פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 11:30


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020 << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), התש"ף-2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
קארין אלהרר
גדעון סער

חברי הכנסת:
מיכל קוטלר-וונש


מוזמנים: 
יואב קיש, סגן שר הבריאות.
	נירית להב-קניזו
	–
	רפרנטית ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	שי סומך
לילך וגנר
גאל עזריאל
	–
–
–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד, משרד המשפטים

	מיכל גולדברג
	–
	משנה ליועמ"ש משרד הבריאות, משרד הבריאות

	רננה מיסקין
	–
	עוזרת ראשית, משרד הבריאות

	
	
	

	
	
	


משתתפים (באמצעות Zoom):
	מעיין רוזנשטוק
	–
	עו"ד, יועמ"ש עורף, רשות חרום לאומית, משרד הביטחון

	תמר ליברטי
	–
	עו"ד, רמ"ד מבצעיות יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

	אביב ישראלי
	–
	עו"ד, עוזרת ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

	כנרת צימרמן
ירדן אלון
	–
–
	עו"ד, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים. 
עו"ד, רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ישראל פרוש
	–
	ראש העיר אלעד, עיריות ומועצות מקומיות




ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

רכזת תחום פרלמנטרי בכירה בוועדה:
חופית עלפי

רישום פרלמנטרי:
מאיר פרץ

<< נושא >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020,  מ/1330 << נושא >
  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שלום לכולם, היום יום שני, ז' בתמוז התש"ף, ה-29 ביוני 2020, אנחנו בדיון המשך מאתמול בשני נושאים. יש שתי הארכות תקש"חים, האחת היא של אזור מוגבל והשנייה היא של הבידוד, או המלוניות כפי שקוראים לזה. 

דיברנו על הנושאים העיקריים, מתנהל שיח מול  משרדי הממשלה שיכול להיות שגם לא מובן נכון בכל מיני נקודות. אני רוצה להדגיש נקודה אחת שהדגשתי גם אתמול: הנושא הזה של שיתוף ראשי הערים בהחלטות הוא דבר קריטי וחשוב. כמובן שאנחנו לא נותנים זכות וטו, אנחנו רוצים לשתף בתהליכים שקודמים להגעה לוועדת שרים, ההיוועצות והטענות שמועלות תוך כדי זה מצד משרדי הממשלה וגם חוות הדעת של ראשי הערים צריכות לבוא בפני חברי הוועדה לפני החלטה. על זה דיברנו, לא על חוות דעת כתובה שאם ראש העיר לא יכתוב אותה היא לא תתפרסם או לא תהיה.

אני מתאר לעצמי שכשדנים בוועדה אז יש קודם מסמך. האם כך? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

זה מובא לוועדת השרים כהצעת מחליטים שמגובה בדברי הסבר, כמקובל, יש דברי הסבר מפורטים וכן פירוט הנימוקים המקצועיים, כמובן שנלוות לכך חוות דעת משפטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מצוין. אז בתוך הדברים האלה צריך להיות בנוי גם עוד דבר אחד – עמדת הרשות המקומית. עמדה שתהיה כשיקוף. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, למה לא לתת זכות טיעון, זכות שימוע – לא זכות וטו – זכות טיעון מסודרת? מה יקרה אם בפני ועדת השרים, בין שלל הניירות, יהיה גם נייר של הרשות המקומית שדינה עומד להיגזר והיא תפרוס את טענותיה בכתב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בדיוק. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

הרי להופיע בפני הוועדה לא יאפשרו לה, אז לפחות בכתב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, נכון. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

ואז ניתן יהיה בראייה לאחור לראות האם נתנו משקל והתייחסו בכלל למה שאמרה הרשות או לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני חושב שהדבר הזה הוא כל כך פשוט שאיני מבין על מה הוויכוחים. אם מישהו חושב שאנחנו באים כדי לגרום לכך שלא תהיינה החלטות ושיפסיקו לדבר כל הזמן בשם הבריאות כאילו לאחרים לא אכפת מהבריאות. עם כל הכבוד, בתוך מסמך הסבר שנכתב על ידי בעלי מקצוע, שמועבר לידי מקבלי ההחלטות, חייבת לבוא לידי ביטוי דעת הרשות, לחילופין אני מקבל את דעתו של חבר הכנסת סער שיהיה מסמך מקצועי של הרשות שמציג את הטיעונים שלהם בעד ונגד, מה החלופות שהם מציעים, על זה תבוא חוות הדעת של משרדי הממשלה. השרים יראו את המכלול. אם אנחנו רוצים לבטל את תפקידו של ראש עיר אז בואו ונודיע זאת היום. אני יודע שמשרדי הממשלה יבקשו מאיתנו להגביר סמכויות ראשי ערים בנושאים שונים, וגם את יודעת את זה, אז אני לא מבין מה הולך פה. אם ראש העיר לא נמצא בתוך שיקולי הדעת לגבי סגירת העיר או הטלת סגרים, אז אני לא מבין מה עובר על כולנו. 

אני מבקש שתמצאו את הניסוח, לא וטו, אם ראש העיר קיבל את הרשות הוא צריך להגיש את דעתו באמצעות מסמך שבו הוא מציג את הדברים בצורה המקצועית, השרים רואים את עמדת הרשות, את עמדת המשרדים – ומקבלים החלטות. מה יותר פשוט מזה? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

הנוסח כפי שהוצג הבוקר לא משקף את מה שאדוני תיאר כאן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני לא יודע מה הוצג הבוקר. את מדברת על נוסחים פנימיים - - - מיכל, הנוסחים הם התכתבות פנימית, גם אני לא עברתי על זה לפני כן, מדובר בהתכתבות פנימית. אתם יודעים לדבר ביניכם ויודעים להסביר אחד לשני. אני אמרתי, עזבי רגע את המסמך, כתובים בו הרבה דברים חשובים ששיקפו את מה שנאמר אתמול. בנקודה הזו, בכוונה אמרתי אותה, כי יכול להיות שבנוסח הדברים יצא משהו לא ברור. לכן אמרתי זאת עכשיו בצורה הכי ברורה, תתרגמי את מה שאמרתי. אני לא אומר שצריכים לחכות חמישה ימים עד שראש העיר יעביר תשובה. אני לא אומר שהעירייה יכולה להפעיל וטו, אני אומר שביום שמתחילים לחשוב על הדברים הללו, יש תהליך, התהליך הזה מחייב את מנכ"ל המשרד שלכם ואת אנשי הצוות המקצועי לשתף ולהיות בתוך העניין מול ראש העיר, לשמוע את דעתו. לא כתוב בשום מקום שחייבים לקבלה, אבל יש להתייחס אליה ולהסביר למה היא לא נכונה. 

את יכולה להגיד לא, הכול בסדר, אפשר גם לעשות את זה לבד, אפשר לשים פה קיסר שיקבל החלטות בשביל כולם. אני אומר לך שזה הדבר הכי ברור והכי פשוט. אם לא, זה גורם לכך שראש עיר שהוא חבר במפלגה מסוימת ומקושר יותר יודע להרים טלפון למה המנכ"ל צריך לדבר איתו עכשיו שעה וחצי בטלפון. ראש עיר אחר שאין לו אבא ואמא פוליטיים לא יודע לעשות את זה. אתם, נציגי הממשלה, צריכים לבקש תהליך שכזה, לא אני. לא אני, הפוליטיקאי, צריך לבקש, אתם צריכים לבקש. תהליך שקוף.  לא וטו, לא עצירה, לא מריחת זמן, לא כלום. תודה רבה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

רק כדי לדייק את זה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, תעשו את זה אחרי הישיבה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

- - -

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

אני אגיד: העליתי אתמול שלוש נקודות, אני מבקש להכניס אותן, או להעמיד אותן להצבעה אם אינן מקובלות על היושב-ראש. 1. קריטריונים, 2. צמצום התקופה ללא אישור כנסת, 3. זכות טיעון לכל רשות מקומית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שלוש הנקודות שהעלית באו לידי ביטוי במסמכים הפנימיים שדיברו עליהם. יש להגיע להבנות בדבר הזה. אם מישהו רוצה לעמוד על שלו, ייקוב הדין את ההר, שיעשה מה שהוא רוצה. 


 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

נושא ההתייעצות עם ראשי הראשיות המקומיות זה משהו - - -

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

זכות טיעון.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

אז השאלה אם מעבר לזה רוצים שהעמדה תובא בכתב בפני ועדת השרים מעבר להתייעצות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן. את כתבת משהו שנקרא "חוות דעת".   

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

 - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

את אמרת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תמי, תני לי רגע. חוות דעת יכולה להטעות כי היא אומרת שאנחנו רוצים חוות דעת משותפת. ואם היא לא תהיה? ואם אתם לא מסכימים עם ראש העיר. זה בסדר, זה נורמלי, יש להם את האוטוריטה שלהם וזה בסדר. לכן תיקנתי, אנחנו לא מבקשים את חוות הדעת המשותפת. אנחנו באים וכן אומרים שהטיעונים של הרשות יהיו בפני מקבלי ההחלטות. או שהם יוזמנו לישיבות, זה דבר שאני לא יכול לדרוש כי זה יכול לגרור זמן. או, שתובא חוות דעת כתובה של הרשות, והסברים שלכם למה, למרות חוות הדעת האמורה, אתם כמשרדי ממשלה רואים לנכון לעשות את הצעדים שתעשו.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אני אשמח בכל זאת להתייחס. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מעדיף שנעבור להקראה.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

אדוני דיבר מקודם, אני הסברתי מקודם שאנחנו מגישים את הצעת המחליטים לוועדת השרים בצירוף דברי הסבר מנומקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יפה, דברי הסבר מנומקים - - -

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

במסגרת דברי ההסבר אפשר לציין את הפניות שנעשו לרשות המקומית ואת עמדתה. הדרישה שכתנאי לדיון בוועדת השרים תהיה חוות דעת של הרשות המקומית לא תאפשר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

למה זה לא יכול להיות בתוך דברי ההסבר? 
<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >> 

לכך אנחנו מסכימים.   

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

אני לא מבין מה פה לא אפשרי. יש שתי אפשרויות, זה אפילו לא מקשה עליכם. אתם תעמידו בפני הרשות אפשרות לטעון בעל-פה או בכתב. תגבילו אותה בכמה שאתם רוצים מבחינת ההיקף. מה הבעיה להעביר מסמך כזה? למה זה אמור להיות מוגנב דרך דברי ההסבר? תנו לזה את המשקל הראוי. מה כבר מבקשים פה? אתם חושבים שתבואו לכנסת ואתם תכתיבו חקיקה? תשכחו מזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לצערי, אני חושב שאתם, כתוצאה מלחץ או דברים אחרים, שכחתם לחשוב כמו שאתם חושבים לגבי דיונים אחרים. אני משתדל לבוא לפה, אני הייתי ראש עיר, לא חשבתי לשים מעצורים בצורה שראש עיר יטיל וטו, למרות שהיו כאלו פה שחשבו כך. אנחנו מדברים על איזון כדי שלא יהיה מצב שהשרים וראש הממשלה שמקבלים את ההחלטה, מאחר שאין להם קשר עם העירייה, הוא לא יוכל להציג את העמדה שלו לפני שהם מקבלים החלטה. מה יכול להיות יותר טוב מזה?

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

הרי אם זה היה קורה, כל הביזיון שתואר פה אתמול בעניין טבריה, היה נמנע. זה פשוט לא היה קורה, זה היה נחסך והם לא היו צריכים להתבזות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

המילה טעות הייתה נחסכת מכם. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

כל זה קורה כי חושבים שאפשר לרכז את כל הכוח אצל גורם אחד ולא לשחרר, זה הופך להיות סדר הדברים בקבלת ההחלטות וזה מביא להחלטות לא נכונות ולא שקולות ולא מאוזנות. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >> 

גאל עזריאלי ממשרד המשפטים. נדמה לי שאפשר לבחון אפשרות שבה ראש העיר יהיה רשאי להגיש עמדה. אנחנו צריכים לבחון זאת בתוך הממשלה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ראיתי את ה-"לא" שהיא עשתה לה. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

לבחון, לא לבחון – זה לא יהיה בלי זה. 


 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >> 

ההצבעות הן מחר, וכמובן  - - -

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

לא משנה , אני אומר לכן מראש.

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >> 

- - - בתוך הממשלה. אני רוצה להצביע על שני קשיים אם הדברים מהווים תנאים כפי שאולי עלה בדיון כרגע. 

<< דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> 

למה אתם מציגים את זה כתנאי? אתם מאפשרים, אומרים לרשות המקומית שעומדים לקבל החלטה בגינה שתיתן לכם התייחסות תוך שעה, שעתיים, שש שעות, כמה שנדרש על פי לוח הזמנים. אם אתם רוצים לעשות את זה בעל פה אפשר. תנו לה לומר את דברה, מה מסובך בזה. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >> 

בדיוק מה שביקשתי לחדד: התנאי הזה לא יהווה לדחות את הדיון בוועדת השרים ככל שיש צורך מידי בדיון. בנוסף: אין לכפות על ראש הרשות להגיש עמדה, אלא לאפשר לו אם הוא יחפוץ בכך. אם זו הבקשה אנחנו נבחן אותה ונחזיר תשובה מסודרת. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שני הדברים שאת אומרת מקובלים גם עלי וגם על גדעון בלי שתיאמנו את זה מראש. משרדי הממשלה מייחסים כוונות נסתרות ודברים סגורים, וזה לא כך. אתמול נאמר פה על ידי המל"ל שלפחות עם כמה מראשי הערים היו שיחות זום שבהן השתתפו כל גורמי המקצוע וכן ראש העיר וצוותו. כך נחשפו דברים, המסקנות היו נכונות, הסגרים הלכו למקומות הנכונים. עובדה שזה עבר בשקט ציבורי. יש מקומות שבהם או שהם לא ענו לטלפון, זה לא מעניין. ברור שאם ראש עיר לא יוציא את עמדתו, הוא לא יכול לעכב בזה החלטות. אם הוא נמצא בחוץ לארץ אז הוא לא יכול לקבל החלטות. כמובן שהפנייה אליו תהיה במסודר ולא שעה לפני הדיון. אני רוצה שבדברי ההסבר שלכם, מעבר לצירוף הנייר של הרשות, יהיו גם הסברים שלכם מדוע אתם דוחים את דברי הרשות. תסבירו לשרים איפה ראש הרשות טועה כדי שלא יצטרכו לשאול אתכם את השאלות הללו. מדובר בסדרי מינהל פשוטים שאני לא מבין איך משרד אינטיליגנט ואלגנטי כמו משרד הבריאות לא מבין שצריך לעשות זאת. גם בשעת חירום צריך להיות אלגנטיים. נמשיך את ההקראה של הסעיפים שלא קראנו. אנחנו נפסיק את הישיבה באמצע ונחדש אותה במועד מאוחר יותר, במטרה לנסות להגיע להבנות כדי שנוכל מחר להגיע להבנות. אם לא נגיע להבנות לא נצביע ולא יקרה שום דבר. אני מציע, אני טורח המון בלהסביר את עצמי ואת הוועדה. יכול להיות שהרגילו את משרדי הממשלה לשיח מסחרי יותר, שבו אני הייתי צריך לעמוד על כך שלראש הרשות תהיה זכות וטו, ואחרי שהייתם רואים שאני ככה השתגעתי הייתם מגיעים איתי לפשרה סבירה שהייתה צריכה לבוא בכל מקרה. אני לא סוחר, אני עובד בהיגיון. אמרתי את זה גם לראשי העיר שלא תהיה לכם יכולת וטו, גם לראשי הערים וגם לחברים הכי טובים שלי מהעבר או מהעתיד. מצד שני, גם משרדי הממשלה צריכים לעבוד יותר בשקיפות מבלי לעכב שום דבר. זה בסך הכול לצרף עוד עמוד אחד לתוך המסמכים שיובאו בפני ועדת השרים ולהתייחס לטענות או לרעיונות של הרשויות, ובמקביל הסברים למה אתם דוחים אם תחליטו לדחות. נמשיך בהקראה. 

<< דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

אנחנו הגענו לסעיף 5. 
 

	קריאה לשירות עובד באזור המוגבל
	5.
	מצא ראש רשות החירום הלאומית כי הספקתם של שירותים קיומיים לאוכלוסייה באזור המוגבל עלולה להיפגע, יפנה לשר העבודה והרווחה בבקשה לשקול הפעלת סמכויותיו לפי סעיפים 17 או 18 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967‏.


אם אני מבינה נכון זה לא הופעל והשאלה באמת היא למה יש את הצורך, אולי רשות החירום הלאומית יכולה להסביר זאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רשות החירום הלאומית, מי מסביר? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אולי בינתיים אני אומר שהסעיפים שעליהם מדובר בחוק שירות עבודה בשעת חירום הוא סעיף 17 שאומר ששר העבודה והרווחה יכול לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני. סעיפים 17–18 מאפשרים לשר לרתק עובדים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו התוצאה אבל זה מתחיל עם מה שכתוב בסעיף 5. אני יכול להבין את זה אבל אולי מישהו רוצה להסביר בכל זאת. שי סומך, בבקשה.

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

שי סומך ממשרד המשפטים. במצבים מסוימים אפשר לחשוב שבאזור מוגבל יהיה קושי לספק שירותים חיוניים. אפשר לחשוב למשל על מצב שבו רוב העובדים שבמפעל חיוני מסוים נמצאים מחוץ לאזור ואולי לא רוצים להגיע לאזור המפעל כי יש שם תחלואה רבה. עדיין, השירות החיוני להיות מסופק. אז לאותם המצבים יש כאן את הפתרון של הכרזה על מפעל כחיוני וצווי ריתוק. זה מצב קיצוני, אנחנו מקווים שלא נגיע אליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם זה כולל סמכות לחייב אנשים מחוץ לאזור לבוא ולעבוד באותו האזור? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הסעיף הזה הוכנס גם להצעת חוק המסגרת? כוונתי להצעת חוק סמכויות מיוחדות, הוראת שעה, זו שמובאת כהסדר לתקופה ממושכת יותר. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

שאלה טובה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא נעשה בו שימוש עד כה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השאלה למה הוא צמח עכשיו, מה שלא היה בפעם הקודמת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הוא קיים בתקש"ח, כנראה שלא היה בו שימוש. בהסדר הממושך יותר, במסגרת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אה, הכללי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני חושבת שהוא לא נמצא. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

נבדוק את זה עם היועצת המשפטית של רח"ל. - - - הקיימות דרך רח"ל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תבדקו את זה ותבדקו גם עוד דבר: למה צריך ראש רשות החירום הלאומית עם הבעיה הזאת שאין עובדים, אנשים ימותו מרעב. אולי מישהו מטעמו. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

הסמכות של שר העבודה לפי חוק שירותי עבודה בשעת חירום בתוקף, פרק ד' מופעל כעת בשל החזרה של - - - הקורונה. הוא יכול להפעיל את הפרק ולקרוא לעבודה כדי לספק שירותים חיוניים. פה ההצעה הייתה, מה שכתוב בתקנות שעת החירום הוא שתוטל חובה על ראש הרשות הלאומית אם הוא רואה שבאמת חסרים שירותים או מוצרים חיוניים, לגרום לזה, להיות בשיח עם שר העבודה כדי שישתמש בסמכויותיו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אני מציע ראש הרשות, או מישהו מטעמו, או משהו כזה - - -

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

כאן זה ממש מחייב אותו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לבדוק את זה. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

כן, לבדוק את זה. הרשות יכולה לפנות למשרד העבודה בכל מקרה. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אדוני, אני חושבת שכדאי להשאיר את הסעיף כי אחד התנאים הוא להבטיח אספקה של שירותים חיוניים, והסעיף הזה מאפשר זאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז למה זה לא נמצא בחוק הכולל?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זו שאלה טובה. יכול להיות שהוא צריך להיות בחוק הכולל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מישהו הוריד לכם את זה בלי ששמתם לב? אתם לא ערניים, אתם לא שומרים על הממלכה. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

אחרי שנכתבה הצעת חוק הסמכויות, כמו חוק המסגרת, הסעיף הזה נבחן, והגענו למסקנה שהוא באמת לא הכרחי, כי אפשר להפעיל את הסמכויות גם בלעדיו, ובנוסף, בחוק המסגרת לא מוצע שיהיה תפקיד על רח"ל, כך שלא הייתה סיבה להטיל עליהם תפקיד רק בדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ולכן שאלה היועצת המשפטית שלנו אם לא צריך אז למה צריך עכשיו. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

לטעמנו הוא לא הכרחי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבין שהבט"פ והשב"ס רוצים להתייחס לסעיף 3. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הם רוצים לחזור לנקודה שעוד לא דנו בה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל הם רוצים להגיד את דעתם וכנראה שאתמול לא שמענו אותה. 

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >>   

שלום לכולם, אביב ישראלי מהמשרד לביטחון פנים. בחוק המסגרת אושרה כניסה ויציאה של שב"כ, משטרה, ושירות הכבאות לאזורים המוגבלים לצורך מילוי תפקידם. בנוסח שהתקבל אמש זה הושמט מבלי שהתקיים דיון. אנחנו סוברים שיש צורך לשמור על המבצעיות של הכוחות שהזכרתי. במשך כל תקופת הקורונה שב"ס פעל בהתאם לנהלים הפנימיים שלו. אנחנו מבקשים לכלול אותם גם בעניין הכניסה וגם לעניין יציאה. כמו כן גם לגבי עובדי שירות כבאות והצלה לאזורים מוגבלים על מנת לשמור על המבצעיות שלהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני אדייק: בנוסח שהונח אתמול עשינו התאמות לפי מה שראינו בחוק המסגרת. הוספנו בנוסף לשוטר וחייל גם כבאי. אלו גורמים שיכולים להיכנס ולצאת. אחר כך, בדיונים פנימיים, הבנו שגם פה זה עלה בקצרה. לגבי סוהרים זה מורכב כי יש חשש להדבקה בבתי הסוהר. יש לקיים דיון מעמיק בנושא, ולא רק לעשות התאמה בנוסח ולהוסיף את הגורמים האלה. רצינו לפני שמוסיפים את זה באופן קבוע לנוסח, לקיים פה את הדיון עם הגורמים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא שאנחנו חושבים שלא צריך לתת להם להיכנס לשם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה דיון שהוא קצת יותר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה המשמעויות? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

יש את האפשרות לכניסה ויציאה לצורך חיוני באישור. זה תמיד סעיף סל שניתן. השאלה היא האם הסוהרים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל שירותי ביטחון ודברים כאלה למה אני צריך להגביל אותם? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בית סוהר זה לא בדיוק אותו הדבר. זה לא שירותי ביטחון, זה לצורך עבודה בתוך כותלי בית הסוהר. קיים חשש - - - זה לא היה עד עכשיו בתקש"ח. בחוק המסגרת מבקשים להוסיף את זה. כיוון שהבנו שזה קצת יותר מורכב מבחינת החששות להדבקה והצורך שסוהרים ייכנסו, בשונה משוטר וחייל, רצינו ש - - - ישמעו את כל הנימוקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

החשש מהדבקה, אני סומך על משרד הבריאות שבדברים הללו הם סופר מחמירים, הם נטורי קרתא בעניין הזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז אולי נשמע את עמדתם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבין שהנוסח כפי שהיה היה מקובל גם עליהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה לא מקובל על כולם באופן גורף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השאלה שלי היא אם אני רוצה להיכנס לדקויות של אדם בתפקיד, שב"ס או כבאות, זה יכול להיות גם דברים שהם לא מצילי חיים באותה השנייה. אם זה למשל מהנדס של הכבאות שצריך לבדוק מבנה מט לנפול או משהו כזה. למה אנחנו צרכים להשמיט את זה, יחדדו זאת משרדי הממשלה ביניהם. אני לא חושב שהיה בוועדה, לא עלה בקרב חברי הוועדה. מה אומר משרד הבריאות, יש לכם בעיה עם הסעיף כפי שהוא עכשיו? 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

· - - בחוק המסגרת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז אם צריך רק ללטש אותו, גבירתי, היועצת המשפטית, אז הוא ילוטש. אבל כדאי שהוא יהיה בתוך החוק. אני לא רואה בזה הפרה של משהו .

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השב"ס רוצים להוסיף משהו?

 << דובר >> כינרת צימרמן: << דובר >>   

שמי כינרת צימרמן, ראש ענף פלילי בשב"ס. אני רוצה לחדד בקצרה: סוהרים הם לא רק אלו שעובדים בבתי הסוהר. כל מי שמשרת בשב"ס הוא סוהר, בזה יש גם את אנשי המטה ואנשי היחידות המיוחדות שעובדים בקהילה: פיקוח אלקטרוני, עבודות שירות, פיקוח על עברייני מין ועוד. אם אנחנו לא נאפשר לאנשים הללו להיכנס לאזור המוגבל, זה אומר שיהיו אזורים שלמים שבהם לא יתאפשר לבצע פיקוח על עברייני מין. הדבר הזה הוא אקוטי וכולם יכולים להבין את זה. עוד דבר שמאוד חשוב להבהיר הוא שבשירות בתי הסוהר יש פיקוח מאוד קפדני על כניסה ויציאה של סוהרים לבתי הסוהר. אנחנו מחילים על עצמנו כללים יותר מחמירים לפעמים  ממה שקיים כלפי רוב המשק. זאת על מנת לא לסכן את הסגל ואת האסירים. מאוד חשוב שהרציפות התפקודית שלנו לא תיפגע. אנחנו נעשה את הסיווג, כשיש אפילו חשד שסוהר חולה, אנחנו לא יכולים שגורם אחר יקבע שקבוצת סוהרים לא תוכל להיכנס למקום מסוים, זה ישאיר את הכוחות ללא רציפות תפקודית. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מיצינו את זה, תודה רבה. כשתלטשו את הכול תשאירו את הסעיף. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לגבי סעיף 5: משרד המשפטים חשבו שהוא לא נדרש, משרד הבריאות רוצה להשאיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מעיין רוזנשטוק, בבקשה.

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

בעצם לא התייעצו איתנו כשניסחו את הסעיף הזה בתקש"ח. אחת הסיבות שהוא לא הופעל, לשאלת היושב-ראש, היא שלא היה צורך בהפעלת מנגנון של ריתוק משקי ולכן לא היה שימוש בסעיפים הללו בחוק שירות עבודה. אנחנו תמימי דעים עם משרד המשפטים שאין בו צורך, גם מכיוון שהבנו שהמנגנון ביחס לריתוק משקי לא פעל, וגם מכיוון שמדובר בסמכות של שר העבודה שקיימת בכל מקרה, גם אם הסעיף הזה מוחל וגם אם לאו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה פחות או יותר מה שנאמר פה. תחליטו ביניכם, לי אין בעיה. אם יש צורך בסעיף הזה אז שיהיה ואם אין צורך אז שלא יהיה. הממשלה תחליט, הוועדה אדישה לעניין הזה. ראש העיר אלעד רוצה לומר משהו, בבקשה. 

 << אורח >> ישראל פרוש: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך, תודה לבג"ץ על מה שאמרו לנו, לכאורה הם יודעים מה שהם עושים והם נתנו תחושה לציבור שלנו - - -. אני רוצה לומר לך שאתמול פנה אלי מנכ"ל משרד הבריאות ואמר לי שהוא מבין ללבי וללב התושבים. אני מבין שגם אתה היית בקשר איתם. המנכ"ל אמר שהבוקר, אם לא תהיה עלייה, יקלו בדברים. אז ברוך השם היום לא היו חולים, אנחנו ישבנו עכשיו עם פיקוד העורף והמשטרה, אנחנו ממשיכים לעבוד, יש - - - אדוני היושב-ראש, פתחו את בית ספר שדה שניר והמשפחות לא רוצות לצאת לשם. אני מבין שבגורן יש מקומות פנויים, אלעד היא עיר הכאפות ולא מוכנים לשחרר לנו. אם אתה, אדוני היושב-ראש, יכול לעזור שכשמחלקים יתנו גם לאלעד, תעשה לי טובה, שיתנו לי עכשיו להעיף 30 איש לבידוד בגורן דחוף, יש שם חדרים ריקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אני לא פתחתי עכשיו סניף של הפניות. עשית לי סיבוב יפה וזה בסדר. 

 << אורח >> ישראל פרוש: << אורח >>   

אדוני היושב ראש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שרוליק, תפסיק. צריך להיות קשר בינך לבין מנכ"ל המשרד כדי לבחון אם הדברים משתפרים. אני פניתי אתמול ואני פונה אליך, זה צריך להיות מקצועי ומסודר. אם אין התפרצות ברוך השם אז אין סיבה שלא להתחיל להקל. דבר שני, הנושא הזה של פינוי אנשים: אני לא הייתי נכנס כרגע איפה יותר טוב ואיפה פחות טוב, כל מקום שהוא סביר ואפשר לפנות אליו אנשים זה פיקוח נפש. זה התפקיד שלך. אני לא הולך להתערב בזה.

 << אורח >> ישראל פרוש: << אורח >>   

אדוני, אמרתי את זה בצורה זחוחה. שלשנייה לא תחשוב שאני יורד ממה שאמרתי, עשו עוול לעיר אלעד, אני מודיע לך שלא עמדו בקריטריונים בשביל לעשות את זה. אני לפחות שמח שבג"ץ הלכה כמו המדינה, כי יום אחד שהמדינה לא תלך כמו הבג"ץ אז גם אנחנו נבין את הבג"ץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. נמשיך את ההקראה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נקרא את סעיף 6:
  
	השגה
	6.
	(א)	על החלטה פרטנית לפי תקנה 3(א)(1)(ו) ולפי תקנה 3(א)(2)(ט) ניתן להגיש השגה לראש רשות חירום לאומית או סגנו. על החלטה פרטנית לפי תקנה 3(א)(1)(א), (ב), (ד), (ה), ולפי תקנה 3(א)(2)(א), (ב), (ו), (ז) ו-(ח) ניתן להגיש השגה לקצין משטרה שהוסמך על ידי המפקח הכללי של המשטרה.

	
	
	(ב)	החלטה בהשגה תינתן ככל האפשר לא יאוחר מ־24 שעות עובר למועד בגינו התבקשה היציאה מהאזור המוגבל או הכניסה אליו.



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לי שאלה: הרי לא מדובר פה על יציאה וכניסה של 200,000 איש או עשרות אנשים או מאות אנשים. מדובר על פנייה של אדם עם בעיה או מישהו חיוני. למה זה צריך להיות 24 שעות החלטה בהשגה כזאת? זו לא השגה שצריך בשבילה עורך דין והיא כרוכה בהגשה בארבעה עותקים. צריך מנגנון שיקצר את ההליך לכמה שעות בודדות. מדובר פה על דברים דינמיים. אדים רוצה להיכנס ולצאת מהעיר, כל פעם הוא ימתין 24 שעות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

צריך להוסיף "ולא יאוחר מ" כך עשינו בסעיפים האחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שזה צריך להיות מהר ככל האפשר ולא יאוחר מ-24 שעות. זה צריך להיות משהו יותר שירותי ומהיר. 

 << דובר >> ירדן אלון: << דובר >>   

	ירדן אלון, ייעוץ וחקיקה, רפרנטית ביקורת שיפוטית, משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה לדעת מה אומרים על זה ברח"ל ובמל"ל. 

 << דובר >> ירדן אלון: << דובר >>   

נבהיר שמבחינתנו אין מניעה, ואפילו מומלץ לקבוע משך זמן שהוא קצר יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אני מציע שזה יהיה שההשגה תינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-6 שעות, זה גג. 
<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אדוני, צריך לקבוע פרק זמן סביר, בסך הכול אני מניחה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אל תשכחי שאותו אדם שצריך לתת את התשובות יש לו פרמטרים וקריטריונים שכבר נקבעו  בישיבות המערכתיות הגדולות. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אלו פרמטרים להחלטות הראשוניות שהוא מקבל. מן הסתם את ההחלטה שעליה מגישים השגה הוא מגיש בהתאם לאותם הפרמטרים. ההשגה היא על ההחלטה שהוא מקבל לפי אותם הפרמטרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

12 שעות זה סביר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

לא אדבר בשם גופים שאני לא מייצגת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז אנחנו קובעים, כרגע בנוסח נכתוב "עד 12 שעות". אם תהיינה השגות, אפשר לדבר איתנו. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה גם לא תמיד לטובת האזרח. ברגע שהוא לא מקבל החלטה בהשגה המשמעות היא שצריך להגיש עתירה מינהלית ואני לא בטוחה שזה לטובתו, כדאי לשקול זאת גם מההיבט הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עלולים להיות הרבה דברים בגלל הדבר שהוא לטובתו של האזרח. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אבל צריך לראות את שני - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שההשגה צריכה - - - לקבל תשובה אליה. אדם צריך לדעת איפה הוא חי ועל מה הוא חי. 

 << אורח > מיכל גולדברג: << אורח >>   

עם התיקון "במהירות ככל הניתן". 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם נכתוב "ככל הניתן" זה לא יגיע גם תוך 24 שעות. כמו שידעו לכתוב "24 שעות" אני חושב שניתן לכתוב - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אולי כדאי לבדוק עם נציג של המשטרה או רח"ל אם הוגשו השגות ואם היו בעיות בעניין הזה. 

<< אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אם לא היו כאן קשיים אז אני לא מבינה למה לשנות. 


 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

הסעיף כרגע מדבר על החלטה בהשגה שה-24 שעות נספרות מהבקשה הראשונה, לפני ההשגה, למשל אישור פרטני לצורך חיוני לצאת מהאזור. פונים לנציג של רח"ל, מרגע הגשת הבקשה הזו מתחילים לספור 24 שעות. נראה לי שלדבר על 6 שעות זה יהיה קצר מדי כי יש את הבקשה הראשונה, דחייתה, הגשת השגה - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז הצענו 12 שעות. זה יותר סביר? 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

כמו שאמרה הנציגה שלנו, למשרד המשפטים אין דעה בנושא. ככל שניתן לקבל החלטות יותר מהר זה - - -

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

אני מעיין מהייעוץ המשפטי של רח"ל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את רוצה להתייחס? 

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

למיטב ידיעתי לא היו השגות בתחום שלנו אודות צורך חיוני אחר. אני אגיד שאנחנו חושבים שצריך להבין, כפי שנציגת משרד המשפטים הציגה, מניין השעות מתחיל מרגע הגשת הבקשה הראשונה. אנחנו מדברים על ראש רשות החירום הלאומית או על סגנו, הכול בסוף מתנקז אליהם. אנחנו היינו שמחים שזה יישאר כמו שזה. 

 << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >>   

עורכת הדין תמר ליברטי מהייעוץ המשפטי של המשטרה. אני לא מכירה השגות שהוגשו לפי התקנות האלה, ברם, אני מצטרפת לעמדה שהובעה פה שנכון להשאיר פרק זמן ריאלי. אבל אני שוב אומרת שאיני מכירה השגות שהוגשו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אם לא היו בעיות אולי אפשר לנסח "בהקדם האפשרי" וזה נמדד גם החל מהגשת הבקשה הראשונית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בנוסח יהיה "ההקדם האפשרי". אולי צריך לנסח בצורה שיובן שיש לתת תשובה באותו יום, שזה לא יגיע אחרי יומיים. אם נגדי 24 שעות אז זה יכול להיות גם 18 ו-12 שעות. נראה לי שזה קצת מיותר. אם אתם אומרים שלא היו השגות בכלל, והדבר הזה לא בא לידי שימוש, אז ודאי שאפשר לתת תשובה מהירה בעניין הזה. 

אני רוצה שמהרגע שאדם קיבל תשובה ורוצה להשיג עליה , שלא יעברו יותר מ-10–12 שעות ברוטו. 
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

ממועד ההחלטה שעליה הוא משיג. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ממועד ההחלטה שאותה אני מבין שהוא מקבל מהר יותר, נכון?

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

ממועד הגשת ההשגה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הוא קיבל החלטה ועליה הוא רוצה להגיש השגה, ממועד ההחלטה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

24 שעות ממועד הבקשה הראשונית כולל ההשגה. זה מקובל, מעיין?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה מה שכתוב פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פה כתוב "24 שעות מהשגה". 

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

זה יכול להיות בעייתי, אם אותו פונה מתעכב בהגשת ההשגה זה יכול לעבור את מניין השעות ולעבור - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את רוצה לנסח משהו פחות מ-24 שעות, כדי שלפחות נראה כאילו חשוב לנו להיות נגישים לאזרחים ולתת תשובות? 

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

אם הפונה מתעכב בהגשת ההשגה, יכול להיות שזה יעבור אפילו את מניין השעות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה זמן הוא צריך לקבל תשובה מרגע ההשגה שלו? 

 << אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

מהרגע שהוא מגיש נראה לי הגיוני שזה יהיה כמו, אני לא יודעת, זה תלוי גם מתי במהלך היום הוא מגיש את ההשגה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הוא מגיש את ההשגה במשך יום העבודה. 

<< אורח >> מעיין רוזנשטוק: << אורח >>   

בהתחשב בזה שמתחילים לספור את השעות ממועד ההשגה, אני מניחה ש-12 שעות יכול להיות הגיוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה, אז תכתבו את זה כך. אביב, בבקשה. 

 << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >>   

אנחנו התייחסנו לגבי סעיף 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נמשיך בהקראה של סעיף 6. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נמשיך מסעיף 6(ג).


	
	(ג)	החלטה לפי תקנה 3 תעמוד בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה.

	
	(ד)	על החלטה בהשגה ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים כמשמעותו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏ (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים).

	
	(ה)	עתירה כאמור בתקנת משנה (ד) תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ובכפוף להוראותיו.



הפיסקה האחרונה נראית לי קצת מיותרת אם אמרנו שמדובר בעתירה שמוגשת לבית משפט לעניינים מינהליים, אנחנו נסגור את זה בנוסח. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

כי ברירת המחדל היא עתירה לבג"ץ.  

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אבל כתוב שזה מוגש לבית משפט לעניינים מינהליים, אז למה צריך גם את ה'? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תקבעו בינכם, בואו נתקדם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

	סייג לתחולה
	6א.
	תקנות שעת חירום אלה לא יחולו על משכן הכנסת, בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים, תקנות 3 ו-3(א) לא יחולו על חברי הכנסת.


החזרנו את זה, היה לנו דיון ואמרנו שנשאיר את זה כמו שזה היה. 


 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז זה חוזר. בסדר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

	"שמירת דינים
	6ב.
	אין בהוראות אלה כדי לגרוע מתחולתן של תקנות הגבלת פעילות באזור המוגבל, ואולם בתקופת תוקפן של תקנות שעת חירום אלה לא יחול באזור מוגבל אשר חלה עליו תקנה 3א לתקנות שעת חירום אלה, תקנות 2 ו-5(א) ו-(ב) לתקנות הגבלת פעילות, זולת אם קיימת הפניה מפורשת אליהן בתקנות שעת חירום אלה." 


אלה התקנות שמגבילות פעילות ברחבי הארץ, וכאן יש הוראות ספציפיות שחלות באזור המוגבל. הסעיף של התוקף יורד. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

אישרתם בתקנה 3(א) להיכנס גם באופן מודולרי, לכן צריך להתאים את הסעיף הזה לתיקונים שעשינו - - -.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נכון, אבל גם בשימוש הקודם היו הקלות והיו יכולים להפעיל רק חלק, זה היה בשיטה אחרת. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

ב-3(א) אי-אפשר היה. זה שינוי משמעותי שעשיתם בוועדה, עכשיו אפשר להשתמש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אפשר להסביר גם לי?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

התיקון שעשיתם בהפעלת הסמכויות הוא תיקון חשוב. לא רק שיניתם את ברירת המחדל לגבי הפעלתן, אלא גם איפשרתם להשתמש בסמכויות ב3א באופן חלקי, לא בכל הסמכויות. יש סמכויות לגבי יציאה מבית המגורים וגם לגבי סגירת עסקים. אתם אפשרתם להשתמש רק בחלק מהסמכויות וזה הרבה יותר מידתי. לכן צריך לעשות התאמה גם בסעיף הזה שכרגע הוא אומר שאם יש הפעלה של תקנה 3(א) אז גם תקנה 2 וגם תקנה 5 לא יחולו. תקנה 2 זה הגבלות על יציאה מהבית, ותקנה 5 זה לגבי סגירת עסקים. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

צריך לציין שתקנה 2 בוטלה.  

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

· - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זאת אומרת, יכול להיות שיהיו הגבלות שחלות ברחבי המדינה, ובנוסף חלות הגבלות מסוימות שבאזור המוגבל, זה יכול להיות הסיטואציה הזאת  - - -


 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

צריך לעבוד על זה גם מבחינת המודולריות שהכנסתם לחוק וגם מהבחינה הזו שתקנה 2 נמחקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מרע פה משהו?

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה צריך להיות מותאם. ב - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל המגבלות - - - אנחנו עשינו בחוק הזה תיקון מאוד חשוב. אנחנו מתחילים עם כל המגבלות ואז ועדת השרים תוריד חלק מהן, הפוך, הוועדה שמה רק את הדברים שהיא מוצאת לנכון ולא מנצלת את כל סמכויותיה. 

 << אורח >> שי סומך: << אורח >>   

גם שיניתם את ברירת המחדל וגם אפשרתם לבחור רק בחלק מההגבלות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

השאלה היא, כשהוועדה שוקלת אלו הגבלות יחולו באזור היא לוקחת בחשבון מה חל בכלל המדינה. אני מניחה שהיא קובעת את ההוראות בהתאם לכך. אנחנו לא רוצים שבעקבות ההוראה הזו יחולו פתאום עוד כל מיני מגבלות שחלות כרגע ברחבי המדינה מעבר להחלטת השרים - - -

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

לא רוצים להקל דווקא באזור שבו - - - מגבלות ביחס לשאר המדינה. זה צריך להיות שווה לרמה הכללית ובנוסף החמרת נוספת אם הנסיבות יחייבו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

המקומות הללו אף פעם לא יהיה יותר קלים משאר המדינה, זה בטוח שלא. היא אומרת משהו היפותטי: נניח שמקום עבר טיפול יסודי והפך להיות מעולה מבחינת המגיפה, ואז פתאום דווקא - - - שלא הייתה בסגר נכנסת לזה. השאלה היא אם אפשר להקל - - -

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

אני לא יודעת, אבל זה לא אזור מוגבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לדעתי זה לא יהיה. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

זה לא יהיה במסגרת הזו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אותי מטריד שמכוח ההוראה הזו יהיה שילוב של כל מיני מגבלות  שיחולו שזה לאו דווקא, שזה שונה משיקול הדעת שהפעילה ועדת השרים כשהחליטה על מגבלות מסוימות. יכול להיות שהיא החלטה על צמצום התקהלות ופה הלכו על - - - ואז זה מעוות את ההחלטה שלה בלי שהיא נתנה את דעתה על הדבר הזה. 

 << דובר >> גאל עזריאלי: << דובר >>   

· - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נכון - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש מושג שאומר: קים ליה בדרבא מיניה. אתה הורג אותו בגדול יותר. ברגע שמסתכלים על הגדול אז הקטן נבלע בתוכו. 

<< דובר >> לילך וגנר: << דובר >>   

אבל צריך בכל מקרה למחוק את ההפניה לתקנה 2. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה בכל מקרה. אבל יכול להיות שבהחלטה המקורית צריך שיהיה ברור שהיא מחליטה על דברים שהם מעבר למה שחל באותו זמן על כלל המדינה. זה בעצם משהו שהיא לוקחת אותו בחשבון בהחלטה שלה מלכתחילה, לא דרך הסעיף של שמירת דינים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שזה ברור. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הסעיף של התוקף נמחק. הוא היה רלוונטי רק בתקש"ח. התוספת מפרטת את אותם המקומות שאי-אפשר לפתוח אותם במגבלה המחמירה ביותר. היא מפרטת את רשימת העסקים שאסור לפתוח לפי תקנה 3א(2א): 

	תוספת

	(תקנה 3א(2)(א))

	(1)	קניון למעט חנות למכירת מזון שאינה בית אוכל, בית מרקחת, חנות אופטיקה או חנות שעיקר עיסוקה מכירת מוצרי היגיינה המצויים בקניון.

	(2)	דיסקוטק, בר, פאב, אולם אירועים, מכון כושר, בריכת שחייה, פארק מים, גן חיות, ספארי, פינת חי, בית מרחץ, בית קולנוע, תיאטרון, ספרייה, מוזאון ומוסד תרבות אחר, פארק שעשועים, לונה פארק, גני שעשועים ומיתקני שעשועים, עסק לטיפול לא-רפואי בגוף האדם, לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית, מקום לעריכת מופעים וירידים, כלי שיט ציבורי, רכבל, שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת, ומקום שיש בו אטרקציה תיירותית.

	(3)	שוק קמעונאי הפתוח לציבור הרחב, וכן דוכן בשוק כאמור, ובכלל זה דוכן למכירת מזון, ולמעט שוק סיטונאי, ולמעט חנות כאמור בתקנה 3א(2)(ב), המצויה במבנה סגור בשוק, בכפוף לתנאים כאמור באותה תקנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

"בית מרחץ" זה גם מקווה טהרה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא. הכוונה לספא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין כאן חידושים, נכון? 
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה שכפול של מה שהיה בתקנות הגבלת פעילות. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש עוד משהו שצרי להקריא?

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הקראנו את הכול. יש את הנקודות שצריך לחזור אליהן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נעבור לבידוד במקום בידוד להשלמות קטנות אם נשארו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אין שם סעיפים שצריך לקרוא. יש שם כמה נקודות שהוקראו ומצריכות דיון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכף ניגע בזה. העלנו את הנקודות העיקריות מהדיון הקודם, דיברנו עליהן גם היום. היטבנו לבטא אותן. אני חושב שהדברים הם בסבירות כשאנחנו קובעים את גבולות הגזרה. אי-אפשר לחבל בהחלטת ועדת השרים אבל בכל זאת ההחלטות התקבלו לאחר שנשמעו כל הגורמים ויש התייחסות לעניין הזה. יש ענייני נוסח שאני מבקש מכלל הנציגים כאן להגיע לסיכום לגביהם. אם יישארו דברים במחלוקת אז נידרש לכך. גדעון סער, בבקשה. עכשיו גם סגן שר הבריאות פה והוא יאזין.  

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

ברצוני לחזור על שלוש הנקודות שעלו אתמול והיום ולדעתי הן בגדר קונצנזוס בוועדה. הראשונה היא נושא זכות הטיעון לרשויות המקומיות שעליהן יוטל הסגר. זכות טיעון בעל-פה או בכתב, הדרך שהממשלה תבחר – עובר לקבלת ההחלטה. 



נקודה שנייה: צמצום התקופה ללא אישור כנסת. הטיוטה שמדברת על 21 יום זו תקופה מאוד ארוכה ולא סבירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה להוסיף על זה את מה שאמרתי אתמול: גם מהצד השני, שלא יהיה מצב שבו המדינה מחכה עד שתתכנס הוועדה. אם בתוך זמן סביר הוועדה לא מתכנסת ולא נותנת החלטה, אז הממשלה יכולה להמשיך לעוד תקופה. אני אמרתי את זה כאן בוועדה ואני לא חוזר בי לרגע אחד. כל הזמן אני מאזן בין הכוחות. איני רוצה מצב שבו מישהו תוקע את מישהו. לא כנסת את הממשלה, לא ראש רשות את הכנסת ואת הממשלה וכולי. היו לנו הצעות אתמול. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

סליחה שאני חורג מהדיון החוקתי. אני לא מסתכל על זה רק במישור של יחסי כנסת-ממשלה. צריך להבין שאנחנו במצב של קטסטרופה כלכלית. הסגר הזה הוא דבר קטלני. אחרי ההחלטה שאתמול למדנו ממשרד הבריאות שהיא שגויה, כל ההזמנות לסוף השבוע בוטלו. הנזק שנגרם הוא בלתי-הפיך, קל וחומר כשאנחנו מדברים על תקופה של 21 ימים. זו תקופה ארוכה מדי ללא פיקוח - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל כאן אני אמרתי שגם אם נשנה, וזה יהיה באישור ועדה, ללא צורך בהבאה למליאה, זה לא יהיה דבר, אם מישהו ינסה לנצל את הכלי הזה בשביל למשוך זמן או לנהל משא ומתן כזה או אחר בעניין הזה, אני עושה גבולות גם לעצמנו. אם אנחנו צריכים לתת את ההחלטות שלנו תוך חמישה ימים, אז בחמשת הימים הללו נעמוד, אם לא נעמוד הממשלה יכולה להמשיך איך שהיא רוצה. יכולה לאשר את זה לעוד חמישה ימים או עד 21 ימים כמו בנוסח. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אדייק: כרגע כן שינינו ואמרנו שההכרזה מונחת עם נימוקיה על שולחן הוועדה בסמוך - - -. וגם שיש סמכות לוועדה לבטל ולשנות מכוח זה. השאלה היא אם צריך לעשות משהו מעבר לזה. מעבר ל-21 ימים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה ברור שלא. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

· - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מעבר ל-21 ימים גם הממשלה לא ביקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

עכשיו חוזרים לשאלה האם להשאיר את זה כך או - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שהנוסח שדיברנו עליו אתמול הוא נוסח נכון מאוד. 

<< דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

את חושבת שהסיכום הזה הוא מספק במובן הזה שהוא מייצר מנגנון של אישור ממילא. בסדר גמור, מקובל עלי. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה מאפשר לוועדה קודם לכן - - -


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אם הוועדה לא ניצלה את זכותה - - -

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

למה אתה לא יותר מנגנון שמחייב קיום דיון פרלמנטרי אחרי זמן מסוים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה אותו מנגנון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אחרי 21 ימים זה מחייב. אז אי-אפשר כבר יותר להאריך את זה אלא באישור - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז זה חוזר אליך לחקיקה בכל מקרה, לפי הצעת הממשלה. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

הדבר השלישי: להכניס את סוגיית הקריטריונים. דיברנו על זה הרבה אתמול. רשימת הקריטריונים לא חייבת להיות רשימה סגורה. ניתן  בהחלט שיתווספו אליה שיקולים, אבל חייבים להיות קריטריונים.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה בנוסחים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש בנוסחים. סגן השר בא לכבד אותנו, בבקשה. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

תודה. מברך את יושב-ראש הוועדה, שמח לבוא לדיון בראשותך. מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

יש כאן עוד חבר שלי מהסיעה, גדעון סער, שאני מאוד מעריך את עמדתו. לכן ביקשתי לבוא ולומר את עמדתי ואת עמדת המשרד. חשוב לי שתבינו את המשמעויות מבחינתנו. בסופו של דבר הוועדה היא זו שתחליט, אבל חשוב שתבינו את המשמעויות מבחינתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אתה לא יודע מה הוועדה ניסחה. אתה עודכנת במשהו שהייתה טעות בניסוחו. אני רוצה לחזור, היה נוסח שדיבר על חוות דעת מקצועית מגובשת, אם אחד לא מסכים אז אין חוות דעת. לא התכוונתי לזה. 

אנחנו חידדנו היום שוועדת השרים כשהיא מקבלת את החומרים וההמלצות של משרד הבריאות, בתוך החומרים הללו תהיה עמדת העירייה המפורטת עד גבול מסוים, אפילו עד עמוד אחד כפי שהציע גדעון סער. זאת כמובן לאחר שיח עם הרשות. אם עדיין אין הסכמה, הדבר הזה יופיע לעיני השרים שמקבלים את ההחלטה, ובדברי ההסבר של אנשי המקצוע הם ינמקו למה הם מתנגדים לדעת ראש הרשות. על זה אנחנו מדברים. יש לך בעיה עם זה?

\<< דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אני אתייחס. אני מסכים שההליך של הגדרת אזור מוגבל חייב להיעשות תוך כדי היוועצות עם הרשות המקומית. עמדת הרשות היא חשובה. יש לי הסתייגות אחת בעניין הזה: אם מסיבה כלשהי הוא נמנע מלמסור את דעתו אז אסור שאי-המסירה ימנע מאיתנו להמשיך לפעול בנושא. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

אין על זה מחלוקת. חבל שהטרחת את עצמך כי זה מוסכם. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אני פשוט באתי בנוסח הישן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני בא ממפלגה דמוקרטית, לא מהליכוד, אין אצלנו דברים כאלה. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אני שמח לשמוע על השינוי בנוסח. אנחנו רוצים לשמוע את דעת ראש הרשות, אבל במקומות שבהם אי-אפשר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השרים בבואם לקבל את ההחלטה צריכים לדעת את העמדה. 


 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

במידה ונמסרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

על זה לא קיבלנו הסכמה מהמשרד. 

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

זה מוסכם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לפני שעה זה לא היה מוסכם. יש פקידים נהדרים, לפעמים הם קצת מפחדים מעצמם. 


 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אתה בעצמך אמרת שהיית טעות בנוסח הקודם. אז אל תפיל את זה על הפקידות. זה מאחורינו. אני רוצה להשלים עוד נושא אחד. לגבי הקריטריונים: אני מבין את הרגישות וזה נושא מהותי. אני גם אוהב את זה שהוספתם שבאים לכנסת במהלך התקופה כמו שנאמר ושבמידה והכנסת מחליטה לא להתכנס זה ממשיך. אני מאוד שמח על הביקורת הזו. 

מצד שני, בנושא הקריטריונים הדברים הללו גמישים. הדברים משתנים עקב אופי האירועים, אם ניכנס לקריטריונים זה ייצור אירוע בריאותי שיהיה קשה מאוד להשתלט עליו. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

אתה רוצה להגיד שאתם רוצים להיות משוחררים מקריטריונים?

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אני רוצה גמישות. 

 << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת "גמישות"? תכתוב "בין היתר".

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

גדעון, אנחנו הגדרנו בדיוק את הסיבות, אני חושב שזו הגדרה מספקת. אני רוצה גמישות מהסיב הפשוטה שהנה לדוגמא, כמו שקורה עכשיו, דברים משתנים מיום ליום. אם חס וחלילה האירוע יסלים יכול להיות שנרצה לעצור את זה יותר מוקדם. אתה אומר לי לקבוע עכשיו כי הנושא הכלכלי הוא בראש סדר העדיפויות. אני מבין את זה, אני אומר שעמדת משרד הבריאות היא שיש צורך לשמור על גמישות. זו מחלה שאנחנו עוד לא יודעים מספיק להעריך לאן היא תתפתח. מכיוון שיש בקרה, הרגע הסכמתי לבוא לכנסת ולעדכן ולשמוע, אני חושב שזה שלייקס מספיק לאירוע הזה. אשמח שתקבלו את דעתי. לעניות דעתי להיכנס לנושא הקריטריונים יפגע בגמישות ויכול לפגוע גם בהליך עצמו. החלטה שלכם, אני לא מתכוון להתווכח על זה, אני אומר את דעתי ותודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש פה רק נקודה אחת. אולי אפשר להתאמץ ולכתוב קריטריונים שמאפשרים גישה לכל דבר. בסוף אנחנו נבחנים בקריטריונים. חברת הכנסת החדשה מיכל וונש, בבקשה. 

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>   

חשוב להתחבר למה שגדעון אמר. זה לא עניין משפטי, זה אינטרס של משרד הבריאות. הנושא הזה של גיבוש הקריטריונים הוא הכרחי גם מבחינת אמון הציבור. השקיפות וההיגיון המסדר כדי שאנחנו נוכל לחיות עם תרחיש ארוך-טווח זה, מחייב מראש ולא בדיעבד. אני מבינה את הצורך בגמישות. חשוב מאוד להנגיש את המידע לציבור. אני חושבת שזה לטובת המשרד ולא צריך לפחד מזה. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אני מבין את ההערה ולא מתעלם ממנה. אני אומר שהוספתם פה מערכת בדיקה נוספת של ועדת חוקה שלא הייתה קיימת. מערכת הבדיקה הזו עונה בדיוק לצורך הזה. הוספנו את הנושא של ההתייעצות וחוות דעת מהרשות המקומית. אני אומר שבסופו של דבר, בין מה שהעלית כחוסר, אני חושב שיש פה אמירה מספיק ברורה. גם ככה אנחנו מתייחסים לקריטריונים שאנשים מכירים אותם. אם אנחנו נתחיל לקבע את זה בתזכיר, אתן דוגמה: יש לנו בחוק אחר התייחסות למסכות ולהפרדת שני מטר. בחוק כתוב שיש סמכות למשרד הבריאות להודיע מתי אפשר להיות בלי מסכות. על המרחק של שני מטרים אין סמכות לאף אחד במשרד לבטל. 

עכשיו, מה קרה? בא אלינו בית ספר ללימודי שפות ורוצה לשים קירות פרספקס בין תלמיד לתלמיד, כמו בכנסת. אם היינו עושים את זה בחוץ זו הייתה עבירה. הקירות הללו מפרידים מצוין אבל זה בחוק ואין לנו סמכות לאשר זאת. היום אנחנו עוצרים בית ספר לשפות שרוצה ללמד בשיטה הזו ולא יכול. אני מדבר על התקש"יר שעבר. אני מבקש לא להיכנס לדקדוק בפרטים ותקנות - - -

 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>   

לדעתי מה שאמרת רק מחזק את הצורך בקריטריונים, כשזה מגיע הנה זה כבר בדיעבד. 

 << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >>   

אבל אנחנו רוצים להקל לפעמים. אני - - -


 << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>   

אני מבינה, זה פשוט בשביל השקיפות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

נעיר שהנוסח מבוסס על הקריטריונים המינימליים כפי שהוא הוצג גם בנוהל שלכם וגם עלה בפסק הדין של בית המשפט העליון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש פה אמירה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מספיק לנקוט באמצעים בסך הכול מאוד - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לגבי הקריטריונים ההמלצה שלנו היא שתחשבו על משהו גמיש. חברים, אנחנו נעצור כאן כרגע. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>