פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 21/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 559 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ה (21 בינואר 2025), שעה 12:40 סדר היום: << נושא >> סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 (מ/1822) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מוזמנים: נטע סבח – סמנכ"לית בכירה גבייה ואכיפה, משרד האוצר קובי אסייג – ממונה בכיר מפקח ארצי דיווח מפורט, משרד האוצר גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר גל אסף – רכז שירותים מיוחדים, אגף התקציבים, משרד האוצר יהונתן אזרזר – יועץ מקצועי למנהל רשות המיסים, משרד האוצר טל כהן טפר – מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר עופר שרון – ממונה מע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר שי דותן – מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר לילי אור – מחלקה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר ג'קי בלנגה – מ"מ נשיא הלשכה ויו"ר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל סיימון יניב – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל רונלד עם שלם – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל עדי גרינבאום – מנהלת אגף יחסים בין-לאומיים וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל אמיר קינן – סגן נשיא, לשכת יועצי המס בישראל אורי בארי – רו"ח וסגן נשיא, להב-לשכת ארגוני העצמאים בישראל סיגל אבירם – יועצת משפטית, להב-לשכת ארגוני העצמאים בישראל שרון שיינבאום – פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024 (מ/1822) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף 10(2) (הרחבת דיווח מפורט), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. מי מציג את זה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> גם במסגרת המצגת עברנו על זה בקצרה, אבל עכשיו טיפה יותר נאריך. אנחנו מציעים שעסקים אם הם חברה, זה כרגע המצב הקיים, מעל 2.5 מיליון הם מחויבים דיווח מפורט והיום מי שמעל 1.5 מיליון כעסק מחויב בדיווח מפורט, אנחנו מציעים להוריד את הרף ל-500,000. אנחנו יכולים לגעת בסעיפים של החוק, אבל את הצעד ואת היתרונות שלו פירטנו עוד קודם לכן. אם יש תוספות אנשים מוזמנים להרחיב. << אורח >> נטע סבח: << אורח >> היום מכניסתו של הדיווח המפורט למע"מ רשות המיסים יודעת בכל דוח את כל החשבוניות שמוציא עסק ואת כל החשבוניות שהוא מקזז, הדיווחים מקוונים לרשות המיסים. כתוצאה מדיווחים מקוונים יש לנו יותר מידע, משתחררים החזרים הרבה יותר מהר וכל האוכלוסייה הזאת זוכה לגרייס, במקום לשלם ב-15 לחודש מע"מ משלמים ב-23. אנחנו עכשיו מבקשים כצעד משלים לחשבוניות ישראל להוריד את רף החייבים של הדיווח. חברות היום מ-1.5 מיליון חייבות במפורט ועצמאים מ-2.5 מיליון, אנחנו מבקשים להוריד את הרף לחצי מיליון ולהוסיף יותר אוכלוסייה לדיווח המפורט כדי שנוכל לוודא שלכל חשבונית שרוצים לקזז יש מספר הקצאה ונדע שהקיזוז הוא תקין. זאת הבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הסיבה שאתם מבקשים את זה? << אורח >> נטע סבח: << אורח >> כי מי שלא חייב במפורט ומגיש דוח למע"מ הוא מגיש שורה, עסקאות, תשומות, אנחנו לא יכולים לדעת אם בשורה הזאת לחשבוניות יש מספר הקצאה ולכן זה צעד משלים לחשבוניות ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הארגונים. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אולי נטע תוכל להסביר מה המערכת שהולכת להקל על היחידים? << אורח >> נטע סבח: << אורח >> אנחנו פועלים לבנות ממשק שכל מי שיבקש מספר הקצאה והמידע יהיה ברשות המיסים אנחנו ננגיש אותו להנהלת חשבונות של כל עסק כדי שכשהוא את הדוח יהיה לו את החשבוניות כבר בהנהלת חשבונות, הוא לא יצטרך להקליד אותם מחדש. זה יבוא לסיוע למי שלא מנהל הנהלת חשבונות כפולה, כי מי שלא מנהל הנהלת חשבונות כפולה צריך להקליד כל חשבונית ויש להם יותר קושי. אז רוב חברות בכל מקרה מנהלים הנהלת חשבונות כפולה ולא אמורה להיות בעיה, ולגבי העצמאים אנחנו נפתח את הממשק. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אז זה ייכנס לתוקף רק כשיהיה את הממשק? זאת הייתה ההבטחה. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אנחנו מבקשים קצת לתת זמן רגיעה בחוק הזה ובקשה שלנו מרשות המיסים שלגבי חברות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה רגיעה? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> שלא מחר בבוקר זה יתחיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מוחרתיים בבוקר זה בסדר? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> זה קצת יותר רחוק, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה היותר רחוק? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אנחנו מבקשים לגבי חברות שיכולות להיכנס לזה שייכנסו ב-1 באפריל ולגבי יחידים שזה יתחיל לכל המוקדם ב-1 ביולי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע לפני זה, אתם מרוצים מזה? תגידו את האמת. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אנחנו מבינים את הצורך של רשות המיסים ואנחנו לא מתנגדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומה אתם מבקשים? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אנחנו מבקשים קצת זמן דחייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> לגבי חברות 1 באפריל ולגבי יחידים 1 ביולי לכל המוקדם, או בממשק, לפי המאוחר שבהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לבדוק כי לא כולם בצד הזה בעד זה, כדאי לשמוע עוד דעות. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> גם חברות וגם יחידים צריכים להקליד את החשבוניות, אז אני לא מבין את ההפרדה בין חברות לבין יחידים. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> רק הערה. חברות חייבות מכפולה מהשקל הראשון, ככה או ככה הם מקלידים את החשבוניות. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זה גם לא נכון כי יש חברות שלא חייבות בכפולה. חברות חייבות בכפולה זה רק על פי הוראות ניהול ספרים, חברות חייבות בכפולה בהתאם להוראות חוק רשם החברות. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אבל בפרקטיקה אין. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> בפרקטיקה בטח שיש. לגבי היחידים, מה שאמר ג'ק ומה שסוכם זה שהדבר הזה ייכנס לתוקף רק כאשר הממשק הזה יהיה קיים, נעבוד, נעשה עליו פיילוט, נראה שהוא עובד, שזה נכנס למערכות הנהלת החשבונות, שהתוכנות יתאימו את עצמן ורק אחרי זה זה ייכנס לתוקף וזה היה הסיכום. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בעד? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נגד החוק? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> כמו שהוא מוצע כרגע אנחנו נגד החוק ואני אסביר, ברשותך. החוק הזה מתייחס לכל העסקים כמקשה אחת ואנחנו אומרים שיש עסקים קטנים רגילים היום שהנטל הכספי המוטל עליהם בציות למס הוא מטורף. אם אנחנו נקשור גם את הדיווח הקודם, את הדיון הקודם, שגם שם צריך להוסיף דוחות וגם כאן יצטרכו להוסיף דיווחים, זאת אומרת שעסק קטן שיש לו הכנסה, אני אזכיר לכבודו, אנחנו דיברנו פה בעניין של המענקים, יש עסקים שההכנסה שלהם היא הכנסת מינימום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן מה את מציעה? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> קודם כל בוא נגיד כזה דבר, העסקים עכשיו בתקופה הזו סבלו גזירות, אם זה ביטוח לאומי, אם זה מס הכנסה, אם זה שיעורי הצמדה ואם זה הכול ועכשיו עוד עלויות נוספות. אם משווים אותנו לעולם אז בואו נשווה גם את העניין הזה לעולם. כל העסקים שנדרשים לדיווח מקבלים מעין בונוס הנחה במס על זה שהם מדווחים ומצייתים כמו שצריך. אז במקום לתת עונשים תנו לנו הטבות למדווחים, שההטבות האלה יממנו חלק מהעלויות. דבר שני, אנחנו לא מציעים לעסקים קטנים, ובוא לא נטיל חוק גורף על כל העסקים, נמיין. מדובר בעסקים קטנים, בעל עסק שמעסיק עסק אחד, או שיש לו מועסק אחד, לא יצטרך בדיווח כזה מורכב ובעלויות כאלה גבוהות. דבר שלישי, נאמרו פה ולא בפעם הראשונה דברים לא מדויקים. לא מתוך כוונה שהפקידים לא אומרים את האמת, חס וחלילה, הם פשוט לא מכירים את העסקים, איך הם מתנהלים ביום יום. אמרו פה שעסקים יחידים לא צריכים להוציא קבלה ממוחשבת ואז מקלים עליהם. לא, כל העסקים מוציאים קבלות, אין עסק שלא מוציא קבלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מישהו מהארגונים רוצה להתייחס? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אני רוצה לתקן. מאחר שאני הבנתי שיש גם חברות שלא חייבות היום, אז נעשה תחולה כוללת לכל המערכת, ברגע שיש לכם את הממשק או 1 ביולי, לפי המאוחר שבהם ונתיישר לשם כל המערכת, כי אחרת אי אפשר עכשיו להתחיל לעשות בלגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה משנה את הצעתך? << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> אני משנה את הצעתי מכיוון שהבנתי שיש חברות שכרגע אין להן את המידע הזה והן גם מחכות לממשק, אז להתחיל לחלק את החוק כרגע לשלוש חתיכות זה לא הגיוני. בואו נסכם על תאריך, 1 ביולי או ממשק, לפי המאוחר. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לגבי העלויות, בדקתי עם כמה משרדי רואי חשבון ויועצי מס, מדובר על 200-100 שקלים בממוצע עלות לדוח מפורט, כתוספת. 80% מהם לא יצטרכו את זה כי מי שמנהל הנהלת חשבונות כפולה זה לחיצת כפתור. אז לגבי העלויות, הן ממש מינוריות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אני לא מסכימה. יש פה רואי חשבון שמוכנים תמורת 100 שקל לחודש להוסיף את הדיווח המפורט? << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> אפשר להשיב על הנושא הזה? לא סיימנו פשוט, רשות המיסים. אנחנו רוצים לסיים להשיב לך. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אבל השיב לי האדון. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> לא, לא סיימנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את דברייך, אני רוצה שהם ישיבו ואחרי זה אם תרצי להתייחס אני אתן לך. בבקשה. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> אני רוצה להרחיב. קודם כל באמת חשוב להבין שבאירוע הזה יש הקלה רגולטורית - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש סיכוי שתגיעו להסכמה בעניין הזה? << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> אנחנו מוכנים, המוקדם מבין או תאריך קבוע או שהמערכת תעלה לאוויר. אני כבר אומר לכם, המערכת כמעט מוכנה, כלומר אם הם ירצו תאריך זה יהיה רק לטובתם כי שי אהרונוביץ' בעצמו הורה למנהל שע"מ להכין את זה. המערכת עכשיו כבר בטסטים, זה עניין של חודש עד שהיא מוכנה. האירוע הזה זה הקלה רגולטורית לכל המשק, כל חשבונית שתשודר בחשבונית ישראל אוטומטית אנחנו, רשות המיסים, נעביר את זה לתוכנות הנהלת חשבונות, שכולם משתמשים בתוכנות הנהלת חשבונות, כך שגם רואי החשבון ויועצי המס לא יצטרכו לגבות שום דבר. הפוך, הם יצטרכו להוריד את הסכומים שהם גובים, תהיה הקלה רגולטורית, לכן יש פה רק ברכה למשק. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> תחילה אני אגיד שיש באמת שיח ואנחנו בשאיפה גם לצמצם את הנטל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לעדכן אותי מכיוון שמה שתסכמו ביניכם, אני ראיתי שאנחנו כבר לא חיים עם זה, ראיתי בחודש האחרון כל מיני דברים שהגעתם לסיכומים ובסוף היינו צריכים להיכנס לזה. אז תעדכנו אותנו לפני שאתם מגיעים להסכמה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בסדר גמור. יש שיח ואנחנו עדיין לא סגרנו את הדברים, אבל אנחנו כן נגיד שיש לנו שאיפה אמיתית להקל ברגולציה ואנחנו לא מקלים בזה ראש. זה משהו שחשוב להגיד. לצד זאת לכל איחור בתחולה של החוק יש השלכות לתקציב המדינה, זה פחות חשבוניות שנתפוס בזמן אמת על החודשים שהם לא בתחולה של החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על כמה כסף מדובר? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה תלוי במתווה שיהיה, אבל זה יכול להיות עשרות מיליונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, זה היה איום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גפני, אני בסך הכול בשביל לחדד. אני רוצה לדעת - - - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אין פה איומים, לשקף את ההשלכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה שתשקף לי עכשיו, כמה כסף אמור להכניס הנושא הזה בלבד? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הנושא הזה בלבד 300 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיזה חודש? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> כרגע לפי שנה מלאה, כשכתבנו את התקציב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה כבר לא נמצא בשנה מלאה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, בגלל זה יום תחולה. זו הערה נכונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקציב כבר משוקף 300 מיליון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה לא יהיה 300 וההשלכה תהיה לפי התחולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם כבר תכננת בתקציב 300 מיליון מתחילת שנה אני רוצה לדעת, ככל שיש חודש איחור, מאיפה אנחנו מביאים את הכסף הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> 20 מיליון לחודש. יותר אפילו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אם אתה אומר שחלק אתה מוכן ממאי, חלק מאפריל, אז אתה אומר שבעצם חצי מזה כמעט אין לך, כש-300 מיליון אתה בוודאות יודע - - - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה אכן בעייתי השנה. ככל שהתחולה תתאחר זה ישפיע על ההכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה חושב שתביא את הכסף הזה, כי מה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ניתן לרשות המיסים להגיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב השאלות שלי הן בעיקר לרשות המיסים, תמיד אגף תקציבים מתערב, אבל זה בסדר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא, בהכנסות מדינה אני חושב שזה דווקא כן – << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> בשנת 2024 גבינו כ-300 מיליון שקל חיובי גבייה בדיווח המפורט, ומה שטוב פה זה ש-99%, אני לא רוצה להגיד 100%, זה כסף שאנחנו גובים אותו גם, כי הדיווח המפורט נעשה כמו מעין שומה נקודתית או דוח מתקן וזה בהסכמת העוסק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כרגע אתה רוצה להוריד את הרף של הסכום. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרמת לי, בשנה רגילה בלי הרף הזה כמה כסף אתה מקבל בזכות זה? << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> בזכות הדוח המפורט, בשנת 2024, בלי הורדת הרף, 300 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 300 מיליון קיבלת אותם, שהם על העסקים הגדולים. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> על ה-2.5 מיליון, כן. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לא רק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אותך רק. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> אני אסביר. חלק מהחיובים נעשים גם לעסקים שהם יותר קטנים שהם לא חייבים בדוח המפורט, אבל יש לנו חיווי דרך אלה שחייבים במפורט. מה שנטע התחילה לומר, שחשבוניות ישראל, כשאנחנו רוצים לדעת את המידע הזה, בלי דוח מפורט חשבוניות ישראל לא קיים, זאת אומרת שהדוח הרגיל שמוגש למע"מ הוא עסקאות, פחות תשומות ויתרה לתשלום, אנחנו לא יודעים מה קורה בפנים. הדוח המפורט משקף את מה שקורה בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובדוח המפורט אתה מדבר על 2.5 מיליון. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לעצמאים, וחברות 1.5. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על שניהם ביחד הבאת 300 מיליון בהערכה. אנחנו מדברים על אלה של חצי מיליון עכשיו, כמה עסקים יש שם? << דובר >> קריאה: << דובר >> 130,000. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> וכמה לא נמצאים שם? 400,000 עדיין לא יהיו חייבים בדיווח מפורט, חשוב להגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-130,000, אתה חושב שתצליח להביא את אותו סכום שהבאת מהעסקים של 2.5 מיליון ו-1.5 מיליון? << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> כן, אני אסביר איך. היום מי שלא חייב בדוח מפורט, אגב בעברי גם הייתי מבקר חשבונות וחקירות וכאלה, מי שלא חייב בדיווח מפורט הוא חושב במרכאות שהוא נמצא מתחת לרדאר ואנחנו מדברים על עוסקים נורמטיביים, אני לא מדבר עכשיו על גורמים עבריינים שבטוח שהם נמצאים שם, כן להעלים, לא להעלים, ברגע שאני אוסיף אותם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין מה שאתה אומר, אבל זה בדיוק מה שאני בא להגיד לך, הגדולים שמעלימים, אלה שנמצאים במקום הזה הם נמצאים ב-2.5 וב-1.5, אלה של חצי מיליון, אין להם מה לרמות שם, כך אני חושב, הם מעט לעומת הגדולים. אלא אם כן תשכנע אותי אחרת. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> ינון, בין החצי ל-2.5 יש קבוצה גדולה של 2 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך באמצע את ה-1.5. כבר עשית, יש לך 2.5, יש לך 1.5, עכשיו אין בעיה, תרד גם לחצי, תרד גם ל-100, אבל אני רוצה להבין. אין בעיה, זה מביא כסף, 300 מיליון, הבאת ב-2.5 ו-1.5 300 מיליון, עכשיו אתה אומר לי שגם מהחצי אתה מביא 300 מיליון. מעניין אותי איך. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> זה לא מהחצי. אני אנסה לעזור. אנחנו מדברים על ההפרשים על הדלתא בין 2.5 לחצי שזה 2 מיליון שנכנס לבדיקות ועוד 1 מיליון בקבוצה השנייה. זו קבוצה מאוד גדולה במשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של 130,000 הוא אומר. << אורח >> ג'קי בלנגה: << אורח >> זו קבוצה מאוד גדולה במשק שהיא תביא לדעתי יותר מ-300 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל אתה מסכים איתי שההכנסה אמורה להיות מאלה שההעלמה שלהם יכולה להיות יותר מאלה שמגלגלים יותר כסף מאשר אלה שמגלגלים פחות כסף. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> לא דיברנו רק על ההעלמה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אבל אתה לא לוקח בחשבון שהגדולים יותר מסודרים. << אורח >> קובי אסייג: << אורח >> ינון, זה לא רק העלמה. זה גם טעויות. עוד פעם, דיברתי על עסקים נורמטיביים, יש המון טעויות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אני מבקשת להעיר נקודה אחת. בתקופה האחרונה אנחנו עוסקים בחקיקות קטנות, כל פעם חוק, 50,000 שקל מזומן וה-6,000 מזמן והדיווח הזה והדיווח המקוון ובעצם מה שאנחנו רואים פה שיש פה ממש רפורמה אמיתית שקשורה באכיפה ובגבייה. אני שואלת את היושב ראש שניהל את החקיקה של הרפורמה במס, עוד ישבנו ב-2003 על חקיקה גדולה מאוד, שיתכבדו משרד האוצר ורשות המיסים ויביאו לנו חקיקה אחת קוהרנטית, מחוברת בין פסקה אחת לפסקה שנייה שהיא באה באמת למגר את התופעה הזו. אנחנו פשוט דנים בשיטת הסלאמי, עכשיו נסיים את החוק הזה, מחר יהיה חוק אחר על 6,000, ואחר כך חוק נוסף, בואו נדון על הכול כמקשה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, רשמנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב יש לכם איזה שהוא פיילוט שאתם עושים? כי בהתחלה כשעשיתם את ה-1.5 ו-2.5 עשיתם פיילוט. גם פה פיילוט? << אורח >> שי דותן: << אורח >> לא עשינו פיילוט. התחלנו ב-1.1.2010. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לעשות את זה עכשיו בהדרגה, למה ישר לרדת לרף של החצי? << אורח >> נטע סבח: << אורח >> כי כדי לטפל בחשבוניות ישראל, אתם חייבים להבין את המשמעות, היום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא היה לכם חשבוניות ישראל מה הייתם אומרים? << אורח >> נטע סבח: << אורח >> לא, יש עוד, אבל לי חשוב ממש להבהיר. היום כדי שחשבונית תהיה ניתנת לניכוי חייב שיהיה לה מספר הקצאה. הבקרה שלנו עם חשבונית מנוכה עם מספר הקצאה זה בדוח המפורט ולכן ככל שאני עבריינית ואני ארצה להוציא חשבונית בלי מספר הקצאה אני אוכל גם לנכות אותה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז למה לא לעשות את זה מהשקל הראשון? << אורח >> נטע סבח: << אורח >> זה נכון לעשות את זה מהשקל הראשון, אני מסכימה, כי הרבה פעמים בפתיחת העסק השלב הראשון שהם פותחים את העסק, עד שיש מחזור, שם יש לנו את הבעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש שלושה חלקים. חלק אחד זה 2.5 מיליון שאליו אתם רוצים להעביר את זה, חלק שני זה ה-500,000 שקל והחלק השלישי זה האפס, מהשקל הראשון. שואלת היועצת המשפטית למה אי אפשר לעשות מדורג? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הכוונה באופן הדרגתי, להרחיב את זה באופן הדרגתי. << אורח >> שי דותן: << אורח >> קודם כל כמו שקובי אמר, ל-50,000 אין בעיה עם זה, הם יכולים להגיש את הדוח, יתר העצמאים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הדלתא? כמה מתווספים פה עכשיו? << אורח >> שי דותן: << אורח >> כ-130,000. דבר שני, אנחנו בעידן אחר, אל תשכחו שב-1.1.2010 היינו בעידן דיגיטלי אחר מאשר היום, ממש עולם אחר, העולם השתנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם עושים את זה באופן הדרגתי, מורידים ל-1 מיליון ו-2 מיליון כמה חברות זה מכניס? עשיתם איזה שהיא בחינה? << אורח >> שי דותן: << אורח >> כן, עשינו. אין לי את זה כרגע, אני יכול להמציא לך את זה, אבל זה לא העניין. העניין הוא שאני חושב שלא צריך לפעול פה בהדרגתיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לראות את הנייר, תגיד כמה. << אורח >> נטע סבח: << אורח >> מ-2014 לא הורדנו מחזורים, כלומר זה סטטי מ-2014. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם אתה יורד ל-1 מיליון ול-2 מיליון כמה נכנסים? << אורח >> שי דותן: << אורח >> יש לנו את המספרים, אבל אני לא חושב שזו דרך נכונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? << אורח >> שי דותן: << אורח >> שוב, למה עשינו את זה בהדרגתיות? זה כמו בחשבוניות ישראל כשעשינו את הפיילוט, רצינו לראות שטכנולוגית - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הלוואי שהייתם עושים בהדרגתיות. << אורח >> שי דותן: << אורח >> עשינו הדרגתיות, רק בדקנו אם זה עובד. לא עצרנו חשבוניות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מבקשים לבטל את ההדרגתיות. << אורח >> שי דותן: << אורח >> כי זה הצליח מצוין, כי זה עובד מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, פה אתה לא אמור לבטל בגלל שזה הצליח, בואו נעשה סדר. אני יכול להגיד לך שבשנה הזאת לא הייתה באמת מעמסה ופעילות, אנחנו יודעים את זה וראינו את זה גם בפעילות. לא הייתה בדיוק פעילות בשנת מלחמה בעסקים שהפיילוט באמת הצליח על כל מה שרצית. << אורח >> שי דותן: << אורח >> כבוד חבר הוועדה, אני חושב שאתה טועה, אני חושב שהעניין הוא לא קשור, אבל בואו נרד מחשבוניות ישראל כי זה לא העניין. העניין הוא, שוב, הרציונל של הרשות, הרשות נותנת את האופציה לראות שטכנולוגית אנחנו עומדים, אנחנו יודעים לקבל את הדוחות, אנחנו עומדים בעומסים, אנחנו לא רוצים להשית משהו על הציבור שלא נוכל לעמוד בו. ברגע שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעמוד בזה אנחנו יכולים להפעיל את מה שאנחנו חושבים שנכון. הדרגתיות הייתה נכונה ל-1.1.2010, היא לא נכונה לעולם הדיגיטלי של היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שוב, אתה רואה את זה ואני מבינה את נקודת המבט אבל אתה רואה את זה מנקודת המבט של הרשות, יש לכם את היכולת הטכנולוגית, אבל אתם לא יורדים לאפס, אתם כן עוצרים ב-500,000, אם אתם יכולים להסביר למה ב-500,000, מאיפה זה בא? ודבר נוסף זה להתייחס גם על הנטל שזה משית דווקא בתקופה הזאת, תקופת לחימה, תקופה שבה התקבלו תיקונים דרמטיים שהשפיעו על חברות, שהטילו חובות נוספים ולהתייחס גם לנטל הנוסף שזה מטיל עכשיו שביחס אליו הציבור יצטרך לפעול. << אורח >> שי דותן: << אורח >> הנטל הזה נבדק והוא הוזכר, אני חושב שהנטל הזה בעולם הטכנולוגי של היום הוא יחסית לא קיים כמעט והתועלת בכלל של רשות המיסים ואוצר המדינה היא גדולה. אנחנו גם עושים בין היתר בחטיבה לתכנון וכלכלה השוואות בין-לאומיות בין רשויות מיסים, אנחנו מפגרים מבחינה דיגיטלית אחרי העולם משום שאנחנו באמת נתנו גרייס לעסקים כל הזמן להיערך, אבל אני חושב שאנחנו במצב בעולם של 2025 שאנחנו יכולים לשנות את פני הרשות ולהגביר את הדיגיטציה כדי להוביל לאכיפה טובה יותר ובסופו של דבר להורדת מיסים בטווח הארוך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הגעתם ל-500,000? וגם כשעושים השוואה בין-לאומית משווים לא רק את המקל אלא גם את הגזר. זה לא נעשה במקרה הזה. << אורח >> שי דותן: << אורח >> עשינו מספר בדיקות והגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים להשית על כל העוסקים הקטנים, כלומר אנחנו משאירים שני שליש מחוץ לדיווח המפורט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא רוצה להשית עליהם? << אורח >> שי דותן: << אורח >> כי בכל זאת זו עלות, היא לא זניחה וההיערכות הדיגיטלית, ככל שהמחזור של עסק נמוך יותר, הוא פחות עם אוריינות דיגיטלית ולכן החלטנו שב-500,000, אחרי התייעצות עם מספר גורמים מקצועיים, זה הסכום הנכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה לא שולל שתביא את זה עוד חצי שנה, שנה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אם המציאות תשתנה, לא יודע מתי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לישיבה הבאה קודם כל להביא את התשובה לשאלה כמה אם זה יהיה על מיליון ו-2 מיליון, על כמה גופים אנחנו מדברים. << אורח >> שי דותן: << אורח >> אוקיי, נביא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והאם יש התייחסות, מה שכל הזמן נענעתם בראש, להצעה שזה יילך לא מיד אלא ביולי. אני מבקש תשובה לישיבה הבאה, על שני הדברים האלה, על כמה אנחנו מדברים אם זה יהיה מדורג ומה ההתייחסות שלכם להצעה של לעשות את זה מדורג. יש לנו קצת בעיה עם העניין הזה משום שאתם מביאים פה כל הזמן מקלות ולא מביאים גזר. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> יש גזר. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> איפה הגזר? << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> הגזר הוא שהעלות הזאת בכלל לא תהיה קיימת. הפוך, שכר הטרחה של יועצי המס ורואי החשבון תקטן, למה? כי כל החשבוניות יהיו דיגיטליות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> עם כל הכבוד אדוני טועה. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> זה גזר ענקי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שהמטרה שלכם היא לסגור את משרדי ראיית החשבון ויועצי המס, אבל זה לא משהו שאתה יכול לבנות עליו. << אורח >> יהונתן אזרזר: << אורח >> לא, ממש לא. אגב יש להם בעיות כוח אדם כמונו, גם הם לא רוצים להקליד חשבוניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתם לא מביאים גזר, אתם עושים טעות בעניין הזה. מישהו אמר לכם, אני לא יודע מי זה, אני הולך לבדוק, שאצל גפני הכול יעבור. תגידו לאותו אחד שאמר לכם שזה לא נכון. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:13. << סיום >>