פרוטוקולים/ועדת קליטה/7911



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02.02.04

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7911
	ירושלים, א' באדר, תשס"ד
23 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה									נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 85
				מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
			מיום שני, י' בשבט התשס"ד ( 2 בפברואר 2004 ), שעה: 10:00



סדר היום:		פעילות ארגוני מתנדבים בתחום קליטת העלייה ותמיכות של המשרד
			 לקליטת העלייה לשנת 2004


נכחו:

חברי הוועדה:	קולט אביטל - היו"ר
			  רומן ברונפמן                                    
			  יגאל יאסינוב
			  מיכאל מלכיאור
			  מרינה סולודקין

מוזמנים:	אריה קורת - מנהל אגף לקליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה
	סוניה מיכאלי - המדענית הראשית, המשרד לקליטת עלייה
	ציפי פינקוס - מנכ"לית התאחדויות העולים, הסוכנות היהודית
	סופה לנדבר -  מרכז תיאום של קהילת יוצאי ברית המועצות
	גנדי ריגר  - ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	שרי ריבקין - ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	רן מלמד  -  ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	אלי זרחין  - יו"ר האגודה הישראלית למען ילדים עולים
	ואדים בלום - ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	בלה גולדברג - ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	אברהם שרנופולסקי - ועדת תיאום ארגוני מתנדבים לקליטת עלייה
	שושנה רון - ברית יוצאי בוכרה
	נחליאל דיסון  - התאחדות עולי אמריקה וקנדה,  מועצת ארגוני עולים
	שפרה לויצקי -מנכ"ל המגבית המאוחדת בריטניה ישראל 
	אלי שהרבני - הקרן החדשה לישראל
	רות בר-און - מנכ"ל סל"ע

מנהלת הוועדה:       דנה גורדון

קצרנית:                   אושרה עצידה



פעילות ארגוני מתנדבים בתחום קליטת העלייה ותמיכות  של המשרד לקליטת העלייה
 לשנת 2004


היו"ר קולט אביטל:

	אני מתנצלת על האיחור בפתיחת הישיבה. הישיבה הזאת היא המשך טבעי לישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת אנחנו דנו  בפעילויות ובמימון ההתאחדות החדשה או ארגון הגג החדש של עולי חבר העמים ועל הקשיים בתקצוב. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת לבקשתם של יתר ארגוני העולים והמתנדבים שעוסקים בקליטת העלייה. הגברת בלה גולדברג מעמותת "שילוב",  ועדת תיאום ארגוני עולים לקליטת עלייה,  היא זו שביקשה את הכינוס הזה. 

מיכאל מלכיאור:

	 אני מתנצל על זה שאני נאלץ לעזוב את הישיבה. אני צריך ללכת לדיון בוועדה שלי שאמור להיות משודר ולכן אני צריך להיות שם בזמן. 

	אני למדתי את הנושא תוך כדי הפעילות היום יומית עם הארגונים, ואני רוצה לומר שני דברים למשרד הקליטה. ראשית, חשוב היום יותר מתמיד, כאשר יש פיגור בעלייה, שתשתפו פעולה עם הארגונים הגדולים, במיוחד עם ארגוני הגג. אתם צריכים לשבת איתם בקביעות. הם נמצאים בשטח והם ממלאים את הפונקציות של משרד הקליטה שבגלל הקיצוצים האכזריים של הממשלה לא יכול למלא. הם עושים עבודה נהדרת והם גם מגייסים כספים נוספים בתחומים האלה. אני קורא לכם לעבוד יחד איתם ולעשות את הדברים בשותפות לכל אורך הדרך ואתם רק תרוויחו מזה. 

	לגבי נושא ההקצבות, לא ייתכן שקובעים תמיכות לארגונים בסוף שנת הפעילות. בסוף השנה באים ומספרים להם כמה הקצבה הם מקבלים לשנה הקודמת.  אי אפשר שאנשים יהיו באי ודאות משום שמדובר בעבודה של אנשים ובחיים של אנשים. אם אתם לא מספיקים את הכל לפני הראשון בינואר בגלל שאין תקציב, אז לפחות  במהלך חודש ינואר תקבעו כמה יש לכל ארגון וארגון. תודה רבה. 

אריה קורת:

	אני מסכים איתך. 

מיכאל מלכיאור:

	 אני בטוח. זה לא נגד משרד הקליטה, זה בעד. 

היו"ר קולט אביטל:

	לפרוטוקול אני רוצה להצטרף לדבריו של הרב מלכיאור. כל ארגוני התרבות, תיאטרונים, להקות, שקרסו בזמן האחרון קרסו מאותה הסיבה. גם הם קיבלו הודעה על התקצוב בסוף השנה. בסוף השנה הודיעו להם על קיצוץ, אבל הם התחייבו עוד קודם לכן ושילמו משכורות לאנשים. הם לא היו יכולים לעמוד בתשלומים. חלק גדול מארגוני תרבות מפוארים במדינה הזאת הלכו וקרסו.  אנחנו ננסה להרוויח זמן כמה שיותר מהר, כי אנחנו יודעים את המצוקות. 

	 בלה גולדברג, בבקשה. 

בלה גולדברג:

	תודה  על פתיחת הישיבה. אני גם רוצה לבקש סליחה מכל האנשים שחיכו בפרוזדור. עד לפתיחת הישיבה. 

גברתי היושבת ראש, זו הפעם הראשונה שאני יוזמת את הישיבה הזאת יחד איתך.  אבל, עשיתי זאת גם בעבר עם ועדות אחרות , וזו כבר השנה השלישית.  

כל נושא התמיכות במשרד לקליטת עלייה, ובתוך כך זירוז ועדת תמיכות, סכומים של ועדת תמיכות, שיתוף ארגוני עולים בבניית קריטריונים, הוא  נושא מאוד שונה ממה שנעשה במשרדים אחרים. 

שמענו כאן על ארגוני תרבות שקרסו, אבל יש כאן תופעה חדשה ואחרת לגמרי. בשנים האחרונות קמו הרבה קבוצות של ארגוני עולים שהפכו לעמותות, והן עובדות נטו על בסיס של התנדבות. משרד הקליטה כן רוצה להיות שותף לעשייה זו, ואני מבקש למצוא את הדרך לעשות זאת. ועדת התמיכות היא אחת הדרכים. 

כולם יודעים שכל התקציבים מקוצצים וכי המצב רע.  אבל, בהשקעה קטנה  ודווקא עכשיו ארגוני המתנדבים יכולים לעזור לאלפים ולעשרות אלפי עולים. אני חושבת שאחרי שאנשים שונים בכנסת ובמשרדי הממשלה יבינו את הפעילות הזאת של הארגונים אז הם יתמכו ויקדמו את הנושא. 

ועדת התמיכות התחילה מאוד מאוד מאוחר בשנה שעברה. ארגונים קיבלו הקצבות לפרוייקטים חדשים לנובמבר-דצמבר.  לא ניתן לעבוד כך, אבל הם עבדו בכל זאת.  בהשוואה למשרדים אחרים סכום התמיכות במשרד הקליטה הוא די מצחיק. מדובר בסכום קטן מאוד בהשוואה למשרדים אחרים. לא רק זה, אלא שהוא כל הזמן גם הולך ומתקצץ. 

הסכומים בנושא תעסוקה ומדע היו גם הם די מגוחכים בהשוואה למיליונים של משרדים אחרים. מדובר בסכום של 300 אלף ו-400 אלף. גם הסכום הזה קוצץ ואין שום סיבה לזה. 

אנחנו מבקשים להכיר בפוטנציאל האדיר של ארגוני המתנדבים. הם עושים היום פרוייקטים משותפים, איגום. הם מתחזקים פעילים בפריפריה: בקרית שמונה, במצפה רמון ובאילת ולא רק בירושלים. הם עושים עבודה גם בתחומים הבאים: תעסוקה מקצועי, נוער בסיכון, עזרה לחיילים ובתחומים אחרים.  יש להקדים השנה את מועד התמיכות, ולהגדיל ל-10 מיליון את תקציב הקליטה בקהילה, שהיה בעבר 11 מיליון ו-13 מיליון.  יש להחזיר תקציב של תעסוקה. אנחנו מבקשים לשתף אותנו בתהליכים. אנחנו יודעים שיש עכשיו  במשרד הקליטה יועצת חדשה לקריטריונים ואנחנו מבקשים לשתף אותנו בגיבוש הקריטריונים האלה משום שיש לנו מה לומר. אני מאוד מודה לכם. 

היו"ר קולט אביטל:

נציג משרד הקליטה, מתי בדרך כלל יושבת ועדת ההקצבות ומה התקציב שהוקצב לנושא הזה השנה. כמו כן, מה ניתן לצפות מכם בלוח הזמנים. 

יגאל יאסינוב:

אני רוצה להפנות אליו עוד  כמה שאלות. האם יש חוברת שבה יש פירוט של הקריטריונים, והאם זה פתוח לקהל?  אם ישנה חוברת שכזו, היכן ניתן למצוא אותה? אם אין חוברת שכזו,  מדוע אין?

אריה קורת:

חשוב לי לציין שהמשרד מכיר ומוקיר את הארגונים השונים, כולל ארגוני העולים, והוא רואה בהם שותפים בגיבוש המדיניות ושותפים לעשייה לא מהיום. 

לגבי שנת 2004, אני מאוד מקווה שתוך שבועיים נצא עם פרסום בעיתון בנושא תמיכות ל-2004 בתחומי האגף לקליטה בקהילה, בתחומי התעסוקה ובתחומי המדענים. 


היו"ר קולט אביטל:

	
מר  קורת, אתה אומר שתצאו בפרסום בעיתונות. זה אומר שזה כאילו מכרז כללי. תוך כמה זמן אנשים יוכלו לפנות? 

אריה קורת:

תוך 30 יום. בדרך כלל אנחנו מאפשרים לארגונים 30 יום כדי להכין את עצמם, את הפרוייקטים, לגבש אותם. בתום שלושה-ארבעה שבועות, הארגונים מגישים את הפרוייקטים לאישור הוועדה.

היו"ר קולט אביטל:

 יש להניח במקרה הטוב  שלפני חודש אפריל-מאי אף ארגון לא יראה את ההקצבות. 

אריה קורת:

לא, אני מקווה שהרבה לפני. אני חושב שאנחנו המשרד היחיד שמעביר תשלום רטרואקטיבית וחשוב לציין את זה.  גם לפני שנה, נכון שיצאנו לפרסומים בחודש נובמבר, אבל שילמנו והעברנו תקציבים רטרואקטיביים מחודש ינואר. זאת אומרת, לא באנו ואמרנו שההקצבה תהיה רק מחודש נובמבר. 

אנחנו נמצאים בתהליך של גיבוש משאבים, השרה מובילה את התהליך, תוך העברה תקציבים מסעיפים אחרים של המשרד כדי להגיע לסכום גבוה ביותר שנוכל להפנות אותו לאפיק התמיכות. 

היו"ר קולט אביטל:

מהו הסכום שעומד לרשותכם השנה בלי העברה ובלי העברה מסעיף לסעיף? 	

אריה קורת:

בהתאם לספר התקציב שקיבלנו, התקציב לנושא הזה הוא שני מיליון.  אנחנו מודעים כעת לנושא הזה ולכן  התחיל כבר תהליך עבודה בתוך המשרד שבו נעביר כספים, גם מתוך האגף וגם מאגפים אחרים, כדי להעלות את גובה ההקצבה שתועבר לאפיק התמיכות.  אנחנו רוצים להגיע למקסימום שניתן. צריך לקחת בחשבון את המציאות בה אנו נמצאים. השנה היה קיצוץ של למעלה ב-30% מתקציב המשרד לעומת שנת 2003. יחד עם זה, מתוך החשיבות שאנחנו נותנים לנושא הזה, אנחנו נשקיע הרבה מאוד משאבים לעניין הזה על חשבון פעילויות שוטפות של אגפים אחרים. 

הקריטריונים  שהופצו ב-2003 מופיעים באינטרנט של המשרד. אני חושב שאנחנו אחד המשרדים היחידים שפרסם באינטרנט גם את התוצאות.  כל אחד יכול לפתוח את האינטרנט ולראות לא רק מה הוא קיבל, אלא גם כמה קיבל הארגון השני. 

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה. גנדי ריגר, בבקשה. 

גנדי ריגר:

	ראשית, כולנו יודעים ומבינים מה קורה עם תקציב המדינה. באמת אין כסף לפרוייקטים חדשים. תעסוקה מקצועית הוא הנושא הכי חשוב במדינה.  שמענו היום מבלה שקיצצו את התקציבים לתמיכה. אין היום  לגמרי תמיכה לארגונים לתעסוקה מקצועית. 

היו"ר קולט אביטל:

	למה? לתעסוקה מקצועית יש. 

אריה קורת:

	אני ציינתי שהשנה יינתן משאב גם לנושא של תעסוקה וגם לנושא של מדענים עולים. יש מחויבת של המשרד לתת לזה מענה. 
	
היו"ר קולט אביטל:

	האם אתם עוזרים לאנשים לחפש עבודה?

גנדי ריגר:
	
	חיפוש עבודה הוא רק חלק מהעניין. אנחנו יכולים להצביע על מקומות שיכולים לתת יותר ויותר תעסוקה. עזרה קטנה לכמה ארגונים יכולה להביא  לידי כך שאלפי אנשים לקבל עבודה. יש לנו אפשרות להציג  את התוכנית. 

יגאל יאסינוב:

	האם מדובר במרכזי טכנולוגיה?	

גנדי ריגר:

	גם מרכזי טכנולוגיה, גם תיאטרון, גם מדענים. אנחנו יודעים היום שמדען שהוא  מעל גיל 60 לא יכול לקבל שום דבר משום שזה הגבול. אבל, מדען בגיל 60 יכול לעבוד. אני קורא לכולם לעשות שותפות אמיתית עם משרדי הממשלה, עם העיריות. צריך לקבל את כל המתנדבים שרוצים ויכולים לעזור למדינה. אבל,  צריך  גם לתת  להם עזרה.

היו"ר קולט אביטל:

	 מר אברהם שרנופולסקי, בבקשה. 

אברהם שרנופולסקי:

	השרה ציפי לבני טוענה בחודשים האחרונים שאחד הפרוייקטים החשובים ביותר למשרד לקליטת עלייה הוא פרויקט: עברית לעולים חדשים. אנחנו מסכימים עם נקודת הראות של השרה ציפי לבני ואנחנו תומכים בפרוייקט הזה. יש לציין שארגוני הקואליציה מתמחים בהוראת עברית ויש תוצאות טובות מאוד.  זה נעשה בהתנדבות, אבל גם בתמיכות שקיבלנו בשנה שעברה. 

היו"ר קולט אביטל:

	למה בדיוק עוזרות לכם התמיכות? האם המורים עובדים בהתנדבות? 

אברהם שרנופולסקי:

	לא כולם, יש מורים שמקבלים משכורות. אלפי עולים, רובם מהנדסים ומדענים עולים, הצליחו בתעסוקה מקצועית הודות לידע שהם קיבלו בקורסים האלה וחשוב מאוד לדעת את זה.  הפעילות שלנו עכשיו מוגבלת כתוצאה מחוסר מימון. 

מרינה סולודקין:

	 אנחנו יודעים שבירושלים היה סגירת בתי טכנולוגיה. 

אברהם שרנפולוסקי:

	המשרד לקליטת העלייה מתכנן עכשיו את האסטרטגיה במימון פרוייקט  עברית לעולים ואנחנו מעונינים להשתתף בקבלת ההחלטה ולהביא להנהלת המשרד את נקודת הראות שלנו. אנחנו מעונינים גם בהגדלת המימון ולהשפיע על התהליך הזה. 

היו"ר קולט אביטל:
	
	שפרה לויצקי ממועצת ארגוני עולים, בבקשה. 
	
שפרה לויצקי:

	המטרה של הפגישה הזו שלנו יחד עם משרד הקליטה, לקרוא לוועדת הקליטה  ולכל מי שיכול לדחוף ולעזור לנו כבר בעיתוי המוקדם הזה של השנה, כי אנחנו נמצאים באיזשהו מאבק שחוזר על עצמו מידי שנה בשנה. יש לדחוף להגדלה משמעותית של סכום התמיכות. סכום התמיכות משמש למעלה מ-200 ארגונים וולונטריים שפונים מידי שנה. אין צורך לחזור ולומר מהי חשיבות  הפעילות של הארגונים. הרבה מאיתנו מקבלים תמיכה קבועה ונעזרים בתמיכה של הסוכנות היהודית שמלווה חלק מארגוני העולים, 25 ארגונים שאליהם אני מתייחסת.   

מעבר לזה, מה שחשוב לנו זה הסכומים המיוחדים לפעילות. אנחנו קוראים להגדלה, להכפלה של הסכום, לעיתוי מוקדם יותר.  חשוב לנו מאוד להחזיר לפעולה את הנושא של תמיכות לתעסוקה, ואני שמחה לשמוע מאריה קורת שזו הכוונה. 

	אני חייבת לומר שאנחנו התחלנו בשיתוף פעולה מבורך עם משרד הקליטה בנושא הקריטריונים.  אבל, הכוונה שלנו לתת לזה דחיפה נוספת. ובעיקר, להעלות על סדר היום את התמיכות, ופעם אחת ולתמיד להבין  שזה ההתחברות הנכונה ביותר בין משרד הקליטה לעבודה של כל כך הרבה ארגונים בשטח. 

היו"ר קולט אביטל:

	אתם מתפרצים כאן לדלת פתוחה. כולנו מודעים  לעבודה שבלעדיה משרד הקליטה לא היה יכול לבצע את הדברים בשטח, ואנחנו מודעים גם לעובדה שכל מתנדב חוסך כסף למדינה. אני קיבלתי סטטיסטיקה שבמדינה הזאת פועלים 750 אלף מתנדבים. זאת אומרת, אחד מכל ארבעה ישראלים הוא מתנדב. זה אחד האחוזים הכי גבוהים שיש במדינות המערב. 

	אנחנו כולנו יחד ואנחנו מנסים לראות עכשיו איך  ניתן להגדיל את שיתוף הפעולה ואיך למתן את רוע הגזירות. אנחנו יודעים שיש קיצוצים. השאלה היא, האם אתם שיושבים במועצת ארגוני מתנדבים, יודעים על איזשהי אפשרות לאיגום משאבים או לאיזשהי התייעלות במובן הזה ששני ארגונים לא יעסקו באותו תחום באותו מקום. האם ישנה דרך לפעול באיזשהי מסגרת  לתיאום הפעילות בין כל הארגונים כך שנדע שגם הכספים המועטים שיגיעו, יפוזרו בצורה יותר יעילה ויגיעו  יותר לציבור ופחות להנהלות הארגונים שצריכות לטפל בבירוקרטיה.  אגב, השאלה הזאת נובעת מכך שאנחנו ישבנו פה בישיבה עם המון ארגונים שעוסקים בנוער בסיכון, והסתבר לנו שלפעמים שניים-שלושה ארגונים פועלים באותו היום, באותו המקום, על אותו ציבור. נדמה לי שאת זה אפשר לחסוך. אני אומרת את הדברים באהדה וברור שאי אפשר לתאם בין כולם כל הזמן. 

בלה גולדברג:

	ועדת תיאום ארגוני מתנדבים היא באמת תשובה לשאלה שאת שואלת. אנחנו התחלנו להתארגן ולתאם פעולות. התחלנו ליזום פרוייקטים משותפים.  אבל, כדי שנוכל ליזום פרוייקטים משותפים יש צורך  שזה יעוגן בקריטריונים.  כי כאשר אנחנו מגישים פרוייקטים ומדווחים אחר כך, מחפשים כל הזמן כפל סיוע.  מבקשים מאיתנו להתאחד ולעשות פרויקטים משותפים ואיגום משאבים, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות. חלוקת עבודת התיאום היא לפי קואליציות של ארגונים, לפי נושאים כמו: תעסוקה, נוער, חיילים, כדי לעודד שיתופי פעולה ועידוד של איגום משאבים. אבל, זה צריך להיות מעוגן בקריטריונים. פדרציות מתאחדות היום  ומעודדות הגשת פרוייקטים משותפים. אבל,  למשרדי הממשלה זה עדיין לא ניתן, ולא רק משרד הקליטה אלא בכלל לא. אני אשמח מאוד אם משרד הקליטה יהיה פה חלוץ. אנחנו חושבים על זה ויש תהליך. אם זה ייעשה בשיתוף אז אף אחד לא יתפרץ לדלת פתוחה. 

נחליאל  דיסון:

	יש לנו פרויקט של מועצת ארגוני העולים. הדחיפה הראשונה של הפרויקט נעשתה על-ידי הסוכנות בעזרת ציפי פינקוס שיושבת פה. הפרויקט הזה הוא פרויקט של תעסוקה. יש לנו רכז שיושב בתל-אביב ומחבר את כל הארגונים יחד בנושא תעסוקה והמטרה היא  לעזור לאנשים למצוא עבודה. זה התחלה, זה פועל בערך שלושה-ארבעה חודשים. אנחנו מנסים עכשיו להמשיך את זה. זה פרויקט שהוא דוגמה לשיתוף פעולה בין הרבה ארגונים וזה דוגמה למה שאת מחפשת. בינתיים, אנחנו לא יודעים אם נוכל בכלל להגיש בקשה לפרוייקט הזה כי אנחנו לא יודעים אם יש כסף לפרוייקטים האלה.   לא אמרו עדיין מה הם הקריטריונים, אמרו שיש כסף לתעסוקה. יכול להיות שזה יהיה רק למרכזים טכנולוגיים  ולא נוכל להגיש. 

	הבעיה היא שאם אתה רוצה לעבוד עם ארגון נוסף, הדיווח הוא כמעט בלתי אפשרי. הבירוקרטיה הרבה פעמים לא מאפשרת איגום משאבים. המערכת כופה על הארגונים לעבוד בנפרד ואחר כך היא אומרת: "למה אתם לא עובדים ביחד?".

גנדי ריגר:

	יש בקואליציה יותר משבעים ארגונים וביחד אנחנו יכולים לרכז כל דבר שקשור לתעסוקה מקצועית. 

היו"ר קולט אביטל:

	האם אתם שייכים לפרוייקט הזה שדווח עליו?

גנדי ריגר:

	עוד לא. אבל, אנחנו פותחים היום אפשרות לרכז את כל הנושא. 

אריה קורת:

גברתי היושבת ראש, את שאלת שאלה נכונה. אבל, אני חושב שלא קיבלת תשובה אמיתית. אני יושב בוועדת תמיכות ולפעמים אנחנו שואלים את עצמנו מה עובר על העולה המסכן שצריך לפעמים לרוץ 25  שעות ביום כדי להגיע לכל פעולה ופעולה, ואני קצת ציני בנושא הזה. 

אנחנו מכינים אוגדן של הארגונים שעוסקים בתחום קליטת העלייה. יש למעלה מ-400 ארגונים שעוסקים בתחום קליטת העלייה. למרות כל הקואליציות למינהן, עוד לא ראינו פרויקט אחד, מתואם ומגובש לנושא מסוים. על כל נושא יש אין סוף ארגונים ואין סוף פעילויות.  לכן, אני חושב שהשאלה שאת שאלת היא שאלה נכונה. כמשרד  קליטה אני לא יכול לומר לארגון איך לפעול. אבל, אנחנו מצפים שהארגונים יהיו מודעים לכך שיהיה איגום משאבים גם בתוכם. אין היום התמקצעות של הארגונים. הארגונים היום עוסקים בכל התחומים.  יש מעט מאוד ארגונים שמתמקצעים בתחום אחד. אולי כדאי לקיים פעם חשיבה בנושא הזה של איך ממקצעים את הארגונים. 

היו"ר קולט אביטל:

זה רעיון טוב. 

אריה קורת:

מתוך מגמה כן להתחבר לקשיים של הארגונים, שכרנו את השירותים של יועץ חיצוני שייבחן את כל תהליך התמיכות, שייבחן את כל הקריטריונים. הפגישה הראשונה של היועצת הייתה עם ארגוני העולים. היא ישבה יום שלם לבד עם הארגונים ושמעה אותם. חלק גדול מההמלצות כבר יוגשו לשנת 2005, וזה מתוך הראייה שלנו. 

היו"ר קולט אביטל:

האם במשרד הקליטה יש מאגר של כל הארגונים שפנו אליכם לתמיכות? 

אריה קורת:

אנחנו הכנו אוגדן של כל הארגונים שעוסקים בתחום קליטת העלייה. יש למעלה מ-400 ארגונים. אני אשמח לתת לך עותק. 

היו"ר קולט אביטל:

אנחנו מאוד נשמח, כי גם אנחנו עושים את העבודה הזאת עכשיו. 

אריה קורת:

	זה מוכן. כתוב בדיוק באילו תחומים מתמחה כל ארגון. 

היו"ר קולט אביטל:

	 זאת אומרת שבאמצעות פעולת מחשב די פשוטה אתם יכולים להכניס לקטגוריות את הפעילות של כל ארגון וארגון. למשל: זכויות עולים, תעסוקה, נוער בסיכון. 

אריה קורת:

אנחנו יכולים. אבל, מאחר וכל הארגונים עוסקים כמעט באותם תחומים אז קשה מאוד לעשות את ההבחנות האלה. אבל בכל מקרה, נאמר באוגדן במה מתעסק כל ארגון ואיפה הוא פעיל. 

היו"ר קולט אביטל:

 אנחנו הרי יכולים להמשיך את הישיבה הזאת ושכל אחד בדיוק את אותו הדבר שאנחנו אמרנו. כדי לעשות צדק לנושא הזה אני רוצה להציע שאנחנו נקיים יום עיון או ישיבה קצת יותר ארוכה של שלוש-ארבע שעות, שבה ננסה לשמוע את כל הארגונים, במה הם עוסקים, איך הם עוסקים. זה אולי ייתן גם זמן למשרד הקליטה להתארגן ולבוא אלינו עם לוח זמנים. אם אינני טועה, לוח הזמנים הזה ישנו כבר. אבל בהזדמנות הזאת אולי נקבל ידיעה יותר קונקרטית לגבי התקציב שאליו הצלחתם להגיע השנה. 

אני מניחה, יכול להיות שאני טועה, שרוב העמותות אם הן עמותות, הן יכולות גם לגייס כספים מחוץ לתמיכות הממשלתיות. יכול להיות שגם בזה צריך לגבש איזשהי מדיניות. 

ודים בלום:

הרבה פעמים מעבר לחשיבות של העברת הכספים בזמן, יש חשיבות במתן תשובה לארגונים בזמן. מקורות הגיוס לא יעבירו ולא ייתנו את   ה-או, קיי שלהם  אם הם לא ידעו שמדובר בפרויקט שהמדינה מאמינה בו. 

היו"ר קולט אביטל:

	 זאת אומרת, ה-matching funds. 


ודים בלום:

	בדיוק. אנחנו לא מסתמכים רק על המדינה, ופה עניין לוח הזמנים הוא מאוד חשוב. מעבר לזה שאנחנו נראה את הכספים, חשוב לנו לפחות לקבל את ההתחייבות שאנחנו יכולים לבנות על זה  כי מכך נובעת העשייה. 

	אני מייצג ארגון צעיר שעובד בעיקר עם  נוער. יש בוודאי שיתוף פעולה מאוד צמוד בעבודה המשותפת עם משרד הקליטה. אבל במציאות משתנה חברתית ותרבותית, במיוחד בנושא הנוער, לא יכול להיות שהקריטריונים נשארים אותם קריטריונים, וגם העברה מסעיף זה או אחר לא תמיד יכולה לפתור את הבעיה.  כבוד יושבת הראש נתנה את הדוגמא של משרד התרבות ואולי אפשר ללמוד מהניסיון הלא כל כך מוצלח שלהם,  ולגבש קריטריונים יחד עם הגופים הנתמכים. יש להפיק את הלקחים ולנסות לבנות יחד איתנו דברים חדשים. 

אריה קורת:

ציינתי קודם שאנחנו יושבים עם יועץ חיצוני והוא יושב עם הארגונים על גיבוש תבחינים חדשים שייתנו מענה לציפיות שלכם. 

היו"ר קולט אביטל:

	רן מלמד, בבקשה. 

רן מלמד:

אמר נכון מר קורת שלפעמים צריך התמקצעות של ארגונים. אני חושב שדווקא משרד הקליטה כגוף מפעיל ומפקח, צריך לקחת על עצמו את האחריות להתמקצעות. למשל: ימי עיון, סמינרים, התמקצעות של האנשים עצמם, טיפול במתנדבים במתן כלים. 

בגלל המיוחדות של הטיפול של משרד הקליטה בעולים באמצעות הארגונים,  הגיע הזמן להפסיק לכנות את הסיוע בשם תמיכות. הגיע הזמן להתחיל להכניס את הכספים האלה לבסיס התקציב ואז הם יהיו בראשון לינואר ואז אפשר יהיה  לחלק אותם כמו שצריך במהלך השנה. זה דבר שחברי הכנסת צריכים לעשות. 

אריה קורת:

הם מופיעים, יש פה אי הבנה. 

היו"ר קולט אביטל:

אני עבדתי במשרד ממשלתי ובדרך כלל בחודש ספטמבר קיבלתי הודעה מהמשרד שלי שאני צריכה לעשות תוכנית עבודה ולהגיש אותה עם תקציב. תוכנית העבודה שלי נדונה בחודש נובמבר ובחודש דצמבר קיבלתי הודעה אם היא אושרה כן או לא. האם אנחנו יכולים לחשוב על אותו הדבר? במקום שתתחילו להתכנס בחודש פברואר ולבדוק מה שיש ולהוציא מכרז בחודש מרץ ולדון עליו בחודש אפריל, ובמקרה הטוב להתחיל להזרים את הכספים בחודש מאי, האם מכאן להבא אתם מוכנים לקחת כהנחת עבודה להוציא מכתב חוזר שבו אתם מבקשים מכל הארגונים להכין  תוכניות עבודה והם צריכים להגיש לכם אותן עד חודש נובמבר?  התהליך אז יהיה קצת יותר קצר. האם דבר כזה הוא מתקבל על הדעת במציאות? 

אריה קורת:

המשרד כמשרד עשה תהליך והכין תוכנית עבודה שלנו שהוגשה לאוצר. תקציב המדינה מאושר רק בסוף דצמבר, במקרה הטוב. השנה  אפילו זה  לא היה. מבחינה משפטית, אנחנו מנועים מלצאת לפרסום בעיתונים לפני שתקציב המדינה מאושר. 


אלי שהרבני:

זה  ממש, ממש לא נכון. יש נוהל שקבע אותו שר האוצר לפני כמעט עשר שנים. המשרדים צריכים לפרסם את הפרסום מקסימום עד נובמבר שנה קודמת לתקציב, וכבר לקבל את הבקשות. 

היו"ר קולט אביטל:

האם אתה מוכן להעביר לי את זה? 

אלי שהרבני:

כמובן. יש את זה בכל אתר אינטרנט. אריה קורת מכיר את זה. התהליך אמור להתחיל עוד בנובמבר וצריך להסתיים מתי שהוא בחודש מרץ.  לא ייתכן שבחודש מרץ יתחילו את התהליך. 

היו"ר קולט אביטל:

	 מר זרחין, בבקשה.

אלי זרחין:

אני רוצה להעלות שני נושאים. נושא אחד הוא הארגונים הקטנים. הנושא השני הוא ארגוני עולים. בישיבה הקודמת דיברנו עלינו, על העולים שהשתלבו בארץ ויכולים לקלוט את הארגונים. לא מדובר בארגונים ותיקים או בארגונים שעובדים למען עלייה, אלא אנחנו עולים שהשתלבו ויכולים היום לעזור לשלב את העולים החדשים. משרד הקליטה הוא שותף לכל הדבר הזה ולא רק בכסף. הפרסומים שמשרד הקליטה עושה מגיעים לשטח. אני חושב שהאינטרס של המשרד הוא שאתם תהיו בשטח. 

שנית, המאזן של ארגון קטן הוא לא מיליונים. אנחנו עובדים בשטח, ואותנו מכירים.  במקום לחלק את  רוב הכסף לחמישה-שישה ארגונים, יש חשיבות שהמשרד יתמוך בסכומים קטנים יותר. אני מסוגל להביא יותר  כסף, אבל אנחנו נהיה בשטח יחד  איתכם.  כולם רוצים matching. אבל, אני מציע לקחת בחשבון בקריטריונים החדשים את הארגונים של עולים וארגונים קטנים.

היו"ר קולט אביטל:

שושנה רון, בבקשה.

שושנה רון:

אני מאמינה שמשרד הקליטה יתגבר על נושא העיתוי שהועלה כאן וכן על נושא ההתייעלות. נניח שיש עכשיו תקציב של שני מיליון ויעבירו מסעיף לסעיף בתוך התקציב במשרד הקליטה ויגדילו את זה לחמישה או לשבעה מיליון כפי שנעשה בשנים קודמות.  אבל  לא זו הבעיה. הבעיה היא בעיה לאומית וצריך להביא לתודעה ציבורית שיש בעיה לאומית. יש ירידה במספר העולים שעולים לארץ. יש עלייה בירידה.  למה יושבים כאן בסך הכל שלושה חברי כנסת? אפשר היה לארגן עשרה חברי כנסת לנושא מסוים. אם הבעיה היא בעיה לאומית, אז חברי הכנסת צריכים להיאבק שהתקציב של התמיכות יהיה מלכתחילה גבוה יותר. זה המאבק שלכם. 

היו"ר קולט אביטל:

	תתפלאי לשמוע שעשו את זה. השתמשו בכל השיטות האפשריות אבל לא הצלחנו. 

שושנה רון:

האם בגלל שלא הצלחתם אתם מרימים ידיים? האם אתם רוצים שאנחנו נעזור לכם?  עשינו את זה בשנים קודמות. 

יגאל יאסינוב:

	 אנחנו לא רוצים שאת תעזרי לנו. 

שושנה רון:

	בעבר עזרנו ודווקא רציתם.

יגאל יאסינוב:

	 אנחנו מנסים לעזור ואנחנו נמצאים פה כדי לעזור. 

היו"ר קולט אביטל:

	 הישיבה הזאת נועדה לנושא מאוד ספציפית. היא לא נועדה לנגח את חברי הכנסת או מישהו אחר.  יש קואליציה, יש מספר חברי כנסת שמצביעים בעד תקציב. מנגד, יש חמישים חברי כנסת שמצביעים נגד. 

מרינה סולודקין:

	 גם מהקואליציה. 

היו"ר קולט אביטל:

	ואחר כך הם גם נענשים. האם זה אומר שאנחנו מרימים ידיים? לא. אנחנו נמשיך לעשות  מאבקים. אבל, כרגע בואו נדבר על מה שאפשר לעשות מתוך מה שיש השנה, כי אם לא נדבר על זה אז גם זה ילך לנו. 

	חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה.

מרינה סולודקין:

	גברתי היושבת ראש,  אני מאוד מודה לך על זה שאת מקיימת היום שתי ישיבות חשובות בנושא העלייה. אני מברכת מאוד את העמותות  למען עלייה על כל הפעילות שלהן. 

	דובר כאן על התייעלות.  מבחינה פוליטית כשמדברים על התייעלות אז זה רק מפלגה קומוניסטית אחת. יש כל כך הרבה עמותות משום שכל עמותה מייצגת בעיה ואזור אחר. אני מכירה את רוב האנשים שיושבים כאן ואני רוצה לומר שאין כפילות בפעילות. 

	שנית, אני מאוד מעריכה את הפעילות של משרד הקליטה. אני הייתי סגנית השר במשך שנה. אני חוויתי על בשרי את כל הנושא המסובך של קריטריונים ותמיכות וראיתי עד כמה זה קשה. אני חושבת שאנחנו צריכים להכניס את הנושא הזה למסקנות. השנה היה קיצוץ של 100 מיליון שקל במשרד הקליטה. אנחנו גם יודעים ששרת הקליטה הצליחה להביא לידי זה שיש כסף מיוחד לעידוד עלייה בסך 80 מיליון שקל. אנחנו  יכולים לבקש שיתנו כסף לתמיכות לעולים מהסכום של ה-80 מיליון שקלים. גם אני חושבת שצריכים להכניס את זה לבסיס. אבל בזמן של קיצוצים זה בלתי אפשרי. אפשר עכשיו לבקש משרת הקליטה לקחת מכספים מיוחדים ולהוסיף לתמיכות עד כמה שהדבר הזה ניתן.  בשיא הפעילות בשנת 1999-2000 היו 13 מיליון ועכשיו יש שני מיליון ואפשר גם להוסיף.

היו"ר קולט אביטל:

	חבר הכנסת יאסינוב, בבקשה.


יגאל יאסינוב:

	גברתי היושבת ראש, חברת הכנסת סולודקין, אני מכיר חלק גדול מהנמצאים כאן. אני נפגשתי עם חלק מהעמותות והארגונים תוך כדי עבודה.   מראש אני רוצה לומר לכם: "אל תעזרו לי בשום דבר. תעזרו לאלה שאתם צריכים לעזור להם". 

	בתשיעי לפברואר יקיימו ועדת המדע וועדת הקליטה  ישיבה מיוחדת שזומנה על-ידי ועל ידי חברת הכנסת מרינה סולודקין והיא תעסוק בנושא מדענים עולים. תהיה אז אפשרות להעלות חלק מהשאלות שנשאלות כאן.  אנחנו מחלקים את הבעיה לנושאים שונים ואנחנו מנסים לטפל בכל נושא לחוד. 

	אני רוצה להתייחס עכשיו לנושא התמיכות. משרד הקליטה הוא אולי המשרד שמטפל בנושא הזה בצורה הכי מסודרת והכי ברורה. אני לא מדבר עכשיו על סכומים, אלא על בירוקרטיה משרדית, ואולי כדאי שמשרדים אחרים יאמצו לעצמם את שיטות הפעולה האלה.  אני גם רוצה לברך את מדענית משרד הקליטה.  התפקיד הזה לא היה מאויש מזה מספר שנים. 

	כמובן שקיימת בעיה בסבסוד עצמו ובחלק מהקריטריונים ויש לתקן את הדבר הזה ולשנות אותו.  אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש להוסיף פה כסף לתמיכה לארגונים. זה צריך לבוא מהכסף שהמשרד קיבל לעידוד עלייה. אני רוצה להזכיר שהשרה ומנכ"ל המשרד הבטיחו לנו באחת הישיבה שחלק מהכסף שמתקבל לעידוד עלייה ילך לנושא התעסוקה ולפרוייקטים שנמצאים פה בחלק מהעמותות. 

היו"ר קולט אביטל:

	 אני הייתי רוצה לנסות לסכם את הישיבה הזאת למרות שהיא הייתה קצרה. נקודת המוצא של הישיבה הזאת הייתה שלכולנו  חשובה העבודה של ארגוני המתנדבים הללו. המתנדבים האלה חוסכים הרבה למדינה וזה בעצם תוספת סמויה לתקציב.  צריך לקחת את זה לא רק בצד המוסרי אלא גם בצד הממשי. כל מתנדב חוסך למדינה הרבה מאוד כסף, ולכן הגישה שלנו לארגונים האלה צריכה להיות כאל מולטי-קליטתתוריים. כל אחד מהארגונים עושה עבודה נהדרת ואילמלא העבודה הזאת היינו צריכים להעסיק הרבה מאוד אנשים. 

	ראשית, אנחנו רוצים לקבל לוח זמנים מהמשרד לקליטת עלייה לפרסום המודעות בעיתון ולקבלת הפניות של הארגונים. אנחנו רוצים לקבל לוח זמנים כדי שנוכל לדעת באיזה עולם אנחנו חיים. אנחנו רוצים לבקש מכם לזרז את לוח הזמנים הזה עד כמה שניתן, כך שארגונים יוכלו לדעת בעוד חודשיים וחצי מהיום, באיזה עולם הם חיים,  האם הם יכולים לפעול וכמה הם יכולים לפעול. בלי זה הם גם לא יכולים לבנות את תוכנית העבודה שלהם. 

	שנית, אנחנו רוצים לפנות שוב על סמך הבטחות של השרה, כולל בישיבה שקיימנו בוועדת הכספים, שחלק מהסכום על סך 80 מיליון המיועד לעידוד העלייה, יועבר לנושא התעסוקה משום שזה עקב אכילס. אם לא מוצאים תעסוקה לעולים אז כל ההטפות הנפלאות שלנו להביא עוד עולים לא תעזורנה ויהיו לנו עוד יותר יורדים. המפתח כרגע הוא בתעסוקה ולצערי מי שלא הבין את זה לא הבין כלום.  הדגש שלנו צריך להיות בעזרה עד כמה שיותר לכל הארגונים, לעבוד בשיתוף פעולה ובנפרד למציאת תעסוקה. אני ממשיכה לשמוע יום יום  הדים על אנשים שחזרו לרוסיה משום ששם יותר קל לעבוד ולא נעים לי לשמוע זאת.

שושנה רון:

	מדובר ב-5% מכלל העולים. 

היו"ר קולט אביטל:

	 אני יודעת שהמשרד לקליטת העלייה חושב ש- 5%, 6% או 7% זה לא מספר. אבל בשבילנו זה הרבה, כי זה גם אומר לאחרים לא לבוא וזה אומר לאחרים שאין להם מה לחפש פה.  אני חושבת שזה צריך להיות המפתח.

	אולי כדאי לנו להקדיש את אחד מימי ראשון שהוא בדרך יום יותר פנוי, לכינוס של ארגוני המתנדבים העיקריים שייערך פה. במהלך הכינוס יציג כל אחד מהארגונים את עבודתו וכך הציבור והעיתונות יקבלו תמונה רחבה יותר על מה שנעשה.  

	אני פה רוצה להצטרף לדבריו של מר רן מלמד, זה לא תמיכה. אנחנו עוזרים להם לעזור לנו.  

יגאל יאסינוב:

	 אולי כדי  שאנחנו נוציא מסמך עם חלוקת הארגונים לפי הנושאים השונים. 

היו"ר קולט אביטל:

	אנחנו פנינו ליחידת המחקר לעשות לנו מיפוי כזה. יכול להיות שהעבודה שלנו מיותרת כרגע כי משרד הקליטה עושה את זה. אבל זה יהיה, החוברת הזאת תצא. 

אריה קורת:

	אני אעביר לכם תוך שבוע. 

היו"ר קולט אביטל:

	 תודה רבה. 

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.