פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, ה' באב התש"פ (26 ביולי 2020), שעה 11:07



סדר היום:
 << נושא >> כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
מיכל קוטלר-וונש
יוסף טייב


חברי הכנסת:
ישראל אייכלר
אליהו ברוכי


מוזמנים: 
	סטלה ראפ
	–
	סמנכ"לית לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

	אייל סיסו
	–
	רח"ט לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

	אשר שלמון
	–
	מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

	מיכל יוספוף
	–
	מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה

	משה מייזלמן
	–
	ראש ישיבת תורת משה

	נפתלי מייזלמן
	–
	ישיבת תורת משה

	ירדן ותיקאי
	–
	יועץ, ישיבת תורת משה

	אברום מייזלמן
	–
	ישיבת תורת משה

	נחמיה מלינוביץ'
	–
	איגוד תלמידי ישיבות וסמינרים




ייעוץ משפטי: 
מרב תורג'מן

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני פותח את הישיבה. נושא הדיון היום, כניסתם לארץ של תלמידי ישיבות שהם בעצם כמו סטודנטים לצורך העניין הזה. הישיבה מתקיימת לבקשתו של כבוד הרב משה מייזלמן, ראש ישיבת תורת משה, סגן ראשי הישיבות לחו"ל בארץ ישראל. 

25% ממשתתפי תוכנית הלימודים בישיבות בשנים האחרונות קשרו את גורלם למדינת ישראל, התחתנו ונשארו לחיות בה. התוכנית נמשכת שלוש שנים. בישיבה לומדים כ-150 תלמידי חו"ל. 

איפה הישיבה כרגע, באיזה מקום?

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

ירושלים, שכונת סנהדריה המורחבת. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה תלמידים יש בישיבה חוץ מבני חו"ל?

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

אין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק הם?

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

כולם בני חו"ל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. מהפניה עולה שהתלמידים לא יצליחו להתחיל לימודיהם בתחילת חודש אלול בארץ בגלל היעדר אשרות כניסה לתלמידים. כמו שנאמר בדיונים קודמים, שערי מדינת ישראל צריכים להיות פתוחים ליהודים גם בעידן הקורונה תוך שמירה קפדנית על הנחיות משרד הבריאות.

אנחנו קיימנו ישיבה בנושא תוכניות של הסוכנות, "מסע" ונעל"ה, שהופסקה על דעתם של המשתתפים על ידי רשות האוכלוסין. הנושא הזה נפתר ועל פי מה שאמר לי ראש מינהל האוכלוסין, גם הבעיה שלכם נפתרה בעקבות האישור להכניס סטודנטים חדשים לשנת הלימודים הבאה בכל המסגרות הלימודיות. זה היה לפני המכתב שלכם, אני מבין, נכון?

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

נכון, כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל יש כל מיני תנאים שאנחנו צריכים אותם לברר. ההנחיות אומרות שהם חייבים להיכנס לבידוד, כי נקבע שעד שישה תלמידים צריכים לשהות באזור בידוד נפרד עם שירותים ומקלחת ייעודיים לאזור הזה. השאלה שנשאלת, מדוע לא התקבלה החלטה לבודד לפני טיסת הגעה, כולל בדיקות? שישה מבודדים, לא כל המוסדות יוכלו לעמוד בתנאי הבידוד שמחייב הנוהל. עד היום תנאי הבידוד היו 26 תלמידים בקפסולות. כמו כן הנוהל מחייב תלמידים קטינים מתחת לגיל 18 לפנות לנציגויות בחו"ל להגשת בקשה. 

בדיונים קודמים דובר על זמני המתנה ממושכים ועל העומס. האם ניתן למצוא דרך אחרת בלי הצורך להגיע לקונסול בחו"ל? מדובר בסעד זמנים של שבועיים, שכן התלמידים שיגיעו מחויבים בשבועיים בידוד והלימודים מתחילים בחודש אלול.

בנוסף לזה ביקשנו במכתב מה-22 ביולי מפרופ' שלמה מור-יוסף שמתייחס לבנות שירות לאומי המשרתות בישראל. אנחנו מבקשים להשוות את תנאי ביקורי הורים לבנות שירות לאומי בדומה לביקורי הורים לחיילים בודדים המשרתים בצה"ל וליצור אחידות בנושא, כיוון שנכון להיום בת שירות לאומי שמשרתת בארץ, בעצם ההורים שלה לא יכולים להגיע. גם בזה אנחנו נדון היום ונעשה בירור בעניין הזה.

מישהו רוצה לומר משהו לפני זה?

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אני אשמח, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

בוקר טוב, שבוע טוב אדוני היושב-ראש, אנחנו בעצם עוסקים באותו נושא בחתכי אוכלוסייה שונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו מקבלים בקשה נוספת.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אז אני רוצה רק להבהיר. חייבים להבין, פרופ' מור-יוסף ומי שנמצא על הקו, צריך שקיפות וצריך בהירות לגבי התנאים. היולדת שבעטיה שוחחנו בשבוע שעבר, ילדה. נכנסה לשמירת היריון, היא ילדה והאימא שלה עדיין ממתינה לאישור של מי שנפגשים אחת לשבועיים לדון בוועדות חירום, והמסכנות של מי ששירתה כחיילת בודדה במדינת ישראל וילדה לבדה ובסופו של דבר האימא שלה עדיין לא הגיעה ארצה, ויש לה אישור להגיע, לרבות כל הפחד של להיות לבד גם בתקופה הזאת, ואני חושבת שלאורך כל הדרך מה שיוצר כל פעם חוסר הבנה, זה חוסר בהירות מוחלטת מה הן ההנחיות. כל פעם צריך אחר כך להשתמש בכל מיני אמצעים. 

יש לי רשימה של 200 יולדות שעדיין ממתינות להבין מה ההורים שלהן צריכים, האם הם יוכלו לבוא. הן כבר ילדו אמנם חודש ויום לפני שמותר היה לבוא, אז הם לא יכולים לבוא לבקר אותן. הצורה שזה מתנהל בעיניי, ואני חושבת שהנושא הזה הוא רק אחד מהם, כפי שהזכרת, בנות השירות, אז אפשר כבר לבוא לבקר חיילים בודדים אבל אי אפשר לבוא לבקר בנות שירות שהן בדיוק אותן בודדות ואותן עולות חדשות, וכל הזמן נשאר לי פה בראש מאחורה שאנחנו מדברים על גל העלייה המדהים שאנחנו צופים אותו, של רבע מיליון יהודים, ובינתיים רק שמים חסמים, חסמים, חסמים וחוסמים את המשפחות מלהגיע ומקשים על האנשים האלה שנמצאים פה בארץ לבד בתקופה הכי קשה לכולנו ובטח למי שחווה כל מיני אתגרי חיים, מלידה ועד שירות צבאי ועד להיות פה לבד כבת שירות.

אני חושבת שאנחנו צריכים לבקש היום גם הבהרה של מה היא המדיניות, גם הנגשה של המידע בשפות, גם הקלה בעומס שיש בקונסוליות. אי אפשר להגיע לאנשים. אנשים ממתינים. היא כבר ילדה כפי שאמרתי. נמתין עד מוחרתיים, אז גם יעבור עוד חודש ואימא שלה עדיין לא תוכל להיכנס. 

הדבר הזה של ועדת חריגים פעם בשבועיים בשעת חירום, אני לא מצליחה להבין את הדבר הזה, אני מצטערת. אנחנו כולנו פה עובדים מסביב לשעון, שעת חירום לעם ישראל, למדינת ישראל. לא מקובל עלי שמדור אחד שומר על השגרה שלו, פעם בשבועיים נפגשים ודנים במקרים החריגים. אני לא מבינה את הדבר הזה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

סליחה, אני רק רוצה לתקן. הדיונים הם אד-הוקים, כל היום, 24 שעות, לא פעם בשבועיים.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אז איך זה יכול להיות שאנחנו מנסים שבועיים לקבל אישור לאימא של יולדת בשמירה, שאמורה להיכנס לארץ ולא מקבלים אותה, אם זה אד-הוקים?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא יודע, בואי תבדקי את זה נקודתית מולם. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אני בודקת את זה כל הזמן נקודתית מולכם. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אם לא תקבלי תשובה, אני אשמח לסייע לך אישית בסוגיה הזו.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

קצת מאוחר, אתה יודע.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אבל אני חייב להגיד שהבקשות מגיעות 24 שעות והדיון הוא ברמה גבוהה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אני מסכימה שהן מגיעות אבל הן כנראה לא מטופלות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לוקח זמן.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא, יש מאות בקשות שטופלו בשבועיים האחרונים. לא מכיר, אני אשמח לסייע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

קודם כל, מור-יוסף אמר לי שההחלטה היא חודש אחורה וחודש קדימה, אבל לא כאלה שילדו לפני חודשיים-שלושה. כל הפניות שיש לך, מאיזה מועדים מדובר?

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

יש לנו גם וגם. יש לנו את החודש קדימה וחודש אחורה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חודש קדימה ואחורה אין בעיות. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

עובדה. אימא שחיכתה לבוא לבקר את ביתה שנכנסה לשמירת הריון, מה לעשות, אין לנו בטוחות, נכנסה לשמירת היריון, רק רצתה שאימא שלה תהיה פה ואנחנו שבוע מנסים להתנהל. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני לא מבין למה צריכים לעבור את הקונסוליה. אם הם לא מסוגלים לעמוד בזמנים, אז שיבטלו את ההליך הזה של הקונסוליה. אין דרך אחרת. תשמע, זה לא הגיוני הסיפור הזה. כל הזמן שמים לנו כל מיני דברים שלא עומדים בזה, אז שהיא תבוא לארץ ואם בקונסוליה יחליטו שלא מגיע לה, שיחזירו אותה. זו בעיה שלה, זה הכול. אי אפשר בצורה כזאת. לנו נמאס כבר מהעניין הזה. אני אומר לך את האמת, נמאס לנו מזה. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

חבר הכנסת ביטן, אני לא הכתובת. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

היושב-ראש דוד ביטן תפס ברגע אחד בעיה של חמישה חודשים. הוא שיודע, כולנו יודעים. יש באג נוראי שמה שאמרה חברת הכנסת וונש זה קול של דברי אמת. יש באג שנקרא שצירפו את הקונסוליות כמי שצריכים לטפל במה שמשרד הפנים ומינהל האוכלוסין מטפל, באלפים וברבבות בכל השנים, ואילו הקונסוליות כל השנים מטפלות בכך וכך מקרים חריגים. פתאום הטילו עליהם את כל הקורונה, עם אותו צוות אנשים, ואברושי יודע מזה, התלוננתי כבר גם לפני המנהל של מינהל האוכלוסין וגם הגשתי בוועדת החוץ של הכנסת בקשה לדיון מהיר, שאגב לא היה, להוציא את הקונסוליות מהעניין הזה. הם לא בנויים לקצב הזה. 

אתה יודע אדוני היושב-ראש, שכשמכניסים במייל את הבקשה, בכלל אי אפשר לדבר עם אנשים, רק במייל, אז הם אומרים מראש, שבוע ימי עבודה כדי שהיא תראה אם בכלל אתה עומד בקריטריונים, ואם היא רואה שאתה עומד בקריטריונים, היא שולחת את זה לארץ. פה בארץ יש טיפול הרבה יותר מהיר כמו שאמר אושי, אבל שם בקונסוליות זה הבאג. את זה צריך לבטל. גם עכשיו כשיש כבר מתווה חדש לבני ישיבות, אז עד גיל 18 שוב צריך ללכת לקונסוליות. צריך להוציא את הקונסוליות. הקונסוליות לא יכולות לתרום כלום. הן לא בודקות שום דבר, הן רק רואות את המסמכים ואת זה יכולה לעשות כל פקידה במינהל האוכלוסין יותר טוב מאשר בקונסוליה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נכון, שישלחו את זה לארץ. אם עומדים בקריטריונים, שיתנו לה אישור.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני מבין שמאחר ואני היחידי שהתייצב - - - 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

לא, יש את רשות האוכלוסין. יש אותם בזום.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

יש אותם בזום, אז שיגיבו. אני לא יכול לייצג אותם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תיכף אנחנו נגיע אליהם. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, אני הייתי רוצה לחלק את הנושא. קודם כל אני רוצה לברך על ההחלטה האמיצה שכן לאפשר ולהשוות את תלמידי הישיבות למה שהיה "מסע", נעל"ה ועוד תוכניות כאלה וכאלה. אני חושב שזה צעד אמיץ.

יחד עם זאת, מגיעים אלי עשרות פניות ועשרות ראשי-ישיבות, אמנם מהציבור הצרפתי ואני מאמין שבציבור האמריקאי זה פחות או יותר דומה. אין לאף אחד מושג איך בעצם התהליך, מה הוא צריך לעשות כדי לגרום לאותם תלמידים להגיע ארצה. צריך להבין, אותם תלמידים שמגיעים ארצה, מעל 60% מהם בסופו של דבר נשארים כאן בארץ, מקימים משפחות. אין עידוד עלייה יותר גדול מזה. אני לא מבין, ריבונו של עולם, למה המתווה הזה לא ברור? שימנו פרויקטור לעניינים האלה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא צריך פרויקטור.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

צוות שיטפלו בדבר הזה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני אשמח להבהיר, הרב טייב. המתווה נסגר סופית ביום חמישי. גם הכללים האחרונים יצאו היום. זה מאוד ברור. יש לי היום פגישת טלפון עם ועד ראשי הישיבות. אנחנו נסביר איך הבידוד צריך להתקיים. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

הבידוד והכול, יטפלו בזה. אני אומר, לפני הגעתם ארצה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני ברשותכם מנסה להסביר. לכשהישיבה ערוכה ותציג ותקבל אישור למתווה, אפשר להעביר רשימות מסודרות של תלמידים לרשות האוכלוסין והם יקבלו אישור לחזור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל אין. זה לוקח זמן, אתם לא מבינים את זה. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

התהליך, מי עומד מול מי? התלמיד עומד מול מי? 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

התלמיד עומד מול ראש הישיבה. הישיבה תעמוד בצורה מסודרת ואני חושב שנכון להביא רשימת בחורים, מסודרת, במקום שכל בחור יפנה בנפרד וייבחן בנפרד. צריך להעביר רשימות מסודרות, מלאות וכל ישיבה שערוכה לקיים את הבידוד, תקבל אישור. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אז למה מתחת לגיל 18 שוב צריך לעבור את מסכת הייסורים והקונסוליות?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

זה כבר לא שאלות אלי, זה באמת שאלות לרשות האוכלוסין. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל זאת המציאות. הבחורים רוצים לבוא ללמוד פה. הם לא באים כמו נעל"ה לעשרה ימים לטיול.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

לא, לא, נעל"ה זה לא לעשרה ימים, הרב אייכלר. נעל"ה זה גם לשנה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

ויש הרבה הורים מבוגרים כמו שאמרה חברת הכנסת וונש לגבי לידות. יש גם אנשים קשישים שגרים בארץ שמחכים חמישה חודשים לילדים שלהם לביקור. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

נכון מאוד, אמת. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

חייבים להוציא את הקונסוליות מהסיפור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו צריכים לראות איפה יש באג ושם לטפל. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה הבאג, אדוני היושב-ראש. הבאג הוא בקונסוליות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כבוד הרב, שומעים אותך. 

 << אורח >> משה מייזלמן: << אורח >>  

אני זה ששלחתי את המכתב שלי לכבוד יושב-ראש הוועדה. קודם כל אני רוצה להודות לשר הפנים, לשר הבריאות, ליושב-ראש הוועדה על כל מה שהם עושים לטובתנו. 

אני שלחתי את המכתב שלי. אני מבקש מיושב-ראש הוועדה אם אפשר לדבר באנגלית או יותר טוב בעברית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בעברית.

 << אורח >> משה מייזלמן: << אורח >>  

אין בעיה, אני יכול לדבר בעברית. אני כבר גר פה 40 שנה. בסופו של דבר שפת האם שלי זה אנגלית. 

מה שכתבתי זה דבר פשוט. אני חי בעולם החינוך 50 שנה. אני הייתי מהראשונים לפני 49', שזירזתי את כל התלמידים להגיע פה לארץ. עכשיו זה הנורמה שכל תלמיד ותלמיד סוגר מקום אצל דוברי אנגלית, מגיע לארץ ישראל, מדינת ישראל לכמה שנים. על ידי זה הוא יוצר קשר מאוד עמוק עם החברה פה. כמעט 25% מהתלמידים שלנו נשארים פה, בונים משפחות פה בארץ. 

כל השנים בנינו מערכת גדולה של מוסדות פה לעודד את העלייה. אפילו אלה שחוזרים למקום מגוריהם, יש להם קשר הדוק עם כל החברה הישראלית הן מבחינה פיננסית, הן מבחינה חברתית, הן מבחינה פוליטית. זה מחזק את הקשר.

אנחנו אומרים היום שאנחנו מודים לכל הגורמים שעוזרים להקל עלינו להמשיך את העבודה החשובה הזאת למען עם ישראל, למען מדינת ישראל, אבל צריכים לקחת בחשבון, אם חס ושלום השנה הזאת לא נוכל להכניס לפה תלמידים, כל המערכת הזאת קורסת לגמרי עם כל ההשלכות שיכולות להיות. יש השלכה קודם כל לעתיד של העלייה מארצות רווחה, כל מי שדוברים אנגלית. זה אני יכול לדבר בשביל דוברי אנגלית. דוברי מקומות אחרים, אני לא יכול לדבר. לוותר על הנורמה הזאת שכל תלמיד מגיע, זה אסון בגלל העלייה. זה אסון פיננסי. מה שהתלמידים מביאים מבחינה פיננסית לארץ זה המון כסף. זה גם מכסה מאות ואלפי בני משפחה פה שכל הפרנסה שלהם תלך לאיבוד. 

אנחנו מאוד מודים לכבוד יושב-ראש הוועדה על כל מה שהוא עושה, ומבקשים להמשיך את עבודתנו למען עם ישראל, למען מדינת ישראל. זה התוכן של המכתב שכתבתי, כבוד יושב-ראש הוועדה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מאה אחוז, תודה רבה כבוד הרב. יש לי אליך שאלה. אפשר שכל הבקשות שמוגשות לקונסוליה, תוגשנה לידי הוועדה על ידי הישיבה באופן מרוכז?

 << אורח >> משה מייזלמן: << אורח >>  

עד שאנחנו מקבלים אישור מהרשויות, אנחנו לא יכולים להכניס דבר לקונסוליות. יש לנו שלושה סוגי תלמידים: יש סוג תלמיד שחוזר אלינו. כולם באים בלי שום ויזה. יש לנו קבוצה גדולה של תלמידים שמגיעים כבר עם ויזה לסטודנט. לפי ההנחיות שקיבלנו, אנחנו חתמנו שאחרי 30 יום אנחנו נסדר להם פה בארץ ויזה סטודנט. יש לנו תלמידים מתחת לגיל 18 שקיבלנו הודעה שברגע שהניירת גמורה, הם צריכים לקבל אישור מהקונסוליה במקום מגוריהם. זה מה שקיבלנו. עד שאין לנו את הניירת ביד, אי אפשר לעשות את זה. בקשות לקבלת אישור, נעשה את זה באופן מרוכז כמובן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יושב בוועדה של החריגים?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

כן, שאני מסביר, היא לא ועדה פיזית. זו ועדה אד-הוקית שעובדת דרך וואטסאפים. אם צריך, מדברים בטלפון, וזה 24 שעות ביום כל יום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה אי אפשר לקבל איזושהי החלטה בוועדה שתצא לחוץ לארץ לקונסוליות, שבמקרה הזה למשל של הישיבה הזאת, הכול יוגש באמצעות הישיבה. לא צריכים לא למקום המגורים ולא צריכים אלף בקשות. הם ירכזו את הבקשות, יגישו לקונסוליה, יקבלו קדימות וצ'יק צ'אק יפתרו להם את הבעיה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. אין קשר בין הוועדה ההומניטרית שדנו בה קודם לבין אישור בחורי הישיבות. זה צריך לפשט את ההליך. דרך אגב, סטלה ראפ, סמנכ"לית קונסולרית נמצאת עכשיו בזום. היא פשוט שלחה לי עכשיו הודעה שהיא מבקשת שתיתנו לה את זכות הדיבור בהקשרים של משרד החוץ.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל שמת לב אדוני היושב-ראש, שכל הוועדה ההומניטרית לא קשורה לסטנדרטים. ועדה המוניטרית, רק כשזה מקרה של אדם חולה, לוויה, חתונה, סבא, סבתא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אבל עכשיו הם מפעילים אותה לגבי הרבה עניינים. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

בדיוק, אז הוועדה ההומניטרית הזאת לא שייכת לעניין. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא, לא תהיה ועדה. לגבי בחורי הישיבות יהיה נוהל ברור שאפשר יהיה לפעול ואפשר יהיה להחזיר את כל הבחורים לפי הנוהל הזה. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

אותם תלמידים נמצאים מתחת לגיל 18, אז יצטרכו שוב לעבור דרך הקונסוליה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הם יקבלו אישור מיידי דרך הישיבה. אם הישיבה ממליצה עליהם, נגמר הסיפור. אם הוא גר בוושינגטון, הוא ניגש לקונסול - - - . 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

הוא גם לא יכול לגשת. אומרים לו, רק במייל והמייל יענה לו תוך שבוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אז אני רוצה את זה לפשט לפחות לגבי הישיבה הספציפית הזאת. כמו שעשינו לגבי הסוכנות נעשה גם לגבי זה. אי אפשר לפתור את כל הבעיות כרגע אבל איפה שזה בעיה אקוטית כרגע, אז אין לנו ברירה.

אייל סיסו.

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

צוהריים טובים. לגבי בני הישיבות, לפני שבוע התקבלה החלטה בכלל לגבי סטודנטים ובני ישיבות, החלטה של הוועדה הבין-משרדית שכוללת אותנו, את משרד הבריאות, רשות האוכלוסין, פרופ' מור-יוסף שהוביל את הוועדה. התקבלה החלטה שבני הישיבות כולל חדשים יגיעו החל מטווח הזמן המיידי. נסגר שבני הישיבות לא צריכים להגיע לקונסוליה. הישיבה באופן מרוכז תעביר את השמות לרשות האוכלוסין וההגירה, הם יבדקו את הבקשות מול ראש האוניברסיטה ויתנו להם במרוכז אישור הגעה לארץ שיגיעו לנתב"ג. החריגים היחידים שנדרשים להגיע לקונסוליה זה החבר'ה הצעירים מתחת לגיל 18, שזה 5% מכלל הסטודנטים בני הישיבות שלומדים. הסיבה שילד שהוא קטין, נדרש אישור של ההורה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אז הישיבה תעביר את האישור של ההורה עם כל המסמכים. 

<< דובר >> מרב תורג'מן: << דובר >>  

אני מציעה שנשמע את משרד החוץ אבל אני מניחה שנדרש אישור של האפוטרופוס ליציאה של הקטין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז הישיבה תעביר את האישור, מה הבעיה?

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

למה לטרטר אותם ולמה להעמיס על משרד החוץ? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה רק להבין. מה שאתה אומר, בעצם שאין שום בעיה שהישיבה יכולה לרכז את כל הבקשות, להביא את זה לקונסול והוא יאשר להם את זה - - -

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

לא לקונסול, לרשות אוכלוסין וההגירה. רשות האוכלוסין וההגירה מטפלת בבני ישיבות. אנחנו עשינו חלוקה בינינו לבין סטודנטים רגילים. סטודנטים של מוסדות אקדמיים יגיעו לנציגות ותלמידי ישיבות, הישיבה תעביר במרוכז לרשות האוכלוסין. מאחר ואנחנו מבינים שיש פה צוואר בקבוק ויש פה כרגע היקף גדול של בני ישיבות שצריכים להגיע עד א' אלול, אמרנו, בואו נפשט את העניין וננגיש אותו כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה אומר לפשט. במילים אין בעיה לפשט. במעשים לוקח זמן. 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, אני ממש לא מסכים. הצוות שלנו בשגרירויות עובדים במתכונת שלדית אמנם, 50% כבר חמישה חודשים, נותנים את הנשמה יום ולילה. אני יודע להגיד לכם מספרים. להגיד שיש בעיה, חבר'ה, זה סיסמא. אני יודע להעביר לכם את המספרים ולהראות לכם שאין שום בעיה וכל מי שפונה, מקבל תשובה ודי מהר, ואתם מכירים את זה, וכשלא מקבלים, יודעים לפנות אל סטלה ואלי 24/7. אנחנו נותנים תשובות 24/7. 

חבר הכנסת אייכלר פנה אלי כמה פעמים וחבר הכנסת - - - ועוד הרבה אחרים. לבוא להגיד שיש בעיה, אני לא מסכים אתכם. אין בעיה אני חושב, למרות שאני עובד באופן שלדי, וחבר'ה, אנחנו עובדים בשתי משמרות כדי שלא ידבקו בקורונה. כשנדבק לנו עובד בקורונה כל השגרירות נסגרת ואז באמת אין שירות, אבל כשאנחנו עובדים 50%-50% אנחנו משתדלים לתת שירות ואני יכול לתת לכם גם מאות פניות של אנשים ותודות, שקיבלו שירות מהיר מאוד מעכשיו לעכשיו. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אייל וסטלה וכל האנשים האלה עובדים קשה מאוד 24 שעות אבל אין להם צוות מספיק לעמוד מול האלפים האלה. זה שני דברים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אייכלר, יש בעיה שנובעת מכוח-אדם. זה לא רלוונטי כרגע.

אני רוצה להבין דבר אחד. אתה אומר שהוא יקבל וימסור את זה לראשות האוכלוסין אבל עד שהוא מקבל את זה, זאת הבעיה. הוא לא יכול לפנות לרשות האוכלוסין גם במרוכז בגלל הזמן שעובר לאישורים שקשורים למשרד החוץ. איך אתה פותר את הבעיה הזאת?

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

אין אישורים של משרד החוץ. נסגר שאין צורך. בני הישיבות לא צריכים לפנות למשרד החוץ. רשות האוכלוסין מסדירה לאישור להגיע לכאן ולקבל את הוויזה בכניסה בנתב"ג. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לגבי הישיבה הספציפית הזאת, הם יגישו את זה בצורה מרוכזת ואתם תעשו את כל מה שאתם צריכים על מנת שזה יהיה מהר. אני לא יודע כרגע, כן צריך, לא צריך. תכל'ס, יש אישור. 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

לא יעבור דרך משרד החוץ ולא דרך הקונסוליות. ישירות לרשות האוכלוסין, ישיבה אל מול רשות האוכלוסין, זה הסיכום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איך אנחנו פותרים את הבעיה של אלה שמתחת לגיל 18?

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

אלה שמתחת לגיל 18 צריכים את האישור של ההורה. אישור של ההורה יכול להיעשות או בקונסוליה מול הקונסול, זה על פי חוק, או לעשות את זה מול נוטריון פרטי שיחתום וישלחו את החומר לנציגות ויקבלו אשרה. העניין שהוא שילד קטין חייב אישור של ההורה. חבר'ה, יש לי פה מקרים של חטיפת ילדים. אנחנו טיפלנו לאחרונה ביחד עם משרד הרווחה ומשטרת ישראל במקרים של חבר'ה שהגיעו לפה צעירים ויושבים עכשיו בכל מיני בתים ובכל מיני מקומות. אני לא רוצה להעלות את זה כי יש פה עניין של צנעת הפרט, אבל קרו מקרים ולכן רשות האוכלוסין והגורמים המשפטיים שלהם קבעו שילד קטין, חייבים לקבל את הסכמת הוריו. הסכמת הוריו צריכה להיעשות או בפני עורך דין נוטריון או בפני הקונסול. אני חוזר ואומר, מדובר פה על 5% מכלל הפונים. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

כן, אבל זה אלפים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש בעיה לישיבה, למשל אלה מתחת לגיל 18, לדאוג שהם יחתמו אצל נוטריון ציבורי ואז תגישו את זה בצורה מרוכזת?

 << אורח >> נפתלי מייזלמן: << אורח >>  

מה היה עד לפני הקורונה? שנה שעברה כל תלמיד מתחת לגיל 18 יכול היה להגיע לארץ וההורים שלו אחרי ההגעה לארץ סידרו את זה מול הקונסוליה. מה שהשתנה היום, שאי אפשר אפילו להיכנס. למה השינוי הזה קרה? מה זה קשור לקורונה? זו השאלה.

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

זה לא נכון. מאז ומעולם קטינים שמגיעים לישראל נדרשים באשרה. כל סטודנט נדרש באשרה בכל העולם. אין פטור מאשרות. מאז ומעולם קטין שמגיע לישראל, בין אם הוא בן ישיבה ובין אם הוא סטודנט או בין הוא תלמיד בבית ספר הכפר הירוק, נדרש להגיע ולחתום בפני הקונסול או בפני נוטריון פרטי. ההורים חייבים לתת הסכמה לילד להגיע. מדובר פה בקטין שמגיע בגפו לישראל. זה מאז ומעולם. מעולם זה לא היה אחרת. 

 << אורח >> נפתלי מייזלמן: << אורח >>  

מה שקרה אז, הם נכנסו כתיירים ואז עשו את האשרה. כרגע לא ניתן לעשות את זה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה פשוט לא מדויק. הסטודנט היה מגיע כתייר והיו מסדרים את זה פה בארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו הוא לא יכול להגיע כתייר, אז מה לעשות? אם יש לכם ריכוז, אתם לא צריכים בכלל את הקונסוליה, אתם מגישים את זה ישר. תיכף אנחנו נסכם את זה עם רשות האוכלוסין. תגישו את זה בצורה מרוכזת לרשות האוכלוסין. זה דבר ראשון.

לגבי אלה שמתחת לגיל 18, שזה לא הרבה מבחינת הישיבה - - - 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

זה הרבה, זה אלפים אדוני היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אלפים זה בכלל הסטודנטים. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

לא, לא, אני שאלתי את הרב אייכלר מה זה 5%.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

כל הצעירים שבאים פה לישיבות, באים לפני 18. בגיל 18 הוא כבר כמעט הולך להתחתן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם הם רוצים שזה יהיה מהיר, שהישיבות יגישו את זה בצורה מרוכזת שהם דואגים שכל קטין יחתום אצל נוטריון ציבורי. בזה נגמר הסיפור. אייל, אתה מסכים איתי? 

 << אורח >> אייל סיסו: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> נפתלי מייזלמן: << אורח >>  

נוטריון ציבורי זה פתרון מצוין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

נסיים את זה עם רשות האוכלוסין. תודה רבה לך. נעבור לסטלה. 

תראי, אנחנו שמענו אותך לפני שבוע. הסברת לנו את התהליך ואמרת לנו שלמרות הבעיות בכוח-אדם אתם מטפלים בצורה מהירה בדברים. לעומת זאת עלו מקרים כמו למשל בנושא של ההורים של היולדות, ששם לוקח זמן עד שמקבלים את האישור. אנחנו רוצים תהליך מהיר. זה גם טוב לכם, גם טוב למשרד החוץ שהדברים האלה יזוזו בצורה אחרת. אפשר לפתור את הבעיות בצורה מסוימת, שאתם תעבדו פחות קשה והפתרונות יינתנו בארץ כי פה יש מספיק כוח-אדם על מנת לעשות את זה. זה מה שאנחנו היינו רוצים ואני חושב שזה גם לפי האינטרס שלכם, לכן אנחנו צריכים למצוא פתרון מהיר יותר לאישורים של הקונסוליה. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

חשוב להגיד שסטלה מצוינת, נותנת מענה מהיר וטוב. אני לא חושב שראוי שהעוזרים שלי ושל מיכל יצטרכו כל יום לפנות אלייך בשביל תיקים כאלה ואחרים. צריך לבנות צוות שיטפל בדברים האלה. זה לא צריך להגיע אליך. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

רק להוסיף למה שאמר חבר הכנסת טייב. חייבים שתהיה שקיפות לדברים האלה. צריך להנגיש את המידע לאנשים, לא אחד-אחד כי אנחנו משגעים את סטלה. היא עונה בכל שעות היום אבל זאת לא הדרך. צריך איזשהו מנגנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל לפחות יש מישהו שעונה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

ברוך השם, ולברך אותה על זה שהיא עונה. לא רק שהיא עונה, היא גם מטפלת מייד במסירות, אבל זאת לא דרך שהיא יכולה לטפל במספר כל כך גדול של פניות. אי אפשר להציק לה אחד-אחד.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אפילו משה רבנו אמר ליתרו, "נבול תיבול", באמת כל היום מהבוקר עד הלילה עם כל האנשים, קח לך שרי עשרות, שרי מאות, שרי חמישים, שרי אלפים, שיהיו פקידים מספיק שיוכלו לטפל בכל הבעיות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בבקשה סטלה.

 << אורח >> סטלה ראפ: << אורח >>  

שלום, תודה לכם. אני רוצה להבהיר כמה אמיתות כדי שלא נתבלבל במושגים. א', הוועדה הבין-משרדית שדנה בהקלות לכניסת זרים לישראל מתכנסת מדי שבועיים. זו ועדה ראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין, ייצוג של משרד החוץ, משרד הבריאות. היא דנה על קריטריונים להקלות פעם בשבועיים. אני חושבת שזה פרק זמן סביר. לא כל יומיים משנים קריטריונים להיכנס לישראל. 

הוועדה ההומניטרית שדנה במקרים שחורגים מהקריטריונים, וזה מקרים של מחלות, מקרים קשים אלה ואחרים, דנה במקרים בין רשות האוכלוסין, משרד הבריאות ומשרד החוץ כמעט 24/7 ואני לא מגזימה, ומרבית המקרים נענים בחיוב. 

באשר לעומס על הקונסוליות, שישנם חברי כנסת שמלינים עליהם. יש לנו אנשים במדור הקונסולרי בקונסוליה X, Y ו-Z והם לא היחידים, שזה שניים עד שניים ורבע אנשים וגם הם צריכים לעבוד בקפסולה כי אנחנו מנסים לשמר רציפות של שירות, כלומר יום יגיע העובד הזה, למחרת יגיע העובד השני. כמה אדוני חושב שאפשר לתת שירות כשמדובר בעובד אחד ועם קונסול או סגן קונסול שמתחלפים? זה המצב בלא מעט מהנציגויות שלנו. 

יש לנו נציגויות קצת יותר גדולות כמו ניו יורק, פאריס ולונדון שאז 13 או 15 עובדים או שמונה עובדים מתחלקים לשניים. הם עובדים 12 שעות ביממה כולל יום ראשון שזה היום החופשי שלהם, כדי לעמוד בפרץ של מאות בקשות מדי יום, מדי חודש של חריגים, של משפחות מעורבות, של לידות, של סבא וסבתא שאפשרנו להם להיכנס לשמחות ולבריתות ולחתונות. המבול הוא פשוט בלתי אפשרי. 

באשר לתלמידי הישיבות, הבינו ככלל, תלמיד ישיבה או תלמיד באוניברסיטה חייב להצטייד באשרת סטודנט גם אם אמריקאי, בריטי או צרפתי. מי שהולך להיות סטודנט, לא נכנס כאילו הוא תייר ומסדיר את מעמדו בישראל. זה הכלל שבשגרה. הבינו רשות האוכלוסין שהעומס עלינו הוא כזה, יחד טקסנו עצה והוחלט שלגבי תלמידי ישיבות בגירים, כל ההסדר הזה אחרי שהם יסדירו מול משרד הבריאות והישיבות, הם יכנסו לארץ ואחר כך יסדירו את מעמדם. לא כך הוא ואייל סגני הסביר את זה. ילד קטין בישיבות חייב אישור של הורה. ההורה חייב להתייצב או בפני נוטריון ציבורי ולאמת את חתימתו בחותמת אפוסטיל, שבחלק מהמקומות סגורים המשרדים, או וזה קל יותר למרות שזה מעמיס על הנציגויות שלנו, להתייצב בפני הקונסול עם הילד ולתת את אישורם בכתב שהם מרשים לילד הקטין להגיע לשמש כתלמיד ישיבה בארץ. האחוזים, כך אומרים לנו, של כלל תלמידי הישיבות הם קטנים וגם הקונסוליות יוכלו לעמוד בפרץ הזה. 

באשר למה שחברת הכנסת וונש העירה ומהבוקר אני מתנהלת איתה במגמה לעזור והיא יודעת את זה, חסרה עובדה אחת פשוטה. חסר מסמך שהיולדת ילדה. אני מניחה שאם הקונסוליה בניו יורק הייתה מקבלת את המסמך הזה, היא הייתה מוציאה לאלתר את אישור הביקור של האם בארץ כי זה בהחלט עונה לקריטריונים. אדוני היושב-ראש, בשורה התחתונה אנחנו כאן לתת שירות גם בנציגויות וגם במטה משרד החוץ. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה לשאול אותך שאלה. הבנתי שיש בעיה של כוח-אדם. הרי זה לא משנה, הכול אפשר לעשות דרך האינטרנט. למה אי אפשר שבישראל, במשרד החוץ ישבו שלושה-ארבעה פקידים שיקבלו את החומר מחו"ל ויתנו את האישורים האלה? למה צריך לפנות לקונסוליות שאין שם כוח-אדם? אני לא מדבר על פאריס, ניו יורק ששם יש כוח-אדם. 

אני מבקש מכם, את רוצה סיוע שלי? אני אדבר עם משרד האוצר. בארבעה חודשים האלה שיהיה צוות של חמישה איש, יתנו לזה תקציב בישראל, במשרד החוץ, שכל הפניות ירוכזו אליו מהמדינות הקטנות ואז פתרנו את הבעיה הזאת. זה לא יכול להיות דבר כזה. אני מבין את מצוקת כוח-האדם, אז אני מבקש מכם, אנחנו נדבר גם עם משרד האוצר. תלכו על הפתרון הזה. כל דבר אינטרנט. מגישים בקשות דרך האינטרנט, ממציאים מסמכים דרך האינטרנט, אתם נותנים אישור דרך האינטרנט, בזה נגמר הסיפור.


 << אורח >> סטלה ראפ: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר חודשים מאז ינואר-פברואר יושבים פה צוות לא גדול במטה אגף הקונסולרי, ועובדים, אני לא אגזים, 18 עד 20 שעות ביממה. אנחנו מגויסים כל כולנו הן לנושא של חילוץ ישראלים, הן לאישורי הכניסה בארץ, הן לעזור לנציגויות זרות להוציא את אזרחיהן מכל מיני שטחים בישראל או מחוצה לה. אנחנו כאן כדי להגיש את השירות ואנחנו לא נושמים. כך גם בנציגויות, אבל עדיין יש ניירת שהיא חייבת להיות ספציפית ולהיבדק בנציגויות. הנציגות ברגע משגרת את זה אלינו בדואר אלקטרוני. זה לא לוקח יותר מעשר שניות. אנחנו יושבים על אין-סוף בקשות כדי להעביר אותן להחלטת רשות האוכלוסין, מעברי הגבול, לטקס עצה ביחד, לבדוק מעמד של פונים. 

אנשים פונים לכל מיני הסדרים וזה רשום במחשבים שמצויים אך ורק ברשות האוכלוסין. אנחנו מדינה שחייבת לנהוג באחריות ולבדוק הרבה מאוד מקרים לגופם ולהחליט האם האיש הזה שסורב שבע פעמים בעבר, מנסה להיכנס לישראל בדרך אחרת, באצטלה זו או אחרת. 

אתם כנבחרי ציבור חייבים לסמוך על הפקידות שעושה את מלאכתה נאמנה וזה בעזרת המחשוב ובעזרת האנשים שמצויים פה בארץ. אנחנו עובדים שכם אחת עם כל הנציגויות. עדיין המצב שלנו בנציגויות או לצורך העניין גם במשרד החוץ, הגענו עד הלום אבל אנחנו לא מלינים על זה. גם המתי-מעט אנשים שיושבים שם, יושבים מגויסים כדי להגיש את השירות. תספקו את כל המסמכים. אין בעיה, אנחנו עושים את זה מייד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

סטלה, אני פונה אליך בבקשה להקים את הצוות בארץ שיהיה כוח-אדם מספיק כדי לטפל בכל הבעיות. אני לא מדבר על המקרים החריגים. המקרים החריגים זה עניין אחר. אנחנו נסייע לכם להביא את התקציב לעניין הזה למשך ארבעה-חמישה חודשים והנושא הזה ייפתר אחת ולתמיד. אני אחזור אליך בעניין הזה אחרי שנסגור את זה עם משרד האוצר ואז יהיה פתרון לכל הבעיות האלה מבחינת המהירות ונסיים את העניין הזה. תודה, סטלה.

 << אורח >> סטלה ראפ: << אורח >>  

תודה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

ואולי אדוני היושב-ראש רק להוסיף שאין ספק, סטלה, שאת עושה את עבודתך נאמנה. אנחנו יודעים את זה. אנחנו מעריכים את זה, זה רק לא צריך להגיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אבל יש בעיה מבחינת לוחות זמנים.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

זו בעיה מערכתית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא מאשימים אתכם חס וחלילה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

נכון.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

להיפך, אנחנו משבחים אותך אבל כמו שאמר יתרו למשה רבנו, יש בעיה כשמישהו שולח לקונסוליה במייל, אומרים לו, תוך חמישה ימי עבודה, זאת אומרת לא יום ראשון ולא יום שני, והם לא מעבירים את זה לצוות פה בארץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אייכלר, אם יהיה צוות בארץ, הם בכלל לא צריכים את הקונסוליה. צוות של משרד החוץ. אתה פונה אליהם, הם עושים את הבדיקה, הכול יותר מהיר ונגמר הסיפור. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אדרבא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לסגור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. אי אפשר להתעסק בזה כל יום. כל יומיים מקבלים מכתב מאיזה מקום. זה לא התפקיד שלנו גם. 

נשמע את נחמיה מלינוביץ', יושב-ראש איגוד הסמינרים והישיבות לבני חו"ל.

 << אורח >> נחמיה מלינוביץ': << אורח >>  

שלום, קודם כל תודה לשר דרעי ולכל הח"כים שמטפלים בצורך הגדול הזה. 

הבנו שזה בלתי אפשרי לעמוד מול כל ישיבה וישיבה, אז הקמנו איגוד עם כל הישיבות מכל החוגים, מהציונות החרדית-החסידית, הדתית, כולם ביחד שיעבדו מול המשרדים באופן מרוכז, וברוך השם התוצאות, שכולם לוקחים אחריות. אנחנו לקחנו אחריות על כל הישיבות שיהיה מסודר עם המתווה, עם הבידוד, עם כל מה שהם צריכים. 

יש לי שאלה אחת. כמו שמייזלמן אמר, אלפים נשארים פה, הם מהווים חלק גדול מהחברה הישראלית שנמצאת פה בארץ. ההרגשה הראשונה שתהיה להם כשהם מגיעים ארצה, ומדובר באלפי תלמידים ותלמידות שמגיעים פעם ראשונה בחייהם להיות פה בארץ ובעזרת השם להשתלב פה ולגור פה עם המשפחות כמו שאנחנו רואים בכל הערים, שיש אלפים שנשארים פה. 

בהרגשה הראשונה שהם מגיעים אחרי המטוס, שהם יצאו ביחד מאות תלמידים בקבוצות ומגיעים באותן טיסות, ואנחנו מנסים לארגן שכולם יגיעו באותן טיסות. האם יש אפשרות להקל בבידוד? זה מאוד קשה לתלמיד ותלמידה שמגיעים פעם ראשונה בחייהם לארץ שהם לא מכירים. בין כך הם מגיעים באותן טיסות, יושבים ביחד 12 שעות בטיסה, אז אולי אפשר להגדיל את זה לקבוצות של עשר ו-12 שפשוט יהיה להם יותר אפשרות. בריאות הנפש גם מאוד חשוב לנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו נברר את זה עם משרד הבריאות תיכף. 

תעלי בבקשה את רשות האוכלוסין. שלום מיכל.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לתת קצת נקודות לגבי התהליך. כמו שאמרה סטלה וכמו שאמר אייל סיסו, אחרי שהישיבה מקבלת את האישור ממשרד הבריאות לגבי תנאי הבידוד שנקבעו, הישיבה למעשה לא צריכה לעשות הרבה. היא צריכה לקחת את השמות של תלמידי הישיבה באותו רגע, להעביר את זה אלינו לביקורת גבולות וביקורת גבולות יתנו להם אישור עלייה לטיסה. למעשה ראש הישיבה יצטרך להעביר את זה לכל תלמיד ישיבה כדי שהוא יוכל לעלות לטיסה. בכניסה שלהם בארץ, בניגוד לשגרה שבדרך כלל אנחנו עושים, שאותו תלמיד ישיבה כמו שסטלה אמרה ואייל אמר, הם אמורים להגיע לנציגות לקבל את אשרת הסטודנט שלהם, הם יכנסו כאן לארץ באשרה של תייר. במהלך 30 הימים אחרי כניסתם לארץ מחויב ראש הישיבה להגיש לנו בקשות מרוכזות. אנחנו לא נדרוש ממנו להגיש בקשה-בקשה אלא בקשות מרוכזות כדי שנוכל להחליף להם את האשרה שלהם מאשרה של תייר לאשרה של סטודנט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

את מדברת על אלה שפחות מגיל 18?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

לגבי אלה שמתחת לגיל 18, החוק מחייב שההורים חייבים לתת את הסכמתם. כדי שההורים יתנו את הסכמתם בפני זה, נאלצנו להעביר אותם לנציגות. אני מאמינה שמשרד החוץ או הנציגויות יעשו את זה במהירות האפשרית ולא יעכבו את זה, ואז ברגע שהם יגיעו לארץ הם יקבלו את אשרת הסטודנט שלהם. ראש הישיבה לא יצטרך בכלל לגשת אלינו ללשכה כדי להחליף את האשרה לסטודנט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו דיברנו עם משרד החוץ ואנחנו רוצים שהדברים יהיו בהירים וברורים גם לכם. אנחנו צריכים את הסכמתכם. לגבי תלמידים שהם מתחת לגיל 18, הישיבות יטפלו בזה במסגרת קבלת אישור נוטריון ציבורי ואז הם ימציאו את זה בצורה מרוכזת. זה מקובל עליכם?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

לאן בצורה מרוכזת, לנציגות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לכם ישירות. 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

ההורה חייב לחתום על הטופס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו רוצים לקפוץ מעל משרד החוץ. 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

בנוסף לזה שהוא מביא את ההסכמה של הנוטריון, ההורה צריך לתת את הסכמתו על הטופס ולהגיש בקשה. זה שכאן אמרו בארץ שלפעמים יוצא מקרים שבן אדם מגיע לכאן כתייר ואחר כך הוא מחליט להיכנס להיות תלמיד ישיבה, נכון. כשהוא בא ומגיש את הבקשה לישיבה, אנחנו מבקשים מההורים להגיע לנציגות ולחתום, גם אם הוא בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רגע, את לא יורדת לסוף דעתי. לפי הנוהל זה או שהם חותמים אצל הקונסול או שהם הולכים לנוטריון ציבורי לחתום. 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ברגע שהישיבה תרכז את התלמידים עם אישורים נוטריונים, אז ההורים חתמו, אין שום בעיה עם זה, ואז הם פונים אליכם ונגמר הסיפור. מה הבעיה עם זה?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

אני צריכה לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דיברנו עם משרד החוץ גם על זה. 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

אני צריכה לבדוק את זה מול הלשכה המשפטית שלי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה דבר ראשון. דבר שני, אני מבקש שתפני בבקשה למור-יוסף. אנחנו רוצים להקים צוות במשרד החוץ שיטפל בבקשות האלה מכל העולם פה בישראל, לא דרך הקונסולים. בתוך הצוות הזה ישבו גם נציגים שלכם על מנת שהנושאים יפתרו באותו רגע ולא צריכים לפנות וכו'. זה צוות לארבעה חודשים שהם ישבו, אתם תשבו ותקבלו את ההחלטות באופן מהיר. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל שיהיה מייל שלהם פה בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כל הפניות יהיו דרך הארץ. הסיפור הזה שצריך לרוץ לקונסוליות, הוא לא מקובל עלי. כן פתוח, לא פתוח, כן עובדים, לא עובדים. אותי זה לא מעניין. אני רואה שכל הבעיות מתנקזות על הבעיה הזאת ואני לא מוכן יותר לזה. נגמר. כל יום שני וחמישי אני מקבל בקשה. זה לא התפקיד שלי, עם כל הכבוד. אנחנו נסגור לכם את הבעיה התקציבית מול משרד האוצר. אני מתחייב אישית לסגור את זה ואז להקים צוות שיכלול את משרד החוץ, את המשרד שלכם. כל הבקשות יוגשו בצורה מרוכזת, יטפלו בזה מהר ונגמר העניין פעם אחת ולתמיד. הרי לכם אין עניין למשוך את זה, נכון? העניין שלכם זה לקבל את האישורים הנכונים, אז בואו נעשה את זה בצורה כזאת ונגמור את העניין הזה. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אם אפשר גם לבקש, אדוני היושב-ראש עוד נקודה אחת, לבקש מפרופ' מור-יוסף לבדוק את הנושא של ההחרגה של עוד כ-200 עולות שילדו לבדן בארץ לפני יותר מחודש. זה לא עד אין-סוף, זה כולם מתחילת הקורונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כמה יש כאלה?

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

200.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תרכזי לנו את זה ואנחנו נשב איתם.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

בסדר. ריכזתי, יש רשימה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דבר נוסף שהייתי רוצה שתבדקי זה הנושא של בנות שירות לאומי. כתבנו מכתב על זה למור-יוסף. בנות שירות לאומי, ההורים לא יכולים לבוא. לעומת זאת חיילים בודדים כן יכולים לבוא. אין הבדל בין חייל בודד לבין בת שירות לאומי שהיא בודדה בארץ מהבחינה הזאת. זה נושא שלא עלה כנראה אבל קיבלנו פניות בעניין הזה. אני מבקש אם אפשר שהנושא הזה גם כן יושווה לחיילים בודדים. 

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

כבוד היושב-ראש, עד כמה שידוע לי הנושא הזה נמצא בבדיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מצוין, אז התפרצנו לדלת פתוחה. תעדכנו את הוועדה בעניין הזה.

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

אנחנו נעדכן את הוועדה כשתהיה החלטה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, אבל אין סיבה. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

מה ההבדל בין בנות השירות לחיילים הבודדים, את יכולה להסביר לנו?

 << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >>  

אמרתי, הנושא נמצא בבדיקה. ברגע שתהיה החלטה אנחנו נעדכן את הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תעדכני את מור-יוסף שהעמדה שלנו היא שצריך לעשות שוויון בין ההחלטות, ובאופן מיידי אם אפשר, לא פעם בשבועיים-שלוש. תודה רבה.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

למי אני צריך להגיש את השאלות, אדוני היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עכשיו הגענו למשרד הבריאות. כן, בבקשה.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

קודם כל המתווה הנוכחי, אני רוצה לשאול באמת את אשר שלמון אם יוכל לענות לנו על כל הדברים, אני מקווה, ואולי גם הרשות. כמה זמן אמור לקחת משליחת הבקשה הראשונה על ידי ראש הישיבה ועד לקבלת אישור משרד הבריאות? זו שאלה ראשונה והיא חשובה כי אנחנו עומדים 30 יום לפני פתיחת שנת הלימודים.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני קבעתי הערב פגישה עם הרב נחמיה ואני אשב עם אחרים. מבחינתי ננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר ותוך יום-יומיים לתת תשובות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, תשובה טובה.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

כן, בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה לגבי הטענה על הקפסולות, לשישה?

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

בדיוק, למה רק שישה? האם באים באותו מטוס.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

זו הייתה פשרה. בהתחלה דיברנו על ארבעה. לטעמנו זו הדרך היחידה לייצר עדיין איזשהו סוג של בידוד. דרך אגב, מישהו מדה מרקר הבוקר תקף אותנו קשות ביותר על זה שאפשרנו את זה ולא אפשרנו לאחרים. בעינינו שישה זה המקסימום שאפשר לייצר במסגרת של חדר או קפסולה ועדיין לשמור על מבנה קפסולרי. מעבר לזה זה ייפרץ. גם לגבי מניין יימצא לזה פתרון. 

<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הקפסולות שבישיבות היו 26.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

זה לא דומה מאחר והקפסולה בישיבה לא הייתה בידוד. מי שהיה בקפסולה הזו לא היה חייב בידוד. הסיבה הייתה לייצר מסגרות סגורות כדי למנוע הפצת מחלה אבל האנשים היו פטורים מבידוד. פה מדובר על בידוד בן שבועיים שכל מטרתו היא למנוע הפצת מחלה לישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא קיצרו את הבידוד לעשרה ימים?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא קיצרו לעשרה ימים. זו טעות נפוצה, אני אסביר ברשותכם גם כדי שהוועדה תבין. מה שקיצרנו היה, חולה מאומת שאין לו סימפטומים, לאחר עשרה ימים מניסיוננו ומהניסיון בעולם איננו מדביק יותר, לכן יוצא מבידוד. זה לא רלוונטי למבודדים אחרים, בין אם חזרו מחו"ל או אם - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

חולה מאומת אתה מקצר לו וחולה לא מאומת אתה לא מקצר לו? זה דבר מיוחד במינו.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא, לא, יש לכך סיבה מקצועית מוצדקת. הסיבה המקצועית היא שלוקח זמן עד שאדם מפתח מחלה ומתחיל להדביק. ברגע שהוא פיתח מחלה, הוא תוך עשרה ימים נרפא, בהנחה שאין לו סימפטומים, אבל לפעמים לוקח גם עד שבועיים עד שהוא מפתח את אותה מחלה, לכן יש פה באמת אבסורד שהאדם המדביק יכול לצאת קודם מהבידוד.

<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

למה אלה שמגיעים מחו"ל חייבים בבידוד? אם הם נכנסים לקפסולה של 14 יום, זה לא פותר את הבעיה שמזהים אם יש בעיה בהם או אין בעיה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

הבעיה עם בחורים צעירים, שהרבה פעמים מפתחים מחלה ללא סימפטומים, שנקראת אסימפטומטית וגם אם הם מדביקים בחורים אחרים בקפסולה, אנחנו לא נדע את זה לפעמים עד שכל הקפסולה התפרקה, לכן יש את העניין המהודק הזה. זה מאוד שונה מכל מה שעשינו בבתי הספר ובישיבות עם הקפסולות, ששם זו מסגרת אחרת. דרך אגב, הבחורים שייצאו מהקפסולה הקטנה של השישה אולי ייכנסו לתוך הקפסולות הגדולות של הישיבות, שבעזרת השם ב-א' אלול יפתחו. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

עכשיו שאלה נוספת. מה עם תלמידים שיוצאים לצורך שמחה משפחתית, אירוסין וכל מיני דברים כאלה שאתה יודע עליהם במהלך שנת הלימודים, וברגע שהם יוצאים לא נותנים להם לחזור? אתה יודע שאנחנו עמדנו על הרבה מקרים כאלה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אם רוצים לשמור על קפסולות, אז צריך לשמור על קפסולות. אם מאפשרים לכל בחור לצאת לעניין משפחתי - - - 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, אחרי 14 יום. הוא כבר לומד פה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני לא מדבר על הקפסולות של השבים. אתה שואל אותי לגבי הקפסולות בישיבות עצמן. הבעיה הגדולה שלנו, שבישיבות שנפרצו קפסולות, ואני יכול לתת לכם עכשיו שלל דוגמאות. היו לנו מקרי תחלואה ובחלקם תחלואה רבה: עטרת שלמה בראשון. אני יכול לדבר על ישיבת חב"ד בלוד. הרבה ישיבות שעבדו לפי קפסולות, פתחו את הקפסולות ומייד הייתה לנו תחלואה של בחורים. צריך מאוד מאוד להישמר אחרת אנחנו נגרום לביטול תורה בזה שהישיבות יסגרו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה הם לא יכולים להתחיל את הבידוד בחו"ל?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

מהרבה מאוד סיבות. אתה רוצה שאני אכנס לזה? יש לנו שורה ארוכה של סיבות מדוע אי אפשר בחו"ל. אנחנו גם רוצים לנטרל את אלמנט ההדבקה במהלך השהייה בשדה התעופה ובטיסה. זה הליך מאוד סדור עם הרבה מחשבה, אם כבר מאשימים אותנו שהעדפנו את בחורי הישיבות - - - 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה שמאשים אותך זה אנשים שלא רוצים שבני הישיבות יבואו לארץ ישראל. זה ברור לי. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני לא שם. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

לכן אסור לנו לעבוד לפי אנשים שלא רוצים. אנחנו עוסקים בוועדת העלייה והקליטה במי שרוצה שכל יהודי מכל העולם יוכל לבוא לארץ ישראל אם הוא בריא.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

בכך רצוננו דומה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה קורה יותר מדי בממשלה הזאת, שמפחדים שמא יכתבו באיזשהו עיתון שהוא מלכתחילה רוצה שיהיה מה שפחות חרדים בארץ ישראל. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

לא, זה לא רק חרדים, הרב אייכלר, אל תיקח את זה לשם. אנחנו צריכים כרבע מיליון עולים חדשים בשנתיים הקרובות. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני רוצה להזכיר לכולם שמדובר גם על תלמידי אוניברסיטאות ועל תלמידי מכינות.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

כן, אנחנו מדברים על מי שיעלו ארצה.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אנחנו לא מבדילים ולא מפלים אף אחד.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

זה מה שצריך להיות, אבל לא לפחד מאלה שרוצים שכן יפלו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

איך אתה פותר וקצת מוריד את הלחץ בנושא הזה? יש דרך?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לפני כחודשיים דובר על מתווה של בידוד יחידני בישיבות וזה אפילו התחיל עד ששר הפנים חשש שהעסק לא עובד כמו שצריך. אנחנו הקלנו מאוד עכשיו מתוך הבנה שקשה או כמעט בלתי אפשרי בתנאים של הפנימיות של הישיבות לעשות בידוד יחידני, אבל ברור שמבחינה אידיאלית אילו היינו יכולים, היינו מבקשים שכל אחד יעשה בידוד לבד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מתי היה דבר כזה 26 בבידוד ביחד?

<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

בקפסולות של הישיבות.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>  

אבל אושי הסביר את ההבדל בין הקפסולה לבין הבידוד.

<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הם יהיו שישה חבר'ה בבידוד 14 יום ואז הולכים לקפסולות עוד 14 יום?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

לא עוד 14. הם מצטרפים לישיבה כרגיל. מה שהישיבה עושה גם הם עושים. אם הישיבה עדיין בקפסולה, הם יצטרפו. אם הישיבה כבר איחדה קפסולות, אז הם חלק - - -

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

הקפסולות יכולות להיות גם בתוך הפנימיות, נכון?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אנחנו רק רוצים שאנשים יוכלו לבוא ללמוד. זה היה הרס מאוד גדול. 

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

יש נקודה אחת בנושא הזה שד"ר אשר אמר. אנחנו חייבים להיות דינמיים גם ביחס לבני חוץ לארץ. המצב היום הוא שתלמידים מגיעים כמו שחבר הכנסת הרב אייכלר אמר, ברוך השם בריאים. אולי יש פתרונות שאפשר לבדוק את התלמידים בדיקת קורונה לפני שהם יוצאים. אולי יש דרכים להנגיש את זה קצת? 

נחמיה אמר פה נקודה שחייבים לחשוב עליה. מגיעים לפה בנות בגיל 18-17 לסמינרים, בחורים צעירים מארצות רווחה, בפעם הראשונה הם עוזבים את הבתים של ההורים שלהם ומגיעים במסירות נפש לארץ. אולי יש דרך להנגיש את זה בצורה בטוחה? הם לא יוצאים החוצה, לא מתערבים באוכלוסייה הכללית בכלל, אבל לעשות משהו קצת יותר בטוח אבל בצורה יותר נעימה כדי לא להעניש אותם שהם רוצים לבוא לארץ ולשים אותם בבית סוהר. לקחת בחורה בגיל 17, לשים אותה עם עוד חמש חברות שהיא לא הכירה מעולם, לשים אותה במכלאה ביחד, עונש על זה שבהם באים לארץ. אני אומר את זה בצורה בוטה קצת אבל מבחינה רגשית ככה הם מרגישים. אנחנו רוצים לעודד את התלמידים.

אני רוצה לציין, מתוך קרוב ל-15,000 של האיגוד ועם סטודנטים זה עוד יותר, יש אלפים שהם לא יגיעו לארץ בגלל הקושי הזה בלבד.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

מה אתה מציע, הרב, שיעשו בדיקת קורונה כשמגיעים? רוב מדינות העולם עושים את זה. יעשו בדיקה ותוך שלושה ימים - - -

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

רוב המדינות המתוקנות בעולם לא מסתפקות בבדיקת קורונה. הנושא הרי נמצא בדיון בכל מיני מישורים. אני אהיה הרבה יותר קיצוני. אלוף מצה"ל או שגריר או אפילו שר יוצא לחו"ל לאיזשהו עניין, הוא חייב בבידוד. אין לזה פתרון. מדוע אנחנו מתעקשים על בידוד ולא על בדיקה? אני צריך הרבה דקות כדי להסביר. הבדיקות, רמת הרגישות שלהן מוגבלת. גם הזמן שבו אדם שנחשף לנגיף ומפתח מחלה, עד שהבדיקה חיובית, גם היא לוקחת לפעמים עד 14 יום וזאת הסיבה לבידוד. 

אנחנו בחנו את סוגיית חלופות הבידוד בבדיקות לעומק. גם כפי שאתם יודעים, הנהלת משרד הבריאות התחלפה, וכרגע לא נראה שיש תחליף לבידוד. דרך אגב, רוב מדינות אירופה המתוקנות עדיין דורשות בידוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם יעשו בדיקת קורונה כל יום, אז זה התחליף של בידוד. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אתה לא יכול. זה גם לא יפתור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

למה לא יפתור? כל בוקר הוא עושה ואז אתה רואה אם הוא נדבק או לא. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

הרבה פעמים האדם יתחיל להדביק לפני שהבדיקה תראה את זה ואז שוב הסוסים יברחו לנו מהאורווה. לצערנו גם באים מריכוזים בעולם שבהם יש הרבה תחלואה. גם עדיין בניו יורק וגם בלונדון וגם בפאריס, סך הכול המקומות שרבים מהבחורים באים, ממקומות עם הרבה מאוד תחלואה. במקרה עכשיו כתב לי שגריר ותיק שלנו במדינה גדולה שבאמת הרבה יותר נקיה מהמקומות שהזכרתי, למה הוא חייב עכשיו כשהוא שב ארצה להיכנס לבידוד. זה בדיוק אותם כללים וזה חל על כולם. הלוואי שנגיע ליום שבו רמת התחלואה תרד לרמה כזו או לחילופין יהיו לנו אמצעים שאין בידנו היום, שנוכל לפתור את זה. זה הרי כאב ראש ועלות מאוד גדולה לכולם.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

יש אפשרות שהישיבה תיתן את אותו תהליך שאתם עושים לתלמידים חדשים, גם לתלמיד שיצא לצורך איזה שמחה? אגב, לי יש פתרון אחר, שבתוך שדה התעופה יקימו פינה שם יוכלו לסיים שידוכים. זה דבר מאוד חשוב.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אנחנו עשינו את זה מספר פעמים באולם פתאל, בטרקלין.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אולי תעשו את זה באופן קבוע לכולם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

שמה יעשו?

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

שמגיע חתן וכלה, שהם לא יצטרכו להיכנס ולא יצרכו לצאת. יש תקדים, אולם בשדה התעופה. הם באים עם אבא ואימא ואומרים שידוך, כל אחד נוסע לארצו ואף אחד לא צריך להיות בבידוד.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

היה וקרה.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

צריך לעשות את זה קבוע כי ברוך השם יש הרבה שידוכים בין יהודים שאוהבים את ארץ ישראל משם וחיים בארץ ישראל פה. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני חושב שזה רעיון מצוין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא חשבתי שאני אגיע לדברים האלה, אבל הנה. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

יש טרקלין נוח מאוד עם מספר חדרים בשדה התעופה. אני אספר לכם שגם בריתות של יהודים שלא הצליחו למצוא מוהל בחו"ל ולא רצו להיכנס לבידוד, הגיעו לטרקלין ועשינו ברית.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

עשו ברית מילה גם. יפה מאוד. 

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

מה עם תלמידים שיש להם כבר נוגדנים? שהם כבר עברו את המחלה?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

תלמידים שחלו, לא נוגדנים, שיש בדיקת PCR מעת מחלתם שמראה שהם באמת חלו ואחר כך בדיקה שהחלימו, יהיו פטורים מבידוד.

 << אורח >> אברום מייזלמן: << אורח >>  

הבעיה היא שרוב הבחורים בניו יורק שחלו, הם לא עשו בדיקות PCR.

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אנחנו יודעים את זה. לצערנו נוגדנים היא לא בדיקה מספיק טובה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, לגבי משרד הבריאות, אם אתם יכולים תוך כדי ללכת לקראתם, וזה תמיד קורה, אז תשנו את הנוהל. אם אתם לא יכולים, אז לא יכולים. 

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

הרב אייכלר מכיר אותי כבר לא מעט שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ולגבי השידוכים תפתרו להם את הבעיה. נראה לי רעיון באמת, לא יוצאים משדה התעופה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

לגבי אברכים נשואים, גם הם לפי ההסדר החדש?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אברכים נשואים עושים את הבידוד בבית עם בנות זוגם.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

כן, אבל מבחינת הבקשות והוויזות וכל הדברים זה אותו דבר?

 << אורח >> אשר שלמון: << אורח >>  

אני לא יודע, זה לשאול - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני רוצה לסכם את הישיבה. ביחס לתלמידים שמתחת לגיל 18, הישיבות באופן מרוכז ימציאו למינהל האוכלוסין אישורים נוטריונים ציבוריים במקום להריץ את ההורים. זו אופציה. הם לא חייבים. מי שרוצה ללכת לקונסוליה, יכול ללכת.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

האופציה השנייה שהם יעשו את זה אחר כך כמו שהיה עד היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זה לא יהיה הם לא מקבלים אשרת תייר. אלה שמעל גיל 18 מקבלים. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אז יצטרכו לעשות את זה כמו שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, שיעשו ככה. לגבי אלה שמעל גיל 18, כפי ששמענו גם מהרב, יעשו את זה בצורה מרוכזת. הפנייה תהיה מרוכזת ואז לא יצטרכו את כל התהליך הזה ולשגע את האנשים.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, תקבע תוך כמה זמן משרד הבריאות והצוות צריך לתת אישור. הם צריכים להגיע כבר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הוועדה רואה בבעיה של האישורים האלה את צוואר הבקבוק לגבי כל דבר ועניין, לכן אנחנו סבורים שצריך ליצור צוות בארץ שהתפקיד שלו יהיה לטפל בבעיות באמצעות קבלת כל הבקשות מכל העולם, באינטרנט, והם יטפלו בזה בצורה מהירה. 

בצוות הזה ישבו נציגים של משרד החוץ וגם נציגים של רשות האוכלוסין על מנת שכל בעיה תיתפר במקום, ומי שבאמת כמו ששמענו, יש לו בעיה חריגה כמו למשל שבעבר הוא סורב להיכנס לארץ, זה ישימו בצד, יטפלו בו בנוהל הרגיל, אבל כל מי שלא, יטפלו בו במהירות. אנחנו נפנה למשרד האוצר על מנת לייחד תקציב לארבעה חודשיים לעניין הזה כדי לפתור את הבעיה של צוואר הבקבוק הזה. הפנייה לקונסול בפרגוואי שיש לו עובד וחצי, עד שהוא מאשר זה דבר שלא מתקבל על הדעת. צריך לפתור את זה אחת ולתמיד ולסיים את העניין.

ביחס לנושא של בנות שירות לאומי שמשרתות בישראל, צריך להשוות אותן לחיילים בודדים ולכן אנחנו בעניין הזה פונים לפרופ' מור-יוסף במסגרת הוועדה שהוא היושב-ראש שלה, שיטפלו בזה במהירות ובדחיפות.

ביחס לנושא של ההורים לנשים שיולדות, מור-יוסף אמר לי שהוא לא מוכן שזה יהיה רטרואקטיבית יותר מחודש, אבל כיוון שמדובר בעניין חד-פעמי, מה הכוונה? מרגע שהם הוציאו את הנוהל, אז כל מי שצריכה ללדת או עומדת ללדת, אז אפשר כבר לעלות. כמובן שאם מישהו ישן על זכויותיו ולא עלה, זאת בעיה שלו. חברת הכנסת קוטלר ריכזה את העניין. מדובר ב-200 בקשות בלבד. אני מבקש, תרכזי את זה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

יש את זה כבר אצל מור-יוסף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו נפנה למור-יוסף עם כל הבקשות ונבקש החלטות במישור ההומניטרי כדי שהדברים האלה יבואו לפתרונם אחת ולתמיד. הרי זה חד-פעמי מכיוון שהיום אין שום בעיה. מדובר פה על חד-פעמיות. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

עוד נקודה אחת מאוד חשובה. יש אלפי קשישים עולים בני 90-80. שיהיה איזשהו יחס לאדם בן 80 שהילדים שלו בחוץ לארץ ורוצה לראות אותם, שגם יתנו להם להיכנס כמו אצל יולדת, בתנאי שהוא מעל גיל 80 נניח. אני אומר מעל גיל 80 כי אלה אנשים מסכנים, עולים לארץ והילדים בחוץ לארץ והם נמצאים פה לבד, לא ראו את הילדים חמישה חודשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו לא הסתכלנו על הבקשה. תסביר לנו את זה.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אני אסביר לך ואולי תצרף את זה, כי כמו שאתה מבין שיולדת שנמצאת פה לבד, זוג קשישים או הורה קשיש - - - 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי אתה רוצה שיעלה, הילדים שלו?

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

הילדים שלו, הקרבה הראשונה שיבואו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז תכין בקשה מסודרת.

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אפילו בהחלפות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, הבנתי. תכין מכתב מסודר. 

תעלה רגע את כבוד הרב עוד פעם. בוא נראה אם אחרי כל מה שהוא שמע יש לו השגות. 

כבוד הרב, שמעת את הדיון?

 << אורח >> משה מייזלמן: << אורח >>  

כן, שמעתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש לך השגות למה שהיה פה? 

 << אורח >> משה מייזלמן: << אורח >>  

כן, הכול בסדר גמור. אין בעיות

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, הבנתי. תודה רבה.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

עוד דבר אחד אם אפשר לבקש. קודם כל סטלה בהשתק, היא לא יכולה לדבר. היא מבקשת להבהיר לנו שיש בעיה, שהאישור הנוטריוני צריך את החתימה של האפוסטיל והאפוסטיל סגור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא, לא, לא , אמרנו, זה אישור נוטריוני ציבורי. 

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אוקיי, אז זה תשובה לסטלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם אמר לך אייל סיסו שזה בסדר.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אז אני אומרת את זה לפרוטוקול כדי שסטלה תשמע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אם אני חוזר למשרד האוצר, לא עשיתי כלום. שהם יפתרו את הבעיה הזאת. פה זה החלטה שלהם. זה לא קשור לכוח-אדם ולא קשור לשום דבר.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

אז זה רק לצורך הפרוטוקול כמענה לסטלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אנחנו נסיים את העניין הזה אחת ולתמיד.

 << דובר >> מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): << דובר >>  

הוועדה הזאת שתוקם חייבת להוציא מדיניות ברורה ושקופה ולהנגיש אותה לציבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

המדיניות היא ברורה. היא משתנה כל הזמן לפי ההתפתחות של הקורונה. זה בעיה. 

 << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, אתה לא יודע כמה אתה חשוב. מספר לי עכשיו ד"ר אשר שלמון שבעוד הדיון מתקיים פה אצלך, הוא קיבל עוד 40 ישיבות, בקשות להגיש רשימות וזה יטופל עוד היום. אני אומר את זה לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>