרים אחרים כדי לזהות תמיכה משמעותית לעומת תמיכה שהיא יחסית נמוכה יותר. ולגבי גופים שבהם לממשלה יש בעלות מלאה או חלקית לכל הפחות, חברות שהן אינן חברות מעורבות... וזאת מתוך התפיסה שהם למעשה נשענים בדרך זו או אחרת על המדינה ואינם מתמודדים בעצמם עם כוחות השוק. בנוסף, יש להם גם הקשרים שונים אחרים שאנחנו תומכים בהם, בין אם מדובר בתשלום בתמיכה, בתשלום בשכר, או בכל דבר אחר. לעניין החברות הממשלתיות, ההבדל בינן לבין חברות עסקיות רגילות זה שהתרומה המשמעותית שיש לממשלה על הפעילות – וזה כמו שנעשה בעבר בשורה של אירועים כמו מלחמות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אני לא מבין מה שאתה אומר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם אני לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הלך לנושא אחר. הוא מדבר על החברות הממשלתיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני שאלתי שאלה. שייתן לי תשובה. אסי, יכול להיות שלא הובנתי. אני חוזר על שאלתי. אם יש עובד שנמצא בגוף שמתוקצב על ידי משרד החינוך, האיש לא יצא לחל"ת, הוא נשאר, כי הייתה הנחיה חד-משמעית שגוף חינוכי לא מוציא את עובדיו מהעבודה, נקודה. אם הוא יבוא וירצה לקבל מענק אחרי שהחוק הזה יעבור, יגידו לו – רגע, על מה אתה בא לבקש, הרי אתה לא פוטרת ולא יצאת לחל"ת. ואז ממילא לא ישלמו לו. הוא גם לא יגיש בקשה. אני שאלתי - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא בהכרח, כי יכול להיות שהמעסיק פעל בניגוד להוראות והוציא את אותו עובד לחל"ת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "בניגוד להוראות"? יש הנחיה של מנכ"ל משרד החינוך שאם מוציאים מישהו לחל"ת יקנסו אותו. יגרמו לו לכך שהוא יפחד מאוד לעשות את זה. אני לא יודע על מקומות שעשו את זה. החוק הזה בא לדאוג לעובד: העובד בחוץ? צריך להחזיר אותו. אני לא חושב שיש מקרה כמו שאמרת. אתם רוצים סתם להביא את זה לאבסורד? תביאו. אבל אין מציאות כזאת ולא על זה מדבר החוק. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני רוצה להבהיר נקודה לגבי הסוגיה שאתה מעלה. אני רוצה להעלות שני טיעונים שיעמדו לנגד עיניכם כשאתם דנים בזה. אחד, מה שאסי אמר – ש-25% זה תקצוב שנחשב תקצוב מהותי, ויש לו מבחנים נוספים שאפשר להשוות אליהם, בעוד שמספר אחר הוא מספר שלא ניתן לתת לו עוגן. נקודה נוספת: צריך לזכור, התפקיד של המענק הוא להחזיר עובדים שלא היו חוזרים אילולא המענק. ולכן, כשאנחנו מדברים על גופים שנתמכים בחלקם על ידי משרד החינוך ובחלקם על ידי משרד הרווחה, קיים קושי מסוים להסביר את הרציונל הזה, כי יכול להיות מצב שאותו עובד היה חוזר בין אם תפקידו בעמותה הוא פעילות רווחה ובין אם תפקידו הוא פעילות חינוך. זה לא משנה אם הוא יצא לחל"ת באישור או לא באישור – הוא בכל מקרה יחזור. ואז הרציונל של המענק לא מתקיים, בוודאי בגוף שחלק מהותי ממנו מתוקצב על ידי המדינה. אלה הנימוקים המרכזיים לקביעת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, לא צריך לחזור על זה עוד הפעם. אבל נניח שאני עובד בגוף שנתמך על ידי משרד החינוך ועל ידי משרד הרווחה. הוציאו אותי לחל"ת לא בחלק של החינוך אלא בחלק של הרווחה, ועכשיו אני רוצה לחזור חזרה. אז אני לא אוכל לחזור בחזרה, כי הגוף נתמך 25% על ידי המדינה. לכן אני רוצה להעלות את זה ל-40%. אני לא מבין את ההתעקשות שלכם, כי יכול להיות רק אחד מהשניים: אחד, או שהוא לא יצא לחל"ת ואז הוא לא יוכל לקבל, וגם אם הוא יצא לחל"ת על החלק של משרד החינוך הוא לא יוכל לקבל; או שהוא יצא לחל"ת על הגוף שנתמך על ידי משרד אחר, ואז הוא כן יוכל לחזור. אנחנו דואגים לעובד, כי בלי המענק הזה הוא לא יחזור. אני לא מבין למה אתם מתעקשים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אי אפשר להגיד שהוא יצא לחל"ת על חשבון החלק של משרד החינוך או על חשבון החלק של משרד הרווחה. או שהוא יצא לחל"ת, או שהוא לא יצא לחל"ת. אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהיציאה לחל"ת, מבחינת הגוף עצמו גם היא למעשה השתתפות של המדינה בהוצאות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, בוא נמשיך הלאה. אנחנו נעשה את זה 40%. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ועכשיו המענק לקלוט עובד שנאלץ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנתי. זה יהיה 40%. זה לא מעלה אפילו בשקל אחד את ההוצאה בעניין הזה, כי אם מגיע לו אז מגיע לו, ואם לא מגיע לו אז הוא לא יקבל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קטי, שאלת משהו. אני לא יודע אם זה נוגע לחוק, אבל תשאלי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי לגבי החברות הממשלתיות – הדואר, חברות ביטחוניות וכדומה. האם הן מוחרגות בחוק הזה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לגבי החברות הממשלתיות אנחנו מפנים לגוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב. זה כולל חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, בנק ישראל, חברות עירוניות וכיוצא באלה. במסגרת הזאת, מה שמוצע להחריג כאן מההגדרה של גוף מתוקצב זה חברות מעורבות, כלומר חברות שבהן השליטה של מדינת ישראל אינה מלאה. אני מזכיר שגם בעבר, בהקשרים אחרים שבהם המדינה שילמה פיצויים או נתנה מענקים כלשהם בצורה דומה, חברות ממשלתיות הוחרגו מזה, מהטעם שלחברה ממשלתית יש זהות מאוד גדולה לממשלה. זאת גם הייתה הסיבה המרכזית שבגינה חברות ממשלתיות לא יכלו להוציא עובדים לחל"ת. יש שתיים או שלוש חברות שקיבלו החרגה מהעניין הזה, מהטעם ש - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז עובד בדואר לא יחזור לעבודה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הדואר והמתנ"סים קיבלו החרגה מפורשת, וגם היא הייתה בסופו של דבר סיוע של הממשלה בעצם המימון של ההוצאות, וכעת הם משיבים את העובדים. כך שאין כאן שאלה של תמריץ או לא, אלא יש שם הסכמים קיבוציים ויש מצבת כוח אדם שצריך להחזיר אותה. ולכן אין צורך לתמוך באותן חברות ממשלתיות בדומה לחברות הממשלתיות האחרות. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> חשוב להדגיש כאן – כמו שאסי אמר, בכל החברות הממשלתיות כל העובדים שהיו בחל"ת, שזה לא מספרים גדולים, יחזרו בוודאות, ולכן המענק לא נועד לתמרץ להחזיר אותם אלא הוא פשוט יהיה תקצוב נוסף מטעם המדינה. וגם צריך לומר שוב שלחברות ממשלתיות יש מערכת יחסים שונה עם המדינה. חברת הדואר למשל עובדת אומנם בסביבה עסקית, אבל א', היא לא עובדת תמיד בסביבה עסקית, יש מקומות שבהם היא עובדת לבד - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל היא לא מתוקצבת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> וגם, הדואר עובד בשוק תחרותי לגמרי. שגם נסגר בגלל שאין טיסות ואין משלוחים לחו"ל. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני רוצה לסיים את הנקודה שלי. בסופו של דבר חברות ממשלתיות מקבלות סיוע מהמדינה. לדוגמה, חברת הדואר קיבלה רק לפני כמה שנים קרוב לחצי מיליארד שקל בהסכם הבראה לפרישת עובדים. חברת הדואר גם מקבל עדיפות במקומות מסוימים לביצוע תשלומים על ידי המדינה, למשל עבור הטענת רב-קו או פעילות של משרד התחבורה ועוד. כך גם לגבי חברות ממשלתיות, שלפעמים מקבלות פטור ממכרזים בהיבטים מסוימים וכן הלאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל את החוק הזה לא מעניינים שאר הדברים, החוק הזה רוצה להחזיר עובדים. עמד שאול מרידור ואמר: לא אכפת לנו לפצות את החברות גם ב-30 מיליון שקל, אפילו אם לא מגיע - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל חבר הכנסת קרעי, מה שהם אומרים לך זה שהדואר וחברות ממשלתיות שהן בבעלות מלאה של המדינה מחויבות להחזיר את העובדים שלהן, והמדינה לא רוצה לשלם לעצמה את התמריץ להחזרת עובדים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל המדינה לא מתקצבת את הדואר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל הם אומרים שיש להם הסכמים קיבוציים, יש להם יחסים אחרים מול המדינה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הדואר לא יכול לפטר עובדים? כל עובדי הדואר יחזרו לעבודה? הם יכולים להתחייב על זה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ככה הם אומרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז נפנה לעובדי הדואר ועובדי החברות הממשלתיות: מי מכם שלא חוזר לעבודה, שיפנה אלינו בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המתנ"סים למשל, החוגים עדיין לא חזרו, חברת המתנ"סים עדיין לא חזרה לעבודה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא מה שהם אומרים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> סליחה, בדואר זה יותר מזה. זה כמו חברת נסיעות לצורך העניין, שאין להם טיסות ואין להם מה לעשות עם העובדים עכשיו. הרי רוב הדואר בנוי על חבילות, ואין כרגע חבילות, כי אין טיסות. ככה שאין להם למה להחזיר אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, בבקשה. בקצרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש אוכלוסייה מסוימת שמשרתת בשירות אזרחי, וזה מאוד מאוד חשוב מהבחינה הערכית. אני מדברת על חרדים וערבים שנמצאים בשירות האזרחי. שימו לב מה קרה. חלקם גם בעלי משפחות. החרדים, רובם הם בעלי משפחות, שרוצים לשלב שירות אזרחי עם העבודה. הם עובדים שמונה שעות וגם משרתים בשירות האזרחי. אלא שחלקם הגדול פוטר בעקבות הקורונה. הם הולכים לביטוח הלאומי, ולמרות שהם שילמו ביטוח לאומי כל התקופה, הם לא זכאים לדמי אבטלה ולא זכאים לכלום, כי הם משרתים בשירות אזרחי. אז תראו איזה יופי: מצד אחד אנחנו מעודדים שירות אזרחי ומצד שני אנחנו מכשילים אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, השאלה ברורה. משרד האוצר, תשובה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו עוד לא הגענו להוראות של העובדים הזכאים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני לא שומע. מה התשובה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ההערה שהעלתה חברת הכנסת הייתה לגבי העובדים המוכרים, אבל אני עוד לא הגעתי בכלל להגדרה הזאת ועוד לא הסברתי את הרציונלים שעומדים מאחורי האוכלוסיות השונות. ברגע שאני אגיע אליהם אפשר יהיה לדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. אני מבקש לדעת לגבי עובדי הדואר והמתנ"סים. האם, כמו שאתם אומרים, זה ברור שהעובדים יחזרו? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> העובדים כן. בחברת הדואר לדוגמה שר התקשרות הנחה את הדואר להחזיר את כל העובדים מחל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה לגבי המתנ"סים? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> גם הם אמורים לחזור לפעילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש איזושהי הוראה של הממשלה להחזיר את העובדים בכל מקרה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בסופו של דבר צריך לזכור שהתקש"חים שדיברו על ההוצאה לחופשה פקעו למעשה בסוף אפריל. ולכן מסוף אפריל החברות הממשלתיות היו אמורות להחזיר חזרה את העובדים לפי הפעילות שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אני מבקש תשובה ברורה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, אתה מדבר על חזרה לפי הפעילות שלהם, אבל אומרים לך שבמתנ"סים לא חזרו לפעילות מלאה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו נבדוק ואנחנו תכף נעדכן מה קורה בחברה למתנ"סים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הלאה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני מזכיר שהחברה למתנ"סים היא זרוע פיקוח של הממשלה והיא הוכרה בפטור ממכרז לשורה של התקשרויות לצורך ביצוע בשם הממשלה לפעילות של החברה. אני ממשיך בהקראה, להגדרה של "מצבת עובדים". << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רגע, יש לי הערה על (7), לגבי מוסדות אקדמיים. בהמשך למה שאמר היושב-ראש בהקשר הקודם, גם פה אני לא מבין את ה-25%. 70% מהעובדים המינהליים במוסדות האקדמיים הוצאו לחל"ת. אני מבקש גם פה להעלות את זה ל-40%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני באמת הצעתי להעלות את זה ל-40%. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר על (7), לא על (6). << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> גם במוסדות האקדמיים כל העובדים חזרו. במוסדות האקדמיים, בדומה לחברות ממשלתיות, מדובר בהסכמים קיבוציים, וכל העובדים שיצאו לחל"ת הוחזרו או יחזרו כולם לעבודתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה אי אפשר להעלות את זה ל-40%? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> מאותן סיבות שהסברנו קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נעלה את זה. הלאה, "מצבת עובדים". << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> "מצבת עובדים", לחודש מסוים – מספר העובדים שהועסקו אצל אותו מעסיק באותו חודש, כולו או חלקו; לעניין זה לא יובאו בחשבון עובדים שפוטרו או היו בחופשה ללא תשלום, באותו חודש, כולו או חלקו; כאן אנחנו מבקשים להוסיף בסוף "אלא אם שבו לעבודה באותו החודש", מאחר שמוצע כרגע להרחיב את התשלומים בגין עובדים שהוחזרו מחל"ת או נקלטו לאחר פיטורים בחודש אפריל. לכן יש צורך בחידוד הזה בסופה של ההגדרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אסי, קודם אמרת ששר התקשורת הנחה להחזיר את כל עובדי הדואר. אני מקבל עדכון שזה לא נכון. הוא הנחה לפתוח את כל הסניפים, אבל הוא לא הנחה להחזיר את כל העובדים. וכנראה יש עוד הרבה עובדים שנמצאים בחל"ת. אז גם בזה אשמח לבדיקה שלך. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אבדוק את זה שוב, אבל בין כה וכה, כל העובדים ישובו לעבודתם, ללא קשר לתמריץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אשמח לבדיקה שלך. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> גם לגבי זה וגם לגבי המתנ"סים אנחנו נוודא שוב. אני ממשיך להגדרה של "עובד מוכר" ועובד מזכה". עשינו פה שינוי, אני אקריא אותו. אנחנו מציעים להוסיף הגדרה של עובד מוכר: תיקון של האוצר "עובד מוכר" – עובד שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא תושב ישראל לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי, העובד אצל מעסיק, בישראל או באזור; (2) הכנסתו מהמעסיק מתחייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה, והמעסיק ניכה מס משכרו בהתאם להוראות סעיפים 164 ו-166 לפקודה אם ניכוי כאמור מתחייב לפי אותם סעיפים; (3) הכנסתו מהמעסיק מתחייבת בדמי ביטוח לאומי והמעסיק ניכה אותם בהתאם לפרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי, אם ניכוי כאמור מתחייב לפי אותם סעיפים; ההגדרה הזאת של עובד מוכר, שתשתלב תכף ב"עובד מזכה" וגם ב"מצבת עובדים", מדברת על העובדים שאנחנו סופרים אותם גם לעניין המצבת הקיימת וגם לעניין העובדים הנוספים. התנאי הוא שמדובר בעובדים שהם תושבי ישראל ושמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. כלומר, תשלום המס ותשלום הביטוח הלאומי נעשה בהתאם למקובל בעניין עובדים. כך אנחנו מבטיחים למעשה... זה בהמשך להערה אחרת שהסכמנו לה, שאנחנו מוציאים מההחרגה את העובדים שהם חברים באגודות שיתופיות. אנחנו מבקשים לוודא ולקבוע במפורש שאם מתקיימים יחסי עובד-מעביד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אסי, לאט-לאט. אתה שומע אותי, או שאני מדבר סתם באוויר? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שומע כל מילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם החלטתם כן להכניס את האגודות השיתופיות? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו החלטנו להכניס את החברים. מה שהוחרג בנוסח הכחול – אנחנו מציעים כאן לוותר על המגבלה הזו. כלומר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלומר, קיבלתם את עמדת הוועדה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כן. אנחנו רק מבקשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נורא קשה לכם להגיד את המילה כן בעניין הזה, אבל זה המצב. בסדר, אני שמח, אני מברך אתכם על כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הניסוח הזה מפיל חברי קיבוץ שעובדים באגודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה מדבר? אדוני היועץ המשפטי, עלתה כאן שאלה. יש נניח שני חברי קיבוץ, אחד מקבל את השכר שלו מהקיבוץ ואחד מקבל את השכר שלו מהמפעל. שניהם עובדים במפעל ושניהם חברים בקיבוץ. לפי ההצעה המקורית הייתה הפליה: זה שהוא עובד המפעל, יחזירו אותו; וזה שמקבל משכורת מהקיבוץ, אותו לא יחזירו. אנחנו טענו שזאת הפליה לא מוצדקת. ומה שאתם אומרים עכשיו זה שלא תהיה את ההפליה הזאת, ולכן, אם הוא עובד במפעל, אז גם אם הוא מקבל את השכר מהקיבוץ, הוא יחזור לעבודה אם הוא פוטר. נכון, אסי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. רק אם הוא לא חבר קיבוץ. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כל ההצעה הזאת כולה מתמקדת בעובדים. מי שמעסיקים אותו לא במסגרת יחסי עובד-מעביד והוא אינו עובד – הוא לא נכנס למסגרת ההצעה הזאת. זה רחב יותר מעניין הקיבוצים, זה לא קשור רק לשאלת הקיבוצים. זה גם משהו שלא ניתן לעקוב אחריו ולבצע לגביו בקרה. ולכן ההתמקדות כאן היא בקיומם של יחסי עובד-מעביד, ולכן המיקוד הוא בהפקדה והחיוב של המיסים ושל הביטוח הלאומי בהתאם למקובל לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק הביטוח הלאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחוק הביטוח הלאומי חבר קיבוץ נחשב כעובד. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם יש חבר קיבוץ שעובד במפעל אבל לא מנכים לו מס הכנסה כעובד ולא מפקידים לו ביטוח לאומי כעובד, אז הוא אינו עובד, ולכן לא ניתן לספור אותו במצבת העובדים שהייתה ערב הקורונה וגם לא לאחר מכן. אבל ההערה המרכזית של הוועדה לא הייתה לגבי אלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, חבר הכנסת סמוטריץ' העלה את העניין של שני עובדים במלונות – אחד בלביא ואחד נניח בטבריה. מה יקרה עם אותו עובד בלביא? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שוב, לגבי אותו עובד, בין אם הוא חבר קיבוץ או לא חבר קיבוץ, או בין אם הוא חבר אגודה שיתופית אחרת – שדרך אגב, לגביהם היו מרב ההערות – אם מתקיימים לגביו יחסי עובד-מעביד ומפקידים לו ביטוח לאומי ומס הכנסה לפי היותו עובד, הוא יוכר כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי. הדאגה לעניין חבר אגודה שיתופית - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, עם כל הכבוד, לא מדברים פה ככה. מי מדבר? << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> שאלתי האם עובד בנגרייה או במלון בלביא בסוף יקבל או לא יקבל. לא הבנתי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> עוד פעם, מה שהפריע לחבר הכנסת סמוטריץ' זה העובדה שאנחנו החרגנו חבר באגודה שיתופית. אנחנו אומרים שזה לא רלוונטי והורדנו את ההחרגה הזאת. כרגע מה שרלוונטי זה אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד. הדרך לבדוק את זה וגם לבצע בקרה על זה, היא על ידי הפרשה לביטוח לאומי ותשלום מס הכנסה כדין. זה הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז האגודה השיתופית כן נמצאת בתוך העניין, נכון? אז זה גם נגרייה בלביא. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה שהם ענו זה ככה: כל מי שמנכה ביטוח לאומי ומפריש מהעובד, זכאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבל חבר קיבוץ שעובד במסגרת חברותו בקיבוץ בפלחה או במפעל ולא מנכים לו ולא מפרישים לו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אין יחסי עובד-מעביד, ואז הוא לא זכאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חד-משמעית. נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מנכים לו ומפרישים לו בצורה אחרת, שסוכמה עם מס הכנסה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהחלט נכון. יש הפרשה מלאה ויש דיווח מלא על כל חבר קיבוץ. התכלית של החוק היא להחזיר עובדים לעבודה. לחברי הקיבוץ אין דם אחר, הם עובדים שנפגעו מהקורונה וחזרו לעבודה. << אורח >> מיכה דרורי: << אורח >> בנוסף, סעיף 159 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, לא קיבלת רשות לדבר, אני נורא מצטער. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כאן דרושה עמדת רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השם שלך? << אורח >> מיכה דרורי: << אורח >> אני מיכה דרורי, אני היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה צריך להיעשות מול רשות המיסים. << אורח >> מיכה דרורי: << אורח >> יש שני סעיפים רלוונטיים. גם סעיף 18 לחוק הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שזאת המסגרת שבה אנחנו נמצאים, וגם סעיף 159 לחוק הביטוח הלאומי, נותנים לשרים סמכות להכיר בעובד כעובד לצורך דמי אבטלה. ועל בסיס ההכרה הזאת ניתנו, בחקיקה נוספת, המענקים לעצמאים, מענקים לאנשים שיצאו לפנסיה ולכל מיני אנשים שבמצב רגיל לא מפרישים אבטלה ולא מקבלים. לכן הסמכות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק. הבנתי. << אורח >> מיכה דרורי: << אורח >> בקיצור, יש לכם סמכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני אמרתי שאני מבקש להפסיק. תודה רבה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה לא נותן מענה לבקשה של סמוטריץ', כי אין יחסי עובד-מעביד בין - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשאין לו תלוש שכר אז אין יחסי עובד-מעביד. לא מפרישים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, העובד בלביא – האם יש לו יחסי עובד-מעביד? הרי הוא איש קיבוץ. האם הוא נמצא בתוך ההגדרה שלכם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שוב, בהגדרה של עובד מוכר צריכים להתקיים ארבעה דברים. ראשית, שמתקיימים יחסי עובד-מעביד, בין אם הוא חבר קיבוץ ובין אם הוא לא חבר קיבוץ. אם אנחנו לא נצמדים לעובדה שמדובר במישהו שיש לו יחסי עובד-מעביד אז למעשה יוכלו להיכנס להצעה הזאת אוכלוסיות שלמות שירשמו אותם על הפיירול של המעסיק כדי לקבל עליהם את המענק הזה. זה גם לעניין דמי אבטלה וזה גם לעניין דברים אחרים. העניין השני הוא שמדובר בתושב ישראל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, רגע. רם, בבקשה. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> אדוני, הרי ברור לך שהאגודות השיתופיות זה משהו מוגדר שמאוד פשוט להגדיר אותו, ולכן הטיעון שלפיו עוד אנשים אחרים יטענו את זה, הוא לא טיעון ענייני. זה ברור שאפשר להחריג אותם. יש פה עוול, וצריך לסדר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה עוול? << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> שעצמאים משלמים למדינה את כל שהם מתבקשים, אבל לא יכולים לקבל מהמדינה את מה שמגיע להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, בבקשה. בקצרה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדעת מה עם הפרילנסרים. אומנים, מדריכי טיולים, מרצים וכדומה, אנשים שעבדו כפרילנסרים במוסד מסוים, לכאורה כמו ביחסי עובד-מעביד. האם הם נכללים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עופר, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמו שהזכרתי בפעם הקודמת, במה שנאמר יש עדיין התעלמות לחלוטין מהנושא של מבקשי המקלט. אני רוצה לחזור על הנושא הזה, שגם נכנס תחת "עובד מוכר", "עובד מזכה", לצד כל ההבדלים. יש בישראל 100,000 מהגרי עבודה, שרובם ככולם לא פוטרו ולא הוצאו לחל"ת. לפי רשות האוכלוסין וההגירה יש 30,000 מבקשי מקלט, והם נמצאים תחת אשרת 2(א)(5). זה אומר שמצד אחד אי אפשר להוציא אותם מהארץ, אבל מצד שני הם לא תושבים. לפי ההגדרה הזאת הם נופלים פה בין הכיסאות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, שאלת את זה גם בפעם הקודמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עופר, זאת ההזדמנות שלהם לחזור למדינות שלהם. שם אין קורונה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת ההזדמנות שייתנו להם אזרחות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם יש אינטרס למדינה, אז בכיף. אבל אין לה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לנו בעיות עם הסטודנטים וכן הלאה, דברים הרבה יותר חשובים מאשר זה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> החוק הזה לא נותן מענה לעובד, לא במלון לביא ולא בנגרייה של לביא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כחבר קיבוץ. כי אם יש לו תלוש שכר, זה כן נותן משהו. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> כן, אני מדבר עליו כחבר קיבוץ. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא נותן מענה לשום חבר קיבוץ. לא מתקיימים פה יחסי עובד-מעביד, כי התשלום דרך הקיבוץ הוא אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה לשאלות שנשאלו פה. קודם כול תשובה לגבי השאלה של מדריכי טיולים, אומנים וכו', מה שניר ברקת שאל. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני חוזר שוב, ההגדרות פה מדברות על השאלה מיהו עובד, ובסופו של דבר הן מחקות את הזכאות של עובד לדמי אבטלה. מי שאינו זכאי לדמי אבטלה, כלומר שלא מפרישים לו את ההפרשות המחויבות לפי ביטוח לאומי ולא מפרישים לו מס הכנסה, אז ממילא הוא לא יוכל להיות מוגדר כאן כעובד מוכר. ואני בטוח שאין מטרת הצעת החוק הזאת לשנות את הסיווגים של עובדים ואת הזכאות לדמי אבטלה וכן הלאה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> דווקא היינו מאוד שמחים לשנות את החוק של העצמאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, למה להאריך? אתם מתנגדים לזה. אתם אומרים שזה לא בהגדרה. לא הכנסתם את זה בהגדרה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה לא מקובל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי מבקשי מקלט? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לגבי מבקשי המקלט, בדומה לחוק שהיה ב-2002 ובדומה לחוקים דומים, מטרתו של החוק הזה היא לעודד העסקה של עובדים ישראלים, ולכן מה שמוגדר כאן זה לפחות מבחן התושבות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אתה גורם פה למצב שיש סכנה ש-30,000 - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עידוד העסקה של ישראלים. זה החוק. זה שם החוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לזה בדיוק אני מביע התנגדות. יש פה 30,000 שייפלו בין הכיסאות. זה נזק קודם כול להם, אבל גם לכל החברה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר לסדר להם טיסה למדינות מוצאם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לנסות את זה עם המתנחלים. להוציא אותם בחזרה לישראל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עופר, אתה משווה בין מתנחלים לבין - - - ? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חס וחלילה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> סליחה, מתיישבים, לא מתנחלים. ממשלות ישראל שלחו אותם לשם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חס וחלילה. מבקשי המקלט הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני לא מבין את הדיון הזה. אם הוא יגיש הסתייגות, תצביעי נגד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך אפשר בכלל להשוות בין מתיישבים לבין עובדים זרים שבאו לכאן - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי שמעוניין במדינת כל אזרחיה יכול להשוות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המתנחלים הם הזרים, מבקשי המקלט הם לא זרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תגיד, אתה שומע את עצמך, עופר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם ישראלים? אני חייבת להבין, הם ישראלים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם צריכים להיות. וגם המתנחלים צריכים להיות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> קרן, מי שהיה בהפגנה אתמול, עם הדגלים שהיו אתמול – הוא ואת מדברים בשפה אחרת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לומר שעובדים זרים לא ביצעו פשעי מלחמה אף פעם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איך אתה יודע? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין טענה כזאת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היו להם מלחמות שם, אולי הם כן עשו, אתה הרי לא יודע. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא אקבל הטפות מאף אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קורה עם עסקים קטנים שלא שחררו את העובדים שלהם? לא שמעתי אתכם דנים על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שלא מוצאות חן בעיניו התשובות של משרד האוצר, אפשר להגיש עליהן הסתייגויות ואנחנו נצביע עליהן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם בינתיים פושעים, הם כבשו את דרום תל אביב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המתנחלים הם אלה שכובשים. מבקשי המקלט הם מבקשי מקלט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כבשו, כבשו. כבשו, אנסו, פגעו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המתנחלים, נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לעבור להגדרה הבאה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אחרי זה רוצה לשאול את מירי סביון על כמה דברים שנאמרו כאן. אסי, בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> "עובד מזכה" – עובד מוכר שמתקיימים לגביו כל אלה: 1. שכרו אצל המעסיק בעד כל חודש שבשלו מתבקש מענק לפי חוק זה הוא בגובה השכר המזערי לפחות; 1. מתקיים לגביו אחד מאלה: 1. מלאו לו 18 שנים והוא טרם הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 ומתקיים לגביו אחד מאלה: 1. הוא נרשם כדורש עבודה והתייצב בלשכת שירות התעסוקה בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום ג' באדר התש"ף (28 בפברואר 2020), ולא עבד החל ממועד רישומו כאמור עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020); לעניין זה, "התייצב בלשכת שירות התעסוקה" – אלא אם כן התייצבותו כאמור לא נדרשה לצורך הכרה כדורש עבודה, בהתאם להוראות המנהל לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; 1. הוא פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), ועבד אצל אותו מעסיק שפיטר אותו או שהוציאו לחופשה ללא תשלום בחודש פברואר 2020; לעניין פסקת משנה זו - 1. יראו עובד שנרשם בלשכת שירות התעסוקה עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), והצהיר שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, כמי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, לפי העניין, אלא אם כן הוכח אחרת; 1. יראו עובד שלא נרשם בלשכת שירות התעסוקה בתקופה האמורה בפסקה (1), כמי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום, לפי העניין, אם שוכנע המנהל כי העובד אכן פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה כאמור; 1. הוא זכאי למענק הסתגלות לפי תקנות מענק הסתגלות מיוחד, בעד חודש מאי 2020; 1. הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד חודש מאי 2020; 1. הוא זכאי לדמי אבטלה בעד חודש מאי 2020 לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי לרבות בשל כך שהוארכה לגביו תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה לפי הוראות הפרק האמור; אני אסביר את ההגדרה הזו. היא למעשה מחלקת את האוכלוסיות לשלוש קבוצות, בשים לב לרציונלים שיש למענק הזה ומה מבקשים לעודד באמצעותו. הקבוצה הראשונה זה מי שנרשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה לפני משבר הקורונה, בין 1 בינואר 2020 לבין 29 בפברואר 2020, ולא עבד עד 30 באפריל 2020. למעשה אלה דורשי העבודה האקטיביים. זאת האוכלוסייה הראשונה שמבקשים לעודד אותה לעבודה, שמן הסתם בזמן משבר הקורונה היה קושי לקלוט אותם וכעת מבקשים לשלב אותם במסגרת העבודה. הקבוצה השנייה היא הקבוצה המרכזית והעיקרית, והיא כוללת את מי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום של 30 ימים או יותר מ-1 במרץ ועד 30 באפריל, ובלבד שהוא נמצא בגילאי העבודה והוא עבד אצל אותו מעסיק לפחות בחודש פברואר 2020. זו הקבוצה השנייה. אותה אנחנו מחלקים לשניים. מי שנרשם בשירות התעסוקה, יש חזקה שהוא אכן פוטר או יצא לתקופה של 30 ימים או יותר. עדיין קיים התנאי שהוא פוטר, אבל הבדיקה תהיה בדיקה בדיעבד. הקבוצה השנייה היא מי שלא נרשם בשירות התעסוקה בזמן אמת. יהיה עליו להמציא מסמכים על מנת להראות שהוא אכן פוטר או יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום או יותר. הקבוצה השלישית זה קבוצת מקבלי הקצבאות שקשורות לתעסוקה. הראשונה שבהן זה דמי אבטלה, השנייה שבהן זה הבטחת הכנסה, והשלישית זה הזכאות למענק הסתגלות מעל גיל 67, שבמסגרתו הממשלה הכירה בזה שאותו מסיים עבודה בתוך תקופת הקורונה היה זכאי למענק הסתגלות בחודשים מרץ, אפריל, מאי לפי העניין, בגלל שעבודתו הופסקה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנו. אתם הוצאתם הודעה שזה לא 30 באפריל אלא ב-19 באפריל. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה בתוך החוק, תכף נגיע לזה. כרגע אנחנו מדברים על האוכלוסיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשה לי טובה, אל תגיד לי "נגיע". אתם הוצאתם הודעה שמדברת על ה-19 באפריל, ואני מציע שגם פה זה יהיה ה-19 באפריל. תרחיבו את מה שאמרתם. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> רגע, אני מנסה להבין איפה אתה מציע שזה יהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בתקופה שמיום ה' באדר (1 במרץ) עד יום ו' באייר (30 באפריל). במקום 30 באפריל תכתבו 19 באפריל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, זה נכון שזה צריך להיות בהמשך, כשהוא חזר לעבודה. אבל השאלה היא האם לא צריך גם פה לעשות התאמות, כי בעצם עובד מהסוג הזה - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל 30 באפריל זה מיטיב עם העובדים, ו-19 זה מרע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, אתה מבין למה הכוונה? אם אתם אומרים את מה שאמר חבר הכנסת ניר ברקת עכשיו, שה-30 כולל בתוכו את ה-19 וזה בסדר מבחינתכם ולא יעשו דקדוקי עניות אחר כך, אז אין בעיה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא שמעתי במדויק את ההערה, אז אני אחדד את הדברים. יש כאן את פסקה (1), שמדברת על דורשי העבודה. אלה דורשי עבודה אקטיביים לפני משבר הקורונה, שלא החלו לעבוד לפני 30 באפריל 2020. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בסדר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> האוכלוסייה השנייה מדברת על מי שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום של 30 יום לפחות בתקופה שבין 1 במרץ ל-30 באפריל. ולכן, אם הוא חזר לעבודה לפני 30 באפריל, אז הוא בפנים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אוקיי, בסדר, זה מה שרציתי לשמוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הסעיף של "עובד מזכה", מה קורה עם נשים בהיריון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גפני, הוא יכול לדבר עכשיו על השירות האזרחי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חושב שזה פה. אסי, בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לגבי אישה בהיריון יש חוקי מגן אחרים, שמחייבים את המעביד להחזיר אותה לעבוד והם מגינים עליה לתקופה שהיא ארוכה יותר ממה שיש פה מבחינת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בוא תכניס גם את זה פה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> - - - אין בזה כמובן כדי לגרוע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שקורה פה זה שאתה פוגע בנשים בהיריון, כי הוא לא יקבל עליה תמריץ והוא יעדיף להחזיר מישהי אחרת. נשים בהיריון בסיכון או נשים שילדו, המשיכו להן את החל"ת על אוטומט. היו להם 4,000 בקשות לעומת 1,200 שיש להם בשנה, והוציאו את כולן על אוטומט. אז שיכניס גם את זה אם הוא אומר שבכל מקרה חייבים להחזיר. זה חלק מהתמריץ כדי לא לפגוע באותה אישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, תשובה. טוב, הוספנו את זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> את מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוספנו אישה בהיריון. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מתי? באיזה הקשר? אם חל עליה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם היא פוטרה, אז שיחזירו אותה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם הוא מחזיר אותה אז בשביל מה צריך לשלם על העניין הזה תמריץ? ואם היא הוצאה לחל"ת אז היא נמצאת בתוך הקריטריון. לכן לא ברור לי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסי, אבל החרגתם אם היא יצאה לחופשת לידה בין ינואר 2020 לאפריל 2020. אם היא המשיכה את חופשת הלידה או שהיא הייתה בהיריון בסיכון, המעסיק יסתכל על זה ויגיד לעצמו, אני קודם כול אחזיר את העובד שאני מקבל עליו מענק ולא את האישה שבהיריון בסיכון או בחופשת לידה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אבל הוא מחויב להחזיר אותה לפי החוק. יש חוקי מגן שמחייבים אותו להחזיר אותה לעבודה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אומר לך חבר הכנסת ינון אזולאי שבכל זאת הוא רוצה שיקבלו גם עליה תמריץ. זאת השורה התחתונה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> נסביר עוד פעם, הרציונל של החוק בא לומר שהמענק הולך עם העובד, כדי לתת תמריץ חזק להחזיר אותו. במקרים שבהם העובד בוודאות יחזור, המענק לא מהווה איזשהו תמריץ, אלא זה מייצר איזשהו מצב אחר של פיצוי, או העברת תקציב או לא משנה מה, לאיזשהו גוף. אישה בהיריון שנמצאת תחת חוקי המגן ממילא חייבת לחזור לעבודה, והתמריץ לא ייתן בגינה איזשהו תוספת או שינוי במעמד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יחזיר אותה לתקופתה מסוימת שהחוק מחייב אותו ואחרי זה הוא ישחרר אותה. הוא יחזיר אותה לחודש אחד ואז הוא יפטר אותה עוד פעם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אם הוא מפטר אותה ומביא מישהו במקומה הוא לא יגדיל את המענק, כי אנחנו מסתכלים על מצבת העובדים הגדלה. לכן הוא לא יכול לפטר אותה ולהביא מישהו במקומה, כי אז הוא לא יקבל את המענק. זה נכון, אגב, לכל מעסיק וכל עובד, כי אנחנו לא רוצים לייצר מצב שבדלת אחת מכניסים עובדים חדשים ובדלת אחרת מוציאים עובדים קיימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם לא מסכימים, ועכשיו השאלה היא אם הוועדה רוצה להכניס את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם הם מבינים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הם מבינים, אבל הם אומרים שמכיוון שיש חוקי מגן לגבי אישה בהיריון שיצאה לחופשת לילדה וממילא יהיו מחויבים להחזיר אותה, אז המעסיק בעצם לא זכאי לתמריץ בעדה. ואתם, אם אני מבינה נכון, אומרים שגם אם הוא מחויב להחזיר אותה אתם רוצים - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> למען הסר ספק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא למען הסר ספק, זה לשלם את התמריץ, כן או לא. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש עוד חידוד נוסף שחייבים להבין אותו. אותה עובדת נמצאת על הפיירול של מצבת העובדים של חודש מרץ ואפריל ולכן אי אפשר להחליף אותה כרגע וממילא החלפה שלה לא תזכה במענק. ולכן זה מנוגד לכל הרעיון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להסביר מה הוא אומר. כשאני סופר את מצבת העובדים, אני סופר גם אישה שיצאה לחופשת לידה. אני סופר אותה בבסיס. ולכן, אם המעסיק ירצה לעשות תרגיל ולפטר אותה או לא להחזיר אותה ולהביא במקומה מישהו אחר, הוא לא יוכל, מכיוון שלא רק שחוקי המגן יגנו עליה, הוא גם לא יוכל לקבל מענק בעד מישהו חדש, כי לא תהיה לו תוספת של בן אדם, כי ספרתי אותה מלכתחילה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל התמריץ הוא לחודש, אז אולי עדיין שווה לו לעבור על כל החוקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, רשמנו את זה ואנחנו נחליט בהצבעות אם אנחנו מוסיפים את זה. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> סליחה, אפשר לשאול משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זאת? << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> עורכת דין וייץ, מההסתדרות החדשה. אני רוצה לשאול משהו על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דקה. אופיר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> לגבי הגדרת מעסיק, אני רוצה להחריג מעסיק שיוסיף שכר למנהלים בשנת 2020 או 2021 או לחלופין יחלק דיווידנדים בשנה הזאת. זאת מכיוון שאנחנו נותנים פה בעצם את הכול בשביל לייצר עידוד תעסוקה, ולא עידוד דיווידנדים. אני אומר את זה פה כי חבר הכנסת סמוטריץ' ביקש בשבוע שעבר נתונים לגבי אחוז המעסיקים בקרב העסקים הגדולים, ובנתונים שהוא קיבל יש משהו מאוד לא הגיוני. אם אנחנו מדברים על 1.1 מתוך 3.7, זה 29%, בעוד שכל הנתונים שקיבלנו הם מ-27% בעסקים המזעריים, הקטנים ביותר, ועד 11% בעסקים הגדולים. כך שזה לא מתכנס למספרים שנמסרו לנו. יותר מזה, הנתונים שקיבלנו לא נתנו את התמונה מתוך הסך הכול הכללי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> שתהיה הגבלה של עד חמישה מיליון ש"ח לעסק, כדי לייצר יתרון יחסי לעסקים הקטנים. ודבר נוסף, במקביל – להגביל העלאת שכר למנהלים בשנת 2020 והגבלת דיווידנדים בשנת 2020, כדי שזה ילך עבור העובד ולא עבור אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, תשובה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בגדול, בכל הסובסידיות שהממשלה נתנה בהקשרים השונים, לא ניתנה התניה של אי-חלוקת דיווידנד או כל דבר שנעשה על ידי המעסיק, משני טעמים. ראשית, אנחנו מדברים פה בתמיכה שהיא תמיכה בצורה הכי בסיסית, והיא אינה מותנית בתנאים כלשהם לעצם הפעילות עצמה של המעסיק. ושנית, היעדר היכולת לאכוף אחר הדבר הזה. אין לנו שום יכולת לבצע על זה בקרה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> למה אין יכולת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמר שר האוצר: אני לא מסתכל על הפעילות, לא על העשיר, לא על העני – אני רוצה לתת לכולם, אני רוצה להחזיר עובדים. זה הנושא. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אבל אפשר להגביל את זה לחמישה מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה להגביל? יש עובדים במקומות שמעל חמישה מיליון. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> למה לא להגביל את זה עד חמישה מיליון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת עמדת משרד האוצר, אתה יכול להגיש הסתייגות על זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מבין את העניין הרגשי הזה שלא רוצים לפצות עסקים גדולים ביותר מדי כסף, אבל אני לא מסכים עם זה. אני בעד שיפצו ושיחזירו כמה שיותר עובדים - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אבל בעסקים הקטנים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שיש משהו יותר מהותי שהחוק לא מממש בכלל את מטרותיו. כשהחוק מתנהג בצורה ליניארית ומפצה על כל עובד יחיד ב-7,500 שקל, המעסיקים יחזירו את העובדים שהם גם ככה נחוצים להם. הם יחזירו 700 מתוך 1,000 עובדים שהם צריכים. התועלת השולית שלהם מהתוספת של ה-100 או ה-200 עובדים האחרונים היא לא משמעותית לעסק, ולכן אם באמת רוצים לייצר מקומות עבודה צריך שהתועלת השולית של העובדים האחרונים תהיה הרבה יותר משמעותית למעסיק. זה בעצם מודל דיפרנציאלי: שהמענק ייקבע כאחוז מסך העובדים שהחזרת לעבודה. אני אתן דוגמה מספרית ברורה: חברה שיש לה 1,000 עובדים והיא חייבת רק 800 עובדים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור, אתה לא צריך להסביר את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם לא יחזירו את ה-200 בכל מקרה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מבקש להשלים את זה, אדוני היושב-ראש. אם החברה מחזירה רק 800 עובדים, במודל הנוכחי היא מקבלת מענק של שישה מיליון שקלים, ועל ה-200 שהיא לא החזירה היא בעצם מוותר על 1.5 מיליון. לעומת זאת, במודל הדיפרנציאלי היא תקבל על 800 עובדים רק 4.8 מיליון, והתוספת השולית של ה-200 עובדים לא תהיה רק 1.5 מיליון אלא 2.7 מיליון. הרבה יותר משמעותי להחזיר את השוליים של העובדים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהסכום יהיה אותו סכום, אבל הראשונים יקבלו פחות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן. כדי שתהיה מוטיבציה להחזיר יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלמה, תגיש הסתייגות. זה התמודדות עם שר האוצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עד מתי אפשר להגיש הסתייגות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו. תכתוב הסתייגות ואנחנו נצביע עליה. אם שר האוצר יסכים אני אעשה את זה בשמחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם הבנתי נכון, שלמה, אתה מדבר על מודל שמבוסס על דיפרנציאציה. נשמע טוב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בוא נשמע מה התשובה שלהם. תסבירו למה אתם לא בניתם את המודל של שלמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם תשובה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> צריך להבהיר, היה דיון אחד שהתנהל לגבי סוג המודל. הדיון לגבי סוג המודל דיבר על האם אנחנו נותנים גם לעסקים ששמרו עובדים. בדיון הקודם הסברנו שאנחנו נותנים במענק גם מענק הוצאות גבוהות, כך שעסק ששמר עובדים מקבל מענק גבוה יותר בשל העובדה שהוא השאיר עובדים. הנקודה השנייה שהסברנו היא שהמענק הזה נועד לתמרץ חזרה של עובדים והוא לא מהווה פיצוי. לגבי מה שהעלה חבר הכנסת קרעי, צריך להבין שיש שונות מאוד גדולה בין העסקים. דווקא מי שהוציא יותר עובדים מתוך שיעור העובדים שלו ביחס לאחרים הם העסקים הקטנים. ככל שעסק קטן יותר הוא הוציא יותר עובדים, אנחנו רואים את זה בקורלציה. עסקים גדולים, מה שמוגדר מעל 100 מיליון ש"ח, הוציאו כ-11% מסך העובדים שיש להם, ועסק קטן, למשל מתחת לחמישה מיליון שקלים, הוציא קרוב ל-30%, 27%. עכשיו, ככל שעסק יותר קטן הוא גם יותר פגיע למשבר, וזאת גם הסיבה שניסינו לתת סיוע יותר משמעותי - - - << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אבל סליחה - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> רגע, תנו לי לסיים. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אבל אתם בסוף אומרים תמיד את מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תנו לסיים, אי אפשר לחזור להתחלה. דיברנו על זה בתחילת הדיון על החוק הזה. שר האוצר לא רוצה דרך אחרת, הוא רוצה את הדרך הזאת. אפשר להיות בעדו ואפשר להיות נגדו. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> ברגע שאני נותן את המענק מהעובד הראשון אני בעצם מסייע בעיקר לעסקים קטנים. הסיבה היא שהעסקים האלה נמצאים בחוסר ודאות יותר גדול, וככל שאני שם רף מסוים, אני מגדיל את חוסר הוודאות, שגם ככה קיים. אבל ברגע שאני נותן מהעובד הראשון זה בעצם אומר שהמדינה משתתפת איתו בהעסקת העובד, זה מתמרץ אותו לקחת סיכון, לחזור לפעילות, להחזיר את העובדים ולעבוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך אתם משתמשים פתאום במסכנות של העסקים הקטנים כדי לתרץ מהלך לא יעיל. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> רגע, תנו לי רגע להשלים. אין ספק שיש עובדים שהיו חוזרים ככה או ככה, אנחנו מבינים את זה, אתם צודקים. אבל השונות היא מאוד גדולה, לגבי כל רף שנקבע. גם צריך לקחת בחשבון שיש פה את עניין הפשטות. היה אפשר להוציא רף שונה לסוגי עסקים שונים וכן הלאה, ואז המענק לא היה ניתן ביולי אלא הוא היה ניתן מתישהו בעוד חצי שנה או שנה מהיום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אפשר להגיש הסתייגות או אפשר לדבר עם שר האוצר שימשוך את החוק ויעשה חוק אחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר להגיש הסתייגות, אבל חשוב להבין שהוא משתמש פתאום במסכנות של העסקים הקטנים, כאשר מקודם הוא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוא משתמש. מה לעשות, הוא איש ליכוד, אז שהוא לא ישתמש במסכנים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי אמר שהוא איש ליכוד? נראה לי שהוא דווקא הצביע ג'.... << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני דיברתי על שר האוצר. אני דיברתי עם שר האוצר, אתה יודע. שר האוצר עומד על זה, והוא גם ביקש שנצביע על החוק הזה בשלוש בלילה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל המנגנון כמו שהוא עכשיו הוא לא מתמרץ להחזיר את העובדים שאנחנו רוצים להחזיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, לא צריך לחזור על זה עוד הפעם. תגיש הסתייגות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צריך לומר את זה שוב ושוב. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני שמעתי אותו מדבר על כך והוא יודע שהאימפקט של התוכנית היא לא... השאלה אם הם חישבו כמה בשוליים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יודעים לענות לחבר הכנסת ניר ברקת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפשר גם להבדיל בין גודל העסקים. למשל שעד מחזור של 20 מיליון לא יעשו את המודל הדיפרנציאלי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> וגם, איך אנחנו יודעים שבעסקים הגדולים הכסף הזה אכן יגיע לעובד ולא יחזור להנהלה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תמריץ לעסק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו יודעים שלא תהיה הגדלת משכורות? איך אנחנו יודעים שזה לא ייהפך לדיווידנדים? איך אנחנו יודעים שיהיה שימוש נכון בכסף הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שמופיע בחוק ולפי זה הם עובדים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אבל אין כאן שום הגבלה. אם אני קיבלתי עכשיו מענק אני יכולה להגדיל את המשכורות למנהלים שלי. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> זה מה שיקרה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אין לי שום פיקוח על זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני גם יכולה לפטר אותם אחרי חודש, גם זו בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תנו תשובה לחבר הכנסת ברקת ולחברת הכנסת שיר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אנחנו לא יודעים לומר מה העסק עושה עם הכסף, אנחנו לא נכנסים לניהול העסק. דרך אגב, כך גם היה במענקים קודמים: נתנו לעסק מענק בגין הוצאות קבועות. איזה תשלומים הוא שילם עם המענק, לאיזה ספקים, לאיזה בעלי חוב – את זה אנחנו לא יודעים. זה משהו שהוא בניהול השוטף של העסק ואנחנו לא יודעים ולא יכולים לבדוק את זה. גם בעולם המענקים, מה שאנחנו אומרים לעסק זה ככה: העסקת עובד? אנחנו משתתפים איתך בעלות של אותו עובד, בסכום שאנחנו נותנים לך פר חודש. עכשיו, מה העסק עושה עם הכסף הזה – את זה אני לא יודע. אבל מן הסתם הוא חייב להעסיק עובד בשביל לקבל את הכסף. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אבל פה יש את ההבדל בין עסקים גדולים לעסקים קטנים. זה בדיוק ההבדל של לקחת את הכסף ולעשות איתו חלוקה נכונה - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, ההבדל לא מגיע לפה. יש טענה אחת אחת שמדברת על ללכת לפי גודל עסקים וכן הלאה, וכבר הסברנו למה החוק הוצע כמו שהוא הוצע. אבל עכשיו אתם מבקשים מאיתנו לפקח מה כל עסק עושה עם הכסף? אני לא חושב שאנחנו יכולים. אין לנו שום יכולת לבדוק איך העסק מתנהל ומה הוא עושה עם הכסף. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> בקיצור, אנחנו צופים העלאות משמעותיות בשכר המנהלים. שאלה נוספת, מה קורה עם העסקים שמושבתים ועדיין לא החזירו את העובדים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, ניר ברקת שאל ועדיין לא קיבל תשובה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי האם בהינתן שאין תוכנית אתם יודעים להעריך כמה יחזרו לעבודה, והאם אתם יודעים לנבא כמה עובדים מהעובדים יחזרו בזכות המענק הספציפי הזה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אסביר. היו מספר תחזיות שנעשו לגבי איפה נהיה מבחינת האבטלה בסוף השנה. צריך להגיד שזה מאוד קשה להעריך את זה, מכיוון שיש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים. לדוגמה, אחד המשתנים הוא קצב החזרה לפעילות של המשק, שהוא אקסוגני לנו. אנחנו רואים לדוגמה שכרגע הקצב הוא קצת יותר אופטימי מהתחזיות שהיו, ובוודאי שזה משפיע. כשנעשו מספר תחזיות לסוף השנה במדינת ישראל – גם על ידי הכלכלנית הראשית, גם על ידי בנק ישראל, גם על ידי IMF, וגם על ידי ארגון העבודה הבין-לאומי – הן נעו בין תחזיות פסימיות של עשרה עד 12 אחוזי אבטלה, לבין תחזיות יותר אופטימיות של בין 7.5 ל-8.5 אחוזי אבטלה. כמובן שאלה הערכות ותחזיות שמתעדכנות מעת לעת. השוני בין התחזיות הפסימיות לאופטימיות נבע מכך שהייתה הערכה שתתבצע תוכנית מענקים או תוכנית עידוד כלשהי. אז שוב אני אומר, יש המון משתנים שמשפיעים על זה, ולכן מאוד קשה לבודד את זה. בעתיד יהיה אפשר לעשות על זה מחקר ולראות מה מידת ההשפעה. בנוסף, הלכנו למודלים שכן הנהיגו בעבר במדינת ישראל בנושאים כאלה. אנחנו מעריכים שסדר גודל של בין אחוז אחד לשני אחוז אבטלה, אולי אפילו יותר, ירדו בסוף השנה הודות למענק. דבר נוסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בטוחים בעצמכם בחוק הזה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני סייגתי את כל מה שאני יכול לומר, ואני חושב שסייגתי דיו. צריך להבין שבהיקפים האלה ובמסות האלה ובעובדה שיש כל כך הרבה משתנים אקסוגניים, למשל התפתחות נוספת של גל שני או משהו פסיכולוגי שמשפיע על אופן הצריכה במשק – אלה דברים דרמטיים ואין ספק שהם משפיעים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להמשיך הלאה. ניר, בקצרה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אחרי כל הסיפור המלומד הזה – האם תוכל לומר מה האימפקט של התוכנית הזאת על החזרה לעבודה? מתוך ה-600,000 כמה יחזרו רק בזכות המענק? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> האימפקט הזה, שאנחנו מעריכים אותו בזהירות באמצעות הכלכלנית הראשית, הוא סדר גודל של אחוז או שניים פחות אבטלה בסוף השנה. כלומר, מדובר על סדר גודל של עד כ-80,000 עובדים שיתווספו למעגל התעסוקה. דבר נוסף, ייחסכו כמה מאות אלפי חודשי עבודה על ידי העובדה שיהיו עובדים שחזרתם למשק תוקדם בשל המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לתקן אותך שבמדינות אחרות, למשל דנמרק וצרפת בין היתר, כן עשו את הפיקוח שאתם כרגע נפנפתם אותו. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> איזה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> שלא ישתמשו בכספים לצרכים אחרים, כמו משיכת דיווידנדים או העלאת משכורות למנהלים. דבר שני, מה קורה עם עסקים שהמענק לא יסייע להם כי הם לא חזרו לעבודה? דבר נוסף, מה קורה עם עסקים שלא הוציאו את העובדים שלהם לחל"ת בכלל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא שהם לא יקבלו. אם זה לא נאמר עד עכשיו - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> למה שהם לא יקבלו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נאמר מיליון פעם, זה מה שמשרד האוצר מבקש לומר. הוא אומר, יש לי דרכים אחרות, אני משקיע בזה עוד חצי מיליארד שקל, אני הולך לתת עוד דברים וכו'. תאמיני לי, אנשים פונים אליי ואני בוכה איתם ביחד. זאת תמונת המצב. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אבל למה לבכות אם אפשר לעשות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהוא רוצה לחזור עובדים. זה פרויקט אחר מאשר הפרויקט של לתת לאנשים את מה שהם לא... אני לא אומר שמות, אבל יש אחד שהחזיק עובדים על חשבונו הפרטי, הוא לא רצה לפטר אותם בגלל היחסים שיש לו איתם – והוא לא מקבל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש כאלה הרבה, ועליהם אנחנו נלחמים. זה בדיוק כמו אלה שתמיד הולכים לעשות מילואים. אין שום סיבה שהם לא יקבלו את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יו"ר הוועדה, אפשר רגע להסביר - - - ? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> בתוכנית הזאת משלמים 75,000 שקל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בפעם הקודמת אתה אמרת 100,000. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> תיקנתי לאור התחזית שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי, תודה רבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> שוב, מה קורה עם העסקים ש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לראות תמונה כללית של החוק, ואז נצביע. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> 75,000 שקל לכל עובד שחוזר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה 25,000 שקל פחות ממה שאמרת בפעם הקודמת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> רגע, אני מבקשת תשובה מה קורה עם עסקים שלא חזרו לפעילות. המענק הזה לא יעזור להם, אין להם עבודה לתת לעובדים שלהם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יו"ר הוועדה, אני רוצה לענות על דברים שנאמרו פה ולחדד. אחד, היה מחקר חיצוני של פרופ' צביקה אפשטיין – שאנחנו נשמח להעביר אותו לוועדה – שמצא שהתועלת של המענק הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לנו מספיק מכתבים גם בלי המחקרים שלכם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> 2.5 מיליארד שקלים. אני חושב שהוא גם העביר את זה לוועדה. כך שהתועלת גבוהה מהעלות שלו, בחיסכון של דמי אבטלה שלא משולמים. דבר שני, לגבי מה שחברת הכנסת שיר אמרה, עסקים שלא הוציאו עובדים, צריך לומר לגביהם שני דברים. אחד, אלה עסקים שהמשיכו לעבוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל הם הפסידו כסף. אם המחזור שלהם ירד ב-25% אז מה ההבדל, תסביר לי. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אסביר. כמו שיש עסקים שניצלו את החל"ת לרעה, יש גם עסקים שהכניסו יד לכיס כדי להשאיר עובדים. אבל רוב מי שהשאיר עובדים עשה את זה כי הייתה פעילות כלכלית שהצדיקה את זה. וכן צריך לומר משהו לגבי עסק שכן השאיר עובדים. במענק הוצאות קבועות, שנותן מענק ל-99% מהעסקים במשק, מי שהשאיר עובדים מקבל מענק שיכול להגיע לעשרות אחוזים יותר - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי על איזה מענק אתה מדבר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> מענק בגין הוצאות קבועות בהיקף של 5.2 מיליארד שקלים. המענק הזה נועד לעזור לעסקים בעבור העובדה שהם נפגעו במרץ ואפריל. עשינו שם כמה דברים. נתנו לעסק שנפגע יותר סיוע גדול יותר ממכפילו, ודבר שני, עסק שלא הוציא עובדים קיבל משמעותית הרבה יותר כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסף, תגיד שמדובר על עסק של עד 20 מיליון שקל מחזור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אסף, הם יחלקו עליך בעניין הזה. אני אומרת לך שאם יהיה גל שני אנשים יוציאו לחל"ת, הם לא ישאירו עובדים בעבודה. זאת המשמעות. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> זה לא מדויק - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תבינו שאם יהיה לנו גל שני יוציאו אנשים לחל"ת ואף אחד לא ישמור על העובדים שלו, כי הם יודעים שהאוצר לא שומר עליהם. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> וכדי למנוע את הגל השני אנחנו צריכים מנגנון חל"ת שהוא נכון יותר; שמשמר יותר גם את העלות מצד המעביד וגם את העלות מצד המדינה. כי כרגע למעביד לא היו עלויות, וזאת הבעיה הראשונית. לא בגלל המענק הזה. ואת זה צריך באנו לתקן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקשיב לי רגע. העברתם החלטת ממשלה – שגם העברנו את זה פה בחוק יסוד: המשק המדינה – על 500 מיליון שקל שיהיה לכאלה שהשאירו את העובדים. אנחנו יודעים את זה, זה לא חדש. אפשר לקבל החלטה שאנחנו מתנגדים להחלטת הממשלה הזאת. זה בסדר, אני לא אשב על זה שבעה. אבל זאת החלטת הממשלה ואת זה הם רוצים. אנחנו יכולים לעשות שינויים, אבל זה העיקרון שעליו הם החליטו. אני לא יודע מה ראש הממשלה אומר לכל אחד מכם, אבל מה שהוא אמר לי זה להעביר את החוק. אם הוא היה אומר לי לא להעביר את החוק הייתי חושב פעמיים, מכיוון שמדובר פה על שישה מיליארד שקל שהממשלה נותנת, וניר ואתם טוענים שאפשר להשתמש בכסף הזה יותר ביעילות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה כסף שהולך לאזרחים, לעובדים, לאלה שחוזרים לעבודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אבל העובדים האלה אומרים שהכסף הזה לא מגיע אליהם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסוף לא ייתנו לא את זה ולא את זה, ונישאר עם לשון בחוץ. טוב, אני רוצה להתקדם ולראות את תמונת החוק הזה, ואחרי זה נחזור לשאלות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו נחזור לשאלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי עובדים שהיו במשרה מלאה והוחזרו – יש איזושהי בקרה שאחרי חודש או חודשיים לא יהפכו אותם לחצי משרה או משהו כזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. נותנים שישה מיליארד שקל – יש בקרה על זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפחות הצהרה על כך שתנאי העבודה לא נפגעים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא שמענו את השאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אחזור על השאלה של חבר הכנסת כץ. הוא שואל לגבי העובדים שצריכים לחזור, שעבורם המעביד מקבל מענק. האם יש בקרה שהוא לא שינה את תנאי העבודה שלהם, למשל הוריד אותם לחצי משרה וכדומה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אין בקרה וגם אין לנו יכולת לעשות את הבקרה הזאת. מה שמוצע כאן הוא שהתשלום יהיה על שכר של לפחות 3,300 שקל. גם על זה היו דיונים והערות, שנגיע אליהם בהמשך ההקראה. אבל זה הדבר היחידי שעליו יש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאתם מציעים. אנחנו לא נסכים על זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יתר הדברים זה פשוט חוסר יכולת לבצע - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, אפשר לבקש שהמעסיק יצהיר על זה שלא ייפגעו תנאי העסקתו של עובד שבגינו הוא זכאי לתמריץ? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אבל אז אתם מוציאים את כל הרעיון של ה-3,300 שקל. זאת אומרת שתהיה העסקה ברבדים שונים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא עכשיו קיבל סכום מלא על עובד שהוא החזיר ומחר הוא הופך אותו לרבע משרה. איך אנחנו עושים שזה לא יקרה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אתם אומרים שהשכר המינימלי להעסקה של העובד הוא השכר ששולם לו ערב המשבר, זאת התוצאה של מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה שונה לחלוטין ממה שמוצע כאן. דבר שני, הוא מאוד אינדיבידואלי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אמרת כבר 13 פעם "ממה שמוצע כאן". האם "מה שמוצע כאן" ניתן למשה בסיני? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> התשובה היא לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אתם עשיתם משהו, ואנחנו רוצים לשנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם הוא הולך לעבוד אצל מעסיק אחר אז אין בעיה. אם הוא חוזר לאותו מעסיק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אי אפשר לחייב אותו להצהיר שהוא מחזיר את העובד בתנאים שהוא עבד בהם קודם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בוא נניח רגע שעל מנת שמעסיק ימשיך להעסיק את כל העובדים, לרבות קבלת המענק פה, הוא יפחית את השכר של העובדים ב-10% באופן רוחבי. המשמעות של מה שאתם אומרים כרגע זה שהוא לא יקבל את התמריץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נכון. אם הוא רוצה תמריץ אז שיחזיר בתנאי ההעסקה הקודמים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה הוא מקבל תמריץ אם לא על זה שהוא מחזיר את העובדים בדיוק לאותם תנאים שהם עבדו בהם? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מצד אחד נשמור שלא יפגעו בעובדים, אבל אם העסק הזה הפסיד בחודשים האלה, לא נכריח אותו ל... אפשר לשלב בין שני הדברים: אחד, שהוא יצהיר שהוא לא פוגע בתנאים של העובד, והשני, אם הוא יוכיח שהעסק הפסיד הרבה כסף תהיה לו אפשרות לשנות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל יש פה גם בעיה הפוכה. קח לדוגמה את גני האירועים. היום מגבילים אותם ל-100 או ל-50 אורחים. יש הבדל עצום במספר העובדים של אולם בין 50 או 100 אורחים, לבין 1,000 אורחים. כלומר, קיצצו לו מהשעות, קיצצו לו מהשכר, קיצצו לו מסך העבודה שלו בגלל שמגבילים אותו בכמות האורחים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לכן אמרתי שאם יוכח שהוא ירד בהכנסות אז לא יחייבו אותו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה שקטי אומרת זה נכון. אם המדיניות של משרד - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, זאת מדיניות של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם כבר הכנתם טופס להגיש בקשה? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> לא, הטופס עוד לא מוכן. תכף נגיע לשאלה מה צריך להיות בטופס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק לא מבין למה אתם לוחצים עליי לעשות את הישיבות כל כך מהר אם אתם לא ממהרים לשום מקום. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> שירות התעסוקה עובד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שירות התעסוקה צריכים לעשות לכם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הטופס הוא טופס שמפרמל את - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין? שירות התעסוקה עושים את הטופס, והם לא מוכנים לקבל את זה עליהם בגלל שאין להם עובדים, אין להם תקנים. אז עכשיו מה יקרה? כל אלה שיגישו בסוף לא יקבלו את זה, כי מפילים את הכול על שירות התעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנתי, יש לי עוד כמה הערות ואני לא אומר אותן. תקשיבו, הרעיון הפשוט ביותר הוא שמעסיק ממלא את הטופס כשהוא מבקש את המענק. הוא מבקש את המענק עבור עובד מסוים, הוא מחזיר אותו לעבודה, הוא מקבל מענק, ואז, בין היתר הדברים, הוא גם מתחייב שהוא לא יפגע בשכרו ובתנאיו, אלא אם כן כל המצב של המשק השתנה. שהוא יצטרך להסביר את זה, שלא יוכל לקבל באופן שרירותי את המענק ואז להוריד את העובד ממשרה מלאה לרבע משרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הוא מחזיר את העובד הוא צריך להחזיר אותו עם התנאים ועם הכול, אלא אם כן הוא מסביר – ויהיה לו מקום בטופס להסביר את זה – שהעסק שלו השתנה בגלל הקורונה. גן אירועים למשל, אבל לא רק. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אפשר להעיר הערה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני גם ביקשתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף אני אתן, דקה. קודם אני רוצה לראות לאן אנחנו מתקדמים. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> אבל יש לנו הערות לאותם דברים שאתם מדברים עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אחזור לזה, עוד לא הצבעתי אפילו על מילה אחת. משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> יו"ר הוועדה, בתקופה של משבר יש לעיתים שינויים במערכת יחסי העבודה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי שעות, שינוי שכר וכדומה. אין לנו שום יכולת לבדוק לעשרות או מאות אלפי עסקים האם השתנה מצב העסק שלהם, מה השתנה בו, האם זה מצדיק הפחתת שכר או לא, האם זה מצדיק השקעה באפיק כזה או אחר. אין יכולת בקרה על הדבר הזה. אפשר שמעסיק יצהיר את זה בטופס, אבל צריך להבין שאין יכולת פיזית לבדוק את זה, כי זה אמורפי מדי, זה כללי מדי. אנחנו לא יודעים לומר מהו מצב השינוי בעסק והאם זה מצדיק או לא מצדיק שינוי שכר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> דבר נוסף, צריך לזכור שהתמריץ הוא לא רק בגין החזרה מחופשה ללא תשלום, הוא גם בעבור קליטה של עובדים. ובקליטה של עובדים אין מה להשוות בין השכר שהיה להם ערב המשבר. במצב כזה תהיה כאן השוואה רק למי שחודשו לו יחסי עובד-מעביד, לעומת מי שלא. בקיצור, זה מערך מאוד מאוד בעייתי לאכיפה ולבקרה ולאישור, וגם להשוואה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך להקריא בבקשה? עוד אין לנו תמונה של כל החוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בשורה התחתונה, אתם חושבים שההצעה של הוועדה היא הצעה שמסרבלת את העניין ולא נכונה בנסיבות העניין? אבל מה אם היינו מציעים הצהרה שהוא רק מתחייב להעסיק את אותו עובד – זה משהו שכן יכול לקרות? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> זה קיים מתוקף קבלת המענק. המענק הרי הוא חודשי, הוא 7,500 שמחולקים לארבעה חודשים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אחרי ארבעה חודשים הוא מתחייב להמשיך להעסיק אותו? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> עוד פעם, היכולת לפקח על זה לא באמת קיימת, זאת הצהרה שהיא הצהרתית נטו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אתה מודע לזה שמה שאתה אומר זה לא נכון? יש את הביקורת הזאת כמעט בכל מדינה באירופה. תסבירו למה בישראל זה לא יכול לקרות. מה שאתה אומר זה לא נכון. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אין את זה בכל מדינה באירופה. יש מודלים שונים, דוגמות שונות ודברים שונים. אין את זה. לבוא ולפקח על עשרות או מאות אלפי עסקים, האם הם השאירו עובד כזה או אחר... אגב, יכול להיות שהעובד לא מתאים, או יכול להיות שהעובד רצה לעזוב, או שהיה שינוי כלשהו והעובד עזב. אז מה, אז עכשיו נתחיל לבדוק באופן פרטני כל מקרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, התשובה ברורה. אפשר להמשיך? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני יערה למברגר, ממשרד המשפטים. ההצהרה היא עבירה פלילית אם מוסרים פרטים לא נכונים. לכן, אם מוסיפים בתוך ההצהרה פרטים של המעסיק, צריך לשים לב האם זה פרטים שמתאימים להפללה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עוד לא יודע אם בכלל... << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> להמשיך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אני כבר שעתיים מחכה שתמשיכו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הייתי באמצע ההגדרה של עובד מזכה. פסקה (5): 1. לא מתקיים לגביו אחד מאלה: 1. הוא המעסיק או קרובו של המעסיק, ולעניין תאגיד – הוא בעל השליטה בתאגיד, מנהל התאגיד או קרובו של מנהל התאגיד או של בעל השליטה בו; לעניין זה – "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב; "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. אני אסביר. (בעיות שמע בזום). למעשה מדובר בשלושה תנאים שצריך שלא יתקיימו כולם אצל אותו עובד כדי שהוא יהיה עובד מוכר ואפשר יהיה לשלם בגינו את התמריץ. התנאי הראשון הוא שהוא לא עובד זר. השני זה העובדה שהמעסיק לא מקבל בגינו ממשרד ממשלתי אחר תמריץ לצורך עידוד תעסוקה או הכשרה מקצועית בעד החודש שבשלו מתבקש המענק. למשל, ממשרד הכלכלה יש תשלומים שונים שמשולמים לעובדים כדי שאפשר יהיה להעסיק אותם. התנאי השלישי הוא שלא מדובר בקרוב משפחה של המעסיק עצמו במקרה שזה לא תאגיד, ובמקרה שזה כן תאגיד – קרוב משפחה של בעל השליטה בתאגיד, מנהל התאגיד או קרובו של מנהל התאגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסי, לגבי קרוב משפחה אולי נכתוב בהתחלה שמדינת ישראל אומרת שכל מעסיק חשוד קודם כול כרמאי וכנוכל ומשם נמשיך את זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה לא קשור לנוכלות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה צריך את העניין של קרוב משפחה? ומה אם זה עסק משפחתי? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> במקרה כזה התמרוץ בוודאי לא נדרש. אם המעסיק בוחר להעסיק אותם הוא לא צריך לקבל על העניין הזה תמרוץ. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אסי, מה אם הוא העסיק גם קודם את הקרוב? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> ינון אמר נכון. ומה אם זה עסק משפחתי? אתם בעצם גומרים את כל העסקים המשפחתיים בצורה הזאת. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> המענק הזה נועד בסופו של דבר להחזיר עובדים למעגל העבודה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל גם אם זה בן משפחה, אתה לא אמור להיכנס לו לתוך העסק שלו, אתה אמור לתת לו את המענק כמו לכולם, אתה לא יכול לקרוא לו רמאי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> בעסקים הגדולים אתה אומר שאתה לא נכנס כי אתה אומר שאתה לא יכול להיכנס, אבל בעסק משפחתי אתה כן נכנס לו ומחליט לו את מי הוא כן לוקח לעבודה. זה איפה ואיפה. אז או שאתם מתערבים או שאתם לא מתערבים. אין הבדל בין ילד שעובד בעסק של אבא, שמחר בבוקר הוא צריך לחפש עבודה כי העסק עומד בפני קריסה בגלל המשבר הזה, לבין מקומות אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסי, אני הבנתי מה אתה אומר. אתה אומר שהמענק הזה הוא לאלה שלא בטוח שיחזירו אותם לעבודה, בעוד שבן משפחה בטוח יחזירו לעבודה. אבל מה אם העסק בנוי רק על בני משפחה? אז אתה אומר להם שהם רמאים? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ההגדרה הזאת מדברת על שני דברים. ראשית, יש פה בעובדים המוכרים את המעסיק עצמו, את בעל השליטה שלו ואת מנהל התאגיד. הדבר השני זה קרוב של אחד מהם. לא קרוב של עובד בתאגיד או כל דבר אחר, אלא קרוב של מנהל התאגיד או של בעל השליטה או של המעסיק עצמו, בהיעדר תאגיד. מדובר בקרבה מהמדרגה הקרובה ביותר ברמה המשפחתית. בהקשר הזה אין הצדקה לתמיכה. כמו שאין הצדקה לתמיכה במנהל התאגיד עצמו, גם אין הצדקה לגבי קרוב משפחה שלו בדרגות שקבועות פה. ואותו דבר גם לגבי המעסיק והקרוב שלו ואותו דבר גם לגבי בעל השליטה והקרוב שלו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> זה דופק את העסקים הקטנים. כמה מהאנשים באוצר הקימו או ניהלו חברה או עסק? הם מנותקים לגמרי מהשטח, מהמציאות היום-יומית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אם אתם רוצים להגן על כל דבר שאתם מביאים אז זה בסדר, אבל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, זה מפריע, אני מבקש לא לדבר פה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אנחנו מכינים הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם אנשי ליכוד, אני לא מהמפלגה שלכם, אני לא מהמפלגה של שר האוצר. בעל השליטה, המעסיק, העסיק את אשתו, והוא הוציא אותה לחל"ת, כמו שהוא הוציא עובדים אחרים. אנחנו נותנים את המענק כי אנחנו רוצים שהעובדים יחזרו חזרה לעבודה. למה הוא לא יכול לתת את המענק לאשתו כדי שהיא תחזור מהחל"ת? הרי כשהוא הוציא אותה הוא לא ידע שיהיה חוק כזה, אף אחד לא ידע שיהיה חוק כזה, זה לא שהוא עשה את זה כי הם קרובי משפחה שלו, הוא עשה את זה כי המצב שלו היה קשה כלכלית. אז למה אי אפשר לעודד אותה שיחזיר אותה לעבודה? אז מה אם היא אשתו? תשובה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> המצב שאתה מתאר הוא זהה לחלוטין לשאלה למה לא לתמרץ את בעל השליטה עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא את זה שאלתי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> דבר שני, החוק לא מבחין - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תעבור לדבר השני, תישאר בדבר הראשון. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> החוק לא מבחין בין מי שהועסק ערב המשבר לבין מי שהועסק אחרי המשבר. ולכן, לפי השיטה הזאת, המעסיק, בעל השליטה, יוכל עכשיו להעסיק את כל קרובי המשפחה שלו לצורך קבלת התמריץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, רק את מי שהוא פיטר, רק את מי שהוא שלח לחל"ת. הוא לא יקבל כסף על הבן שלו שלא עבד קודם. אבל אם הבן שלו עבד קודם והוא הוציא אותו לחל"ת, אז הוא בעצם מחזיר אותו. תחשבו על זה ותגידו לנו. אני נגד זה שקרובי משפחה יקבלו תמרוץ מיוחד. אבל מה הבעיה בתמרוץ רגיל כדי שיחזרו לעבודה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם הוא עומד בתנאים האחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אם הוא עומד בתנאים האחרים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> העובדה שהוא קרוב משפחה היא לא רלוונטית. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שוב, זה לא כל קרובי המשפחה באשר הם, זה רק קרובי משפחה של בעל השליטה או מנהל התאגיד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> את זה בדיוק אנחנו צריכים לשנות. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בהקשר הזה אני אגיד שזו הוראה שגם הייתה ב-2002 במסגרת המענק של - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז טעו ב-2002, אז מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם רוצים להתחיל לדון עכשיו על 2002 אז נעשה ישיבה מיוחדת. אבל עכשיו יש משהו חדש שלא היה כדוגמתו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> גם אז היה משבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר שכנע אותי שהחוק הזה, שיש בו פגמים, נעשה כדי להחזיר את העובדים ששולחו לחל"ת או לכל מקום אחר. זה החוק. אם זה אכן ככה, אז אם הבן שלו שעבד והוצא לחל"ת, צריך להחזיר אותו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה לבדוק את זה? יש לכם את הכלים לבדוק את זה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> רק שהחוק הזה מחזיר 10% מהעובדים במגזר הפרטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל זה דיון אחר. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> רגע, יו"ר הוועדה, יש לי משהו חשוב להגיד. ההתייחסות כאילו אפשר לבדוק הכול וכאילו יש לנו נתונים לגבי הכול בזמן אמת והמחשב יכול לבדוק הכול בשנייה – זה לא באמת קיים. אנחנו מדברים פה על - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כשאתם גובים מס אתם בודקים הכול. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> חברת הכנסת ברק, שנייה. אנחנו מדברים פה על לפחות מאות אלפי עובדים, אנחנו מדברים פה על עשרות אם לא מאות אלפי עסקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה אתה עונה עכשיו? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> רגע. אם אנחנו רוצים שהעסקים יראו את הכסף מהר, אנחנו צריכים לוותר פה על דבר מסוימים. צריך לקחת בחשבון שהיכולת לבדוק – וגם ככה יש פה דברים שהחוק מכריח אותנו לבדוק – היא מאוד מאוד מאוד מוגבלת. וככל שתשימו על הגופים המיישמים יותר משקולות ויותר בדיקות פרטניות, כך יגבר הסיכוי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא הבנת. אז קודם תשלמו ואחרי זה תבדקו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אתה עושה את זה הפוך. קודם תשחרר את הכסף ואחר כך תבדקו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חוזר למה שאמרתי בהתחלה, אסף: שקודם כול הציבור הוא רמאי, הוא נוכל, ואחר כך הוא אזרח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם אין בעיה שקודם תשלמו ואחר כך תבדקו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש איזושהי סיבה שאתם נגד החוק? אני רוצה לדעת. אם אתם נגד החוק, תתחילו כל רגע מחדש, תסבירו שאי אפשר לבדוק, תסבירו שיש מאות אלפי עובדים וכו'. עד היום לא דיברתם על זה, ופתאום היום אתם מדברים. אם אתם נגד החוק, תגידו את זה מראש, למה אני צריך לעבוד כמו חמור? אני מבקש להתקדם. אנחנו לא ביקשנו בסעיף הזה בדיקה נוספת, ביקשנו להוריד מכם בדיקה כדי לגלות האם הוא קרוב משפחה, כן או לא. כל מה שצריך לדעת זה רק אם הוא עבד והאם הוא הוצא לחל"ת. זה הדבר היחיד. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> בסדר, אנחנו נחשוב על פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פשוט לא לעשות את קרובי המשפחה בתוך העניין הזה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> טוב, אנחנו נחשוב על פתרון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא, זה לא "נחשוב על פתרון". אי אפשר מצד אחד לעודד את בעל העסק להמשיך לתפקד ומצד שני לקחת לו. יש הרבה עסקים שהם עסקים משפחתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל קטי, אני לא מבין את הוויכוח הזה. על מה הוויכוח? עם כל הכבוד לפקידי האוצר ולאנשים נכבדים וחשובים, אנחנו נצביע אם זה יהיה בפנים או לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, זה לא הגיוני שאנחנו דנים כבר בפעם השלישית על הקיבוצים – עם כל הכבוד שיש לי לקיבוצים ועם כל ההטבות שנותנים – בעוד שעסק משפחתי יכול לקרוס על ידי כך שלא ייתנו לקרובי משפחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו גם בזה וגם בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו נצביע. אז על מה הוויכוח? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה אמרת נכון, נוריד את הסעיף הזה של קרובי משפחה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בסדר, לכן הם יתקנו את זה. כולנו פה רוצים שיתקנו את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמר פה בצדק ינון, נקודת המוצא היא - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כולם גנבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסף, אפשר להמשיך. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו רוצים להציע הצעה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מדברת על ההיסטריה של לפתור את הבעיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, זה נראה כאילו האוצר מצביעים. על מה את מתווכחת איתם? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אומרת להוציא את הסעיף הזה. תאמין לי שהשר גם יהיה בעד זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, אם הוא לא יהיה בעד הוא לא יהיה בעד. אסף, אתה שומע אותי? אסי, אתה שומע אותי? רבותיי, אני מבקש לא לדבר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לאור הערות הוועדה ההצעה שלנו היא לצמצם את הסעיף הזה כך שיהיה אפשר לקבל תמריץ בגין קרוב של המעסיק ובגין קרוב של בעל השליטה או של מנהל, ובלבד שאותו קרוב היה מועסק בעסק בחודש פברואר 2020. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל הכבוד לכם. תאמין לי, עכשיו השכל ירד על משרד האוצר. תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, יש שכר לפעולתך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אני מודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בואו נתקדם. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> "הפקודה" – פקודת מס הכנסה; "שכר" – רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב שכר מינימום כאמור בסעיף 3 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "השכר המזערי" – 3,300 שקלים חדשים, ולעניין עובד שמשתכר שכר מינימום מותאם – 1,875 שקלים חדשים ובלבד שהמעסיק או העובד הציגו אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לסעיף 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות; "שכר מינימום מותאם" – כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-2002 (בחוק זה – תקנות שכר מותאם לעובד עם מוגבלות); למעשה יש לנו כאן שתי הגדרות שמתייחסות לתנאי שדיברתי עליו קודם לכן, שהוא התנאי שצריך כדי שישולם בגין העובד חודש זכאות, שזה אחד מתנאי הזכאות לקבלת התמריץ. למעשה, לגבי עובד רגיל מדובר ב-3,300 שקלים חדשים, שזה מהווה אחוז מסוים משכר המינימום; ולגבי עובד שחלות עליו תקנות שכר מותאם לעובד עם מוגבלות, שבהן שכר המינימום שלו הוא שכר נמוך יותר, מדובר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אסי, מה עם שכר אנשים עם מוגבלות שאין להם שכר מותאם? אסי? אסי? << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה שי ברמן, מאיגוד המסעדות. אני רוצה להגיב. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> גם אני, הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות, מבקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע. אסף, למה 3,300 זה השכר המזערי? << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אסביר - - - << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אם אתה יכול לא להסביר זה יהיה הכי טוב, פשוט תסכים שזה יהיה 2,650. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא? זה חצי משכר המינימום. כמה אתה מציע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 2,200. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סטודנטים, חיילים משוחררים, העדפות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל 2,200? אסף, בבקשה. << אורח >> אסף וסרצוג: << אורח >> אני אסביר. גם ערב הקורונה היו אוכלוסיות שעבדו בשכר שעתי, כאשר השכר הרווח של עובדים בשכר שעתי – שזה יכול להיות עובדים בקמעונאות, מסעדות וכו' – היה כ-70% משכר המינימום, שזה בערך 3,700 שקלים. כשבאנו לכתוב את החוק היו דעות לכאן ולכאן, ואני מזכיר שבדיון הקודם בוועדה חבר הכנסת סמוטריץ' תהה למה אנחנו לא עושים את זה רק משכר מינימום, למה לתמרץ שכר נמוך יותר. אחרי דין ודברים שהיו לנו עם הסטודנטים ועם גורמים נוספים שדרשו להפחית את הסכום, הפחתנו את הסכום ל-3,300. אני אסביר למה הסכום הוא 3,300 ולא נמוך יותר. (שידור הזום נקטע) << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 13:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה של ועדת הכספים. אני מבקש, קודם הייתה אמורה לדבר נציגת ההסתדרות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא, יש נציבת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל הייתה מישהי שעצרתי אותה פעמיים. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אתה עצרת, המשכנו עם השכר המזערי. הם הסבירו על השכר המזערי. רצו להתייחס לזה גם מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, אז אני אתן להם. אני רוצה קודם לתת לזאת מההסתדרות שעצרתי אותה באמצע. << דובר_המשך >> אייל לב-ארי: << דובר_המשך >> זה היה באמצע של הרבה דוברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. קודם אני אתן לה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני פה בכל אופן, היושב-ראש << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> הינה ההסתדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוה, הינה. בבקשה, שם ותפקיד. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> שלום לכולם, אני מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, מנהלת תחום חקיקה. כמובן, המטרה שהצעת החוק הזאת רוצה לשרת היא מטרה חשובה ונעלה בעיני כולם ובטח ובטח בעינינו. יחד עם זאת, יש לי כמה שאלות והערה אחת מרכזית. מה שרציתי לשאול זה לגבי קבוצות של עובדים שיוכלו להיחשב כעובדים מזכים. כפי שהסביר האוצר, יש לנו את הקבוצה – רגע, האוצר לא איתנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשיכי בבקשה. האוצר לא רלוונטי, אנחנו רלוונטיים. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פשוטו כמשמעו. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> יש לנו את הקבוצה של מי שפוטרו בינואר-פברואר, שלגביהם למעשה אין שום אופציה להוכיח באמצעות מכתב פיטורים או מכתב הוצאת לחל"ת שהם אכן פוטרו או הוצאו לחל"ת, כאשר אותם עובדים בעצם לא יכלו לחזור למעגל העבודה, בגלל שמיד באמצע מרץ החל משבר הקורונה. עכשיו, לגבי הקבוצה השנייה, של אלה שפוטרו ממרץ ואילך, ולא פנו ללשכת שירות התעסוקה להירשם כדורשי עבודה, יש להם אפשרות להוכיח באמצעות מסמכים שהם אכן לא הועסקו. רציתי לשאול: למה אין את זה לגבי הקבוצה הראשונה? לגבי מפוטרי ינואר-פברואר, שלא פנו לשירות התעסוקה לקבל דמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> זו אותה אוכלוסייה בעינינו. עכשיו, שאלה שנייה שרציתי לשאול היא לגבי חודש מאי. אני רוצה להבין, אם האופציה בסעיף קטן (ד), אם אני לא טועה, של אפשרויות להיות בהגדרה של עובד מזכה, זאת אומרת הוא זכאי לדמי אבטלה בעד חודש מאי 2020 לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי – האם זה אומר שהעובדים האלה, שבמהלך מאי עדיין היו מובטלים או עדיין היו בחל"ת ויוחזרו או מוחזרים ביוני, האם הם יכולים להיות עובדים מזכים? למה אני שואלת? משום שהמועד הקובע על פי הקבוצות הקודמות הוא 30 באפריל, ומאי כאילו לא נכלל, ומכאן השאלה שלי. זו השאלה ה שנייה. השאלה השלישית נוגעת לסעיפים 12–16, שהם בעצם סעיפים שנוגעים להרשאה להעברת מידע, כשהעברת המידע, זה עולה גם מדברי ההסבר, וגם ראיתי שבהצעת החוק עצמו נעשה ניסיון להגן ככל הניתן על המידע. עדיין לא ברור לי, ואני מבקשת אם אפשר לקבל תשובה, למה המתווה הוא שבעצם שירות התעסוקה מקבל מידע מכל מיני גורמים, כמו המוסד לביטוח לאומי, כמו רשות המסים, כמו משרד הכלכלה או משרד העבודה, והוא אחר כך מעביר את זה לגוף המשלם, שכנראה יהיה רשות המסים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> למה לא רשות המסים נקבעה מלכתחילה כגוף שמרכז את המידע, שהוא מן הסתם יהיה גם הגוף המשלם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אנחנו עוד לא הגענו לזה אבל אנחנו ניקח - - - << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> למה להגדיל את הסיכון של זליגת מידע? זאת השאלה הנוספת. ועכשיו לגבי ההערה. ההתייחסות שלנו היא לנושא של הדרישה להצהרת העובד. אנחנו סבורים שאין מקום לדרוש הצהרה של העובד. למעשה מי שפונה לקבל את המענק ויקבל אותו זה המעסיק. מי שמצויים בידו הנתונים זה המעסיק או אותן רשויות, והדברים כתובים. ולא ברור לנו למה בעצם נכנסה דרישה להצהרת העובד, ולא רק זה אלא עם סנקציה פלילית שמרחפת מעל הדברים, כאשר למעשה העובד מושם, ואני לא נכנסת כרגע לפרטי הדרישות שאליהן אני ארצה להיכנס במהלך ההקראה, אם כבוד היושב-ראש יתיר לי, אלא בעיקרון זה עלול ליצור מערכת של לחצים מצד מעסיקים, היות שהפרטים שנדרשים הם למעשה פרטים שכולם בידי המעסיק עולה חשש שבעצם מי שימלא את זה ומי שירצה למלא את זה זה מעסיק. העובד הוא לא בעמדה שווה למעסיק, הוא בעמדה נחותה, הוא לא יוכל לעמוד מנגד. יתרה מכך, כאשר עובד מועסק אצל מספר מעסיקים, בואו נצא מנקודת הנחה שהוא מועסק בחלקיות משרה אצל מספר מעסיקים, הם אפילו משלמים לו את אותו שכר, הוא צריך לבחור מי המעסיק הזכאי, או אצל מי הוא ימלא את ההצהרה הזאת שהוא יהיה עובד מזכה אצלו? זו עמדה אפשרית ובלתי נחוצה. עכשיו, אם הכוונה היא לבדוק את אמיתות הצהרת המעסיק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נראה, נגיע לזה ונראה שמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ב-13(ב). << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> אדוני, זה ב-5(ג), אם אני לא טועה. אדוני, תיתן לי שוב רשות דיבור כשנגיע לשם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יהיה צורך, אני אתן לך, בוודאי. אם לא יהיה צורך, נסתדר - - - << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> להערכתנו יש צורך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> רק אם אפשר לקבל תשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. האוצר לא רלוונטיים. הם פה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> האוצר פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רושמים את השאלות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תודה. אני ארצה שתשיבו על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש מהיושב-ראש זכות דיבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה תקבל. כל מי שביקש, ואתה בוודאי, שאני מאוד מכבד אותך, תקבל. אבל אני מכבד את כולם. טוב, הדס אגמון, מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, בבקשה. << דובר >> הדס אגמון: << דובר >> שלום. אז נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נכון. ואנחנו מוטרדים שרף השכר המזערי שנקבע של 3,300 – שומעים אותי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שומע כל מילה. << דובר_המשך >> הדס אגמון: << דובר_המשך >> תודה רבה. אז לפי הנתונים שלנו, עובדים עם מוגבלות הוצאו לחל"ת או פוטרו בשיעור של כמעט פי ארבעה לעומת כלל העובדים. ואנחנו יודעים מניסיון העבר במשברים קודמים, שאם עובדים עם מוגבלות לא חוזרים בגל ראשון, לוקח להם הרבה יותר זמן לחזור לעבוד, וחשוב מאוד לשמור על הרציפות התעסוקתית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אייל, אנשים עם מוגבלויות מופלים פה לרעה? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> בגלל השכר שלהם, אם הוא לא נקבע כשכר מותאם והוא עדיין נמוך מ-3,300, הם לא ייחשבו כעובד מזכה. הם יכולים להיחשב במסגרת המצבת כעובדים אבל לא כעובד מזכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שבכל מקרה, מה שנחליט בסוף על גובה סכום השכר שקיבלו, אנשים עם מוגבלויות לא יהיו תלויים בעניין הזה. לא תהיה מגבלה של שכר נמוך. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> יו"ר הוועדה, צריך לומר: אין יכולת לדעת אם אדם הוא בעל מוגבלות או לא לעניין דיווח השכר שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יגיד, הוא יצהיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל יש הצהרת מעסיק. למה? << דובר >> הדס אגמון: << דובר >> אנחנו יכולים להציע הצעות אופרטיביות בעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש איזה משהו בחוק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. לא הצעות אופרטיביות – הצעה אחת, שהיא תהיה נורמלית והגיונית. << דובר >> הדס אגמון: << דובר >> אז אנחנו מציעים להסתמך על ההגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעובד עם מוגבלות חמורה, ולהסתמך על מסמך שיביא העובד או המעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהתאם לחוק הזה. << דובר_המשך >> הדס אגמון: << דובר_המשך >> אז כשהוא עובד הוא מקבל קצבה או הוכרו לו 20% נכות, ויש גורם רשמי שמתקף את זה. באותו אופן שזה נקבע לגבי מקבלי שכר מינימום מותאם, שזה כמובן מצורף, אתה פשוט לא מכניס את כולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. תודה רבה. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם האוצר בעצמו הביא את האפשרות של אנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז אני אומר: לקבל את ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הם יודעים איך להתנהל, היא לא צריכה אפילו להביא להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תודה רבה לך. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. בבקשה, אם אפשר בקצרה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אז אני אגיד מאוד בקצרה, ואני רוצה להתייחס באופן כללי לכמה נקודות, שתי דקות, לא יותר מזמנכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אני מעולם עוד לא הייתי בדיון בוועדת הכספים שהחליטו על סכום של 6 מיליארד שקל. ולכן אני מבקש פה טיפה את תשומת הלב, כי אני חושב שאפקט הטעות פה הוא מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצחקת אותנו. אתה יודע שאנחנו מאשרים פה תקציב של מאות מיליארדים. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> כן, אבל זה במכלול, לא מדבר על סעיף אחד בתוכו. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה. קודם כול, הרב גפני, מה שחשוב לי לומר, לך ולחברי הוועדה, זה דבר אחד: בו נדייק כמה דברים שנזרקו פה לאוויר. קודם כול, האוצר אומר כל הזמן: יש לי את מנגנון הפיצוי להוצאות קבועות. אז בוא נתקן את זה: ההוצאות הקבועות זה לעסקים עד 20 מיליון שקל, עסקים זעירים – אנחנו בהחלט בעדם, שיקבלו את הכסף, זה חשוב, אבל הוא לא נותן תשובה לרוב המעסיקים. אז כל פעם שיזרקו לכם: זה יהיה תשובה דרך מנגנון ההוצאות הקבועות – זה לא נכון. דבר שני, בואו נשים את הדברים על השולחן: אנחנו מדברים פה על מנגנון שאמור היה לתמרץ החזרת עובדים לעבודה. אין בין השיטה שמוצעת לכם פה לתמרוץ ולו שום דבר. אמר את זה אפילו נציג האוצר, שלדעתו בין 60 ל-80 אלף עובדים, ואם אני טועה שיתקנו אותי, הם אלה שבעצם מתנדנדים, והמנגנון הזה ייתן להם משהו. זאת אומרת, ה-6 מיליארד האלה מחולקים לא נכון. זו עמדתנו. ולכן אני חושב שעל הוועדה, עם כל הרצון לדחיפות, ואני מודה למשרד האוצר, כי כל סכום שמגיע למשק הוא חשוב, אם הוא לא יחולק נכון זו בעיה. הדבר השני הנוסף, והרב גפני, אמרת נכון, דובר גם על הנושא של שימור עובדים. אבל קודם כול לא הגיוני לתת מענק החזרה לעובדים בלי מענק לשימור ביחד. והפחד שלי שזה יעבור היום, ולשימור ייקח שבועות אם לא חודשים, ויאבד את האפקט שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אבל גם בחלוקה הפנימית, כמו שראית, כבוד הרב, מסמכים שהראינו לך – ואני יודע שהאוצר מקבל אותם, אף אחד לא אמר שזה לא נכון – אם אתה מדבר על היעד ששאול מרידור הציג בפגישה הקודמת, של 600,000 עובדים שיחזרו, העלות של זה היא רק 3.3 מיליארד שקל. וגם אם אתה לוקח שלייקעס, מקדם ביטחון, אז יהיה פה עוד מיליארד שקל. אבל עדיין יש 2 מיליארד שקל רזרביים, שאתם בעצם מאשרים מבלי לדעת לאן הם הולכים, והם כנראה לא הולכים לשום מקום. ואלה בדיוק אותם שני מיליארד שהגשנו לך בתוכנית שמתאימים למנגנון השימור. עכשיו, השימור זה לא לכל אחד, השימור זה לעסקים שהכי מגיע להם, כי אלה עסקים שנפגעו והשאירו את העובדים אצלם. תבינו, במצב האחר יש כמות גדולה של עסקים שנפגעו ולא יכולים להחזיר עובדים ושנפגעו ושמרו על העובדים, והם מקבלים, כבוד הרב, אפס, הם לא מקבלים כלום. וזה האבסורד הכי טוטלי, הכי פגועים נשארים בלי שום דבר. מנגנון ההוצאות הקבועות, אני מצטער שאני חוזר על זה, זה רק לעסקים זעירים עד 20 מיליון. ואם באמת אתם רוצים לעשות פה צדק, גם מוסרי אבל גם עם היגיון כלכלי, כי אנחנו נכנסים למשבר מתנהל, אתם חייבים לתת תשובה ובבת אחת לכולם. ולכן אם ישאלו אותי, גם אם ייקח עוד יום, גם אם ייקח עוד יומיים, אפשר לסגור את העסקה הכללית, אפשר לשים את העוד שני מיליארד שקל לשימור עובדים. ואפשר לתקן את זה בצורה נכונה, ולהוציא מכאן חוק 6 מיליארד שהולכים ועושים את המטרה הנכונה. אני אגיד רק עוד משפט אחרון, כבוד הרב, לחברי הוועדה: מילא אם הכסף הזה היה מגיע מהדוד באמריקה. אז הייתי אומר: חצי צרה, הדוד באמריקה שילם ואנחנו מחלקים את זה לא נכון. אבל זה 6 מיליארד שיחסרו פה בגירעון, זה 6 מיליארד שימנעו מאיתנו הרבה דברים. ורק בקשה אחרונה, כבוד הרב, ביקשתי מכמה תעשיינים, אחד אני רואה פה בזום, חברי היקר מאיר זיילר, שגם יסביר, אם אפשר, לחברי הוועדה, מה מרגיש תעשיין, שלמרות שנפגע שמר על העובדים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> כשהוא סיפר לי על זה פעם ראשונה, אני אומר לך עוד פעם, הייתה לי דמעה בעין, ואני לא אומר את זה בשביל להגזים. תשמעו את הסיפור הזה, לא צריך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכף נשמע. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אני רק קורא לכם באמת, אם אפשר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, אני רוצה אחרי שידבר התעשיינים ואחרי שידברו אנשים שביקשו, אני רוצה גם להגיד משהו, ולהתייעץ אתכם מה לעשות. אני יכול להתמודד עם העניין הזה, ושהכול יהיה בוויכוח ובסוף הכסף הזה ילך לאיבוד. אז אני אתייעץ אתכם אחרי שאני אתן לכולם. אוריאל לין, בבקשה, אם אפשר בקצרה. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני רוצה לומר: כרגע אני יוצא מתוך הנחה שהחוק הזה עובר. החוק הזה יעבור. אז מבלי להתייחס כרגע לדבריו של ידידי רון, שאני רואה בהם דברי טעם, והם אכן יחייבו לדעתי דיון מיוחד בפני עצמו, אני רוצה לומר כרגע מה חייבים לתקן בחוק הזה, כדי לייצר החוק נכון יותר וחוק שלם יותר והוגן יותר. הדבר הראשון כבר נאמר, צריך לתת פיצוי של 7,500 ש"ח לכל מי שהחזיר עובדים לאחר חג הפסח, הווה אומר 19 באפריל, מהסיבה הפשוטה ביותר: הם - - - החוק, הם החזירו עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוריאל, קיבלנו את ההצעה שלך. << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >> אז אני אמשיך הלאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה כתוב בחוק: 17 באפריל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 19. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 19. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> קיבלנו, אני ממשיך. לא, כי חשבתי שהולכים לתת רק 3,500. אני חושב שצריך להיות שווה. << דובר >> אופיר סופר: << דובר >> מה הוא חושב, שמה צריך להיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שצריך להיות שווה. הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שווה מאיזה צד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, אוריאל, חבל על הזמן. << דובר >> אוריאל לין: << דובר >> אני משתדל, אבל תנו לי, אני עובר אחת, שתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוריאל, אתה ניהלת ועדה בכנסת לא בזום. אל תשאל, פה יושבי-ראש הוועדות בבעיה. << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >> תנו לי לגמור, זה יהיה מהר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> אוריאל לין: << דובר_המשך >> ובכן, הנקודה השנייה כבר הוצגה, שמדובר על אותם מעסיקים שהוציאו מעט מאוד עובדים לחל"ת או שבכלל לא הוציאו לחל"ת. הייתה ירידה במחזור 25%. למה 25%? כי זה מדד שתוצאת הירידה במחזור זה כתוצאה מנגיף הקורונה ולא ירידה עסקית רגילה. זה מדד. הדבר השלישי, והוא כשל גדול מאוד בהצעת חוק זו לפי דעתי. החוק הזה קובע ארבע מנות: אם החזרת עובדים בחודש יוני – 7,500; החזרת ביולי – פחות 25%; החזרת באוגוסט – פחות 25%. זאת אומרת שאנחנו נותנים את ה-7,500 המלאים רק למי שיחזיר ביוני, וזו שגיאה, לפי דעתי, מאוד רצינית. כולנו צריכים להבין שפריסת הזמן כדי להחזיר עובדים בחזרה בהיקף של 8,000 מובטלים זה לא בחודש אחד, זה לא הוקוס פוקוס. זה פשוט דמיון. אני אומר: רגע, לא החזרת ביוני? אני מוריד לך. מה זאת אומרת מוריד לך? צריכה להיות פריסת זמן הגיונית, להניח שאנחנו צריכים בערך ארבעה חודשים להחזיר בחזרה את המובטלים למקומות העבודה, לא פחות מזה. ואז לא להוריד את התמריץ בכל חודש. אנחנו מחלישים את התמריץ בתקופה שהיא נחוצה ורלוונטית להחזרת עובדים. אדוני היו"ר, יש פה כשל במחשבה, כשל מאוד מאוד רציני. ואני רוצה להוסיף על זה ולומר, שתחשבו למשל על אותם ענפים שלא יכולים להחזיר עובדים, כמו למשל תיירות רפואית, כמו למשל עסקים שהיכולת שלהם להחזיר עובדים היא מצומצמת עם הרצון הטוב ביותר שיכול להיות. אדוני היו"ר, אני רוצה לסכם לכם ולומר לכם פשוט: אל תשלו את עצמכם שהשבת העובדים תיעשה בגלל המענק שיינתן. המענק חשוב, הוא מסייע. החזרת העובדים תיעשה אם יהיה כוח קנייה, משום שכוח הקנייה הוא שייצור מקומות עבודה. אבל אני רוצה שתחשבו על כך שאנחנו לוקחים את כוח הקנייה של ישראל, מוציאים אותו באופן מלאכותי החוצה, לא אל תוך המגזר - - - לא ליצרנים, לא למגזר המקומי כאן. אנחנו מוציאים את כוח הקנייה החוצה. כדי שיהיו מקומות עבודה אתה צריך ליצור כוח קנייה, ולא להטות אותו מחוץ למדינה, לספקי חוץ. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב גפני, רק משהו קטן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לי רגע לסיים עם האורחים. רועי כהן – לא נמצא? דובי אמיתי. << דובר >> דובי אמיתי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, א' אני רוצה לפתוח בלברך אותך. זו הזדמנות ראשונה להיפגש איתך בוועדת הכספים. שיהיה לך הרבה הצלחה, וההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> ומילה אחת גם לעודד פורר שסיים את התפקיד – תודה. עוד תודה אחת לשר האוצר, שמיד שנכנס לתפקיד קיבל החלטה, והחליט להביא את המתווה הזה ואת תזכיר החוק הזה, וזה ברור לי שהשמיכה קצרה מדי בנסיבות הקיימות. אני רוצה לדבר על נושא אחר, לא על החוק עצמו. על החוק עצמו, הייתי בצוות שבנה אותו, אני חושב שישבתי עם אנשי אגף התקציבים, הם עשו עבודה, לילות כימים, וגם להם מגיע הרבה קרדיט. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בדקות האלה שאתם דנים בישיבה, אנחנו הולכים כרגע לקבל אגרת שמירה, שהולכים להטיל עלינו בהוראת שעה מ-2003. מפעילים את הטייס האוטומטי של הארנונה של 1.1%, ואני מציע להם לעבור למצב ידני ולהוריד את הארנונה בימים האלו. והדבר המרכזי שאני קורא לך ומבקש אותך ומתחנן לכל השירות הציבורי והממשלתי: תעבירו את כל הרכש הציבורי והממשלתי למגזר העסקי. גם ה-5 ולא ה-6 ולא 10 מיליארד אלה ולא המענקים ולא המתווה יוציאו את המשק מהקריסה. אנחנו עוקבים על החזרה של המובטלים, אנחנו יודעים מה חזרו עד עכשיו – לא יותר מ-330,000 ו-100 חדשים התקבלו, בנטו יש לנו 230 שחזרו לתעסוקה. מה שיחזיר אותנו במגזר העסקי זה שיפנו אלינו את הביקושים, את הרכש, יעצרו את כל היבוא, יעצרו את כל מה שהיו רגילים בימים רגילים לעשות מבחוץ והפעם תכניסו פנימה לתוך המגרש העסקי את כל הרכש. רק הביקושים ורק רכש כחול לבן יוציא אותנו. אל תחשבו שהמענקים האלו יגרמו למעסיקים להחזיר עובדים. אם לא תהיה לנו עבודה, לא יעזור גם 14,000 לעובד ולא 20,000 לעובד, כי לא יהיה עם מה לעובד ועם מי לעבוד. ולכן שימו לב, הגיע הזמן שיד ימין לא תיתן ויד שמאל תיקח – לא ארנונה, לא אגרות שמירה, לא מסים עקיפים. לפני שבועיים העלו לנו את הדלק. המגזר העסקי לא יודע לעבוד ככה. צריך לייצר ביקושים, וצריך לתת לנו לעבוד, כי אנחנו רוצים יותר מכל אחד לעבוד, יותר מכל אחד. ואני חושב שיש לך פה תפקיד משמעותי. ואני אגלה לך סוד, אף אחד לא שומע: אני גם סומך עליך. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מה שאמרת הם דברים חשובים, הם נכונים גם. דברים שנצטרך להתמודד איתם. << דובר >> עדי ברונר: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, רגע. קודם כול זיילר, דחינו אותו כבר פעמיים. בבקשה. << דובר >> מאיר זיילר: << דובר >> שלום, כבוד יושב-ראש הוועדה הרב גפני, חברי כנסת, המשתתפים, נשיא התאחדות התעשיינים ידידי מר רון תומר וכל הנוכחים. בראשית דבריי אני חייב לומר לכם תודה, שמצאת את הזמן כדי לקיים את הישיבה החשובה והדחופה הזאת ולתת לי את זכות הדיבור. המפעל שלנו פלוקטקס מייצר בדי קטיפה לעיבוד, בעיקר לתעשיית הריהוט העולמית באיכות הכי גבוהה. המפעל שלנו עושה כמעט 100% יצוא למדינות, מארצות הברית, אירופה, רוסיה, סין, קוריאה. כמעט כל המדינות שאנחנו מייצר להן היו סגורות בגלל הקורונה בחודשים האחרונים. אנחנו מעסיקים כ-80 משפחות מקרית מלאכי והסביבה, ורוב האנשים עובדים אצלנו 20–40 שנה. הגיל הממוצע שלהם בין 45 ל-70. השארנו כמעט את כולם בלי לשלוח אותם לחל"ת. לאיפה הם צריכים ללכת? איפה הם יקבלו עבודה עם כמעט 20% אבטלה במדינה? למפעל הזה עולה המון כסף לפתוח את הדלת, בגלל שאני צריך למצוא מה לעשות עם האנשים. אנחנו שילמנו באפריל משכורת שהייתה פי שתיים מהמכירות. אנחנו 100% יצוא, והמשכורת שיצאה הייתה פי שתיים מהמכירות, ואני לא לוקח שום משכורת כאן. זה מפעל משפחתי, אני לא לקחתי שום משכורת. ההוצאות של החברה, שעיקר העבודה שלה זה יצוא, בזמן הקורונה מאוד נפגעו. מפעל אם חס וחלילה סוגר, כשעובדים בשביל יצוא, כמעט אף פעם לא יכול לפתוח עוד פעם. את תעשיינים יודעים שאם תהיה עוד פעם, חס ושלום, קטסטרופה כמו שהייתה עכשיו, המדינה עומדת איתם, אז הם לא יסגרו מיד את המפעלים, הם לא ישלחו את האנשים לחל"ת. העזרה צריכה להיות על התקופה כבר מתחילת הקורונה. המדינה צריכה לעזור להשאיר מפעלים כמונו פתוחים. כל מדינה חייבת תעשיינים בתעסוקה. להשאיר תעשייה בישראל זו חובה. הייטק זה מצוין, אבל יכולים לעבור ממדינה למדינה - - - חייבים ללמוד מהטעויות שהיו כמו באוסטרליה, שאין תעשייה. שברגע אחד אנשים רבו בסופרמרקטים על נייר טואלט באוסטרליה, על חמש דולר לשלם בשביל טואלט, בגלל שאין תעשייה. הקורונה מוכיחה שתעשייה בריאה בישראל זה דבר חיוני. אני מבקש, תעזרו לתעשייה להצליח בישראל. אנחנו השקענו המון כסף בשנים האחרונות במוצרים, בשווקים בחדשים, כמו בסין, וראינו התחלה של הצלחה. ואז הגיעה הקורונה. חשוב שהמדינה תעזור לאנשים בתעשייה דרך תעסוקה ולא דרך דמי אבטלה. יש לנו מפעל לתפארת מדינת ישראל, ואני והמשפחה שלי מנסים בכל הכוח להמשיך להצליח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מאיר זיילר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסיים. מה שקרה עד עכשיו זה שחברות שנשארו פתוחות לא מקבלות מענקים. לא קיבלנו מענקים. מה שהאוצר אומר שקיבלנו יותר ממי - - - לא קיבלנו שום מענקים. וחברות שסגרו והוציאו עובדים לחל"ת מקבלות פעמיים מענקים – קודם כול המפעל ואחר כך משלמים בשבילו משכורת. אני מבקש מהוועדה לבדוק את זה ולתקן את הטעות הזאת. בעזרת השם, שהמדינה ואנחנו נמשיך להצליח ולהיות מבורכים. תודה לכולם על הזמן וההקשבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמן. תודה רבה. << דובר >> מאיר זיילר: << דובר >> ואני מבקש אם אני יכול לקבל תשובה. << דובר >> רון תומר: << דובר >> רק במילה אחת, אדוני, מאיר זיילר הוא צדיק, אבל הוא לא הצדיק היחידי בסדום. יש לנו לא רק תעשיינים, גם בעלי עסקים אחרים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, עם כל הכבוד, בסדר. תודה רבה. אני הייתי בסיור בקריית מלאכי, והייתי אצל הרב זיילר, הייתי במפעל. המפעל הוא מפעל ממדרגה ראשונה, אין ויכוח לגבי העניין הזה. ואני אצטרך לקבל החלטה, יחד עם החברים כאן. אנחנו יכולים להתחיל לנהל ויכוח על החוק הזה, וזה ייקח הרבה זמן, האוצר לא יסכים, יתנהל ויכוח. אני לעומת זאת רוצה לקחת את החצי מיליארד שקל, שעליה החליטה הממשלה ועליה החליט שר האוצר, לתת את זה לאותם מפעלים דוגמת מפעל זיילר, לתת להם ולקבוע תאריך עד מתי נותנים את הכסף הזה, ולקבוע את הקריטריונים לעניין במהירות ולא לחכות עם זה. וזה יעזור לאותם מפעלים או אותם גופים שהם לא נהנים מזה. בסדר, אז אנחנו נקבע את זה, אני מסכים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אם כבר מחלקים, אז גם לבעלי האולמות, שעד היום לא חזרו לפעילות שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אמרתי. אבל אנחנו לא יכולים להגיד ספציפית. << דובר >> רון תומר: << דובר >> אדוני, רק מילה אחת, חצי מיליארד לא יספיק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בעלי האולמות מתמוטטים בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שי ברמן בבקשה. << דובר >> שי ברמן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להצטרף לברכות על חזרתך לתפקיד החשוב הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא חשבתי שאחרי שהצלחנו עם הנושא של עוטף עזה עם המסעדנים ועם בעלי האולמות, שעכשיו נזדקק עוד הפעם לבעיה כזאת קשה כפי שאנחנו נמצאים, אבל רבות מחשבות בלב איש והצעת ה' היא תקום. מה לעשות זה המצב. בבקשה. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> אני מנכ"ל איגוד המסעדות למי ששאל. קודם כול באמת סייעת הרבה בנושא של עוטף עזה ולא ציפינו לקטסטרופה כזאת גדולה. עכשיו, אני רוצה ברשותך להתייחס ישירות לעניין. לגבי גובה השכר המזכה שדובר עליו – אנחנו מעסיקים קרוב ל-100,000 סטודנטים צעירים בעבודות מלצרות. מעל 50,000 מהם לא מגיעים לתקרת השכר המזכה, קרי 3,3000 שקל. אני רוצה שתבינו ויבינו אנשי האוצר ויבינו כולם, אנחנו לא נחזיר אותם לעבודה, מהסיבה הפשוטה שהמענק הזה הוא המענק העיקרי שמעסיקים יקבלו בעבור כל הסיפור הזה של הקורונה והמשבר הזה. הייתי גם בדיון הקודם, שמעתי את המצגת של אנשי האוצר, של שאול מרידור ושל ערן יעקב, אני חשבתי שאני נחתי לפה מהחלל החיצון. לא דובים ולא יער. אין מענקים, רוב גורף של העוסקים בענף עדיין לא ראה שקל אחד. ולכן הדבר הזה הוא מהותי. עכשיו, לגבי הצעירים האלה שעובדים אצלנו – אנחנו חושבים, ופירטנו את זה בפניך, ששכר של 2,200 שקל הוא שכר בהחלט כזה שיתמרץ אותם ויגרום לנו להחזיר אותם לעבודה. עכשיו, הטיעון שאני שמעתי עכשיו של אסף מאגף תקציבים, כאילו שאנחנו ניקח ונחלק ונפטר עובדים ששכרם יותר גבוה או שנפצל את זה לשתי משרות – זה לא עובד ככה. אי-אפשר לקחת עובד שהרוויח 6,000 או 7,000 שקל ולהגיד לו: אתה עכשיו מרוויח 3,000 שקל. זה מנותק מהמציאות. ואם זה הארגומנט היחידי של אגף תקציבים מדוע לא להקטין את השכר, הארגומנט הזה הוא גם לא מוסרי וגם לא לגיטימי וגם לא נכון. דבר נוסף, המענק הזה ניתן עד חודש אוגוסט או ספטמבר. אנחנו חושבים שהמענק צריך להיות עד סוף השנה. צריך להבין שהעסקים שלנו לא חזרו לעבוד ב-50% ממה שהם עבדו לפני הקורונה, יש עדיין אזהרות ויש הידבקות ויש גל שני, והאנשים לא מבלים במסעדות. עכשיו, אם משרד האוצר, שזה מה שהוא אמר כל הזמן: אני רוצה לשלם על העובד האחרון, לא על העובד הראשון, אז צריך להבין שזה לא בלחיצת כפתור שאנחנו מחזירים ומחזירים את כל העובדים. צריך להאריך את התקופה של המענקים עד סוף השנה, עד סוף 2020 לפחות, שאז אולי נחזור למספרים שהיינו קודם. דבר נוסף, והזכיר את זה אוריאל לין, ויש גם מסמך שנשלח אליך מטעם לה"ב וירון גינדי, שאנחנו סומכים את הידיים שלנו על המסמך הזה, זה נושא גובה המענקים. צריך להבין שהיום המענק המרבי, שמנופפים ב-7,500 הזה, 7,500 ניתן לשבועיים, בין ה-1 ביוני ל-15 ביוני. אחרי זה זה כבר לא 7,500, זה הרבה פחות, ולפני זה זה בטח הרבה פחות, זה 3,500 שקל. הדבר הזה צריך להשתנות, כמו שרון תומר אמר. אנחנו עשינו חשבון שה-6 מיליארד, יחלקו מזה 2 מיליארד, משרד הכלכלה אומר שיחלקו 3 מיליארד. ואנחנו מכירים את ההיסטוריה של ה-80 מיליארד, שמשם חולקו 13 מיליארד. אז אנחנו מבקשים להפסיק עם הסיסמאות ולהפסיק עם הסלוגנים האלה, ולחלק את הכסף הזה ולא להצטמצם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אנשי משרד האוצר, אופיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שי, למסעדות היה אישור ממשרד הבריאות להחזיר כבר במאי? יש לך עובדים שהוחזרו בסוף מאי? << דובר >> שי ברמן: << דובר >> ב-26 במאי בשעות הערב ממשלת ישראל אישרה את החזרה שלנו לעבודה. ב-26 במאי בסביבות השעה 20:00 או 21:00 בערב משרד האוצר הוציא הודעה שבה מי שמחזיר את העובדים למעשה בחודש מאי מקבל מענק של פחות מחצי. כלומר, אם היינו יודעים לפני שבגלל הסוף-שבוע הזה אנחנו הולכים להפסיד 4,000 שקל מענק על כל עובד, אנחנו לא היינו פותחים את העסקים שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה בהתאמה לאישורים של פתיחת העסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שי, תודה רבה. אנשי משרד האוצר, אנחנו נבקש בחוק שלא תהיה את האפליה הזאת. מי שהחזיר עובדים, ברגע שאתם אמרתם שאפשר להחזיר, לא יהיה פחות ממה שאם הם היו מחזירים ב-1 ביוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי, יו"ר הוועדה, מה זה אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תרשמו לכם. הולכים להיות כמה דברים שנצטרך לשנות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא הבנו מה זה אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שהחזיר עובד ב-27 בחודש – כמה מענק הוא יקבל? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> על עובד שחזר במאי – 3,500. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה פתאום? למה? ואם הוא היה מחזיר אותו ביוני? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אבל הוא החזיר אותו במאי. שנייה, אני רוצה להסביר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל, ניר, אתה צריך לקחת בחשבון שהיושב-ראש הוא סתום כזה, הוא לא מבין כל כך מהר כמו שאתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם רק ב-26 במאי אמרו להם שהם יכולים לחזור, אין שום סיבה שיקבלו רק חצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, שנייה. הוא החזיר את העובד ב-27 בחודש, הוא מקבל פחות מחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל תדגיש, בגלל שזאת הייתה ההוראה. את זה צריך להדגיש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הוא היה יודע, הוא היה מחזיר אותו ב-1 בחודש, ואז הוא היה מקבל מלא. למה? למה? אגב, השר יודע מזה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אסביר, שנייה. אפשר להסביר או שלא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר, אבל רק רגע. לפני שאנחנו ממשיכים הלאה ואתם תיכף תסבירו, אני מבקש מחבר הכנסת אופיר כץ, רכז הקואליציה בוועדת הכספים, אמרת לי הצעה ואני מקבל אותה, ואני מבקש ממך שתציע אותה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, לגבי אנשים כדוגמת זיילר, שבאמת השאירו את העובדים, אני מבין שיש את החצי מיליארד שהם בעצם הולכים לתת מענה לעסקים האלו. אז מה שאני רוצה זה לתחום את זה בזמן, עד מתי אנחנו קובעים את הפרמטרים פה בוועדה, ושהכסף הזה ילך באמת לאותם עסקים שהשאירו את העובדים והפסידו ולא קיבלו מענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשית בדיקה שחצי מיליארד זה מספיק? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> רגע, אני רוצה להתייחס, ברשותכם. זה מה שאני רוצה להגיד. אני רוצה לשמוע את הערכת האוצר, כמה עסקים לא הפרישו עובדים מתוך ה-100% עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם נתון כזה, כמו שחבר הכנסת ברקת מבקש? כמה לא הפרישו עובדים? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמעתי הערכה של 40% מהעסקים במדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, יכול להיות. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לשמוע מה הם אומרים, כי זה רלוונטי. אם אתה מחלק 6 מיליארד ל-60% ו-500 מיליון ל-40% אין פה צדק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת ברקת. דבר ראשון, אני מבקש מאנשי האוצר תשובה, האם אתם יודעים על כמה עסקים מדובר במקרה הזה שלא פיטרו עובדים. זה דבר אחד. דבר שני, אני מבקש תשובה לגבי העניין הזה שעלה פה עם החצי מענק, ההבדל בין ה-27 בחודש לבין ה-1 בחודש הבא אחריו – למה יש את האפליה הזאת? אנחנו רוצים לבטל אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במבט לאחור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדבר השני, אני רוצה התייחסות שלכם להצעה של חבר הכנסת אופיר כץ, לגבי העניין הזה שאנחנו נתחום בזמן ובהגדרה של אותם חצי מיליארד שקל, שנמצאים פה בעצם בחקיקה של חוק-יסוד: משק המדינה שהעברנו, לגבי העסקים שהעסקים האלה לא פיטרו עובדים, ולסייע להם בגלל שהם נקלעו למצוקה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז עוד שתי הערות ברוח זו, בבקשה: אחד, אני מציע שאת היתרה שלא תחולק על פי החוק הזה, נסמן אותה, בהסכמה עם האוצר, לסייע לאותם עסקים שגילו נאמנות לעובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד מתי? שיהיה להם לוח זמנים עד מתי אתה יכול לקבל. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו נדע תוך כדי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, הצעה נוספת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדבר השני? << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זה רק חצי מיליארד. אני רוצה את התוספת, זו תוספת גדולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניר, אמרת שיש לך דבר שני, תגיד בקצרה בבקשה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, הדבר השני: קח למשל את המלונאים. המלונאים, גם אם תיתן להם ליוני תמריץ של 7,500, הם לא יוכלו. אז אם אתה רוצה שענף המלונאות יחזור וענפים אחרים, אתה לא יכול להגביל את זה רק ליוני, כי זה לא הוגן. ממילא אין שוק, אין תיירים מהעולם, והם לא יוכלו להחזיר את כל היקפי העובדים ליהנות מהחוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תודה רבה. אנשי האוצר, בבקשה, התייחסות. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> עלו פה כמה וכמה סוגיות, אז אני ברשותך אתייחס לכולן, ואני אשמח אם תיתנו לנו רגע להשיב, כי עלו פה הרבה מאוד דברים, שלא נתתם לנו להגיב במהלכם. קודם כול, אני אתייחס לעניין הסכום של ה-3,300. קודם הסברתי באריכות, אבל נראה לי שהוועדה נפלה בדיוק מהזום, ולכן צריך עוד הפעם. לפני הקורונה, חלק גדול מהעובדים היו בעצם עובדים שעתיים, אני מדבר על סדר גודל של כ-20% מהעובדים במשק, שקיבלו ברובם שכר ממוצע של 70% משכר המינימום. וזה נובע כי הם עובדים בחלקיות שעה ולא מגיעים לרף של שכר מינימום, אבל ברמה השעתית הם כמובן מקבלים. על מנת שאותם עובדים לא יהיו מופלים, או יותר נכון על מנת גם לתמרץ חזרה של כל העובדים, מכיוון שחלק גדול מיוצאי החל"ת והמפוטרים במשק היו העובדים האלה, נתנו גם את המענק, רצינו לתת בגובה 70% שכר מינימום. הגיעו כל מיני פניות מטעם עולם הסטודנטים ואוכלוסיות צעירות שמועסקות וביקשו להפחית את הסכום. ולכן שר האוצר החליט גם להפחית ל-3,300. עכשיו, אני אסביר למה סכום נמוך יותר נמוך יותר הוא בעייתי, כשאני גם אזכיר שהיה את חבר הכנסת סמוטריץ', ויש גם דעות שונות שאומרות שלא צריך בכלל לתת את הסכום הזה אלא סכום גבוה יותר, מכיוון שזה מעודד תעסוקה בשכר נמוך. << דובר >> אופיר סופר: << דובר >> לא, חבר הכנסת סמוטריץ' ביקש לעדכן את זה ל-2,650 לחצי משרה בשכר מינימום. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, חבר הכנסת סמוטריץ' דיבר על שכר מינימום ואמר: אם אתם כבר עושים פחות, תיתנו - - - << דובר >> אופיר סופר: << דובר >> חבר הכנסת סמוטריץ' אמר משהו אחר לגמרי. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אוקיי, אז עזוב את חבר הכנסת סמוטריץ', הוא לא אמר את זה. רק אני אגיד מה בעייתי בעמדה. אנחנו נותנים קרוב ל-2,000 שקל בחודש תמרוץ עבודה – 1,875 שקלים. ככל שאנחנו מורידים את הסכום אנחנו נותנים תמרוץ שהוא גבוה יותר, כלומר אחוז יותר גבוה מהשכר. הבעייתיות שבדבר הזה היא בעצם שאנחנו מתמרצים את העסקים דווקא לשלם שכר שהוא נמוך יותר, וסבסוד השכר צריך להיות כזה שהוא מטיל גם עלות משמעותית על המעביד. זה לא רק שאנחנו כמדינה נושאים ברוב העלות, מתוך 2,200 שקל זה כמעט העלות שלו. הדבר הנוסף הוא שאם עובד מקבל 2,600, 2,700, 2,800, אפילו 2,500 שקל, אנחנו יוצרים פה תמריץ למעסיק שלו להגדיל את השכר ל-3,300, כדי לקבל את המענק, כי עדיין יהיה כדאי לו לעשות את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו בעידן הקורונה? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> ככה אנחנו גם דוחפים לעליית שכר לעובדים בשכר נמוך, אנחנו גם פועלים כדי שזה יהיה באיזשהו מקום מאוזן. הדבר הנוסף, והוא הבעייתי, וזה לא היה כלפי המסעדנים אבל זה היה כלפי מעבידים אחרים שיכולים לעשות את זה: אם לדוגמה אני מעביד שיש לו עובד שעתי שמרוויח 4,500 שקל או 5,000 שקל בחודש, אני יכול עכשיו לחלק את זה לשני עובדים, שכל אחד מהם יקבל 2,500, 2,600, כמה שיהיה הרף שנקבע, ואז למעשה "דפקתי" את אותם שני עובדים כי הם יקבלו שכר יותר נמוך. המעסיק הרוויח, כי הוא יקבל עבור אותו עובד או עבור אותו שכר שעתי שני מענקים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם אמיתיים? באמת הגעתם לכזאת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. בבקשה, תמשיך. לא, לא נגמור פה כלום. הלאה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איזה חשיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הם משרד האוצר. התפקיד שלך זה להצביע. את יכולה להצביע אחרת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מודיעה לך מעכשיו שאני מצביעה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רק לסיים, חברי הוועדה. ככל שתפחיתו את הסכום, אתם מגדילים את שיעור הסבסוד של המדינה מתוך עלות שכר נמוכה, ובפוטנציאל פוגעים בעובדים שמרוויחים שכר יותר נמוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> לגבי הנקודה של ה-3,500 לעומת ה-7,500 – צריך לומר שמעסיקים שכבר - - - את העובדים שלהם באפריל ובמאי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל, אסף, בלי ציונות, רק לגופו של עניין. למה 27 בחודש מכבל חצי? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> רק לגופו של עניין. כל מי שהועסק באפריל-מאי למעשה כבר החזיר את העובדים. עכשיו, ספציפית לגבי המסעדנים ב-27 במאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא המסעדנים, זה כולם. המסעדנים העלו את זה. בבקשה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אז בוא נדבר רגע על כל מי שלפני ה-1 ביוני. אנחנו הוצאנו את תזכיר החוק ב-26 או ב-27 במאי, כל מי שהחזיר את העובדים שלו עד אותה נקודת זמן כבר החזיר את העובדים. ולכן בעצם נוצר מצב שאנחנו משלמים בגין עובד שחזר. עכשיו נשאלת השאלה: אם רוצים לתת לכל העובדים את אותו סכום – אפשר, רק שזה לא יהיה 7,500, זה יהיה סכום נמוך בהרבה – באזור ה-6,000, אולי קצת יותר נמוך, אנחנו צריכים לבדוק בדיוק, מכיוון שסכום הכסף הוא מוגבל. מאחר שהמטרה הייתה לעודד בעיקר את אותם עובדים שעדיין לא חזרו, אנחנו מתמקדים - - - בעובדים החל מה-1 היוני. כן צריך להגיד כמה דברים: עדיין כשאנחנו מציעים 3,500 זה הרבה מאוד. נכון שאותה מסעדה יכולה להגיד: יכולתי להחזיר יותר, אבל היא לא החזירה את כולם במאי אלא חלק היא כן החזירה ביוני. יש מסעדות שעדיין נפתחו ביוני, ולכן הם יקבלו את המלא, ועדיין יקבלו סכומים מאוד גבוהים. דבר נוסף, זאת אחת הסיבות שנתנו מהעובד הראשון. אם היינו קובעים - - - באמצע ונותנים שכר יותר נמוך, היינו מגיעים לאותם מספרים. מסעדה שמעסיקה 50 עובדים ומקבלת 3,500 עבור כל עובד, יכולה לקבל קרוב ל-200,000 שקל, שזה הרבה מאוד כסף. הרבה מאוד כסף עבור - - - כל עסק בגודל שלו. זה לגבי החצי מענק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אסף, אבל לגבי מסעדות, רק ב-26 במאי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני לא נותן. לא להשיב. אני רוצה לקבל תשובה מלאה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא מדבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל אנחנו לא מקבלים את זה כתורה מסיני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא לא ענה על השאלה בכלל. הוא לא הבין. אם ב-26 במאי, רק אז נתנו - - - << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> המסעדות היו אמורים להיפתח ב-14 ביוני, ואנחנו ביחד - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא הבין, רק הוא אומר שכבר היה - - - וזה לא עודד אף אחד לחזור, כי החזירו אותו כבר. זה בעצם מה שהוא אומר לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה שב-26 במאי הוציאו את התזכיר הזה וב-27 במאי - - - זה לא נכון. << דובר >> עופר כסיף: << דובר >> - - - לטווח ארוך זה יעודד את המעסיקים - - - בכלל לא להחזיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה רוצה לתקן את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח שאני רוצה. בסדר, אני אומר. שנייה. אפשר להמשיך רגע? תיכף נחזור לזה. אנחנו מחליטים, עם כל הכבוד. אתם פשוט שבויים בידי אנשי האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אנחנו רוצים להחליט, אתה לא נותן לנו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - להצביע בעד. אתה אמרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נצביע על ההחלטה הזאת של ה-27 בחודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא משתף איתם פעולה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני רוצה לעשות סדר. אני אמרתי: יש בעיה, החוק הזה מיטיב עם האוכלוסייה שנמצאת בבעיה מאוד מאוד קשה, היא מעבירה 6 מיליארד שקל. אני לא רוצה ללכת נגד, אני רוצה להבהיר את זה. אני רוצה לעשות תיקונים. למשל, אני אביא להצבעה – לכן אני לא מבין מה אתה מתווכח איתם – אני אביא להצבעה, ב-27 בחודש, האם הוא יקבל מלא, כמו שהוא מקבל ב-1 בחודש, ואני אבקש גם, מה שאמר ניר ברקת, לגבי הנושא של המלונאות, התיירות, שזו באמת בעיה, אני אבקש את זה להאריך, מכיוון שאחרת הם לא יקבלו שקל – רק לענף הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא רק להם, גם לאולמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו דבר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> האולמות לא מחזירים את המסה הגדולה. וגם אל תשכח שיש את שלושת השבועות, בשלושת השבועות אין אירועים במלונות. לכן שייתנו להם אחרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו נצביע על זה. אנחנו יכולים להצביע בעד ולהצביע נגד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודיעה לך עכשיו שאני מצביעה בעד. אבל אני מבקשת שאם יש תיקונים, פשוט יש כאלה יוצאי דופן. אולמות זה יוצא דופן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. אבל, קטי, זה מה שאמרתי. הלאה, לגבי ההצעה של אופיר כץ. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רגע, יו"ר הוועדה, רק להסביר. אי-אפשר להתחיל לבדוק לא מתקופה שהיא ה-1 בחודש, מהסיבה שאנחנו משווים מצבת עובדים בין חודש לחודש. אין רישומים מה-27 במאי. אי-אפשר לקבוע תאריך שהוא לא ה-1 בכל חודש. וזאת הסיבה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ה-19 באפריל זה 1 באיזשהו חודש שקבעתם? אתם קבעתם את ה-19 באפריל, הסכמתם אליו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> ה-19 באפריל זה אומר ה-1 באפריל. זה אומר שאנחנו מודדים את כל אפריל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסף, אני מודיע לכם שאני מתנדב, הרי פה הכנסת עובדת חצי, אני מתנדב לעזור לכם ברישומים של ה-27 בחודש. אני למדתי בבית ספר של חינוך עצמאי, אני יודע לכתוב בלי נקודות. הלאה, ההצעה של אופיר כץ. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> רגע, אבל עוד פעם, ה-27 במאי זה לא אפשרי לבדוק. זה לא עניין של רצון או לא רצון, זה לא ניתן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז יהיה אפשרי, נו, אז בסדר. כמה חוקים העברתם פה שזה לא אפשרי? בסדר, הלאה. הבנו. בסדר, אנחנו מחליטים. אתם מפעם לפעם שוכחים שמי שמחליט זה אנחנו. אתם יכולים לייעץ. בבקשה, הציע אופיר כץ שהחצי מיליארד שקל, שנקבע לגביו תאריך, ושזה יהיה מיועד רק לאלה שלא קיבלו ולא היו זכאים לחוק הזה והם הפסידו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> וכמה אחוזים הם? עוד לא אמרו לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, על זה אנחנו מדברים. בבקשה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לגבי ה-500 מיליון שקלים, יצא קול קורא, כפי שהממשלה החליטה. היא מקבלת הצעות, היא תגבש מודל שיובא לאישור ועדת הכספים. אז בהחלט אפשר לדון שם על כל מתווה שחברי הוועדה יבקשו לאשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תהיה החלטה לגבי זה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בחוק היסוד שעבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תהיה החלטה? לא שומע. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> - - - יגיע או לחקיקה או לאישור של ועדת הכספים. וכרגע החוק אינו מתייחס אליהם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל מתי תהיה ההחלטה לגבי החצי מיליארד שקל? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אנחנו נתנו לציבור כשלושה שבועות להעביר את התייחסויותיו. נעבד את הדברים ונביא את זה בהקדם לאישור שר האוצר, לאישור הממשלה, ולאחר מכן לאישור חברי ועדת הכספים. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> או חקיקה או רק אישור ועדת הכספים, כמו שהוצג - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ולאיזה אחוז עסקים מדובר? << דובר >> רון תומר: << דובר >> אדוני, אפשר לשאול למה ה-5.5 מיליארד לא הלכו להתייעצות והחצי מיליארד כן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לכם משהו. עם הניסיון שלי, לא יהיה את הכסף הזה. אם אתם מדברים על משוב מהציבור של שלושה שבועות, אחרי זה לממשלה ואחרי זה אנחנו נעביר את זה או לכנסת – איך אמר היועץ המשפטי? או לוועדת הכספים או אני לא יודע בדיוק למה – לא יהיה את הכסף. אני רוצה לקבוע בחוק הזה, שאחת הבעיות הקשות שלו זה שיהיו כאלה שלא ייהנו מזה, והם החזיקו את העובדים, אני רוצה שהכסף הזה יהיה מיועד עבורם. ולקבוע תאריך – שלושה שבועות, חודש. לקבוע. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - מה ההיקף של האנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההיקף של האנשים, שואל חבר הכנסת ניר ברקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כמעסיק של מאות עובדים בישראל אני מבקש את זכות הדיבור בדיוק על הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, לא קיבלת רשות דיבור. דקה, אני אפילו לא יודע עם מי אני מדבר. להמתין. בבקשה, האוצר. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לגבי המועד – אז אני חושב שדיברנו, זה מה שאמרנו קודם. המטרה היא לתמרץ חזרה של עובדים כמה שיותר מהר. ככל שאנחנו נתחיל למרוח - - - מענק בתקופה מאוחרת יותר, לא ניתן לעשות את זה ברמה פרטנית של תחומים. ולכן מה שיקרה זה שאנחנו נדחה את יישום המהלך. המטרה היא לתמרץ מעסיקים להחזיר כמה שיותר מהר, כבר מיוני, ולכן המענק ניתן עבור החודשים האלה. ככל שאנחנו נתחיל לתת את זה לחודשים יותר מאוחרים, אנחנו בעצם חוטאים למטרת - - - במובן הזה שאנחנו לא מתמרצים אלא פשוט אנחנו נותנים כסף עבור עובדים שהיו חוזרים בין כה וכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה לשימור עובדים אתה מחכה שלושה שבועות, חודש, ולא מפעיל את זה עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תשובה לשאלה של ניר ברקת על כמה עסקים אנחנו מדברים? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> מה אחוז העסקים שייהנו ומה אחוז העסקים שלא ייהנו מהחוק הזה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה אחוז העסקים ששמרו על העובדים שלהם ומתעניינים בחצי מיליארד? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אנחנו נבדוק נתון מדויק ואנחנו נעביר את זה לוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לראות את הפילוח בבקשה? << דובר >> רון תומר: << דובר >> כבוד הרב, עד שהם בודקים, הייתי מבקש, נמצא פה עוד תעשיין - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא מסכים לדבר הזה, אנחנו באמצע הדיון איתם. עם כל הכבוד, העלית נושא, אנחנו על זה נלחמים עכשיו. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אז לא, הוא יכול לחזק אותך בנושא, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מחזקים אותו, אל תדאג. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה עסקים מדובר? כמה ייהנו מהחוק וכמה לא ייהנו מהחוק? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אנחנו נחזיר תשובה מדויקת מיד. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני רק מזכיר בהקשר הזה, לפני התשובה המדויקת, שבסופו של דבר בתקנות שעת חירום שנחקקו, הם התירו לשורה של מעסיקים לא לצמצם את השהייה של העובדים בו זמנית. הייתה תוספת שכללה הרבה יותר מאשר המגזר הציבורי. ולכן מדובר במעסיקים רבים, שלגביהם ההעסקה הייתה העסקה מלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ו-60% מהם נפגעו במחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לנסח להצבעות את מה שהעלו פה החברים, לקבוע מועד, נניח חודש, משהו כזה, או חודש וחצי, תאריך סביר, שהחצי מיליארד שקל הזה ילך לעסקים שלא נהנו מהחוק, ואנחנו יודעים שהם נמצאים – שנייה, אני מתבלבל – שהעסקים האלה נפגעו כתוצאה מהמציאות שבה אנחנו חיים, אבל הם לא זכאים לקבל בגלל שהם השאירו את העובדים. אותו דבר לנסח לגבי הנושא של ה-27 בחודש וה-1 בחודש, שלא תהיה אפליה. מי שהמחזיר עובד מה-27 בחודש, שהממשלה קבעה שצריך להחזיר וצריך לסייע לו, שלא תהיה אפליה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה-27, זה מה-20 באפריל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, מספיק. שלא תהיה אפליה בין העובדים. אני מבקש, אם אפשר לנסח את כל הדברים שאנחנו דיברנו עד עכשיו. הוועדה תחליט. אם הרוב יחליטו שלא, אז זה לא יהיה. אם הרוב יחליטו שכן, אז זה כן יהיה. פשוט, נכון? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אבל, הרב גפני, ה-27 במאי פשוט אי-אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, מי עכשיו? ניר מאיר מהתנועה הקיבוצית. << דובר >> ניר מאיר: << דובר >> תודה, יושב-ראש הוועדה, שאתה נותן לי את זכות הצעקה סוף-סוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל הזמן אני צועק. << דובר_המשך >> ניר מאיר: << דובר_המשך >> פעימה אחרי פעימה, פיצוי אחרי פיצוי, כל המגזרים – שכירים ועצמאים, עסקים קטנים ובינוניים וגדולים – מוצאים את עצמם בתוך השיח ומוצאים פתרון. בשביל אף אחד הפתרון הוא לא מושלם, אבל עם כולם מדברים. יש רק סקטור אחד שפשוט זרקו אותו החוצה, זרקו אותו החוצה ולא מדברים איתו, משיקולים שאם תרצו אני אסביר, אבל לפי דעתי הם לא רלוונטיים, כי מי שקיבל את ההחלטה לא הוסמך לקבל אותה. אנחנו ניהלנו דיון על השאלה של המעמד שלנו במיסוי וקבענו שאנחנו שותפות על עצמאים. אז כשדנו על עצמאים, לא ספרו אותנו כי אנחנו לא עצמאים. והיום כשדנת על הקיבוצים כעובדים בענף של עצמם, קיבלתם החלטה או אתם עומדים לקבל החלטה, שאנחנו גם לא מוכרים כעובדים וגם לא מוכרים לצורך זכאות. בקיצור, הצליחו להוציא אותנו, 10,000 איש בתנועה הקיבוצית, מכלל אזרחי מדינת ישראל. זה לא בא על חשבון. ועדת הכספים של הכנסת לא קיבלה את ההחלטה הזאת. זה משרד האוצר האכיל אותה בכפית עם הסיפור הזה. אי-אפשר להסכים לזה. ואני מבקש שתלמדו את העניין הזה, זה פשוט לא ייתכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אגב, זה עלה פה על ידי רוב החברים, אני גם דיברתי איתם בישיבה שהייתה לי איתם בעניין הזה, יחד עם חברי כנסת נוספים, חברי ועדה, הם טוענים שצריך יחסי עובד ומעביד כדי לקבל את המענק. ומי שיש לגביו יחסי עובד ומעביד, הוא יכול להיות חבר קיבוץ וכו', הוא יקבל. ומי שאין לו יחסי עובד ומעביד, יש בעיה. בסדר, אנחנו לא קיבלנו שום החלטה, אנחנו דנים. << דובר_המשך >> ניר מאיר: << דובר_המשך >> הרב גפני, סליחה, אם אין לו יחסי עובד-מעביד אז הוא כנראה עצמאי. אבל גם מעצמאים זרקו אותנו. בקיצור, תלו אותנו על איזשהו וו, שאנחנו לא זה וגם לא זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רועי כהן, בבקשה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> שלום לאדוני היושב-ראש וברכות על המינוי מחדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו שמחים לחזור לעבוד מול אדוני הנכבד. אני רוצה לציין לך כמה שטחים שבעצם מהווים את משבר האמון, בדיוק כמו שעלה בין החברים. מה שאומר לך אסף, נציג משרד האוצר, שבעצם אי-אפשר להחזיר מה-27 בחודש – מדוע הוא נתן רק את חלון הזמן של מה-1 ביוני עד ה-14 ביוני כדי לקבל את ה-7,500 ש"ח? הוא יודע בדיוק שאם הוא מוציא עכשיו הודעה שגם אדם שמחזיר ב-27 ביוני יוכל לקבל את אותם תשלומים של 7,500 ש"ח – לא ראיתי שהוא הוציא את זה בהודעה. אז קודם כול לשים דברים על דיוקם. דבר נוסף, אני רוצה לתת לך סיפור, אדוני היושב-ראש, שאיתו תבין את כל המאטריה השלמה. מקרה של משה, מוסכניק קטן, דור שני, 27 שנה עובד במוסך, 52 שנה המוסך קיים, לוחם בפאתי ביירות לפני 28 שנה. מגיע ה-16 בחודש, קיבל הנחיה שהוא יכול להוציא את העובדים שלו, 25 איש, לחל"ת. רואה אותם לפני פסח, אומר: איך אני אוציא את האנשים שאני אוכל איתם בזמן שהאוטו יורד מהגריז, איך אני אוציא אותם לפני הפסח לחל"ת? אני אתן להם להמשיך לעבוד. אבל אני אנסה לראות איך אני יכול להקדים תשלומים כאלה ואחרים. מתקשר לחברת הביטוח, חברת הביטוח הוציאה את העובדים לחל"ת. אין מענה, לא נותנים לו שירות, לאותו משה המוסכניק. מתקשר לחברת האשראי, אומר לה: תראו, אולי תקדימו, אולי תעזרו, אני צריך פה עזרה כדי לשלם לאותם עובדים שלי את הפרנסה. חברת האשראי – העובדים שלה יצאו לחל"ת, אין עם מי לדבר. חוזרים, המתווה שאדון וסרצוג אחראי עליו, למי הוא נותן מענה? לאותן חברות ביטוח שהוציאו את העובדים שלהן ואין להן הפסד, הן יקבלו מענק; אותן חברות אשראי – הן יקבלו מענק. אבל משה המוסכניק לא יקבל מענק. למה? ככה. משה המוסכניק לא יקבל מענק. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> כי הוא היה נאמן לעובדים שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. בדיוק. זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אנחנו דורשים צדק במדינת ישראל. לא צדקה, אנחנו רוצים צדק. אנשים פה שילמו בחיים שלהם, בחיים של הילדים שלהם, שילמו פה - - - כדי להחזיק את העסקים שלהם. למה לא לתת להם? מאיפה הקמצנות הזאת? קח 800,000 עובדים, תכפיל אותם ב-7,500, זה נותן לך 6 מיליארד. מה כל הקונצים האלה, לעשות ככה וחודש ככה וחודש ככה? מספיק עם הקונצים האלה. מספיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, תודה. על זה אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אל תיתן יד יותר לקונצים האלה. אל תיתן יד לקונצים האלה. מספיק אכלנו אותה בפעימה הראשונה. תראה מה נתנו לנו בפעימה הראשונה. אף אחד מהעצמאים לא קיבל. מספיק עם הקונצים. מספיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ניר שפר מהאולמות. << דובר >> ניר שפר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, קודם כול תודה שאתה נותן לנו את ההזדמנות לדבר. לגבי הנושא של החזרת עובדים – ועברנו עם ירון גינדי, ואני מודה לו באותה הזדמנות, על כל המתווה – אנחנו נפגעים פה פעמיים: פעם ראשונה בזה שמקבעים לנו את חודש יוני את חודש תחילת המתווה. כמו שאתם יודעים, אנחנו אמורים לחזור ב-14 ביוני לעבוד, כך שיש לנו בקושי עבודה ביוני. בחודש יולי יש את שלושת השבועות ואין כמעט עבודה. ובעצם אם אנחנו רוצים שהמתווה הזה יהיה אפקטיבי עבור אולמות האירועים, אנחנו צריכים להתייחס לחודש אוגוסט כתחילת העבודה שלנו. אז הארבעה חודשים האלה מקפחים אותנו וחותכים לנו פה את המענק ב-50%. עוד דבר זה הנושא של 3,300 שקלים. זה רף שהוא מאוד בעייתי. ואסף יכול לבדוק כמה הרוויחו מלצרים טרום הקורונה, כדי שיהיה לו reference. ואנחנו מדברים בכוח אדם שלא מגיע לסכומים האלה, ואם זה לא ירד לאזור ה-2,000 שקלים אנחנו בבעיה, כי המענק הזה לא אפקטיבי עבורנו ורוב כוח האדם לא מתוגמל בגינו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אני ביקשתי, לגבי הנושא הזה, לאפשר יותר זמן בנושא הספציפי הזה, מה שדיברנו. לאולמות ולתיירות, כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בגלל שהם התחילו מאוחר יותר, וגם יש להם את שלושת – זו ההערה היחידה שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בגלל הסיפור הזה, כן. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יש להם תירוץ טוב, מה לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רועי ברזילי, השלטון המקומי, סגן ראש עיריית רמת גן. << דובר >> רועי ברזילי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עורך דין רועי ברזילי, סגן ראש עיריית רמת גן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מייצג את השלטון המקומי? << דובר_המשך >> רועי ברזילי: << דובר_המשך >> אני מייצג את איגוד החברות העירוניות, והשלטון המקומי ידבר אחריי, הוא גם נמצא כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> הילה זהבי: << דובר >> כן, אני נמצאת פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, עם כל הכבוד. בסדר, אז ממש בקצרה. << דובר >> רועי ברזילי: << דובר >> אני אהיה קצר. אנחנו רוצים לדבר בשם החברות העירוניות, שמעסיקות למעשה מנגנונים גדולים של עובדים בכל הארץ, הן חברות לכל דבר ועניין, והן לא זוכות לפיצוי. החברות הממשלתיות, בהנחה והמחזור שלהן לא נתמך על ידי המדינה ב-25%, הן כן מקבלות גיבוי. אנחנו בחברות העירוניות לא צפויים לקבל גיבוי. ואני אתן לכם דוגמה פשוטה: הספארי ברמת גן, מחזור של 44 מיליון שקל, הוצאנו את העובדים והשארנו קבוצה גדולה של עובדים, כי החיות לא יכלו לצאת לחל"ת, ולא ניתן לקבל עבורם מענק. הספארי נכנס לגירעון של כמעט רבע מהמחזור השנתי שלו. ואנחנו נאלצים בצער כתוצאה מזה לפטר עובדים, ולהגיע למצב מאוד מאוד קשה, שהרבה מהעובדים לא הולכים לחזור. וכך זה בחברות אחרות עירוניות של פארקים, שמתפקדות כחברה כלכלית לכל דבר ועניין, ומתמודדות עם אותם משברים ואותו שוק כלכלי כמו שמתמודדת חברה מסחרית אחרת. ולכן אנחנו מבקשים גם אותנו, כמו חברות ממשלתיות שאינן נתמכות בשיעור של עד 40% – אם הן לא נתמכות בשיעור של עד 40% או יותר מזה אז שלא ייכללו, אבל אם הן נתמכות עד 40%, שייכללו באותה מסגרת שמסוגלת לתת להם פיצוי ושיפוי, כי הנזקים הם דומים. בכל לשון של בקשה, לכלול אותנו באותה הגדרה של חברות ממשלתיות, בין שהן מעורבות ובין שהן לא מעורבות. ככל שהן לא נתמכות בעד 40% מהמחזור שלהן, שימשיכו ויקבלו תמיכה מהמדינה כמו כל חברה אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. כן, מהשלטון המקומי. אם אפשר, ממש בקצרה. << דובר >> הילה זהבי: << דובר >> אני ממרכז השלטון המקומי, אני רוצה לחזק את דבריו של רועי ברזילי מרמת גן, ולהוסיף ולהגיד שישנם הרבה תאגידים עירוניים שבאמת מוגדרים כגופים מתוקצבים, אבל בעצם הם לא מקבלים ולא נהנים מתקציבי העירייה או מתקציבי המדינה, ובכך הם לא שונים מחברות פרטיות מסחריות אחרות שכן נהנות מההטבה הזאת, ולכן אנחנו רוצים שהם גם ייכללו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי למשל? << דובר_המשך >> הילה זהבי: << דובר_המשך >> למשל, הספארי ברמת גן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה הוא אמר. << דובר_המשך >> הילה זהבי: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להגיד גם שיש חברות עירוניות, שיש בהן עובדים שמועסקים בחלקיות משרה. ולכן זוהי פת לחמם של העובדים האלה, וצריך כן לעודד את המעסיקים האלה להחזיר אותם לעבוד ואת העובדים האלה להחזיר לעבוד, כשם שעושים בהרבה גופים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> הילה זהבי: << דובר_המשך >> וגם לגבי מה שרועי אמר, 40%, אנחנו ממשיכים איתו, אנחנו תומכים בדד-ליין הזה, בהגבלה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר יכולים להשיב לגבי החברות העירוניות? יוליה איתן, משרד העבודה והרווחה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גפני, גם תחדד את הנושא של האולמות, כי סיכמת והם - - - << דובר >> יוליה איתן: << דובר >> אנחנו רוצים לציין בפני חברי הכנסת שעם כל החשיבות של החוק עצמו, אנחנו מאוד מודאגים משורה של אוכלוסיות שנותרו מחוץ למענק, ובעצם הגדרת הזכאי משאירים אותם מאחור, וזה פוגע במאמצי הממשלה בעשור האחרון לשלב אותם בתעסוקה. ועל כן אנחנו מבקשים מחברי הוועדה לקבוע, כי ככל שיהיו יתרות בסכומי המענק, היתרות יופנו לתוכניות תעסוקה עבור אוכלוסיות היעד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על איזה אוכלוסיות את מדברת? מי לא נכנס להגדרה זכאי? << דובר >> יוליה איתן: << דובר >> אני מדברת על האוכלוסייה החרדית, גברים חרדים, אנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית. אנחנו מדברים על כל אותן האוכלוסיות לגביהן קיימים יעדי תעסוקה על פי החלטות ממשלה, והממשלה פעלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אין תקציב לזה? למה אין ליעדי התעסוקה תקציב? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל למה הם לא נכנסים - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הממשלה לא יכולה לדבר בכמה קולות כרגע בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, היא יכולה. אסי, היא יכולה. אם היא לא מדברת בכמה קולות, בשעה שיש עמדה של משרד מסוים - - - << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אסי, במשרד האוצר תגידו מה שאתם רוצים. איפה יוליה? << דובר >> יוליה איתן: << דובר >> יוליה כאן בזום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני רוצה להגיד לך: את חייבת כאן בוועדה להגיד את האמת שלך כמות שהיא, את האמת המקצועית. אף אחד לא יכול לאיים עלייך ואף אחד לא יכול להגיד לך מה לדבר ומה לא לדבר. את תגידי את מה שאת רוצה. אני שואל: למה אין כסף במשרד שלכם ליעדי התעסוקה? למה אין כסף? << דובר_המשך >> יוליה איתן: << דובר_המשך >> זאת שאלה שאנחנו מבקשים להפנות ולדון עם משרד האוצר. בכל אופן, הדיונים הם דיונים תקציביים בין היתר, וכיוון שמדובר פה בסכום מאוד מאוד גבוה של 6 מיליארד, שמיועדים לעידוד התעסוקה, אנחנו רוצים לבקש, שככל שייוותרו יתרות מתוך ה-6 מיליארד, ואנחנו מעריכים שייוותרו יתרות, הם יופנו לטובת טיפול באוכלוסיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. תודה רבה. מנחם פרידמן, ותגיד בקצרה בגלל שאנחנו מכירים את הבעיה. << דובר >> מנחם פרידמן: << דובר >> אני חבר איגוד בעלי העסקים בבני ברק, העיר שספגה את הפגיעה הכי קשה. במילה אחת, שתי בעיות קריטיות: החודש הזה אנחנו צריכים להתחיל לשלם ארנונה בחזרה. אין לעסקים כסף לשלם ארנונה. אנא, תיתנו לעסקים עוד חודשיים-שלושה ארנונה לא לשלם. תבטלו אגרת שילוט. עיריית בני ברק אומרים לנו: אגרת שילוט זו החלטת ממשלה. אין לנו כסף לשלם את הדברים האלה. גם לגבי החוק הזה ספציפי של המעסיקים – צריכים לשים לב, שכל העסקים בבני ברק שמחזיקים את כל העובדים, גם עסקים חדשים וגם עסקים שמעסיקים עובדים רק לתקופת הפסח, שיקבלו את המענקים האלה, אחרת הם יקרסו טוטלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש להפנות או שאני אדבר איתו בעצמי – הנושא של הארנונה זה לא חוק, זו החלטה של שר הפנים, של הרב אריה דרעי, ואני מתכוון לדבר איתו על זה. זה לא החלטה פה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> האוצר משפה 100%, אז זה אוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל הוא יודע לנהל דיון עם האוצר. זה לא חוק שצריך להיות פה. מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. תראה, אני מקווה שנקבל החלטה, אבל עדיין לא קיבלנו החלטה, עוד לא דנו בעניין הזה של הסיפור שעליו כנראה אתה רוצה לדבר, על הנושא הזה של כפל הקצבה. אנחנו עוד לא קיבלנו החלטה. אני הייתי מציע שנראה איך אנחנו מתקדמים עם זה, ואתה אז תתייחס לעניין. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אז, הרב גפני, יושב-ראש הוועדה, שני דברים: אחד זה מה שאתה ציינת. אבל מסתבר שעל שולחנך מונח עוד נושא שנוגע לביטוח הלאומי, וזה העברת מידע מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה, ואני רוצה לדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עוד לא הגענו לסעיף הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> למה עכשיו אנחנו מתחילים איתו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, ברשותך, אנחנו נתקדם ונתקשר אליך ברגע שזה הופך להיות אקטואלי, בסדר? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מאה אחוז. הרב גפני, רק בבקשה, נתתי לטמיר מכתב שבזמנו הועבר, אני לא ידעתי שזה הולך לוועדה שלך. אני אשמח מאוד, אם תהיה לך איזושהי אתנחתא, שתוכל לקרוא אותו, בסדר? לגבי המידע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אוקיי. אנחנו חוזרים אליך. אתה גורם חשוב פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם השירות האזרחי – צריך לחזור אליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, גם לשירות האזרחי נצטרך לחזור. אני מבקש שנתקדם בחוק, ואנחנו חוזרים אליך. << דובר >> רון תומר: << דובר >> רק אם אפשר לתת את הבמה לעוד דקה לתעשיין נוסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, משרד האוצר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לחזור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, להמשיך את החוק. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כן, אני אמשיך את החוק. רק ביחס להערה האחרונה שהייתה לעניין החלוקה של הכסף הנוסף, אני מפנה לחוק היסוד שעבר רק לפני יומיים-שלושה, שקובע שהממשלה תניח על שולחן הכנסת את התוכנית המפורטת שתכלול את הסעיפים והסכומים שלהן. וסעיף קטן (ג) מתייחס למענק וסיוע לעסקים ולעצמאים, 16 מיליארד שקלים חדשים, ובכלל זה 500 מיליון שקלים חדשים כמענק נוסף לעסקים, שפרטיו ייקבעו בחוק או שחלוקתו תהיה טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז שאלו אתכם כאן - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ולכן יש עיגון מפורש בחוק היסוד לעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דברי לקיר. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> ועכשיו עלו פה שתי בקשות – אחת לתחום במועד, עד מתי יעבור החוק או ההוראה הזאת, ושתיים כבר לקבוע עכשיו את השימושים של העניין הזה ללא ביצוע כל המנגנונים שנקבעו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, לא ביקשו את השימושים, ביקשו רק להבהיר שהחצי מיליארד ילך אך ורק לצרכים של שימור עובדים. זה אחד. ודבר נוסף, ביקש חבר הכנסת ניר ברקת לקבל את אחוזי העובדים שנמצאים בשימור למעשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני אומר שוב, בהקשר הזה, זה רק בניגוד למה שנקבע בחוק היסוד רק לפני מספר ימים, שבמסגרתו הותר שיקול הדעת לממשלה. הממשלה החליטה לגבי העניין הזה שהיא מבקשת לקבל החלטה לאחר שהיא שמעה את כל השרים הרלוונטיים ואת הציבור, והדבר יובא על ידי שר האוצר לממשלה, ובהתאם לנדרש לאחר מכן או לאישור ועדת הכספים או בחקיקה ראשית. ולכן אני מציע לא להקדים את המאוחר, זה הכול. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא בניגוד לבקש לוחות זמנים עכשיו. אבל אני לא מבינה מה הניגוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה, שזה יהיה כסף בנוסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מה זה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני אחזור להקראות. היינו בתחילת עבודה. אני ממשיך להקריא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני לא החכמתי מהתשובה הזאת. אני רוצה להמשיך את החקיקה, אחרת לא נסיים אותה בשום שלב. אני מבקש לדעת, לא יודע מה זה מנוגד להחלטה ולחוק ולכל הדברים האלה – לקבוע מודע עד מתי זה יקרה, מה שאמרת. זה הכול. תגידו מועד – חודש, שבועיים, חודש וחצי – תגידו. אולי אין לדבר סוף. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> ברשות הרב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שנייה, אני רוצה תשובה. תשובה. מה, אתה רוצה לתת לו להתחמק? תיתן לו. בבקשה, דבר על משהו אחר. תשובה מתי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני רק אומר ככה: סעיף (2א) לחוק שדיברנו עליו לפני רגע קבע ששר האוצר יגיש לאישור הממשלה עד יום 15 ביולי 2020 עדכון לתוכנית המפורטת. זה המודע שנקבע בחקיקה בצורה מפורשת. זה המועד שחוק היסוד קבע. אתה מבקש להקדים את המועד הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני רוצה לדעת מתי זה יגיע לכאן. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> ישר לאחר שהממשלה תאשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אנחנו מפקחים על הממשלה. אם לממשלה לא יהיה זמן, היא תהיה עסוקה בדברים אחרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל יש מועד, זה ה-15 ביולי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הוא נקבע בחוק היסוד. הוא מועד מרבי. אפשר לעשות לפני כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היושב-ראש ביקש ממני לנסח. אז אני יכולה לנסח שעד ה-15 ביולי זה יובא בפני ועדת הכספים לאישור? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה רחוק מאוד. זה רחוק מדי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה המועד האחרון שיש להם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> האחרון, אבל לא הראשון. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, אבל אתם מבקשים מאיתנו כרגע להתחייב על תאריך בשביל הממשלה. אנחנו לא יודעים מתי הממשלה תרצה לדון. יש כבר מועד שקבוע בחוק, ועד אליו אנחנו נביא את לממשלה, ולאחר מכן נביא את זה לוועדה, כמו שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אסי, מדובר על 15 ביולי? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה המועד שנקבע בחוק היסוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל: 15 ביולי? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> 15 ביולי. אנחנו נשתדל לעשות את זה קודם לכן, אבל זה תלוי, שוב, בהליך היוועצות עם הציבור והצדדים הרלוונטיים השונים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - לא לגבי הסעיף הזה. כתוב שעדכון לתוכנית המפורטת יובא לממשלה לא יאוחר מיום 15 ביולי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אז אני מבקש לנסח, עד ה-15 ביולי זה יהיה כאן. תביאו את זה קודם. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> זה מאוד מאוחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע, שנקבע קודם? מה אתה מציע שנעשה? בבקשה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה אי צדק מאוד גדול. תראו, בחוק הזה, שהכותרת שלו זה עידוד תעסוקה, רק 10% מהכסף הולך לעידוד תעסוקה. 90% זה מענק לעסקים ששחררו עובדים, נקודה. כך צריך לקרוא לזה. זה מענק. עכשיו, השאלה היא מכמה מהעסקים מקבלים את המענק הזה. אם אני מבין נכון, ההערכה שאני שמעתי, היא לא מבוססת, אני רוצה לשמוע מהאוצר, שכ-60% מהעסקים מקבלים את הסיוע הזה וכ-40% לא. אז עכשיו, מה אנחנו בעצם אומרים? 6 מיליארד שקל הולך לעסקים ששחררו את העובדים שלהם, ו-500 מיליון הולך לעסקים שאכלו אותה פעמיים, שזה בסביבות 40-60? אין בזה היגיון. זאת אומרת, אם היית אומר לי ש-90% מהכסף הולך למענק להחזיר עובדים, ניחא. אבל זה לא המצב, זה סך הכול מענק לעסקים ששחררו עובדים. איך אני שמעתי מישהו אומר? פרס למי ששחרר את העובדים שלו. לעומת זאת שזה סכום ענק – אני גם רוצה לכן להציע, שנגדיר מראש שכל סכום מתוך ה-6 מיליארד שלא משתמשים בו, נשאיר אותו, נגדיל את החצי מיליארד בפער שנשאר עד ה-6 מיליארד. ואז אולי לפחות יש לנו מקור תקציבי להגיד היום לעסקים שלא נהנים, לצערנו הרב, מהחוק הזה, שמגיע להם כפול ממי שנהנה מהחוק הזה, לפחות יהיה לזה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני אדבר עם שר האוצר על ההצעה הזאת. אסי, אני מבקש עד ה-15 ביולי שזה יהיה כאן לאישור. אני מבקש לקבל החלטה בממשלה קודם, כפי שאתה אמרת, וכפי שמופיע בחוק, עד ה-15 ביולי. אני מבקש להקדים את זה. בעצם התגובות הציבוריות שאנחנו מקבלים כאן בחקיקת החוק הזה הן מאוד קשות, ואני מבקש להקדים את ההחלטה בעניין הזה. אחרי שהממשלה החליטה להעביר חצי מיליארד שקל, אני מבקש שזה ייעשה במועד יותר מוקדם, וזה יהיה כתוב גם בחוק הזה, כדי שב-15 בחודש אנחנו נצטרך לאשר את הנושא הזה. ואת מה שאתה מעלה, אני אדבר עם שר האוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אלא אם כן הם יביאו את התוכנית המפורטת הרבה לפני ה-15 ביולי, ואז הם יכולים להביא את זה גם לכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ודאי. עד, עד. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> לא, אבל זה גם וגם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אמרתי. בבקשה להקריא. << דובר >> רון תומר: << דובר >> כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך תודה, אבל רק להגיד מילה, אם אפשר. מדובר על תכונית לשימור עובדים - - - חייב להיות עכשיו, לא בעוד חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא מסכים. רון, אתה לא רוצה את החוק הזה? אפשר לעשות בלי פיליבסטר. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה, אבל אני רוצה אותו נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא מרשה. בבקשה, משרד האוצר, אני לא יודע בשביל מה אתם יושבים פה. תתקדמו כבר. הלאה, איפה אנחנו אוחזים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, מה נסגר עם הסכום של ה-3,300? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עוד לא יודע. נחליט בסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - שזה יהיה 2,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נחליט. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> עברתי להגדרת תחילת עבודה. ממשיך בנוסח. מה שראינו קודם לכן "שכר מינימום מותאם", שם עצרנו, ועכשיו אני חוזר לשתי ההגדרות האחרונות ונעבור לסעיף 2. "תחילת עבודה", של עובד – אחד מאלה, לפי העניין – (1) היום הראשון לעבודת העובד אצל המעסיק; (2) היום הראשון שבו חזר העובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, לעבודה אצל המעסיק; "תקנות מענק הסתגלות מיוחד" – תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה), התש"ף–2020‏. עד כאן סיימנו את כל ההגדרות, ועכשיו אנחנו יכולים לעבור לסעיפים - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זכאות למענק. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זכאות למענק – הוראת שעה 2. מעסיק יהיה זכאי למענק כאמור בסעיף 3, אם מתקיימים לגביו כל אלה (בחוק זה – מעסיק זכאי): (1) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020) ולא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו עד יום ח' בסיוון התש"ף (31 במאי 2020); אנחנו מבקשים להוסיף עוד תנאי דומה: (2) הוא דיווח לביטוח הלאומי על פתיחת תיק ניכויים עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020) ולא דיווח לביטוח הלאומי על סגירת תיק ניכויים עד יום ח' בסיוון התש"ף (31 במאי 2020); שני הסעיפים הללו - - - שמדובר בעסק פעיל, שלא נסגר עד ה-31 במאי, ומטבע הדברים אין שום הצדקה לתת לעסקים שנסגרו מענק בגין קליטת עובדים לאחר שהעסקים נסגרו. (3) לעניין מעסיק שהיה חייב בניהול פנקסים לפי סעיף 130 לפקודה, לשנת המס 2019 – הוא ניהלם. אנחנו מדברים על דרישה של ניהול ספרים בהתאם לנדרש בפקודה בשנת 2019. עד כאן סעיף 2. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי מיישם את החוק, רשות המיסים או שירות התעסוקה? נגיד התנאי הזה של חיוב בניהול פנקסים זה קשור לרשות המיסים. אבל אני מבינה שמי שיעשה את היישום זה שירות התעסוקה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יש כאן שורה של עניינים שנדרשים על מנת לבדוק את הזכאות. חלקם נמצאים בשירות התעסוקה, חלקם נמצאים ברשות המיסים וחלקם גם מתקבלים מהביטוח הלאומי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז מי יבדוק בעצם, רשות המיסים או שירות התעסוקה? איך זה בדיוק מתבצע? אנחנו מפחדים פשוט מיתר בירוקרטיה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מי שקובע את הזכאות זה שירות התעסוקה, והגוף שישלם בפועל את התשלומים ויגבה במידת הנדרש הוא רשות המיסים. << מנהל >> (היו"ר קטי קטרין שטרית, 15:00) << מנהל >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותגיד לי, בשירות התעסוקה יש מספיק כוח אדם בשביל זה? שאלתם אותם? הייתם איתם בדין ודברים? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> שירות התעסוקה בתהליך הזה מהיום הראשון איתנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז שירות התעסוקה אומרים שאין להם מספיק כוח אדם לעניין הזה, ושהם בטוחים שהם לא יצליחו לעמוד בלחץ הזה. אני לא אומר את זה על דעת עצמי. ואם נמצא איתנו המנכ"ל, תוכלו גם לשאול אותו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> בסדר, מנהל שירות התעסוקה פה, אתה יכול להעלות אותו ולשאול. אנחנו בקשר איתם, והדברים נעשו ביחד איתם לאורך כל הדרך. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אפשר לשאול רגע משהו? לאיזה צורך משמשות שתי האופציות בהגדרת "תחילת עבודה"? כי אחר כך בין אם זה יהיה המעסיק, ובין אם לא תתקבל עמדתנו ובכל זאת תישאר הצהרת עובד, גם הוא צריך לכתוב. איך הוא ידע מה הוא צריך לכתוב שם? יש שתי אופציות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בהגדרה של תחילת עבודה יש שימוש לצורך הבדיקה בשני מצבים: אחד זה לעניין ספירה של מצבת העובדים, ושניים זה - - - של החזרת העובדים הזכאים. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני שואלת אותך: אם תישאר האופציה שעובד צריך למלא הצהרה, ואני מקווה שהיא לא תישאר, איך הוא ידע מה לרשום? ואני מזכירה לך, אם אני לא טועה, זה גם סעיף שיש בגינו סנקציה פלילית - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> עובד אינו יודע מתי היום הראשון שלו לעבודה, בין אם הוא חזר חזרה מחל"ת - - - << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 15:01) << מנהל >> << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> איך הוא יודע איזה אופציה הוא צריך לרשום? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הוא צריך לאשר האם הוא חזר מחל"ת או האם הוא נקלט לעבודה, ומה היום הראשון שלו. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> כאשר ביום הראשון יש שתי אופציות. איך הוא יודע מה הוא אמור לרשום? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם הוא לא יודע מתי היום הראשון שלו לעבודה אז יש בעיה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא, סליחה, זה לא שהוא לא יודע. הוא יודע מה היום הראשון, הוא לא יכול להבין ממה שכתוב פה מה אתם מבקשים ממנו. זה מה שהוא לא יכול לדעת, לדעתי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הטופס יהיה ברור ביותר. והוא מוגדר בדיוק כמו שאנחנו מגדירים הגדרות אחרות בחקיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל זה אנחנו מבקשים לראות את הטופס, ואנחנו עדיין לא רואים אותו. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני מקווה שזה לא יישאר, הצורך בהצהרת העובד, כי אין לה מקום, בטח לא עם סנקציה פלילית, כמו שאמרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, ברור, סנקציה פלילית תרד מפה. וחשוב שאנחנו נראה את הטופס עוד לפני שאנחנו מצביעים על החוק. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לגמרי. אין שאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, רוצה הפסקה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> להמשיך את הקריאה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הלאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> תשלום המענק 3. (א) למעסיק זכאי ישולם מענק חודשי בשל כל אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020, בעד כל עובד מזכה שהועסק אצלו כמפורט בפסקאות שלהלן, בסכום האמור בהן, לפי העניין: כאן החידוש לעבודה באפריל. (1) בעד כל עובד מזכה שמתקיימים לגביו האמור בפסקאות (א) ו-(ב) או בפסקאות (ג) ו-(ד) – 875 שקלים חדשים: (א) הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש מרס 2020; (ב) מועד תחילת עבודתו היה בתקופה שמיום יום כ"ה בניסן התש"ף (19 באפריל 2020) עד ליום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020); (ג) הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש אפריל 2020; (ד) מועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש מאי 2020; (2) בעד כל עובד מזכה שמתקיימים לגביו כל אלה – 1,875 שקלים חדשים: (א) הוא הועסק אצל המעסיק באותו חודש מעבר למצבת העובדים לחודש מאי 2020; במניין מצבת העובדים לחודש מאי 2020 יובאו בחשבון גם כל העובדים המזכים כאמור בפסקה (1); (ב) מועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש יוני 2020, בחודש יולי 2020, בחודש אוגוסט 2020 או בחודש ספטמבר 2020; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ה-30 באפריל? למה לא 19? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני אומר שוב: יש לנו כרגע כאן שלוש קבוצות: קבוצה ראשונה של עובדים שהושבו לעבודה בחודש אפריל; הקבוצה השנייה אלה עובדים שהושבו לעבודה בחודש מאי; והקבוצה השלישית אלה עובדים שהושבו לעבודה החל מחודש יוני, החל מ-1 ביוני. אלה הפסקאות. פסקה (1)(א) ו-(ב) מתייחסות לחודש אפריל, (ג) ו-(ד) מתייחסות לחודש מאי, ופסקה (2) מתייחסת לחודש יוני ואילך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז מי שהחזיר באפריל מקבל 875 שקלים? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מי שהחזיר במאי מקבל 1,875 שקלים? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא. מי שהחזיר במאי – עד 875 שקלים. מי שהחזיר מיוני ואילך – מקבל 1,875 שקלים. לגבי כולם, כל אחת מהאוכלוסיות האלה, אנחנו מדברים על החודשים יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר. אצל כולם אנחנו בודקים בסוף את חודשי ההעסקה הללו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מישהו שהחזיר במאי, אבל הוא מדווח - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מי שהחזיר באפריל, הוא יקבל 875 שקלים בהעסקה של חודש יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בעמוד 173 סעיף 3. הם הוסיפו את אפריל. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> עוד לא השלמתי את הפסקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסדר, תסיים לקרוא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> (ב) מועד תחילת עבודתו אצל המעסיק היה בחודש יוני 2020, בחודש יולי 2020, בחודש אוגוסט 2020 או בחודש ספטמבר 2020; (ג) בחודש הראשון לעבודתו הוא החל לעבוד לא יאוחר מהיום ה-15 באותו חודש ועבד אצל המעסיק ברציפות עד תום אותו חודש לפחות. אז הינה, פה יש לכם מחצית החודש. 15 ביוני זה לא 1 בחודש, אז אפשר, זה קיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ה-19 בחודש זה לא 1 בחודש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם ה-19, כן, אמרנו את זה קודם. גם אחר כך יש בהמשך הפחתה אם הוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו בסעיף 3. הם מבחינים בסעיף בין שלושה סוגים, הם הוסיפו עכשיו את אפריל שזו תוספת חדשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני צריך לחזור על ההסבר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו רוצים הסבר, כן. אנחנו עדיין לא מצליחים להבין את ההבחנה בין האוכלוסיות, ולמה מישהו שהחזיר ב-27 במאי - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בסופו של דבר החוק מתייחס לשאלה של החזרה לפני חקיקתו של החוק או לפחות היציאה עם החוק ולאחר חקיקתו של החוק בעניין התמריץ. ולכן המועדים הראשונים שנקבעו זה מי שהשיב לעבודה, חזר מחל"ת או מהפיטורים, או נקלט דורש העבודה מעבר למצבת, או מי שמקבל קבצת הבטחת הכנסה, אבטלה וכו' מעבר למצבת. אז אם הוא נקלט בחודש אפריל או בחודש מאי, התמריץ שישולם בגינו הוא 875 שקלים. ולגבי מי שנקלט לאחר 1 ביוני, אז התמריץ בגינו הוא 1,875 שקלים. והחלוקה היא לפי החודשים – ארבעת החודשים לגבי כולם: יוני עד 2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שגית, לא ענו על השאלה שלך. או שהוא לא מבין או שאנחנו לא יודעים להסביר. השאלה היא פשוטה: למה אלה שההוראה מהממשלה ניתנה להם לחזור לעבודה ב-27 במאי, הקדימו והחזירו שלושה ימים לפני כן, הם לא יוכלו לזכות ב-1 ביוני של ה-7,500? זו השאלה הפשוטה. << דובר >> עופר כסיף: << דובר >> שנשאלה כבר כמה פעמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנשאלה כמה וכמה פעמים, מכל חברי הכנסת ומהיועצת המשפטית ומיושב-ראש הוועדה ומכולם. ועל זה לא קיבלנו תשובה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מזכיר שוב, השימוש במונחים הוא לא נכון. לא מדובר בהוראה שניתנה מהממשלה, אלא השאלה בשל שינוי מגבלות. ובשינוי המגבלות עצמן, יש כאלה ששינו מגבלות, השינוי המשמעותי היה ב-19 באפריל, ולאחר מכן בהגדרה צומצמו המגבלות לפי ענפים מסוימים. יש כאלה שצמצמו להם את המגבלות ב-27 במאי ויש כאלה שלא. ובכל מקרה, הממשלה לא הורתה לשוב לעבודה, וההשבה לעבודה הייתה בהתאם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, נדבר על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעשה את השינויים בתאריכים וזהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. נצטרך למצוא פתרון. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ולכן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בסדר, נו, אין לכם תשובה. הלאה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל ההתעסקות הזאת בתאריכים, ומי שבא בחודש הזה ובחודש הזה, לדעתי היא שגויה ואנחנו מתעסקים איתה ומדברים עליה כבר כמה ימים, ואף אחד כאן בעצם לא מרוצה ממנה. אם אפשר היה לייצר מנגנון פשוט, עסק שב-15 - - - העסיק X עובדים, וחזר להעסיק כל עובד, לא משנה מתי, אם ב-1 באפריל או ב-1 במאי או ב-1 ביוני, והחזיק את העובד הזה במשך X חודשים, ההלוואה הזאת הופכת למענק בסוף החודשים, יקבעו 4,000 שקל לעובד ונגמר הסיפור. מתחילים ימינה ושמאלה ולמעלה ולמטה, ואף אחד לא מבין, ויש כאן עיוות כלפי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא הלוואה. זה לא הופך למענק, זה מענק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה יהפוך למענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הופך למענק, זה מענק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה נותן להם מענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. לא אני, המדינה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל המענק הזה מותנה בזה שהם יחזיקו את זה לפחות שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. נראה עוד מה נעשה עם העניין הזה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אומר: תקבע מחיר, נאמר 4,500 שקל, לכל עובד שנכנס למעגל העבודה מה-15 במרץ, לא משנה באיזה חודש הוא נכנס או לכמה ימים הוא נכנס, והכנסת את העסקים לעבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני אבדוק את העניין הזה. שר האוצר מעורב בזה באופן אישי, אני רוצה לבדוק איתו. אפשר להמשיך הלאה? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> סליחה, אפשר רגע בכל זאת לחזור על השאלה שלא קיבלתי עליה תשובה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אי-אפשר. אפשר להמשיך הלאה? << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אפשר לנסות לקבל תשובה לשאלה שלא קיבלתי תשובה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז עוד לא. בסדר, אנחנו עוד לא מצביעים. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> לא, זה למשהו שאנחנו כבר עוברים אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל, הרב גפני, לגבי האולמות. הרי המדינה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, שיחדדו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה זאת שאומרת להם: אתם לא יכולים להחזיר את העובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק האולמות, יש עוד דברים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני מדברת על מי שלא יכול להחזיר את העובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. סעיף 4. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> כבוד הרב, אפשר שנייה להעיר על סעיף 3 לפני שעוברים לסעיף הבא? אני מנכ"לית לובי 99, אפשר דקה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עכשיו. אפשר לדעת למה משרד האוצר לא ממשיך? אתם רוצים שהעורכת דין הזאת תדבר, אז אני אשמח. סעיף 4. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד 4. מענק בעד עובד מזכה המועסק אצל יותר ממעסיק אחד, ישולם למעסיק זכאי המשלם לעובד המזכה את השכר הגבוה ביותר, בהתאם להצהרת העובד לפי סעיף 5(ג) (בסעיף זה – המעסיק העיקרי). הסעיף הזה, מטרתו להגיד שאם עובד עובד אצל יותר ממעסיק אחד, למעשה התשלום יהיה אצל המעסיק שמשלם לו את השכר הגבוה ביותר, והכול בהתאם להצהרה של העובד, שאותה כזכור אנחנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה מכניס את העובד לתוך זה? תחלק את זה - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> ואם הוא עובד אצל יותר ממעסיק אחד באותו שכר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה מכניס את העובד לתוך זה? עובד שעובד פה חצי משרה ופה חצי משרה, אתה אומר לו: תחליט אתה איפה אתה רוצה להיות? שאז הוא יתווכח עם המעסיק שלו למה הוא לא נותן לו את המענק? תחלק להם את זה בחלקיות כל אחד מה שמגיע לו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אי-אפשר לחלק את זה בחלקיות. אתם מבקשים ממנו מאיתנו לעשות דברים תפעולית שהם לא אפשריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> בסוף המטרה היא שהעובד הזה יחזור לשוק העבודה, והוא אכן חזר. אנחנו מדברים על מצב תיאורטי, חבר הכנסת אזולאי, שאותו עובד עובד בדיוק את אותן שעות אצל שני מעסיקים שונים. אנשים שעובדים, לרוב יש להם עבודה עיקרית, ואם הם משלימים הכנסה בעבודה אחרת, היא עבודה משנית. בסופו של דבר אותו עובד נמצא בשוק העבודה, ולכן המענק בגינו צריך להינתן למעסיק אחד. הוא לא יכול להינתן לשני מעסיקים, כי אז לא תמרצנו פה שום דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אתה כן מתמרץ להחזיר אותו. עכשיו, אם תהיה 50% משרה פה, 50% משרה שם, מה תענה לו? הוא עובד חצי-חצי, אותו דבר, מה תענה לו? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אבל הוא עדיין יקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אתה צודק, הוא יקבל, אבל אחד המעסיקים יקבל. לא יהיה בוער לשני להחזיר את אותו עובד שעובד אצלו רק חלקית משרה או 50% משרה והוא לא קיבל עליו. מה אכפת לך לעשות, שיהיה להם חלוקה לפי המשרה שלו? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> כי אי-אפשר. אין פה חלוקה לפי משרה, אנחנו לא נותנים את המענק כחלק מהשכר. יש עניין של פשטות - - - חברי הוועדה, אתם חייבים להבין את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תענה לי על חצי-חצי, מה אתה עושה. בחצי-חצי למי תיתן? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אפשר לתת חצי-חצי, חבר הכנסת אזולאי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לתת חצי-חצי, אתה לא מבין את השאלה. השאלה שלי אם הוא עובד בשתי עבודות, אתה אומר שאחד מהמעסיקים יקבל את זה. עד פה הבנתי? אסף, נכון? עכשיו אתה נותן את זה למעסיק X, אבל המעסיק Y לא מקבל את זה. מי אמר שהוא יחזיר אותו? לא יהיה לו תמריץ להחזיר אותו. אבל אם אתה מחלק את זה ביניהם, לשניהם יהיה תמריץ להחזיר אותו. אז תגיד לי, שאי-אפשר לחלק. למה אי-אפשר לחלק, בגלל בירוקרטיה? כשאתם רוצים לעשות, אז יש לכם בירוקרטיה, כשאתם לא רוצים לעשות - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, זו לא רק שאלה של בירוקרטיה. בסופו של דבר אין לנו כרגע מאגר שאומר איפה העובדים עוסקים, אצל איזה מעסיקים. ולכן המשמעות היא שאם האדם הולך לעבוד אצל שני מעסיקים, הראשון שבהם, אי-אפשר יהיה להחליט למי לשלם לאותו עובד, כל זמן שלא נדע שמיצינו את בדיקת המעסיקים אצל כל המעסיקים האחרים. זה מכניס את הדברים לחוסר יכולת ליישם את זה. << דובר >> עופר כסיף: << דובר >> זה בדיוק מה שחבר הכנסת אזולאי אמר: בירוקרטיה, נקודה. זה כל הסיפור הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין את הרעיון? הוא אומר: קח את העובד הזה, תשים אותו כבן ערובה. עכשיו יכול להיות שהוא יחזור למעסיק הראשון, המעסיק השני לא יחזיר אותו כי אין לו עניין להחזיר אותו. אבל אם לפי המשרות שלו תחלק את זה, אז לשניהם יהיה עניין להחזיר אותו. << דובר >> עופר כסיף: << דובר >> זה בדיוק מזכיר לי את מה שקורה, בתור מרצה הייתי בכמה מוסדות, לימדתי למשל במכללת ספיר, במכללת תל אביב והאוניברסיטה העברית. והייתי צריך לרוץ כדי לעשות את תיאום המס בין כל המקומות. עכשיו, מה הם מציעים פה? הם מציעים משהו מאוד דומה: לקחת את העובד, להטיל עליו את העומס, שהוא יגיד כאן וכאן, במקום שיגידו: יש לך חלקי משרה כזו פה, כזו פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש להם כבר את תיאום המס אצלם. << דובר >> עופר כסיף: << דובר >> בדיוק. זה מה שאני אומר. זה סתם להטיל עליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה סתם לעשות עוד בירוקרטיה ולהטיל את זה על העובד. והם רוצים שהאחריות גם תהיה על העובד. לקחת את העובד הקטן הזה, בסופו של דבר הוא המפסיד הגדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם עושים את זה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מסביר שוב. אחד, אין תמריץ כרגע להוביל מעסיקים לחלק עובדים למשרות חלקיות כדי שיקבלו מספר רב יותר של מענקים. זה כשלעצמו לא מטרה. שתיים, אנחנו לא יכולים מבחינה יישומית לדעת, כשעובד נמצא אצל כמה מעסיקים, כדי לקבוע את הזכאות של הסכום וכו', יצטרכו עכשיו למצות את הבדיקה של כל המעסיקים ורק לאחר מכן יהיה ניתן לשלם. וזה כמובן דוחה את התשלום ומחלק אותו ולא ברור מה התכלית שלו. ולכן בשביל הפשטות והיעילות מוצע כאן, פשוט בגין עובד אחד אפשר לשלם פעם אחת. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אדוני, אפשר להעיר הערה מההסתדרות לעניין הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הערה. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> כן. ראו, אתם מדברים כאן בשם היעילות, בשם הפשטות. המטרה היא להחזיר עובדים לעבודה. ברגע שאתה שם עובד בפוזיציה הזאת, שהוא צריך לבחור, במירכאות או בלי מירכאות, לאיזה מעסיק להגיש הצהרה או איזה מעסיק יהיה המעסיק העיקרי, הרי שזה יוצר חיכוך, זה יוצר סיבה ללחצים, וזה יוצר סכנה שאותו עובד לא יוחזר לעבודה אצל המעסיק האחר, והוא מאבד 50% או 30%, זה תלוי באיזה חלקיות משרה הוא עובד אצל כל אחד. צריך לזכור גם בהקשר הזה, וזה נאמר יותר מפעם אחת על ידי גורמים שונים כאן בוועדה, שמדובר בעובדים צעירים, מדובר בהרבה מאוד סטודנטים, מדובר באנשים שעובדים בחלקיות משרה בכמה מקומות. זה פוגע בהם. זה גם מיותר, לא נכון להעמיד את העובד הסיטואציה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם נמשיך את זה, שגית, תשימי לב, אחר כך הרי מטילים גם על העובד את האחריות. הרי מה הם עושים פה? הם אומרים לעובד: אתה תחליט אצל מי להיות. שני המעסיקים יבואו אליהם ויתחילו ללחוץ עליהם: תגיד אצלי. ואז מה יקרה? בגלל זה הם רוצים להטיל אחר כך את העונש על העובד. הם פשוט עשו פה שרשרת - - - את השרשרת הזאת בהתחלה, וזהו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מהאוצר, לבדוק את האפשרות שבהתחלה הוא יקבל את זה מהמעסיק עם השכר הגבוה שהוא מקבל, ואחרי זה בהמשך, אחרי תום הסיפור, המעסיק השני יוכל גם כן להגיש. תבדקו את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, זה כדי להתמודד עם שתי הטענות שהעלית בעצם, לחלק את זה לשני שלבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מציע: תבדקו, תיתנו לנו תשובה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אני גם מבקשת שזה לא יהיה על פי הצהרת עובד, אדוני, אלא על פי הנתונים שבידי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. עורכת דין דויטש, אני תיכף אתן לך לדבר. סעיף 5. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אתה מוכן לחזור על השאלה, מה אתה מבקש לבדוק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שהמעסיק הראשון שהוא יקבל ממנו זה עם השכר הגבוה, אבל לאחר מכן גם המעסיק השני, אחרי שיסתיים הסיבוב, יוכל לקבל גם כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גפני, אנחנו עברנו הלאה. איך תחזור עכשיו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, בהגדרת עובד מזכה, הייתה לחברת הכנסת קטי שטרית שאלה בתחילת הדיון, ואתה אמרת שתחזור לשם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אסביר. ב-(4) אתה זוכר שדיברתם על שולמו בעדו למעסיק מהמדינה כספים לצורך עידוד תעסוקה? אתה רואה את זה, סעיף (4)? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> כן. מה השאלה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז רצינו להוסיף, לגבי "או הכשרה מקצועית"? אתה זוכר? עברנו על זה פשוט מהר. פשוט להוסיף את הנושא של השירות האזרחי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה אמרת שתחזור לזה ותענה, על השירות האזרחי שהיא העלתה בתחילת הדיון. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, אבל מה זה קשור לשאלה הזו? לא הבנתי. זה מצמצם, זה לא מרחיב. אני לא מניח שזו הייתה הכוונה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא קשור. היא שואלת אותך: איך אפשר להוסיף? אתה אמרת שתיתן תשובה ב"עובד מזכה" פשוט. אמרת שנחכה לחוק עצמו, תיתן על זה תשובה בהמשך. אז היא מבקשת להזכיר לך. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, אז אני כבר עברתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עברת את זה, אנחנו יודעים, אז היא מזכירה לך לתת תשובה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ההערה שלה הייתה כשדיברנו על מעסיקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב. אתה יכול להשיב לה? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> לעניין הזה באוכלוסיות. אני לא מבין מה השאלה, האם להוסיף לאוכלוסיית הזכאים גם מי שהיה איפה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אסי, מעבר לנושא של עידוד תעסוקה, אנחנו גם מעודדים שירות אזרחי. עכשיו, מה שקרה עם השירות האזרחי, החברים האלה נפלטו, הוצאו לחל"ת, או חלקם אפילו גם פוטרו, וכשהם באים לבקש דמי אבטלה הם לא זכאים לכלום, כי הרי הם עושים שני דברים: הם גם עושים ארבע שעות, למשך שלוש שנים הם עושים שירות אזרחי; ובגלל שחלקם הגדול גם נשוי, אז הם גם עובדים. לכן הם גם לא זכאים, כי אומרים להם: אתם בשירות אזרחי, אתם לא זכאים לדמי עידוד, לכלום. הבנת? הם נופלים בין הכיסאות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא הבנתי. השאלה היא להוסיף עכשיו תמריץ להיכנס לתוך השירות האזרחי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. יש קבוצה של אנשים, בעיקר חרדים, שלא עושים שירות צבאי - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא בעיקר חרדים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, רובם. - - או כאלה שלא מסוגלים לעשות שירות מלא, הם הולכים לשירות האזרחי. וזה מתחלק להם לשנתיים, לשלוש שנים. עד כאן בסדר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה רואה אותם כעובד בעצם, אסי? זאת השאלה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לצורך הקליטה עכשיו מחדש? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא הבנת אותי. אסי, בוא תתרכז רגע. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מאוד מרוכז. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי אתה הפסקת אותי בפעם הקודמת, אמרת שתחזור לזה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אולי תעני לי רגע לשאלה: לצורך מה אנחנו רואים עכשיו את השירות האזרחי כמעסיק שצריך לקבל תמריץ? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אז אני מדגישה: חלקם פוטרו ממקום עבודתם. הם הפכו או לחל"ת או פיטורים. אותם אנשים באים ללשכת התעסוקה, רוצים לקבל דמי אבטלה או את המענק – הם לא יכולים. התשובה היא: בגלל שהם נמצאים בשירות אזרחי. זאת הנקודה. הם נפלטו מכל - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, זו לא התשובה. שנייה אחת רגע לאט. מי שפוטר בתוך תקופת הקורונה או יצא לחל"ת מעל 30 ימים, לא משנה אם הוא מקבל דמי אבטלה או לא מקבל דמי אבטלה, הוא נמצא בקבוצה השנייה, והוא יוכל עכשיו לקבל מענק, בכפוף לזה שאו שהוא יתייצב בשירות התעסוקה או שהוא הוכיח פיטורים או יציאה לחל"ת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מצוין. אז אמרו להם שהם לא יכולים. למה? כי הם בשירות אזרחי. אתה מבין? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אסי, יכול להיות שהם בסטטוס של מתנדב לפי הביטוח הלאומי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, יפה, זו המילה. הם בסטטוס של מתנדב. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם הם מתנדבים ואין להם יחסי עובד-מעביד, אז אנחנו חוזרים שוב לאותו עניין, מה שהיה לגבי אוכלוסיות אחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסי, אולי יש פה משהו שלא מובן. שירות אזרחי – בבוקר יש לו ארבע שעות או שש שעות, תלוי במסלול שהוא נמצא בו, הוא עובד שירות אזרחי. הוא ממשיך גם בתקופה הזאת, נראה לי - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, הוא ממשיך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוץ מזה הוא עושה השלמת הכנסה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדרבה, בעיניי הוא גיבור, כי הוא עושה שני גברים ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי הצוהריים הוא עושה את השלמת ההכנסה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, יפה מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא הלך לחתום אבטלה, הוא לא מקבל אבטלה. הוא לא קיבל אבטלה, כי הוא בגדר של מתנדב בבוקר, הוא לא מקבל על זה אבטלה. היא אומרת: האם המעסיק שמחזיר אותו יקבל עליו או לא יקבל עליו? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יפה. הינה, הגדרת את זה טוב. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זאת שאלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, אני מבקש שתבדקו את זה ותחזרו עם תשובה. אם אין יחסי עובד-מעביד תחזרו עם תשובה מוסמכת, היא מעלה על דבר נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לעשות עוד יום דיונים רק על התשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עורכת דין לינור דויטש, אם את יכולה במשפט אחד להגיד מה רצית. << דובר >> לינור דויטש: << דובר >> תודה. קודם הציעו כמה מהח"כים את נושא המגבלה לגובה העסק שמקבל כסף. אני רוצה שנייה להתייחס לזה גם בהקשר של סעיף 3 וגם כפתרון לבעיה שאתה דיברת. אתה דיברת על זה שאתה רוצה שיותר עובדים יקבלו את המענק המלא של ה-7,500 שקלים. אמר לך אסף מהאוצר: אם זה יקרה, זה אומר שהמענק המקסימלי ירד ל-6,000 שקלים. אבל אם תעשו את מה שהציעו פה קודם גם אופיר סופר וגם מיכל שיר, שזה אומר להגדיל את גובה המענק שיכולים לקבל העסקים הגדולים מאוד ל-5 עד 7 מיליון שקלים, זה יותיר יותר כסף לקטנים ולגדולים. וחשוב פה לציין, כי בצלאל סמוטריץ' לא נמצא לצערי בדיון, אבל הוא ביקש נתונים ממשרד האוצר וקיבל פילוח נתונים ביום שישי, שאנחנו ישבנו בסופ"ש לנתח אותם. ועל פי הנתונים האלה, מתוך 6 מיליארד השקלים, 37% עומדים ללכת לעסקים הגדולים של מעל 100 מיליון שקלים, למרות שהם אך ורק 1% מכלל העסקים. תקשיבו לחוסר הפרופורציה פה. ולכן אנחנו אומרים: צריך להגביל את גובה הכסף שמקבלים העסקים הגדולים מאוד, כדי לתת יותר לקטנים. הנקודה הנוספת שחייבים להכניס וגם אסור לוותר עליה זה הנושא של משיכת הכסף כדיבידנדים. לא יכול להיות שלא תוגבל האפשרות של בעל שליטה למשוך את הכסף כדיבידנד. זה לתת כסף כמתנה, שאתה לא יודע שהוא הולך לעובדים. המטרה של הכספים האלה הוא שילכו לתמרוץ תעסוקה, ולא כדי לרפד את כיסיהם של בעלי פוקס וקסטרו, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. אפשר להמשיך לקרוא? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בקשה לקבלת מענק 5. (א) מעסיק זכאי יגיש למנהל בקשה לקבלת מענק בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – בקשה למענק), לגבי כל אחד מהחודשים כאמור בסעיף 3 שלגביהם מתבקש המענק, לא יאוחר מ-60 ימים מתום אותו חודש. (ב) בקשה למענק תכלול הצהרה של המעסיק על כל אלה: (1) לעניין מעסיק שהוא חברה – מספר החברה (ח"פ) ותיק הניכויים של החברה, ולעניין מעסיק שאינו חברה – תיק הניכויים של המעסיק; (2) קיומם של תנאי הזכאות למענק כאמור בסעיף 2; (3) מצבת העובדים אצל המעסיק, מספר העובדים ומספר העובדים אצלו שפוטרו או שהוצאו לחופשה ללא תשלום בחודש שלגביו מתבקש המענק; (4) שם העובד המזכה שבעדו מתבקש המענק (בסעיף קטן זה – העובד); (5) מספר תעודת הזהות של העובד; (6) מועד תחילת העבודה של העובד אצל המעסיק; (7) כי שכרו החודשי של העובד הוא בגובה השכר המזערי לפחות, ואם משולם לו שכר מינימום מותאם – יצרף גם אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לסעיף 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות; (8) אם העובד מועסק במשרה מלאה או חלקית; (9) כי לא מתקיים לגבי העובד האמור בפסקה (5) להגדרה "עובד מזכה"; (10) כי הוא מאשר שפרטי חשבון הבנק שאליו ישולם המענק הם הפרטים המעודכנים ברשות המסים בישראל, ואם לא היו פרטי חשבון הבנק מעודכנים ברשות המסים בישראל – כי הוא מתחייב לפנות לרשות המסים בישראל ולעדכן את הפרטים כאמור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למי הוא מגיש את הבקשה הזאת למענק? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני רק אסיים את (12): (11) הוא משתמש בחברת חילול שכר, ככל שמשתמש, וזהותה של אותה חברה; << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מספר הוא הקריא עכשיו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא הוסיף פסקה. אתה רוצה להקריא את הפסקה שהוספת? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה (11), לא (12). << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין לנו (11). << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא הוסיף פסקה. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> הוא הוסיף אחרי (10). אצלו זה (12), כי היה לו - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> מה זה (11)? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מה הייתה השאלה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תסביר את הפסקה שהוספת. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אצלנו יש עד (10). << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רגע, קודם כול בכלל על כל הסעיף עצמו. הסעיף עצמו מדבר על כך שהמעסיק מגיש בקשה למנהל שירות התעסוקה, הייתה שאלה לאן, תוך 60 ימים מתום כל חודש שלגביו הוא מבקש מענק. אני מזכיר שזה החודשים יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר. בקשה למענק כוללת הצהרה של המעסיק על כל הפרטים שמניתי קודם לכן. והפרט האחרון מתייחס לגבי מעסיקים שמשתמשים בחברה שעושה לגביהם חילול שכר. מאחר שחברת חילול השכר היא למעשה מי שמבצעת את תשלומי השכר, המידע המעודכן והמלא ביותר והמהימן ביותר והשלם נמצא בידיה, ואנחנו רוצים שלגבי מעסיקים כאלה המידע יתקבל באמצעות החברה לחילול שכר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> טוב. איך מגישים את הבקשה? למי מגישים את הבקשה? ביקשנו לראות את הטופס, רצינו שזה לא יהיה עם הרבה בירוקרטיה. והכי חשוב, תוך כמה זמן ממועד הגשת הבקשה אתם תחליטו בה והבן-אדם יראה את הכסף? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> תיכף נדבר על המועד, אבל קודם לכן לעניין הטופס. הטופס יכלול את כל הפרטים שיש כאן, והם מאוד מאוד ברורים. אפשר לעבור אחד-אחד ולדבר עליו, ואחרי זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לדבר בוועדה הזאת? אסי, אני רוצה להוסיף על השאלה הזאת. אנחנו מתאמצים להעביר את החוק. הוא די שנוי במחלוקת. אם יהיה מצב כזה שבו אנחנו נעביר את החוק, ואנחנו נגיד 6 מיליארד שקל יצא לשוק – הרי זה מה שאני טוען כל הזמן – ובסוף עד שיהיה טופס, ובסוף עד שהמעסיק יקבל את הכסף ייקח המון זמן, ואין בכלל סוף לעניין הזה, אז אני עכשיו אתחיל להיות מואשם, אני והוועדה. אנחנו נהיה מואשמים, למה העברתם את החוק, כשאתם לא יודעים מתי המעסיק יקבל את הכסף. אם לא תקבעו זמן, ותראו טופס שאיתו נותנים את המענק הזה, למה זה אנוכי? תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> שוב, אני מזכיר, יש כאן בדיוק את הפרטים ואת ההצהרות שהמעסיק יצטרך לשלם והם יתורגמו לתוך טופס. התשלום יהיה בגין החודשים יוני עד ספטמבר, והוא בהכרח יהיה לאחר יוני עד ספטמבר, בהתאמה לכל חודש, כיוון שמעסיק לא יוכל להצהיר על מי שהוא העסיק, אם הוא לא העסיק את העובד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אני שואל: מתי התשלום הראשון יגיע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, אבל גם על הטופס. אסי, אנחנו ראינו פה לא מעט הצעות חוק שאמרתם לנו בלחיצת כפתור, שאמרתם לנו שלוש שורות, שאמרתם לנו רק וי בצד, וכשהגיע מועד יישום החוק זה לא עבד, לא היה טופס, לא הייתה לחיצת כפתור ולא קרה כלום. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני רגע אגיד משהו. שר האוצר – זה משהו שהוא שם עליו את הדגש מהרגע הראשון. מהרגע שהוא נכנס לתפקיד, התחיל להתעסק בחוק, זה אחד הדברים המרכזיים שהוא אמר: אני רוצה פשטות, ואני רוצה שהכסף יגיע במהירות לעסקים. אף אחד מגורמי הממשלה לא רוצה שהדבר הזה לא יצליח. אנחנו עבדנו באמת מאוד קשה כדי לייצר מודל שמאפשר לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. הסיבה שאין מולכם את הטופס זה לא בגלל שלא רוצים אלא בגלל שקודם כול אנחנו צריכים שהוועדה תאשר אותו, ודבר שני כבר עובדים על האפיונים השונים של המערכת שנדרשת לזה. בסוף המטרה של כולנו פה זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבין שמרגע זה מתחילה ההתקפה נגד ועדת הכספים. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, יו"ר הוועדה, חס וחלילה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם אתם אומרים שאלה הפרטים שמופיעים בסעיף קטן (ב), כפי שאסי אמר כרגע – הוא אמר: מ-(1) עד (10), אלו הפרטים שיידרשו, ולא שום דבר מעבר לזה – אז תראו לנו את הטופס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה באמת לא רציני שאתם מחכים להכין את הטופס עד שנאשר פה בוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עכשיו, בנוסף, האם אנחנו יכולים לכתוב שהוא יקבל את זה בתוך 15 ימים מהרגע שהוא הגיש את הבקשה? זה נראה לכם זמן סביר לצורך העניין? הכסף יוכנס לחשבונו בתוך - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יש כאן שתי אוכלוסיות בגדול שצריכה להיות לגביהן התייחסות שונה. הקבוצה הראשונה היא הקבוצה שבאמת כל הנתונים ישנם ואפשר לבדוק ולאשר להם יחסית די במהירות; והקבוצה השנייה זו קבוצה שצריכה להוכיח פיטורים או יציאה לחל"ת, ולגביה כמובן שפרקי זמן קצרים הם תלויים בבדיקה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל זו הקבוצה שהכי הרבה רציתם לעודד אותה, אז יש לכם גם אינטרס שהיא תקבל את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אבל, שגית, את מבקשת להתחייב בחוק למשהו שהוא טיפול במאות אלפי שכירים, בעשרות אם לא מאות אלפי עסקים. זה האירוע שהוא אכן מורכב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל אתם רוצים לתת מענק, בסוף גם יש לכם אינטרס שהוא יגיע לאנשים. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> גם בפעימות הקודמות, בפעימות של העצמאים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, אבל הטופס המקוון לא צריך אותו 100,000 פעמים, זה טופס אחד שלא הכנתם עד עכשיו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> עוד פעם, זה לא עניין של להכין את הטופס או לא. בסוף זה עניין של מערכת שצריכה לקלוט את זה מבחינה הגדרתית - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה כן, עובדתית ביקשנו כמה פעמים ולא קיבלנו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> הטופס הוא לא העניין, העניין הוא המערכת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא ועוד איך העניין. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> גם במענק הוצאות קבועות, גם במערכות שכביכול יש לרשות המיסים, והיא הייתה צריכה לעשות עליהן את ההתאמות הנדרשות - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז רגע, המערכת לא מוכנה? טופס זה לא העניין, העניין הוא המערכת, כי המערכת לא מוכנה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> קיבלנו לוחות זמנים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדאי לשאול את לשכת התעסוקה, הוא פה נמצא. הם נסמכים עליו. בוא נשאל אותם אם הם באמת מוכנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> דיברתם על לשכת התעסוקה? הם ערוכים לקליטה של מאות אלפי טפסים מקוונים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, הם אמרו מקודם שהם נסמכים על לשכת התעסוקה. אולי תשאל אותם אם הם מוכנים או לא, כי הם לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני אשאל קודם את האוצר. אתם תיאמתם את זה עם לשכת התעסוקה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> כל התזכיר הזה, כל המודל הזה נבנה ביחד עם שירות התעסוקה ועם רשות המיסים, כדי שיעבוד כמה שיותר מהר וכמה שיותר חלק. הסיבה שאנחנו מבקשים לא לקצוב מועד זמן לתשלום בחוק - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם ערוכים לקליטה מבחינה לוגיסטית של מאות אלפי טפסים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, צריך אולי לתגבר אותם. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> הם יהיו ערוכים, הם עכשיו עובדים על זה. אתם יכולים לשאול את ראש הרשות שנמצא פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל ראש הרשות אולי לא יגיד לכם שצריך לתגבר אותו. אבל צריך לתגבר אותו. כמות העובדים שקיימת היום ברשות התעסוקה לא יכולה לטפל בכמות הגדולה הזאת. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> חברת הכנסת שטרית, המטרה של הצעת החוק הזאת והתפעול הוא לא להגדיל את כמות התקנים בשירות התעסוקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל תחשבו על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, קטי, אני רוצה לדעת מי נמצא משירות התעסוקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שיגיד לנו גם אם הוא מסוגל את כל המסה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רמי גראור, בבקשה. אתה יושב-ראש שירות התעסוקה או מנכ"ל שירות התעסוקה? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אני מנכ"ל שירות התעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם ערוכים לחוק הזה, אם אנחנו מעבירים אותו היום? אתם ערוכים כלפי האנשים שאמורים לקבל? למלא טפסים, את כל הדברים שצריך לעשות, אתם ערוכים לעשות את זה? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אז אני רוצה, שכפי שאמר השר במוצאי שבת לפני שבוע וחצי, אם אינני טועה, אנחנו מתארגנים לבצע את זה במהלך יולי. זה מה שהוא גם אמר בתקשורת, ככל שאני זוכר. גם, אגב, הצעת החוק הזאת אומרת, שמרגע שהחוק יפורסם, תוך 30 יום אנחנו נהיה מוכנים. עכשיו, אני רוצה לומר: טפסים – אנחנו רוצים להפיק לקחים, ולשם כך גם היום וכמעט כל יום, אנחנו מקיימים דיונים ומכינים את עצמנו, כולל הפקת לקחים מאירועים דומים קודמים שהיו, שהיו הרבה תלונות. אנחנו עובדים ביחד עם ישראל דיגיטלית, עם ממשל זמין, כדי שנצא לציבור, ללקוחות שלנו, למעסיקים, לעשות את זה באופן הכי יעיל, הכי מהיר, במינימום ככל שנדרשת בירוקרטיה, ובעיקר לשחרר כמה שיותר מהר את התשלום לאותם מעסיקים שזכאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו נרשום בחוק, שמיום קבלת החוק 30 יום הזכאי לכך יקבל מענק – זה בסדר? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גפני, אני רוצה להוסיף משהו: יושב-ראש ועד העובדים שלך טוען, ובצדק, שבכמות העובדים שקיימת היום אי-אפשר את המסה הזו להקיף. אתה היום אומר לנו שאתה יכול להקיף את זה באמצעות כוח האדם שקיים. זה הזמן שלך להגיד אם אתה צריך סיוע ועזרה. ואנחנו, חברי הכנסת, נסייע לך, בכך שנבקש מהאוצר להוסיף לך תקנים. אבל כרגע אתה אומר שאתה יכול. יושב-ראש ועד העובדים שלך לא יוצא לשביתה, מפני שפשוט כל המדינה נמצאת במצב קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו לא יכולים להיכנס לכוח האדם. << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, האם אני יכול לענות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שתענה על השאלה שלי. אני מתכוון, ואני שואל אותך, האם זה ריאלי שאנחנו נכתוב שאתם מבצעים את זה מיום קבלת החוק, 30 יום אנשים יקבלו את המענק? בבקשה. << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> לא מדויק, ואני אחזור על מה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לא מדויק? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אני אומר שתוך 30 המעסיקים יתחילו להגיש את הבקשות - - - במהלך יולי. זה מה שבעצם אמרתי, זה קצת שונה ממה שאדוני אמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אז רק תעשה לי בבקשה סדר. אם אנחנו מאשרים את זה היום, מה קורה מהיום עד שמגיע הכסף לחשבון של הזכאי? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אז אני אומר מה הסצנריו של התשלום: 30 יום אנחנו נפתח את האתר לבקשות של המעסיקים למענקים, ובמהלך השבועיים שבתוך יולי יתחילו לקבל, חלק גדול יקבלו את הכסף מיידית. יהיו גם כאלה שיהיה צורך בבדיקות כאלה ואחרות, והם טיפה יתעכבו, עניין של ימים. אבל הרוב הגדול בשבועיים הראשונים יקבלו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עם כוח האדם הקיים? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אבל תאפשרו לי לענות, לא השלמתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני מבין נכון, אתה מדבר על זה שאם הכול מתנהל למישרין, ויש לך עובדים שיעסקו בעניין הזה, זה לפחות חודש וחצי. חודש עד שאתם מתארגנים ושאתם מכינים את מה שצריך להכין, ושבועיים בכדי לבדוק את הבקשות או שיגישו את הבקשות. המשמעות של העניין, במקרה הטוב זה חודש וחצי. כן? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> כן. אני רוצה לתקן משהו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר לך: עד שיתחילו. הוא לא מבטיח לך שיסיימו אז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד פעם, בבקשה. << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אני אחזור עוד פעם, כדי לדייק לגמרי. אני אומר, שמרגע שנפתח את האתר לקבלת התוצאות, יהיו אישורים מיידיים של מספר ימים, שיועברו למשלם שזה רשות המיסים. אני מאמין שתוך שבועיים מיום שאנחנו נעביר, וזה יהיה תוך ימים שנעביר את האישורים לרשות המיסים, אני מאמין שימים נוספים יהיו עד אשר יתחילו לקבל את הכסף. אני מאמין שייקח כשבועיים להתחלת הזרמת הכספים. מרגע שאנחנו אישרנו, ברשות המיסים מעבירים את הכסף לחשבונות של המעסיקים. אני מקווה שהייתי ברור. אני רוצה אבל להתייחס, אדוני היושב-ראש, לגבי הנאמר פה על ידי חברת הכנסת קטי, לגבי כוח האדם, אם יורשה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> גם האוצר, וכמובן שגם אנחנו, כולנו יודעים שאנחנו צריכים לקבל תקציבים ומשאבים כדי לבצע לא רק את המהלך הזה של מענק המעסיקים, אלא גם לטפל בכלל המובטלים שיישארו, אלה שלא יחזרו למעגל העבודה, ויישארו מובטלים לצערנו, ואנחנו יודעים שזה יהיה בהיקף לא קטן. מה שאני כן אומר זה שאנחנו בדיונים רציניים וחיוביים עם האוצר. אני בטוח, גם האוצר רוצים וכמובן שגם כולנו רוצים, לקבל את כל מה שאנחנו צריכים כמשאבים כדי לטפל באנשים האלה. זאת ההתרשמות שלי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יפה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יכולים לראות דוגמה של טופס שאתם הולכים להכין? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אדוני, אנחנו עדיין לא הכנו את הטופס. אבל הטופס יכול להיות מוכן תוך 48 שעות, זאת לא הבעיה. והסיבה שלא הכנו את הטופס היא סיבה מאוד פשוטה: אנחנו מחכים לאישור החוק, כי יש שינויים. ולכן אנחנו לא רוצים לאפיין כמה פעמים את הטופס את המערכת. אגב, זאת הזדמנות לומר לכל אלה ששאלו, הייתה מישהי אני חושב מההסתדרות, ששאלה למה אנחנו – לנו יש מהלך כזה, יש לנו כלי שאנחנו משתמשים בו, שאנחנו מתגמלים מעסיקים, שבעזרתו אנחנו משבצים עובדים חסרי מקצוע ומתגמלים חלק מהשכר, מממנים חלק מהשכר למעסיקים על ידי תשלום של אחד חלקי שש מדי חודש במשך חצי שנה. שזה די דומה, המערכת שלנו מאוד דומה למהלך הזה, לתהליך הזה, שהוא מענק התגמול למעסיקים. ולכן אנחנו יודעים לעשות את זה, אנחנו מסוגלים לעשות את זה. אני בטוח שנפיק את הלקחים מטעויות העבר, ובמקרה הזה אנחנו ניישם את החוק מהר וכמה שניתן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר גראור, אני רוצה לדעת, האם אתה יכול להעביר אלינו דוגמה של טופס, לפי המצב הקיים, לי החקיקה שהממשלה העבירה לנו? אנחנו נשנה, אבל להכין טופס. אתה אומר: תוך 48 שעות. אנחנו מאוד מתלבטים בעניין הזה, בגלל שאנחנו ועדה שפעמים רבות אנחנו עושים חקיקה שממהרים בה ורוצים לסיים לטובת האזרחים, ובסוף זה לא מתבצע, זה לוקח המון זמן עד שזה קורה. האם אתה יכול להעביר לנו איזה דוגמה של טופס שעליה אתם תעבדו? הרי זה חוק גדול ובעייתי וקשה. << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אנחנו בהחלט נעשה את זה, נעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תעבירו לנו את הטופס. << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה תוכל להעביר את זה מחר? אם אפשר בבקשה להעביר את זה כמה שיותר מהר. אם אתה יכול עד מחר בבוקר, זה הטוב ביותר, זה גם יקל עלינו. תודה רבה, אני מודה לך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני צריך אותו לשאלה נוספת. לפי החוק הכול יהיה באמצעי מקוון. האם הלשכות שלכם ערוכות? לא כולם יודעים להעביר את זה דרך המחשב. מה אותו בן אדם שלא יודע להעביר את זה דרך האינטרנט צריך לעשות? האם הוא צריך להגיע? האם הלשכות ערוכות לקבל בן אדם פרונטלית? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> התשובה היא שהלשכות, החל מה-14 ביוני, אנחנו פותחים בהתאם לתו הסגול את הדלתות, ומקבלים לטיפול את כלל דורשי העבודה, על פי זימון מראש. ובזה בעיקר הלשכות, כל ה-70 לשכות בכל הארץ, יתעסקו בתקופה הקרובה. יש לנו צוות, ומקימים צוות מיוחד במטה שלנו, שחלקו כבר ישנו, והוא יטפל בצורה מרוכזת. וככל שניתן זה לא יהיה door to door מלא מקצה לקצה הכול ממוחשב, אבל בוודאי התהליך של התשלום, אנחנו מתכוונים שיהיה כולו ממוחשב. ויהיו כנראה ערעורים או השגות, שאותם אנחנו נצטרך לנהל בחלקו ידנית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שבן אדם יוכל לבוא ולהגיש בלשכה את הטופס? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> לא בלשכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אם זה בן אדם שלא יודע להגיש באינטרנט. << דובר >> רמי גראור: << דובר >> ההגשה היא דרך האתר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אם הוא לא יודע להגיש דרך האתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני מצטרף לשאלה הזאת. אנחנו עסקנו בדיונים במקרה הזה. לי למשל אין אינטרנט, ואני מובטל, כפי שכולם רואים. איך אני מגיש בקשה? << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אז אני אענה, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עשינו את זה עם רשות המיסים, עשינו את זה עם גופים רבים, שהם העמידו אפשרות אם מישהו, בעיקר אנשים קשישים אבל לא רק, שהם רוצים להגיש בקשה, איך הם יעשו את זה? נכון זו השאלה שלך? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אני בטוח שאדוני ראש, שכשנרשמו בשירות התעסוקה כמעט 1.2 מיליון דורשי עבודה, למרות שהנחיות משרד הבריאות היו שאנחנו סוגרים את השערים, העובדים של שירות התעסוקה יצאו מחוץ ללשכות ורשמו דורשי עבודה שאין להם אוריינות דיגיטלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני משבח את עובדי השירות התעסוקה. ולשאלתנו. << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אני אענה בקצרה. ועשינו את זה. במקרה הזה, אם יהיו כאלה שלא מסוגלים באמצעות האתר, אנחנו מעמידים מוקד טלפוני למעסיקים בלבד. נפרסם את מספר הטלפון. אנחנו נסייע להם לעשות את הרישום יחד איתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והוא לא יהיה חייב לעשות את זה באופן מקוון דרך האינטרנט? << דובר_המשך >> רמי גראור: << דובר_המשך >> אנחנו נעזור לו לבצע את זה באמצעות המוקד הטלפוני למעסיקים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אז הוא לא נותן מענה לעובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא נותן מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל העובד לא צריך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מעסיקים - - - << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אנחנו מדברים על מעסיקים כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שמבקש חבר הכנסת כץ, ואני מצטרף אליו, זה להעמיד מוקד, במקרה ויש אחד כזה שאיננו משתמש בהעברה המקוונת, הוא רוצה לעשות את זה ידנית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שהוא לא יהיה תלוי במעסיק בשביל להגיש את הטופס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> רמי גראור: << דובר >> אני חוזר ואני אומר: אנחנו גם נעמיד מוקד טלפוני - - - נעזור לו לבצע את זה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - אחרת המעסיק לא יקבל את הכסף. העובד לא קשור. המעסיק ידאג לזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה שהעובד עצמו יוכל למלא - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא בשביל העובד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור, אבל זה יכול להיות מופנה - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אנחנו סתם מדברים על שטויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא נכון, זה לא שטויות, כי יכולים להיות פה לחצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש ממך שתבדוק את העניין הזה. אתה תראה שברשויות אחרות עשו את הדבר הזה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - זה אינטרס שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לך. אני מחכה לטופס. הפסקה דקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:50 ונתחדשה בשעה 15:51.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר, תשובות לשאלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשובה לאיזה מהשאלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה אחוזים ייהנו מהחוק הזה וכמה לא? כמה יישארו מבלי שיהיה סיוע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמה ייהנו מהחצי מיליארד וכמה ייהנו מה-6 מיליארד? זאת השאלה. באחוזים. << דובר >> אביעד שוורץ: << דובר >> אני רפרנט תעסוקה באגף תקציבים. אנחנו עדיין עושים בדיקות פה בעזרת הכלכלן הראשי, זה קצת מאתגר לבדוק את הסיפור. אנחנו יודעים שלמעלה מ-100,000 חברות הוציאו עובדים לחל"ת, כשהסדר גודל של החברות עומד על קרוב ל-300,000 חברות במשק. מצד שני, יש כל מיני ח"פ שיכול להיות שהם לא פעילים, כל מיני דברים כאלה שלא ברור מה סטטוס העובדים. בנוסף, אנחנו יודעים שגם רוב החברות, כמעט 200,000 מהחברות, אלה חברות שמעסיקות עד ארבעה עובדים, זאת אומרת חברות מאוד קטנות. אז לא בהכרח הספירה היא מה שמייצג, בטח כשאנחנו מסתכלים על מצב התעסוקה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. אז כמה כן יקבלו וכמה לא יקבלו? << דובר >> אביעד שוורץ: << דובר >> בנוסף, עוד רואים מהסקר של הלמ"ס על מצב העסקים, שיש קשר מאוד גבוה בין פגיעה לבין הוצאה לחל"ת. ככל שהמעסיק יותר נפגע, סיכוי מאוד גבוה שהוא הוציא עובדים לחל"ת. ומעסיקים שלא נפגעו, הרבה פחות הוציאו לחל"ת. אז כן יש מתאם מאוד גבוה בין הנושאים האלה, ויש היגיון כן להתרכז בעובדים שבחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מה אם אלה שלא הוציאו לחל"ת ובכל זאת ספגו הפסדים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לדעת, לפני הנתונים שיש עכשיו, עוד לפני שנבדק באופן יסודי, כמה ייהנו מהחוק הזה וכמה לא? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> אז אמרתי, יש קצת יותר מ-100,000 מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת מתוך קצת פחות מ-300,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, שליש ייהנו מהחוק הזה? << דובר_המשך >> אביעד שוורץ: << דובר_המשך >> כן. שליש, אבל עוד פעם, חשוב לציין שמספר מעסיקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה כן? כן או כן? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> שליש יקבלו 5.5 מיליארד ושני שליש 500 מיליון. הבנת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיקחו בחשבון שבסבב הבא הנתונים יהיו הרבה יותר גבוהים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, בעיקר מי שיקבל זה החברות הגדולות? << דובר >> אביעד שוורץ: << דובר >> ממש לא רק. אנחנו רואים באחוזים שחברות קטנות הוציאו באחוזים יותר עובדים לחל"ת, ולכן הם ייהנו מהמענק הזה אפילו יותר מחברות גדולות ביחס לכמות העובדים שלהן. וכמו שאמרנו, גם יש קשר בין פגיעה למענק הזה. זו כן עוד איזושהי אינדיקציה שאנחנו כן בכיוון טוב, למרות שעוד פעם, הדגש הוא על החזרת עובדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - זה מה שהוא אומר. ולכן הם מתקצבים אותם ביותר כסף. זו ההנמקה המשפטית. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. אבל מה שהנתון הזה אומר, הרי הסכמנו שהמענק הזה הוא לא להחזרת עובדים, כי רק 10% ממנו מחזיר עובדים. ה-90% לא מחזיר עובדים, זה מענק. אז עכשיו, נותנים מענק ל-100,000 חברות בגובה 5.5 מיליארד שקל, וה-200,000 חברות מקבלות 500 מיליון שקל. זו המשמעות. זה ייתקע בבית משפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה 500 מיליון? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, רגע, הם אומרים אבל גם הנמקה משפטית. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> - - - אלה שלא נהנים מהמענקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני עוד לא יודע בכלל מה הם עושים עם ה-500 מיליון. אנחנו ביקשנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה הם הוציאו את זה להערות הציבור? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אז זה לא עובר בג"ץ. אנחנו יושבים על זה פה, כשאין סיכוי בעולם, אם מישהו מגיש עתירה, שהוא עובר את משפט הצדק הנורמלי. זה לא עובר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, ויערה אולי גם ממשרד המשפטים, שמעתם את הטענה של חבר הכנסת ברקת? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מה לא עובר בג"ץ? << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אם אתה נותן ל-100,000 עסקים 5.5 מיליארד שקל, הרי זה לא באמת עידוד תעסוקה, כי זה 10% עידוד תעסוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא 5.5, זה 6. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> 5.5 למען האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, כי חצי מיליארד מתוכם זה - - - << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> וחצי מיליארד אתה נותן ל-200,000 חברות. לא נשמע לי פרופורציוני. אם הייתי אחת החברות, בטוח שמישהו יגיש עתירה, יגיד שהדבר הזה לא פרופורציוני. זה לתת יחס של 1 ל-9. זה לא הגיוני. זה לא נראה שוויוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה, אסי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> שוב, התכלית של המענק עצמו והשאלה עכשיו של ההערכות אלה שני דברים נפרדים. התכלית עצמה היא לגבי שורה של אוכלוסיות שמניתי אותן בתחילת הדיון, והיא דורשי העבודה האקטיביים, אנשים שפוטרו או יצאו לחל"ת, והאוכלוסייה השלישית זה מקבלי קצבאות בחודש מאי – קצבת ביטוח לאומי אבטלה, הבטחת הכנסה או מענק ל-67. כל האוכלוסיות הללו, אם הן שבות לעבודה – אחת, זו התכלית של המענק; שתיים, ההערכה מי היה חוזר אלמלא המענק או לא חוזר, אלה הערכות בלבד. ואלה האינדיקציות הטובות ביותר שבהם אנחנו מסוגלים לייצר את אותו תמריץ, וזה מה שמוצע כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, אפשר להמשיך לקרוא? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כן. סעיף קטן (ג) – אז כאן אנחנו מבקשים לעשות איזשהו שינוי קטן, אז אני קורא את הנוסח בשינוי שאנחנו מבקשים: "תנאי לאישור הבקשה למענק" – במקום "תנאי להגשת הבקשה למענק" – "בידי מעסיק הוא כי העובד המזכה שבעדו מתבקש המענק" - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה אתה קורא? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני קורא את סעיף 5(ג) עם תיקונים קלים. אני קורא אותו אחרי התיקונים: (ג) תנאי לאישור הבקשה למענק בידי מעסיק הוא כי העובד המזכה שבעדו מתבקש המענק, הגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה או אמצעי אחרי שקבע המנהל, על הפרטים המפורטים להלן לגביו ולגבי מעסיקו, לפי העניין, ואם הוא מועסק אצל יותר ממעסיק אחד – לגבי המעסיק העיקרי: (1) שם העובד המזכה (בסעיף קטן זה – העובד); (2) מספר תעודת הזהות של העובד; (3) מועד תחילת העבודה של העובד אצל המעסיק; << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה העובד המזכה בכלל צריך להגיש הצהרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה קשור לעובד? זה קשור למעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מחר ב-10:30, אם היושב-ראש יאשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי מליאה מחר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ב-16:00. לא משנה, אבל היום כדי לעשות ועדה אתה צריך אישור של היושב-ראש, בגלל הקורונה. עוד לא קיבלנו אישור. אבל התוכנית שלי זה שאם לא מספיקים, וכנראה לא מספיקים, מחר ב-10:30. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל רק תענה למה על העובד - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה העובד? אנחנו דיברנו רק כרגע - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ברשותכם, תנו לי לקרוא את כל הפסקה הזו ואני אשיב לכל השאלות. (4) כי שכרו החודשי של העובד הוא בגובה השכר המזערי לפחות, ואם משולם לו שכר מינימום מותאם – יצרף גם אישור המעיד על החלטה למתן שכר מינימום מותאם לאותו עובד בהתאם לסעיף 4 לתקנות שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות; (5) אם הוא מועסק במשרה מלאה או חלקית; (6) כי לא מתקיים לגביו האמור בפסקה (5) להגדרה "עובד מזכה"; (7) אם מתקיים לגביו האמור בפסקה (4)(ב) להגדרה "עובד מזכה" – יצרף לבקשה מסמכים המעידים על פיטוריו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום בתקופה האמורה באותה פסקה; (8) אם הוא מועסק במקום עבודה נוסף – שם המעסיק הנוסף וציון המעסיק המשלם לעובד שכר גבוה יותר; (9) לעניין מעסיק שהוא חברה – מספר החברה (ח"פ) ותיק הניכויים של החברה, ולעניין מעסיק שאינו חברה – תיק הניכויים של המעסיק. הסעיף הזה מדבר על כך שעל מנת שאנחנו נוכל לשלם את המענק, צריכה להיות הצלבה בין נתונים שמתקבלים גם מהמעסיק וגם מהעובד, ולראות שאכן העובד עצמו הוא עובד – אחד, שהמעסיק שמבקש בגינו את התמריץ הוא אכן עובד אצלו; שתיים, המועד לתחילת העבודה מסונכרן בין העובד לבין המעסיק; שלוש, השכר שהוא מקבל; ארבע, אם הוא עובד במשרה מלאה או חלקית; וחוץ מזה, האם לא מתקיימים לגביו הסייגים המסוימים להגדרות של עובד מזכה. השילוב של שני הדברים מבטיח שהמענק, ככל הניתן כמובן, ישולם אכן לעובדים שנקלטו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעסיקים. זה לא משולם לעובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אז למה זה בידיים של העובדים? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - של המעסיק ללא הבקשה של העובד עשוי ליצור תשלומים למעסיקים בגין עובדים שלא עובדים אצלם, או עובדים - - - חלקיות משרה והם עובדים על החצי שדיברנו עליו קודם לכן אצל מעסיק אחר, והמעסיק עצמו לא יודע אם הוא משלם את השכר הגבוה ביותר או לא, ועוד כהנה וכהנה דברים. ולכן זה החיתוך התפעולי הטוב ביותר - - - ימקד אותו לאוכלוסייה - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני יכול ללכת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אף אחד לא יכול ללכת. רק לא תהיה הצבעה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> זה לא כל כך הגיוני. הרי אם הזנתי מספר תעודת זהות של עובד, בסוף רואים איפה הוא עובד. אם בית עסק מספר אחד הזין ובית עסק מספר שתיים הזין, זה בסוף מתנקז לאותו עובד. למה זה צריך להיות בידיים של העובד ולא של בית העסק? אין בזה שום היגיון. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - לא ביד לא של זה ולא של זה. אני מזכיר, התמריץ שבגין העסקת עובד, וצריך לבדוק בצורה מפורשת שאכן יש פה הלימה גם בין העובד וגם המעסיק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אז בגלל חוסר ארגון, ובגלל שרשות אחת במדינה לא מדברת עם רשות שנייה והאינפורמציה לא מתנקזת, אז נותנים בעצם לעובד לעשות עבודה שאפשר לעשות בקליק אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל היא כן מתנקזת, כי ברשות המיסים יש להם את תיאום המס שהוא עשה בין שתי העבודות. אז אני לא צריך את העובד בכלל. למה להטיל עליו את כל כובד האחריות הזאת? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> על העובד. לא רק שזה מטיל על העובד, העסק עצמו יהיה תלוי בעובד, ואם העובד כן הגיש, לא הגיש. עכשיו בית העסק צריך לרדוף אחרי העובדים שימלאו טופס? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועוד אחר כך נותנים לו את העונש. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מזכיר את הדיון שהתקיים רק לפני עשר דקות. מבוקש שישולם התמריץ בצורה המהירה ביותר ובצורה היעילה ביותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, וגם אז אמרנו שאנחנו לא מקבלים את הדברים שלכם ואמרנו שאנחנו החלטנו על משהו אחר. וזהו, אנחנו החלטנו שלא יהיה את כל - - - של העובד, והוא לא יצטרך להגיד לאיזה מעסיק הוא יצטרך לתת את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אסי, זה לא יעיל שגם העובד וגם המעביד מגישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל פעם הוא מחזיר אותנו אחורה. הייתה החלטה וזהו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> זה עוד משהו שייעשה כדי שפחות עסקים יקבלו את אותו המענק. זה מה שיקרה בסוף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> תנאי להגשת בקשה למענק בידי מעסיק הוא כי העובד המזכה שבעדו מתבקש המענק, יגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה. וזה תראה מה הוא צריך להגיש – את כל אלה, מ-(1) עד (9). << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> בקיצור, זה חסר כל היגיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, תנאי להעסקת מעסיק – אני מבקש למחוק את הדבר הזה שהעובד צריך להגיש את כל הדברים האלה. אני חושב שזה מיותר לגמרי. מי שצריך לעשות את זה זה המעסיק. הוא צריך להביא אישור מהעובד או משהו כזה, אבל לא את כל הדברים האלה. זה נראה שאתם כאילו רוצים להתחמק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, הם רוצים לעשות הצלבת מידע. המעסיק יגיד והעובד יגיד, ואז הם יצליבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיותר. אסי, תמחקו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - המידע, יש להם אותו ברשות המיסים. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מיותר זה בוודאי לא. זה תנאי מהותי, ואני אסביר שוב למה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה תנאי מהותי, אז אל תסביר. נצביע על זה וזהו. הלאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אבל אני אסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עם כל הכבוד, אתה כל הזמן אומר שאתה רוצה להתייעל, אתה רוצה שזה ייעשה מהר. מה העובד פה נכנס לעניין? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר כך: הייתה אפשרות כלשהי, שהמשמעות שלה הייתה שהמענק הזה ישולם בעוד חודשים רבים, איפשהו ב-2021, שייבדק, כמו שנאמר כאן, הנתונים שנמצאים בידי הרשויות השונות, אם זה המוסד לביטוח לאומי ואם זה רשות המסים, בדבר העובדה שאכן העובד עבד אצל אותו מעסיק ושולמו בגינו תשלומים, בין אם מס ובין אם ביטוח לאומי. אנחנו לא מבקשים לעשות את זה אלא אנחנו מבקשים לשלם את המענק הזה בצורה המהירה ביותר. ולכן נדרש חיתוך בין המעסיק לבין העובד, כדי לראות שהמעסיק עצמו אינו רושם רשימה של אנשים שלא בהכרח מועסקים אצלו. ואנחנו מוודאים פה למעשה מפגש רצונות בין העובד לבין המעסיק, שבא לידי ביטוי במסגרת הבקשה המשותפת שמוגשת כאן. - - - שאנשים לא ישתמשו בתעודות זהות שלהם ויגידו שהעסיקו אותם, ולמעשה המעסיקים האחרים יאבדו את התמריץ לקבל בגינם את התשלום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, הבנתי. אסי, אני מציע שיהיה כתוב שהעובד שבגינו מדובר יגיש את הבקשה הזאת, ימלא את הפרטים שלו, לא את כל הפירוט הזה, מה שיש פה. עם כל הכבוד, זה נראה כאילו אתם מקשים על העניין. בוודאי לא באמצעות האינטרנט, מה זה נכנס בכלל? העובד אולי לא משתמש באינטרנט. העובד צריך לצרף את האמירה שלו בעניין הזה, שהוא העובד, זה מספר הזהות שלו, הוא עבד, הוא רוצה לחזור לעבודה. לא כל האריכות הזאת. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הלאה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, רק עוד שאלה לגבי הניסוח, אצל המעסיק זה להגיש בקשה לקבלת מענק, לא כתוב שזה מקוון וכו'. לגבי העובד – התנאי הוא שהוא יגיש הצהרה באמצעות אתר האינטרנט. כלומר, יש איזו תוכנית שהבקשות יהיו שונות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא - - - יש אפשרות, אבל היא תהיה פה להקל מבחינת השאלה של מה שנאמר כאן אם כן באינטרנט או לא, והוספנו פה בנוסח שהקראתי "אמצעי אחר שיקבע מנהל", שהוא יכול להיות אמצעי דיגיטלי פשוט יותר, למשל באמצעות כניסה - - - בטלפון לאזור אישי או כל דבר אחר. ולכן מוצע לאפשר גם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למחוק את הנושא של האינטרנט. וצריך למלא איזשהו טופס שהוא צריך לצרף את זה לבקשה, לתת את זה למעסיק. כל מה שנלווה פה זה נראה כאילו עושים פה איזו מלחמת עולם על העובד הזה. המעסיק אמור לקבל את הכסף, הוא צריך להגיש את כל הפרטים. הוא צריך לצרף גם את הבקשה הזאת של העובד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה אתה צריך את העובד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הרי זה מה שהוא טען, מה שאסי אמר, שלא ייקח עובדים אחרים, שיהיה העובד שעליו מדובר. אבל לא מעבר לזה. אפשר לנסח את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף שתי מילים בבקשה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הביאו פה עשרה קריטריונים. חלק מהקריטריונים זה שלא מתקיים לגביו איזשהו תנאי, כן מתקיים לגביו איזשהו תנאי, הוא צריך להוסיף מסמכים. אתה רוצה את זה, לא רוצה את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא רוצה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, לא צריך בכלל את - - - של העובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, אני יודע גם להגיד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה לא רוצה שום הצלבת נתונים? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> סליחה, אבל יש נתונים שהם רק בידי העובד, כמו למשל אם העובד פוטר או הוצא לחל"ת. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> לא, זה לא נכון, משום שהמעסיק הוא זה שפיטר אותו ונתן - - - << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא בהכרח המעסיק הוא זה שפיטר אותו. יכול להיות שזה היה מעסיק אחר, יכול להיות שהוא נקלט אצל מעסיק אחר. יש נתונים במקרים מסוימים שהנתונים יהיו רק בידי העובד. לא כל הנתונים בידי המעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. השכלתי. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אבל - - - מבקש את זה עבור מעסיק מסוים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. די, שמעתי פעם אחת שמסבירים לי. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> זה אותו מעסיק שפיטר אותו. מה, זה מעסיק אחר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יערה ממשרד המשפטים, מה הבעיה שהעובד יעביר את הנתונים האלה למעסיק? למה צריך לעשות את הצלבת הנתונים הזאת, בטח ובטח לאור סעיף 12 האימתני שאישרתם להכניס להצעת החוק הזאת ועוסק בהעברת מידע קולוסאלי? << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> סליחה, אבל גם זאת עלולה להיות בעיה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אפשר היה לשלב את כל הדברים האלה בהצהרת המעסיק. אבל צריך לשים לב שאנחנו לא שומטים פה תנאים שהם משמעותיים, כדי להכניס עובד להגדרת "עובד מזכה", כמו למשל הסיטואציה שאמרתי שהוא הועסק על ידי מעסיק אחר ונקלט אצל מעסיק שני, כמו הסיטואציה שיש מספר מעסיקים. יש נתונים שהעובד הוא המקור למידע, ואם לא נקבל את המידע הזה מהעובד אנחנו נפגע בטיפול היעיל בבקשה. צריך לראות שאנחנו לא שופכים פה את התינוק עם המים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא יפגע בטיפול היעיל. אתם כותבים כאן שזה תנאי. המעסיק לא יקבל בכלל מענק לפי הניסוח כרגע, זה לא שאתם עושים את זה לצורכי יעילות. אתם עושים את זה לצורכי השאלה האם הוא יקבל מענק – כן או לא. לגבי שני מעסיקים, בואי נשים את זה רגע בצד. חוץ משני מעסיקים, יש פרטים נוספים שהם רק בידי העובד ואין אותם למעסיק והוא לא יכול להגיש אותם? כי בעצם תשעת הסעיפים כאן, זה נראה כאילו זה דרוש לצורך הצלבת מידע, לא לצורך יעילות. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני חושבת שזה לא מוסתר. חלק מהפרטים הם לצורך הצלבת מידע, ואני חושבת שגם זו מטרה לגיטימית. אבל אני אומרת: חלק מהפרטים, למשל הפרט של העובד מזכה, אם הוא פוטר או הוצא לחל"ת ממעסיק אחר, אני חושבת שאת הנתון הזה אין למעסיק החדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה מעסיק חדש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה מעסיק חדש? מה הסיטואציה? << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >> יש מעסיק ראשון, הוא פיטר אותו. עכשיו הוא נקלט אצל מעסיק אחר. לא בהכרח אתה חוזר לאותו מעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אותו מעסיק – אליו הוא חוזר. << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >> אבל זה לא תמיד אותו מעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא תמיד – הוא לא יקבל את המענק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא לא חוזר, גם אין לו את המענק. בדיוק ככה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא נכון. המענק הוא עבור - - - << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> - - - קבוצה ריקה בכלל. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא נכון, זו לא קבוצה ריקה. המענק הוא עבור עידוד תעסוקת עובדים, לא רק החזרת אותם עובדים שאתה פיטרת או הוצאת לחל"ת. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אדוני היושבת-ראש, אני מטעם ההסתדרות, אני רוצה לבקש לומר מספר דברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, די, אין לי כבר כוח, מתחיל כבר לעלות לי על הלא יודע מה. << דובר >> אופיר סופר: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אופיר, דקה. המעסיק זה שמגיש את הבקשה והוא מצרף את כל הפרטים. בין יתר הדברים הוא צריך לצרף מכתב של העובד, ששם יהיו את הפרטים שלו, האם הוא עוסק במקום אחר; ולא להפוך את כל העניין הזה למין משהו שהוא באמת אימתני, כמו ששגית אמרה. זה הכול, זה מה שצריך לנסח, ואפשר להמשיך הלאה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> דווקא המידע הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, עם כל הכבוד, די. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> שתי מילים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אפילו לא חצי מילה. << דובר_המשך >> ורד וייץ: << דובר_המשך >> אפילו לא חצי מילה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני בכל זאת רוצה להתייחס, אם יורשה לי, להערה של היושב-ראש. יש בו שילוב של שני דברים שצריך לקחת אותם בחשבון: אחד זה יעילות תפעולית, שתיים האפשרות שהמענק יגיע ליעדו. השילוב של השניים הקל ביותר הוא באמצעות הגשת הטופס עצמו באמצעות העובד, ולא המעבר של טופס סרוק למעסיק, שיצטרך לסרוק אותו ולהעביר אותו לשירות התעסוקה. זה הרבה יותר קשה לבדיקה והרבה יותר קשה לאיתור. ולכן מה שהוצע כאן זה מסמך של הצהרה שהוא פשוט. מדובר בטופס שהוא פשוט למילוי, הוא יהיה חלק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מבקש למחוק את פסקה (ד) לחלוטין, שזה לא ייזכר אפילו שזה היה פה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> (ד)? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא (ד) – (ג). << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> (ד) שבהצעת החוק - - - שאתם רוצים להוסיף, אסי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> (ד) בכחול? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסמכת המנהל לפרטים נוספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, חבל על הזמן. לעבור לסעיף 6. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם יורשה לי רגע, אנחנו קודם כול מבקשים להוסיף עוד פסקה (ד), ואחרי זה נגיע ל-(ה) שנמחק אותו, אבל לפני שנמחק אני אקרא אותו רגע. אז זה הסעיף שאותו אנחנו מבקשים להוסיף. (ד) תנאי להגשת בקשה בידי מעסיק הוא מסירת המידע האמור בסעיף זה ישירות מחברת חילול שכר של המעסיק לשירות התעסוקה, אם חילול השכר אצל המעסיק מבוצע באמצעות חברה חיצונית. לעניין הזה אני התייחסתי קודם לכן בסעיף קטן (ב) - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אסי, רגע. גם כן, איזה משרד אוצר יש לנו. כן. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אתה זוכר את הפסקה הקודמת, שהם הזכירו חלק מהתנאים בבקשה שהם צריכים לציין למעסיק בהגשת הבקשה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אייל לב-ארי: << דובר_המשך >> הוא צריך גם לציין, אם הוא משתמש באמת בחברה שמפיקה לו תלושי שכר, אז לציין שהוא משתמש בחברה כזאת, ואז להוסיף עכשיו את מה שאסי רוצה להקריא, שתנאי באמת להגשת הבקשה למענק מהמעסיק, שיהיה מעבר מידע מחברה שמכינה לו את תלושי השכר ישירות אל שירות התעסוקה. זה בעצם תנאי נוסף. זאת אומרת, זה לא נותן למעסיק שמשתמש בחברה להפקת תלושי שכר להחליט שהוא רוצה להגיש עצמאית, אלא אם הוא משתמש בחברה הזאת, יהיה קשר ישיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, העברת מידע. טוב, אפשר לעבור לסעיף 6? לא רוצה את זה. לא רוצה, פשוט מתחיל להימאס. בוא נעצור פה את הדיון, נלך הביתה. מה אתם רוצים, העברת מידע להכניס בדלת האחורית? בסדר. סעיף 6. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה לא בדלת האחורית, מדובר פה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רוצה לשמוע את זה. סעיף 6. אני הולך לדבר עם השר, האם רוצה חוק או שהוא רוצה פה להכניס כל מיני עיזים בכל הצדדים? הוא יודע שאני נגד העברת מידע. על מה אנחנו מדברים, על הדבר הכי פשוט. תודה רבה, סעיף 6. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל זה לא עז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב, זה לא ייכנס. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> שוב, אולי לא הובן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הובנת לגמרי, כולל הכוונה של משרד האוצר בעניין. ואם אתה תבחן את ההיסטוריה שלי כאן בוועדה, אז תראה מה היה לי עם משרד האוצר בנושא של העברת מידע. סעיף 6. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה הכוונה - - - משרד האוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 6. אם אתה לא תקריא, אני אקריא. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> דילגנו על (ה). << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תמחק, יהיה לך יותר קל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השאלה? לא, אתה יודע מה שהיה לי עם משרד האוצר על העברת מידע כאן? החברים הכי טובים שלי באוצר, זה לא כמו היום. אני נגד העברת מידע. יש לנו מספיק היום בעיות, שאנחנו כמו אימא רוסיה. מספיק. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל זה לא מידע נוסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא חשוב. לא רוצה. בסדר, תשמע, בניגוד לך לי יש חסינות. מותר לי גם לדבר שטויות. בניגוד לך. זה לא יהיה. סעיף 6. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אפשר לפחות לקרוא את פסקה (ד) המקורית או שגם אותה לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 6. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא לא הקריא את סעיף (ד) המקורי שאתה רוצה להוריד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> אז שיקריא אותו ואז תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> ככה זה עובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני יכול לצאת רגע כשהוא מקריא, שאני לא אהיה פה? בבקשה, תקרא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> (ד) המנהל רשאי לקבוע פרטים נוספים עבור כלל המעסיקים או סוג עסקים מסוים, שאותם יידרש מעסיק או עובד לכלול בבקשה או בהצהרה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), ובלבד שהם נדרשים לצורך הוכחת התקיימות התנאים לקבלת מענק לפי חוק זה; וכן רשאי לקבוע את אופן מסירת הטפסים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) וכן הפרטים הנוספים לפי סעיף קטן זה. כל מה שאנחנו מבקשים כאן לעשות במסגרת הסעיף הזה, לתת את ההצהרה, לקבוע את הנתונים, שחלקם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, ליועצת המשפטית של הוועדה יש שאלות. ואני מסרב לאפשר לה לשאול את השאלות, מכיוון שמבחינתי הסעיף הזה לא קיים. הלאה, סעיף 6. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני לא מקריא את ההסתייגויות היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני לא יכול להספיק. אני רוצה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אין לי טענות, להיפך. אני רוצה לחלק את זמני עם חוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אקריא את ההסתייגויות מבלי שאני אקריא לכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ופה אני חייב להודות שהגשתי 15 הסתייגויות מהותיות לחלוטין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיקי, אולי תקל על ועדת החוקה, תביא לפה איזה 500? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשה לי טובה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צר לי על יעקב, כי הוא התייחס אלינו כל כך יפה, בדיוק כמו פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. מיקי, אם יהיה שינוי – אני לא חושב שיהיה שינוי, אנחנו לא יכולים להספיק. זה מחר ב-10:30. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר, אני אהיה פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מיקי, דנו בהמון דברים, יכול להיות שדנו - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה רק 15 נושאים, אז אני רק מקריא שורה. אומרים לי: דנו בזה – שלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. בסדר. כן, הלאה, סעיף 6. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> קביעת זכאות למענק 6. (א) הגיש מעסיק בקשה למענק, יקבע המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך (בסעיף זה – המנהל) את זכאותו של המעסיק למענק ואת מספר העובדים המזכים במענק וסכום המענק בעד כל חודש שלגביו מתבקש המענק. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי בקשת המעסיק - - וכאן אנחנו מוסיפים: או לפי בקשת העובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה. - - לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעתו זו; בקשת המעסיק או העובד כאמור תוגש בתוך 60 ימים מיום החלטת המנהל. (ג) החלטות המנהל לפי סעיף זה יינתנו בכתב, לרבות באופן מקוון, ויהיו מנומקות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה זה "לרבות באופן מקוון"? מאיפה הוספת את זה עכשיו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מופיע, מופיע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אה, ב-(ג). סליחה. בתוך כמה זמן החלטות המנהל יינתנו? פספסתי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בתוך 60 ימים – לא, הבקשה, לא החלטות המנהל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני יודעת. החלטות המנהל לא כתוב כמה זמן. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בתוך כמה זמן אפשר יהיה לתקן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני יודעת. אז אני שואלת: בתוך 15 ימים יהיו החלטות, ייכנס הכסף? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אי-אפשר יהיה להתחייב להחלטות המנהל בתוך 15 ימים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יהיה בערך, כמו העצמאים, שעד היום לא דנו בבקשות שלהם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל, אסי, איך אי-אפשר להתחייב? בן אדם כאן שמגיש תצהיר מוטעה או לא עומד בלוחות הזמנים, לא יקבל את המענק והוא צפוי לענישה פלילית בסכומים – אני לא רוצה להגיד עוד פעם את המילה אימתניים, אז אני לא אגיד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שגית, אין כאן שום ענישה פלילית על השאלה אם מישהו לא עומד במועדים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא על המועדים. יש לך ענישה פלילית בהמשך. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם הפרטים הם פרטים מוטעים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אתם לא אומרים מתי ייכנס לאדם הכסף? זה כל כך נחוץ להעביר את החוק היום, הוא יתחיל רק בעוד 30 יום אחרי שהוא יעבור, ואתם לא יכולים לתת לוחות הזמנים, מתי הבן-אדם שמגיש בקשה למענק יקבל את הכסף. זו שאלה דרמטית. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אסביר. בכל מענק שעשינו עד עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה שאתם אומרים שתסבירו, הפירוש שהתשובה הולכת להיות שלילית. אז תגידו: שלילי וזהו. למה אי-אפשר לקבוע מועד מתי המנהל ייתן תשובה? לא 15 יום – 20 יום. למה אי-אפשר לתת תשובה? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> מהסיבה המאוד פשוטה, שמאחר שהוא צריך לטפל במאות אלפי שכירים ובמאות אלפי עסקים אולי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תכתבו שזה יהיה כעבור שנתיים. לא, כשאני אדבר עם ישראל כץ, אני אגיד לו שזה לא פועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אתה מבין מה הם אמרו, שאין להם בעיה עם לשכת התעסוקה, הם פנויים לקבל את הכול והכול בסדר, פתאום יש להם בעיה להגיד תוך כמה זמן. זה מה שקרה עם בעלי העסקים שעד היום מחכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר על מאות אלפי בקשות. הבנו. אני שואל: אתם צריכים שנתיים בשביל לתת תשובה? תגידו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> יו"ר הוועדה, אנחנו עושים מענק שלא היה בהיקפו. ייתכן ויהיו פה גם בהתחלה בעיות מסוימות וכן הלאה. אנחנו כן יודעים שכל מעסיק ידע, לפי החישוב המאוד פשוט, כמה הוא אמור לקבל, והשאיפה היא שהוא יקבל את זה כמה שיותר מהר. המענק הזה לא נכתב כדי שהוא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. כמה זמן המנהל צריך לתת תשובה? כמה זמן? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> עוד פעם - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מה החשש, אסף? מה החשש? שאם לא תעמדו בלוחות זמנים תצטרכו לשלם הפרשי הצמדה וריבית, כמו שאתם מבקשים ממי שמקבל ביתר בטעות את המענק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטעות, ולא באשמתו גם. << דובר_המשך >> שגית אפיק: << דובר_המשך >> אז מה החשש? שתצטרכו לשלם הפרשי הצמדה וריבית? << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רגע, אני אסביר. המדינה ויתרה על הרבה מאוד בקרות ואכיפה כדי שזה יהיה יותר מהיר. אנחנו עושים את זה כי אנחנו מסתמכים הרבה על הצהרות בשלב ראשוני ועושים את הבדיקה בדיעבד. ולכן אנחנו רוצים להרתיע. אם לא תהיה הרתעה, יהיה כאן abuse מאוד רציני וינצלו את זה לרעה, לא העסקים הטובים אלא מי שרואה בזה פתח. ויש פה הרבה מאוד כסף והרבה - - - ולכן אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל, אסף, אני לא מתווכח איתך. תגיד לי כמה זמן. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני חושב שזה לא אחראי לקבוע זמן, מכיוון שמספיק שאחד לא יעמוד בו, וזה פתח לתביעות מול הממשלה, על משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 15 ימים זה סביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא 15 ימים, תגיד יותר. תגיד זמן. אנחנו יוצאים מהעניין הזה לא לעניין. תגיד כמה זמן. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אמרתי. אני חושב שלא נכון לקבוע לוחות זמנים לתשלום, לא כי אנחנו לא רוצים, כי זה תלוי בהרבה משתנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני שואל: האם אתם יכולים לקבוע זמן או לא? אם אתם לא יכולים לקבוע, אז אנחנו נקבע. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אז אנחנו נשמח שלא ייקבע על ידי הוועדה לעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגיד אתה. לא על ידי הוועדה – אתם. מה שתגידו, אנחנו נשמע. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> נניח שנקבע זמן, יו"ר הוועדה, ולא עמדו בו לגבי כמות מסוימת של מעסיקים. מה עכשיו קורה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, הוא שאל שאלה: והיה וקבענו זמן והם לא עמדו בזה, מה יהיה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שהוא יגיד מה יהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה. את אותה ריבית והצמדה שהם רוצים לקחת, שישלמו גם פה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> - - - אם היינו מדברים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. בסדר. אני צריך בכלל לבדוק עם השר מה הוא ממהר עם החוק, הרי אתם אומרים שיש הרבה, זה מאות אלפים. הלאה, סעיף 7. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אופן תשלום המענק 7. (א) נקבעה זכאותו של מעסיק למענק, ישולם המענק למעסיק באמצעות רשות המסים בישראל, או באמצעות משרד ממשלתי אחר אם ניתנה לכך הסכמה מאת שר האוצר והשר הממונה על המשרד הממשלתי. (ב) תשלום המענק יבוצע בדרך של זיכוי חשבון הבנק של המעסיק שפרטיו היו בידי רשות המסים בישראל או בידי המשרד הממשלתי, לפי העניין, ונכונות הפרטים אושרה על ידי המעסיק. זה הסעיף שמדבר על מי משלם את המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. מבקש מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי להתייחס. בבקשה, אם אפשר להעלות אותו בזום ונשמע מה הוא אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב גפני, הוא רוצה אבל על סעיף 8? על איזה סעיף הוא רוצה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על כמה סעיפים. בבקשה, מאיר, הבמה שלך. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אני רוצה לדבר על מה שנאמר, שחלק מחברי הוועדה בעצם הקדימו את המאוחר בהקשר הזה. תראה מה קורה, אני הוצאתי מכתב שבוע שעבר, שמגולל או בעצם חושף את דרך התנהלות אגף התקציבים לעניין העברת המידע מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה, כדי ששירות התעסוקה יקים מנגנון חדש ויעביר את הנתונים לרשות המסים, כדי שרשות המסים תשלם. אני לא רוצה כרגע לדבר מדוע זה נעשה ככה, אני רוצה לדבר לגופו של עניין. ראשית, הביטוח הלאומי ער למשמעות של צנעת הפרט בנתונים, ואתה ציינת את זה. ואנחנו אמרנו, ואנחנו אומרים גם כעת, שהנתונים צריכים לעבור לגוף שבסוף מבצע את התשלום. אם זה רשות המסים, אז זה רשות המסים. אנחנו כבר ביצענו את זה בעבר, העברנו אליהם נתונים אודות חברות מעטים של בעלי שליטה, בצורה שקופה, בצורה ישירה, על בסיס סיכום בינינו לבינם; את מלוא הפרטים והנתונים שהיו בידינו, והם על הבסיס הזה היו אמורים לבצע את התשלום. אמרנו גם כעת במכתב שהוצאתי, והעברתי אותו למזכיר הוועדה שלך כדי שיעביר אותו, אם אפשר, לכל חברי הוועדה: תראו עד כמה במקום לייעל, לפשט, לקדם ולקצר לוחות זמנים, מערימים עוד ועוד מערכות שלא היו קיימות, שכל הייעוד שלהם זה ליצור מנגנונים נוספים במקום לעבוד בצורה יעילה. הביטוח הלאומי מתנגד לזה בתוקף. הדבר הזה לא היה במתכונת הזאת בעבר. אין סיבה שבעולם שהביטוח הלאומי לא יעביר את המידע ישירות על בסיס מה שהוא יאפיין לגורם המשלם, וזה יהיה יעיל יותר, טוב יותר, בפרקי זמן קצרים יותר, ותוך כדי שמירה מרבית - - - יותר מדי גורמים שנחשפים לנתונים של צנעת הפרט. אנחנו מתנגדים לזה בתוקף. שלא לדבר על זה שהכול נעשה במחשכים, בצורה שאף אחד לא ידע דבר וחצי דבר אודות מה שנעשה. לא דיברו איתנו, לא שאלו איזה נתונים יש לנו, האם הנתונים מטויבים, מעובדים, האם אפשר להעביר אותם ולבצע? כי כרגע אני אומר לך, כבוד הרב, שאין נתונים מטויבים. רוב הנתונים לא מטויבים, וכנראה לא יצליחו לעמוד בלוחות הזמנים שאומרים לחברי הוועדה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיר, דקה. אני רוצה לדעת ממשרד האוצר, למה צריך להעביר את זה דרך שירות התעסוקה ושהוא יעביר את זה לרשות המסים. האם משרד האוצר יודע לענות לי? << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> אז רק עוד מילה אחת, הרב גפני: ריבונו של עולם, הביטוח הלאומי מבצע את זה כל יום, כל היום. אנחנו מעכשיו לעכשיו הפכנו לטפל בחצי חודש במקום ב-8,500 תביעות – בכמיליון תביעות. ועשינו את זה, והצלחנו להעביר, אני לא אומר לכולם, אבל למרבית המוחלטת של התובעים את הכסף לפני ערב חג הפסח. בשביל מה ללכת ולעשות את הדרך העקומה הזאת, שלא דיברו איתנו, לא התייעצו איתנו, ואין להם מושג מה יש לנו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רוצה שזה יעבור דרכו ישירות, לא צריך לתת להם מידע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תודה. משרד האוצר, למה צריך את הסיבוב הזה, עם העברת מידע שיעבור לשירות התעסוקה ומשירות התעסוקה לרשות המסים? אני מבקש להגיד עוד דבר: יש את הנושא הזה של כפל תמיכות. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כפל קצבאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפל קצבאות, סליחה. הנושא של כפל קצבאות, המשמעות של העניין, שעל פי המצב הקיים יקזזו את הקצבה שהוא מקבל. אני מבקש, וזה לאחר ששוחחתי גם עם שר העבודה והרווחה וגם עם שר האוצר, ושניהם מסכימים לעניין הזה, שלא יהיה כאן כפל קצבאות, ובן אדם יוכל לקבל את הקצבה על אף שמדובר על שתי קצבאות וצריך לבצע את זה, ואני מבקש להוסיף את זה בחוק. בבקשה, משרד האוצר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני אענה רגע לעניין הראשון. לגבי השאלה של העברת המידע לשירות התעסוקה, כפי שהבהרתי במהלך הדיון, יש לנו פה שני גופים – גוף שקובע את הזכאות וגוף שמבצע בסוף את התשלום. הגוף שקובע את הזכאות, כדי לקבוע את הזכאות הוא חייב לקבל מידע. חלק מהמידע נמצא אצלו, חלק מהמידע נמצא בביטוח הלאומי. זה בדרך כלל מסוג המידעים שעוברים מהביטוח לאומי לשירות התעסוקה. והחלק השלישי הוא חלק שנמצא ברשות המיסים. אחרי שהוא מקבל את המידעים משני הגופים, בצירוף המידע מהמעסיק והמידע מהעובד, אז הוא יכול לקבוע את הזכאות. ולכן העברת המידע מביטוח לאומי לרשות המסים לא תעזור בדבר וחצי דבר, מכיוון שרשות המיסים אינה קובעת את הזכאות. זה לעניין הראשון. לעניין השני, מה שביקש היושב-ראש, אז אנחנו נעביר הצעה מסודרת, איך לכלול את התיקון. זה תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי ולחוק הבטחת הכנסה, והוא אינו קשור, הוא בנוסף לחוק הזה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אני נזהר בלשוני. המידע ששמעתם כעת הוא מאוד לא מדויק. אני אומר את זה באנדרסטייטמנט בצורה מאוד זהירה. כל הנתונים נמצאים אצל הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי מטייב אותם, מעדכן אותם, והעביר בנושא אחר את הנתונים לרשות המיסים, והרעיון הוא שכך ייעשה גם כעת. איך הם יכולים לדעת מה יש לנו ומה אין לנו? הם בכלל לא פנו אלינו, הם לא דיברו איתנו. הם עשו את כלאחר יד. ואני מוחה על זה בתוקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, שפיגלר, אתה אומר שאתם תעשו את הבדיקה? << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> מה עוד שאני אומר עוד פעם ועוד פעם: כל הנתונים נמצאים בביטוח לאומי וברשות המיסים. ואנחנו לא צריכים להיות שותפים להקמת מנגנונים של בירוקרטיית יתר, של איבוד נתונים – איבוד באל"ף – שלא לדבר על זה שפרטי האזרחים יהפכו להיות נחלת הכלל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מאיר, מה ההצעה שלך? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ואני אומר לך את זה עוד פעם ועוד פעם, ואני אחראי על דבריי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מציע שהביטוח יקבע את הזכאות, שרשות המיסים תקבע את הזכאות או מה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו בדרך כלל מקבלים מרשות המיסים את המפרט של הנתונים שהם צריכים כדי שהם יוכלו לקבוע – הם במערכות שלהם – למי לתת וכמה. אגב, הביטוח הלאומי עושה את זה דרך קבע. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מבין - - - ומה לא ברור. לא מוצע כאן שמי שיקבע את הזכאות יהיה רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, רבותיי, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אני לא יודע אם אתם מכירים אותו הרבה זמן, אבל אני מכיר אותו הרבה זמן והוא איש רציני. ואם הוא בא לכאן והוא אומר שאפשר להעביר את המידע, במקום שהוא יתגלגל בכמה מקומות, להעביר אותו במישרין לרשות המסים, אני חושב שזאת הצעה טובה. הם הגוף המקצועי שעוסק בעניין הזה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> הרב גפני, אם אפשר רגע להגיד. אני - - - שההתנגדות של ביטוח לאומי גם נובעת מהעובדה שלא היא מבצעת את זה, וזה בסדר, אבל רק לומר את הדברים. המענק מתבסס על זה שאנחנו מחפשים את דורשי העבודה, לא את מקבלי הקצבאות. מקבלי הקצבאות זה עוד דרך להגיע לכלל האוכלוסייה. דורשי העבודה רשומים בשירות התעסוקה. כך או אחרת, צריך להיות פה מעבר של מידע בין גופים. ובסופו של דבר, ההחלטה שרשות המסים תשלם, נבעה מהעובדה שרשות המסים היא זו שנמצאת בקשר עם כל בעלי העסקים במדינת ישראל, היא יודעת לשלם להם, גם עשתה את זה במהלך התקופה הזאת. ולכן נאלץ לבצע את ההעברה הזאת. כך או כך יהיה לה את הצורך לעשות את זה. אני מבין שביטוח לאומי ומנכ"ל הביטוח הלאומי מעוניין לבצע את זה. זה בסדר גמור, אין לי טענה כלפי העניין הזה. אבל העברת המידע מתבססת על מידע שכבר קיים בשירות התעסוקה וכבר עובר לשירות התעסוקה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הבנתי. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אני חייב להשיב. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רגע, תשיב, רק תן לי לסיים. אסיים רק בכך שאומר, שהממשלה דנה בעניין הזה, היא הייתה מודעת לזה, זה עמד בפניה, וככה היא גם החליטה שהיא רוצה לבצע את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש, היות שאנחנו לא נמשיך עכשיו את הדיון, אנחנו נחדש אותו, בעזרת השם, מחר בבוקר ב-10:30, אני מבקש שתבדקו את זה מחדש. העברת מידע ושזה יתחיל להתגלגל בצורה כזאת – לא מוצא חן בעינינו. אני מבקש שתבדקו אצלכם, יחד עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, לראות מה אנחנו עושים עם הדבר הזה. לכאורה אנחנו מקצרים תהליך, והמידע לא מסתובב על האזרחים בכמה מקומות. אני מבקש שתבדקו את זה עד מחר. הדבר הנוסף, לגבי הדבר השני שהעליתי, אני מבקש תשובה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אז אני רוצה לומר: מדובר כאן במצב שבו – כן, לגבי הסיפור של קיזוז קצבת דמי אבטלה מקצבת קיום – אנחנו מבקשים, אנחנו מתחננים לבצע את זה כמה שיותר מהר, לטובת האזרחים שבעצם קיזזו להם קצבה מקצבה על בסיס החוק הקיים. אנחנו מוכנים לבצע את זה, יש תיקון קטן שמאגף התקציבים מודעים לו. ברגע שנקבל את האישור לבצע את זה, מדובר ברטרואקטיבית החזרת כספים למרץ, אפריל ומאי, ולהתכונן ליוני. מדובר באנשים שהם בתחתית של התחתית של החברה הישראלית, שהם משוועים לעזרה. וכל יום שמושכים את זה סתם פוגע בהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. תשובה לשאלה השנייה שלי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התיקון הזה, כמו שאמרנו, מקובל על השרים. ואנחנו נעביר את התיקון לשילוב שלו בהצעת החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו נוכל לנסח את זה, שגית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. הם אומרים שיש להם נוסח מוכן - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יש לנו נוסח מעודכן שאנחנו נעביר לכם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> על איזה תיקון דיבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לנוסח שלכם? אתם יכולים להסביר? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> עם תיקון קטנצ'יק, כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז אפשר להסביר אותו? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן, בוודאי, התיקון בסך הכול אומר את הדבר הבא - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בשביל זה אני רוצה שנעבור על כל הנוסח. אני מציע: נסיים רק את ההצעה, ואז נעבור לתיקון העקיף לחוק הביטוח הלאומי ולהבטחת הכנסה. פשוט אנחנו נמצאים בסעיף 8 כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שמעתי את התשובה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני אומר שוב: אנחנו נשלב את ההצעה לתיקון העקיף לחוק הביטוח הלאומי ולחוק הבטחת הכנסה בסוף ההצעה הזו של החוק. אלה שני תיקונים עקיפים ואנחנו נקריא אותם. נשלח אותם כמובן, ונקריא אותם ונסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני מבקש להמשיך להקריא "תשלום ביתר". << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> תשלום ביתר 8. (א) מצא המנהל כי שולם למעסיק מענק בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי חוק זה, יחזיר המעסיק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), באמצעות רשות המסים בישראל או משרד ממשלתי אחר כאמור בסעיף 6(א), בתוך 90 ימים מהיום שבו הומצאה לו דרישה מנומקת להחזר. (ב) מעסיק או עובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה רשאי לפנות למנהל בבקשה לעיון חוזר בדרישה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 60 ימים מיום המצאת דרישת ההחזר. (ג) סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר, למעט אם ניתן תשלום ביתר בשל מידע חסר או מוטעה בבקשה – שאז יישא תשלום היתר גם הפרשי ריבית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ויתרתם על הריבית? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה חייב מידע חסר? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> כלומר, אם יש תשלום ביתר, שהוא אינו אגב מסירת מידע מוטעה או חסר, אז ההחזר שלו - - - למדד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, בסדר, מידע מוטעה אני מבין. למה מידע חסר? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ככל שמדובר בתשלום שהוא מבוסס על מידע חסר או מוטעה, אז התשלום יישא גם הפרשי ריבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם איחרו, אתה לא מסכים שהממשלה תשלם בריבית. אין שום סיבה פה שהוא ישלם בריבית בדבר שהוא חסר, או גם בדבר שהוא מוטעה, שהוא לא בזדון, אין שום סיבה לשלם על זה ריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. את החסר אנחנו נוציא. הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את הריבית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ריבית למידע חסר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל גם את החסר וגם את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, את הריבית הם הורידו, אבל צריכים להוריד את המילה חסר. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> - - - בהפרשי הצמדה בריבית, הוא יהיה חייב רק בהצמדה אולי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואת הטעות אתה משאיר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, טעות לא, ביקשנו להוריד. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> טעות יהיה גם הצמדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הכול? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא יכול להיות מצב שבו מעסיק מוסר מידע מוטעה, ועל בסיסו התקבלה החלטה, ולאחר מכן הוא צריך להשיב אותו, והוא משיב אותו ללא תשלום לכל הפחות של ריבית. נדמה לי שזה מצב שהוא מאוד בעייתי. ולכן אנחנו קיבלנו את ההערות שעלו, והורדנו במצב שבו אין לצורך העניין אשמה במידע שנמסר למעסיק על דרישת ההחזר. אבל ככל שלמעסיק יש אשמה בעניין, בין אם הוא מסר מידע חסר ובין אם הוא מסר מידע מוטעה, יש לכל הפחות מקום להוסיף ריבית, מבלי להידרש לשאלה שייתכן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המילה "חסר" אנחנו מורידים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המוטעה באמת מובן. החסר לא מובן, ונראה לי שצריך ואפשר להוריד אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להוציא אותו. הלאה, בבקשה, להקריא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> האפשרות האחרת היא, דרך אגב, שפשוט לא ידונו בבקשות שיש בהן מידע - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו לא רוצים להעניש את האנשים. אנחנו רוצים ללכת לקראת, אבל אם חסר לו איזה טופס או איזה פרט כלשהו, לא צריך להאשים אותו - - - יתר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני עובר לסעיף הבא. (ד) על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏, הוראות חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א–1980‏, והוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏, כאילו היו חוב במס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? תסביר מה אמרת. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> תסביר מה אומרות ההוראות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ההוראות מאפשרות לבצע הוראות לפי חוק פקודת המסים (גבייה). אנחנו מדברים, שוב, על סכום היתר שדיברנו עליו קודם לכן, ועל הפרשי ההצמדה וריבית, כך שאפשר יהיה לקזז את הסכום הזה, לגבות אותו כמו שגובים חוב מס. << מנהל >> (היו"ר אופיר כץ, 16:42) << מנהל >> << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> וזה למשל אומר עיקולים של חשבון, אסי? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ובמידה שהגבייה היא באיחור, אז גם לשלם על זה קנס פיגורים. ככל שיש ריבית כמובן. שוב, על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור, אנחנו בסך הכול נותנים פה כלים בסופו של דבר, ככל שהם ישנם, לאפשרות לגבות אותם. אלה סעיפים סטנדרטיים שנמצאים בכל חקיקה שבמסגרתה משלמים מענקים ונדרשת - - - בגינם, אם מס הכנסה שלילי, דרך מענק לעצמאים וכו' וכו'. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אם ככה, אם אני מבין נכון, יש בעצם עכשיו כמה מקורות לגבייה או קיזוזים: אחד, על סכום יתר כלשהו, בין אם הוא ניתן על מידע מוטעה ובין אם לא, בין אם בטעות; ובין אם גם על הפרשי ההצמדה וריבית יחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה), שזו גם אפשרות לעקל את החשבון של הבן-אדם או להטיל עיקול. על הוראות חוק המיסים (קנס פיגורים) במקרה, כמו שאמרת, שיהיו קנסות פיגורים אחרי ה-90 ימים. הוראות חוק קיזוז מיסים, שזה בעצם אפשר לעשות את הקיזוז ביחס - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לחוב מס - - - << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אם יש לאותו מעסיק יתרת זכות אצל מס הכנסה. ובנוסף, גם אפשרות לעשות עכשיו קיזוז, להסמיך את החשב הכללי לבצע קיזוז על - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, את הסעיף הזה לא קראתי. אנחנו מדברים רק על סעיף קטן (ד). << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אה, חשבתי שקראת. סליחה. אתם רוצים פה שתהיה אפשרות להכניס את זה לתוך הוראות של פקודת המיסים (גבייה), קנסות פיגורים, קיזוז מיסים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אני צריך את כל זה? הרי אם אנחנו מבטלים להם את הריבית - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אתה לא מבטל להם לגמרי את הריבית, זה העניין. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בדומה להוראות אחרות בתשלומים, ששולם תשלום שהוא ביתר למדינה, אז יש את אמצעי הגבייה האלה, האמצעים המינימליים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם תשלום היתר ניתן בטעות שלהם? הם הפקידו לי יותר. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> הם שילמו בטעות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - שהמעסיק קיבל ולא מגיע לו. על זה אנחנו מדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יפה, הם שילמו בטעות. לא טעות שלי, טעות שלהם. למה אני צריך לשלם על זה ריבית? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> לא, על זה לא יהיה ריבית. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> על הריבית דיברנו קודם לכן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אסי, שנייה רגע. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> על מה ששולם בטעות, גם מה ששולם בטעות וגם מה ששולם עקב מידע חסר, זה יהיה בעצם הקרן בצירוף הצמדה. מה ששולם עקב מידע מוטעה, זה יהיה יחד עם הצמדה בריבית. שני הראשים האלה, לא משנה כרגע ממה היה תשלום היתר, מחילים הוראות לעניין גביית תשלום היתר, בין אם זה פקודת המיסים (גבייה), חוק המיסים (קנס פיגורים) וחוק קיזוז מיסים. אלה בעצם ההוראות שיחולו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אם אני רוצה להכניס פה, שאם שילמו פחות ממה שצריך, ישלמו לי גם זה בתוספת ריבית והצמדה – כן? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> זה לא כתוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נוסיף. אם הם שילמו לי פחות בטעות שלהם, לא בגלל מידע חסר, אז שישלמו גם על זה ריבית והצמדה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> רק הערה. אתה גם מתייחס, כמו שביקשת מאיתנו להתייחס קודם, אנחנו לא מתייחסים למעסיקים כעבריינים, אלא רק רוצים למנוע ממי שמנסה לנצל לרעה, ויש פה הרבה פתח לניצול לרעה. יכולים לספר לך, נגיד, רשות המסים, שבצוק איתן הוגשו בקשות לשיפוי בקרן מס רכוש בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים, ואחרי בדיקה שולמו 1.3, כי גילו ש-1.2 היו בעצם בקשות שלא עמדו בתנאים, ורובן באו בעולם השכר. אז אני מבקש, באמת אני אומר, אל תתייחס גם למדינה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שזה בגלל בירוקרטיה. בוא נעשה סדר, אסף, יכול להיות שזה בגלל בירוקרטיה - - - << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> חבר הכנסת אזולאי, אני מבין את הקושי שאתם מעלים, וזה בסדר, זה מאזן אותנו. אבל תהיו גם רגע אחד כלפינו, נעשה פה משהו שלא נעשה מעולם. זה שהיו בעבר מענקי תעסוקה, הם אף פעם לא היו בהיקפים האלה. אנחנו מדברים פה על מאות אלפי שכירים, מאות אלפי עסקים. זה לא קיים באף מנגנון. אתם גם צריכים להבין אותנו, הפתח לניצול לרעה פה הוא אדיר, אדיר. יכולים לרמות את המדינה במאות מיליוני שקלים, וזה כסף של כולנו – שלך ושלי ושל כל מי שנמצא פה. בסופו של דבר אנחנו צריכים גם לשמור עליו. תסתכלו רגע אחד גם מהצד שלנו. אל תסתכלו רק על זה שהמדינה, הממשלה, לא רוצה לשלם את הכסף, ולכן אתם תעשו הכול כדי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסי, אנחנו מסתכלים. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> זה בסדר, תעשו פיקוח. אבל תבינו אותנו. אתם לא יכולים להסתכל על זה - - - זה לא הוגן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההבדל, שאני מסתכל מנקודת מוצא, שקודם כול האזרחים ברובם הם ישרים. אני לא מסתכל עליהם כרמאים. אני בדיוק מסתכל עליהם בצד ההפוך. קודם כול, בוא נעשה אותם ישרים. זה שאתה אומר שבצוק איתן היה מ-2.2 ל-1.2 – אני לא יודע, אולי זה בגלל בירוקרטיה של המדינה, שאנחנו אחר כך ראינו שהשלימו למסעדנים והשלימו לעוד מקומות. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא בגלל בירוקרטיה, זה בגלל שהוצאו בקשות לא – אבל, חבר הכנסת אזולאי, כבר במענק הוצאות קבועות שיש היום, אנחנו רואים חברות מאוד מכובדות שמגישות בקשות ביתר, ורק אחרי בדיקה מורידים להם. ופה תהליך הבדיקה הוא בדיעבד. אז תבינו רק מה הפוטנציאל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה כאלה אני מכיר, שכבר בתחילת שנה הגישו את הדוח שבעלי העסקים מגישים אותו, ואחר כך אומרים להם: אם בסופו של דבר אתם הגשתם פחות תשלמו על זה קנס, ואם הגשתם יותר נחזיר לכם. יש כאלה שכבר הגישו לפני הקורונה, כי הם לא ידעו מה ילך, ובסופו של דבר גם לא יחזירו להם את הריבית או משהו כזה. אני לא עושה סדר עכשיו בכל העולם, אבל אני אומר: בדברים שעכשיו אנחנו נמצאים בהם, בואו ננסה לעשות כמה שיותר קל, וכמה שפחות גנבים לעשות את האזרחים שלנו. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אין בעיה, אבל אנחנו נמנענו מהרבה בירוקרטיה כדי שזה יהיה מהר. אנחנו צריכים את ההגנה שלכם גם, כדי שלא יהיה abuse, זה בסוף כסף של כולנו. הדברים שאתם מורידים לנו פה, השלייקעס שאתם שמים עלינו, בסוף רק גורם לכך שיותר קל לרמות את המדינה. זה הכול. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה שהורדתם אם הוא לא אשם והוא לא צריך לשלם ריבית זה בסדר. אסי, אתה יכול להמשיך, סעיף (ה). << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אבל כל בקשה לא מאושרת אוטומטית. גם אם זה ייעשה באמצעות האינטרנט, מישהו יבדוק את הנתונים. זאת אומרת, החשש מפני ניצול לרעה, כמו שאסף אמר, לכאורה אמור להצטמצם, כי עין אנושית בודקת את זה. זו לא תהיה בקשה כמו מחשבון סימולציה שאומר לך: אולי כן, אולי לא. מישהו בודק את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיעבד. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> התשלום גם לא ניתן אוטומטית. אנחנו לא יודעים תוך כמה זמן הוא גם יאושר. זאת אומרת, זה לא כזה בדיעבד, יש אפשרות לעשות בקרה לפני שמאשרים ומעבירים את הכסף. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> שוב, יש פה שורה של תשלומים, שחלקם יהיו על בסיס נתונים מסוימים שהבדיקה תהיה בדיקה מינימלית. וייתכן בהחלט שיתברר שהתשלומים ששולמו הם תשלומים ביתר. ולכן יש כאן מנגנונים מאוד מאוד פשוטים להשיב את הסכומים. הם מנגנים מקובלים, כמו שציינתי, הם קיימים במס הכנסה שלילי, והם קיימים במענקים לעצמאים ובעוד דברים האחרים. ולכן אין פה איזה חידוש גדול. כל מה שהוא מבטיח זה יכולת מינימלית של הגבייה שפשוט ששולם ביתר, עם ההערה שהוערה לגבי השאלה של הפרשי הריבית והצורך של ההתאמה של העניין הזה. אני ממשיך, אני עובר לסעיף קטן (ה) ברשותכם. (ה) סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע למעסיק לפי הוראות חוק זה. (ו) בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בסעיף 159א לפקודה. אנחנו מבקשים להוסיף את (ז): החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות על קיזוז המענק כנגד חיוב כספי קצוב שחייב הזכאי למענק מהממשלה; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לחייב כאמור על הכוונה לקזז את הסכום והחוב לא סולק בתוך 30 ימים. הסעיף הזה מאפשר שבמקרה ובו יש למעסיק חוב למדינת ישראל, למשרד ממשלתי כלשהו, ניתן יהיה לקזז את המענק הזה כנגד אותו חיוב כספי. סעיף דומה ומקובל גם הוא בתחומים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, סליחה, אם עכשיו היה מגיע לו המענק, והחוב היה קודם לקורונה, לצורך העניין, יקוזז לו? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם יש לו חוב למדינת ישראל, למשרד ממשלתי אחר כלשהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שקדם לקורונה, כן? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אז אין הצדקה שהמדינה גם תשלם לו תשלום וגם הוא עדיין יהיה חייב לה סכום. ולכן הוא יקוזז במקור בהיקף - - - << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 16:52) << מנהל >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אין שום סיבה. אז הוא לא יביא את האנשים בחזרה לעבודה. אין שום סיבה שאת המענק הזה לא ניתן לו ונעקל אותו. הרב גפני, אתה שומע מה שהוא אומר פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני הפסקתי לשמוע כבר. להמשיך הלאה, אנחנו לא מקבלים את הסעיף הזה. מדינת ישראל היא לא מדינה שלוקחת מפה כסף, וההוא חייב שמה, אז נקזז לו את זה. עם כל הכבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי היא עושה שעבודא דר' נתן. מה אתה אומר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מסכים. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם יש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה. רבותיי, אני רוצה לגמור את ההקראה היום. אני מבקש לעשות את זה מהר, מה שנצטרך לשאול אנחנו עוד נשאל. הלאה. סעיף (ז) ירד. סעיף 9. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הערה בקשר לסעיף 8, שהיא מתחברת, שאנחנו נצטרך להתייחס גם לשאלת העיקולים הנוספים שקיימים על ידי נושים אחרים לגבי המענק, ואנחנו נתייחס לכך מחר בבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. סעיף 9. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> דין מענק 9. על אף הוראות כל דין, מענק לפי חוק זה לא ייחשב חלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. הסעיף הזה קובע למעשה שלא צריך על המענק לשלם מע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 10. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> ערר 10. (א) על החלטת המנהל לפי סעיפים 6 או 8 ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 11, ובלבד שלעניין ערר על החלטה לפי סעיף 6 – המעסיק, או העובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה, פנה למנהל לגבי אותה החלטה לפי הוראות סעיף 6(ב) והמנהל נתן את החלטתו בעניין הפנייה כאמור, ולעניין ערר על החלטה לפי סעיף 8 – המעסיק, או העובד לעניין הגדרתו כעובד מזכה, פנה למנהל בבקשה לעיון חוזר לפי הוראות סעיף 8(ב) והמנהל נתן את החלטתו בעניין הפנייה כאמור. (ב) ערר לפי סעיף זה יוגש בתוך 60 ימים מיום מתן החלטת המנהל לפי סעיף 6(ב) או 8(ב), לפי העניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה (ב)? מאיפה (ב)? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> הם הוסיפו. הם הוסיפו תוך כמה זמן אפשר להגיש ערר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה סעיף שאנחנו מבקשים להוסיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. כמה? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> כדי לקצוב זמנים, בהתאם למקובל, כמה זמן אפשר להגיש ערר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעניין שזה מקובל לקצוב בזמנים, אבל להם זה לא מקובל לקצוב בזמנים. אתה מבין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. אבל זה לטובת העניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> תוך כמה זמן יחליטו בערר? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> 60 ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל תוך כמה זמן הוא יכול להגיש? << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> לא, ערר מוגש תוך 60 יום. תוך כמה זמן תינתן החלטה בערר? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא מקובל לקצוב בזמן כשנותנים החלטה בערר. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אני יודע שלא מקובל, יערה, וזה לא כתוב לא בחוק בתי המשפט - - - << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא, זה קבוע בחוק בתי דין מנהליים שחל 45 ימים, נדמה לי. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אני יודע. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> - - - לקבוע פה הוראה מפורשת. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אבל זה חלק מהשאלות שאנחנו שואלים לגבי מועדים, כי אנחנו בסופו של דבר אנחנו רוצים שהמענק ישולם במהירות המרבית בנסיבות העניין למעסיקים. זה חלק מהתכליות שהסברתם בוועדה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בסופו של דבר ועדת ערר היא הערכאה השיפוטית שבגינה לפני ההליכה לבית משפט, אפשרות לעתור על ההחלטה בערר, והמועדים הללו אין מקום לקצוב לגביהם מועד מיוחד אחר בהקשר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "אין מקום"? אתה רוצה שיגישו ערר תוך 60 יום, תגיד תוך כמה זמן תהיה החלטה בערר. מצד אחד מקובל זמנים, מצד אחד לא מקובל זמנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה זמן? כמה זמן צריך לתת תשובה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> המקסימלי, שוב, על ערר חל חוק בתי הדין מנהליים, וההחלטה בעניין הזה היא תוך – אין שמה מגבלה? על החלטה של ערר אין מגבלה, למיטב ידיעתי. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> 45 יום. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אז זו המגבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 45 יום. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ועדת ערר 11. (א) שר המשפטים יקים ועדת ערר של דן יחיד שתפקידה לדון בעררים על החלטות לפי סעיפים 6 ו-8 (בחוק זה – ועדת ערר); ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לבטלה או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות שהחליטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה מוסיף פה? הוספת פה משהו, תגיד שהוספת. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אז אני אגיד. הוספנו את התוספת בסוף: ועדת הערר מוסמכת לאשר - - - << דובר >> מירי סביון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, זאת מירי, אני מנסה להתפרץ. מתנצלת על ההתפרצות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רגע, אבל אני רק באמצע סעיף 11. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אה, אז תסיימו, ואני אשמח אם אחרי זה תהיה לי רשות דיבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי עכשיו. הח"כים לא פה. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אני רוצה רגע להתייחס, מכיוון שהחלק שאנחנו אחראים עליו זה הנושא של תשלומי המענק, ולהגיד מה אפשרי לעשות ומה אי-אפשרי לעשות. אנחנו מדברים פה על מערכת שאמורה לשלם את המענקים האלה בטווח זמן מאוד קצר, ולכן אנחנו מבחינת המערכות התפעוליות שמשלמות, צריכים להיות מסוגלים לעשות את זה בטווחי הזמן שהוגדרו. ולכן גם לגבי הריבית וההצמדה, מבחינתנו החוב הזה, ככל ששולם ביתר, יישא ריבית והפרשי הצמדה לפי ההגדרה שלהם בפקודת מס הכנסה. זה אחד. לגבי הנושא של עיקולים ו/או קיזוזים – אז המערכות האלה לא מאפשרות טיפולים, לא על ידי צדדים שלישיים ולא על ידי המדינה, למעט האפשרות לקזז כנגד מענק כזה חובות מיסים. ולכן זה מה שכרגע אפשר לעשות בתוך המערכות בלוחות זמנים שהותוו. אם רוצים להיכנס למערכת שמסוגלת לקבל רישומים של עיקולים ודברים מהסוג הזה, המשמעות היא שהפיתוח ידרוש זמן רב ניכר נוסף. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אז לפי מה שאת אומרת צריך להוריד את הוראות פקודת המסים (גבייה)? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> לא, לא, לא. פקודת המיסים (גבייה) יכולה לחול, כי זה נמצא בתוך מערכות הגבייה שלנו. ולכן זה מה שאפשר להשאיר בפנים וזה צריך להיות בפנים. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> עיקולים אחרים לא? << דובר >> מירי סביון: << דובר >> אבל מה שחייבים לקבוע בהקשר הזה, אלא אם כן מוכנים לקחת עוד חודשים רבים של עבודה על המערכות: סכום היתר צריך להיות מוחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום שהוא שולם עד ליום ההחזר, כי הוא הופך להיות בעצם מבחינתנו חוב מס לכל דבר ועניין. גם המשמעות היא שניתן יהיה לקזז החזרי מס על חוב, לקזז סכום ששולם ביתר. וגם לגבי היעדר היכולת למשול עיקולים על המענק הזה – זה אומר שאם יש צד שלישי לדוגמה שרוצה לרשום עיקול בגין המענק, אין אפשרות כזאת. זה משהו שצריך להבין את המשמעויות שלו, וצריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני אחשוב על זה. הלאה. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> מה שכן אפשר – ואני אומרת שוב: אפשר ואנחנו חושבים שזה נכון – כן אפשר לקזז אותו מול חובות מס. זה דבר שהוא כן אפשרי בתוך המערכות. ואם זה יהיה מקובל על המחוקקים, אז זה כמובן דבר שיעזור לגבות חובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, נתייעץ על העניין הזה. אני מבקש להמשיך להקריא. תודה רבה. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> שנייה, אני רוצה בבקשה לתקן טעות. אני אמרתי לפני כמה רגעים שבחוק בתי דין מנהליים קבוע זמן של 45 ימים להכרעה בערר – ולא קבוע מועד להכרעה בערר בחוק, זה רק מועדים להגשת הערר. באופן כללי לא מקובל לקבוע את המועד להכרעה בערר. זה גוף מעין שיפוטי, ואין הוראה כזאת בחוק בתי דין לעניינים מנהליים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הם אומרים: ללא הגבלה. כלומר, אדם שצריך, יהיה לו ללא הגבלה. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אין אף חוק שקובע, עד כמה שאני יודע לפחות, בהחלטות שיפוטיות, בין אם חוק בתי המשפט, חוק בתי דין מנהליים, חוק בית משפט לעניינים מנהליים, קביעה תוך כמה זמן יינתן פסק דין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, גם אין חוק כזה. אבל יכולים למשוך אותו - - - << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> יש בתקנות, רק זה לא קיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה יהיה תקדים. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> ולכן רציתי לתקן, כי אמרתי משהו לא מדויק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אז אתה תביא את זה עוד פעם לחוק? עכשיו החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני לא מקיים דיון. אני רוצה לגמור את ההקראה, וזה הכול. כן, מה הדבר השני? << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> משפט קצר. עמדת מנכ"לית משרד המשפטים, כי בסופו של דבר ועדת ערר לא תוקם במשרד המשפטים ללא הקצאת משאבים מתאימה למשימה, והבנתי שטרם סוכם העניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אז לא. אנחנו נמחק את הסעיף של ועדת הערר עד שיהיה תקציב לעניין. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> המשמעות שאין ועדת ערר זה פשוט שכל העתירות בעניין ילכו לבית המשפט – או לבג"ץ או לבית משפט מנהלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. אסי, יש דברים שאתם כותבים בחוק, אתם יודעים שהוא לא ישים. אין כסף לעניין של ועדת ערר, אז אין. הלאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אז אם לא, אז הוא ילך לבתי משפט - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. אם אפשר לסיים את ההקראה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אז אני רק מסיים את הסעיף הזה, הייתי פשוט באמצע. (ב) כשיר להתמנות לוועדת ערר שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום. (ג) זה סעיף שאנחנו מבקשים להוסיף אותו. (ג) דיין ועדת הערר שאינו עובד המדינה, דינו, בפעולתו בוועדת הערר, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה: << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מבקש לא להוסיף עכשיו סעיפים. אנחנו אישרנו את זה בכנסת בקריאה ראשונה. את כל התוספות שלכם הייתם צריכים לעשות קודם. אני מבקש לא להוסיף עכשיו. תרצו, מחר תבואו עם תוספות, עכשיו לא להביא שום תוספת. הלאה, רק להקריא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זו הבהרה טכנית. אני כבר מסיים אותה. הוא בסך הכול מבהיר איזה דינים חלים על - - - של מישהו שהוא לא עובד מדינה. זה פשוט ארבעה חוקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאיפה אתה קורא? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> התוספת שאני קורא, שהעברנו אותה ליועצת המשפטית של הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שומע. מאיפה אתה קורא? איזה פסקה? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> סעיף 11(ג), שביקשנו להוסיף אותו. הוא נמצא בפני היועצת המשפטית של הוועדה, היועצת המשפטית של הכנסת: דיין ועדת ערר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אתם רוצים, תביאו את זה מחר. מליאת הכנסת לא אישרה את זה, אנחנו לא ראינו את זה. ראינו את זה אתמול בלילה ולא קיבלנו כלום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו גם לא קיבלנו את זה. יש פה הרבה תוספות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> העברנו את זה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, אני מבקש להפסיק. לא יודע מה אני עובד כמו חמור על החוק הזה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני אסביר אותו. אני יכול לעבור הלאה. זה סעיף שאני חושב שלא שצריך להתעכב עליו יותר מדי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מאה אחוז. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> (ג) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, למעט סעיפים 37 ו-45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק האמור, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים; (2) החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים; (3) (א) על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק האמור, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר. (ב) החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד) סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" – דיון באמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו. (ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת ערר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שר המשפטים רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת הכספים. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לעניין סדרי הדין? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באישור ועדת הכספים. הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מדגיש רק שהסעיף הזה הוא לעניין סדרי דין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. 12(א). << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> 12. (א) בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏ (בסעיף זה – חוק הגנת הפרטיות), המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי שירות התעסוקה, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספרי תעודת הזהות או מספר החברה (ח"פ), לפי העניין, של מי שהגיש בקשה למענק, את המידע המפורט להלן לגבי למי שהגיש בקשה כאמור: (1) האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד חודש מאי 2020; (2) האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי למענק הסתגלות מיוחד לפי תקנות מענק הסתגלות מיוחד, בעד חודש מאי 2020; (3) האם העובד שבעדו מבוקש המענק זכאי לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי, בעד חודש מאי 2020; (4) על אף האמור בסיפא של סעיף 12(א), רשימת כלל החברות שיש להן תיקו ניכויים פתוח, לפי מספר חברה (ח"פ) ותיק ניכויים, בעד חודשים מרס 2020 עד אוקטובר 2020; (5) על אף האמור בסיפא של סעיף 12(א), מספר העובדים בכל חברה לפי מספר חברה (ח"פ) ומספר תיק ניכויים בעד חודשים מרס 2020 עד אוקטובר 2020; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מקבלים את התוספת. הלאה. חבל להקריא את זה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> "על אף האמור"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> "על אף האמור". << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> התוספת היא "על אף האמור". << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אבל, אסי, היא גם לא מתואמת איתנו. היא לא מתואמת עם משרד המשפטים. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל השאילתה, לא שיניתי לגביה. לא הבנתי. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך הלאה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התוספת שאני ציינתי היא תוספת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש, עם כל הכבוד, שום תוספת לא תתווסף עכשיו. ואני גם אשקול את התוספות שהיו עד עכשיו. הלאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> רגע, אז אני צריך לראות - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה לשלוח לנו? אני פשוט לא מצליח להבין את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אתה בכלל? זה אנשי משרד האוצר. מי אתה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא רכז הקואליציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קואליציה? חבר כנסת כולה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> (6) אם חברה סיימה את פעילותה – תאריך סיום פעילות, של כל חברה שביקשה מענק לפי מספר חברה (ח"פ) ותיק ניכויים בעד החודשים אפריל 2020 עד אוקטובר 2020; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבין? הם אפילו לא תיאמו את זה עם משרד המשפטים. בעלי הבית של המדינה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> (7) תאריכי התחלת עבודה של עובדים שבעדם מבוקש מענק ומספר חברה (ח"פ) או מספר תיק ניכויים של המעסיק שאצלו התחילו לעבוד במהלך החודשים שלגביהם מבוקש המענק; (8) מספר חברה (ח"פ) ותיק ניכויים של המעסיק האחרון של עובדים שהתבקש בעדם מענק. אני אגיד עוד דבר אחד, אנחנו נתייחס לזה מחר בבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, ח"פ יורד. אומר היועץ המשפטי: זה רק מספר חברה. הלאה. (ב). << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> מה יורד? לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ח"פ יורד. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הרב גפני, אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. הלאה. << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >> ראית? הם רוצים את כל מאגר המידע של הביטוח הלאומי. תראה כמה הם קוראים. בדיוק מה שאמרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם קוראים כמו כל המאגר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה מחר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תיקחו את כל הביטוח הלאומי ותנהלו אותו. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> הם מבקשים את זה גם מהעובד, זה בסדר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> (ב) בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי שירות התעסוקה יקבל מאת רשות המסים בישראל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספרי תעודת הזהות או מספר החברה (ח"פ), לפי העניין, של מי שהגיש בקשה לקבלת מענק, את המידע שלהלן לגבי מי שהגיש בקשה כאמור: (1) טופס 126 כמשמעותו בסעיף 166 לפקודה, הכולל את נתוני השכר השנתיים ומספר החודשים שבהם עבד עובד שבעדו מבוקש מענק; (2) מידע בדבר חברות לא פעילות או חברות שמתקיים בהן האמור בסעיף 2, מתוך רשימת חברות מבקשות מענק שיעביר שירות התעסוקה; (3) טופס 102 של כל חברה מבקשת מענק, הכולל את מספר העובדים בחברה, ענף החברה וסטטוס הפעילות שלה. (ג) בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, המנהל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי שירות התעסוקה, יקבל מאת משרד הכלכלה והתעשייה או מאת משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים, את מספרי תעודות הזהות של עובדים שמתקיים בהם האמור בפסקה (5)(ד) להגדרה "עובד מזכה". אני מזכיר, זה מי שמשולם בגינו תשלום מאותם משרדים לעידוד תעסוקה. (ד) מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי רשות המסים בישראל רשאי לקבל מאת שירות התעסוקה את רשימת החברות שנמצאו זכאיות למענק בכל אחד מחודשי המענק, לפי מספר חברה (ח"פ) ותיק ניכויים, מספר העובדים המזכים במענק בכל חברה וסכום המענק. (ה) שירות התעסוקה ישמור מידע שהתקבל לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) בהתאם להוראות אלה: (1) המידע יישמר במחשבי שירות התעסוקה בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר; (2) שירות התעסוקה ישמור את המידע שהתקבל בהתאם לסעיף זה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ובתום התקופה – ימחק את המידע; << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא, רגע, אסי, יש נוסח מתוקן לסעיף הזה: (2) שירות התעסוקה ישמור את המידע שהתקבל בהתאם לסעיף זה לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנתיים - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התבקשתי לקרוא את כל הסעיפים ללא שינויים. זה מה שהיושב-ראש ביקש. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> לא, אבל זה - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה מה שהיושב-ראש ביקש. אנחנו נסב אחרי זה את תשומת הלב לכל התיקונים ונקריא אותם במרוכז. זה מה שהתבקשתי קודם לכן. (3) שירות התעסוקה יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף זה לתכלית בחינת בקשה למענק כאמור בסעיף 5, בלבד; << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, יערה, את שלמה עם הדבר הזה, שאנחנו המחוקקים לא יודעים בכלל איפה התיקונים האלה, מתי הם מגיעים, ואנחנו נצטרך עכשיו גם לדון בהם. << דובר >> יערה למברגר: << דובר >> אני חשבתי שמשרד האוצר העביר נוסח - - - לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא העביר נוסח. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> העביר בלילה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העביר בלילה נוסח – בסדר, חלק גדול לא נמצא שם. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> העברנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> אסי, להעביר בחצות זה לא העברנו. בוא לא נתחיל דברים מהעבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, כי הייתה שבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, חבל על הזמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא משנה מתי הועבר, שיעבירו לנו, לא משנה באיזה שעה. יש לנו נסיעה של שעתיים מעפולה עד ירושלים, יכולתי לקרוא את זה בדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אסי, הלאה. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> היה כדאי גם לפרסם באתר, שכולנו נדע. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא, זה נראה כאילו אנחנו משרד האוצר משחק או משהו כזה. אנחנו עושים את הדברים בלחץ זמנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, רק תעבירו לנו - - - הקודמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר הוא משרד שעובד מאוד קשה. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> האמת, אם מדברים על כן משחק, לא משחק, ההצעה ה זאת עקרונית הרי אמורה להיות מושלמת מהרגע שהיא עוברת קריאה ראשונה. בזיכרון שלי מהדיון הקודם בהצעה, לא נראה לי שהיו כל כך הרבה הערות של חברי הכנסת עד אז שהצריכו כאלה כמויות של תיקונים. התיקונים המהותיים היחידים שאני זוכר זה הבקשות של חברי הכנסת אזולאי וסמוטריץ'. אז כל מה שהיה זה דברים שלא בהכרח עלו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> נדמה לי שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו מעבירים הצעה. ואנחנו מדי פעם עושים תיקונים, שהם תיקונים נדרשים, ומציעים אותם. הכנסת כמובן יכולה לקבל אותה או שלא לקבל אותה, זה בסדר גמור. אבל הזלזול בשאלה אם אנחנו עובדים או לא עובדים – נדמה לי שהיא לא במקומה, לא בהקשר הזה. << דובר >> אייל לב-ארי: << דובר >> זה משהו שממש לא אני אמרתי ואף אחד לא אמר, וזו הפרשנות שלך, אסי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אף אחד לא אמר שאתם לא עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אסי. אנשי משרד האוצר עובדים במלוא המרץ וקשה ובסדר גמור. אני רק רוצה שהשר ידע, שאם הוא מתקשר אליי והוא אומר לי או שולח את העוזר שלו, שאני אעביר את החוק הזה, שאני אעביר, בשעה 03:00 בלילה, הוא לא ידע אפילו שיש לכם כל כך הרבה תיקונים. הוא לא ידע. באמת, ככה מעבירים חוק? הלאה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> רוב התיקונים הם תיקונים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. בסדר. אסי, תמשיך להקריא בבקשה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> (4) לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים בשירות התעסוקה שניתן להם אישור פרטני לכך על ידי המנהל או מי שהמנהל הסמיכו לכך, ואשר חתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע; (5) לבעלי התפקידים בשירות התעסוקה כאמור בסעיף קטן (ח), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע הדרושים; (6) פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו; (7) על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות והוראות כל דין אחר, שירות התעסוקה לא יעביר כל מידע שהתקבל או נוצר לפי סעיף זה, למעט העברת פרטי המידע הדרושים לרשות המסים בהתאם להוראות סעיף קטן (ד). (ו) פרטי המידע המועברים במסגרת השאילתה למוסד לביטוח לאומי ולרשות המסים, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יימחקו מיד לאחר השימוש בהם לצורך העברת המידע לשירות התעסוקה לפי סעיף זה. (ז) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מידע נוסף שיקבל המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי שירות התעסוקה, מאת המוסד לביטוח לאומי, רשות המסים, משרד הכלכלה והתעשייה או משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת הזכאות למענק. קבלת מענק שלא כדין 13. (א) מעסיק שהגיש בקשה למענק לפי סעיף 5(ב) ומסר בהצהרה שמצורפת לבקשה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות לקבלת המענק, דינו – מאסר שנה או קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור. (ב) עובד שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שהגיש לפי סעיף 5(ג), לעניין האמור בפסקאות (3), (4), (7) או (8) של הסעיף האמור, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא יהיה. אסי, אין שום סיבה להטיל על העובד את האחריות ועונש מאסר וכל המסביב. זה לא יכול להיות שהעובד יצטרך לקבל את העונש הזה, ובכלל לשים עליו את האחריות. דיברנו על זה כבר לפני זה, העובד לא צריך שתהיה עליו אחריות ולא עונש מאסר ופלילי. הרב גפני, רק תשים לב ל-13(ב), שהוא רוצה שם שהעובד ייקח עליו את האחריות עד עונש מאסר של חצי שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשביל 3,000 שקל. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אחריות להצהרה שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועוד כסף. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אם הוא מסר בהצהרה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו סיכמנו שהעובד לא מגיש הצהרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העובד לא נמצא בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עובד לא מגיש הצהרה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אבל הסברנו, שוב, שלא ניתן יהיה לבצע את התשלום אם העובד לא מגיש הצהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז לא. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> המשמעות תהיה בראש ובראשונה פגיעה משמעותית בעובדים. << דובר >> ורד וייץ: << דובר >> אתה בעצמך הקראת קודם את כל המידע שמצוי בידי המוסד לביטוח לאומי. זה בדיוק אותו מידע שאתה מבקש מהעובד, זה בדיוק אותו מידע שאתה מבקש מהמעסיק. למה אתה שם את העובד בפוזיציה הזאת בכלל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב גפני, לא יכול להיות מצב שהעובדים אחראים על הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יהיה. העובד לא ימלא שום הצהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אנחנו לא מקיימים את הדיון הזה. אני מבקש את הסעיף הזה להוריד. הלאה. תמחק את הסעיף הזה, את פסקה (ב). << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ביצוע 14. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. תחילה 15. תחילתו של חוק זה ביום כניסתו לתוקף של תיקון לחוק יסוד - - - את הסעיף הזה כבר אפשר להוריד למעשה, מכיוון שהתיקון לחוק היסוד כבר עבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> תיקון פקודת מס הכנסה 16. בפקודת מס הכנסה‏, בסעיף 235, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא: "(ג2) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר לשירות התעסוקה מידע לפי סעיף 12(ד) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏." תיקון חוק בתי דין מינהליים 17. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, בתוספת, אחרי פרט 28 יבוא: "29. ועדת ערר לפי סעיף 11 לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020." תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 18. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, אחרי פרט (26) יבוא: "(27) ערעור לפי סעיף 11(ג)(2) לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני מבקש עד מחר תשובה לגבי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד דבר עד מחר. אני רוצה להוסיף סעיף לגבי העמותות, שיהיה ביטול של שכר המעסיקים בגובה של 7.5% משכרם של כלל העובדים ממרץ, תחילת הקורונה, עד סוף שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתם את ההסתייגות שלו? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מה הבקשה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש ששכר המעסיקים בעמותות יבוטל, מחודש מרץ עד סוף שנה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מה יבוטל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חוק שכר המעסיקים, 7.5%. קוראים לזה מס השכר בעמותה, 7,5%, על מנת שנוכל לעזור גם לעמותות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד הערה אחת ברשותך: אני חושב שזה לא יהיה אחראי מצידנו אם אנחנו, מהוועדה הזאת, לפי הסעיפים כאן, נטיל את האחריות על העובדים, שבסופו של דבר לא מקבלים שום דבר מהעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? אבל את העובדים הוצאנו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל בסופו של דבר הוא נותן עונש מאסר על העובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אז הוצאתי את זה. את הסעיף הזה הוצאתי. ידעתי שזה מה שתגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יהיה. אגב, לכל העובדים לא תהיה הצהרה בכלל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חזרתי בי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, לגבי העברת המידע, אני מבקש עד מחר תשובה, למה צריך את כל המהלך הזה. זה שהממשלה החליטה – הבנתי. אני רוצה אבל לדעת תשובה למה אי-אפשר שהביטוח הלאומי יעביר את הפרטים לרשות המיסים. אני רוצה תשובה על זה עד מחר. יש פה דברים בהעברת המידע שאנחנו לא קיימנו את הדיון כמו שצריך, אנחנו עוד נקיים את הדיון. אני לא מוכן לשום תוספת. אם היו לכם תוספות, תעשו חשבון שאני ביום רביעי שעבר בלילה, ב-03:00 לפנות בוקר, על פי בקשת השר הצבעתי כבר. אז מה היה קורה עם כל התוספות? מכיוון שהתוספות לא עמדו לנגד עינינו, הן לא היו בקריאה הראשונה, הן לא הובאו לכאן, לא ללשכה המשפטית ולא לחברי הוועדה, אני מבקש לא להוסיף אותן, אלא אם כן תגידו: פתאום עכשיו קרה משהו דרמטי שבגלל זה צריך. אני מחר מבקש תשובות על כל הדברים שעלו במהלך הדיון הזה. אסי, אסף, אני מבקש תשובות. אני רוצה לסיים את החוק הזה מהר. אני רוצה לסיים אותו. יש פה הרבה בעיות. זה חוק שבימים רגילים לא הייתי מעביר אותו בצורה כזאת. הוא דורש הרבה מאוד דיונים. אני עושה את מה שאפשר, מכיוון שבמהותו החוק עוזר לאנשים, ואנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה. אבל אל תנצלו את הדבר הזה כדי לגבב כל מיני נושאים חדשים. אני מבקש שתלכו עם הדברים שאנחנו דיברנו עליהם, תלכו לקולא ולא לחומרא, ואני רוצה לסיים את החקיקה בעניין הזה. אני מודה לאנשי משרד האוצר שעובדים עבודה קשה כל השנה. יש דברים שהייתי מציע שלא תעבדו כל כך. אבל בסך הכול אין לנו טענות על אנשי משרד האוצר, יש לנו טענות על הצורה שזה מתנהל. אנחנו לא יכולים, אנחנו המחוקקים, בסוף האחריות היא עלינו, ואנחנו רוצים תשובות מחר. מחר ב-10:30, בעזרת השם, אני מחדש את הישיבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואז נמשיך את ההסתייגויות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואת ההסתייגויות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חלק מההסתייגויות כבר נכנסו לשינוי החוק ששלחתי, ואני שמח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז תגיד אותן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שלחתי בצורה מסודרת. למשל ההורדה של הצד הפלילי, אני כל כך שמח על כך. אין היגיון בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה עשית אותי יושב-ראש ועדה? כדי שאני אוריד את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מתנצל, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:22. << סיום >>