פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 69 ועדת החינוך, התרבות והספורט 18/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 383 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: טל גלבוע – יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, משרד ראש הממשלה אילנה קידר – מרכז הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה בתיה גטהון – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה אודליה אסולין דגני – עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר דגנית בן דב – אגף רווחת בעלי חיים, משרד החקלאות וביטחון המזון אביגיל סון פלדמן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליאור סויד – מהנדס, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רוני בן דוד – עו"ד, תנו לחיות לחיות חן חיימזון – מנכ"ל ובעלים "חיימזון החזקות בע"מ" יניב לבון – מנהל מקצועי בהתאחדות מגדלי החלב שירה הרצנו – עו"ד, יועצת משפטית, אנימלס אמנון קרן – עו"ד, מנחה קליני, קליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב ירון לפידות – מייסד שותף, חופש לבעלי חיים חאתם דבאח – מנהל חברת דבאח ייעוץ משפטי: שמרית גיטלין שקד מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ' בשבט התשפ"ה, 18 בפברואר 2025. הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) (תיקון), התשפ"ה-2025. שמרית, בבקשה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> תודה רבה אדוני, בוקר טוב. בתחילת הדיון אני אשמח שאנחנו נוכל לחזור לכמה נקודות שהשארנו ב-"צריך בעיון" בדיון הקודם. נעשתה איזה שהיא עבודה וגם ישיבות פנימיות בינינו. לגבי חלק מהנושאים יש לנו כרגע תשובות, אני אשמח להציג אותן בפני הוועדה. בתקנה 3(א), סעיף קטן (ה) יש פה הוראה שאומרת שאם הממונה הורה למשגיח להשתתף בהכשרה יש לו בעצם איזה שהוא פרק זמן להשלים את ההכשרה הנוספת. כרגע יש פרק זמן של שנתיים ואנחנו מציעים לתקן את זה לשנה. כמובן שבפרק זמן של השנה הזו, גם אם בעצם התוקף של התעודה שלו פוקע, אמור לפקוע, אז בעצם הוא לא יופקע, כי יש לו את ההארכה הזאת של שנה שבה הוא יכול להשלים את ההכשרה, כתנאי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הוא לא חידש בהארכה, מה קורה בסוף התקופה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה פוקע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסעיף קטן (ז). הסעיף זה בעצם נותן אפשרות להשיג על החלטות של הממונה. אם הממונה החליט לא לתת תעודת משגיח או לבטל או להתנות את המשך פעולתו וכו'. אז כאן אנחנו רוצים בעצם להוסיף אפשרות גם להשיג על אי הארכת תוקף. כי אתם זוכרים שבאחד הדיונים הקודמים דיברנו על זה שהתעודה פוקעת אחרי חמש שנים וממונה יש לו שיקול דעת אם להאריך. אז אם ממונה החליט לא להאריך אפשר להשיג על ההחלטה. זה מה שאנחנו רואים פה בסעיף קטן (ז) "או שלא להאריך את תוקפה". זה הנושא השני שנשאר ב-"צריך עיון". הנושא השלישי זה בעמוד הבא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, ובתקופת הערעור, הוא יכול להמשיך לפעול רגיל? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. הוא לא יכול. אבל יכול להיות שמלכתחילה, אודליה, יש איזה שהיא אפשרות שאתם תתנו בעצם לבן אדם את ההודעה שאתם לא הולכים להאריך לו את התוקף של התעודה לא אחרי שמסתיימת לו התעודה? אלא שבאמת, כמו שהיו"ר הציג, שתהיה לו את האפשרות, כל עוד הוא עדיין עם תעודה, להשיג על ההחלטה? נניח שאתם יודעים שהתעודה עומדת להסתיים עוד חמש שנים. נכון? הבן-אדם בעצם הגיש בקשה להאריך את התוקף, אתם תוכלו לתת לו את התשובה עוד לפני שמסתיים התוקף של התעודה? להגיד לו בכוונתנו לא להאריך לך את התוקף של התעודה כי ראינו שעברת עבירות כך וכך. באפשרותך להשיג. ואז בעצם תהיה לו אפשרות להשיג עוד בתקופה שהתעודה שלו בתוקף. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן, זה בהחלט אפשרי. גם בדרך כלל נשלחת הודעה על כוונה שלא להאריך. בעצם זה נשלח מספיק זמן לפני על מנת לאפשר שימוע. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל את לא צריכה שהוא בעצם יגיש בקשה כדי שאת תחליטי לא להאריך? או שאת בעצם תעשי את ההליך הזה אוטומטית? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> יש את הסיטואציה של החמש שנים, שהתעודה ממילא עומדת לפקוע. ואז בעצם זה לפי רשימה של אנשים שקיבלו באותה תקופה ואז אני יודעת מי ביניהם, מהבדיקה, מי מהם הכוונה לא להאריך לו. בשונה מסיטואציה שבה באופן פרטני נגיד הוא לא הגיע לבחינה או לא עבר ואז זה אמור להיות אוטומטית. אני לא צריכה בכלל להודיע. זאת אומרת, הסיטואציה שמתוארת כאן - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש פה כמה סיטואציות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בדיוק. הנושא של לא להאריך את התוקף זה אם בעצם יש איזה שהיא מניעה מבחינת התנאים, התנאים המקדמיים בכלל לתת את התעודה או להאריך אותה. כי אם למשל הוא לא עבר את הבחינה, ניתנה הוראה לעשות הכשרה חדשה והוא לא עשה את ההכשרה או לא עבר את הבחינה, זה אוטומטית. הוא צריך להבין שזה תנאי מה שנקרא בסיסי, אם לא עשית. אם לא עשית את ההכשרה, אם לא עברת את הבחינה. אני לא צריכה על זה לתת הזדמנות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז בואי נחשוב על סיטואציה שנניח את רוצה לבטל תעודה למישהו. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה בהחלט ברור. שאם יש כוונה, אם למשל נודע לי, יש לי מידע שלמשל עבר עבירה אז אני בעצם יכולה מלכתחילה לעשות את זה קודם. להזמין אותו, לראות מתי מסתיים התוקף של התעודה ולהזמין אותו עוד בתקופה שהתעודה בתוקף. להזמין אותו ולהודיע לו על כוונה לביטול. בדרך כלל שימוע זה הודעה על כוונה. עד שלא שומעים את הבן-אדם ולא מחליטים התעודה או הרישיון עדיין בתוקף. יש מקרים שבהם, מקרים מאוד חריגים, שבהם בתקופה הזאת עד שלא יארך שימוע גם אומרים אתה לא תעסוק. אבל אלה מקרים באמת מאוד חריגים. מקרים שבהם מדובר בעבירות מאוד חמורות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל ככלל, אם הבן-אדם לדוגמה לא עשה כלום בתקופה, הודיעו לו מראש על הכוונה, בסוף הוא לא עשה כלום. נניח הודיעו לו שבגלל שהוא לא עשה בחינה או לא השלים הכשרה התעודה שלו מבוטלת. נניח אותו אדם לא עשה עם זה כלום. בעצם התעודה שלו בוטלה ויש השגה, זה לא מחייה לו אוטומטית את התעודה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בהחלט. מלכתחילה הוא לא עומד בתנאים, הוא צריך לעבור את ההכשרה. הוא צריך לעבור את הבחינה. אז אין, אלה תנאי בסיס. אם אין תנאי בסיס אנחנו בכלל לא יכולים מלכתחילה לחדש. ניתנה הודעה לפני זה שצריך לעבור הכשרה חדשה. זה רק במקרה שהייתה הודעה על הכשרה חדשה והוא לא ניגש, הוא לא עבר את הבחינה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. או שנניח יש לך איזה שהוא מידע שאותו אדם לא פועל כמו שצריך ואת רוצה לבטל לו את התעודה? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אז אפשר להודיע מיד. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> במקרה הזה שיש לי את המידע - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אז גם לא נחכה חמש שנים. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, ברור. אבל אני אומרת - - - << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו לא נבטל עד שלא נעשה את השימוע, לא נשמע את טענותיו. לאחר מכן תינתן החלטה. כל זמן שלא ניתנה החלטה התעודה עדיין בתוקף. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בעצם היא אומרת שבהליך של ביטול יש גם את העניין של השימוע. ואז יש לו בעצם פרק זמן. רשמנו את השימוע במפורש? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. רשמנו בתקנת משנה (ו) נכח הממונה כי המשגיח לא קיים חובות לפי תקנות אלה או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן התעודה, רשאי הוא לאחר שנתן למשגיח הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו לבטל את תעודת המשגיח או להתנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> זה היה הנושא השני. הנושא השלישי, עברנו עמוד. אנחנו נמצאים בעצם בתיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות. אחרי תקנת משנה (א) יבוא. בעצם פה מוצע איזה שהוא נוסח חדש לתקנה, בעקבות הערה שעלתה בדיון הקודם. האם בעצם צריך למחוק את האיסור על הכנסת בהמות למשק ללא נוכחות משגיח. דיברנו על זה שאם אין משגיח והבהמות בעצם לא יכולים להשאיר אותם על המשאית. להוריד אותם מהמשאית. משרד החקלאות הציע תיקון לסעיף. אודליה, את רוצה להציג מה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. למעשה השארנו, אני אקריא. (א1) המחזיק בבהמות בנקודת המוצא לא יוציא בהמות ממשק לצורך הובלתן, אלא אם כן נוכח משגיח; מה שבעצם הורדנו מכאן זה העניין של "לא יכניס בהמות למשק". כיוון שמצאנו לנכון שאם באמת הבהמות עברו את כל משך ההובלה והגיעו לנקודת היעד ובעצם אנחנו נשאיר אותם על המשאית או נגיד נחזיר אותם עכשיו חזרה זה דווקא יפגע ברווחת הבהמות. להחזיר אסור לו, כי זו עבירה. אז בעצם הדבר היחיד, אין ברירה אלא, כמובן הפעולה האכיפה הפלילית כלפי עובר העבירה תהיה. אבל מבחינת הבהמות חשוב שכן הם ייפרקו מהמשאית ויורדו ממנה. זה מה שחשוב. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אולי יש מקום אבל בנסיבות כאלה שבעל המשק תהיה עליו איזה שהיא חובה לדווח? כדי שבאמת תקבלו את המידע הזה שהייתה הובלה ללא משגיח? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> יש חובה. החובה על מקבל הבהמות. יש חובה כזו, הכנסנו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יש לו חובה להודיע לגבי איך שהם הגיעו, אין לו חובה לדווח שלא היה משגיח. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל יש במסגרת הפרטים גם הוא צריך למלא את פרטי המשגיח, על אותו מקום, ממי הוא קיבל. מי הביא את הבהמות. אז כן, אפשר לראות בפרטי ההובלה למיטב זיכרוני. ואם לא, אנחנו יכולים להוסיף את זה. יש ב-3, בתוספת הראשונה, אפשר להוסיף בעצם את מי נכח, ממי קיבלת את הבהמות. פרטי הדיווח של מקבל הבהמות בנקודת היעד לתעד בסמוך לתום ההובלה. אז אפשר להוסיף שם ממי. או מי היה המשגיח שנכח בהובלה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> זה יהיה מצוין. פשוט שככל שלא נכח משגיח באמת אתם תקבלו את המידע הזה באופן ברור, שלא יתפספס האכיפה של זה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אז אפשר להוסיף את זה. כי ב-2, בתוספת, בפרטי הדיווח שעל המשגיח לתעד בתום ההובלה, המשגיח כן צריך לציין מי קיבל ממנו את הבהמות. אפשר לעשות אותו דבר בפרטי הדיווח על מקבל הבהמות בנקודת היעד לתעד. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי. שם המשגיח ושם משפחה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן, שם המשגיח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא של המשגיח, של הנהג. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אפשר גם. בדרך כלל, במרבית המקרים הנהג המוביל הוא גם המשגיח. לכן גם התקנה מנוסחת ככה שלא יוביל אדם בהמות אלא אם הוא משגיח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> את מעדיפה שנכתוב במקום שם המשגיח שם הנהג? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני חושבת שעדיף לרשום את המשגיח, כי אנחנו מדברים פה על נוכחות משגיח, חובת נוכחות משגיח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אבל השאלה שעלתה הייתה להטיל חובת דיווח על המקבל אם אין משגיח. אז שימלא את שם הנהג. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> את יודעת מה? אודליה, אני חושבת שאולי כן יש יתרון בזה שנכתוב את שם הנהג. הרי הוא לא יודע אם יש לו תעודת משגיח או אין לו תעודת משגיח. אבל מי שמקבל יודע רק שיש נהג. אז הוא ימלא את שם הנהג. אתם תבררו אחר כך אם אותו נהג יש לו תעודת משגיח או אין לו תעודת משגיח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם יתחילו לעבור עכשיו קובץ קובץ לבדוק אם הנהג הזה הוא משגיח או לא משגיח? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> או המקבל, בטוח הוא יודע אם הנהג הוא משגיח. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל ב-99.9% הנהג הוא המשגיח. לא יתכן מצב שתהיה הובלה בלי משגיח. וכאן למעשה לבוא ולבקש גם מהמחזיק או מהמקבל שידאג לנוכחות משגיח. הרי בלאו הכי קיים משגיח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, הוא לא צריך לדאוג. הוא רק צריך לכתוב מי היה הנהג. כשהוא מקבל את הבהמות הוא רושם מה השם של הנהג. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה משהו תקני, אני לא חושב שזו בעיה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שם ושם משפחה של הנהג. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הרי המוביל אמור לדווח על כל הובלה. בסיום ההובלה הוא אמור לדווח למשרד ואז מן הסתם הוא ירשום גם את הפרטים שלו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתיה, רצית להגיד משהו? << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> לא. אני פשוט אומרת שאם את מציינת בתקנה שהבדיקה היא לגבי מי הנהג ולא המשגיח, אז כאילו, זה לא מרוקן תוכן מחובת המשגיח? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אין שום בדיקה. הוא ממלא טופס. הוא רושם מי היה הנהג. מקבל הבהמה אין לו זכות להגיד לבן האדם בוא תציג לי תעודות, אני רוצה לבדוק אם אתה בכלל משגיח, אם התעודה שלך בתוקף. << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> אבל כשהוא מקבל הוא אמור בעצם לוודא שהוא מקבל את זה ממשגיח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא. הרי ביטלנו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יש נקודה במה שהיא אומרת. במקרה הנורא תיאורטי ונדיר שבו יש נהג שאינו משגיח, אבל לידו יושב אדם שהוא כן משגיח שירשום את שני השמות. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> המשמעות היא שבעצם אין לו את היכולת לדעת, הוא לא יכול לדעת אם הנהג הוא גם משגיח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הוא לא יכול לדעת אם הנהג משגיח או לא, נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה התכלית? בואו, נתחיל מהסוף. מה התכלית של ההוספה הזאת. אנחנו רוצים לדעת אם היה משגיח במסירה? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה שאני רושם את שם הנהג, זה ממלא את התכלית או לא? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כן. למעט המקרה הנדיר שבו הנהג אינו משגיח ולידו יושב אדם שהוא כן משגיח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כיום 99% מהמשגיחים הם הנהגים? אז בסדר, בואו נשאיר את זה ככה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ובל נשכח אדוני שיש היתר העברה. כל הזמן שוכחים את הדבר הזה. אי אפשר להוביל בעלי חיים ממקום למקום ללא היתר העברה. ובהיתר העברה מופיעים כל הפרטים. אז יהיה אפשר לבדוק ולחדד שבהיתר העברה, מי שמבקש את ההעברה יופיע גם שם המשגיח וגם שם הנהג. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> בהיתר העברה זה מופיע, אבל היתר העברה הוא מכוח חקיקה אחרת. הוא מכוח תקנות מחלות בעלי חיים. יכול להיות שבמקומות הגדולים והמסודרים כל ההובלות הן בסדר, אבל א' לא כולם גדולים ומסודרים. ו-ב', כמי שמעבירה את ההרצאות בקורסים של הכשרת הנהגים, אז אפשר לספר לי כמה שרוצים שרוב מי שמגיע לקורס עוד לא נהג ועוד לא הוביל בעלי חיים אף פעם, אבל זה יהיה סיפור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז בעצם אודליה הקריאה את הנוסח החדש של תקנה (א1). ובזה מיצינו את הדיון לגבי השאלה הראשונה שמופיעה כאן בצד האם למחוק את האיסור על הכנסת בהמות למשק ללא נוכחות משגיח. עלתה כאן שאלה לגבי על מי מוטלת האחריות לכך שיהיה משגיח בזמן ההובלה. אודליה, את רוצה להסביר על מי מוטלת האחריות? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. אז קודם כל נוסח התקנה הוא בעצם שלא יוביל אדם בהמות, אלא אם הוא עצמו משגיח או במשך ההובלה נוכח משגיח. למעשה מי שמוביל את הבהמות הוא זה שעליו מוטלת האחריות. וכמו שנאמר פה, ב-99% מהמקרים באמת המוביל הוא בעצמו משגיח. זאת אומרת, הוא זה שעבר את ההכשרה לשמש כמשגיח. במקרים שבהם הוא לא חייב להיות נוכח על אותה משאית גם משגיח. וגם ציינו שאם יש יותר, ההובלה נעשית ביותר מרכב אחד אז בכל רכב יהיה משגיח. זו הבהרה שהוספנו אותה, שלא הייתה קיימת בתקנות עד היום. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז בעצם התשובה שלך היא שהמוביל צריך לדאוג שיהיה משגיח אם הוא לא בעצמו משגיח. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> עכשיו הנושא השלישי שרשום פה בצד הוא מי נחשב כבעלים בזמן ההובלה, שעליו מוטלות החובות החלות על בעלים בתקנות. אודליה, את רוצה להתייחס לעבודה שנעשתה ואם עדיין יש לכם כבר עמדה או לא? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני אגיד באופן כללי, כי עוד לא עמדה סגורה. ההתלבטות הייתה באמת בין להשאיר את הבעלים של הבהמה, שזה בעצם קניינו והוא צריך להיות אחראי על כל מה שקורה במהלך ההובלה. העניין הזה של לאתר מי מהם הוא כרגע הבעלים, המוכר או הקונה, והוויכוח הזה, אנחנו לא רצינו להיכנס לוויכוח הזה של מוכר וקונה, להיכנס לחוזים שנערכו בין הצדדים. למרותש במסגרת חקירה כמובן זה בהחלט יעלה. לכן חשבנו שהדבר הנכון זה בעצם להטיל את זה על מי שהזמין את ההובלה ואז במסגרת חקירה לבדוק מי הזמין את ההובלה. כי לפעמים יכול להיות שהאחריות היא על המוכר, לפעמים על הקונה, וזה בעצם מה שיתאפשר. אנחנו עדיין לא סגרנו את הנוסח, אנחנו עוד עובדים על זה עם משרד המשפטים ואנחנו מקווים להעביר נוסח בקרוב. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אז לעניין הזה טרם גובשה עמדה ממשלתית ואנחנו נשוב ונדרש לזה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> יניב לבון, מהתאחדות יצרני החלב. אפשר להגיד משהו? לגבי העניין הזה אני רוצה להדגיש מה שאמרנו, דיברנו גם אז שבעצם ברגע שבעל הבהמה כביכול מוציא היתר העברה אז ברגע הזה הוא מפסיק להיות הבעלים שלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> כן. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> למה לא? כמו שאני מוכר רכב. אני מוציא העברה, אישור העברת רכב, אז הוא כבר לא בעלים שלו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הרישום במאגר של המערכת הווטרינרית הוא על שם המחזיק, הוא לא על שם הבעלים. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> הוא על שם המחזיק. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא על שם הבעלים. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> המחזיק והבעלים זה לא אותו דבר? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> שאל את שכנך לשולחן. בהרבה מקרים לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני נוטה לקבל את דעתו, למען האמת. אני סברתי מלכתחילה, מי שמבקש, אם אני רוצה להעביר בעלי חיים מהמשק שלו למשק שלי. אם אני זה שביקשתי את היתר ההעברה, ברגע שביקשתי את היתר ההעברה ואני המוביל אני הבעלים. לכן אני צריך לקחת אחריות גם על ההובלה. זה כל העניין. הרי בדרך כלל מי שמוביל, מי שמבקש את ההובלה זה הקונה. ולרוב, בל נשכח, ש-70%, לא רוצה לומר 80%, בדרך כלל, שהבעלים והמוביל והמחזיק זה עדיין אותו אחד. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אז זהו, שלא. כל אחד רואה את החלק שלו, שהוא מכיר טוב. אנחנו מנסים לבחון את כל האופציות. במקרה שבו היבואן, הבעלים, בעל בית המטבחיים ובעל חברת ההובלה זה אותו אדם זה הכי פשוט. אבל בהרבה מאוד מקרים, בעיקר ברפת החלב, זה אחרת. במשקי צאן זה אחרת. אצל היבואנים הקטנים זה אחרת. ניסינו לבחון מקסימום הסדרים שקיימים בשוק. והשאלה, כשיש מוכר ויש קונה למי הבהמה שייכת באמצע הדרך, כן עבר הכסף, לא עבר הכסף, יש הסכם מסוג כזה, יש הסכם מסוג אחר. יכול להיות שהמחזיק שולח בהמה לשחיטה בבית מטבחיים והיא שייכת לו לכל אורך הדרך, כי בית המטבחיים נותן רק שירותי שחיטה וגם הבשר שייך לו אחר כך. יש הסדרים שונים ומשונים בשוק. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני בהחלט מבין. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> נכון שמבחינת החקיקה הכי נוח להטיל את זה על אחד קבוע. הכי נוח זה על אחד משניים: או המחזיק בנקודת המוצא, כי תמיד יודעים מיהו. מרגע שהתחילה ההובלה אנחנו יודעים חד משמעית מי זה המחזיק, לא הבעלים, המחזיק בנקודת המוצא. או על המוביל. אלה שתי הפונקציות שמרגע הראשון של ההובלה אנחנו יכולים לדעת מיהם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז רק אני שואל את גברתי, מה יותר נכון? אני מבין בהחלט את כל מה שגברתי אמרה. אבל זה פלונטר שלא יהיה ממנו מוצא, כי אף אחד איך שאמרת לא ילך ולא יבדוק את ההתקשרות המסחרית בשביל לקבוע על מי הבעלות. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ולכן הכי פשוט זה המחזיק בנקודת המוצא או חברת ההובלה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא. אז זה מה שאני אומר. צריכה שתהיה נקודה שבה אומרים שהבעלות על בלי החיים עברה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא בעלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האחריות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> האחריות. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אחריות, נכון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז צריכים לקבוע איזה שהיא נקודה מתי זה מתבצע. לדעתי, כפי שאמרתי גם בפעם הקודמת, מהרגע שבעלי החיים, הוא בעל המשק, אני קניתי ממנו את בעלי החיים. אני דאגתי להובלה, בסדר? שלחתי את הנהג שלי. הוא בסדר, מחובתו לשאול את הנהג אם הוא משגיח או אם יש לו תעודת משגיח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> השאלה עכשיו לא לשאול את הנהג. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> למה? זה מחובתו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא זו התקנה שאנחנו דנים בה עכשיו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> תני לי להשלים. ואז מהרגע שבעלי החיים נמצאים על המשאית והדלת נסגרת, האחריות עוברת למוביל. הבעלות, כן? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> המוביל לא במשמעות של משגיח, אלא במשמעות חברת ההובלה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אבל חברת ההובלה, הרי אנחנו מסכימים, לא יכולה - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> מי זה המוביל? המוביל זה חברת ההובלה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא יכולה להתבצע הובלה ללא משגיח. זה סיכמנו, נכון? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא מדברים עכשיו על זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מי שעושה דבר כזה הוא מפר את החוק. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> חאתם, אנחנו לא מדברים עכשיו על בדיקה האם יש משגיח או לא. אנחנו מדברים עכשיו על החובה לממן ולעשות פעולה אקטיבית אם חלילה קורה משהו במשך ההובלה. אם יש תקלה, אם יש תאונה, אם יש פנצ'ר, על מי מוטלת החובה להעביר את הבהמות לרכב אחר, להעביר את הבהמות למקום אחר, לשלוח וטרינר לשטח. חברת ההובלה זה רעיון נהדר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש לנו כאן חברת הובלה. יש לנו כאן את חברת ההובלה שהיא לא הבעלים של בעלי החיים. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> נכון, היא הבעלים של הרכב. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. יצא לך פעם להוביל בעלי חיים בלי לדעת מי הבעלים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אם הוא המוביל ואם הוא המשגיח והוא יודע מי הבעלים של בעלי החיים, אז הוא יודע למי הוא חייב - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אבל שוב, אנחנו מדברים פה על חברה ספציפית שעובדת עבור תנובה. כמה אחוז מההובלות שלך הן לא עבור תנובה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני עובד כמעט לכולם, חוץ מלדבאח. זה לא רלוונטי. זה לא רק תנובה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ואתה יודע מי הבעלים הקנייני של בהמה שאתה מוביל ממשק לבית מטבחיים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> תמיד. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אתה מודע לכל ההתקשרויות העסקיות ביניהם, גם של צדדים שלישיים שלא קשורים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ההתקשרויות העסקיות שלהם פחות מעניינות אותי. אבל אני יודע של מי הבקר או הצאן. מי המזמין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו לא נפתח שוב. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, התקשרות עסקית זה של מי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא נפתח שוב את הנושא הזה, כי הנוסח עדיין בבדיקה. אני כן אומר שההיגיון הבריא אומר, לדעתי, מי שהזמין את ההובלה האחריות תהיה עליו. ושיסתדרו ביניהם בחוזים, בהסכמים ההדדיים. אם בעל המשק או בעל רפת החלב בהסכמים האישיים שלהם, הוא חושב שצריך שהוא תהיה לו האחריות אז הוא יזמין את ההובלה והאחריות תהיה עליו. זה נראה לי הכי פשוט. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני רוצה רגע להגיד משהו. בעצם כל הדיון הזה מי הבעלים של הבהמה הוא רלוונטי לשני דברים: אחד זה מה קורה אם יש תקלה בהובלה. אם אני מבינה נכון, מישהו צריך לדאוג לרכב חלופי. והשאלה היא על מי אנחנו מטילים את החובה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> או לווטרינר. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> רגע, דקה. הנושא השני זה הווטרינר, תכף נגיע אליו. אבל הנושא הראשון זה התקלה בהובלה. אז אם יש לנו בעצם תקלה בהובלה, האנשים שחיים את השטח, מי לדעתכם בן האדם הכי נכון להטיל עליו עכשיו את האחריות לדאוג לבעיה של התקלה בהובלה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה. אנחנו חוזרים לנקודת הבעלות. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, אז אני רוצה לעקוף שנייה את נקודת הבעלות. אני אומרת אני לא מכריעה מי הבעלים. אבל אני אומרת, הרי למה אנחנו שואלים מי הבעלים? כדי לדעת מי ידאג לתקלות בהובלה ומי ידאג לבהמות שנפצעו? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כפי שאדוני ציין, מי שמזמין את ההובלה הוא הבעלים. והוא זה שצריך לשאת באחריות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא יודע אם הוא הבעלים או לא, אבל הוא נוטל את האחריות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בדיוק, זה העניין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא נכנס לנושא של בעלות בכלל. זה לא תפקידי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, זה העיקר. השאלה היא שאלת האחריות ולא שאלת הבעלות הפורמלית. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> יש עכשיו תקלה במשאית, אז מתקשרים למי שהזמין את ההובלה ואומרים לו בוא תפתור את זה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ברור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> או שהמוביל עצמו צריך לפתור את זה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ברור, כי אני אומר - - - << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אתה אומר "ברור" - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה תלוי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אני אשמח כמובן על הפרקטיקה ועל הניסיון ועל מה שקורה בפועל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> כן, זה מה שאני רוצה להבין. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה ההבדל כאילו. מי שמזמין את ההובלה ב-100% הוא הבעלים של בעלי החיים. הוא זה שקנה את בעלי החיים, הוא זה שרואה בבעלי החיים כרכושו, כדברים ששייכים אליו. זה חד וחלק. זה לא צריך שיהיה ויכוח סביב השאלה הזו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מבינה. אבל אם יש תקלה בהובלה? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> סליחה רגע, יניב. פרה שיוצאת מרפת החלב, מי מזמין את ההובלה? הרפת? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא? איך מי שרוצה לקנות יודע שיוצאת פרה? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> ברגע שהוא הגיע להסכם עם סוחר אז הסוחר מגיע עם ההובלה. ברגע שהוא מכר אותה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הסוחר וההובלה בהרבה מקרים זה אותו אחד. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> כן, נכון. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אז מי שהזמין אותו זה הרפת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה, הרפת הזמינה אותו למכור לו בקר? לא. הוא עשה עסקה, הוא קנה בקר, הוא מגיע עם המוביל שלו. הוא עצמו. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> הוא שולח את המוביל מתי שהוא יכול לשלוח את המוביל. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> את עצמו. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> את עצמו, את הנהג שלו, כן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא רלוונטי. הוא יכול להזמין גם חברת הובלה, יכול להזמין את עצמו. זה לא רלוונטי. אבל הוא קנה אותה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> יש סיבה, אנחנו יודעים שיש קשיים אכיפתיים סביב התקנות האלה בכל מקרה. כל דבר כזה מסבך עוד ועוד. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> נכון. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> שחברת ההובלה תהיה אחרית, שאחר כך המזמין לא יגיד ידעתי, לא ידעתי, הודיעו, לא הודיעו ותהיה לו הגנה על חוסר ידיעה. מי שמחזיק בבעל החיים, חברת ההובלה, הם אלה שצריכים להיות אחראים לבעלי החיים בזמן, באופן פרקטי. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ושוב, שתי הפונקציות הברורות זה המחזיק בנקודת המוצא וחברת ההובלה. זה בדיוק שתי הפונקציות שמבחינה משפטית קל להגיד "זה". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברת ההובלה אבל בסוף, ברוב המקרים, הוא או שייך למי שהזמין ושלח את ההובלה או שהוא קבלן משנה למי שהזמין. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לפעמים ההובלה נעשית גם עבור עצמו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שאמרתי, או שהוא עושה עבור עצמו שזה נהג פרטי שלו, אז הוא שולח אותו עם הרכב. או שהוא לוקח קבלן משנה. בשני המקרים בסוף המזמין האחריות היא עליו. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> כן. פשוט כבוד יושב-הראש, אנחנו יודעים איך החקירות האלה נראות בפועל. אנחנו יודעים שיש תת אכיפה. אנחנו רואים שיזמינו בן אדם, הוא יגיד לא ידעתי, הנהג לא התקשר אליי. לא ידעתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> לא, אי ידיעת המצב. אנחנו יודעים איך שזה בפרקטיקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אי ידיעת המצב. אתה הזמנת, האחריות היא עליך, נקודה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> יש תת אכיפה. צריך לפשט את האכיפה פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, לא נפתח את זה עוד. זה עדיין בדיון אצלכם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני רק אציין שמזמין ההובלה הוא זה שבעצם פונה לקבל שירותי הובלה של גורם אחר. אבל הוא יכול גם אותו גורם אחר זה יכול להיות חברו הטוב שהוא בעל משאית. זה לא חייב להיות חברת הובלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, חד משמעית. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> אביגיל סון פלדמן, ממשרד המשפטים. אני רק רוצה להבין יותר טוב למה אדוני מכוון. כי המזמין והמוביל זה לא אותו גורם בהגדרה. זאת אומרת, מזמין שירותי ההובלה הוא בהכרח לא חברת ההובלה, הוא מי שהזמין את זה. אז יש שתי תפיסות שונות. להגיד מי שאחראי זה חברת ההובלה, כמו שהוצע כאן, זה בהכרח, זה לא המזמין. להגיד שזה המזמין זה לא חברת ההובלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> אז רציתי להבין מה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני חושב שאם ב-90% מהמקרים, אני מדבר מהנתונים בשטח. עוד פעם, אני לא עוסק בזה ואני שומע מה שנאמר פה. אם בדרך כלל המזמין הוא הבעלים והוא זה שלא משנה אם הוא בא בעצמו או שולח חבר, קונה שירותים, בסוף בדרך כלל הוא הבעלים. לכן ראוי שהמזמין נטיל עליו את האחריות. לקח חברת הובלה שיש לו רכב בלי רישיון, לא עומד בתקן, אין לו משגיח – בעיה שלו, שהוא יחטוף מה שהוא צריך לחטוף. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, אנחנו מדברים פה ספציפית, האחריות שאנחנו מדברים עליה זה אחריות לתקלות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולבהמות בסוף שנפגעו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> ההוראות שחלות על המוביל חלות על המוביל, לא חלות על המזמין. אנחנו מדברים פה ספציפית על מה שחל בהקשר הזה. אז להטיל את זה על מי שהזמין, לא על חברת ההובלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לברר מי המזמין זה פעולה הרבה יותר מורכבת מאשר לברר המוביל. ואני חושבת שהפונקציה שצריך להטיל עליה את האחריות זו פונקציה שקל לדעת מי היא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה זאת אומרת? אז עושים מה שקל או עושים מה שצריך לעבוד בשבילו? זה לא ברור לי היה. עוד פעם, תחזרי על זה שאני אבין את זה טוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אתם תצטרכו לעשות את זה. אז אולי כדאי שמה שהיא אומרת זה סופר הגיוני. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בסדר, אין בעיה. אבל מה שאתם אומרים, זה פשוט מנותק לגמרי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, רגע, שנייה. אבל אם אנחנו יודעים שדוחות לא מוגשים ואף אחד לא בודק את זה ואנחנו יודעים שזה לא קורה ואף אחד לא בודק את זה, אז השורה התחתונה - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למה? זה לא נכון אבל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אל תגיד לא נכון, לא כולם זה דבאח וחיימזון. סבבה? אמנם 80% מהבשר זה דבאח, אז אין פה בעיה. אבל עם כל הכבוד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה קצת מוגזם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> קצת. לא רצית להגיד מקודם 80. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> פה תגידי 80%, עוד מעט תגידו 100%. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, 80%, לא אמרתי 100%. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ואז אני לא אבוא לישיבה הבאה, אם יהיה 100%. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל השורה התחתונה, זה לא עניין של קל. זה עניין שבסופו של דבר - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל זה קצת לא - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה לא? בסוף יש מי שמוביל את הבהמות. יש מי שמוביל אותם. השורה התחתונה, אתה מדבר האם יהיה יותר קל או פחות קל. זה לא עניין של קל. מי שמוביל צריך לקחת את האחריות. מה הבעיה עם זה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> על מה המוביל ייקח את האחריות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> ייקח את האחריות שאם קורה משהו, אם הוא צריך לבדוק משהו. כל הדברים שמדברים פה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה בכל מקרה קורה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> סבבה. אז שיהיה כתוב בתקנות ובזה ייגמר האירוע. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ושוב, אתה אומר זה בכל מקרה קורה, אבל זה לא נכון. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> וזה לא. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אולי בכל ההובלות שלך זה תמיד קורה, אבל זה לא תמיד קורה. ומהצד שלנו, של מי שדואג לבהמות, כשרכב נתקע לא תמיד נשלח בזמן רכב חליפי. וכאשר רכב מתהפך, מי שמגיע לשם כמעט תמיד ראשונים זה הווטרינרים של הלשכה. וצריך למצוא דרך ליצור הסדרים קבועים לכל מי שעוסק בתחום ומתפרנס ממנו שהאחריות תהיה עליו. אם היה קל להגדיר בעלים, אני חושבת שכולם היו מסכימים שהדבר הנכון הוא להטיל על הבעלים. אבל בלא מעט מקרים לא ברור מי הבעלים. כן עבר כסף, לא עבר כסף. הרישום כן עבר, לא עבר. אנחנו לא מדברים רק על בקר. אנחנו מדברים על בקר, על צאן, על חזירים. השאלה של הבעלות לא תמיד ברורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דגנית, אודליה, אתן תמשיכו לעשות עבודת מטה עם משרד המשפטים. כשיהיה לכם איזה נוסח סגור נפתח את הנושא הזה בחזרה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נמשיך. הנושא הבא זה הנושא הרביעי, זה בפסקה (5) באותו עמוד שאנחנו נמצאים בו. האמת היא שזה באמת אותה סוגייה וגם לגביה עדיין אין תשובה, לגבי סוגיית הבעלים. אז בעצם גם פה אני לא מציגה איזה שהוא תיקון בנוסח, אני רק אומרת שגם התקנה הזאת תתוקן כשאנחנו נחליט לגבי סוגיית הבעלות. בעמוד הבא, פסקה (3), פה יש תיקון תחבירי. כתוב היום בפסקה (3) "תקלה בהובלה לרבות תקלה ברכב שעשויה לפגוע ברווחת הבהמות". משרד החקלאות ביקש לכתוב "שעלולה לפגוע ברווחת הבהמות". הנושא הבא הוא בעצם בתקנה 4א שמובאת מיד אחר כך בתקנות. עלו פה בעצם שתי הערות. הייתה הערה של משרד המשפטים שלא יכולה להיות מוטלת אחריות כפולה על שני אנשים בו זמנית. הייתה הערה שלך, של התאחדות יצרני החלב? איך אתם נקראים בדיוק? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> כן, כן. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> שלא נכון להטיל אחריות על המחזיק. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> רק סליחה, שמרית, זה בדיוק הדיון הקודם. למי המשגיח צריך להודיע ועל מי חלה האחריות לטפל. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> לא, לא בדיוק. רגע, לא. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זו בדיוק אותה שאלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אתם הצגתם, רגע, יש פה כמה שאלות. לגבי מי הבעלים אנחנו יודעים שעדיין אין תשובה. אבל אתם, משרד החקלאות, הצגתם פה נוסח חדש לתקנה הזו ואני מסבירה פשוט בעקבות מה הנוסח החדש עלה. בסדר? היו פה בעצם שתי הערות וגם היה באמת, כמו שדגנית אמרה, הנושא של הבעלים. אני מציגה את הנוסח החדש שהבאתם. 4א. נודע לבעלים של בהמה שאירע אחד או יותר מהאירועים האמורים בתקנה 4(ד), ינקוט תוך זמן סביר האמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה או יספק תנאי הובלה חלופיים במידת הצורך, הכול לפי העניין. כלומר, הורדנו בעצם בתקנה הזאת את האחריות בכל מקרה מהמחזיק. הייתה פה אחריות כפולה גם למחזיק וגם לבעלים. בעצם קבענו שהאחריות תהיה רק לבעלים. אנחנו באמת עדיין לא יודעים מי הבעלים, אבל אנחנו יודעים שלמחזיק - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו גם לא סגורים על השאלה האם אנחנו מטילים את זה על הבעלים או על פונקציה אחרת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי, בסדר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> למי להודיע ומי צריך לבצע זו אותה שאלה. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אבל ההערה של אביגיל שלא יהיו שני אנשים? אני מבינה שהיא התקבלה על ידי משרד החקלאות. וגם ההערה השנייה שהייתה כאן, שלא נכון להטיל את האחריות על המחזיק. אני מבינה שזו גם הערה שהתקבלה ואתם הורדתם את המחזיק. בסדר? זה בעצם הנוסח הנוכחי, שכמובן הוא לא סופי. באותו עמוד אנחנו נמצאים, לגבי העברת פרטי הובלה, בסוף ההובלה. התקיים כאן דיון מאוד רחב לגבי מתי יש להעביר את פרטי ההובלה. מה קורה אם זה נפל על שבת או חג וכו'. ואז תוך כדי הדיון על כך שמנו לב שבכלל בסעיף קטן (א) לא הייתה הוראה מתי המשגיח צריך להעביר את פרטי ההובלה. אז קודם כל אנחנו מציעים בסעיף קטן (א) להוסיף את המילים "בתום ההובלה". אני אקריא איך זה יהיה כתוב. "תיעוד ודיווח פרטי הובלה 5. (א) המשגיח יתעד בכתב את פרטי ההובלה כמפורט בתוספת הראשונה (להלן פרטי ההובלה), בתום ההובלה ויעביר אותם למשרד באופן דיגיטלי; נכחו באותה הובלה מספר משגיחים – יתעד כל אחד מהם את פרטי ההובלה בנוגע לזמן שהוא נכח כמשגיח עם סיום תפקידו כמשגיח באותה הובלה ויעביר אותם למשרד באופן האמור. כלומר, ככלל צריך להעביר את פרטי ההובלה בתום ההובלה. אם זו הובלה שנכחו בה מספר משגיחים שהתחלפו ביניהם, אז בכל אחד שסיים את תפקידו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתום תפקידו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אני חושבת שצריך "לאחר סיום", לא "עם סיום". << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> "לאחר", את יודעת, זה - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ומצב שני, "עם" זה ברגע שהוא יורד מהרכב. לא יודעת, זה קצר מידי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> נכתוב "בתום" סיום תפקידו, כמו שכתבנו בסעיף הקודם. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אולי "בסמוך"? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתום זה טוב. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> עכשיו בסעיף קטן (ב) באמת נשארנו עם אותן שאלות שהצגתי מקודם לגבי 12 שעות, שבת וחג. משרד המשפטים ומשרד החקלאות היו שותפים לדיון הזה. בסופו של דבר כן הם הציעו להשאיר את הנוסח כפי שהוא. מישהי מכן רוצה להציג את הדיון שהתקיים לגבי זה והסיבה שרוצים להשאיר את הנוסח כמו שהוא? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני יכולה לומר שלעניין השעות אנחנו חשבנו על זה שמבחינת הדיווח, עצם זה שאנחנו נקבע שעות, נתחיל מזה של השבת וחג, קודם כל, עם המנוחה. לרוב גם מבחינת התכנון של הנסיעה בדרך כלל ההובלות לא מתבצעות בסמוך לכניסת שבת וחג. בדרך כלל רוב ההובלות מלכתחילה מי שמתכנן את ההובלה מתכנן אותה כך שהוא לא יהיה בסמוך לזה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אם הוא ממערכת ששומרת שבת. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> סליחה, גם שישי האחרון וגם שישי הקרוב מגיעות אוניות בצוהריים. שישי האחרון הן נכנסו לשבת שרמה שנמל חיפה עצר את ההובלה באמצע הפריקה והשאיר עוד ארבע משאיות עגלים למוצאי שבת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> היא אומרת משהו אחר. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אבל היא אמרה שהתכנון מתוכנן לא להגיע ליום שישי וגם ביום שישי הקרוב אמורה להגיע אוניה ב-12:00 שזה כניסה לשבת. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני חושבת שאודליה רצתה לומר שאם הנהג יודע שהוא שומר שבת הוא לא ייקח נסיעה שנגמרת עם כניסת שבת. הוא צריך לנהוג והרעיון הוא שהוא מסיים את הנהיגה, מסיים את ההובלה ואז הוא צריך לדווח. אז היא אומרת אם ממילא הוא יודע שהוא אדם שומר שבת ואסור לו בכלל לנהוג בשבת, אז קל וחומר שהוא לא יתכנן את זה קרוב לשבת. לא יהיה לו חסר בדיוק את כמה הדקות של הדיווח. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו לא מדברים על הנהיגה, אנחנו מדברים על הדיווח, שימו לב. על העניין של הדיווח עצמו. בעצם אנחנו חושבים שאין צורך בזה, באמירה הזאת, כיוון שמלכתחילה בנושא, בתחום הזה, מי שהוא שומר שבת מלכתחילה לא ייקח את הנסיעה הזאת. ואנשים שעוסקים בתחום הזה אין, כבר ביררנו, אגב, גם מבחינת המוסלמים מי שעוסק בתחום אין לו את הדבר הזה. גם שם, מי ששומר מלכתחילה לא יעשה את זה. הוא יגיד אני לא לוקח את העבודה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא הבנתי. אם האונייה מגיעה ב-12:00 אז עוצרים את הפריקה כאשר נכנסת שבת? ואז מה? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> ממשיכים מוצאי שבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> והעגלים שכבר במשאיות, מה? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, המשאיות נוסעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הן נוסעות? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> נוסעים. העגלים נשארים באונייה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זו הייתה ההוראה של השר לפני כמה שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> העגלים שומרים שבת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> השגנו עליה. וזה צריך לקחת בחשבון. אמנם עכשיו אדון לפידות מציין שני מקרים של סוף שבוע, אני עדיין לא יודע במדויק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תאמין לי, הוא יודע. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אתם נכנסים לתוך השבת, עובדים במספנות לתוך השבת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אני אומר, לפעמים הובלה ימית אי אפשר לתכנן אותה ואי אפשר לקבוע תנאי הים. זה הכול משפיע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה לא צריך משלוחים חיים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש את התור התפעולי בנמל ויש אלף ואחד דברים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> נכון. בגלל זה אני אומר שהאונייה יוצאת ומלכתחילה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני מחכה לשמוע מה נעשה בעניין הדיווח לגבי פריקת האוניות. זה צריכים לקחת בחשבון שזה דבר שלדעתי צריך להחריג אותו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאיזה בחינה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> פריקת האוניות והדיווחים. צריך לדווח, אני מסכים שבתום נגיד פריקת האונייה, כל נהג יש לו את המסמכים, הוא יודע מה הוא הוביל. ואז הוא ירכז את הכול וידווח ולא בתום כל הובלה. זה יהיה דבר בלתי אפשרי. אני אומר, יהיה קל מאוד לחוקק וזה, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם מה שאפשרי ומה שהוא בלתי אפשרי. או שהוא מכביד ברמה שיהיו עיכובים כאשר בעלי החיים עודם על האונייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה זמן לוקח לדווח, חאתם? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, אי אפשר לדעת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הדיווח עצמו כמה זמן לוקח? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הדיווח זה תלוי קודם כל עכשיו מדברים באמצעים דיגיטליים. אנחנו עדיין האמצעי הזה עדיין לא קיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז לא יהיה דיווח עד שהוא לא יהיה קיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בדיוק. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ואז אם וכאשר זה יקרה אנחנו עדיין לא יכולים לשלול מצב שיהיו תקלות תקשורת ולא יהיה אפשר לדווח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אמרנו, כשיהיו בעיות תקשורת, אז יש בעיית תקשורת. בסדר, אז מקרים נקודתיים. כרגע אנחנו לא דנים בחריגים. חאתם, אנחנו דנים בלכתחילה. נהג לקח את זה, נסע, סיים את ההובלה, הגיע ליעד. לוקח ארבע דקות למלא טופס דיגיטלי, ימלא אותו. מה הבעיה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מה מטרת התקנות אדוני? לטייב את תנאי רווחת בעלי החיים. נכון? יש כאן, אני מדבר על מצב שבעלי החיים נמצאים על האונייה ויש רצון של כולם, גם של הרגולטור, גם של הבעלים וגם של המוביל, להביא לפריקת בעלי החיים כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה, הוא פורק. מה הבעיה? בפריקה אין לו דיווח אבל. יש לו דיווח כשהוא מגיע ליעד, כשהוא מגיע למשחטה שלך או לרפת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, אבל פה מדבר חאתם, במידה שאנחנו פורקים לקרנטינות, כשאנחנו פורקים לקרנטינות אנחנו מקבלים אישור מרופא על כלל הכמות. לצורך העניין מנמל חיפה לתחנת הסגר דור. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הפריקה היא בפיקוח של רופא ממשלתי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו פשוט לא עוצרים, אנחנו פורקים את בעלי החיים, לסיים כמה שיותר מהר את האונייה. ואז הנהגים זה בסך הכול 14 או 15 נהגים שהם הולכים וחוזרים על הקו. זאת אומרת, כל נהג כזה יכול - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בעיה, הוא סיים את ההובלה הראשונה? הוא מדווח עליה ארבע דקות, חוזר חזרה. מגיע שוב ליעד מדווח עוד פעם. מה הבעיה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ומה יהיה בעיה לעשות דיווח בסוף הפריקה? למה צריך להתעסק נהג משאית גם עם זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כי זה לא רלוונטי. כי בכל הובלה, יכול להיות שבהובלה הראשונה היה משגיח, בהובלה השנייה לא היה משגיח. או בשנייה הייתה תקלה ובהובלה ראשונה לא הייתה תקלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אם הייתה תקלה הוא ידווח על התקלה. זה העניין פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה ההתעקשות? אני שואל באמת, מה ההתעקשות? על דיווח של ארבע דקות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הזמנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה זמנים? זה דיווח דיגיטלי ארבע דקות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> עוד פעם, לא עניין כזה. זה יוצר סרבול מבחינת הנהגים. זה סתם, זה לא נותן שום דבר. הדיווחים האלה, תאמין לי, היה פה עד עכשיו דיווחים. איפה כל הדיווחים? בואו תדרוש ממשרד החקלאות לראות אותם. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> בשביל זה עושים את התיקון הזה, בשביל לשנות את המצב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אנחנו משנים את התקנות ואנחנו מבקשים שזה יהיה דיגיטלי ושתישמר דטא, שתהיה אפשרות לפקח על זה ולדעת מה היה. ואם פתאום יבוא איזה שהוא ארגון עוד חצי שנה ויגיד תראה לי כזה וכזה, לא היה משגיח בתוך זה. יוכלו במשרד לפתוח ולבדוק, לקבל את הנתונים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה במידה ולא היה משגיח. פה אתה מדבר על עדכון של כל הובלה בזמן פריקה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני גם רוצה להגיד לך משהו. אתה מדבר על זה שנהג עושה את אותו מסלול ואז זה יעכב אותו. זה לא שאותו נהג נוסע לנמל, לוקח את הבהמות, שם אותן בפריקה וכולם מחכים לו באונייה עד שהוא חוזר. אנחנו רואים את השובל של המשאיות. זה לא מה שיגרום. ודרך אגב, אני יודעת שאמנם יושב-ראש הוועדה הוא אדם דתי, אם אותי מרגיז משהו זה העניין הזה של הפסקת ההובלות בשישי שבת. זאת אומרת שעד מוצאי שבת הם נשארים באונייה. אז כמה דקות דיווח? אני רוצה לומר משהו. אנחנו צריכים לסיים את זה בסופו של דבר. יש פה על כל סעיפון אנחנו יושבים, ואני מבקשת באמת מכולם, בואו נתקדם. נגמור את הדבר הזה. גם אתם, תסתכלו על הדברים, על מה כן להתעקש, על מה לא להתעקש. זה לא עניין להתעקש עליו, באמת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כן, אבל אנחנו לא רוצים, אין פה עניין בסוף בגלל שרוצים לבוא להעביר איזה שהוא חוק צער בלי חיים, בגלל שיש פה ארגונים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא חוק, זה תקנות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה קשור לארגונים? קשור לבעלי חיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, סליחה, אבל אי אפשר לבוא וכל הזמן להקשות עלינו יותר ולנסות לעשות לנו איזה שהם חיים קשים בהובלה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> חיים קשים שלך בהובלה? באמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> החיים הקשים הם רק של בעלי החיים, אדוני. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בסוף אנחנו גם צריכים להוביל את בעלי החיים האלה. לסיים את הפריקה. אז כאילו מה? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> סבבה. אני זורמת איתך ואני מבינה אותך. יחד עם זאת, אני אומרת שבסוף תחשבו על מה שווה להתעקש ועל מה לא. כל אחד יש לו את ההתעקשויות שלו. המטרה של החוק הזה, של התקנות האלה, זה להגן על בעלי חיים. לא על נהגי משאיות, לא על בעלי רפתות. פעם אחת על בעלי חיים. תחשבו ברצינות, כדי שנוכל להתקדם. וגם שאפשר יהיה לקבל דברים מסוימים שאתם אומרים, לקבל אותם ולהגיד וואלה הגיוני. ודברים אחרים תגידו וואלה פה אפשר לוותר. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בינתיים אנחנו לא מקבלים שום דבר ממה שאנחנו אומרים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני בוכה. שוב, אתם גורמים לי לבכות כל ועדה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בינתיים אנחנו לא מקבלים פה שום דבר ממה שאנחנו אומרים. מביאים אותנו לפה ועושים בסוף מה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא נכון. זה לא נכון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, זה לא, זה לא. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שכל הנקודות שעלו פה גם על ידך וגם על ידי חאתם וגם על ידי יניב. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו מדברים על אותו דבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הדברים באמת נלקחים פה ברצינות. גם הארגונים, גם משרדי הממשלה. אני חושב שבאמת אנחנו עשינו פה הרבה שינויים וזה לא נכון לומר את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אתם יכולים להקל ראש בעניין הזה של הדיווח. אדוני ציין ארבע דקות, יכול להיות שזה יהיה ארבע דקות, יכול להיות שזה יהיה שבע. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> ויכול להיות שתיים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ואז בואי תחשבי אם יש לך 100, 120, 130 הובלות. בואי תכפילי את זה בזמנים ובואי תראי כמה שזה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל שוב, זה לא אותו נהג, חאתם. אתה מדבר כאילו זה אותו נהג שנוסע, פורק, מדווח, נוסע. זה לא המציאות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש דברים שאני מקבל. אני אומר לכם, אני מתחבר למה שטל אמרה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הארגונים יבואו יעמדו בכניסה לנמל ויגידו - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תפסת מרובה לא תפסת. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חאתם, אני יודע טוב מאוד כמה זמן אתם בנמל. אני יודע כמה זמן לוקחת העמסה של משאית. יש שם 10 דקות, רבע שעה לפחות שהנהג פנוי. אבל לא נכנסים בכלל לבירוקרטיות האלה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> וואלה, אמרת משהו חכם. בואו נרשום שזה תוך שלוש שעות מתום ההובלה. עד שלוש שעות מתום ההובלה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל למה? מה זה ייתן לך? זו ההתעקשות שאני מדברת עליה. מה זה נותן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עזבו חברים, חבל על הזמן. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני רוצה להסביר לה מה הבדל. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> חאתם, אני אסביר לך למה זה לא ריאלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנו היטב, עזבו אתכם. באמת, אתם מתעקשים על משהו שהוא שולי לגמרי. הנהג יעשה את זה בתום ההובלה. אף אחד לא יבוא אליו אם הוא הספיק לחזור לזה ואז שם הוא מחכה ויש לו זמן והוא יעשה את זה. אף אחד לא ילך איתו לבית משפט. בסוף העיקר שזה ייעשה בפרק זמן סביר, מקובל. אף אחד לא יגיד לו רגע, פרקת, עכשיו אתה נסעת חזרה. עברו 14 דקות ולא עשית את הדיווח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הבעיה היא לא מתי הוא מדווח. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה נרשם בפרק זמן סביר? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> רגע. אחד הדברים החשובים שהוא צריך לדווח זה זמן סיום ההובלה. ואת זמן סיום ההובלה חשוב מאוד שהוא ירשום ויתעד סמוך לסיום ההובלה ולא שלוש שעות אחר כך. הוא ממילא יצטרך לרשום מתי הוא סיים את ההובלה כי אחרת בעוד שלוש שעות הוא לא יידע מתי הוא סיים את ההובלה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז אני רוצה להמליץ משהו למשרד החקלאות. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> בסמוך לסיום ההובלה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז אני רוצה להמליץ על משהו למשרד החקלאות. תעשו את האפליקציה הזאת קלה, נגישה, נוחה. כמו שאני היום אם אני מדווחת נוכחות במשרד אני לא צריכה להעביר כרטיס, יש לי בפלאפון. אני לוחצת נוכחות, הנה נכנסתי למשרד. תעשו משהו קליל שגם להם יהיה - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אני רוצה את זה גם אצלנו במשרד. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל נשמה, את לא עובדת במשרד ראש הממשלה, את עובדת במשרד החקלאות, עדיין יש הבדל, את רואה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא בטוח שמשרד המשפטים יאהב את זה שאנחנו נצטרך שכל נהג יתחיל לדווח את המיקום שלו ואיפה דיווח ומתי דיווח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תאמינו לי שאתם לא רוצים לפתוח את הסוגייה הזאת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> דרך אגב, זה לפי אפליקציה של מיקום. זה סופר קריטי. דווקא אתם יכולים לעשות את זה וזה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד המשפטים לא שמע. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> למה? לחברות הובלה רציניות יש יידוע, החברה יודעת איפה נמצא כל רכב בכל זמן נתון. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אדוני, רק להגיד שזה כן נכלל בטיוטת רגולציה אירופית והם מאוד מאוד מודאגים לגבי פרטיות לא פחות מאתנו. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אנחנו נשקול אם להוסיף את המילים "בתוך פרק זמן סביר". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הלאה. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> אני רק אגיד שאני חושבת שגם בלי לכתוב את זה זאת המשמעות . זאת פרשנות - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> סבירה בחוק. עילת הסבירות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני גם חושב שזה מיותר לכתוב. זה ברור. אף אחד לא ילך לתבוע נהג שלא דיווח תוך רבע שעה, אלא דיווח אחרי שעה. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> סתם משתמע שאיפה שזה לא נכתב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברור לכולם שאם הוא כבר התחיל הובלה אחרת ותופסים אותו ואומרים לו אדוני, עוד לא דיווחת. אז בסדר, זה משהו שהוא הגיוני. אבל אם הוא סיים את ההובלה והלך, לא יודע מה, לאכול איזה פלאפל כי הוא היה רעב, לא היה לו איפה לאכול, אף אחד לא יעצור אותו באמצע ארוחה יגיד לו לדווח. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אוקיי, אז לא נוסיף את המילים האלה ונשאיר את זה. זאת פרשנות סבירה. רני רק אומר, רשום פה כהערה "החרגה של דיווח של הובלה לתחנת הסגר מתחנת הסגר", זה בדיוק הדיון שקיימנו כרגע והדיון הזה מוצה. הנושא הבאה זה תקנה 5א הדרכת עובדים. אודליה, את רוצה להציג את זה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כן. אנחנו שינינו במקרה הזה מבעלים של בהמה למחזיק הבהמות בנקודת המוצא ונקודת היעד. משום שהתקנה הזאת מדברת על הדרכת עובדים בכל מה שקשור לטעינה ולפריקה של הבהמות בנקודות המוצא והיעד. לכן אנחנו חושבים שמי שמחזיק באותה נקודה צריך להדריך את העובדים שלו לגבי הטעינה ולגבי הפריקה של הבהמות. אז התיקון הוא בעצם מבעלים למחזיק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בעצם החובה היא על המחזיק בבהמות בנקודת המוצא או בנקודת היעד להדריך את העובדים שעוסקים מטעמו בטעינה ובפריקה לעמידה בהוראות החוק הרלוונטיות. בסדר? הנושא הבא זה בעצם בעמוד הבא. יש כאן בעצם סיטואציות שונות בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו-(5). לגבי כל הפסקאות, למעט בפסקה (4) משרד החקלאות התבקש לבחון מחדש את כל הפסקאות האלה בדיון הקודם. קיימנו דיון לגבי כל הסיטואציות. משרד החקלאות החזיר לנו תשובה שהוא מעונין להשאיר את הנוסח הקיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אתם רוצים להציג לגבי זה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. אני רוצה להאיר זרקור על העשירון האחרון להריונה. אנחנו לא מקבלים את זה, אנחנו רוצים שליש. השליש האחרון להריונה. זה אחד. כאשר רשום "פציעתה או מחלתה קלה אינה משפיעה", מי קובע את זה שהמחלה לא משפיעה על ההובלה? מי בעצם? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אני אתחיל מהעשירון האחרון. העשירון האחרון מופיע בחקיקה של האיחוד האירופי. יש בעיה לקבוע בדיוק מתי. יש בהמות שלא יודעים שהן בהיריון כשאנחנו מדברים על שליש או שני שליש מההיריון. לכן זה מאוד בעייתי לקביעה. גם בעשירון האחרון לא תמיד יודעים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכן אני חושבת שחייב להופיע שליש. קודם כל, יש הרבה דברים - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> רגע. ההצעה שלך אומרת שלפני כל הובלה של נקבה, חוץ מאלה שהן בנות חודשיים ורבע, יהיה צורך להזמין וטרינר שיעשה אולטרסאונד פולשני מאוד לפרה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? דגנית, די, די להגזים. איך הם יודעים שזה עשירית? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה לא הגזמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך הם יודעים שזה העשירון האחרון? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> עשירון אחרון בדרך כלל רואים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יסמין, בסוף אנחנו רוצים שיהיה משהו מעשי. אם זה לא מעשי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל? למה זה לא מעשי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אביא וטרינר לבדוק פרה-פרה שעולה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה פתאום? למה צריך וטרינר? איך הם קובעים שזה עשירון אחרון בלי וטרינר? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כי בעשירון אחרון בדרך כלל רואים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ובשליש האחרון לא רואים? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> דגנית, סליחה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש את המשגיח שהוא עבר הכשרה והוא אמור לדעת. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, הוא לא יכול לדעת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אתה רוצה שהוא גם יילד את הפרה? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> בנושא הזה צריך להפריד בין בעלי החיים. אין פרה כמו כבשה וכמו חזירה. ופרות אפשר גם לבדוק, לא צריך לבדוק עם אולטרסאונד, אפשר לעשות בדיקת חלב. רישום בבדיקות חלב הוא מאוד מסודר ויודעים מי בהיריון וכמה ימים והכול. לגבי הנושא של העברה, פרה אנחנו ביקשנו שזה יהיה 260 יום, לא בעשירון האחרון שזה 248 יום. זה לא עושה שום נזק. יש המון העברות ועבודות על זה ומחקרים. אין שום עבודה או מחקר שמראה שאם אני אעביר אותה ב-260 יום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעניין מי עשה את המחקר. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> שבועיים לפני המלטה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, לא זו השאלה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> זה יגרום לה נזק. זה לא יגרום לה להפלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הבעיה היא לא הפלה, הבעיה היא לידה מוקדמת בבית מטבחיים וזה חתיכת סיפור. ושחיטה של בהמה - - - << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא, אף אחד לא מוציא פרה בהיריון אבל. אף אחד לא מוציא פרה בהיריון שבועיים לפני המלטה מרפת החלב. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> והיו לא מעט מקרים, לא הרבה, אבל - - - << אורח >> יניב לבון: << אורח >> היו מקרים נדירים, כי לא ידעו שהיא בהיריון. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> או שידעו והתעלמו מזה. אבל רגע, אם ההצעה שלך - - - << אורח >> יניב לבון: << אורח >> הרפתן לא התעלם מזה, הוא מחכה שהיא תמליט. למה לו להפסיד את העגל? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> - - - שהיא שכל פרה תיבדק על ידי וטרינר לפני ההובלה? אני מוכנה לקבל אותה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא, מה פתאום. הרישום הוא מדויק ויש בדיקות היריון שיודעים טוב מאוד מי בהיריון ומי לא. הרפתנים לא מוציאים פרה שהיא בהיריון, בטח לא יוציאו אותה שבועיים לפני המלטה. הם יחכו שהיא תמליט. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אז בכלל אין בעיה. לגבי הפרות האלה אין בעיה, הן לא ייצאו מהמשק. הבעיה היא לגבי הפרות שכן יוצאות. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> הבעיה צריכה להיות בעגלות. אם מעבירים עגלות הרות שיש רפתנים שלא מגדלים עגלות, מגדלים אותן במקום אחר ואז מביאים אותן למשק כשהן צריכות להמליט, בשבועיים האחרונים לפני המלטה עושים את ההעברה. ואז בגלל זה צריך להשאיר את זה כ-260 יום. זה מה שאנחנו רצינו לבקש. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל 260 יום, גם 248 יום זה אני בטוח שזה בעשירון האחרון, לא? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> היריון בפרה הוא סביב 276 יום בממוצע. אז אם תעשה את העשירון האחרון. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> מה שאתה מציע זה פחות מעשירון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> נכון, אני אומר, לא 248 זה עשירון. ופחות, אני אומר על 260 יום. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל עשירון, אם זה 276 ימים, עשירון הוא 27-28 ימים. אתה מציע שזה יהיה 17 יום או 16 יום. אז זה משמעותית. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> בסדר. אני אומר, שאין שום הבדל ואין שום נזק לבהמה. זה לא גורם להפלה, זה לא יגרום לה לשום - - - << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אפשר לראות משהו שמוכיח את זה? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> אפשר, כן, יש מחקרים על זה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ושוב, אני חושבת שלהתחיל לעשות הבחנות בין הובלה של עגלות, הובלה של טליות, הובלה של חזירות בגיל כזה ובגיל אחר, אנחנו נקבל תקנות לחלוטין לא קריאות ולא אכיפות. אנחנו צריכים לקבוע משהו אחיד. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני גם חייבת להגיד לך. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ולכן עשירון, כמו שנעשה באירופה, יתכבדו אותם רפתנים ויוציאו אותן קצת קודם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה דברים שנעשו באירופה ואנחנו לא עושים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני מתנגדת להאנשה של בעלי חיים, אבל כמה זה צפוי שגבר יגיד לא נורא, עוד יום, פחות יום. בתור אישה שעברה שלושה הריונות, כל יום בחודש התשיעי הוא יום אחר לחלוטין. אז לא נורא, אין נזק. מאיפה אתה יודע? מאיפה אתה יודע מה היא מרגישה? למה להעביר אותה עוד סבל בסוף ההיריון שלה? אני לא, מצטערת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני מבקשת שליש. מצידי שזה יחול על כל - - - << אורח >> יניב לבון: << אורח >> מי שמאנישה בעלי חיים זה את. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני אומרת שאני לרוב נגד זה. אבל כאשר גבר עוד אומר את זה, זה בכלל הזיה. אתה לא יודע אפילו מה זה. באמת, אתה לא יודע מה זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, עשירון מוצה, הסוגייה של עשירון ושליש. מה הסוגייה השנייה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, מוצה לאן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מוצה. אני משאיר עשירון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כי ככה החלטתי. כי זה טירוף להתחיל לעשות את ההבדל הזה וטירוף לתת לזה עד 260 יום, עם כל הכבוד יניב. וזה טירוף, יהיו פה תקנות - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הטירוף הוא להוביל בהמות בשליש האחרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, בסוף אנחנו רוצים תקנות. אני מסכים שאנחנו צריכים לדאוג לצער בעלי חיים, אבל אנחנו צריכים גם תקנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא דאגה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולהסתכל, בתוך עמי אנוכי יושב. ואני יודע שאם אנחנו ניכנס לסיפור הזה זה לא יהיה בר ביצוע. אתם רוצים שיהיה כתוב על הדף, יהיה כתוב. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> רגע, כבוד יושב-הראש, אני רוצה לשאול שאלה. זה יותר שאלה אליהם. האם מבחינת הובלת הבהמות לשחיטה, פרה בהיריון, לצורך העניין. אם זה יהיה שליש אחרון או עשירון עליון זה מוריד את כמויות השחיטה? את הכמויות של שחיטה של בעלי חיים? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש לו עניין לשחוט פרה בהיריון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא שוחטים פרה בהיריון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> פרה בהיריון לא מוציאים לשחיטה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שוחטים 25% מהפרות בזמן היריון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בהיריון? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> בהיריון? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בהיריון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בלי כוונה כאילו? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא. כי הן כבר לא מסוגלות, לא ללדת, לא להמליט, לא פה, לא שם. לא שוחטים פרות בהיריון? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> נדיר מאוד. פרה גם, פרה אם היא הפסיקה להיות כלכלית היא הפסיקה חלב. אז במקרה שהיא בהיריון גבוה, מה שיעשו זה ייבשו אותה, יש תקופת יובש של חודשיים. בדרך כלל מייבשים ב-220 ימי היריון פרה. זאת אומרת מפסיקים לחלוב אותה. היא הולכת לקבוצה שהיא נחה בה לפני ההמלטה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה מנוחה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> ואם ב-190 יום שליש אחרון כבר לא יהיה לה חלב, אף אחד לא ישחט אותה, הוא ייבש אותה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז ההובלה היא מרפת לרפת? לרוב, פרות בהיריון. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> לא, זה מדהים איך תמיד את הדברים הנדירים אנחנו מתעדים. כי אנחנו תיעדנו שחיטות של פרות בהיריון. פרה שיוצא לה חלב מהעטינים בזמן שהיא תלויה הפוך בבית מטבחיים. איכשהו כל הדברים שאנחנו מתעדים זה נדיר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, זה לא אומר שהיא בהיריון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> זה לא אומר שהיא בהיריון. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא החלב. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> שהוציאו לה את העובר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> שהוציאו לה את העובר. אבל יש לי שאלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה לא רבע. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל על זה מדובר. אתם לא מצליחים להבין את האירוע? עשינו כל כך, באמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, הם לא מצליחים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> היו כל כך הרבה חקירות סמויות בתוך בתי מטבחיים. עם כל הכבוד לכל היושבים פה, יש אנשים שזה מה שהם עשו. שנים על שנים על שנים. אתה מדבר איתי על נדיר. וואלה, אנחנו עשינו בבית המטבחיים בחיפה, היה. אנימלס עשו. אני לא יודעת על מה אתם מדברים. אפשר לסבן פה אנשים שלא יודעים על מה מדובר. אבל אני עכשיו שואלת שאלה, השורה התחתונה, ההובלות של הפרות בהיריון למה זה קורה וכמה זה קורה? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> רובם זה יהיה עגלות שהן בהיריון שעוברות ממשק למשק, לא לשחיטה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מרפת לרפת. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> כן, מרפת לרפת. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ומה יקרה אם הן יעברו שבועיים קודם? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה יקרה אם הן יעברו שבועיים קודם? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> זה עניין לפעמים של מקום ברפת או דבר כזה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זאת אומרת שזה לא קשור בכלל להיריון. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לימי ההיריון. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אז אולי יושב-הראש צריך לחשוב על זה ולקבל את מה שיסמין אומרת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הפוך, לכן אני אומר, אני לא נכנס. אני לא בעד מה שיניב אומר, אני לא מתכוון להזיז את זה ל-260 יום. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, לא 260, לשליש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שהוא מבקש. הוא מבקש להזיז 260 יום בעצם הוא לא מגדל עגלות. ועכשיו, מתי הוא מעביר אותן? שבועיים לפני המלטה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> שבועיים לפני המלטה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל אני אומר, אני לא נכנס בכלל לסוגייה הזאת. כי אם אני נכנס לזה אז אני צריך להתחיל להיכנס חזירים מה קורה, כבשים מה קורה, סוסים מה קורה. בואו, חברים, אין לדבר סוף. זה לא בר ביצוע. נו, תהיו רציניים. לכן אני חושב שהנושא הזה של העשירון הוא יכול להיות רוחבי. נכון, הוא מכביד קצת על הרפת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מכביד על הרפת? ההיפך. זה מה שיש להם עד היום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, כי הוא יצטרך להביא את העגלה הזאת במקום בשבועיים האחרונים בחודש האחרון, חודש וחצי אחורה. בסדר. אבל אין מה לעשות. אני מוכן שהרפת תספוג את השבועיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שקיים היום עשירון אחרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא משנה. נכון, אבל אני מוכן שימשיכו לספוג. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה קיים כבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ימשיכו להביא בחודש וחצי אחרון ולא בשבועיים אחרונים. זה נכון שזה היה יותר נוכח להם, כדי לא להיכנס לכל החלוקות האלה. כי חלוקות האלה בסוף לא יביאו שום דבר בביצוע. זה יסרבל את המערכת, ישגע את הנהגים, ישגע את הבעלים, ישגע את הרפתות וישגע גם את העמותות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא, אבל לא משנה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני לא חושבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הנושא השני חוץ מהעשירון והשליש? היא העלתה עוד סוגייה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי קובע בעצם, מי מחליט אם הבהמה מסוגלת, פצועה קצת, פצועה הרבה, מחלה קלה? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> Common sense. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מי בעצם מחליט? המוביל, מי? הווטרינר, בעל הרפת? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> האיסור הוא על ההובלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך הוא יודע? << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא, בקטע הזה דובר שאם היא מסוגלת לעלות בכוחות עצמה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> זה איסור נפרד. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> זה לא העניין? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם היא מסוגלת לעלות, זה הפרמטר? אם היא מסוגלת לעלות בכוחות עצמה? אם יתנו לה מכות ושוקרים כנראה שהיא תהיה מסוגלת. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> לא, פרה שלא עומדת לא. פרה רובצת לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מה זה, מגן הפרות הלאומי. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> מכיוון שהאיסור הוא על טעינה והוצאה ממשק, לי לפחות ברור שהמחזיק בנקודת המוצא הוא זה שצריך לוודא שהיא לא תועמס. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> זה צריך להיות מפורש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לי זה לא היה כל כך ברור. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> דגנית, יש לי שאלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אפשר להפוך את הסדר. "לא יוציא אדם בהמה ממשק ולא יטעינה" ואז זה יהיה יותר ברור שזה על המוציא? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> שאלה, מה קורה אם יש טלה, רגליים שבורות מהאונייה. מה האופציות אם אסור להעמיס אותו? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> המתת חסד במקום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שמי עושה אותה? יש שם וטרינר? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> על האונייה? תלוי במשך ההובלה. אבל יש גם וטרינר, בכל פריקה נוכח וטרינר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני בטוחה שגם את זה תיעדת. אתה מבין? אני מרגישה שזה על הקרח. פשוט על הקרח. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אם אותו טלה שובר את הרגליים באמצע ההובלה, גם אז אני מצפה שימיתו אותה המתת חסד. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אני מתעד את בעלי החיים שהונחו ליטרלית בידיים במשאית בניגוד לכל החוק. נגיד בגשר פז, שזה בדיוק חמש דקות מהיציאה מהנמל, טלה ששוכב כבר לא מסוגל לזוז. ברור שלא קרה לו כלום בחמש דקות האחרונות. הוא הועמס בצורה לא חוקית. זה נפוץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהורג אותנו. כי יכולות להיות תקנות. אבל בסופו של יום האנשים האלה חושבים רק על העסק שלהם, רק כלכלית. בעלי החיים לא מעניינים אותם. ואנחנו לא מסוגלים פה לתת להם את ההגנה הראויה. לא מצליחים, באמת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השאלה איך אני בודק את זה באמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כל כך מתסכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שהיא לא הייתה רובצת לפני כן. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> שוב, אין דרך לבדוק שהיא לא. אבל זה גם לא משנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יוסי, אין. בגלל זה צריך להפסיק את המשלוחים החיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, זה משנה על מי אני מטיל את האחריות. אם זה על המחזיק בנקודת ההעמסה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> על מה שקורה על האונייה אין לנו שליטה. אין סמכות חוקית. האונייה היא מבחינה חוקית - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מדבר מפריקת האונייה, הוא עולה להובלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אם הוא לא מסוגל לעמוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על זה אנחנו מדברים. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> הוא לא מסוגל להגיע לגשר שמוריד אותו. אמורים לראות את זה שהוא לא מסוגל לעמוד באונייה עצמה. אם מישהו נשא אותו על הידיים מתוך האונייה החוצה מישהו אמור לראות את זה. ואם אותו עגל או טלה לא היו מסוגלים לעמוד ארבעה ימים לפני שהאונייה הגיעה, אני מצפה שהצוות על האונייה יעשה את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. לכן אני מטיל את האחריות על המחזיק בזמן העמסה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מקובל? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני שואל את כולם. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הוא אמר כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנה, כולם מסכימים. אז איפה הבעיה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שזה לא מעניין להם את, זה הבעיה. הבעיה היא שלא משנה מה כתוב זה פשוט לא מעניין אותם. אני לא יודעת איך להסביר לך, אתה ראית את הסרטונים. זה לא מעניין אף אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז מה את מציעה? אני לא מבין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להפסיק את המשלוחים החיים, בגדול. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל זה לא רק משלוחים חיים. רובצות זה לרוב בכלל פרות חלב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. אבל בואו נתחיל עם זה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אתה יודע, אני חייבת להגיד לך משהו. אני עשיתי, אנחנו עשינו כשהייתי בעמותת קירות שקופים עשינו חקירה סמויה בבית מטבחיים בחיפה, כשרויות הכי מהודרות בישראל, תשעה חודשים. גם אני ובתור בן אדם שבעלי חיים זה דבר, באמת, זה החיים שלי כבר 15 שנים. באיזה שהוא שלב אתה מפתח כהות חושים. אתה רואה 12 שעות של סרטונים של שחיטה ביום, וזה מה שעשינו תשעה חודשים. אתה באיזה שהוא שלב לא מתרגש מזה. אני אומרת לך עליי. צריך לחשוב על זה, כי אתה בן אדם עם לב טוב ואתה יושב פה. אתה לא מבין מה זה כשאתה רואה בעל חיים, הוא כבר לא נראה כמו בעל חיים. אתה באמת, הלב שלך כבר נהיה אטום, ולא מרוע. אלא פשוט כי זה משהו, כמו שכל הפטמים הם לבנים וכל הפרות ברפתות הן שחור לבן. אין, אין ייחודיות. יש לי שבעה כלבים, אז אחד חום, אחת שחורה, אחת כזאת, אחת עם אופי כזה. לא מתייחסים אליהם ככה יותר. זה הכול אותו דבר. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון כשאנחנו פה. כי יש את התעשייה ואיך שלא, אני יכולה לקבל את זה שהם יושבים מהתעשייה והם יגידו לי אין אינטרס לפגוע בבעל החיים, כי בסוף זה שווה לי כסף. ולא כי אני חושבת שהלב שלכם רע או זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, בראש ובראשונה, לא תשמעי. תיזהרי בלשון ותשמעי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל תראה איך החמאתי לך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, רגע. אני אומר, אתם מדברים. אני אמרתי בראש ובראשונה יש חובה מוסרית ערכית. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל המוסר שלנו הוא לא אותו מוסר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לפני האינטרס הכלכלי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בסדר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ואת עכשיו קפצת לאינטרס הכלכלי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> המוסר שלנו הוא לא אותו מוסר ואי אפשר להתווכח על זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני לא רוצה להגיב. לדעתי אתם מגזימים קצת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> טוב. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אין תחום עיסוק בעולם שאין בו אי התאמות. יכולות לקרות אי התאמות, אבל קחו את הדברים באופן פרופורציונלי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> יש הבדל בין טלוויזיות לבין פרות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אל תמשיכו במסע הזה לתאר את זה כאילו כהפקר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל אני לא מתארת את זה כהפקר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מסע קטסטרופלי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תקשיב, אני ישבתי מול, לא, לא, לא. ישבתי מול בעל משק של עגלי חלב שאמר לי בשורה תחתונה האינטרס שלי זה שלא יכאב לבעל החיים ושהוא לא יסבול. למה? כי הבשר שלו הופך להיות קשה ולא טעים. אז מה אכפת לי למה? שבעל החיים לא יסבול. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> תהיי בטוחה שהרפתן דואג לפרות יותר מהרבה אנשים מהארגונים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תעשה לי טובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה, ראינו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תעשה לי טובה. די, יש גבול גם לשטויות שאפשר להגיד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה תיעודים יש מהרפתות חלב, באמת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> איזה שטויות. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> הרבה פעמים אתם באים, מתעדים דברים שבכלל לא יודעים מה הממשק שצריכים לעשות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אנחנו לא יודעים, בסדר. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> כן, שמתעדים המלטה קשה שהרפתן עוזר לפרה ומוציא את העגל. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> ולוקח אותו ממנה והוא לא ינוק ממנה אפילו שנייה אחת. באמת, על הפרדה של עגל אתה נותן כדוגמה לאכפתיות שלכם לבעלי חיים? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה, היא נכנסה להיריון כי היא רוצה להזדווג ולגדל את העגל שלה? יאללה. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> רפת של קיבוץ - - - מצלמים דברים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יניב, טל, מיצינו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני צילמתי 11 שנה ברפתות. ממש טוב הלב ממש נשפך. מייצרים עגלים כדי לייצר חלב. ולא אתם יצרני החלב, הפרות מייצרות את החלב. והן אמורות לייצר את החלב לעגל שלה, לא בשבילך. אתה בן אדם בוגר, תפסיק לשתות חלב. << אורח >> יניב לבון: << אורח >> אה, בסדר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, בסדר. על זה לא נתווכח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש גבול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמי שאוהב חלב. רק אם אפשר לחדד לי שוב את השאלה של יסמין. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 'יותר אוהבים מהארגונים'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי מי קובע אם היא חולה, לא חולה, יכולה לעלות, לא יכולה לעלות. בואו נקבל את התשובה הזאת ונתקדם. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> מי שאחראי זה מי שמוציא בעצם את הבהמה. אם זה מי שטוען את הבהמה, אלה אנשים שבעצם עברו את ההכשרה. זה אנשים שגידלו את הבהמה, הם רואים את המצב שלה. זה לא משהו שניתן להתעלם ממנו. אם היא, בכוונה גם נכתב במילים פשוטות "אינה יכולה לנוע בכוחות עצמה". אנשים שעוסקים בתחום הזה יודעים מה זה בהמה שלא יכולה לנוע בכוחות עצמה. איך אתה מנסה לגרום לה לקום מבלי בעצם להשתמש באמצעים שבעצם יפגעו בה. אפשר לראות את זה, זה לא משהו שניתן להתעלם ממנו. לכן זה רשום בצורה כזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא רשום שאסור להם להשתמש באמצעים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם הוא ישתמש בשוקר לצורך העניין? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> זה רשום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה רשום? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גם אם היא יכולה ללכת, היא תתחיל ללכת? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יש בהמשך כללים לגבי שימוש בשוקר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יהיו שוקרים, דגנית. לא יהיו שוקרים. אני יושבת בשקט - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> נגיע לשם ונתווכח. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה? כי אתם אוהבים פשוט את הפרות יותר מהארגונים, אז אתה צוחק על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מחילה, אלה שינויים שאני מבחינתי, אבל שוקרים? תקשיבי, אני אעמוד פה - - - << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יש מקרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין. לא, לא. לא. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יסמין, יש מקרים שבהם בהמה נתקעת ועצם העובדה שהיא לא מוכנה לזוז, עם כל הידע והשימוש באמצעים לא פוגעניים, אם היא עומדת מספיק זמן היא פוגשת גם בכל הבהמות שאחריה בתור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> וזה אמור להיות במקרים חריגים בלבד. אבל אני חושבת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. ואת סומכת עליהם? עליהם את סומכת שזה יהיה במקרים חריגים בלבד? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בוודאי שהיא תסמוך עלינו, מה זאת אומרת? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עליהם? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז עלייך היא תסמוך? על מי היא תסמוך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא סומכת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> עלייך היא תסמוך? על מי היא תסמוך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה עשית טוב למען בעלי חיים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כל החיים שלי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בואי תראי לי מה עשית למען בעלי החיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריכה להוכיח לך שום דבר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תיעדתי פרה אחרי המלטה שהרפתן נתן לה שוקר. סליחה, סליחה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> טל, - - -. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני רוצה אבל להגיד לך משהו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי אתה בכלל שאני אוכיח לך משהו? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> את גם לא מבינה. אפס ידע בבעלי חיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? שיתחיל להרגיע לפני שאני אקבל עליו את הסעיף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן, חן, מספיק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> באמת, יש גבול. מי אתה בכלל? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> באמת יש גבול. מי את? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי אתה בכלל? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מי את? את וטרינרית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן, אני אוציא אותך. << אורח >> קריאה: << אורח >> היא חברת כנסת, קצת כבוד. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> את וטרינרית? את מבינה בבעלי חיים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן, אני אוציא אותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מבינה ועוד איך. לא יהיו שוקרים. הנה, אני אומרת לך, לא יהיו שוקרים. תתחיל להתרגל לרעיון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא מפריע לי השוקרים, מפריע לי עצם זה שאת קופצת כל דבר ואת לא מבינה בזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? מה אתה אומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. הלאה, סעיף הבא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> אני מבינה מאדוני שכרגע נוסח התקנות נשארות כפי שהן בעניין הזה. נושא מס' 12 זה בתיקון 7. עלתה בעצם שאלה כללית שרשומה כאן בצד. לדיון: עיכובים קיצוניים בתנועה שלא ניתן היה לצפות אותם ושאינם בשליטת המוביל. האם הנהג צריך לעצור את המשאית כאשר עובר משך הזמן כדי לא לעבור עבירה פלילית? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> משרד החקלאות מעוניין להשאיר את הנוסח. ניתנה גם תשובה שיש פה איזה שהיא הגנה של צידוק מיוחד, אני אשמח לפירוט של המשרד או של משרד המשפטים. מי שירצה להסביר. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה לעצור? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אם יש פקק חריג, אין לו ברירה אלא לעצור. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה זה לעצור? לעצור את ההובלה באמצע? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> פקק, הוא לא יכול לנסוע. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל הוא בפקק. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, היא אומרת במידה והוא בפקק, ברור שהוא יעצור בפקק. את זה היא מבינה. אבל מה הלאה? את זה אנחנו מבינים, לעצור בפקק, כי אין ברירה, אי אפשר לנסוע. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> נכון. ואז בסוף ההובלה הוא ידווח הגעתי בשעה זו וזה והוא יוסיף היה פקק. פקקים חריגים אין בעיה למצוא תיעוד עליהם אחר כך. ואף אחד לא יעמיד לדין אדם שהוביל בהמות חצי שעה, שעה, שעתיים יותר מהמותר, כי הוא עמד בפקק לא צפוי או כי היה לו פנצ'ר והוא החליף גלגל. ולא צריך צידוק ספציפי בחקיקה שהוא כתוב כספציפי. ברור לחלוטין שאף אחד לא יעמיד לדין אדם על משהו חריג. ומדובר פה רק על אירועים חריגים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אפשר באותה אפליקציה מעולה כזאת שתעשו, אפשר לשים גם צילומי מסך וכאלה, של ווייז. אפשר לעשות את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> חבר'ה, תרגיעו, אף אחד אין לו אינטרס לעכב הובלה. אף אחד. לא בעלים, לא מוביל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> זה אני זורמת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אף אחד לא יוביל בעלי חיים ויחנה בצד וייכנס לקניון לעשות קניות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> זה לא השאלה. השאלה היא של תכנון נסיעות ארוכות יותר מלכתחילה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אם זה אורך הנסיעה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חאתם, משרד המשפטים בזכות דיבור. מה, אתה מנהל פה את הדיון? לא הבנתי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, אביגיל, בבקשה. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> אני מזכירה שיש כבר היום את תקנה 16 שקובעת צידוק מיוחד: "לא יישא באחריות על הפרת הוראה מהוראות תקנות אלה אם הדבר היה נחוץ באופן מיידי להגנת בהמות והפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מההפרה הייתה קטנה מזו שהייתה צפויה אלמלא ההפרה". וזה בעצם יכול להיות גם במצב הזה. זאת אומרת, אם אין לך שום ברירה אלא לעמוד בפקק הזה, אין לך, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה להמשיך לעמוד בפקק בתקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר. אתה לא יכול להצמיח כנפיים. ממילא אין לך דרך. אם עכשיו תעצור בפקק, תצא מהפקק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עזבו, זה מיותר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא נותן לו אישור חריג לנסוע בשוליים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים שהם יגיעו כמה שיותר מהר ויפרקו את הבהמות. הבהמות סובלות במשאית. במיוחד שאני כל היום בכבישים, מינימום חמש שעות, ורואה איך נראות ההובלות בחורף. תרנגולות לא מכוסות, בגשם, בקור. כאילו, באמת. אי אפשר לשאת את המראות של מה שקורה שם. רגליים מחוץ למשאית. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> ההערה פה הייתה האם צריך להוסיף הוראה ספציפית שתתייחס לאיזה משהו שהוא מעבר לשליטה שלהם. איזה שהוא מקרה חריג כמו פקק מאוד ארוך ולא צפוי. אנחנו חושבים שאין צורך בהוספה של הוראה כזאת. תקנה 16 אומרת את זה. זה צידוק ספציפי בתקנות. שזה אומר בפני עצמו, זה אפילו לא מסתמך על חקיקה כללית. אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף עוד חריג ספציפי דווקא בעניין הזה של ההובלה. אנחנו חושבים שזה דווקא משדר הרחבה מעבר למה שצריך. תקנה 16 נותנת את העיקרון. אנחנו לא חושבים שצריך מעבר לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז כלומר אם העיכוב היה עקב נסיבות שאין למוביל שליטה עליהם, אז הוא פטור מאחריות. זה מה שאת מנסה לומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא צריך לדווח עליה וזה ייחשב כאירוע חריג. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כמובן. ברור. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> רק שאירוע חריג לא יכול להיות משהו שקורה בתדירות מאוד גבוהה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אנחנו מבינים אחד את השני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו, הובהר לכולם. בזה יש תמימות דעים, לאף אחד אין אינטרס לעכב את ההובלה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, רק עניין של תכנון נסיעות. << אורח >> אביגיל סון פלדמן: << אורח >> נכון, צריך לקחת בחשבון. המשמעות היא שאתה לא יכול לצאת, להסתמך על זה שלא יהיו שום פקקים ואתה תעמוד בזמן. זה כמובן, צריך לקחת בחשבון דברים שהם סבירים. שהם צפויים באופן סביר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן? << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> בעצם אני מבינה שההחלטה היא להשאיר את הנוסח כפי שהוא בעניין הזה. אנחנו בעצם עד כאן סיימנו את הנושאים שנשארו פתוחים מדיון קודם ואנחנו עכשיו ממשיכים בעצם מאיפה שהפסקנו בישיבת הוועדה הקודמת. הגענו בעצם לתיקון תקנה 7. אנחנו באותו עמוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז הנושא היחיד שנשאר לנו פתוח זה 4א. << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> הגדרת בעלים. בעצם אנחנו בפסקה (2), בתקנה 7. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תיקון תקנה 7 10. (2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יוביל אדם בהמה ברכב פתוח בין השעות 10:00 ל-17:00, אם ההובלה צפויה להימשך יותר מחמש שעות שהן כולן בטווח השעות האמור: (1) בתקופה שבין 1 בנובמבר ועד 30 באפריל – אם הטמפרטורה צפויה לעלות על 35 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או היעד, לפי הגבוהה ביניהן; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי יום ההובלה המתוכנן כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני מועד ההובלה המתוכנן; (2) בתקופה שבין 1 במאי ו-31 א0; (א2) במקרים המפורטים להלן יראו את ההובלה כהובלה אחת ומשך ההובלה המצטבר לא יעלה על הקבוע בתקנות משנה (א) או (א1), לפי העניין: (1) הבהמות הועברו מרכב אחד לרכב אחר; (2) הבהמות נפרקו מהרכב למשך פרק זמן שלא עלה על שלוש שעות עד טעינתן שנית על הרכב; (3) בתקנת משנה (ג), במקום "בתקנת משנה (א)" יבוא "בתקנות משנה (א) או (א1)"; (4) בתקנת משנה (ד), במקום "בתקנות משנה (א) ו-(ב)" יבוא "בתקנות משנה (א) עד (ב)" ובמקום "הקצר ביותר המספיק" יבוא "הנדרש"; << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי כלום. אני מנסה להבין. בעצם בין החודשים 1 במאי ועד אוקטובר, שזה כאילו הקיץ, נכון? הם יכולים להוביל בין 10:00 ל-17:00 רק חמש שעות. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אם ההובלה היא בעצם בטווח של חמש שעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשיא החום, בשיא הזה, בכל רכב. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל חמש השעות צריכות להיות בטווח שבין 10:00 ל-17:00, זה חשוב להבהיר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> וכן, בכל רכב. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> מה זאת אומרת, כל החמש שעות? מבחינתכם אם הוא התחיל ב-9:00 הוא יכול להוביל שש שעות? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נורמלי. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> זה לא נורמלי. זה חום אימים. פשוט שלא יובילו בקיץ, שלא יובילו בשעות החמות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל אדוני, היו מקרים שיורדים גשמים גם בתחילת מאי. אני לא מבין מה הדבר הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוי, די. אי אפשר אבל כל דבר עכשיו. תן לנו רגע לנהל דיון. תן לנו רגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, לא הבנתי, יסמין, מה, את מנהלת פה את הדיון? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> סליחה, סליחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אני לא מצליחה, אי אפשר לחשוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז יאללה, מספיק. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לחשוב היא רוצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> במאי יורד גשם, יופי, מה קשור? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל יש פה אנשים. כל אחד יגיד מה שהוא חושב, אני הגבלתי מישהו? הגבלתי מישהו מהעמותות? אני לא מבין אותך. אז הוא הגיע פה, הוא נמצא פה בשטח, זכותו להגיד מה שהוא חושב. וזכותי לקבל או לא לקבל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר להתייחס כל הזמן רק ליוצא דופן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר להתייחס. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יוצא דופן שפרה יולדת במטבחיים. יוצא דופן שזה, יוצא דופן שזה. בוא אני שלח תיעוד רגע יוסי, מהובלה של בהמה שלא יכולה לזוז. איך הם מובילים אותה. איך הם מקימים אותה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ראינו את הצילומים שאת שמת כאן, זה היה לפני אולי חמש או שש שנים. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> זה היה צילומים כדי להראות שלא נאכפו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ראינו את כל הרכב. זה לא נכון ולא רלוונטי להיום. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> ראינו שם את המשאית שלך, חיימזון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> זה לא נכון ולא רלוונטי להיום מה שהצגתם פה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> הצילומים היו לפני כמה שנים כדי להראות שזה דברים שלא נאכפים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שהיו בעבר לפני שנים, נכון. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> ושלא נאכפו לפני ארבע שנים, שלא נאכפו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היום זה לא קורה. היום זה לא המצב בכלל. ואתם מטעים פה את כולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חן, נו, בחייאת. דיון הבא אני מביא לך הכול פרש, טרי. סבבה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אתה בשבילך כל דבר שהוא להוביל בהמה זה צער בעלי חיים. זה בסדר, אני מכבד את זה. אבל אתה לא יכול לבוא ולצייר אותנו כאיזה מפלצות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא מצייר אתכם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז זהו. אז בסוף הציבור רוצה סטייקים, עם כל הכבוד לכם. ויש פה ציבור הרבה יותר גדול מכם שכן רוצה את הסטייקים ואנחנו צריכים לדאוג שזה יהיה במחיר טוב וכמה שפחות צער בעלי חיים. זה השורה התחתונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שכמה שיותר צער בעלי חיים כך אתם מרוויחים יותר, זו הבעיה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תוך 15 שנים כולם יאכלו סטייקים ממעבדות. תתכוננו. הייתה לי החלטת ממשלה, 350 מיליון שקלים. רק המלחמה עצרה את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> טוב מאוד. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני איתך. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בשם ראש הממשלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> להיפך, אני גם חושב שזה בכל מקרה יגיע, כי בסוף העולם גדל וצריכים - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חאתם, קח את זה בחשבון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> תוך 15 שנה כולם אוכלים סטייקים ממעבדה, קח את זה בחשבון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> רק תדאגי לי שאני אוביל אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מחליפים את הטבע ומחליפים את אלוקים. חברים, בואו נמשיך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> - - - את מצפה שנשנה את - - - את התפקיד שלנו? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> כבוד יושב-הראש, יש לזה כשרות של הרב הראשי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא יודע, אני לא נכנס בענייני הכשרות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני אומרת לך, יש כשרויות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא יודע. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש לי שאלה. כמה מוסלמים חיים במדינת ישראל? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אל תפיל אותי בלשון עכשיו. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, נו, כמה בערך? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אתה תגיד. אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת. 20%. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז מה את מצפה? את מצפה שהם יתגיירו? אני לא מבין, את רוצה שנזניח את המסורת הדתית שלנו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור למסורת דתית? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בזה שאת אומרת תוך 15 שנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור למסורת? למוסלמים? << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אם הרבנים בישראל והרבנות הראשית בישראל הקימה אגף שלם שמתעסק רק בחלבונים חדשים, אתם גם תצטרכו. מה לעשות? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זכותנו לקיים את מצוות הדת שלנו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> טוב, אחרי זה נריב על הדת, בסדר? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> יושב-הראש, אפשר לדבר מה יקרה בקיץ הקרוב כאשר יובילו בעלי חיים? בקיץ הקרוב הם ימשיכו להוביל אותם. חשוב שהם לא יובילו אותם בחום הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל חברים, אנחנו בסוף במדינה דמוקרטית ואתם כל כך נלחמים שהיא אכן תישאר דמוקרטית. וכולנו. אני חושב שמה שאמר חאתם - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לדמוקרטיה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> בואו נדבר על הקיץ הקרוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה חלק מחופש הדת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא קשור אבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה לעשות? אנחנו יכולים לאהוב חלק מהדברים, לאהוב פחות. בסוף אנחנו פה במדינה שמאפשרת. והלוואי, הלוואי שהמדינות השכנות היו מאפשרות את מה שאנחנו מאפשרים פה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> למה, אנחנו צריכים אותם לקחת כדוגמה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שילמדו מאתנו קצת. קצת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל מהם אנחנו צריכים לקחת דוגמה? חס וחלילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מסר לכל מדינות אירופה שמציירים אותנו כזה. יש להם הרבה מה ללמוד מאתנו. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא בתחום רווחת בעלי חיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לגבי הנושא של ההובלה, מה אתם רוצים לחדד פה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מנסה להבין. לא הצלחתי להבין. אתה הצלחת להבין מהתקנה משהו? כי אני לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הצלחתי להבין שמה-1 בנובמבר עד ה-30 באפריל יש תקנה אחת שיהיה מותר לעלות עד 35 מעלות בנקודת המוצא או בנקודת ההגעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 35 מעלות, מתי, בצוהריים, בבוקר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ומה-1 במאי עד ה-31 באוקטובר יהיה אפשר להוביל בכל השעות, מ-10:00 עד 17:00 גם שש השעות המלאות. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> כבוד יושב-הראש, זה חום בלתי נתפס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי נכון או שזה כתוב בשפה אחרת? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אפשר לדבר על זה שבשעות החמות יובילו או רק ברכב ממוזג או שלא יובילו? שיובילו בקיץ או בלילה או ברכב ממוזג אם זה בשעות החמות. זה חום אימים. חמש שעות שהם צפופים אחד על השני בקיץ? זה בלתי נתפס. זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנקודה הובהרה. משרד החקלאות, מה הביא אתכם להחליט שאכן אפשר להוביל גם בימי הקיץ בשעות לכאורה השמש קודחת? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אגב, אם מדברים על סטנדרטים אירופאים באירופה מותר להוביל עד 30 מעלות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> ומעבר לזה מובילים בלילה, זה הכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החקלאות, בבקשה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, רגע, יש הבדל בין כלל לבין חקיקה. אין באירופה חקיקה שאוסרת על הובלה ביום. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> הם עובדים עליה עכשיו, יש טיוטה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כשהיא תגיע אנחנו נעבור גם אנחנו עליה. כשתהיה את החקיקה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר שחלק מהדברים את תגידי התקנות כמו באירופה, אבל על חלק מהדברים את תגידי לא. אי אפשר לקחת חלק מהדברים ולציין את זה כיתרון. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, אני אמרתי זו טיוטה, זה עוד לא עבר. עשיתי הבחנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, אבל המגמה זו המגמה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני יכול לדבר רגע? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה שלא נהיה כמו אירופה. אבל אי אפשר לקחת רק את הדברים ולהגיד 'מה, עשיתי כמו באירופה, למרות שאנחנו לא אוהבים את זה'. ואז הדברים שאנחנו כן אוהבים שעושים כמו באירופה את אומרת 'לא, זה עדיין לא קיים'. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ההיתלות באירופה כי באירופה יש כוח אדם ומערכים שעושים סקירות ובדיקות מדעיות. לנו אין את האפשרות לעשות את זה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> נו, אבל הם עשו את זה בשבילנו. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ואחרי שהם עושים את ההערכות האלה של מה הפגיעה במצבים א', ב' או ג' הם מעבירים המלצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דגנית, באמת צריך בדיקה? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> ואחר כך החקיקה היא סוג של ממוצע או סוג של בחירת המסלול המרכזי בין מה שרצוי לבין מה שמצוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם אנחנו צריכים בדיקה? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> האם נראה לך הגיוני שאונייה שנפרקת במהלך, סליחה רגע. חאתם, כמה זמן לוקח לפרוק אונייה אם הפריקה היא ברצף? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דגנית, את לא נותנת לי להוציא מילה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אני עונה לך. אני עונה לשאלה שלך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שנייה, אנחנו מדברים כרגע על ההובלה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אני עונה לשאלה שלך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בממוצע 20 שעות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה 20 שעות? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין, האם נראה - - - << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אה, אונייה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כמה זמן לוקח לפרוק אונייה גדולה אם הפריקה היא ברצף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא אמר, 20 שעות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בממוצע 20 שעות. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> 20 שעות אם הפריקה היא ברצף מהאונייה להסגר. אם נאשר - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> דגנית, תלוי מה גודל האונייה. בואו נצייר תרחיש, עכשיו התחילה אונייה לפרוק. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, חיימזון, חן, חן, שנייה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ובגלל מזג האוויר אנחנו צריכים לעצור את האונייה. מה עושים? אז איפה הצער בעלי חיים כאן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> חן, אתה מוכן לתת לי להגיד את זה? תודה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק, זה מה שאני אומר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> אם פריקה של אונייה נמשכת בערך יממה, אם נעצור אותה בשעות היום היא תימשך שלושה ימים. זה איזה שהיא פשרה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אז שיהיו רכבים ממוזגים. יש רכבים ממוזגים, שישתמשו ברכב הממוזג. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין דבר כזה. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לא, אין בארץ. יש בארץ שני רכבים ממוזגים. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אז שיקנו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ואגב, באירופה מותר להוביל 14 שעות. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אפשר לעשות הוראת מעבר שיהיה להם שנתיים להצטייד ברכבים ממוזגים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אלה תנאי מזג אוויר שונים. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> הוראת מעבר. יש מזגנים, נו, באמת. 2025? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק רוצה לשאול. יש נקודה אחת שלא ברורה לי. אם באירופה המקסימום הוא 30 מעלות ותנאי מזג האוויר פה, בוודאי בחודשי הקיץ אצלנו הרבה יותר חמים, יש חוסר היגיון, לפחות בנקודה הזאת. שאר הנקודות אני מסכים איתך שאי אפשר לעצור אונייה ואי אפשר זה. ובסוף יבואו אלינו בתלונות. אני מסכים איתך. אבל אם הממוצע הוא 30 מעלות באירופה אין שום היגיון שאנחנו נעלה עד 35. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> מצד שני יש גם את השאלה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> למה אי אפשר לקבוע מדרג? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל שאלתי את משרד החקלאות, אני רוצה לקבל תשובה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא הצלחתי להוציא עדיין משפט, כן? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה דגנית. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יש גם שאלה של למה הבהמות רגילות. וכל אחד מאתנו שנוסע למדינה יותר קרה או אירח פה בארץ אנשים שהגיעו מאירופה, פה הם מתים מחום ואנחנו פחות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא אמיתי. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אוקיי. הרבה מהעגלים מגיעים מאירופה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל העגלים האלה מגיעים מחו"ל. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> הם גם מגיעים מאירופה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את רק מחזקת את מה שאני אומר. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> חלק מגיעים מאירופה, חלק מגיעים מאוסטרליה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> דגנית, אני לא מאמינה שאת משתמשת בטיעון הזה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אלה שמגיעים מאוסטרליה, הרי בין יוני לספטמבר אסור להוביל אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טל, בואי ניתן לה לענות. כן, בבקשה דגנית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הטיעון שהתבססתם עליו? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> לכן הבחירה של ערך מסוים היא שוב, איזה שהיא קביעה ממוצעת בין ערכים או בין אינטרסים סותרים. אפשר להקצין לפה, אפשר להקצין לשם. צריך למצוא איזה שהוא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האינטרס שלך הוא להגן על בעלי החיים, דגנית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז לפחות להסתמך על מה שקיים היום באירופה, שמדינות הרבה יותר קרות מאתנו, לפחות להיצמד לממוצע שיש שם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שהוא 14 שעות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חה"כ טייב, אני רוצה לומר משהו לגבי זמן פריקת האוניות. הרוב המוחלט של האוניות בישראל מסיימות בפחות מ-12 שעות. פרט לשתי אוניות של דבאח שפורקות בין 12 ל-16 שעות, ששוב, הם מתחילים ב-19:00 עד 7:00 יסיימו ברוב הסיכויים. רוב האוניות בארץ הן קטנות. האוניות שחן פורק, ארבע-חמש שעות, שמונה שעות גג. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין דבר כזה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> סליחה? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> ולא כל ההובלות הן מאוניות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> - - - ארבע שעות, אפילו לא אחת כזאת בארץ. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> ג'וליה? שאני אתן לך את כל הזמנים שלה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שבע שעות ג'וליה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> נו באמת, חן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> די, נו. אתה רוצה שאני אוציא לך דוחות איתורן ואראה לחבר הכנסת בדיוק? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לו תיעוד של כל האוניות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> כן, כן, כן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא צריך תיעודים, אני יכול להראות דוחות. אגב, אני גם אציין שכל המשאיות שלי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אם זה שבע שעות אפשר לעשות את זה בלילה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> - - - מצוידות במערכת מעגל סגור. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> תשלח לו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הכול מצולם, הכול מתועד. גם אתכם קופצים באמצע הכביש מתעדים אני אראה לחבר הכנסת. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אבל מה השורה התחתונה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כמה שזה גורם לצער בעלי חיים שאתם חוסמים את הדרך של הנהג וגורמים לו ללחצים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> דקת הצילום זה מה שיגמור אותו. מה השורה התחתונה? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> שורה תחתונה שאפשר לעשות פריקות בחושך, בלילה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ואז אם האונייה תגיע בבוקר היא תחכה עד הלילה? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אבל לא כל ההובלות זה אוניות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> האונייה תגיע, בעלי החיים יישבו בקיץ במעלות חום? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> יש סיבה לא להכניס את העניין של הרכבים הממוזגים? הם צריכים שנתיים עד שזה ייכנס לתוקף. תנו להם תקופת מעבר. אבל רכב ממוזג, השנה היא 2025, זה קיים. אם זה לא קיים בארץ, שיתכבדו ויקנו בכל התקציבים שהם עושים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ואתם תממנו את זה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו נשמח לקבל מימון לדבר הזה. אני אשמח, אני הראשון שאקנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אני צריכה לממן לך? << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> מה לממן? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה לעשות? את רוצה את זה, אז את צריכה לממן את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> אתם עושים מספיק כסף על חשבון בעלי החיים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בתיה העלתה פה נקודה שאולי זה יכול להיות איזה שהוא פתרון. הרי אנחנו יודעים שחום הגוף שלהם ובצפיפות הם מייצרים הרבה יותר מעלות חום. האם בתאריכים האלה אולי אפשר לדאוג שהצפיפות תהיה פחותה. שגם יהיה מעבר. הרי כאשר נוסעים, דווקא הטמפרטורות אמורות לרדת, לא לעלות. בגלל שיש רוח. זה אמור להיות פחות מעלות. אז אולי לרווח אותם יותר, את בעלי החיים. אני לא יודעת לגבי רכבים ממוזגים, אני לא יודעת מה העלות של הדבר הזה. אבל אם אנחנו נכניס רכבים ממוזגים, אני שנייה פרקטית. אם אנחנו נכניס רכבים ממוזגים, ואני מאוד הייתי רוצה, אי אפשר להכביד היום לא על המדינה. הם ירצו כסף, הם לא יעשו את זה. ככה זה עובד. גם כאשר עושים זה אנחנו נותנים תקציבים. אני לא יודעת אם הדבר הזה פרקטי. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל טל, יש תעשיות שלמות שנסגרו כי הן פגעו בצער בעלי חיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יש פרקטיקה ויש חלומות. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> חוץ מפיטום אווזים, והם קיבלו כסף. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> טל ובתיה, זה קיים בהמשך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה קיים? << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> כשצפויה טמפרטורה בעת ההובלה לעלות על 35 מעלות צלזיוס, בנקודת המוצא או היעד. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> לא, אנחנו מורידים את המעלות. << אורח >> ד"ר דגנית בן דב: << אורח >> יוגדל השטח לכל בהמה ב-5% נוספים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> מה זה 5%? כמה זה נותן? כמה זה נותן? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> משאית מובילה 60 עגלים, 5%. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> אני לא טובה בזה. << אורח >> שירה הרצנו: << אורח >> לא צריכה להיות הובלה ב-35 מעלות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה פחות שלושה עגלים. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> פחות שלושה עגלים? לא, זה לא הגיוני. פחות שלושה עגלים ממשאית של 60 עגלים, זה לא נותן את הדבר הזה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כן, אבל דיברנו על העניין הבטיחותי. נמצא כאן נציג משרד התחבורה. << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> בסדר, לא אמרתי שינודו וינועו במשאית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב שהעלית את הנקודה הזאת, כי אני רציתי לסיים עם זה. משרד התחבורה, אני רוצה חוות דעת כתובה על מה שהבאתם בדיון הקודם שיש סכנת התהפכות ואת כל הנושא הזה. אני רוצה את זה כתוב. יסמין, דברי סיכום על הנקודה הזאת, האחרונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על הטמפרטורות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאנחנו צריכים להבין שבסופו של יום כל התקנות האלה באות להגן על בעלי החיים. נכון, יש פה בעלי עסקים שמתפרנסים ויש דרישה של הציבור כעת. למזלנו היא הולכת ויורדת כמה שאפשר. אבל אנחנו גם צריכים כל הזמן להבין שיש פה עניין של מוסר ושל צער בעלי חיים. והנושא של הטמפרטורות והשעות של ההובלה הוא סופר קריטי. זה אחד מהדברים הכי בסיסיים של רווחת בעלי החיים. וחשוב שנבוא לקראת. בנוסף אני רוצה להעיר שאנחנו פה בדיון מאוד מאוד טעון ורגשי. אבל בפעם הבאה שאתה תדבר אליי ככה אני אדרוש שיוציאו אותך מהכנסת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למה לך מותר לדבר אליי ככה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי אני חברת כנסת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז מה, אז מותר לך לדבר אליי? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, בואי, יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדברת אליך לא יפה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לך מותר לדבר אליי איך שאת רוצה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אמרת לי מי אתה? מה זאת אומרת מי אתה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן, חן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז עניתי לך מי את. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חן, אני הזהרתי אותך כבר בתחילת הדיון שאני אצטרך להוציא אותך. רגע, שיהיה ברור. קודם כל, אורחים לא פונים לחברי כנסת, לא משנה אם זה באמצע הדברים שלהם. וכל שכן אם זה בצורה לא נאותה. שנית, גם חברי כנסת דרוש מהם לפנות למי שנמצא בחדר בצורה נאותה. אבל מותר להם, בשונה מכם, להיכנס לכם לדברים ולהביא הערות ביניים. אלו התקנות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אדוני, יש לי שאלה קטנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חאתם, אני חייב לנעול את הדיון, אני יושב על דיון אחר ויש לי פה יום עמוס מאוד. אנחנו נצטרך לשבת שוב על הנושא של הטמפרטורות, נושא של בעלי חיים, יש לך שבועיים. יש לנו עוד עבודה. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>