פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 23 ועדת הכלכלה 18/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 602 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 10:09 סדר היום: << נושא >> תחבורה ציבורית ביישובים הערבים  << נושא >>- לציון יום מיוחד לענייני החברה הערבית נכחו: חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין ווליד טאהא יוסף עטאונה מוזמנים: אינה ברנזבורג – מנהלת אגף בכיר רישוי ותפעול תחב"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שחר בר – רפרנטית תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר עמית קמחי – סמנכ"ל תנועה אלקטרה אפיקים, מפעילי התחבורה הציבורית דנה דקו מדנס – ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי אודי זגורי – סמנכ"ל תנוע - סופרבוס, ארגון נהגי האוטובוסים וההסעים רועי ברק – רכז תחבורה בעמותת סיכוי- שוויון אזרחי בישראל טל הלל – מקדמת מדיניות , מכון זולת לשוויון זכויות הילה ישראל – מנהלת זירה ציבורית, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם איריס דור-און – מנהלת קשרי ממשל, ארגון 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל אדם גורבאן – נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני דורון יהודה – יו"ר ארגון נכים ראיד ג'וד – מנהל תעבורה, עיריית שפרעם ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תחבורה ציבורית ביישובים הערבים << נושא >> << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בוקר טוב חברים, אני מתנצל על העיכוב הקטן, הייתי בלשכה המשפטית של הוועדה, אז אני מתנצל. במסגרת היום המיוחד לענייני החברה הערבית, הציע חבר הכנסת ווליד טאהא הצעה לדיון בנושא של התחבורה והפערים בין התשתיות בחברה הערבית לבין התשתיות האחרות, אתה רוצה להציג בבקשה חבר הכנסת? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן תודה רבה היושב ראש תודה על קיום הדיון גם למנהלת הוועדה, אכן הדיון הזה מתקיים במסגרת היום המיוחד של החברה הערבית בכנסת, בכל הוועדות מתקיימות ישיבות ודיונים בסוגיות נבחרות אתגרים איתם מתמודדת החברה הערבית לרוחב בכל הנושאים, כמובן נושא התחבורה הציבורית הוא נושא מאוד חשוב, הוא קשור גם באלמנטים נוספים, תשתיות, תקציבים והוא מנגיש את הפריפריה למרכז או להפך, מי שנוסע בכבישים כמונו על הבוקר מבין כמה תחבורה ציבורית היא דבר חשוב מאוד. כמו בהרבה מאוד נושאים גם הנושא הזה עדיין מתקדם לאט בתוך החברה הערבית, נעשו דברים כמובן אנחנו נשמע בהמשך מהגורמים הרלוונטיים איפה אנחנו עומדים, אבל בתוכנית תיקדום, תוכנית החומש היו תקציבים בוא נגיד בחתך מכובד, כדי להנגיש את התחבורה הציבורית וגם להנגיש אותה לאלה שצריכים להנגיש אותה עבורם ובוא נגיד לקרב את כל האזורים למרכזי השירות גם של התחבורה הציבורית, אז תודה יושב הראש ואני מעדיף שנתחיל לשמוע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כן אבל לפני אני רואה שחבר הכנסת יוסף עטאונה חבר שלי מהנגב, חבר הכנסת ווליד הציג באופן כללי למרות שאני הבנתי שלא הגיע לנו איזה מסמך יותר מדויק שמציין נקודתית איפה הייתם רוצים לראות שיפור, למרות שעידית למרות שאני חושב שדיברנו על זה בדיונים הקודמים ובטח הם רשומים במשרד התחבורה משרד האוצר עם החלטות הממשלה. חבר הכנסת עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כל תודה רבה כבוד היושב ראש, תודה רבה גם לחברים שיזמו את הדיון והיום הזה ברעם וחבר הכנסת במיוחד מנסור עבאס שיזם את היום כולל הסיעה שלו, אני חושב שזה יום משמעותי שהמצוקות והאתגרים של החברה הערבית יגיעו לשולחנות הועדות השונות, למרות שאנחנו וגם חבריי לאורך כל הזמן מציגים ביום יום את המצוקות האלה, אבל ביום מיוחד להתמקד רק בזה זה מאוד חשוב ומשמעותי. אני חושב שחבר ווליד בלי לשמוע הוא הציג את כל האתגרים של החברה הערבית, אבל אני רוצה לדבר על אתגר מיוחד במיוחד בנגב לגבי תחבורה ציבורית וזה הכפרים הלא מוכרים בנגב, כ-35 ישובים שהמדינה לא מכירה בהם ואין להם שום סטטוס מוניציפאלי ולכן גם השירותים הציבוריים בכלל וגם תחבורה ציבורית לא מגיעה אליהם, הישובים האלה הלא מוכרים אין בהם שום תשתית אין בהם שירותים לאנשים ולכן בכדי שהאנשים האלה יקבלו מענה גם בבריאות גם בחינוך וגם בתעסוקה וגם בהשכלה באקדמיה, להגיע גם לבאר שבע ולכל האזור, גם לישובים אחרים כמו רהט כמו חורה כמו כסייפה, הם צריכים את התחבורה ואין תחבורה ציבורית שם וזה חסם מאוד מאוד משמעותי ל-130,000, 120,000 אזרחים, במיוחד לנשים וילדים ששירותי בריאות שלא קיימים והם צריכים את זה בעיקר בעיר באר שבע וגם לגבי התעסוקה. המחסור הזה אנחנו העלינו את זה לפחות אני בשנתיים האלה דיברתי על הנושא כמה פעמים ולצערי הרב לא נעשו שום דברים, הייתה תוכנית לפני שנתיים שלוש להתחיל במהלך בכפרים הלא מוכרים, בכל הכפרים הלא מוכרים חוץ מזרנוק אין שום תחנה אפילו, אנשים שנמצאים בסביבה בציר 31 אתה מכיר את זה וגם 25 שהם צריכים להגיע לכבישים הראשיים ולהתחבר לתחבורה הציבורית הראשית הם מסכנים את החיים שלהם, לכן אני חושב שעל הנושא הזה בהמשך לוועדה לדיון הזה, צריך לקיים גם מעקב וגם איתך כוועדה ויושב ראש הוא גם יש לו רגשות לעניין, שנקיים סיור ולראות את המצוקה האמיתית, כמה שאני אציג אותה עדיין אין כמו המראה ואין כמו המציאות ולשמוע את האנשים ולראות, אי אפשר להמשיך במצב של תחבורה ציבורית העדר תחבורה ציבורית בכפרים הלא מוכרים, זה פוגע גם במרחב כולו כי לפיתוח כלכלי ותעסוקה והנגשת השירותים לאנשים גם להשכלה וגם לתעסוקה, צריך את זה ולצערי זה לא קיים, תודה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> משרד התחבורה נציגה שם ותפקיד, בבקשה אינה. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אהלן שלום שמי אינה ברנזבורג אני מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית, תפקיד? מנהלת אגף הפעלה ורישוי של תחבורה ציבורית, האמת היא שאני מלווה את החלטת ממשלה כבר מ-922 בכובעים אחרים וגם את היישום עכשיו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אמרת את שם ההחלטה החלטת הממשלה? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> 922 וגם 550. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז תספרי גם מה נוצל מהתקציבים שהוקצו. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> בשמחה, אנחנו גם מדווחים ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי יש כל הזמן בוועדות המתמדות את הדיווח עצמו, אני יכולה להגיד לכם שמ-2019 עד 2024 עד נכון לעכשיו היה גידול בהשקעה בתחבורה הציבורית בהגדלת תדירות ופתיחה של קווים חדשים בהיקף של 36% ביחס למגזר הכללי, ששם השקענו באותה תקופה 18%, עכשיו זה רגע אחד כתמונה ממוסגרת גדולה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה מה זה 36% ממה שהושקע שם בעבר? את משווה לשנה קודמת? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> זה הנתונים שיש לנו אני משווה מ-2019 עד עכשיו, מתחילת החלטת הממשלה הנוכחית 550, כמה תוספות שירות נתנו למגזר הערבי, לחברה הערבית ליישובים בתוספות שירות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני שואל סליחה אינה, ביחס למה 36% גדלו למה שהיה לפני 2019? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> באותה שנה כמה תוספות עשינו וביחס למגזר הכללי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זאת אומרת ההצעה אם אני מבין נכון סליחה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי מצבו של המגזר הכללי הוא הרבה יותר טוב וה-550 בא לטפל בזה ספציפית, אז זה צריך להיות מובן מאליו, להציג את זה כאילו וואו יש פה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שנייה ווליד ווליד אנחנו פה בדיון בשביל לשפר לקדם וזה מה שאני מנסה להבין עם אינה, איך היה הגידול באופן יחסי למשהו נמוך מאוד שהוא לא דרמטי, או שהוא באמת דרמטי ולזה אני מכוון. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אני רוצה רגע להשלים עוד כמה משפטים ותבינו את ההקשר בסדר? זה היה רגע כתמונה אחת שהמשרד באמת שם על זה דגש מתוך אותם דברים שאמרתם פה כרגע, מוביליות חברתית והשקעה ומנועי צמיחה, אנחנו באמת מאמינים בסיפור הזה ותומכים בזה. בבחינה של התוספות שירות, יש פה אם אתם רוצים את הפירוט התקציבי גם נוכל להעביר כמובן את כל הדיווח, אבל רגע אחד לציין כאן לפני כולם: תוספות השירות 350 מיליון שקלים שאנחנו לפי ההחלטה צריכים לבוא ולהקצות אותם ביחד עם 50 מיליון שקלים ייעול, בשנת 2022 יישמנו 80% מתוך ההקצאה שעשינו, הקצנו שם 62,000 מיליון שקלים ומתוכם כבר יישמנו 80% מתוכם, ב-2023 הקצנו 58 מיליון שקלים וישמנו מתוכם 60%, הפערים או העיכוב נגיד בישום זה נטו עניין תפעולי שאני אשמח מאוד לפרט עליו ולהסביר, רכש של אוטובוסים, הגעה, תשתיות וכן הלאה. יש את הסוגייה הזאת של תוספות שירות, מבחינת תשתיות רכות החלטה באה ומציינת 50 מיליון שקלים שאנחנו צריכים לבוא ולהשקיע, לראשונה בשנה שעברה הקצנו 25 מיליון שקלים ליישובים במקביל, דרך אגב כשאני אומרת תשתיות רכות הכוונה היא תחנות אוטובוס תחנות קצה, דברים שהם יותר קטנים עם מסופים תכף אני אגיע גם למסופים, שזה אמור להיות ההשלמה לתוכנית האסטרטגית הגדולה של פיתוח תשתיות שאתם בטח כולכם מכירים אותה של נתיבי איילון - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את יודעת בשבילי אני באמת רוצה רגע ללמוד את הנושא הזה, כשאת אומרת אנחנו פיתחנו והגדלנו את התחבורה הציבורית, מה זאת אומרת אנחנו? לא הכוונה היא שאלה החברות הקבלניות, החברות הפרטיות, אגד המפעילות, הן אלה שמרחיבות מפעילות את הקווים, איפה התרומה שלכם לעניין הזה? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> הם עובדים מטעמנו יש מכרזי הפעלה שאנחנו נותנים את אותם תוספות שירות למפעילי התחבורה הציבורית, במקרה יושבים פה לידנו והם יוכלו להרחיב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זאת אומרת אתם ממנים את הקווים האלה? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> המדינה ממנת את זה כמובן כמו כל קו תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כן סבסוד? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> סבסוד כן סובסידיה שעוברת בתשלום לקילומטר, זה עולם ומלואו אבל ככה כנקודה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זאת אומרת החברות האלה ללא התמיכה של משרד התחבורה היו צריכים להעלות או את הכרטיס או לא לפעול? אין שם כדאיות כלכלית? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> לא לפעול. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא לפעול אין כדאיות כלכלית, אז בכמה בכמה בסך הכל משרד התחבורה מסבסד את אותה תחבורה ציבורית? << אורח >> שחר בר: << אורח >> השנה 15.7 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה בטח משרד האוצר לא שחר? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> בכל הארץ, מתוכם כמו שאמרתי אז עכשיו מתחיל להתחבר המספרים הגדולים של רגע אני אומרת, כי באמת יש בזה גם את העניין אתם יודעים זו החלטת ממשלה כביכול כאילו אנחנו אמורים לעשות את זה, אבל לא אנחנו ממש רוצים ומקדמים את זה עם החסמים ועם הבירוקרטיה ועם משך הזמן של כמה לוקח להגיע אוטובוס וכן תחנת קצה ולא והתנגדויות תושבים, אי אפשר לעשות את זה אם לא עושים את זה ביחד, רשויות מקומיות, נציגים שיש פה מחברה אזרחית וכמובן מפעילי התחבורה הציבורית. תרצה לשאול עוד שאלות או שאני אמשיך רגע? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שחר את רוצה להוסיף דברים? בטח נחזור אליכם משרד התחבורה גם בטח חבר הכנסת ווליד יהיו לו שאלות. << אורח >> שחר בר: << אורח >> בסוף אנחנו מתקצבים את מה שמשרד התחבורה מבקש ולפי הכנסה משנה שעברה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא זה היה משפט מפתח, אנחנו מסבסדים מה שמשרד התחבורה מבקש, מתקצבים. << אורח >> שחר בר: << אורח >> מתקצבים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כל מה שהם מבקשים אתם משלמים? << אורח >> שחר בר: << אורח >> כן כשיש החלטת ממשלה כן, חס וחלילה אם נתקבץ את כל מה שמבקשים אני לא יודעת איפה נהיה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בדיוק הופתעתי מהנדיבות הבוקר. << אורח >> שחר בר: << אורח >> גם בהתאם ל-922 מה שהיה וגם 550, 550 צריך לזכור עברה איזשהו קיצוץ בעדכון תקציב 2024 של 15% הורדה מכל הסעיפים שלה וכאמור הנתונים נמצאים אצל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שחר איפה הולך הכסף שהיא אומרת ניצלנו 60% איפה הולכים 40% נמחקים משנת התקציב או עוברים שנה קדימה? << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא זה לא נמחק, מה שיש ב-550 לא נמחק לא זה לא נמחק. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ואיפה הכסף הזה? << אורח >> שחר בר: << אורח >> יש תוקף עד 2026. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אה יש תוקף, ובסוף התוקף בעצם הכסף מה שנוצל נוצל? << אורח >> שחר בר: << אורח >> לכאורה בסוף 2026 אם אחר כך אין מסגרת חוקית להקצות את הכסף הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ומשרד התחבורה מה אתם עושים בשביל שהכסף הזה לא יתבזבז אם הוא כבר הוקצה? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> רצים כמה שיותר מהר לפתור את כל החסמים אני רצינית לחלוטין, אם אנחנו משקיעים את זה בהעלאת תדירויות של נסיעה בפתיחה של קווים חדשים, רק בשנה האחרונה פתחנו בנגב ספציפית וזה גם יהיה דיון נוסף אחרי זה שאני מבינה גם על התעסוקה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זאת אומרת אם לא נרוץ מספיק מהר בעצם אנחנו נשאיר כסף אחרינו? כי זה נשמע כסף גדול. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כן אבל האתגר המרכזי פה זה הסוגייה של תשתיות, הפיתוח של התשתיות ממסוף למשל זה לוקח זמן וזה האתגר, כי לפעמים אתה לא יכול להפעיל קו אם אין לך תחנת קצה או מבנה נהגים שהנהג יוכל לעשות לו אפילו אתה יודע שירותים וכן הלאה, זה אתגר מסוים שאנחנו מנסים אתה יודע במסגרת החוקית יש פה את הסטטוטוריקה בסופו של דבר, אבל כמה שיותר להפעיל קווים ולהעלות תדירויות, אז זה איזשהו חסם שהוא מרכזי, מלבד זה המטרה היא ליישם כמה שיותר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> א' אני רוצה רק מחמאה קטנה להודות לכם על מה שעשיתם בנושא של כביש 40, שבאמת סיימתם תכנון בקצב מטורף ב-2024 והשנה אני מבין יוצאים 450 מיליון שקלים, גם שם יש ישובים לא מוסדרים של החברים שלנו בנגב וזה רק לפני יומיים שלושה נהרג שם עוד אחד, חצי מבית העלמין במצפה רמון כתוב שם נהרג בתאונת דרכים על כביש 40, אז א' אני מודה לכם שאנחנו בדרך לעצור את הקטל הזה, זה הכביש הכי מסוכן בישראל פי 4 מכל כביש וזה באמת מתחבר גם לנגב ויש שם תחנות אוטובוס שזה סכנת נפשות, אין לאוטובוס לאן לרדת, אז אני מקווה שלפחות המקטע הזה שיוצא מעיר הבה"דים עד טללים ומטללים עד צומת שדה בוקר יוסדר, אז א' אני באמת מודה לכם על המאמץ המיוחד הזה. ווליד אני באמת חשבתי שגם בדיון הזה אם היינו יכולים להעלות משהו מאוד ממוקד של איזה כביש קטלני, נוכל אולי לשים עליו פוקוס ולהילחם עליו כמו שנלחמנו על הכביש הזה והצלחנו באמת בעזרת משרד התחבורה לעשות אני חושב את הבלתי יאומן, שתוך שנה נכנס לחומש מטופל מתוקצב וזה משרת אותנו את כל האוכלוסייה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן יש כבישים כאלה שבאמת צריך לתת עליהם את הפוקוס, יש עבודה בכביש 65 לאורכו וזה מתקדם טוב וזה היה צריך באמת לעשות את זה מזמן, אבל זה מתקדם טוב. אבל אני רוצה באמת להבין מה התחושה לגבי הנגשת התחבורה הציבורית לפריפריה לחברה הערבית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם לנכים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמובן בתוך זה גם הנגשה לנכים היום אי אפשר בלי, כל מוסד ציבורי צריך להנגיש אותו לנכים מדרכות, בתי ספר, מבנים ציבוריים זה כבר מובן מאליו, אבל כמה בכלל אנחנו באמת הנגשנו את התחבורה הציבורית לחברה הערבית, אפשר לומר איפה אנחנו עומדים בתמונה הכללית במצב הזה? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כמובן בהתייחס לבעלי מוגבלויות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמובן החברות המפעילות יכולות גם לדבר על זה. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> דבר ראשון בהתייחס לבעלי מוגבלויות זה הסטנדרט זה החוק, לא פותחים תחנה גם בטיחות של ילדים בלי שהיא מונגשת, הריבוע הכחול לצורך העניין שכולנו מכירים זה הסטנדרט. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היום כל האוטובוסים מונגשים לנכים? << אורח >> אודי זגורי: << אורח >> השירות העירוני זה אוטובוס מונגש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> והבן עירוני על מה שווליד מדבר? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> בין עירוני ממש השקנו לפני חודש מספר קווים ביישובים שאין בהם תחנות רכבת כי הרי תחנת רכבת זה מונגש לציבור. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> התחלתם ממקומות שאין רכבת אין אלטרנטיבה. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> התחלנו כפיילוט שאין בהם עם אוטובוס בין עירוני מונגש שזה באמת חתימת דבר מופלא וזה בהזמנה מראש כמובן שנוכל להיערך לזה, אבל הקווים האלה פועלים היום באוטובוס בין עירוני מונגש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה מה זה בהזמנה מיוחדת? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כמו בקווי אילת לצורך העניין, זה לא שהקו אם אתה תגיע אליו ותעמוד בתחנה לא תוכל לעלות כן, אבל אם יש עכשיו אדם בכיסא גלגלים שירצה להשתמש בקו, אז הוא יכול גם להזמין אותו לוודא שהוא אכן מגיע. << אורח >> אודי זגורי: << אורח >> אודי זגורי מסופרבוס, המבנה של אוטובוס בין עירוני הכניסה אליו היא עם שלוש ארבע מדרגות זה אוטובוס גבוה, אוטובוס עירוני הכניסה היא מהכניסה מהרצפה, אז האוטובוסים העירוניים הם מובנים לנגישות, יש מקום מיועד לעגלת נכה עם חגורה עם הכל זה בסדר. אוטובוס בין עירוני זה אתגר יותר גדול, כי גם עכשיו שהכנסנו את האוטובוסים הבינעירוניים אנחנו מוותרים לכאורה מוותרים על כיסאות ישיבה, אז כרגע כמו שאינה אמרה התחילו איזשהו פיילוט עם אוטובוסים כאלה. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> יהיה אוטובוסים פרבריים גם לקווים האזוריים בין ישובים וזה בעיקר בפריפריה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אינה איך זה בא למשל באירופה שאנחנו כל הזמן מתהדרים שאנחנו רוצים מה שטוב לאירופה טוב לישראל, איך שם עובדים האוטובוסים הבין עירוניים מה הרגולציה שם? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> בהתייחס לנגישות? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כן. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> זה אתה יודע שוב כל מדינה ומדינה אבל יש להם אוטובוסים נגישים, עשינו את המחקר שלנו איפה הם מפעילים אותם באזורים של עוד פעם תחנות רכבת אנחנו דיי מסתכלים, אבל שוב מה שטוב לחו"ל פה צריך לעשות גם התאמות, כאן הבנייה של הישובים אתה יודע יש כביש מאוד מאוד ארוך - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אינה דיברת על התחלתם להנגיש אוטובוסים בין עירוניים לשירות הנכים, את מדברת ארצית? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארצית רק עכשיו התחלתם להנגיש אוטובוסים בינעירוניים לשירות נכים רק עכשיו? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> יש לך תחנות רכבת יש כן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לחדד את הסוגייה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> טוב זה היה בנושא נגישות נחזור באמת לנושא החברה הערבית. בבקשה להציג שם. << אורח >> איריס דור-און: << אורח >> איריס דור-און 15 דקות ארגון צרכני תחבורה ציבורית. עוד לפני נגישות לנכים בואו נדבר רגע על תחנות אוטובוס, בחברה הערבית אין כל כך מרחב ציבורי מסודר, אין מדרכות ולכן אין כל כך תחנות אוטובוס, הרגולציה מחייבת רוחב מסוים של מדרכה כדי להתקין תחנות אוטובוס ואם אין תחנות אוטובוס אין שירות, עכשיו זה נוגע במיוחד לישובים הערביים בצפון, הרחובות מאוד צרים טופוגרפיה מורכבת ולכן חלק גדול מהישובים פשוט אין שם בכלל שירות רק בגלל נושא התחנות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> או שהשירות מונגש בוא נגיד בקרבת הכניסה של היישוב ואז אנשים צריכים להגיע עד לשם. << אורח >> איריס דור-און: << אורח >> נכון ואז אתה כנראה לא תלך ברגל מהר עד למטה, אז זה בעצם בעיה מאוד מאוד מהותית בשירות, אנחנו בשנה האחרונה ניסינו מול משרד התחבורה להגמיש קצת את הרגולציה ליישובים האלה, אנחנו פחות זכינו למענה בנושא הזה, אנחנו גם כן היינו שמחים שמשרד התחבורה באמת ייתן עדיפות לנושא, אני רק אציין שאני אישית ליד הבית שלי ברמת גן יש תחנת אוטובוס שהיא עמוד אין שם אפילו ספסל כולם יושבים בקונדיטוריה ליד, אז אם עדיין יש תחנות כאלה בחברה היהודית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> זה תורמים לעסקים הקטנים. << אורח >> איריס דור-און: << אורח >> כן, אז אם עדיין יש תחנות כאלה ביישובים יהודיים והאוטובוסים כן עוצרים שם, אנחנו לא רואים סיבה שלא תהיה אותה עצירה גם ביישובים ערביים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. אחרי חברת הכנסת אימאן ח'טיב ידבר אדם גורבאן שאנחנו מכירים גם מהדיונים הקודמים, אבל קודם חברת הכנסת ח'טיב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם תודה רבה על קיום הדיון החשוב הזה תודה ח"כ ווליד טאהא על היוזמה, אני חייבת לציין עידית שפעם הייתי יושבת ראש ועדת משנה של התחבורה הציבורית שלא הספקנו רק שישה חודשים בחברה הערבית ולצערי הרב אני לא חושבת שהמצב השתנה מאז, יש לי לא יודעת לא רוצה להישמע יותר פסימית, אבל חוששני שגם אנחנו בדיון הזה נשמע רק בעיות ולא נגיע לפתרונות. לכן כבוד ממלא מקום או היושב בראש של הוועדה, יש לי ציפייה ממך כי מישהו שיושב במפלגת שלטון שישנה תוכנית של החומש של החברה הערבית שהייתה בהקצאה ל-10 שנים של 20 מיליארד שקלים שבמשך כל שנה היה צריך לשים מיליארד שקלים, מה שהיה שרק בשנה הראשונה שמו את הסכום, בשנה השנייה ירדו ל-70%, אני רוצה להגיד לך שהתקציב של 2025 עומד על 300 מיליון שקלים, 300 מיליון שקלים לא יספיק לשני יישובים בחברה הערבית, אז אני חושבת שאנחנו מספיק חכמים מספיק מבינים, בצניעות אני אומרת את זה כולנו כולל אותך ולא להשלות את עצמנו, לא לעשות הצגה שישנו טיפול או מתכוונים לעשות טיפול. חבל כאילו שאנחנו רק נקיים דיונים ובסוף נחזור לאותן סיטואציות, אתה יודע שבזה קשור הרבה דברים, הדבר הראשון שקשור לתעסוקה, לתעסוקה בכלל לתעסוקת נשים בחברה הערבית ולנגישות שלהן לצאת למקומות עבודה במיוחד שאין אזורי תעסוקה ואין הרבה מקומות עבודה ביישובים הערבים. לתאונות דרכים אנחנו מככבים כחברה ערבית, קרוב ל-40% מתאונות הדרכים הקטלניות נמצאים בתוך החברה הערבית ואזרחים ערבים משלמים מחירים וזה בחיים וזה לא סתם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל ח'טיב בעניין הזה תמיד חשוב לזכור באמת שאולי לתשתיות יש תרומה, אבל אנחנו רואים את 40% האלה אני אומר לא בשביל לקנטר חס וחלילה רק בשביל שנבין את התמונה האמיתית ונדע איך להתמודד איתה, 40% מאותם נפגעים בחברה הערבית הם גם על התשתיות הכלל ארציות, הם לא רק בתוך הישובים הערבים, זאת אומרת שהאחוז הגבוה הוא לא נגזרת של תשתיות בתוך היישוב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבודו אני מבינה אבל אני רוצה לצד הידע הזה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא אומר את זה בביקורת חס וחלילה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מקובל מאוד לצד ההערה הזאת אני רוצה לתת לך הערה שתשים ממש על יד ושהתכנון ילך ביחד, שהעובדים הערבים קמים ב-04:00, נוסעים שלוש שעות להגיע לעבודה עבודה פיזית שחורה וחוזרים אחרי הצוהריים מותשים מהעבודה פיזית וצריכים לנסוע בין 200 לפעמים ליותר קילומטרים חזרה הביתה, אז הם יירדמו על ההגה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> טוב אני לא חושב, צריך לבדוק את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקי זו עוד סיבה, אנחנו לא הולכים לפתור את הכל אני רוצה להתמקד בנקודה אחת: יש תוכנית שהייתה אמורה להקצות כסף מיליארד שקלים כל שנה, ב-2025 תיתן פתרון רק לנקודה הזאת, יש רק 300 מיליון שקלים, ישבו כבר עם הרבה רשויות יש תוכניות מוכנות ואין כיסוי תקציבי, רק פתרון לזה ואנחנו נהיה במקום טוב ונגיד התקדמנו עוד צעד בזכות העבודה הזאת, תודה רבה וסליחה שאני צריכה לצאת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה רבה, אני יודע שאתם מסתובבים בכלל הוועדות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חברת הכנסת אימאן דיברה על תשתיות וכבישים ולאו דווקא על תחבורה ציבורית, היא התייחסה לסוגייה של תשתיות וכבישים ולאו דווקא תחבורה ציבורית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל בתוך היישוב גם תחבורה ציבורית זה חלק מהתקציב הזה, בגלל זה הדגש שלי הוא גם על ה-300 מיליון שקלים ומה הולכים לעשות עם התקציב הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אדם בבקשה זכות הדיבור שלך. << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני אדם גורבאן מכפר פורדיס אני נציג במועצת התלמידים והנוער הארצית, גם מזכ"ל החברה הערבית במחוז חיפה. היום ברצוני להסביר לכם על האתגרים העומדים ופוגשים בני נוער בחברה הערבית בכל הנוגע לשימוש התחבורה ציבורית, כצעיר שאני לא עובד אני מוצא את עצמי נאלץ להוציא חלק משמעותי מדמי הכיס שלי רק כדי לנסוע בתחבורה הציבורית, שאני כל הזמן משתמש בהם להגיע למליאות טקסים וקורסים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש הנחה לתלמידים על הכרטיסים האלה? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> כן זה לבני נוער רק, זה עדיין מאוד יקר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 50% וכמה זה עולה לך? תן לנו מספרים, אתה עושה חודשי חופשי כזה? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> לא אני בכל הזמן נותנים לי סכום מסוים ואני חושב שהוא נותן לי כמו נסיעה של שבועיים משהו כזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כמה זה עולה לך? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> כמו בכל נסיעה כמו להגיע לכאן לכנסת? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא לא זה חריג אתה לא עובד פה, אנחנו מדברים על מה שתיארת שאתה נוסע. << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> כן אז בדרך כלל כל נסיעה זה 40-50 שקלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> 40-50 שקלים? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> כן כשאני נוסע באוטובוס ברכבת בכל נסיעה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יום יומי? מאיפה לאיפה? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> מאיפה לדוגמה כשאני נוסע למשרד החינוך בתל אביב בכל חודש. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא זה לא נסיעות שגרתיות, אנחנו מדברים על חיי היום יום. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין לנו מסלול נסיעה יום יומי כדי להגדיר אותו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא הוא אומר אני נוסע. << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> תראה אני כמו שאמרתי אני במועצת התלמידים והנוער אז אני לא רק מייצג את אדם אני מייצג את כלל החברה הערבית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> כן אבל זה הבית ספר שלך צריך לממן לך, אני מנסה רגע להבין את התופעה סליחה עידית, אני מנסה רגע להבין באמת את התופעה היומיומית של אזרחים של תלמידים, אז אתה חריג אתה יושב ראש מועצת התלמידים אני מבין את זה, לא על הנסיעות האלה מעניין אותי, זה אני מניח שאתה צריך לפנות לבית הספר שיממן לך, אני מנסה להבין מה התלמיד איפה הוא נוסע בחברה הערבית בכפר שלך וכמה זה עולה לו, זה מעניין אותי לדעת אחרי שאני שומע משחר שמקשיבה לנו בתשומת לב שהיא מסבסדת את התחבורה הציבורית בקרוב ל-15 מיליארד שקלים, כמה? << אורח >> שחר בר: << אורח >> קרוב ל-16 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> קרוב ל-16 מיליארד שקלים שזה חתיכת הוצאה שהמדינה מוציאה לעניין, אז מעניין אותי לדעת כמה נשאר שהאזרחים מוציאים, אבל בסדר אני מבין ואני מעריך את זה שאתה עושה מעל ומעבר מכיסך הפרטי כל הכבוד, יש לי הרבה כבוד והערכה אליך ואני רואה אותך כבר יותר מפעם פעמיים פה בוועדה שאתה מטריח את עצמך להשמיע את הקול הזה, אז אין לי על זה חס ושלום טענה, אני רק מנסה להבין באמת בחיי היום יום. << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> כן בסדר אז בשביל שאני אמשיך בשביל הנקודה השנייה, ביישובים הערביים ערבים רבים שירותי התחבורה הציבורית בחברה הערבית חסר לה מלא דברים שמקשה על בני נוער לנסוע ולהשתמש בתחבורה הציבורית, לדוגמה היעדר התשתיות המתאימות כמו תחנות אוטובוס מונגשות ותדירות קווים מספיקה וזה מקשה עלינו להשתמש בתחבורה ציבורית באופן יעיל, זה מקשה עלינו את הנסיעות הלוך וחזור ולהגיע לדברים שמכשירים את הדור. לדוגמה כמו בוואדי ערה, יש בוואדי ערה יש רק את שני הכבישים הלוך וחזור ואני הייתי כאן כמה פעמים יש תחנות רק על הכביש הזה וזה מקשה על בני הנוער לנסוע מבית ספר לבית ספר, לא בכל רשות יש בתי ספר מקומיים אז הם צריכים לנסוע למקום אחר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ולעניין הזה אין הסעות מוסדרות? << אורח >> אדם גורבאן: << אורח >> לא אין. תראה לא לכל רשות - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אינה את מכירה את זה? משרד האוצר? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כלומר בתוך היישוב אין יש רק על כביש 65, אבל כניסה לתוך היישובים אין, זה המצב? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> שירות בכל הארץ שירות לתלמידים, זה באחריות בתקצוב של משרד החינוך, כן פועלים צריך להגיד את זה רגע אחד ואתה בטח מכיר את זה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עזבי לצורך העניין את התלמידים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ווליד תאפשר לה רגע, תאפשר לה רגע להשלים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> פעם קווי התלמידים מופעלים על ידי הסעות תלמידים בוא נקרא לזה ככה משרד החינוך, כן הוא מקצה ויש את כל הדברים שאתם מכירים רשות מקומיות בדיוק זה עולם ומלואו, אנחנו יש אצלנו בתחבורה הציבורית קווים היסטוריים שאגד פעם הפעילה, כרגע הם ממשיכים לפעול אבל מכל מיני סוגיות של בטיחות וכל מיני סוגיות של תקצובים וכן הלאה אנחנו לא יכולים להרחיב אותם או גם אפשר לבטל אותם כן אבל אנחנו עדיין משאירים אותם, מה שכן אנחנו פועלים לעשות שבשירות העירוני כמו בתמרה כמו באום אל פחם ורק עשינו יישום באום אל פחם שהיה עם העירייה עצמה וגם בהתייחס לתחנות שהוא הביא מספרי נושאים יפיפיים, אבל המטרה היא שהשירות העירוני לצורך העניין ייתן את המענה. עכשיו הקישוריות של הדברים שאתה אומר באמת התשתיות זה סוגייה מורכבת, הסטטוטוריקה של זה, החוקיות של זה, בסוף אתה צריך לשמור על הבטיחות של האנשים זה באמת עולם ומלואו וזה מורכב ואני מבינה לגמרי את הצורך, אז אתה מוצא פתרונות אחרים של קישוריות, כן לצורך העניין אם יש קו עירוני שהוא פועל ואתה צריך עכשיו להגיע לבית ספר בבאקה אל גרביה או בערערה, אני לא זוכרת איזה מהם יושב בבית ספר המיוחד ששכחתי את שמו, אז יש קווים שהם למשל נוסעים מנצרת שמביאים תלמידים. עכשיו זה קו שהוא לא נקרא קו תלמידים נוסעים בו עוד אנשים, אבל הוא מגיע עד לפתח היישוב ומשם יש את השירות הבין אזורי נקרא לזה ככה, מאום אל פחם שעובר על הציר, צריך לשפר אי אפשר להגיד שלא אבל עדיין צריך גם להכיר במה שנעשה וזה נעשה תמיד עם הרשויות המקומיות, כי בסוף זה צריך להיות מאוד מקומי ומאוד משרת את האוכלוסייה, אז זו ההתייחסות הכללית לדבר הזה ושוב אני רואה את פניך צריך לשפר אני לא אומרת שלא, אבל נעשים פה צעדים לאט לאט. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> רועי ברק עמותת סיכוי. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> היי בוקר טוב תודה רבה, אז אני מרכז את תחום התחבורה בעמותת סיכוי הפוך וחלק מהעבודה שלנו - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שם לפרוטוקול. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> רועי ברק עמותת סיכוי, אני רכז התחבורה של העמותה וחלק מהעבודה שלנו זה מעקב אחרי החלטה 550 ויישום התקציבים, הדיון פה בנושא תחבורה ציבורית ולכן אני אתמקד בו למרות שעלו נושאים נוספים. אז החלטה 550 בעצם התחבורה הציבורית בחברה הערבית מושתתת מבחינה תקציבית על החלטה 550, כמעט כל התקציבים מקורם ב-550 וב-550 יש שלושה מרכיבים עיקריים: תוספות שירות לתחבורה ציבורית, 350 מיליון שקלים והחומש כפי שנאמר פה. מנתה אינה את 2022 ו-2023 ולא במקרה לא דובר על שנת 2024 כי בשנת 2024 התקציב שבעצם הועבר לצורך תוספות שירות בתחבורה ציבורית בחברה הערבית עומד על 0, 0 מכיוון שהחלטה מבוססת שגם משרד התחבורה וגם האוצר כל אחד בערך כל אחד נותן בערך פיפטי פיפטי מהקצאה שהיא בערך בין 60 ל-70 מיליון שקלים בשנה, ממקורות משרד התחבורה בעצם לא היה להם כסף לתוספות שירות ארצי ב-2024 אבל החלק של משרד האוצר לשנת 2024 עבור תוספות שירות לא הועבר וזה 26.5 מיליון שקלים אחרי הקיצוץ של 15% וזה חשוב מאוד להבין למה. עבור 2025 תוספות השירות הארציות עבור משרד התחבורה הם 250 מיליון שקלים, עדיין לא ברור כמה יועבר לחברה הערבית מתוך הכוונה שלנו פה בדיון זה להעלות את הצורך שלפחות ההקצאה שנמנית ב-550 תועבר, שזה 52.5 מיליון שקלים אני חושב אחרי הקיזוז של ה-15%. מלבד תוספות שירות סכום משמעותי נוסף הוא תשתיות מסופים שזה 300 מיליון שקלים לשנות ההחלטה לחומש וכשצוללים לתוך מה נעשה עם ה-300 מיליון שקלים הללו, פתאום צץ לו חניון חנה וסע קסם 134 מיליון שקלים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> זה לא אני יודעת מאיפה הגיע הדיווח המוטה. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> של חן גבע. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אני שוב אומרת זה לא, החניון הזה הוא לא מתקציבי חברה ערבית חד משמעית בסדר? היה שם בלבול. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> חניון של 4,000 מכוניות בראש העין צפון. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא, חניון חנה וסע קסם זה מכרז שיוצא דרך חשק"ל והוא לא דרך התקציב - - - << אורח >> רועי ברק: << אורח >> אז כשהציגו לנו משרד התחבורה - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא נורא התקדמנו חבל לטחון. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> בסדר התקדמנו חסכנו 134 מיליון שקלים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה צריך להעמיק בבדיקה אל תחליט שחסכת - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ברק עוד משהו חשוב? << אורח >> רועי ברק: << אורח >> המרכיב השלישי הוא נתיבי תחבורה ציבורית 200 מיליון שקלים לחומש, כרגע הניצול שלו שלוש שנים בתוך ההחלטה עומד על 0 וזה מדאיג מאוד מפני שהכוונה שלנו - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> יש פוטנציאל לנתיב הזה דווקא בתוך הישובים הערביים? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> יש אבל תראו אנחנו מדברים על זה לא מעט, בסוף אם צריך לפתח את התשתיות בישובים הערביים וכולכם בטח הייתם וביקרתם ואתם רואים, לשים עכשיו נת"צ זה לקחת פה מקטע של שטח. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז למה הגדרתם את זה בתקציב? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> הוקצו בתוך ה-550 מתוך רעיון שבאמת בשביל לפתח תחבורה ציבורית - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל מה זה, זה היה רעיון שלא בוחן את הפוטנציאל? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> לא לא, בחן את הפוטנציאל, יש עדיין דיונים שמתקיימים עם ועד ראשי הרשויות הערביות שמגיע ונותן ביקורת ונותן פה פידבקים ורוצה לבוא ולשנות וכל פעם שנעשתה בחינה ובחינה, כרגע אני יכולה לבוא ולהגיד שנעשה עכשיו תכנון ראשוני לכמה כבישים בינעירוניים, כי בתוך הערים באמת קיבלנו פידבק שעדיף - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> והבינעירוניים הם באמת בין שני ישובים ערביים? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כן יש פה רשימה שלמה של כבישים שנבחנים כרגע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> את יכולה לתת דוגמה של כביש אחד? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כן בוודאי אני אתן לכם דוגמה מסוימת של כביש אחד, כביש 70 בין ג'דיידה-מכר לכביש 859 הרחבה לדו מסלולי כדי שיהיה גם נת"צ כדי לאפשר שם תחבורה ציבורית תדירה יותר וזמינה יותר, כביש 60 נצרת עפולה זה ממש תכנון ראשוני, זה לא אומר שזה הולך לקרות כרגע אבל צריך לבחון את זה כזה באמת יהיה יעיל ואכן אם היישום ישרת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל נצרת עפולה את מבינה מדובר על שני ישובים ישראלים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> נכון רוב היישובים הם באת 85 בין עכו לכרמיאל, גם זה כביש שמשרת אתה יודע את כל האוכלוסייה, אז לכן הוא נבחן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז אתם יודעים מה? בוא נעלה לדיון אין לנו הרבה זמן ואני חושב שגם אם לא נספיק שכולם ידברו, חשוב להבין רגע גם מה שעולה מהדברים שרועי ברק ומה שעולה מהדברים שלך ושחר את צריכה לתת לנו איזה מחשבה מה אנחנו עושים עם כל הכספים המוקצים שהם לא משתמשים בהם לא מנוצלים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אני יכולה להתייחס שנייה אחת לגבי 2024 זה חשוב, באותה שנה לא התקבלו תוספות שירות לכלל הארץ ותמיד מבחינת צורת העבודה של המשרד, חלק מסוים אם זה היה קודם בהחלטה הקודמת לא משנה, חלק מסוים עובר גם לחברה הערבית, אם לא יתקבלו תוספות שירות לכלל הארץ לא יהיה לנו ממה להקצות, אנחנו עדיין מחויבים. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> שאלה אחת לגבי התוספתי מהאוצר? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אתה לא יכול לבוא, שחר תוכל להתייחס אבל אני יודעת שאתה צריך להשקיע - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש לך את זה מה-550 אינה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אבל יש פה כספים ייחודיים שמושקעים. << אורח >> שחר בר: << אורח >> שוב להבנתי הסיפור עם ההקצאות מה שאינה אומרת, החסם העיקרי זה תשתיות וספציפית אם אני מבינה ממך נכון תשתיות קטנות, כאילו תחנות אוטובוס. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> לא זה הוקצה. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא אני לא מדברת על מה שהוקצה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שחר סליחה זה לא מה ששאלתי, אני מבקש רגע להבין איך אנחנו שומרים או מנצלים את התקציבים הלא מנוצלים? << אורח >> שחר בר: << אורח >> על זה אני מדברת. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא אכפת לי עכשיו תחנה פה תחנה שם, את זה לא נתקן בדיון הזה, אני מנסה רגע להציל את הכסף. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לפי מה שהבנתי מאינה זה שבסוף כדי לנצל את הכסף יש גם בעיית תשתית זה מה שאני אומרת, אז אני אומרת שנשמע שצריך להאיץ את הביצוע של התשתיות הרכות שזה התחנות קצה והתחנות אוטובוס וכל המסופונים והרחבת - - לפעמים צריך להרחיב גם כבישים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> רועי בבקשה קצת איפוק. << אורח >> שחר בר: << אורח >> כן וכדי להאיץ את קצב הביצוע אינה ואני פה ניהלנו גם איזושהי שיחת צד על אולי להעביר את זה מחברה מבצעת אחת לחברה מבצעת אחרת שתעשה את זה קצת יותר מהר, שזה חלק מהפתרונות שאפשר לייצר לדבר הזה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> ואפשר לשנות את הייעוד של הכסף או שהוא מסומן למטרה מדויקת? << אורח >> שחר בר: << אורח >> כל חברות התשתית זה זרועות ביצוע של משרד התחבורה, משרד התחבורה יכול להחליט. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אינה את יכולה לקחת את הכסף הזה? את רואה שפה את לא מתקדמת ונשאר כסף את יכולה לעשות בזה הסברה בתוך החברה הערבית לדוגמה? שזה משהו יותר קל לממש. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> החברות עצמן הממשלתיות, הנה בגלל זה יש את הדיון הזה כל הזמן יש דיון גם ברמה של החשבות אתה יודע. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא אני שואל שאלה ספציפית אין לנו זמן עכשיו לדיונים כלליים. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אבל אפשר. << אורח >> שחר בר: << אורח >> הסברה אפשר לעשות עם הכסף בהחלטה מה שהוא יועד לו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז הוא מסומן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש כסף להסברה שלום. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא אני יודע, אני שומע פה על סכומים מאוד גדולים שלא מנוצלים כי התכנון לא מספיק רודף אותם למרות שהם רצים קדימה והכסף נשאר אחורה ואומרת פה שחר שנה הבאה הכסף הזה הוא יראה שלא בתוקף. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא זה עד סוף 2026. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> עד סוף 2026 והכסף הזה לא יהיה בתוקף, עכשיו גם בשנת 2025 ו-2026 גם ייווצרו עודפים, הסכומים האלה רק ילכו ויגדלו, מתוך 300 מיליון שקלים שרועי ציין פה לטובת המשימה של נתיב ציבורי זה לא יקרה, אני אומר לך שזה לא יקרה בשנתיים הקרובות וזה 300 מיליון שקלים שיחזרו לקופת האוצר. << אורח >> שחר בר: << אורח >> לא 300 מיליון זה מוקצה מתוך תקציב משרד התחבורה, זה לא חוזר למשרד האוצר, משרד התחבורה ישתמש בכסף לדברים אחרים אבל זה לא כסף של האוצר ה-300 מיליון שקלים ספציפית של הנת"צ. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> ורק בשביל הדברים האחרים אנחנו עדיין שומרים את זה לחברה הערבית, גם עשינו בשנת 2024 תוכנית התייעלות שהיינו צריכים רגע לבחון וזה דבר שהוא מאוד מאוד חיובי ולראות קווים שהם פחות יש בהם נוסעים ואיפה מקצים, חברה ערבית גם בה עשינו התייעלות בכל מיני קווים ועדיין זה בפול שמיועד רק לחברה ערבית, כרגע אנחנו גם עושים עבודה פנימית אצלנו של בדיוק את הנושא של הסברה למשל, אנחנו כן רואים שלמרות שיש השקעה מסוימת ואפשר להתווכח כמה היא תורמת או לא, אבל זה לא מביא את כמויות הנוסעים שאנחנו לפחות רואים אתם יודעים במגזרים אחרים והיינו רוצים להעלות את זה, לכן נעשית עכשיו עבודה וגם שיחות אתם יודעים זה לא רק נתונים צריך רגע להבין, למה באום אל פחם זה כן הצליח ולמה בשפרם למשל שהעלינו את תדירויות מטורפות וזה ממוצע של שני נוסעים לנסיעה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז הנה אז אנחנו עכשיו נשמע את מנהל התחבורה בעיריית שפרעם, תסביר לנו למה זה לא הולך ואין לנו הרבה זמן אז בקצרה להיות מדויק. << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> אדוני היושב ראש וחבר הכנסת, אני ראיד מנהל התחבורה בעיריית שפרעם רוצה להדגיש ולציין בפניכם כל מיני סוגיות של בעיות בדרך כלל בחברה הערבית ובמיוחד בשפרעם: למשל עניין הרחבת כיסוי יש שכונות שעדיין בלי תחבורה, שכונות שחייבים להכניס להם תחבורה שכונות מאוכלסות, שכונות עם מוסדות חינוך מוסדות ציבור שחייבים לדאוג להם לתחבורה ציבורית ולשרת את השכונות האלה. אני כבר עשיתי כל מיני דיונים עם נציגי משרד התחבורה ולא הצלחתי להבין במדויק מה החסם, בשפרעם יש אני מתכנן בתחבורה וכל מיני אנשים עם מנטליות וניסיון בתחום הזה, יש כסף אני יודע שיש כסף אבל ברגע שהייתי מדבר על הנושא הזה לא היה מענה מדויק לגבי הרחבת כיסוי להכנסת תחבורה לשכונות שאין בהם תחבורה, יש שכונות כמוד וואד אל חמאם, שכונות אל קארק אשרוש, כבר ציינו בכל מיני ישיבות על חשיבות התחבורה בשכונות האלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> סליחה שאלת ביניים, השכונות האלה מתוכננות, חתומות דרך ועדות התכנון? << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> לא עדיין אין תכנון ואין קווים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אז הן נבנות על קרקעות פרטיות? << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> לא לא יש מסלולי אוטובוסים אני עם כל הבירוקרטיה שלך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בטח שמתוכננות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא אני שואל הוא אומר לי לא. << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> שנייה המילה תכנון זו כותרת גדולה אני מחדד, תכנון של מסלולים אני עם כל הבירוקרטיה הקשוחה אני כבר הצלחתי להביא את נציגי משרד התחבורה ואישרנו מסלולים, למרות שיש בעיות בתשתיות אבל יש מסלולים, אפשר להכניס להם תחבורה אבל העניין של שריון תקציבים לתכנון ולביצוע עדיין לא קיבלנו, הבעיה בשריון התקציבים בתכנון, נעשה צעד של התכנון אחר כך אני איישם את זה בפועל, אבל עדיין אין לתכנון תקציב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אינה בקצרה את יכולה להגיד משהו על השכונות החדשות בשפרעם? << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> כן נעשה איתכם תכנון, התקציב המנכ"ל חתם עליו, הנה אתמול קיבלתי את ההודעה של פרויקטים קטנים אבל עדיין יש את התקציב של שנה שעברה שאנחנו מתחילים ליישם אותו זה בשלב תכנון. צריך לבוא ולהגיד זה התשתיות אני אתייחס רגע לשכונות הקיימות, לשכונות הקיימות זה סוגייה כמו שלמדנו באום אל פאחם וזה דוגמה מסוימת יש את זה גם אצלכם בשפרעם, צריך לראות איך עושים בסופו של דבר תחנה שהיא בטיחותית וכן מייצרים איזה משהו שהוא קצת יותר צר קצת אבל עדיין עומד בתקנים וזה נעשה איתכם. יש תחנות שלפעמים אני לא אומרת עכשיו רק העירייה הזאת, אבל עירייה שמה דגל והיא לא סטטוטורית והתושבים חושבים שהקו אמור לעבור לעצור שם והוא לא נעצר שם, לקחנו ביחד איתכם לפניך עם קודמך בתפקיד עובדים של המשרד, שהלכו תחנת תחנה כדי לראות האם זה סטטוטורי או לא ואם זה נדרש אז בוא נסדיר את זה, הפרויקט הזה כמעט הושלם נשארו שם עוד כמה תחנות לבוא ולהסדיר אותן ואז נוכל להוסיף אותן למסלול. הדברים האלה שוב אני לא יודעת אם להתנצל או לא להתנצל, תשתיות לוקחות זמן מכיוון שהן חייבות להיות בטיחותיות בסופו של דבר, שכונות חדשות זה כאילו הכי "קל" כי אתה מתכנן את המסלול בפנים הקצאות זה עובד - - - << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> יהיה יותר קל בשכונות החדשות אני מתכוון השכונות הקיימות, שכונות קיימות יש מסלולי אוטובוסים אפשר להכניס אוטובוסים או מיניבוס, האוטובוס הגדול אפשר לוותר עליו. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אין אוטובוס גדול יש אוטובוס עירוני או מיניבוס בדרכים. << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> בסדר העירוני מיניבוס בין עירוני אוטובוס אבל יש גם מיניבוס שאפשר גם לאסוף כל מיני תלמידים כמות של תלמידים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שנייה סליחה דקה, אינה אתם יכולים בסוף - - - << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> אנחנו בקשר תמידי. << אורח >> ראיד ג'וד: << אורח >> אני יודע שאנחנו בקשר תמידי אבל הבעיה הזאת מתמשכת. << אורח >> אינה ברנזבורג: << אורח >> היא פשוט לוקחת זמן. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אינה תוכלי תוך שבוע לכתוב לנו סטטוס איפה זה עומד לוועדה בנושא של שפרעם? כי הוא מעלה משהו מאוד ספציפי ומקומי. אני מבקש לאפשר לעוד כמה אנשים לדבר שטרחו והגיעו, טל הלל ממכון זולת בבקשה קצר רק מה שלא אמרו. << אורח >> טל הלל: << אורח >> כן תודה רבה, אני עורכת דין טל הלל ממכון זולת. אני רוצה להתחבר לדברים שאמרה מקודם חברת הכנסת יאסין ולהעלות גם את הזווית המגדרית של הבעיה הזו, אנחנו במכון זולת פרסמנו דוח מעמיק על חסמים בתעסוקת נשים במקומות עבודה, מצאנו שנשים בייחוד נשים ערביות מתמודדות עם חסמי תעסוקה ייחודיים בשל הצורך לעבוד קרוב לבית שנובע מהעול הכפול של עבודה בשכר וטיפול במשפחה. מחקרים אנחנו מצאנו שמצביעים על זה שנגישות למקום העבודה היא גורם מכריע בהשתלבות של נשים בשוק העבודה ולמרות זאת התחבורה הציבורית בעצם לא מתאימה לצרכים שלהן, הו משתמשות בתחבורה ציבורית הרבה יותר מגברים והן סובלות מהעדר הגנה מפני הטרדות מחוסר נוחות בנסיעות קצרות עם ילדים ועגלות, אני אתן דוגמה: הרבה נשים עובדות במרכזי מגורים, דיברנו על זה גם הוראה, טיפול, אחיות, ניקיון ולכן כשמתכננים תחבורה ציבורית מותאמת מגדר יש משקל משמעותי לשאלת המעבר בתוך אזורי המגורים מה שלא קורה היום ביישובים בחברה הערבית. אני אוסיף שבעולם הולכת וגוברת ההכרה בצורך לפתח תחבורה מותאמת מגדרית אבל בישראל הנושא הזה לא מספיק מטופל. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני חושב שבוא נטפל בתחבורה הנורמלית ואז נעבור באמת לתחבורה ייחודית. << אורח >> טל הלל: << אורח >> אבל הנה אמרנו שאחת הסיבות שבגללם תקציבים לא מתממשים זה כי יש בעיית תשתיות, אז אנחנו מעלות פה בעיה נוספת שאולי כן אפשר לממש את התקציבים עליה, לדוגמה להתאים את התחבורה הציבורית באמת לאוכלוסיית הנשים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני לא הבנתי איך את עושה את הגישור אז אין תשתיות זה יתאים למשהו אחר אבל בסדר. << אורח >> טל הלל: << אורח >> זה לא שאני עושה את הקישור, אני אומרת יש בעיה של תשתיות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא קישור, גישור התכוונתי. << אורח >> שחר בר: << אורח >> מה הדפוסים של נשים ערביות שונה יש לכם מחקר על זה? << אורח >> טל הלל: << אורח >> כן אני יכולה להעביר לך אבל בגדול - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה שאלת שחר? << אורח >> שחר בר: << אורח >> אני שאלתי היא אמרה שיש דפוסים אחרים לנשים ערביות מאשר לכלל נוסעי תחבורה ציבורית ולכן צריך להתאים את התחבורה הציבורית אליהן, אז שאלתי מה הם דפוסי נסיעה של נשים ערביות. << אורח >> טל הלל: << אורח >> אז אני רק אגיד בקצרה שקודם כל רוב הנשים הערביות לא עובדות במשרה מלאה, הן עובדות במשרות חלקיות ולכן הנסיעות שלהם הן גם קצרות יותר והן גם בתדירות גבוהה יותר. << אורח >> שחר בר: << אורח >> יותר נכון בצוהריים את אומרת? << אורח >> טל הלל: << אורח >> כן בשעות הצוהריים בשעות הבוקר המוקדמות באמת יש הרבה יותר נשים ערביות שנוסעות באוטובוסים, אז אפשר להנגיש את התחבורה הציבורית יותר בצורה טובה יותר לעגלות בישובים האלה וגם כמו שאמרתי הן עובדות בתוך הישוב עצמו בבתי הספר בקופות החולים, אז חשוב שיהיה תחנות אוטובוס ליד המקומות האלה ולא בכניסה לישובים. עכשיו אישה בחברה הערבית שמגיעה לכניסה של ישוב יורדת בתחנת אוטובוס, אין לה איך להגיע למקום העבודה הרבה פעמים היא צריכה לקחת טרמפ, זה משהו שהוא מאוד מאוד לא רצוי ואנחנו רואים ואנחנו חושבים מקום לתקן את זה ולהתמקד בדברים האלה, אם יש תקציבים שלא ניתן לממש בגלל תשתיות אז אולי כן לממש את הדברים האלה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה רבה. איריס, איריס את דיברת סליחה בבקשה ניתן למי שעוד לא דיבר. בקי קשת מהפורום למאבק בעוני. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה אדוני ותודה על יזום הדיון כמובן, בשלוש מבזקים בלבד: הקשר מובהק בין מי שחי בעוני ומי שצריך את התחבורה הציבורית והקריטיות לחברה עצמה ולכלל ישראל לשיפור היכולת הכלכלית נעוצה בשיפור התחבורה הציבורית, זה נקודה קצרה מאוד. נקודה שנייה היא אני מדברת יש לנו פעילים, פעילה ביפו שמעלה את זה שזה לא רק ביישובים רחוקים פריפריאליים, היא מדברת על זה שביפו יש מחסור, יש קושי שבאמת הרחובות צרים אבל היא לא מבינה למה לא מכניסים מיניבוסים שיכולים לשרת, היא מדברת באמת על דברים בתוך העיר, ילדים שלא יכולים להגיע לבית ספר או אימא שצריכה ללוות את הילד שלה ברגל הלוך וחזור, משבית אותה היא לא יכולה לעבוד כי נשאר לה שלוש וחצי שעות בין ללכת ברגל ולחזור וזה מטורף כי היא רוצה לחזור לעבודה והיא כרגע תקועה עם הסיפור הזה. הנקודה השלישית זה שכפי שהעלתה חברתי מ-15 דקות, הסיפור הזה אנחנו כולנו רוצים בטיחות מקסימלית, אבל השאלה היא אם אי אפשר להעלות לדיון אולי פה בוועדה את הסוגייה כהוראת שעה כאיזשהו פתרון זמני, כי זה מטורף שיש מקומות שלא יהיה כנראה מדרכה רחבה, אין שם פתרון וכולנו יודעים שהאמת היא שהילדים הללו לא יותר בטוחים, הם הרבה פחות בטוחים כי הם הולכים המון ברגל וחוצים המון כבישים בגלל שאין אוטובוס, אז צריך ראיה מתכללת ואני אשמח אם הוועדה הזאת יכולה לדון ספציפית בסוגייה הזאת של התקן בשביל תחנה, תודה אדוני. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה רבה בקי. אנחנו רוצים לנעול את הדיון. אנחנו מודים לך חבר הכנסת ווליד שהעלית את הנושא הזה, הוא עולה מפעם לפעם בוועדה הזו גם בפיתוח של תשתיות, גם בתחבורה, גם בסבסוד, גם בחשיבות ואין ספק אין ספק שתחבורה ציבורית כמו אוטובוסים וכמו מיניבוסים וכמו רכבת, הוא כלי לפיתוח חברתי מהמעלה הראשונה והוא באמת משליך על כל תחומי החיים והקידום של המשפחות, על זה אין ספק. אני מודה לכם על הדיון, ובקשה אחרונה: אם את יכולה לקיים פגישה עם שפרעם כמו שביקשתי באמת תנסו לראות איך, אני יודע שאתם בקשר יומיומי אבל אתם נשמעים שני קולות שלא נפגשתם מעולם, והנושא של רגולציה ש-15 דקות העלתה פה, לגבי הקלה ברגולציה ובייחודיות של המבנה הטופוגרפי של הכפרים הערבים, אז אם תוכלו גם לעשות לבוא עם רעיונות מעשיים ממשיים ולראות איך, אינה אני מתרשם שהיא ערה לנושאים האלה היא מכירה לפרטי פרטים את כל הנושאים ותנסו לקדם ביחד. תודה רבה חבר הכנסת ווליד. תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>