פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת העבודה והרווחה
27/01/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ה (27 בינואר 2025), שעה 11:16


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (פ/4821/25), של חה"כ חוה אתי עטייה << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
חוה אתי עטייה


מוזמנים: 
	פזית תדהר
	–
	לשכה משפטית, משרד הביטחון

	זאב ריינמן
	–
	אגף תקציבים, משרד הביטחון

	שנהב אור
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	אלינה מילקין קזקביץ
	–
	מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

	חנן פוטרמן
	–
	המוסד לביטוח לאומי

	נועה אוחיון
	–
	ענף תכנון כוח אדם מילואים, צה"ל

	אסמרה טגניה
	–
	הפרקליטות הצבאית, צה"ל

	רן טואיטו
	–
	הפרקליטות הצבאית, צה"ל

	רוחמה פור
	–
	צוות - ארגון גמלאי צה"ל

	חיים סהר
	–
	ההסתדרות הכללית

	ישי פולק
	–
	עו"ד, יו"ר משותף, ועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי

	רינת דקל קינן
	–
	דודתו של שגיא דקל חן החטוף בעזה

	משה לביא
	–
	גיסו של עמרי מירן החטוף בעזה

	מיכל לביא
	–
	גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה

	חן אביגדורי
	–
	אשתו וביתו שבו משבי חמאס בעזה




ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (פ/4821/25)
של חה"כ חוה אתי עטייה << הצח >>

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. אנחנו היום בכ"ז בטבת תשפ"ה, ה-27.01.2025. היום אנחנו נעסוק בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו). זה הצעת החוק של חברת הכנסת אתי עטייה. אנחנו מקווים בעזרת השם להשלים את זה היום, ושיהיה בהצלחה. זה לקריאה ראשונה, נכון?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני זה אנחנו רוצים לשמוע את המשפחות שהגיעו לכאן. חן אביגדורי.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

קודם אנחנו נראה את הסרטון והגברת תדברי לפניי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רינת דקל קינן, בבקשה.

 << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> 

(הקרנת סרטון)

הסרטון הזה לא מפסיק לרגש אותנו. אני רינת, דודה של שגיא. שגיא חי וחטוף בעזה. בוקר אופטימי של החזרת העסקה למסלולה ובשורות על החזרת עוד שישה חטופים לחיק משפחותיהם עוד השבוע. אנחנו בתקופה מורכבת, עסקה שלא הייתה יכולה לצאת לדרך ללא החיילים שלנו שנלחמו בכל אמונתם. לצערנו הרב רבים מהם לא איתנו היום. כבת למשפחה שכולה כבר 51 שנים אני יודעת שכשהשכול דופק בדלת, הוא נשאר. הוא מלווה את המשפחה ביום-יום שנים מאוד ארוכות. בנוסף, שחרור האסירים המחבלים שהופך את הבטן של כולנו, הוא ממלא בדאגה לעתיד הצפוי, ועם כל זה אנחנו בימים מלאי תקווה ובשורות טובות, ימים מלאי אושר לראות הורים מחבקים את בנותיהן השבות, ואנחנו מחכים, מלאי תקווה מודאגת שגם תורנו יגיע. 

העסקה הזו היא פיל בחנות חרסינה, והפיל עומד במרכז החנות ומקבל דחיפות מכל הצדדים. התפקיד של כולנו פה הוא לשמור על הפיל, על העסקה, שכן כבר ראינו השבוע כמה היא שבירה, כמה כל שינוי קטן מטלטל אותה ואת כולנו למקום הזה שנקרא אי ודאות. אנחנו נושמים לאט ומקשיבים ומצפים רק לטלפון של הקצינה, שהוא היחיד שנותן לנו את האינדיקציות הנכונות, ומתפללים חזק ובאמונה מלאה שנזכה בקרוב לחבק את שגיא שלנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמן.

 << אורח >> רינת דקל קינן: << אורח >> 

אמן. שחר מזל, הבת של שגיא ואביטל, שנולדה חודשיים לאחר החטיפה כבר אומרת "אבא, בוא". היא כבר בת שנה וחודשיים וטרם פגשה את אביה. העסקה היא לא תהיה שלמה עד שאחרון החטופים יחזור הביתה, עד שכל החיים יזכו לחיבוק המיוחל, והמתים לקבורה הראויה להם. 

מאחלת לכולנו שהעסקה הזו תהיה מלאת פעימות ברצף כמו פעימות ליבנו עד לאחרון החטופים. רק אז נוכל להתחיל בריפוי ובשיקום. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חן אביגדורי. 

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח את הדברים הקצרים שאני הולך להגיד, בתודות. אנחנו כבר כמעט שלושה שבועות במערבולת רגשות מטורפת. אנחנו רוצים להודות קודם כל לחיילי צה"ל ומפקדיו. אני רואה פה חבר'ה לובשי מדים. תעבירו לכל מי שאפשר. מה שאתם עשיתם במהלך השנה ורבע האחרונות זה מאפשר את החיבוקים שאנחנו ראינו בסרטון, ובעזרת השם אנחנו נראה את כולם. אנחנו מודים לכם, אנחנו מצדיעים לכם. אנחנו יודעים שאתם איתנו ואנחנו רוצים להביע את מלוא ההערכה לחיילי צה"ל, למפקדיו, ללוחמיו שאפשרו את העסקה הזאת. 

אני גם רוצה להודות לממשלת ישראל שהיא עשתה את הדבר הנכון, ואני רוצה להודות לנשיא טראמפ כמובן, ואני גם רוצה להודות לך, אדוני, באופן אישי על התרומה שלך ושל המפלגה שלך לקיום העסקה הזאת. יש לי חבר חדש, חרדי, שאמר שמברכים 'שהחיינו' רק בסוף, אז אני שמתי כובע בשביל להגיד "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מתיר אסורים". ככה אני מברך כל פעם, ואנחנו נברך את ה'שהחיינו' ביחד, בעזרת השם, אתה ואני כשהחטוף האחרון יעבור את הגדר. 

שמי חן אביגדורי, הבת שלי ואשתי נחטפו ב-7 באוקטובר והוחזרו אחרי חודש. אני כאן בשביל אנשים כמו מתן וכמו זיו. מתן הוא חייל. הוא לא בשלב הראשון. זיו הוא גבר צעיר. הוא ואחיו גלי שנחטפו מביתם, לא בשלב הראשון. אנחנו כבר אחרי כל הדיונים על העסקה. אנחנו סיימנו את הדיונים על העסקה. העסקה קיימת, עומדת, ואנחנו ואתה, אדוני, מתבקשים לעשות כל מה שאפשר. מה זה כל מה שאפשר? לקיים את העסקה הזאת. אנחנו יודעים שיש בצד השני אויב אכזר, נאצי, ארגון טרור, נבלות, מה שאתם רוצים. אתמול הייתה דוגמה מצוינת לאיך אפשר להקפיד, להתעקש לא לצאת פראיירים ולא לפוצץ, כי אתמול ממשלת ישראל, ועל כך הברכות לה, עשתה את השרירים הראויים בלי לפוצץ, ובגלל זה אנחנו מקבלים שתי פעימות השבוע, אחת ביום חמישי ואחת ביום שבת. עד שאנחנו נברך שבוע טוב במוצאי שבת, יהיו לנו בבית בעזרת השם שישה חטופים, וככה צריך למשוך. 

אני מזכיר לכולם שבעסקה שבה שוחררו הבת שלי והאישה שלי ביום האחרון, ישראל בהחלטה פוצצה את העסקה והשאירה מאחור את הבנות שראיתם בשבוע שעבר, ואת שתי הנשים שאני כל הזמן מקפיד להגיד את השם שלהן, עדן ירושלמי וכרמל גת שנרצחו על ידי החמאס ב-31 באוגוסט כתוצאה מהלחץ הצבאי. אסור שזה יקרה עוד פעם. אסור לנו להפיל את הכדור הזה עוד פעם. מדובר בחיי אדם ומדובר בכבוד האדם, כי כמו שיש ילדות שמחכות לאבא שהן עוד לא ראו, יש אימהות שמחכות לבכות על הקבר של הילד שהן עוד לא קברו. תודה רבה לך, אדוני, ויישר כוח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. איך אומרים? ניפגש בשמחות בעזרת השם. היו תקופות שלא האמנו שזה יכול לקרות, אבל כל הזמן אמרתי, כמו שראינו את הראשונים שיצאו אז, ככה הקדוש ברוך הוא יכול לפתוח את הדלת בכל רגע. בינתיים הקשיחו את ליבם של פרעה של ימנו במשך הרבה זמן. ממש מזעזע לראות את ההתעללויות שלהם, איך אנשים חושבים שהם טיפשים. הערמומיות של האכזריות זה לא רק שפל חייתי, זה גם המון מזימה על דברים שאתה לא חשבת שאפשר לעשות עוד רשעות, עוד רשעות, עד כמה האדם יכול להיות שפל. לעומת זאת אנחנו רואים כמה אנשים יכולים להתרומם בהתרוממות רוח גדולה מאוד ולעשות ולעזור, ואנשים מתגייסים לעזור למשפחות ומחבקים אותם לא יום, לא יומיים. עכשיו אנחנו מלאי תקווה כמו שאמרת. מי האמין שבתוך השבוע יהיו שישה? הלוואי. אנחנו עדיין, איך אומרים בשפה לא שלנו? מחזיקים אצבעות. אני לא יודע מאיפה זה בא.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

לא הדת שלנו, אדוני. אתה יכול להגיד, אנחנו מתפללים, זה בסדר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מתפללים ומקווים ומייחלים שזה יקרה, ובאמת עד האחרון שבהם, כי מי ששחרר את הראשונות, הוא יכול לשחרר את האחרון בעזרת השם.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

בעזרת השם. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משה לביא, בבקשה.

 << אורח >> משה לביא: << אורח >> 

שלום, יושב-ראש הוועדה, כל הנוכחים. שמי משה, אני גיסו של עמרי מירן שנחטף מקיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר. אני פה עם אחותי, מיכל. אנחנו פה להיות הקול של לישי שבעלה נחטף, שמחכה לעמרי, הקול של רוני ועלמה, בנותיהם שרואות באבא כפוסטר כבר 15 חודשים. עמרי נחטף כשעלמה הייתה רק בת חצי שנה. מאז הוא פספס את הצעדים הראשונים שלה, פספס את יום ההולדת הראשון שלה, פספס את המילים הראשונות שהיא אמרה. לפני כמה שבועות היא הלכה לפוסטר של עמרי, אמרה, זה אבא שלי, זה אבא של רוני, ואז שאלה את אחותי, לישי, אני יכולה לראות אותו? לישי לא ידעה מה לומר לה כי היא לא יכולה עדיין לראות אותו. 

במהלך השבוע האחרון התמלאנו תקווה, בין השאר בזכותך, בזכות חברים אחרים של הקואליציה והאופוזיציה, אבל התקווה הזאת יכולה להתנפץ בכל רגע. אנחנו עומדים מול אויב שימשיך להערים קשיים, ימשיך לבחון אותנו עד הרגע האחרון, אבל עלינו להמשיך ולקדש את הערכים שמובילים אותנו כחברה מאז הקמת מדינת ישראל, וכתרבות ודת מאז שאנחנו עם. 

בשבוע שעבר לצד השמחה גילינו שישנו שר בקואליציה שהזמין אליו יועצים, הזמין אליו מספר אנשים כדי לייצר קמפיין שהשלב השני שבו עמרי אמור לחזור, לא יקרה. אני מבקש ממך לא רק כחבר קואליציה, אלא כחבר כנסת וכמישהו שמפלגתו לדעתי תרמה רבות לזה שהעסקה הזאת תקרה, לוודא שאנחנו אכן ממשיכים להיות מחויבים עד לשובו של החטוף האחרון. אנחנו המשפחות ממשיכים לפעול פה בארץ מולכם והמון בחו"ל על מנת שגם מדינות אחרות יבינו את תפקידן המוסרי לנו, לכך שהן אפשרו לחמאס לעשות את מה שעשו. בזמן שאנחנו פועלים שם, אנחנו צריכים שאתם תמשיכו לפעול עבור עמרי וכולם כדי שעלמה שחוגגת את יום ההולדת השני שלה במרץ הקרוב, תזכה לחגוג סוף-סוף יום הולדת עם אביה, עמרי. 

אתן למיכל להשלים כמה מילים. 

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

הזכרת את פרעה מקודם, אדוני. לפני שבועיים, קצת לפני ההסכם לישי ציינה את יום ההולדת ה-40 שלה. משאלת ליבה ממש החרידה אותי. כל פעם כשמכבים את הנרות מבקשים שעמרי וכולם יגיעו, שהם יחזרו ושנחזיר אותם כי הם לא יכולים לחזור לבד. אנחנו צריכים להציל אותם. אנחנו צריכים להחזיר אותם. הפעם היא ביקשה שההסכם, כך אנחנו מקפידים לקרוא לזה בבית, ייצא לפועל, ומשאלת ליבה התגשמה. ההסכם יצא לפועל, גם אם זה שבר את ליבי באותו רגע כשהבנתי שזה מה שהיא ביקשה. ואז היא ביקשה עוד משהו. היא ביקשה כמו שמשה אחי ציין, שעמרי יהיה בבית, שעלמה תחגוג אולי באמת בלב שלם, אולי כשאחרון החטופים גם יגיע ביחד עם עמרי, את יום הולדת שנתיים שלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמן, במהרה בימנו. 

 << אורח >> מיכל לביא: << אורח >> 

חג הפסח מגיע ממש עוד מעט, שזה גם כן משהו שהחריד את ליבי, כי כשלישי אמרה, אני מאוד מקווה שעמרי יהיה כשעלמה תחגוג שנתיים, אני אמרתי, וואו, זה עוד מלא זמן. תחילת אפריל-סוף מרץ זה עוד מלא זמן, וכן, אם העסקה, ההסכם ימשיך, זה מה שצפוי לנו. זה עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להחזיק את זה ברגישות. הכול מאוד שברירי. 

תודה לכם שאתם מחזיקים את השבריריות הזאת ושהשבוע הצלחתם להחזיק אותה, להחזיק אותנו עם החרדות ועם התקווה. הבקשה האחרונה היא שבעצם מאז מתנגן לי כל הזמן בראש הניגון, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, ואני לא מצליחה להפסיק את הניגון הזה לצערי פעמים רבות. אני מבקשת שלא יכלו אותנו מבפנים, שנהיה חזקים, שנחזיר את אחרון החטופים, מי לקבורה ראויה ומי לשיקום ולמשפחות, לזרועות של המשפחות האהובות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

יוסף הצדיק, כשפרעה קרא לו למצוא פתרון, אז הוא אמר, "בלעדי". אני לא עושה שום דבר, רק הקדוש ברוך הוא, "את אשר האלוקים עושה". בעזרת השם הקדוש ברוך הוא ישחרר אותם. כמו שאמרת, אנחנו קוראים בפרשת השבוע הזה את מכת בכורות ויציאת מצרים. יהי רצון באמת שנזכה לשמוע בשורות טובות במהרה וכולם יחזרו בשלום. תודה רבה.

 << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נשוב להצעת החוק של תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו, חוק הביטוח הלאומי של חברת הכנסת אתי עטייה. להקריא את זה או שאת רוצה לומר משהו?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להגיד לך תודה על שקיימת את הדיון החשוב הזה, וגם כמובן לענת, לאורית ולפיליפ, וכמובן לעו"ד אילת שעמלה קשות עם כל הנוגעים בדבר, עם כל משרדי הממשלה, צה"ל, ביטוח לאומי, אכ"א, קבע, וגם לארגון צוות, רוחמה, המנכ"ל שיצמן. זה באמת היה קשה להביא את זה, אבל איך אמרת? אלוהים פותח דלתות ועוזר מלמעלה. אני חושבת שבאמת זו בשורה. כמו שאילת אמרה, זה תיקון עיוות. אלה שנקראו לשירות מילואים, משוחררי קבע, והרחיבו את ההגדרה של משוחררי קבע מכוח צו 8, או התנדבו לצבא. עזבו את הכול, סיכנו את הכול העיקר לדאוג לביטחון שלנו ולשמור עלינו, וכאן יש עיוות. נותנים להם את תשלום גמול הקבע, את השכר שלהם לפי שכר מינימום ולא לפי שכר הקבע. 

אני שמחה ונרגשת שהיה משתלם לחכות, כי ההצעה יצאה יותר טובה משהיא נכנסה, וזאת הפכה להוראה קבועה ולא הוראת שעה. באמת היה עיוות, לקונה בחוק. זה נוהל ישן של הביטוח הלאומי. אני מברכת את ברק רוזנפלד, את צפריר ממשרד הביטחון, את האוצר. כשיש שיתוף פעולה מלא, כולם התגייסו למטרה הזאת, לעזור ללוחמים שמגיע להם. בעזרת השם הגענו לתוצאה טובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה. 

כן, תגידי את השם. 

 << אורח >> רוחמה פור: << אורח >> 

שמי רוחמה פור, אני מטעם ארגון גמלאי צה"ל. אנחנו יזמנו את השינוי של התיקון הזה. אם פתחנו בתודות, אז אני באמת רוצה להגיד לאתי תודה שזיהתה את העיוות הזה ופשוט אימצה את הנושא והלכה איתו עד הסוף. כמובן בהמשך לכל מה שנאמר פה, אני חושבת שזה היה טריגר לשינוי אחר וקבוע יותר בחוק של ביטוח לאומי ועל כן יישר כוח. אני מקווה שבאמת היום נגיע לתוצאה המיוחלת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

אנשי משרד האוצר, שנהב אור. מה העמדה של משרד האוצר בעניין הזה וכמה העלות של הדבר הזה?

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

אני אשמח שיתחילו דווקא משרד הביטחון. הם יציגו את ההצעה, אם זה בסדר ברשותך שנעבור אחרי זה על ההצעה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה בסדר גמור. אני תמיד שמח בעזרה לניהול הישיבה. 

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בוקר טוב, פזית תדהר, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון. אכן אחרי שלמדנו והעמקנו בהצעת החוק של חברת הכנסת עטייה, אנחנו סברנו שנכון יהיה לשנות אותה בכמה היבטים. כפי שנאמר, יש איזה שהוא עיוות בחוק הקיים לגבי אופן חישוב תגמולי המילואים למשוחררי הקבע. קיים איזה שהוא נוהל של המוסד לביטוח לאומי, אבל גם הוא לא נתן מענה שלם ולכן גם נכון יותר להסדיר את הנושא בחקיקה. העיוות נבע מכך שאנשי הקבע הם לא נחשבים לעובדים ולכן השכר שהם מקבלים בעת שירותם בקבע לא נחשב לשכר עבודה לצורך חישוב התגמולים בביטוח לאומי. 

הרעיון הוא רעיון מאוד פשוט, בעצם לבוא ולהגיד שלצורך הפרק הזה של תגמולי המילואים אנחנו נראה את השכר שקיבלו משוחררי הקבע בעת שירותם בקבע כאילו הוא שכר עבודה, כאילו הם כן עובדים, כמובן רק לצורך הפרק הזה מבלי שיש בכך כמובן להקנות יחסי עובד-מעביד, כי משרתי הקבע הם משרתים והם לא עובדים. מאחר וזה הפתרון, אנחנו יוצרים את הסוג של הפיקציה הזאת, אז גם אין שום סיבה שזה יהיה כהוראת שעה למלחמה כי מדובר בעיוות שהיה גם לפני המלחמה. ראינו אותו בהיקפים יותר גדולים מטבע הדברים במהלך המלחמה, כי אז במלחמה נקראו הרבה מאוד משוחררי קבע לשירות מילואים ארוך, אבל זה משהו שנכון להסדיר אותו בצורה קבועה גם לעתיד. אנחנו כן מציעים מבחינת התחולה, שהתחולה תהיה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר כדי לתת את המענה ולתקן פה את העיוות שהיה גם למי שנקרא מה-7 באוקטובר 2023.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה היה קורה עד היום בלקונה עצמה? שנים רבות אנשים היו בקבע כמה וכמה שנים, יצאו לעבודה. כשעשו את החישוב של דמי המילואים, עשו לפי השכר שלהם בעבודה החדשה, נכון?

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

העיוות היה לגבי משוחררי קבע שנקראו למילואים זמן קצר לאחר שהם השתחררו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת, הם לא הספיקו לעבוד במקום אחר.

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ולא חישבו להם את השנים שעבדו כשאנשי קבע?

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

נכון, למעט ההסכם עם הביטוח הלאומי שנתן מענה מאוד חלקי לגבי מי שנקרא לשירות מילואים לתוך 60 ימים ממועד השחרור, ורק עבור שירות המילואים הראשון. אולי כאן נציג אגף התקציבים יוכל להסביר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה נשמע שזה לא היה יכול להתקיים 70 שנה ואף אחד לא דיבר מילה עד שבאה אתי עטייה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

היה נוהל שהוא מפורסם באתר הביטוח הלאומי. ניסינו להתחקות אם הוא כתוב במקום כלשהו. זה אפילו לא הסכם. זה נוהל שמפורסם באתר. הנוהל הזה קובע שבמהלך 90 הימים מיום השחרור מקבע המשוחרר יהיה זכאי לתגמול על פי הכנסתו מקבע, בתנאי שהוא התחיל את השירות הראשון בתוך 60 ימים מיום השחרור, ובין כל שירות אחד לשני יש עד 60 ימים. אני חושבת שזה היה העניין העיקרי שגרם לבעיה, שזה מוגבל ב-90 ימים. אחרי 90 ימים משוחרר הקבע, גם אם הוא עומד בכל התנאים שאמרתי קודם, מפסיק לקבל על פי הכנסתו בקבע, ואם הוא לא עובד ולא עצמאי הוא יקבל את התגמול המזערי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

של ה-315.

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בעבר לא היו הרבה מקרים כאלה כי גם הצבא לא נהג לקרוא למילואים אדם שרק לפני מספר חודשים שוחרר משירות הקבע. גם אם היו מקרים, הם היו מקרים ספורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז רק במלחמה זה צף.


<< דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

מי שמשוחרר מסדיר או מקבע, יש מדיניות של צה"ל לא לקרוא לו במשך תקופה מסוימת, נכון? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא לקרוא לו במשך חצי שנה ראשונה. 

 << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> 

חשוב לי להגיד שעכשיו במלחמה זה באמת לא תקף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי יש את הנוהל הזה, הנוהל הקיים.

 << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> 

זה כבר לא תקף כי חיילים שהשתחררו מהסדיר יכולים אוטומטית להתגייס למילואים. יש את החוק של החצי שנה, אבל זה לא תקף במלחמה. 

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

זה לא חוק, זה מדיניות שהיום בצו 8 קוראים גם בפחות מחצי שנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבנתי.

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

ברשותך, אדוני, רק מילה אחת לגבי ההגדרה של משוחרר משירות קבע או שחרור משירות קבע. היה לנו חשוב להדגיש שמי שיכנס להגדרה זה מי שסיים את שירות הקבע שלו מכל סיבה שהיא, בין אם הוא יצא ממש לגמלאות ובין אם הוא פשוט סיים את שירות הקבע כי הוא התחייב ל- Xשנות קבע, או שהוא החליט מסיבה כזאת או אחרת לעזוב את שירות הקבע ולצאת לאזרחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

שנהב אור, אגף תקציבים. בנוגע לעלות התקציבית, מכיוון שהנוסח כרגע מתומחר ברטרו, העלות התקציבית של זה היא כמה עשרות מילוני שקלים, בין 20 ל-30 מיליון גם ברטרו ביחס לעלות של זה אחורה וגם עלות צפויה קדימה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הכול ביחד, כמה?

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

זה נע בין 20 ל-30 מיליון. פשוט את הקדימה עוד קצת קשה יותר להעריך ולהגיד ביחס גם לכמה עוד המלחמה תימשך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שאין הרבה אנשים שלא עבדו בכלל ולא מצאו עבודה מאז שהם השתחררו מקבע. 

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

לא. יש הרבה אנשים שכבר קיבלו מענה כי הם שירתו פחות מ-60 יום מהשחרור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה רק ההפרש.

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

זה הפרש בין מי ששירת את ה-60 יום ל-90 יום. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

העלות שציינת היא לשנה? 

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

היא תשולם בשנת 2025 אבל היא רטרו גם לתחילת המלחמה. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

מה-7 באוקטובר.

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רגיל שאנשי האוצר אומרים שזה יעלה מאות מיליונים.

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

אנחנו אומרים מאות מיליונים שכזה מאות מיליונים. הרבה הצעות הן מאות מיליונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היה לנו לפני שבוע שהתחילו עם 1.2 מיליארד, ירדו ל-900 עד 600 מיליון בישיבה אחת, אבל טוב, זה בסדר. מדובר פה בין 20 ל-30 מיליון לפי הערתכם.

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

והמקור התקציבי?

 << אורח >> שנהב אור: << אורח >> 

תקציב הביטחון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש למעסיקים התנגדות?

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

לא, אין לי התנגדות אבל יש אמירה והפניית תשומת לב. היות ולמעשה אנשי הקבע והפורשים מגיעים לעבודה בסופו של דבר, והיות וההצעה של אתי שהיא הצעה ראויה מאוד, לוקחת את זה לשנה לצורך העניין במגרשים האלה - - - 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

זה הוראת קבע, זה לא הוראת שעה.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

אני יודע. אני לא אמרתי שעה מבחינת הוראה. אמרתי, הוראה שלוקחת את זה בקטע מעבר לזמנים הקבועים היום. בסופו של דבר חייל קבע או פורש שהתחיל עבודה, לפי הנוסח הקיים כמו שאני קראתי אותו, הוא עדיין מקבל לפי השכר שלו בקבע, ופה מדובר על מצב שבו גם אחרי זה ככל שהוא התחיל לעבוד במשכורת נמוכה יותר, הוא למעשה חוזר חזרה למשכורת הנמוכה יותר גם כשהוא עובד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אנחנו כותבים בסיפה, תיכף גם נקריא את הנוסח, "זולת אם לטובתו או שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע", זאת אומרת הולכים לפי הגבוה.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

כשאת לוקחת את זה אחורה שנה ומשהו אחרי שהוא כבר התחיל לעבוד בחלק מהמקרים ואחרי שהוא כבר נכנס לתוך המערכת - - - 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

איך אפשר לקחת שנה אחורה? אם אנחנו משווים את המעמד שלו לשכיר, יש לנו כללים לעניין חישוב תגמול המילואים, רבע השנה או שלוש מתוך שש אם הוא עבד פחות מ-60 ימים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

בדיוק. רבע שנה זה מה שצריך להיות. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה הנוסח הנוכחי. אתה מדייק לגבי הצעת החוק הטרומית כפי שהיא הונחה, שם באמת הסתכלו לגבי מי ששוחרר שנה לפני תחילת המלחמה, אבל בנוסח המעודכן שכעת מונח על שולחן הוועדה - - - 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

אז אני לוקחת חזרה את הדברים.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אוקיי, בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אילת חשבה על זה לפניך. את אמרת את זה בחדר לפני שנכנסנו, שאת עושה את זה לפי הסכום היותר גבוה, הוא יקבל, בין כשכיר, בין אם כמשרת קבע, אז העניין תוקן. בבקשה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע), התשפ"ה-2025

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

מוצע למחוק את המילים שהיו בהצעת החוק הטרומית – "או לפורש ממנו", מכיוון שבתוך ההגדרה של שחרור משירות קבע אנחנו כוללים גם מי שפרש, לכן אין צורך לציין את זה בנפרד. 

הוספת 
סעיף 274ג	1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), 			לפני סעיף 275 יבוא:

		"תגמול למשוחרר	
		משירות קבע		274ג. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

לפני שאני מקריאה את תוכן הסעיף עצמו, אני רק אגיד שמאז שהנוסח הופץ קיימנו עוד שיחות בין המשרדים לביני ויש לנו כמה תיקוני נוסח, אז אני אקריא לאט כדי שכולם יוכלו לעקוב. יש שינויים קלים. אדם שלפני שירותו במילואים השתחרר משירות קבע, יחולו לגביו הוראות פרק זה לעניין חישוב התגמול. פרק זה - זה הפרק שנוגע לחישוב תגמול המילואים, כאילו היה עובד בעת שירותו בקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה. 

פה בנוסח בפניכם מוצע גם להוסיף – "וכאילו השתלמו בעד שכרו בשירות הקבע דמי ביטוח". מוצע את המילים האלה למחוק מהנוסח, מכיוון שאני מבינה שלעמדת המוסד לביטוח לאומי וגם צה"ל, משכר הקבע כן משולמים דמי ביטוח, נכון? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נכון, אנחנו מבקשים למחוק את זה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אוקיי, אז אני מוחקת את המילים "וכאילו השתלמו בעד שכרו בשירות הקבע דמי ביטוח", ואני ממשיכה. 

			זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות 				הקבע; לעניין זה – 

			"שחרור משירות קבע" – לרבות פרישה משירות כהגדרתה בחוק שירות 				הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, או 				סיום שירות קבע מכל סיבה אחרת.;

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

כפי שהסבירה קודם פזית, נציגת משרד הביטחון, ההגדרה של פרישה משירות היא לרבות יציאה לקצבה, מוות או פיטורים, וכאמור, אנחנו מוסיפים פה בסיפה סיום שירות קבע מכל סיבה אחרת. רצינו להדגיש שבכל מצב שבו מסתיים השירות, לא משנה מה הסיבה. 

			"שירות קבע" – שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע."

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

לפני שאני עוברת הלאה לסעיף התחילה והתחולה, אני רק רוצה לחדד לגבי הדין הקיים היום. הוזכר פה הנוהל לגבי משוחררים מקבע. חוץ מהנוהל הזה יש הסכמים נוספים, הסכם לדוגמה לגבי אנשי צוות אוויר שהוא גם נוגע לגרירת השכר שלהם מקבע. חשוב לי לוודא שני דברים. אחד, לגבי הנוהל של המשוחררים מקבע, בהסדר קבע שיוצרים פה אנחנו לא גורעים מהמצב שהיה כיום לגבי משוחררים מקבע. זה אחד. אני אשמח לשמוע את עמדת המשרדים בעניין הזה. שניים, לגבי ההסכם של איש צוות אוויר, מה יהיה היחס להסכם אחרי שתיקון הקבע לעניין המשוחררים יכנס לתוקף? האם תהיה לזה השפעה על ההסכם או שההסכם יחיה לצד ההוראה הזאת? 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

זאב ריינמן, אגף תקציבים, משרד הביטחון. לגבי השאלה הראשונה, למעשה תיקון חקיקת קבע הזאת מייתר את הנוהל הקיים. למיטב בדיקתנו וגם בדיקת האוצר והמוסד לביטוח לאומי, לא יהיה מצב של גריעה ביחס לנוהל הקיים, רק מצב של הטבה, לכן אין מניעה לבטל את הנוהל ולפעול לפי הוראת החוק בלבד. לגבי השאלה השנייה, צוות אוויר ימשיך ויחיה. כן יש היבטים שאינם מטופלים בחוק הזה, ולכן זה הסכם שימשיך לפעול ויחיה במקביל לתיקון החקיקה הזה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

בסדר גמור. כפי שהוסבר פה, העיקרון הוא שמסתכלים על שירות הקבע רק לעניין חישוב תגמול המילואים כעבודה למרות שלא מתקיימים יחסי עבודה כמובן, ולכן כל הוראות הפרק לעניין חישוב תגמול המילואים וגם התקנות מכוח הפרק תקנות תגמולי מילואים, כל ההוראות לעניין החישוב יחולו כאילו הוא היה שכיר כשהוא היה בקבע. גם הוראות סעיף 273 לעניין תקופת רבע השנה או בחירה של שלושה חודשים מתוך שישה במקרה שהוא עבד פחות מ-60 ימים, הוראות לגבי עצמאים לגבי מי שהיה עובד בחלק מהתקופה ובחלק מהתקופה היה עצמאי. כל ההוראות האלה שנוגעות לחישוב תגמול המילואים, כשמחשבים את ההכנסה, לוקחים בחשבון גם את ההכנסה - - - 

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

גם גרירת השכר יחול.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

גם גרירת השכר כמובן, סעיף 279 שהוא תוקן לאחרונה לתקופת חירום אבל הנוסח שלו במצבי שגרה נשאר כפי שהוא, שעל פיו ניתן לגרור אם כמובן קיימת תקופה של פחות מ-60 ימים בין שירות אחד לשירות שמגיע אחריו. אפשר לגרור את השכר אם זה לטובת המשרת במילואים כמובן. 


 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

ההפרשים ישולמו אוטומטית או שהוא יצטרך לפנות שוב?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זו שאלה לביטוח לאומי, ההפרשים. מי שכבר שולמו לו התגמולים.

 << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> 

אנחנו נפעל לתשלום אוטומטי. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >> 

רק שאלה קטנה ליועצת המשפטית. על איזה מרכיבי שכר מהקבע לשלב השני זה עובד? הרי יש מרכיבי שכר שלא נחשבים בסוציאליות.

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

השכר שמבוטח בביטוח לאומי כמו כל שכר מבוטח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נמשיך.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

תחילה ותחולה		2. תחילתו של סעיף 274ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ביום ה' בסיון 				התשפ"ה (1 ביוני 2025).

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

זה לבקשת המוסד לביטוח לאומי להיערך ליישום התיקון. 

			והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל בתקופה שמיום 				כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או לאחריו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה יהיה בתקופת הביניים עד סיון?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

מכיוון שהתחולה היא רטרואקטיבית, בסופו של דבר מה-7 באוקטובר 2023 כולם יקבלו את ההפרשים, וביטוח לאומי פה אמר שגם הם יינתנו אוטומטית, אבל הם פשוט יתחילו לשלם את זה מיוני רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה פתאום שלושה חודשים?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני מזכירה לאדוני שאת הכספים שצריך להעביר לכל אלה שהיו באירועים, הם יכולים רק אחרי פסח, לצערי, בגלל המציאות המאוד קשה. ביטוח לאומי עובדים מאוד קשה עם 'צוות'. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הכול נפל עליהם. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, נופל עליהם ואפשר להבין, אבל בהחלט אנחנו גם יודעים שהם ירתמו לעשות. מגיע להם את החיבוק הזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל שלושה חודשים זה המינימום שאתם יכולים? 

 << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> 

אלינה, ביטוח לאומי, מנהלת אגף. אני מזכירה שלפני שבוע עברה חקיקה לגבי השינוי של העצמאים והשכירים, וכל מה שעבר אנחנו פשוט לא עומדים בעומס של כל התיקונים. אנחנו חייבים זמן להיערך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אתם תחזירו את הכול רטרואקטיבית.

 << אורח >> אלינה מילקין קזקביץ: << אורח >> 

אנחנו נחזיר הכול אבל אנחנו חייבים להתאים את המערכות כדי להוציא את זה אוטומט. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

שאלה אחרונה להבהרה. יש נוהל נוסף שלא ציינתי קודם לגבי שירות מילואים בתנאי קבע. אני רק אשמח לדעת גם לגבי הנוהל הזה, מה יהיה מצבו אחרי תיקון החקיקה? האם הוא קשור? 

 << אורח >> זאב ריינמן: << אורח >> 

שירות מילואים בתנאי קבע לא רלוונטי לחקיקה הזאת וימשיך לפעול במקביל. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 

אוקיי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב. אפשר להצביע?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> 

כן, רצוי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בשעה טובה, מי בעד הצעת חוק הביטוח הלאומי (חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע), התשפ"ה, של חברת הכנסת אתי עטייה? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה ותעלה למליאה בשעה טובה ומוצלחת. 

תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>