פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 12:41



סדר היום:
 << נושא >> אתגרי פיתוח התיירות ביישובי החברה הערבית << נושא >> - לציון היום המיוחד לענייני החברה הערבית


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר
יאסר חוג'יראת – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	סמי להיאני
	–
	הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים, המשרד לשוויון חברתי

	עמי צדיק
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	מאיר אזנקוט
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	משה יפרח
	–
	סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

	אימאן סבייחי
	–
	אחראית מדור תיירות, עיריית נצרת

	מחמוד בוקאעי
	–
	ראש מועצה מקומית שעב

	מודי סעד
	–
	מנכ"ל מועצת שעב

	אילנית הרמתי
	–
	מנהלת תכנית דרכים שלובות, מרחבים



	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	אינג' מאהר מסעוד
	–
	מנהל תחום - ראש צוות מרכזי, לשכת התכנון מחוז צפון, מינהל התכנון 

	ואיל כיוף
	–
	מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות 




מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב


רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> אתגרי פיתוח התיירות ביישובי החברה הערבית << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

צוהריים טובים. אנחנו נמצאים ב-18 בפברואר 2025, כ' בשבט תשפ"ה. הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. אני מתכבד לפתוח את הדיון הזה. אנחנו בכל דיון בהתחלה נותנים למשפחות החטופים לדבר, אבל היות שהם עסוקים בוועדות אחרות, ואני עכשיו בא מוועדת חוץ וביטחון, שם מדברים הרבה הורים, וחייבים להזכיר גם פה – אני אהיה הפה שלהם. 

צריכים לדאוג להחזיר את כולם כמה שיותר מהר. אין ספק שהעדויות שמגיעות, מצד אחד אות החיים שנותנים מכל מיני שבויים שלא ידענו עד עכשיו, שזה נותן אור ותקווה. מצד שני, אנחנו מבינים מה הם עוברים שם. 

מי שראה את החטופים חוזרים, רגע אחד אתה מאוד שמח, אבל מצד אתה מבין שכל רגע שהם שם, מה הם חווים, מה הם עוברים. וכולנו ערבים זה לזה, כולנו מחויבים להחזיר אותם וכמה שיותר מהר, גם את אלו החיים וגם לצערנו את החללים לקבורה.

ואני מקווה, ומתפלל, ומאחל ומייחל שהקדוש ברוך הוא יושיע אותנו, כמו שהוא עשה לנו הרבה ניסים. אתה רואה גם במשפחות, באמת זה המקום להזכיר את אגם ברגר ואחרות שחוזרת עם איזו אמונה. זו הרוח של העם שלנו, הרוח של האחדות, הרוח של האמונה. באמת, דברים שלא היו. 

לראות את סשה מניח תפילין, ולראות את דמארי בכותל. ראיתי אתמול איזה סרטון שלה. אני אומר, זה עם ישראל על כל גווניו, על כל קצותיו. המיוחדות של כל אחד ואחד באשר הוא. אז אנחנו מקווים ומתפללים שיחזרו כמה שיותר מהר. 

אני אומר במעבר חד, כי באמת להזניח את הדבר הכי חשוב הזה של החטופים הוא לא קל. מצד שני, גם חייבים להמשיך ביומיום, לדאוג שמדינת ישראל תשגשג, תפרח. ואנחנו לבקשת חבר הכנסת חוג'יראת אנחנו עשינו בוועדה, היום זה ציון יום אתגרים בחברה הערבית בהרבה נושאים, ואחד מהנושאים זה נושא התיירות. 

אז אנחנו נענינו לבקשתו של יאסר ואנחנו מקיימים את הדיון הזה. אני מאמין שבדקות הקרובות הוא גם יצטרף לדיון פה. אני אמרתי את זה כמה פעמים בנושא התחבורה, אבל גם נושא התיירות. אני חושב שנושא התיירות זה מנוע צמיחה חברתי מאוד. תיירות לא רק מושכת מבקרים, אלא היא גם גורמת לייצר מקומות עבודה, מחזקת את הכלכלה המקומית, משפרת את הדירוג הסוציואקונומי של התושבים. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב מאוד מאוד. 

ולפני שאני אגיד מה שאני חושב שצריכים לעשות, אני כן דווקא רוצה לשמוע את מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני חושב שעושים עבודת קודש. זה שעות, ועשרות שעות, ומאות שעות מאחורי כל מסמך כזה. נתונים מה קרה, מה היו בהחלטות ממשלה בנושא הזה, איפה אנחנו עומדים ומה לכאורה צריכים לעשות בשביל לקדם.

אני חושב שחייבים לעשות כמה שיותר. דבר ראשון, זה למפות את האתגרים שמונעים כרגע את ההתפתחות הזאת. וכמובן זה גיבוש פתרונות, כי לדבר בלי להגיע לתוצאה בסוף, אבל חבל על הזמן של כולנו, ובפרט שיש פה אנשים חשובים שטרחו והגיעו גם מרחוק לדיון הזה.

בסוף היום אנחנו רוצים לשמוע ולראות מה צריך לעשות ומה ניתן לעשות. אני חושב שתיירות היא חשובה מאוד, תיירות פנים, תיירות חוץ. מעבר לכל הידע והלמידה, בסוף חלק מהתיירות זה האופי של האנשים במקום שאתה בא לבקר, צורת החיים שלהם. לכל מקום ומקום יש את המאפיינים המיוחדים שיש לו. לכן חשוב שמדינת ישראל, כולם יכירו אלו את אלו. כולם ידאגו, ויסתובבו, ויחוו וייהנו. ואין ספק שזה מנוע צמיחה גדול מאוד לכלכלה שלנו. 

ברשותכם, אני אעביר את רשות הדיבור למאיר. בבקשה, מאיר. באמת, שוב פעם, אני מודה על כל העבודה המאומצת שלכם. זה עוזר לנו המון בוועדות. 

 << אורח >> מאיר אזנקוט: << אורח >>  

שלום לכולם, צוהריים טובים. שמי מאיר, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כתבנו מסמך קצר עם נתונים בנושא של ענף התיירות ופיתוח התיירות בהתאם להחלטות הממשלה, ובעיקר התמקדנו במסמך הזה על החלטה 550 האחרונה מ-2021. אז אני אגיד כמה נתונים בענף הניירות, ואחר כך עוד כמה נתונים אחרים בנושא התקציב, מבחינת ביצוע מהחלטה 550. 

באופן כללי, אפשר לראות שבעתות משבר כמו הקורונה ומלחמות, מספר התיירים מחו"ל קטן ואיתו גם הפדיון מהלינות בבתי המלון. במיוחד באזורים שמתבססים על תיירות חוץ, למשל כמו העיר נצרת. מספר לינות של תיירים בנצרת ב-2023 היה כ-337 אלף, והכמות הזאת נמוכה ב-37% לעומת 2019 שלא היה בה קורונה או איזה משבר גדול, שאז היה 536 אלף לינות. 

במקביל, מספר הלינות של האורחים הישראלים בעיד גדל, והמספר של האורחים התיירים שבאים קטן. אפשר לראות, אם אנחנו לוקחים את ארבע הערים בגליל, את טבריה, נהריה, נצרת וצפת, ביחד אצלן זה דווקא עלה באחוז אחד, ובנצרת זה דווקא ירד, כי העיר מתבססת על תיירות חוץ. 

עוד סקרנו במסמך נתונים של עובדים ערבים ויהודים בענף התיירות, וראינו שב-2023 המשקל של המועסקים הערבים בכל הענפים היה 16%, ובענף התיירות הוא היה גבוה יותר, היה 25%. כלומר, המשקל של המועסקים הערבים בענף התיירות גבוה מהמשקל שלהם בכלל המועסקים בענפים אחרים. 

החלטת ממשלה 550 דנה בנושאים רבים, ביניהם גם פיתוח התיירות ביישובים ערבים. לנושא של פיתוח התיירות הוקצו 14 מיליון שקלים עד 2026. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה דווקא לאזורים ספציפיים? 

 << אורח >> מאיר אזנקוט: << אורח >>  

יש רשימת יישובים שהם אמורים לקבל. ולפי הנתונים שקיבלנו ממשרד התיירות, בשנים 2022-2024 בוצע 28 מיליון ₪, כלומר מעל הסכום שיש בהחלטה. הביאו לנו גם פירוט של חלק מהסכומים. פיתוח תשתיות ציבוריות זה 12 מיליון, מענקים למלונות בנצרת כ-15 מיליון עבור חמש בקשות שהוגשו, שיווק ופרסום התיירות, מדובר ב-500 אלף ₪, ושעות ייעוץ תיירותי ליזמים פרטיים ולרשויות המקומיות בסכום של 700 אלף ₪.

אני רק אזכיר שב-2024 הייתה החלטת ממשלה 1274, שדווקא קבעה לקצץ 15% מההחלטות וביניהן גם את 550. אבל עם זאת, ראינו שספציפית לתיירות זה דווקא גדל. יכול להיות מכל מיני סיבות, אולי ניצלו יותר, אולי מקורות אחרים. זה הכל בינתיים, תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שמחים לבואך, יאסר. אמרתי באמת דיון חשוב, יום חשוב מבחינתנו שמתעסקים ספציפית באוכלוסייה הזאת, ואני אמרתי לבקשתך, ואני שמח מאוד לקיים את הדיון הזה. אני חושב שהתיירות היא עוגן כלכלי חשוב מאוד לצמיחה, הן לתיירות עצמה והן כמובן לעבודה של אנשים, לעבודה המקומית, להרבה אנשים שיעבדו במקום. 

ומעבר לזה, זה חלק של למידה גם להבין, לשמוע, להכיר דברים אחרים שיש במקומות אחרים ואת המיוחדות של כל מקום ומקום. אז אני שמח שאתה נמצא פה, ואנחנו פתחנו את הדיון, שמענו קצת מהממ"מ דברים חשובים מאוד, גם על החלטות ממשלה 550 ו-922, מה נעשה איתן, מה קורה איתן. ואני אשמח לשמוע ממך איך אתה רואה את הצרכים ואת המענים שצריכים לעשות. תודה.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

שלום לכולם. תודה בצלאל, על ההיענות לדיון החשוב הזה במסגרת היום של החברה הערבית. אני רוצה להגיד שב-2021, בממשלה הקודמת הייתה החלטה טובה מאוד לחברה הערבית, 550, שהמטרה שלה היא צמצום פערים. בסך הכל אנחנו מבקשים לצמצם פערים בכל תחומי החיים. 

והיום אנחנו מקיימים כאן דיון במסגרת היום בחברה הערבית, על כל הנושא של התיירות בחברה הערבית. אני מכיר את זה גם כראש מועצה לשעבר. זה תחום שהתחיל לפרוח קצת והתחילו להשקיע בזה גם משרדים שונים, הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית ומשרדים אחרים. 

ראינו שיש תזוזה, יש יותר אנשים שמתעניינים גם בכל הנושא של תיירות, כי תיירות וכפרים, בהתחלה ביישובים ערבים זה לא היה ממש, זה הדברים שהם רוצים לעשות. אבל אנחנו רואים בתקופה האחרונה שיש היענות לפתח את זה, אם זה בהקמת צימרים, מקומות אירוח, הוקמו הרבה ימים בזמן הזית אז הקימו פסטיבלים בכל מיני מקומות. 

אז הנושא הזה מתחיל להתקדם. הייתי שמח לשמוע ממשרדי הממשלה כאן איפה המצב עומד. אני יודע מחלק מהאנשים שמתעסקים בזה שבתקופה האחרונה בגלל המלחמה, הייתה איזושהי ירידה ופגיעה קצת בכל הנושא הזה של התיירות. היו כל מיני תוכניות שנעצרו ולא תוקצבו, הייתי שמח לדעת איפה זה עומד.

לגבי החברה הערבית והחברה הדרוזית, המצב הזה המשיך ותוקצב, אבל בחברה הערבית הייתה פגיעה והייתה עצירה של חלק מהתקציבים בכל הנושא הזה של יזמות ותיירות. אני אשמח לדון על זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח לשמוע את החברים שהגיעו, בוא נשמע מהם קצת. אני מבין שאתם תושבים מהאזורים, מישהו מנצרת נמצא פה? בבקשה, ראש מועצת שעב. נשמח לשמוע מה קורה איתכם. מעניין אותי אם התיירות שלכם היא פנים, היא חוץ, איך זה עובד. בוא, תספר לנו קצת מה קורה אצלכם. 

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

מדובר אצלנו בתיירות פנים בינתיים, שאנחנו יזמנו ועשינו הרבה להצליח ולשים את שעב על המפה מבחינת תיירות. השתתפנו באקספו לפני שנתיים בגני התערוכה והצגנו. יש לנו שני מוזיאונים, שאחד מהם מוזיאון אקולוגי שהוא ייחודי, אני לא חושב שיש בארץ כמוהו, שמגיעה הרבה אוכלוסייה גם מהמרכז, גם מהצפון. עד שהתחילה המלחמה היו מגיעים אוטובוסים, ובמלחמה זה נעצר.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

יש לכם גם מוזיאון מורשת, לא?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

אמרתי שני מוזיאונים, אחד מורשת ואחד המוזיאון האקולוגי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה של הרשות עצמה בעיקרון? מי מתפעל את זה?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

הרשות, כן. היה אצלנו בחור שהיה עובד במוסכים, התחיל לאסוף מהמוסכים את החלקים של הרכבים ועשה דברים מהממים. ומי שבא אפילו ממליץ לאנשים שיבואו לראות את זה. עד היום, מה שלקחנו תמיכות ממשרד התיירות, רק את שעות הייעוץ. 

מעבר לזה לא קיבלנו. וגם אין לנו מידע, לא מופץ מידע איך אפשר לנצל תקציבים כמו בשאר המשרדים, קולות קוראים, או איך אפשר לעשות הקצאות. אנחנו לא קיבלנו שום חומר. אני לקחתי יועצת בעניין הזה ואז קיבלנו שעות ייעוץ. זה הדבר היחיד שאנחנו קיבלנו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ולא ניגשתם לקולות קוראים או שלא יכולתם לגשת?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

לא קיבלנו, לא רצו. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

ועל מה היה הייעוץ?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

פעמיים-שלוש קיבלנו שעות ייעוץ ובנינו תוכניות. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

עשיתם תוכנית אב תיירותית של היישוב?

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

למה? לצימרים? בית מלון?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

לא. אנחנו מתכוונים ללכת למלון בוטיק, כי כל האנשים, גם היועצים, מדברים על לינה. אז מבחינת שטח יש לי שטחים חומים ואפשר להתקדם.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למה אתה מצפה? שמשרד התיירות ייתן לך תקציבים בשביל לבנות את הצימרים? אני רק מנסה להבין, כי זה שטח חום בעיקרון. 

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

כן. תקצוב, שייתמכו בזה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אולי המשרד ייתן תקצוב ותכנון, אחר כך אפשר יזמים אולי. 

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

גם אני מבין שמשתתפים בחלק מהמבנים. במשרד התיירות תמיד דיברו על זה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נמצא איתנו ואיל בזום, אז אנחנו נשמע ממנו בדיוק מה. אתה כראש מועצה, מה אתה מצפה כאילו מהממשלה בחלק הזה? אז אתה אומר, בעיקרון מה שאתם רוצים זה שידאגו לכם מעבר לייעוץ שנתנו לכם, שזה נחמד מאוד אבל מייעוץ לא עושים שום דבר חוץ מלהעשיר אולי את הידע. אבל אתה אומר, בסוף היום יש לכם שטחים שאתם יכולים לבנות שם, ואתם לא מקבלים אפילו לא תכנון או כל דבר אפשרי ראשוני בעניין הזה.

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

אפילו גם יש שטחים חקלאיים שאפשר היום לשלב תיירות עם חקלאות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה יש לכם בחקלאות היום? יש לכם משהו ספציפי שאתם מגדלים או עושים ביישוב?

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

לא, אין משהו מיוחד.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שטחים ירוקים בקיצור. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

לא, זה היה פסטיבל הזית. זה חלק בלתי נפרד משילוב תיירות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אשמח לשמוע את ואיל כיוף. ואיל, צוהריים טובים. אנחנו דיון אחד רואים אותך בזום, דיון אחד אתה פה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

רציתי האמת להגיע, אבל היה לנו עוד דיון בצפון אז זה לא הסתדר לי. שלום לכולם, כמו ששמעתם היו"ר אנחנו בהחלטת ממשלה 550 היינו צריכים להשקיע 14 מיליון, מתוכם 7 מיליון משרד ו-7 מיליון שקל מהאוצר. אני יכול להגיד לך שקיבלנו מהאוצר אולי, ואני לא סגור על זה, 2 מיליון שקל, ובכל זאת השקענו יותר מ-28 מיליון שקל בתקופה הזאת במגזר המיעוטים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה המקורות?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

מקורות של הפעילות השוטפת של המשרד. אנחנו כל שנה מוציאים קול קורא להקמת תשתיות תיירותיות ציבוריות. שמעתי את ראש מועצת שעב, אם אני אתייחס אליו לרגע, אז המערכת הזאת שלקראת הכנת התיירות, הטורבו, מאפשרת לכל מועצה לקבל יועץ מקצועי מטעמנו במימון של 90%, לבנות לא רק תוכנית אב לפיתוח התיירות, אלא לבדוק את הפוטנציאל התיירותי האמיתי של היישוב. כלומר, אם יש לו אפשרות להקים יחידות אירוח, אם יש לו אפשרות בתב"ע. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז יושב פה עכשיו ראש המועצה, והוא אומר שאצלם חוץ מייעוץ לא קיבלתי שום דבר קדימה ואני אפילו לא יודע על קולות קוראים ודברים כאלה. השאלה היא, שזה א'-ב', בפרט ראש רשות, האם אין משהו שמשרד התיירות צריך לשלוח אוטומטי לכל הרשויות האלה, לכל המועצות האלה, שיכולו להגיש? בכל אופן, בסוף הם נמצאים בשטח והם צריכים לדאוג שהם יתפתחו תיירותית. בסוף זה עוגן כלכלי גם לרשות עצמה וזו העבודה שלנו. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בדיוק. אנחנו מהמקום הזה משקיעים דבר ראשון ברשות, וביכולת לבדוק את הפוטנציאל ולמפות את הצרכים שלה. לכן השלב הראשון זה כמובן היועץ. היועץ בודק את תוכנית המתאר המקומית, התוכניות המפורטות. הוא אומר לנו, למשרד, אם יש אפשרות להקים שם אכסון מלונאי משמעותי, כמו קמפינג, כמו מלון, כמו מלונית. ומה האפשרות מבחינת התב"ע להקים גם יחידות אירוח ליד כל בית מגורים. 

אז להגיד לכם מראש, משרד התיירות משקיע בדרך כלל איפה שיש לינות, כי בסוף לינות זו התיירות האמיתית כי תיירים מגיעים ליישוב, לנים ביישוב, מגדילים את זמן השהות ביישוב וצורכים את היישוב. וזה מה שמייצר למעשה כלכלה, שזה המנדט שלנו. לייצר כלכלה ביישובים. 

פתחת היו"ר ואמרת שהתיירות חשובה בהרבה היבטים. החוסן הכלכלי של היישובים, לצערי אין הרבה עוגנים כלכליים מכניסים ברשויות הערביות, וכל הפוטנציאל התיירותי ברוב המקומות לא מנוצל. ואם יש לנו לינה, אז זה אומר שאנשים לנים ושוהים הרבה זמן. יוצאים, קונים, אוכלים, שותים, משאירים כסף ביישוב. ולמצב הזה אנחנו רוצים להגיע. לכן אנחנו תמיד מתחילים בכל הרשויות, ועשינו לכל הרשויות אגב תוכניות בדיקת פוטנציאל, וממשיכים בקולות קוראים. אני בודק את העניין של ראש מועצת שעב.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בחברה הערבית מעניין אותי מה כן עלה בידיכם, אתה יכול להביא לי איזו דוגמה שאתם רואים פוטנציאל ומה עשיתם בשביל הדבר הזה?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

היום פוטנציאל גדול לתיירות יש בנצרת, ואם אני יכול להתייחס רגע לנצרת, יש לנו בעיה אחרת שם. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

ואיל, כיף חאלק? נפגשנו לדעתי לפני הרבה שנים במועצה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

היית ראש מועצה, אני זוכר אותך.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

נכון. השאלה שלי היא ככה, כמה מתוך היישובים הערבים יש להם תוכניות אב תיירותיות?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אל תתפוס אותי ממש ב-100%, אבל לדעתי רוב הרשויות, אני מדבר על צפון ראמה לדוגמה, ואנחנו ביום חמישי שם, אנחנו עושים שם תוכנית עומק. לא רק תוכנית אב, אלא תוכנית עומק שכוללת גם סיורים במקום לבדיקת פוטנציאל. עשינו ברוב הרשויות הערביות, אולי פספסתי אחת או שניים, אל תתפוס אותי בזה. אבל רוב הפניות שקיבלנו, או שלא קיבלנו ואנחנו פנינו בעצמנו. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

לא, בערך, נגיד 50%, 60%. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

יותר מ-70, אתה יודע מה, יותר מ-80% מהרשויות קיבלו את האפשרות לקבל יועץ תיירותי של מעל 300 שעות ייעוץ. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל אנחנו מנסים להבין אחרי הייעוץ שהוא חשוב מאוד. הוא בהתחלת הדרך. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כמה מתוך התוכנית בוצע? היה ביצוע לחלק מזה? היה ביצוע להקים דברים תיירותיים על פי התוכנית שנעשתה, על פי הייעוץ שנעשה? הרי לא כל יישוב מתאים להיות תיירותי, אנחנו מבינים את זה. לא כל יישוב יש לו את הפוטנציאל להיות תיירותי. אבל כמה מתוך היישובים שיש להם תוכניות אב תיירותיות, תרגמו את זה לביצוע, למשהו בשטח?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אני אענה לך בדוגמה. ג'סר א-זרקא ניגשו לייעוץ, קיבלו ייעוץ והכינו תוכנית באמת מקיפה. השקענו כבר בכפר הדייגים 3 מיליון שקל במבנים שם, ומי שביקר שם פשוט פנינה, אני מאוד ממליץ. ועכשיו לאחרונה, לפני חודשיים, אישרנו כמעט עוד 3 מיליון שקל לפיתוח אמת המים שמגיעה ממרכז היישוב לחוף. זה אמה ביחד עם רט"ג, אנחנו רוצים לפתח אותה. תיירים יכולים לבוא לתוך האמה הזאת ולחוות אטרקציה תיירותית אמיתית. 

לצד זה, עם מנהל התכנון ועם משרד השיכון בזמנו, זה היה לפני כמה שנים טובות, קידמנו תב"ע, אפילו שילמנו חצי מהעלות שלה, שאפשרה הקמת או אישור תב"ע לקמפינג, למילונית ולאטרקציה תיירותית. כל זה ברצועת החוף. ג'סר זה פוטנציאל ענק: אחד, הוא קרוב לחוף. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

ג'סר צריכה להיות כמו קיסריה. זה לא קשה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בדיוק. הוא יישוב שיש לו פוטנציאל ענק. יישוב חלש מבחינה כלכלית. אנחנו היינו צריכים ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי, סמי והחברים וחסאם, ופה אני רוצה באמת לגעת בבעיה קשה מאוד שיש לנו. כל מה שקשור למאצ'ינג, השתתפות. יש לנו בנצרת לדוגמה 12 מיליון שקל, צמצמנו את המאצ'ינג ל-10%, כשבדרך כלל הוא 20% ו-30% משאר היישובים בארץ. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה אומר שהרשות עצמה לא מצליחה לעמוד בסכום הזה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

לא שלא מצליחה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

או בסדרי העדיפויות שלהם, הם מעדיפים שהכל יגיע מהממשלה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כן, נצרת היא בעיה קשה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל הפוטנציאל. אם אתה משקיע 12 מיליון שקל ואתה משקיע סך הכל 1,200,000 כנגד. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אנחנו רוצים מחויבות מינימום של הרשויות בדבר הזה. לפחות אם אנחנו משקיעים כל כך הרבה, אז אתה יודע, דמי רצינות נקרא להם, בסדר? אבל זה לא מתקיים. בג'סר היה לנו קשה אבל פתרנו את הבעיה שם.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

בג'סר הייתה להם תוכנית ייעודית. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

נכון, ומשם יכולנו לגזור מתקציבי הפיתוח של משרד הפנים את עניין המאצ'ינג, וככה סגרנו אותו.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז אולי גם ביישובים אחרים, גם בנצרת אולי נצליח לעשות את זה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

תקשיב, היו"ר, בדרוזים גם הייתה בעיה. אתה יודע איך פתרנו את זה? דרך תאגידי המים. כשאנחנו מקימים תשתית תיירותית ציבורית, מן הסתם אנחנו חופרים שטח, ואז אנחנו גם צריכים שמישהו יטפל בכל מה שקשור לתשתית המים כדי שלא נצטרך אחר כך עוד פעם להרוס את התשתית. 

אז היו נכנסים, משפרים, משדרגים, מייצרים תשתית מים וביוב, והיינו מחשיבים את זה כסוג של מאצ'ינג. אנחנו מנסים כל מיני דרכים יצירתיות שאנחנו לא עושים את זה במקומות אחרים בארץ, רק כדי לאפשר לרשויות להתקדם בכל מה שקשור להקמת התשתית התיירותית הציבורית, שהיא העוגן, היא הבסיס. אתה רוצה שתייר יגיע למקום שהוא מזמין, עם שירותים ציבוריים, עם תשתית של שילוט, ספסלים במקומות שצריך. פשוט, שיהיה מסביר פנים מה שנקרא. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

לגבי מענקים לבתי מלון, רק נצרת הגישו. אתם לא מנסים לבדוק למה ערים אחרות לא מגישות? 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בכל מה שקשור למנהלת השקעות, זה על בסיס חוק עידוד השקעות הון. זה מול יזמים. היזמים מגישים, לא הרשויות. ואנחנו מקבלים פניות מיזמים בכל הארץ, וכן, שאלנו ובדקנו למה. כי אין לזה היתכנות כלכלית. 

אחרי שיזמים מגישים בקשה למענק, צריך שתהיה תוכנית כלכלית, ובתוכנית הכלכלית, בדרך כלל ביישובים שהם לא נצרת, ביישובים הערביים, קשה מאוד להוכיח היתכנות כלכלית לפרויקט כזה. להזכיר לכם, מלון שמתחיל מ-24 חדר, עלות ההקמה רק מתחילה ב-6-7 מיליון שקל ויכול להגיע ל-300-400 מיליון שקל. 

אז יזם לפני שהוא משקיע שקל אחד, גם כשהוא מקבל מענק של 20% או יותר מהמשרד, הוא צריך לדעת שזה עסק כלכלי. ונכון להיום, יש לנו תב"עות מאושרות, יש לנו אפילו בעוספיה לדוגמה יזם עם היתר בנייה ביד, ל-240 חדר, והוא אומר אין היתכנות כלכלית היום לבנות מלון אז הוא לא בונה. למרות שכבר אושר לו גם מענק של 20% מהמשרד. 

אז לא בכל מקום לצערי אפשר להקים מלון. לא רק במגזר הערבי. מגדל העמק, אף אחד לא יבנה שם מלון. בעפולה אף אחד לא יבנה מלון. צריך יישוב שיש לו את ההיתכנות הכלכלית התיירותית כדי באמת לבנות שם מלון. והיום זה בנצרת. עובדה שבנצרת, לדעתי ב-10 שנים האחרונות, היה לנו מענקים ל-20 מלונות אם לא יותר. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אבל כמה בתי מלון יש בנצרת? 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

נצרת זו מעצמת בתי מלון, והתחיל החבר מהכנסת שעשה את המחקר לומר שהבעיה שלנו היום בנצרת שהיא נשענת על תיירות נכנסת.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הכל מוקפא, הייתה מלחמה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

רק אלוהים יודע גם מתי תחזור התיירות הנכנסת. ואנחנו מנסים היום לעשות קמפיין שיווקי לתיירות פנים ולהביא את האנשים לנצרת, להביא את תיירות הפנים לנצרת כדי לפחות לנסות לכסות על הפער הזה.

כמובן, המלחמה לא אפשרה לנו להתחיל את זה קודם. עכשיו, ברגע שתהיה ודאות שבאמת המערכה בצפון הסתיימה, אנחנו נשיק קמפיין שיביא את תיירות הפנים, כי אנחנו מבינים שהם נמצאים בקושי אדיר שם. הקימו מלונות, מפעילים מלונות, ובסוף המלונות האלה מכוונים לתיירות נכנסת, שלפי ההשערות שלנו בחצי שנה הקרובה גם לא יגיעו. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

יש לכם גם השקעות בצימרים? שם ההשקעה יותר נמוכה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

על פי החלטות ממשלה קודמות, בדרוזים למשל תמיד פרסמנו קולות קוראים למענקים של 24% החזר השקעה לכל יזם שרוצה להקים צימר. עכשיו, פרסמנו, אני לא זוכר להגיד לכם בדיוק מתי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יושב פה ראש רשות שהוא אומר תשמע, יש לי שטח חום, אני כן רוצה לעשות דווקא צימרים ודברים כאלה. והרי זה לא עלויות. פה אמרת שכל יזם, זה עלויות שמתחילות מ-7 מיליון ועד מאות מיליונים. פה הוא אומר לך תשמע יש לי שטח, ולמה לא להשקיע דווקא במקומות האלה? כי זה דווקא יעזור יותר בתיירות פנים. בתי מלון באמת זו תיירות חוץ יותר, אבל בסוף הצימרים האלה זו תיירות פנים.

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

לא צריך שטח חום. רוב תוכניות המתאר מאפשרות במקום המגורים להקים שתיים עד ארבע יחידות. תלוי איפה. נראה לי יש פה נציג ממנהל התיכנון, הוא יכול להאיר את עינינו. אבל בגדול רוב היישובים מאפשרים הקמת בין שתיים לארבע יחידות סמוך לבית היזם, אם יש היתכנות. הבעיה שהמנגנון שלנו בנוי באמת על יזמות. ברגע שיש יזם שפונה ורוצה להקים, אנחנו כן יכולים לעזור לו. 

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

לפני זה אני רוצה להעיר, שיש לי תב"ע דווקא חדשה שנעשתה רק מלפני ארבע-חמש שנים, ויש לי עכשיו אחת בתכנון. אז אם אפשר לעזור בזה, זה יהיה טוב. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

קודם כל, ראש המועצה, יש לך יועץ חממה, אז הוא יכול ממש לבנות לך תוכנית עסקית לדבר הזה. והוא בעצמו יעזור לך להגיש את כל המסמכים למשרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

היועצים האלה זה עובדים של המשרד או יועצים חיצוניים?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

הם עובדים חיצוניים, יש לנו 300 כאלה חיצוניים לגמרי. לקחנו אותם לייעוץ דרך חברת אביב, והם הזרוע הארוכה שלנו. למעשה הם יכולים לאתר את קול הקורא, למלא אותו עבור הרשות ואפילו לבוא לוועדות התיכנון ולהציג את העמדה של הרשות. הם כאילו יכולים להיות הזרוע של הרשות בכל מה שקשור להכנת הבקשה ולהציג אותה לגורם המקצועי במשרד. 

אנחנו רוצים שמישהו יעזור לרשות לדבר בירוקרטיה, שייקח אותה ביד ממש ולהגיש את קולות הקוראים ולענות כל הצרכים, מצטער להגיד את זה אבל המסובכים של הממשלה. אנחנו לא תמיד קלים בקולות הקוראים שלנו, ויש לנו דרישות לא יודע מה, אז לכן כל המנגנון הזה נועד כדי באמת להקל. אז ראש המועצה, תיקח את היועץ, ואם צריך להוסיף עוד שעות אז אתה יודע לפנות. 

 << אורח >> מחמוד בוקאעי: << אורח >>  

השעות כבר מזמן נגמרו. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אז נציע לך עוד שעות. עד 300 שעות אתה יכול לקבל, לדעתי קיבלת עד היום רק 150. אז יש לך עוד 150 בקנה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

התמיכה בצימרים זה נכון לכל היישובים בצפון או בארץ?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

זה היה רק ליישובי המיעוטים מכוח החלטת הממשלה אגב. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כן, אני מתכוון ליישובי המיעוטים. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אגב, עוד לא פרסמנו חוזר מנכ"ל כי לא ראינו שום ביקוש. אם מישהו יכול לעזור לנו ברשויות להביא בקשות מהשטח של אנשים שרוצים. אגב, לג'סר א-זרקא, בהחלטת ממשלה נפרדת 1278 אם אני לא טועה, רצינו לפרסם חוזר מנכ"ל והלכנו ועשינו סוג של כנס וישיבה, ולא היה יזם אחד שרצה להגיש לזה, אז לא פרסמנו חוזר מנכ"ל. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כי הבעיה היא לפעמים תכנונית גם, רשויות התכנון עושות הרבה חסמים. אם אני רוצה להקים צימר לדוגמה, כאזרח באחד היישובים, האם זה דורש תכנון והיתר ועובר במסלול?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

יותר למגורים. מבחינתו, אפילו שימוש חורג, אפילו לא היתר בנייה אנחנו מקבלים. אבל עוד פעם, מנהל התכנון בכל התוכניות שלו היום מכניס אפשרות הקמת צימר ליד בית היזם. אז מהבחינה הזאת אני לא חושב, וכמעט בטוח, אין שום בעיה באף יישוב ערבי שהוא מתוכנן, שיש לו תוכנית מתאר או תוכניות מפורטות. 

ומאפשרת בין שתיים לארבע יחידות בגודל השטח שיש לו כי צריך לעמוד בתקנים הפיזיים של המשרד, יש גדלים, 25 מטר עד 55 מטר. יש מה שנקרא תקנים פיזיים כדי שיעזרו ליזם להקים יחידות אירוח, לעשות לו שיווק והוא יוכל לעבוד איתן נכון ולא להיתקע איתן. אז מהבחינה הזאת אני לא חושב שיש בעיה, אתה צריך פשוט לאתר את היזמים שירצו ללכת למסלול הזה.

ואגב אני אוסיף פה עוד הערה, הוועדה שאתם יושבים בה היום היא גם עוזרת לנו לגבש מתווה בצפון לשיקום הצפון. אז שם יש לנו הצעה לשקם, לשדרג ולהרחיב צימרים במענק של 33% ואפילו אולי 50%. הצגנו שתי הצעות לאוצר, נראה מה יאושר מהן.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה סוג של ממ"דים ודברים כאלה? בצורה כזאת?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אתה יודע היו"ר, הצימרים היו משותקים באזורים האלה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ברור, אבל אני אומר, כשאתה רוצה לתת מענק של 33% או עד 50%, זה בשביל בניית ממ"דים ודברים כאלה?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

לבניית כל מה שיחזיר אותם לשגרה, לפעילות, ויאפשר להם לשווק את עצמם בצורה נאותה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב שמה שהם צריכים כרגע זה שיפוצים, אם המקום עצמו לא נגעו בו שנה-שנה וחצי, אז הוא לא צריך כרגע עכשיו להרחיב. קודם הוא צריך לשפץ את המקום עצמו בשביל שיהיה שמיש. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

אם הוא רוצה להרחיב בהרחבה, אתה יודע, ממ"ד לא חייב להיות ממ"ד סטנד אלון. הוא יכול להיות ממ"ד שבשגרה גם ישמש כצימר. ממש לבנות אותו כצימר כשהוא ממ"ד למעשה. אז אנחנו בהרחבה נהיה גמישים שם. 

אז מה שאני מנסה להגיד, זה שאם יש ביקוש באמת ביישובי המיעוטים בצפון לעניין המענקים לצימרים, אנחנו בהחלט נשקול את זה. במסגרת החלטת הממשלה יש לנו, למרות שכבר יישמנו את החלטת הממשלה בהרבה מעבר למה שנדרש, לא נראה לי שתהיה לנו בעיה לפרסם חוזר מנכ"ל שיתמוך. ההחלטה היא עד ה-26 אם אני לא טועה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אני רוצה לשאול אותך לגבי כל מיני תוכניות תיירות, מישהו כתב לי כאן, כמו כפר ביקרתם. זה פרויקטים תיירותיים שהיו ביישובים הבדואים בצפון, ומאז בעצם הפרויקטים האלה לא מתוקצבים והם נמצאים בבעיה. אם יש לכם פתרון איך לעזור להם. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

טוב ששאלת, שכחתי להזכיר את זה. כפר ביקרתם זה מותג שיצרנו במסגרת החלטת הממשלה, עבור התיירות הדרוזית. זו פלטפורמה של אירועים, שלושה-ארבעה אירועים בשנה, פסטיבלים, כדי באמת לחשוף את היישובים ולהביא את תיירות הפנים לתוך היישובים. דרוזים, צ'רקסים ובדואים. אני אומר דרוזים כי זה התחיל שם ואז התרחבנו לצ'רקסים והבדואים.

ועכשיו אחרי המלחמה, בכל מה שקשור לשיקום הצפון, אנחנו רוצים לעשות את הדבר הזה, לא רק ליישובי המיעוטים, להרבה יישובים בצפון, פשוט לבנות מותג כזה שידבר בשפה תיירותית ייעודית. סתם דוגמה, ג'סר א-זרקא, לעשות שלושה-ארבעה פסטיבלים בשנה.

אגב, הפרויקט שלנו עם משרד נגב גליל, עם הרשות לפיתוח הגליל והנגב, הם מביאים את ההפקה, מביאים את מורי הדרך. ממש, אנחנו מסבסדים את מורי הדרך. הוא מחכה ברשות, לוקח קבוצה, מטייל איתה, מסתובב איתה, מסביר להם. אנחנו בהחלט יותר מנשמח להעתיק את המודל הזה לכל היישובים בצפון. עוד פעם, רק שתהיה ודאות שאנחנו סיימנו את המערכה הנוכחית. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

השאלה היא ספציפית נקודתית, היישובים הדרוזים לא נפגעו איך שהבנתי בתקצוב שלהם לגבי הפרויקטים של כפר ביקרתם. בחברה הבדואית בצפון, ביישובים, זה כן נפגע ולא מתוקצב. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

לא נפגע שום דבר, התקציב קיים. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אז איך? הוא לא מגיע לאנשים? לתיירים? 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

לא, זה דרך הרשויות. אנחנו עושים את הפעילות הזאת עם הרשויות, ומי שאחראי בשטח לבצע את זה מול הרשות זו הרשות לפיתוח הגליל שלנו, יש יועץ ספציפי שמתעסק בזה. אז אם יש בעיה שכתבו לך וזה, תעדכן אותי ואנחנו נפתור אותה. לא עיכבנו את זה, אלא אם כן זה אזור שמוגדר על פי פיקוד העורף אזור מסוכן. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

לא, זה אזור לא מסוכן. עכשיו, לגבי כל הנושא של סיורים ביישובים, לעודד סיורים בשביל לחזק את כל התיירים, אז יש לכם תוכניות?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

זה חלק מהפרויקט הזה, זה סיורים, זה לקחת גם מורי דרך מקומיים שהם יעשו את הסיורים האלה, ולעשות סיור בצורה כזאת שאנחנו מעלים את ראש המועצה לגלי צה"ל, לווינט. הוא מזמין בפעולות אנשים לבוא לבקר בכפר שלו, וקובעים ימים מסוימים שבהם יש מורי דרך שמחכים בבניין המועצה לדוגמה, לוקחים קבוצות קטנות ומסיירים אותם בכל הרשות. בתקווה שאם יש צימרים או אכסון מלוני כלשהו, אנשים יישארו ללון שם. וביום חמישי אנחנו נוסעים לראמה כדי לקדם פרויקט כזה. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

הייתה השקעה גדולה בכפר כנא, אתה יכול לתאר מה עשיתם?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בכפר כנא השקענו בציר הכנסיות זה נקרא, כי הקמנו שם את כל התשתית, שיקמנו אותה. בכפר כנא מבקרים מעל מיליון תיירים בשנה שמגיעים לכנסייה שם, ששם מחדשים את הנדר. יש ממש שלוש כנסיות אחת ליד השנייה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רוב התיירים הם פנים או חוץ? סתם, מעניין. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

זה חוץ. מיליון תיירי חוץ. אתה יודע, בנצרת הם מגיעים, בשנת השיא הגיעו אפילו יותר. אבל כפר כנא, בגלל הייחוד של שתי הכנסיות, אם אני לא טועה, שסמוכות אחת לשנייה, אז מגיעים שם אוטובוסים בלי סוף, ואנחנו באמת שיקמנו את כל הציר. זה נקרא כביש הכנסיות.

ובשנה האחרונה גם הוספנו עוד תקציב, הגדלנו את ההיקף של הציר הזה כי פתאום זה ייצר כמה עסקים תיירותיים בסביבה, אז פשוט מתחנו את הקו ויצרנו שיקום סמטאות סמוכות באזור הזה. וזה עודד הרבה יזמים להקים שם עסקים, מרכז מורשת, מרכז מבקרים. כל מיני כאלה.

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

כפרים דרוזים ברמת הגולן אתם גם מטפלים?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

בטח. החלטת ממשלה 717 מטפלת בארבעת היישובים בגולן. יש כמה שם בהקמת תשתית, בעין קנייא. רק השבוע אישרנו הקמת שוק איכרים לדעתי במסעדה, השקענו בכל הקמת התשתית התיירותית במג'דל שמס, כל הציר הראשי שם, אם אתם מגיעים, כל השוק המרכזי, אנחנו שיקמנו אותו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז למה אתם אומרים שמשרד התיירות לא עושה? תראו כמה הוא עושה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

משרד קטן אבל פעיל. 

 << אורח >> מודי סעד: << אורח >>  

מודי סעד, מנכ"ל מועצת שעב. ראש מועצת יאנוח ג'ת עד הקדנציה האחרונה, לא התמודדתי. ואיל, מה נשמע?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

הוא יכול להעיד על כל הפעילות, הוא היה שותף. 

 << אורח >> מודי סעד: << אורח >>  

כן, ואיל באמת גם שולט בחומר, גם באנשים ובכסף, ועושה המון למען התיירות. אחד הדברים שעשינו ביאנוח ג'ת וזה כן צריך להעתיק ליישובים הערביים, שינינו בתקנון בתכנון הבנייה, רשמנו שאפשר לעשות צימרים. יש בעיה עם התב"עות, אז עשינו את זה וזה טוב. רק מעניין אותי לגבי המענקים, ואיל, אם השתנה משהו, כי בזמנו הגבלתם שמישהו שבונה צימר חייב להיות מינימום 11 או 12 צימרים. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

עד 10 יחידות, כי לפי התקנים הפיזיים זה נחשב לצימרים. זה כבר מ-11-24 זה מלונית. 

 << אורח >> מודי סעד: << אורח >>  

זאת אומרת, אם הוא בונה שלושה צימרים, יכול לקבל מענק?

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

כן, זה משתיים עד עשר מקסימום. 

 << אורח >> מודי סעד: << אורח >>  

בסדר גמור, תודה.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני כן חושב שאפשר להביא בנפרד, כשרוצים עכשיו בתקומה לשים סכום כסף לעודד את היזמים, אז אתם כרשות, אני מציע שתביאו כמה יזמים. אני מאמין שכל יזם ירצה להיכנס לדבר הזה. 

 << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >>  

כל רשות שרוצה לעשות כנס יזמים ולהזמין אותם, ואנחנו נבוא, ננגיש להם את כלי הסיוע של המשרד שלנו ושל עוד כמה משרדים, אנחנו נבוא בשמחה. אנחנו עושים את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רואה שהממ"מ רוצים שאנחנו נעשה בוועדה איזה סיור שם, אז יכול להיות. אנחנו עכשיו אמורים להיות ביום ראשון בדרום בדברים אחרים גם, אנחנו משתדלים לצאת, רק כן צריך להסתובב יותר. ואתם תהיו מוזמנים, הממ"מ, אני מתחייב שאנחנו מזמין אתכם, אנחנו גם נשמח שתהיו שותפים. 

אני דווקא רוצה לשמוע מנצרת קצת, מה קורה אצלכם, מה כן נעשה ומה אתם חושבים שצריך עוד לשפר, ולעשות, ולתת. אני רק יכול להגיד שמהדברים שאנחנו שומעים, יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק, ואיך הוא אומר? רק תביאו. אם אתם צריכים עוד יועץ, אם צריכים עוד דברים, אם יש לכם רעיונות. 

הוא אומר, בסוף אנשים פחות ניגשים, ואם יש לכם רשויות שכן רוצות להגיש ויזמים, אז דווקא אני חושב שיש שם דלת גדולה פתוחה בשבילכם. אז אשמח לשמוע. 

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

שלום לכולם, קוראים לי אימאן. בסוגריים, אני אחראית על מדור תיירות בעיריית נצרת, למרות שבפועל אין מדור תיירות, אין שום תקציבים לתיירות ועדיין יש עלייה. זה לא נעים, נקלענו לחובות כלכליים די גדולים בעירייה. הוא התפלא, כאילו שמישהו עוד לא שמע, בחדשות אפילו הכריזו על ועדה קרואה שתיכנס לעניין. היה דיון בכנסת, אושר, הוועדה תיכנס. מלא בעלי תפקידים כבר התפטרו. ראש העיר כן נשאר. 

היו תקציבים של משרד התיירות שלא מומשו. היו יוזמות, שום דבר לא יצא לפועל, הפרויקטים תקועים. אני לא יודעת לעומק, אני נמצאת שם מסוף חודש נובמבר. אגב, אני הייתי מורה לתיירות בבית ספר ששייך לעירייה. 

לא קיבלתי פיטורים, המגמה נסגרה, אז אני מצאתי את עצמי עובדת בתוך העירייה. אז אני לא יודעת מקרוב את כל הפרטים לגבי איזה פרויקטים יש ומה לא. מה שאני יודעת, שאנחנו נמצאים המון המון מתחת לאפס, אז כל יוזמה, כל דבר שנעשה בתוך העיר הוא מבורך. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

במה? בתיירים שבאים?

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

מי שלא מקבל משכורת, איך הוא יעבוד? לא יכול להמשיך לעבוד. אז היא באה לייצג את העירייה, ויש בעיה נכון, ואין מדור תיירות, ואם אין מדור תיירות איך יקדמו את זה? מבחינת תיירות צריכה להיות פנינה. יש בה הרבה מבחינה תיירותית. 

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

יש המון מה לעשות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מקודם אמרת שיש כל כך הרבה אנשים שמגיעים לנצרת, לא? תיירים. 

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

רגע, לא נשכח את המלחמה, כן? את כל הבלגן עם התעופה. בתי העסק, העסקים, אפילו כנסיות ומסגדים הם סגורים. בקושי התחילו להיפתח בסופי שבוע, בשישי-שבת, יותר בשבת. רק שתי שבתות אחרונות התחלנו לראות ישראלים יהודים שמסתובבים בעיר נצרת, שפעם הם היו ממלאים את הרחובות שם, את המסעדות, את העסקים, הכל. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

בשבת סגרו שם את הכביש הראשי בגלל פשיעה ואלימות בין המשפחות. 

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

אני אספר לכם על משהו שקרה ביום שבת. יוזמה אישית בלי שום מימון, כי אין שום שקל. אין אפילו להכין קפה בתוך העירייה, אין כלום. כלום זה כלום. אני הבאתי בלוגרית שהיא די מפורסמת בחברה הערבית, על מנת שתצלם כמה סרטונים שיעודדו את תנועת תיירות הפנים.

עכשיו אנחנו יכולים להישען על תיירות פנים, לא תיירות נכנסת. תיירות נכנסת כמעט עדיין אין. תוך כדי צילומים ברחוב, אנחנו שמענו יריות. המרואיין, הבן אדם שראיינו אותו אמר לה תמשיכי תמשיכי, זו מוזיקת רקע שכבר התרגלנו אליה. 

המצב הוא לא נעים, המצב הוא לא בטוח. התדרדרנו בתקופה האחרונה, מיום ליום זה הופך להיות יותר קשה. אפילו בתוך העיר, יש כל מיני יוזמות של עמותת נצרת לתיירות, שאפילו לא מוצאים את המענה של לקבל אישור לדוכנים, או כל עזרה שהיא. את העניין של הניקיון, זה ממש קטסטרופלי. 

יש אור בקצה המנהרה, שהשנה חוגגים את שנת היובל. אבל זה עדיין לא ממש הובטח. יחד עם משרד התיירות, כאילו החגיגות של 25 שנה אחרי שנת 2000, אמורים להיות חגיגות. הובטח שכן יבואו לכאן תיירים במספרים גדולים.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל הם יבואו למה? יבואו לניקיון שאת אומרת קטסטרופה, יבואו למצב ברחובות שמפחדים ללכת. אז למה הם יבואו?

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

נכון. אז אנחנו כן רוצים שהם יבואו, אנחנו כן רוצים כל עזרה. הם הבטיחו לתת תקציב אפילו על מנת לעשות קוסמטיקה לעיר, כאילו לתקן שילוט, אורות, משהו. אבל עד היום לא נעים להחנות את המכוניות של התיירים או המקומיים בחניונים של העיר, לא נעים להסתובב ברחבי העיר. לא יודעת מה לפרט עוד יותר. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

גם בחג המולד לא באו? בחג המולד היו באים הרבה.

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

חג המולד היה טיפה לפני סיום, לא הספיקו להתכונן. היו כמה יוזמות פרטיות, כאילו בתוך הכנסיות, כל אחד עשה משהו. אבל לא הייתה תערוכה, לא היה עץ, לא היו דוכנים. 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

אילנית הרמתי, אני מנהלת תוכנית דרכים שלובות במכון מרחבים. אנחנו עושים תיירות חברתית כבר למעלה מעשור. ובהקשר של נצרת וכריסמס, אנחנו עושים כל שנה סיורי כריסמס. בדרך כלל אנחנו עושים בשפרעם, ג'יש ובנצרת. השנה עשינו רק בשפרעם, והיו לנו קבוצות מלאות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ולמה לא הגיעו לנצרת?

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

תיירי פנים, ישראלים.

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

תיירות פנים. תיירות חוץ כרגע אין, מקווה מהסיבות של המלחמה. אבל אני אומרת, גם אחרי שהמלחמה תסתיים, בשאיפה כמה שיותר מוקדם ושהחטופים יחזרו, עדיין יש פה בעיה שאימאן הציגה, זה הנושא של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שזה החסם העיקרי שאנשים לא רוצים להגיע כי הם מפחדים להגיע. וזה לא משנה נצרת או כל יישוב אחר, מאחר ואנחנו יודעים שהפשיעה היא באמת גואה בכל החברה הערבית. זה לא אזור כזה או אחר. 

אני אתן דוגמה, בכריסמס כן עשינו סיורים. היו לנו קרוב לחמש קבוצות, ממש בסוף שבוע אחד, וכל הקבוצות התמלאו אך ורק מקהל רחב שקנה כרטיסים באתר. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

סיור או לינה גם?

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

לא, סיור. בשפרעם אין לינה. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

לא, בנצרת. בנצרת לא הייתם אז. 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

לא, השנה לא הפעלנו בנצרת. אני יודעת שבנצרת גם עושים, אבל אנשים לא הגיעו לנצרת בכלל. אבל אני אומרת, עדיין יש תיירות גם ביישובים אחרים. 

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

אני אגיד לך משהו, עשיתי את זה בהתנדבות, אני גם מורת דרך, כתרומה ממני שזו העיר שלי. זה לא רק מקום עבודתי. עשיתי סיורים ביום שלישי לקהל הרחב. אז פנו אלינו מהמרכז, עשיתי להם סיור. היו אמורות להיות שתי קבוצות, הקבוצה הראשונה הגיעה, נתנו לי מחמאות ותודות, ואפילו ניסו לתת לי טיפ וסירבתי. 

אבל מה שכן, ממה ששמעו על המצב של הרחובות ושאין קישוטים, אין אורות, אין כלום, הקבוצה השנייה בעצם התבטלה. אז המצב הוא לא מצב טוב. אבל מה שכן, אני אשמח לשמוע מכם, אתם בעלי ניסיון אני חושבת, חלקכם גם כן, כאילו איך ניתן לעזור, מה ניתן לעשות. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

רצינו לשאול אותך מה אתם צריכים אבל. מה לדעתך צריך?

 << אורח >> אימאן סבייחי: << אורח >>  

הכל. זה מה שאמרתי לכם בהתחלה, אנחנו מתחת לאפס. כל דבר שיכול להרים, אפילו אם אנחנו נשארנו במינוס. 

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

סמי להיאני, מנהל אגף לפיתוח כלכלי ברשות לפיתוח כלכלי למיעוטים. אני אתחיל דווקא מההתחלה ולא מהסוף, בהתייחס למחקר הממ"מ, או קצת יותר היסטורית. לצערי, התקצוב במשרד התיירות היה נמוך. אני לא רוצה ללכת אחורה, נקרא לזה עקב חוסר שיתוף פעולה בזמנו כשהכנו את התוכנית. 

משרד התיירות התבקש להכין תוכניות ולתת לנו בדיוק מה הצרכים שלו, ולא הצלחנו לקבל בדיוק את הצרכים האלה, וכתוצאה מזה רק תקצבנו את מה שתקצבנו בסכומים נמוכים יחסית. אני אסתכל על זה בהיבט קצת יותר רחב. אני פשוט רוצה להפיק לקחים עתידיים להחלטת הממשלה הבאה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה מה שאמרתי בהתחלה, שאנחנו בסוף צריכים לראות מה אנחנו עושים.

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

ואני פשוט מסתכל על זה כהפקת לקחים מהחלטת ממשלה 550, או מההכנות של 550. החלטת ממשלה 550, נכון שהיה תקצוב ספציפי, אבל יחד עם זאת לא ישבנו בחיבוק ידיים. הקמנו 14 ועדות בין משרדיות כדי לנסות לבדוק מה הצרכים, בשיתוך ראשי הרשויות, גופים פילנטרופיים, משרדים ממשלתיים, תחומים ספציפיים ממוקדים, והגענו למסקנות והחלטות בשיתוף עם המשרדים המקצועיים. 

אנחנו ברשות לפיתוח כלכלי לא נוכל, וגם לא אנשי המקצוע, וקטונו להיות אנשי המקצוע לתת את התשובות. אני ככלכלן של משרד התיירות לשעבר, וישבתי עוד בתפקיד של ואיל לפני זה, בזמנו הכנו תוכנית אסטרטגית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אומר לוואיל שהיה לו מורה טוב. 

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

ואיל מצוין. אני קטונתי מלהעריך, גם לא תדרכתי אותו, סורי. ככה שהוא כשלעצמו גדול בפני עצמו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עצם זה שהוא יושב על הכיסא שלך, זה כבר. 

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

זו הכוונה, לנסות להפיק לקחים, ולבוא ולהגיד מי נולד קודם הביצה או התרנגולת. רשות החדשנות, אמרנו ושאלו אותי עוד בזמנו כראש אגף פיתוח כלכלי, והתשובה שלי הייתה – זה לא משנה מי, קודם שנתחיל ואחר כך נתקדם. כי בדיוק סיימנו יחד עם יו"ר הוועדה ועדה בנושא של הייטק בחברה הערבית.

חל שינוי. אי אפשר לבוא ולהגיד שעשינו מקפצה של מאות אחוזים, אבל יש מגמה חיובית כתוצאה מהכנות והחשיבה הבסיסית של, אני לא יכול לבוא ולשבת בשקט ולחכות לתגובות השטח. אני צריך לנסות להיות יוזם. ככל שאני יכולתי להיות יוזם, זה לא משנה באיזו צורה, אז לפחות יש לי כיוון, ובכיוון הזה כן לפתח. 

נכון שיש מפה עד הודעה חדשה חסמים, כולל נצרת, ומנצרת אני יודע עוד בתקופתי היו תקציבים מפה עד הודעה חדשה. והוקמה אז בזמנו עמותת תיירות שבדקה ובחנה את המערכות האלה. כנראה שהיחסים הפנימיים לא מספיק טובים שם, וכתוצאה מזה יש התנהלות לא מספיק טובה. 

קטונתי מלתת תגובות או הערכות לניהול זה או אחר, אבל בעיקרון אנחנו יחד עם משרד התיירות לא הצלחנו להתקדם טוב בואו נגיד ככה, על אף שבהחלטה 550 יש רמות מינופים גבוהים מאוד באשר לנושא של התקציבים. זה א'. 

ב', בעבר בכדי לנסות לפתח ולקדם את התוכניות ב-1539, אני הולך אחורה לממשלה הראשונה, לפיתוח בחברה הערבית. הקציבו למשרד התיירות שני תחומים ספציפיים: אחד, הנושא של המענקים להקמת צימרים, ושני, מענקים לפיתוח יזמות תיירותית. והוקמו לא מעט מרכזים כאלה בנצרת ובמקומות אחרים, ומענקים שנעו, אם אני זוכר, בין 20%-24%. ככה שזה חלק בלתי נפרד מתוך המערכת. 

יחד עם זאת, אני לא יכול לבוא ולהסתכל על זה אך ורק מצד אחד, אני צריך גם לראות את השטח. השטח כשלעצמו, אם הוא לא מגיב ולא מכין את עצמו בצורה זו או אחרת, אז אין שום סיבה שאני אתמוך בו. כי אני לא יכול לשבת בפינה ולבכות, אני צריך לקחת אחריות על עצמי קודם, להכין את התוכניות שלי, ואני אמור להיות המנהל של היישוב שלי קודם כל. ככה שמבחינתנו כרשות לפיתוח כלכלי, ואנחנו כמתכללים את החלטה 550, נשמח מאוד להתכונן לעתיד באשר לנושא של הפיתוח התיירותי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה אומר שצריך החלטת ממשלה חדשה, אם אני מבין נכון. 

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

אנחנו צריכים לחשוב על זה בכל מקרה, ואנחנו צריכים להכין את עצמנו לכל מצב. במצב הקיים, אין התקצוב הקיים מספיק לנושא של פיתוח כדי לסגור את הפערים. יכול לצמצם מעט את הפערים אבל לאורך זמן, ואי אפשר לסגור ולצמצם פערים מהיום למחר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוועדה שלנו נקראת לצמצום פערים. אף אחד לא חושב שאפשר לסיים את הפערים, אבל צריך לצמצם כמה שיותר מהר. ואתה אומר שהסכום שיש לכם כרגע, הוא לא דיו. 

 << אורח >> סמי להיאני: << אורח >>  

יש סכומים מסוימים שיש התקדמות גבוהה יותר ויש תחומים מעטה מאוד. אבל בכל מקרה המגמה היא חיובית.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חברים, אני מתנצל שאני חייב להמשיך להצבעות בוועדת הכספים, אני צריך להחליף שם מישהו. אני מתנצל מאוד, אז יאסר יעשה את זה אפילו יותר טוב ממני. הוא חי, נושם את השטח. באמת, חבר כנסת פעיל מאוד לכל המגזרים, אבל בפרט למגזר שהוא נשלח, ואני באמת מודה לו על כל מה שהוא עושה פה. 

 << מנהל >> (היו"ר יאסר חוג'יראת) << מנהל >> 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

בואו נמשיך, נלך לפי סדר הדוברים כי גם אין לנו הרבה זמן. יש מישהו כאן סביב השולחן שרוצה לדבר? יש מישהו בזום? בואו נעלה את מנהל התכנון בזום. שלום לך, שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

שלום, מר מסעוד, נציג מינהל תכנון, עובד בלשכת התיכנון מחוז צפון בתפקיד מנהל התחום. אני לרשותכם לשאלות. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

מה אתם עושים בשביל להסיר את החסמים בכל הנושא של הקמת צימרים, כל מה שקשור לתיירות בחברה וביישובים ערביים בצפון? אתה שייך לצפון, נכון מאהר?

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

כן, אני שייך לצפון אבל נציג מהתכנון בפורום הזה. א', אני מכיר אותך מאז הכנס שהיית במועצה, ואתה היית גם לדעתי ממלא מקום באחת הישיבות של מנהלת הוועדה המחוזית. מה שאני רוצה להגיד, בעצם ממשיך מה שאמר ואיל לפניי.

אושרו בעצם וקודמו אם לא אלפים של חדרים לאכסון מלונאים במגזר בני המיעוטים. כמעט בכל תוכניות המתאר, וגם בתוכנית מפורטות יוזמות פרטיות. אנחנו כן אישרנו במסגרת דיונים במנהלת הוועדה המחוזית, וגם ברמה של תוכניות מתאר ארציות מאותן 12, כל הנושא של התיירות. 

כעיקרון אנחנו מברכים על כל יוזמה שעומדת בכל הקריטריונים של תמ"א 12, ואשר עומדת במגבלות או במדיניות של תוכנית מתאר כוללנית, ששותפים לה גם נציגי הציבור וגם הציבור עצמו במסגרת שיתופים, במסגרת ועדות היגוי שהתקדמו בישיבות של התוכניות הכוללניות. 

אני לא חושב שיש בעיה מבחינת תכנון, כי גם במנהלת הוועדה המחוזית, נציג ממשרד התיירות יושב איתנו ומקבל החלטות, וגם ראשי רשויות. אני לא חושב שלמנהל התכנון יש חסם מסוים שיכול להגדיר ביטוח. 

הביטוח נקבע מסיבות אחרות, שלדעתי אנשים כבר דיברו עליהם מבחינת תקציבים ויוזמות פרטיות שלא יוצאות בפועל בעקבות אישור תוכניות שכבר אושרו ועל המדף. אז אני יכול לפרט דוגמאות כמו בנצרת למשל, בהר הקפיצה, הם מקדמים היום תוכנית לשלב שימושים מסחריים אשר תומכים בתיירות, בעקבות מגפת הקורונה שבעצם אף אחד לא הגיע לנצרת ואז חשבו לשנות ייעוד מתיירות, או לשלב מסחר ותעסוקה בתוך השימוש של התיירותי, ומגורים על מנת לתמוך בתיירות. 

זה יוזמות שאנחנו מקדמים כרגע בשולחן הוועדה המחוזית. אני יכול להגיד, בעיר נצרת במיוחד, אם לא אלפים של חדרים, ואירוח, ואכסון מלונאי מאושרים. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

מאושר, אתה מתכוון עדיין לא הוקמו?

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

לא, הוקמו, זה על השולחן שאנחנו מאשרים. נשאר לנו לקדם לדעתי את היוזמות הפרטיות. אני עשיתי פה סקירה קצרה על התוכניות שאושרו בעצם בשנתיים האחרונות, כמו מלון נוטלדן, כמו מלון סנט ג'וזף, לוגאסי. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

האם יש לכם תוכניות שהן עדיין לא מאושרות והן על השולחן שלכם, לגבי הקמת מלונות ביישובים אחרים בחברה הערבית?

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

יש לנו יוזמות פרטיות נקודתיות, כמו בפקיעין, כמו בבית ג'ן. כל יוזמה פרטית שהיא בעצם סותרת או לא עומדת בפני תוכנית המתאר הכוללנית, אנחנו דנים בה. ואין לנו בעיה עקרונית לקדם אותה אם היא לא סותרת את הארציות במסגרת ההכרות והגמישות.

איך שאמר חברי ממשרד התיירות, ואיל, כמעט בכל מגזר בני המיעוטים, אנחנו אישרנו לשימוש התומך במגורים כמו חדרי אירוח, עד ארבע יחידות אירוח כמעט בכל שימוש מגורים. ובמסגרת תוכנית המתאר הכוללנית, אנחנו אפשרנו גם שימושים ייעודיים לתיירות, נקבע ייעוד עצמו של התיירות, שזה כולל גם בתי מלון, אכסון מלונאי או חדרי אירוח וכו', וחלקם גם משולב במסחר ותעסוקה.

אז אני יכול להגיד שמכל היישובים במגזר בני המיעוטים, היישובים שמעל 5000 תושבים, לכולם מאושרות תוכניות מתאר כוללניות שפשוט סגרו את המעטפת ואפשרו את השימוש הזה בכל השימושים של היישוב.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

יש לי שאלה לגבי הצימרים, האם יש בכל תוכניות המתאר שהן מאושרות סעיף כזה שמאפשר להקים צימרים בלי הרבה בירוקרטיה?

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

א', אין לנו בירוקרטיה. מה שקבעה התוכנית זה בעצם כלל שצריכים לבצע אותו במשרד תכנון שהוא ברף יותר נמוך, שזו הוועדה המקומית. אם בשימוש מותר יחידת אירוח, כפי שאמר ואיל, הם יכולים להגיש בקשה להיתר בנייה במוסד לתכנון ולהוציא היתר בנייה. 

אם השימוש לא מתאפשר כמו במבנה ציבור, שראש המועצה של שעב הזכיר לדעתי את הנושא הזה והסוגייה הזאת, צריך לבקש או שימוש חורג או לבקש שינוי ייעוד במסגרת תוכנית מפורטת נקודתית שתאפשר הקמת המיזם התיירותי שברצונם להקים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

זאת אומרת, אין חסם כזה. מי שרוצה תוך זמן קצר חודשיים-שלושה יכול לקבל היתר חריג, משהו כזה? 

 << אורח >> אינג' מאהר מסעוד: << אורח >>  

א', בתוכנית המתאר הכוללנית היא קובעת את מסגרת המדיניות של תכנון ביישוב, וכפי שאמרתי זה בשיתוף עם הציבור, בשיתוף עם הנהגת הרשות. ההליך של שינוי ייעוד או שינוי שימוש שבתוכנית מפורטת, לוקח עד 18 חודשים, זו השאיפה של מנהל התכנון לאשר תוכניות ב-18 חודשים. 

ולגבי היתר הבנייה, זה ברישום זמין, זה מוגבל בזמן. לדעתי, אם אחד שיש לו את השימוש וכבר מאושר, יכול תוך כמה חודשים להוציא היתר בנייה ולבנות אותו. במידה והשימוש הזה לא מאושר והתוכנית מפורטת, הוא חייב להגיש תוכנית שינוי שהיא לוקחת עד 18 חודשים במצב הקיצוני, וניתן גם לפני לעשות את זה. כמובן שהיא תואמת את התוכניות הכוללניות והמתאר ביישובים עצמם.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

תודה מאהר, על מה שאמרת. אז אנחנו נעבור לנציג האוצר. יש לך התייחסות?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

כן, אני אשמח רק לדייק דברים שנאמרו פה. כפי שצוין, יש את סעיף 18 להחלטת ממשלה 550, שבעצם מקצה תקציבים לטובת פיתוח תיירות ביישובי היעד של ההחלטה. הסעיף בעצם מקצה סך הכל 14 מיליון שקלים, כשהחלוקה היא 7 מיליון שקלים שמגיעים ממקורות משרד התיירות. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

זה מה שאמר ואיל קודם. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

נכון, אני רק רוצה לדייק משהו שהוא אמר. 7 מיליון ממקורות משרד התיירות ו-7 מיליון נוספים מכספים ייעודיים של ההחלטה. צריך להגיד שכל החלטות הממשלה עברו קיצוץ רוחבי בשנה שעברה של 15%, כלומר גם ה-7 מיליון התוספתיים הפכו בעצם ל-5.95 מיליון שקלים, כמו כל החלטות הממשלה שקוצצו בשנה שעברה. 

ומתוך הכ-6 מיליון שקלים האלה, הוקצו 2.5 מיליון שקלים בשנת 2022, 2 מיליון שקלים בשנת 2024, כלומר 4.5 מיליון שקלים. נותרו עוד כ-1.5 מיליון שקלים שנדרש להקצות, כשהזמן להקצות אותם זה בעצם עוד שתי שנות ההחלטה הקיימות. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

הכוונה היא 14 מיליון לחמש שנים?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

כן, לחומש, בוודאי. כל התוכנית היא לחומש. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

זה כלום כסף כמעט. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

זה מה שנקבע בהחלטה, ההחלטה היא על סל תקציבים רחב, וזה האופן שבו הוחלט לחלק אותו. כלומר, מסך הסכום שהוקצה בהחלטה, נותרו עוד כ-1.5 מיליון שקלים, שיוקצו בשנים שנותרו להחלטה 2025 ו-2026, בהתאם לדרישות שיתקבלו מהמשרד.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

כן, אבל לפי מה שאמר ואיל, הם השקיעו 28 מיליון שקל. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

משרד התיירות מנהל את משאב באופן עצמאי. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

והכל עבר? כל מה שעבר, אחרי הקיצוץ, הכל עבר?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

כפי שאמרתי, בשנת 2022. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

הוא אמר שעבר פחות אבל, לא?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אז אני מתקן את מה שהוא אמר. בשנת 2022 עברו ה-2.5 מיליון שקלים, בשנת 2024 עברו 2 מיליון שקלים. סך הכל עברו 4.5 מיליון שקלים, הם כבר עברו בעבר. צריכים לעבור עוד כ-1.5 מיליון שקלים בשנת 2025 ו-2026, בהתאם לדרישות שיגיש משרד התיירות בהתאם לתוכניות שיהיו לו. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

תודה. יש מישהו שלא דיבר כאן ורוצה לדבר לפני שאנחנו נסגור את הישיבה ונסכם? 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

אני רק אגיד בקצרה שנראה לי שפתחנו פה נושא באמת מאוד מאוד חשוב, ואני מאוד שמחה על הדיון. אבל נראה לי שהדיון היה פה מאוד מצומצם בהסתכלות בכלל מה זה תיירות ביישובים ערבים. כמובן שהצפון ונצרת זה עוגן וחשוב, ונקווה שהתיירות תחזור ולשאר היישובים, אבל יש הרבה מאוד תיירות ביישובים ערביים שהיא הרבה מעבר לצפון ולנצרת. 

אנחנו פועלים כבר קרוב למעל עשור, ופועלים הרבה מאוד ביישובים שהם לאו דווקא ערים מעורבות. הרבה מאוד באזור המשולש הדרומי. ואני יכולה להגיד לכם שיש תיירות ענפה ביישובים ערביים שהם לאו דווקא עוגנים, ויש הרבה מאוד סוגי תיירות. לינות זו לא חזות הכל. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

אטרקציות.

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

כמו אטרקציות. אני חושבת שהיום מגמות התיירות הקיימות, זו דווקא תיירות חברתית. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

יש שיתוף פעולה במה שאתם עושים בין יישובים יהודים לערבים? נניח נצרת עלית ונוף הגליל. 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

שוב, אנחנו פועלים הרבה מאוד באזור המשולש. ואני אומרת פה, דווקא פה ההסתכלות היא על תיירות מרחבית, עבודה עם אשכולות. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

כי אתם רחבים, בגלל זה אני שואל. 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

גם. אנחנו עובדים נגיד לדוגמה עם אשכול רשויות השרון באזור המשולש בשיתוף פעולה, ואני חושבת שכל ההסתכלות על עבודה עם אשכולות שמאגדים תחתם גם יישובים יהודיים וגם יישובים ערביים. 

זאת אומרת, זה נכון שאם יש בית מלון ואנשים באים לסיור ונשארים ללינה זה מכניס הרבה מאוד כסף ליישוב, אבל גם אם התושבים השכנים ירגישו בטוח להגיע ליישוב, אז הם יחזרו הרבה יותר מתייר חד פעמי שמגיע. ולכן ההסתכלות היא בכלל תיירות שמקדמת חיים משותפים. וזה נכון לא רק בצפון, זה נכון למעשה בכל הארץ, כי כולנו גרים פה במרחב ציבורי משותף. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

גם שירותי אוכל, מסעדות, שפים. 

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

גם אני חושבת שמשרד התיירות, אני אשמח גם להשקיע כסף ומתקנים כמו, היום אם רוצים לעשות כנס בחברה הערבית, כולם הולכים לנצרת למלון גולדן כי יש לו כנסים. אבל זהו. אם הייתה השקעה באולמות כנסים ראויים גם באזורים נוספים, התיירות של הכנסים מכניסה הרבה מאוד כסף ליישוב ערבי, היא מביאה הרבה מאוד מקומות עבודה, נותנת פרנסה גם למרצים ודוברים מהחברה הערבית, ולא רק. 

זאת אומרת, המקום הזה של לעשות כנס לא רק בתל אביב, ולעשות כנס מבחינתי בג'לג'וליה, מה ההבדל? כמנוף עסקי. תחשוב שיוצאת הזמנה עם המילה, עצם זה שיש יישוב ג'לג'וליה, גם כנס רפואי. 

 << אורח >> עמי צדיק: << אורח >>  

יש שם מקום לזה?

 << אורח >> אילנית הרמתי: << אורח >>  

שוב, צריך לפתח. חלק מתכנון ובנייה, וחלק מהרשויות. אני חושבת שרק פתחנו פה ויש פה הרבה מאוד להרחיב. אני אשמח להרחיב את היריעה הרבה יותר, זה הרבה יותר מצימרים. ואני חושבת שהדגש הוא שהאתגר הגדול זה לייצר חיים משותפים, שאנשים ירצו לבוא ליישובים ערביים כי זה מסקרן אותם, הם מרגישים בטוח וזה מעניין. ובסוף אני חושבת שזו הדרך. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>  

טוב, אני אעבור לסיכום. 

קודם כל תודה רבה לכולם, תודה לכל מי שהגיע והשתתף. הדיון של הישיבה הזאת היה במסגרת היום של החברה הערבית. מה שנאמר כאן, הייתה תוכנית והחלטת ממשלה שהיא הייתה בממשלת השינוי ב-2021, שמטרתה הייתה צמצום פערים בכל התחומים, כולל התחום של התיירות. אבל מה שנאמר כאן, כנראה התוכנית מלכתחילה לא נבנתה בצורה כזאת טובה, וזה מלמד אותנו שבתוכניות הבאות, שצריך לקחת את זה בחשבון, לתת יותר משאבים למשרד התיירות. 

אחת ההמלצות שלנו של הישיבה הזאת, היא שמשרד התיירות ידאג להעלות את המודעות בקרב יזמים, שיגיעו ויכירו את היישובים הערביים בשביל להשקיע בהם וליזום כל מיני, או אתרים תיירים, או בתי מלון, או חדרי אירוח. זה אחד.

שנית, בנוסף לעיר נצרת, יש עוד יישוביים כפריים שצריך להשקיע בהם, להקים מקומות לכנסים. אתרים שיכולים למשוך תיירים מכל הארץ, או כנסים ארציים או לאומיים. ואני גם רוצה לבקש מהמשרד לשים יותר על תוכניות ולהכין תוכניות לעידוד תיירים מקומיים, מה שנקרא הפרויקט הזה של כפר ביקרתם, אולי יש עוד דברים שצריך להשקיע, ולעודד תיירים ולהשקיע בהם.

היו אירועים של ביקורים משותפים שהגיעו מהחברה היהודית וביקרו יום שלם בכל מיני יישובים. נכון שהשנה הייתה לא קלה על כולנו, ואני מקווה שהמשרד ייזום, או משרדים כאלה, אם זה רמדאן או מסלולים אחרים, מה שנקרא בשביל לעודד את התיירות ביישובים הערביים, בשביל שהחברה הישראלית, החברה היהודית גם תיחשף למה שיש בתוך היישובים הערביים. 

רוב האנשים מהחברה היהודית מכירים את נצרת, אולי מכירים קצת סכנין, אולי מכירים דאליית אל-כרמל, מגיעים לשם, אבל שאר היישובים הם כמעט לא נמצאים על המפה שלהם. אבל אני חושב, וזו בקשה שלי וזה חלק מהסיכום, שהמשרד ייקח תוכנית וימפה את כל המקומות שיכולים להיות מקומות לתיירות בכל היישובים הערביים. 

לא להסתפק בזה שהוא נותן את שעות הייעוץ למועצות המקומיות. אנחנו כן, אבל נצטרך לעזור להם לפרוץ את זה מייעוץ ותוכנית לביצוע. זה חשוב מאוד, החולייה הזאת לדעתי חסרה. ואני חושב שמשרד התיירות צריך לדאוג לזה ולראות איך למצוא את המשאבים וההשקעה בשביל לעבור מתכנון לביצוע, ואני מקווה שהמשרד יענה לנו. 

תודה לכם שוב, והישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>