פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 12/07/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 24 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ' בתמוז התש"ף (12 ביולי 2020), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> התמודדות עם ההגבלות על גני אירועים ומסעדות בגל החדש של הקורונה. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר הילה שי וזאן בועז טופורובסקי יבגני סובה עידן רול (באמצעות Zoom) אנטאנס שחאדה (באמצעות (Zoom חברי הכנסת: אחמד טיבי אוסאמה סעדי מוזמנים: שי ברמן – מנכ״ל האיגוד, איגוד המסעדות, הברים, המועדונים ובתי הקפה בישראל אילן זגדון – מוביל מחאה - מסעדן, תנועת "אני שולמן" דרור קונטנטו – בעל סלון כלות ומעצב אופנה משתתפים (באמצעות (Zoom: עידו סופר – רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, רשות המיסים פרופ' איתמר גרוטו – משנה למנכ"ל, משרד הבריאות אסף גרניט – שף ומסעדן, נציגי בעלי מסעדות שלמה סולומון – בעל עסק באבן גבירול, נציגי בעלי מסעדות אלבינה בעזוב – בעלת עסק בוקצו ירקון בת"א, נציגי בעלי מסעדות סער אשל – בעלים של בארים, נציגי בעלי מסעדות תום אביב – שף ומסעדן, נציגי בעלי מסעדות אלעד בורנשטיין – נציג התנועה, תנועת אני שולמן ניר שפר – יושב-ראש התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה מנהלת הוועדה: לאה ורון רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> התמודדות עם ההגבלות על גני אירועים ומסעדות בגל החדש של הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב ושבוע טוב. היום יום ראשון, כ' בתמוז התש"ף 12 ביולי 2020. אנחנו נדון התמודדות עם ההגבלות על גני אירועים ומסעדות בגל החדש של הקורונה. כפי שאמרתי, בכל שבוע ניקח ענף אחד ונשים אותו על שולחן ועדת הכלכלה. נכון שהטיפול הפרטני הוא לא יעיל, אנחנו מבינים שהממשלה נדרשת בעיקר לטיפול רוחבי, אבל לעתים בטיפול רוחבי יש פרטים שנופלים בין הכיסאות. כולם שואלים, אנחנו מקבלים נתונים על גל ההדבקה הגדול ואחוז הנדבקים באולמות האירועים. יש מגוון אמירות. אנחנו מבינים שמדובר בענף שמעסיק אלפי עובדים, וכל יום השבתה מהווה זרז לרגרסיה כלכלית. נמצא איתנו פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, בוקר טוב לך. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לנו קצת רקע מדוע יצא הקצף על גני האירועים והם נסגרו ראשונים בתחילת גל זה. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> לצערנו אנחנו רואים באירועים, בפרט חתונות גדולות, מוקדי הדבקה גדולים מאוד. יש יישובים שלמים שכל היישוב נדבק בגלל חתונה אחת. כך בדימונה, כך בכמה יישובים בדואים בנגב, וכך בעוד יישובים. כמעט בכל מקום שיש התרבות קיצונית של הדבקה, אנחנו רואים שזה התחיל מאירוע שלא הקפידו בו על כללי הריחוק הנדרשים, או שהקפידו על הכללים אבל היו קבוצה כל כך גדולה עד שזה הוביל להדבקה. עשיתי חישוב שבאירוע כזה כל אחד עשוי לפגוש 200 מפגשים זוגיים. מבחינתנו זה גורם הדבקה מרכזי ואין לנו ספק שכרגע נכון שלא להפעיל את האולמות וגני האירועים. כמובן שצריך למצוא את הדרך לפצות את מי שנפגע כלכלית מהסנקציה. נושא שני הוא המסעדות: הקושי העיקרי הוא שלא ניתן לאכול עם מסכה, בניגוד לתחבורה ציבורית ולבתי כנסת שבהם אנשים יכולים להיות עם מסכה. יש פה סיכון משמעותי להדבקה וראינו גם בעולם אירועים כאלו. לא צריך להיות מבין גדול כדי להבין שיש פה פוטנציאל הדבקה גדול בגלל הסרת המסכה לצורך אכילה. אנחנו יודעים יותר ויותר שיכול להיות אדם שהוא מפיץ על ואז הווירוס יכול לעבור דרך מערכות המיזוג ואז להשפיע על כל יושבי המסעדה. מכאן הרציונל של הגבלת סועדים ל-20 אנשים בפנים ו-30 אנשים בחוץ. זה כרגע הבסיס המדעי להחלטות של הממשלה בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם נבדק תו סגול ייעודי לאולמות ולמסעדות חוץ מקביעת מספר המשתתפים? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אנחנו עיצבנו תו סגול, אני עצמי הייתי שותף להתוויה יחד עם משרדי האוצר והכלכלה וכן עם בעלי המסעדות וגני האירועים. יש מקומות שזה עוזר, אבל בגני האירועים נראה שזה לא עוזר, המסעדות פועלות יחסית זמן קצר אז אין אינדיקציה, אבל כנראה שהוא לא מתאים, לפחות לעת הזו. אנחנו מאוד מקווים שבסוף, אני רואה בהחלט שיפור משמעותי בהתנהלות של הציבור בהקשר של חבישת המסיכה וההקפדה על הריחוק. אני מקווה שזה יוריד את רמת ההדבקה הכללית ויפטור אותנו מהחלת סגר כללי. מקווה שנוכל לאט להחזיר לפעילות בכפוף למדיניות של תו סגול. התו הסגול אמור לתת מענה. היום, מכיוון שיש כל כך הרבה חולים, הסיכוי שיגיע חולה למסעדה הוא גבוה מאוד ולכן הסיכוי להדבקה הוא גבוה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, ותודה על כך שאתה נוכח בישיבה. אני מבין שאתה עסוק אז נאפשר לחברי הכנסת סבב שאלות קצר שיופנה אליך. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב. ידוע לכם אחוז ההדבקה במסעדות? אנחנו שומעים ממסעדנים שאחוז ההדבקות במסעדות הוא נמוך. אז נשמח לדעת מהם אחוזי ההדבקה במסעדות. שאלה נוספת: האם היחס למסעדה בשטח של 40 מטר לאולם של 800 מטר הוא זהה? על פניו זה נראה כהתעללות. אתה לא יכול להתייחס למסעדה קטנה כמו לגן אירועים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> שלום. לגבי מסעדות, מי מגדיר אזור? אני הבנתי שבעצם לכל אזור מותר 30 סועדים. אם יש אזורים אז כל אזור הוא 30. מה זה אזור: ויטרינה, וילון, איך מסעדה יכולה לדעת אם יש כמה אזורים בשטחה או רק אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מצטרף לשאלות של חבריי, במיוחד בעניין של אולמות חתונה. אתם נתתם מכה אנושה לכל הענף של אולמות חתונה בנוסף לנזק ולכאב של כל המשפחות שהתכוננות חודשים לאירועים, הזמינו תקליטן, עשו את כל ההכנות, ואז ביום אחד אתם אומרים שהחל ממחר או מחרתיים אין חתונות אלא בהגבלה של 50 איש. אני שואל גם האם דין אולם פתוח הוא כאולם סגור ודין אולם של 1,000 מטר הוא כדין אולם של 200 מטר. גם במסעדות, אנחנו מקבלים הרבה שאלות בעניין המסעדות. יש מסעדות באמת בשטח גדול מאוד של 500 מטר ויש מסעדות קטנות. למה התו הסגול חל בלי הבחנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פרופסור גרוטו, בבקשה. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> נאמר שנתנו מכה אנושה. מי שנתן מכה אנושה זה וירוס הקורונה, לא משרד הבריאות. אני חושב שלא נכון להגדיר את משרד הבריאות כאשם, זה נגיף שהגיע אלינו ואנחנו מתמודדים איתו. לגבי גודל: ההדבקה מתרחשת בשתי דרכים: מגע הדוק בין אנשים, בחתונה יש מגעים כאלו וקשה להקפיד על המסכה, אני מבין את זה, קשה להיות עם מסכה בחתונה. יחד עם זאת, ברגע שיש לנו למעלה מ- 20 איש אז ככל שמספר האנשים גדול יותר ולא משנה השטח פה, כך מספר המפגשים גדול יותר והסיכוי שתתרחש הדבקה מסיבית הוא גדול יותר. אני חייב לומר שבסוף אנחנו לא רואים את ההתפרצות בתוך החתונה, אחרי החתונה כל אחד הולך לביתו, מפיץ, ומשם זה מתפשט. אם נוריד בעשרה אחוזים את ממד ההדבקה אנחנו נשיג הישגים יפים בהתמודדות עם הקורונה. עניין הגודל וכמות האנשים הוא לא פונקציה של השטח אלא של מספר המפגשים. יחד עם זאת, יכולה להיות גם העברה באמצעות האוויר במיוחד אצל מפיצי-על שאנחנו לא יודעים לסמן אותם. יש אנשים שלא ידביקו אף אחד ויש כאלו שידביקו 30 איש באמצעות הדבקה מהאוויר וראינו את זה שאדם אחד הדביק 80 אנשים. אנחנו צריכים להימנע מהסיכון הזה במסעדות, הגודל הוא לא בהכרח קובע, אלא מספר המפגשים בין אנשים, זה האלמנט של ההתקהלות. זה הבסיס שמוביל אותנו ולא מדידת שטח. לגבי חלוקה לאזורים בתוך מסעדות: כרגע המצב הוא שגם אם יש אזורים עדיין מותר 20 אנשים. אנחנו לא שינינו את הדברים, הנושאים נמצאים בדיונים כל הזמן במטרה למצוא פתרונות. כרגע אין אפשרות, במסעדה מותר 20 אנשים בפנים ו-30 בחוץ, לא משנה מה השטח שלה, ולא משנה מספר החללים שיש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא נתן נתונים לגבי מספר הנדבקים במסעדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ענה לך בעקיפין. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב. שאלתי היא: לגבי ענף האולמות והמסעדות, אנחנו רואים שכל העונה הלכה להם. האם אי-אפשר לייצר עבורם תו-סגול, אנחנו מדברים על 5,000 חתונות כל שנה והן מרוכזות בחודשי הקיץ. האם יש עוד אמצעים כדי להגן על האנשים אבל להתחשב במשבר הכלכלי הקשה ביותר שחווינו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. פרופסור גרוטו, אנא סכם. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> כרגע אין טכנולוגיה שיכולה למנוע הדבקה בצורה משמעותית. אני בטוח שבעולם, וגם פה, ביחד עם משרדי הממשלה וגורמי מחקר, אנחנו מפתחים דרכים לבדיקות מהירות, שאפשר יהיה לקבל תוצאה תוך כמה שניות, או אפליקציות שיאפשרו לבדוק את המצב. כרגע אין פתרון קסם טכנולוגי לנושא הזה של - - - ניסינו והפעלנו תו סגול והשקענו בו מאמץ רב בהרבה מאוד התקשרויות מצד משרד הבריאות, אבל כרגע, היות שאנחנו נמצאים במצב תחלואה, וגם אמרנו לכולם שאם מצב התחלואה יישאר נמוך אז - - - אם מצב התחלואה יחמיר אז נצטרך לחזור אחורה. זו לא הפתעה שנחתה על כולם, זה נאמר בדיונים שהיו לאורך כל הדרך, זה אפילו נכתב באזהרה בכל אחד מהדפים הסגולים כשהכול כפוף ונתון לשינויים. לצערי זה המצב. אני מקווה שכמה שיותר מהר נוכל לצמצם את התחלואה ולחזור לפעילות, זו המטרה של כולנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, פרופסור גרוטו. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נמשיך בדיון: אני שמח שהמסר שאנחנו מטפטפים בוועדה התחיל לחלחל גם לממשלה – כשסוגרים מפצים. אני שמח שבשבוע שעבר ראינו הבנה שכזו בממשלה. אני לא יודע אם זה בגללנו, לא אקשור כתרים לשווא, העיקר שזה קורה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכספים עוד לא נכנסו לחשבון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה שחושבים זו התקדמות, זה שפועלים בכיוון זה כבר דבר חיובי ואני שמח שזה כך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל עם מחשבות לא הולכים לבנק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, צודק. אבל מחשבה מביאה לידי מעשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מחשבה זה טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כאלה שבוהים באוויר ואפילו לא חושבים. לפחות אנחנו בכיוון. אני מקווה שהממשלה תגיע לקווים מעשיים. אנחנו צריכים לתת את הדעת, כשאנחנו מדברים על נושא המסעדות והאולמות, זה לא הם בלבד. כל עסק כזה מעסיק עשרות עובדים, במכפלות זה עשרות אלפים, וכל התעשייה מסביב. בשבוע הראשון לכהונתי כיו"ר וועדה ביקרתי במפעל בבית שמש, מפעל שנבנה בהשקעה אדירה של מאות מיליוני שקלים על 15,000 מטר רבוע. כל ההספקה שהוא מייצר זה לאולמות ומלונות. ברגע שזה נעצר, נגמר. זה היה שומם, זה היה כאב לב. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הבנק ממשיך לגבות מהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, השכירות יורדת, הריבית על ההלוואות ממשיכה. מעבר לבעלי האולמות וכולי יש ענפים נלווים שנפגעים. נמצא איתנו דרור קונטנטו מענף שמלות הכלה, בבקשה. << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> שלום לכולם, אני דרור קונטנטו, בן 34, גרוש, אבא לילדה בת 11. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה משמעות שם משפחתך? << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> "שבע רצון" באיטלקית. אנחנו מאוד רוצים להיות מרוצים. אני מתרגש להיות כאן, הכנסת זה לא המגרש הפרטי והטבעי שלי. אני כאן בשם כל חבריי לענף, אני בעלים של חברת שמלות כלה וערב. מעולם לא למדתי אופנה, הייתי חרדי עד גיל 25. היום אני מחזיק עסק של שמלות כלה, יש לי 20 משפחות שאני מפרנס. בישראל קיימים 600 בתי עסק שמתעסקים בשמלות כלה וערב שמעסיקים מעל 8,000 עובדים אצלנו, בעיקר תופרות. מבחוץ זה נשמע נוצץ, שטיחים אדומים והשקות, במציאות זה שונה. מדובר במפעלים שיש בהם תופרות ואנשי צוות. עם השנים הפך כל מעצב את המפעל למשפחה קטנה שלו. לפני עשור תופרות היו מרוויחות שכר מינימום ומטה, היום זה ענף שמחזק תעשייה שלימה ובעיקר נשים מבוגרות, עולות חדשות, נשים מהמגזר הערבי ונשים מהמגזר החרדי. המפעל נותן להן לפרנס משפחות בגאווה. ענף שמלות הכלה בישראל מגיע להישגים מרשימים בעולם, זה ניכר אפילו במהדורות החדשות. יש לזכור שהלחם והחמאה שלנו הוא ענף האירועים. אם סוגרים את האירועים אז זה גם גזר דין מוות בשבילנו. אין אולמות – אין כלות. אתם מבינים מה עומד מאחורי כלה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נשאל אותך מספר שאלות: הוצאת עובדים לחל"ת? << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרי גודל ואחוזים? << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> מתוך 19 עובדים הוצאתי 19 לחל"ת, שלשום הוצאתי כבר לחל"ת שני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לגבי מענקים שהממשלה אישרה בגל הראשון? << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> המענקים לא כיסו אפילו רבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור לי. השאלה היא אם קיבלת. << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> קיבלנו מענקי פתיחה שאפילו לא כיסו את השכירות של העסק. יש לי חברים שמעסיקים 200 עובדים - - - \ << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והכנסה מעל 20 מיליון. << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> לא רציתי להכניס אתכם לסכומים. אני מדבר רק על מה שבארץ, תזכרו. ענף השמלות זו תעשייה עולמית שמגלגלת מיליארדים בשנה. בישראל המענקים לא כיסו אפילו את שכר הדירה של אותו החודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. נמצא איתנו חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני מדבר איתכם דרך הזום מכיוון שאני מחויב בבידוד. בהמשך לדברים שנאמרו פה ובהמשך לשיחות שניהלתי עם חברים מענף המסעדנות בחו"ל שכבר מצאו פתרונות, הממשלה חייבת לרדת מהנתון לפי מספר הסועדים הוא חזות הכול. אני חושב שיש הרבה דברים שאפשר ליישם כדי להשאיר את האולמות פתוחים. כל עוד אנשים יעמדו יחד סביב החופה וירקדו, אנשים יידבקו. אבל אפשר לשנות לא רק את מספר הנוכחים אלא גם את אופי האירוע. עם אוכל, עם מוסיקה אבל יושבים בחופה בצורה מסומנת, ואולי גם בלי ריקודים. כך ניתן יהיה להמשיך ולקיים שמחות. באמסטרדם מגבילים לארבעה בשולחן במסעדה, אין תפריטים, הכול ב-QR, הם ממלאים טופס בכניסה, המלצרים מסתובבים עם כפפות, אין מגע – והכול עובד. אני חושב שהכישלון של משרד הבריאות נובע גם מהשימוש בנתון אחד בלבד שעל פיו חורצים גורלות של תעשיות שלימות. אני חושב שנכון לבנות מתווה להפעלת האירועים. אשמח לעשות את זה בשם הוועדה, אם משרד הבריאות לא יכול לעשות זאת. אין שום סיבה לסגור אותם. וכמו שנעשה בעוטף עזה אחרי מאבק גדול של המסעדנים, יש גם מפתח לפיצוי. אנחנו יודעים איך לפצות עסק שנסגר. בעיני דרושות שתי פעולות: הראשונה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידן, אני מסכים איתך. אבל, עוד לא קם התו הסגול שמחנך בני אדם. אתה יכול - - - << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אתה אוסר על ריקודים אז זה יכול לעזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קובעים 250 מוזמנים ומגיעים 700. אתה קובע שאין לחיצות ידיים ואנשים רוקדים במעגל. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז צריך גם פיקוח, חלק מעלויות האירוע ילכו לפיקוח, לכן צריך גם פיצוי. אני חושב שמעולם לא ניסו לעצב אירועים בצורה שונה. אין מה לעשות, או שלא יהיו אירועים כלל או שנתנהל בצורה שונה. כל עוד אומרים לאנשים שהם יכולים לרקוד, הם ירקדו, גם אני הייתי עושה את זה. אנחנו צריכים לשנות את הפרדיגמה בראש. במסעדות באמסטרדם לא עומדים, אתה נכנס ומושיבים אותך. אתה לא יכול לחכות ליד הבר, אתה לא מסתובב בין שולחנות. מעולם לא הגדירו למסעדות שום דבר מעבר למספר סועדים. זו תפיסה שהיא מנותקת מהמציאות ויש לשנותה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. גילוי נאות, בן דוד שלי עוסק בתפירת שמלות כלה, אני מכיר את העסק הזה מקרוב. אני יודע על הסבל שלהם, בשלושת החודשים האחרונים הם כמעט לא עבדו. << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> והתמודדנו גם עם ביטולים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו העונה והם הפסידו אותה. שמחו מאוד שהחזירו את כולם אחרי הגל הראשון, הם החזירו את העובדים והתחילו להתכונן ואז פתאום עוד מכה. לגבי הפיצוי, חבל אפילו לדבר על זה. לכן אמרתי לך שמחשבות זה בסדר, אבל אי-אפשר לפרוט את זה בבנק. כאשר מקבלים 5,000 שקלים מענק, זה בקושי מכסה את השכירות של המקום. אני מדבר איתך על עראבה, לא על תל-אביב או הרצליה. אז מה יעשו בהרצליה? בקושי מכסה את העלויות של החשמל והארנונה. נתנו להם אומנם פטור משלושה חודשים ארנונה, אבל תקופה זו עברה ועכשיו הם שוב צריכים לשלם גם ארנונה. כל העניין של אולמות אירועים והתעשייה מסביב, נפגשנו גם עם הזמרים וכל הנלווים, מה עושים בשביל זה? הכול זה ססמאות אבל בפועל כל העסקים הללו בסכנת קריסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן הגענו היום ולא הלכנו לסיור עם ועדת הפנים. ניר שפר, בבקשה. << אורח >> ניר שפר: << אורח >> בוקר טוב ותודה עבור הדיון. אנחנו נמצאים במצב של חוסר ודאות לגבי המשך עבודתנו, האם יש דרך לפתור את הדברים. מהדברים של פרופסור גרוטו לא נראה שיש אופק שאפשר לדבר עליו. כל עוד רמת הסיוע לאולמות לא תשתנה באופן משמעותי, הענף הזה יקרוס. הסיוע שקיבלנו עד עכשיו הוא לא מכסה אפילו הוצאות בסיסיות. מדובר על חודשים שאנחנו לא עובדים כי גם חודשי החורף הם בעייתיים. גם במתווה המדובר, כל עוד החישוב יהיה על בסיס חודשים ולא על בסיס ממוצע שנתי, אז המתווה עשוי לקפח אותנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם בתוכנית החדשה מדובר במתווה חודשי ולא בממוצע שנתי? << אורח >> ניר שפר: << אורח >> כן. בתוכנית החדשה מדובר כל פעם על חודשיים. ענף האולמות בנוי על מחזוריות, בקיץ מחזורים גדולים ובחורף מחזורים נמוכים. מה שאומר שבקיץ הנוסחה לא תיתן לנו החזר ראוי, ובחורף אנחנו ניפגע באופן משמעותי, כי כך הנוסחה עובדת כרגע. חייבים לעבור לפיצוי לפי ממוצע שנתי, ואז הפיצוי עצמו יהיה נכון יותר. אם תרצה אסביר זאת בצורה מפורטת יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנו את הרעיון. אז אתה אומר שעדיף לחשב ממוצע שנתי או ממוצע של עבודה בחודשי הקיץ בלבד. אבל יש רצוי ויש מצוי. אני חושב שאתה הגון בדרישתך לממוצע שנתי. << אורח >> ניר שפר: << אורח >> חשוב לי מאוד שהמתווה לגבי מי שנפגע פה הכי קשה, יהיה מתווה שיעבוד לפי ממוצע שנתי. תרצו להיות יותר נדיבים – לפי הממוצע של הקיץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפט או שניים לגבי אופי ההתנהלות בתוך האולמות. האם הפקתם את הלקחים, במידה ויהיו לחצים ואכן ייענו לדרישות לשחרר קצת את החגורה, השאלה היא אם הפנמתם את סוגיית ההתנהלות שלכם ושל הציבור. << אורח >> ניר שפר: << אורח >> אין לי ספק שגם הציבור וגם בעלי האולמות הפיקו לקחים מהפתיחה הקצרה והכואבת שהייתה. אני יכול להגיד שאם תהיה נכונות מצד משרד הבריאות לנסח תו סגול חדש, כמו שאמר פרופסור גרוטו בהתחלה שהוא ישב איתנו, אני מניח שגם המחויבות של בעלי האולמות וגם המחויבות של הציבור תהיה הרבה יותר גבוהה. זה שמחליטים לסגור באופן גורף, בלי ניסיון לפתור, מדובר על קריסה של ענף שלם שלא יצליח לעמוד על הרגליים, בטח ברמת הפיצוי הקיימת. חייבים לנסות, אשמח אם תוכל ליזום שולחן עגול עם משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר כדי לעצב תו סגול מחדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. הדיון הוא לא ראשון אבל הוא מאוד חשוב. המציאות מחייבת המשך העמקה וניסיון למצוא פתרון לתעשיית האולמות, התיירות, יצרני שמלות, כל העובדים שעוטפים את עולם השמחות. מדובר בכ-150,000 עובדים ברחבי הארץ. האנשים הללו כועסים, הם מפגינים בחוץ כבר כמה שבועות, אדוני היושב-ראש, ביקרנו אותם כמה פעמים. הפתיחה הייתה קצרה, לכן האכזבה גדולה. הפיצוי הניתן כרגע הוא בבחינת לעג לרש. עדיין לא הוצע מתווה משכנע שיכול לפצות את בעלי האולמות ואת העסקים הנלווים. אפרופו בבעלי אולמות, אני מלווה כבר כמה שנים את בעל האולם "רגדאן" בטירה שהבוקר הרסו אותו לצערי הרב. הוא מפרנס עשרות משפחות. מה לא עשינו בנושא, שר המשפטים, קמיניץ, עירייה, עורך דין, כנסת – בסופו של דבר יש אנשים שמעדיפים הריסות על פני פתרונות. כך זורקים עשרות משפחות אל גורל לא ידוע. אני מצר על כך ואני מבין ללבם של בעלי המקום. לגופו של עניין, אני חושב שהוועדה הזו מחויבת לעמוד לצדם וללחוץ על משרד הממשלה שיעמדו לצדם. משפט אחרון: אתמול הייתה הפגנה מאוד מרשימה. ראיתי את רשימת הדוברים בעלי העסקים. היו הרבה יהודים ממוצא ערבי אבל אף ערבי לא היה שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חומר למחשבה למארגני ההפגנות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו לא פעם ראשונה. השולמנים ערכו כנס, הם הזמינו את כל הסיעות חוץ מהסיעה המשותפת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם זה חמור מאוד. אצלי זה לא היה קורה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממש לא היה קורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן אני לא נמצא בכיכר רבין. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היו שם גם מפגינים ערבים אבל דוברים לא היו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמיד אני מרגיש זרות שם בכיכר רבין. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מתעב גזענים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פער גדול בין ההצהרות לבין מה שקורה בשטח. גם אם נגיד שמה שנאמר זה מה שיהיה, זה מצחיק. אם באים לבעל אולם והוא מראה שהוא קנה מזון ב-100,000 שקלים לאירוע שבוטל, עכשיו הגיע התשלום הדו-חודשי של הארנונה על סך 10,000 שקלים, חשמל 10,000 שקלים, שכירות 80,000 שקלים, בסופו של דבר מכל הסיפור הזה הוא מקבל 15,000 שקלים. הוא שואל: איפה 70,000 שקלים שחסרים לי. גם אם זה יקרה אתם לא יודעים כמה מסמכים צריך למלא יחד עם רואה החשבון, בסוף האתר קורס, ואם זה כן עובר אז מקבלים תשובה שזה לא התקבל וצריך לרדוף אחרי רשות המסים כדי לנסות להבין למה, ואז הם כבר עושים טובה ונותנים סכום שמספיק לתשלום חשמל של חמישה ימים מתוך חודש. יש בעיה גדולה שנוגעת לכל העסקים. כולם זוכרים שבשנים רגילות הרואה חשבון מבקש מהן לתת מקדמה של 50,000 שקלים למס ההכנסה בחודשי הקיץ, בסוף שנה מס ההכנסה יחזיר אם נתתם יותר מדי. אז למה עכשיו, כשיש משבר כל כך גדול, ולא בגלל בעלי העסקים, ולא בגלל הממשלה, למה הממשלה לא עושה אותו דבר? תצהירו מה ההפסדים, ניתן לכם מקדמות בלי צורך בבירוקרטיה, אף אחד לא יכול לברוח מהמדינה, למדינה יש את פרטי חשבון הבנק של כולם. זו לא המצאה שלי. זה קורה במדינות נאורות ברחבי העולם. נזרים לכם – בסוף השנה נתחשבן איתכם. אם המדינה נתנה יותר מדי, היא תדע לקחת זאת חזרה. מס הכנסה עדיין לא פספס אף אחד, את זה יודע כל בעל עסק במדינת ישראל. עוד מעט יעלה נציג האוצר ויסביר איך הם יתנו 15,000 שקלים בחודשיים לכל היותר לעצמאיים. אני לא יודע איזה עצמאי יכול להסתפק בזה. אני עדיין רוצה לדעת למה עכשיו אין קודם כל הזרמה של הכספים לחשבונות בנק ואחר כך התחלה של התחשבנויות. זה מה שמצופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ניתן במה לענף המסעדנות. אסף גרניט, בבקשה. << אורח >> אסף גרניט: << אורח >> שלום לכולם ותודה עבור ההזמנה לדיון. אני רוצה לתת לכם תמונת מראה לגבי צורת ההתנהלות בצרפת ובאנגליה. במדינות אלו המסעדות שלי פתוחות כבר שבועיים וחצי. חבל שפרופסור גרוטו כבר לא נוכח בדיון, חלק מהנתונים שהוא מוסר אינם נכונים. מרכז המחקר של הכנסת בחן את אחוזי ההדבקה, מתוך 50% שהצליחו לאתר, 1.8% נדבקו במסעדות. המספר הזה רחוק מהמספר שפרופסור גרוטו מדבר עליו. המפגשים בין אנשים בתוך מסעדה שיוצרים עוד חולים, לדברי פרופסור גרוטו: אין מפגשים בין אנשים. ארבעה אנשים באים לאכול ארוחת צהריים, הם לא ניגשים לשולחנות אחרים, זה לא קורה כי אנשים לא מטומטמים וגם בגלל שבעלי המסעדות הם אנשים מאוד אחראיים. החוויה של אכילה במסעדה היא אחת החוויות הבטוחות מהבחינה הבריאותית. הרבה יותר מקנייה בסופר ששם הרבה אנשים נוגעים באותו המוצר. בעלי המסעדות מפחדים על הפרנסה שלהם והם מקפידים על כל הכללים. בצרפת נפתחו המסעדות עם המרפסות למשך שלושה שבועות, כשראו שההדבקה לא מתרחבת אז פתחו גם בפנים. אנחנו פועלים שם כבר חודש באותם המרחקים כמו בישראל והיקף ההדבקה שם לא עולה, בטח לא מתוך מסעדות. באנגלייה אפילו פחות – מטר בין שולחן לשולחן – ולא כמו פה. אין שם הגבלה על מספר סועדים בחלל אלא הגבלה על המרחק ביניהם, אם אתה מדבר על מסעדה שהגודל שלה הוא 1,000 מטר רבוע אל מול מסעדה קטנה. חייבת להיות פרופורציה. להגיד שדרוש פיצוי זה בסדר, בעיקר בהתחשב בכך שאנחנו משלמים מסים כל החיים. אבל, יש גבול לכמות הפיצוי שהממשלה מסוגלת לשלם. בלי לתת למשק לקיים את עצמו אנחנו לא נצליח לעמוד. להושיב כמות קבועה של אנשים במסעדה בלי קשר לגודל שלה ולהקפדה על התו הסגול, אנחנו רואים את הנתונים, זה פשוט לירות לעצמנו ברגל. המדינה לא תצליח לפצות את כולם, כולנו מבינים את זה. צריך לתת למשק לנוע. לא כמו שעשו בגל הראשון בצורה חסרת אחריות. אני מזכיר לכולם, אנחנו לא חיכינו שיגידו לנו מה לעשות. קיבלנו הוראות והתחלנו לעבוד. אז אי-אפשר לומר עכשיו: אה, טעינו, בואו נחזור אחורה בלי פרופורציה. הפיצוי הגיע מהכסף שלנו ולא יישאר ממנו יותר. חייבים להניע את הגלגלים, זה מה שעושים בחו"ל וזה עובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לך על הזווית הזו. חברת הכנסת וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> שלום אסף, אני נפגשתי עם מסעדנים משני ארגוני המסעדנים. צד אחד אומר שהמתווה שמציג משרד הבריאות – 20 בפנים ו-30 בחוץ – או בלתי-אפשרי ועדיפה סגירה מוחלטת ופיצויים וחל"ת. צד שני אומר שסגירה זו לא אופציה. אני רוצה לשאול האם אתם יכולים להתכנס סביב דעה שתאחד את הענף. זה בסדר להגיד שיש דרישות וציפיות ממתווה, אבל רצוי שיהיה קו מנחה אחיד של המסעדנים בארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שהוא אמר את זה בצורה ברורה. << אורח >> אסף גרניט: << אורח >> זה מאוד ברור ששכירות של מסעדה בתל אביב היא לא כמו שכירות של מסעדה בחדרה. מן הסתם המספרים משתנים בהתאם להוצאות הקבועות. באופן גורף מאוד ברור שבתנאים הללו רוב העסקים צפים או מפסידים. מסעדנים הם אנשים שיש להם אחריות, בכל מסעדה יש 15–100 עובדים. יש מאיתנו כאלה שמוכנהים לצוף לאורך תקופה כדי לא לפטר את העובדים שהולכים איתם הרבה שנים. אבל בסוף, במקרה הטוב זה לצוף, ובמקרה של רובנו זה להפסיד כל חודש, להכניס יד לכיס שהוא כבר ריק מאז הסגר הקודם. המספרים הללו לא מאפשרים להתקיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. סער אשל, נציג בעלי הברים. << אורח >> סער אשל: << אורח >> שלום לכולם, אני מודה לכם ומחזק גם את אסף גרניט. ברצוני לתת מספרים. אנחנו רוצים שתילחם על ועדת הכלכלה, לא בריאותית, אני רוצה לתת גם נתונים לחברת כנסת שדיברה עכשיו, הנחמדה. כשאנחנו עושים תוכנית עסקית לפתיחת עסק אנחנו מדברים על מינימום, כדי שנישאר עם הראש מעל פני המים. המינימום הזה הוא 50 שקלים ל-70 איש. אני לא יודע איך גרוטו הגיע ל-50 איש, הוא אסף את הנתונים הבריאותיים. אם מישהו יילחם בשבילנו כלכלית הוא יצטרך להעמיד רף של 70 איש כמינימום. למה? כדי להגיע ל-3,500 שקלים ביום כפול 29 ימים. אנחנו מגיעים ל-100,000 שקלים, שזה המינימום שבית קפה או מסעדה צריך כדי להחזיק את הגלגל של 15 עובדים ושל חשבונות ובלי שבעל הבית ייקח משכורת. אנחנו נאבקים להביא 50 לקוחות בערב, זה כמעט בלתי-אפשרי בגלל הפניקה של הציבור. אנחנו מתחננים כלכלית, לא בריאותית, שיאפשרו לנו להביא 70 איש בדרך זו או אחרת. על זה אני חושב שוועדת הכלכלה צריכה להילחם. עוד 20 איש שזה ייתן לנו מעט אוויר. נקודה נוספת, ברשות היושב-ראש: נושא ההלוואות. בסך הכול, מי שמאשר לנו את הגרייס של שנה להלוואות בערבות מדינה. בהחלטת וועדה או בהחלטת חברי הכנסת ניתן למתוח את הגרייס גם לשלוש שנים. כרגע אנחנו בעולם לא טוב. אני מאמין שבעוד שלוש שנים, לא שנה, בעוד שלוש שנים נחזיר. אני לקחתי הלוואה של 250,000 שקלים עם גרייס של שנה ואני מפחד, אני לא יודע מה יהיה המצב בעוד שנה. בעוד שלוש שנים אני בטוח שהעולם יהיה עולם אחר. אני מבקש מכם לתת לנו את ההלוואות עם גרייס של שלוש שנים, שנתיים, לא של שנה. כולם יודעים ששנה זה אומר שאנחנו חופרים לעצמנו בורות שלא נוכל לצאת מהם. זה מה שאני מבקש. מבחינה כלכלית, נכון למתווה של היום. אני צריך לפטר שמונה עובדים, להכניס את השותף שלי שיעבוד, ונעבוד עם עוד מלצרית אחת. הגלגל של הכלכלה חייב להסתובב, ולכן אני מחזיק את העובדים פה ומעסיק אותם כמה שאני יכול. אני מבקש מכם להעלות ל-70 איש, על זה נופלות המסעדות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לך על הזווית שסיפקת לנו. אנחנו נמצא את האיזון, ואפשר לאזן. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה להגיד כמה דברים, בואו נעזוב לרגע את העניין הכלכלי ונתמקד בצד הפסיכולוגי. מה המשמעות של הליכה למסעדה, זה לא רק בשביל לאכול, את זה אפשר לעשות גם בבית. זה חלק מהחיים שלנו, ברגע שאנחנו מוותרים על זה אז אנחנו אומרים: וויתרנו, אנחנו כמו במלחמה, כל הזמן אומרים "לא נוותר ונמשיך", כך צריך לעשות בקורונה – לא לוותר. מה המשמעות? אני אומר דבר פשוט: שמעתי את פרופסור גרוטו שלצערי הרב לא ענה לשאלות שלי, ולא הסביר מדוע יש אפליה בין מסעדה קטנה לבין גן אירועים. ולא שמענו ממנו תשובות ברורות. כרגע שמעתי ממר גרניט שמדובר ב-1.8% הדבקות בסך הכול בעולם המסעדנות. לא שמענו ממשרד הבריאות כיצד מתקבלות ההחלטות, וזה מביא אותי למסקנה אחרת, שכנראה מי שקובע במשרד הבריאות, ומי שקובע את המדיניות, הוא לא בדיוק חושב על החיים של אנשים ועל כך שאנשים רוצים קצת לנקות את הראש. בנוסף, מקבלי ההחלטות לא חושבים על הצד הכלכלי כי הם אל אחראים על נתוני תעסוקה ולא על החל"תים. אני רוצה להציע צעד מעשי: אנחנו רוצים כולנו לתת עצות ייעול לממשלה. למה שבכל גן אירועים לא ימנו מעין נאמן קורונה שיהיה אחראי על יישום ההנחיות. אני שואל את נציגי המסעדנים שנמצאים כאן: האם תסכימו להעסיק בן אדם אחד שיתפקד כנאמן קורונה? תסלחו לי על ההשוואה, בכל חברה גדולה יש מישהו שאחראי על המלחמה בהטרדות המיניות. בן אדם שיודע את החוק ואפשר לפנות אליו בנושא זה. האם המסעדנים יסכימו להעסיק בשכר אחד מהעובדים שתפקידו הוא לשמור על יישום ההנחיות מבוקר ועד ערב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם ענו לך שכן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה שזה יהיה כך. מדברים על תו סגול. אני שומע על הרבה מסעדנים שאומרים שהם מעבר לתקן המדובר. בואו נעשה תו סגול בהיר בשביל לראות את האור בקצה המנהרה. אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, שהוועדה הזו תיתן עצות כיצד להציל את הענף הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לתקן אותך. עצה לא חייבים לקבל. אנחנו נותנים הנחיות. לפני שנשמע את נציגי האוצר אני רוצה לשמוע את שי ברמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נאמן קורונה, אני אהבתי את זה. בואו נעשה נאמן קורונה. נכניס את זה לסיכום של הוועדה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. זהו ענף מפואר שנמצא במצב קטטוני על סף קריסה. מעל 200,000 עובדים עבדו בענף הזה עד שהתחיל המשבר הנוכחי. הענף מונה 14,000 עסקים. 1,550 עסקים נסגרו מתחילת השנה, על פי ההערכה שלנו המספר הזה יגיע ל-5,000 עסקים. לצערנו, 100,000–120,000 עובדים ייפלטו מהענף. לגבי הנושא הבריאותי והתקנות שהותקנו. אני רוצה להסביר מה זה מסעדה: מסעדה זה מקום בילוי סולידי, אותו דבר גם בבר. אלו מקומות שבאים, יושבים, אוכלים משהו או שותים משהו. הפוגה מתלאות היום. אנחנו מייצגים תרבות, אנחנו אתנחתא ביום-יום הסואן. זה לא מקום שרוקדים בו, אצלנו לא מנשקים את החתן והכלה ולא מתערבבים. באים בקפסולות מאוד סגורות מהבית – משפחה, חברים, מקום עבודה – ומגיעים אלינו לעסק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתם דורשים? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> עוד משפט אחד לגבי הנתונים: מדובר פה הנתון של 1.8% הדבקות מכלל מקומות הבילוי. אני רוצה לתקן את אסף גרניט, זה לא הדבקות, זה אנשים שהם נשאים ועברו אצלנו בעסקים. הם לא נדבקו אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לזה התכוון המשורר. בשונה מהחרדים שהדביקו להם את התווית שהם מדביקים. אמרתי את זה לעצמי. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אף אחד לא מצליח להבין את ההיגיון בקביעת התקנות הנוכחיות. זה בלתי-מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה מציע, שי. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני אומר דבר כזה: לפי איך שהולך בכל העולם ולפי ארגון הבריאות העולמי, ההגבלות על הישיבה בחוץ הן בלתי- נתפשות. תנו לאנשים לשבת בחוץ. אם אומרים כולם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידנו מהברים הציע 70 אנשים. הוא לפחות בא עם תוכנית כלכלית. אין עניין שאף עובד ילך הביתה. הרי ממה נפשך, אם הם לא יעבדו אז המדינה תצטרך להוציא דמי אבטלה כדי לשלם להם. הוא הביא מודל וצריך לבחון אותו. זה הרשים אותי שהוא בא עם מודל. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני ביקשתי מסער להצטרף לדיון והוא אמר באמת דברים חשובים. הדברים הללו מתייחסים באופן פרטני לעסק שלו. אני מדבר בצורה רוחבית. הפרמטר של קביעת מגבלה בלי קשר לגודל המקום הוא בלתי-מתקבל על הדעת. צריך לעשות את זה לפי תפוסת המקום. אם אתה לוקח מקום של 100 מטר ומקום של 1,000 מטר, אתה לא יכול להתייחס לזה אותו הדבר. צריך להיות הגיוניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להתקדם איתך. לאיזה גודל מתאים המודל הנוכחי של משרד הבריאות. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> מסעדה בגודל של 70 מטר רבוע עם החצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו יודעים מה זה 70 מטר רבוע. כולל כל מה שמכילה המסעדה אתה אומר 70 מטר רבוע? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> בוודאי, אנחנו לא תעשייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכיר מסעדות, 70 מטר רבוע זה - - - בוא. שי, אני מנסה להבין. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אדוני המכובד, בכניסה לחדר הוועדה כתוב שהתכולה המותרת כעת בחדר עומד על 36 אנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מוכן לעשות מחיצות במסעדה שלך? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אוכל עם מסכה במסעדה? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן צריך מתווה אחר. אני איתך, לא נגדך, צריך לעשות משהו מאוזן. אף אחד אל רוצה סגר מוחלט. מבחינתי כפוליטיקאי הכי קל להצהיר הצהרות, לקבל כותרות בעיתון, ושמאחוריהן אין כלום. אני לא כזה, אני שואל שאלות קשות. אני רוצה שמאן דהוא יקרא את סיכום הישיבה ויגיד שזה מסמך רציני. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אתה קורא לי לפה ולא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מנסה לכוון אותך. זה כמו שופט שמכוון בבית משפט. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני מודה לך על העזרה. בחוץ לא צריכה להיות הגבלה. צריך להושיב לפי גודל רישיון העסק, ולתת לאנשים לשבת בחוץ בדיוק כמו שעושים בניו-יורק. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> בהתאם לכללי שמירת המרחק. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> כן, בסדר. ברור, יש מרחק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שי אומר שהנחת העבודה שלו היא שבמקום פתוח אין צורך להגביל. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לגבי הבפנים: יש מרחקים של מטר וחצי בין השולחנות. אפשר להצטמצם ולעשות את זה שני מטר בין שולחן לשולחן. אבל לא ייתכן שלא נתחשב בגודל האולם בעת חישוב הפרמטרים. קבעו שליפה מהמותן וזהו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לזכור שלהוציא החוצה יכול לחייב אותם במס בגלל העירייה. זהו גם סוגיה שצריך להתייחס אליה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אמר "בהתאם לרישיון". אני מבין ניואנסים. << אורח >> תום אביב: << אורח >> אני רוצה קצת לחזק את שי ברמן וגם להוסיף עליו ואף לשנות מעט. הבעיה היא שזה לא קשור לגודל המקום אלא לאופי המקום. שי אמר שלא רוקדים במסעדות, במסעדה שלי רוקדים לפעמים, כל מסעדה צריכה לקבל את ההתייחסות לגופה של מסעדה. הכסת"ח הזה לפתוח עם 20 איש, במקום לסגור אותנו ולשפות אותנו, זו הבעיה העיקרית. זה לא לפה ולא לשם, תנו לנו תשובה ברורה. במקום להגיד שאנחנו מוקד הדבקה ולסגור אותנו, אומרים לנו לפתוח בצורה שאינה הגיונית, להפסיד כסף, וכשנבוא לבקש פיצויים יגידו שנתנו לנו לפתוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> תום אביב: << אורח >> תסגרו אותנו, תסגרו ותשפו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה "פתיחה הגיונית"? << אורח >> תום אביב: << אורח >> כל עסק לפי היכולת שלו, אמר חברי מהבר שהוא צריך 70 איש, אני צריך 150. יש מסעדת המבורגרים, שם 20 איש מספיקים לי. יש לי מסעדה בתל אביב שאני צריך לסגור כי ההוצאות הקבועות שלה הן 100,000 שקלים בחודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשפתחת אחרי הגל הראשון, מה היה? << אורח >> תום אביב: << אורח >> אני פתחתי בגל הראשון לפי ההנחיות: מסכות, כפפות, בסופו של דבר מסעדנים זה אנשים שמתעסקים עם משרד הבריאות כל השנה, עם פקחים כל השנה, עם משטרה כל השנה, אני חושב שאנחנו המקום הכי בטוח שאפשר לצאת אליו. אני חייב להזכיר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והצלחת לשמור על ההנחיות? << אורח >> תום אביב: << אורח >> הצלחנו לשמור על ההנחיות ומבית העסק שלי לא יצאו חולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פחדתי לשאול אבל ענית לבד. << אורח >> תום אביב: << אורח >> בתור חולה קורונה בעצמי, אני נדבקתי בקורונה במסיבה ביתית. אם אנחנו נסגור את העסקים והברים יתקיימו מסיבות ביתיות. אנשים ימצאו תחליפים וזה יהיה הרבה פחות בטוח. לפחות אנחנו שומרים על תקנות ועלינו אפשר לפקח. מה שיקרה מתחת לפני השטח יהיה הרבה יותר מסוכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. כמאמר הקלישה – שני יהודים, ארבע דעות. עידו סופר ממשרד האוצר, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני שמעתי כבר כמה מסעדנים שאוחזים בדעה כמו של תום. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעת את הדברים הקודמים? << אורח >> עידו סופר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעשה הקדמה, כדי להתחיל את השבוע בצורה נעימה. על המתווה של חל"ת ודחיית ארנונה אנחנו מכירים. דבר איתנו מעבר. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר. אתייחס לשתי נקודות מרכזיות ואחר כך אענה על שאלות. אני מלווה את הענפים שנמצאים בדיון זמן רב, כולל התווים הסגולים שהיו במתווה הפתיחה. אני הייתי שם יחד עם הנציגים של המשרד ושל משרד הבריאות. בעבר ידענו להגיע לנקודה שגם מוצאת את האיזון הנכון בין המגבלות הבריאותיות לבין הכדאיות הכלכלית. לנו הסוגיה הזו ברורה, ברור לנו שמתחת למספר מסוים להפעיל את העסק משמעותו להפסיד. בעבר ידענו למצוא את האיזון הזה. לצערנו, לאור שינוי המגמה, באמת המתווה הזה השתנה. כמובן שככל שיתקיים שיח על שינוי המתווה אנחנו ניקח בו חלק ונוביל אותו, נרצה למצוא פעם נוספת את הדיון שמאפשר אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היום לא מתקיים דיון על מתווה אחר? << אורח >> עידו סופר: << אורח >> כרגע אני לא מכיר שיש דיון על תו סגול אחר למסעדות. יכול להיות שמתקיימים דיונים פנימיים במשרד הבריאות שאני לא חלק מהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נבקש בסיכום, שלאור הדברים ששמעת כאן, ואתה מאמין שיש נוסחה מאזנת, להגיש, לפחות מטעם האוצר, בימים אלו, אני חושב שנאמרו פה דברי טעם, צריך לא להירתע ממשרד הבריאות, יש לשמור על האיזון. אתה מבין כמה עובדים יכולים להיפלט לאבטלה או לחל"ת, זו עלות ועוד עלות וגם המשק לא יעבוד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ושיתייעצו עם בעלי המסעדות. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אנחנו התייעצנו איתם גם בפעם הקודמת. אני לא יודע לקבוע מהי נקודת האיזון. ברור - - - הוא יחד עם המגזר העסקי. אני אפנה לפרופסור גרוטו שהיה מאוד קואופרטיבי גם בסיבובים הקודמים. אנחנו נחזיר תשובה ליושב-ראש הוועדה בנושא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח, תודה. אנא השב לגבי מתווה הסיוע. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> לגבי התוכנית הכלכלית: התוכנית נועדה לתת סיוע בעיקר לענפים המיוצגים כאן שבאמת הפעילות שלהם מוגבלת באופן משמעותי. התפיסה היא שיש תנועת אקורדיון, עסקים יכולים לפעול בעצימות מאוד נמוכה לפרקים מסוימים, לחלופין יש גם סגירה לתקופות מסוימות. הרעיון הוא לתת כיסוי למשך זמן ארוך להוצאות הקבועות. ברור לי שיש שונות בין עסקים שונים, אבל סדר גודל של 15% חודשי מההוצאות טרם המשבר, הדבר הזה למיטב הבנתנו נותן כיסוי נכון למרבית העסקים. יחד עם זה ישנם כלים נוספים: החזר ארנונה לעסקים שנפגעו מעל 60%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף אמרת את זה. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> גם הסוגיה של הלוואות, הגדלנו בצורה משמעותית את קרן ההלוואות. יש את הקרן לאנשים בסיכון גבוה. כלל הדבר הזה אמור לאפשר לעסקים לצלוח את המשבר גם בתקופה ארוכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, אמר כאן סער אשל, בעלים של בר, ובצדק, שהגרייס של ההלוואה קצר מדי. שנה זה לא מספיק. אנחנו יודעים שאי-הוודאות תמשיך גם עוד שנה. את לא חושבים שאפשר לתת את זה לטווח ארוך יותר? << אורח >> עידו סופר: << אורח >> שמעתי את דבריו של סער. בסופו של דבר הגרייס לא יכול להיות מנותק מהתרחיש המדובר וגם מרמת הסיכון. כמובן שרמת הסיכון גם של הבנק מולו כנותן ההלוואה, אם אנחנו מדברים כאן על שלוש שנים שבמהלכן העסק לא תחיל להחזיר את ההלוואות, כמובן שרמת הסיכון והאופן שבו עושים את הבדיקה היא משתנה. אנחנו כרגע דיברנו על גרייס של שנה באופן גורף, לאור התרחיש שאנחנו מדברים עליו, שהוא חזרה הדרגתית לפעילות כבר בשנה הבאה, או כבר השנה עבור חלק מהעסקים השנה, כמובן. במידת הצורך אנחנו נבחן את הנושא שהעלה סער לגבי הארכת גרייס, אני חושב שאנחנו עוד לא שם. יש לזה כמובן מחירים ומשמעויות מבחינת הנגישות של עסקים לאשראי. אפשר לקיים דיון יותר מעמיק גם בנושא הזה. גם על כך נשמח לעדכן את הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אילן זגדון, בבקשה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שלום רב, שמי אילן זגדון, אני מסעדן. עידו, שלחתי לך כמה הודעות ולא קיבלתי תשובות. אשמח להיפגש כדי לשאול אותך שאלה. קבעתם רף של 40% לקבלת מענק מעכשיו, שנה קדימה. ו-60% להטבה בארנונה. אני מת להבין מאיפה המספר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תמות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בסוף אני אמות מזה. אני רוצה להבין מה אתה רוצה שאעשה. אתה יודע שב-20% אני כבר לא מרוויח כמסעדן. ב-25% אני על הקשקש, ב-30% אני נושם עם קש. מה אתה מצפה? שאני אעבוד בשחור ואעלים חשבוניות? שאסגור לחמישה ימים בשבוע, שאפתח חברה נוספת על חשבון העסק כדי שלא ידעו? איך אני אגיע ל-60%? ואם אני ב-32% זה אומר שאני אמור לקבל 0% מענק? אני רוצה תשובה על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, אתה הבנת? אני לא הבנת. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני הבנתי ואסביר. אילן, עניתי לחלק מהודעותיך, את השאר, תאמין לי שאני קורא וגם נפגשנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע שעובדת סוציאלית ברמה כזו של שאלות בינך לבינו הייתה כותבת "הורים טורדניים". << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אילן התכוון לנקודה שבה, בעצם, במענק הוצאות קבועות, הזכאות למענק מתחילה מ-40% וגם גובה המענק עולה משם. ככל שירידת המחזור משמעותית יותר כך גדל המענק. אילן שואל מה קורה אם הוא מתחת ל-40%, אם הוא ב-32% האם הוא זכאי או לא. יש שתי תשובות לסוגיה זו: התשובה הראשונה היא שבהחלט יש חשש שהדבר הזה ייצר תמריצים בעייתיים מצד אחד. מצד שני, כשמייצרים וודאות לגבי העתיד - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תסביר לגבי החשש, החשש שלך הוא שאנשים יעלימו מסים, נכון? זה החשש שלך כמשרד האוצר. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אתה רוצה שאני אענה או שאתה רוצה לענות בשמי? תן לי לענות. יש חשש כזה, מצד שני, וזה מה שעמד לנגד עיני הממשלה, בסוף אנחנו מייצרים מתווה של וודאות קדימה ברף פגיעה של 40% וגם למעלה מזה, אנחנו מאמינים שזה רף מספיק גבוה כדי שמי שיכול לפעול יפעל וירוויח את מטה לחמו בצורה מסודרת. אנחנו, כדי לייצר את הוודאות המדוברת גם לשנה קדימה, שמים את החשש הזה בצד וחושבים שבעל העסק הנורמטיבי במדינת ישראל רוצה לחזור לפעילות, רוצה לפעול, רוצה להרוויח. זאת הנחת המוצא. תמיד יש מניפולציות, זה לא דבר שמנחה אותנו בקביעה. מה שמנחה בקביעה זה הוודאות והיציבות הנדרשת כדי שענפים שנמצאים בקושי רב יוכלו לדעת שיש להם גב בתקופה הזו מהמדינה, גם אם התקופה תהיה קשה יותר, ואם המצב ישתפר אז כמובן שזה נהדר. אם המצב יחמיר אז יהיה להם לאן להתקדם. אז כן, אילן, יש כאן חשש, אבל זה לא מה שמנחה אותנו כרגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה שאלות מצד חברי הכנסת. הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> שלום עידו. אני רוצה לשאול: חלק מהמסעדנים טוענים שעשיתם להם תרגיל. שמענו פה את הדעות האלה. בעצם נתתם להם מספרים שהם לא הגיוניים עבור מסעדות גדולות ובכך חישקתם אותם. מצד אחד אתם לא סוגרים אותם לגמרי ולכן לא תצטרכו לתת פיצויים או חל"ת לעובדים, ומצד שני במספרים שנקבעו אין להם כדאיות כלכלית ועל כן הם נמצאים במצב בעייתי. שאלה שנייה: לא שמעתי פה, ואני שומעת תלונות רבות מהשטח לגבי זה, כבוד היושב-ראש, עסקים שנפתחו בשנת 2019 לא זכאים למענקים. צריך לזכור שבעסקי המסעדנות 65% בכלל לא מצליחים לשרוד, התחלופה של העסקים, עסקים שנפתחו בשנת 2019 בכלל לא מוכרים לעניין ההחזרים, ואני מקבלת מאות פניות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, תתייחס בהמשך לעסקים חדשים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> צריך לקחת בחשבון שבשנה הזאת - - - << יור >> הו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשאול שאלות ולא לנאום נאומים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני רק אומרת: צריך להבין שבשנה הזו ההוצאות הן כפולות ומכופלות כי זה עסק בתחילת דרכו. שאלה שלישית: לגבי אולמות האירועים, אנחנו פנינו אליך במסגרת ועדת הקורונה שגם כן הפננו אליך את הסוגיה של הזוגות עצמם. הזוגות עצמם, בעלי האולמות לא מוכנים להחזיר להם את המקדמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חוק. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> גם בעלי העסקים לא מוכנים להחזיר, ובעצם יושב-ראש הוועדה פנתה אל עידו וביקשה שיימצא פיתרון שיהיה להם קו ישיר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האזרח הוא לא חברת אשראי של המדינה או של בעלי העסקים, נקודה. יש חוק צרכנות והם חייבים להשיב למרות הקשיים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אלו שלושת הדברים שאשמח לקבל תשובה אודותיהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עידו, לא נתת תשובה לשאלתי למה כמו שלוקחים מקדמות בימים טובים אז לא נותנים עכשיו מקדמות בדרך ההפוכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דרך הפיצוי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. קודם לתת את המקדמה ואחר כך לערוך חשבון. 7,500 שקלים מקדמה לבעל אולם אירועים או מסעדן שמפסיד 100,000 שקלים בחודש זה מצחיק. אני חושב על מקדמות רציניות לפי הצהרת בעל העסק. אחר כך תתחשבנו איתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עידו, אני שומע הרבה טענות מבעלי המסעדות. אני לא יודע אם אתה הכתובת לענות, שמענו גם את שר האוצר ואת ראש הממשלה, הטענה היא שהתוכנית לא באה לעזור לעבור את התקופה, בגלל שבעוד שנה כשייגמר החל"ת יכול להיות שלא יהיה לאנשים לאן לחזור. אותו בעל מסעדה שמוציא היום אנשים לחל"ת, ומשרד האוצר מממן את הסכומים הקטנים שהוא מקבל בשביל להביא אוכל הביתה ולשרוד, אין שום ודאות שיהיה להם לאן לחזור בעוד חצי שנה או שמונה חודשים כי המסעדות פשוט ייסגרו. זו הטענה העיקרית של הרבה בעלי מסעדות, במקום לחשוב על הלחם הביתה, תחשבו איך לתת למסעדות האלה לעבור תקופה ולתגבר את העבודה, לצאת לעבודה, אני לא מאשים אותך חלילה, ואני יודע שאתם גם כפופים להוראות של משרד הבריאות, אבל תחשבו על דרך הפעולה לעזור למסעדה הזאת לשרוד את התקופה ולא לתת לאנשים לשבת בבית עם החל"ת של 3,000 שקלים. זה הסיפור, איך אתם מתכוננים ליום שלאחר הקורונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, בבקשה. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> לשאלות חברת הכנסת וזאן: עסקים שהוקמו בשנת 2019 כן זכאים. הייתה בעיה עד עכשיו עם עסקים שהוקמו בשנת 2020, ראיתי גם שתום כתב בתגובות שהוא פתח בשנת 2020. אנחנו נמצא מענה במסגרת התוכנית לעסקים חדשים, אני רוצה להסביר את הקושי: מדובר בעסקים שאין דיווח לגביהם. לא לגבי המחזור, כמובן שהדבר הזה הוא כואב - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אבל תמצאו את הדרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא התחיל לומר. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני מסביר: הקושי הוא שלפנינו עסקים שעדיין אין להם מחזור מכירות קבוע. הם רק ביצעו את ההשקעה ועכשיו הם נסגרו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מחזור השקעה. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> עבור חלקם יש מחזור השקעה. יש חשיבה על מספר פתרונות. אני אשמח לעדכן את הוועדה בהמשך, לא יינתנו סכומים גדולים, אני מניח שאתם מבינים את הבעייתיות, זה לפחות מה שאני מנסה להעביר פה. עם כל הסמפטייה להקמה של עסק חדש, זה לא קשור אם עשית פעולה טובה או לא. יכול להיות שעשית הכול כמו שצריך ופשוט נקלעת למצב הזה. זה חלק מהתופעות של המשבר הזה שתופס את כולנו, כולל הממשלה. לגבי אולמות האירועים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דרך הפיצוי שחבר הכנסת טופורובסקי אומר. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אענה קודם לשאלת הילה לגבי אולמות האירועים: אמרתי זאת קודם, אני יודע שלא כולם מסכימים עם גישתי, אני לא חושב שהמדינה יכולה להתערב בחוזה שבין זוגות לבין אולמות אירועים. מה גם שיש חוזים אחרים עם תנאים אחרים. יש את חוק הגנת הצרכן ואת סוגיית המוניטין של האולם. הוא צריך בסוף לפתור את המחלוקת מול הזוגות. אנחנו עובדים מול עסקים, הציפייה שלנו שאנחנו עוזרים לאותם העסקים והם ישרשרו את זה לזוגות. בין אם זה בצורה של הלוואות בערבות מדינה ובין אם בצורות אחרות. לא מדובר בהתחשבנות של המדינה מול אותם זוגות, אני לא חושב שהדבר הזה הוא אפשרי, ואני אומר בכנות שאני חושב שהוא גם לא נכון. אפשר להסכים או לא, אבל זאת תפיסתי. חבר הכנסת טופורובסקי דיבר על סוגיית המקדמות. היו מקדמות, קיים קושי להעביר כסף לחשבון הבנק, אנחנו מדברים כאן גם ברמת האחריות המינימליות לכספי ציבור. בסוף מחפשים הצהרה של העסק ומנסים לתפור לו חליפה בצורה הנכונה ביותר מבחינת היקף הפגיעה שלו. צריך גם להבחין בין עסק שחזר לפעילות לבין כזה שלא. אם אולם אירועים מסוים נמצא בבעיה אז הכסף צריך להתמקד בו. ועסקים אחרים בתחום המזון, למשל קייטרינג שעובד עם משרדים מסוימים, יכול להיות שהוא כן מצליח כרגע. לתת מקדמות היישר לחשבון זה נכון במקרים מסוימים. לאורך זמן הדבר הזה לא יכול להתקיים. אנחנו מנסים בקריטריונים להפריד בין עסקים שרמת הפגיעה שלהם גבוהה לבין כאלו שפחות. מי שמצליח לחזור לפעילות לא צריך לקבל את הכספים הללו. אני חייב לציין, חבר הכנסת טופורובסקי, שגם אנחנו כולנו היינו רוצים שהדברים יעברו כמה שיותר חלק ומהר. כל מי שמתפעל את זה עובד לילות כימים כדי שהדבר הזה יקרה אבל יש כאן אירוע - - - נוספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, שאלה: יש במשרד האוצר חדר מצב לצורך מענה לעסקים? פונים אלינו עשרות. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> כמובן שיש לרשות המסים מוקד שעובד בפניות ציבור. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני בדקתי את זה ויש רק מייל, אין טלפון, אין מוקד טלפוני בכלל. יש רק מייל. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אני מציע להפנות את השאלה לרשות המסים, זה תחום הטיפול שלהם. כולנו, לכל מי שניתן לעזור, אנחנו משתדלים לסייע כמה שיותר לצד המוקדים שקיימים. לשאלת חבר הכנסת סובה: לומר לך בכנות, אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד שנה. נצטרך לראות בהתאם להתפתחות המצב האם צריך לעדכן את התוכנית, לשנות את התוכנית, ויש כאן חוסר וודאות גדול מאוד. הכוונה של שר האוצר וראש הממשלה היא לתת קריאת כיוון ואת הוודאות הזאת קדימה, כדי שאם המצב ימשיך אנשים יידעו שיש להם אפשרות להתקדם. דיברת על המסעדות, המציאות היא שיהיו מסעדות שייסגרו. אנחנו יודעים ש-50% מהמסעדות נסגרות בשנתיים הראשונות להקמתן. אנחנו יודעים את הסטטיסטיקה הזו עוד מלפני הקורונה. זו לא שאלה האם ייסגרו מסעדות. יש שני דברים שאנחנו עושים בהקשר הזה: נותנים את אותו מענק הוצאות קבועות, משפרים את הנגישות לאשראי, ולצד זה נותנים את המענה הסוציאלי לבעל העסק ולעובדים שנמצאים בחל"ת. מה יקרה עוד שנה, אנחנו נצטרך לבצע הערכת מצב בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, תודה רבה לך. אלעד בורשטיין, בבקשה. << אורח >> אלעד בורנשטיין: << אורח >> שלום, אנחנו 600 עסקים ש-60% מהם לא קיבלו את המענקים, המענקים לא הגיעו לחשבונות, אנשים קיבלו בין 700 ל-1,000 שקלים מענק לחשבון. אנחנו ענף שלא מתבסס על פרודוקטים שקונים יום לפני. מדובר במלאי שצוברים חצי שנה לפני. כל העניין של לחפש שליטה על המצב זה פשוט להשאיר אותנו מול הקהל. איבדתם שליטה על המצב? תסגרו את העסקים, תשאירו אותנו בבית שלושה חודשים ותפצו אותנו כמו שצריך. הכלות שלא יודעות מה לעשות לא יבקשו את הכסף, הן תדחנה את האירוע לעוד חצי שנה. קחו את המדינה שבה היה המצב הקשה ביותר – איטליה – שלושה חודשים סגרו אותם, פיצו אותם, הפסיקו להם מס הכנסה ומע"מ, הבנקים שלחו להם טפסים הביתה איזה מהתשלומים לעצור. אנחנו מתמודדים גם עם הקהל הרחב שרוצה ביטולים על שמלות שעומדים שקנינו עבורן בדים ושילמנו לתופרות. אנחנו מעסיקים את האחים, האחיות, ההורים. איך אנחנו אמורים להתמודד? באיזה כיוון אנחנו אמורים ללכת? מדברים על מענק רביעי, איפה המענק הראשון, איפה המענק השני, איפה המענק השלישי? המענקים הללו עוד לא הגיעו לחשבונות הבנק. אנחנו מעסיקים אנשים שמרוויחים משכורות יפות. אצלנו בענף תופרות מקבלות 60 שקלים נטו לשעה. האנשים הללו לא יודעים לעשות דבר חוץ מלתפור. כל השנים האלה המדינה פותחת מהדורות ומתגאה בתעשייה כחול לבן. השמלות שלנו נמצאות בבתי האופנה הגדולים בעולם, אם רק הם היו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים פה, זה פשוט בושה וחרפה שענף שלם נזרק, ארנונות על סף 17,000 שקלים בתל אביב. בעלי שכירויות שלא מוכנים לשמוע על הנחות קלות בשכירות. כל כלה רוצה בחזרה את הצ'קים שהיא נתנה. צ'קים על סך 10,000 –12,000 שקלים שמזה אתה מחזיק את העסק. איך אפשר להתמודד עם כל המצב הזה? למה אתם לא נותנים הוראה לבנקים לעצור החזרת צ'קים? למה לא עושים את הדברים הקריטיים? אתם לא מצליחים עם הקורונה, הבנו את זה, סגרו אותנו חזרה בבתים, שכל אחד יקבל את המענקים שדרושים לו למה שהוא צריך להמשיך. - - - האולמות. אתם פשוט לא מבינים עם מה אנשים מתמודדים, אתם לא מבינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המסר ברור. << אורח >> אלעד בורנשטיין: << אורח >> שיכניסו את הכסף לחשבונות של האנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המסר כואב, וברור, וחדר. אני חושב שצריך להכריע. צריך להכריע, יש כמה תפיסות. << אורח >> אלעד בורנשטיין: << אורח >> אז צריך להכריע, התמודדו גרוע עם הבעיה, לא משנה מי אשם. להגיד "עוד שנה"? לא יהיה עוד חודש, על איזו שנה מדברים ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי שהמדינה צריכה להכריע. אנחנו שומעים כמה גישות. בעניין האירועים אומרים שאולי עדיף כבר לסגור ולפצות. אני מאמין שיש גם מחלוקות על דעה זו אבל אנחנו נציף את כל הדעות, זו מטרת הדיון. << אורח >> שלמה סולומון: << אורח >> בוקר טוב, שמי שלומי, אני 30 שנה מסעדן בתל אביב. יש לי את הפיצה פצה ואת המאממיו. אני בין אלו שפרצו את הדרך להעסקת בעלי צרכים מיוחדים בעסקים ואני גאה מאוד על זה. ברור לי שייקח עוד כמה שנים לצאת ממשבר הקורונה. היא תהיה איתנו עוד שנה או שניים, אף אחד לא יודע וגם ייקח אחר כך הרבה זמן לצאת מהמצב הזה. אני אישית חזרתי כשאמרו לי לחזור, הוצאתי 80 עובדים לחל"ת והחזרתי את כולם לעבוד. מעבר לעובדים שלי אני מספק פרנסה גם לאנשים שאני קונה מהם סחורה, אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. הבטיחו לי כמה מאות אלפי שקלים ב - - - של משרד האוצר. באמת הבטיחו לי ואני זכאי לפיצוי הזה. הרואה חשבון אומר לי שכרגע לא מגיע לי כלום. הרמטכ"ל נותן פקודה לחיילים לצאת למבצע והחיילים לא רוצים לצאת. ראש הממשלה ושר האוצר אמרו למשרד האוצר להעביר כספים, והם לא רוצים להעביר לנו את הכספים האלה. עכשיו, בגלל נוסחה מסוימת, אני לא מקבל כסף שמגיע לי. זה לא נורמלי. מאות חנויות בתל אביב עומדות ריקות, הקניונים ריקים. אף אחד לא רואה את זה? מאות חנויות עומדות להשכרה, זה לא הגיוני מה שקורה פה. אנשים בשאנטי. דיברתם על נאמן קורונה? אני נאמן קורונה במסעדה. מהבוקר ועד הלילה אני בודק חום לעובדים, שואל ומתחקר. כל לקוח שנכנס אני מודד לו חום. 37.2 אני לא מכניס אפילו. עיריית תל אביב עוזרת לנו אבל זה לא הגיוני שהמדינה אטומה, האטימות הזו, ועדיין יש לנו מסים כמו פיקדון של עובדים זרים. זה נראה לכם הגיוני שבמצב הזה אנחנו צריכים לשלם פיקדון עובדים זרים, שגם לפני הקורונה, כשכבר היינו על הקשקש, ועכשיו עם מיליון מובטלים, אני מחפש שוטף כלים אחד ישראלי, אף אחד לא בא. אותו עובד כלים זר עולה לנו כמעט 70–80 שקלים לשעה בזכות המדינה. המצב לא נורמלי. אני שומע הרבה דיבורים אבל אף אחד לא דיבר על המגזר הציבורי. אף אחד לא דיבר, כולל משרד האוצר. שייקחו כסף גם מהמגזר הציבורי, לא יכול להיות שרק העצמאיים ישלמו את כל הכסף הזה, זה לא הגיוני, לא הגיוני ש-40% מהמגזר הציבורי יחיו על חשבון העצמאיים ולא יתרמו כלום במאבק הזה. אנחנו במלחמת קיום ציבורית. לא יהיה כסף אחר כך גם לתשלום משכורות במגזר הציבורי. מה, אנשים לא רואים את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלמה, תודה רבה. דברים שיצאו מהלב ונכנסים אל הלב. אנחנו נשמע את רשות המסים. אני אומר לך, שלמה, אתה לא הראשון שמדבר על סוגית העובדים הזרים. חוקים שנחקקו כאן כמדינה נאורה ברוחב לב, אני כיושב-ראש ועדת הכלכלה מתכוון להעלות על סדר היום את כל סוגיית העובדים הזרים ולבחון מחדש בעידן הקורונה חלק מהנושא הזה. אני חושב שזה טוב למסעדנים, למלונות, לחקלאים, לתעשייה. כמעט לכל ענף יש נגיעה לנושא הזה. זו קריאת כיוון. אני יודע שאני אחטוף מכל מיני אנשים שיש להם אג'נדה של "הכול או לא כלום" אבל אני אשים זאת, אינני חושש. אם יהיה מקום לתיקון – יתוקן – ואם לא – נאמר ביושר שאין צורך בתיקון. הסוגיה הזו תיבחן. לגבי המגזר הציבורי: אין ספק שגם מגזר זה צריך להיכנס אל מתחת לאלונקה. כרגע זו לא הבעיה. יש כסף, התהליך והבירוקרטיה סביב העברתו הם הגורם המקשה ביותר. אני מקבל את הדברים שלך. בוא נשמע את נציג רשות המסים. אמיר דהן, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלום לכולם. אני שמעתי את כל מה שנאמר, אתחיל מהסוף. היו לנו עיכובים בהעברת התשלומים בהתחלה. מצד אחד פתחנו מערכת בריצה די מהירה כי התקבלה החלטה, אבל המערכת לא הייתה מושלמת. בשבועיים האחרונים אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להעביר את כל הכספים לחשבונות של עסקים שהגישו את הבקשות. אני אציג רק את הנתונים שנכונים ללפני מספר דקות: הוגשו 91,763 בקשות. מתוכן נותרו לטיפול 5,725. שזה 6% מכלל התיקים. בימים האחרונים העברנו המון תשלומים. משבוע שעבר עשינו מבצעים כדי לקדם את התיקים. היום אנחנו מדברים על מערכת שהיא כבר יציבה, מערכת ממוחשבת יציבה. מנהל הרשות הקצה המון מפקחים שיטפלו בתיקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמיר, המשבר החל בפברואר 2020. נכון ש-6% שלא טופלו זה נשמע שולי וזניח אבל אתה מבין שמבחינת אותם אנשים זה קיומי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מבינים את זה. זה 5,725 תיקים שבעקבות הנחיה של ראש הממשלה היום מעבירים לכולם, מגדילים את המקדמה ל-60%. אז אם הם זכאים למקדמה של 20%, יגדילו להם את המקדמה ל-60%, זה אמור לעבור היום או מחר בבוקר. הם יראו זאת בחשבונות הבנק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד שאלה, אמיר: שמעת את שלמה סולמון שאומר ששינו נוסחה תוך כדי תנועה. יש דבר כזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר את הנושא של שינוי נוסחה, אני מוכן לבדוק פרטנית איפה הבעיה עומדת. ש << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלמה, תיצור איתו קשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה כמו מקרים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אומר שלא היה מצב של שינוי נוסחה תוך כדי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו פועלים על פי אותה הנוסחה. עשיתי תוך כדי פילוח נתונים לגבי אולמות אירועים. הוגשו 530 בקשות לאולמות אירועים, נשארו 38 שבטיפול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאתה אומר מספרים אנא פרט: כמה נדחו וכמה אושרו. תן לנו נתונים כלליים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסך הכול הוגשו 90,783 בקשות. מתוכן נדחו 2,200 בקשות שאינן עומדות בזכאות. 5,718 תיקים נותרו בטיפול. בכל ייתרת התיקים הטיפול הסתיים. עכשיו, גם במקרים שטופלו, המענק לא יהיה תמיד על פי הסכום שביקש האזרח. אם הוא טעה בנתונים שהכניס, לא עדכן חל"ת כמו שצריך, לא כל הירידה במחזור קשורה בקורונה – במקרים כאלו זה קוזז. אבל נגיד שמה שלא שנוי במחלוקת, במעל 90% מהתיקים הכסף עבר לחשבונות של האזרחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אומר שהמקדמה תגדל ל-60%, אתה יכול לפרט? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. מתוך 5,725 תיקים שנמצאים בטיפול הוחלט להגדיל את המקדמה ל-60%. פעלנו בסוף השבוע לנסות לתכנת את זה, עכשיו מריצים את התשלומים, ובעצם כל מי שהתיק שלו עדיין בטיפול, המקדמה שלו תגדל ל-60% ולא 20%. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אני לא מבינה את החישוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלושה חודשים עיכוב, 20%- 20%- 20% ביחד יוצא 60%. הבנתי נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. זה פשוט הגדלנו ל-60%. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמיר, מהיום והלאה אותם 5,700 מיוחסים יקבלו 60%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. היום כל תיק - - - << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני יכול להצטרף מכיוון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני, אתה רוצה שאני אוציא אותך מהדיון? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אז הנה, אני אצא לבד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תצא, אני רק רוצה שתהיה ממושמע. אתה לא יכול להתפרץ באמצע. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אתם מביאים אותנו כדי לשמוע ולא נותנים לנו לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל מה שנאמר פה בדיון היה מיותר עבורך? << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תקשיב בסבלנות. אמיר, בבקשה. יש תרבות דיון, אתה רוצה לדבר, תרים יד או תגיש פתק. אמיר, תסביר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אחזור: 91,000 בקשות הוגשו, 2,200 נדחו – אני מעגל מעט את המספרים – 5,700 תיקים נשארו בטיפול, המערכת הממוחשבת שלנו חושדת בכל מיני דברים שקשורים בתיקים הללו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמיר, אתה חוזר על אותם הנתונים. האם המסה הגדולה שאושרה קיבלה 20%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. במסה הגדולה שאושרה הטיפול הסתיים. בעלי תיקים אלו קיבלו או 100% מהבקשה שלהם או 100% ממה שאנחנו חושבים שמגיע לו. הסתיים הטיפול ב-93% מהתיקים ואנחנו כבר לא צריכים לחזור לטפל בהם. אלא אם כן תוגש השגה על ההחלטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. למה 5,700 כרגע, אחרי שאתם בודקים שהם זכאים, מקבלים 60%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם לדוגמה יש מסעדה שאנחנו רואים שיש לה מחזורים בשנת 2019, ובשנת 2020 זה כבר לא מחזורים עסקיים אלא שכירות שהוא מקבל על העסק, אם אנחנו ניתן לעסק הזה מקדמה או תשלום אוטומטי של 400,000 שקלים ובסוף מגיעים לו 20,000 כי הוא כבר לא מסעדה והוא משכיר את המבנה והוא יצא מהמסעדה אז אנחנו לא יכולים לשלם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אתה אומר של-5,700 המדוברים יש מאפיינים שונים מאותם אלו שאושרו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק כך. אנחנו משתדלים לבחון את המאפיינים הללו בצורה המהירה ביותר. על זה אנחנו עובדים בתקופה האחרונה, גם באולמות אירועים וגם במסעדות ובעסקים בכלל. אני בקשר עם מבחר ארגונים יציגים של הענפים הללו על מנת לקדם החזרה לפעילות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמיר, שאלה שחזרה בדיון פעם אחר פעם. הרי מסד הנתונים הגדול ביותר של העולם העסקי נתון בידי רשות המסים. האם לא בחנתם את האפשרות של הזרמה ישירה ולאחר מכן התחשבנות? זו הייתה הצעת חבר הכנסת טופורובסקי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא כזה פשוט במאפיינים הייחודיים הללו. אני נתתי את הדוגמה של המסעדה. מסעדה עם מחזורים מעל מיליון שקלים כל חודש, מינואר 2020 אותה המסעדה היא כבר לא מסעדה, החברה משכירה את הנכס ומקבלת 40,000 שקלים שכירות בחודש. לפי הנוסחה היבשה מגיע להם 400,000 שקלים, לפי המאפיין הייחודי מגיעים להם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה מקרים כאלו יהיו לך? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין הרבה. נקבתי במספק של 5,725. אנחנו עובדים בקצב מתוגבר של עובדים כדי שזה לא יהיה יותר משלושה שבועות עד חודש לבדיקת תיק. לכן אנחנו מקדימים את המקדמות כדי לתת אותן בהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אומר לי שאתה מגיע לאותה רמת יעילות אחרי שלושה ארבעה חודשים שהמערכת כבר רצה, אתה יכול תוך מקסימום חודש לתת את המקדמות או המענק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, אנחנו מרגישים את זה. היינו ב-17,000 תיקים חריגים לפני שבוע וחצי וירדנו ל-5,725. המערכת שלנו התייצבה ואנחנו עובדים עכשיו בקצב הרבה יותר מהיר. מנהל הרשות הקצה המון כוח אדם לנושא. אנחנו מנסים להשתדרג על הזמן תוך כדי. צריך לזכור שזה היה מהלך מהיר שאף אחד לא היה מוכן אליו, וגם אנחנו לא היינו מוכנים אליו. ניסינו לעשות התאמות תוך כדי, זה לא תירוץ ואנחנו מבינים את בעלי העסקים ואת הלחץ. אנחנו מנסים לקדם ולכן מגדילים את המקדמה ל-60%. כדי שיהיה אוויר לעסקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שי ברמן רוצה לשאול אותך שאלה, אמיר. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אמיר, שלום, שי ברמן מאיגוד המסעדות. מגיעה לך תודה כי אתה עושה עבודה קשה ואנחנו עומדים בקשר ואתה נגיש. יש לי הערכה רבה לעבודה הקשה שאתה עושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שי, אם היית כועס ויוצא הוא היה מפסיד את המחמאה הזאת. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לגבי הנתונים, אני רוצה להסביר ליושב-ראש ולחברי הוועדה כי זה מאוד חשוב, אני יודע שגם אתה יודע. כשאמיר דהן אומר ש-85,000 מהבקשות הדיון לגביהן הסתיים זה לא נכון. הוא הסתיים מבחינת רשות המסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> הם העבירו סכום, אני אומר לך שהוא בערך 30% - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא את המשימה שלו ביצע. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לא, הוא לא ביצע. הם לקחו כל מיני פרשנויות מיסוי שקשורות לנושא הייחודי, בעיקר בכל הקשור בפרשנות בנושא הטיפים, של איך מחשבים אותו. הם הלכו נגד פסיקות של בית המשפט העליון וקיצצו את המענקים לשיעור של 50%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אענה לדברי שי. הנושא של טיפים, לא אכנס לסוגיה, כבר ביום חמישי האחרון אנחנו הודענו שבמקרים פרטניים כאלה אם אנחנו נראה שיש בעיה בנושא הטיפים כי לא כל תלוש השכר משולם בידי המעסיק, אנחנו נפתור את זה אבל זה יהיה רק בשלב ההשגה. כמו שאתם מבקשים פה שנעשה הכול כי הנתונים אצלנו הם אוטומטיים, אנחנו מסוגלים בשלב הראשון לשלם לפי הנתונים האוטומטיים, ואם הקיזוז הזה נעשה, הוא נעשה לפי נתונים אוטומטיים של רשות המסים. בשלב השני, שלב ההשגה, הם יוכלו לקבל את ההפרשים. אין לנו דרך אוטומטית. אם היינו צריכים לבדוק את כל התיקים הללו ידנית, לא היינו מגיעים ל-93% תיקים שטופלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנתי, האילוץ מובן. אלבינה, בבקשה. << אורח >> אלבינה בעזוב: << אורח >> שלום לכולם. אני רוצה לספר מניסיוני האישי. יש לי מסעדה בתל אביב, היא עדיין לא פתוחה ואני לא יודעת אם אוכל לפותחה שוב. לגבי מתווה הפיצויים ועל זה שרצינו להגיש על סכום אחר בכלל. קיבלתי סכום קטן אחרי שלושה וחצי חודשים של המתנה שלא יכולתי לפעול בהם בשל חוסר תקציב. עכשיו פתחו את המשק מהר יותר ממהירות תשלום הפיצויים אז אנחנו לא יכולים לפתוח. המקדמות שאנחנו קיבלנו הן קטנות. אני קיבלתי 20% מקדמה שזה 12,000 שקלים. גם היו האותיות הקטנות, עסקים שהיו בהפסד ב-2018, עסקים שפתחו ב2018 כמו העסק שלי. זו הייתה בעיה נוספת בקבלת הפיצוי. עכשיו מה שקורה שעם ההגבלות החדשות ועם האופציה לפיצוי רק אחרי ירידה של 40% במחזור, לפני שאנחנו בכלל מקבלים את הפיצוי הזה, ולפני המקדמות, אין שום סיכוי, כמסעדנית פשוטה עם מסעדה קטנה, לפתוח ולהתחיל מחדש, שום סיכוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עוד מאפיין של התקופה. אילן זגדון, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברו על הכול, אני רוצה לדבר על העתיד. אנחנו ניפגש פה בעזרת השם עוד שנה, ותזכרו את המילים האלה. הקביעה של 40% ירידה שרק ממנה מקבלים מענק היא אסון, היא פתח לקומבינה, ולי היא גורמת ממחר לסגור את כל העסקים שלי. המחזור שלי הוא נגיד 100,000 שקלים. אומרים לי: "רק אם תעשה 60,000 שקלים תתחיל לקבל את המענק". אני ב-80,000 כשיורד לי המחזור ב-20%, אני כבר מפסיד כסף. נגיד וסיימתי ב-30% אז אני מקבל אפס מענק. זו הזעקה שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אילן, אתה אומר משהו ואין לי דרך לבחון את זה. כמובן שיש אנשים שזה תפקידם. כשאתה אומר שאתה יורד מ-100% ל-80% אתה כבר לא חי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> גמור. לא יכול לנשום, לא יכול לשלם חשבונות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה הם קבעו 60%, סתם ככה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שרירותית. אני הקשבתי לעידו סופר, אני יושב עם האנשים הללו ואני מרגיש שמדברים סינית, לא עברית. אני מסעדן וגם מייצג מסעדנים ואני שולמן, יושב-ראש פורום המסעדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה עובד על 20%? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אנחנו מרווחים 4%–5% במסעדות. המסעדות זה ענף שנגמר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלה שפותחים נרקוטים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מי שפותח היום מסעדה הוא פסיכופת לגמרי. אני רוצה לבקש שיקבעו את הרף, אם רוצים להציל את התוכנית הכלכלית ההזויה הזו יש לקבוע יעד של 25%, מ-25% ומטה עד 40% לתת מענק. מ-40% עד 60% מענק שונה, ומ-60% עד 80% מענק שונה. כמו שהיה בפעימה השלישית. שזה יהיה הגיוני ותהיה לי מוטיבציה. שאם אני הפסדתי 25% אין בעיה – לפחות קיבלתי משהו מהמדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועידו לא נותן לך מענה לזה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא. הוא יודע שאני צודק, הוא מכיר אותי ויודע שאני צודק. הוא יודע שהקביעות שלו הזויות. הוא ומרידור יושבים וחושבים "איך נעקוץ, איך נעשה כדי שהם לא יקבלו". אני מכיר את עידו, מדובר באנשים טובים, אבל מעולם הם לא כתבו חשבונית, מעולם לא התקשרו אליהם מהבנק בגלל חובות, מעולם הם לא שמעו עובד אומר "אני לא בא לעבוד היום, אין טבח, תוציא מנות בעצמך". אני הרגשתי את זה ומרגיש את זה כל יום. עכשיו המנהל מטבח שלי אמר לי אתמול: "אני לא מגיע לעבוד, חבר, נותנים לי חל"ת לשנה אז למה שאעבוד"? אני נשאר בלי עובדים, עם הגבלות על ישיבה בפנים ובחוץ, וגם בלי מענק. מה אני אעשה? אני 19 שנים עצמאי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה המסעדה שלך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> המסעדה שלי בבאר שבע, לא פתוחה בשישי-שבת, מעסיקה ילדים בסיכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא יכולת להגיד בתחילת הדיון שאתה מבאר שבע? היית מצ'פר אותך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי גם פאבים. אף אחד מהעסקים לא פתוח בשבת, כולם כשרים ללא תעודה. 19 שנים אני עובד במסעדה, אני כל היום צועק את הצעקה הזו. אמיר ושי מכירים אותי, אני ואלבינה הופענו היום בחדשות של הבוקר. היא התקשרה ואמרה לי שהיא חייבת לשוק האפור, אין לי איפה לישון בלילה ואין לי מה לאכול. אני חייבת 600,000 שקלים. אני ראיתי את הדוחות שלה בעבר והיא הייתה במצב טוב ויציב, היום היא במצב שאין לה מה לאכול. אם היא לא הייתה פוגשת אותי לא היה לה מה לאכול, חבל שהיא דיברה על המענקים וכאלה, היא צריכה לדבר על המצב שלה, על ה-20 שקל שיש לה עכשיו בארנק למרות שהיא מסעדנית מצליחה. אני מבקש שסופר או שר האוצר ייפגשו איתי ויקשיבו למסעדן שיושב עם פחי הזבל ושוטף כלים, מה זה 40% ירידה במסעדה ולמה שווה לעשות 25%. רק שיקשיבו, זה כל מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שנתתי לך לדבר שוב. גם אתה, כמו שהטחת באלבינה, עשית את אותו דבר בסבב הראשון של הדברים, התמקדת בנתונים ולא במחאתך. היית צריך לומר את מחאתך. אם אתה עומד בכניסה לבנק ובסוף היום תגיד למנהל: "למה לא נתת לי הלוואה" הוא יגיד שהוא בכלל לא ידע שרצית הלוואה. זה מה שעשית. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> התפוצצתי מבפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נורא. בסוף אמרת וטוב שאמרת. אני חושב - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה קצרה לאמיר: מה הפיצוי הממוצע לעסק בעסקים שהטיפול בהם הסתיים? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> שאלה נוספת: לגבי עסקים שנפתחו ב-2020. האם אתם מתכוונים לגבש לגביהם תוכנית כלשהי ולא רק לחשוב מחשבות. ועוד שאלה קטנה: מדוע המחזור נקבע על פי יום פתיחת העסק במע"מ שזה כמה חודשים לפני שהעסק מתחיל לעבוד בפועל, ואז בחודשים נרשם אפס והמענק מצטמצם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי עסקים שנפתחות ב-2020: אנחנו מבצעים את החלטות הממשלה וזה מה שנקבע. אני מקווה שזה יתוקן בחקיקה שעושים היום וכן יינתן להם פתרון, זה מה שאמרו עידו. לגבי פתיחת עסק: מצד אחד מבקשים שנעבוד לפי נתונים שקיימים במערכת, מצד שני כשעובדים לפי נתוני מערכת אז התשלום נמוך יותר. בשלב הבקשה הוא יקבל את הסכום הנמוך, בשלב ההשגה אנחנו נשלם את ההפרש. אבל אי-אפשר לעשות את זה באוטומט. לגבי פיצוי ממוצע: לא נכון להסתכל על כלל הענפים, עדיף לבדוק כל ענף בנפרד. הפיצוי הממוצע הוא בסביבות ה-25,000 שקלים לעסק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> והחציוני? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש לבחון כל ענף בנפרד. יש עסקים שהממוצע שלהם הוא 80,000 וכאלו שהממוצע שלהם הוא פחות. יש גם עסקים קטנים של עד 300,000 מחזור שמורידים את הממוצע. אי-אפשר להסתכל על זה כחבילה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעת את הדברים של אילן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שמעתי. אני מדבר איתו די הרבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אופי של עסק, אני לא כלכלן גדול, אם הוא אומר שזה מרווחים של 5%–10% ואתה אומר לו לרדת ל-60% אז הוא מתחת לרדאר כל הזמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זו שאלה לראש הממשלה ולקובעי המדיניות. אנחנו מיישמים את ההחלטה, זו לא החלטה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפקידי לשאול שאלות וזה נרשם בפרוטוקול. תפקידך לענות וזה נרשם בפרוטוקול. ואנחנו נחשוב מה לעשות בסיכום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בהצלחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עידו, אתה רוצה להגיב לדבריו של אילן? << אורח >> עידו סופר: << אורח >> הקשבתי לדבריו של אילן ואומר שני דברים: אני חושב שלייצר מצג לציבור שבמשרד האוצר "מחפשים איך לעקוץ" זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אכן, אני מחיתי על אמירה זו. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> לפני אילן, הוא הזכיר את אלבינה, סוגיה אחת שנפתרה עכשיו במענק הסוציאלי, שלא רק מי שפתח ב-2018 והפסיד ב-2018 ניתן יהיה לחשב לו לפי שנת 2019 אלא כל מי שהפסיד בשנת 2018. ולכן הבעיה של אלבינה נפתרה לפחות מהבחינה הסוציאלית. לגבי הענף של 40% אני אסביר: יש כאן שתי סוגיות. אחת היא שיש ירידת ביקושים ותהיה ירידה בהיקף הצריכה של הציבור הישראלי. כך קורה בכל משבר, בפרט במשבר הנוכחי. השאלה מה הרף של עסקים שנפגעו לא בגלל ירידת ביקוש ולא בגלל שאדם קונה פחות ויוצא פחות, אלא בגלל שיש כאן רף פגיעה גדול יותר בשל פעולות של הממשלה או בשל הגבלות כאלה ואחרות. הרף הוא גבוה יותר מרף של 25%. אפשר להבין את הרציונל הזה או לא להבין, אבל אני משתף אתכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במילים אחרות אתה אומר: קריאת כיוון לבעלי העסקים שיצטמצמו כי העתיד צופן רזון. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, כאשר אנשים מרוויחים פחות, כאשר יש אבטלה גבוהה ודמי האבטלה הם 70% מהשכר שמקבלים, אז הצריכה יורדת. אנחנו מכירים את זה, אנחנו יודעים את זה, ולכם תהיה ירידה בהיקף ההכנסות של מסעדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההכנסה הפנויה לנפש מצטמצמת. << אורח >> עידו סופר: << אורח >> המדינה מסייעת לעסקים שנפגעו לא רק מהדבר הזה אלא גם בגלל מה שהוא ייחודי לתופעת הקורונה. לכן הרף נקבע כרף יותר גבוה ובעסקים הללו אנחנו ממקדים את הסיוע. אפשר להמשיך לדון בה, לקרוא עליה תיגר, תפקידנו כמשרתי ציבור הוא להקשיב לציבור ולשפר את מה שניתן לשפר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברים, אלו שאיתנו באולם ואלו שבזום, הייתי מאוד סקפטי לגבי הדיון. אמרתי שזה עוד דיון ומסתמה נגעו כבר בהכל. לדעתי היו שעתיים איכותיות שצפו בהן דברים חשובים. יש הד לדיונים, יש גם סיכום שיופץ, אני חושב שזו התחלה של משהו טוב שבעזרת השם יביא מזור. המשבר הזה הפתיע את כולם, ההתנהלות היא תוך כדי תנועה, אנחנו רואים שגם הממשלה לא קבעה משהו בתחילת המשבר וננעלה עליו, יש שינוי תוך כדי תנועה. זה לא הסוף ואנחנו נוביל לשינוי. הוועדה דורשת מנציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הכלכלה ומשרד האוצר לקיים פגישות עבודה עם הנציגים של בעלי האולמות, גני האירועים, המסעדות, הברים, כדי להגיע למתווה המוסכם לפתיחה ולהפעלה. יש לדון בכמה עניינים: מספר האורחים שיש לאפשר את כניסתם למקום, התפלגות העובדים לפי גודל השטח והאם מדובר באזור סגור או פתוח. בחינה של מינוי נאמן קורונה בכל עסק שיהיה אחראי להנחיות של משרד הבריאות. קביעת תנאים לקיום האירועים כגון ביטול ריקודים בחתונות, הושבת האורחים בזמן החופה. הוועדה מבקשת להעביר אליה בדחיפות את תוצאות הפגישות המתבקשות. אנחנו מבקשים שפגישות אלו יתקיימו. הוועדה ממליצה למשרד האוצר לפעול בשיתוף פעולה עם בנק ישראל ונציגי הבנקים להאריך את משך הזמן לפירעון הלוואות שניתנו בתנאים מועדפים, ולקבוע אותו לשלוש שנים שבמהלכן יוכלו בתי העסק להשתקם ולהשיב את כספי ההלוואה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר לשנות את שיטת התחשיב ולעבור לתחשיב עונתי או שנתי ממוצע, הכול בהתאם לאופי העסק, במקום תחשיב דו-חודשי. מאחר שדמי האבטלה עוברים לשכירים או עצמאיים שהנתונים הכספיים שלהם ידועים לרשות המסים והביטוח הלאומי, הוועדה ממליצה להעביר את הכספים כמקדמות מידיות ולאחר מכן לבחון את הזכאות ולהתחשבן עם המוטבים. הוועדה ממליצה לשר האוצר להקים חדר מצב או מוקד חרום ולאפשר מתן מענה מידי לבעלי עסקים, כפי שנעשה גם בתחום התעופה. לצערי הרב היה צריך לתקן את החוק באופן כללי לגבי כלל המשק, לגבי משבר חברות התעופה הממשלה החליטה והביאה חוק לגבי כלל הכנסת. חוק זה פוגע בצרכנים אבל העברנו אותו מתוך אחריות בגלל משבר הקורונה. שם, במפורש, חברות התעופה מחויבות להשיב את מלוא התשלום ללקוח. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אם אפשר להוסיף שהוועדה מבקשת הקמת חדר מצב למעסיקים גם במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מצרף את בקשתך להמלצות הוועדה. הוועדה קוראת לבעלי האולמות וכל העסקים הנלווים: צלמים, תקליטנים, תאורנים, תופרי שמלות וכדומה, להבטיח לזוכות הצעירים שכספם יושב תוך זמן סביר. את הפיצוי יש לתבוע מהמדינה ולא מהזוגות הצעירים. אני קורא למדינה. << אורח >> דרור קונטנטו: << אורח >> אנחנו היחידים שעובדים חצי שנה לפני, אנחנו כבר הוצאנו את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים איתך, תן לי רגע. אני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה, למשרד הכלכלה להביא הצעה לממשלה, אם צריך תיקון חקיקה אז תיקון חקיקה, לקבוע את משך הזמן. אבל שוב, האזרח הקטן הוא לא חברת האשראי של המדינה. צריך לתקן את זה כדי שכל מי ששילם וביצע הזמנה שבוטלה שלא ברצונו אלא בגלל אסון טבע, בשרשרת הזו גם בעלי העסקים עצמם, צריך לפצות אותם. האזרח צריך לקבל את מה שהוא שילם. תודה רבה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הנושא של ה-25% זה הדבר הכי קריטי עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא לעידו לפגוש את אילן זגדון. תעדכן אותי. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:26. << סיום >>