פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
28/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש 
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 10:30



סדר היום:
 << נושא >> סיור ועדה במשל"ט המלוניות הארצי של פיקוד העורף ברמלה << נושא >> 



נכחו:
חברי הוועדה: 
יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
יוליה מלינובסקי קונין



מוזמנים: 
	תא"ל איציק בר
	–
	רמ"ט פיקוד העורף

	אל"מ (מיל') ניר בראון
	–
	מפקד משל"ט מלונות

	אל"מ (מיל') עמי דהן
	–
	מפקד צוות פתיחת מלונות

	אל"מ (מיל') יעקב מנדלוביץ
	–
	מפקד משל"ט רפואה






מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
ס.ל., חבר תרגומים



 << נושא >> סיור ועדה במשל"ט המלוניות הארצי של פיקוד העורף ברמלה << נושא >> 



 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

בוקר טוב. אנחנו נציג את עצמנו ונדבר קצת בסקירה כאן ואז ניסע למשל"ט עצמו ונראה את כל האופרציה, את הדבר הזה קורה. לי קוראים איציק בר, אני ראש מטה הפיקוד.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני ניר בראון, אני מפקד משל"ט המלונות.

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

אני אחראי על הלוגיסטיקה של המלונות והפתיחה שלהם.

 << אורח >> יעקב מנדלוביץ: << אורח >> 

מפקד משל"ט הרפואה, עוסק בעיקר בתשאול של האנשים, צוות מתשאלים שמתקשר לכל אזרח.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

הוא אחראי על כל מכלול הרפואה בתוך המשל"ט עצמו. אנחנו נראה לכם את זה שם בעיניים וזה יהיה ברור יותר.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

עמי הוא בעצם מפקד צוות השטח, כל מה שקשור בפתיחת המלונות, בסגירת המלונות והסבת המלון ממלון למתקן אשפוז, בעצם צוות שטח שמתעסק בכל הדברים.

אני אגע לגבי שקף אחד מסדר, שהוא אסטרטגיית המענה שלנו. אפשר לראות פה את רשת הביטחון של מה שאנחנו עושים היום, זה כל מה שנמצא בפנים, וכל מה שעשינו בגל הראשון, שהוא נמצא בחוץ, שהוא בעצם נצור. 

במה מתעסק היום הפיקוד? היום זה עוד לפני שקיבלנו את המשימה של להוביל את כל שרשרת קטיעת ההדבקה, אנחנו מאתמול מתעסקים בזה, זה הולך להשפיע מאוד על הפיקוד. אנחנו מדברים, אחת, על מענה במרחב הרשויות בסגנון של ערים כתומות וערים אדומות, בשביל זה יש לנו יקל"רים במרחב. יקל"ר זה יחידת קישור לרשות. יש לנו פו"ש, פיקוד ושליטה, ברמת הנפות, הסברה בשטח. הטמענו בכל הרשויות מערכת שנקראת דשבורד אג"מים, זו מערכת ייעודית שמשקפת לכל ראש רשות ברמה שלו כמה חולים יש ברשות, כמה נמצאים בבידוד אצלו, בבתים ברשות, כמה יצאו למלונות, מה קורה בכל - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >>   


ראיתי את זה אתמול במודיעין. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

כולל כתובת אישית של החולים שהוא יוכל לשכנע אותם לעבור למלוניות? 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

הכתובות מגיעות באמצעות משרד הבריאות, הקופות, אתה לא תראה את זה במערכת. אתה לא תראה במערכת שאני לוחץ על כפתור ואני רואה את כל הרשימה, זה מגיע מה שנקרא בעותק קשיח או בדרך אחרת - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

צנעת הפרט.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

במודיעין הוא בנה מערכת מדהימה. ראיתי אצלו אתמול את הדשבורד שלו.

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

זה פה בנו לו, האג"מים שלנו, קומה מתחתייך.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אבל יש לו גם מיפוי בתוך העיר, לפי כתובות. מדהים.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כן, המערכת שבנינו - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אנחנו נראה לכם, אנחנו עובדים עם זה כי אלה חלק מהכלים שאנחנו נותנים לו.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה לא עכשיו רגע יש לי 20 אנשים, זה 20 אנשים ובאיזה מקומות. ראש הרשות יכול להגיד: אני רוצה לעשות ריכוז מאמץ על שכונה ג', על רחוב כך וכך. זה בהיבט של הרשויות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

שלום, חברת הכנסת מלינובסקי הגיעה. התחלנו עכשיו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יופי, עד שמצאתי אתכם לקח קצת זמן. אתם פה עיר שלמה. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

בתוך הרשת, כמו שאמרתי, הסיפור של הרשויות, הסיפור של סיוע למשרד הבריאות. אנחנו מסייעים למשרד הבריאות בהרחבת המוקד, 5400*, הוא נמצא קרוב למשל"ט עצמו, אפשר להציץ בו תוך כדי הסיור. זה כל האופרציה, כל המאמץ של חולים, חולים, חולים שמובל על ידי המשל"ט עצמו. 

הסיפור של בתי החולים. אנחנו גייסנו את יחידות בתי החולים לבתי החולים. זאת אומרת היום בתי החולים מתוגברים באנשי מילואים של פיקוד העורף לסייע בכל מה שנדרש שם, גם לאור השחיקה וגם מערכת הבריאות בעצמה נמצאת עם מבודדים וחולים, זה חלק מעניין של התמיכה. מידע וידע, זה מה שבסוף מגיע לרשות עצמה. 

אלה הדברים המרכזיים שכרגע הפיקוד עוסק. אתמול נכנסנו לקבוצת תכנון של כל מה שקשור בקטיעת שרשרת ההדבקה. זו אופרציה אחרת לגמרי, אנחנו לומדים את המשימה, זה לשים את הפיקוד בהיקפים אחרים. ככלל בתיאום הראשוני עם משרד הבריאות זה לקחת את כל המשימות של שרשרת ההדבקה ולבנות פה מפקדה משימתית שתסתכל רגע מי האזרח שעכשיו פיתח תסמינים ועד החיבור לניר, להוצאה למלון. את כל זה אנחנו נצטרך ללמוד ולבחון, לקבוע יעדים מאוד ברורים ומדידים, רוצה לומר שתוך 24 שעות-48 שעות מרגע שאזרח פיתח תסמינים הוא ימצא את עצמו - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה זמן?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה בין 24 ל-48 שעות. זה עוד לא קיים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה מה שאתה רוצה.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה מה שאנחנו רוצים בהקשר של לקחת את כל שרשרת הערך, זה להיכנס ליעדים מדידים בלוחות זמנים, מרגע שבן אדם פיתח תסמינים ועד שהוא הגיע לתחנה האחרונה שהיא תחנת הבידוד, זה יכול להיות בידוד בבית או בידוד במתקן אשפוז, כשבדרך כל תהליך החקירה קורה מהר מאוד. אנחנו נרצה לקחת מה שקורה היום באופן טורי, לקחת אותו ולהפוך אותו לפעולה מקבילה תוך כדי שהדברים קורים ולעשות את כל הפעולות בו זמנית. אירוע מאוד מורכב, אני לא רוצה להיכנס אליו בהקשר של הרחבה כי אנחנו לומדים אותו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתם כבר התחלתם להתעסק בזה? מאתמול?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

עוד לא. התחלנו להתעסק בזה בהיבט של עבודת המטה, אנחנו היום מציגים רעיון מרכזי לרמטכ"ל, עשינו כמה דיוני תיאומים עם משרד הבריאות, ייקבעו לוחות זמנים מתי אנחנו מקבלים אחריות על המשימה ונצא לדרך. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני אסביר בינתיים מה כן קורה באופן מלא. אתם תגיעו עוד רגע למשל"ט ואתם תראו שהקמנו מרכז שליטה, אבל הוא לא רק מרכז שליטה, מדובר במפקדה לכל דבר ועניין.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

סליחה, זה בעצם העותק שהיה אז בזמנו בשיבא כשעשינו סיור לפני מספר שבועות? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, לא, אפילו לא דומה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא, זה המשל"ט של המלוניות.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

רק על המלוניות נטו. כי שם היה גם עם המעבדות היינו בסיור. זה שני דברים שונים?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני אסביר הכול, אני מבטיח לך שלא יישארו לך שאלות בעניין הזה. משל"ט ערבות הדדית הוא המשל"ט או המפקדה שפוקדת ושולטת בכל התהליך מהרגע שהבן אדם אושר ואובחן כחולה מאומת או מהרגע שהבן אדם קנה כרטיס טיסה לחו"ל והוא צריך להיכנס לתוך תהליך כזה או אחר, בין אם זה להחלמה ובין אם זה לבידוד, על פי התקש"ח של השבים מחו"ל. אנחנו מתעסקים בשני הצירים האלה, גם בחולים וגם במבודדים.

המפקדה הזאת עוסקת, כפי שרואים, עם כל הכוחות האלה, עם כל הגופים הללו. פיקוד העורף, כמובן שאנחנו פוקדים עליהם מכוח המציאות שאנחנו כאנשי צבא והם הפקודים שלנו, אבל כל האחרים, בתי החולים, משרד הבריאות, קופות החולים וכן הלאה וכן הלאה, הם עובדים איתנו בשותפות, חלקם הם דירקטיבה שנותנים לנו את הכללים ואת ההתנהלות, אבל כולם עובדים איתנו בצמידות. קופות החולים יושבות איתנו ביחד במשל"ט, יש לנו כמובן את כל מה שקשור בנושא נתב"ג, רשות ההגירה והאוכלוסין, מעברים, כל הציר שמדבר על המבודדים, כי זה לא רק מי שבא מנתב"ג, זה גם מי שמגיע מטאבה, גם מי שמגיע מאלנבי וכן הלאה, כל מי שנכנס.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אלה שבאים מחו"ל, הם לא תושבים שלנו, איזה קופה מאמצת אותם?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני רוצה להגיד רגע בפתיח, אנחנו כפיקוד העורף לא עושים הפרדה בין אם אתה כן תושב ישראל או לא תושב ישראל. הסברתי את זה בפתיח עם חבר הכנסת יעקב אשר, לא מתעסק בדברים האלה של יש לך קופת חולים, אין לך קופת חולים. הסדרנו את הכול, גם אדם שאין לו קופת חולים, גם אדם שהוא תושב זר והוא לא תושב מדינת ישראל והוא אושר להיכנס לתוך מדינת ישראל ייכנס אצלנו למלונות. פתרנו את הבעיה הזאת מול קופות החולים ומשרד הבריאות בזה שאנחנו יודעים להכפיף אותו או תחת קופה שלוקחת עליו אחריות, או תחת ביקור רופא, והיה גם 'בטרם', שכרגע החוזה איתם נסגר, אבל אנחנו יודעים לתת לו מענה של טיפול קורונה, טיפול רפואת שגרה. מגיע בן אדם, שוהה אצלך עכשיו שבועיים, כואבת לו האוזן, מי מטפל בו? לכן יצרנו את כל המנגנונים האלה וזה בדיוק העניין - - -

<< אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כולל העובדים הזרים הלא מוסדרים שקיימים במדינת ישראל, גם זה טופל.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זה בעיקר הסוגיה המורכבת יותר, שעובדים זרים שנמצאים בתל אביב הם לא במעמד קבע, הם בוודאי לא חברי קופת חולים וכו' וכו' והם בכל זאת נכנסים למתקני ההחלמה אצלנו וכך אנחנו פועלים איתם.

אז כל הגורמים האלה, אנחנו עובדים איתם בשותפות. צריך להגיד שפיקוד העורף עשה פה חיבורים שמעולם לא היו, מעולם לא היו חיבורים בין גופים שלכאורה היה אמור להיות והקורונה, או מה שזה יהיה, הוליד כאן, זה גם דברים מאוד חיוביים בהקשר הזה.

אז אמרתי, אלה המאמצים שאנחנו מטפלים בהם בתוך המשל"ט. ואני אומר עוד פעם, זה מרגע שבן אדם גם מציר החולים וגם מציר המבודדים, כשהדבר הזה הוא מאמץ שלם. זה אומר שאני גם צריך לתשאל אותו, לאפיין אותו, לראות לאיזה מלון נכון שהוא צריך להגיע, לדעת לשנע אותו ולתפור לו את החליפה של ההסעה הרלוונטית, זה יכול להיות אמבולנס, אבל למשפחה ברוכת ילדים אני אשלח אוטובוס וכו'. 

אני צריך לתמוך את זה במאמצי הסברה. יש אוכלוסיות ומגזרים שלהוציא אותם זה אירוע מורכב. היה לנו את זה אז בזמנו בבני ברק, היום אנחנו מתעסקים עם המגזר הערבי באזור ואדי ערה. אם אנחנו לא נבצע פעולות הסברה כדי להסביר להם למה זה נכון להוציא אותם אנחנו לא נצליח לעשות את זה וזה אנחנו עושים באמצעות - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

בשפה שלהם כמובן?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בשפה שלהם כמובן, עם אנשים שהם מכירים. זה אנחנו עושים באמצעות המחוזות והיקל"רים שחיים את המתרחש בשטח. נזכיר שפיקוד העורף חי את השטח באופן מלא וזה עם מאמצי הסברה שהם בלתי נפרדים. מאמץ התמיכה הוא להסביר שזה לא רק להסיע אותו ולשים אותו במלון. הוא חי אצלנו במשך 20 יום, 30 יום, תלוי כמה זמן ההחלמה שלו, ובזמן הזה אנחנו צריכים לטפל בו, אמרתי, ברפואת הקורונה, צריך לעשות לו בדיקות, הוא עכשיו צריך לעשות רפואת שגרה, יש לו עניין של מצוקה, עניין של בעיה נפשית, רווחה, אכיפת חוק וסדר. כל הדברים האלה, צריכים לטפל באוכלוסייה שנמצאת אצלנו כרגע בתוך אותו מתקן אשפוז חלופי וכך אנחנו פועלים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מה קורה באמת אם מגיעים מקרים מורכבים, לא קורונה, בעיות נפשיות, מורכבויות אחרות, יש לכם כוח אדם? יש תשתית שנותנת מענה לדבר הזה?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

מי שאמור לתת מענה לכל אחד ואחד זה לכאורה כמו שהוא נמצא בבית, הוא אמור ליצור קשר עם קופת החולים שלו וקופת החולים אמורה לתת לו את הפתרון. הנושא של קופת החולים, רפואת השגרה, רפואת הקורונה, עובד טוב. הסיפור של נושא הברה"ן, הנושא הנפשי, שאם בן אדם רוצה לקפוץ מהחלון, אז לצערי האירוע שאתה לוקח אותו, אתה שולח אותו למיון פסיכיאטרי, אבל אני לא רוצה שהוא יגיע לזה, אני רוצה לתת לו מענה של מצוקה. עשינו חיבור לער"ן ועשינו חיבור לכל מיני – אבל העומס, שהם לא יודעים לתת את זה גם בשגרה מאוד מאוד מקשה עליהם גם לתת את זה בעומס, ולכן העסק הזה הוא פחות טוב. החיבורים קיימים, התוצאה והתפוקה יותר נמוכות. צריך להגיד שאת הדבר הזה יותר פגשנו בתקופה של המבודדים - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה רק עוד יילך ויחמיר.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני באופן אישי טיפלתי במקרה כזה שבן אדם התקשר אליי, לא יודעת, אין לי מושג מי זה, אזרח, סתם מצא את הטלפון שלי, אמר שהוא הולך להתאבד בבית מלון בתל אביב, שהוא לא יכול להיות שם. הייתי צריכה להרים טלפונים למשטרת ישראל, ל - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אז אני אחסוך לך, לא צריך להרים טלפון למשטרת ישראל, בכל מקום יש - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כל בן אדם שנכנס למלון, כל אזרח שנכנס למלון, מדברים איתו כל היום החמ"ל של אותו מלון. זה לא שעכשיו הוא נמצא במתקן כליאה, אלא - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

איזה גילאים יש כאן? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני אסביר, אני אתן את כל הפרטים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זה אמיתי, זאת אומרת אנחנו רגילים שיש אנשים עם מצוקות - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה אירוע שיכול לקרות, אבל דבר ראשון אנחנו כבר כמה חודשים באירוע הזה עם קרוב ל-30,000 אנשים שעברו דרכנו, עוד לא היה לנו אירוע חריג, אני מקווה שגם לא יהיה, אבל המנגנון שבו בן אדם שוהה אצלנו ויש לו בעיה, היא ישר מטופלת בצוות המלון של פיקוד העורף. יש שם אנשי מילואים, יש מפקד מלון שהוא מחבר את כל הגורמים שנדרשים, כולל - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבן אדם הזה, המצוקה הייתה אמיתית ושלחו אליו פסיכיאטרים. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה יכול לקרות. זה דבר שיכול לקרות.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

חברת הכנסת, המצוקות שאנחנו מדברים עליהן, היו לנו בעבר באופן המוני אפילו, אפשר לקרוא לזה ככה בהקשר למספרים, מהסיבה הפשוטה, שאנשים שהגיעו למלונות הבידוד אלה אנשים שחייבו אותם להגיע. היום בן אדם שמגיע מנתב"ג זה אדם שרוצה להגיע למלון כי אין לו את האפשרות לעשות את זה בבית והוא מרים את היד ומבקש ללכת למלון. ההחלמה, אותו דבר, זה וולונטרי לחלוטין. אין פה כפייה. מי שלא רוצה להיות לא צריך להגיע למצב הזה. אם יש מישהו שנמצא בתוך החדר ומרגיש באיזה שהוא מחנק ומצוקה, הוא בדרך כלל מתקשר אלינו לקבלה, הוא אומר: אני לא מרגיש טוב, לא טוב לי. מנסים לעזור לו במה שניתן, אם מגיעים למסקנה שזה מה שהוא רוצה הוא ישוחרר לאשפוז ביתי. אנחנו לא כופים על אף אחד את השהייה פה. אנחנו כן רוצים לתמוך בזה.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

לגבי האוכלוסיות המיוחדות, אוכלוסיות רווחה, אנחנו בתיאום עם משרד הרווחה עזרנו להם לפתוח מלונות ייעודיים לאוכלוסיית רווחה, מנוער שנמצא במתקני כליאה של משרד הרווחה, אז הצוות שלנו - - -

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

פתחנו שלושה כאלה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לבני נוער?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, פתחנו מלון בידוד אחד שהוא למבודדים מהקהילה. זה לא משימה שלנו, הנושא של מבודדים מהקהילה, את המשימה הזו לקחנו בעצמנו בגלל שיש מצוקה, לכל מיני דברים בעייתיים, מקלט לנשים מוכות, אנשים שנמצאים ברחוב ואין להם באמת איך לקיים את הסיפור הזה ואנחנו לקחנו את האנשים האלה ואל מול הרווחה מייצרים מנגנון שמכניסים אותם. אלה אותם מקרים שאין אפשרות ואין אף גוף שיודע לתת את הפתרון הזה, לכן אנחנו מתעסקים בדבר הזה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אתם מטפלים גם בבעיות שיכולות לגרום למה שפונים אליהם, הפגת שעות הפנאי, תוכניות חברתיות, או שעד כאן? זה לא נופש, בכל אופן כשאדם נמצא יום שלם בחדר אז מתפתחים דמיונות, מחשבות, הוא יכול להשתגע עם עצמו. אז אם הוא בבית אז יש לו שם רדיו, אמצעים שהוא - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

גם במלון יש לו. המלון עצמו, נכון שהוא לא נותן את הפסיליטיז שיש במלון, את הבריכה וכל מיני דברים כאלה - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

לא ביקשתי את זה. נופש זה נופש, פה באים להחלים. את זוכרת, אהבתי את ההגדרה והשתמשתי בה. אנשים מתפנקים, חושבים שבאו עכשיו פה לנופש, יש להם כל מיני דרישות, שמונה סוגי מנה ראשונה וכו'. זה לא בדיוק ככה.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאמרת, חבר הכנסת. במדינות אחרות בעולם לקחו האנגר גדול או אולם ספורט גדול, סידרו עשרות מיטות ואתה שוהה במתקן החלמה. במדינת ישראל זה פסיליטי אחר. בגלל שהמלון מחולק לאזור ירוק, אזור צהוב והאזור שבו נמצאים החולים, אנחנו לא מביאים לשם, לא פעולות הפגה ולא בידור ולא כלום, אתה נמצא בסביבה, על החדר שלך אתה אחראי עם מי שנמצא איתך בחדר, השטחים הציבוריים - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

ניקיון, כולל הכול בעצם. שלא להדביק אחרים. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כן. נכון. והשטחים הציבוריים זה באחריות המלון. אתה מקבל שלוש ארוחות חמות, יש לך הנגשה לכל דבר, ל-wi-fi ולטלוויזיה ולכל מה שיש במלון. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

וכביסה?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כביסה, יש מכונות כביסה ואתה עושה בעצמך. אני חושב שנתנו מעל ומעבר - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

יש מענה ספציפי לכול.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

יש, אבל אני גם אענה לך על מה שאמרת לגבי הנושא של פנאי ותרבות. אנחנו לא מונעים את זה. זאת אומרת אם יש עכשיו, אני אתן לך דוגמה דווקא ממלון מרגוע, יש לנו כמעט כל יום דבר תורה, מגיע איזה שהוא רב, נעמד מחוץ למלון, שם מערכת הגברה, נותן להם דבר תורה, נותן לבחורים הצעירים שנמצאים שם, שזה בחורי ישיבה, דבר תורה.

האם בעבר הכנסנו את השחקנית רותם אבוהב ושמנו אותה במין כלוב זכוכית והיא עשתה הופעה? התשובה היא כן. אנחנו לא מונעים, אם כי אנחנו לא - - - 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא מעודדים.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא עניין של מעודדים, אנחנו לא בונים תוכנית. בדיוק כמו שבבית חולים אין לך - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

הם לא בונים והם גם לא משלמים על תוכניות כאלה, אבל אם עושים את זה מתנדבים ודברים מהסוג הזה אתם לא - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

הם לא יוזמים, התכוונתי. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה מלוניות יש עד עכשיו?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

27 מלונות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה גם מחלימים וגם מבודדים. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

23 להחלמה, ארבעה למלונות הבידוד. צריך להגיד שבמלונות הבידוד, הארבעה, אחד מתוך הארבעה זה מלון שפתחנו אותו במיוחד לעולים שבאו מאתיופיה. עשינו את זה כבר פעם שנייה. משרד העלייה ביקש את העולים החדשים שהגיעו, בפעם הקודמת היו לנו 119 כאלה, הפעם הגיעו רק 34.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

שבועיים?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לשבועיים בלבד, אבל עם מעטפת של משרד העלייה - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אז כבר ניצלתם את זה לשיעורים ועברית וכל מיני דברים?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

כן. גם היום יש מלון פנורמה תל אביב שקולט את העולים החדשים. אמרתי שאנחנו קולטים עולים חדשים בחודש יולי ובחודש אוגוסט. החודש אנחנו קולטים 741 אלינו מתוך 1,200 שעולים, בחודש הבא אנחנו קולטים 1,000 מתוך 1,800 שעולים. הם מגיעים אלינו למלונות, יש להם מעטפת של משרד העלייה במלונות.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מה קורה עם האחרים? למה אתם קולטים רק חלק? עניין טכני?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, כל מי שאין לו אפשרות לעשות - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אוקיי, אתם לוקחים רק את מי שאין לו אפשרות.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

יש עולים שכבר יש להם מקום מוסדר, מי שאין לו מגיע אלינו. אנחנו לא באנו להחליף את משרד העלייה, אנחנו באנו לתת אפשרות של בידוד.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל יש פה נקודה. אם עולה חדש הוא איש מבוגר עם מחלות רקע אתם לא קולטים אותו, אלא אם כן מחייבים את המשפחה למצוא מקום לזה. זה קרה עם מנהלת הלשכה שלי, ההורים שלה עלו ארצה, הם אנשים מבוגרים עם מחלות רקע, אתם סירבתם לקלוט אותם כי יש מחלות רקע, אז היא בעצם יצאה מהבית, הכניסה לשם את ההורים.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

בסדר, יש להם עוגן פה.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

המילה סירבנו היא בעיניי לא נכונה בהגדרה. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה לא סירבנו לקלוט - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אלא אנחנו פועלים על פי דירקטיבה של משרד הבריאות, מה מותר ומה אסור. יש חוקים במדינת ישראל, הסברתי את זה גם לוועדת החוקה, כדאי שנכיר אותם, כשבן אדם שהוא קטין, מתחת לגיל 18, נדרש אפוטרופוס מעל גיל 24, שאלת לגבי גילאים. בוועדת החוקה, לגבי חבים בבידוד, החריגו את הסיפור הזה, כתבו את זה שחור על גבי לבן בספר המשפטים שאתם מכירים אותו, ועדת חוקה מתנהלת כרגע עוד פעם בעדכון על הדבר הזה והורידו את חוות הבידוד לאנשים שהם בודדים לגיל 17. לא בחולים, בחולים לא ייכנס בן אדם מתחת לגיל 18 אם אין לו אפוטרופוס. אני פועל על פי חוקים.

אגב, יש הגדרה שאומרת מה אני יכול להכניס לאותו מתקן אשפוז כיוון שמתקן האשפוז הזה הוא לא בית חולים סיעודי והוא גם לא בית חולים עם מיון, הוא בית חולים לחולים קלים. בן אדם שלא מסוגל לתפקד - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אני אגיד שבכל מצב לא מערבבים בין החולים לבין המבודדים.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זה שני מלונות שונים, שני תהליכים שונים.


 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

עדיין, איך מתמודדים עם נושא התפילה, אלה שכן שומרים מסורת, רוצים להתפלל תפילת שחרית, מנחה, ערבית, הם מתפללים באופן יחיד בחדר.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

נכון, במבודד כן. בחולים אין בעיה. הם מסתובבים בתוך המלון חופשי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חבר הכנסת אבוטבול, אלוהים סולח להם בנסיבות האלה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

את יכולה לסדר לי איתו עוד כמה דברים? 

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

בליל הסדר למשל היו מבודדים, אז מחוץ למלון כולם עמדו במרפסת ועשו ליל הסדר, עשו שולחן, וכל אחד קיבל את הקערה בחדר, הכול מסודר, מדוגם, כולל הגדה והכול.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אתה אומר רק המבודדים הם מבודדים, אבל החולים יכולים להתפלל יחד.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אמת. מהסיבה הפשוטה, שאם אני מבודד, אני לא יודע אם אני חולה או לא חולה והסתובבתי נגיד עם מישהו והתגליתי כחולה, עכשיו הענשת אותי בעונש קולקטיבי בזה שאני עכשיו צריך להתחיל עוד פעם 14 יום כי נחשפתי אליך. אתה לא רוצה להעניש את האנשים ולכן כל אחד נמצא בחדרו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה מקומות בבידוד יש לך וכמה בהחלמה? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

את תראי את כל המספרים, נכון לעכשיו בבוקר יש 5,375 אורחים במלונות ההחלמה, יש עוד 2,000 מיטות פנויות, במלונות הבידוד יש 876 ויש כרגע עוד 400 מקומות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה דיברת על החוזרים מחו"ל, זאת אומרת גם אזרחי ישראל שחוזרים מחו"ל וגם באים מחו"ל שהם לא אזרחי ישראל, אנחנו נותנים להם את המענה הזה? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אז אמרתי שאני לא עושה הפרדה בין אחד לשני. אם רשות ההגירה נתנה לו את האישור להיכנס למדינת ישראל ואין לו אפשרות לעשות אשפוז ביתי הוא ייכנס אלינו למלונות. 

הרעיון המסדר, חשוב להבין, אנחנו טבענו מודל שאומר 10, 20, 30, מקסימום 10,000 חולים בו זמנית, מקסימום 20 ימי שהייה מיום ה-PCR שלו ומקסימום 30 מלונות. כשאני אומר את זה זה מה שאנחנו יודעים לעשות. אגב, אנחנו עשינו את זה כי אף אחד אחר לא אמר לנו, אף אחד לא בא ואמר: אתה צריך להיערך ל-8,000. אף אחד לא יודע להסביר לי שום דבר, אנחנו בונים מודלים בעצמנו וזה מה שבנינו על פי המודל הקיים. אם מחר בבוקר יבוא הרמטכ"ל שהוא הפוקד עלינו ויגיד לא 10,000, 15,000 כי זה מה שהוא יחליט אל מול מה שיחליטו בממשלה אז אנחנו נצטרך לבנות מנגנון אחר. המנגנון הזה יודע להתמודד עם הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כן, הציגו את זה יפה אצלנו בדיון.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

דרך אגב, היום אתם מכירים את מודל ההחלמה החדש, הוא עד עשרה, 13 יום וכן הלאה, אמרתי שבן אדם שמגיע מעל 20 יום צריך להחליט, או שהוא יילך לאשפוז ביתי, או שאם יש לו סימפטומים כמו שמתארים שיש לו סימפטומים שיילך לבית חולים, אני הרי לא מתקן בית חולים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

מה עיקר הסיבות שיחליטו לגביו שיהיו יותר ימים? פשוט הבדיקות יוצאות חיוביות? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני מיד אסביר את זה. והאפשרות השנייה זו אפשרות גם להגיד לבן אדם: אתה רוצה להישאר פה מעל ימים? אין בעיה, בוא תשלם תשלום נוסף ונראה איך העסק מתמודד. אבל אנחנו יודעים, במנגנון הזה שבנינו חישבנו בעצם כמה אני יודע להחזיק בכל רגע נתון בכל המלונות. ברמה של חודש זה אומר 15,000 איש וזה באמת נותן מחצית מהחולים שקיימים במדינת ישראל ואני חושב שזה מענה, שוב, בהנחה, שזה לא המענה היחיד שקיים. אי אפשר לחשוב שהדבר היחיד שקיים זה מלונות בידוד.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה ייתן פתרון למורכבות, וסליחה, חבר הכנסת אבוטבול, זה לא אישי, אבל זו פשוט סיטואציה שצריך להתמודד איתה, של המשפחות במגזר החרדי שהגיעו ונשארו הרבה יותר מ-15 ימים, גם 30 יום וגם 45 ימים. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אמת. אפשר לדבר על זה אם תרצו.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

סליחה, אבל מה, פשוט כל כך נחמד פה או מה? זה עוזר להם כלכלית? 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני אסביר לך. יש כאלה שהשכירו את הבית שלהם ולא היה להם לאן לחזור וכל מיני דברים כאלה, שצריך להתמודד איתם, ולא הם צריכים להתמודד איתם, הם צריכים לתת פתרון למדינה מבחינת השהות של האנשים.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

ככלל אנחנו מכניסים משפחה מעורבת, או משפחה חרדית, ביחד ואנחנו גם רוצים לשחרר אותם ביחד. אם ההורים עדיין חולים אנחנו לא נפצל ביניהם. אם ההורים הבריאו ויש עכשיו עוד שני ילדים שנשארו, קטנים, חולים, אז קופת החולים לרוב מוציאה מכתב שחרור כי אין שום סיבה בעולם שהילדים האלה, כמו שמלכתחילה הם לא היו נכנסים, הם יחזרו חזרה הביתה וימשיכו את האשפוז הביתי. אבל אז מתחיל תהליך שבו מתקיים שיח בין המשפחה לבין קופת החולים. כשמתקיים שיח בין קופת החולים לבין המשפחה אז יש החלטות שאני מקווה שהן נשארות מקצועיות, ואני אומר את זה בזהירות רבה. כל עוד אני לא מקבל מכתב שחרור אני לא משחרר בן אדם. אני משחרר על פי הדירקטיבה של קופת החולים. 

אני יכול לדחוף לעניין הזה, אני יכול להסביר, אני יכול להגיד שהמשפחה עברה כבר את העשרה ימים, אני יכול לצלצל בפעמון למה שצריך, אבל ככלל קופת החולים היא הגורם שמשחרר כמו שהיא הגורם שמאשר את הכנסתו פנימה. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אני חייב רגע להגיד, אני לא חושב שזה מגיע לממדים כאלה, אני בטוח שיש סיבות אחרות. הנושא של השכרת דירה, לדעתי זה מאוד קטנוני בקטע הזה, כנראה שיש להם סיבות אחרות. אולי באמת רווחה כלכלית או דברים מהסוג הזה. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

עדיין, אבל הם לא לשכת רווחה. חייבים להשאיר אותם קורקטיים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, זה צודק, אבל השאלה איך אתם – למה זה מאריך את זה? למה לא ברגע מסוים, זה מגיע, זהו זה, החלמת, להתראות תודה? נותנים התראה יומיים: בעוד יומיים חזור לביתך.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה מה שאנחנו עושים. צריך לזכור שהמלונות האלה זה בעצם מתקן אשפוז לחולים קלים. כמו שאתה לא מחליט עכשיו שאתה נשאר בבית חולים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

רופא זורק אותך למחרת כי הם צריכים את המקום. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

אמת. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

חבר הכנסת, אני אסביר לך את העניין בצורה יותר פשוטה. מלונות הבידוד, התאריך הוא נורא ברור, אתה נכנס ל-14 יום, הגעת ביום ראשון, בעוד שבועיים ביום ראשון אתה יוצא הביתה. במלונות ההחלמה התהליך הוא פשוט במרכאות, אתה הגעת ליום עשרה ימים מיום ה-PCR שלך, מיום בדיקת הקורונה, אם אין לך סימפטומים אתה משוחרר, אתה בריא. אם יש לך סימפטומים מוסיפים לך עוד שלושה ימים. שלושה הימים האלה צריכים לחלוף ללא סימפטומים. היו לך בתוך שלושה הימים עוד פעם סימפטומים עוד שלושה ימים. עכשיו מה קורה ביום התשיעי? יש משפחה עם 13 נפשות, שיהיו בריאים, שניים מהם אומרים שאין סימפטומים, פתאום שמונה יש להם סימפטומים, בדיוק אתמול יש סימפטומים, עכשיו הם מקבלים אוטומטית שלושה ימים תוספת? אוקיי, הגענו ליום ה-12. עוד פעם: שלום, קופת החולים, מה שלומכם? איך אתם מרגישים? יש סימפטומים? בוודאי, יש לנו חום, מאתמול אנחנו כולנו משלשלים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אבל אלה דברים שאפשר לבדוק, זה לא פה דבר ש - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זו בדיוק הנקודה. אם ההחלטה נמצאת בידי האזרח, כלומר הדיווח הוא דיווח עצמי אל מול מה שהוא מדווח בעצמו, זה לא עניין. אני ביקשתי מקופות החולים, אל תיתנו לי שההחלטה תהיה בידיו, אם הבן אדם אמר שיש לו סימפטומים תשלחו רופא שיעשה לו בדיקת חום ויגיד אם כן או לא.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

כשרואים שזה מוגזם שמישהו אחר ייקח את ההחלטה.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא צריך שזה יהיה מוגזם, צריך שזה יהיה נורא ברור.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

רואים שזה משהו, או חשד לכאילו מין משחק כזה. אני גם בעד, אף אחד לא מחפש לנצל פה את העניינים. אם היה מקרה אחד כזה, או שני מקרים, אינני יודע, של השכרת דירה, זה - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אבל בוא נשאיר את זה בזה כדי שלא נעשה לשון הרע סתם. יש כאן אנשים שיוצאים בצורה מסודרת. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

חבל להפיץ על מגזר שלם בגלל איזה אחד.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לכן אני לא שם את זה ב – דרך אגב, זה לא מה שאמרנו. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

לא הפצנו, אנחנו רק מגדירים את המורכבות.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

אף אחד לא מכוון למגזר מסוים. בשבוע שעבר היה פה ביקור של יושב ראש הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, חבר הכנסת טסלר, שהוא מגיע במקרה מהמגזר והצגנו לו את כל הדברים ואחרי זה הוא נסע לצפון וביקר בלביא ובכינר וראה את הדברים. לפעמים יש מה שנקרא הטיה בתוך הציבור בהקשר של המגזר כי יש לנו יותר אירועים שמכוונים למגזר הזה, לצערי. אני לא רוצה להשתמש בו בדוגמאות, לפעמים אנחנו מקבלים מכתבי תלונה של חברי כנסת מהמגזר שהמלון נפתח והמכתב מגיע עם התלונה, אנחנו אומרים: חבר'ה, אנחנו רק עכשיו פתחנו, כאילו על מה התלונה? עוד לא נכנסו אנשים. אני מקבל מכתב שהמלון מטונף והשירות וזה, ומשפחה איקס רוצה לעבור למקום – זה לא מתאים, זה גם לא מכובד.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה לא נופש.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

ובכל זאת אני רק אומר, לא אמרנו שזה המגזר, יש לנו תופעות גם במגזרים האחרים, יש לנו התנהגויות של חוסר התנהגות ראויה של אלכוהול ומוזיקות וכאלה דברים אחרים. יש לנו הכול מהכול והכול בסדר ואנחנו מתמודדים עם הכול. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

מה זה תשלום סמלי שכתבתם? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אמרתי שאלה האופציות שנכון לחוקק.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אה, עוד לא חוקקתם את זה? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, אני אומר שבן אדם שמגיע ליום ה-20 במקסימום שלו, או שהוא יילך הביתה, או שהוא יילך לבית חולים או שהוא ישלם. אני אומר, אם אתם רוצים שאני אתמודד עם 10,000 חולים בו זמנית אל מול היכולת שאני יכול לתת, זה מה שצריך לאפשר. כל בן אדם שהלך לפני מצבנו טוב.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה עולה - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אתם משלמים גם 600 שקלים ללילה, 560.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

תלוי באיזה מלון. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

390 מיליון כל העסק הזה עולה עד עכשיו.

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

עד עכשיו עלה 357 מיליון, נכון ליום ראשון, ועדיין לא שילמנו את החודש.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

התמחורים ללילה שונים ממתקן למתקן? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בוודאי, תלוי במלון עצמו ובאיכותו. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

תגיד משפט סיום ונצא לשטח.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בפעם הקודמת בגל ראשון היינו עם 24 מלונות, 12 מלונות החלמה, 12 מלונות בידוד בגלל הסוגיה של השבים מחו"ל, היינו עם 2,860 חולים בשיא. פינינו ביום הכי טוב שלנו 450 אנשים. היום אנחנו עומדים, כמו שאמרתי לכם קודם, עם 23 מלונות החלמה, כמעט פי שניים מלונות החלמה, אנחנו נמצאים עם כמעט 5,500 חולים, אנחנו מפנים ביום 750 אנשים. כל הקפסיטי שלנו, ככה התנהלנו פעם. בעולים, עוד רגע אתם תראו את המתקן החדש שלנו. זה השבים מחו"ל. 

מילה אחת צריך להגיד, אני הולך להגיד את זה גם בוועדת החוקה, כשאני אחזור לשם, 55,000 אנשים שבו מחו"ל מה-1 באפריל, נכנסו אלינו למלונות 7,992, סך הכול 47 הלכו הביתה. האנשים שהגיעו אלינו מ-1 במאי, עזבו רגע את אפריל, מ-1 במאי עד ה-1 ביולי הגיעו אלינו 4,252 מבודדים. כמה מבודדים התגלו כחולים? מה ההערכה שלך, חברת הכנסת? כמה נראה לך שמתוך ה-4,252 שיישארו אצלי יתגלו כחולים?

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אני לא אומר לך אפס, אבל זה בפרופורציות - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

את ממש קרובה לזה, שניים, אני זוכר את השמות שלהם, כי זה כל כך אירוע מכונן. וזה אומר שהכלי הזה הוא לא אפקטיבי, לקחת את האנשים ולהחליט ששמים אותם - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

לכן הורידו את זה שזה לא יהיה דרך פה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

העלות מול תועלת לא מוכיחים את עצמם. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אני מבין שבגלל זה הוחלט שרוצים בידוד ביתי. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אבל גם אלה שאין להם, אתה שאלת כאן קודם, האם אנחנו מתקן בידוד או מתקן אשפוז, התשובה בעניין הזה לא, אנחנו לגמרי מתקן רווחה, אנחנו לגמרי פותרים את בעיית העולים, אנחנו לגמרי פותרים את הבעיה שלמישהו אין איפה להיות. אגב, גם בעניינים של חולים יש לנו לא מעט אנשים שאנחנו מכניסים אותם ממש לא בגלל הקורונה, אלא בגלל עניין הרווחה. זאת אומרת שני אנשים חולים מתוך שישה ואני צריך להחריג אותם כי הסיפור הרווחתי שלו כל כך קשה שאתה אומר אוקיי, אין ברירה, כי אף אחד אחר לא עושה איתו כלום. 

וזה העניין. בסוף צריך להבין, אני לא מתקן כליאה ואני לא מתקן רווחה, וכשיש בן אדם שלא מסוגל להישאר בתוך הבית כי הוא יוצא החוצה והוא מתנהג בצורה לא ממושמעת, אז במקום שיהיה גורם אכיפה שיטפל בו אומרים: בוא תיקח אותו אליך למלון כי אצלך הוא לא ייצא. יש פה בעיה וחוסר הבנה אולי במשימתנו ולכן אני שם את הנתונים האלה. 

זה מה שהיה, 30,000 אנשים עברו אצלנו במערכת, 23,000 נקלטו במלונות עד כה. אלה המספרים שאתם רואים כאן, זו כמות האנשים שסירבו או ביטלו מסיבה כזו או אחרת או לא עמדו בקריטריונים. אנחנו סוג של מפעל, במרכאות, שמייצר פה תהליך מאוד מאוד משמעותי וכדאי שתראו אותו רגע בעיניים איך הוא עובד. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איך מתבצע הפינוי?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בהסעות אמבולנסים או באוטובוסים.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בהנחיה של קופת חולים?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא. קופת החולים, כשהיא הזינה אותו במערכת, אתם תראו את זה עכשיו כשנגיע למשל"ט, וזו נקודה שכן חשוב להגיד עליה מילה. נעשה את שם, אתם תראו את זה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל היה סיפור עם פינוי של בחורה בירושלים, שנהג סירב לפנות אותה. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

הוא לא סירב, הוא לא סירב לגמרי. אתם לא בקיאים בנתונים, אבל הוא לא סירב. זה היה אירוע אחר. היה שם בן אדם חרדי בתוך האמבולנס, היא עלתה עם גופיה, הוא שאל אותה אם אפשר לא לעלות, היא אמרה לו: אין בעיה, אני אחכה לאמבולנס הבא, כי מיד שלחו לה אמבולנס אחר. יש הקלטה שהיא מודה על זה שטיפלו בה כמו שצריך.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זו חברה פרטית שאתם - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אבל זה נחמד שמוציאים את זה אחרת.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כי כל מה שקשור לצניעות יוצא מפרופורציות כל הזמן. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

אבל מתוך ה-23,000 אז את מדברת על מקרה אחד. זה בסדר, זה החיים. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אבל צריכים לטפל בכל דבר.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. נושא הפינוי, איך מתבצע. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אז אנחנו נסביר לך שם, את תראי בעיניים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבנתי שמי שבא מחו"ל זה דרך שדה התעופה, רשות האוכלוסין וההגירה, נכון?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, אני גם אסביר לך את זה. 


 << אורח >> יעקב מנדלוביץ: << אורח >> 

רק מילה, כי אתם ועדה חשובה מאוד בכנסת ואנשים מסתכלים על מה שאתם עושים, אז מבחינה רפואית חשוב לי להסביר משהו. אני מייצג את הרפואה כאן במשל"ט, אנחנו אלה שמתשאלים את האנשים, אני גם חבר בוועדה של פרופ' רוני גמזו ויושבים שם הרבה שעות, כולל לתוך הלילה ועד הבוקר ואני רוצה לומר לכם שבעצם האירוע הזה הוא אירוע שאין לאף אחד מנדט על השכל ועל הידע, זה הכול עניין של ניסוי וטעייה. גם במחקרים שאנחנו עושים, עם כל המתחקרים בבריאות הציבור, קשה מאוד להוכיח, ואתם ראיתם את זה בעצמכם, איפה זה קרה ואיך זה קרה. קשה מאוד להגיע לחקר הזה. מה שאני רוצה לומר, שמה שעושים כאן, שזה בעצם ניתוק של הבן אדם מתוך המקום שבו הוא גר, אתה קוטע את שרשרת ההדבקה וצריך להמשיך את זה וזה חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זאת הקטיעה האמיתית, נכון, דיברנו על זה.

 << אורח >> יעקב מנדלוביץ: << אורח >> 

יש פה מערכת מעולה, אני איש מילואים, מערכת מעולה, עם קבלת החלטות, עם סדר, אתם תראו, באמת לתפארת מדינת ישראל. אני חושב שזה משהו שבאמת עוצר את התפשטות המחלה ונכון להמשיך איתו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה מה שהצבענו עליו, אגב, כל השיח שלנו היה תיגעו בעניין האמיתי והעניין האמיתי זה להוציא החוצה מהקהילה את כל אותם מאומתים. אגב, 67% נדבקים - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

חברת הכנסת, שלושתם הם אנשי מילואים ואלה אנשים שחצו כבר את קו ה-100 ימי מילואים, אנשים שעצרו את העיסוק שלהם באזרחות והתגייסו למשימה.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יישר כוח. 

(בסיור)


 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בעצם כך אנחנו שולטים על התהליך עצמו. יש לנו כאן את כל מה שמחובר בצורה ישירה למשרד הבריאות. אנחנו יכולים לדעת בכל רגע נתון כמה חולים יש, באיזה עיר חולים. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זו מערכת של פיקוד העורף, זו מערכת שנבנתה ייעודית לאירוע הזה של הקורונה. כל מה שאתם רואים כאן נבנה על ידי הפיקוד ובעצם מוזן על ידי גוף שלם בתוך הפיקוד שמזין את כל הנתונים האלה. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אני יכול להראות פה בחתך של כל הערים האדומות, אפשר לראות את כל מי שכרגע היא עיר אדומה וגם את הערים הכתומות ואני יודע במה אני צריך להתמקד. אם עכשיו אני רואה שיש לי כאן את יישוב חשמונאים, שאמנם נוספו רק אפס, אבל אני יכול לראות באמת את אחוז הבדיקות אל מול האנשים שהתגלו כחולים ולדעת במה אני צריך להתמקד.

נכון להבוקר אנחנו התמקדנו במרחב של המגזר הערבי באזור ואדי ערה כי רצינו לפנות משם, לתת שם פוש, ואנחנו עוסקים במגזר החרדי ויש עוד מקומות נוספים שאנחנו צריכים לטפל בהם כדי להגיע למצב שאנחנו באמת מטפלים בדחוף מעבר לעובדה שיש - - - להתעסק כמובן בכל שאר הארץ, אבל יש מה שנקרא משהו שמקבל עדיפות ראשונה ושנייה. 

המספרים שאתם רואים כאן, אמרנו 30,000 איש היו במערכת. דיברנו על זה קודם, כמה היו אצלנו במלונות ומה קרה איתם. יש כאן תאריך, מהרגע שהבן אדם נכנס כחדש הוא נכנס לתוך המערכת. כל מה שקורה מכאן אחורה, מה שהסברתי בעל פה, אני לא יודע על קיומו, אני יודע עליו רק כאן. נכון לעכשיו יש 26 אנשים חדשים במערכת, איך שהם נכנסים הם מיד עוברים הלאה. התחלנו את הבוקר באפס ואנחנו מסיימים את היום באפס, דהיינו זה אומר שאנחנו באמת מפנים את כל מי שנכנס תוך 24 שעות. 

אני רוצה להסביר. בן אדם נכנס לכאן, יכול להיות שהוא יעבור לבירור בקופת חולים, זה הסטטוס הזה שנקרא טיפול בקופת חולים, כי אמרנו שעכשיו או שיש לו איזה בעיה רפואית שאיננה מאפשרת לו להגיע לתוך הסיפור הזה. 

הטיפול ביקל"ר. זה שיח שאני פותח אותו רגע בסוגריים, אנחנו עובדים כאן עם שני יקל"רים, בבני ברק ובירושלים, שהם מטפלים באוכלוסיות האלה כי היתרון היחסי שלהם בלתשאל את האוכלוסייה הזאת הוא טוב יותר מהיתרון היחסי שלי. הם יודעים לחיות את השטח, הם יודעים לאגד אותם כמה שיותר מהר. אני שולח להם כמובן את ההיסעים ואת כל מה שנדרש ומפנה אותם לבתי המלון כמה שיותר מהר. זה כרגע מטפלים בחבורה הזו.

יש כאן 76 אנשים שכרגע ממתינים לשינוע. זה אומר שכבר חיברו להם הסעה שאמורה להגיע אליהם, בשעה שתיים, בשעה שלוש. לצערנו או לשמחתנו, כל אחד איך שירצה, לכל אחד יש המון בקשות: אל תבוא בעשר, תבוא בשעה חמש, הילד רגע משחק, הילד בחוג, טה טה טי, טה טה טה, בסוף איכשהו אנחנו - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

זה לא אומר שלפנות ערב זה יהפוך להיות 50 כי נכנסות בקשות חדשות, בקשות לשינוי? בממתין לשינוע.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

הדבר הזה עוד רגע יעבור לשינוע. כאן זה אומר שחיברו לו אוטו. כשהאמבולנס יאסוף אותו זה יהפוך לכאן. כשהוא יגיע למלון, תפרוק אותו במלון ואז זה ייקלט במלון. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל במקביל ייכנס לך ממתין לשימוע אחר שטיפלתם מה-26. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בוודאי, מפה או מפה. בוודאי. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

הטבלה הזאת - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

כל הזמן עולה. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זו הפעולה של המקום הזה.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

נכון לבוקר קלטנו ביממה הקודמת, משש עד שש, 740 ומשהו אנשים וגם שחררנו 740 ומשהו אנשים. אתה צריך להבין שאנחנו מתעסקים גם בלהוציא. יש אוכלוסיות מסוימות, משפחות מרובות ילדים, אני לא אומר להם: טוב, תעלו משניר או מהחרמון או מרוח גלילית בגורן, אני אומר להם: טוב, אתם בריאים, להתראות, שלום . איך יילכו 13 נפשות עם פקלאות ואופניים ומזוודות? מחברים להם הסעה ומוציאים אותם. זה גם תהליך שאנחנו מתעסקים בו, זה גם חלק מהתפוקות שאנחנו מייצרים כאן בתוך התהליך הזה. 

אלה הדברים שאנחנו מטפלים בהם, כמובן שהמערכת הזאת יכולה לתת לי כל מיני חיתוכים שאני רוצה. אני יכול לראות לפי קופות חולים, אני יכול לראות לפי ערים, אני יכול לראות איזה גילאים יש לנו. בכל רגע נתון אפילו ברמה של פר מלון, כל דבר שאני רוצה ואלה הנתונים שמופיעים לנו במערכת. אפשר גם להיכנס ולראות חיתוכים בתוך המלון עצמו, וזה מה שאנחנו מתעסקים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

המלונות ניתנים גיאוגרפית? יש החלטה גיאוגרפית בנושא? כלומר מי שקשור באזור ירושלים ייקחו אותו לירושלים?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זה מתחיל בזה שקודם כל פרסתי כאן את המלונות, אלה המלונות שאנחנו מחזיקים במלונות ההחלמה ואלה מלונות הבידוד. המלונות פרוסים מבאר שבע וערד ועד מבואות החרמון. החלוקה שאנחנו רוצים לייצר זה קודם כל לפי כשרות, זו החלוקה העיקרית שאנחנו עושים, מלון חרדי ומלון כללי. מלון שיש לו אופי חרדי, כשרות חרדית, זו החלוקה היחידה שאנחנו עושים אותה דיכוטומית. הדבר השני זה כמובן פריסה גיאוגרפית, דהיינו מלון לאונרדו באר שבע אני אשאף לקחת את האנשים שגרים בדימונה, באר שבע וכן הלאה ואני אשים אותם שם, למה? כי בן אדם ששוהה בתוך המלון 20 יום רוצה שמישהו יביא לו חבילה, שיחליף לו משהו, כזה דבר, אני לא אתחיל לפרפר אותו למקום אחר.

החבר'ה במגזר החרדי, פה יש דווקא ראייה אחרת. החבר'ה מירושלים או מבני ברק וכן הלאה אוהבים לבוא לצפון, למרות שיש גם מלונות חרדיים במרכז, אבל זה נראה להם משהו יותר נחמד. דווקא חבר'ה מהצפון, טבריה, צפת וכן הלאה, רוצים להישאר בצפון, לא רוצים לרדת דרומה. אבל אנחנו באמת פרסנו את זה באופן כזה ש - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אז עמי עובד קשה יותר בצפון, לא? 

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

יחסית למלונות, כשאתה רוצה מלון אתה קודם כל צריך להיות במרחב, אנחנו מנסים לעשות - - - 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

מה זה החלוקה של האדום, צהוב, ירוק? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

מעל 20% הופך להיות צהוב, מעל - - -

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אוקיי, רציתי לדעת מה ההגדרות. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זו כמות המיטות הפנויות כרגע, על כל כלל המלונות. זו כמות האורחים במלונות הבידוד וזו כמות המיטות, אבל צריך - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אבל כשאתה מחבר את המיטות ואת הפנויים אתה מגיע ל-10,000 שדיברנו בערך. קח את זה ואחד לפניו, שני הירוקים, 2,600 - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אתה מדבר את כל זה ביחד?

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני מחבר רק את הירוקים, אמרת מיטות פנויות 2,007.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא מיטות פנויות. כמה אורחים יש כרגע? ביחד - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

מה זה ביחד? מה זה הסגולים האלה?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

זה וזה, המבודדים, זה ועוד זה נותן את זה.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

קח את השדה ימינה אתה מגיע כמעט ל-10,000. 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אמרתי, הרעיון המסדר, אני יודע לעמוד ב-10,000 מיטות אבל אני ארצה לדעת בו זמנית. אני יודע להכיל כרגע 10,000 אורחים בו זמנית. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

זה מספר האורחים שניתן לקלוט. אתה חיברת את השוהים עם - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא, הוא שואל אם אני יודע להיות בזה, התשובה היא כן.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כן, זה ברור, אבל החיבור של הרובריקות האלה - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

עדיין יש לך 3,000 מקומות - - -

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

כרגע אני עם 6,200 אורחים, אני יודע להגיע ל-10,000, יש לי את המיטות מוכנות. אבל צריך לדעת ש-10,000 בו זמנית, צריך להבין, אם עכשיו יש לי 10,000 מהמגזר החרדי לא תהיה ברירה אלא לפתוח כנראה מלון נוסף ל-30 שדיברתי עליהם קודם כי יכול להיות שיש לי יותר אורחים מהמגזר הזה ופחות מהמגזר הזה. אז כל הזמן אני שומר על האיזונים האלה. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זו בדיוק המשימה של המשל"ט.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

זה לא הכול צבוע בצבע אחד.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

אתה יכול לראות כאן לפי התפוסה. אתה רואה שהמלונות האדומים זה בעיקר המלונות החרדיים. אתה רואה את השלושה האלה, אלה מלונות כלליים. דווקא פה אין לי, למה? כי כששחררנו עכשיו בגל הגדול שהיה לנו ביום חמישי, נכנס המכתב של עשרה ימים, אמרת לאנשים: תקשיבו, אתם בריאים, תוך דקה בני דן, גבעת חביבה, זה חדש, הם מיד יצאו, כי הם רצו לחזור חזרה למעגל העבודה ולחזור הביתה. במקומות האחרים היה יותר אתגר.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

אמרתי לך, בגלל המורכבות, משפחות ברוכות ילדים.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בסדר, לא שפטתי, אמרתי. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה משהו שרציתי לשאול, כבר קיבלתי פה תשובה. אנחנו יודעים לפענח את הנדבקים לפי אזורים בערים הגדולות למשל, שאנחנו נוכל לדעת את השכונה?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

ודאי. אם אני אכנס לירושלים את תוכלי לראות את זה ברמת השכונות.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

המערכת הזאת יודעת לתת לי תמונת מצב מה קורה בכל רשות, כמה חולים, כמה יצאו למלונות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ראשי רשויות מחוברים לזה?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

הפיקוד בנה את המערכת הזו בתקופת הקורונה, כל ראש רשות מקבל - - -

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

מקבל את החתכים האלה ששייכים אליו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הדבר הזה יעזור לך לכל אירוע אחר. אם בנית כבר מערכת זה יעזור לך - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כל ראש רשות קיבל את הדשבורד הזה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם מחר תהיה רעידת אדמה או משהו אחר זה כלי.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כן. היופי במערכת הזו שהרשות לא נדרשת לעשות כלום.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

הנה, את רואה? אני יכול לראות את זה ברמה של השכונות, איפה יש לי מצב אדום. זה מראה במזרח ירושלים כרגע.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זאת אומרת ב רמת הרשות אם יש לי התפרצות בשכונה מסוימת, עיר כמו חולון, לצורך הדוגמה, שאני גרה שם, יש לי ב - - - התפרצות, זה לא אומר שכל ה-200,000 צריכים להיות ב - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

זה לא היה בגל הראשון לרשויות, בנינו את זה, הטמענו את זה ברשויות. 

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

הוא מראה לך אפילו היום כמה עלו חולים באותו מקום.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מצוין. זה כלי מצוין. זה נותן את האינדיקציה. אתם בקשר טוב עם ראשי הרשויות? הם משתפים פעולה? 

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

בוודאי. מחוז ירושלים אחראי - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

אנחנו מאמנים את הרשויות. פיקוד העורף אחראי על הכנת הרשויות לחירום. כמו שאנחנו מכינים אותם לחירום אנחנו תומכים אותם באירועי חירום. הקשר עם ראשי הרשויות הוא קשר הדוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בכל רשות יש קצין מקשר?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

בכל רשות יש יחידה שלמה שנמצאת ברשות בחירום, גם חירום בשגרה וגם במצב של מלחמה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מאוד חשוב, כי אנחנו מאמינים שמה שינצח זה הנושא של השלטון המקומי, קופות חולים, אתם, זה השילוב. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

חד משמעית. 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כן, זה בדיוק מה שקורה. אתם רואים גם מצב שהמשל"ט פה נתן לחלק מהרשויות, כמו שהוא נתן לבני ברק, אמצעים והוא עושה את האופרציה שהמקום הזה עושה. הוא קיבל אמצעים לשנע, הוא קיבל מקומות במלונות והם עושים את כל הפעולה באופן עצמאי. הם מתחקרים את האנשים שלהם והם משנעים אותם מול האמצעים שנתנו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ומה אתם עושים עם הפזורה בדואית? הבלתי חוקיים? 

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

גם, גם. אותו דבר.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

מרכזים מאמץ, שמנו להם מלון במרחב שלהם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש מלון נפרד?

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

לא נפרד, קרוב אליהם. יש במלון הזה גם יהודים וגם בדואים, אבל קירבנו להם את המלון וזה אפשר - - - 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל בפזורה הבדואית עם מי אתם בקשר? כי אין שם ראש רשות. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש שם ראשי רשויות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה כאילו לא חוקי.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

יש ראשי רשויות, עבדנו איתם ב - - -

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

הפזורה הבדואית מחולקת לרשויות. זה שעכשיו הבתים הם לא מוסדרים, אבל - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זאת אומרת אתם מצאתם את הכתובת, הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

כן, יש שם קבוצה דווקא מאורגנת.

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

ודאי, חורה, כסייפה. 

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

יותר מזה, בגל הראשון, שהיה לנו לפני החגים, כשאנשים היו בבית, אז יש עוד משימה שהרמ"ט אחראי עליה, זה חלוקת מזון כמעט לכולם. אז הגענו גם לבתים האלה, גם בפזורה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם עכשיו אתם מחלקים? ממשיכים לחלק?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

לא. אנחנו ערוכים לחלק, אנחנו בעיקר נערכים למצב שיוכרז סגר על אזור מסוים.

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

רק בסגרים. אגב, מי מזין פה את כל הטבלאות? כל החדרים פה למטה?

 << אורח >> איציק בר: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> ניר בראון: << אורח >> 

גם דרך המלונות. לכל מלון יש - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בגל הראשון כשהיה סגר אתם חילקתם לאנשים המבוגרים. 

 << אורח >> עמי דהן: << אורח >> 

יש רב סרן בכל מלון, או סגן אלוף, ויושבים שם 12 איש, כולם מעל גיל 25 ומעלה, לא חיילים סדירים, כדי שהם יהיו 90% פסיכולוגים לאוכלוסייה, בדילמות, בבעיות שעולות. 

 << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> 

יישר כוח, תבורכו.

 << יור >> היו"ר יפעת שאשא ביטון: << יור >> 

אנחנו רוצים לומר תודה רבה. מרשים מאוד, ההרגשה שאנחנו בידיים טובות. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>