פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגיפות ולרעידות אדמה
22/06/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה ולבחינת היערכות המדינה למגיפות ורעידות אדמה
יום שני, ל' בסיון התש"ף (22 ביוני 2020), שעה 10:30


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב
יואל רזבוזוב
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
מיקי חיימוביץ
מיכאל מלכיאלי
רם שפע


מוזמנים: 
	איל זנדברג
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שי סומך
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גאל אזריאל
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לילך וגנר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אודי קלינר
	–
	סגן ראש שירותי בריאות, משרד הבריאות

	מיכל גולדברג
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד הבריאות

	משה אוסטר
	–
	לשכה משפטית, משרד התרבות והספורט

	חגי לוין
	–
	יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

	ניר שפר
	–
	יו"ר, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

	ניר קפלן
	–
	מנהל רגולציה, התאחדות המלונות בישראל




ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020,  מ/1324 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את דיון הוועדה בנושא: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו בדיון המשך לדיונים שקיימנו בסוף השבוע האחרון. יש כמה נושאים שהעלינו על סדר היום, גם של שר הבריאות וגם של קבינט הקורונה, שביקשנו שיידונו. כרגע יש לנו התייחסות ושינוי לגבי הנושא של ספרים, שהוא שינוי מבורך, אבל הוא עדיין לא שינוי עד הסוף. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

זה שינוי שהמשרד הביא לנו הבוקר. בסעיף 5(ב)(א1)(4), לגבי מספרה או עסק לטיפול לא רפואי בגוף האדם לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית, יהיה כתוב כך: "המחזיק או המפעיל של המקום יוודא כי בעת הטיפול בלקוח יעטה המטפל מסכה כהגדרתה בצו בריאות העם ומגן פנים, וכן ישטוף ויחטא ידיו בין לקוח ללקוח". פטרו את העוסקים האלה מחובת לבישת כפפות במהלך מתן הטיפול.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

הייתה פה זעקה. שמענו את אחד הספרים מדבר על המורכבות של הטיפול עם הכפפות, לכן הסרנו את הכפפות. אני רוצה לדבר על הנושא של מסכה כפולה. ראינו, לנוכח ההערות שהציג כאן אותו ספר, שכולם נדרשים בעטיית מסכה, אפילו מסכה כפולה. בניגוד לרופא שיניים שהמטופל לא חובש מסכה, בניגוד לטיפולי הקוסמטיקה שהמטופלים לא חובשים מסכה, כשאנחנו מדברים על ספר, גם הלקוח וגם הספר נמצאים עם מסכה. למה לא לפטור את הספרים מהמסכה השנייה? 

 << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> 

אנחנו חושבים שמידת האינטימיות ומשך הטיפול של ספר באדם מהווים הצדקה של המיגון הנוסף הזה. זה נכון שאצל רופא שיניים המטופל הוא בלי מסיכה, אבל זה לא בגלל שמישהו החליט שזה לא נדרש - פשוט כי אין ברירה, זה חלק ממהות הטיפול. גם אצל רופאים שהם לא רופאי שיניים, כשמדובר בפרוצדורה מאוד אינטימית עם סיכון מוגבר, יש דרישה שהמטופל יהיה עם מסכה. ויתרנו על הנושא של הכפפות, אבל אנחנו לא יכולים לוותר על המשקף אצל הספרים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

פה אנחנו מאבדים את הציבור. כשאנחנו מדברים על דברים כי אין ברירה, אז יש עוד הרבה דברים שאין ברירה. אין מה להשוות בין האינטימיות של רופא שיניים שנמצא מול הפרצוף של המטופל, או האינטימיות של קוסמטיקאית שנמצאת מול הפרצוף של המטופל, לבין ספר שרוב הזמן נמצא מאחורי הלקוח או מצדדיו של הלקוח. אולי ברגעים בודדים, אם צריך פוני, הוא נמצא מקדימה. אם אנחנו מדברים על כך שיש כבר מיגון כפול כי גם הלקוח וגם הספר חובשים מסיכה, למה צריך שהספר יהיה עם שתי מסכות? במקום שאין היגיון אנשים עושים דין לעצמם. כשהם עושים דין לעצמם בדבר אחד והשמיים לא נופלים, הם יעשו דין לעצמם גם בדברים אחרים. השאלה אם אנחנו רוצים את הציבור איתנו בעת הלא פשוטה הזאת, או שאנחנו  מוותרים על הציבור. אני אשמח להתייחסות ולחשיבה מחודשת. 

 << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> 

  אם היינו יכולים לחייב שהמטופל אצל רופא השיניים והלקוח אצל הקוסמטיקאי יהיו עם מסכה, היינו עושים את זה, אבל אי אפשר, כי מהות הטיפול זה אזור הפה, אזור הפנים. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

  לא ביקשתי שתוסיף מסכה למי שנמצא אצל רופא שיניים, ביקשתי לפטור את הספרים ממסכה כפולה. אם אנחנו מדברים על מסכה כפולה, אז גם הספר וגם הלקוח חובשים מסכה. כשאנחנו בודקים לעומק ומחפשים את ההיגיון, אנחנו רואים שפה אין היגיון.


 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנשים לא יצייתו להוראות האלו. כשאני יושבת אצל הספר, הוא נמצא מאחוריי או מצדדיי.  כשהוא עושה צבע, הוא גם ככה עם כפפות. הדרישות צריכות להיות הגיוניות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

ד"ר קלינר, אני מבקשת שתהיה בשיח עם נציגת משרד הבריאות, כדי לנסות לפתור את הסוגיה הזאת. אני מכירה את המורכבות בעת שאנחנו נמצאים בה, אבל אנחנו מדברים על כך שגם הספר עם מסכה וגם הלקוח עם מסכה, על כך שאין מידת אינטימיות כמו שיש בטיפולים קוסמטיים וברפואת שיניים. מרבית הזמן גם הספר לא נמצא עם הפנים לבן אדם, הוא נמצא מאחוריו או מצדדיו. אני מבקשת שכל ההיבטים האלה יילקחו בחשבון. נשמח לקבל התייחסות במהלך הדיון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הנושא הזה הוגש כהסתייגות לוועדה ולמליאה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

הסיפור של מסיבות י"ב, ושמעתם את זה ממני לא פעם אחת, מאוד מאוד חורה לי. חורה לי שאנחנו לא מאפשרים לילדים האלה לחגוג את מסיבת הסיום שלא כמו גנבים בלילה. זה לא ששנה הבאה תהיה להם הזדמנות חוזרת. התייחסו אלינו מאוד ברצינות משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה וקבינט הקורונה כשניהלנו איתם את השיח, אבל בכל זאת הם החליטו שלא לאשר את זה. אם הילדים נמצאים כל היום ביחד, אין שום סיבה שבערב הם לא יהיו ביחד. הדבר היותר חמור בעיני זה שהילדים האלה כן חוגגים את מסיבות הסיום, הם כן עושים נשפים. אם הם רואים שהם חורגים מהכללים והשמיים לא נופלים, הם יבינו שגם בדברים אחרים אפשר לחרוג ולא קורה שום דבר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

והכל זה בתמיכת ההורים, המשפחות.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

העלינו את זה על סדר היום. הייתי שמחה אם היו מאפשרים לילדים לקיים את טקסי הסיום שלהם בתוך בתי הספר. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

משרד הבריאות ביקש לשמור אצל בעל המקום מספרי טלפון של עובדי שירות, של עובדים שהיו באירוע מסוים, של משתתפים שלאו דווקא רכשו כרטיסים. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה משהו שדיברנו עליו בפעם הקודמת.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

 עשינו שינוי לגבי חובת עטיית מסכות. אנחנו אומרים שהמחזיק של  מקום  צריך לעמוד בהוראות של צו בידוד בית, שעניינן, בין היתר, האחריות שלו לא להכניס למקום ולא לתת שירות למי שאיננו עוטה מסכה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

  מה זאת אומרת "לא להכניס למקום"? מה אם הוא אומר לי לא להיכנס ובכל זאת נכנסתי?  


 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כששאלת בדיון הקודם איפה כתוב שחובה לעטות מסכות, אמרנו לך שיש הפנייה לחוק אחר. את ביקשת שיבהירו את זה פה.   

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

מאחר שהרחבתם את הרשימה הטלפונית למשתתפים, לעובדים וכו', צריך שהוראות הסודיות יחולו גם לגביה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הוראות הסודיות חלות לגבי כל מספרי הטלפון.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

אני רוצה להקריא את סעיף העונשין שביקשתי שייכנס ובטעות לא נכלל: "המפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מקום תרבות בקיום פעילות תרבות בה אשר מספר המשתתפים עולה על מספר האנשים המותר, או מפעיל מקום תרבות בקיום פעילות תרבות שלא בהושבת הצופים במקומות מסומנים בלי שקבע או יישם מנגנון למניעת התקהלות או התקבצות של השוהים במקום, והכל בניגוד לתקנה 5(ב)(13)". 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

 לילך, הייתה לכם הערה לגבי ההגדרה של אירוע באופן פרטני. משרד התרבות הבהיר שזה לא מקובל עליו.  

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

נברר את זה תוך כדי ההסתייגויות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כרגע זה לא בנוסח.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

הוועדה הציעה להוסיף לחוק עצמו סעיף שיאפשר לממשלה להתיר בצו ובאישור ועדה מקומות שפעילותם אסורה היום לפי תקנה 5(א). שר הבריאות מבקש שאם מאפשרים פעילותם של מקומות שהיום היא אסורה, צריך גם לאסור על פעילות של מקומות שפעילותם הותרה. היו מקומות שעם הזמן היתרנו את הפעילות שלהם, כמו אולמות אירועים, קניונים וכו'. שר הבריאות חשב שנכון, בטח לאור מצב התחלואה היום, לאפשר גם את האפשרות השנייה בצו ובאישור ועדה. לא קיבלנו לזה הסכמה בתוך הממשלה, כיוון שמדובר בנוסח שונה מהנוסח שאושר בוועדת שרים, לכן אנחנו מבקשים להישאר בנוסח כפי שהממשלה הציגה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אתם לא רוצים את מנגנון ההקלה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

ללא מנגנון ההקלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אתם מבטלים את מה שאפשרנו בפעם הקודמת, את המנגנון שמאפשר לקבל הקלות תוך כדי תנועה? 


 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

נכון, את המנגנון שמאפשר לפתוח מקומות שהיום סגורים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

ביקשנו שאם מאפשרים את זה, אפשר יהיה גם לסגור מקומות שהיום פתוחים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה או הכל או כלום? זה לא מקובל. אם תרצו לייצר סגירה נוספת, תוכלו להביא לכאן צו.  

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה מה שאנחנו מבקשים, שזה יהיה צו באישור ועדה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

למה אי אפשר כבר עכשיו לכתוב שאפשר לפטור? 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אנחנו מאפשרים לממשלה גמישות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אנחנו מבקשים את הגמישות לפתוח ולסגור בצו ובאישור הוועדה.

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> 

יש הצעת חוק ממשלתית שמדברת על גמישות רק לגבי המספרים, לא לגבי דברים נוספים. בדיון הקודם בוועדה הוצע לאפשר גמישות מבחינת מנגנון ההקלה. חוק נמצא ברמה של חקיקה ראשית, לא ברמה של תקנות. כל תיקון של חוק מחייב שלוש קריאות בכנסת, להבדיל מתקנות שלפעמים מחייבות אישור של ועדה בכנסת. אנחנו מסכימים לאפשר גמישות במנגנון ההקלה. בהחמרה יש פגיעה משמעותית בזכויות יסוד, שזה דבר שמצריך חקיקה בכנסת, לכן זה לא מקובל.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אתם מתנתקים מהקונטקסט הרפואי. אנחנו נמצאים במצב שהוא תוך כדי תנועה. מה הבעיה שזה יהיה דו כיווני? זה רק איפה שנוח? 

 << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> 

זה לא עניין של נוחות, זה עניין של פגיעה בזכויות אדם. הכנסת אמורה לקדם את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

גם החברים שיושבים כאן הם כנסת.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא שמעתי את הטענות האלה כשדיברו על ראש ממשלה חלופי. 


 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם תוך כדי תנועה יהיו הקלות, זה אוטומטית ייכנס. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אם יהיה פה איזה משבר וצריך יהיה לסגור, יביאו את זה לוועדה. מיכל, אנחנו יכולים להכניס את זה לשני הכיוונים? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה מה ששר הבריאות ביקש.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו  מוכנים לאפשר את זה לשני הכיוונים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

באיזה מצב ההחמרה נמצאת?

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

ההחמרה צריכה לעבור בחוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם מדובר בחוק, אז יש לי אפשרות להילחם ולהביע את עמדתי בהסתייגות. אם זה צו, הקואליציה מתגייסת ונגמר הסיפור.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בכל מקרה הקואליציה תתגייס. אנחנו רוצים להתנהג בהתאם להתפתחות של הנגיף. אם אנחנו נמצאים במקום שאנחנו רואים שאנחנו משתלטים על זה ואפשר לשחרר לחץ, אנחנו יכולים לשחרר את הלחץ פה בוועדה, אבל אם אנחנו רואים שאנחנו מגיעים לאיזו שהיא התפרצות שיוצרת איזה משבר, אנחנו רוצים שזה יבוא לוועדה. אנחנו רוצים שזה יגיע לכאן לדיון בלי כל התהליך של החקיקה. בזמן חירום צריך להגיב מהר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מה המשמעות של צו? 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

צו עובר באישור ועדה, הוא לא פוגש את המליאה. הם רוצים שזה יהיה משהו שדורש שלוש קריאות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אם ביצירת ההקלות זה לגיטימי, אין שום סיבה שזה לא יהיה לגיטימי גם בהחמרה. אף אחד לא קם בבוקר ורוצה להחמיר. חברי הוועדה יוכלו להחליט, כמובן על סמך נתונים שהם יקבלו, אם עושים את זה או לא עושים את זה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

כמו שהסבירה גאל, ההחמרה פוגעת בזכויות של אנשים. 


 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני מצילה את החיים שלהם. אנחנו מבקשים שזה יהיה דו-סטרי, דו-כיווני. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

  אני מסתייגת מזה.   

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מחמירים רק אם חס וחלילה נצטרך. זה כדי להציל את החיים שלהם.  

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

	אני ראיתי איך הדברים התנהלו. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

	הדברים התנהלו כשלא הייתה כנסת, כשכל העולם היה צריך להגיב מהיום ללפני רגע, לא לעוד רגע. בסוף היינו במצב חירום.
 
 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אנחנו יכולים לפקח בוועדה. תהליך של שלוש קריאות במליאה זה סיפור מסובך.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כשצריך להגיב כאן ועכשיו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מבקשת התייעצות סיעתית.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו יוצאים לחמש דקות הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:06 ונתחדשה בשעה 11:11.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו נתחיל בהקראת ההסתייגויות.    	

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אנחנו מתחילים בהסתייגויות של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וכל סיעת ישראל ביתנו. במקום המילים: "יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו באב התש"ף (5 באוגוסט 2020)" יבוא: "יעמדו בתוקפן עד יום ב' באב התש"ף (23 ביולי 2020)."

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מבקשים לקצר את הזמן של תקנות שעת החירום ל-30 יום, כדי שהממשלה תשכיל להביא כמה שיותר מהר את חוק המסגרת. הסיטואציה שנוצרת פה היא סיטואציה בלתי נסבלת: יש מלא תקנות, כל ועדות הכנסת דנות על התקנות. רק כדי לברר את סוגיית המסכות היינו צריכים להיות פה בחקירות. הפעלתי את ועדת חוקה, חוק ומשפט כדי לברר בדיוק מה כתוב שם. ככל שיעשו את זה בצורה מרוכזת, מסודרת וכוללת, כך יהיה יותר טוב. 

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

סיעת הרשימה המשותפת מצטרפת להסתייגות הזאת.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו  רוצים לכלול גם מבנה ספורט מקצועי. אני לא רואה שום סיבה שלא תהיה נוכחות במבני ספורט מקצועיים.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  זה רק לגבי מספר שוהים. הפעילות עצמה לא מאושרת. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

פעילות הספורט המקצועי-תחרותי מאושרת. היא רוצה שיהיה קהל.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה שיהיה קהל. במקום להעמיד אדם בכניסה למקום עבודה שיעמוד שלוש-ארבע שעות, אנחנו מציעים שתהיה עמדה עם טפסים וכל אחד מהעובדים ימלא בעצמו. 

חשבנו שנושא המעליות לא הגיוני כשמדובר במשפחה גרעינית, לכן אנחנו מבקשים למחוק את זה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

סיכמנו שבמעליות תהיה אחידות. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

נכון, צריך לתקן.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה לא תוקן.
  
 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

במקום פתוח לציבור ובמקום עבודה קיים איסור שהייה של יותר משני אנשים במעלית. בבניין מעל חמש קומות - עד מחצית מהתפוסה המותרת. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

  מה לגבי בניין מגורים פרטי?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לגבי בניין מגורים אין הוראה שאוסרת. ההגבלות על נסיעה במעלית חלות במקום עבודה ובמקום הפתוח לציבור, שזה כל מקום שאדם מהציבור יכול להיכנס אליו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

  שם יש אחידות?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

שם יש אחידות.   


 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

מעלית זה המקום הכי מסוכן.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

שם מותר לנסוע עד שני אנשים במעלית. בבניינים מעל חמש כמות - עד מחצית מהתפוסה המקסימאלית, למעט אנשים שגרים באותו מקום. אם יש משפחה בת חמש או שש נפשות שרוצה לעלות יחד במעלית, היא יכולה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם פתחו את כל הבריכות, למה לא בריכות לפעוטות? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

בבריכות לפעוטות יש יותר חשש מהדבקה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתם דורשים בבריכות מרחק של שישה מטר לאדם. אנחנו מבקשים להקטין את זה לארבעה מטר. אם הדרישה היא מרחק של שני מטר, למה פה זה שישה מטר? הדרישה צריכה להיות כזאת שגם המקומות יוכלו לעמוד בה.  

אנחנו מבקשים לבטל את ההגבלה של 250 אנשים לאירוע. אנחנו מבקשים שהכל יעבוד לפי מטרים. יש אולם קטן, אולם גדול, אולמות באוויר הפתוח. שמעתי את פרופסור פרידמן בערוץ 13, פרופסור מאוד מכובד, איש רפואה מהמדרגה הראשונה. הוא דיבר על כך שעטיית מסיכה באוויר הפתוח, אם בשפת הים או בפארק, לא מסתדרת עם ההיגיון הפשוט והבריא. מה אני אעשה עם המסכה אם אני רוצה להיכנס לים? לאן אני אזרוק אותה? זה לא עובד, זה לא יעבוד, אלא אם כן בגדי הים יהיו עם מסכות. 

אנחנו מבקשים שהמאגר הטלפוני יהיה באחריות המזמין, לא באחריות בעלי האולמות, כי מהר מאוד זה יעבור לכל מיני חברות שיווק. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  כאן זה רק מספרי טלפון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יהיו גם שמות. 

אנחנו מבקשים שגם באצטדיון או במבנה אחר שבו מתקיים אירוע ספורט מקצועי יהיה המודל של שני מטר לאדם, לא המגבלה של 250 אנשים. אנחנו חושבים שצריך לפתוח את זה באחריות המפעיל, באחריות הקבוצות, כי ממילא זה קורה. כולנו ראינו את ההתקהלויות של האוהדים בסוף השבוע. צריך לשים ביציע ובכניסה מחיצות, איפה שיש התקהלות של הרבה אנשים בו זמנית. אם האוהדים רוצים להיות באולמות, הם צריכים לעטות מסכות, ואם הקבוצות רוצות שיהיו אוהדים, הן צריכות לעשות משהו. אם זה לא יעבוד, תמיד אפשר לסגור. אנחנו חושבים שצריך לפתוח. אנחנו חושבים שצריך לסמוך על האזרחים, כי אזרחי מדינת ישראל הם לא עדר, יש להם שכל. 

אני מבקשת שהספרים במספרות לא יהיו חייבים לעטות מסכה נוספת. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

נקבל על זה תשובה ממשרד הבריאות.


 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

נוריד את ההסתייגות הזאת אם משרד הבריאות יסכים לזה. אני מסכימה עם היושבת-ראש שאמרה שהספר לא נמצא מולי, הוא בדרך כלל נמצא מאחור או מהצד.

אנחנו  חושבים שאת הסעיף של העונשין צריך למחוק. אנחנו לא בקטע של להעניש אזרחים, אנחנו בקטע של לעזור, להסביר ולסייע לאזרחים. הקנס הוא מוצא אחרון. אנחנו לא חושבים שהקנס זה משהו שיעבוד. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

צריך לבדוק אם אפשר לייצר מנגנון של אזהרה. גם אם לא נעשה את זה בתקנות של ה-45 יום, לפחות נעשה את זה בחוק המסגרת, כדי לאפשר איזה שהוא תהליך מול הציבור שלא בא ממקום אגרסיבי. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

ההוראה דיברה על כך שצריך לתת התראה לבן אדם שלא עוטה מסכה. ראינו שהמצב הוא בכי רע מבחינת עטיית מסכות, לכן הורדנו את העניין של ההתראה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מה זה משנה אם זו התראה או קנס? אם מוציאים התראה לאדם מסוים ומחר תופסים אותו בלי מסכה - הוא מקבל קנס. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

  זה רשום במערכת. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לשוטר יש שיקול דעת. רק שוטרים מוסמכים להטיל קנס על אי עטיית מסכה. לפני כן הייתה הוראה שחייבה לתת התראה בפעם הראשונה, רק אחר כך קנס. ההוראה הזאת בוטלה, כיוון שהנושא של המסכות הוא קריטי, אקוטי, מאוד חשוב. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושבת ששוטר או פקח עירוני מטעם הרשות המקומית חייב לשאת איתו מלאי של מסיכות. אתם רוצים שאנשים ישימו מסיכות? תחלקו אותן, תדאגו לתת אותן לאזרח. אם הוא מסרב, זה כבר סיפור אחר. 99% מהאנשים יגידו: שכחתי, שמתי ברכב, לא לקחתי איתי. המדינה לא יכולה רק להעניש, היא צריכה גם לתת. אם תופסים את האדם בפעם השנייה לא עוטה מסכה, תטילו קנס, אבל קודם כל  תדאגו שיהיה לאדם את אמצעי המיגון הזה.

לאחר סעיף 8 יבוא 9: " ממשלת ישראל תבצע התאמות לאור השינויים הדיגיטליים בשירותים הציבוריים הניתנים לכל לאזרחי המדינה בזמן קיום תקנות לשעת חירום ובפרט לאוכלוסיות מיוחדות; תייצר חלופות לאמצעיים הדיגיטליים ותאפשר להם נגישות לשירותים הללו בשוויון מוחלט." 

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לכתוב שהמדינה תבטיח לרשויות המקומיות משאבים כספיים כדי להעסיק פקחים עירוניים שיאכפו את התקנות האלו. אנחנו יכולים להחליט שיש תקנות, אבל להרבה מאוד רשויות אין את המשאבים הכספיים והמשאבים האנושיים כדי לאכוף את התקנות.

אני מסכים לעניין של התראה לפני ענישה. אני חושב שאזהרה אחת או שתיים לפני הענישה זה מאוד מאוד יעזור. 

רשמתי לעצמי את העניין של הספרים, אבל זה בדיון. נקווה שנקבל בשורות טובות. 


 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

  אם הם יסכימו להוריד את המסיכה השנייה, גם אני אוריד את ההסתייגות מהמסיכה. 

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בסעיף שמדבר על אולמות השמחה, בסעיף 12, אני חושב שמן הראוי יהיה לקבל החלטה לפי שטח האולם. את שטח האולם נחלק לשני מטר, וזה יהיה המספר הקובע. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה מתכתב עם ההסתייגות של מלינובסקי. אפשר להכניס את זה יחד.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כמובן. לחלופין, אם לא הולכים על שני מטר, אני מציע לקבוע שיהיו עד 500 אנשים באולם. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ובתנאי שהאולם מכיל 500.

 << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

והאופציה השלישית, לחלק אולמות גדולים לשני אולמות נפרדים, להחשיב את זה לשני אולמות, לא לאולם אחד. יש תרבויות, כמו אצל החרדים, כמו אצלנו הערבים, שיש הפרדה בין נשים וגברים, שיש אולמות נפרדים לחלוטין. אני חושב שכדאי לקחת את זה בחשבון. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

בסעיף 12(א)(1), בתוספת להצעת החוק, אני מבקש למחוק את המילים: "ואולם לא ישהו באירוע מספר אנשים העולים על 250". אני מבקש שמפתח החלוקה יהיה לפי מטרים. אם יש אולם ענק שיכול להכיל 2,500 אנשים, בעל האולם לא יפתח בשביל 250 אנשים. 250 זה מספר שרירותי, לטעמי. אני מוכן לקבל כל מפתח אחר שהוא הגיוני ולא שרירותי.

ההסתייגות השנייה היא לעניין הקנסות. גם ככה התקופה היא תקופה קשה, אנשים הפסידו כסף. אנחנו מציעים שהקנסות יופחתו ב-50% ממה שקבוע בנוסח שהובא לוועדה, ושתינתן התראה של פעם אחת לפחות. 

הסתייגות נוספת היא לסעיף 5. אם אפשרו קיום חתונות או אירועים עד 250 אנשים, מדוע לא לאפשר קיום כנסים בבתי מלון שפתחו את שעריהם? יש צוות, יש מטבח, יש אולם, יש את כל האפשרויות - אלכוג'ל, מסיכות. מדוע לא לאפשר לו לעשות כנסים מקצועיים? אין תיירות חוץ, חברים. תיירות הפנים מקרטעת, כי לאנשים אין כסף. מספר המלונות שפתחו את שעריהם מועט ביחס למספר בתי המלון שקיימים בארץ. מדוע לא להקל בעניין הזה? אם לתיאטרון הרשינו לחזור בשבוע שעבר, למה פה לא?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חתונות אפשר, מופעי תרבות אפשר. אנחנו יודעים שגם הלימודים, אם באקדמיה וכו', חוזרים. למה כנסים מקצועיים לא? אולי אפשר לייצר שם הגבלה. אין לי בעיה שנאשר אותם בתנאים שהם קצת פחות בומבסטיים, אבל בואו נייצר את האפשרות. מדובר פה על עניין של תעסוקה, על עניין כלכלי. יש הרבה מאוד אנשים שהפרנסה שלהם היא לארגן את הכנסים האלה, שלא לדבר על הנושא של הקידום בתוך מקומות העבודה. אנחנו נשמח שתכניסו את העניין של כנסים מקצועיים.

 << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

  סעיף 2 מתייחס למתקן שעשועים שנמצא בשטח ציבורי. אני לא רופא מומחה, אבל אני יודע שיש עמדה שמנוגדת לסעיף הזה, והיא אומרת שאי אפשר להידבק ממתקני שעשועים. הייתי שמח לשמוע למה משרד הבריאות לא מאפשר. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

פרופסור חגי לוין התייחס לזה בדיון הקודם. אני יכולה להגיד לכם שכשהילדים מגיעים לפארק הם גם עולים על המתקנים. אנחנו צריכים לתפוס את זה במקומות שיש לנו שליטה, לא איפה שאנחנו יודעים שזה פשוט לא מתיישב עם ההיגיון.

 << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> 

אני רוצה לעדכן לגבי הספרים. אני חושב שנוכל לוותר על עניין המשקף במקרים בהם מקבל הטיפול חובש מסיכה. אנחנו נעקוב אחרי זה בהמשך. אני מקווה שזה לא יגרום לשום דבר שהוא שלילי. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מדברים רק על הספרים, אנחנו מחריגים רק אותם.

 << אורח >> אודי קלינר: << אורח >> 

כן, אנחנו נהיה מוכנים לתיקון הזה.

אני לא מכיר אמירה שמדברת על כך שלא ניתן להידבק ממתקני שעשועים, אבל אני אשמח לקבל את המסמך. אני יודע שהדבקה ממשטחים היא לא דרך ההדבקה העיקרית. מכיוון שילדים עולים על מתקנים ולא חלה עליהם חובה של עטיית מסיכות, ההדבקה שיכולה להיות שם היא הדבקה רגילה, לאו דווקא ממשטחים. צריך להבין שכל דבר שפותחים מעלה את סיכוי ההדבקה ואת מספר המודבקים. מאז שפתחנו את המשק, שזה דבר טוב, אנחנו רואים עלייה בתחלואה. צריך לפתוח, אבל בזהירות. לא כל דבר אפשר לפתוח באופן חופשי. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אי אפשר להשאיר את נושא האולמות בכמות של 250 אנשים, כי זה מכביד על בעלי האולמות מבחינה כלכלית, זה מכביד על משפחות ברוכות ילדים. 250 אנשים אצלנו זו מסיבת יום הולדת, לא חתונה. צריכה להיות קורלציה בין כמות המשתתפים לשטח האולם, בפרט אם בודקים חום, משאירים טלפונים, מחטאים. אי אפשר להעניש ציבור כזה גדול. אם אתם מתקשים עם 500, אני  מוכן להיות ג'נטלמן ולרדת ל-400, אבל אתם לא יכולים להיות סגורים יותר מדי. אם לא תסכימו, התחושה תהיה מאוד לא נעימה. תנסו לבוא קצת לקראת. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש פה דברים שגם לנו קשה איתם. צריך לזכור שזה ל-45 ימים. יש לנו עכשיו את התקופה הקרובה לדון בחוק המסגרת ובתקנות שיבואו בעקבותיו, כדי לייצר מנגנונים שהם יותר קבועים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

העניין של מגן פנים, שמופיע תחת החובה לעטות מגן פנים בנוסף למסיכה בעת הטיפול בלקוח, מופיע לא רק לגבי מספרות, הוא מופיע לגבי כל עסק לטיפול לא רפואי בגוף האדם. את ההצעה לאפשר לא לעטות מגן פנים בתנאי שהלקוח והמטפל עוטים מסיכה אנחנו מבקשים להחיל על כלל הקטגוריה, לא רק לגבי הספרים. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

מספרה או עסק לטיפול לא רפואי בגוף האדם, לרבות רפואה אלטרנטיבית.  

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

ניתן יהיה לוותר על מגן בפנים בתנאי שגם הלקוח וגם המטפל עוטים מסיכת פאה. 

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

  צריך יהיה להתאים את העבירה הפלילית.

 << אורח >> ניר שפר: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס לכמות האנשים. צריך לזכור שיש אולמות מאוד מאוד גדולים. כשאתה מכניס כמות של 250 אנשים לאולם כזה, יש עוד המון אפשרויות מבחינת ההושבה מעבר ל-250. המפתח למסעדות מבחינת תכולת האנשים הוא 85%. בתרבות המפתח הוא 75%. שני מטר מרובע זה 50% מהרישוי שלנו. הרישוי שלנו הוא מטר מרובע לאדם. אירועים של משפחות מאוד גדולות, משפחות ברוכות ילדים, דתיים, פריפריה, הם אירועים יותר גדולים. מדובר שם באולמות עם שטחים מאוד מאוד גדולים. חבל מאוד שלא תהיה להם ההזדמנות לעשות חתונה שתכיל את המשפחה. 250 אנשים לא מכסה את זה. קיבלנו את התו הסגול ממשרד הבריאות עם שני מטר מרובע. לא הייתה שם הגבלה של 250 - הייתה שם התייחסות לגודל האולם. אנחנו מבקשים להתייחס לגודל האולם. הציע חבר הכנסת 400 אנשים. תקבעו כמות שאפשר יהיה לחיות איתה, כי 250 זו איזו שהיא כמות שרירותית שמקפחת את המשפחות הגדולות ואת אותם בעלי אולמות גדולים שמבחינתם כמות של 250 לא רק שלא כלכלית - היא גם מגדילה את המשבר, ואנחנו במשבר מאוד גדול.

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >> 

אם יש חולה שנוכח בחתונה, כל אורחי החתונה יצטרכו להיכנס לבידוד. אופי הפעילות שם הוא כזה שאנשים באים באינטראקציה זה עם זה. הדוברים כאן לוקחים את העניין של 250, שניתן באופן מאוד חריג לחתונה בגלל החשיבות של העניין, ומקישים מזה גם על אירועים אחרים כמו כנס. אני מצר על זה שאני לא יכול ללכת לכנסים מדעיים, אבל במקום שאנשים נפגשים זה עם זה יש סכנה. צריך ללכת לפי אופי הפעילות. לאור הדוח החמור של אמ"ן צריך להקטין את הכמות חזרה ל-50. אם אנחנו בפני גל שני כה נוראי, אולי בכלל צריך להחמיר יותר במקומות שבהם יש סכנת הדבקה. לא הייתי פה מערער על עמדת משרד הבריאות, לא הייתי מגדיל את כמות האנשים שיכולים להיכנס לאירועים. אני הייתי מציע לשקול מחדש את הנושא של 250 איש, כי שם יכולה להיות סכנה של הדבקה המונית. זה צריך להיות לפי אופי הפעילות. אם הולכים לקולנוע או לתיאטרון וכל אחד יושב בכיסא מוגדר, כאשר שם לא צריך לאפשר הליכה למזנון, אכילה וכן הלאה, אז הסיכון מאוד נמוך. צריך להסתכל על הסיכון בפועל, לא להסתכל רק על המטרים. גם כשהאולם ענקי ואנשים באינטראקציה זה אם זה יש סכנה גדולה של הידבקות.

 << אורח >> משה אוסטר: << אורח >> 

בקשר לסעיף 2(ב) שנוגע לסמכות הממשלה להקל או להחמיר באישור הוועדה, אנחנו מבקשים שסמכות הממשלה, לפחות בקשר להקלות, תהיה לא רק לעניין מספר השוהים במקום - גם לעניינים נוספים. יש כל מיני נושאים שהם כרגע בדיון בין המשרד לבין פרופסור גרוטו במשרד הבריאות. אם יאושרו ההקלות, נבקש לא להגביל את הסמכות רק לעניין המספר. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אוקי, מקובל.   

 << אורח >> משה אוסטר: << אורח >> 

לגבי הסעיף הפלילי, לגבי מפעיל מקום תרבות, אחד התנאים שנקבעו הוא יישום מנגנון למניעת התקהלויות של השוהים במקום. נדמה לנו שהסעיף הזה הוא קצת מעורפל. יישום מנגנון למניעת התקהלויות זה משהו שלא מופיע לגבי יתר המקומות. יישום מנגנון להגבלת מספר האנשים, מספר הנכנסים, הוא הגיוני, אבל יישום מנגנון למניעת התקהלויות נראה לנו ציפייה מוגזמת מבעלים של מקום.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

זה נכון שזה חריג. הסיבה לניסוח הזה הוא החשש שהאירוע יצא מכלל שליטה. אירוע של מופע, שאנחנו מברכים על החזרה שלו, יכול להפוך לאירוע שבו אנשים קמים, רוקדים, מתקבצים, מתקהלים. השאלה, כמו שכל הזמן הזכרנו בפני חברי הכנסת, היא מידת השליטה של המפעיל לגבי ההתנהגות של האנשים. אנחנו רוצים שהוא ייצור מנגנון שימנע את ההתקבצויות וההתקהלויות האלו, לרבות לצורך ריקוד. הוא יכול לעשות את זה באמצעות סדרנים שיורו לאנשים לשבת, הוא יכול לעשות את זה באמצעות הודעה במיקרופון של האירוע: האירוע מפסיק עד שלא תתיישבו במקומות שלכם. יש לו מידת שליטה על האופן שבו מתנהל האירוע. ניסינו ליצור הוראה גמישה שתאפשר לו לנקוט באמצעים מצד אחד, ומצד שני לא להגיד לו מה בדיוק הוא צריך לעשות כדי למנוע את ההתנהגות הזאת. בדיוק כמו שעשינו מנגנון לוויסות הנכנסים בנושא של הכניסה לחנויות. אם יש למישהו הצעה יותר טובה איך להטיל אחריות על המפעיל בדברים שהם בשליטתו כדי למנוע את התנהגות הזאת, אני אשמח לשמוע.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  אם בעל מועדון קטן אומר לכם שאצלו המנגנון זה שהוא עולה לבמה ואומר: חברים, אם לא תחזרו לכיסאות אני מכבה את השלטר ומפסיק את ההופעה - זה בסדר מבחינתכם?

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

בדיוק.

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

הוא לא צריך לשכור סדרנים מיוחדים לאירוע.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לא. כל מקום לפי  מידותיו. אם זה מקום קטן שבו בעל האירוע עולה ואומר: חבר'ה, אם אתם עכשיו לא מפסיקים להתקבץ ולרקוד כאן אני סוגר את האירוע - מבחינתי זה מנגנון למניעת התקהלויות והתקבצויות. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

  אם פקח מגיע ובעל המקום אומר לו שהמנגנון שלו זה לעלות על הבמה ולהגיד שהוא יוריד את השלטר - זה בסדר מבחינתכם? 

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

לגמרי. במקומות גדולים מנגנון הוויסות צריך להיות הצבת מישהו בכניסה, ובמקומות קטנים מספיק שלבעל המקום תינתן התראה כשמישהו נכנס כדי להגיד: אל תיכנס, כבר נמצאים פה יותר מידי אנשים. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני אשמח אם נוכל לייצר מנגנון הקלות שהוא לא רק לגבי מספר המשתתפים. אנחנו יוצאים להפסקה של 15 דקות, כדי שנציגי המשרדים יוכלו להתייעץ.  

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:55 ונתחדשה בשעה 12:10.) << הפסקה >> 
  
 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני מחדשת את דיון הוועדה בנושא: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו נפתח עם הערה של חבר הכנסת מיקי לוי. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אני פונה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות. ההחמרה לא הייתה כתובה בלשון החוק, תקעתם אותה עכשיו. מה שאת עושה עכשיו, את מבטלת את הכנסת. 45 יום האלה שקבועים - וואלה, זה די והותר. ברגע שאת אומרת החמרה עד אין סוף את מבטלת את מוסד הכנסת. אני אומר לכם, חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, אם תתנו יד לעניין הזה, אתם נותנים יד לביטול מעמדה של הכנסת כמחוקקת. אסור לנו להסכים למצב שבו הממשלה תוכל להאריך עד אין סוף. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה לא היה בשיח.

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

לא יכול להיות שמשרד הבריאות מכניס את ההחמרה עכשיו לחוק. אתם רוצים החמרה? תכנסו את הוועדה, תביאו לשלוש קריאות בכנסת. אתם לא המחוקקים, עם כל הכבוד לכם.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אף אחד לא היה נותן יד לביטול הכנסת. ניהלנו פה שיח על המשמעות של זה. הנושא הזה לא קיבל אפילו את אישור הממשלה. הם הדגישו שיש קושי בהבאת הנושא כי הוא לא עבר את אישור הממשלה. אמרתי להם שאם נמצא את עצמנו במצב חירום, במצב שבו נצטרך להגיב מהר, אני מוכנה ללכת למהלך דו-סטרי.  

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

אסור לנו להסכים לזה שהממשלה תבוא ותעשה החמרה על דעת עצמה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא על דעת עצמה. הם אמרו שהם יבואו אלינו לוועדה. חבר הכנסת מיקי לוי, מה שאתה אומר פה זה בדיוק מה שדובר. אמרנו שזה רק ל-45 יום האלה. אמרנו שבכל מקרה הם יצטרכו לבוא לכאן. אמרנו שחברי הוועדה הם הכנסת. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  כל המנגנון של ההקלה זה מנגנון שהוועדה הציעה במהלך הדיונים. הבוקר עלה הנושא של להוסיף לזה את ההחמרה. הנושא הזה לא היה בהצעת החוק.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

	הנציגים אמרו את זה בצורה מפורשת. הם אפילו אמרו שזה לא קיבל את אישור הממשלה. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דוברק. >> 

אולי לא נכניס את זה אם זה לא קיבל את אישור הממשלה?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

התקנות האלו הן ל-45 ימים, בלי אבל ובלי אולי.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אין תגובה למה שביקשנו?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כרגע אין שינויים, למעט העניין של הספרים. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות.  

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מיקי לוי היא לגבי גן אירועים, שמפתח החלוקה יהיה לפי  מטרים, לא לפי מספר המשתתפים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לא הגיוני שאולם אירועים של 300 אורחים יקבל 250, ואולם אירועים של 1,500 יקבל 250. צריך לתת על זה את הדעת.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

 לפחות תעלו את זה ל-350.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני מבקשת להצביע על ההסתייגות הראשונה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הסתייגות השנייה הייתה לגבי הפחתת הקנסות ב-50%, שזה משהו שאנחנו לא יכולים לעשות בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הסתייגות שלישית שהציג חבר הכנסת מיקי לוי היא לגבי קיום כנסים בבתי מלון שפועלים. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת רזבוזוב, לגבי הורדת מתקני שעשועים מהחוק כמקום שאסור להפעיל אותו או לשהות בו בשטח ציבורי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הסתייגות של חבר הכנסת אבוטבול לגבי אולמות אירועים. הוא מציע לשנות את מספר השוהים מ-250 ל-400.

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  אנחנו עוברים להסתייגות של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לגבי הארכת תוקף.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

 הסתייגות שנייה היא לגבי סמכות הממשלה. היא מציעה להוסיף מבנים שמתקיימים בהם תחרויות ספורט מקצועי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לגבי הנושא של קהל. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?  

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הסתייגות שלישית היא למחוק את סעיף 2א(2), לגבי איסור שהייה במרחב ציבורי במקומות שפעילותם אסורה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הסתייגות רביעית היא לסעיף 3, לגבי אחריות מעסיק, לגבי כל הנושא של טופס חתימה ידני, פירוט של מה יהיה בטופס. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

הסתייגות לסעיף 5 – הגבלת פעילות מסחר, בילוי ופנאי. היא מציעה להוסיף את בריכת הפעוטות, ולהקטין את השטח האסור משישה מטר לארבעה מטר. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  את סעיף 6, שזה סעיף העונשין, היא מציעה למחוק.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש ארבע התייחסויות בהסתייגות הזאת. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הסתייגות נוספת היא לגבי הפקחים. היא מבקשת שהם יסתובבו עם מסיכות.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.


 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

חברת הכנסת מלינובסקי הציעה להוסיף סעיף בנוגע לחובת הממשלה לעשות התאמות והנגשות, שינויים דיגיטליים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

  מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  אנחנו עוברים להסתייגויות של הרשימה המשותפת. הם מבקשים שתוקף התקנות יהיה עד 23 ביולי במקום עד 5 באוגוסט.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  הם ביקשו להוסיף שהרשות המקומית תקבל מהמדינה משאבים כספיים להעסקת פקחים ואכיפה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

	הסתייגות על הצורך במנגנון של התראה ואזהרה לפני ענישה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

ההסתייגות האחרונה היא לגבי גני אירועים ואולמות, שבכל עת ישהו מספר אנשים ביחס של שני מטר לאדם. הם מציעים שכשהאולם מחולק לשני חלקים נפרדים, תתאפשר שהייה של מספר אנשים בכל אחד מהם.  

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מי בעד , מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
ההסתייגות לא אושרה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כל ההסתייגויות הועלו לדיון ופורטו על ידי כל מי שהגיש אותן. אנחנו מצביעים כרגע על הנוסח כפי שהוא, כולל התיקונים שהעליתם בדיון - העניין של הספרים ובעלי המקצוע הנוספים שנמצאים באותו סעיף. 

 << דובר >> נירה לאמי רכלבסקי: << דובר >> 

והסעיף הפלילי שהקריאה עורכת דין וגנר. 

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

וגם ההתאמות הנדרשות לסעיף הסודיות  של הרשימה הטלפונית. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  החלת סעיף הסודיות על כל הטלפונים שמקבל בעל אולם תרבות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מצביעים על הנוסח שנמצא מולנו, כולל על  התיקונים שהכנסנו בדיון בוועדה. אנחנו מצביעים לקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מצביעים על הנוסח לקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?  

הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שלישית. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מגישים רביזיה. נתכנס פה בעוד חצי שעה.   

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:40 ונתחדשה בשעה 13:10.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני מחדשת את הדיון בנושא הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. אנחנו מצביעים על הרביזיה. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הרביזיה אושרה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו פותחים מחדשים את הדיון.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

בסעיף 2 להצעת החוק – סמכות הממשלה, ברישה כתוב שעל אף האמור בסעיף 1, הממשלה רשאית לתקן, בצו, באישור הוועדה את מספר השוהים המותר באירוע המתקיים באולם אירועים וכו', ולקבוע כי מקום או עסק שהפעילות בו אסורה ניתן להפעלה. אנחנו מבקשים להוסיף את המילים: "או לקבוע כי אסורה הפעלה של מקום או עסק שהפעילות בו מותרת לפי תקנה 5(ב), למעט מקום כאמור בתקנה 5(ב)(2)". בתקנה 5(ב) מפורטים המקומות שהפעילות שלהם נאסרה בעבר ואפשרנו לפתוח עם ההקלות. בתקנה 5(ב)(2) יש לנו חנות למכירת מזון, מוצרי היגיינה, אופטיקה, בתי  מרקחת, אותם מקומות שהיו פתוחים כל העת, אותם מקומות חיוניים. אנחנו מדברים על צו שהממשלה מאשרת אותו, כשהאישור של הוועדה נדרש מראש, לא בדיעבד. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זאת אומרת, הדבר חייב להגיע לדיון בוועדה ולאישור הוועדה.

 << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> 

המשמעות היא שנכתוב בנוסח שהם ייכללו בתקנה 5(א) לתוספת, שהיא תקנה שקובעת מקומות שפעילותם אסורה. 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  זה בדיוק מה שביקשתי מקודם. אמרתם שאתם מביאים הסדר ספציפי. זה לא הסדר ספציפי. אתם אומרים שאפשר להחמיר בכל מה שכתוב בחוק הזה, לא במקום ספציפי. אתם מחילים את ההחמרה על כל התוספת שלא בשלוש קריאות כפי שהחוק חייב מלכתחילה, אלא רק באישור של ועדה, חוץ מאשר על חנויות - - 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

החוק כולל עוד הרבה מקומות. תקנה 3(א)(1) כוללת כל מקום הפתוח לציבור, שבזה אנחנו לא נוגעים. נירה, אנחנו מתחמים את זה למקומות שמפורטים בתקנה 5(ב). 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 

  זה כל סוגי העסקים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אלה לא כל סוגי העסקים במדינת ישראל. מדובר בעסקים שמפורטים ב-5(ב), למעט מה שהזכרתי. אנחנו לא מבקשים לסגור אותם, אנחנו רק מבקשים לאפשר את הסמכות לממשלה לקבוע את זה בצו באישור הוועדה, אם כמובן זה יידרש. אנחנו מקווים מאוד שזה לא יידרש, שלא נצטרך להגיע לכאן. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני רק מחדדת, זה לא על כל המקומות שפתוחים לציבור. זה לא כולל את סעיף 3. יש פה התייחסות רק לסעיף 5. אנחנו מצביעים על נוסח החוק לקריאה שנייה עם השינוי לנוסח. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה. 


 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו מצביעים לקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
הצעת החוק אושרה לקריאה שלישית. 

 << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> 

אני מגישה רביזיה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו ניפגש ב-14:05. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 14:05.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני מחדשת את הדיון בנושא הצעת חוק תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020. הוגשה רביזיה על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב. המבקשת אינה נוכחת. בהעדר המבקשת הרביזיה נופלת, אנחנו לא יכולים לקיים דיון, ולכן ההצבעה שלנו נשארת בתוקף, אישרנו את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, הדיון סגור. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:11. << סיום >>