פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 9 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 24/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 125 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 11:17 סדר היום: << נושא >> ההתמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: סנ"צ אבי עייש – ר' ענף חקירות מחוז צפון, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ – חטיבת החקירות ומדור תקשורת, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ גלעד בהט – ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי קרן אבירם – עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן בייבץ – חטיבת החקירות, המשרד לביטחון לאומי לילך וגנר – משפטנית, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נורית יכימוביץ-כהן – ר' תחום ביטחון פנים, מרכז המחקר והמידע, הכנסת חיאם קעאדן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי צביקה קסמן – מנהל אגף א' חקירות ומודיעין, רשות המיסים בישראל רחל גדסי – צוות חוק המזומן, רשות המיסים בישראל גיא ג'ורנו – סגן מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש, רשות המיסים בישראל משה קונינסקי – ראש עיריית כרמיאל, יו"ר מועצת הגליל עידן לב רן – יו"ר התנועה לקידום הצפון רון ישראלי – רכז מדיניות, רגבים חן אביגדורי – אשתו ובתו שוחררו משבי חמאס, משפחות החטופים אייל קלדרון – משפחות החטופים יותם כהן – משפחות החטופים מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההתמודדות מול תופעת הפרוטקשן (דמי חסות) בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-24 בפברואר 2025, כ"ו בשבט תשפ"ה. זה דיון מעקב בנושא התמודדות תופעת הפרוטקשן וגביית דמי החסות בצפון. דיון מעקב לישיבה שהתקיימה בינואר, עוד בוועדה בראשות חבר הכנסת מיכאל ביטון. עלו כאן כמה שאלות, שגם התבקש המשרד לביטחון לאומי. אז לפני שאני אתן לכם להתייחס לבקשות מהדיון הקודם, אני כן אתן בקצרה לממ"מ להציג דו"ח שלהם מאז חקיקת החוק. בבקשה. << אורח >> נורית יכימוביץ-כהן: << אורח >> תודה ליו"ר. נורית, ראש תחום ביטחון פנים בממ"מ. אני כתבתי את המסמך שנמצא עכשיו בפורטל הוועדה ובאתר הממ"מ, על גביית דמי חסות. לפני בערך שנה וחצי, באוגוסט 2023 נכנס לתוקף תיקון 146 לחוק העונשין, שבעצם בו נקבעה לראשונה ההגדרה של גביית דמי חסות. יחד עם זה נקבעה ענישה, ונקבעה כהוראת שעה ענישת מינימום. בנוסף, הוסדרו בתיקון החוק כמה דברים שקשורים לחילוטים, ונקבעה חובת דיווח לכנסת כדי לאפשר לכנסת לעקוב אחרי התועלת בתיקון החוק. הדיווח הראשון הגיע לכנסת בינואר, ואני סיכמתי או ניתחתי את הנתונים שיש בדיווח הראשון במסגרת חובת הדיווח, והנתונים כתובים כאן. אני אגיד בקצרה. מאז כניסת החוק לתוקף, נפתחו 160 תיקים בגלל גביית דמי חסות. נרשמו בהם 130 חשודים, כלומר יש בעצם חשודים שרשומים ביותר מתיק אחד. המבט המעניין פה הוא על המחוזות. בפילוח לפי מחוזות אנחנו רואים ש-78% מהתיקים נפתחו במחוז הצפון. ופה צריך להגיד גם מה יש וגם מה אין. מה שאנחנו רואים, כמו שאמרתי על היש, זה שבעצם כמעט כל התיקים נפתחים במחוז הצפון. אני חושבת שכל האנשים שיושבים כאן בחדר יודעים היטב שיש לא מעט פרוטקשן גם במחוז הדרום, על זה יגידו יותר טוב ממני אנשים שנמצאים בשטח. ובהקשר הזה צריך להזכיר, שגביית דמי חסות או סד"ח זו בעצם עבירת חשיפה. כלומר, עבירה שאין עליה מתלוננים, ובעצם היא נאכפת רק בפעילות יזומה של המשטרה. זאת אומרת, מה שצריך לדעת זה מה קורה בשטח מבחינת פעילות יזומה של המשטרה. וזה יכול אולי להסביר את ההבדלים האלה בין הצפון לדרום. דבר נוסף שאנחנו יכולים לראות מהנתונים, לא כל כך הרבה תיקים נסגרו בינתיים, אבל מבין התיקים שנסגרו, העילה 'עבריין לא נודע' היא עילת הסגירה הנפוצה ביותר בשני שליש מהתיקים. גם יש כאן מקום לשאול את אנשי השטח מה הסיבה לזה שעילת עבריין לא נודע נקבעת בכל כך הרבה תיקים, בין אם זה קשור למאפייני האירוע עצמו, הסד"ח, או למאפייני החקירה. כמו שאמרתי, החוק החדש נתן כלים למערכת האכיפה גם לבצע חילוטים. מה שאנחנו רואים, זה שבהקשר של 160 התיקים שנפתחו מאז כניסת החוק לתוקף, היו שלושה חילוטים, וזה בהוראה של בית משפט. בתוכם היו שלושה כלי רכב, סכומי כסף של בין כמה עשרות אלפי שקלים ל-150 אלף שקל בחילוט. אלה עיקר הממצאים, וחשוב לדעת איך הדברים שקורים בשטח מתכתבים עם הנתונים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. משרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל. זה צריך להיות בהתייחס לדיון הקודם, זאת אומרת לדברים שעלו בדיון הקודם. הוועדה ביקשה מהמשרד לביטחון לאומי למסור עדכון בדבר התקדמות חקיקת חוק חברות האבטחה, שנועד להילחם בחברות קש. לוח הזמנים להשלמתו ופילוח רב שנתי 5-10 שנים של פעולות אכיפה שנעשו בהקשר של גביית דמי חסות, ובכלל זה סוגי עבירות, כתבי אישום ועונשים. << אורח >> רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ: << אורח >> בוקר טוב. עו"ד ליאורה סולטן יעבץ, חטיבת החקירות. באשר לשאלה הראשונה, זה משרד המשפטים כמובן יענה. לגבי השאלה השנייה שאדוני עכשיו ציין, 5-10 שנים, החוק נכנס לתוקף באוגוסט שנת 2023, ולכן הנתונים, אם אנחנו מדברים אך ורק על נתוני גביית דמי חסות, תיקון 146, אנחנו מדברים על נתונים מאוגוסט 2023 עד המועד שהעברנו את הנתונים. זה לא רק גד"ח, זה גם סד"ח. שזה סחיטת דמי חסות, שזה אירוע אחר, זו עבירה אחרת, עבירה שקיימת. אז צריך לבצע איזושהי הפרדה מבחינתנו גם בהבחנה בין גביית דמי חסות לבין סחיטת דמי חסות, שזה מספר עבירות ולגביהן יש לנו נתונים של 5, 10 שנים. זה כן יש לנו מסמך כזה. המסמך שאנחנו העברנו, שאני העברתי אותו, זה גביית דמי חסות פר אקסלנס. זה תיקים שנפתחו בעבירה חדשה. ולכן לבקש מאיתנו נתונים 15 שנים, זה לא ריאלי. << אורח >> נורית יכימוביץ-כהן: << אורח >> אבל לא היה סעיף חוק, נכון? << אורח >> רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ: << אורח >> זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו הולכים על סחיטה. << אורח >> רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ: << אורח >> אז זו לא גבייה. << אורח >> נורית יכימוביץ-כהן: << אורח >> כן, אבל אף פעם לא היה אפשר להפריד בין כלל מקרי הסחיטה לבין הסד"ח, שזה בערך עשירית מהמקרים. << אורח >> רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ: << אורח >> בסדר גמור, אבל מבחינתנו אנחנו גם הוצאנו נתונים כאלה. זה בסדר גמור. אני רק אומרת, כמו שאנחנו מחויבים בדיווח לוועדה, אם רוצים לבדוק גביית דמי החסות ופתיחת תיקי חקירה בעבירה חדשה, זה אירוע שאנחנו מתייחסים אליו מאוגוסט 2023 עד המועד. אם רוצים לכלל את התופעה, זה כבר משהו אחר מבחינתנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד המשפטים. בדיון הקודם דובר על חקיקת חוק חברות האבטחה, וגם עלתה הצעה שמשרד המשפטים יבחן למנות רפרנטים שיתמחו בתיקי פרוטקשן, שיאפשר טיפול מהיר ויעיל בתיקי סחיטה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> לילך וגנר, משרד המשפטים. חוק שירותי האבטחה הוא חוק שנמצא אצל המשרד לביטחון לאומי, אז אולי כדאי שהם יעדכנו. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> קרן, מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. כמו שעדכנו גם בפעם הקודמת, החוק שמקודם על ידינו, על ידי המשרד, חוק שבעצם מעביר את כל הרגולציה על חברות השמירה ממשרד המשפטים למשרד שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, רק איפה הוא עומד? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> לבקשת רשות האסדרה, הם דרשו שאנחנו נעשה RIA מעודכנת. ה-RIA המעודכנת היא בשלבים אחרונים במשרד. לגבי הנוסח, יש סוגיות מסוימות שעדיין בשיח מול ייעוץ חקיקה, מול מערכת הביטחון ומול האוצר לגבי ההשלכות התקציביות. אנחנו מנסים לקדם את זה כמה שיותר מהר, וברגע שזה יושלם, גם יש לנו שר חדש, זה יובא כמה שיותר מהר בפניו לקבל את הנחיותיו לקידום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יכולה לתת לוחות זמנים? הערכה? בעצם עוד לא פרסמתם תזכיר. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> היה תזכיר יותר ישן שפורסם ועל גביו עשו עכשיו את כל התיקונים החדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה יצריך פרסום נוסף של תזכיר, או שזה פשוט יוכל לעלות על הנוסח המתוקן? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> יכול להיות שלא, יכול להיות שזה לא יצטרך פרסום נוסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי להערכתך תוכלו להציג לשר החדש את החוק? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אנחנו מנסים כמה שיותר מהר. אני מניחה בחודשים הקרובים, בחודש-חודשיים הקרובים משהו כזה. צריך להבין, החקיקה היא מאוד כבדה וגם השיח מול משרד האוצר עוד לא הסתיים לגבי השלכות התקציביות של זה. ולכן אנחנו בשלבים האחרונים, דבר ראשון של ה-RIA, זו הייתה דרישה של רשות האסדרה, שאנחנו נעשה RIA מעודכנת. ה-RIA לוקחת גם הרבה זמן, אבל זה כרגע בשלבים אחרונים אצלו במשרד. ואנחנו מנסים להשלים את הסוגיות האחרונות שנשארו לגבי הנוסח עצמו, ונביא את זה בפני השר החדש. הוא גם צריך ללמוד את החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> לגבי הנושא של הכשרות, הדרכות ורפרנטים, המשטרה התחילה מערכת של הדרכות כדי להטמיע את החוק החדש, וגם גייסה אותי לנושא הזה, להעביר הרצאות. אנחנו עושים כל מאמץ להטמיע את החוק. צריך לדעת שהדברים האלה, מן הסתם, מטבע הדברים לוקחים זמן. במקביל, כמו שעלה פה, יש את סעיף 428 הישן והטוב לפני תיקון הסד"ח, שגם בו בתיקים ישנים יותר שלא חל עליהם התיקון, לא רק שמגישים כתבי אישום, אלא גם מערערים על עונשים יחסית קלים. ולאחרונה בית משפט עליון החמיר בענישה בצורה דרמטית בנושא של פרוטקשן, ומשדר מסר מאוד חד משמעי בהקשר הזה. ואנחנו ממשיכים לעבוד על כל ההיבטים הללו, ואנחנו נעדכן גם בישיבה הבאה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רשות המיסים. << אורח >> צביקה קסמן: << אורח >> שמי צביקה, ואני נציג חטיבת החקירות והמודיעין. בפן החקירתי, אנחנו מצטרפים לכל חקירה שמשטרת ישראל מבקשת מאיתנו להצטרף. כן תוכנית עבודה, לא תוכנית עבודה, אנחנו רואים את זה כפרויקט ויעד שהוא מחוץ לתוכניות עבודה. זאת אומרת, לא צריך להכריז בתוכנית עבודה שמטפלים בפרוטקשן. ברגע שהמשטרה מבקשת, אנחנו שמים את זה בסדר תיעדוף גבוה. ועובדתית, אנחנו נמצאים גם עם היחידות החדשות של משטרת ישראל בקשר רציף ומודיעיני, והצטרפנו כבר בעבר למספר תיקים שהיו, ויש לנו גם יעדים קדימה שאי אפשר להרחיב עליהם, שאנחנו יחד איתם בעשייה. לגבי נושא הפיצוי, הבנתי בישיבה הקודמת שהייתה שישנה איזושהי חקיקה בנושא הזה. נמצא פה גיא ג'ורנו, אם תרצו הרחבה בנושא של נושא הפיצויים, הוא אחראי על נושא הפיצויים נכון להיום, אז אני מעביר אליו את הדיבור. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> נעים מאוד, גיא ג'ורנו, סגן מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש. למעשה, אני משתתף בהרבה ועדות שרוצות את ההשתתפות של הקרן או את הפעילות. זה דבר מבורך, רק לצערי אנחנו עובדים על פי החוק. בחוק מס רכוש נקבע, כדי לשלם פיצוי על נזק כלשהו, צריך שייגרם נזק מלחמה. יש הגדרה בחוק מהו נזק מלחמה, שזה בעצם נזק שנגרם לנכס או לעסק בעקבות פעילות עוינת של צבא אויב, או של צה"ל, שבדרך כלל עושה נזקים כאלה ואחרים במסגרת הפעילות המבצעית שלו, או במסגרת נזק שנגרם כפעולות איבה, מה שאנחנו מכירים כפיגוע לאומני. כל עוד זה נזק שלא נכנס לאחת הקטגוריות האלה, לצערי מס רכוש לא יכול להיכנס לתמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלא אם כן יהיה תיקון חקיקה. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנושא נמצא בכלל על סדר היום מבחינת תיקוני חקיקה? << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> אני לא מכיר משהו. << אורח >> צביקה קסמן: << אורח >> אני הבנתי שיש איזושהי הצעת חוק פרטית, אני לא התעמקתי בזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אני מדבר מבחינת הממשלה. מבחינתכם אין הבדל בהיבט של פיצוי. אתם לא רואים באירוע של גביית דמי חסות משהו שהוא נכנס לסדר היום. << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> הוא לא נכנס להגדרה של נזק מלחמה, הוא נכנס להגדרת נזק נזיקי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא בטוח שרשות המיסים וקרן הפיצויים היא הפלטפורמה, אין פה נציג של משרד החקלאות. אבל למשל, אחת הבעיות היא שאחרי פשיעה של מקרי גביית דמי חסות, למשל מישהו ששרפו לו את העסק והוא לא רוצה לשלם דמי חסות, אין לו אפשרות לבטח את העסק. ופה חייב להיות מענה, זה כשל שוק שהמדינה חייבת להיכנס אליו. אני אומר את זה יותר, אפילו אולי למשרד המשפטים. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני הצעתי אגב, אדוני היו"ר, שנזמן לישיבה הבאה נציגים של רשות שוק ההון והממונה על הביטוח. אבל אני לא יודעת אם זה זומן לישיבה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא זומן. בסדר, נזמן. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אז אפשר לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואתם עסקתם בזה במשרד המשפטים? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אני לא מכירה הצעה קונקרטית. חבר הכנסת שוסטר אמר לי שיש איזו הצעה שהוא רוצה לבחון מולנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשוב להגיד, זה לא רק בפשיעה החקלאית. זה נכון לגבי הפשיעה החקלאית, זה נכון גם לגבי פשיעה במסעדה או מעסק אחר. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אז עד כמה שאני יודעת, שוב, מהידיעה שלי של חוק העונשין. יש מספר קרנות שהוקמו. יש את הקרן של פקודת הסמים, יש את הקרן של הלבנת הון, יש את הקרן של סחר בבני אדם ויש אולי עוד אחת ששכחתי. אבל אני יודעת שהעמדה של האוצר המסורתית היא התנגדות לקרנות יהודיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אחד התמריצים הכי גדולים לבעלי עסקים לשלם דמי חסות, כי מרגע שהם ייכנסו לאירוע שבו העסק שלהם נשרף, הם כבר לא יכולים להפעיל אותו מסיבות אחרות, לא קשור לשריפה. לכן זה מייצר איזשהו תמריץ, שהוא אומר תשמע, עדיף לא לשלם את דמי החסות. למה שישבור את הראש? המדינה הרי לא עומדת לימינו כשהוא נפגע. אתה רוצה להתייחס, ראש העיר? << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> אדוני היו"ר וכל נציגי משרדי ממשלה, בעיקר המשטרה, אנחנו כבר מיואשים ראשי הרשויות בצפון. פשוט מיואשים. אתם מדווחים פה על 78% מכלל האירועים שאובחנו בצפון? אני רוצה להגיד לכם שיש מאות, אם לא אלפים שבכלל לא מדווחים כי בעלי העניין חוששים. זה חודר לכל היישובים, וכבר פרץ את היישובים של בני המיעוטים והגיע ליישובים היהודים. אני יכול להגיד לכם שאצלי, קרוב אליי, אם זה דיר אל אסד ואם זה בענה, בשעה שבע בערב, אולי היום זה כבר בשש, עם החשכה, כבר מגיפים את החלונות ולא יוצאים החוצה כי מפחדים להסתובב ברחבי היישוב. אני רוצה להגיד לכם שראשי הרשויות מאוימים. אני הייתי פעמיים מאוים. אני יכול להגיד לכם שהמעמסה הכלכלית על הקופה הציבורית, בגלל הנושאים של "הפרוטקשן", המכרזים בתשתיות, אני לא מדבר על מאות אלפים, אני מדבר על מיליונים. פרויקטים שהיו צריכים להסתיים לפני שלוש וארבע שנים נמשכים, ועדיין לא הגיעו לכלל סיום בגלל התופעות האלה. אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך בסדר היום. זה מאיים על השוטף, זה מאיים על החיים שלנו, זה מאיים על ההתפתחות של הצפון. אנחנו מבקשים באמת, מעבר לאותה חקיקה, לעשות עבודה מקיפה. מדובר פה בחיי אדם. אנחנו רואים ומכירים את המספרים, את הרצח במגזר הערבי. אני לא מייצג רק את המגזר היהודי, אני הפה של כל מי שנמצא היום בצפון. המצב עגום. אנשים לא יוצאים לבלות, לא יוצאים לטייל, חוששים. הטרדות, פריצות, תופעת האגזוזים והשיפור של הרכבים. רכבים, הצפון היום לטקסס. אנחנו מבקשים יותר משאבים ועכשיו. לא להתמהמה. אנחנו כבר לא מסוגלים לעכל את זה ולהכיל את זה. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון הזה, כי זה באמת דיון מעקב קצר שהיה רק בשביל לייצר פה רצף מהדיון הקודם שביצע קודמי. תראו, הסיפור הזה של גביית דמי חסות הוא אירוע בתוך תופעת הפשיעה שמשתוללת בעיקר בנגב ובגליל, ומשם כמובן השלב הבא זה שהיא מגיעה למרכז. מי ביקש לדבר ולא קיבל? אין לי שום בעיה לתת לכם גם עכשיו. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> הכל בסדר. זה דיון קטן, תסיימו את הדיון. אתם מסיימים, נכון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> אז יאללה, שיהיה פחות פרוטקשן ושיהיה פחות חטופים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אני כן הייתי רוצה לתת לך גם לפחות לפני הסיכום. << אורח >> סנ"צ אבי עייש: << אורח >> התבקשנו להתייחס למספרים ולפערים. אם רוצים התייחסות שלנו, כבר באתי מהצפון – אבי, ראש ענף חקירות במחוז צפון. נשאלה השאלה שהופנתה אלינו, בדבר היחס בין כמות התיקים שנפתחו לכתבי האישום ותום ההליכים. אז אני רוצה להגיד, זאת עבירה חשיפה. זאת אומרת, ככל שפתחנו יותר תיקים, זה אומר שהצלחנו לגייס מודיעין על קיום של העבירה, ולכן היחסיות, בהתייחס למה שאמר אדוני ראש העיר, בכמות של התיקים שנפתחו אצלנו, זה באופן ליכולת שלנו לגייס מודיעין. הפער בין היכולת שלנו לגייס מודיעין לקיום האירוע, לבין כתב האישום, או היכולת שלנו לגייס את הראיות בין המידע לבין כתב האישום, ושם הפער. ואם אני יכול להצביע באופן בולט על משהו שמקשה עלינו, זה שיתוף הפעולה של הנפגעים, מתוך חשש והיכולת שלהם להאמין שאנחנו מסוגלים לשמור עליהם אחרי אותו שיתוף פעולה. ושם נמצא הפער בין כמות התיקים ליכולת שלנו לגייס כתבי אישום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם היכולת שלך לשמור עליו, וגם היכולת שלו להמשיך לקיים את העסק שלו גם מהבחינה של התוכנית הביטוחית. << אורח >> סנ"צ אבי עייש: << אורח >> לגמרי, הם חונים באותה משוואה, ושם הפער. תודה. << אורח >> רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ: << אורח >> אדוני, אני רק רוצה לסבר את אוזנו של היו"ר. בימ"ר חוף, מחוז חוף, הוגשו 12 כתבי אישום עד אתמול. במשך שבוע בערך, 12 כתבי אישום הוגשו בעבירה הזו, בעבירת הגד"ח עם עבירות נלוות חמורות. אבל באמת עבודה מדהימה של ימ"ר חוף ועם שיתוף פעולה כמובן של פרקליטות מחוז חוף, ואלה דברים שכן צריך להגיד כי זה גם העבירה החדשה וגם היכולת שלנו בסופו של יום לרתום את אותם קורבנות, את אותם מתלוננים, להיות איתנו ולא להילחץ ולפחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לשמוע הצהרה של משפחות החטופים, אני חושב שחשוב שהיא תהיה בפרוטוקול גם לפני סיום. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> תודה אדוני. אדוני היו"ר, שמי חן אביגדורי, אני בעלה של שרון ואבא של נועם שנחטפו ב-7 באוקטובר ושוחררו במסגרת העסקה הראשונה. ביום שבת צפינו אדוני בהתרגשות רבה בשישה חטופים שהושבו לחיק משפחותיהם לאחר ששרדו את הגהינום החמאסי למעלה מ-500 יום. הם, ובני משפחותיהם, יזכו להשתקם ולבנות חיים חדשים, ואין מאושרים מאיתנו לראות את אחינו ואחיותינו חזרה בבית. בהמשך השבוע אדוני, ליתר דיוק מחר וביום רביעי, יובאו למנוחת עולמים שירי, אריאל, כפיר ביבס ועודד ליפשיץ ז"ל, שלא יזכו לאותה הזכות. אני מבקש מכל מי שמעוניין פה בחדר להצטרף אליי בעמידה שתכבד את זכרם ואת זכר כל החטופים שהובאו לקבורה בישראל. (הנוכחים נעמדים, חן מקריא) אלעד קציר, יגב בוכשטב, הירש גולדברג פולין, אברהם מונדר, כרמל גת, אליה טולדנו, עדן ירושלמי, יהודית וייס, אלמוג סרוסי, אורי דנינו, חמזה אל זיאדנה, אלכס לובנוב, עדן זכריה, נועה מרציאנו, אלכסנדר דנציג, רון שרמן, חיים פרי, איתי סבירסקי, יוסף אל זיאדנה, יורם מצגר, נדב פופלוול, ניק בייזר, יותם חיים, אלון שמריז, סאמר טלאלקה, מיה גורן, חנן יבלונקה, רון בנימין, אוריון הרננדס, איציק אלגרט, אופיר צרפתי, מישל ניסנבאום, שני לוק, אורון שאול, רביד אריה כץ, שקד דהן, אורן גולדין, עמית אסתר בוסקילה, תומר אחימס, זיו דדו, קיריל ברודסקי. חלק מהאנשים האלה אדוני, הגיעו לעזה בחיים ונרצחו בשבי באכזריות, או שנהרגו בגלל הלחימה. לחץ צבאי, כפי שכולנו יודעים, הורג חטופים. אני מזכיר לך אדוני וליתר האנשים הנפלאים שנמצאים פה בחדר, שברצועת עזה נמצאים כעת 36 חטופים שמדינת ישראל הכריזה עליהם כחללים. גם הנשיא טראמפ הכיר שלשום בחשיבות העליונה שיש להשבת החטופים החללים, מכיוון שגם להם יש משפחה, חברים, וקהילה שמחכים להם. חובתה של המדינה היא להעניק להם את הוודאות הזאת, וזה יהיה אפשרי רק אם נחזיר את כולם. כל 63 החטופים הנמצאים בצרה ובשביה. זו החובה של המדינה, זו חובתה של הממשלה והעומד בראשה, וזו החובה שלכם חברי הכנסת להמשיך ולדחוף לשחרור כל החטופים בעסקה הנוכחית, ברצף, בלי גרירות רגליים ומשיכות זמן. זה ורק זה, הוא המסר שמעבירות כל משפחות החטופים ששבו, ומשפחות החטופים שהובאו לקבורה. תשיבו את כולם עד החטוף האחרון, כי לוותר עליהם זה לוותר עלינו. תודה אדוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חותם על כל מילה, פשוט מצטרף לזה. אני חושב שכל המוסיף בעניין הזה גורע. לסיכום הדיון שקיימנו, אני רוצה לקבוע בחודש מאי דיון מעקב על חוק חברות האבטחה. עד אז לקבל, ששם כבר יהיה סטטוס ממשרד המשפטים, משרד לביטחון פנים, מה הוצג לשר, מה עמדת השר, איפה אנחנו עומדים בעניין הזה. אני מקווה שכבר נהיה בשלב שהוא מתקדם להצבעה. ובנפרד, אנחנו נקבע דיון ספציפי עם רשות שוק ההון והביטוח, משרד האוצר ומשרד המשפטים, על הנושא הביטוחי של עסקים שנפגעו מגביית דמי חסות. אלה שני הדברים שנתחיל לפרק לאט לאט את הסוגייה הזו, שאני כבר אומר לכם, אנחנו נעסוק בה בהרחבה בחודשים הקרובים בהזדמנויות ובפורומים שונים. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:42. << סיום >>