פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 03/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 81 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> ישיבת מעקב - אתגרים וצרכים מרכזיים של צעירים יוצאי החברה החרדית בשגרה ובחירום, ומענה להם << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר מוזמנים: נחמה ברוכין – מנהלת תחום תעסוקה איכותית, גיוון ושלטון, משרד העבודה יאיר מימרן – עוזר מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי מתתיהו בראון – מנהל שירות משפחה קהילה ותוכניות שיקום, מנהל של"ם, משרד הרווחה והביטחון החברתי אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר אודי דרור – רח"ט לגיוס במסלולים ייחודיים, האגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון קרן אוהב-ציון – ראש היחידה לחיילים משוחררים בירושלים, משרד הביטחון יסכה מוניקדם-גבעון – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר עדנה שמעוני – מנהלת תחום מעקבים ומהלכי לימודים, השלכה המרכזית לסטטיסטיקה רונן קוטין – הערכת איכות ומכוון, המועצה להשכלה גבוהה יניב פרץ – מנהל אגף מעסיקים, שירות התעסוקה בן זילברמן – מנהל תחום מדיניות, ארגון יוצאים לשינוי אדר אניסמן – מנהלת תחום מחקר, ארגון יוצאים לשינוי יאיר רגב הס – מנכ"ל, עמותת הלל לחוזרים בשאלה רחל כהן – שדלנית, נציגת הלל בכנסת, עמותת הלל לחוזרים בשאלה ליאורה רובינשטיין – מנכ"לית, המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל גילת פיש – דודתו של שגיא דקל חן שחטוף בעזה מיכל קינן – בת דודתו של שגיא דקל חן שחטוף בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: אע"צ ענת קוצ'ינסקי – ר' מנהלת שער לעתיד, צה"ל מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת מעקב - אתגרים וצרכים מרכזיים של צעירים יוצאי החברה החרדית בשגרה ובחירום, ומענה להם << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, חברים, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את ועדת הצעירים של הכנסת בדיון מעקב, אתגרים וצרכים מרכזיים של צעירים יוצאי החברה החרדית בשגרה ובחירום והמענים להם. אני מודה מאוד מאוד לכל מי שהגיעו לכאן היום. קודם כול, כדברי פתיחה, אני אומר שהדיון הזה הוא דיון חשוב שהוא חלק מדיוני המעקב שלנו בנושאים שקשורים בכלל לצעירים חסרי עורף משפחתי ובפרט ליוצאי החברה החרדית, שלא פעם הם אוכלוסייה פגיעה יותר וחשופה יותר לניצול, לפגיעות ועל החברה והמדינה להושיט יד ולתת להם את כל המענים שהם זקוקים להם. זאת גם קבוצה שיחסית מופקרת מבחינת מענים מדינתיים, ממשלתיים. אומנם יש שיפור ויש תקציבים, אבל בהחלט יש גם מה לשפר ולעשות בנוסף ולבסס את המענים הנדרשים על כל הרצף של הטיפול, בין אם אלה דירות החירום, הגדלתן, בין אם זה סיוע רווחתי, סוציאלי, רגשי וגם כמובן אקדמי ותעסוקתי. אני אגיד שנתונים עדכניים מצביעים על מגמה של גידול בשיעורי היוצאים מהחברה החרדית בממוצע של 13% מכל שנתון, כאשר מדובר בכ-3,500 אנשים בשנה האחרונה בלבד. ורק 12% מהיוצאים מהחברה החרדית מחזיקים בתואר אקדמי, מה שבאמת מצביע על פער עצום שמונע מימוש פוטנציאל והשתלבות בחברה, לצד נתונים נוספים שגם הגיעו אלינו בנוסף. אני גם רוצה להגיד שיש דברים שכן הצלחנו לעשות בתוך ועדת הצעירים בשנה וחצי האחרונות. בין אם זה דרך פניה גם של יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל בהקשר של דירות חירום שהיו כאן בתקופת המלחמה וכן סוגיות נוספות. אבל כן גם לבדוק מה מצב המענים התקציביים ומה גם יתוקצב לשנת 2025. אני מקווה שמעט גם נשמע על זה, שנוכל גם לדרוש בהתאם. תכף גם ישימו פה את הסרטון של משפחות החטופים. אני רק רוצה לומר, אנחנו בימים מאוד מאוד מרגשים וטעונים וסוערים ומטלטלים של עסקה להשבת החטופים והחטופות. הפעימה הראשונה, שהיא פעימה בשלבים, וכל שבוע אנחנו בטלטלה רגשית מאוד מאוד חשובה ומצד אחד מרגשת, מצד שני לא פשוטה עם השבת החטופים והחטופות. ואנחנו צריכים לעשות הכול, הכול, הכול כדי שיחזרו אלינו כולם. נמצאות כאן גם בנות המשפחה של שגיא דקל חן, ושגיא בעזרת השם, בתקווה, אמור לחזור בפעימה הבאה או זאת שאחריה, ממש ברשימה של החיים שצריכים לחזור. אנחנו מתרגשים איתכן, מתרגשות איתכן, ואיתכן לאורך כל הדרך. אני אומרת חד משמעית, אסור, אסור שהעסקה תטורפד. הוא צריך לחזור לאשתו, לילדים, צריך להשתקם, לבנות את חייו. אתם צריכים אותו, כולנו צריכים אותו, אותם, את כולם. אנחנו מתראות כל שבוע והיום אני רואה עלייך חיוך. אנחנו נראה את הסרטון. (מוקרן סרטון) << אורח >> גילת פיש: << אורח >> הסרט, אין מילים, מדבר בעד עצמו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מחכה לסרט שלכם. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> אנחנו משפחה אחת גדולה, משפחות החטופים, ואנחנו פה בשביל שכולם יהיו בבית. ואני רוצה להקריא את דבריו של איתן גונן שהעביר לי איתן, אבא של רומי. "רומי חזרה בחיים. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר החיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כמה מרגש לומר זאת בקול רם וברור. כולי תקווה שנוכל לומר זאת על כל אחד מהחטופים שעדיין בעזה. כל אחד מהם הוא גיבור על ועל כל המשפחות שיקיריהם בחיים להמשיך להאמין שהם חוזרים בחיים. איזה עם נפלא יש לנו. אם אין עמי לי, מי לי? עם של אריות לביאות שנלחם בגבורה ובהצלחה כבירה בשבע גזרות. ליבנו עם כוחות הביטחון האמיצים שחירפו נפשם למען הגנת המולדת והשבת החטופים. ליבנו עם המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכל. ליבנו עם משפחות הפצועים ואנו מאחלים להם החלמה מלאה. ליבנו עם המשפחות שנעקרו מביתן לתקופה כל כך ארוכה ומאחלים להן לשוב במהרה לצור מחצבתן. לא מפסיקים עד שכולם חוזרים. השבתם המלאה היא תחילת תקומתנו כעם וכאומה. עם ישראל חי." את זה איתן גונן העביר לי, וצוואתו, אמונתו היא אמונת כולנו. היום – היום ה-16, זה אומר שהיום ממשיכים משא ומתן לשלב ב'. כן, אתם מבינים? אנחנו לא מפסיקים. אנחנו על זה, על זה כל הזמן עד שכולם, כולם, כולם חוזרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אמן. מיכל, רוצה גם? אני חייבת להגיד שלראות אתכן ככה עם התקווה הזאת, זה שווה הכול. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> כן, משהו בשבועיים האחרונים באמת השתנה בהרגשה, בתחושה באוויר. אומנם אנחנו עם כל השמחה ועם כל הסרטונים האלה שממלאים את הלב, זה גם סוג של מרגיש כמו איזה ריאליטי סדיסטי שכולנו עוברים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> ואנחנו גם יודעים שיבואו ימים לא קלים בעסקה הזאת ושמפעימה לפעימה זה יהיה יותר קשה ונראה גם חס וחלילה מצבים יותר קשים, אבל זה ממלא וזה מה שכולנו חיכינו לו וזה מה שכולנו היינו צריכים. אני כבר רואה את האיחוד שזה גורם לנו, לעם של כולנו, שכל כך הרבה אנשים שמעתי שהתנגדו לעסקה הזאת. ברור שכולם רוצים את החטופים בבית, אבל היו כל כך הרבה אנשים שהכרתי שהתנגדו לעסקה הזאת ופשוט בשנייה שהם ראו את החטופים מתחילים לחזור, הם הבינו שאין דבר בעולם ששווה את האושר הזה, את מה שזה גורם ללב להרגיש וכמה זה באמת מאחד אותנו. וזה חייב, חייב להימשך, כי גם החטופים לא ישתקמו אם לא יחזרו כל החטופים, מי שכבר חזר, וגם העם שלנו לא ישתקם. אני כבר רואה בצעדים קטנים איך זה מתחיל לשים לנו פלסטר על הלב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מרפא קצת. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> כן, קצת לרפא לנו. וזה חייב, חייב, חייב להימשך. ועם כל זה שזה נותן לכולנו אוויר לנשימה, צריך דווקא עכשיו את כולם כפול שתיים במאמצים וברצון ובנכונות. להבין שזה המאני טיים, זה הזמן להילחם עד החטוף האחרון. ואני גם יודעת שאנחנו, בעזרת השם כשאנחנו מקבלים את שגיא בקרוב, אנחנו לא עוצרים פה. זה שאנחנו מקבלים את שגיא, זה לא אומר שאנחנו עוצרים. כמו שאימא שלי אמרה, אנחנו משפחה אחת גדולה, כל העם, כן? אבל משפחות החטופים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם משפחות מהעסקה הראשונה נשארו במטה והמשיכו להילחם עבור האחרים. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> משפחת החטופים, פשוט אנחנו נהיינו משפחה אחד של השני. אנחנו מכירים את כולם, אנחנו מתפללים לכולם ואנחנו נילחם עד החטוף האחרון, באמת אבל, עד החטוף האחרון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתן באמת מראות לנו את הדרך, המשפחות. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> ולא רק לחיים, גם לקבורה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. אני רק אגיד משפט אחד שאני חייבת לומר דווקא בהקשר הזה, באמת של המחירים הכואבים. שאני חושבת שאחד הדברים הכי כואבים זה באמת שחרור מחבלים עם דם על הידיים וזה נורא. ואפילו פה ראיתי, ואני לא שופטת מי שגם משפחתו נפגעה כמובן, כי אין פה איך לשפוט דבר כזה, מי שעברו את הטרור ואת השכול. וכשקראתי משפחות שיקיריהן נרצחו שאמרו הצלת חיים לפני הכול, אני אמרתי איזו אצילות וגדלות נפש וכמה בסוף עם של קדושת החיים הוא עם שיכול לנצח הכול. הסיפור הישראלי הוא קדושת החיים. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> בדיוק, אנחנו צריכים להמשיך להיות עם שמברך את החיים ומקדש את החיים ולא את המוות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. וברור שקשה, כן? ברור שקשה. אבל לשמוע את זה שמישהי בוחרת שאימא תחבק את הבת שלה לפני הכאב הפרטי שלה המובן מאוד, אני אומרת, זאת ישראל של התקומה והחיים, ממש ככה. << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> וגם אני יודעת שבאמת השבת כל החטופים תביא לעם שלנו את הכוח לבוא עם כולם שם עם החשבון שמגיע להם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש, נכון. תודה לכן. אני רוצה את החיבוק הבא לעשות בנסיבות הטובות. << אורח >> גילת פיש: << אורח >> אנחנו נגיע, תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אמן. תודה. עוד מישהו מהמשפחות רוצה לדבר? בסדר גמור. תודה רבה, ואני עוברת במעבר חד אבל בשותפות וחיבור מוחלט לבן זילברמן מארגון יוצאים לשינוי. בן, תודה שאתה איתנו כאן היום, אתה גם מלווה אותנו לא מעט בנושא הזה ואני ממש מודה לך. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> דבר ראשון, תודה לוועדה, תודה למשפחות החטופים שמשמיעות את הקול החשוב הזה. אני רוצה להגיד, דבר ראשון, בשנה האחרונה יש התפתחות חיובית בפעילות של המשרדים השונים בזירת יוצאי החברה החרדית. היינו רוצים לראות התקדמות מהירה יותר, היינו רוצים שדברים יקרו בקצב אחר, אבל יש התקדמות ואני זוקף את זה בין היתר גם לזכות הדיון הקודם. המסמך של מרכז המחקר והמידע מאוד עזר גם לארגן את הדברים, להבין את הפערים הקיימים ואיפה צריך עוד לשנות. אני רוצה בתחילה להציג כמה מהנתונים שאנחנו במכון המחקר של יוצאים לשינוי אספנו בשנה האחרונה. איתי כאן נמצאת מנהלת המחקר אדר אניסמן, ומשם נמשיך. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> תודה, בן. רק לפני שאנחנו נציג את הנתונים, אני רוצה לתת טעימה שנייה למתודולוגיה שלנו. אנחנו משתמשים בסקר החברתי של הלמ"ס ויש שתי שאלות שאנחנו מסתכלים עליהן כדי לזהות את יוצאי החברה החרדית. שאלה של מה היה אורח החיים בבית שלך בגיל 15 ומה רמת הדתיות שלך כיום, ואנחנו מזהים כיוצאים את כל מי שענה שבגיל 15 הוא גדל בבית חרדי והיום הוא מזהה את עצמו בכל רמת דתיות שהיא לא חרדית. זה גם נובע מתוך התפיסה שלנו שיציאה מהחברה החרדית היא סוציולוגית ולא אמונית וגם מי שמגדיר את עצמו היום כדתי, זו איזושהי אמירה שהיה כאן שינוי סוציולוגי בזהות שלו. אני אתקדם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה יותר קשור לאורח חיים, לא לאמונה. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> בדיוק. (מוקרנת מצגת) לפי מה שאנחנו רואים, בשנים האחרונות באמת יש עלייה בשיעורי היציאה מהחברה החרדית. אם בקרב ילידי אמצע שנות ה-80 אנחנו רואים שבערך 8% ממחזור יצאו מהחברה החרדית, בקרב הצעירים כיום, ילידי 1997 עד 2001, אנחנו מדברים כבר על כמעט 13%. ואם אנחנו מסתכלים על המספרים, על מה זה אומר מתוך המספרים בשנתון חרדי, זה בשקף הבא, אנחנו נראה שאנחנו מצפים שזה בסביבות 16,000 איש באותן חמש שנים. ואם אנחנו ממשיכים בקצב הזה, אנחנו מצפים שמי שהם היום בני 15 עד 19, משם יצאו כבר קרוב ל-18,000 איש. אנחנו יודעים שרוב היציאה קורית עד גיל 25. בשקף הבא אנחנו קצת מראים טעימה על מה זה אומר מתוך החברה היהודית הלא חרדית. קבוצת הגיל הזאת כבר מתקרבת ל-3% מהיהודים הלא חרדים. אנחנו מסתכלים פה על המשמעות שזאת קבוצה מאוד צעירה, 51% מהיוצאים הם מתחת לגיל 30. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה בעיקר כי בעבר פחות יצאו? << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> בעבר פחות יצאו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגלל היבט סוציולוגי, שיוך חברתי ותרבותי. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> כן, אלה שינויים שקורים, גם אישיים וגם בתוך החברה החרדית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה ממש פער מדהים, זו חברה ממש צעירה. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> כן, היא חברה מאוד מאוד צעירה וזה גם בגלל שרוב היציאה קורית עד גיל 25, כך שזאת הקבוצה הגדולה יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומת, זה לא קורה בגיל מבוגר יותר, כעיקרון באחוזים. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> כן, וגם החברה החרדית שהיא גדלה והשנתונים הצעירים הם יותר גדולים מהשנתונים המבוגרים, זה קצב גידול של בערך 4% בשנה. מבחינת שירות צבאי, זה של הגברים, 58% מהיוצאים משרתים בצה"ל, זה איפשהו בין לבין לחברה היהודית הלא חרדית שזה 88%. אצל נשים אנחנו רואים עדיין שיעורי גיוס מאוד נמוכים, בערך 10%. קצת באמת על מה זה אומר מבחינת הגיוס, אנחנו הסתכלנו כאן על כל מי שבאמת אומר שהוא גדל בבית חרדי בגיל 15 והתגייס ובדקנו כמה מהם לא מגדירים את עצמם היום כחרדים, ובקבוצת הגיל 20 עד 29 מדובר על 70%. זאת אומרת שכשמדברים על גיוס חרדים, מדברים על גיוס יוצאים בעיקר. נתוני השכלה של גברים, נעמה, כמו שאת הזכרת בתחילת הדיון, אנחנו רואים שגברים יוצאים, נתוני ההשכלה מאוד דומים לגברים שנולדו בבית חרדי ושהם עדיין חרדים היום, 12% בעלי תואר. למרות שכאן זאת קבוצה שהיא רוצה להשתלב והם רוצים להתקדם בשוק התעסוקה בהשכלה, ויש כאן חסמים, חסמי הליבה וחסמים כלכליים, צעירים חסרי עורף משפחתי. ורואים את זה מאוד טוב בשקף הבא, שזה שקף על השכלת נשים. כי הנשים בבית הספר לומדות קרוב ללימודי הליבה שלומדות נשים יהודיות לא חרדיות, אבל רובן יוצאות בלי תעודת בגרות, רובן יוצאות בלי תעודה של סמינר בגלל טווח הגילאים, וכצעירות חסרות עורף משפחתי הן פשוט לא מצליחות להשלים את הפער. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מבינה שיש גם חסם של הנפקת תעודות, שגם צריך להגיד, זה עניין בירוקרטי פנימי שהוא מאוד בעייתי, שלא מנפיקים את התעודה שמאפשרת ללכת לתואר. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> כן, תעודת 12 שנות לימוד שמאפשרת להתקבל למכינה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> וזה איזשהו חסם שהוא ממש מתעמר. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> כן. היום אני יודעת שמשרד החינוך מנסה להפוך את זה לדיגיטלי, אבל עדיין באמת יש מקומות שלא מצליחים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה צורך, כן. << אורח >> אדר אניסמן: << אורח >> ורק השקף הבא של הנתונים, מה המשמעות של אותם נתוני השכלה. זה לקוח מתוך סקר כוח אדם, זה רק גברים, ואנחנו רואים שיוצאים, כמעט 60% עובדים במשרות שהן ברמות נמוכות, שכר נמוך, כי הם לא יכולים להגיע למשרות שהן טובות יותר בגלל חסם ההשכלה. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני רוצה רגע לחבר אותנו לאוכלוסייה. כמו שראינו, 58% מהגברים היוצאים מתגייסים. בשנה האחרונה אנחנו מכירים 25 חללים חיילים שנפלו שהם יוצאי החברה החרדית. זה אומר חיילים ששירתו במסלולים הכלליים בצה"ל. ואנחנו כתנועת היציאה מסתכלים על אותם נופלים ודבר ראשון מבינים את השליחות שלנו גם בלזכור אותם וגם בלתת מענה לחיילים היוצאים שמשרתים בצה"ל. אני רוצה להגיד אמירה כללית. מה שאנחנו רואים בשקף הזה זו המטאפורה שהרבה מאוד מיוצאי החברה החרדית חווים. גילוי נאות, גם אני יוצא החברה החרדית. התחושה היא שיש לנו רצון, יש לנו יכולת להשתלב, להשתלב בצבא, להשתלב בהשכלה גבוהה, בתעסוקה איכותית, אבל השנים הראשונות ליציאה הן שנים מאתגרות מאוד, בין היתר בגלל היעדר עורף משפחתי. ואנחנו עדיין לא רואים מענה הוליסטי ייחודי לאוכלוסייה. נכון להיום, עיקר הפעילות שיש בתחום של היוצאים, יש גם דברים שהחלו, אבל בהסתכלות רוחבית, רוב המענים שניתנים ליוצאים הם המענים שניתנים לבוגרי החינוך החרדי ככלל. בהרבה מאוד מהדברים יש דמיון, כמו למשל הפערים בהשכלה, אבל אנחנו רואים גם את העניין של היעדר השכלה על תיכונית אצל נשים יוצאות שהוא גבוה יותר משמעותית מנשים חרדיות, וזה נובע ככל הנראה בגלל שהן לא מסיימות את הסמינר. האתגר שאת הזכרת, נעמה, לגבי 12 שנות לימוד, זה נכון, יוצאים ויוצאות מתקשים להוציא דו"ח היסטוריית לימודים מהמוסדות. זה דבר הכי טכני, בירוקרטי, מעצבן, אבל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה שנפנה למשרד החינוך שפשוט יוכלו לפנות אישית ולהנפיק. הדבר הזה הוא לא סביר, להתעמר ככה באוכלוסייה כל כך פגיעה. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני אגיד שזה גם יפתור צרה שיש גם לכלל בוגרי החינוך החרדי, גם חרדים וגם יוצאים. זה פשוט עניין טכני שצריך לפתור אותו. אבל אני חוזר רגע לתחושה של היוצאים שאנחנו צריכים בשנים הראשונות עזרה מהמדינה כדי שנוכל להשתלב בצורה מיטבית. מדובר יחסית בשנים מצומצמות, בדרך כלל זה שלוש עד חמש שנים. בכניסה לצבא, לאורך השירות הצבאי יש היום כבר מענים שניתנים לצורך העניין לחרדים, ליוצאים יש, אבל בהיקף מאוד מאוד נמוך. הבקשה הכללית שלנו היא שהמדינה גם תסתכל על החובה שלה כלפי אוכלוסיית היוצאים, שהיא אוכלוסייה שקופה יחסית, ומצד שני גם שיבינו את התרומה המשמעותית שיש ליוצאי החברה החרדית עבור כלל החברה הישראלית. נראה לי שיש עוד שקף אחד שקצת מראה את המעבר. זאת אומרת, את האתגרים שיש ליוצאים מתוקף הלימודים במוסדות חינוך חרדיים כולנו מכירים, ומצד שני, לחברה הכללית. יש להם רצון להתערב ולהשתלב, אבל כמו שאתם רואים, המעבר הזה, תקופת הביניים שהיא תקופה של הגירה, צריך להסתכל עליה כמו תופעה של הגירה, הגירה סוציולוגית, זאת תקופה שאנחנו מבקשים ודורשים מהמדינה להתערב יותר, לבנות תוכנית מוסדרת. זה כאמירה כללית וכמובן נתייחס בהמשך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שזה מה שעלה פה גם בדיון הקודם, הסיפור של תוכנית מוסדרת רב-משרדית שתתמודד עם כל האתגרים שיש, בין אם זה שירות התעסוקה, נגישות להשכלה, קורת גג ומענים סוציאליים. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> נכון. אני אגיד שיש לאוכלוסיות מובחנות כמו יוצאי אתיופיה, המגזר הבדואי בצפון וחרדים, המדינה בונה תוכניות חומש מוסדרות לשילוב אוכלוסייה ובונה מענים מותאמים. אוכלוסיית היוצאים, אין עדיין תוכנית רוחבית של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים שמסתכלת על האוכלוסייה כאוכלוסייה מובחנת. זה אתגר שמונח לדרג המדיני, בסוף הדרג המדיני גם צריך לקבל החלטה להגדיר את האוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה מובחנת ואנחנו מצפים שזה יקרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צריך גם להגיד, לא מדובר גם בתקציבי עתק, כי כל בן אדם מה הצורך הפרטני שלו ולא כולם גם צריכים. צריך להגיד, לא כל יוצא בשאלה הוא בהכרח חסר עורף משפחתי או שצריך את המענה וזה פלח מאוד מסוים בקרב יוצאים בשאלה שגם צריכים מענים שלא בהכרח הם סל כל המענים. זאת אומרת, המדינה ממש יכולה בתוכנית לאומית - - - << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> יחסית מצומצמת, בטווח זמן של כמה שנים מצומצמות, אפשר להגביל את זה אפילו בגילים. זאת אומרת, זו תוכנית התערבות שצריכה באמת להיות לתקופה מוגבלת, אבל האימפקט של זה על החיים של היוצאים ועל היכולת שלהם לתרום למשק היא עצומה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. תודה רבה, בן. אני עוברת לעמותת הלל לחוזרים בשאלה, יאיר רגב הס. תודה, יאיר שאתה פה איתנו, אנחנו בקשר כבר בעצם מאז שאני בכנסת בנושא הזה. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אפילו לפני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, צריך לעדכן, בדיון הקודם דיברנו על עניין הדיור, אני שמח לומר שהצלחנו לעבור את כל החסמים הבירוקרטיים, גם הרבה בזכות התערבות הוועדה, ובסך הכול בשנתיים האחרונות הכפלנו את מערך הדיור ליוצאי החברה החרדית שניתן על ידי משרד הרווחה. אני צריך לציין שעם רוב נציגי המשרד יש לנו שיתוף פעולה מצוין, במיוחד עם אנשי המקצוע. בכספים זה קצת יותר קשה, אבל אנשי המקצוע עוזרים לנו ואנחנו מדברים היום על כך שיש 82 מקומות לינה ליוצאי החברה החרדית, מתוכם 28 מקומות בחירום והשאר בדירות מעבר שמופעלים במימון ממשלתי על ידי עמותת הלל בשלושה פרויקטים שונים: אחד זה קלט חירום, אחד זה דירות המעבר והשלישי זה המגורים בקיבוץ חצרים שאנחנו מאוד מאוד מקווים להרחיב אותם לקיבוצים נוספים. לצערנו, הפרויקט שפתחנו בבארי נסגר תוך שלושה חודשים מהפתיחה שלו ואנחנו מאמינים ומקווים שנחזור ונתרחב לעוד קיבוצים. צריך לציין שיש עוד עניינים של כספים. יש פה נציגי משרד הרווחה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נשמח לקבל מכם עדכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> על קורות הגג? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, זה גם מה ששמנו לנו, מכרז קורות הגג. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> שלוש מסגרות שפתחנו בשנה שעברה יחד עם המשרד שעד עכשיו לא קיבלנו את הכסף עבורן, מדובר על מיליון וחצי שקל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים על מה שהובטח בזמנו שיעבור? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אז היה קושי שלא הסכימו בכלל לפתוח את המסגרות, אגף הרכש הערים קשיים והקשה על פתיחת המסגרות. בעקבות התערבות הוועדה העבירו את הסמכות לאגף המקצועי והאגף המקצועי פתח את המסגרות. עכשיו יש לנו בעיה עם התקצוב. המשרד לא מתכחש למחויבותו לשלם את הכסף, יש רשומות כספיות, הכול שם, ואומרים אנחנו מחפשים את הכסף מאיפה לשלם. אני בהתכתבויות עם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בואו איתי לוועדת כספים, תראו איך מוציאים מלא מיליארדים שמחלקים ככה בלי לשים לב. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון. צריך לומר, אני בהתכתבויות ואני מאמין שהנושא יפתר. אני כן אשמח אם תוכלו, אני יודע שברקע אמרו לי שעובדים על לתת תשובה לפני סיום הוועדה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לי שאלה רק כדי לדייק את זה. אנחנו בשנת 2025, אתה מדובר על תקציבים שהובטחו ב-2024? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> כן, אני מדבר על כספים שעמותת הלל הוציאה ב-2024, מיליון וחצי שקל, על הדיור, שאמורים להגיע, מתעכבים מכל מיני סיבות. כן בשונה ממה שאמרתי בפעם הקודמת, כי בפעם הקודמת באמת היו אנשים במשרד שפשוט ניסו למנוע את הפתיחה של המסגרות, היום אנחנו במקום אחר ואנחנו יחד עם צוות המשרד מנסים למצוא את הדרך לפתור את העניין הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, לדעתי מייד אחרי דבריך נעבור רגע למשרד הרווחה, כן נשמע רגע את משרד הרווחה בהקשר הזה כדי כן לסגור את הסיפור הזה. גם מנסיוני, משרד הרווחה הוא מאוד אופרטיבי. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בסדר. ואני אומר דבר נוסף. כרגע, המסגרות, כיוון שנפתחו הרבה מסגרות בשנה האחרונה, הן כרגע כמעט מלאות, אנחנו עוד מעט מגיעים לתפוסה מלאה, כבר ב-85% של תפוסה ואנחנו בהחלט חושבים שיש מקום לפתוח עוד מסגרות. הדבר דורש תקציב ואנחנו לא חושבים שצריך לעשות את זה כרגע, אנחנו צריכים לחכות ולראות שבאמת המסגרות הקיימות מלאות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמה מסגרות כרגע יש סך הכול? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> כרגע סך הכול יש 82 מקומות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 82 מקומות ואתה אומר שזה כבר כמעט מאוכלס עד אפס מקום. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון, הן כמעט מאוכלסות עד הסוף, אנחנו נשמח להרחיב את זה בהמשך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם לא עושים מהלך גיוס, מהלך של להביא עוד, כי כרגע מבחינתכם זה עומד להיות מאוכלס עד אפס מקום. אבל אם יפתחו עוד מסגרות, אתה מאמין שהן יתמלאו? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> כן, אני מאמין שהן יתמלאו. זה הליך הדרגתי, דיברנו כאן על קצב היציאה, בסופו של דבר הקצב הולך וגדל. אני גם חושב שהדרך הנכונה היא לא לשים איזה קפסיטי גבוה מראש, אלא באמת לעלות יחד עם קצב הגידול של האוכלוסייה, זה הדבר הנכון. ובסך הכול, צריך לומר, אנחנו כן שומעים במשרד הרווחה ראש פתוח וכוונה כל עוד ימצאו התקציבים. עם אנשי המקצוע יש כוונה ורצון לפתוח ולהרחיב את הפרויקטים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני גם חייבת להגיד שמשרד הרווחה הוא המשרד שעובד עם הוועדה הזאת בצורה הכי טובה לכל הדיונים. פשוט המון מהדיונים נוגעים בסוגיות רווחה ואנחנו תמיד פה, בהחלט, ואני מאמינה שגם פה נוכל למצוא את הפתרונות. מה שהובטח קודם כול, כל עוד אתה אומר לא מתכחשים להבטחה, זה חשוב, תכף נשמע אותם גם, וגם בהקשר של ההמשך. חשוב לי גם לומר מילה טובה, שבניסיון שלנו בוועדה עם משרד הרווחה אנחנו הצלחנו להוביל דברים מאוד מאוד חשובים ויפים ובפתיחות מאוד מאוד גבוהה בהקשר הזה. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נושא נוסף הוא תחום הקהילה. עד עכשיו דיברנו על התחום החוץ ביתי, בתחום הצעירים יש גם את האגף של קהילה, אגף שמפעיל מרכזי קהילה ליוצאי החברה החרדית, מרכזי ייעוץ קהילתיים לחברה החרדית במיזמים משותפים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה אנחנו מדברים בנגב גליל? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> לא, במשרד הרווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> במשרד הרווחה. אמרת צעירים. בסדר. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> במשרד הרווחה, בתחום הקהילה של אגף של"ם יש שני פרויקטים, שני מיזמים משותפים שהמשרד מפעיל, אחד עם עמותת יוצאים לשינוי והשני עם עמותת הלל, שעוסקים במרכזי ייעוץ והכוון קהילתיים ליוצאי החברה החרדית. ישנה החלטה למכרז את שני ההתקשרויות האלה ובמסגרת המכרז גם להרחיב את היקף הפעילות. אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת. נכון להיום, עדיין לא אויש התקן במשרד הרווחה שאחראי על יוצאי חברה חרדית. התקבלה החלטה לפני כחצי שנה שהתקן הזה יעבור ליתד, ואין ביתד עדיין את האדם, אין לנו עם מי לדבר. סליחה, יש עם מי לדבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש תקצוב לתקן, אבל אין עדיין - - - << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> יש תקצוב לתקן, אין בן אדם, וגם מוציאים רק מכרזים פנימיים כי הבנתי שיש איזושהי החלטה לא לצאת למכרזים חיצוניים, מה שמקשה על האפשרות לאייש את התפקיד הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נשאל, ואנחנו נשים את זה גם בסיכום הדיון, לשאול על זה. אבל בהקשר למה שאתה אומר, שירות התעסוקה במשרד העבודה, איפה ביחס לזה? זאת אומרת, בדיון הקודם אנחנו דיברנו על זה שלא פעם שירות התעסוקה מייצר מענים שהם ספציפיים לחרדים, ויוצאים בשאלה נאלצים להגיע למענים שהם לא מותאמים לאורח חייהם העכשווי. בגלל שאין מענים מותאמים ליוצאי החברה החרדית, הם מגיעים למסגרות - - - << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> מרכזי מפת"ח, מרכזי ההכוון של החרדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, של החרדים. מה קרה מאז? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> שנייה, אני חושב שצריך להפריד בין שירות התעסוקה לזרוע העבודה. אם אני מבין נכון, אלה שני גופים שונים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> ויש פה נציגים של זרוע העבודה? << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> משרד העבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משרד העבודה, וטוב שזה משרד. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אתם משרד, זה מצוין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל אתם רוצים שנעבור רגע לרווחה ואז נדבר עם משרד העבודה? בסדר? << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> בדיוק, יש פה את הסדר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אני רוצה קודם כול באמת את משרד הרווחה, מתי בראון כאן? מתי, תודה שאתה פה איתנו. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני רוצה להגיד שאנחנו מברכים מאוד על הוועדה ועל הנושא הזה, זה נושא שמעסיק את המשרד כבר הרבה שנים ואנחנו עובדים ביחד גם עם יוצאים לשינוי וגם עם הלל כבר הרבה שנים במגוון מענים, אני לא אחזור על מה שיאיר ציין. אנחנו גם עובדים בתחום של הנוער, נוער חרדי נושר, אנחנו לא מגדירים אותם כיוצאים בשאלה עד שהם לא בני 18, אבל יש לנו הרבה תוכניות גם לנוער שמתוקף יציאתו בשאלה לצערנו לפעמים נושר מהחברה וזקוק למענים שלנו. אני אגיד שאצלנו קודם כול כחלק גם ממה שקורה פה בוועדה וגם מהבנה שהתחום הזה, כמו שגם הוצג במחקר, הוא תחום של הצעירים והוא תחום שדורש עבודה בין-משרדית ועבודה של תוכנית לאומית וכן הלאה, ועל כן עשינו את השינוי הארגוני והעברנו את התחום הזה משל"ם ליתד. הגדלנו לתקן של בן אדם שזה מה שהוא עושה, זה התחום שהוא עושה. ככל שאני מבין, היה כבר מכרז וכבר נבחר מישהו למכרז. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יופי, בשורה. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> ואמור להיכנס לתפקיד עוד חודשיים אני חושב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נו, כבר קיבלנו בשורה, חברים, נהדר. נמחק מהסיכום. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> זה אמור לקרות. אני מקווה שכבר בוועדה הבאה יהיה נציג מיתד. אני אגיד שגם כחלק מהמעבר הזה - - - << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> כשנפגוש אותו נמחק מהסיכום, אני רק אומר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מקבלת, בסדר. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> גם אני מקבל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צריך לדעת שהמכרז נעשה ונבחר בן אדם, זה אומר שזה עדיין לא בהולד. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> בכל אופן, בהחלט אנחנו יותר מכם רוצים שזה יהיה, אנחנו מבינים את האתגרים שהיעדר איוש תקינה מייצר, וכמו שיאיר מכיר, על אף הקשיים אנחנו תמיד בקשר ועושים את כל מה שאפשר על מנת שזה לא יתקע תהליכים. אני אגיד שחלק מהנושא של ההעברה לתחום ליתד, ביחד עם קרנות הביטוח הלאומי יצאו למחקר מעמיק ביחד עם יוצאים בשאלה על הבנת הצרכים והפתרונות הייעודיים הנכונים על מנת שביחד עם הכניסה לעבודה אנחנו נוכל לדייק את המענים ולתת מענים יותר נכונים בתקווה גם להגדיל תקציבים אם נצליח. לגבי דברים ששאלתם תוך כדי, לצערי, המכרז - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק לגבי המיליון וחצי שקלים. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> לגבי המיליון וחצי שקלים, אני לא יודע על הסכום המדויק כי זה לא חונה אצלי, אבל אנחנו יודעים שאנחנו חייבים, אנחנו יודעים את זה, אנחנו עוסקים בזה, אנחנו מול החשבות, אנחנו מטפלים בזה, אנחנו לא מתכחשים לעניין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברשותכם, אני אעשה את האקט הפרלמנטרי הפשוט, אני אשלח שאילתה ואחר כך ננסח אותה, רק כדי שנקבל רשמית שזה אכן עובר, בסדר? נשמע שאין פה עניין של התכחשות להעברה, אלא רוצים להעביר. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני לא יודע לדייק על הסכום, אבל אני יודע שיש סכום גדול שחייבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נעבוד ביחד על שאילתה שאני אגיש כחברת כנסת ואני מקווה שמהר מאוד התשובה תהיה טובה ונקבל תשובה חזרה. אבל זה בסדר גמור, זאת אומרת, אתה אומר שאתם מודעים לזה ומעבירים. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> כן. זהו, אני חושב, אלא אם יהיו שאלות נוספות אלינו. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אני רק אומר, להגיד שזה בסדר גמור זו הגזמה, אנחנו בכל זאת עובדים כבר שנה ורבע במסגרות בלי תקצוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני כל פעם פוגשת את הרשויות שאומרות בסוף שהן לא מעבירות את מה שהן הבטיחו, כן? פה אני שומעת שהם לפחות מתכוונים להעביר, אני בעד. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> זה נכון שזה קורה ואנחנו רגילים, אסור לנו להתרגל, זה לא יכול להיות. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני מסכים שאסור להתרגל, אבל כמה שנים אנחנו עובדים ביחד, יאיר? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בסדר, אני לא אומר. בסוף זה שאנחנו צריכים להחזיק רזרבה של מיליון וחצי שקל בשביל להיות מסוגלים לעבוד עם המשרד, זה לא - - - << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אתה בסדר, אני מקבל. אין לי אלא להתנצל כמשרד, אני מקבל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, וכמו שאמרתי, אני גם אשלח שאילתה. זאת אומרת, זה מעבר לסיכום הדיון, אני גם רוצה לעשות אקט של לקבע את זה שזה יעבור כמה שיותר מהר. אתה צודק כמובן, אבל אני רגילה שמשרד אומר אנחנו לא יודעים, נבדוק אם אנחנו חייבים, לא חייבים. פה זה לא נאמר, אלא נאמר אנחנו יודעים שאנחנו חייבים וזה צריך לעבור. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני גם מאמין שהרבה מהדברים הבירוקרטיים וזה, חלק מהשינוי הארגוני והכניסה של בן אדם שזה מה שהוא איתו קם בבוקר, עם זה הוא הולך לישון, זה מה שמעסיק אותו, יפתור הרבה מהחסמים האלה וגלגלי הבירוקרטיה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לי שאלה אחרונה רק, יאיר תיאר את הסיפור של מענים חירומיים לדיור ומסגרות ואת הצורך אולי להרחיב. האם המשרד גם נערך להרחבה בשנים הקרובות? זאת אומרת, גם הוא אמר לא עכשיו, אבל - - - << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני אגיד שכרגע אף אחת מהמסגרות לא מלאה, אף אחת מהדירות, אף אחד מההוסטלים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אתמול הבאתי את המספרים ממירי, אני יכול, ממה שאני מכיר, זה מה שאני מכיר מטעם מי שאחראית על זה במשרד. במידה והם יהיו מלאים ויהיה צורך, יש על מה לדבר, אבל כרגע המצב הוא שהם לא מלאים, אין איזה צפי כרגע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את זה אני מבינה, גם נאמר פה שלא עכשיו, אבל אני הייתי שמחה לעבודה משרדית שצופה גם את הגידול כפי שראינו במחקר ואת הצורך לצפות בתוכניות עתידיות את הרחבת המענים. זאת אומרת, לא לעשות את הכול אד הוק, אסטרטגיה שהיא ארוכת טווח, בייחוד כשאנחנו רואים את האחוזים המאוד משמעותיים ושמטבע הדברים הם גוזרים גם הרחבת מענים עתידית. << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני אומר, כבר התחלנו את המחקר, ברגע שיהיה מנהל תחום, ברגע שיהיה את זה, אני מניח, אנחנו רוצים להיות צופים פני עתיד, אני לא יודע לענות כרגע אם יש משהו מתוכנן, לא שאני מכיר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה, מתי. אם יהיו שאלות בהמשך, נמשיך. אני רוצה שנעבור בכל זאת לדוברים הנוספים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> יש שלושה נושאים שרצינו לדבר עליהם, אחד זה משרד הרווחה, השני זה משרד העבודה, שאפשר להתייחס לזה אחר כך, ונושא נוסף שאנחנו רוצים לפתוח, שלא דנו בפעם הקודמת, זה הנושא של דיון בגירושים, טיפול במצבים של גירושים, כאשר בן זוג אחד הוא חרדי והשני יוצא בשאלה. אנחנו רוצים להעלות את הנושא הזה, אפשר גם יותר מאוחר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, שני דברים. האחד, על משרד העבודה, אלה נושאים שנידונו בוועדה ואני מניחה שיהיה גם שיח ער לגבי זה וחשוב. הנושא האחרון שהוא נושא חדש, תעלה אותו כמובן, אני לא בטוחה שיש פה את כל הגורמים שיכולים לענות עליו רק, כן? כי זה נושא שלא נערכנו עליו לפני כן. יכול להיות בהכרח שהוא חשוב וננסה לפעול על זה גם בנוסף, רק אני מעדכנת שיש את נושאי המעקב שאנחנו יודעים שהתבקשנו לענות עליהם. בוא תציג את זה, בשמחה, ומקסימום נראה איך אנחנו יכולים לעבוד על זה בנוסף לאחר מכן, בסדר? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם אומרת מנהלת הוועדה שהתחייבו להחזיר תשובות בכתב בעניין בהמשך. אנחנו גם נעקוב, אוקיי? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בסדר, אני רק אציין את הנושא והבעיה שאיתה אנחנו מתמודדים. צריך לומר, יש תוכנית משותפת להלל ולעמותת יוצאים לשינוי שנקראת צעדים שמלווה הורים יוצאי החברה החרדית שבהליכים משפטיים כאשר הצד השני הוא חרדי. דבר ראשון שצריך לומר, שבוודאי כאשר מדובר בהורה שמגיע מקהילה חרדית מבוססת או מאיזושהי חסידות, כשמגיעים, בין אם זה לבית הדין הרבני או לבית המשפט, אין פה כוחות. אנחנו מדברים על זה שאם חסידות גור מממנת שורה של עורכי דין כדי למנוע מילדים לראות את ההורה שלהם, את האבא או האימא שלהם, אין הרבה סיכוי לנו אלא אם כן אנחנו נדע איך להתמודד נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה מדבר על צד אחד יוצא בשאלה. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון, אנחנו מדברים על זוג שחרדי שהתחתן בגיל 17, 18 הרבה פעמים, בגיל 22 - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> התחתן עם אותו אורח חיים ואז - - - << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון, בגיל 22 או האבא או האימא החליטו גם להיפרד וגם לצאת בשאלה, ואז המצב הוא שפעמים רבות הילדים משמשים ככלי לסחיטה של ההורה היוצא בשאלה בהרבה מאוד נושאים. הדבר הזה מתחיל קודם כול מכך שעמדתו הרוחנית והעקרונית של בית הדין הרבני היא שטובת הילד שהוא לא יראה חילונים בחייו, וזו עמדה שבית הדין לא מסתיר, הוא רק אומר, אני מבין שאני לא יכול לכתוב את זה ככה בפסקי הדין והוא כותב את זה בכל מיני דרכים אחרות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק שזה לאו דווקא חילוני. זאת אומרת, זה עצם יוצא חברה חרדית, כן? זאת אומרת, גם אם הוא פשוט שינה, זה יכול להיות דתי. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון, זה יכול להיות, אבל אנחנו בוודאי מדברים על כך שהמקרים הקשים והחמורים ביותר הם במצבים שבהם ההורה הוא חילוני, אבל בכל המצבים האלה, גם ככל שהילדים יותר גדולים, יש התגייסות של כל הקהילה כדי לשמור על הילדים בתוך הקהילה החרדית. כשני אומר כל הקהילה, לפעמים חלק מהקהילה זו עובדת סוציאלית שעובדת בלשכת רווחה בעיר חרדית והיא כפופה לסמכותו של הרב המקומי ויש לו שליח, לרב המקומי, שנכנס לוועדות בתוך המשרד ולכן אנחנו נמצאים בסיטואציה שגם המלצות של עובדות סוציאליות, ואלה חלקים שלמשרד הרווחה קשה לשמוע, אבל אנחנו פוגשים את הדברים האלה. ישנן המלצות של עובדות סוציאליות שמושפעות באופן משמעותי מאוד מעמדתן הדתית ומהשתייכותן לקהילה. אפילו כאשר התיק נדון בבית המשפט, אין לו לבית המשפט אלא מה שאותה עובדת סוציאלית ממליצה כטובת הילד, וגם כאן אנחנו רואים הטיות, אנחנו רואים מצבים שנציגים של - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל יאיר, מה אתם מציעים? << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> מה שאנחנו מציעים זה כמה דברים בכמה רמות. ברמה הכי בסיסית, ישבנו עם אנשי מקצוע והכנו פרוטוקול טיפול שנועד כיצד ללוות זוג שנמצא בהליכי גירושים כאשר אחד הצדדים מתרחק מהחברה החרדית באמת רק מתוך מחשבה על טובת הילדים, גם על טובת ההורה שמתמודד עם דיסוננס מאוד קשה. בסופו של דבר, הוא חי בתוך עולם שמבחינתו העולם הבא של הילדים שלו זה הדבר הכי חשוב בעולם אבל יש הורה שחושב אחרת והוא צריך להתמודד עם הדבר הזה ואיך הוא לא מייצר ניכור הורי, איך הוא עושה את הדבר הזה. טיפול גם בהורה החרדי, גם בהורה שיוצא. ויש לנו פרוטוקול טיפול שנערך ונעשה על ידי אנשי מקצוע שאנחנו מבקשים וממליצים למשרד הרווחה לאמץ, זה הדבר הכי בסיסי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> יחד עם זאת, אנחנו חושבים שצריך לעשות צעדים נוספים והצעד הבא הוא ועדה מחוזית. ועדה מחוזית, משמעות הדבר שבמצבים שבהם אחד הצדדים הוא חרדי והצד השני לא חרדי, הטיפול לא יעשה על ידי הלשכה של העיר החרדית, אני מדבר במצבים שבהם הדברים מובהקים, אלא הוא יצא לטיפול בוועדה מחוזית וכך היכולת של הקהילה להתערב בתהליך שמתרחש יורדת באופן משמעותי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יאיר, אפשר להגיש על זה חוק? חוק אפילו שיהיה וולונטרי, אם צד אחד מהזוג מבקש להעביר לוועדה מחוזית זה יעבור לוועדה מחוזית. אולי הצעת חוק יכולה להיות - - - << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בוודאי אפשר להכין הצעת חוק, צריך לחשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת שנכון גם לנסות לקדם את זה פה בבית המחוקקים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נשמע כמו משהו שיכול להוריד הרבה, הרבה, הרבה מכאובים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> נכון. הפתרון של ועדה מחוזית בעינינו הוא הפתרון המלא לעניין הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משהו ניטרלי, מנוטרל, כן. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> שהמקרים האלה יטופלו במקום אחר ובצורה עניינית, הדבר הזה בעינינו הוא הדבר המשמעותי ביותר שאפשר לעשות. ישנו גם קושי במימון הייצוג המשפטי, התחלתי לדבר על זה בהתחלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ואתה צריך את הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> יש את הסיוע המשפטי, במצבים מסוימים אפשר להיעזר בו, צריך להרחיב שם את הסיוע, צריך להיכנס שם לקריטריונים ולפרטים, איך אפשר לגרום לזה שהסיוע המשפטי - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תראו, בן, יאיר, אני מבינה ששתי העמותות עובדות על הדבר הזה, אני מציעה שנעשה על זה איזושהי פגישה נפרדת או ננסה לעבוד על זה כמו שצריך, כי כמובן שכרגע לדיון הזה ספציפית אנחנו לא נערכנו. זה נושא סופר כבד וחשוב, בעיניי אחד הנושאים היותר חשובים בתוך הסוגיה הזאת כי מדובר במשמורת על ילדים, מדובר פה בסוגיות שהן משפחתיות. הרבה פעמים יוצאים מהחברה החרדית ללא ילדים, שאלה סוגיות מאוד פרטיות שצריך לטפל בהן, לתת להם מענים, אבל פה במקרים כאלה זה לצאת מהחברה החרדית ולהישאר בחברה החרדית וצריך להבין איך אנחנו שומרים על זה הכי נכון. אולי ישיבה ייעודית אם נצליח אפילו, אוקיי? בואו ננסה רגע לעבוד על זה, בסדר? << אורח >> מתתיהו בראון: << אורח >> אני כן אשמח רק להתייחסות. זה לא תחום שאצלי ובאמת אני צריך להביא את האנשים. זה לא בשל"ם, זה מנהל אחר בתוך המשרד. אבל אני כן אגיד שבמידה ויש מקרים של, כמו שאתה אומר, חריגה מקצועית של עובד סוציאלי, יש מנגנונים לטפל בעניין הזה וחשוב שתעשו את זה. יש ועדת אתיקה, יש פיקוח על לשכות הרווחה. אני אגיד גם שיש מנגנונים משרדיים במקרים חריגים להעביר תיקים ממחלקה אחת למחלקה אחרת. כלומר, יש מנגנונים לדבר הזה ובמידה וקרה דבר כזה, כמשרד כמובן שזה לא משהו שהוא מקובל וכן הלאה. שוב, זה לא התחום שלי, אני לא רוצה להגיד דברים בשם אנשים אחרים אם קרה או לא קרה או מה היה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חשוב, בהחלט, תודה. אני עוברת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ד"ר עדנה שמעוני. תודה, עדנה שהגעת אלינו. ואיריס מתתיהו בזום. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אני אדבר. אני שמחה להיות כאן. אני אספר שאני בלמ"ס מרכזת את הסטטיסטיקה על ילדים וצעירים בישראל ואני גם אחת משתי נשות הקשר עם הוועדה החשובה הזאת. ברשותכם, אני אקריא קצת מן הכתב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בטח, תודה לך. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אנחנו קיבלנו את סיכום החלטת הוועדה מחודש מאי ובו התבקשנו לקיים סקר ייעודי. ישבנו על המכתב בחודש אוגוסט, סיפרנו במכתב עד כמה אנחנו שמחים על השיח המקצועי והצענו גם את הסיוע המקצועי שלנו, הגדרנו גם את המומחים שיפעלו מטעם הלמ"ס כדי לקדם את הנושא. יחד עם זאת, ציינו שמדובר בסקר שנדרש לו תקציב ייעודי ותוספת של תקנים. לצערנו, לא התקדמנו מספיק, היה איזשהו קצר בינינו, חיכינו לתשובה מהוועדה. אבל כן עשינו דברים אחרים ונשמח - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה התשובה מהוועדה? << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אנחנו ביקשנו שייצרו איתנו קשר כדי שנמשיך לקדם את הנושא, אני יכולה להקריא את המשפט הזה מתוך המסמך. "אנחנו שמחים על כל שיתוף פעולה מקצועי שיאפשר למקבלי ההחלטות במדינה להסתייע ככל הניתן בנתונים." << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל רגע, אני רוצה להבין אבל איך הקשר עם הוועדה, אנחנו נבדוק את העניין, אבל - - - << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אנחנו נדבר על זה אחר כך, בגלל זה אמרתי שהיה איזשהו קצר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל הסקר הייעודי זה - - - << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אני שוב אומרת שהנושא הזה מונח לפתחנו, אנחנו מאוד רוצים לסייע. היו לנו שיחות קודמות גם עם יאיר הס, אומנם לפני כמה שנים, ועם נציגים אחרים בעמותת יוצאים לשינוי ואני עכשיו אגיד אילו מהלכים עשינו ומה אנחנו מתכוונים לעשות. יחד עם הגדרת המומחים שיסייעו לקידום הנושא אנחנו גם ביצענו חשיבה איך אפשר לקבל מידע על אותם צעירים יוצאי החברה החרדית, גם באמצעות דו-שיח עם העמותות וגם באמצעים טכנולוגיים כרשתות חברתיות. אנחנו רכשנו יכולת לאיסוף מידע מתאים מרשתות חברתיות, למדנו כמה מודלים לזיהוי חרדים בשיתוף עם נועם זוסמן מבנק ישראל שהוא יושב ראש תת הוועדה לזיהוי חרדים בוועדה הציבורית המייעצת לסטטיסטיקה של חינוך והשכלה בראשות פרופ' יוסטמן, וגם נפגשנו כמה פעמים עם המכון החרדי למחקרי מדיניות לנושא של מודל לזיהוי חרדים שבוחן את כל הזרמים השונים. כדי להמשיך ולקדם אנחנו נמנה נציג או צוות להגדרה מסוימת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מימון אבל יש? << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> לא, כבר אני אגיד את זה. נחוץ מינוי או מספר נציגים של צוות להגדרה מדויקת של צורכי הסקר. אנחנו נחליט גם מיהו הלקוח. אנחנו מוכנים לשבת או לארגן שולחנות עגולים ולראות מי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה רעיון מאוד טוב, לארגן שולחן עגול אולי, גם עם החברה האזרחית. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> כן, יש לנו באמת מגעים שוטפים עם כל משרדי הממשלה ועם העמותות ואני אשמח להיכנס לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל האם בשנת 2025 נוכל לדעת שמתחיל סקר כזה? זאת אומרת, זו שנה שיתחילו? << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> בשנה הזאת גם אנחנו סבלנו מקיצוץ תקציבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אני לא יכולה להבטיח כזה דבר, אבל כן אנחנו נוכל להתקדם בסטטוס ביתר שאת עם כל ההכנות לקיום של סקר כזה. אני יכולה להגיד גם שיש אפשרויות נוספות, למשל לקיים מחקרים על סמך הנתונים שיש בידינו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם טוב. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אנחנו רוצים לבצע איפיון מדויק של כל הצרכים של הסקר שיבוצע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יכולה לבקש מכם שתקימו שולחן עגול בחודש-חודשיים הקרובים עם גורמי החברה האזרחית והמחקר והרווחה? << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> כן, יש הרבה משרדים שיש להם אינטרס משותף ורוצים לעשות גם בנושא, אני חושבת שכן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מעולה. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שאנחנו כן צריכים לאפיין ביחד את המקורות שישמשו לסקר תוך שיתוף פעולה ממשלתי וכן לשתף את אגף התקציבים בנושא של הקצאת המשאבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נפנה לאגף תקציבים בבקשה שיקצו משאבים לסקר ייעודי לחברה. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> יש פה נציג שלהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, הנציג פה גם, אין בעיה. << אורח >> ד"ר עדנה שמעוני: << אורח >> בכל מקרה, אנחנו כאן בשביל המשימה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קודם כול תודה רבה. אני חושבת ששולחן עגול, אם תוכלו להתחייב לזה, זה דבר שיהיה תהליך התנעה ואיסוף מידע והבנת עומק שהוא ממש חשוב. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני רוצה רק להגיד שאנחנו מאוד נשמח לשיתוף פעולה, אנחנו עובדים צמוד גם עם חוקרים ממכונים אחרים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון אהרון, לנו יש מחלקה שמנהלת אותה אדר ואנחנו נשמח לשיתוף פעולה, מבחינתנו זו קריאה חשובה ואנחנו אול אין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד משמעית, שולחן עגול מקדים זה דבר שבכל מקרה יהיה טוב יותר לפני שמתחילים בסקר כזה, כך שבוודאי. אני מייד רוצה לפנות לאגף תקציבים רק כדי לשאול לגבי אפשרות מימון לסקר כזה. אנחנו כבר בשנה שנייה שאנחנו מבקשים את זה, גם כדי להבין עוד סוגיות בהקשר של חברת יוצאי החברה החרדית. תודה רבה שאתה פה גם כמובן. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> תודה לכם. אוהד מרדכי, אגף תקציבים. אני אגיד שספציפית לגבי הנושא הזה אני אצטרך להעביר את זה אצלנו פנימית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זה לא תחום שנמצא תחת אחריותי, כך שאני לא יודע להגיד בדיוק לגבי התקצוב של הסקר. אני צריך להעביר את זה פנימית אצלנו לגורמים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אגיד לך, אוהד, הרי אנחנו רוצים מימון תוכנית ממשלתית מקיפה לאומית בנושא הזה. אני חושבת שסקר זה מאוד חשוב כצעד מקדים כדי להבין, מיפוי צרכים. תקצוב תוכנית, רצוי שיקרה כשנבין בדיוק מה צריך ואיפה לשים דגש. ולכן השאלה הזאת גם אליכם על תקצוב היא מאוד רלוונטית גם למימון הסקר ונשים את זה גם בסיכום הדיון, שהאוצר, כדי באמת להבין. בסופו של דבר, לא היית רוצה גם שדרג פוליטי יבקש מימון של תוכנית כשגם לא נעשה צעד מקדים מחקרי ממפה מקצועי. גם אם עכשיו תגיד לי יש תוכנית כזאת, זה יהיה נהדר, זה כנראה יהיה עדיף מכלום. נכון מאוד לתת ללמ"ס לעשות רגע איזושהי בדיקת רקע ממשית שנבין איפה צריך להשקיע את מיטב המשאבים ואיפה האתגרים הגדולים שלנו. אני סומכת על ארגוני החברה האזרחית שחיים את השטח ויודעים בדיוק, אבל אני חושבת שכמדינה אנחנו נהיה חייבים רגע גם לתת לזה איזו קרקע יותר יציבה שהיא של בדיקה ומחקר. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> אני מבין את החשיבות, אני גם אעלה את זה פנימית אצלנו, אני מזמין גם את הנציגות מהלמ"ס להעלות את זה מול הגורמים שהן בקשר איתם אצלנו באגף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מעולה. אנחנו גם נכניס את זה בסופו של דבר. אני כנראה עוד אחזור אליך, אוהד, אני רק רוצה להמשיך כאן בכל זאת למשרד העבודה ושירות התעסוקה. נחמי ברוכין, תודה שאת כאן. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> שלום, שמחה להיות כאן. אנחנו לא אותו גוף. שירות התעסוקה, היה פה מקודם עמית שאיננו כאן כרגע, אני מייצגת את משרד העבודה. קודם כול, הנושא קרוב לליבי, גם כיוצאת המגזר וגם כי עד לא מזמן היינו משרד הרווחה, זרוע העבודה בתוך משרד הרווחה ואז ניהלתי גם את תחום התעסוקה ביתד, ולפני כן את תחום תעסוקת חרדים, והיום אני בתחום תעסוקה האיכותית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את ממש בתחום, מה שנקרא. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> ממש. יצא לנו להכיר, אני גם מייצגת פה את השותפים שלי, גם בבין-משרדי וגם בתוך משרד העבודה. אביעד שוורץ שמנהל את תחום תעסוקת חרדים, הבנתי גם שנפגשתם ממש לאחרונה, וגם את השותפים שלי ממשרד הרווחה באגף תעסוקת רווחה. אני מנהלת את ההתקשרויות עם הרשויות המקומיות למרכזי הכוון, מה שנקרא מרכזי הזדמנויות. יש לנו 16 מרכזים כאלה ברחבי הארץ בשותפות בין-משרדית של משרד העבודה עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל היה עכשיו קיצוץ רציני במרכזי ההכוון, נכון? << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> היה, אנחנו עדיין כאן. זו אולי הזדמנות לפנות לאגף התקציבים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, אגף תקציבים. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> הייתה החלטה בהחלט לקצץ, אבל אנחנו עדיין ממשיכים בשיא הכוח. אני רגע אסביר מהם מרכזי הזדמנות. הזכרתי שזה בין-משרדי ושותפות עם הרשויות המקומיות ותחת קורת גג אחת, One Stop Shop, יש מגוון של תוכניות תעסוקה ממשלתיות ורשותיות. ובהקשר הזה, מי שנכנס בדלת מקבל את המענה המותאם, הנכון ביותר, והמתאים ביותר לצרכים והאתגרים שאיתם היא או הוא מתמודדים. ובהקשר הזה, מ-2022 בשותפות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם במרכזי הכוון יש בדיוק את הסיפור הזה שאוכלוסיית יוצאי החברה החרדית נאלצים להתחפש כדי לקבל את - - - << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> לא, אני אסביר. צעד אחד אחורה. מנהל תעסוקת אוכלוסיות שאני חלק ממנו, המומחיות שלו היא הכוון ותעסוקה לאוכלוסיות גיוון, אוכלוסיות יעד מתוקף החלטות ממשלה וחקיקה. מרכזי הזדמנות הם אחת ההסתעפויות, אלה 16 מרכזים מתוך כ-70 תוכניות תעסוקה שחונות תחת משרד העבודה ומנהל תעסוקת אוכלוסיות שנותנות מענה למגוון של אוכלוסיות. השותפות עם משרד הרווחה ועם הרשויות המקומיות מאפשרת תחת קורת גג אחת מגוון של תוכניות. אם זה ליוצאי אתיופיה, ואם זה למבוגרים בני 50 פלוס, ואם זה לאנשים עם מגבלה, יש תקנים ייעודיים לכל אחת מהאוכלוסיות שנכנסות בדלת כתושב של הרשות או של האזור ומקבלות מענה מותאם. בהסכמה, יחד עם אגף תעסוקת חרדים אצלנו ומשרד הרווחה אנחנו נותנים מענה ייעודי לאוכלוסיית היוצאים מ-2022 בשני מוקדים: במרכז הזדמנות ירושלים ומרכז הזדמנות תל אביב בגלל הריכוז הגדול של האוכלוסייה הזו בערים הללו. כמובן שגם עובדים כרשת, כל מרכזי הזדמנות, כך שאם יש פניה במקום אחר, כמובן שנעזרים בידע המקצועי שנצבר או מפנים כדי לקבל מענה באמת מותאם, ייעודי. זה מתבטא בתקן ייעודי שיושב בתוך המרכזים, משרד הרווחה גם הקצה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אלה שני מרכזים רק. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> שני מרכזים בגלל הריכוז הגדול של האוכלוסייה בתל אביב וירושלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, כן מדובר בכ-60,000 איש. זאת אומרת, השאלה היא, גם לצורך העניין עם תפיסת הריכוז, נגיד מטרופולינית או כל דבר, אני עוד איפשהו מקבלת את זה, אבל בוודאי שצריך תקינה יותר גדולה. זאת אומרת, אני לא רואה איך אפשר לעמוד בעומס עם תקינה כזאת. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> קודם כול, התחלנו עם המענה הזה ב-2022 עם מה שאני מתארת עכשיו. לקראת 2025 אנחנו באמת מבינים ורואים את הצורך שהולך וגובר והגדלנו משאבים, שוב פעם, בשיתוף פעולה, גם משרד הרווחה הקצה תקן של עו"ס ייעודי, גם אנחנו במשרד העבודה הקצינו עוד תקציבים, גם לתקנים וגם לפעילות, גם תקציבי שוברים להכשרה מקצועית, באמת לנסות להבין איך אנחנו נותנים מענה הכי נכון שיש. בזמן הזה מ-2022, 2023, 2024, אנחנו כבר מתחילים את 2025, גם יש פרופסיה שנבנתה. אני גם יכולה להדהד את מה שהראיתם מקודם בנתונים, אנחנו פוגשים את זה. גם פוגשים את טווחי הגיל שהזכרתם, גם את האתגרים, אם אלה פערים לימודיים מהותיים, בדגש על אנגלית, בדגש על לימודי ליבה והשלמת 12 שנות לימוד, תעודת בגרות, כל הדברים האלה, אנחנו מתמודדים איתם, נותנים להם מענה איפה שאפשר, איפה שצריך, בשיתוף פעולה עם אגף תעסוקת חרדים, ולא רק. היה לנו מיזם משותף עם תלמ"א ללימודי אנגלית, קורסי אנגלית. עוד מעט יהיו לנו גם שוברים להשלמת בגרויות, זה משהו שבינתיים אנחנו עושים במימון נקודתי. הרבה מהמשתתפים שלנו הם עם פרופיל רווחתי, צריך להבין שיש פה עוד חסמים שמונעים מהם להשתלב בשוק העבודה. כשמגיעים אלינו אנחנו גם עושים איזשהו בירור, יש עוד התערבות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל כל הדבר הזה יושב על תקן אחד. זאת אומרת, איך אני - - - << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> קודם כול, אמרתי, לקראת 2025 אנחנו כבר מגדילים את התקנים שנמצאים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, לא רק משאבים, תקנים. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> כבר יש הבנה וגם שיח. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אני חושב שאולי צריך להגיד שיש במדינת ישראל, אני לא יודע כמה, מרכזי מפת"ח ומרכזי תעסוקת חרדים בתקציב של עשרות מיליוני שקלים בשנה. את יושבת פה ומדברת עשר דקות על תקן אחד שמחולק חצי בירושלים, חצי בתל אביב, בואו. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> לא, אני לא מדברת על זה, אני מדברת דווקא על תקינה יותר גדולה, גם בירושלים וגם בתל אביב, וגם הגדלה של התקינה הזאת בירושלים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> רגע, מה יש עד היום? << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> קודם כול, יש היום כבר מענה והוא מורחב בשנת 2025. דבר שני, יש עבודה רציפה, גם עם יתד, יש לנו בתוך מרכזי הזדמנות גם תקנים של יתד, כך שיש עבודה רציפה על הדבר הזה. גם תקן עו"ס שמשרד הרווחה העמיד בתוך מרכזי הזדמנות, ויש כמובן את העבודה עם העמותות. הצוותים שלי במרכז הזדמנות ירושלים ומרכז הזדמנות תל אביב יושבים עם הנציגים שלכם בערים הללו, בדירות שהזכרתם מקודם כדי באמת לטייב את תהליכי העבודה. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אבל הדבר היחיד שהם אומרים לנו זה שהם לא יכולים לקבל עוד כי הם מזמן כבר עמוסים, אנחנו לא הצלחנו להפנות בן אדם חדש כבר שנה וחצי אולי. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> זה בדיוק הסיפור. כרגע יש שניים, הכוונה להרחיב לעוד. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אנחנו מדברים על זה שהלל קלטה 1,500 יוצאי החברה החרדית בשנתיים האחרונות. אנחנו מתמודדים עם מאות שצריכים ייעוץ תעסוקתי והכוון תעסוקתי, אנחנו מפעילים תוכנית של 200 מתנדבים שנותנים להם הכוון תעסוקתי, ובשוליים, פעם בחודש-חודשיים אנחנו שולחים בן אדם אחד למישהו שהולך למרכז. אי אפשר להתייחס לזה כמענה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אבל השאלה שלי היא גם, נגיד שיש תקנים במקומות עם ריכוז משמעותי, למה גם לא לייצר לפחות מרכז הכוון אחד כפיילוט ייעודי ליוצאי החברה החרדית? << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> אפשר לבחון הכול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה גם היה בדיון הקודם. תראי, עומס יש, צורך יש. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> הסיבה - - - << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> לפני שאתה אומר מה לא, תגיד מילה טובה על השותפות שכן קיימת. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> אני אומר ככה, אני אומר כמה דברים. אני אומנם מדבר אלייך, אבל אני לא חושב שהדברים נמצאים על הכתפיים שלך, לכן שום דבר לא אישי. אני כרגע מדבר אל משרד העבודה, ומשרד העבודה לא עושה כמעט כלום בשביל לסייע ליוצאי חברה חרדית. המעט שנעשה זה כלום של כלום לעומת מה שהמשרד משקיע בשילוב חרדים בתעסוקה. אני לא חושב שאת אחראית לזה, אבל את צריכה להיות מודעת שמה שקורה כרגע במשרד העבודה זה שום דבר. אנחנו רואים את משרד הרווחה אנחנו רואים איך מתנהל משרד שרוצה לעבוד. אנחנו רואים את המל"ג, ורואים שהמל"ג עשה דבר אחד מאוד פשוט, הוא אמר, מה שאני נותן לבוגר חינוך חרדי, אני נותן לו בלי קשר לשאלה אם יש לו כיפה על הראש או אין לו כיפה על הראש, זה הכול. אבל את זה לא אמר משרד העבודה, משרד העבודה יכול היה לבוא ולהגיד, אנחנו עוזרים לכל בוגרי החינוך החרדי, נקודה. ומשרד העבודה לא אמר את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אגב, זה גם אלמנט לא שוויוני. באמת אני אומרת, זה צריך להיכנס. לא יכול להיות שמשרד העבודה מנהל מדיניות שהיא מדיניות מפלה וסלקטיבית באופן כל כך בעייתי כלפי אוכלוסייה שהיא מראש ידועה כאוכלוסייה פגיעה ומוחלשת יותר. זאת אומרת, אפליה כלפי אוכלוסייה מוחלשת. אנחנו נשלח את זה בסיכום הדיון. סליחה, נחמי, אם יגישו בג"ץ? << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> אני חייבת לומר שכל מי - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני שואלת אותך שאלה, אני מדברת עכשיו. אם יגישו בג"ץ על זה שמשרד החינוך מנהל מערכת שוויונית שמחליטה לתקצב את כלל יוצאי מסגרות, דבר שאני יכולה לבקר האם נכון או לא, אבל לא מפלה, ומשרד נוסף ממשלתי מנהל מערכת סלקטיבית, את רוצה להגיד לי שזה יעבור? אני מכירה פניות כאלה, זה לא עובר. יש סיבה שאנשים רוצים לרסק את זה בג"ץ. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> אני אומרת כזה דבר, קודם כול, אפשר לבחון כל דבר, הדלת פתוחה, יושבים ונשב ואני כן אגיד שהיום יש כבר מענה. להגיד שאין מענה זה פשוט לא נכון. כל אדם שפנוי, אחרי החסמים, ההתערבויות הנוספות, הוא פנוי לתעסוקה, הוא יכול לקבל מענה ממרכזי הזדמנות, אתם לא יכולים להגיד שלא, קודם כול. ועם העומס מרחיבים את השירות. זה לא אומר שאי אפשר לשקול יותר ולחשוב יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל נחמי, אנחנו מדברות פה על משהו אחר. תראי, הסיפור שצריך מרכזי הכוון ייעודיים ליוצאי החברה החרדית הוא כתוצאה מתקצוב מדינתי לחינוך ללא ליבה, מהיעדר פיקוח; יש כאן נסיבות סוציולוגיות שיצרנו אותן כמדיניות, של העלמת עין, של הסרת אחריות, של תקצוב מערכות לא שוויוניות, הכול נכון, אנחנו גם נלחמים בזה בוועדות אחרות. ואז להגיד, אותו בן אדם יכול להגיע לתוך השירות הכללי ולמצוא את עצמו, לנתב את עצמו בתוכה וגם להצליח כשאתם גם מייצרים שירות סלקטיבי ליוצאי מסגרות חרדיות, רק אתם דורשים מהם להישאר חרדים גם כדי לקבל שירות. זה דבר שאני לא מצליחה להבין. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> יוצאי המגזר לא רוצים לקבל שירות במרכזי הכוון חרדיים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> תפתחו להם מרכז הכוון ליוצאי החברה החרדית. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני רוצה להגיד מילה לסיכום. אני רוצה רק להגיד שבשנה האחרונה, מאז הדיון הקודם, התחלנו תהליך מול משרד העבודה. יש שיח פה, אנחנו מתחילים למפות. בין היתר אחד האתגרים הוא שחלק מאנשי הצוות במשרד נמצאים במילואים, היו במילואים לאורך השנה, וזה גם יצר איזשהו פער שלא הצלחנו להתגבר עליו בחודשים האחרונים. וכן יש התקדמות, אנחנו, גם מכון המחקר שלנו וגם המחלקה של המדיניות שעכשיו נכנסתי לנהל אותה, אנחנו כן רואים שיש באמת שיתוף פעולה ורצון מצד המשרד לעבוד יחד. וגם צריך להגיד, כן, מ-2022 יש באמת שני תקנים, אנחנו מבינים שהם בפול קפסיטי ושהצורך הוא גדול יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, גם כמו שנמסר כן, בן, ואני מקבלת את זה, אתם בסוף פועלים מכוח החלטת ממשלה שהיא החלטת ממשלה שהיא החלטה מפלה. אני מבינה, אתם בסוף דרג מקצועי, פועלים לפי הנחיות מדיניות. זו לא ביקורת אישית חלילה על דרג מקצועי. אני חושבת שיש כאן בעיית מדיניות עומק שהיא פשוט מבקשת להתעלם מיוצאי החברה החרדית. תכף נדבר עם המשרד לשוויון חברתי, שם נמחק התקציב בתקציב הקודם, אני רוצה להבין מה קורה איתו עכשיו. אני מציפה את זה בגלל שיש צורך וגם בסוף זה צורך משקי. כשאנחנו רואים 12% בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה, זו בעיה חברתית, זו בעיית משק, זו לא רק בעיה ערכית. ובוודאי שאתם צריכים להיות חלק מהפתרון. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> חד משמעית, אני גם חושבת ואני אומרת, הדלתות פתוחות כל הזמן לחשיבה וכל הזמן לטיוב, רק השבוע יש לנו פגישה בתל אביב, כך שהדברים קורים תוך כדי הליכה. אנחנו גם לומדים להכיר את האוכלוסייה ומה הצרכים שלה. הזכרתי פערים לימודיים, אנגלית, לא הזכרתי בעיות קשב וריכוז. תוכנית של משרד הרווחה שאנחנו מאפשרים ליוצאים להנות ממנה היא באמת תוכנית ייעודית להפרעות קשב וריכוז שמשפיעות גם על התמדה בעבודה, הבנה של מסגרת, של יחסי מרות, של איך עובדים, איך מדברים עם הבוס. בכלל, כישורי עבודה בסיסיים מאוד. איך לקרוא תלוש, איך להתנהל בתוך מסגרת, ניהול זמן וכיוצא בזה. אלה דברים שאנחנו מתמודדים איתם ונותנים להם את המענה שיש לנו היום במרכזי הזדמנות ודווקא אני חושבת שהם נהנים יותר מהמודל של מרכזי הזדמנות לעומת מודל של אוכלוסייה חרדית בגלל שיש לנו את הידע המקצועי שהרווחה מביאים איתם והיא נותנת תמונה של 360 מעלות. הקשר עם יתד, הקשר עם העמותות, גם בתוך משרד הרווחה. אני חושבת שזה מודל שלא צריך לפסול אותו על הסף, להפך, צריך לחבק אותו, צריך לראות איך אנחנו נותנים מענה יותר נכון, יותר רחב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, חלילה. יותר רחב, תקצוב. אני כן חושבת שמרכז הכוון ליוצאי החברה החרדית, אפילו אחד שיהיה, נקרא לו מרחב בטוח, מרחב שמבין, מרחב שמכיר את הנסיבות, זה דבר שנכון שהיה. ושימי לב, אני כבר לא מדברת ברוחב, מרכזי הכוון. אפילו מרכז אחד כזה שיהיה כמו בית להכוון תעסוקתי נכון ליוצאי החברה החרדית, לא שיפוטי, לא מפלה, לא צריך להתחפש בו, זה סופר חשוב כדי לייצר את המענה הכי הולם ונכון. אנחנו כן נכניס את זה לסיכום הדיון אני מקווה. ובסוף תוכנית לאומית גם אמורה לייצר את הדברים האלה, כן? אנחנו לפעמים מפרקים פה לחלקים כל מיני דברים. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> אני אגיד גם דוגמה הפוכה, אם יורשה לי. שגם להגיע לבתים, לסלונים, היום הרכזת שלנו בתל אביב מגיעה יום בשבוע קבוע לאחד הסלונים של העמותות פה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> נחמה ברוכין: << אורח >> כך שגם להנגיש להם את השירות ולא לדרוש מהם לצרוך אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני קודם כול מאוד מאוד מעריכה שירות כזה, כי אני חושבת שבסוף מי שיוצרים קשר עם השטח הם לא פעם יודעים לזהות את מי שבאמת צריכים ולתת מענה, זה מצוין. בסוף אני יודעת שהשמיכה לא פעם קצרה מדי, היא לא צריכה להיות כל כך קצרה, היא צריכה להיות שמיכה הרבה יותר רחבה ואתם מתמרנים במה שיש. אני חושבת שזה חלק מהביקורת שלי, יותר ביקורת גם על משאבים. אנחנו רואים את הגרושים שפה, המיליון וחצי שצריך להעביר והכול. תזכרו שאני בסוף עולה שתי קומות ורואה את הביזה הגדולה ואני מסתכלת ומדברת גם ביחס לזה. אבל תודה לך. יניב, תודה שאתה כאן איתנו. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח ולהודות לנעמה על היוזמה המבורכת לטיפול וקידום באוכלוסיית הצעירים, אני שותף שלך לוועדות נוספות בכנסת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דברים חשובים. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לגמרי. וגם לאוכלוסיות פרטניות. אני אפתח ואגיד שכל מה שקשור בטיפול באוכלוסיות, ציינה את זה פה השותפה, החברה שלי לשולחן, נמצא תחת משרד העבודה. א', אני חייב להגיד, להודות לפני כן, לבושתי, לא יצא לי להכיר לא את בן ולא את יאיר ואני יותר מאשמח להכיר אותם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה חיבור שלא משתחררים ממנו, רק שתדע, מניסיון. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני יכול להבטיח לך שהם יספרו לך רק דברים טובים אחרי זה, כשזה יקרה. לגמרי, אני יותר מאשמח, אני אתן לכם את הפרטים שלי. שירות התעסוקה ככלל מטפל בכלל האוכלוסיות במדינה באמצעות 72 הלשכות שלנו שפזורות בכל רחבי הארץ מקריית שמונה בצפון עד אילת בדרום. כך שבפועל, בשונה מאוכלוסיות אחרות, אין לנו איזשהו מיפוי בתוך מנגנון הדאטה שלנו ליוצאים בשאלה ואיך מאַתרים אותם וכיוצא בזה. הנה, אני שולח פה קריאה, אני יותר מאשמח לדעת איך מזהים את האוכלוסייה הזאת, ייתכן שחלקם הלא קטן כבר מגיעים אלינו ופוקדים את הלשכות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> והם יכולים לקבל מגוון רחב של כלים, מייעוץ תעסוקתי ב-72 לשכות, הם יכולים להיחשף למעל 40,000 משרות בכל מנעד רמות האוכלוסייה שקיימות אצלנו, וכן הכשרות, סדנאות, ועוד באמת הרבה דברים שלא אמנה אותם כאן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ולחלופין, הם יכולים לנתב אליכם וזה גם דבר מאוד חשוב. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> חד-משמעית, וזה הדבר הבא שרציתי להגיד, ואני אשמח גם שתכירו לנו את האוכלוסייה הזאת. ודבר נוסף, אני חייב להגיד, אצלנו הם לא צריכים להתחפש, הם פשוט רק צריכים לבוא או רק צריכים ליצור קשר, ואני מבטיח שנחשוף אותם למגוון רחב של כלים שעומדים לרשותנו ואני בטוח שנוכל למצוא מענים לאוכלוסייה הזאת. וייתכן, כמו שאמרתי, שחלקם הגדול כבר מקבלים מענים מאיתנו, אני פשוט לא יודע לאפיין אותם בדאטה. אם נגיד הייתם נותנים לי תעודות זהות או דברים אלמנטריים, הייתי יכול להגיד לכם כמה מהם כבר פקדו את הלשכות, אילו כלים הם קיבלו מאיתנו, מי הופנה לאילו כלים וכיוצא בזה. אני אשמח לחדד את הקשר. בנוגע לסקר, נעמה, אני אשמח להיות שותף לכל שולחן עגול שהוועדה תחליט עליו, כל תוכנית לאומית, סקר צרכים. יש לנו מחלקת מחקר, אני חושב יוצאת דופן, ואנחנו בקשר מצוין עם הלמ"ס. אני לא בטוח שאנחנו מכירים את הסוגיה הזאת. ד"ר גל זוהר וד"ר אופיר פינטו אצלנו. אני באופן אישי אשמח להיות שותף למיפוי של האוכלוסייה ולהכיר את הצרכים שלהם ואני מבטיח שאני אעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי לעזור לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איזה יופי. תודה, יניב, תענוג לשמוע אותך. יש פה המון שליחי ציבור נהדרים וזה מאוד מרגש, והשיתוף הזה עם החברה האזרחית יכולה לעשות כל כך הרבה טוב במדינה ועבור אוכלוסיות שצריכות אותנו. תודה, יניב, על הפתיחות, על הרצון. אני גם בטוחה שהלמ"ס יאמצו. שולחן עגול נוצר כאן, רק צריך לכנס אותו. תודה. אני עוברת למשרד הביטחון. אודי דרור, תודה רבה שאתה כאן איתנו. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> קודם כול, אני אגיד שמצבנו טוב יחסית למה שאני שומע פה. אני אגיד שבשנת 2024 פתחנו שלוש תוכניות להכנה ועידוד לקראת גיוס, שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי. זה בנוסף למכינה חצי שנתית שכבר פועלת מחזור שלישי. אני אגיד שלתוכניות יש אימפקט טוב, קשה להביא אליהן אנשים כי בסוף אנשים צריכים לרצות, אבל אנחנו בתהליך והמספרים גדלים ממחזור למחזור ובשנת 2025 אנחנו כבר מדברים על ארבע תוכניות פלוס המכינה החצי שנתית פלוס עוד מכינה חצי שנתית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זהו, אז עדכנתם שאתם שוקלים לפתוח עוד אחת, נכון? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נפתחת? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> כן, נפתחה. וגם התוכניות החודשיות לצורך העניין גם. ואם יהיה ביקוש ליותר, אנחנו יודעים להשקיע יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם ערוכים גם תקציבית לביקוש להרחבה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> לגמרי. פה אני עוד פעם אזכיר, המשרד לשוויון חברתי שהוא השותף שלנו, הם משקיעים והם העבירו את ההתחייבות. את זוכרת שבדיון הקודם עלה העניין אם ב-2025 נמשיך, הם ימשיכו איתנו ויש שיתוף פעולה טוב. במקביל, אני אגיד שאנחנו עובדים על האינדיקציה, עובדים, זו אינדיקציה חיה שאנחנו לומדים ובודקים אותה כל הזמן. ויש אינדיקציה, היא יותר פשוטה לנו בשירות הצבאי, גם אמרתי אז. היא יותר מורכבת לנו לחבר'ה מלש"בים ואנחנו פונים לאנשים ואנחנו בודקים איתם ואנחנו מדייקים אותה כל הזמן. כי לצורך העניין, יש ישיבות שבהגדרה אולי הן לא ישיבות מה שנקרא "תרבותי ייחודי", ישיבות חרדיות, אבל הן ישיבות חרדיות טכנולוגיות, ולפעמים קצת קשה לדייק אותן, איפה אותו אדם רואה את עצמו, כיוצא חברה חרדית או כחרדי. אני אגיד שבמיטב יש בעל תפקיד שעוסק בנושא הזה כבר שנה שנייה, היה בעל תפקיד שהתחלף עכשיו. יש קשר ישיר מול העמותות, יגיד גם בן. סך הכול יש פניות ממש פרטניות ויש מענה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת שהעמותות גם מפנות אליכם מלש"בים? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> לגמרי. אני אגיד שגם במשרד הביטחון אנחנו בתהליך קליטה של בעל תפקיד שיטפל בנושא הזה. זה קצת התעכב בגלל שהוא עדיין במילואים, אבל אני מקווה שחודש הבא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בעל תפקיד שלא כיהן לפני כן. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> כן, תפקיד חדש לגמרי, תקן חדש לגמרי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה, זו דווקא התקדמות מהפעם הקודמת. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> כן, אנחנו מתקדמים. ויש גם בחינה של מיזם ליווי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אוהבת דיוני מעקב כאלה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> ויש גם איזושהי בחינה של מיזם ליווי של החיילים לאורך השירות הצבאי. אנחנו כרגע בתהליך עבודה, באיזושהי עבודת מטה, ואני מקווה שאני אוכל לבשר בפעם הבאה שגם יהיה מיזם ליווי לחיילים לאורך השירות. מעבר לזה, אני אגיד שבוגרי החינוך החרדי שרוצים לצאת לשנת משימה, מה שנקרא שנת לימודים, כמו החרדים במסלול נצח שזכאים, גם שם אנחנו מאפשרים, פונים. לא כולם רוצים, צריך להגיד את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לפני הגיוס. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> ארבעת החודשים האחרונים של השחרור, יש להם את האופציה לצאת, אנחנו מציעים להם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כדי לתת להם איזושהי הכנה תעסוקתית. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> בדיוק. או הכנה תעסוקתית או שילוב ראשוני כבר על חשבון השירות. פה צריך להגיד שההיענות היא יותר נמוכה. אני אגיד שיש עבודה יחד עם חיימ"ש גם למסד את זה. אנחנו מאפשרים וכל מי שרוצה, אבל רובם מחליטים לא להגיע, מחליטים לסיים את השירות הצבאי. צריך להגיד שהשנה האחרונה זאת לא שנה מייצגת כי גם במסלולים החרדיים הרבה חיילים רוצים להישאר בצבא, רוצים להיות במלחמה, רוצים לתרום, ולכן אני לא יודע אם זה בגלל זה או בגלל - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל הם זכאים לזה גם. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אבל הם זכאים לזה ואנחנו מציעים להם ומאפשרים למי שרוצה. ואני אעביר את זה לחברה שלי בחיימ"ש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קרן אוהב-ציון, ראש היחידה להכוונת חיילים משוחררים בירושלים, תודה שאת פה. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> תודה רבה. אנחנו באגף חיילים משוחררים ומילואים עוסקים בשילוב של החבר'ה החרדים, יוצאי החברה החרדית לאחר השחרור. כמו שאמר ידידי אודי, אנחנו מתחילים החל משנת המשימה, לקראת השחרור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רק אם אפשר לשאול, אתם פיתחתם הכוון לחיילים משוחררים יוצאי החברה החרדית. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> לא, אני אדייק. במהלך השירות, חבר'ה חרדים, חיילים חרדים שיש להם את האינדיקציה זכאים לשנת המשימה. זה פורמט שנוצר על ידי צה"ל וביטחוני חברתי. ואנחנו שם נותנים את הסיוע גם במכינה, אם זו מכינה ללימודי אנגלית, מתמטיקה, יישומי מחשב, גם בלימודי הנדסאים, גם בלימודים של הכשרות מקצועיות. זאת אומרת, אם הוא רוצה מיזוג וקירור אוויר, אם היו לוחמים, לוחמים להייטק. זאת אומרת, יש שם מגוון יחסית מאוד רחב של אופציות שפתוחות עבורם, וזה לקראת שחרור. לאחר השחרור, מבחינתנו, הם מוגדרים כאוכלוסייה חרדית וזכאים לכל ההטבות שהחרדים זכאים להן. בין אם זה מימון של מכינות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה כי הם בוגרי מערכות החינוך החרדיות. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, גם אם הם לא חרדים, כמו משרד החינוך, בוגרי מסגרות חינוך חרדיות זכאים למענים לא משנה אורח חייהם. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> בדיוק, ברגע שהוכרת בצה"ל כאינדיקציה של חרדי, אצלנו לאחר השחרור הוא מוגדר באמת כחרדי, כאוכלוסייה ייחודית, ושם הם מקבלים באמת את המענים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ואיך הם מכירים את הזכויות הללו? זאת אומרת, כי יוצאי החברה החרדית לאו דווקא נמצאים, לא פעם הם ביחידות מעורבות לחלוטין. איך הם יודעים שיש להם איזשהו מענה שלהם? << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> שאלה מצוינת. ראשית, יש לנו כנסים ייעודיים לאוכלוסייה הזאת. השנה, סוף 2024, התחלנו בפיילוט חדש של סדנאות יחד עם העמותה, סדנאות לקראת שחרור עבור האוכלוסייה הזאת. אנחנו לא מייחדים יצא מהמגזר החרדי או נמצא. ברגע שהוכרת כחרדי, אתה שם, אנחנו פותחים את הדלת לכולם. יש לנו רפרנט ייעודי שעוסק בתחום הזה, נמצא כאן בירושלים ועוסק בתחום הזה ארצית ואנחנו מנגישים עבורם את הזכויות. יש לנו מיניסייט באתר שמיועד לאוכלוסייה החרדית, לבוגרי החברה. אנחנו מנגישים עבורם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> האם הוא מוגדר באתר כחברה חרדית או יוצאי - - - << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> בוגרי החברה החרדית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, מי שנכנס אומר אני בוגר, אני לא מתוייג, אני נכנס. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה מאוד. מדהים, זה לא היה בתקופתי, המענים החדשים. << אורח >> יאיר רגב הס: << אורח >> צריך לומר שהסיבה שיש את האפשרות לעשות את האינדיקציה הזאת היא שהצבא החליט לייצר לעצמו אינדיקציה של בוגרי חינוך חרדי וכתוצאה מזה הדבר מאפשר - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. טוב, זה גם משרת סטטיסטיקות על גיוס חרדים כשאנשים כבר לא חרדים, לפחות שגם יהנו מהמשאבים והמענים אחר כך. כשאנחנו רואים לא פעם איקס חרדים התגייסו ואלה לאו דווקא חרדים, אלא יוצאי חברה חרדית שהחליטו להשתלב ולהתגייס. כמובן יש גם חרדים, אבל רק להגיד את זה. אבל זה טוב שזה גם במענים ובזכויות וזה לחלוטין חשוב מאוד. << אורח >> קרן אוהב-ציון: << אורח >> הרעיון, הגישה אומרת שצריך לייצר להם מגוון של אופציות בשער היציאה כדי שיבואו יותר בשער הכניסה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה כל כך נכון, וגם לתת קרקע יציבה, אני מאוד מכבדת את זה ומסכימה עם זה. ואת יודעת, עם בונה צבא בונה עם, הצבא בונה את העם, העם בונה את הצבא וזה הולך ביחד. אני רוצה לעבור רגע למשרד לשוויון חברתי כדי באמת להתעדכן, בואו נשלים אם כבר את העניין. אז היה לנו את תקצוב התוכנית, שנמסר שלא עבר הכסף. תעדכן אותנו מה קורה בשנת 2025 וגם באמת נשמח לשמוע על שיתופי פעולה. יאיר מימרן, תודה שאתה פה. << אורח >> יאיר מימרן: << אורח >> בשמחה, תודה רבה לכם. במהלך שנת 2024 השקיע המשרד לשוויון חברתי, כמובן בתוכנית ביחד עם משרד הביטחון, כמיליון וחצי שקלים חדשים, מתוקצב גם התקן באכ"א, גם יצאו שלוש מכינות, התקציב הזה עבר גם לשנה הבאה. זאת אומרת, התוכנית היא לארבע מכינות שנתיות, כולל התקן באכ"א. התשלומים בדרך, זאת אומרת, הם כבר - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אבל אני רק רוצה להבין משהו. משרד הביטחון מסבסד הרבה, יש את המשרד למשימות לאומיות שמסבסד מכינות, את משרד הביטחון גם, למה המשרד לשוויון חברתי פה מסבסד את זה? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> אז אני אגיד שקודם כול המכינות זה לא המשרד למשימות לאומיות, זה לצורך העניין משרד התיישבות ומשרד הביטחון נושאים בנטל חצי-חצי על פי חוק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, אבל התיישבות זה משימות לאום והתיישבות, לא? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> כן, חצי-חצי. מכינות אופק זה חצי-חצי יחד עם משרד החינוך. פה לצורך העניין, במסגרת הסיכומים שעשינו בזמנו עוד עם המנכ"ל הקודם, הסיכום היה שהתקן והמכינות החדשות הם מממנים ולנו יש מגוון דברים שאנחנו מממנים לאורך השירות כמערכת הביטחון, אבל לצורך העניין הם מעבירים אלינו ואנחנו - - - את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, כי זאת אוכלוסייה שמוגדרת כאוכלוסיית שוויון חברתי, לכן היא לקחה את החלק הזה. << אורח >> אודי דרור: << אורח >> בדיוק, הם העבירו עוד פעם וזה על חלק מאוד מסוים בטיפול השלם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל זה לא נכון שבגלל שזה חצי שנתי זה יהיה תחת משרד החינוך? << אורח >> אודי דרור: << אורח >> החצי שנתי הוא תחת משרד החינוך ואנחנו מעבירים, פה אלה התוכניות של חודש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אוקיי, כלומר, החצי שנתי שדיברת עליהן, התוכניות האחרות. בסדר גמור, תודה. << אורח >> יאיר מימרן: << אורח >> אני אדגיש כי בדיוני התקציב עם משרד האוצר לשנת 2025 המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ביקש תוספת של 4 מיליון שקלים בשביל האוכלוסייה הזו וככל שתקציב המדינה יאושר, המשרד יפעל להוציא החלטת ממשלה ייעודית לצורך קבלת הסמכות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בהצבעה בממשלה התקציב הזה אושר או שהוא אושר בחסר? זאת אומרת, כי הממשלה כבר הצביעה על תקציב 2025. האם הבקשה אושרה בהצבעת הממשלה? << אורח >> יאיר מימרן: << אורח >> אני לא יודע לענות על השאלה הזאת, אני אשמח להגיש תשובה בכתב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משרד האוצר, אתה יודע להגיד לנו? << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> זה קשה לי להתייחס בדיוק, להגיד מה בדיוק בממשלה, לצבוע כל אחד מהתקציבים שם, האם זה אושר או לא אושר. הבקשה, אנחנו קיבלנו את הבקשה הזאת, גם זה היה בדיונים ואמרנו שנתקצב את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תראה, זה 4 מיליון שקלים, לא מדובר פה בסכומי עתק. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> נכון, בגלל זה אני אומר, הכוונה הייתה באמת לתקצב על פי בקשת המשרד, להעביר את התקצוב הזה בשנת 2025. קשה לי להגיד בגלל שהתקציב עדיין לא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל מבחינת האוצר, אתם מכירים את הבקשה ואתם אומרים - - -, אנחנו נשלח שאלה כדי לוודא שאכן בתקציב 2025 הכסף הצבוע. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> מה קורה עם זה? הם היו צריכים לבוא לפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, בסדר, בכל מקרה, אנחנו נקבל תשובה, נעשה מקסימום דיון מעקב נוסף. אנחנו רוצים לדעת. התקציב עדיין לא הגיע לכנסת, צריך להגיד, הוא רק עבר ממשלה, כן? הוא עדיין לא הונח, אנחנו עדיין לא מכירים אותו לפרטי פרטיו ואין לי את רשימת התוכניות. זאת תקלה שאנחנו בפברואר ואין תקציב. אבל אני רק רוצה להגיד שאתם מבחינתכם אומרים כאוצר, קיבלתם את הבקשה, העברתם את הכסף. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> כן, קיבלנו. שוב, ההעברה עוד לא קרתה כי עוד לא עבר התקציב, אבל נענינו לבקשה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל מסגרת התקציב אושרה. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> שוב, לא בכנסת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא בכנסת, אנחנו יודעים שלא בכנסת. אני מקווה שלא יעבור תקציב ושתיפול הממשלה. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> התקציב ב-2025 מבחינתנו צפוי לכלול גם את הסכום הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו יודעים שאתם ביקשתם, אמורים לקבל את הכסף הזה, וכעיקרון, תקציב 2025, אם הוא עובר, אמור לעבור עם תוספת של 4 מיליון שקלים ליוצאי החברה החרדית. << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> נכון, 4 מיליון שקלים, ובמידה שהתקציב יעבור ונקבל את הסמכות, אנחנו נשמח לקיים דיונים עם כלל הגורמים הרלוונטיים בנושא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור, אנחנו נעקוב. כרגע אין תקציב, אבל אתה אומר שמיליון וחצי שקלים לשנת 2024 אכן עברו לתקצוב שתיאר לנו משרד הביטחון. יש משהו נוסף שהיה ב-2024 שהתעדכן? אוקיי. תודה רבה, יאיר. אני רוצה לעבור למועצה להשכלה גבוהה. תודה, רונן. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> רק נדייק, המל"ג היא גוף סטטוטורי עצמאי, לא תחת משרד החינוך. הקשר שלנו למשרד החינוך הוא ששר החינוך הוא יושב ראש המל"ג, אבל זה גוף עצמאי. במפגש הקודם הצגתי את עקרונות המדיניות, העדכון המרכזי שלי הוא שהעקרונות הפכו למדיניות באמת, בפועל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יופי. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> המסמך יצא ובפעם הראשונה יש פרק שעוסק ביוצאי המגזר החרדי עם הבהרה ברורה למוסדות שכלל המענים שניתנים לאוכלוסייה החרדית, לרבות תקצוב, שירותי מעטפת וכולי, ינתנו גם ליוצאי החברה החרדית. יש תוכנית שעושה ייעוץ וליווי לבוגרי החינוך החרדי שמיועדת לחרדים. בתוך התוכנית הזאת יש רכזים ייעודיים ומרכזים ייעודיים שהם לטובת יוצאי המגזר החרדי. וצריך להגיד שעד היום כבר עברו כמעט 500 איש את הייעוצים של אותה תוכנית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מאוד יפה. יחידות דיקנט הסטודנטים מצליחים להגיע אליהם? זה ביחידות? << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> זה עוד לפני המוסדות. זה ייעוץ חיצוני של גוף אובייקטיבי שעוזר להגיע למוסד הנכון, לתחום הלימודים הנכון, לקבל את כל השירותים שנדרשים בתוך המוסדות. ומאות אנשים עוברים את הייעוצים האלה בשנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> שוב, קריאה למוסדות לפעול לאיתור אוכלוסיית יוצאי המגזר, אני תכף אגיד גם מה האתגרים שלנו בתוך הדבר הזה, לאיתור אוכלוסייה והנגשה של סל השירותים. ובפעם הקודמת דיברנו על זה שיש בעיה במכינה, שהמכינות היום שייעודיות לחרדים הן תרבותית לא מותאמות ליוצאי המגזר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> והאקדמית, המכינות הרגילות לא מותאמות ליוצאי המגזר. פה צריך להגיד גם שבדחיפה גדולה של בן עוד בכובעו הקודם נוצרו שיתופי פעולה מאוד יפים בין מספר מוסדות אקדמיים לחברה האזרחית, ויש היום מכינות שהן מכינות כלליות לכלל הציבור אבל יש תוכניות מעטפת ספציפיות ליוצאי החברה החרדית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שאלה מוסדות ספציפיים שלקחו על עצמם הנגשה ליוצאי החברה החרדית. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> שהם עושים בתוך המכינה הרגילה, יש קבוצה, קבוצה שמקבלת מעטפת ייעודית ליוצאי המגזר החרדי ומלווים אותם בכל התהליך בשביל שיצליחו לעבור את המכינה. זה דבר שהוא הולך ומתפתח והכיוונים גדלים. מה האתגרים שלנו? האתגר הראשון, דובר פה קודם על הלמ"ס. עד שלא תהיה הגדרה למ"סית ברורה של מה זה אומר יוצא המגזר החרדי, משהו שגם אפשר לראות בנתונים מנהליים, לא תהיה אפשרות לתקצב אותם, לא תהיה אפשרות להבדיל אותם. הסיפור הזה של הגדרה למ"סית זה מאסט בשביל שאפשר יהיה להתחיל לפעול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מאוד חשוב. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> הדבר השני, אם אני מסתכל על יוצאי המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה, מענים אקדמיים ניתנים ושירותי תגבור ומעטפת וכל מה שצריך ברמה האקדמית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מניעת נשירה. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> ברמה האקדמית למניעת נשירה, אנחנו יודעים לענות על זה. על מה אנחנו לא יודעים לענות? זה סיוע כלכלי. ובסוף, רוב יוצאי המגזר, בטח אלה שמנותקי קשר עם המשפחות, אין להם את היכולת לתמוך, בטח בשנים הראשונות, אין להם את התמיכה הכלכלית הזאת. הוות"ת לא נותן תמיכות כלכליות לאף אוכלוסייה והוא לא יכול גם לתת תמיכה לאוכלוסייה הספציפית היום. התמיכה הכלכלית היא תמיכה כללית על בסיס סוציו-אקונומי, אבל זה לא ייעודי ליוצאי המגזר. מה שחסר זה גוף ממשלתי שבסמכות ובאחריות, ופה אני פונה לחברי מהמשרד לשוויון חברתי, שאני חושב שזה הגוף שצריך להיות, גוף שזאת הסמכות שלו, שזאת האחריות שלו, שכספים ממשלתיים יכולים לעבור דרכו ואז אפשר לתמוך באמת ספציפית באוכלוסייה ייעודית. היום אין את הגוף הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לי שאלה, רונן. יוצאי החברה החרדית לא פעם הם גם בציר מקביל לדור ראשון להשכלה גבוהה. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת, יאיר, אולי באמת להעלות למשרד את סוגיית דור ראשון להשכלה גבוהה על סך הפרמטרים השונים, שאלה בדרך כלל מורכבות ופערים חברתיים מורכבים, ושבתוך הקטגוריה גם יוצאי החברה החרדית, אבל כמובן גם אנשים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית שהם דור ראשון להשכלה גבוהה, אוכלוסיית מיעוטים או קבוצות מודרות אחרות, ולראות על בסיס צורך ומצב כלכלי איך אפשר לתמוך בקטגוריה. אני יודעת שהמל"ג כן עשה תהליך עם דור ראשון להשכלה גבוהה, נגיד פיילוט בבן גוריון, אם אתה יכול לספר על זה רגע. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> אני אגיד יותר מזה. קודם כול, ההגדרה דור ראשון להשכלה גבוהה, זאת אומרת מי שההורים שלו לא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> היא הגדרה שנכנסה. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> לא, היא הגדרה מורכבת, בעייתית. לאו דווקא הסיפור הוא אם ההורה הוא אקדמאי או לא. אנחנו קוראים לזה ראשונים לאקדמיה ונעשה עכשיו מחקר עמוק על הגדרה, מה זה הראשונים לאקדמיה, במי צריך לתמוך ובמי לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בואו נעשה על זה דיון מעקב אם נצליח. כי היה לנו דיון לפני וזה דיון ממש חשוב. ואולי באמת נביא גם יוצאי החברה החרדית. היה לנו דיון ממש מדהים שעשינו פה עם פרופ' יפעת ביטון ונוספים שעוסקים בנושא הזה. דור ראשון להשכלה גבוהה זה תחום מאוד חשוב במוביליות. גם אוכלוסיות בעוני, או אוכלוסיות מודרות, כדי לצאת מהמעגל הזה. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> אני רק חושב ששווה רגע לחכות שיסתיים המחקר, שתהיה הגדרה מסודרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין בעיה. מתי הוא אמור להסתיים? << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> בחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא יודעת אם תהיה לי עוד ועדה, אבל בסדר. << אורח >> רונן קוטין: << אורח >> שני האתגרים הגדולים שבלעדיהם יהיה קשה להתקדם פה בתחום, אחד הוא הגדרה ברורה, למ"סית, מדויקת, והשני הוא איזשהו גוף ממשלתי שיודע לקחת אחריות ספציפית על האוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה שבהמלצה נשים למשרד לשוויון חברתי לבחון את הסיוע לראשונים לאקדמיה או דור ראשון להשכלה גבוהה ובתוך זה גם אפשר באמת להתייחס לאוכלוסיית יוצאי החברה החרדית. זה באמת מאוד נכון גם שאם אפשר לייצר מלגות ספציפיות, בשיתוף אולי עם משרד העבודה לתחומים שאנחנו רוצים באמת להעצים את העיסוק שלהם. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> אני רוצה לספר אנקדוטה בהמשך לדברים של רונן. יצא פיילוט במאי 2024 במכינה של האוניברסיטה העברית, אומנם בעיקר פילנתרופיה שנכנסה שם לתמונה, נתנו גם מעונות סטודנטים וגם תוכנית מעטפת, ונרשמו בתוך שבוע וחצי 160 יוצאי החברה החרדית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מטורף. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> בתוך שבוע וחצי. בפועל, האוניברסיטה התקשתה לקבל את המספרים, אף אחד לא ציפה שיהיו כל כך הרבה אנשים שיוצאים. אבל מה שזה גילה לנו זה שברגע שאנחנו מצליחים לייצר איזושהי תוכנית מעטפת שנותנת דיור נורמטיבי שמשלב השלמה של השכלה, שהסיפור של המכינות הוא סיפור קריטי באירוע של יוצאי החברה החרדית, כי אחרת אין להם איך להשתלב. אנחנו רואים את זה גם בסיפור, גם עם אנשים, ובמיוחד אצל הגברים. אני חושב שכל הסיפור הזה של דיור נורמטיבי שמשלב השתלבות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני עבדתי באייסף, ניהלתי את התוכנית של בראודה-טכניון, ולא פעם הסיפור של אי-נגישות, זה כל כך ארעי לפעמים, הדרך להבין במה אני טובה או מה אני יכולה. כמו מישהי שראיינתי לתוכנית שהתחילה ללמוד הנדסת חשמל והיא לא עסקה מימיה בתחום הזה, היא הייתה עם עוד אישה אחת במחזור, זה ממש היה ככה, והיא גילתה את זה בצבא באיזה קורס טכנולוגי. זאת אומרת, פתאום היא גילתה, וואו, עולם שהיא ממש טובה בו. ואני חושבת שלחברה החרדית, הסיפור של הגילוי, רגע ההכוון הוא כל כך ראשוני בשלב שיוצאים שחייב להבין איך יוצרים פה באמת את היכולת לזקק באופן הכי נכון ומותאם באיזה תחום, מה הם רוצים ויודעים לעשות. << אורח >> בן זילברמן: << אורח >> מה שנתתי על התוכנית שקרתה באוניברסיטה העברית ממחישה מצד אחד את הפוטנציאל שיש אצל היוצאים ומצד שני את הסיכון או את הסיכוי לסיכון. זאת אומרת, אותם 160 חבר'ה שנרשמו למכינה יכולים די בקלות להגיע למצבי קצה, אבל ברגע שאתה מצליח להכניס אותם למסלול, נותן להם סבסוד, מעטפת, סבסוד מגורים, מעטפת בתוך תוכניות של מכינות קדם אקדמיות וכדומה, אני חושב שזה אינטרס של המדינה ואינטרס של היוצאים. זהו, רק כדי להשלים את הדברים שרונן הזכיר, ואני מברך מאוד על הפרק של המל"ג בתוכנית החומש האחרונה, אני חושב שהיא חשובה, אני חושב שהיא נכונה. אני חושב שיש מקום לעבות את המעטפת, במיוחד בשלב של המכינות, דיברנו על זה, אנחנו מכירים את זה, אבל בגדול, תודה על הפעילות הזאת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. אנחנו נשים לעוד חודשיים וחצי בערך לבדוק דיון מעקב, אני מקווה כשהמחקר כבר יהיה. אולי נחבר את זה באמת עם דיון דור ראשון להשכלה גבוהה ומענים ליוצאי החברה החרדית, נראה איך נשלב את זה אולי. ואני ממש מחכה לזה, תודה. ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ז"ל. תודה, ליאורה. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> בוקר טוב ותודה שוב. האמת שרציתי להגיד הרבה דברים אבל הדיון היה כל כך פורה ובאמת ההתקדמות שנעשתה פה היא מבורכת, והרבה תודה לך אני חושבת וכמובן לחברים מיוצאים לשינוי והלל שעושים פה מלחמת מדיניות קשה. אני רוצה רק לחדד את העניין דווקא מהסיום של בן על הדיור הנורמטיבי. כי נכון שיש לנו את פתרונות הדיור שאנחנו נותנים עכשיו ועדיין הם לא מספיקים, הבעיה היא באמת בפועל. אנחנו פוגשים את הצעירים האלה הלכה למעשה כשהם משתחררים משוחררים או שהם מלש"בים ורוצים להגיע למכינות לקראת הגיוס שלהם. הדיור המוצע הוא דיור שהם לא ששים אליו. זה מתייג אותם, זה מכניס אותם לכל מיני מסגרות שהם לא רוצים להיות שם. ולכן אני חושבת שעדיין אותה מנהלת או מה שיקבע, אותו משרד שצריך לפתוח וכמה שיותר מהר, צריך למצוא פתרונות גם בתחום התקציבים שיאפשרו להם פתרון חלופי. זאת אומרת, התשובה הזאת של לפתוח עוד מסגרות כאלה שהן מבורכות בהלל, הן עדיין לא התשובה להרבה מאוד צעירים וצעירות יוצאי החברה החרדית. אני מוכרחה להגיד את זה כי אני פוגשת אותם והם לא רוצים ללכת לפתרונות האלה. צריך לשים את זה גם על השולחן ולמצוא לזה איזושהי חלופה. ואני רוצה להגיד עוד דבר, שבאמת השנה האחרונה היא שנה, כבר יותר משנה, לא מאפיינת, אבל הצעירים נמצאים בבעיה מאוד קשה, בעיקר בתחום הלימודים. זאת אומרת, אם עד עכשיו היה לנו פער, אני חושבת שאנחנו נחריף אותו בתקופה הקרובה. כי גם את 12 שנות הלימוד ואת מה שהם מקבלים בשנת המשימה הם בקושי עושים כי הם העדיפו להישאר ביחידות שלהם ולא לצאת להשלמות והפער הזה עוד פעם מתרחב וצריך לתת על זה את הדעת. זאת אומרת, איך אנחנו מוצאים פתרונות לשנה וחצי של מלחמת חרבות הברזל לאותם חבר'ה שעם אותם פערים שהם מגיעים מוצאים את עצמם במצוקה הרבה יותר גדולה. ואני אגיד שמול משרד הרווחה זה נשמע יפה גם, אבל שוב, ביום-יום אנחנו לא אוכלים תותים. יש לנו הרבה מאוד צעירים מעל גיל 26 שהתגייסו מאוחר בגלל שהם יוצאי חברה חרדית והם כבר לא עומדים במסגרת הליווי של התוכנית הלאומית של תוכנית יתד, או שהם נשואים והם לא מקבלים שירות, נשואים לשעבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משפט אחרון אם אפשר. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> ולכן הפתרונות לגביהם הם עדיין מורכבים והם מוצאים את עצמם ללא ליווי וללא מענה וגם לזה צריך לתת את הדעת בתוך המכלול הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. הצטרפה אלינו בזום ענת קוצ'ינסקי, ראש מנהלת שער לעתיד באכ"א מצה"ל, אנחנו נשמע גם אותה. ענת, תודה לך שאת איתנו, מה שלומך? אנחנו באמת נשמח לשמוע לגבי הדיון הקודם, על הפנייה היזומה שהייתה לנו לאוכלוסייה הזאת לטובת הנגשת צורכי הפרט וגם הסיפור של הטבות זהות לחייל חרדי מאינדיקציה של זכאי סיוע לאלה הניתנות לחייל בודד ואי פסילה בשל קשר טלפוני בלבד שהם מקיימים עם אחד ההורים, בעיקר חסרי העורף המשפחתי המובהקים. זה מה שהיה בדיון הקודם בהקשר לת"ש של החיילים. << אורח >> אע"צ ענת קוצינסקי: << אורח >> לגבי עולם הפרט, אני אבדוק, הם לא ביקשו מאיתנו להעביר מידע על זה, אבל אני תכף אבדוק ותוך כדי אני גם אחזיר לך תשובה. אני יודעת שנעשתה פה עבודה מאוד גדולה בהקשר הזה וכבר מזמן לא פוסלים על פי קשר טלפוני כזה או אחר, אלא בחינה משמעותית ואני תכף תוך כדי אחזיר לכם תשובה. אני אגיד לגבי מה שליאורה חברתי היקרה התייחסה עכשיו. אני עוסקת בעיקר בשער יציאה של בוגרי החינוך החרדי, ככה אנחנו קוראים להם בצה"ל, ושל החיילים החרדים שמתגייסים, ואני יכולה להגיד שבהקשרים האלה אנחנו התחלנו בשיתוף פעולה עם כל העמותות, מאוד היה חשוב לנו לחבר את כל הגורמים שעוסקים בעניין הזה והתחלנו ממש בתהליך של ליווי מאוד צמוד שהתחיל בסדנת הכנה לשחרור של חמישה ימים שבה אספנו את החיילים, והם באמת גם שיתפו פעולה והביעו מאוד עניין. ומהרגע הזה אנחנו מלווים אותם לכל תוכניות ההכנה לשחרור לפני שהם משתחררים ומחברים אותם לאגף ולקרן לחיילים משוחררים שגם היו שותפים כמובן בתוך הסדנה, למרות שהם עדיין חיילים, כדי לייצר את הרצף הזה ובאמת כדי למנוע את הנפילה הזאת שליאורה דיברה עליה בשחרור. זה לגבי בוגרי החינוך החרדי. לגבי שנת המעוף או שנת המשימה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, אבל מבחינת אינדיקציה, איתור ואינדיקציה. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> אנחנו פתרנו את זה, אנחנו יכולים להגיד מיהו בוגר החינוך החרדי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, תסבירי לנו איך זה, מרגש מה שאת אומרת. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> אני לא נכנסת לפרטים הטכניים, אבל יש לנו לפי מוסדות לימוד, לפי דיווח, לפי זה. לא תמיד אגב זה מדויק על האחד ואז אם פונים אלינו ואומרים, אני כן, אני לא, אנחנו בודקים ממש פרטנית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל את אומרת שאם עכשיו מחלקת המחקר של הכנסת או גוף פונה לקבל נתונים כדי לעשות מחקר, את אומרת שיש לכם את האינדיקציה היום. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> אחרת אין לי איך לאתר אותם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, בוגרי מערכות החינוך. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> כן, יש לנו אינדיקציה. תמיד צריך את הדיוקים, תמיד אנחנו מגלים פערים, זה אף פעם לא שלם ב-100%, אבל באמת עשינו פה עבודה, זה עלה מכל הכיוונים, גם אצלנו, ואנחנו מה שנקרא בדרך הנכונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת אומרת, זה משהו שנעשה גם לאחרונה? שיפור שלכם מהתקופה האחרונה? << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> נכון, ממש לפני כשלושה חודשים סיימנו את הקבוצה הראשונה של בוגרי החינוך החרדי, כ-80 חיילים וחיילות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה דיווח מעולה. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> כן, הנה, כבר טוב. זה בעקבות הרבה מאוד שיחות שהיו ברשות רח"ט תומכ"א ובאמת צוות שתכלל גם את גורמי הפרט וגם אותנו ובאמת החלטנו רגע לשים את הרגל בדלת ולהתחיל. והרעיון הוא שאנחנו מחוברים לאגף והקרן לחיילים משוחררים. זאת אומרת, זה לא רק מה שצה"ל עושה, זו באמת העברת המקל הזו. שוב, בהתאם לצורכי הפרט, כל אחד צריך משהו אחר, כל אחד רוצה משהו אחר, אבל קודם כול נגענו בהם, קודם כול הצענו להם את זה ובאמת אנחנו רואים שמתחילים להשתלב לאט-לאט במסלולי הכשרה ומסלולי לימודים וזאת המטרה. אנחנו כבר קבענו סדנה נוספת ויהיו שלושה מועדים בשנה כדי לאפשר לכולם. אגב, זה גם בפקודה, זאת אומרת, מפקדים לא יכולים להחליט האם הם משחררים או לא, חייבים לשחרר חיילים לאירוע הזה, וזו רגל בדלת ששמנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יפה. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> לענייני הפרט אני תוך כדי אנסה להחזיר לכם תשובה קצת יותר מדויקת. אני לא רוצה להטעות, אבל בבוגרי החינוך יש באמת התקדמות מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> קודם כול תודה רבה. << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> הנגשה ופרסום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> והנגשה ופרסום, כן, מזכירה לי פה דפנה. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> זה בא ביחד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר. אלה עדכונים מאוד טובים. לגבי הפרט, כמובן בהקשר של ת"ש והסיוע לזכאות, נשמח אם תהיה תשובה, תודה רבה. אבל אני ממש מברכת על התשובות שלך היום ויופי, זה מדהים שתהליכים באמת נעשים וזה בהחלט חשוב. תודה רבה. << אורח >> אע"צ ענת קוצ'ינסקי: << אורח >> יש עוד הרבה עבודה, אבל התחלנו וזה מה שחשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש ככה וכל הכבוד. תודה רבה. אנחנו נחכה, אם תוכלי לתת תשובה, אפילו לשלוח לוועדה ונעדכן, זה יהיה מעולה, תוך כדי הדיון. תודה רבה לך, ענת. איזה יופי, תשמעו, דיוני מעקב זה דבר חשוב, אני אוהבת את דיוני המעקב, תמיד קורה איתם משהו. אנחנו כן נשים לנו עוד דיון מעקב ונתאם את זה יחד עם המחקר של המל"ג כדי שבאמת יהיה גם משהו לפרסם. בין אם זה יהיה חודשיים או שלושה, לעשות את זה בתיאום. אני מקווה שגם הלמ"ס כבר יתנו לנו עדכון לפחות על קיום השולחן העגול והתקצוב וכל מה שצריך בנושא הזה. אנחנו גם נפנה לגבי תקצוב סקר ייעודי. כמו שראינו, גם המל"ג זקוקים לכם בשביל ההגדרה. זאת אומרת, הדבר הזה, אנחנו זקוקים לו בהקשר הרחב ואנחנו באמת נשמח שגם תהיה התקדמות. אני אתחיל להקריא את סיכום הוועדה. סיכום החלטות הוועדה מישיבת מעקב בנושא אתגרים וצרכים מרכזיים של צעירים יוצאי החברה החרדית בשגרה ובחירום ומענים להם: הוועדה מברכת על ההתפתחות החיוביות של משרדי הממשלה בטיפול באוכלוסייה זו, אך נדרשת דחיפה וקידום מהיר יותר של הטיפול האמור. היקף אוכלוסייה, כ-60,000 איש בגיל 15-35 מחייבת גיבוש מדיניות ממשלתית רב-משרדית סדורה לטיפול בחסמי השתלבות אוכלוסייה זו בחברה הישראלית. היעדר מדיניות סדורה כאמור מפספסת את מיצוי השתלבותם והמדינה מפסידה את תרומתם בהיבט הצבאי-ביטחוני, האקדמי והתעסוקתי בכלל. יודגש כי מדובר בתוכנית התערבות לא יקרה לתקופה מוגבלת עד להפיכתם לעצמאים בשנות היציאה הראשונות והמאתגרות בחייהם. הוועדה פונה למשרד החינוך לאפשר בדחיפות ליוצאות החברה החרדית אישור דיגיטלי בדבר 12 שנות לימוד הנדרשת כדרישת חובה לכניסה לאקדמיה. על זה אנחנו צריכות ממש לעמוד. התעמרות בריונית, אני חושבת שהיא פשוט מזעזעת בעיניי, ממש לפגוע בעתיד של אנשים, זה לא נתפס ומשרד החינוך צריך לתת את הדעת ולפעול בנושא הזה. הוועדה פונה לשר הרווחה ולשר האוצר לפתור העברת מיליון וחצי הנדרשים עבור מימון קורות גג לצעירים חסרי עורף משפחתי יוצאי חברה חרדית. המסגרות הקיימות כמעט בתפוסה מלאה כך שהוועדה מצפה להרחבת המערך ביחס לגידול הטבעי הצפוי, כמו גם יצירת פתרונות מגוונים אחרים. הוועדה מברכת את שר הרווחה ומשרדו על שיתוף הפעולה עד כה בקידום פתרונות לאוכלוסייה זו, כמו גם על הקצאת תקן ייעודי בתוכנית יתד. עדיין יש להרחיב את גיל התמיכה בהם, אבל בהחלט משמח שהמכרז הושלם. בוועדה עלתה בעיית יוצאי החברה החרדית שיצאו מחצרות עשירות ומצויים בהליכי גירושין ומתקשים בייצוג משפטי מול חצרות אלה ומתקשים במיצוי זכויותיהם הבסיסיות ביותר כמו משמורת שתוודא המשך קשר עם הילדים במקום שימוש בהם ככלי מיקוח מול היוצאים מהחברה החרדית. הוועדה פונה למשרד הרווחה לקדם פרוטוקול טיפול במקרים אלו שיכלול ניתוק הטיפול של עובדת סוציאלית הקשורה לקהילה ונמצאת תחת לחץ של רבני הקהילה ולהעביר את התיק לטיפול של ועדה מחוזית ולמנוע ניכור הורי. כמו שאמרתי, אני גם כן מציעה שבנושא הזה ננסה לקיים איזו פגישה ייעודית שלנו, של הארגונים, לראות, או חקיקה או עוד דברים, לא לעזוב את זה רק בגזרה הזאת, לדעתי צריך להעמיק את זה, בייחוד בגלל הלחצים שישנם. עוד בהקשר זה, הוועדה מבקשת מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים להרחיב את מתן הסיוע לייצוג הורים יוצאי החברה החרדית המצויים בהליכי גירושין. כפי שעלה בסיכום הדיון הקודם, הוועדה שבה על קריאתה מהלמ"ס לקדם סקר ייעודי בנושא ולארגן ביוזמתו שולחן עגול בשותפות משרדי הממשלה וגורמי החברה האזרחית לאפיון הנדרש לסקר זה לטובת מיפוי צרכיה והמענים הנדרשים בהתאם. הוועדה מבקשת מאגף התקציבים ומשרד האוצר לתקצב סקר ייעודי. כאמור, התקצוב שאינו מהתקציב הפנימי הנוכחי של הלמ"ס שאינו מאפשר את מימונו, הדבר נדרש לעבודת משרדי הממשלה השונים למיפוי הצרכים והמענים ולמיצוי השתלבותם ותרומתם הכלכלית והביטחונית. נוכח היקפה הרחב של האוכלוסייה, למעלה מ-35,000 איש בגילאי 20-35 הוועדה פונה שוב למשרד העבודה להקצות מרכז הכוון ייעודי לאוכלוסייה זו כשם שהוקמו עבור אוכלוסיות יעד אחרות שהיקפן מצומצם מאוכלוסייה זו מעבר לתקן הייעודי הבודד בתל אביב וירושלים. הוועדה רואה בהקצאת שני תקנים ייעודיים בלבד בכל הארץ כמענה שאינו מספק כרגע. הוועדה רואה במחיקת התקצוב עבור תוכנית ייעודית לטיפול באוכלוסייה זו תחת תקציב המשרד לשוויון חברתי, היעדר מרכז הכוון ייעודי לה. אבל אמרו שכנראה ביקשו תקצוב, אוקיי? << דובר >> דפנה סידס-כהן: << דובר >> רגע, שיהיה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, נכון, אני רק אומרת, נקווה שאכן יעשה. היעדר סקר ייעודי למיפוי האוכלוסייה וצרכיה, תוצאה של היעדר מדיניות לאומית סדורה כאמור הנדרשת למיצוי פוטנציאל קבוצה זו ולמניעת הידרדרות קבוצה זו למצבי קצה. אגב, המלצה למשרד לשוויון חברתי, אנא תתקצבו את הסקר בשנת הנוכחית אם אפשר לתת לזה תמיכה, יכול להיות שזה מאוד יעזור להבין מה הצרכים הייעודיים. הוועדה תמשיך לעקוב אחר פעילות משרד הביטחון ואחר הקמת מיזם ליווי עבור חיילים משוחררים חרדים באופן שיבטיח את הסיוע הנדרש לקבוצה זו לפיתוח מסוגלות לחיים עצמאיים בגיל צעיר בעודם חסרי תמיכה משפחתית. הוועדה מבקשת משר האוצר ומהשרה לשוויון חברתי לוודא שבתקציב 2025 ייכללו 4 מיליון שקלים אותם ביקש המשרד לשוויון חברתי לטובת תקצוב תוכניות שילוב המיועדות לאוכלוסייה זו וטיפול בה. הוועדה קוראת למשרד לשוויון חברתי לקדם תוכנית סיוע למימון לימודים אקדמיים עבור אוכלוסייה זו כמו גם עבור קבוצות נוספות הנחשבות לדור ראשון להשכלה אקדמית. יש לקדם תוכנית זו בשיתוף פעולה עם המל"ג. כמו כן, משרד החינוך, הייתי גם מקבילה את הדרישות למשרד החינוך פשוט, יחד. אנחנו ננסה לקדם דיון המשך תוך כשלושה חודשים בתיאום עם המחקר שאמור לצאת של המל"ג כדי באמת לבדוק את כל מה שנעשה מאז. אני כן מברכת על התהליכים שנעשו מהדיון הקודם, זה ממש מרגש וחשוב, ותודה רבה לכל הרשויות גם על שיתוף הפעולה והנכונות. תודה רבה לארגוני החברה האזרחית, תודה להלל, יוצאים לשינוי, תודה לכולם. באמת דיון חשוב ומרגש. אני סוגרת את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>