פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
ועדת הכספים
29/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), שעה 9:30


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ינון אזולאי -  מ"מ היו"ר
רם בן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן


חברי הכנסת:
מרב מיכאלי
סאלח סונדוס
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
עו"ד טלי ארפי 	- סגנית היועמ"ש, משרד האוצר
גיא גולדמן 	- ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר
תמיר כהן 	- ראש המטה הכלכלי של שר האוצר, משרד האוצר


משתתפים באמצעים מקוונים:
עו"ד רועי קרת 	- משנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי 


ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
איל בן ארי
יעל סלנט

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
תמר פוליבוי


 << נושא >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף-2020,  מ/1350 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום רביעי, ח' באב התש"ף, ערב תשעה באב, 29 ביולי 20'. בתחילת הדיון נקרא את חוק התכנית לסיוע כלכלי (מענק חד-פעמי). אני מבקש מנעה בן שבת היועצת המשפטית רק לקרוא אותו.   

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי והוראות שונות)" – יהיה פה איזה ביטוי שהחוק הזה מכיל עוד דברים מלבד מענק חד-פעמי. אני לא יודעת בדיוק איך זה ייקרא, אבל יהיה לזה ביטוי בשם החוק. 

בהגדרות "בני זוג" ו"גמלת הבטחת הכנסה" אין שינוי מלבד תיקון שם ההסכם, אבל אלה דברים נוסחיים. אני לא אתעכב עליהם בכל ההגדרות של "בני זוג", של "גמלת נכה", הגדרת "סיעוד", הכול תיקונים נוסחיים. 

	
	"עולה" – מי שנמצא בישראל פחות מ-12 חודשים בתכוף לפני יום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020), ומתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבפסקאות משנה (א) עד (ד) לתקנה 5(4) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב–1982‏".



גם ב"עולה נזקק" ו"קצבת ילדים" אין תיקונים. 

	
	"תושב חוזר" – מי שטרם חלפו שלושה חודשים מהיום שבו החלה זכאותו כתושב חוזר לפי תעודה שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה".

"תושב חוזר נזקק" ו"תושב ישראל" כבר הקראנו בדיון הקודם. 

	"זכאות למענק
חד-פעמי בעד ילד
	2.	
	(א)	מי שמשתלמת בעדו קצבת ילדים – ישתלם בעדו מענק חד-פעמי בסכומים המפורטים להלן, בהתאם למניין ילדיו של ההורה  שמשתלמת לו קצבת הילדים:

	
	
	
	(1)	אם הוא הילד הראשון, השני, השלישי או הרביעי במניין הילדים – 500 שקלים חדשים;

	
	
	
	(2)	אם הוא הילד החמישי ואילך במניין הילדים – 300 שקלים חדשים.

	
	
	(ב)	על מענק לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים, והוא ייחשב, לעניין כל דין, כקצבת ילדים".


סעיף (ג) הוא ההסתייגות שנכנסה לנוסח של חבר הכנסת - - -

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

למה הכוונה הוראות פרק ד'?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

פרק ד' זה כל הפרק של תשלום קצבת ילדים, וזה אומר למשל למי זה משולם ואיך זה משולם לחשבון הבנק. לכן יש פה בסעיף (ג) התייחסות ספציפית. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה רק מבהיר את ההעברות, ולא משנה משהו במהות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

להפך, זה מתנהג כמו קצבת ילדים מבחינת כל ההוראות למי משלמים ואיך משלמים. עכשיו סעיף (ג) דווקא משנה, בהתאם לבקשה של חבר הכנסת סמוטריץ. 

	
	"(ג)	מענק לפי סעיף זה ישולם באמצעות חשבון הבנק שאליו משתלמת קצבת הילדים בעד אותו ילד, אולם אין בהעברת התשלום לחשבון הבנק כדי לשלול את זכותו של הורה פרוד או גרוש, שחשבון הבנק שאליו מועבר התשלום שייך להורה האחר לקבל את חלקו במענק מאותו הורה בהתאם לחלקו היחסי לפי פסק דין או הסכם בין ההורים לעניין החזקתם הכלכלית של הילדים שבעדם ניתן המענק בהעברה או בקיזוז".


ההחזקה הכלכלית נקבעת לפי פסק דין באופן כללי. עד כמה שהבנתי, כל המטרה של ההסתייגות הזאת היתה למנוע את המחלוקות לגבי השאלה של מי החזקתם. אם היתה קביעה כזאת בין הצדדים, היא תחול ותישמר להם ביחסים שביניהם, בלי קשר לתשלומים שמבוצעים לפי החוק הזה. המוסד לביטוח לאומי מעביר את זה לחשבון הבנק. 

	
	"(ד)	על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי, יהיה המענק המשולם בעדו בסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), והוא לא יבוא במניין ילדי ההורה".


יש פה ויכוח על הנושא הזה. אני רוצה להסביר מה היה פה המהלך. אתמול בדיון הבנו שיש ילדים שהגיעו לגיל 18 ויש ילדים שעכשיו נולדו, שהם בקצוות. התברר לנו שאין בעיה עם הילדים בני ה-18, שהם או מקבלים קצבת ילדים או מקבלים - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

- - את ה-750. 

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

ואף אחד לא נופל פה בין הכיסאות, זה דבר שהוסכם. אבל לגבי הילד שנולד ולא זכאי לקצבת ילדים בעד אותו חודש, אמר אתמול מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שישלמו עבורו, אבל ישלמו עבורו סכום של 500 ₪ - זה מה שהוא ביקש, ומשרד האוצר מבקש להתייחס לזה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

הקביעה הזאת מעוררת פגיעה מאוד מאוד קשה בשוויון, כי מי שנולד ב-15 ביוני והוא הילד השביעי במשפחה – הוא יקבל 300 שקלים לפי החלטת הוועדה; אבל אם אני נולדתי ב-15 ביולי, אני אקבל 500. קושי תפעולי לא יכול להצדיק פגיעה בשוויון, והפתרון הוא מאוד פשוט. ברגע שתשתלם לו קצבת הילדים, זה אומר חודש לאחר מכן, הוא יהיה זכאי למענק לפי המיקום שלו במשפחה. אנחנו לא נוכל להגן על זה משפטית, והמשמעות היא שנצטרך לשלם לכולם 500 שקלים. היה אתמול דיון ער לגבי הסכום שניתן לכל ילד. הוחלט 500 שקלים עבור ילד ראשון, שני שלישי ורביעי, לאחר מכן 300 שקלים. מה שאנחנו יוצרים פה זה לתת לכולם 500 שקלים – זה לא עושה שכל. יש פה פגיעה מאוד מאוד קשה בשוויון.      

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בהחלט נשמח מה שאומר המוסד לביטוח לאומי, אבל זה מה שאומרת עו"ד טלי ארפי. נגיד שעל אף ההוראות בסעיף - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

נשמע את המוסד לביטוח לאומי ולא נשנה את החוק. אם תהיה בעיה, שיביאו את זה שבוע הבא לתיקון חקיקה. כרגע מעבירים את זה כמו שזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל השאלה מה זה להשאיר כמו שזה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אתה אומר שהם יקבלו את זה לפי המיקום שלהם במשפחה, זאת אומרת: אם הוא ילד שביעי, הוא יקבל 300 – גם אם הוא נולד ביוני, וגם אם הוא נולד ביולי. אתה לא משנה את ההסדר לגבי הסכומים שנובעים מהמיקום של הילד במשפחה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את רוצה לשנות את זה לפי התאריך, ואת אומרת: אני לא יכולה לתת לו על פי מה שהוא נולד, אלא על פי הסדר שלו במשפחה. אתמול היה פה דיון ער בעניין הזה. גם הטענה שלכם לא עלתה. מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי, הסכים לעניין, ולכן אני לא הולך לפתוח עכשיו שום סעיף בחוק ושום דבר. המשמעות היא שאנחנו ממשיכים בהקראה. היום זה מגיע לחקיקה, ייגמר בשנייה ושלישית. כל תיקון חקיקה שתרצו, תביעו את זה בנפרד. אני לא הולך לפתוח את זה היום, אחרי 10 שעות של דיון רצוף אתמול.  

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >> 

האם נראה לך סביר, שמישהו שנולד ב-15 ביוני יקבל פחות מזה שנולד ב-15 ביולי? אין שום הצדקה לפגיעה הזאת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הדיון כאן הוא לא על הסכום שמקבלים בקצבת ילדים, אלא על אותו ילד שנולד. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הבנתי, על הסדר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עקרונית הוא לא היה מקבל מענק, כי הוא לא מקבל קצבת ילדים בעד אותו חודש בגלל תאריך הלידה שלו, אבל אמרו: אנחנו ניתן לו בכל זאת. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זאת אומרת מאתמול להיום אנחנו גם יכולים לפגוע לו ב-200 שקל. 

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

לא, זה פשוט לא נכון. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

למה את אומרת לא נכון? הוא לא הילד הרביעי, הוא עכשיו הילד החמישי. 
 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני רוצה להסביר שוב, אולי לא הובנתי נכון. מה שאתם קבעתם זה שילד שנולד אחרי ה-15 ביולי לא משנה מה המיקום שלו במשפחה, הוא יקבל 500. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

נכון. 

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >>   

וזה לא עושה שכל, כי אם אני ילד שביעי ואני נולדתי ב-15 ביוני, אני זכאית ל-300. העובדה שנולדת ב-15 ביולי, למה היא מצדיקה שהוא יקבל את ה-500?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מכיוון שכאן בוועדת הכספים החליטו, שילד חדש במשפחה שנולד, לא משנה באיזה סדר נולד, יקבל את ה-500 שקל, אז הוא יקבל את ה-500 שקל. חוץ מזה, ייכנס הסדר של זה לשאר הילדים. זה מה שהוחלט אתמול אחרי 10 שעות של דיון. לא העליתם את זה. שמעתי אותך. תאמיני לי, הבנתי והוכחתי לך שהבנתי. 

 << דובר_המשך >> טלי ארפי: << דובר_המשך >> 

אתה מעלה את הסכום התקציבי, אנחנו נצטרך לשלם לכולם 500 שקלים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מדובר על הפער שנוצר בין הילד שנולד ב-14 ביולי לילד שנולד ב-17 ביולי, ושניהם מקבלים סכומים שונים רק בגלל תאריך הלידה שלהם. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אין סוף לדבר. עשינו תיקון, ואין לדבר סוף. אם נשנה ל-14, תגידי ל-13. אם נשנה לאחד לחודש, תגידי ל-31 של חודש קודם, ולכן זה לא יהיה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה לא הגיוני. 

<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אבל אדוני, זאת פגיעה מאוד משמעותית בשוויון. זה דבר שאי אפשר להצדיק אותו בשום צורה. אני מצטערת, זה פשוט שרירותי לגמרי, זה משהו שאי-אפשר להצדיק אותו. בהמשך לשאר הדברים הבלתי סבירים וההזויים שנקבעו פה, זה דבר הכי בוטה.  

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מעניין שאתמול כולם הזויים. גברתי לא השתתפה אתנו אתמול 10 שעות בדיונים, והדיונים פה באמת היו מעמיקים וקדחתניים. 

 << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> 

אתה רוצה לדבר מתי פרסמו סדר-יום ועל מה בכלל מתקיים דיון? 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מרב, אני לא הולך לפתוח את הדיון. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

דיון שמתקיים עם נוסח? דיון שלא מתקיים לפי תקנון הכנסת ולא לפי מנהל תקין ולא לפי שום דבר שצריך להיות. אבל זה דבר שצריך לתקן אותו בנוסח. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>   

אני מבקשת התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אין התייעצות סיעתית. התייעצות סיעתית זה רק לפני הצבעה. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 

אתה מאשר את מה שהיא אמרה או לא? כי אם לא, אני רוצה התייעצות. אם אתה לא מאשר - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אין הצבעה, אז אין התייעצות סיעתית. את יכולה לצאת ולהתייעץ עם מי שאת רוצה, אבל הישיבה ממשיכה.  

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

סליחה, אין דבר כזה.      

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זאת רק הקראה, זאת לא הצבעה. 

 << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>   

אבל הם מביאים - - - שינוי. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ההקראה ממשיכה, קודם כל נסיים את ההקראה. 

 << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>   

אבל אדוני, אי-אפשר, זה דבר שהוא דורש תיקון. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מבין, קודם כל נסיים את ההקראה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אבל מה שאתה מציע זה שכולם יקבלו 500, זה בניגוד למה שקבעתם אתמול. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אוקי, שמענו, אני קודם כל ממשיך את ההקראה עד הסוף. איפה הבעיה? מותר להמשיך לקרוא עד הסוף? אני ממשיך בינתיים לקרוא עד הסוף, ואחר כך נראה מה עושים. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

זה לא בסדר, זה לא יכול להיות. אדוני, אי-אפשר להצביע על זה.  

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

נסיים את ההקראה ונחזור. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

לא, זה לא הגיוני, זה דבר לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה לא הגיוני? שממשיכים את ההקראה? נסיים את ההקראה ונחזור לסעיף הזה. מיקי, 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ינון, בוא ננסה רגע. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מיקי, אני מסיים את ההקראה ונחזור לדיון הזה, איפה הבעיה? אני לא אמרתי שלא. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

שיקבל על פי הסדר של הילודה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

לא, פשוט על פי המנגנון שנקבע. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אחר כך נחזור לדיון בנושא הזה. אם אפשר להמשיך את ההקראה, נמשיך את ההקראה ונחזור לסעיף הזה, בסדר? מקובל עליכם? תודה.  

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

3 – זכאות למענק חד-פעמי לבגיר. לזה אין הערה בנוסח. 

	בסעיף 4(א) אנחנו מדברים על התוספת למענק. בסעיף 4(א) אין שינוי. 

	
	"(ב)	לא תשולם בעד אותו אדם יותר מתוספת אחת למענק" – זה אותו נוסח שהיה. 


היה פה דיון סביב זה, ולכן רצינו להבהיר את הנוסח:

	
	"(ג)	בני זוג הזכאים שניהם לתוספת למענק לפי פסקה (3) (4) או (5) בסעיף קטן (א), תשולם להם תוספת אחת למענק בלבד".


מכוח אותן שלוש פסקאות אי-אפשר לשלם לשני בני הזוג תוספת. 

5 – סייג לזכאות למענק ולתוספת מענק. אנחנו מדברים על הסייגים. ברשותך, את הסעיף הזה אני אקרא:

	"5. (א) על אף האמור בסעיפים 3 ו-4" – זאת אומרת, רק למענק לבגיר ולתוספת למענק -  יחיד כמפורט בפסקאות (1) או (2) להלן, לא זכאי למענק ולתוספת למענק כאמור באותם סעיפים:

	      (1)	יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה);

	      (2)	יחיד שבשנת המס 2018 היה חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה, אך לא הגישו לפי אותו סעיף עד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6".


 
שניהם לא זכאים למענק לבגיר או לתוספת למענק, אבל הם כן יכולים לקבל את קצבת הילדים. 

הוסיפו פה פסקה:

	
	
	    "(ב)	על אף האמור בפסקה (א)(1), יחיד כאמור באותה פסקה יהיה זכאי למענק, אם בשנת המס 2019 לא היה חייב במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה, ובלבד שעד מועד הגשת הבקשה לפי סעיף 6, הגיש דוח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס 2019, ובבקשתו הצהיר למוסד לביטוח לאומי שמתקיים בו האמור בפסקה זו; מענק ליחיד כאמור בפסקה זו ישולם עד שבעה ימים לאחר המועד האחרון" - - -


 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

לא, שבעה ימים לאחר המועד, לא "עד שבעה ימים". 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מה זאת אומרת? זה יום אחד שבו משולמים?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בדיוק, זה בגלל שרשות המיסים מעבירה פעם אחת את הקובץ. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה משהו שהוספתם?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

דובר על הנושא הזה אתמול. אנחנו מדברים פה על מס יסף משנת 2018. יתכן שאדם בשנת 2018 היה צריך לשלם מס יסף, אבל בשנת 2019 מאוד ירדו - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בגלל המצב הכלכלי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ואז דובר פה שעל אותו אדם להשלים את חובת הגשת הדוח, כדי שאפשר יהיה באמת לראות האם הוא חייב במס יסף או לא חייב בו.  

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה עלה אתמול. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה אמור לבטא את זה. 

אבל עכשיו השאלה מתי אנחנו משלמים, במקרה הזה, המענק לאותו יחיד. יוצא מפה שבעה ימים אחרי המועד האחרון להגשת הבקשה למענק. המועד האחרון לבקשה למענק מוארך למשך שנתיים, זאת אומרת: זה היה גם תיקון שנכנס אתמול, שהמועד האחרון לבקשת בקשה למענק מוארך לעוד שנתיים, זאת אומרת שנתיים לטפל בתשלום המענק הזה. זה אומר שאת התשלום הזה הוא יקבל רק שבעה ימים עוד שנתיים, אז יוצאת איזושהי פגיעה באדם הזה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

זאת לא פגיעה, אני אסביר גם למה. להפך, ב-2018 הוא לא הגיש את הדוח, ובגלל שהוא לא הגיש את הדוח, הוא לא יהיה זכאי. אמרנו למה לגרום לו לפגיעה אם בשנת 2019 הוא הגיש דוח וההכנסה שלו היתה פחותה ואז יהיה זכאי למענק. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כלומר הוא יבחר בין 18' ל-19' - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני אבהיר, זה לא עניין הגשת הדוח, זה עניין יסף. יכול להיות שאותו אדם בשנת 2018 עבר את תקרת מס היסף ונמצא לא זכאי, ובשנת 2019 הוא לא עבר ולכן ניתנת לו הזדמנות להגיש בקשה, בהסתמך על נתוני 2019, בקשה מיוחדת שתיבחן, ובמרוכז המענקים האלה ישולמו למי שיימצא זכאי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אתה אומר, שבגלל שמלכתחילה הוא לא היה זכאי למענק, שיקבל את זה עוד שנתיים?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

בדיוק, הוא לא היה זכאי, כי ב-2018 הוא עבר את תקרת מס היסף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת שאתה דוחה לו בשנתיים את המענק. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

נכון, אני מזכיר שזה לא היה אמור להיכנס. התכנית המקורית היתה ללכת לפי 2018 בלבד.                                                    

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סעיף 6 זה יותר הערה לנוסח:

	"תשלום המענקים והתוספת למענק
	6.	
	(א)	המוסד ישלם את המענקים החד-פעמיים והתוספת להם לפי סעיפים 2 עד 4 בהתאם למידע שברשותו לעניין הפרטים שבפסקאות (1) עד (6) שלהלן, ללא צורך בהגשת בקשה; לא היה בידי המוסד מידע המאפשר לו לבצע את התשלום, ישולם המענק או התוספת לאחר שתוגש בקשה , שתכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה והאדם שבעדו מבוקש התשלום".



יש פה פירוט של אותם נתונים שצריכים שהם רלוונטיים. 

סעיף 7 זה אותו תיקון שדיברנו עליו:

	"המועד האחרון להגשת בקשה למענק או לתוספת 
	7.	
	בקשה לפי סעיף 6 תוגש עד תום 24 חודשים מיום תחילתו של חוק זה".


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הוספנו משנה ל-24 חודש. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני מדלגת על סעיף 8 וסעיף 9, כי שניהם הוקראו ואין בהם שינויים של מהות. 

אנחנו בסעיף 10:

	"קבלת מידע ושמירתו
	10.	
	(א)	בלי לגרוע מהוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981‏, מנהל המוסד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מבין עובדי המוסד (בסעיף זה – המנהל), יקבל מהגורמים שלהלן את פרטי המידע המנויים לצדם:

	
	
	
	(1)	ממשרד העלייה והקליטה, ממשרד הביטחון ומהרשות לזכויות ניצולי השואה – את פרטי המידע המנויים בסעיף 6(א), של הזכאים לתוספת למענק כאמור בסעיף 4(א)".


 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

כאן יש התייחסות לגופים הביטחוניים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עוד לא, בהמשך. אני ממשיכה:

			"(2)	מרשות המסים בישראל – את פרטי המידע המנויים בסעיף 5".

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נעה, בפסקה (1) היה צריך לקרוא את העניין של הגופים הביטחוניים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא, פסקה (1) זה משרד העלייה, משרד הביטחון והרשות לזכויות ניצולי שואה. זה לגבי אנשים שזכאים לתוספת לגמלה, זאת התוספת למענק. אם משרד הקליטה נותן להם גמלת הבטחת הכנסה לתושב חוזר או לעולה, או שמשרד הביטחון משלם לנכה צה"ל, או מהרשות לזכויות ניצולי שואה. 

(2) זה רשות המיסים, קראנו את זה.

		                   	"(3)	ממשרדי הממשלה וממנהלת הגמלאות במשרד האוצר" - - 
את אומרת שמנהלת הגמלאות זה גם חלק ממשרדי הממשלה?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

כן, אבל אולי כדאי רק לחדד, שזה עובדי מדינה, לרבות אלה שפרשו משירות המדינה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

			"- - את פרטי חשבונות הבנק של עובדי המדינה".
 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

- - לרבות אלה שפרשו משירות המדינה, לפי מספרי זהות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

			"- - שפרשו משירות המדינה, לפי מספרי זהות".

עכשיו השאלה, אם אנחנו צריכים להחריג ולהגיד שלא יימסר מידע לגבי יחידות סמך שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה וזהות - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

כן, אנחנו מציעים שהגופים הביטחוניים יהיו רשאים למסור את המידע, לפי שיקול דעתם, שלא נפגע בזהות עובדים, שצריך להשאיר את פרטיהם חסויים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו אומרים פה שלא יימסר מידע, ואת אומרת - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

- - אני אומרת לעניין משרדים שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה- - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אולי להגיד יחידות סמך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

יחידות במשרדים. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אין שום בעיה, יחידות במשרדים שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה, המידע יימסר בהתאם לשיקול דעתם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

  "מטעמים של ביטחון המדינה, זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין. את אמרת שהמידע יימסר לפי שיקול דעתם".
 
 << קריאה >> יעל סלנט: << קריאה >>   

אולי בהתחשב בשיקולים האלה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אפשר בהתחשב בשיקולי ביטחון המדינה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסדר, במקום "שיקול דעתם" – "בהתחשב בשיקולי הביטחון". 

אנחנו עוברים לסעיף (ב), התיקונים יחסית קצרים:       

	
	"(2)	המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע, אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הקשור לביצוע חוק זה או הנובע ממנו".


השינוי הבא בנוסח זה בסעיף 12:

	"שיפוי
	12.	
	אוצר המדינה ישפה את המוסד לגבי כל סכום שהוציא לתשלום מענקים ותוספות למענקים שניתנו לפי חוק זה, וכן לגבי החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובעות מביצוע חוק זה".


התוספת הזאת באה לפי בקשת המוסד, שאתמול ביקש לשפות אותו גם על הסכום הזה. 

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>  

היא מוסכמת עלינו.   

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נקרא את התיקון לפקודת מס הכנסה בסעיף 14, כי היו כמה תיקונים בנוסח הזה:

	"תיקון פקודת מס הכנסה  - הוראת שעה
	14.	
	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022), יקראו את פקודת מס הכנסה כך שבסעיף 235,אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:

	
	
	"(ג3)	על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי  מידע על שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות של יחידים  החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 ובשנת 2019 ושל יחידים שהיו חייבים בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה לשנת 2018 ולא הגישו אותו כאמור בסעיף 5(א)(2)" - -


זה פריט נוסף שלא היה בנוסח – ההוספה של אנשים שהיו חייבים בדוח וימסרו גם לגביהם את המידע הזה . 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מי אלה אנשים שהיו חייבים בדוח ולא ימסרו את המידע? אל תוסיפי שום דבר בהעברת מידע, על איזה אנשים את מדברת?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כששאלנו את עצמנו בסעיף 5 ממי נשלל המענק, אמרנו שזה יחיד שמחויב במס יסף בשנת 2018 וגם ביחיד שבשנת 2018 היה חייב בהגשת דוח ולא הגיש אותו, כי אז לא יודעים האם הוא בתוך קבוצת מס היסף או לא. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אלה שתי הסיבות שנשללת הזכאות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ההוראה שבסעיף 14 נועדה לאפשר לרשות המיסים להעביר את המידע הזה למוסד לביטוח לאומי, ולכן צריכה להיות איזושהי הלימה בין שני - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתם יודעים שהעברת מידע של עובדי ציבור לא תהיה מלבד מה שסוכם אתמול. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

איזה מידע צריך להעביר?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

רק מידע שנוגע לעובדה האם האדם זכאי למענק או לא, שום דבר פרט לכך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מה אתה רוצה לדעת? אם הוא מעל 651,000?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

1. כן.

2. אם הוא לא הגיש בכלל דוח, אז הוא גם לא זכאי, כי אין לי דרך לדעת אם הוא עבר את היסף או לא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

אם הוא לא הגיש למי את הדוח?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

למס הכנסה, רק, להגיד שאם הוא לא הגיש דוח, הוא לא זכאי, מה שהוסכם אתמול.  

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

אין פה שינוי, זה שינוי נוסח בלבד. זה מתאים למה שקבענו לגבי הסייג לזכאות. זה ממש שינוי נוסח, זה לא שינוי במהות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

למעשה, הנוסח שהיה אתמול דיבר על מס יסף בשנת 2018, וזה מה שהיה כתוב בסעיף. אבל למעשה במהות, אמרנו כבר שהמוסד לביטוח לאומי יכול לקבל מרשות המיסים – את זה אמרנו בסעיף 10(2) – את פרטי המידע המנויים בסעיף 5. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

של עובדי ציבור. 

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

לא רק של עובדי ציבור. הוא יכול לקבל ממס ההכנסה את השאלה על מס יסף ועל הגשת הדוחות, אבל הסעיף המשלים של פקודת מס הכנסה - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה סוכם אתמול? זאת תוספת של אתמול, אוקי. 

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

אבל עשו תיקון גם בפקודת מס הכנסה לקבל את המידע המשלים. התיקון הזה נעשה בפקודת מס הכנסה, אבל שבהצעת החוק לא דובר על 2018 - - -

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

סליחה, להבנתי לא דובר אתמול על מידע על בעלי הכנסות גבוהות, זה נושא חדש לגמרי. לא דובר על זה אתמול. אני לא מבינה מהותית, למה בכלל צריך להעביר מידע על בעלי הכנסות גבוהות במגזר הציבורי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה נושא שהיה בהצעת החוק מלכתחילה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

אני מזכירה את הביקורת הציבורית שהיתה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אמרנו שאלות בסוף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו שאלנו את משרד האוצר, למה חסר פה איזשהו רכיב. אני חושבת שזה רכיב שהוא באמת חסר. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה לא פרטים אישיים עליו מלבד - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה רק מספר זהות - - -

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

ממש לא, כמובן שלמי שביקש 2019, זה יהיה רלוונטי גם ל-2019. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אני באמת לא מצליחה להבין, למה צריך להעביר את כל המידע הזה. יוצא שבחסות החוק הזה יעבור כל כך הרבה מידע ממס הכנסה – נעה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו דיברנו על זה בדיון אתמול. דיברנו על העברת המידע. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

איך אפשר להצדיק את זה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

רק לפתוח סוגריים, אנחנו התנגדנו בגדול להעברת מידע, גם הרב גפני מתנגד. הביטוח הלאומי ביקש את זה לגבי עובדי מדינה. אני אישית אתנגד בכלל לכל זה. ברגע שסוכם אתמול, אני לא הולך לפתוח את זה היום. היו סיכומים אתמול, אני לא הולך לפתוח אותם, למרות שזה בניגוד לדעתי ואגיד לך שזה גם היה בניגוד לדעתו של היושב-ראש. ברגע שיש הסכמים, אנחנו ממשיכים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

כי אי-אפשר בלי זה למי מגיע ולמי לא. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

מה זאת אומרת? ביטוח לאומי יודע מעצמו, יש לו מלא נתונים. הוא משלם, לפי מה משלמים ביטוח לאומי?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא, הוא לא יכול לדעת אם הוא מכניס יותר מ - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	
	
	"(ג3)	על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למוסד לביטוח לאומי  מידע על שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות של יחידים  החייבים במס נוסף לפי סעיף 121ב בשנת המס 2018 ובשנת 2019 ושל יחידים שהיו חייבים בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה לשנת 2018 ולא הגישו אותו כאמור בסעיף 5(א)(2), לשם  קביעת זכאותם  למענק לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, ובלבד שמידע כאמור נדרש לשם ביצוע אותו חוק, ובמידה שנדרש:"


אני רואה שבסעיף 15 השינויים נוסחיים בלבד. החוק הזה בינתיים עודכן בעוד עדכונים, ולכן ממילא אנחנו צריכים להעביר את זה לסעיפים (ד) ו-(ה), ולא כפי שהיה במקור. יש פה תיקון משמעותי, שדובר עליו אתמול, הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית עודכנה במקום 1.64% ל-1.69%. 

הנוסח של חוק קליטת חיילים הוקרא פה בדיון, אבל זה היה מאוד לא ברור, אז נקרא אותו בצורה מסודרת:

	"תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים
	16.
	בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 18ב יבוא:

	
	
	"מענק להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
	18ג.
	(א)	חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 זכאי מאוצר המדינה למענק חד-פעמי בסכום של 500 שקלים חדשים.

	
	
	
	
	
	
	(ב)	מענק כאמור בסעיף קטן (א) ישולם  לחייל משוחרר בתוך 30 ימים מיום סיום שירותו הסדיר, ולעניין חייל שסיים את שירותו הסדיר עד יום י' באב התש"ף (31.ביולי 2020) – ביום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020)". 


	מכאן ואילך עד שנת 2020 הם מקבלים את התשלום תוך 30 ימים, אבל הקודמים יקבלו את התשלום ב-31 באוגוסט. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

הערה קטנה לנוסח, בכותרת צריך להוסיף: מענק חד-פעמי. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

זה בנוסף ל-750 שקלים, כן?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, הם מקבלים 750 שקלים - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

והשירות האזרחי נכנס פה?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נכנס. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

	"תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
	17.
	(א)	בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין), בסעיף 9 – 

	
	
	
	(1)	בסעיף קטן (ג), בסיפה, במקום "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "בסעיף קטן זה ובסעיפים קטנים (ג1), (ג1א), (ג1ב) ו-(ג1ג)";

	
	
	
	(2)	סעיף קטן (ג1ה) – בטל;

	
	
	
	(3)	בסעיף קטן (ג2) –

    (א) ברישה, במקום בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ג), (ג1), (ג1א) ו-(ג1ג)";

   (ב) בהגדרה "המדד הבסיסי", המילים "לעניין תיאום הסכומים הנקובים בסעיף קטן (ג1ה) – המדד שפורסם ביום כ"ד בטבת התשע"ה (15 בינואר 2015?)" – יימחקו;

(4) בסעיפים קטנים (ג3) ו-(ג4), במקום "(ג1א), (ג1ג) ו-(ג1ה)" יבוא "(ג1א) ו-(ג1ג)".

	
	
	(ב)	  חוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בסעיף קטן (א) יחול על מכירת בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים מיום תחילתו של חוק זה ואילך".


 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

מכירה שנעשתה מיום תחילתו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני לא בקיאה בנוסח הזה לגופו. הנוסח הזה הוקרא אתמול והועבר אתמול בדיון. אני לא מכירה אותו לגופו, אני מכירה את הנוסח אחרי שהוא נבדק והועבר. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

תסביר. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אבל צריך גם לדבר על התאריך, למה 31 ביולי? זה עכשיו, זה לא מספיק. 


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

מיקי, אתמול פתחנו את זה. גיא, תן רק הסבר קצר לבקשתם של חבר הכנסת מיקי לוי ושל חברת הכנסת מרב מיכאלי. אתמול פתחנו את זה ודנו את זה.                                                 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

מה, לתאריך השחרור? אתה מדבר על משהו אחר. 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

על מס רכישה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

לפני מס רכישה, לגבי החיילים המשוחררים, 31 ביולי זה עכשיו. זה מעט מדי זמן, צריך להאריך את זה יותר. להוסיף את כל הכסף לילדות וילדים - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

היה דיון עם סיכום. אי-אפשר לבוא היום ולפתוח עוד פעם את הדיון, אחרי שאתמול סוכמו דברים. מיקי, זה היה על דעת כולם. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

מיקי, השאלה מתי הם ישתחררו, לא כמה זמן הם יקבלו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא, הם השתחררו בשנת 2020. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

לא, השחרור היה בכל שנת 2020. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

אז למה נוגע התאריך של 31 ביולי?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

לתשלום. השחרור היה בכל שנת 20', עד 31 בדצמבר 2020. טלי, בוא נחזור לסעיף שרצית לעשות בו שינוי ונצביע עליו.  

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מי שעד יולי – מקבל מיד - - - 

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 

ינואר עד 31 דצמבר, זאת שנה שלמה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

לגבי הסעיף שאנחנו רוצים לעשות בו שינוי לפי בקשת טלי היועצת המשפטית, נעשה הצבעה על הרביזיה.         

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

רגע, מה עם מס רכוש? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני רציתי לשאול מקודם, אמרת בסוף ההקראה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אנחנו עכשיו פותחים את מה שהיא ביקשה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

איך אתם מצדיקים את ההורדה של מס רכוש, ועוד ההגדלה של הסכום עד 16 מיליון שקלים?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

גיא, יש לך דקה להסביר? אם לא, אני לא פותח את הדיון עכשיו. 
 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אדוני, אין שום שינוי מהותי, אפילו לא קטן, ביחס לדיון אתמול. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. 

אני מביא להצבעה את הרביזיה על החוק, מי בעד הרביזיה של גפני?

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

רגע רגע, סליחה - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אוקי, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
אושרה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. אנחנו נפתח את הדיון רק על הסעיף שיוקרא. נשמע גם את המוסד לביטוח לאומי.  

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

המוסד לביטוח לאומי ביקש איזושהי בקשה לגבי התשלום, ואני גם אתייחס אליה:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי", ישתלם המענק בעדו בסכום בהתאם למיקומו - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי להגיד ש"ילד שנולד בחודש...זכאי למענק". 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

ומענק כאמור ישתלם באחד באוגוסט – זה לבקשת המוסד לביטוח לאומי. המנכ"ל פה יכול להתייחס לזה.  

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז למה - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

כי הוא אומר שמבחינה תפעולית, הוא יוכל לשלם את זה באחד באוגוסט. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל אחד באוגוסט זה מחרתיים. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

תעלי בבקשה את רועי קרת מהביטוח הלאומי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הילדים האלה לא תמיד רשומים, לא תמיד יודעים עליהם. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 

ביקשתי לשאול קודם שאלה, אבל ינון אמר בסוף. למה בסעיף 2(ג) אנחנו לא כותבים אותו הדבר, אבל במילים אחרות?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

רועי בזום, אני אתן לך אחר כך. רועי, אתה מכיר את השינוי הזה? זה על דעתכם?

 << דובר >> רועי קרת: << דובר >>   

פספסתי את מה שאמרה עו"ד ארפי. לא שמעתי מה היא אמרה, אבל אני רוצה להבהיר שמבחינתנו הילד הנוסף, זה שייוולד עכשיו:

א. יצטרך עוד חודש לצורך התשלום שלו, כי אנחנו את התשלום של הקצבה שאליה צמוד המענק, נקצה רק בחודש הבא;

ב. זה צריך להיות 500 שקל, ולא לפי- - - 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

אבל היא אומרת דבר שהוא הגיוני, שלא יכול להיות שתפלה בין ילד אחד לשני, לאחד תיתן 500 שקל כשלצורך העניין הוא ילד שביעי. הוא יצטרך לקבל כמו הילד השביעי, ולא כמו ה-500 שקל. יש בזה שכל, אני חושב שהדבר הזה נכון. 

 << דובר >> רועי קרת: << דובר >>   

זה מאוד יסבך. אדוני היושב-ראש, אנחנו בחוק הזה עשינו הרבה מאוד פשרות – אני יכול להצביע על עוד כל מיני דברים שיכולים להיחשב כעיוות – כדי לייעל את הביצוע. גם ההערה שלי היא הערה לצורך ייעול הביצוע. אם אנחנו נצטרך על ה-7,000 ילדים האלה להתחיל לבנות מנגנון של מספר הילד במשפחה, כשיש משפחות שלא כל כך פשוט לספור בהן את מספר הילד כי הן לא משפחות רגילות, הן משפחות מורכבות, הילד עבר מאבא לאימא, לאימא יש ילד חדש. עכשיו לך תספור את מספר הילד. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

תודה רבה. בגלל בעיות טכניות אנחנו לא יכולים להפלות אנשים. מקובל עלי מה שהיועצת המשפטית אמרה. גם אם בהתחלה חשבתי אחרת, ברגע שהיא הסבירה, אני מקבל את הדברים שלה, ואני מבקש - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל אנחנו לא מכניסים את מועד התשלום, כי מועד התשלום - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >> 

"על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין ילד שנולד בחודש יולי" - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא "לעניין ילד" – "ילד שנולד" - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

- - "בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי, יהיה המענק המשולם בעדו בסכום כאמור בסעיף קטן (א)(1)".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא בסעיף קטן (א)(1).

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

(א)(1) ו-(2). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אולי נגיד במקום זה יהיה זכאי למענק? הרי הוא לא היה זכאי למענק לפי הסעיף מכוח זה שלא שולמה לו קצבת ילדים.  

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי יש איזה הערה - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אם הוא בזום – שיעלה בבקשה. הוא לא נמצא בזום. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נעה, מה את מציעה בנוסח?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני מציעה שיהיה כתוב, ש"}ילד שנולד בחודש יולי 2020 ואינו זכאי לקצבת ילדים בשל הוראות סעיף 72(א) לחוק הביטוח הלאומי", שאומר שמאמצע החודש הוא לא זכאי, ישולם לו מענק לפי סעיף זה, ישולם לו המענק. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בסדר, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אוקי, בסדר. איל היועץ המשפטי, בבקשה. 

 << דובר >> איל בן ארי: << דובר >> 

לגבי התיקון למס רכישה, האם תוכלו בבקשה להסביר לחברי הוועדה מה אתם מבטלים?

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אדוני, צריך להגיד שאתמול לא היה דיון על מס רכישה. לא באמת היה דיון אתמול. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

גברתי, אני חושב שהיא טועה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

הכול שודר, הכול אפשר לראות. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

סעיף 9(ג1ה) קבע בהוראת שעה עד סוף שנה זו – הוראת שעה של שש שנים, למיטב זכרוני – מס רכישה גבוה על בניין או חלק ממנו, שהוא דירת מגורים, למי שזאת לא הדירה הראשונה שלו. 

 << דובר >> איל בן ארי: << דובר >> 

דירות להשקעה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

דירות להשקעה. הוחלט אתמול בוועדה להקדים את פקיעת הוראת השעה הזאת מסוף השנה הזאת לפקיעה מידית. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

במקום להאריך אותה. 

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

נכון. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

למה? איך אפשר להצדיק הטבה לאלה שכבר יש להם דירות? איך?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >> 

אני רק אבהיר את מה שאמרתי. ברירת המחדל היא אי-הארכה. במצב הקיים אם לא עושים כלום, הוראת השעה פוקעת, זאת אומרת: גם לולא ההחלטה אתמול, הוראת השעה היתה פוקעת. כל מה שקרה זה הקדמה של הפקיעה בחמישה חודשים, זה הכול. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

מדוע?

 << אורח >> גיא גולדמן: << אורח >>   

הסבירו פה אתמול נציגי האוצר, קיפאון בשוק הנדל"ן. 

 << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> 

כל מה שנעשה זה קיצור של פקיעת הוראת השעה למועד הנידון. הטעמים הוסברו באופן מלא אתמול. שר האוצר בכבודו ובעצמו היה פה, הסביר את זה, הנציגים המקצועיים התייחסו. היתה תמיכה גורפת של כל חברי הוועדה מכל המקומות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

רוב. 

 << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> 

של הרוב המוחלט, והיום אנחנו הבנו שיש פה דיון פרוצדורלי כדי לעשות את ההכרעה. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 

זה לא עניין עכשיו לפתוח את זה. דיברנו על זה די והותר אתמול. 

 << דובר >> איל בן ארי: << דובר >> 

היום תקרת מס הרכישה על דירות להשקעה היא שתי מדרגות: עד חמישה מיליון – 8%, מעל חמישה מיליון – 10%. אנחנו חוזרים למדרגות הנמוכות יותר, שעד בערך 1.2 מיליון זה 5%; ה-8% מגיע רק לדירות שעולות מעל 4.8 מיליון שקל. 

כמה כסף אתם צופים שייכנס בעקבות הקדמת ביטול הוראת השעה?

 << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> 

שוב אני אומר, שכל השאלות האלה נשאלו אתמול ונענו באופן מלא.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

אתה לא יודע לענות עליהן? מה זה משנה? כסף אתם צופים?

 << אורח >> תמיר כהן: << אורח >>   

הן נענו באופן מלא על ידי גורמי המקצוע אתמול. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

איל, ואם אין תשובה – אתמול עלו הדברים, זה לא רלוונטי כרגע לדיון. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>   

מה הבעיה להגיד כמה כסף אתם צופים שייכנס? לא הבנתי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

הם לא הביאו את גורמי המקצוע המוסמכים, כי לא תכננו לדון בזה שוב. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

אנחנו באים פה לעשות טוב לאנשים, להוריד להם מהמס. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו באים לעשות גם טוב לאנשים אחרים. לא יהיו לנו כספי מסים לשלם להם, כספי סיוע. הם יותר זקוקים לזה מאנשים שמסוגלים לקנות דירות נוספות במיליונים רבים. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתמול קיימנו פה דיון ארוך מאוד בעניין, ולכן אני חושב שמיצינו את העניין. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 

הוא רוצה להניע את המשק. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה גם ליועץ המשפטי איל. אני מבקש רק להקריא את התיקון ולהביא אותו להצבעה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

זאת הטבה בלתי סבירה לאנשים עשירים, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש לנו את התיקון של המשרדים שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה חסויה. זה תיקון שלא דובר עליו אתמול.    
   

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אבל הסברנו - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

היא רוצה לפתוח גם את זה. להצביע? תעלי את זה להצבעה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

- - - בביטחון המדינה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הקראנו את זה והסברנו את זה. אולי אפשר להצביע על כל התיקונים.                                                         

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

בבקשה. נעה, הצבעה או שצריך לקרוא עוד משהו?

 << קריאה >> נעה בן שבת: << קריאה >>   

אתה מסיר את ההסתייגויות שלך?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני רוצה זמן דיבור במליאה, אני אסיר את זה במליאה, בסדר?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אנחנו לא מכריזים הפסקה, אנחנו מחכים לך, נעה בן שבת. אם נכריז הפסקה, נצטרך לשלוח להם אס-אם-אס שבעוד חמש דקות יבואו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו מבקשים מהוועדה לתקן את התיקון הזה שטלי דיברה עליו בנוסח שתיקנו, וגם את התיקון של משרדי הממשלה בנוסח שהקראנו עכשיו, וגם את הנושא של מסירת מידע על ידי מס הכנסה. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

וכמובן הילדים - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כן, על זה דיברנו כבר, ועל הנושא של השלמת המידע ממס הכנסה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ומס רכישה בתוך הנוסח. 

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

למעשה, התיקונים שהקראנו. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ומס רכישה בתוך הנוסח. בבקשה. 

 << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >>   

וכמובן יחידות הביטחון – התיקונים שהקראנו פה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

שהקראתם ושמקובלים על הוועדה. הצבעה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מה עם ההסתייגויות ורשות דיבור במליאה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הבנתי שהרשימה המשותפת הסירה את ההסתייגויות שלה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. 


 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אני לא הסרתי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אתה לא הסרת, השאלה אם הרשימה המשותפת - - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתה ביקשת הסתייגויות דיבור או הסתייגויות?

 << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>   

אל תדאג - - -


 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

ידבר רק חבר הכנסת טיבי לבד, חמש דקות. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני עובר להצבעה. מי בעד השינויים בחוק, כפי שהוקראו וכנוסח הוועדה?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 

אין מתנגדים, אין נמנעים. בשעה טובה, עבר לקריאה שנייה ושלישית, למען עם ישראל. 

אני רוצה להודות לכולם וליועצות המשפטיות נעה ויעל. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:29. << סיום >>