פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה לביטחון לאומי
07/01/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 323
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, ז' בטבת התשפ"ה (07 בינואר 2025), שעה 10:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 - החלק שפוצל << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
משה סעדה
חמד עמאר
אריאל קלנר
גלעד קריב
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן


מוזמנים: 
	שלומית גרינפילד גילת
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אן סוצ'יו
	–
	עו"ד, הסניגוריה הציבורית

	יהונתן בובליל
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	וחיד חשאן
	–
	מנהל תחום חירום מיעוטים, משרד הפנים

	בת אל בן-עזרא
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	לילך מזרחי
	–
	מתמחה, הלשכה המשפטית משרד הפנים

	דוד בבלי
ליאור מזרחי
	–
-
	עו"ד, יועץ השר לביטחון לאומי
ראש מינהלת מערכת אכיפה, המשרד לביטחון לאומי

	קרן אבירם
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

	רועי הראל
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

	שרית נשיא
	–
	מנהלת תחוום בכירה, פרויקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי

	אורית מזרחי
	–
	מנהלת תחום יחידות אזרחיות ופרויקטים וחברתיים, המשרד לביטחון לאומי

	אודיה בן זקן רובין
	–
	מנהלת תחום פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי

	ניצב משנה תמר ליברטי
	–
	משנה ליועץ המשפטי, מבצעים ובניין הכוח, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ מייק כהן
	–
	רמ"ד שיטור עירוני, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק משה אלפנדרי
	–
	ראש חוליית שיטור ואבטחה, ועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	מתן שחק
	–
	מרכז המחקר והמידע, הכנסת

	חיאם קעאדן
	–
	סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

	מירה סלומון
	–
	עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

	כפיר מצוינים
	–
	סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

	סרג' קורישא
	–
	ראש המועצה המקומית כפר שמריהו ויו"ר ועדת הביטחון, מרכז השלטון המקומי

	קרן גרין
	–
	ראשת מועצה מקומית קדימה-צורן, מרכז השלטון המקומי

	אמיר כוכבי
	–
	ראש עיריית הוד השרון, מרכז השלטון המקומי

	אודליה קדמי
	–
	חברת מועצה מקומית זיכרון יעקב, מרכז השלטון המקומי

	יוגב חזן
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית נתיבות, מרכז השלטון המקומי

	חנן פרץ
	–
	מנהל אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

	איציק צ'יפרוט
	–
	מנהל השיטור המשולב, אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו, מרכז השלטון המקומי

	אלכסי לוסב
	–
	פקח מסייע, ראש משמרת שיטור עירוני, עיריית לוד, מרכז השלטון המקומי

	אלון ביטון
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, מרכז השלטון המקומי

	מנחם גרינברג
	–
	קב"ט מועצה אזורית מנשה, מרכז השלטון האזורי

	יואב סבן
	–
	מנב"ט מועצת דרום השרון

	הרפז אפרי
	–
	קב"ט מועצה אזורית מנשה

	נגה ספרא
	–
	ראש תחום ביטחון, מכון שיטה למדיניות מקומית

	גיל ורד
יקיר ליסיצקי
	–
-
	נציג אחים לנשק
יושב-ראש איגוד המסעדות והברים בישראל



	
משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	משה קונינסקי
	–
	ראש עיריית כרמיאל, מרכז השלטון המקומי

	יאיר רביבו
	–
	ראש עיריית לוד, מרכז השלטון המקומי




ייעוץ משפטי: 
איילת לוי נחום

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 - החלק שפוצל, מ/1823 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

התכנסנו כאן לדיון מאוד מאוד חשוב. אני חושב שמספר הנוכחים, לא בכמות אלא באיכות, מוכיח את חשיבותו של הדיון. תכף נצלול לתוך הדיון על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח ברשויות המקומיות והאזוריות.

אי אפשר לפתוח את היום הזה בלי לומר שאנחנו ביום ה-459 למלחמה, בתאריך הלועזי היום, בדיוק 15 חודשים. אתמול נפלו לנו ברצועת עזה שני קצינים, מ"פ ומחליפו. שוטר שנרצח אתמול בפיגוע עם שני אזרחים. פעילות מדהימה שכוחותינו מבצעים בכל אחת מהגזרות וכמו בכל בוקר אני אומר תודה רבה, תודה רבה לאותם אנשים שנמצאים שם ובאמת דואגים ומאפשרים לנו להמשיך ולקיים כל אחד את מצוותיו. 

בדיונים אצלי נמצאות משפחות חטפים ומשפחות שכולות, הבמה לפתיחת הדיון היא תמיד שלהן. בבקשה.

 << אורח >> חיים הימן: << אורח >> 

אני אבא של ענבר הימן שהגיעה למסיבת ה-נובה, התנדבה כ-הלפרית במסיבת ה-נובה כדי לעזור למבלים שלא חשים בטוב. עם מתקפת הטילים, ענבר בורחת למטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה והיא נסה על נפשה בתקווה ששם היא תוכל למצוא מסתור, לברוח ולהציל את נפשה ממחבלי הנוח'בה בני העוולה. אבל לרוע מזלה היא מגיעה למטעים ואת המטעים חוצה ציר מרכזי ממנו נכנסים מחבלים צמאי דם שסוגרים עליה את הפינה והיא נרצחת באכזריות ונכנסת לעזה.

אתמול התפרסמה רשימה חלקית שאין לי איך להגדיר אותה אלא כמו רשימת שינדלר. 80 שנים אנחנו אחרי השואה ועדיין אנחנו מבצעים סלקציה. פשוט מאוד, סלקציה. אחרי 500 ימים כולם מוגדרים הומניטרי וכולם צריכים לחזור. זה נכון שיש אמירה שאומרת שחז"ל אמרו "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו" אבל אני חושב שראש הממשלה כאן נותן פרשנות שגויה למשפט הזה. הכוונה לא הייתה לומר להציל 20 ולהפקיר 80. לא לזה חז"ל התכוונו בכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. יש לנו הישגים לא מבוטלים במלחמה בזכות חיילינו הגיבורים והאמיצים, אם זה בצפון, אם זה באיראן, אם זה בסוריה, ובדרום וכרגע יש מומנטום, יש תנאים לקיים עסקה וצריך לנצל את התנאים האלה כדי להביא 100 חטופים ולא רק את חלקם. אי אפשר להמר על 80 חטופים שיישארו בעזה. זה אומר שאנחנו גוזרים את דינם. מי שבחיים יירצח ומי שכבר לא בחיים, שהוא חלל, לא נמצא אותו ולא נוכל להביא אותו לקבורה ראויה בארץ ישראל.

יפעת, אימא של ענבר, כל לילה מתעוררת ושואלת אותי מתי יביאו את הבת שלי. מתי יהיה לה קבר כדי שהיא תוכל לעלות אליו, להניח פרח, לדבר אליה. זה המינימום שמדינת ישראל צריכה לעשות לאימא של ענבר. על איזה ניצחון אנחנו מדברים כשאת המתים שלנו אנחנו לא יכולים לקבור? זאת ההשפלה הכי גדולה שיכולה להיות למדינה. את החולשה הכי גדולה שיכולה להיות למדינה, כאשר מדינה לא יכולה לקבור את המתים שלה, שמשפחה לא יכולה לקבור את המת שלה. 

את העסקה החלקית הזאת – שאין לי הגדרה אחרת להגדיר אותה אלא לומר עסקת סלקציה - משווקים אותה כעסקה הומניטרית אבל היא לא עסקה הומניטרית אלא היא עסקת סלקציה. אני חושב שלעסקה הזאת אין תמיכה גם לא בקרב העם כי העם רוצה לראות את כל ה-100 חטופים כאן, ובטח לא בקרב המשפחות שהיקירים שלהן לא נמצאים ברשימה. אין מנדט לעשות עסקה רק על 20 חטופים ולהפקיר 80. זה לא מוסרי וזה לא נכון. אם יש תנאים לעסקה, צריך לדבר על 100 חטופים, להביא 100 חטופים הביתה, מי לחיים ולשיקום ומי לקבורה ראויה באדמת ישראל. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

כמה קשה לשמוע את הדברים של חיים אבל תודה שאתה משמיע אותם.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

דברים מדויקים.

 << אורח >> חנה הימן: << אורח >> 

שלום חבר כנסת פוגל. אתמול התעוררנו לבוקר קשה מאוד. אני רואה את הבחורות בתמונות. הראו את הבחורות, את אלה שמשוחררות, והלב שלי נחמץ. ענבר היא הבחורה הכי צעירה שקבורה היום בעזה. היא ילדה בת 27. אני אומרת למה היא לא בין הראשונים, למה התמונה שלה לא נמצאת שם. זה זוועה. השמים נופלים באותו רגע. זה כאילו מקבלים בוקס בבטן. ענבר היא דור שלישי לשואה. סבא עובר עם ענבר את כל הדברים הוא עבר בעצמו בשואה. כלומר, לחלק מהמשפחה שלו גם אין קבר. הוא שואל איך יכול להיות דבר הזה במדינה שהוא עלה אליה כדי להקים משפחה ובסוף זה מה שעושים לנכדה הבכורה שלו. הסבתא של ענבר, מה-7 באוקטובר הידרדר מצבה והיא נמצאת היום בבית חולים במצב קריטי בגלל מה שקרה לנכדה שלה. 

אני יודעת שהמשפחה שלי משלמת מחיר כבד מאוד. אם חלילה חלילה ענבר לא חוזרת, המשפחה שלי תמשיך ותשלם מחירים מאוד מאוד כבדים כי אנחנו לא נשרוד את זה. אני שואל את עצמי, יש שלוש נשים מתחת לאדמה, האם הייתה בעיה לראש הממשלה שלנו להכניס אותן לתוך הרשימה? הרי חללים בהגדרה שלהם הם הומניטריים וכולם יודעים את זה. מדינת ישראל הגדירה כל מיני הגדרות אחרות וסידרה את הדברים בצורה אחרת. אני מסתכלת על הרשימה ואני אומרת ריבונו של עולם, מי שם את ראש הממשלה שלנו מר בנימין נתניהו בתפקיד של אלוהים? אתה תחיה, אתה תופקר. מי בכלל נתן לנו את הזכות לעשות סלקציה כזאת? זה נורא ואיום לחשוב על זה. 2024, מדינת ישראל, זאת שואה, היא עדיין מבצעת סלקציות. הרי ידוע לכולם שה-70 האלה שנשארים שם ייעלמו. אנחנו מדברים עם אויב אכזר שמחפש לכלות אותנו ולהתעלל בנו בכל צורה. 

אני מבקשת לא לתת יד לעסקה הזאת ואני אומרת את זה עם כל הכאב. לא לתת יד לעסקה הזאת כי העסקה הזאת תציל 30 חטופים ותקבור 70. עסקה צריכה להיות כוללת, עסקה שתבטיח את החזרה של כולם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה לך. 

 << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> 

אני אחותו הקטנה של שלמה מנצור שנחטף ממיטתו בקיבוץ כיסופים. שלמה בן 86, ניצול שואת הפרהוד בילדותו וכעת עובר שואה נוספת בזקנתו. הוא המבוגר ביותר והחטוף היחידי מכיסופים. קולו של אחי זועק אלי ממעמקי האדמה: אל תשליכוני לעת זקנה. אני זועקת שוב ושוב את זעקתו אליכם נציגי הציבור שלנו ומקבלי ההחלטות. תתעוררו, תזדעזעו, תעסקו בנושא הכי בוער ב-500 הימים האלה מאז ה-7 באוקטובר 2023. אצלכם השגרה, עולם כמנהגו נוהג. ידעתם להוציא את ראש הממשלה ממיטת חוליו למען הצבעה על חוק ההשתמטות, החוק הכי חשוב או התקציב כי בלי זה המדינה תתמוטט. לא ולא. ללא שחרור כל מאת היקירים שלנו שנמקים במעבה האדמה, המדינה שלנו בהתמוטטות עם כל ערכיה. איך אתם ישנים בלילה? איך אתם מתפקדים לאחר קריאת הדוח של משרד הבריאות על ההתעללות ביקירים שלנו? היכן שר הבריאות שחתום על הדוח? היית צריך לקום ולזעזע את כל מקבלי ההחלטות, לקבל החלטות אמיצות ועוד אתמול לשחרר את כולם בעסקה אחת, את הנרצחים לקבורה ראויה בארצנו ואת החיים לשיקום דחוף. הם כבר שבר כלי. בקצב העבודה שלכם איני בטוחה כמה מהם נותרו עוד בחיים.

מה יהיה? אל מי נזעק? בחרנו בכם שתייצגו אותנו, שתהיו לנו לפה, שתהיו השופר שלנו, היכן אתם? מדוע נדם קולכם? כל כך הרבה ימים חלפו ואנו מתקדמים צעד קדימה ושניים אחורה. לפעמים מרימים לנו את הרוח ופתאום אנו צונחים לתהום ומנסים לטפס שוב ושוב ומחכים לניסים. 

ראש הממשלה שלי, הבטחת לי שמעשים מביאים ניסים בקרוב. בבקשה תעשה. הקרוב מתרחק מאיתנו. תן למשלחת מנדט מקסימלי.

איך לא סמרו שערותיכם למשמע הדברים הקשים האלה? איך אפשר לעבור לסדר היום? אלי שבשמים, היקרים שלנו הם בני ערובה בידי הממשלה ולא רק בידי החמאס. הם נחטפו על ידי החמאס ועל ידי ההנהגה. זו התעללות בנו, בנשמותינו וביקירים שלנו. 

אנו קוראים לתקשורת ולציבור לגלות רגישות ואחריות בעניין הפרסומים שהתפרסמו אתמול לגבי רשימת הבקשה לשחרר את החטופים. 

בשלה העת להסכם כולל שישיב את כל החטופים, ושוב, החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה ראויה. לא משאירים אף אחד מאחור. 

אני רוצה להוסיף עוד דבר. בשירת הים כשבני ישראל יצאו ממצרים, אלוהים אמר "מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה". אני מקבילה את זה כעת. היקירים שלנו נמקים בגיהינום ואתם מתעסקים בעניינים של חוק ההשתמטות, התקציב שבוער ועוד. אני מבקשת שתשימו את זה בראש מעיינכם ותדאגו לשחרור מוקדם ולעסקה אחת כוללת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה לך. אני יכול להבטיח לך שכל מי שיושב כאן ברוב הזמן עוסק בעניין הזה. זה ברור לכולנו. תודה רבה לכם.

אנחנו נעשה חמש דקות הפסקה ונחזור לדיון. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מכובדיי, בוקר טוב. חבריי חברי הכנסת. כולם בוודאי מבינים, הבוקר הזה הוא אחד מהבקרים הקשים לפתוח עם הבשורות האלה אל כן חלה החובה להמשיך לנסות ולתת מענה לכל אותם צרכים לציבור. אנחנו כאן בהמשך דיונים על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות והאזוריות. אני רוצה להזכיר לכולנו שהצעת החוק שקיימת כרגע היא לשנת 2025, מה שאומר שנשארו לנו עוד שישה שבועות לדיונים ולגבש את הצעת החוק המדויקת והטובה ביותר.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

מניסיון מהמקום הזה, אתה תאריך את זה עוד. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

עד מתי זה מוארך עכשיו?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

עד ה-19 בפברואר.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

למה אנחנו כבר לא עושים את זה קבוע?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

כי יש כאן דיון על סמכויות. זה בדיוק העניין.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זו הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הגיע לכאן כל כך הרבה אנשים שרוצים להשמיע את דעתם ואני מציע שנקשיב לאנשים שמדברים כאן רוצים להביע את דעתם ויש להם מה לומר.

אנחנו נמשיך היום בהקראה ונדון באחד הנושאים אולי הכי משמעותיים בנושא הסמכויות. הייתי רוצה לפתוח עם ראשי הרשויות שחלקם קצרים בזמן, חלקם כאן וחלקם ב-זום, אבל כמו תמיד אני נותן לחברי הכנסת לשאת משפט פתיחה אבל מבקש שתקצרו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בוקר טוב מכובדיי. אני מצטרף לתנחומיו של יושב-ראש הוועדה למשפחות גם של שני הקצינים שנפלו בצפון הרצועה וגם למשפחות של שתי הנרצחות והנרצח בפיגוע הנתעב בשומרון. מניין הנופלים ביישבו עלי הגיע אתמול ל-10. לפני יומיים הייתי במפגש בבית השיטה ששכלה11 מבניה במלחמת יום הכיפורים והנה תחרות איומה צומחת בין היישובים בישראל. יכולות להיות מחלוקות פוליטיות ויכולות להיות תהומות אידיאולוגיים אבל לצערי הגשר הזה של השכול מחבר את כל הגדות של החברה הישראלית.

בצד זה אדוני היושב-ראש אני חייב לומר את שני המשפים הבאים. יש לנו חיילים גיבורים ומפקדים גיבורים מאוד שנשלחים לשדה הקרב על ידי ממשלה שאינה יודעת לאיזה כיוון היא מוליכה את המערכה. 

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

בגדול לכיוון הניצחון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

די. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הערתו של חבר הכנסת סעדה מיטיבה לתאר את המצב. בגדול יודעים לומר את המילה ניצחון אבל מערכה לא מנוהלת בגדול ובסיסמאות והאמת הכואבת צריכה להיאמר. לממשלה הזו אין אסטרטגיה. וכאין אסטרטגיה הטקטיקה, למרות גבורתם של הלוחמים, המלא, הטקטיקה לא יכולה להציב יעדים. לכן אנחנו כרגע מציינים, או כשאנחנו מציינים 15 חודשים ללחימה, ראוי לזכור שזו הארוכה במלחמות ישראל, ארוכה יותר ממלחמת העצמאות, מלחמות מוצלחות הן לא כאלה שנגררות ומתמשכות וככך שעובר הזמן, בניגוד לדעתו של חבר הכנסת סעדה, אנחנו לא מתקרבים אל מה שהוא מכנה ניצחון אלא אנחנו מתרחקים והמחיר נורא והוא רק יהיה יותר נורא.

הדבר השני הוא לגבי נושא החטופים. לצערי יש כאלה שמדברים על הצורך בעסקה כוללת כי הם לא מעוניינים להגעה לעסקה אמצעות הסכמים. הם מדברים על עסקה כוללת. יש כאלה שאומרים, כן, צריך להחזיר את כולם אבל מתוך ההבנה שהגיעה העת, למרות כל הקושי והאתגר, לסיים את המלחמה בעזה ולהביא את כולם הביתה במסגרת העסקה. אם ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם החיזבאללה, וזה מה שהיא עשתה, אפשר לסיים את המלחמה בעזה למרות שאני לא מתעלם מהאתגרים והמחירים כדי להחזיר את כולם הביתה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

בוקר טוב. אתה אומר בוקר טוב וזה קשה להגיד בוקר טוב אחרי היום הזה שנפלו שני קצינים לוחמים בגדוד נח"ל, החטיבה בה שירתי, גדוד 932. את ההודעה קיבלתי אתמול בערב. בבוקר נסעתי ליום עבודתי ואני עוצר בצד הדרך ופוגש את האחיין שלי שהוא חייל בנח"ל גדוד 932. לוחץ לו את היד, הוא אומר לי שהוא נוסע לעזה ואני מאחל לו בהצלחה. אז אני שומע על גדוד 932 ואני מתכווץ. זה מה שכל החברה הישראלית חווה. בצד הכאב על נפילת הלוחמים האמיצים ובצד הכאב על ההתיישבות שחוותה אתמול רצח נורא של הנשים והגבר הנוסף שנרצח ליד הבן שלו , אני רוצה לומר משהו לגלעד קריב.

לדעת אם אנחנו מנצחים או לא, זה לא מה שאנחנו אומרים לעצמנו כי תמיד נגיד שאנחנו מנצחים. זה חסר ערך. זה מה אחרים אומרים. אני קורא לו להקשיב למה אומרים ברשתות הערביות, איך הציבור הערבי שסביבנו מבין את מה שאנחנו לא מבינים וזה שמדינת ישראל מביסה את כל הציר השיעי הרדיקלי. שמה שקורה במדינת ישראל זה משהו שלא קרה. מדינת ישראל, ממדינה מכילה ונסוגה הופכת למדינה שמכריעה ומנצחת ואנחנו צריכים להכיר בזה. אני חושב שהניצחונות הללו בשילוב זה שמדינת ישראל סוף סוף מטילה מצור בג'בליה, בבית חנון, בכל המקומות הללו, מצור אמיתי – כמו בעת העתיקה, שאתה צר ואתה לא נותן מזון – ואנשים יוצאים לגלות, זה הדבר היחיד שיחזיר את החטופים שלנו הביתה, את כולם.

לכן צריכה להיות עסקה אחת הכוללת את כולם.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא גם מדבר לפני, ואני הגעתי לפניו, גם אני הולכת עכשיו לדיון בוועדה לקידום מעמד בוועדה לקידום מעמד האישה כי זה לא פחות חשוב לי להגן על נפגעת עבירת מין, אבל נתתי לך לדבר, אבל מותר לי גם להגיב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

די עם הוויכוח עם המטופשים האלה שאין להם מקום.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 

עסקה אחת שכוללת את כולם. לגופו של עניין. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב מאוד. דווקא כמי שבא מהפרקליטות, בתפיסת העולם שלי כמי שעושה את עבודת המשטרה והיא עבודה קשה, וככל שתוסיף שוטרים, עדיין הסמיכה הזאת תהיה קצרה. לכן ככל שניתן ונאפשר יותר ויותר סמכויות לפקחים, כן ייטב כי זאת תוספת כוח משמעותית. בעיניי זאת תוספת כוח, כמו אתה קולט מתנדבים למשטרה שהם מהווים תוספת כוח משמעותית במשטרה, אותו דבר תוספת כוח של פיקוח עירוני היא נכונה והיא ראויה. ככל שנרחיב את הסמכויות שלנו, בסוף אנחנו נרחיב את הביטחון של אזרחי ישראל. מי ששכח, נזכיר לו מה קרה ב-7 באוקטובר כאשר הפקחים הללו בחלק מהמקומות הצילו את התושבים. לכן אני אומר שזה חשוב. אני מתנצל כי אני הולך לדיון על חוק המשרת בוועדת חוץ וביטחון – חוק שאומר לא שירת, שלא קיבלת – וכרגע אני צריך להיות שם אבל אני באמת אומר שזה חשוב ותרחיבו את הסמכויות כמה שאפשר.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

גם אני אתנצל שעל שאצא בחלק מן הדיון כי יש דיון בוועדה לקידום מעמד האישה עם טאיסיה מהאירוע של אייל גולן וחשוב לי להיות שם בשבילה ולגבות אותה. יש כאן גם ראשת מועצה ובזכותה 68 רשויות כבר לא יזמינו אותו להופעה. תודה רבה. אני מניחה שגם את תקפצי אחר כך לזמן כלשהו לוועדה לקידום מעמד האישה. נראה לי שהנוכחות של שם גם חשובה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

היא תגיע.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

בכל זאת עשית מעשה ובסוף החברה האזרחית, למרות שהמשטרה התנהלה בצורה מזעזעת, עצרה אותה, אזקה אותה, הביאה אותה למשטרה לחקירה על סחר וזה כאשר בה סחרו. אבל נשים את זה רגע בצד אלא אם יהיה לנו זמן לזה. אני רק רוצה לשבח אותך ואני מנצלת את זה שאת כאן ולהגיד לך שטוב עשית. לפעמים החברה האזרחית הרבה יותר משפיעה מאשר מהמקום הזה ומרשויות החוק. 

 אתמול התחלת דיון בניחום על הנרצחים בפיגוע ולצערי היום אני מתחילה בניחום שני המפקדים מ-932, לוחמים בנח"ל ששילמו בחיים שלהם. כתבתי היום תודה למשפחות שלהם וגם סליחה. אם כך נראה ניצחון מוחלט אחרי 500 ימים של שלושה נרצחים בפיגוע, שני לוחמים נהרגים ופגיעה ישירה בשדרות, אחרי 500 ימים - מלחמת יום כיפור הסתיימה אחרי 24 ימים – זה כנראה מתאים רק לסיסמה על הכובע.

אני רוצה לומר משהו לגבי החוק הזה ואני מתחילה מהסוף. אני חושבת שצריך לתת סמכויות לשיטור העירוני. אני חושבת, וכל הזמן אני אומרת, שאין שוטרים. אם הגענו למצב שבתל אביב מתקשרים 106 ולא 100, אין שוטרים. כאשר השוטר העירוני נראה כמו שוטר, אנשים נורמטיביים מצייתים לו ומכבדים אותו. הם אפילו מזדהים בפניו. הם מקשיבים לו. אבל עבריינים פורעי חוק שרואים אותו, אומרים לו שהוא לא שוטר, מי אתה בכלל והולכים. הפער הזה בו שוטר מוצא את עצמו בסיטואציה כה מביכה, הוא עם מדים, הוא נראה כמו שוטר, לדעתי יש לו שלוש סמכויות כרגע, באיזשהו מקום זה מביך ובאיזשהו מקום הוא אומר לעצמו שברגע זה הבן אדם הזה פשוט צפצף עליו. אין לי מילה אחרת. המטרה שלנו כאן בוועדה היא לאפשר סמכויות. לתת סמכויות אבל כמו שאני תמיד אומרת סמכויות שמתאימות לתפקיד שלו.

דבר בסיסי כמו מניעת רעש. היום רוב השכנים שעושים להם רעש אחרי 11:00 בלילה, הם מתקשרים ל-106. יעלה כאן שוטר עירוני ויגיד מה קורה. כאשר מגיע שוטר של סל"ע בלי שוטר לידו כי השוטר שלידו עסוק עכשיו בדברים אחרים, מה הוא יכול לעשות בנושא מניעת רעש בבניין? ולא דיברתי על אירוע אלמ"ב שהוא רואה בעל מפוצץ במכות את אשתו. רעש. מה קורה לשוטר עירוני שמגיע לגינה מתחת לבית כי השכנים סובלים ומתקשרים והוא לא יכול לשפוך את האלכוהול בגינה? השכנים מיואשים, אומרים שיש להם חינגות מתחת לבית ומבקשים שיעשו משהו ואין שוטר כי השוטר עסוק. 

יש לי עוד דוגמאות לסמכויות. יש את הנושא החשוב שצריך לדבר עליו מאז ה-7 באוקטובר וזה השב"חים. להזכיר ששב"ח רצח. מאז ה-7 באוקטובר אזרחים מדווחים על שב"חים, חוששים, וגם כאן לשוטר העירוני שהוא לבד, שהוא בלי שוטר לידו, פקח, אין לו שום אפשרות להתמודד מול השב"ח. ראינו שוטר עירוני ששילם על כך בחייו. הוא רק התקרב אליו וההוא הרג אותו. 

לכן אני כן חושבת שצריך לתת סמכויות ואם נותנים, אנחנו צריכים להיזהר כי הם לא שוטרים, לא עברו הכשרה של שוטרים ולא עברו את כל מה ששוטר עובר. יש סמכויות שחייבים לתת אותן מחר בבוקר לשוטר העירוני בכל רשות.

<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בוקר טוב. במיוחד כאשר אני משתתפת בדיון כאן, חשוב לי להגיע לדיונים על החוק כי החוק חשוב במיוחד במקומות שם המשטרה לא נמצאת וזה בעיקר באוכלוסייה הערבית. שם המשטרה כמעט ולא נמצאת, אין מספיק כוחות לעשות את השיטור, במיוחד בנושאים האזרחיים היום יומיים שבסמכויות השיטור העירוני. יש כמה רשויות מקומיות ערביות שנכנסו לשיטור העירוני. לכן בישיבה שלפני הישיבה הקודמת ביקשתי מידע מפורט איך זה עובד בתוך האוכלוסייה הערבית כאשר בסטטיסטיקה שניתנה לא היה בה את הפילוח הזה לא יכולנו להבין איך זה עובד.

נדהמתי לגלות שהמסמך ששולחים לנו – וכאן אני פונה יושב-ראש – שיש בו את הנתונים על השיטור העירוני באוכלוסייה הערבית הוא מסמך חסוי בוועדה שצריך להגיע ורק להסתכל עליו ולקרוא אותו. מה חסוי ומה סודי? למה צריך להחביא אותו בכספת? תסתכל בהודעות ששלחתם לנו. אני הלכתי לצוות הוועדה, הייתי צריכה לתאם זמן כדי להיכנס כדי לקרוא את החומר. בנוסף לכך, החומר שהוכן לא עונה על המינימום שביקשנו. כאשר הצגתם את הנתונים כאן בוועדה, הצגתם מספרים – כמה עבירות נענו על ידי השיטור העירוני – ואני בסך הכול ביקשתי שיהיה פירוט גם לגבי הרשויות המקומיות הערביות בהן יש שיטור, באיזה סוג של עבירות מטפלים וכמה עבירות כאלה נענו. המסמך הוא באחוזים כאשר הסך הכול לא ידוע. אז מה זה עוזר אם אומרים לו שטיפלו בעבירה מסוימת כאשר 16 אחוזים מהעבירות היו כאלה. 60 אחוזים ממה? מכמה? מה זה צריך להיות? למה מידע כזה צריך להיות חסוי ולמה לא נותנים את המידע באופן מפורט וברור כדי שנוכל לדעת עד כמה המודל הזה שאנחנו הולכים בו ומדברים על אפשרות לתת לו עוד סמכויות ועוד סמכויות?

זה לא במקרה שאני מבקשת את המידע הזה. אני אמרתי את זה באותו דיון. אני יודעת איך זה עובד. בתוך עמי אני חיה ואני יודעת מה קורה בשטח. לכן ביקשתי את המידע. הצורה בה נענינו, קודם כל לא מתאים להביא אותה בפני המחוקקים ואני לא מבינה מה אתם מנסים להחביא, ועוד לקרוא לזה מסמך סודי? אני נכנסתי כולי רועדת לקרוא את החומר, חשבתי שאם ישאלו אותי אחר כך האם אני יכולה לחשוף את המידע או לא יכולה לחשוף אותו? מה אם מישהו יעשה לי טריק? תגידו, מה, אתם נורמליים? לא הייתי רוצה לדבר על זה. אם לא היו עושים את זה כך, לא הייתי מזכירה את זה. הייתי מקבלת את המידע וממשיכה הלאה. 

אני שוב מבקשת שהמידע יגיע במלואו ולא יהיה חסוי והפעם שיגיע עם מספרים ולא עם אחוזים. אנחנו נעשה את חישוב האחוזים. 

בעניין החוק באופן כללי והסמכויות שניתנות, מספר התקנים ואיוש התקנים. אני חושבת שאנחנו צריכים להקדיש לזה זמן רב במיוחד בעניין הסמכויות. עם כל הכבוד, אנחנו לא בונים עוד משטרה בתוך מדינת ישראל וצריך לשים לב לזה. זה קצת נשמע מצחיק שאני היא זו ששומרת על כך שלא יהיה כפל של משטרה עם כל הביקורת שיש לי אבל אני חושבת שאנחנו צריכים להיות זהירים בסמכויות שנותנים, במיוחד שהפקחים או הפקחים המסייעים לא מקבלים את ההכשרות. העלינו את זה בדיון הקודם, העלינו את נושא הבקרה על העבודה שלהם ואת התקנות שצריכות להיות, או לפחות ההוראות איך לטפל במקרים.

אני מאוד מבקשת שנשקיע מספיק זמן בחשיבה על שלושת הנושאים האלה, גם סמכויות, גם בקרה וגם הוראות לפעילות. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

גם אני מצטרף לדברים שנאמרו כאן קודם לכן. תנחומים למשפחות ורפואה לפצועים. 

אדוני היושב-ראש, אנחנו בימים קשים של אבדות במלחמה הארוכה והקשה הזאת שאנחנו רואים שהיא בכל החזיתות ומכל הכיוונים אנחנו מוקפים בכאלה שמאיימים עלינו לכלותנו. אויב שהוא עקשן, הוא לא חזק במובנים של מעצמות אבל הוא אויב עקשן ששם לעצמו מטרה והיא להשמיד אותנו. האויב הזה מתעקש להשמיד אותנו והוא לא מתכוון להרים ידיים בקלות. יש לו מטרה אחת בחיים והיא להשמיד אותנו ולשם כך הוא קם בבוקר. 

קרב סן סימון במלחמת השחרור היה קרב קשה מאוד, ירד גשם על כוחות הפלמ"ח מול הלגיון הירדני ובני מהרשק, הפוליטרוק של הפלמ"ח, כשהוא ראה את האנשים שהולכים להישבר – זה היה מאוד קשה, גשם זלעפות, התחמושת אוזלת, הכול אוזל – אמר שהגשם יורד על כולם, ינצח מי שיחזיק מעמד רגע אחד נוסף. הסיפור הזה של אותו קרב ושל אותו ניצחון הוא הסיפור גם של מלחמה ארוכה מול אויב אכזר, מי שיחזיק מעמד, מי שיש לו את כוחות הנפש, מי שיש לו את הכוחות הנפשיים להמשיך להילחם ולהיאבק, הוא יראה את האור וינצח. אנחנו רואים התקדמות במלחמה, אנחנו רואים הישגים אדירים במלחמה הזאת, אנחנו רואים את המזרח התיכון משתנה בזכות ההתמדה של הלוחמים כמובן, בראש ובראשונה שלהם, של לוחמי המילואים, של המשפחות שלהם, של הציבור הישראלי וגם של ההנהגה של מדינת ישראל שעמדה איתן ועומדת איתן גם מול לחצים אדירים מצד ידידים כאשר בלא מעט תחומים לא תמיד מקשיבים להם ועושים את מה שטוב לנו וממשיכים ומתמידים. לכן אנחנו רואים שינוי אדיר במזרח התיכון. כמובן המחירים הם מאוד מאוד כבדים וכולנו משתתפים בצער. 

החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד. אני מאמין גדול בשיטור העירוני. אני מאמין גדול בנושא של הורדת סמכויות לרמות הקהילתיות. אני מצטרף לדברים שנאמרו לפני כן על ידי מירב בן ארי שנושא של סמכויות, אני חושב שאנחנו צריכים לתת ולראות איך אנחנו נותנים כמה שיותר סמכויות. אני מאמין שאין מי שמכיר את הקהילה ואת העיר יותר מאשר זה שמכיר את העיר, יודע היכן יפרצו למכוניות, יודע איפה נמצאים אלה שנקרא להם הוונדליסטים, הוא יודע איפה יש בעיות ואיך פותרים את הבעיות. אני חושב שצריך לשחרר סמכויות וצריך להעביר דברים לרמה המוניציפאלית. אני חושב שצריכים לעמוד על כך. 

נקודה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת בדיון הזה, נושא של ערים קטנות. אני באופן אישי מכיר את הסיפור של ירוחם. כמה חסר להם כדי לקבל שיטור עירוני?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לפי החוק החדש לא חסר. זה לא יהיה תלוי במספר האנשים. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

לא יהיה תלוי במספר האנשים. אני אחרי ביקור שם. אני שמח שאני מתפרץ לדלת פתוחה. ירוחם חייבת לקבל. היא נמצאת בנגב והיא צריכה מענה רחב יותר מזה שבתוך העיר עצמה. אם כן, אני שמח שאני מתפרץ לדלת פתוחה. תודה ושיהיה לנו דיון פורה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מכובדיי, אמרתי כאן בהתחלה שאנחנו הולכים לדון באחד הנושאים שהוא אולי אחד הנושאים החשובים ביותר – הסמכויות, נושא שהוא לב ליבו של העניין. רגע לני שאנחנו חברי הכנסת ממשיכים לדון בזה ולפני שמשרדי הממשלה יביעו את עמדתם, אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא לשמוע את מי שצריך את הדבר הזה, מי שחי את זה ביום יום. אני מאוד שמח שהגיעו לכאן כל כך הרבה אנשים. זה זמן האיכות. אני רוצה לשמוע אתכם. אם כן, נא להיות סבלניים כי לא יכולים כולם לדבר ראשונים. ברשותכם, אני אתחיל עם ראש העיר לוד, שלום מר רביבו, שנמצא איתנו ב-זום. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> 

שלום חבריי, אני אשתדל להיות קצר. אני יודע שיש הרבה דוברים. אני נמצא כאן מעבר לקיר בישיבה חשובה במשרד הפנים אבל היה לי חשוב מאוד לעלות גם כאן. 

כמנכ"ל העירייה הייתה לי הזכות לחנוך את השיטור העירוני הראשון בארץ בשנת 2011, שיטור שהוקם אחרי משבר מאוד קשה בביטחון האישי בעיר. ראש הממשלה גם היום וגם דאז בנימין נתניהו החליט שצריך לעשות משהו שהוא באמת יוצא מהקופסה ולתת שיטור שהוא ממוקד בתוך הערים, בטח בעיר לוד. אני כאן גם כיושב-ראש ועדת הפנים של השלטון המקומי. אם כן, 14 שנים שבגימטרייה זה יד, יד חזקה. אני בהחלט רוצה לציין שהשיטור העירוני הוא שובר שוויון ולא נעים להגיד אבל בחלק גדול מהמקרים התושבים מרגישים, וגם אני, שווה למשטרה המקומית. היעדר שוטרים, ואני רק אומר שבלוד חסרים 70 שוטרים מתוך 180 בתחנת המשטרה. השיטור העירוני הוא זה שמגיע ראשון לזירה, הוא זה שמטפל ראשון ברוב הבעיות כולל פליליות קשות של אירוע ירי ורצח. לכן הנושא של סמכויות, לפעמים הם מגיעים לזירה, לוקח זמן עד שהשוטרים מגיעים.

אני גם אומר שאנחנו לא רק במצוקה של שוטרים במשטרה הכחולה הרגילה אלא גם בשיטור העירוני ואתן את המספרים. יש 17 תקנים של פקחים ו-17 של שוטרים. בפועל מה שקורה זה שלמשטרה יש רק שבעה מה שאומר שחסרים לה עשרה העירייה לא יכלה לעמוד מלכת וגייסה עוד תקנים מעבר לתקנים ויש לה 23. כלומר, היחס הוא 23 פקחים של השיטור העירוני לעומת שבעה בלבד, כולל המפקד. לא נעים להגיד – כנראה שומעים אותי גם התושבים – אבל אם הייתי תושב של העיר, הייתי היום כנראה יוצא בעתירה נגד מדינת ישראל שלא עומדת בהסכם. יש הסכם לפיו התושב משלם אגרת שמירה ובפועל הוא מקבל רק את המנה של הפקחים המקומיים. לכן בעניין הזה צריך לתת את הדעת, להשלים את השורות גם של המשטרה וגם של השיטור העירוני. אני פותח כאן סוגריים, אני לא נכנס למריבה – תסלחו לי – שנראית כמו גנון בין משרדי האוצר והביטחון הלאומי. אני הכנתי עתירה לבג"ץ שתוגש בימים הקרובים. אני כראש עיר, בטח ראש עיר מעורבת עם מספר הרציחות הגדול בישראל, מספר אירועי הירי הגדול בישראל, לא מעניין אותי שחסרים 80 שוטרים, 70 במשטרה ו-10 בשיטור העירוני, אתם צריכים לספק לי שוטרים. יש מספיק דרכים ואם אתם לא מצליחים לגייס שוטרים, תביאו לי בבקשה את הכסף ואני אגייס עוד פקחים ועוד מצלמות ועוד חברות פרטיות שיודעות לתת לפחות תחושת ביטחון. 

לענייננו אני רוצה לומר שהשיטור העירוני הוא הברכה הכי גדולה של העיר. כאמור, הם עושים דברים נפלאים אבל אני אתן שלוש-ארבע דוגמאות שחסרות להם היום בסמכויות. כשהם מגיעים לשטח הם לא מצליחים לעשות דברים עד להגעת שוטר. כמו למשל סמכות מעצר עד להגעת שוטר והם לא יכולים לערוך חיפוש ברכב לצורך אמל"ח כשיש להם מידע שיש ברכב.

אתמול קיימתי ישיבה מיוחדת עם האנשים שלי ושאלתי מה הם היו רוצים שיהיה להם. כדבר ראשון הם רוצים שכן תהיה אפשרות לעצור בשטח עד להגעת שוטר. במשמרת לילה יש לי ניידת משטרה אחת ויש לי שתי ניידות של השיטור העירוני. כלומר, יש לי כוח כפול בעיר של שיטור עירוני ולכן הם יותר זמינים ומגיעים לאירוע. אם כן, דבר אחד הוא סמכויות מעצר בשטח. הדבר השני הוא חיפוש ברכב לצורך מציאת אמצעי לחימה. הרבה פעמים אתה מאבד את המומנטום. למשל שפיכת אלכוהול, יודעים שזה אחד הדברים המרכזיים איתו מתמודדים בשיטור העירוני בפארקים. לפקח אין סמכות לשפוך אלכוהול אלא רק לשוטר. אופניים חשמליים, לא יודע אם אתם יודעים את הנתון אבל 80 אחוזים מאירועי הירי שנעשו לפחות בעיר לוד – ואני מניח שגם בשאר חלקי המדינה – בוצעו בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, באמצעות אופניים חשמליים. היום הסמכות של הפקח היא רק על מדרכה שזה משהו מאוד מצחיק ומאוד מוזר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אפשר לחדד את זה?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> 

כן. אני אחדד. מכיוון שהערים מרושתות במצלמות, העבריינים הפסיקו לבוא לאירועי הירי עם רכבים. הם באים עם אופניים חשמליים או קורקינט – ואגב, התחלנו מאוד לאכוף את הנושא הזה של מספרי רישוי – הם מגיעים עם קפוצ'ון שחור, יורים, זורקים רימון ונעלמים בחסות החשכה באיזו סמטה. אם שיטור עירוני תופס את אותו בן אדם, כמעט ואין לו מה לעשות איתו כי ראשית הוא נסע בכביש ואין אפשרות לעצור אותו. שנית, אין לו סמכות לעצור אותו כי אין לו סמכות. נוצר מצב שאנחנו מפסידים כוח משמעותי, אגרוף של לחץ, לתפוס אנשים שיורים. אם כן, אני אומר שבכל הארץ כנראה אופניים חשמליים הם מטרד ואכן הם מטרד כשזה לא מבוצע כמו שצריך אבל בנושא אירועי הירי היום הסמכות של הפקח לטפל רק אם הוא נוסע על המדרכה ולתת לו דוח על כך. אם הוא על הכביש והוא רוצה לטפל בו ולעצור אותו כי הוא ברח מאיזו זירת ירי, הוא לא יכול לעשות זאת. 

סמכות נוספת היא כניסה לדירה. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל לפקח עירוני אין סמכות להיכנס לדירה. אם הוא מתלווה לשוטר, השוטר נכנס והוא חייב להישאר בחוץ. הרבה פעמים הם אומרים לי שיש איזו קטטה בדירה ויש התלהמות ולכן הוא צריך עזרה. החבר'ה של השיטור העירוני הם רציניים, גם נראים טוב, הם רוצים לעזור אבל הם לא יכולים להיכנס לתוך תא השטח של הדירה או של החמולה אלא הם צריכים להישאר בחוץ. מאבדים כאן מסה רצינית ולפעמים זה גורם לדברים בהם אי אפשר לטפל. הנה נתתי לכם מספר דוגמאות שמראות למה חשוב, בטח בעיר מעורבת, כאשר למעשה השיטור העירוני מתפקד כמשטרה מקומית לכל דבר ועניין. גם חסרים שוטרים וגם השיטור העירוני שם. 

אני אעיר עוד הערה. חשוב לתת את הדעת - אני לא יודע אם בדיונים שלכם נתתם את הדעת - לכך שלפקחים העירוניים אין הגנה משפטית כמו שיש לשוטרים. הם נתונים לאיומים, הם נתונים להתקפות עליהם, הם לא מקבלים את ההגנה המשפטית המלאה כמו שמקבל שוטר. הם במצב של בין עובד עירייה לעובד ציבור. ההגדרה שלהם לא מוגדרת כל כך. בבואכם היום לחוקק את החוק החשוב הזה, לתקן אותו כהוראת קבע, אני מבקש גם להסדיר את מעמדם, את הסמכויות שלהם וגם מה קורה איתם כאשר הם נזקקים להגנה משפטית, מי האנשים שמגנים עליהם. כמובן שהעירייה נושאת בכל המעטפת עבורם אבל לא תמיד למעטפת אזרחית יש את היכולת.

לסיכום. שיטור עירוני הוא ברכה לעם ישראל. אני חייב לקשור את זה לדיון הקשה שערכת על החטופים, על 7 באוקטובר. אני רוצה לציין שב-7 באוקטובר חלק גדול ממזעור הנזק – היה נזק גדול מאוד – בערים, בטח בערים המעורבות, זה שהשיטור העירוני התפרס ברחובות, מנע נקודות חיכוך ואפשר לשוטרים לרדת דרומה. כלומר, יש כאן כוח משמעותי שעוזר למשטרה בשגרה ובחירום. אני חושב שהמשטרה מברכת על הדבר הזה. כאן אני שוב קורא למשטרה באדיבות ראשונה כי כאן זה כבר לא איזשהו מחסור בשוטרים אלא כאן יש הסכם חתום בין הרשות המקומית לבין מדינת ישראל על אספקה שווה של שוטרים, במקרה שלנו 17 מול 17. הנה, נתתי נתון שבלוד יש 23 פקחים אבל יש רק שבעה שוטרים וזה יחס לא נכון. זה אומר שיש לי יותר ניידות אזרחיות ויש אופנועים ורכבים משטרתיים שעומדים בצד בגלל חוסר בכוח אדם. כמובן שפקח עירוני לא יכול לעלות על רכב משטרה. והנה, הרווחנו כאן עוד שוטרים ברחובות וכולי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה לך יאיר רביבו ראש העיר לוד על דברים חשובים. מכובדיי, במיוחד חבריי חברי הכנסת ומשרדי הממשלה, זה שראש העיר יאיר רביבו רוצה משטרה פרטית, זה לא אומר שזה מה שניתן לו. אבל אני אומר לכם שתקשיבו כי הם חיים את השטח והם באים ומביאים לידי ביטוי את הצרכים שלהם. לא כל מה שהם מבקשים אנחנו חייבים לתת להם אבל אנחנו חייבים להקשיב. כל מה שאני מבקש מכולם כאן זה להמשיך להקשיב כי הדברים האלה חשובים. לא עם כל הדברים האלה גם אני מסכים אבל אני מקשיב, אני רושם ואני לומד. אני מציע לכם לעשות אותו דבר.

גברתי, ראש המועצה קדימה-צורן, קרן גרין.

 << אורח >> קרן גרין: << אורח >> 

תודה לכבוד היושב-ראש. אני מעריכה מאוד את העובדה שניתנת כאן במה מאוד מכובדת למשפחות החטופים. זה היה מאוד מרגש ומאוד משמעותי. 

הגעתי במיוחד היום כדי לחדד את הנושא של השיטור העירוני כי אני יודעת שהוועדה עושה עבודה מאוד מקצועית. קדימה-צורן רק לאחרונה זכתה, אחרי עבודת מטה גם כאן בוועדה, להיכנס לרשויות שיש בהן שיטור עירוני ובימים אלה אנחנו מתחילים בהתנעה של התהליך. לכן היה מאוד חשוב לי להגיע כדי שלא נגיד אחר כך מה הועילו חכמים בתקנתם, יש שיטור עירוני אבל לא יהיו לו סמכויות. 

 יש שני דברים מאוד מאוד משמעותיים כאשר האחד הוא החוק יהיה חוק של קבע. לא שכל שנה תהיה הוראת שעה ותהיה איזושהי אי ודאות אלא שתהיה ודאות וזה דבר מאוד משמעותי. אני מפצירה, דוחקת, מבקשת שהנושא הזה יאושר כדי שתהיה הסתמכות, כדי שיהיה אפשר לתכנן עבודה לאורך שנים. הדבר השני הוא הסמכויות של הפקח המסייע. מעבודה ומחומרים שקראתי ושמעתי מחבריי ראשי הרשויות בהן יש כבר שיטור עירוני וגם מדברים ששמעתי כאן בוועדה, כדי שנוכל שזה יהיה באמת אפקטיבי, צריך שלפקח המסייע יהיו סמכויות. צריך לאזן בין אינטרסים, צריך לאזן בין דברים שונים ואני אומרת שמבחינתי האיזון הוא בזה שמדובר רק ביישוב בו יש שיטור עירוני. כלומר, הסמכויות של הפקח המסייע הן לא כשהוא הולך בכל הארץ אלא רק כשהוא נמצא ביישוב בו הוא פקח מסייע. 

הדבר השני של השיטור העירוני זה שהוא בא כדי לעשות דברים עירוניים. אם יש לי פקח מסייע והוא לא יכול לפתור בעיות רעש של שכנים שמתקשרים למוקד שלנו, אם יש לי פקד מסייע והוא לא יכול לעזור לי עם הסוסים שמגיעים – וסיפרתי על הדרך בה הסוסים נכנסים אלינו – אז מה עשיתי? בסופו של דבר מדובר במכפיל כוח. אנחנו רוצים שתהיה יותר תחושת ביטחון, יותר אנשים שמסיירים ביישוב אבל שתהיה להם סמכות. פעם-פעמיים יראו שיש להם סמכות, אני בטוחה שגם הקשב הציבורי והמשמעת הציבורית תשתפר. לא צריך הרבה פעמים כדי להראות שעשינו אכיפה. קורקינטים, זו סכנת נפשות. זה אסון. אין לנו סמכויות, רק אולי על המדרכה אבל צריך שזה יהיה גם על הכביש. כלומר, יש דברים שאם לפקח המסייע לא יהיו כלים, לא עשינו כלום. אז יש לנו שיטור עירוני אבל לא עשינו כלום.

אני מציעה לוועדה ללכת על הדברים שהם מאוד ברורים והם קונצנזוס ויכול להיות שבעוד שנה לחזור לכאן ולומר אפשר להרחיב לעוד דבר. אחד הדברים המאוד משמעותיים שצריכים להיות בימים אלה, זה הנושא של השב"חים. אחרי ה-7 באוקטובר, אנחנו ישוב שהוא ישוב שיש בו גם כפר וגם עיר, ולא הייתה ברירה והסתייענו גם בפקחים שלנו גם כשאין להם סמכות אבל הם לא יכולים לעצור והם לא יכולים לעשות את כל הדברים וצריך לקרוא לשוטר, ואז מה עשינו בזה? איך אני נותנת תחושת ביטחון לתושבים שלי שהפקחים הולכים לחפש שב"חים – והם כל הזמן מסיירים כי הם מסתכלים על עבירות בנייה, הם מסתכלים על פיקוח והם רואים את זה – ואז מה, הם יחכו לשוטר שיגיע? לא. שתהיה להם את הסמכות לעכב את השב"ח עד שתגיע המשטרה.

אני קוראת מכאן דווקא לגורמי המקצוע. אני עורכת דין ואת ההתמחות שלי עשיתי בלשכה המשפטית בכנסת. ברור לי הקושי והאתגר כשאתם באים לתת סמכויות לפקח מסייע. הקושי הזה ברור לי. אני אומרת לכם היום כראש רשות שאם לא תתנו את זה, בעיניי לא עשינו בזה שום דבר. יהיה לנו פיקוח עירוני, זה יהיה מאוד יפה, אבל בתכל'ס, ביום יום, בשירות שאנחנו נותנים לתושבים שלנו ובעיקר בתחושת הביטחון שאנחנו נותנים לתושבים שלנו זה לא יהיה ההישג הנדרש. אני רוצה שבתוך שנה מהיום נוכל להגיד שיש לנו שיטור עירוני, הוא מאוד אפקטיבי ואני אשמח שכך נוכל לעשות. תודה רבה לוועדה. אני תכף אצא לוועדה לקידום מעמד האישה. תודה לאדוני היושב-ראש על הזמן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה לך קרן. הדברים האלה חשובים מאוד וחשוב מאוד שבאת לכאן. נקווה שנראה אתכם גם בדיונים הבאים כי הנוכחות שלכם חשובה. 

ברשותכם נעלה לכרמיאל ונשמע את ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי שנמצא ב-זום.

 << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> 

שלום. צוהריים טובים לכבוד היושב-ראש, לחברי הכנסת, לעמיתיי ראשי הרשויות. גם אנחנו אחת הערים שכבר ותיקות בתחום השיטור העירוני. כמו שאמרו קודמיי, אני אשתדל לא לחזור על דברים אבל כן להדגיש. זה מכפיל כוח מאוד משמעותי. אם אתה היום תפנה, אם החברים בוועדה יפנו היום למפקדי התחנות וישאלו את דעתם על השיטור העירוני, הם יאמרו להם כולם פה אחד שזה הדבר הכי חשוב שיש, מכפיל הכוח הזה הוא היכולת היחידה להגיע לפריסה משמעותית בהגעה למכלול גדול של אירועים ומניעה של פעולות כאלה ואחרות. 

אתן לכם דוגמה של תחנת כרמיאל שהיא תחנה מרחבית. היא גם כוללת את בית ג'אן, גם את רמה וגם את כרמיאל. ברגע שיש קריאה של שוטרים - וגם אצלנו יש לא מעט חוסר במצבת כוח האדם של המשטרה – פתאום מוצאים את העיר כרמיאל ערומה. אילולא היו לנו את הפקחים העירוניים בשיטור העירוני, לא היינו מסוגלים להגיע לנוכחות וגם למניעת פשע.

יש כאן שני דברים. האחד, עד פברואר לסכם את העניין כך שיהיה משהו קבוע ולא ארעי. השני, לתת סמכויות. תעשו את העבודה שלכם. הייתי בוועדה כזו כבר לפני שלוש וארבע שנים. אדוני היושב-ראש, אתה איש מעשים ולא איש של מילים ואני מבקש ופונה אליך להטמיע את המהלך ולדאוג שהוא יסתיים ולהגיע למצב שתהיה סמכות ואחריות ליד הסמכות. זו הדרך היחידה באמת להגיע לצמצום הפשע ובצפון המצב חמור. זו הדרך ליצור את מכפיל הכוח המשמעותי. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה לך על הדברים החשובים האלה. נשמח לראות אותך גם בדיונים הבאים. תודה. 

ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, סרג' קורישא.

 << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> 

שלום לכולם. אני רוצה לומר תודה למשטרת ישראל משום שבמשטרת ישראל אני מזהה איזשהו שינוי במגמה כי אנחנו ראשי הרשויות ואתם משטרת ישראל יש לנו רק דאגה אחת והיא שלום הציבור וביטחון הציבורי. אנחנו באים לעזור לכם ואנחנו רוצים לעזור לכם. אנחנו לא רוצים את הסמכויות שלכם, אנחנו לא רוצים להחליף אתכם, יש לנו מספיק כאבי ראש בדברים שלא מעניינים אתכם אלא אותנו. אני חושב שבסופו של יום אתה יושב מול תחנה של משטרת ישראל שיש לה בעיית אמת בכוח אדם. יוצאות שלוש ניידות בתוכן שלושה שוטרים והשאר מתנדבים. כאשר יש אירוע שב"ח ונתפס שב"ח, אנחנו מחכים שעה ו-20 דקות כדי שתגיע ניידת ולא בגלל שהם שלא רוצים לבוא אלא בגלל שהם עסוקים בדברים אחרים. אנחנו באים לעזור לכם. אני מקווה כבוד היושב-ראש שאנחנו נמשיך הלאה ונחתום את החוק הזה. כן, אולי בעוד שנה צריך לשבת ולראות מה לשפר ומה לשנות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

רק לציין מה תפקידך בכוח, חוץ מכפר שמריהו.

 << אורח >> סרג' קורישא: << אורח >> 

אני יושב-ראש ועדת הביטחון של מרכז השלטון המקומי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה. אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון.

 << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> 

תודה על ההזדמנות. בהמשך לדבריו של סרג' ואפילו בצורה קצת יותר ברורה אומר השיטור העירוני לא יכול ולא צריך להחליף את משטרת ישראל. כאשר אנחנו מדברים על הצורך שלנו ברשויות לשיטור עירוני זמין, נכון שזה יוצא פעם אחת מתוך הבנה שיש מחסור בכוח אדם ומחסור בתקצוב המשטרה, אבל את זה צריך לפתור על ידי תקצוב נכון של המשטרה ועל ידי מתן כלים למשטרה לתת את השירותים שהיא צריכה לתת בכל רחבי ישראל. הסיבה שאנחנו בכלל באים לנושא של שיטור עירוני היא כי אנחנו מבינות ומבינים בשלטון המקומי שיש הרבה נושאים שלא צריכים להעסיק לא תחנה טריטוריאלית ולא תחנה אזורית אלא הם יכולים להיפתר ברמה המקומית על ידי שיתוף פעולה שהוא שיתוף פעולה בין הרשות המקומית למשטרה. זה הצורך שלנו בשיטור עירוני. 

 אני אומר עיר כמו הוד השרון שמונה היום מעל 70,000 תושבות ותושבים כבר הייתה אמורה להיות עיר עם תחנת משטרה. לא רק היא לא עם תחנת משטרה אלא רחוקה מאוד מהאפשרות לקבל תחנת משטרה. שיטור עירוני ניתן לה על הנייר כבר בשנת 2014 על ידי השר לביטחון פנים דאז אהרונוביץ'. מאז עברו חמישה שרי ביטחון פנים, לפחות עם שלושה מהם נפגשתי, היו כמה שנים של חוסר תקציב מדינה, אחר כך הייתה החלטת ממשלה לאן להפנות את התקציבים הללו אבל הסיפור של שיטור עירוני בעיר מעל 70,000 תושבים, כשאין תחנת משטרה מקומית אלא יש נקודת משטרה שעד היום אין בה מפקד אלא יש בה ממלא מקום כי יש חוסר בכוח אדם, אז אנחנו נשענים על תחנת כפר סבא שהיא תחנה נהדרת אבל היא משרתת יותר מדי ערים על פני תא שטח גדול מדי, יותר מדי קהילות עם מאפיינים שונים, ומתמודדת גם עם קו תפר שנמצא לא רחוק על כל המשמעויות, גם ביטחוניות, גם שב"חים וגם כל מה שאפשר לדמיין. 

אני מחבר את שני הדברים ביחד כי אין שקיפות בתהליך לאיזה עיר מגיעה תחנת משטרה ומתי. אין שום יכולת לעיר לדעת מתי היא תקבל שיטור עירוני עד שתהיה לה תחנת משטרה. זה לא אמור להיות מתפקידו של ראש הרשות להתמודד עם הצורך הזה, להיאבק על משאב ציבורי בסיסי, על שירות ציבורי בסיסי שזה הביטחון האזרחי של התושבות והתושבים במרחב העירוני. 

אני יודע שהחוק כאן דן בסמכויות ותכף אתייחס גם לזה אבל בכוח הוועדה הזאת להניע שינוי תהליכים שיובילו גם להגברת השקיפות, גם ליצירת מדדים ברורים לתחנות משטרה ולחלוקה של שיטור עירוני. אני אומר שוב שלהוד השרון יש אישור להקמת שיטור עירוני מאז 2014 או 2015. אהרונוביץ היה אז השר. מאז לא נעשה דבר בעניין ולא כי הרשות לא ביקשה ולא כי המשטרה לא ביקשה. ממנכ"ל משרד לביטחון פנים, דרך מפקד מחוז, דרך מפקדי מרחב, מפקדי תחנת כפר סבא.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

גם מנכ"ל הכנסת.

 << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> 

ישבתי עם שלושה וארבעה מפקדים כאלה מכל סוג וכולם תמכו בכך שצריך להקים ועדיין זה לא קורה. זה כאשר השיטור העירוני הוא פרויקט דגל של המשרד לביטחון פנים.

אני אומר על הסמכויות. בסופו של דבר ראינו שהכוחות העירוניים הם באמת אלה שמגיעים ראשונים לזירה. ראינו גם אחרי ה-7 באוקטובר את החשיבות גם של המתנדבים והמתנדבים אבל גם בכוח העירוני הזמין שנמצא. אגב, גם בזה אין שקיפות, לא בבקשות שלנו לנשק ארוך, בהכשרות לסיירים עירוניים שכולם בוגרי שירות צבאי, כולם בעלי רובאי מסוים שמאפשר את זה ועדיין לא מאשרים להוד השרון למרות שלעיר שנמצאת מטר ליד, היא כן קיבלה אישור.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מי זאת?

 << אורח >> אמיר כוכבי: << אורח >> 

לא נגיד מי כדי שלא ייקחו לה את זה. כאשר יש כוח זמן ומאומן ואפשר לייצר את זה, אין סיבה שלא תהיה שקיפות בתהליכים האלה ואין סיבה שלא ייתנו.

לגבי הסמכויות. אני בדעה שלך או לפחות בדעה כפי שנשמעה כאן שלא צריך להיות שיטור עירוני לראשי רשויות. אני לא חושב שזה נכון. לא צריך להיות שיטור אישי לראשי רשויות. כן צריך להיות ברור שאי אפשר לתת סמכויות ואחריות בלי לתת את ההגנה למי שעושה את העבודה. לא יכול להיות שהפקחים העירוניים שיהיו חלק מהסיור העירוני יהיו חסרי הגנה, יהיו תלויים בגחמות, בין אם של יועץ משפטי או של ראש עירייה כי ההגנות שיש על שוטר לא חלות עליהם. אם זה פתרון הביניים לסייע למשטרה ולהגברת הביטחון ברחובות, אז ההגנה על האנשים הללו צריכה להיות הגנה זהה כי אחרת הם לא יבואו או שהעבודה לא תיעשה ואז כל מה שנעשה כאן יהיה באוויר.

אני מסכם. אני לא נוהג לעשות את זה אבל מאחר ואני כאן אני עושה זאת. עיר של 70,000 תושבים עם עתודות קרקע שמביאות אותה ל-100,000 תושבים, לא יכול להיות שבשנת 2025 היא העיר היחידה במרחב בלי תחנת משטרה, בלי מפקד נקודה, בלי שיטור עירוני ובלי שום דבר שמאפשר לנו את היכולת לתת את ההגנה במרחב הציבורי העירוני בעיר כמו הוד השרון ואנחנו מדברים על עיר שב-15-10 השנים הקרובות תהפוך לעיר הגדולה וזאת לפי תוכניות מאושרות ורצון המדינה. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה לך. הדברים שאתה אומר הם מאוד חשובים וחשוב שיישמעו גם בדיונים האחרים. למשל בדיון שקיימנו על אמות המידה, מי כן צריך לקבל, הנוכחות שלך חשובה. אנחנו נחזור לדון בזה. למרות שיש מי שמייצג אותך כאן לא רע, אל תסמוך רק עליו כי יש לו עוד כמה עיסוקים. הוא מייצג אותך יפה ובלי ניגוד עניינים.

חברת מועצת זיכרון יעקב אודליה קדמי, בבקשה.

 << אורח >> אודליה קדמי: << אורח >> 

שלום. גם אני מצטרפת לתודות. הדיון הזה הוא כל כך חשוב. אין ספק שמדובר בדיון מקיף ויסודי. אני בטוחה שתצא מכאן בשורה חשובה. כאשר מדברים על מה עושה הממשלה, מה עושים חברי הכנסת כדי לחזק את הביטחון האישי, אני חושבת שהוועדה זאת והדיון הזה למעשה ממחיש לאזרחים את המאמץ שאתם עושים כדי באמת לעשות את כל מה שאפשר להחזיר מעט מאותו ביטחון בחזרה לאזרח הקטן.

הגעתי הבוקר כנציגת מושבה קטנה שמונה 26,000 תושבים, זיכרון יעקב. גם אנחנו סובלים מוונדליזם, פריצות ופגיעה מתמשכת בתחושת הביטחון האישי. אני רוצה לשתף שב-8 באוקטובר 2023 הקמנו תושבי זיכרון עמדות בידוק בכניסה ליישוב, מה שמעולם לא היה אצלנו, בטונדות, תושבים שהתנדבו במשך חודשים ארוכים לבדוק כל רכב שנכנס למושבה שלנו. אני לא יודעת אם יצא לכם להיות בזיכרון יעקב, עיר תיירותית ושקטה אבל את כולנו זה הפתיע ואני מודה שאנחנו לא מדברים מספיק על הפיל שבחדר. זיכרון מוקפת בכמויות של נשקים בלתי חוקיים בכפרים בסביבה ואנחנו שומעים את זה בלילות בלי הפסקה. החשש הולך וגובר.

לאחרונה זכינו להצטרף לתוכנית וזכינו לתקנים של שיטור עירוני. ברורה לנו הנחיצות של התוכנית הזאת. אני חושבת שקיימת חשיבות גדולה בדיון הזה בתיחום הסמכויות והבנה מהו האיזון הראוי בין תפקיד המשטרה לבין תפקיד השוטר העירוני והפקחים, במיוחד במקום קטן כמו זיכרון, הגעה ברגע הנכון על ידי בן אדם מוסמך ומיומן שיכול לתת את המענה. כמו שנאמר כאן, שובר שוויון. זאת באמת מילת המפתח. חשוב מאוד שלפקחים יהיו סמכויות כשהם עובדים לבד ובאמת תוך הבנה של מה התפקיד שלהם ותיחום הסמכות כדי לא להפקיע. 

אני רוצה לומר שבוודאי שיש לנו מוקד של 106 שעובד וגם נותן את המענה. חשוב מאוד שתהיה מערכת שמנטרת את השיטור העירוני. אנחנו יודעים שיש פתרונות של GPS למשל שמנטרים את המסלולים שלהם ואין ספק שצריך להיות פיקוח מאוד הדוק. אני חושבת שבעידן הזה, בזמנים שאנחנו נמצאים, השמיכה הקצרה של משטרת ישראל לא יכולה לתת את המענה הראוי לתושבים ומן הראוי למצוא פתרון יצירתי כזה ואני חושבת שבאמת יפה שעה אחת קודם. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה. יש לי קרבה מיוחדת לזיכרון יעקב. זאת העיר שאימצה אותי כחייל וכמפקד. אני תותחן. חיל התותחנים מאומץ על ידי זיכרון יעקב. 

רגע לפני שנעבור לקציני הביטחון ולכל האחרים, יש מישהו שחשוב לשמוע אותו. יקיר.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היושב-ראש, סליחה. אני רואה שאנחנו מתקדמים בישיבה ולא שמעתי תגובה שלך בעניין החומר החסוי, מי שהחליט שהוא חסוי ומה נעשה עם זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תכף נשמע את המשרד לביטחון לאומי. אני חושב שקודם חשוב שנשמע את האורחים שלנו.

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 

יושב-ראש ארגון המסעדות והברים בישראל. אני כאן כדי להביע מהשטח בלי פילטרים, פרשנויות ומצגים כאלה ואחרים מה קורה. אני בעלים של שלוש מסעדות בתל אביב וביפו. כל נושא העבריינות הקלה, דרי רחוב, פשיעה, דרי רחוב זה שם קוד בחלקם לדרי רחוב שעושים עבירות פליליות כך שהם לא דרי רחוב אלא הם עבריינים. כל הנושא של הפשיעה הקלה והתמודדות של בעל עסק במרחב הציבורי לא נתפסת. אין לנו ארגז כלים, מעבר לאפשרות להתקשר למוקד, לסל"ע, שתמיד מגיעים מיד, ואז מה קורה? הם מגיעים מיד ואז לא קורה כלום משום שהוא לא פקח. הוא סדרן. אין לו סמכויות לעשות כלום. 

אם מתחילים מהסוף ואין לו סמכויות לעשות כלום, לא רק שחטאנו למטרה, העלות התקציבית כבר ישנה, הם כבר נמצאים שם, הם אנשי אמון, הם אנשי מערכת, מן הסתם הם שומרי חוק, תפקידם אפילו לעכב עד ששוטר מגיע. הפרדוכס הוא שיכולות לקרות כמה עבירות פליליות במרחב הציבורי ומחכים עד שהשוטר יגיע והשוטר לא יכול להגיע ולא צריך להגיע לכל אירוע. אין להם ארגז כלים לתמוך את המערכת. אי אפשר לבוא ולהגיד אחריות על השיטור המקומי, אחריות, אחריות, אחריות ולא מגיעה איתה הסמכות. עם האחריות מגיעה הסמכות ועם הסמכות יש את האחריות. אנחנו לא מדברים על מקרה קצה ואין כאן שינוי קרדינלי אלא יש כאן סיוע. מגיע עובר אורח, גונב את התיק ללקוחה ששותה יין, גונב את הטלפון, נכנס לרחוב והופך את המסעדה, הופך את הכיסאות והשולחנות, מה אני כבעל עסק, לא כיושב-ראש האיגוד, אני כבעל מסעדה, מה אני עכשיו אמור לעשות? אין יכולת להגיע לכל אירוע, לכל מקרה, בטח לא בשעת מלחמה, בטח לא במצב חירום, בטח לא בסיטואציה בה אנחנו נמצאים. העבודה המשותפת - זה לא רק בתל אביב-יפו, צריך כמובן גם בכל מדינת ישראל – על שמירה על התשתית של הרף הנמוך ביותר של העבירות שמתבצעות, חייב להיות יחסי גומלין עם העסקים. היום אין לנו יחסי גומלין בביצוע הלכה למעשה. השורה התחתונה, לשיטור אין יכולת לסייע למשטרה באופן בו החוק אינו מאפשר להם לסייע ליתר גורמי האכיפה בשיתוף פעולה ולא יפה שעה אחת קודם אלא יפה שנה אחת קודם אם לא חמש שנים. 

אני אומר את זה כדעה או עמדה או מה שתרצו של בעל עסק שסל"ע, השיטור העירוני מגיע מיד, ואז מבצעי העבירות יודעים שהוא לא יכול לעשות שום דבר. לא לאזוק אותו אם יש צורך, כלום, עד שהמשטרה מגיעה. אני חושב שהדבר הזה יסייע לאלפי עסקים להתמודד כי אנחנו בעלי העסקים לא צריכים להתמודד עם הסוגייה הזו בשום אופן וגם בשום צבע או צביון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יקיר, הדברים שלך חשובים משני היבטים. ראשית, אתה אזרח במדינת ישראל שלא נושא בתפקיד רשמי כאן בפורום הזה ואנחנו אמורים לתת לך שירות. שנית, אתה מייצג לא מעט בעלי עסקים אחרים שאני שומע מהם בערך אותה שפה. תודה רבה שהגעת לכאן.

נעבור לאנשי הביטחון.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש. נמצאים איתי כאן מספר קציני ביטחון שאני אשמח אם הם יקבלו את רשות הדיבור ואפילו על חשבון הזמן שלי. חשוב מאוד מאוד שהשטח יישמע.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הם יקבלו זמן ולא על חשבון הזמן שלך.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> 

תודה. כל הבעיות שדיבר עליהן הדובר האחרון מתחדדות בבואנו למרחב הכפרי. הזמן והמרחב שכוחות המשטרה נותנים מענה במרחב הכפרי הוא לאין שיעור ארוך מאשר בתוך הערים. אנחנו מתמודדים עם התופעה הזאת גם בתוך המושבים וגם בשטחים החקלאיים שמקיפים את המושבים וזה מה שנקרא רחוק מהעין, רחוק הלב. אנחנו היינו שמחים שמשטרת ישראל תיתן את המענה. זה לא צריך להיות תחום העיסוק המרכזי של מועצות אזוריות או של עיריות וכן הלאה אבל זה לא המצב. אנחנו כבר 14 שנים סביב הנושא הזה בהוראות שעה כאלה ואחרות והאתגרים התעצמו. מי שלא כורך את שומר חומות ואת חרבות ברזל ואת כל הדברים האלה ביחד, בעיניי עושה לעצמו הנחה גדולה מאוד. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות את ההנחה הזאת. בסוף יש כוחות מבצעיים בתא שטח שעיסוקם חירום וביטחון והרצון שלנו לנסות לבוא ולהתחיל בפינצטה לבחור את הסמכויות שלהם הוא חשוב והוא נכון ובסיסי אבל אנחנו צריכים גם להיות כנים עם עצמנו ולתת את המענים האחרים ולא להשאיר את אותם אנשים חשופים גם בהיבט המשפטי ובטח בהיבט המבצעי. בסוף כאשר אתה בשטח ואין לך סמכות, חוץ מזה שאחרי כן המשפטנים יטפלו בך כמו שצריך, אתה גם חשוף לסיכון ממשי ומיידי בחיים שלך וגם יצא לי להתמודד עם זה באופן אישי.

בעינינו הייעוד של השיטור המועצתי הוא חיזוק הביטחון האישי ושיפור איכות החיים ביישובי המועצות. זאת הגדרה מאוד רחבה שמבטאת את מה שאמרתי והמדידים הראשונים, השיטור המועצתי הוא הכוח הנייד הזמין והמוכשר הראשון לכל אירוע חירום במרחב המועצה. מאחר ויש הרבה מאוד תחנות משטרה שאחראיות כל אחת על ליבת העשייה החשובה מאין כמוה בערים, בטח בערים מעורבות, בטח בערים גדולות, אנחנו נופלים בין הכיסאות. טיפול בעבירות איכות חיים, זה תפקיד של פקח, אם זו שפיכת אלכוהול או מניעת רעש. לא דיברנו אבל תופעת מדינה קשה ביותר היא שפיכת פסולת בשטחים חקלאיים, אדמה ופסולת ממש, פסולת מחצבה ופסולת בנייה או עודפי עפר מציפים את כל המרחב הכפרי שבסוף הוא של כולנו ומטביעים אותנו. דרך אגב, עולה לתקן עשרות מונים מאשר לתפוס את הדבר הזה ולעצור אותו אבל אין אף אחד שמתעסק בזה. המשטרה הירוקה במדינת ישראל, פחות או יו תר 40 אנשים מקצה לקצה והרבה פחות כאלה שהם בשטח.

טיפול בתופעות נהיגה בפראות של טרקטורונים וכלי שטח בתוך המושבים, בתוך היישובים, מסכנים את המשתמשים בדרך ומסכנים חיי אדם. אותם כלים חקלאיים שעושים שמות בשטחים הפתוחים, בשטחים החקלאיים, משמידים יבול ורכוש וכן הלאה וכן הלאה. אני לא רוצה לדבר על תופעה של להיות אקטיבי ולנסות למנוע פשיעה באמצעות סיורים, באמצעות ביצוע כל מיני עבודות שיש יגידו שהיא משטרתית, יש יגידו שהיא צבאית ויש שיגידו של אנשי ההתיישבות, מה שהיה פעם ומה שצריך להיות היום. נכון, יש ארגונים ואנחנו תמיד מעודדים את כולם להתנדב למג"ב וכן הלאה, אבל אל יתבלבלו האנשים ויחשבו שמתנדב מג"ב מחזיק בידיו איזשהן סמכויות בנושאים בהם אנחנו מדברים. מתנדב מג"ב שייקח לעצמו חירות לעסוק בדברים האלה ימצא את עצמו, ראשית, מחוץ להתנדבות, ושנית, בהליכים משפטיים. 

אני רוצה לומר שיש פער אדיר בין מה שקורה בשטח ומבוטא כאן מכל רמה ומכל דרג לבין מה שמדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל וגופי האכיפה הרשמיים מסוגלים לתת לציבור. את הפער הזה, אנחנו לא קופצים ראש לתוך הבריכה הריקה הזאת אבל לנו אין ברירה. ראש מועצה וממוני חירום וביטחון בחוק הם מגיבים ראשונים ובחוק יש להם אחריות. אנחנו מבקשים שלפחות נעשה את זה בסמכות וברשות ולא נעשה את זה רק מחוסר ברירה ואחר כך גם ניתן את הדין על כך. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה. דברים מאוד חשובים. נאפשר אחר כך לקב"טים לדבר ולכל מי שירצה. אני רוצה להביא נציגים ייצוגיים, חנן ואחר כך אלכסי מרמלה.

 << אורח >> חנן פרץ: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. אי אפשר להתעלם. אני כל כך הרבה שנים סביב הדבר הזה ובאמת אני מרגיש שבשנה האחרונה הדברים באמת זזים. כל הזמן היו דיבורים, כל הזמן עסקו סביב הדבר הזה, הוראת שעה ועכשיו דברים מתחילים לקרום עור וגידים. זאת ההזדמנות להסתכל כאן על הפאנל המדהים הזה, גם של משרד לביטחון לאומי, גם של המשטרה, גם של השלטון המקומי, גם של משרד הפנים, גם של משרד המשפטים, כל מי שנוגע בנושא. אני אומר את זה מהצד שעובד בשטח ונתקל בדברים. אני חושב שכל מה שנאמר כאן על ידי קודמיי, זה מדויק אחד לאחד, כל אחד בניואנסים שלו. הדובר האחרון שהוא הלקוח שלנו במקרה הזה בתל אביב אבל יש מסעדות גם בחולון ובבת ים ובאופקים. אני חושב שבאמת הדברים נאמרו כאן בצורה הכי פשוטה והכי אוטנטית. במקרה יקיר שזעק בא ובכה לי, לראש העיר ולמפקדי המשטרה בתל אביב והקמנו קבוצות ווטסאפ עם האנשים שלו ובאמת הגענו לסיטואציה שהיום בלי הגיבוי שלנו, בלי הסיוע של התחנות שבתל אביב, לא בטוח שהמסעדות האלה והעסקים היו מצליחים לעמוד כי באמת התופעות שם הן תופעות שהולכות ומתגברות ואחרי המלחמה התגברו עוד יותר עד לכדי כך שאפילו מנכ"ל העירייה שלנו בוחן איזשהן אפשרויות כאלה ואחרות כדי לטפל במפגע הזה כי אנחנו באמת ממה שקורה כרגע בסן פרנציסקו סביב אותם פושעים שמסתובבים ברחוב/דרי רחוב שהם לא בדיוק דרי רחוב אלא פושעים לכל דבר ועניין. 

אני אומר רק דבר אחד ולא אחזור על מה שנאמר. קיימנו ישיבות מקבילות. אנחנו מדבירם על הדברים. נמצא כאן יוחאי שמנהל את זה בצורה מדהימה יחד עם כל קציני הביטחון. אני מדבר לא רק בשמו אלא בשם כל כולנו. אני רוצה לומר שמה שאנחנו מבקשים כאן אדוני יושב-ראש זה את הדבר הבסיסי ביותר ואני אחזור על זה כל פעם מחדש כדי לא להרתיע ולא להפחיד את כל אותם אנשים שחוששים, ארגונים שחוששים שאם הפקח יקבל סמכות, הוא יתחיל לנופף בה עם שלטים. ממש לא. ממש ממש לא. אנחנו לא רוצים להיות משטרה. מבחינתי אני לא רוצה שום סמכות. תביאו לי שוטרים ואני מסודר אבל המציאות מדברת בעד עצמה. אני יכול לומר שבמחוז תל אביב, גם אם מחר יוסיפו לשוטרים עוד 4,000 שקלים לשכרם, עד שזה יקרה זה עוד כמה שנים טובות, תושבים יברחו ובעלי העסקים יברחו משם כי אין ביטחון. 

אם כן, אנחנו מבקשים את הדבר הבסיסי וזה לדרוש להזדהות, להחזיק את הבן אדם עד להגעת שוטר, לשפוך את האלכוהול, הדברים שנאמרו כאן על ידי כולם ואני לא אחזור עליהם.

הדבר האחרון הוא דוגמאות. יש כאן דוגמאות למכביר של כמה חשוב לנו הסמכות הבסיסית הזאת. אני אזכיר את זה מעל כל במה ובכל הזדמנות ואומר שאנחנו שילמנו מחיר יקר – אני מדבר על אגף סל"ע ששילם מחיר יקר – בהירצחו של אחד העובדים שלנו שמה שהוא רצה לעשות היה על פי הנחיות המשטרה – לא הנחיה של חנן או של ראש העיר – כאשר בזמן מחאות רוב כוחות המשטרה בקפלן ושומרים על המפגינים, מבקשים מהשיטור העירוני - ולנו כמובן אסור להיות מעורבים באבטחת מחאות פוליטיות - ואמרו לנו לכו, תשמרו בשגרה, תחזקו לנו את השגרה ואנחנו מחזקים את השגרה. אנחנו מחזקים את השגרה, מזהים מישהו חשוד, באים לבדוק אותו ונרצחים. נאמר כאן, באים לבדוק אותו בחוסר סמכות מלכתחילה. אז מה אנחנו מבקשים? תנו לנו את הסמכות הזאת לבוא לבדוק, להזים חשד ולהמשיך הלאה. 

אני באמת מסתכל כאן על האנשים ואני מכיר אחד-אחד באופן אישי, זה לא מובן מאליו. אני באתי מהמשטרה ויש כאן סוג של פתיחות מסוימת. אנחנו לא רוצים להחליף אתכם. לא רוצים. אם היינו רוצים להיות שוטרים, היינו מתגייסים למשטרה. אנחנו רוצים קצת כלים לעשות את העבודה שלנו. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ודה לך חנן. דברים חשובים. תמשיכו לייצג את הרשות הגדולה בדיונים כי זה מאוד חשוב.

 << אורח >> אלכסי לוסב: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. מכובדיי, כבוד היושב-ראש, אני רוצה ברשותכם להתחיל בזה שאני משתתף בצערן של המשפחות של הנרצחים בפיגוע ומאחל רפואה מהירה לפצועים. אני גם רוצה לומר למשפחות החטופים במידה והן כאן שאני אישית אחרי שנה פלוס רצוף מאז ה-7 באוקטובר במילואים כאשר חלק גדול היה בעזה. עשינו הכול והפכנו כל אבן ואני מבטיח לכם שגם מי שהחליף אותנו שם עושה את זה כדי להביא אותם. אני עוד אחזור לשם. אנחנו עושים הכול. אני אומר לכם את זה כלוחם שהיה בלבנון והיה בעזה. אנחנו עושים הכול כדי להחזיר לכם את היקרים שלכן. אני לא יודע אם נמצאות כאן משפחות החטופים.

לענייננו. אני רוצה להתחיל ולומר שהמצב היום הוא כזה שאנחנו לצערי הרב דחלילים ברכב עם צ'קלקות. זאת אומרת, יושבים שני אנשים ברכב עם צ'קלקות עד שקורה משהו. כאן אני רוצה לבקש ממכובדיי ומיושב-ראש הוועדה. נכון להיום אנחנו נותנים את תחושת הביטחון לאזרח בדגש על תחושה. אני מבקש גם בשמי וגם בשם כל הפקחים המסייעים לאפשר לנו לתת את הביטחון, לשנות את תחושת הביטחון לביטחון כי אנחנו מסתובבים והכול טוב ויפה עד שהאזרח צריך מאיתנו שירות. ברגע שהוא צריך ממני שירות, אני יכול לעשות בדיוק מה שיכול לעשות אותו אזרח, לחייג 100 ולחכות שתגיע ניידת. 

דיברה קודם חברת הכנסת מירב בן ארי ואמרה משהו שלא שמו לב אליו. היא אמרה שוטר עירוני. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. גם הנראות. היא היחידה שאמרה את זה. זאת אומרת, אנחנו נקראים שיטור עירוני אבל זה לא מוזכר. זה בדיוק מה שהיא הדגישה. אנחנו ניגשים לאזרח מעמדת חולשה ולא מעמדת כוח. 

לגבי כל מי שדואג לגבי סמכויות, לגבי הרחבה, אני רוצה לומר לכם שמי שבא לעבוד בשיטור העירוני אלה בדרך כלל אנשים בעלי משפחה, אנשים מבוגרים שהם עם ראש על הכתפיים והם יודעים מה הם עושים. כמובן שצריך לדאוג לזכויות של האזרח אבל מה עם הזכויות של אותו אזרח שעלול להיפגע מחוסר סמכויות? זאת אומרת, כאן תעשו את האיזון שלכם. אני אתן לכם דוגמה של הסיירת בסל"ע שעצרה/עיכבה את הנהג השיכור. השורה התחתונה היא שהנהג זוכה בבית המשפט. בטח כבוד היושב-ראש מכיר את הסיפור. למה הזכות שלו עדיפה על זכות של אותו תינוק שהיה יכול להיהרג בתאונת דרכים? או הזכות של אותו נער שהיה יכול לעבור במעבר חציה ואותו נהג שיכור היה פוגע בו ואותו נער כל החיים היה בכיסא גלגלים? איפה הזכויות של אותם אזרחים? כל זה מתקשר לסמכויות. איזה מסר זה מעביר? אותו נהג שיצא מכותלי בית המשפט בלי שהוא נתן את הדין על המעש שלו, ראשית, אם הוא לא רצח – אז הוא ירצח כי הוא למד שאפשר וזה עובר, ושנית, כל הסביבה שלו למדה שהכול בסדר, אפשר לנהוג בגילופין ואפשר לסכן אנשים. איזה מסר זה מעביר לציבור?

ברשותכם עוד דבר שאני רוצה לגעת בו וזה כל העניין של ההסדרה שלנו בחוק והגדרה. אני יודע שהנושא הזה מאוד קרוב לליבו של יושב-ראש הוועדה. אני עוקב אחרי דיוני הוועדה גם כשאני לא נוכח כאן. היום אני יושב עם שוטר באותה ניידת, אני עושה את אותן עבירות ואני לא מדבר חלילה על להירצח או להיפצע, גם על זה אני מדבר אבל לא רק, על דברים כמו פקחים שהשחיתו להם דלתות של הבית, רשמו להם כתובות, הוא מגיע, מגיש תלונה במשטרה – וסליחה שאני אומר אבל היא לא שווה אפילו את הדיו של המדפסת שמדפיסים אותה כי אחרי חודשיים-שלושה התלונה נסגרת מחוסר עניין לציבור. לעומת זאת שוטר שמישהו בא אליו לדלת ושם לו מעטפה ואחרי חצי שעה הגיע ולקח – סיפור אמיתי לגמרי – הוא מוגדר מאוים עם כל המעטפת. במה אנחנו שונים ולמה אנחנו צריכים להיות מקופחים בנושא הזה? אתם מבקשים ממני לעשות את אותה עבודה עם אותם סיכונים, אז תנו לי את אותה מעטפת. אני כבר לא מדבר על חללים. אנחנו יושבים באותה ניידת ושוטר הוא חלל מערכות ביטחון ואנחנו לא וזה כשאנחנו עושים את אותה עבודה. 

 אם אני הולך למצב אידיאלי מבחינתנו ואם הכנסת החליטה להעניק לנו סמכויות. יש לנו סמכויות והכול טוב ויפה אבל יש את הבעיה עליה דיברתי בדיון הקודם והיא עוד פעם אולי מהשטח כי רק בשבוע שעבר נתקלתי באותה בעיה. הממשק. אם יש לי סמכות אני יכול לעצור, לעכב ולחפש אבל מה זה עוזר לי אם אני לא יודע מה קורה בעיר? מאחר ובאתי מהשטח אני רוצה לתת דוגמה. בשבוע שעבר נפתח בפארק ציבורי ברמלה אירוע של דקירות. אני ועוד פקח מסייע היינו שם, היינו באכיפה דו גלגלית. לא היו דקירות אלא זה היה מעשה קונדס אבל בינתיים ניידות סיור, ניידות בילוש, ניידות מג"ב, כולם נוסעים נסיעה מבצעית ומסכנים את עצמם ואת המשתמשים בכביש וכל זה לשווא בזמן שאנחנו שם ואנחנו יכולים להגיד שאנחנו שם ואפשר להרגיע. 

אני מבקש מכם לתת לנו את האופציה הזאת כי כפי שאמרתי נכון להיום אנחנו בנינו ספינה שיכולה לצלוח אוקיינוסים אבל אתם לא נתתם לנו משוטים. אתם אומרים שוטו אבל אי אפשר לשוט בלי משוטים או בלי מנוע. אנחנו מבקשים מהשטח לתת לנו את המשוטים האלה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה. מי שלא הבין - את כל מה שאמרת בסוף, את הדוגמה, הבין הכול. 

אני רוצה לנסות לייצר נושא נוסף או שפה משותפת אחרת. נמצא כאן מי שעשה עבודה מאוד מאוד משמעותית ואסף לנו קצת פרטים ונתונים. ניתן לו את האפשרות להציג את הדברים. מתן ממרכז המחקר והמידע, בבקשה.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

תודה כבוד היושב-ראש. אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מגיע להם שאפו גדול בשם כל חברי הוועדה. צריך לומר שהנתונים או חלק גדול מהנתונים הגיעו רק בימים האחרונים. בכל זאת יש לנו כמה שנים טובות של עבודה עם מרכז המחקר והמידע ומגיע להם מכל חברי הוועדה שאפו גדול.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון מאוד.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

תודה רבה. אנחנו נציג היום שלוש שאלות ממש בקצרה, שאלות שנוכל לענות עליהן בגלל השלמת הנתונים שהמשרד העביר לפני שבוע וחצי. אני אגע קודם כל בסוגיית יחסי שוטרים-פקחים מסייעים גם בתקן וגם במצבה. אחר כך אנחנו נדבר על שיעור ההשתתפות של המשרד לביטחון לאומי בשכר הפקחים המסייעים ברשויות השונות ולאחר מכן ננסה לקבל איזשהו קונטקסט של הסיירים העירוניים ביחס לכלל הסיירים במשטרה. עלו כאן כל מיני טענות ושאלות לגבי מה קורה בשאר מגזר הסיור ואני מקווה שנוכל לענות על כך.

בשקף הזה אפשר לראות את שיעורי ההשתתפות של המשרד לביטחון לאומי בשכר הפקחים המסייעים ברשויות המקומיות בהן פועלת יחידת אכיפה עירונית מבצעית. 22 רשויות מקומיות לא מקבלות השתתפות וכל היתר, 75 אחוזים מהרשויות בהן יש יחידה, מקבלות השתתפות בשיעורים שונים. השיעורים נקבעים בהחלטות ממשלה שונות. 25 ו-35 אחוזי השתתפות לפי פרמטרים שהמשרד קובע, בין היתר פריפריאליות ומעמד חברתי כלכלי של הרשות. 60 אחוזים מקבלת העיר אשקלון בהתאם להחלטת הממשלה בנושא. 70 אחוזים מקבלות הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות שמשתתפות בתוכנית ו-90 אחוזים הרשויות בעוטף עזה. גם... וגם עוטף עזה הן בשיעורים זמניים לפחות עד סוף השנה.

מבחינת ניצול ההשתתפות. אנחנו ראינו בנתונים בעיה בניצול של אותה השתתפות דווקא ברשויות הערביות בהן ההשתתפות היא גבוהה יחסית. אחת הסיבות המרכזיות לניצול של השתתפות המשרד היא בעצם קושי לאייש את התקנים של הפקחים המסייעים ברשויות הערביות. זאת אומרת שלמרות האחוז הגבוה של ההשתתפות, הניצול שלו הוא נמוך יחסית. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כמה?

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

זה משתנה. יש כאן מסמך פירוט לפי רשות אבל זה השיעור הכי נמוך ברשויות הערביות הוא 17 אחוזים. זאת אומרת, זה ממש נמוך, הניצול של התקציב אבל זה נגזר מאיוש התקנים.

הנושא השני הוא היחס בין השוטרים לסיירים העירוניים. דנו ביחס בין שוטרים לפקחים מסייעים בהצעת החוק. אני אציג את המצב הקיים. השקף הזה מראה את המצב הקיים בתקן של הפקחים. כמו שאפשר לראות, רוב הרשויות מקבלות תקן של אחד לאחד, פקח על שוטר בתקן. יש עוד רשויות שמקבלות יותר שוטרים מפקחים. כלומר, 1.2, 1.8 או שני שוטרים על כל פקח ויש שבע רשויות שמקבלות פחות. אפשר לראות בצד שמאל שתי רשויות בהן יש שתי קטיגוריות. שבע רשויות בסך הכול בהן יש יותר פקחים מסייעים משוטרים. שני פקחים מסייעים לשוטר אחד. זה בתקן. במצבה המצב קצת שונה. איוש תקני השוטרים ב-... בסך הכול עומד על 74 אחוזים ואיוש תקני הפקחים המסייעים עומד על 82 אחוזים. בשקף הזה רואים שיש יותר רשויות בהן היחס של הפקחים המסייעים יותר נמוך. כלומר, יש פחות שוטרים מאשר פקחים מסייעים. אפשר לראות את אחת הרשויות, בצד שמאל, שיש בהן בין שלושה פקחים מסייעים לשוטר לבין שני פקחים מסייעים לשוטר, ומצד שני יש גם רשויות בהן תקן הפקחים המסייעים נמוך ולא מאויש ולכן מגיעים עד בין 2.5 שוטרים לפקח מסייע לשמונה ברשויות שפשוט לא מצליחות לאייש את התקן. בעיקר אלה רשויות ערביות, דרוזיות וצ'רקסיות שמשתתפות בתוכנית, והן בדרך כלל מקבלות גם מפתח יותר גבוה של שוטרים פר פקחים.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

על סמך מה המצבה נקבעת? על סמך מה קובעים שיש שרשויות שמקבלות יותר שוטרים מאשר פקחים מסייעים? מה קובע את זה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תכף ניתן למשרד לביטחון לאומי לענות על זה.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

במסמך הגדול פירטנו את הפרמטרים אבל מה הם בדיוק הפרמטרים, מה הנתונים ומה השקלול, זאת באמת סוגייה שאין לנו עליה כל כך מענה. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

בדקתם רשויות שונות? חוץ מהרשויות הערביות.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

זה נגזר מהפרמטרים. אפשר לראות שזה קשור לפריפריאליות אבל יש גם עניין של עבירות, של רמת פשיעה בעבירות הרלוונטיות שבזה אין לנו נתונים. 

נעבור לאיזשהו מבט על שוטרי הסיור העירוניים ביחס לכלל הפערים במשטרה. המדרג שמוצג כרגע מציג את התקן, תקן שלא כולל משרות זמניות אלא רק משרות קבועות והוא כולל את השיטור העירוני. בעצם התקן לעומת המצבה. בכחול, הקו הזה מראה את התקן והמצבה בקו הכתום. אפשר לראות שמשנת 2010 הייתה עלייה רציפה גם בתקנים וגם במצבה של הסיירים במשטרה. משנת 2020 אפשר לראות ירידה של 66 תקנים מהתקן וכמעט 670 סיירים מהמצבה. זאת אומרת, אפשר לראות שיש כאן הצטמצמות גם בתקן וגם במצבה של מגזר הסיור כולו. 

נעבור שקף ונראה את המצב בתקנים ובמצבה של הסיירים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ממש קריסה של מערך השיטור של הסיירים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון. מה שמגביר את הצורך לכאורה בשיטור העירוני או לגייס שוטרים.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה גם בלט בצרכים שדיברו עליהם הרשויות. הן ממש אותתו שהן מרגישות שהשיטור כמעט לא קיים אצלן.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

הגרף הזה מציג את התקן לאורך השנים מאז תחילת תוכנית השיטור העירוני עד יולי 2024. תקן הרשות נקבע לפי מפתחות. אני לא יודע איך נקבע שאר התקן של סיירי המשטרה אבל תקן בשיטור העירוני נקבע על פי מפתחות והמשרד יפרט. אפשר לראות שהאיוש של התקן הזה עד שנת 2017 היה שיעור גידול דומה לגידול של התקן ומשנת 2017 יש דשדוש ומשנת 2021 יש ממש ירידה במספר הסיירים העירוניים ביחידות האכיפה. בסך הכול. נגזרת מזה גם ירידה בשיעור האיוש של הסיירים העירוניים. 

כדי לראות מה נשאר, מה רק סיור ומה רק סיור עירוני, נראה את השקף הבא. אחד לתקן ואחד למצבה, זה מה שקורה כאשר מפצלים את תקן הסיירים בתחנות לסיירים עירוניים. הכתום מציג את תקן הסיירים בתחנות שמ-2015 עד 2020 עלה ב-602 תקנים, אבל משנת 2020 התקן ירד ב-248 תקנים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

התקן המשולב.

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

למעלה זה רק סיירים בתחנות ולמטה זה רק שוטרי שיטור עירוני. סיירים עירוניים. אפשר לראות שהתקן של הסיירים העירוניים ממשיך לגדול עם הצטרפות רשויות נוספות לתוכנית, ב-182 תקנים בין 2020 ל-2024 ומצד שני סך התקנים של הסיירים בתחנות מצטמצם ב-248 תקנים.

כדי לראות מה המצב במצבה, נראה את השקף האחרון. זאת המצבה. למעלה מצבת הסיירים בתחנות ולמטה מצבת השוטרים בסיור העירוני. אפשר לראות את העלייה בין 2015 ל-2020 בשניהם, אבל מ-2020 עד 204 ירידה של 620 שוטרי סיור בתחנות וירידה של 49 שוטרי סיור עירוני. בסך הכול הנתונים האלה מראים שיש מצוקה במגזר הסיור כולו ולמרות שכאילו השיטור העירוני מופרד ויש לו תקנים משלו, הליכי גיוס משלו ותנאים שלו, גם שם יש קושי למלא את התקנים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לגייס שוטרים בתפקידי סיור זאת משימה כמעט בלתי אפשרית מאז שנת 2020. זאת המשמעות. חסרים 669 תקנים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אנחנו רואים שמ-2015 עד 2020 יש עלייה ואחר כך במקרה הטוב יש סטגנציה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני מתחיל עכשיו לחשוב מה קרה ב-2020. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אירוע שהותיר את חותמו, שלחו שוטרים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אנשים לא רצו להישאר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני חייב לומר שיש כאן גם שאלה, לפחות צורך שלנו לבדוק וזה לא תלוי בשר כזה או אחר, זאת תקופה של חמש שנים, שיכול להיות שיש כאן גם מדיניות. שבסופו של דבר סדרי העדיפויות. כולנו מסכימים שצריך את המערך של השיטור העירוני אבל אחת הטענות היא שבסופו של דבר בין אם במודע ובין אם לא במודע, ככל שמערך – אני בכוונה אתעקש – הפיקוח העירוני צומח, זאת אומרת, ככל שמועברים תפקידים לפקחים עירוניים – זה באמת לא תלוי בממשלה – אז המשטרה בעצם חיה יותר ויותר בשלום עם הקריסה של מערך הסיור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מייק, אני אשמח לשמוע אחר כך אם יש לכם איזשהו נתון מה קרה בשנת 2020 ועד היום. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עוד שאלה שאולי יתייחסו גם אליה. האם נערכים דיונים בתוך המשרד סביב הסוגייה הזאת ומה בדיוק אתם מתכננים כדי להתגבר או מחליטים לעשות שינויים והשאלה היא איך מתמודדים עם זה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

בסעיף 9 בהצעת החוק כתוב: משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור ייעודי ולא תפחית את כוחות השוטרים מהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור הייעודי. אותו רעיון גם קיים כאשר רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות במסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירונית ייעודית. 

את הנתונים האלה צריך לבחון ביחס להוראה המחייבת בחוק שקיימת היום ושגם לא אמורה להשתנות בהצעת החוק המתקנת. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

השאלה אם החוסרים קיימים גם במקומות בהם המשטרה או השיטור הקהילתי קיים או שעושים שינוי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

שאלה טובה. אני מקווה שאנחנו נקבל עליה תשובה. 

 << אורח >> מתן שחק: << אורח >> 

עוד דבר אחד שאני רוצה לציין. המשטרה בסוף העבירה את הנתונים ויכולנו להציג אותם. אנחנו לא יכולים להציג תמונה דומה לגבי השלטון המקומי ועל היחס בין פקחים מסייעים לפקחים. גם שם עולה השאלה, אותה שאלה, האם זה על חשבון ואיך זה משפיע גם על היקף הכוחות, גם על המשימות וגם על הסוגייה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מעניין שלמשרד הפנים ולרשויות כמעט ואין רישום. זה קרה גם כאשר דיברנו על העבירות ורצינו להבין מתי הפקחים יוצאים לבד ואין להם רישומים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נמצא כאן אחד האנשים שאני מאוד סומך עליו ומכיר אותו מהתקופה שאני הייתי ראש רשות. נשמע גם אותו. כפיר מצוינים, בבקשה, מרכז השלטון המקומי.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

זוכר לי חסד נעורים. תודה רבה. האמת היא שנהוג להתנצל ולומר אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן אבל אני דווקא רוצה לחזור על דברים וממש בקצרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הוא היה הרפרנט של משרד הפנים שהיה מולי עת הייתי ראש רשות.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הייתה לו הרבה עבודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אבל ייאמר לזכותו שהוא עשה אותה. 

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

כל פעם שאתה מזכיר את זה, אני גם אזכיר שאתה היית ראש מטה פיקוד דרום כשאני הייתי חייל בנוריות.

אני רוצה לומר שהדברים ששמענו כאן גם מראשי הרשויות, גם מחברת המועצה בזיכרון וגם מקציני הביטחון, הם קודם כל עדות לכך שיש צורך בשיטור העירוני. עצם הנוכחות של כולם כאן היא עדות לחיוניות של השיטור העירוני ואני רוצה לברך על כך. אני רוצה להדהד דבר אחד שאמר ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי שלא ניתן לו מספיק דגש וחשוב לשים לו דגש. הייחודיות והיתרון היחסי של השיטור העירוני היא בכך שזה מערך שמוקדש כל כולו לרשות המקומית וזה בניגוד למשטרה שבאופן טבעי מפנה את המשאבים שלה בהתאם לאירועים שקורים גם מחוץ לרשות ובאזור. זאת הסיבה המרכזית שצריך להפוך את זה להוראת קבע. אני מוסיף גם את החשיבות של הרחבת הסמכויות של מערך השיטור העירוני שזאת גם שמירה על הסדר הציבורי, אכיפת חוקי עזר, הכוונת תנועה, סיוע באירועים חמורים ואכיפת שכרות ותכנון ובנייה. 

לבסוף אני רוצה לומר תודה. יש כאן שיתוף פעולה מצוין של כל הגורמים שעוסקים בתחום, גם המשטרה, גם המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, משרד המשפטים וזה גם בנפשו של יושב-ראש הוועדה. אני חושב שיש כאן איזשהו קונצנזוס, ולפני הישיבה דיברתי עם ליאור, שאנחנו נמצאים כרגע בנקודה שהיא הכי מתקדמת מאז 2011 כאשר השיטור העירוני נחקק בהוראת שעה. האישור שלו בכל פעם מחדש כהוראת שעה יוצר הרבה מאוד אי ודאות בקרב הרשויות המקומיות. כל פעם מחדש שואלים גם את יוחאי אצלנו האם השיטור מאושר או לא מאושר, האם יהיה לנו מערך שיטור עירוני, ויצירת הוודאות האת היא מאוד חשובה ואין מוצדקת ממנה. לאור העובדה שאנחנו נמצאים עכשיו בנקודה הכי מתקדמות, אנחנו גם כאן נוודא שלא נעצור ונדאג שזה גם יקרה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה לך כפיר. כפיר ימשיך להיות איתנו ואם יש שאלות, אחר כך אפשר לשאול אותו. 

אני מבקש מהמשרד לביטחון לאומי להתייחס לדברים שנאמרו .

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

שלום לכולם. אני ראש מינהלת שיטור עירוני מועצתי משרד לביטחון לאומי. אני מלווה את התוכנית מזה כעשור. אני אשתדל להיות ממוקד לגבי השאלה שנשאלנו.

ראשית, נדרשת הבחנה בין מפתח כוחות לבין תמהיל ואומר למה אני מתכוון. מפתח הכוחות שעל פיו בעצם נקבעה חלוקת הכוח של שוטרים לצד פקחים הוא מפתח אחוד שנקבע ותואם בין המשרד לבין משטרת ישראל על פי צרכים מבצעיים. זאת אומרת, זה משהו אחוד שלא משתנה בין הרשויות בהתאם לכמות התושבים באותה רשות מקומית, מועצה מקומית, או לצורך העניין גם מועצה אזורית.

לגבי תמהיל הכוח, כאן באמת לאורך השנים. תחילת הדרך בשנת 2011 זה היה רק אחד מול אחד, שוטר לצד פקח, ובמרוצת השנים, לקראת סוף שנת 2013-תחילת 2014, לאור קושי כלכלי שהציגו רשויות מקומיות בהחלטה או בניסיון לסיוע מצד המשרד נקבע שרשויות שהן חלשות בהגדרתן, כמובן על פי פרמטרים ולא על פי שיקול דעת עצמאי כזה או אחר, תמהיל הכוח יהיה נוטה לצד השוטרים ברשויות חלשות אבל גם להפך. זאת אומרת, ברשויות שבהגדרתן הן חזקות, תמהיל הכוח יהיה מוטה לצד הפקחים. כפי שהציג מתן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ניתן היה לראות שבאמת יש איזושהי התפלגות אבל עדיין הרוב הגדול, נכון להיום, הכוח מבחינת התקן הוא תקן מאוזן.

להערתה של איילת היועצת המשפטית של הוועדה. אותו סעיף, סעיף 9 שמתייחס לאי הפחתת כוח בצד המשטרתי, הדבר נכון גם לגבי הרשויות המקומיות וזה אולי עונה על מה שאמר מתן או על מה שהציג מתן מבחינת פער שבאותו הסכם התקשרות במסגרתו המשרד אל מול הרשות המקומית מתחייב לנושא של העמדת כוח אדם משטרתי כולל אמצעים והרשות המקומית מצידה, יש שם סעיף מפורש שגם מחייב את הרשות המקומית לא להפחית מאמצים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה. אני מבקש מהמשרד לביטחון לאומי לתת תשובה לשאלות שנשאלו כאן על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

אני רק אוסיף על דבריו של ליאור ואומר שבהקשר הזה של איוש התקינה הקיימת במערכת השיטור אנחנו במשרד לביטחון לאומי נותנים עדיפות לאיוש תקינה קודם כל של שוטרים ומערכי האכיפה ורק לאחר מכן יתר התקינה החסרה במשטרה. אנחנו גם עוקבים באופן הדוק ועושים בקרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

זה משהו חשוב שחשוב להסביר אותו כאן פעם נוספת. כלומר, משרד לביטחון לאומי יחד עם משטרת ישראל, אם יש להם כרגע מישהו לגיוס, הוא יהיה בסדר עדיפויות למערך האכיפה, ייעול האכיפה והפיקוח על הסיור בתחנה.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

כמובן בהתאם למועמד ולנתונים שלו אבל כן, העדיפות היא לאייש תקינה קודם כל במערכת האכיפה ואחר כך ביתר העשייה במשטרה. אנחנו עושים פיקוח ובקרה הדוקים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה הסיבה כך?

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

זה חלק מהחלטות הממשלה וזה גם קיים בחוק.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שיש עדיפות מובנית בחוק לגיוס לשיטור עירוני ולא לסיור?

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

לא. אני אדייק. אנחנו רוצים לוודא שמערכי האכיפה פועלים, שאנחנו מקיימים את ההסדר שלנו, את החוזה שלנו מול הרשות המקומית ואנחנו מאיישים את מלוא התקינה שהתחייבנו אליה. אנחנו נותנים עדיפות לתקינה במערכי האכיפה מתוך הרצון לשמור את הסדר הציבורי ולהבטיח את הביטחון האישי של התושבים ברשויות המקומיות. אנחנו גם עושים בקרה הדוקה במשרד, ואגב, לא רק בהיבטי התקינה אלא גם לגבי האמצעים והציוד כדי לוודא שבאמת כל מה שאנחנו כמשרד וכמשטרה מתחייבים לרשות המקומית באמת מתקיים. במקומות בהם יש חוסרים אנחנו דואגים להשלים אותם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כמובן זה ראוי להערכה כי אם הולכים למהלך עם רשויות מקומיות צריך לעמוד בזה. לפחות הנתונים שאני לוקח מתוך הניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יש כאן ממש קריסה של מערך הסיור. אי אפשר להגדיר את זה אחרת. אני אומר שוב שזה לא עניין של שנה אחת. יש כאן פשוט צניחה דרמטית. אני חייב לומר שזה לא דבר שאאפשר להתעלם ממנו במסגרת הדיון הזה שכי המהלך שאנחנו מביאים היום יעצים את מגמות הקריסה. כשאני הייתי בסיור עם הוועדה לענייני עובדים זרים בתחנת שרת בדרום תל אביב, אוישו רק 50 אחוזים מתקני הסיירים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא השתנה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה בסדר גמור, אני בעד קידום השיטור העירוני ואפשר לדבר כאן על נושא הפקחים ואני בעד הכול אבל אם המהלך הזה בסופו של דבר תורם, ומבחינתי מה שאמרה עכשיו שרית מבסס את הזיקה בין המספרים, בין שתי המגמות. אנחנו ממש מביאים לקריסה של מערך הסיור של משטרת ישראל. אני אומר שוב שהנקודה שלי היא בעד השיטור העירוני. יש לי הערות על גבולות הסמכויות אבל תבינו מה קורה כאן. אני מבין את התסכול של ראשי הרשויות אבל אנחנו נמצאים בעיצומו של מהלך שבסופו של דבר, במיוחד ברשויות החלשות, לא יהיו שוטרים שלא במסגרת הפיקוח העירוני. השיטור העירוני תמיד יהיה יותר מוגבל בסמכויותיו ובכלים שלו מאשר המשטרה. בעיניי זו השאלה הכי גדולה.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

השוטרים ומערכי אכיפה הם אותם שוטרים. הם שוטרים לכל דבר ועניין. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ברור. מותר לגלעד לשים סימן שאלה האם סדר עדיפויות שהמשרד החליט יחד עם משטרת ישראל הוא סדר העדיפויות הנכון.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

רח"ט סיור לא נמצא כאן ויכול להיות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נביא אותו בדיון הבא.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

אנחנו צריכים לקחת בחשבון שזה חלק ממגמה כוללת במשטרה של הקושי באיוש התקנים. זה נכון, חסרים הרבה מאוד תקנים במשטרה ותקני הסיור הם קשים במיוחד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני בכוונה לא נוגע בעניין הזה כי לכאורה יש לי גם צד בעניין הזה כי אנחנו מבטלים היום על התקציב שחלקו אמור להביא שוטרים. אם כן, אני לא נכנס לזה כאן אבל אני אשמח אם גלעד יהיה לצדי גם בנושאים האחרים הנוגעים לתקציב אבל אנחנו לא עושים כאן פוליטיקה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבטיח לכם שאם תעבדו מסודר ולא במחטפים, לא אתה כמובן, תמצאו גיבוי רחב בבית הזה לשיפור תנאי השוטרים. 

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

בהקשר של הנתונים. אני מתנצלת אבל יכול להיות שפספסנו חלק מהשאלות. אולי כדאי שהוועדה תוכל לדייק עבורנו איזה נתונים הייתם רוצים לקבל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יש משהו שהוא סודי?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

למה החלטתם שזה חומר חסוי?

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

המסמך הוא לא סודי. המסמך הוא שמור. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

אם הוא שמור, אי אפשר להעביר אותו.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מה זאת אומרת שמור?

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

יש כמה דרגות.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני יודעת אבל אני כחברת כנסת לא יכולתי לקבל את המסמך לידיים שלי ולא יכולתי לעיין בו חוץ מאשר ללכת לוועדה ולשבת שם. אניח לא יכולה לצלם את המידע הזה או להשאיר עותק אצלי כדי שאני אחזור ואבדוק. מה קשור? למה כאשר נתתם את המצגת הכללית פירטתם וזה היה כאן פתוח לציבור אבל פתאום לאוכלוסייה הערבית זה שמור וזה באחוזים. מה קרה.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

המידע שמוצג באופן כללי של מערכי אכיפת החוק כמובן כולל גם את הרשויות הערביות אבל אנחנו נבחן שוב. אני אבקש לבדוק שוב את האפשרות לפרסם את המידע.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

עאידה, בואי ניתן לה. היא מכירה בזה שהיה חסר והיא תביא לך. אני לא בטוח שאפשר יהיה לפרסם את זה אבל בואו נשמע אותה. לא אני מחליט.

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> 

רק כדי שלא נפספס שוב, אני אשמח לקבל אשמח לקבל מהוועדה איזושהי פנייה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה פילוח לפי כל מקום.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

עאידה, בואי נעשה את זה מסודר. בקשי מלאה, לאה תעביר בצורה מסודרת והם יעבירו לנו בצורה מסודרת.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

זה יירשם.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בפעם הקודמת אני ביקשתי את זה וזה נרשם בפרוטוקול וקיבלתי מידע אחר. אני רוצה עוד פעם להדגיש את זה כאן. אני רוצה פילוח לפי כל רשות מקומית, אני רוצה את העבירות במספרים ולא באחוזים כשלא יודעים מה ה-100 אחוזים שלהם, ופילוח לפי העבירות השונות.

 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

ראש מדור שיטור עירוני, משטרת ישראל. בתחילת דבריי אני אציין שאני לא בקיא בנתוני הגיוס אבל מניסיוני אני אנסה לתת תשובה מדויקת ככל הניתן לשאלות שנשאלו. 

בנושא של מצבת סיירים ביחידות, יש ירידה כפי שהציגו כאן, במצבת הסיירים ביחידות. מצבת הסיירים של שיטור עירוני גבוהה יותר באחוזים ובמצבת הסיור וזה מתקשר למה שאמרה שרית שהמאמצים בשיטור עירוני נעשים כדי לאייש את התקנים. למעשה אנחנו רואים ירידה במצבת הסיירים משנת 2020. אפשר לומר שכיום שוטר שמתגייס או ממוצע עזיבה שנתייחס אליו, נע בין שלוש לחמש שנים. זאת אומרת, בין שלוש לחמש שנים צריך לגייס עוד פעם אתך אותו שוטר שעזב וזה לא מפרישה טבעית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני מכיר את הנתון הזה ומה שחשוב זה להבליט אותו. מה שאתה בעצם אומר, וזה חלק חשוב לכל מי ששומע כאן, זה שבשנת 2020 במשק בכלל נוצרה אווירה בה ללכת למקום שבו יש לך קביעות פחות חשוב והעבודה הזמנית יותר חשובה.

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

היתרון הפך לחסרון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון. אז למשטרה הגיעו הרבה מאוד אנשים, סטודנטים וכאלה, באיכות טובה אבל אחרי שלוש-חמש שנים עזבו את המשטרה. אני צודק, מייק? 

 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

זה לא רק בגלל שאלה היו סטודנטים אלא גם שוק העבודה שהשתנה אחרי הקורונה. שוק העבודה הרבה יותר רחב ובגלל התנאים שוטרים שהתגייסו בין 2020 ל-2024-2025, אני לא אומר רוב כי אני לא רוצה לתת נתון לא מדויק, אבל הרבה מהשוטרים פשוט בטווח של בין שלוש לחמש שנים עזבו ואז נוצר מעגל מסוים שלמעשה אתה גם מגייס תקינה נוספת שאתה מקבל, יש גם פרישה טבעית שפורסים מטעמי גיל וכולי וגם אותם שוטרים שבין שלוש לחמש שנים החליטו לעזוב את המשטרה ואז נוצר מצב שהחוסר הלך וגדל. זה לא רק בסיור אבל אנחנו כרגע מתייחסים לסיור. אכן יש שם סוג מסוים של תקינה חסרה, אם נקרא לה כך, לאורך השנים.

צריך גם לציין שהדרישה לשירותי משטרה בשנים האחרונות עלתה כי הגידול הטבעי של האוכלוסייה בערים הביא לדרישה לשירותי משטרה. אני אתן דוגמה כמו למשל העיר נתיבות, עיר נחמדה, הייתה עיר קטנה, גדלה בעשרות אחוזים. ממש בנו שם חצי עיר נוספת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

כמעט פי שניים וחצי.

 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

אמת. גם בעיר אשקלון וכולי. הדרישה לשירותי משטרה עלתה באופן טבעי ואז נוצר מצב שיש יותר קריאות למשטרה על אירועים שקורים בגלל גידול האוכלוסייה. זמן התגובה עלה ומגיבים פחות מהר. נוצר מצב שלמעשה גם התקינה חסרה וגם יכולת התגובה יותר איטית ויש תחושה שאין סיירים. יש סיירים אלא שהתקינה חסרה כי עובדים על האיוש ביתר שאת. עם זאת, מה נעשה? יצאו מספר דיונים על הנושא של מצבת הסיור. כיום מערך הגיוסים המשטרתי עובד מאוד מאוד קשה על גיוס סיירים, גם לשיטור עירוני וגם לסיור. רואים את זה בעליית המספרים. שוב, אני כן יודע שיש עלייה בגיוס לסיור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אנחנו יודעים לומר כמה מתוך ה-2,800 שוטרים חדשים שהתגייסו ב-2024 הלכו לסיור?

 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

אני לא יודע לומר כמה מהם.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לא, לא אתה.


 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

יש נתוני גיוס לפי פילוח מגזרי. אני כן יודע שנושא גיוס הסיירים נמצא בעלייה. אני אתייחס ואומר מה אנחנו עושים מעבר לכך כדי להביא אנשים למערך הסיור.

מערך הסיור מקבל את התגמול הכספי הגבוה ביותר. יש מספר רמות של פעילות של שוטר ומערך הסיור מקבל את הרמה הגבוהה שזאת רמה 6 שזו משכורת יותר גבוהה וזאת על מנת שיגיעו יותר אנשים לאותו מערך. בנוסף לכך מנסים לשפר את תנאי העסקתם. נבחנים פרויקטים של העסקת סייר בטווחים של ארבע-שלוש, אולי ארבע-ארבע, כל מיני פרויקטים שנבחנים כדי למשוך יותר את האנשים לבוא למגזר הסיור. בפרויקטים שנעשו לטובת דיור למשל בשדרות ובאופקים ניתנו דירות שכורות לאנשים שיבואו לעבוד בסיור. המפכ"ל בימים אלה מרכז צוותי עבודה שסיימו את עבודתם בנושא הספציפי של הסיור ואת אבן היסוד התחנתית. זאת אומרת, מה חסר לבן היסוד התחנתית ואיך עושים פעולות כדי לחזק את אותה אבן יסוד גם בתקנים וזה גם בגיוס צוותי סיור שזה כולל גם שיטור עירוני כל מה שמתלווה לזה, וזאת כדי לראות איך אנחנו מצליחים להגדיל את איוש התקנים. דבר אחרון שנעשה זה הגדלת מספרי הקורסים במכללות כדי להכין את כל המגויסים בפרקי זמן קצרים כי אדם שמתגייס רוצה להיכנס למערך ואם אתה מחזיק אותו לקורס בעוד עשרה חודשים, סביר להניח שהוא לא ימתין לך ומן הסתם יוכל ללכת למקום אחר. לכן קיצרו את טווחי הקורס והגדילו את כמות הקורסים כדי להכניס את כל מערך המתגייסים לתו המערך המשטרתי.

כך זה בהתייחסות שלי וראוי לציין כראש מדור שיטור עירוני זה שאחוז האיוש בשיטור עירוני נמצא בעלייה, גם במקומות בהם האחוז היה נמוך מאוד מאוד. בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה. נכון, זה לא מלא, נכון שחסרים, נכון שגם מערך השיטור העירוני יוצאים שוטרים על בסיס מה שציינתי לפני כן, אבל אתה כן מקבל סוג של תעדוף ואנחנו רואים את מגמת העלייה. זה לא מלא, זה עדיין חסר ועדיין זה מצריך עבודה רבה אבל אנחנו מנסים להביא את ההתחייבות שלנו לידי מימוש במקסימום האפשרי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

חשוב לציין בעניין הזה שאתה אומר שקיצרו את הקורס וצריך להסביר שהתמהיל קוצר. כלומר, הזמן שבו נמצאים במכללה הוא יותר קצר והם נמצאים יותר זמן במסלול ההכשרה.

 << אורח >> מייק כהן: << אורח >> 

כן. במסלול ההכשרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

חלק מההכשרה נעשית היום גם בתחנה ואז זה יתרון כי הוא גם מתפקד וגם נבחן באותו רגע על ידי המפקדים שלו. לדעתי זה היה מעשה מאוד חכם.

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

יועץ השר לביטחון לאומי. אני אתחיל דווקא מאהרן ברק. כן, לא ציפיתם שאני אתחיל מהנשיא בדימוס. מקובל במדינת ישראל ובכלל במדינות דמוקרטיות שסמכות שלטונית מבוצעת רק על ידי עובדי ציבור. יש חריג לזה בישראל וכאשר יש מצבים חריגים, אפשר גם מישהו שהוא לא עובד ציבור אלא הוא אזרח פרטי. בשנת 2000 ניתן פסק דין של אהרן ברק בנושא של הסמכת תובעים עירוניים. תובע היא סמכות שכל כולה שיקול דעת, החלטה להעמיד לדין, הקצה של אולי פגיעה בחירויות אזרח, לעורכי דין פרטיים. בשורה התחתונה אהרן ברק כמובן הצדיק את זה ומאז יש גם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה.

אני רוצה להתעכב על הדברים שהוא הסביר, איך אפשר לעשות את זה והוא אומר: "הכלל הוא הינו כי מקום שניתנת סמכות למנות אדם כאורגן של רשות מוסמכת או לאצול לו סמכות שלטונית, צריך אותלו אדם להיות חלק מהרשות השלטונית. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי היותו חלק מהמסגרת השלטונית, הוא נתון לפיקוח כללי והוא כפוף לכללי אתיקה ומשמעת של השירות הציבורי. כך למשל מקום שבחוק עזר הסמיך ראש עירייה למנות מפקח לעניין אותו חוק עזר, נפסק כי אותו מפקח צריך להיות עובד ציבור הנתון למרות העירייה. כלל זה מכיר בנסיבות מיוחדות המאפשרות החלטה משתמעת של תכלית חקיקתית המאפשרת אצילה לגורם פרטי. האם נסיבות מיוחדות כאלה מתקיימות לעניין תובע? התשובה היא בחיוב. הטעם לכך הוא משולש" – ואני אתעכב על הראשון – "שיקולים של יעילות וצורך בהגברת שלטון החוק. הפרקליטות בלבד אין בכוחה על מסגרות פעילותה המקובלות כיום לשאת במעמסה המתחייבת מאכיפתם של עשרות רבות של חוקים ספציפיים המחייבים לא רק כוח אדם אלא גם מומחיות מקצועית שאינה נתונה בידי הפרקליטות".

הוא גם מראה מה קורה בעולם. פסק דין של חיפה כימיקלים, פסק דין מפורסם למי שמכיר את הנושא של סמכות שלטונית. 

אני רוצה לומר שבשנתיים שהשר נמצא בתפקידו, יש עשייה מטורפת בנושא של גיוסים. פורסם לא מזמן ואנחנו מדברים על 3,000 - ביחס של עוזבים מול פורשים כי לא חשוב רק לגייס אלא חשוב גם לדאוג שיהיו פחות פרישות ואנחנו מדברים על פלוס 3,000, משהו כזה, בשנתיים. אלה מספרים פנומנליים בעשור האחרון לפחות וגם לפני.

אבל צריך לומר את האמת. זה לא קשור רק לתקנים. הבאנו תקנים. הקושי הוא כמובן קודם כל להביא את התקן אבל הקושי הגדול יותר הוא למלא את אותו תקן וזאת בעיה שלא קיימת רק במדינת ישראל. השיחה הראשונה שלי עם גורם בכיר במשטרה בדיונים כאן על חוק פקודת המשטרה, הוא אמר שכל העולם המערבי מתקשה מאוד בגיוס שוטרים. לא רק שוטרים אבל זה תפקיד שמאוד מאוד קשה והסיבות הן ברורות. מה שפעם היה נורא מפתה עבור צעירים – קביעות ולצאת אולי בגיל מוקדם לפנסיה – היום זה חסרון. אנשים רוצים משכורת מיידית, רוצים את היכולת להחליף בין עבודות וזה מהווה קושי ממשי. 

הדבר המדהים הוא שבמדינת ישראל אנשים נמוכים ביחס לעולם, לא להעליב, גם אני, ויש איזשהו ארון שכולם רוצים להגיע אליו ולא מצליחים. בואו נראה מה קורה בעולם. בעולם, מה לעשות, אירופאים הם 1.80 מטר וה-1.80 מטר שלהם לצורך החוק זה עוד משטרות. בעולם המערבי ברוב המדינות אין שתי משטרות אלא יש עשרות משטרות ואיכשהו זה עובד. אנחנו בישראל מתמודדים עם אתגר פי כמה יותר גדול כאשר הארון יותר גבוה. יש כאן פח"ע שלא קיימת במקום אחר בעולם, טרור שלא קיים ובאמת מגוון רחב ועדיין יש לנו משטרה אחת. המדהים הוא שאנחנו באים למצוא פתרון במסגרת הקיימת. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים להפקיע את המשטרה. הדרך היחידה לעשות את זה ועדיין לממש את התפקיד של המדינה לאכוף את החוק היא להשתמש נכון יותר במשאבים הקיימים. אני דיברתי כאן על אדם פרטי. אנחנו לא מדברים על אדם פרטי. הפקחים המסייעים הם עובדי ציבור, הם עובדי עיריות, יש להם פיקוח בעירייה עצמה ומעבר לכל הם ת"פ משטרה. לצורך העניין מתנדב משטרה הוא אזרח שעוסק ביום יום בדברים אחרים ועדיין יש לו סמכויות מאוד מאוד רחבות כולל סמכויות מעצר. זה לא אותו מקרה. הוא יום יום עובד עם שוטרים גם אם הוא לא באותה ניידת וכל מה שאנחנו מבקשים זה לתת לו את אותה סמכות כדי שיוכל להתמודד עם הבעיות המיידיות שיש לו.

אם כן, כל הפחדים הם תמיד נכונים אבל בשורה התחתונה אזרחים במדינת ישראל ניזוקים מהרבה מאוד דברים שאנחנו מחויבים כמדינה לספק להם מענה ואנחנו לא נותנים להם. אני בטוח שאם הייתי אומר לכם שילדים בני 15 יסתובבו עם רובה במדינת ישראל, אנשים יזעקו על כך אבל אני זוכר כילד בגבעתיים שהיה דבר כזה. לא זוכר איך קראו למשמר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

משמר אזרחי.

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

אותו דבר מתנדב משטרה. אם עכשיו היינו צריכים להקים מאפס את הדבר הזה, היינו שואלים מה זה הדבר הזה בכלל. תקראו, זה אפילו לא בחוק. זה בתקנות. בגלל שזה כבר נמצא, זה נראה לנו הגיוני. אם כן, למה עובד עירייה שהוא ת"פ משטרה לחלוטין, עם כל המעטפת ועם הכשרה ואת ההכשרות, צריך לדייק, אנחנו לא חולקים על זה והפיקוח צריך להיות הרבה יותר אפקטיבי ואנחנו גם נעשה את זה ואם נוכל להציג מודל עד סוף החקיקה גם נעשה את זה, אבל בשורה התחתונה זה מה שהאזרח מבקש.

דיבר כאן גלעד קריב והוא תושב גבעתיים כמוני. כמו שאני תמיד אומר, הניידת היחידה שרואים בלילות זאת ניידת שיטור עירוני. שוב, אני לא רוצה להראות מספרים אבל המספרים כאן לפעמים מטעים כי מדברים על תקנים ומדברים על איוש באופן כללי אבל הם לא אומרים לך מה קורה במשמרות ספציפיות. כלומר, יכול להיות מצב – אני לא יודע אבל יכול להיות – שבמשמרות ספציפיות אולי אין בכלל שוטרים, אז אתה רוצה שיהיו 15 אנשים שיסתובבו עם מדים וכל מה שהם יעשו הם ישחקו בנדמה לי? לא. אלה אנשים שהוכשרו ויוכשרו כמובן ברמה סבירה ויהיו תגובה מיידית באירועים. במדינת ישראל יש מכות לעכב בכל מיני מצבים, ואגב, בעבר הייתה לו גם סמכות לעצור. זה לא סתם שאין לנו ברירה וניתן לו אלא לא, זאת דרישה. לא תעמוד על דם רעך, זאת דרישה. השומרוני הטוב, זאת דרישה. המטרה של אדם היא לסייע במקרים שבהם הוא רואה עבירה. כאן אנחנו אומרים לפקח שיש לו הכשרה יותר מאשר יש לאזרח, זה התפקיד שלו והוא מונחה על ידי המשטרה, וקצת מרחיבים לו את הסמכות. קצת. אנחנו לא מבקשים ממנו לחקור, לא לבקש צו מבית משפט לתפיסת חפצים אלא בסך הכול בקרות אירוע או חשד לאירוע הוא אמור להיות מומחה לזה כי זה מה שהוא עושה ביום יום – לעשות שימוש בדברים האלה. אני עוד לא מדבר על חוקי עזר שגם שם יש פער מאוד גדול. אתה נותן חוקים לאכוף ואתה לא מאפשר להם.

אני אסיים במשפט אחד בבית המשפט ודמיינו שהוא נכתב לפקחים מסייעים כי באמת הוא נכתב למתנדבי משטרה. "התמונה המצטיירת בפנינו הינה ברורה. מתנדבי המשמר האזרחי – אבל בואו נקרא אותו פקחים מסייעים - היא להלכה על פי דין ולמעשה הינם חלק אינטגרלי מכוחות השיטור של מדינת ישראל. הם מרימים תרומה משמעותית להגשים את יעדה ומטרותיה הציבורית. הם עושים זאת בקשת רחבה ומגוונת של נושאים. ניתן לומר שמערך ייחודי זה של מתנדבים נטמע בקרבה של המשטרה כרשות מינהלית עד שהפך לחלק מבשרה".

זה לגבי העלבת עובד ציבור אבל זה בדיוק אותו רציונל. זאת בדיוק המטרה שלנו ואנחנו גם סייגנו את זה מאוד כי כפי ששמענו כאן דיברו כאן על מניעת רעש ועוד דברים. אגב, ספוילר, אני בעד זה אבל כאן מדובר באמת בהרבה מאוד אתגרים ולכן חשוב לשים את הדברים שנאמרו כאן מצד מחוקקים שאני מבין אותם בפרופורציות. 

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

מנהל אגף החירום והביטחון בנתיבות. פתחנו כאן עם שיח של משפחות החטופים וכך חזרנו ל-7 באוקטובר. אני רוצה לשתף אתכם בכמה מילים על -7 באוקטובר בנתיבות.

ב-7 באוקטובר, כמו כולנו, שעה 06:30 בבוקר התעוררנו כולנו לאזעקות, כל אחד היכן שהוא נמצא, מהטלפונים שלנו ומי שגר בנתיבות כמובן מהשיגורים הבלתי פוסקים. המזל שלנו הוא שיש לנו יחידת ביטחון ושיטור עירוני שבמסגרת התרגולים שלנו קפצנו מיד לכניסות לעיר. כך שבאופן מיידי התחלנו לקלוט פצועים שהגיעו מכיוון שער הנגב ומכיוון שדרות ואנחנו אלה שטיפלנו בהם. בפרק זמן מאוד מאוד קצר הבנו שיש כאן אירוע שהוא חריג שלא מסתכם רק ברקטות ובשיגורים בלבד. אני קורא לזה והרבה פעמים צוחקים עלי כשאני אומר את זה אבל המצאנו לעצמנו סיפור שיש מחבלים סביב נתיבות ולכן גם הקפצנו את כל שאר יחידת הביטחון. הראשונים שהיו שם זו יחידת הביטחון, אלה אנשי השיטור העירוני וכוחות המשטרה שיש לנו בנתיבות. אני לא בא בטענות לצבא. את זה נשאיר לכל המבקרים למיניהם לבדוק את כל המהלכים. 

בסופו של דבר, בשעה 07:30 בבוקר כל הכניסות של נתיבות היו סגורות עם הכוחות האלה שלנו וזה מה שיש לנו. אגב, וכאן אנקדוטה קלה, בשעה 07:30 בבוקר, כשאנחנו מבינים דרך המשטרה כי אנחנו מחוברים היטב – אני הזמנתי אותך בפעם הקודמת וההזמנה עדיין שרירה וקיימת כדי לראות את שיתוף הפעולה עם כוחות המשטרה שיש לנו בעיר – שיש לנו מחבלים בשדרות ובכפר עזה, וזה הדבר היחיד שהבנו בשעות האלה, החלטנו לשלוח ניידת שיטור עירוני לסייע בכפר עזה. זה בשעה 07:30 כאשר אנחנו לא מבינים את גודל האירוע. זאת ניידת שיוצאת לשם ובהמשך היום נתקלת במחבלים ולמזלנו אף אחד לא נפגע. כך אנחנו פותחים את היום ובשעה 08:30 בבוקר, כאשר המחבלים מגיעים כבר לפתח העיר שלנו נתיבות, אנחנו מצליחים להרוג אותם ולחסל אותם יחד עם כוחות הביטחון שלנו. אפרופו הראשון שמצליח לבצע את המרדף זה פקח מסייע שלנו בשיטור העירוני בלי שוטר איתו. הוא מצליח לבצע מרדף, לבצע ירי תוך כדי תנועה כמו שאנשים רואים בסרטים. אליכם מצטרף גם קצין משטרה שנקלע לתוך האירוע והם מבצעים ירי וכך אנחנו מצליחים למנוע חדירה של מחבלים לתוך נתיבות. שבוע שלם אחר כך יש עוד כל מיני ניסיונות של כל מיני גורמים כאלה ואחרים, מחבלים שמנסים להיכנס לעיר ואף אחד לא מצליח להיכנס.

זה בקצרה סיפור על ה-7 באוקטובר וכמה משמעות יש לכוח הזמין. אני חייב לציין לשבח את ההתעוררות המוקדמת של המשטרה כאשר בזמן שהרבה מאוד אנשים אחרים או ארגונים אחרים לא עשו שום דבר המשטרה באמת פעלה לעילא ולעילא בשעות הראשונות והם היו הראשונים להגיב. הם לא היו עושים את זה לבד. הם לא היו מצליחים להגן בכל ישוב ויישוב לבד עם הכוח היחיד שיש להם. המזל הוא שבסופו של דבר בפרק זמן מאוד קצר הצלחנו להביא את האנשים שלנו, סדר גודל של 40-30 אנשים, ברגע, אנשים שקפצו והצליחו לסייע בהגנה על העיר. 

השבוע ניתן היה לפרסם אירוע של ניסיון לרצח של קשישה בירושלים ב-19 בדצמבר – למזלנו היא חיה – על ידי מחבל שבעינינו לא עונה על הקריטריונים של מחבלים. בחור מבוגר, בן 60 ואולי מעל, פועל ניקיון בבניין שכל הדיירים מכירים אותו, נכנס ומנסה לבצע רצח בקשישה. 

אני מציין את זה כי אני רוצה לומר דבר אחד ואני מנסה למקד מה בעיניי חסר לי בשיטור העירוני ואני אתחיל דווקא מהסוף. אני חושב שהדבר הראשון שצריך, ואני ממליץ לוועדה לקבל את ההחלטה, לגבי הסמכות הטריטוריאלית. לא יכול להיות, בעיניי לא סביר, שאנחנו צריכים ללכת ולאשר כל פעם אצל מפקד המחוז, מפקד תחנת המשטרה, את הנקודות הספציפיות היכן מותר לפקח בשיטור העירוני לפעול. תקשיבו רגע, יש לנו את כל מרחב השיפוט העירוני וזהו. היכן זה נותן לי מענה עכשיו באופן מיידי? הסיפור של שב"חים. אנחנו כולנו שרוטים מאז ה-7 באוקטובר. כולנו. זה אומר התושבים כולל אנשי הביטחון. נתיבות, הזכירו כאן, אנחנו בתנופת בנייה מטורפת ואני שמח שזה כך כי זה מראה עד כמה הציבור מאמין בדרום ובשיקום שלו אחרי ה-7 באוקטובר. אבל המשמעות היא שיש לנו המון פועלים. רק בשעה החולפת, שב"חים. זה לא אירוע נדיר אלא אירוע שגרתי לצערי הרב. האנשם שלי הולכים לשם ואני חייב שיטור כדי להיכנס לחיפוש כי אחרת אני לא יכול כי אלה חצרות פרטיים וכך גם לגבי בקשה להזדהות. הנה, עוד ארבעה שב"חים. אגב, כמעט כל יום אני עושה את זה. 

התושבים, כשהם רואים אותנו מסתובבים שם, זה מעלה להם את תחושת הביטחון, מעלה להם את תחושת האמון שלהם ברשות המקומית ולזה אין תחליף. אני אדייק עוד קצת את הנתונים שהציגו כאן ואני מניח שהמשטרה לא תסתור את דבריי וזה חלק עובדתי. הציגו כאן את התקן, הציגו כאן את המצבת, לא הציגו את המצבת הפעילה. האם אני יורה לעצמי לכאורה ברגל כי ישאלו אם אני רוצה להחליף את המשטרה – לא. תקשיבו, זה עניין של שיתוף פעולה, זה אינטרס שלי, של ראש העיר שלי, של התושבים שלי שאני אצליח. אם אני יודע לגייס יותר מהר, אם אני יודע לעשות להם את ההכשרות ואני אומר את כל ההכשרות הנדרשות, בואו נתגבר אותן בהכשרות אם צריך. אם כן, זה דבר אחד ודיברתי על הסמכות הטריטוריאלית.

אני אנסה בכל זאת לדבר מה הדברים שכן מציקים, עבירות שבעיניי מאוד מאוד חשוב שהוועדה הזאת כן תאשר את זה או תבחן את זה בצורה הכי רצינית שאפשר. הדבר הראשון זאת היכולת לדרוש מבן אדם להזדהות. אם אין לידי שוטר, אני לא רוצה לעצור באתר הבנייה ולחכות ששוטר יהיה איתי כדי לבקש להזדהות. תקשיבו, הוא בעל תפקיד. אם הוא היה עם שוטר, זה בסדר ואני עושה את זה ועושה הרבה מבצעים יחד עם המשטרה אבל גם כאן ציינו שיש לא מעט שעות במשמרות שאין שיטור עירוני כי עובדים לפי שעון פעילות מסוים. שוב, מנסים למצות הכי טוב שאפשר את מה שקיים. תנו לי, אני רוצה בשעה 04:00 לפנות בוקר - כשאין שוטר ולי יש יחידת ביטחון שלי ויש לי פקח מסייע שלי שהוא כן במשמרת – ללכת לאתר ולראות שיש שלנו שם פועלים שהם ישנים והם שב"חים. כן, אני רוצה לפעול. זאת חלק מהמחויבות שלי. זה דבר אחד שאני חושב שחשוב לאשר את הדבר הזה של בקשת הזדהות.

הדבר השני הוא שפיכת אלכוהול ודיברנו על כך. אלה עבירות שמשפיעות באופן ישיר על איכות החיים. אם עכשיו פקח מסייע ואין לו שוטר לא יכול לעשות עם זה שום דבר, תקשיבו, זה משפיע על הסביבה, זה מייצר הקמת רעש ועוד הרבה מאוד בעיות. התושב מתקשר ל-106 ואני רוצה לתת לו את המענה הזה כי זה חלק מהאחריות שלי.

אירוע ממש מלפני שבועיים. זאת לא "עבירה" או אירוע שמטריד את שנתי כל לילה אבל אירוע של גניבת אופניים חשמליים ואני נותן את זה כדוגמה. יש לנו חשד שרכב – במקרה הזה זה היה בן מיעוטים אבל זה לא משנה - מעמיס אופנים חשמליים. אני מבין שזה החשד שלנו ואסור לי לעצור אותו כי אין איתי עכשיו שוטר. אחר כך הוצאתי את הסרטונים ואנחנו עכשיו במבצע לסגור את זה, אבל כמו שאמרתי זאת לא עבירה ראשונה שאני מתעסק איתה אבל האם זה מקניה תחושת ביטחון לתושב אם אני מצליח לתפוס את זה – כן. אם הייתי רוצה שהפקח שלי בסמכות שלו לבדוק את אותו בן אדם ולבקש לעשות חיפוש ברכב כי יש לו חשד מסוים, אני לא יודע לעשות את זה לבד ללא שוטר.

דבר נוסף שבעיניי הוא מכת מדינה וגם אצלי בנתיבות, עבירות התנועה בתוך העיר. אני לא רוצה להפוך להיות שוטר מלא. לגמרי לא. אני גם לא רוצה שתהיה לי את הסמכות לעצור ולתת קנס על כל עבירת תנועה אפשרית. בשביל זה יש שוטרים. אבל יש עבירות שבעיניי יהיה נכון בשיתוף עם המשטרה, אלה עבירות מסכנות חיים, ובוא ניתן לפקח. לדוגמה נסיעה עם פלאפון. בחודשיים האחרונים כמות הנפגעים אצלי בעיר, אנשים שנדרסים, אגב, חלקם במעבר חציה, במרביתך הפעמים זה עניין של פלאפון. כמה שוטרים תנועה לצורך העניין יש לנו בתוך העיר כדי לתפוס את זה? בכל זמן נתון יש לנו אולי ניידת שיטור עירונית אחת שזה אומר שוטר והפקח שלי. אני יודע לשים כמה שיותר פקחים שלי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אתה אומר שאתה יכול לשים יותר פקחים.

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ואם היו יותר פקחים עם פחות שוטרים, עדיין היה אפשר להפעיל את זה?

 << אורח >> יוגב חזן: << אורח >> 

 בהינתן הסמכויות. אם אין לי את אותן סמכויות כמו שביקשנו, לפחות את הדבר המינימלי, אני לא יודע לעשות את זה. בכל מקרה אני אשים, אני כבר אומר לכם, כמו שיחידת הביטחון שלי היום, מעבר לשיטור העירוני, יש לי יחידת ביטחון שהקמנו וכולם עובדי עירייה. יש לי 50 בסיירת ביטחון שלי שמסתובבים בעיר 24/7 כולל ביום כיפור ויש לזה משמעות מדהימה עבור התושבים. תחושת האמון שלו, תחושת הביטחון שלו גדלה ואת זה צריך להמשיך לעשות ואני אעשה את זה גם אם יהיו פחות שוטרים. אם יתנו להם סמכויות נוספות, אני חושב שזה מייעל ומשפר את היכולת האפקטיבית של החוק הזה לסייע לרשויות המקומיות.

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> 

סמנכ"ל החברה הערבית, מרכז השלטון המקומי. לגבי מה שקורה בחברה הערבית מבחינת שיטור עירוני. הוא קיים ב-20 רשויות ערביות ולאחרונה אושרו עוד שתי רשויות בכפר מנדא ורמה. הוא קיים גם בעוד שלושה ישובים מעורבים – רמלה, לוד ומעלות תרשיחא. השיטור העירוני, אני לא אוסיף עוד דברים שנאמרו על כמה שהוא חשוב ותורם לניהול הרשות המקומית אבל אני רוצה לציין נקודה אחת כי ההשתתפות של הרשויות, המצ'ינג שלה, מקשה על עוד רשויות. רשויות בסוציו 2 ו-3, אם ירצו להכניס שיטור עירוני, ספק רב אם יוכלו לעשות זאת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יש קושי בגיוס פקחים ברשויות הערביות?

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> 

לא משהו מיוחד אבל לפעמים יש חוסרים. הייתי אם אני לא טועה ג'יסר שניגשו שמונה ובסוף נשאר אחד והוא נפסל כי הוא קרוב משפחה של ראש הרשות. בגלל שהוא בעל סמכות, היועצת המשפטית של משרד הפנים לא הסכימה שהוא ישתתף למרות שהוא עבר את האבחון ואת הסינון של המשטרה ומי שבחר בו היה מנכ"ל העירייה וראש הרשות בכלל לא ידע על הדבר הזה. אבל חוק הוא חוק. 

כפי שכולם יודעים אם הרשות נחלשת מבחינה כלכלית, זה יכול לעצור את התפקוד הזה ולכן המצ'ינג הוא גורם שיכול להכשיל. אני מציע לתגבר את זה ולהגביר את ההשתתפות הממשלתית בפרויקט הזה. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

אולי פספסתי. למה השבעה נפסלו? הגישו שמונה, נפסלו שבעה, נשאר אחד וגם הוא נפסל בגלל קרבת משפחה.

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> 

הם לא רצו. לפרסום הראשון הגיעו שמונה אנשים. בסינון הראשוני דרך המשטרה נשארו ארבעה. בסופו של דבר שניים הגיעו לקול קורא של הרשות ובסוף רק אחד נשאר כי האחרים ויתרו. הוא היה קרוב משפחה של ראש הרשות ונפסל בוועדת מינהל שירות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

יש לנו איזשהן הצעות איך להתגבר על זה? הרשויות הערביות מאוד חשובות. הם צרכנים מאוד גדולים ואיך הן יכולות להתגבר על זה?

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> 

אפשר לפרסם את זה במרחבים יותר גדולים, אולי בכפר קרע יותר קל שיתפקד בבקעה כי שם אין קרבה או הכרות קודמת עם התושבים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אתה בעצם אומר שיטור עירוני משולב של מספר ישובים שנהנים משירותים של אותה תחנת משטרה. אז יש לזה בוס אחד משטרתי.

 << אורח >> חיאם קעאדן: << אורח >> 

גם, אבל אפשר גם לקלוט מחוץ לעיר. אם אני קולט היום מאום אל פאחם, אני צריך לקחת בחשבון שיש לי הוצאה של עוד 1,500 שקלים או עוד 1,200 שקלים הסעות. גם זה שיקול כי זה עוד 15,000 שקלים בשנה. בעקרון זה יותר אפקטיבי לייעל. יש לי יותר ניסיון עם הדברים האלה כשהייתי מנכ"ל עירייה, הייתה אכיפה יותר יעילה כאשר הפקח הוא תושב מחוץ ליישוב.

 << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> 

זה אמנם לא הדיון אבל אתה שאלת איך פותרים את הדבר הזה. אנחנו בעבר הצענו לשנות את החקיקה שבתפקידים שהם לא בכירים, לא מדובר כאן באיזושהי טובת הנאה, תהיה הרבה יותר גמישות בכל מה שקשור למינוי של קרובי משפחה או של השבט וכן הלאה. אגב, זה נוגע לא רק לפיקוח עירוני אלא נוגע גם לסייעות. סייעת זה לא איזה תפקיד הכי נחשק בעולם ושיש לו שכר מאוד גבוה. בהקשר הזה ביקשנו יותר גמישות. זאת לא החקיקה בה אנחנו עוסקים בה עכשיו אבל זה במענה לשאלתך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אני רוצה לומר לך שאם זה היה קורה במשרד החינוך, אם הייתה הנחיה כזאת שאני לא יכול למנות קרובי משפחה, אני מכיר מספר בתי ספר שלא היו בהם לא מורים ולא מנהלים ואני לא מזכיר שום שם. 

 << אורח >> יואב סבן: << אורח >> 

קב"ט דרום השרון מזה 10 שנים. אני רוצה לתת לכם תמונת מצב מהשבוע האחרון. אנחנו גובלים עם 22 רשויות מתוכן כרבע מהמגזר הערבי. מה שקורה זה שקיימת תסיסה. באתי לכאן במיוחד כי ביקשו ממני אחרי הרגעה של תושבים שרצו לקחת את החוק לידיים. במשך שעה ו-45 דקות יחד עם שני שוטרים הם אמרו שקצו כל הקצים, ולא משנה כרגע מאיזה ישוב. עצרנו את האירוע הזה. ביום ראשון האחרון היה דיון אצל ראש המועצה על ההתפרעויות בתחנות הדלק. יש לנו חמש תחנות דלק שהן בכבישים ראשיים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אלי דיבר איתי על זה.

 << אורח >> יואב סבן: << אורח >> 

הולכים שם מכות, אלכוהול, סמים, אין שיטור כחול. יש לי שש תחנות וכל אנשי התחנות עסוקים בעיקר בערים שלהם. הם לא מגיעים אלינו. יש לי תקן ל-12 שוטרים במרחב הכפרי ואני מאויש בשבעה. כל דבר הוא נגד, נגד, נגד. אנחנו מנסים להתעסק בתופעה של השריפה הפירטית של פסולת. אני מתקשר למפקד יחידת ינשוף, לפני שבוע וחצי, שבועיים, אנחנו יודעים איפה המקום, אני לא יכול לשלוח פקח שלי כי אין לו שום סמכות שם. הוא אומר לי שהוא מאויש ב-30 אחוזים. הוא מאויש בארבעה מתוכם שלושה במילואים. מפקד יחידת ינשוף של גדרה-חדרה. זאת אומרת, התושבים באזור שלנו סובלים ואני לא סתם שם את זה כאן ואני יודע שזה מוקלט. אחרי אתמול, שעה ו-45 דקות שאני מרגיע תושבים, אומרים לי שהם יצאו עם קלשונים לתחנת הדלק שם משתוללים ומציקים לבנות שלנו. ברמה הזאת. אמרתי שהוא לא יצא כי אתה עובר על החוק. היינו בשוק מהאירוע הזה.

אושרת, ראש המועצה שאתה מכיר אותה, עשתה דיון חירום ביום ראשון, לא קשור אליכם, על הנושא של ההשתוללויות, של הסמים, של האלכוהול, של כל מה שקורה במגזר אצלנו, אצלי, כי כל היישובים הם צמודים. אז יושבים בכניסה ליישוב, שותים אלכוהול, מתחיל בשתייה קלה ואם זו שתייה קלה ויש לי סמכות, אני יכול לבוא בעדינות עם שניים-שלושה פקחים, אבל אם זה מגיע ל-10, 12, 15 בירות על שני אנשים, הם שיכורים וזה כבר מחולל פשע. 

נושא הרעש עליו דיברו חבריי. תבואו. אני מזמין את כולם, גם אני גר במגזר הכפרי. אני מתקשר 100 – שום דבר. אני גר במגזר הכפרי, אמנם ברשות אחרת, אבל אם היה לי את הפיקוח, יש כאן איזושהי סמכות, אני דופק בדלת, נותן התראה, עושה משהו. 

יש לי פקחים. בוא נדבר על פקחים. אתמול יצאנו למכרז בעיתונות לשני פקחים מתוך ארבעה בתקן. אני מעריך שלשני התקנים יבוא אולי אחד שיעלה במדרגות לוועדת המכרזים, הוא ישמע מה אני יכול לתת לו כשכר, בין 8,000 ל-9,000 שקלים ברוטו במקסימום, הוא ירד בחזרה ואז נישאר עם שני תקנים מתוך הארבעה. במקרה אתמול פרסמנו כי עזבו אותנו פקחים. הם לא נשארים שלוש וחמש שנים כמו במשטרה. הוא בא לחצי שנה-שנה והוא הולך. אני גם מציע למי שמסתכל בעיתונות שתראו בדפים של הרשויות המקומיות, כולם רוצים פקח מסייע. למה זה קורה? כי המקצוע הזה, דורשים ממנו, אין לו סמכויות, אין לו הגנה משפטית ובסוף גם אין לו שכר. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה. דברים מאוד חשובים. 

 << אורח >> מנחם גרינברג: << אורח >> 

אני קב"ט מועצה אזורית מנשה. מן הסתם אני מצטרף לדברים של יואב. אנחנו רואים מה קורה במרחב הכפרי וצריך לזכור שכל מי שיושב כאן רוצה לבוא לטובת האזרח ולמצות את העשייה. לכן אנחנו באים ואומרים שאנחנו הוגדרנו כלבנת היסוד, תנו לנו את האפשרות לממש את היכולות האלה. אנחנו מכירים את השטח, אנחנו חיים אותו, תנו לנו את הסמכויות וגם תדרשו. מאיתנו זאת אומרת, עם הסמכויות תביאו לנו אחריות ואנחנו נדאג גם לממש את זה. בסוף יש לנו את המועצה, את ראש המועצה, והתושבים רואים אותם כאחראים. יחד עם זה שהם אחראים, אנחנו מגיעים לשטח וכמו שאמר יואב יושבים מול האזרחים בלי סמכויות. אנחנו בסך הכול מבקשים לתת לנו את הסמכות לבוא ולדעת לתת מענה. יחד עם הסמכות הזאת יש אחריות מאוד גדולה והאחריות הזאת צריכה להיות ביחד עם המשטרה. המשטרה עושה עבודה מצוינת וכולנו רואים את זה אבל היא בחוסר תקינה, במספר אנשים שלא רוצים להגיע ועדיין אנחנו רואים את העשייה של המשטרה. יושבים בעיריות ומדברים ולכל עירייה יש תחנה אחת. הוא מדבר עם תחנה אחת אבל אני צריך לדבר עם שבעה מפקדי תחנות, עם שבעה קציני אג"מ, חקירות, נוער וזו רשימה שלא נגמרת והם מתחלפים כל שנתיים ובסוף אנחנו יודעים שהידע הארגוני נמצא אצלנו.

לכן אנחנו מבקשים דבר אחד מאוד בסיסי. תגדירו אותנו כלבנת יסוד גם בפרמטר הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

דברים חשובים ביותר.

 << אורח >> מנחם גרינברג: << אורח >> 

למדתי ממך המפקד.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה שאתה כאן.

 << אורח >> אן סוצ'יו: << אורח >> 

הסניגוריה הציבורית. אני קצת במיעוט כאן היום. האמת שזה מאוד מרשים לשמוע על דברים מאוד מאוד מרשימים שהשיטור העירוני עושה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בדיוק לשם כך עשינו את זה. את לא במיעוט.

 << אורח >> אן סוצ'יו: << אורח >> 

אני במיעוט כי אני באה לומר כאן שעד כמה שהשיטור העירוני הוא חיוני ואני חושבת שמצב בו יש ערים שצריכות שיטור עירוני ולא מקבלות, זה מצב בעייתי, אבל העניין הזה של הסמכויות והרחבת הסמכויות הוא מאוד מדאיג אותנו. אני רוצה לדייק כמה דברים שנאמרו כאן. שמענו כאן שוב ושוב עד כמה בהיעדר משטרה – וזה מה שנאמר כאן שוב ושוב – אנחנו צריכים שירחיבו את הסמכויות של הפקחים. אם כן, קודם כל, כבר היום יש לפקחים, כמו לכל אדם, ודוד הזכיר את זה, את הסמכות בסעיף 75 לחוק המעצרים. זו סמכות שהיא מאפשרת לפקח להקפיא מצב. כשיש גנבה, לא רק אם היא נעברת מול הפנים שלו אלא גם אם מישהו קורא לאזרח. שמענו כאן את ראש אגף סל"ע בתל אביב שמדבר על גניבת טלפונים מבעלי עסקים, ממסעדות. במקרה כזה בוודאי שלמפקח יש סמכות. אם מישהו קורא לפקח ואומר לו הוא עבר גניבה, הוא עכשיו גנב את הטלפון הזה מהשולחן, הפקח יכול להפעיל כוח ובמשך שלוש שעות לעכב את אותו אדם עד להגעת שוטר. זאת סמכות שקיימת היום בחוק.

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

ואם זהותו ידועה?

 << אורח >> אן סוצ'יו: << אורח >> 

זהותו בדרך כלל לא ידועה. אם יש חשש שיימלט, מספיק שיש חשש שיימלט. אם זהותו ידועה, אין בעיה להגיע אליו ולעכב אותו אחר כך. שמענו כאן שוב ושוב על דברים שכביכול אין סמכות אבל כבר היום יש בחוק סמכות במקרים של אלימות לעכב, לדרוש הזדהות ולעשות חיפוש אחר נשק. לא שמענו שפקחים עושים שימוש בסמכויות האלה. ראינו את הנתונים שהועברו לוועדה ולא ראינו שעד היום נעשה שימוש. אם כן, כנראה שהבעיה היא במקום אחר ולא בהיעדר סמכויות. 

אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד. לא במקרה שוטרים הם שוטרים. לא רק הכשרה יש להם. תפתחו את אתר המשטרה ותראו כמה נהלים והנחיות יש להם שקשורים להפעלת כוח, לעיכוב, לחיפוש, אין סוף דברים שמחייבים אותם למלא דוחות, אין סוף דוחות. כל הדברים האלה נועדו להבטיח שכאשר מפעילים סמכויות מהסוג הזה, עושים את זה תוך תיעוד, תוך פיקוח, תוך בקרה. את הדבר הזה אנחנו אחר כך רואים אותו גם בבתי משפט. כדי להעמיד מישהו לדין על עבירה, צריך את כל הדברים האלה שיעמדו לנגד עיני השופט. לכן אנחנו מאוד חוששים מהרחבת סמכויות הפקחים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

מצוין. אני שמח שאתם כאן כדי לדעת להציג לנו גם את הגבולות. זה בסדר גמור. הנטייה שלנו לתת מענה לכל הדברים צריכה להיות כזאת שבסוף גם מסתדרת ולא נעמיד אחר כך אף אחד מהפקחים בבעיה כשלא תהיה לו הגנה וגם הדברים האלה נאמרו כאן והם לא פחות חשובים. 

 << אורח >> נגה ספרא: << אורח >> 

מכון שיטה. לא אחזור על הדברים שאמרנו בדיון הקודם. יש לי מה לומר לגבי גיוס הפקחים גם בקשר לחברה הערבית אבל גם במפגש שלנו עם קציני ביטחון ובעלי תפקידים ברשויות השונות העלו את הסיטואציה הבעייתית שבאמת בדיקות יחב"ם אורכות זמן רב ואנשים לא רוצים להמתין את הזמן הזה למכרזים. זו ממש תופעה שמטרידה הרבה מאוד אגפי ביטחון ברשויות. הם אמרו לי שזה לוקח באזור ארבעה חודשים, כל המכרזים ובדיקות יחב"ם. 

 << אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >> 

קיצרו את זה. סדר גודל של חודש עד חודש וחצי. אפילו פחות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הנתון שנגה מדברת עליו היה נכון עד לא לפני הרבה זמן. 

 << אורח >> נגה ספרא: << אורח >> 

אסור גם לשכוח שחודש וחצי בדיקת יחב"ם, אחר כך יש עוד מכרז של הרשות ואחר כך יש עוד תהליך. בסוף זה מתארך וכן חשוב להגביל את משך הבדיקה המשטרתית לקצת פחות מחודש כדי שבאמת אנשים ירצו להתמודד לתפקידים האלה. זו נקודה שמאוד חשוב להגדיר בנהלים או בתקנות. 

גם לגבי החברה הערבית. מההכרות שלנו מקשים הרבה יותר על מועמדים בחברה הערבית בגלל כל מיני קשרים ובטיעון של הצדקה ביטחונית או מניעה ביטחונית. גם זה משהו שצריך לשקול איך כן מנסים ופותחים לחברה הערבית את האופציה לגייס למרות כל מיני קשרים וחשדות. אני זוכרת שזו הייתה מגבלה ממש משמעותית על החברה הערבית. אם יש אפשרות גם בנהלים לבדוק איך אפשר להקל ולקצר את הדבר הזה, זו נקודה ממש חשובה שגם עליה צריך לשים דגש. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה רבה. הצלחת למצוא משהו שבאמת לא נאמר קודם. חשוב. 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> 

השמעתי את דבריי לגבי הסמכויות וכולם דיברו כאן על החשיבות במתן סמכויות אבל לי יש פרספקטיבה ארוכה של מאבק על הסמכויות כסמכויות. בפקודת המשטרה רשות מקומית נחשבת גוף הצלה. אני וכפיר מנסים כבר כמה שנים לנסות לקדם את הנושא של טיפול של רשות מקומית באירוע חירום שבשגרה, לצמצם נזקים. הוצפה הצומת, אין משטרה. מגיע קב"ט, מגיע מישהו שראש הרשות הסמיך אותו רוצה לחסוך את הצומת עד שיגיע גוף פוקד, משטרת ישראל. אתה יכול לעשות את זה ויש לך את הסמכות. לעומת זאת, מה יקרה בסוף? אותו אחד שיבוא וירצה לעבור, יגיד לו מי אתה, הוא יגיד לו שהוא הפקח של העירייה והוא חוסם שם. ההוא יגיד לו להתראות וימשיך לנסוע. זה מה שקורה בפועל. תנו לנו את הסמכות הזאת. אמרו שלא, זה כתוב לכם ואתם יכולים על פי חוק. אני רוצה את זה בסמכות. אני לא רוצה שאותו אחד יעשה את זה וולונטרי אלא שיעשה את זה בסמכות, יעשה את זה עם הכשרה, יעשה את זה כאשר הכול מסודר ובצורה מסודרת.

בקרונה אותו הדבר. התחלנו את הקורונה ובדיון במל"ל אמרתי לגורמי האכיפה שישתפו אותנו ואנחנו נעזור להם באכיפה. גורמי האכיפה אמרו, לא, לא צריכים אתכם, זה בסדר, נסתדר לבד. ראינו מה קרה. הרשויות המקומיות היו צריכות לאכוף את כל נושא רישוי עסקים, כל מה שקשור לזה, אבל אמרנו שאנחנו לא רוצים את זה אלא אנחנו רוצים את זה עם הכשרות ועשינו הכשרות. הכשרנו אצלנו. יש לנו מכללה והכשרנו אצלנו. סילבוס מאושר על ידי המדינה. עבודה עם שוטר, בנושא הקורקינט, פחדו, חששו שנעבוד עם ילדים קטינים ואיך לטפל בהם אבל גם שם עשינו סילבוס מאושר על ידי המדינה. שלושה ימי הכשרה מתוכם חצי יום עבודה עם שוטר. כאן מדובר על פקח מסייע, יכול לעבוד שנים בשיטור עירוני יחד עם שוטר, הוא עובד יחד איתו, יש לו ניסיון ואומרים לו לא, הוא לא יכול לעבוד לבד, הוא לא מבין את הסיטואציה, הוא פחות אינטליגנט ממישהו אחר.

לכן אני אומר שלא צריך לחשוש. צריך לעשות את זה בשום שכל, לבוא ולהיכנס עם זה בצורה מסודרת ועם הכשרה מסודרת ומעקב ובקרה וכמובן לטפל בכל הנושאים שהרשויות כן רוצות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

תודה. דברים חשובים. איציק, בקצרה.

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >> 

אני אתמצת. אני לא אכנס לפרקטיקה ולמקומות אלא נשמור את זה לדיונים הבאים שלנו. אני רוצה להסב תשומת לב של כל מי שנמצא – לצערי רוב חברי הכנסת כבר לא כאן ואני שמח שגלעד קריב חזר – הייתה כאן הזדמנות וטעימה להרגיש את האנשים שאמונים על המערכים האלה, את מנהלי אגפי הביטחון, קציני הביטחון, מנהלי השיטור העירוני, אנשים שהם בוגרי מערכות הצבא והמשטרה, אנשים שבאמת מגיעים ממקום בוגר ואחראי ורוצים ומנסים לעשות טוב והם למעשה אמונים ברמה הפרקטית הקטנה על הדברים האלה. זה יחד עם הצרכים ששמענו מראשי הרשויות ששומעים את זה מאיתנו בסופו של דבר ומהתושבים, כמו ששמענו את יקיר. באמת הייתה כאן איזושהי הזדמנות לטעום את מה אנחנו רוצים לעשות, מי אנחנו, למה אנחנו כאן, למה אנחנו מבקשים את מה שאנחנו מבקשים ועד כמה אנחנו רוצים לסייע ולעזור למשטרת ישראל לממש את אחריותה ולא להחליף אותה בשום צורה. לאף אחד מאיתנו אין כוונה כזאת. המטרה היא רק לעזור, רק לסייע, רק לתת ביטחון מיידי וטוב יותר לתושב, לעזור לו, להקפיא מצב עד להגעת השוטר. אנחנו אפילו לא מבקשים לקחת אותו לשוטר אלא אנחנו רוצים להקפיא מצב ולעצור.

אני חייב להסתייג מאמירה שנאמרה כאן לגבי כל סמכויות האזרח עליהן מדברים. אני לא חושב שעובד ציבור, עובד מטעם המדינה, מטעם הרשות המקומית, עובד שנשלח מתוקף תפקידו לבצע משהו, צריך לעשות את זה על בסיס סמכויות אזרח. הוא צריך לקבל את הסמכות שלו מתוקף תפקידו יחד עם ההגנות ויחד עם כל מה שדיברנו. אי אפשר להגיד לו לך תשע שעות ותשתמש בסמכות אזרח שאולי פעם במשהו הוא ייתקל באיזה מקרה שפעם כתבנו לו בחוק. לא. צריך לתת לנו את הסמכויות האלה בהתאם לתפקיד ובהתאם למשימות ולא לשלוח אותנו לסמכויות אזרח. אני לא אפרט אבל מי שרוצה שיקרא, יש שם מספיק סייגים, למה הסמכויות האלה גם כך לא מספיק טובות וגם אם הן היו טובות - אני לא חושב שזה ראוי ונכון.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יושבים כאן בעיקר נציגי השלטון המקומי. אין ספק שמדובר במערך שהוא נחוץ ואין ספק שצריך להסדיר בצורה יותר חכמה ויותר מדויקת וקשורה למציאות בשטח את מערך הסמכויות. זה ברור ולשם המגמה. אבל אני אומר שגם אחרי הדברים שאני שמעתי, דווקא בגלל הצורך הגדול שקיים, חשוב לי לשקף לכם שבגלל הצורך אני מוטרד מקלות הגלישה במדרון והתפקיד שלנו כאן ביחד איתכם וביחד עם המשטרה הוא לוודא כיצד הצורך האקוטי וחוסר המענה של המדינה – אני לא רוצה לומר חוסר המענה של המשטרה כי המשטרה כאן היא הזרוע של המדינה אבל חוסר היכולת של המשטרה להתמודד – באמת יוצרת כאן סיטואציה של מדרון חלקלק. אנחנו צריכים את העזרה שלכם כי אתם נמצאים בשטח ולא רק בחשיבה מה אנחנו צריכים. אנחנו צריכים אתכם גם כשחקנים במחשבה הזאת איפה כן עובר קו הגבול.

אני אומר לראשי הרשויות ואני חשוב שהיום, בניגוד לדיון הקודם זה גם מגובה בנתונים שבאו מהמשטרה אבל עובדו בכישרון רב על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאי אפשר להתעלם מהירידה התלולה במספר שוטרי הסיור. בסופו של דבר הפגיעה של המגמה הזאת באזרחים ובתושבים שלכם היא פגיעה חרפה מאוד. אי אפשר להתעלם מהמגה הזאת. רוצים את חיזוק הפיקוח העירוני? השיטור העירוני בואו תניחו את דעתנו בחקיקה ובמדיניות שזה לא יחמיר את קצב הקריסה של מערך הסיור. אי אפשר להתעלם מהניתוח שמתן עשה שמראה שהרשויות המקומיות המוחלשות לא מצליחות לממש את התקציב שניתן להן על ידי משרד לביטחון לאומי. אני חושב שמתן לא הספיק להראות את הגרף אבל הוא ניתח את אחוז הניצול של התקציב והראה את התופעה המדהימה שככל ששיעור ההשתתפות של המשרד לביטחון לאומי בתקציב של השיטור העירוני גבוה יותר, כי הרשות היא יותר מוחלשת, הניצול הוא יותר נמוך. זאת אומרת, זה נתון מובהק שבא ואומר חברים יקרים, רשויות מוחלשות היום במדינת ישראל מתקשות לנצל את המערך הזה גם כאשר הממשלה מעמידה לרשותן 90 אחוזי מימון. לא 90, אני חושב שבמקסימום הגענו ל-70.

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

אני לא יודע אם זאת קורלציה. אתה מדבר מהצד של השוטר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, של הפקח. אני אומר שצריך לחזק את השיטור העירוני. אי אפשר במסגרת החקיקה הזאת לייצר מומנטום שבעוד חמש שנים נגלה שהשיטור העירוני החליף את משטרת ישראל. אני אומר לכם ראשי הרשויות שאם לא נשים לב בתוך החקיקה, בעוד חמש שנים אתם תצעקו הצילו ותאמרו שלא לילד הזה פיללתם. התפקיד שלכם הוא לא לחשוב מה יקרה בעוד 10 שנים, אתם צריכים עכשיו מענה לביטחון האישי של התושבים, כולנו ביחד איתכם. אני מבקש לשמוע מכם, כי אתם האנשים בשטח, איפה עובר הגבול.

אני אתן לכם דוגמה אחת ואסיים. עד הרגע הזה לא התחלנו בכלל את הדיון מה בין פקח עם סמכויות שעומד עצמאי לבין פקח עם סמכויות שהוא חלק מצוות משותף עם שוטר. הצעת החוק הזו תרחיב דרמטית את התפקוד של הפקח שלא צמוד לשוטר. אתם חייבים להבין שהנושא הזה הוא קריטי כי אתם תמצאו את עצמכם מנהלים את רוב שירותי השיטור העירוני אם לא נדע לשים כאן את הגבולות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

לכן זה תפקידנו, לשים את הגבולות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שלא יהיו כאן רק אלה שאומרים לנו שמחזקים את המומנטום לכיוון אחד כי בסוף שכרכם יצא בהפסדו. לכן בואו נעשה את זה ביחד ובשום שכל. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

אני חושבת שבמובנים מסוימים אני אמשיך קו מסוים שהציג חבר הכנסת קריב. הצעת החוק הזאת – ואמרתי את זה בעבר – מעלה שאלות ביחס לקו שעובר בין תפקידי השלטון המרכזי לתפקידי השלטון המקומי והיא מעלה שאלות ביחס למה יישארו תפקידיה הליבתיים של המשטרה. אני לא רוצה להסתפק רק בדברים הכלליים ואני אעיר הערה לקראת הדיון הבא.

אנחנו לא נכנסנו לקריאת הסעיף ולניתוח שלו. אני מאמינה שנעשה את זה בדיונים הקרובים. בעיניי לב ליבו של הסעיף הזה יהיה מה הם המצבים בהם יחולו אותן סמכויות שהציבו כאן יפה מאוד ראשי הרשויות וביקשו לא מעט סמכויות. דיברו כאן על מגוון רחב של עבירות. דיברו כאן על כניסה לדירה, דיברו כאן על שב"חים, דיברו כאן על מטרדי רעש במרחב הפרטי, דיברו כאן על טיפול של בעלי עסקים ודרי רחוב. כתבתי את כל הבקשות של ראשי הרשויות עם מה הם מבקשים להתמודד. בכל הבקשות האלה צריך פשוט לשרטט את הקו, איפה עובר הקו בין תפקיד של שוטר ובמובן מסוים בין שמירה על משימות המשטרה ותפקידיה של המשטרה, לבין מה שיוכל לעשות פקח. אני כבר אומרת לקראת הדיון הבא שבעיניי הצורך יהיה לפרוט את המונח עבירה מסכנת חיים במרחב הציבורי ולתת לה ממש ביטוי מה היא כוללת. אם זה אומר שיהיה צורך לפרוט את רשימת העבירות בהן פקח מסייע יוכל להפעיל את סמכויותיו, בעיניי זו המשימה של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

נכון מאוד.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

כאן אני אעצור כי את הדיון המפורט עוד נקיים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גם לגבי עבירות הרכוש.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 

בהחלט. זאת אומרת, מה שאני מנסה לומר זה שיש כאן בקשה מאוד נרחבת לסמכויות ועוד סמכויות ועוד סמכויות. בעיניי הלב הוא לא רק בשאלת הסמכויות אלא באיזה מצבים יהיה ניתן להפעיל את הסמכויות האלה. כאמירה כללית אני אומרת לוועדה שכרגע הנוסח הוא מאוד מאוד רחב והוועדה תצטרך לעשות בו סדר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בדיוק לשם כך נתכנסנו. 

מכובדיי, שלוש השעות האלה שישבנו כאן ביחד, אני אזכיר לכם שהיחיד שלא יכול היה לזוז ממקומו זה אני. שלוש השעות האלה היו שלוש שעות משמעותיות ביותר כי בשלוש השעות האלה קיבלנו רקע אמיתי מפי הצרכנים, גם ב-ח' וגם ב-כ', שזקוקים לשיטור העירוני הזה. אלה היו שלוש שעות בית ספר למי שרצה להקשיב ולשמוע את כל מה שנאמר כאן. אני חושב שזה רקע נהדר לשני הדיונים שנקיים בשבוע הבא ואני אקיים בכל שבוע שניים או שלושה דיונים כי אנחנו חייבים לסיים את העניין הזה ולרדת לעומקם של דברים. אם אנחנו רוצים באמת בסופו של דבר להגיע לכל נקודה ולהגדיר כל דבר כמו שנתבקשנו, צריך לקיים את הדיונים האלה ואני לא מתכוון לחרוג מה-19 בפברואר כמו שנאמר.

עלו כאן כמה דברים מאוד חשובים. אם אנחנו באמת רוצים שזה יהיה מכפיל כוח או שובר שוויון, צריך לדעת לעשות את זה. אי אפשר רק לדבר על זה כי בסוף באמת זה הדבר שמתפקד מיידית הכי טוב. אני לא בטוח שמקצועית הוא מתפקד הכי טוב אבל מיידית הוא מתפקד הכי טוב היום. הדבר המיידי שיש לכל אירוע כמעט תמיד זה השיטור העירוני. מה לעשות, כך הוא נבנה מראש ואני חושב שכך הוא גם מתפקד וכך זה נכון. צריך להבין שאם אנחנו רוצים לתת לו סמכויות, אנחנו רוצים גם לקחת אחריות, אנחנו גם צריכים לתת לו שני דברים נוספים, האחד הוא הסמכה והכשרה כולל שמירה על כשירות, זאת אומרת, זה לא משהו שאנחנו יכולים לעבור עליו אם אנחנו רוצים שזה יתקיים. הדבר השני הוא איזושהי הגנה משפטית שנצטרך לדון בה ולראות איך אנחנו עושים את זה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הגנה משפטית ודין משמעתי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

ודין משמעתי. אני מקבל את ההערה. בהחלט. למשטרה יש כאן תפקיד מאוד חשוב בדיונים הבאים. אתם צריכים לשמור עלינו ולראות שאנחנו לא נותנים לפקחים יותר ממה שמותר לנו לתת להם כדי לא לפגוע בכם. אני לוקח בהחלט דברים שגלעד אמר כאן. אתם צריכים להיות שומר הגבול שלנו, לא ש.ג. אלא שומר גבול שלנו, שלא נסטה ולא נעשה מהפקח שוטר כי אלה שני מקצועות שונים ואלה שני עולמות שונים. פקח וזה שמפעיל סמכות, אלה שני דברים שונים וצריך לראות שאנחנו יודעים לעשות אותם נכון ושלא נתבלבל כי אסור להגיע למצב שבסופו של דבר – ובזה אני מסכם – פקח הופך להיות שוטר והוא לא הוכשר לכך ומהצד השני אנחנו בונים שיטור עירוני רק לעשירים. שיטור עירוני צריך להיות לכולם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יש לי בקשה לישיבות הבאות. אני לא יודע אם נמצא כאן נציג משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

הוא היה כאן. שחררתי אותו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

התנאי למעבר מהוראת שעה לחקיקה קבועה הוא היכולת לומר שהמדינה במהלך שבו בכל רשות מקומית יהיה שיטור עירוני. בהוראת שעה אתה יכול להצדיק מצב שחלק כן וחלק לא משיקולים תקציביים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

בדיון הזה אמרתי, מילות הסיכום, שזה לא יהיה רק לרשויות עשירות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

שממשלת ישראל תחתום - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אל תיקח אותי עוד פעם לממשלת ישראל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

משרד האוצר צריך להיות מסוגל לומר שתקציב המדינה לשנים הבאות יודע לתמוך בשיטור עירוני ב-257 רשויות מקומיות ולא ב-97 רשויות מקומיות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

אלה 157 כי ל-100 כבר יש.

תודה רבה לכולם. תתכוננו לדיונים הארוכים הבאים.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>