פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 31 ועדת החוקה, חוק ומשפט 04/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 72 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, י"ד באב התש"ף (04 באוגוסט 2020), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראה שעה - נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף-2020 - החלק הנותר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 - החלק הנותר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר קארין אלהרר (באמצעים מקוונים) יואב סגלוביץ' אוסאמה סעדי מוזמנים: רעות גורדון כץ – עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ישי שרון – מנהל תחום חקיקה ומדיניות, הסנגוריה הציבורית שירי לנג – ממונה ייעוץ וחקיקה, הנהלת בתי המשפט השתתפו (באמצעים מקוונים): תמר רוסמן – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דני חורין – ממונה בכיר יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ירדן אלון – רפרנטית ביקורת שיפוטית, משרד המשפטים נעמה פוקסונגר – משרד המשפטים יוכי גנסין – יועמ"ש שב"ס מזי מקונן – רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון חניה אברהם בכר – הנהלת בתי משפט ייעוץ משפטי: אפרת חקאק, נעה ברודצקי לוי מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון << הצח >> 1. הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראה שעה - נגיף הקורונה החדש) (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף-2020 - החלק הנותר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק ניהול דיוני ועדות השחרורים והוועדה לעיון בעונש (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 - החלק הנותר << הצח >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. יש כמה נושאים שאנחנו צריכים לסגור סופית. עשינו הקראה. סיכמנו שנקרא את החלקים שעוד לא קראנו ולאחר מכן נקיים דיון על הנקודות שנשארו פתוחות מהישיבה הקודמת. אני מקווה שנוכל לסיים את זה היום. נתחיל בהקראה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הנושא הראשון שאנחנו צריכים לדון בו הוא הפרק של ועדת השחרורים, שפה יש הצעת חוק על שולחן הוועדה, הצעת חוק מ/1335 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שעברה לפני תקופה קצרה, נכון? << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> כן, לפני כחודש בערך. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אבל בעצם את ההוראות של אותה הצעת חוק הכנסנו לתוך חוק להארכת תקש"ח ולכן עכשיו, כשאנחנו רוצים לשים את זה בחוק הגדול – קודם כל צריך למזג. הוועדה צריכה להצביע על מיזוג שתי הצעות החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד מיזוג הצעת החוק? זו הצעת חוק של ועדת שחרורים שעברה פה, בוועדה. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> זה מה שנוגע לוועדת השחרורים – ועדה לעיון בעונש, היא עברה קריאה ראשונה ואז תיקנו פה בוועדה, פיצלנו ותיקנו, העברנו בתיקון לחוק להארכת התקש"ח, ועכשיו היא נמצאת - - -אנחנו בעצם - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> זה סוג של סעיף 20, הכנסנו את זה בתוך סעיפים בסימן ה' – ועדות שחרורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד המיזוג? הצבעה המיזוג אושר << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אחד המיזוג אושר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נבקש ממשרד המשפטים שיציגו לנו את הפרק הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר הערה לפני? לגבי אנשים שהם מוחזקים בהליך משמעתי, שהם נעצרים – כל מיני עובדים זרים, וכו'. איפה הם נכנסים פה, בחוק? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הנושא הזה עלה לדיון בסוף הדיון האחרון. נציגת הפורום למען הפליטים הציגה בפני הוועדה את הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה שאלה אחת גדולה. צריך לחשוב אם בכלל להעלות את זה, כי כרגע המצב שם זה שכולם רואים שופט. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אין היום VC שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין היום VC שם. אם אנחנו נעלה את זה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה, רק תגידו לפרוטוקול שאין היום ואין כוונה שתהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם תהיה כוונה היא לא יכולה להיות – כי אם החוק לא מאפשר להם את זה - - -היו הרבה אחרים שהיו שמחים לא להיות מופיעים כרגע בחוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק שיכולה להיווצר סיטואציה ש- - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סוג הדברים שחסר לי שאת לא נמצאת כאן. אם היית כאן הייתי לוחש את זה באוזן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבינה מה אתה רוצה להגיד, אני רק יודעת גם שיש מציאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז משרד המשפטים יענה ואז, לפי זה, נקבל החלטה. מה שתחליטי מקובל עלי. << אורח >> ירדן אלון: << אורח >> גם דני חורין כאן. הוא רוצה לפתוח. << אורח >> דני חורין: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. מה שאנחנו יכולים להגיד בעניין הזה זה שכמובן כל עוד לא תהיה הסדרה חוקית הדיונים יהיו של המוחזקים במשמורת באופן פרונטלי. אנחנו כן רוצים לנסות ולקדם איזושהי הצעת חוק שכמובן שתגיע לוועדה הזו ככל שתקודם כדי שתאפשר לקיים דיונים בהיוועדות חזותית במקרים המתאימים, לא לשנות את ברירת המחדל. ככל שההצעה הזו תקודם אנחנו גם נבחן ונראה מה היו השינויים שנעשו בהצעה הזו כדי לראות מה נכון להטמיע לתוך ההצעה שתעסוק בבתי הדין המנהליים. ניקח ברצינות, כמובן, את כל השינויים שנעשו על ידי הוועדה, ואז, בכל מקרה, ההצעה הזו תבוא בפני הוועדה הזו, ומובן שעד שלא תהיה הסדרה של הדבר הזה לא יהיו דיונים בהיוועדות חזותית של מי ש- - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אני מבקשת גם שתהיה התחייבות לפרוטוקול שלא יהיה עיכוב בדיונים שלהם. אם צריך להיות דיון – יתקיים דיון במעמד שופט. << אורח >> דני חורין: << אורח >> הדיונים בבתי הדין ביקורת משמורת מתקיימים, נמצאת פה גם ראשת בית הדין לביקורת משמורת, והדיונים מתקיימים בלי עיכובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה גם להדגיש בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, שמבחינתנו אנחנו רואים את זה כזכויות שלהם, ברורות לחלוטין. אם תביאו הצעת חוק נדון בה, נראה אם כן או לא, אבל כל עוד שלא – ברור לחלוטין שהזכויות האלה שלהם צריכות להישמר, ומאחר ומדובר גם בכמות קטנה, לכן גם אין פה דחיפות לעניין הזה. מקובל? << אורח >> דני חורין: << אורח >> מקובל בהחלט. לא יתקיימו דיונים בהיוועדות חזותית ללא הצעת חוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מקובל, תודה רבה, אדוני יושב-הראש. << דובר >> נעמה פוקסונגר: << דובר >> אני אנסה להגיד כמה משפטים. כמו שהסבירה אפרת או הסבירה נעה קודם – מדובר בהצעת חוק שקודמה בנפרד. עד עכשיו הוועדה עסקה בהסדרת של הדיונים בבתי המשפט במצב שבו אי אפשר להביא את כל העצורים והאסירים לדיון, ולכן נדרשו הסברים לגבי אופן קיום הדיונים כאשר האסיר משתתף מרחוק. חוק בתי המשפט לא חל על ועדות שחרורים, שהן ועדות שהמעמד שלהן קצת שונה, ולכן כדי להסדיר את הדיונים שיתקיימו בהן בתקופה שיש עדיין מגבלות בגלל הקורונה – נדרשת החלה מפורשת. הפרק הזה כולל לא רק הוראות שקשורות ישירות לנושא של ה VC, אלא התאמות נוספות שקשורות לצרכים הדיוניים של ועדות השחרורים שנובעים מהאילוצים של תקופת הקורונה. אני אשמח להסביר על מה מדובר. לבחירתכם – אם אתם רוצים שאני אגיד קודם את כל הנושאים, ואז להקריא ברצף, או שתרצו לעבור סעיף סעיף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר עברנו עליהם. << דובר >> נעמה פוקסונגר: << דובר >> נכון. עברנו עליהם כאשר דובר על הארכת תוקף התקש"ח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אין שינוי בדברים האלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלת הבהרה – למה זקוקים לזה, בכלל? הרי השופטים במקרה הזה נמצאים בבתי הכלא. הם נמצאים, לא צריך להסיע את העצורים, אלא להוציא אותם החוצה. למה דווקא הצורך - - - << דובר >> נעמה פוקסונגר: << דובר >> שאלה טובה, אני אסביר בדיוק. כמובן שבמצב שבו אפשר לקיים את הדיונים, בין אם בבתי המשפט ובין אם באולמות שסמוכים לבתי הסוהר, ההוראות האלה – לפחות רובן לא רלבנטיות. גם זה עולה מנוסח החוק. כאשר אפשר לקיים את הדיון בנוכחות האסיר, לא משנה באיזה מהאולמות אז צריך לקיים את הדיון בנוכחותו. ההוראות שקשורות לקיום הדיון באמצעות Video Conference הן רלבנטיות רק בנסיבות שבהן אי אפר לקיים את הדיונים לא באולמות המיוחדים ולא באולמות הרגילים. יכולים להיות מצבים שבהם גם האולמות שסמוכים לבתי הסוהר לא יכולים לשמש בגלל שרמת הסיכון היא כזאת שהיא לא מאפשרת לקיים בהם את הדיונים בתנאי בטיחות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני רוצה את הפירוט. הרי זה לא אותו הדבר. זה לא כמו לקחת את העצור ב "פוסטה", להעביר אותו למתקן אחר עד הדיון. פה זה אחרת. אז אני רוצה לדעת מה המקרים, כי פה יש משהו שהוא די דומה למודל הקודם, אבל זה לא אותו מקרה. רמת הסיכון היא לא דומה. רמת הסיכון להדבקה היא לא דומה, לכן אני שואל את שאלת הצידוק. אני לפני הכל, לפני החוק שואל: מה ההצדקה העניינית לדבר הזה? ברור לי שי מקרים חריגים שכן אבל שלא ייפול מצב שמהחריג הולכים לכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי במקרה אנחנו דנו בכל הספקטרום. אז במקרה הכי קיצוני – שם זה לקחת אנשים, להכניס אותם לפוסטה, לחכות למטה. פה מדובר על מקומות שהם בילט-אין בתוך במעצר. אז פה צריך באמת להיות מקרה מאוד מאוד חריג כדי שיצטרכו להשתמש בזה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> קודם כל בפתח תקופת הקורונה כשנפל עלינו כל הדבר הזה, היה מצב של אין יוצא ואין נכנס מבתי הכלא בכלל, ואז גם לא היתה אפשרות בכלל לשלוח את השופט ואת נציגי הציבור לדיונים במתחמי הכליאה, ונאלצנו לעשות את זה באמצעות ה VC. נכון לתקופה האחרונה, למרות שאני חייבת לציין שהמצב הולך ומשתפר, האולמות שמצויים במתחמי הכליאה שהם באחריות של שב"ס, פשוט לא עמדו בדרישות של תו סגול. הם הודיעו לנו שאין אפשרות לקיים שם את הדיונים. ברבות הזמן אנחנו שומעים – אולי נציגי השב"ס יפרטו, אנחנו לאט לאט חוזרים לקיים אתה דיונים באולמות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יודע שחלק מהם עומדים בתו סגול. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> מה שעובד בתו סגול – אנחנו מתחילים לקיים דיונים, ולראיה, היום יש יותר דיונים שמתקיימים באולמות שב"ס, כמו שהם התקיימו ב- - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני שואל: בהנחה שכל האולמות עומדים בתו סגול - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז אנחנו בוודאי נקיים את הדיונים שם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז מתי תהיה הצדקה להשתמש ב - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> לא תהיה הצדקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> בהכרזה מלאה – כמובן. כשאין יוצא ואין נכנס אז בוודאי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת אין יוצא ואין נכנס? << אורח >> שירי לנג: << אורח >> הרי בתחילת התקופה היתה אפילו הצעת חוק שלא אפשרה פתיחה למבקרים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להקשות, גם על הנהלת בתי המשפט וגם על שירות בתי הסוהר – אנחנו לא באותו מצב. גם היום אנחנו לא נהיה באותו מצב שהיינו בהתחלה. היתה גם פניקה. שופטים יכולים להגיע לאולמות היום. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז אני אומרת - מבחינתנו, ברגע שאנחנו מקבלים הודעה משב"ס שניתן לקיים את הדיונים באולמות שב"ס, אנחנו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מתי אי אפשר לקיים? << אורח >> שירי לנג: << אורח >> רק בגלל המגבלות של תו סגול, כשהאולמות לא עומדים בתו סגול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אם כל האולמות בתו סגול – לא צריך את החוק הזה. מדויק? << דובר >> נעמה פוקסונגר: << דובר >> לא, סליחה. זה לא לגמרי מדויק. כמו שהערתי קודם – יש כאן גם סעיפים שלא קשורים רק ל VC אלא גם להיבטים דיוניים אחרים שקשורים למגבלות אחרות שלא קשורות להגעה לאולם. ההוראות שנוגעות ל VC זה אכן נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני חוזר – אנחנו לא נמצאים במצב שהיינו בו אז. עכשיו חלק מהאולמות – גם אם יוכשרו - - -אני רוצה שאנחנו נדע בוועדה שברגע שכל האולמות של בית המשפט, של אלה שסמוכים לבתי המשפט הם מוכשרים לתו סגול, זה אומר שלא צריך video conference יותר בהקשר הזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. גם בהכרזה מלאה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> לא, בהכרזה מלאה זה משהו אחר. מדובר על הכרזה חלקית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכרזה מלאה – כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה הכרזה מלאה? << אורח >> שירי לנג: << אורח >> הכרזה מלאה זה המצב הקיצוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של סגירה. אתה צודק, כי ברגע שיהיו אולמות – ואגב, אני מבין שהיום ברוב המקומות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חלק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו עקרונית – ביום שאנחנו נקבל איתות מהנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר שיש תו סגול – הסיפור הזה בטל, מה שאנחנו עכשיו נוגעים בו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק החלק של ה- VC. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה? תעשה את זה הפוך – בכל בית מעצר שיש אולם, אין אפשרות להשתמש ב- VC בנושאים כאלה, אלא אם כן בסגירה מוחלטת. אז במקום לעשות את זה גורף על כל המקומות ביחד – אז - - -אז אם מחר יש שריפה בחדר של ה- VC, אז הם אמרו – מקום שיש תו סגול וה VC עובד, אז חייבים – אין חריגים. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> כה כתוב בהצעה. בהצעת החוק כתוב שמקום שבו אפשר לקיים את הדיונים באולמות שב"ס, אז מקיימים את הדיונים באולמות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש כאן משהו שצריך להבין. אנחנו כותבים חוק אל מול מצב נתון. השתנה משהו בחודשים האחרונים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו צריכים לשמור פה על זכויות האסירים – במקרה הזה בוועדת השחרורים. צריך להקטין ככל שניתן את האפשרות שימוש ב VC במקום שניתן. ההבדל בין מה שהיה אז לבין מה שקורה עכשיו, שעכשיו רוב המקומות אפשר לעשות אותם כבר בלי VC, כדי שלא נגיע לסיטואציה שמתוך נוחיות מערכתית - - -כולם אומרים לא, אבל בסוף, הצעת החוק מאפשרת את זה, ואני לא רוצה שהיא תאפשר את זה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אבל דווקא המציאות מלמדת שאנחנו יותר ויותר מקיימים דיונים באולמות כי גם אנחנו רוצים לחזור לשגרה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בדיון האחרון כן קראנו סעיף שאומר בגדול את מה שאתה רוצה להגיד: "על אף האמור, אם מתקיימים דיונים בעניין עתירת אסיר או דיונים בפני ועדת שחרורים...." "...באולמות בתי המשפט הסמוכים לבתי הסוהר, ולא מתקיימים דיונים אחרים, יובאו לדיונים אלה בכל יום מירב העצורים והאסירים שניתן להביא, תוך ..." - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש פה הבדל בין להגיד "מירב האסירים" לבין להגיד – ברגע שזה קיים אין VC יותר. זה ההבדל. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הכוונה היא אותה כוונה. השאלה היא אם - - - אי אפשר או - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אולי גם במקרים של אסירים בבידוד אז עדיין יש צורך ב VC, כלומר, כן יש מצבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתם, הממשלה, אומרים לפרוטוקול שמה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ' – זה מה שיהיה, וזה מה שאמור להיות, וזו כוונת המחוקק. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> נכון. מה שקורה כבר בפועל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו, אם היה אפשר להכניס את זה בתוך החוק כתיקון קטן שלו, אנחנו נשמח מאוד. נשאיר לכם גם אחרי ההקראה לעשות את זה. שיעורי בית שלכם לאחר כך, באיזושהי תוספת קטנה, כי מצד שני אנחנו לא רוצים לקשור את הידיים ואת הרגליים במקרים של - אם זה בידוד, או קרה משהו, או אני לא יודע מה, אבל זו הכוונה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא הבנתי עד הסוף – כי יש הבדל עדיין בין מה שחבר הכנסת סגלוביץ' מבקש ובין מה שאתה אמרת עכשיו. להגיד שבמצב מסוים אין אפשרות לעשות את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל גם הוא מבין וגם אנחנו מבינים שלכתוב את המילה "אין" בצורה מוחלטת – זה בעייתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא צריך שנגיד "אין". אני מבקש שמה שיהיה כתוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיהיה ברור שאין זכות לעשות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - -שזה לא אופציה. שזה לא בגלל שזה נוח למישהו באותו מצב. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> בעצם, ככל הניתן, ככל שזה מתאפשר – לקיים את הדיונים באולמות שב"ס הם יתקיימו שם, כמו בשגרה. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> אבל הוא רוצה יותר מ "ככל הניתן". ככל שניתן לעשות דיונים באולם הסמוך לבית הסוהר, כל הדיונים יתקיימו כסדרם, למעט, כמובן, אם מישהו בבידוד - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם חולה שחפת היום לא מביאים אותו. הקורונה לא המציאה את התנהלות שירות בתי הסוהר ולא את התנהלות בתי המשפט. אנחנו צריכים לראות את שהפתח שאנחנו פותחים ב VC לא נהיה פתח גדול מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים על ועדות שחרורים ועתירות אסירים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ננסה לחזק את הסעיפים. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> אני פשוט רציתי להגיב במהלך הדיון, אבל סגרתם את הרמקול. מתוך 11 אולמות שקיימים – יש 31 מתקני כליאה, יש 11 אולמות – רק שבעה משרד הבריאות הסכים לראות בהם כאולמות שעומדים בתנאי התו הסגול, ומדוע? משום שבוועדת שחרורים יש יותר נוכחים באולם מאשר באולם עתירות אסירים. בעתירות אסירים זה דן יחיד, ובוועדת שחרורים זה שלושה, שהם חברי הוועדה, עוד קלדנית ועוד מרכז ועדה ועוד נציג השב"כ, שזה כבר שישה. חוץ מזה, לכן – כאשר האולם שהוא קטן מדי ולא מתאפשר בו להקפיד על תנאי התו הסגול, משרד הבריאות לא אישר חלק מהם. שבעה פתחנו – כמו שהבטחתי, והתחייבנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. מה קורה עם השאר? מה הצפי לגבי השאר? יש אפשרות להרחיב? כי דובר בזמנו שתנסו לעשות התאמות, שיפוצים או דברים מהסוג הזה. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> אז ארבעה משרד הבריאות לא הכשיר בשום פנים ואופן לוועדות שחרורים, משום שמראש הן כוללות מספר יותר מדי גדול. ואני אגיד יותר מזה מה אנחנו עושים, ובטח הנהלת בתי המשפט תוכל להגיד לכם: למשל, יש לנו אולם ועדת שחרורים. פעם היו עולים בו רק אסירי צלמון. עכשיו אנחנו עושים הפרדה. אנחנו עושים כאילו כמו שתי משמרות – בהתחלה צלמון ואחרי זה חרמון, בשביל לאפשר לשמוע גם את צלמון וגם את חרמון, למרות שהאולם הוא סמוך צלמון. אנחנו עושים את המקסימום, גם אנחנו וגם הנהלת בתי המשפט, כדי שמירב האסירים שעולים לוועדת השחרורים יישמעו, אבל אם יש משהו שהוא בגודל של 12 מ' לא יעזור כלום, לא יכולים לשמור על ריחוק של 2 מ' אחד מהשני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעבירי בבקשה את בקשתה של הוועדה שהשב"ס יכין איזושהי תוכנית שתאפשר הרחבה של המקום כדי להתאים אותו לתו הסגול, ואז נבקש ממשרד הבריאות לאשר. הרחבה פיזית, ככל הניתן. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> בתי הסוהר זה לא איזה משהו שניתן להקים אותו בקירות גבס. כאשר האולם בנוי מבטון והמטרז' הכולל שלו הוא 12 מ"ר, או 14 מ"ר, אנחנו לא יכולים להרחיב אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. אני רק אומר שוב: אני אומר, אל תתני לי עכשיו תשובה על זה כרגע, ואני גם את הדבר הזה אנסה לנהל מול המשרד לביטחון הפנים ומול הנציב. אבל אני אומר – לנסות לחפש דרכים שבאותם מקומות שאין אולמות – לנסות להכשיר אולמות, להסב אולי דברים מסוימים. הוועדה מצפה שננסה למצוא, כדי שלפחות יהיו לנו עוד כמה אולמות כאלה, ואנחנו בהחלט משבחים גם את היוזמה הזאת של צלמון וחרמון, של לעשות שתי משמרות. זה בעצם נתן לנו תשובה שזה הרצון שלכם להגיע לכך שוועדות שחרורים יתנהלו כמו שצריך. בסדר גמור. אנחנו נמשיך. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> אז אנחנו נקרא. יש פה שתי הגדרות שייכנסו לסעיף ההגדרות הכללי אחר כך. "הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה של שר המשפטים על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי המשפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991‏, בשל התפשטות של נגיף הקורונה; "ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור, לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק האמור; תחולת הוראות סימן ה' . הוראות סימן זה יחולו לגבי דיונים בוועדות השחרורים בתקופת הוראת השעה, למעט הוראות סעיפים 22 ו-23 שיחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה. סמכות יושב ראש ועדת שחרורים 20. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 7(ד), 16(ד), 19א(ב) או 23(ד) לחוק שחרור על-תנאי, יושב ראש ועדת שחרורים רשאי לדון בדן יחיד גם בעניינים המנויים בתוספת. (ב) החלטה שיושב ראש ועדת שחרורים מוסמך לתיתה בדן יחיד כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתינתן על יסוד הכתב ובלא קיום דיון בעל פה, ובלבד שהחלטה בעניין בקשה של אחד הצדדים תתקבל רק לאחר שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב בכתב לבקשה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש ועדת שחרורים אחרת רשאי לקבל החלטה באחד מהעניינים המפורטים באותו סעיף קטן, לפי הוראות סעיף זה, אם טרם מונה מותב לוועדת השחרורים או אם נבצר מיושב ראש ועדת השחרורים לקבל החלטה כאמור. זה בעצם סעיף שמאפשר חלק מההחלטות שהן יותר פרוצדוראליות – שרק יושב-ראש ועדת השחרורים יקבל כדי לייעל את ההליך גם במקרים שבהם יש קושי להפגיש את כולם, או בכלל ממה שאנחנו שומעים על הקשיים והסרבול הרב שיש בוועדת השחרורים והרצון לייעל, בעצם, את הדיונים, באותם מקרים שכמו שאמרנו – שזה לא החלק המהותי של הדיון. דחיית דיוני ועדת שחרורים בשל מצב חירום מיוחד 21. (א) פורסמה הודעה על מצב חירום מיוחד, לא יתקיימו בוועדות השחרורים דיונים בתקופת תוקפה של ההודעה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הדיונים המפורטים להלן יתקיימו כסדרם בתקופת תוקפה של הודעה על מצב חירום מיוחד, אלא אם כן הורה יושב ראש ועדת שחרורים שמנהל בתי המשפט הסמיכו לעניין זה (בסעיף זה – יושב הראש המוסמך) על דחיית הדיון מטעמים שיירשמו: (1) דיון בעניין שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים לפי סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי; (2) דיון שדחייתו תביא לכך שלא יהיה ניתן לקיימו לפני שהאסיר נשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת; (3) דיון בעניין ביטול שחרור על-תנאי לפי סעיפים 20, 21, 21א ו-21ב לחוק שחרור על-תנאי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב הראש המוסמך רשאי להורות מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בהחלטה מנומקת, כי בשל דחיפות העניין יש לקיים דיון בתקופת תוקפה של ההודעה על מצב חירום. אני אסביר – לעניין דיונים בבתי המשפט יש בעצם לפי התקנות סמכות לשר המשפטים להורות על מצב חירום מיוחד שמאפשר למנהל בתי המשפט לקבוע איזה דיונים יישמעו באותה תקופה שאי אפשר לקיים את כל הדיונים, ובעצם אין הסדרה כזו לגבי ועדות השחרורים – עד עכשיו לא היתה. ולכן מבקשים כאן לקבוע בכל זאת איזה דיונים ייקבעו בתקופה של הכרזה כזו בתקופה שבה אי אפשר לקיים את כל הדיונים, וכמו שראיתם - - - שדיונים דחופים שיביאו לכך שאדם לא ישוחרר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כלים שלובים. אנחנו משלבים אותם כמה שאפשר. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> אני ממשיכה בקריאה: קיום דיון שלא בנוכחות האסיר בשל הגבלת נוכחותם של אסירים בבתי משפט 22. א) על אף האמור בסעיף 16(א) לחוק שחרור על-תנאי, דיון בוועדת השחרורים שלא ניתן לקיימו בנוכחות האסיר בשל הכרזה על הגבלה חלקית או בשל הכרזה על הגבלה מלאה יתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעות היוועדות חזותית, ואם יש מניעה טכנית בלתי צפויה והאסיר הסכים לכך באמצעות סנגורו – בשיחה טלפונית, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה באסיר בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. (ב) על אף האמור בסעיף 16(ד) ו-(ד1) לחוק שחרור על-תנאי, יושב ראש ועדת השחרורים ימנה סנגור לאסיר המשתתף בדיון כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מיוצג. (ג) דיון בוועדת שחרורים המתקיים בהשתתפות האסיר כאמור בסעיף קטן (א) יתקיים בנוכחות סניגורו של האסיר. (ד) בין האסיר לסניגורו תתאפשר שיחה חסויה בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו לשם ייעוץ משפטי בלבד; השיחה תתקיים באופן שיבטיח את סודיותה, והוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, לא יחולו לעניין שיחה כאמור. וכאן נוסיף שיושב-ראש ועדת השחרורים יוודא שאכן התאפשרה שיחה כאמור, כמו שעשינו לגבי בתי המשפט במקרים של VC בדיונים בהליכי מעצר או בהליכים פליליים. אני ממשיכה בקריאה: (ה) דיון בוועדת שחרורים המתקיים בהשתתפות האסיר כאמור בסעיף קטן (א) יתקיים בדרך שתבטיח כי האסיר, הסניגור, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה וחברי ועדת השחרורים ישמעו זה את זה, וככל האפשר גם יראו זה את זה, במהלך הדיון. (ו) היה האסיר אדם עם מוגבלות, יתקיים הדיון תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג–2013‏, כנדרש בהתאם לסוג המוגבלות, בשינויים המחויבים. דיון חוזר בנוכחות האסיר 23. על אף האמור בסעיף 19 לחוק שחרור על-תנאי, החליטה ועדת שחרורים שלא לשחרר על-תנאי אסיר, בדיון שהתקיים שלא בנוכחותו לפי סעיף 4(א), תשוב הוועדה לדון בעניינו של האסיר, בנוכחותו, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן, אם האסיר ביקש זאת. כלומר, אם הדיון נעשה ב VC אפשר אחר כך להחזיר לבקשת האסיר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיון חוזר. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> בדיוק. לעשות דיון חוזר. אני ממשיכה בקריאה: תחליף טלפוני לחובת התייצבות במשטרה בשל הגבלת היציאה למרחב הציבורי 24. על אף האמור בסעיף 13(ד)(3) לחוק שחרור על-תנאי, נקבעו בדין הוראות לשם מניעת התפשטות של נגיף הקורונה המגבילות יציאה למרחב הציבורי ומצמצמות או מבטלות שירותי תחבורה ציבורית, וכל עוד ההגבלות האמורות בתוקף, תקוים חובתו של אסיר להתייצב לפני השוטר הממונה לפי הוראות הסעיף האמור בתדירות הקבועה בו או בתדירות אחרת שקבעה ועדת השחרורים בהחלטתה, באמצעות שיחת טלפון לתחנת המשטרה שתתועד על ידי השוטר הממונה, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת השחרורים אחרת. זה בעצם סעיף שנועד להתמודד עם מצבים של סגר מסוים, שבו אסירים ששוחררו בשחרור על תנאי לא יכולים להתייצב בתחנת המשטרה באופן פיזי. התוספת מתייחסת לאותו סעיף שמאפשר ליושב-ראש השחרורים לקבל החלטות בדן יחיד. אני ממשיכה בקריאה: תוספת (לעניין ועדת שחרורים והוועדה לעיון בעונש) (1) הוראה להגיש מסמך, וכן להבהיר או להשלים בקשה או מסמך שהוגשו לוועדת השחרורים או לוועדה לעיון בעונש, לפי העניין (בתוספת זו – הוועדה); (2) דחיית מועד דיון, לרבות בשל חסרונן של חוות דעת שיש להגישן לוועדה, וכן שינוי מועד הגשת בקשה או מסמך לוועדה כאמור; (3) החלטה בבקשה דחופה שהוגשה בהסכמת הצדדים; (4) הוראה בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה או לפי חוק שחרור על-תנאי או לפי חוק השיפוט הצבאי, לפי העניין, שיש בה כדי לפשט את הדיון בוועדה או להקל עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עכשיו נקרא את החלק הצבאי. הפרקליטות הצבאית – האם אפשר כמה מילים לפני ההקראה, על הצורך? << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> רק סקירה קצרה – כמו התקש"חים והחוק שהאריך אותן בשתי הזדמנויות וגם הצעת החוק עכשיו, בחלקה הצבאי, נשענת למעשה על ההסדרים הקיימים במערכת האזרחית – למעשה, הסעיפים שעברנו עליהם עד עכשיו, בשינויים המתחייבים מאופייה של מערכת השיפוט הצבאי. ההערכה של גורמי הרפואה בצה"ל שנעשות יד ביד עם משרד הבריאות – חזרו והבהירו משבוע לשבוע בהתאם לדיווחים שהועברו לשר הביטחון ולדיווחים בהמשך גם של קמצ"ר לגבי הנתונים, לגבי הצורך בהסדרים האמורים גם במערכת השיפוט הצבאית, וזאת לצורך שמירת בריאות העצורים, האסירים וכל המעורבים בתהליך עצמו. כאן איתי בזום נמצאים נציגים נוספים, ביניהם סא"ל רונן שור שהוא סגן נשיאת בית דין דרום לזרוע היבשה, סא"ל לנה קורן ממקרפ"ר ורס"ן קרן פלג שהיא רמ"ד כליאה ב - - -. אם יעלו איזה שהן שאלות כשנצלול לסעיפים, אז כמובן נוכל להתייחס. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני מציעה שנתחיל בחלק שלכם של הוועדה לעיון בעונש, כדי שנוכל לשחרר את נעמה פוקסונגר. בנוסח שהפצנו זה בעמוד 15. זו ההתאמה של מה שבדיוק עכשיו עשינו באזרחי, למערכת הצבאית. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> סימן ה': הוועדה לעיון בעונש סמכות יושב ראש הוועדה לעיון בעונש 26. (א) בלי לגרוע מהוראת סעיף 510(ד)(3) לחוק השיפוט הצבאי לעניין החלת סעיף 23(ד) לחוק שחרור על-תנאי, רשאי יושב ראש הוועדה לעיון בעונש, לדון בדן יחיד גם בעניינים המנויים בתוספת. (ב) החלטה שיושב ראש הוועדה לעיון בעונש מוסמך לתתה בדן יחיד כאמור בסעיף קטן (א), יכול שתינתן על יסוד הכתב ובלא קיום דיון בעל פה, ובלבד שהחלטה בעניין בקשה של אחד הצדדים תתקבל רק לאחר שניתנה לצד השני הזדמנות להגיב בכתב לבקשה. זה אותו סעיף שדיברנו עליו שדיברנו עליו בוועדת השחרורים. התוספת היא גם אותה תוספת, מאוחדת לשני העניינים. אני ממשיכה בקריאה: דחיית דיוני הוועדה לעיון בעונש בשל מצב חירום מיוחד 27. (א) פורסמה הודעה על מצב חירום מיוחד, לא יתקיימו דיונים בוועדה לעיון בעונש בתקופת תוקפה של ההודעה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הדיונים המפורטים להלן יתקיימו כסדרם בתקופת תוקפה של ההודעה, אלא אם כן הורה יושב ראש הוועדה לעיון בעונש על דחיית הדיון מטעמים שיירשמו: (1) דיון בעניין המתקת העונש או החלפתו לפי סעיף 510(א1) לחוק השיפוט הצבאי; (2) דיון בעניין ביטול שחרור של עבריין מין לפי סעיף 510(ד)(2) ו-(3) לחוק השיפוט הצבאי; (3) דיון בפסק דין שהביא הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הוועדה לפי סעיף 512(א) לחוק השיפוט הצבאי, שדחייתו תביא לכך שלא יהיה ניתן לקיימו לפני שהאסיר נשא מחצית מתקופת המאסר שעליו לשאת; (4) דיון בפסק דין שהפרקליט הצבאי הראשי סבר שיש להביאו לעיון הוועדה לפי סעיף 512(ג) לחוק השיפוט הצבאי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הוועדה לעיון בעונש להורות מיוזמתו, לבקשת האסיר או לבקשת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, כי בשל דחיפות העניין יש לקיים דיון בתקופת תוקפה של ההודעה; יושב ראש הוועדה לעיון בעונש ינמק את החלטתו בעניין זה. קיום דיון שלא בנוכחות האסיר בשל הגבלה על נוכחות כלואים בבתי דין צבאיים 28. (א) על אף האמור בסעיף 511(א) לחוק השיפוט הצבאי, דיון בוועדה לעיון בעונש שלא ניתן לקיימו בנוכחות האסיר, בשל האמור בתקנה 4 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (נוכחות עצורים ואסירים בדיונים בבתי המשפט ובתי הדין), התש"ף–2020, יתקיים בהשתתפותו של האסיר באמצעות אמצעי טכנולוגי. (ב) דיון בוועדה לעיון בעונש המתקיים בהשתתפות אסיר כאמור בסעיף קטן (א), יתקיים בנוכחות סניגורו של האסיר, ואם אינו מיוצג – ימנה לו יושב ראש הוועדה לעיון בעונש סניגור. (ג) בין האסיר לסניגורו תתאפשר שיחה חסויה בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו לשם ייעוץ משפטי בלבד; השיחה תתקיים באופן שיבטיח את סודיותה, והוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגביה. אנחנו פה מוסיפים, כמו שהוספנו במקומות אחרים, שראש בית הדין יוודא שהתאפשרה שיחה, כאמור. (ד) האמצעי הטכנולוגי האמור בסעיף קטן (א), יאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, ואם לא ניתן לקיים את הדיון באופן שמאפשר העברת תמונה של האסיר בזמן אמת, והאסיר הסכים לכך – יתקיים הדיון באמצעי המאפשר את העברת קולו בלבד, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה באסיר בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. גם פה אנחנו נעשה התאמה, בעצם, למה שעשינו בוועדת השחרורים במקומות אחרים, רק אם יש תקלה טכנית וההסכמה צריכה להינתן באמצעות הסניגור. (ה) דיון בוועדה לעיון בעונש המתקיים בהשתתפות אסיר כאמור בסעיף קטן (א), יתקיים בדרך שתבטיח כי האסיר, הסניגור, בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי וחברי הוועדה לעיון בעונש ישמעו זה את זה, וככל האפשר גם יראו זה את זה, במהלך הדיון, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון. (ו) היה האסיר אדם עם מוגבלות, יתקיים הדיון, תוך עריכת התאמות הנגישות הנדרשות לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג–2013, כנדרש בהתאם לצורכי האסיר כאמור, בשינויים המחייבים. דיון חוזר בנוכחות האסיר 29. החליטה הוועדה לעיון בעונש שלא להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על-תנאי בדיון שהתקיים שלא בנוכחות האסיר לפי סעיף 9(א), תשוב הוועדה לדון בעניינו של האסיר, בנוכחותו, לאחר שלא תהיה עוד מניעה לעשות כן, אם ביקש זאת האסיר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> למען השלמת התמונה – אנחנו נגיע בסוף לסעיף הדיווחים וגם על הנושא הזה יש דיווחים לוועדה וגם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> רק לציין שאמורה להיות גם פה תוספת, בהתאם לחלק האזרחי - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> התוספת תהיה בסוף החוק. היא משותפת לשני החלקים. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> קראתי קודם את התוספת. היא משותפת – עשינו איחוד למעשה - - - היא באה בסוף החוק. קראתי אותה קודם כי זה היה רלבנטי לוועדות השחרורים, אבל היא תהיה בסוף החוק. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> אז אין הערות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז אנחנו נחזור לחלק הראשון של המערכת הצבאית. נתחיל לקרוא? פרק ב': השתתפות כלואים בדיונים בבתי דין צבאיים באמצעים טכנולוגיים אני אגיד הערה כללית – אנחנו התאמנו את הפרק הזה לפרק שכבר עשינו באזרחי. אנחנו כבר עשינו חלק מתיקוני הנוסח. יכול להיות שכבר הכנסנו טעויות, ואם כן אנחנו כמובן נתקן אותן לפני ההנחה. 20. בפרק זה – "אסיר", "בית סוהר" ו-"חבוש" – כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים; "דיון מעצר" – דיון בעניין הנוגע למעצר לפי סעיפים 240, 241 ,243 ו־243ב לחוק השיפוט הצבאי, וכן דיונים לפי סעיפים 47, 52, 62 ו־62א לחוק המעצרים כפי שהוחלו בסעיף 243ב לחוק השיפוט הצבאי; כשנגיע לסעיפים המהותיים נגיד במה מדובר. "הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה של שר המשפטים על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי המשפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א 991[footnoteRef:1], בשל התפשטות של נגיף הקורונה; [1: ] "הוועדה לעיון בעונש" – כמשמעותה בסעיף 509 לחוק השיפוט הצבאי; "חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏; "כלוא" – אסיר, חבוש או עצור; "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי; "עצור" – עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין נאשם, ולמעט עצור המוחזק בבסיס חקירות של המשטרה הצבאית; "תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987‏. "ועדה של הכנסת" [לעניין אישור ההכרזות] – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה; סימן ב': הכרזות על הגבלת דיונים בנוכחות כלואים הכרזה על הגבלה חלקית או הגבלה מלאה 21. (א) שר הביטחון רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, להכריז כי רק חלק מהדיונים בבתי הדין הצבאיים שנוכחות כלואים נדרשת בהם על פי דין, בהתאם להוראות סעיף ***(א)(1) (בפרק זה – הכרזה על הגבלה חלקית), לאחר ששוכנע כי לא ניתן לקיים את כלל הדיונים בנוכחות הכלואים ללא חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה בחדרי משמר ובבתי סוהר כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) שר הביטחון לא יכריז הכרזה על הגבלה חלקית אלא אם כן קיבל חוות הדעת מטעם חיל הרפואה שלפיה יש חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה בחדרי משמר ובבתי סוהר; חוות הדעת לעניין הכרזה על הגבלה חלקית תכלול עניינים אלה: (1) נתונים על התחלואה בשל נגיף הקורונה באותה העת במדינה ובצבא ההגנה לישראל, מאפייניה ומגמותיה; (2) התייחסות למידת הסכנה לבריאות הציבור הנגרמת מנגיף הקורונה באותה העת;; (3) הערכה בדבר רמת הסיכון להתפשטות הנגיף בחדרי משמר ובבתי הסוהר על בסיס נתוני התחלואה בכלל, והסיכון הבריאותי הטמון בהבאת כלואים לבתי הדין הצבאיים ושהייתם בהם וחזרתם לחדרי המשמר ולבתי הסוהר בפרט; (4) הנחיות לנקיטת פעולות ולשימוש באמצעים לשם הקטנת הסיכון להתפשטות הנגיף, בהתחשב ברמת הסיכון ומהותו. בעצם, בדיון הקודם או אחד לפני הקודם דיברנו על הנושא הזה – על מי, בעצם, מכריז על הכרזה חלקית, מה רמת הסיכון שעליו לקחת בחשבון כשהוא מכריז, והשיקולים באופן כללי. יהיו עוד כמה שיקולים בהמשך, ונקרא אותם גם. עכשיו אנחנו עוברים לתנאים של הכרזה מלאה. (ב1) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי להכריז כי לא ניתן לקיים דיונים בבתי דין צבאיים בנוכחות כלואים, במדינה כולה או בחלק ממנה (בפרק זה – הכרזה על הגבלה מלאה) לאחר ששוכנע כי אין דרך לקיים את הדיונים בנוכחות כלואים ללא סיכון מוגבר להתפשטות נגיף הקורונה כאמור בסעיף קטן (ב2). אני אגיד גם פה וגם בחלק האזרחי – הכוונה היא שיהיה אפשר גם לסגור לדוגמה בית מעצר מסוים, בית סוהר מסוים, ולא רק להכריז על כל המדינה כולה, להגיד שאין יוצא ואין בא מאותו מקום. אגב, כמובן שנמספר את הכל מחדש. (ב2) שר הביטחון לא יכריז הכרזה על הגבלה מלאה אלא אם כן קיבל חוות דעת מטעם חיל הרפואה כי יש התפשטות רחבת היקף של נגיף הקורונה במדינה, ובשל כך יש סיכון מוגבר להתפשטותו בחדרי משמר ובתי סוהר; חוות הדעת תכלול התייחסות לעניינים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3). (ג) בבואו להכריז על הגבלה חלקית או על הגבלה מלאה יביא שר הביטחון בחשבון את ההגבלות שהוטלו על הציבור לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, וישקול את הצורך בהכרזה מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים הנובעת ממנה. הכוונה פה היא להגיד שר ולשרים באזרחי לראות מה חל במדינה כולה, אם הכל מתנהל כרגיל במדינה כולה אז צריך לחשוב פעמיים לפני שמכריזים הכרזה – או חלקית או מלאה. וכמובן שהוא ישקול את הצורך בהכרזה מול הפגיעה בזכויותיהם של הכלואים או הנובעת ממנה – פה, באמת, אנחנו מאפשרים פגיעה מאד קשה בזכויות, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון במפורש. (ד) הכרזה על הגבלה חלקית תהיה לתקופה שלא תעלה על 28 ימים והכרזה על הגבלה מלאה – על 14 ימים; שר הביטחון לאחר התייעצות עם שר המשפטים רשאי לשוב ולהכריז על הגבלה חלקית או על הגבלה מלאה אם שוכנע כי מתקיימות הנסיבות המפורטות בסעיף זה, לפי העניין, ולאחר שקיבל חוות דעת עדכנית מחיל הרפואה. (ה) הכרזה על הגבלה חלקית על הכרזה על הגבלה מלאה תוגש לוועדה של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר ששר הביטחון החליט עליה, בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההכרזה; הוועדה רשאית לבטל את ההכרזה בכל עת. זה בעצם הסעיף של הפיקוח הפרלמנטרי, שהוועדה דנה בו רבות בדיון הקודם. בסעיף (ו) היתה לנו התלבטות האם לכתוב "חדלו להתקיים הנסיבות" או "ששוכנע שר הביטחון כי חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על הגבלה חלקית או את ההכרזה על הגבלה מלאה, יבטל את ההכרזה ללא דיחוי". << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> אנחנו חשבנו "שוכנעו", כי הוא צריך להשתכנע. זה הפעלת שיקול דעת על בסיס מצב עובדתי. כך זה הופיע בהצעת החוק, "שוכנעו". << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> השאלה היא אם גם בהסרה, זאת אומרת – חזרה למצב הרגיל, זה צריך להיות באותה רמה כמו שקובעים את ההכרזה. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> לשיטתנו כן, זאת אומרת – צריך לתת פה את הביטוי לאלמנט של הפעלת שיקול דעת. שלא כאילו יש איזה משהו אוטומטית, על בסיס חוות דעת. זה עובד לשני הכיוונים בהקשר הזה. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> כאן זה כאילו חזרה למצב רגיל. צריך להשתכנע כשסוטים מהמצב הזה. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> אנחנו לא נתעקש על זה, אבל זה היה נראה לנו נכון יותר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז יש לנו התלבטות בעמוד 9 – אנחנו בסיטואציה שחדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה. האם לכתוב "ששוכנע שר הביטחון שחדלו להתקיים הנסיבות", או לכתוב את זה יותר אובייקטיבי – "חדלו להתקיים הנסיבות"? זה נשמע טיפה סמנטי אבל יש פה ניואנס. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> "חדלו להתקיים" זה משהו אובייקטיבי. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> מה שהסברתי קודם – שאנחנו בהצעת החוק חשבנו שצריך תמיד להשתמש בביטוי של "שוכנעו" כי יש פה הפעלת שיקול דעת - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי, אני מקבל. עשינו את זה גם בכל המקומות. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> כן. זאת אומרת, להביע שזה לא איזה שהוא משהו אוטומטי שמקבלים חוות דעת. גם אם חוזרים למצב הרגיל זה כמו איזה שהוא - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני ממשיכה בקריאה: (ז) הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה תיכנס לתוקף עם מתן ההכרזה ותתפרסם ברשומות בהקדם האפשרי; בוטלה ההכרזה, ייכנס הביטול לתוקף ב 07:00 בבוקר שלאחר הביטול, והודעה על הביטול תפורסם ברשומות בהקדם האפשרי. זה משהו שהכנסנו לתקש"ח כדי לאפשר גם אחרי ביטול לא להרוס את כל הדיונים של אותו יום, ולהכניס את כולם לבלגן. גם לביצוע נותנים, בעצם, זמן היערכות. סעיף קטן (ח) – האם הוחלט למחוק אותו? זה בעצם סעיף שאומר ששר הביטחון יודיע לכל הגורמים שחייבים לדעת על המצב הזה. נראה לכם מיותר? << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> כן, נראה לי מיותר. בעקבות הערות הוועדה נראה לי מיותר. במילא גורמים פה הם גם מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות, ממילא. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> גם אם הם לא יודעים אז תהיה לכולם בעיה. אז אנחנו מוחקים את זה פה וגם בחלק האזרחי. אני מציעה לדלג על שני הסעיפים הבאים כי בעצם נחזור עליהם בסוף הדיון לעניין מתווה הנשיא וסדר התעדוף. נעשה התאמות למה שיוחלט בסוף היום. אני עוברת לסימן ג' בעמוד 11. סימן ג': השתתפות כלוא בדיון שאינו דיון מעצר בהיוועדות חזותית תחולת הוראות סימן ... 24. בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה, השתתפותם של כלואים בדיונים שאינם דיוני מעצר, שלא ניתן לקיימם בנוכחות הכלואים בשל הכרזה כאמור, תתקיים באמצעים טכנולוגיים בהתאם להוראות סימן ... בפרק ב' [הכוונה - להוראות סעיפים 6 עד 10 ו-13], ואם חלה הכרזה על הגבלה מלאה – לגבי השתתפותם של כלואים השוהים בחדרי משמר או בבתי הסוהר שחלה לגביהם ההכרזה בדיונים כאמור, והכול בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: אנחנו גם נפשט טיפה את הרישה – כי בעצם, אם הבנו נכון, זה אומר שאם אתה לא יכול לקיים את הדיון בנוכחות בשל ההכרזות אז הסימן הזה יחול. אני ממשיכה בקריאה: (1) בכל מקום שבו מדובר בבית משפט, בעצור או באסיר, ובשירות בתי הסוהר, יראו כאילו מדובר בבית דין צבאי, בכלוא או במשטרה הצבאית, בהתאמה; (2) בסעיף 8 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי" יבוא "דיון שנשמעת בו עדות לפי סעיפים 364 עד 371 ו־386 לחוק השיפוט הצבאי"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "פרקליט מחוז, ראש יחידת התביעות במשטרה" יבוא "פרקליט צבאי"; זה בעצם מי שיכול לבקש רק במקרים חריגים כן לעשות דיון שלא בנוכחות, באותם מקרים. אני ממשיכה בקריאה: (3) בסעיף 10, במקום "לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי" יבוא "לפי סעיפים 364 עד 371 ו-386 לחוק השיפוט הצבאי". זה הסעיף שבעצם אומר שהדיון בעניינו של עצור או האסיר עצמו שבו נשמעת העדות שלו – אז ברור שאי אפשר לעשות דיון ב VC, גם לא לפי החריג. אני ממשיכה בקריאה: סימן ד': קיום דיוני מעצר בבתי דין צבאיים בהיוודעות חזותית תחולת הוראות חוק השיפוט הצבאי 25. הוראות חוק השיפוט הצבאי יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים להלן, בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית – לגבי דיוני מעצר, ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה – לגבי דיוני מעצר בעניינם של כלואים בחדרי משמר ובבתי סוהר ועצורים בבסיס חקירות של המשטרה הצבאית שההכרזה חלה עליהם: (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 240(א) לחוק השיפוט הצבאי, בבואו להורות על הארכת מעצר לפי אותו סעיף קטן, ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב בסיכון להידבקות העצור/הכלוא [חבוש] בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר ובמצב הכליאה באותה העת, ואם חלות הוראות סעיף 240א – גם בהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון לפי הוראות הסעיף האמור, שלא בנוכחותו; בעצם, 240(ב) היום קובע שבדיון של מעצר ימים אם שוכנע השופט על סמך חוות דעת, לפי חוות דעת של רופא פסיכיאטר - - - << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> בעקרון, סעיף 240(ב) קובע שבמקרה שבו יש חוות דעת של פסיכיאטר יש אפשרות לקיים את הדיון שלא בנוכחות העצור אם זה עלול להזיק לו. לכן יש אפשרות לדון שלא בנוכחותו – זו הוראה קבועה בחוק השיפוט הצבאי. בתיקון שנעשה במסגרת התקש"ח נקבע שכל רופא בעצם יכול להחליט שדיון מעצר ייעשה שלא בנוכחות העצור מטעמים רפואיים, ולמעשה יש בזה משהו קצת יותר רחב ממה שיש לנו באזרחי. ואז עולה השאלה האם אנחנו לא - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה זה יותר רחב? מה יש לנו באזרחי? << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> באזרחי, מה שיש לנו זה בעצם כמה סיטואציות: סיטואציה אחת זה מה שאנחנו קובעים בחוק שלנו – בעיקרון, דיון מעצר ימים, למשל, צריך כן להיעשות בנוכחות, אבל אם הוא בבידוד או אפילו במעגל שני אפשרנו ב-96 שעות שגם לא יהיו חייבים להביא, אלא אם הוא נבדק עוד קודם לכן. והחוק עצמו, חוק המעצרים קובע אפשרות מטעמים רפואיים – וגם זו הוראה קיימת באון קבוע שם, בחוק, שמטעמים רפואיים אפשר להחליט שאם מישהו לא מסוגל להגיע לדיון, שזה ייעשה שלא בנוכחותו. זה נכון למקרים – אם הבנתי נכון, כשלמעשה הבן אדם מאושפז. כאן הסעיף הוא יור רחב כי הוא מדבר על מצב שבו רופא יכול להחליט ולא כתוב שהוא לא מסוגל להגיע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך לעשות את ההשוואה לשני המקומות. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> מה שצריך בסוף זה מענה לשלוש סיטואציות, כמו שנעה התחילה להסביר: למבודדים, שיש לנו את הסעיף, למעגל השני על בסיס חוות דעת פרטנית, עד 96 שעות, ולסיטואציה שבה הוא מאושפז בבית חולים, ואז הוא לא יכול להגיע וגם אין לנו שם שום הסדרה של VC שזה חולה קורונה שכבר מאושפז. לנו יש את זה בחוק המעצרים באזרחי, ברגיל, בימי שגרה גם, בסעיף 16(2). << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> לא כתוב בית חולים, אבל כתוב שהוא לא מסוגל לבוא עקב - - -רפואי. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> כמו שנעה אמרה זה סעיף שמלווה אותנו בעצם עוד מתחילת העבודה שלנו על התקש"חים. הוא נדון בוועדה גם כשעלתה השאלה לגבי הארכת תוקף התקש"חים במסגרת חוק, ואגב, כשדיברנו על הצורך בהארכת התקש"ח דיברנו ספציפית גם על הסעיף הזה, ולמעשה, כמו שנעה תיארה היום בחש"צ – בחוות דעת של רופא פסיכיאטרי אפשר לא להביא עצור בפני בית הדין לאור מצבו הרפואי. עוד בשלב התקש"ח תיקנו את הסעיף הזה כך שיהיה אפשר בחוות דעת של רופא בנסיבות שקשורות לקורונה – למשל, דיברנו על חולה שמאושפז בבית החולים ויש צורך להביא את כלל הצדדים אליו וזה נראה לנו במסגרת התחלואה של הקורונה לחשוף אותו ואת הצדדים הנוספים שמגיעים עד אליו לתחלואה – זה נראה לנו לא מממש את המטרות של החוק הזה. ביקשנו להרחיב את החוות דעת לחוות דעת של רופא ולא בהכרח רק לחוות דעת של רופא פסיכיאטרי, כמו שקיים היום בחש"צ. אני אשמח גם אם תפתחו את המיקרופון לסא"ל רונן שור שהוא שופט צבאי בבתי דין צבאיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק חסר לי להבין מה בדיוק הבעיה. כלומר, מדוע זה מפריע לכם, ההשוואה הזו. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> לא, אנחנו דווקא מבקשים את ההשוואה. היום החש"צ הוא במעין פיגור ביחס לחקיקה האזרחית. בחקיקה האזרחית אפשר - - << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> אתם מבקשים להוריד את - - - << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> - - בחינה של מצבו הרפואי של העצור. נחליט שמצבו הרפואי לא מאפשר לו להגיע בפני בית המשפט – ההקבלה הזו כיום לא קיימת בחש"צ ובייחוד בתקופה הנוכחית של הקורונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אבל יש את הסיפור בחש"צ של הפסיכיאטר – שזה נשאר. אז יש את האפשרות של פסיכיאטר שיכול לעשות את זה. אתם לא רוצים להוריד את הפסיכיאטר. אתם רוצים להוסיף רופא למקרים שמדובר בהידבקות בקורונה. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> נכון. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> הפער – אם אין את הבעיה אז נעשה את ההתאמה המלאה. העניין הוא שבחוק המעצרים כתוב במפורש שזה אם הוא לא מסוגל להגיע. השאלה, אם אפשר, כדי לעשות התאמה מלאה – לקבוע את זה. זה בעצם הפער שנוצר כשאתם מבקשים להפוך את זה לרופא ולא רק פסיכיאטר, כי זה לא קיים בחש"צ. השאלה - - - << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> אמנם זה לא נרשם באותם מילים, אבל גם החש"צ – המינוח הוא שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור, שנוכחותו תזיק לבריאותו. זאת אומרת, זה בהכרח קשור למצבו הבריאותי. זה לא מנותק מהרציונאלים של החקיקה האזרחית. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אבל המונחים שלכם הם בעצם יותר רחבים מהמונחים של המעצרים, אז אם הכוונה באמת הייתה להשוות אז אני מציעה שאנחנו לא ניגע בסעיף שלך, הקיים. נוסיף לזה את המקבילה למה שיש באזרחי. במקום לתקן את הסעיף הקיים שלך, נגיד – בנוסף, בתקופת הקורונה – ניתן למערכת את אותה סמכות שיש באזרחי עם אותם מונחים. זה נראה לך בסדר? << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> אנחנו רצינו לעשות פה תיקון שהוא נקודתי, לצורך המצב הקיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> הכוונה היא האם אפשר להשאיר את הפסיכיאטר כמו שהוא, כמו שהוא מנוסח לכם היום, בלי לגעת בו, לפי איך שהחוק היה תמיד, ואנחנו נוסיף סעיף מקביל בדיוק למה שקיים בחוק המעצרים בתקופה הזו של הקורונה, שמאפשר בעצם את אותה סיטואציה שבה הרופא מחליט אם באמת העצור לא מסוגל להגיע לדיון. יו << אורח >> ישי רון: << אורח >> זה בדרך כלל מה שקורה, אם אפשר להעיר. בפעמים הספורות שאנחנו נאלצנו לקיים דיון שלא בנוכחות, זה במקרה שהוצאה והובאה לידיעתנו חוות דעת רפואית שהעצור לא מסוגל להשתתף בדיון, אבל כמו שמזי מקונן אמרה – עדיין יש בעצם לקונה בחוק השיפוט הצבאי באופן כללי שלא מאפשרת את הסיטואציה הזו במצב של מישהו – שזה לא על רקע נפשי, אלא על רקע בריאותי. ולכן חשוב שתינתן גם בבתי הדין הצבאיים האפשרות הזו, במיוחד בסיטואציה הנוכחית להימנע ככל הניתן, ככל שיש חוות דעת רפואית שהעצור לא יכול להשתתף בדיון מבחינת בריאות ולא רק בריאות נפשית – באמת לקיים את הדיון שלא בנוכחותו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין בעיה. אנחנו פשוט לוקחים, ונוסיף את הסעיף שיש בחוק הרגיל שבו מדובר על אזרחים. נכניס אותו שיהיה כולל גם את הצבא, אין בעיה, את אותו נוסח בדיוק. אנחנו לא רוצים לעשות פה שינויי נוסח –פשוט, התאמנו כמעט את הכל אחד לאחד, אז גם את זה אנחנו נעשה. וכמובן לתת את האפשרות שאם באמת אדם הוא חולה או בבידוד ולא יכול להגיע – אז תהיה האפשרות, דרך המלך. << אורח >> ישי רון: << אורח >> מעבר ל - - - << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> אז לאור ההערות של הוועדה, לאור הערות שנשמעו – אז כל עוד אנחנו נישאר עם הסעיף הקיים ונוסיף על זה את הרחבה שביקשנו אפשר שזה יישאר כפי שהצעתם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בסדר. אז נתאים את הנוסח כפי שאמרנו. אני קוראת: (3) נוסף על האמור בסעיף 240(ד) לחוק השיפוט הצבאי, על דיון בערעור לפי אותו סעיף, שלא ניתן לקיימו בנוכחותו של העצור בשל הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה, יחולו הוראות פסקאות (4) עד (7); (4) על אף האמור בסעיף 240(ב) לחוק השיפוט הצבאי, לגבי דיונים שלא ניתן לקיימם בנוכחות עצור בשל הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה, יחולו הוראות אלה: (א) הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים שלא בנוכחות העצור אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית באמצעי שתקצה המשטרה הצבאית, ואם יש מניעה טכנית בלתי צפויה בעת קיום הדיון בעניינו של אותו עצור, והעצור הסכים לכך באמצעות סנגורו – בשיחה טלפונית, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מסמכותו של השופט לפי הוראות סעיף 240(ב) לחוק השיפוט הצבאי לקיים דיון שלא בנוכחותו של עצור, אם נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין העצור מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; (ב) על אף הוראות פסקת משנה (א) – (1) בדיון לפי סעיף 240(א) לחוק המעצרים שלא ניתן לקיימו, טרם פקיעת מעצרו של החשוד בדרך של היוועדות חזותית בשל מניעה טכנית בלתי צפויה, רשאי בית הדין הצבאי, באישור נשיא בית הדין הצבאי או סגנו, להורות על קיום הדיון בשיחה טלפונית, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו; הוארך מעצרו של החשוד כאמור וחדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן לא ניתן לקיים את הדיון בדרך של היוועדות חזותית וטרם הסתיימה תקופת המעצר, רשאי העצור לדרוש דיון חוזר שיתקיים בדרך זו, כאמור בפסקת משנה (א); (2) (א) חלה הכרזה על הגבלה מלאה, ומצא נשיא בית דין צבאי או סגנו כי יש צורך חיוני ודחוף לקיים את הדיון בנוכחות העצור, על אף הנסיבות שבשלהן ניתנה ההכרזה, כי קיומו של הדיון לפי הוראות פסקת משנה (א) יגרמו לפגיעה ממשית בעצור וכי על בית הדין הצבאי להתרשם מהעצור פנים אל פנים, לרבות בשל כך שהעצור הוא אדם עם מוגבלות אשר מקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי לפי הוראות פסקת משנה (א), רשאי הוא, במקרים חריגים, להורות כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור, לאחר שקיבל את עמדת הצדדים והמשטרה הצבאית; (ב) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על עצור שהוא אדם המצוי בבידוד; (3) עצור שהוא אדם המצוי בבידוד, ישתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית באמצעי שתקצה המשטרה הצבאית, והכול באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו; בעצם אנחנו עשינו הגדרה משותפת מי נחשב אדם המצוי בבידוד. זה עניין נוסחי. אני ממשיכה בקריאה: (5) על דיון כאמור בפסקה 4(א), (ב)(1) או (3) יחולו הוראות אלה: (א) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אינו מיוצג – ימנה לו השופט סניגור; (ב) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור לסניגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו, לשם ייעוץ משפטי בלבד; השיחה תתקיים באופן שיבטיח את סודיותה והוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר לא יחולו לגביה; בית הדין יוודא שהתאפשרה שיחה כאמור. (ג) הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי העצור, השופט, הסניגור והשוטר הצבאי או התובע, לפי העניין, או כל אדם אחר שנוכחותו נדרשת בדיון, ישמעו ויראו זה את זה, במהלך הדיון; היה העצור אדם עם מוגבלות, יחולו הוראות סעיף 13; (ד) אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים כפי שהוחלו בסעיף 227א לחוק השיפוט הצבאי; (6) הוראות פסקאות (4) ו-(5) לא יחולו על דיון בעניינו של מי שמוחזק במעצר פתוח לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי. . ובאמת אנחנו ביררנו – בגדול, מי שמוחזק במעצר פתוח, הדיון מתקיים בנוכחות ולא ב VC. (7) זו טעות, כבר כתבנו את זה בפסקה (3). אני ממשיכה בקריאה: (8) על אף האמור בסעיף 243ב(ב) לחוק השיפוט הצבאי, הוראות סעיפים 240(ב) לחוק השיפוט הצבאי ופסקאות (1), (2) ו-(4) עד (7) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי סעיפים 242 או 243 לחוק השיפוט הצבאי, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 לחוק האמור על מי שהואשם בעבירה לפי סעיפים 92, 94 או 121 לאותו חוק, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור. אני אשמח שמזי מקונן כן תפרט לגבי הסעיפים שקראנו עכשיו – באיזה מקרים אנחנו מדברים כאן. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> אשמח שרונן שור יתייחס. << אורח >> ישי רון: << אורח >> זה סעיפים שמתייחסים לאפשרות לקיים דיונים של עריקים שאפשר לקיים אותם גם ככה, באופן עקרוני שלא בנוכחות העצורים. אנחנו עשינו את ההתאמה הנדרשת גם במקרה הזה. - - - פקודת מעצר של העריק, לא תמיד הדיון מתקיים מתי שהוא נוכח. זה סעיף שקיים כבר היום ובוצעו התאמות בגלל השינויים שנעשים עכשיו בחוק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בזה בעצם סיימנו את הפרק של הצבא. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> אולי נציין גם בהקשר הזה גם על הנושא של המעצרים בצבא, וגם עשינו בעצם כתיקוני נוסח גם במסגרת של החוק האזרחי שבמקום לעשות תיקון עקיף לחוק המעצרים ולחוק השיפוט הצבאי נתקן את הכל כבר בחוק שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, מקובל. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> רק אם אפשר אמירה לגבי הסעיף של ה-96 שעות – סמכות קצין המשטרה הצבאית הראשית, וכו', שהוסף – אני לא ראיתי אותו כאן, אני רוצה שזה לא תפספס אצלנו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו נגיע לזה בסוף הדיון, זה חלק ממתווה הנשיא וסדר תעדוף. ואנחנו נדבר על זה באזרחי ואז נעשה את ההתאמות. נשאר לנו לקרוא את פרק ג' – הוראות שונות. הממשלה ביקשה בזמנו בהצעת החוק דיווח כל שלושה חודשים על חלק מהדברים, ולדעתי גם כל חודש על חלק מהדברים. היושב-ראש כן ביקש שאחרי שנסיים את החוק שנעשה טבלה מאוחדת כדי שכל הגורמים יוכלו להכניס את הנתונים בגדול באותו מסמך, כדי שלא נקבל דיווח על שבוע מראשון עד ראשון מגורם אחד, ומשני עד שלישי מגורם אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ביקשתי שנבנה איזו טבלה שתלך גם בתאריכים וגם בסוגי הדברים שמעניינים אותנו, וגם הנהלת בתי המשפט והשב"ס, וכל אחד ישלים את הנתונים שיש לו, וזה יהיה דיווח שיגיע אלינו אחת לכמה זמן? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו הצענו פעם בחודש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אנחנו הצענו אחת לשבועיים, ואז היתה התנגדות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בתקש"ח זה אחת לשבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע כפשרה שיהיה כמו שאני אומר, אחת לחודש. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא סיפור, זה הכל ממוחשב, זה רק למלא, וכן – זה נותן לנו פיקוח אמיתי. תראו, בסוף זה זכויות פה. אם יש הגבלה, אנשים לא מגיעים לבתי מעצר, לא מתקיימות ועדות שחרורים. אם זה היה קושי גדול למערכות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הדברים פה הם לא רק על הנתונים. נדמה לי שהיו גם עוד דברים שביקשנו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו נקרא. כל הנתונים פה. אני רק אוסיף שבנוסף לסעיף הזה, כל פעם שיש הכרזה הגורמים אמורים גם להביא לנו את כל התשתית העובדתית, וזה גם יהווה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. זה ברור, זה בסעיף אחר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - -בדיווחים לראות שמה שקבענו פה בחוק אכן מתקיים, ויש פה הרבה מאוד הגבלה, ואין בעיה פעם בשבועיים ללחוץ ENTER ולמלא את זה. זה לא הרבה נתונים, גם. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> אני רוצה אולי לחדד בהקשר להערה של אדוני מה הרציונל שאנחנו חשבנו עליו. יש פה שני סוגי נתונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי אפשר נתונים שזה יכול להיות אחת לשבוע גם כן, זה אני מסכים. אבל היה נדמה לי - - - << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> אני אסביר את התמונה ואז נחשוב מה נכון. בגדול יש פה שני סוגי נתונים שקבענו לגביהם חובת דיווח. נתונים מסוג אחד, באמת רלבנטיים גם להחלטה על ההכרזה וגם לפיקוח על ההכרזות של השרים: כמה מובאים הגיעו מדי יום לבית המשפט, כמה דיונים התקיימו ב VC וכמה בטלפון. לכן אנחנו בהצעת החוק אותם קבענו אפילו פעם בשבועיים, כדי שיהיה מול העיניים של השרים גם. לצד זה יש דיווחים שקשורים למעצרים, ונניח עכשיו בתקופה האחרונה, כשלקחנו אותם בנקודות זמן של פעם בשבוע זה לא נותן לך פרספקטיבה לראות מגמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אפשר לחלק לשניים? שהנתונים האלה הראשוניים שדיברת עליהם יהיו אחת לשבועיים, והנתונים עם המעצרים יהיו אחת לחודש. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בסדר, אז אנחנו נעשה אחר כך את הפילוח מה יהיה אחת לשבועיים, ומה יהיה אחת לשבוע. אני ממשיכה בקריאה: פרק ג': הוראות שונות דיווח לכנסת 26. הגופים שלהלן ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, אחת לחודש או אחת לשבועיים החל מיום תחילתו של חוק זה ועד ****, על העניינים האלה, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח, לצד נתונים באותם עניינים בתקופה המקבילה בשנה שקדמה למועד הדיווח: (1) מנהל בתי המשפט – מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, כנוסחו לפי חוק זה (בסעיף זה – חוק המעצרים), מספר בקשות המעצר הראשונות לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, כנוסחו בסעיף *** לחוק זה, שהוגשו לבתי המשפט בכל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח; (1א) המזכיר הראשי כמשמעותו בסעיף 34(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר – מספר הדיונים בוועדות השחרורים שהתקיימו באמצעות היוועדות חזותית, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו באמצעות אמצעי טכנולוגי המעביר קול בלבד ומספר האסירים שהובאו לדיונים בוועדות השחרורים; דיווח כאמור יימסר גם לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה; (2) נציב שירות בתי הסוהר – (א) מספר העצורים שנקלטו במקומות מעצר ובבתי סוהר שבאחריות שירות בתי הסוהר בכל יום בתקופה שלגביה נמסר הדיווח; (ב) מספר הדיונים שהתקיימו באמצעות מכשיר טכנולוגי המעביר תמונה וקול בזמן אמת, מספר הדיונים שהתקיימו באמצעות מכשיר טכנולוגי המעביר קול בלבד ומספר האסירים והעצורים שהובאו לדיונים בבתי משפט; דיווח כאמור יימסר גם לשר המשפטים, לשר לביטחון הפנים וליועץ המשפטי לממשלה; אני אציין שלדעתי לא קיבלנו את הדיווח האחרון משב"ס. נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ראיתי דיווח מה-2 לאוגוסט. קיבלתי עותק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז נשמח לקבל את הדיווחים בצורה סדורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש מכם שאם לא מגיע בצורה סדורה, נא לעדכן אותי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני מקווה שאם נשב ביחד ונעשה את הטבלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני ממשיכה בקריאה, סעיף חדש שדיברנו על הצורך בו בוועדה בעבר, שגורם רלבנטי במשטרה, מי שהמשטרה תגיד לנו – ידווחו על: (א) מספר הנחקרים שנעצרו בידי המשטרה; (ב) מספר העצורים ששוחררו על ידי בית המשפט. אנחנו גם היינו רוצים לקבל את מספר בקשות המעצר שבהן מתבקש בדיון עצמו שחרור בתנאים. בעצם, הבנו לכל אורך תקופת הדיווח שיש לנו חסר בדיווחים כי אנחנו מקבלים מהנהלת בתי המשפט סט אחד ומשב"ס סט שני, אבל בעצם אין לנו את הנתונים מהמשטרה עצמה, ויש שם עוד סט שהיינו צריכים גם לדעת כמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הוא קשור יותר לדיונים שלהם, שיותר קשור למשטרה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן, כן. אני אומרת שהמשטרה תדווח. המשטרה רוצה להתייחס, וגם להגיד לנו מי הגורם הרלבנטי. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כמה דברים – אחד, צריך לזכור שבמשטרה לא מתקיימים דיונים, כמובן – זה הכל בבתי המשפט, ולכן, מבחינת אמצעים טכנולוגיים בכל מקרה שאנחנו מביאים לבית משפט, כמובן, אז הנתונים של מערכת בתי המשפט הם הנתונים הרלבנטיים בגלל האמצעים הטכנולוגיים. זה דבר אחד. לעניין דרישות ובקשות מהמשטרה אז לנו כנתונים – יש נתונים לגבי משך המעצר. זה הנתונים שיש למשטרה. זאת אומרת, מתי האדם נעצר ומתי הוא שוחרר, ומשך הזמן שהוא היה במעצר כנגזר מזה. אנחנו לא יכולים להוציא נתונים לגבי הבקשות שהוגשו לבית המשפט מה הוגש בבקשה, כי אנחנו לא יודעים, כמובן, להוציא את זה בצורה ממוחשבת – כמה התבקשו, והאם הבקשה הייתה לשחרור או בקשה להארכת מעצר. יש פעמים שאנחנו מגישים בקשה להארכת מעצר ובית משפט מחליט לשחרר, ולכן התוצאה היא שחרור. יש פעמים שאנחנו מגישים בקשה להארכת מעצר ובית משפט מקבל. בכל מקרה, הבקשה היא אותה בקשה. לכן, אנחנו לא יכולים לעשות את המיון הזה ולהגיד מה הוגש כבקשה להארכת מעצר משוחרר ומה הוגש כבקשה לשחרור משוחרר. בנקודה הזו אני מבקש – אל"ף, אני לא בטוח שהדיווח של המשטרה הוא כל כך משמעותי, בטח לא - - - של אמצעים טכנולוגיים כיוון שהדיון הוא בבית המשפט ולא במשטרה. אבל בכל מקרה הנתונים שהמשטרה יכולה לספק, כמו שאמרתי, הם נתונים על משך המעצר, כלומר – מתי הוא נעצר ומתי הוא שוחרר. יכול להיות שזה אחרי הארכת מעצר ראשונה, שנייה ושלישית, אבל הנתונים שיש בידינו הם כמובן מועד השחרור שלו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הנתונים שלכם רלבנטיים כי החוק הזה לא מדבר רק על היוועדות חזותית. החוק שלנו מדבר גם על צמצום היקף המעצרים בתקופת הקורונה. אז בגלל זה זה כן רלבנטי לקבל נתונים גם מהמשטרה - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אז אמרתי שאנחנו יכולים לספק נתונים בהקשר הזה, לגבי משך המעצר. זאת אומרת – כמה עצורים היו בתקופה מסוימת, וכמה זמן הם היו עצורים, משך המעצר שלהם. אלה הנתונים שיש לנו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז שני דברים – האם אתם יכולים להגיד לנו באמת כמה שוחררו בלי להביא אותם בכלל לבית משפט? זה דבר אחד. והשני – איך אתם עושים את הביקורת על השאלה, אם אתם עוצרים 100 אנשים ביום האם בית המשפט שחרר לכם שאתם לא רציתם שיחרר לכם - 50%? 80%? זה לא משהו שחשוב לכם לקבל את הנתונים של זה, לרכז אותם? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> הבקרות שלנו נעשות מול תיק, מול עצור. אנחנו עושים בקרות, לא מעט, אגב. בודקים מול תיק, מה הבקשה שהוגשה, מה בית המשפט נתן – ומפיקים מזה לקחים. לגבי המספרים הגדולים אנחנו יכולים לדעת כמה עצורים נעצרו בהשוואה ללפני שנה, לפני שבוע, לפני שבועיים, כמה זמן הם היו עצורים, מתי הם שוחררו. ואנחנו יכולים לבדוק גם, כמובן, גם עצורים היו עד 24 שעות ומ-24 שעות. זאת אומרת, לחלק את זה למעצרים של עד 24 שעות, מעצר ימים לצורך חקירה מה שאנחנו קוראים לו, ומעצרים עד תום הליכים. זה לפי משך המעצר, כמובן. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה לא מעניין אפילו אתכם לדעת כמה מתוך הבקשות שלכם נדחות וכמה מתקבלות על ידי בית משפט? זה נראה לי שזה נתון די בסיסי בהפקת לקחים. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> המונח של נדחות או מתקבלות הוא מאוד רחב, כי אם אנחנו מבקשים הארכת מעצר בשישה ימים ובית המשפט האריך ב-24 שעות, זה נדחה או התקבל? אני לא יודע. שוב אני אומר: יש טופס שהוא אחיד בבקשה להארכת מעצר. ברגע שהטופס הזה מוגש מבחינתנו ביקשנו להאריך מעצר, ויכול להיות שבית משפט שחרר. זה קורה. בית משפט שחרר, אבל אז זה עדיין נחשב כבקשה להארכת מעצר. גם אז אנחנו מבקשים בקשה לבית משפט לשחרר בתנאים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> השב"ס מבקש להגיד שבאמת הדיווח שלהם הגיע ב-2 לחודש. לא התכוונתי להשמיץ, כמובן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שמה שיכול בינתיים - - - זה מספר ימי הדיווח של מספר המעצרים ומשך הזמן, יחד עם יתר הנתונים שנקבל מהפרקליטות ומ - - - . מה שאמרת קודם – נכניס לדבר החקיקה עצמו לגבי הדיווח בתקופה הזו. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם יכולים לתת את מספר המעצרים ומשכי הזמן. דרך הסיפור של משכי הזמן ומה שאנחנו מקבלים את הנתונים משירות בתי הסוהר והנתונים מהנהלת בתי המשפט – יתנו לנו את התמונה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אנחנו מחלקים את זה, כך גם בנתונים שאנחנו מעבירים – קודם כל לכמות המעצרים, וכמות המעצרים עד 24 שעות, למעצרים - - -ומעצרים עד תום ההליכים למרות שהם פחות רלבנטיים לחוק הזה, למרות גם את הנתונים האלה אנחנו יכולים להעביר. שוב – מעצר עד 24 שעות, מעצרי ימים מעל 24 שעות, ומעצר עד תום ההליכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי המנהל? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מי אתה רוצה שנכתוב שידווח? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> משטרת ישראל. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אחרי הדיון תברר לנו מי הגורם הספציפי. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> צריך לזכור שככל שמדובר בנתון כזה או אחר יש גורם אחר שמעביר אותו – מעצר עד תום הליכים זה גורם אחד, מעצרי ימים זה גורם אחר, יש - - -באמצע, טוב, אני לא רוצה בכוונה - - - אבל נכתוב "משטרת ישראל" המשטרה תדע לנתב את זה לפי הבקשה שתועבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו פשוט מי הגורם שייתן את הדיווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שם. תפקיד. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> שוב אני אומר – אני אצטרך לדעת בדיוק את הנתונים שמבקשים, ובהתאם אני - - -אני לא יודע כרגע מה הנתונים שאתם רוצים, בדיוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שאמרנו עכשיו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מספר הבקשות ומשך הזמן. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני אתן תשובה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני ממשיכה בקריאה: (3) ראש ענף ארגון וביקורת של יחידת בתי הדין הצבאיים – מספר בקשות המעצר לפי סעיפים 240(א) ו-243 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, כנוסחו לפי חוק זה, שהוגשו לבתי הדין הצבאיים בכל יום בתקופה שקדמה למועד הדיווח; (4) קצין משטרה צבאית ראשי – (א) מספר העצורים שנקלטו בחדרי המשמר ובבתי הסוהר בכל יום בתקופה שלגביה נמסר הדיווח; (ב) מספר דיוני המעצר שהתקיימו באמצעות מכשיר טכנולוגי המעביר תמונה וקול בזמן אמת, מספר הדיונים שהתקיימו באמצעות מכשיר טכנולוגי המעביר קול בלבד ומספר האסירים והעצורים שהובאו לדיונים בבתי הדין הצבאיים; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי. האם יש צורך לבקש מהצבא את אותם נתונים שעכשיו ביקשנו מהמשטרה? אם אין התנגדות אז אפשר לדבר על זה אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כן אז כן, אם לא – אז - - - תחליטי, משאירים לשיקול דעתך בעניין הזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בסדר. אני ממשיכה בקריאה: (4) קצין משטרה צבאית ראשי – מספר הדיונים בוועדה לעיון בעונש שהתקיימו באמצעות אמצעי טכנולוגי המעביר תמונה וקול בזמן אמת, מספר הדיונים כאמור שהתקיימו באמצעות אמצעי טכנולוגי המעביר קול בלבד ומספר האסירים שהובאו לדיונים בוועדה לעיון בעונש; דיווח כאמור יימסר גם לשר הביטחון ולפרקליט הצבאי הראשי. עכשיו סיימנו עם הדיווחים. סעיף 30 זה בעצם מבטל את החוק להארכת התקש"ח שלנו ואחר כך תהיה לנו הוראת מעבר שמשלימה את הביטול. ביטול חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים) 30. חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020– בטל. תוקף 31. (א) חוק זה יעמוד בתוקף מיום פרסומו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) או עד יום פקיעתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, לפי המוקדם. אנחנו הצענו לקבוע את אותו מועד שקבוע כמועד הפקיעה של חוק הסמכויות הגדול. אם איכשהו יבטלו את אותו חוק אז גם החוק החדש שלנו יתבטל. הסעיף הבא, הוראת מעבר. הסעיף הזה נועד להגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קורלציה בין שניהם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. זה סעיף 31. הסעיף הבא של הוראת המעבר – הוועדה מתבקשת בעצם לאשר הכרזה חלקית למשך החודש הקרוב - - -שהכניסה לתוקף של החוק תהווה בעצם מעין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אישור של המשך ההכרזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. כדי שאנחנו נישאר באותו מצב כמו שאנחנו היום. הוראת מעבר * ביום בתחילתו של חוק זה, יראו כאילו ניתנה הכרזה על הגבלה חלקית לפי סעיפים - - - , שתוקפה עד יום כ' באלול התש"ף (9 בספטמבר 2020). הסעיפים יהיו סעיפי ההכרזה בהתאמה. אנחנו הצענו שהתוקף יהיה עד ה-9 בספטמבר, 2020, בהנחה שהחוק יעבור במליאה בשבוע הבא, אז בערך ארבעה שבועות. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> סליחה, לגבי השאלה שנשאלתי – הגורם המדווח. המשטרה מגיבה מהר. כמו לגבי נציב שב"ס, גם אצלנו – מפכ"ל המשטרה, ברשותכם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בזה סיימנו את השונות. לפני שעבור למתווה הנשיא יש שתי השלמות מהדיון הקודם שלא נמצאים בפניכם. ההשלמה הראשונה זו הצעה שהנהלת בתי המשפט ביקשה – אולי תגידו את זה? תסבירי את התיקון שביקשת. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אנחנו מדברים על סעיף 49 לחוק המעצרים, נכון? אז הנוסח היום מאפשר, כאשר בית משפט מורה על שחרור בערבות ונדרש לחתום על כתב ערובה, אז הנוסח היום מאפשר להצהיר לפרוטוקול על תנאי השחרור במקום לרדת למזכירות בית המשפט ולחתום שם על כתב ערובה. זה באמת כחלק מהצורך למנוע את התפשטות הנגיף. יש החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה שמורה לצמצם ככל הניתן את שירותי קבלת הקהל בגופים ציבוריים, ואנחנו, מה שאנחנו מבקשים זה להרחיב את ההסדר הזה גם לערבות צד שלישי, זאת אומרת שגם צד שלישי יוכל להצהיר לפרוטוקול ולא לרדת למזכירות כדי לחתום שם, וגם למצבים לא רק כאשר הדיון מתקיים ב – VC, כי הרבה מדיוני ממעצרי הימים הראשונים דווקא מתקיימים באולם בית המשפט בנוכחות העצור. אז בעצם ביקשנו שהנוסח יהיה – "לא ניתן לחתום על כתב ערובה כאמור בשל כך שהדיון מתקיים לפי הוראות סעיף 16(א) או אם הורה על כך בית המשפט..." – שזו התוספת שאנחנו מבקשים: "...אם הורה על כך בית המשפט", "...יפורטו תנאי השחרור בדיון לרבות התנאים המיוחדים שלמינויים ערב צד שלישי כאמור בסעיף (ב), ויירשמו בפרוטוקול הדיון. זו הצעה שמוסכמת על כלל הגורמים, נבדקה בכל - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אוקיי, אז זו השלמה ראשונה. השלמה שנייה – בסעיף שמדבר על חריג הנשיא והכרזה מלאה – אנחנו כתבנו שאחד התנאים לקיום הדיון בחריג, מה שהקראנו בזמנו זה קיומו של דיון – "...יגרמו לפגיעה ממשית בעצור או באסיר". בגלל שגם בסעיף הזה יש התייחסות לתיקי משפחה אז התבקשנו להוסיף גם – אם יש פגיעה ממשית בילדים של אותו אדם שעניינם נדון בפני בית המשפט. אז זו ההשלמה הטכנית. עכשיו אנחנו בעצם עוברים למתווה הנשיא – הבאה של מעצרי ימים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך בחלקי אנחנו משאירים את החובה ומצד שני נותנים את שיקול הדעת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז נתחיל במתווה הנשיא. אני אקר את הסעיף, את ההצעה שלנו: קיום דיונים בתקופה של הכרזה על הגבלה חלקית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, ההגבלה החלקית, נזכיר לכולנו – זה מ-10 עד אלפיים. זאת אומרת, זה לא הסגירה המוחלטת, אבל בתוך הרף הזה זה יכול להיות עשרות נדבקים ביום במדינה, או, גם אם יש עשרות נדבקים במדינה אבל אם יש יותר בבתי הסוהר – אז הוא גם משנה קצת את התמהיל, אבל זו הגדרה שהיא קצת רחבה, שצריך פה הרבה מאוד להתוות את שיקול הדעת. אי אפשר לקבוע את זה כמסמרות, זה ברור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז באותה תקופה, בעצם, הנשיא הוא זה שמורה על קיום הדיון, כך שבכל יום יובאו לבתי המשפט מירב העותרים והאסירים שניתן להביא – תוך יישום הוראות הדין והוראות משרד הבריאות. אנחנו, בדיון הקודם בעצם דיברנו על זה שבעצם הסעיף לא עד הסוף מסביר שיש גורם אחד שלוקח אחריות על זה שבאמת מירב העותרים יגיעו. זו חובה ערטילאית, לכן גם משרד המשפטים בזמנו יחד עם הנהלת בתי המשפט הציעו עוד בהצעת החוק להוסיף: "זהות העצורים והאסירים שיובאו לדיון בעניינם בבית המשפט מדי יום תיקבע בתיאום בין בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט". אנחנו הרגשנו שזה עדיין לא נותן את התחושה שיש בעל בית, כי בסופו של דבר - - - << קריאה >> ישי שרון: << קריאה >> האמת היא שזה רק החריף את הבעיה, הסעיף הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קיים בתקש"ח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כפי שהציגה שיר לנג בדיון האחרון בעצם הנהלת בתי המשפט כבר היום - - -בתוך הנהלת בתי המשפט יש מי שעושה את הרשימות, היום זה הרשימה הארצית ואנחנו מקווים - - - אולי אנחנו לא מקווים שזה יישאר ככה כי אם באמת יובאו יותר אנשים היא תצטמצם, אבל אם - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> היום אנחנו מעבירים רשימה לשב"ס עם שמות האסורים, סוגי הדיונים, וכו'. שב"ס מחזיר אלינו ואומרים: אנחנו יכולים להביא את א', ב', ג', ד' ואם יסתדר עם הקפסולה אז גם את מי שבתעדוף היותר נמוך. מכניסים אותו. ככה זה עובד היום. זאת אומרת, אנחנו מקבלים היזון חוזר. אנחנו יודעים מה ממה שביקשנו אנחנו מביאים. השב"ס מעביר את התשובה שלו אלינו וזה מועבר לגורמים אצלנו במערכת שיידעו מה קורה. ברמה הכללית אנחנו צריכים לדעת מה קורה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כי מה שהיה חשוב לנו ולוועדה בדיון הקודם זה שמישהו בהנהלת בתי המשפט גם יראה את התמונה הכוללת, כי לשב"ס, באמת, לא היה איכפת, במירכאות, האם היו תשעים דיוני הוכחות או עשרים דיוני הוכחות. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> זה לא עובד ככה. זה ממש לא עובד ככה. אני הסברתי את זה גם בפעם הקודמת. אנחנו מקבלים רשימה, אנחנו מאשרים את הרשימה, ואז מתברר שיורדים בין 20 ל-25 מתוך כל רשימה, מן הטעם שסניגורים מבקשים דחייה ונשיאי בתי המשפט דוחים את בקשתם. << קריאה >> ישי שרון: << קריאה >> זה לא מדויק. זה גם לא מה שתואר בדיון הקודם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מה שכן חשוב לוועדה זה שמישהו אחר כך יידע - - - << קריאה >> ישי שרון: << קריאה >> בדיון הקודם תואר שהרשימה מועברת לשב"ס, וגם הוא – יש לו פידבקים, עוד לפני שזה חוזר להנהלת בתי המשפט. ככה זה תואר בדיון הקודם. הרשימה של הנהלת בתי המשפט היא רחבה יותר ממה ש - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> נכון, אנחנו מעבירים רשימה כמה שיותר רחבה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> שב"ס מקצץ אותה, בלי שום קשר לסניגורים - - - << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> שב"ס לא מקצץ. למה אתה מניח את זה? אולי תיתן להנהלת בתי המשפט להגיד מי מקצץ? << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אז מה קורה? איך הרשימה מצטמצמת? << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> הרשימה מצטמצמת כתוצאה מבקשות לדחייה כשנקבע המועד. תיכף תשמע את זה מהנהלת בתי המשפט. אני אסביר בדיוק. זה נאמר גם בפעם הקודמת, רק שנציג הסניגוריה הציבורית החליט משום מה שהעובדות שהוא טוען להן הן נכונות, והן לא. אנחנו מקבלים בדרך כלל רשימה של באזור בין 90 ל-100, תתקן אותי שירי לנג אם אני לא מדייקת, ואם לא – שיעלו את שלומית לביא, סמנכ"ל תפעול במזכירויות בתי המשפט והיא תספר את זה. הרשימה הזו מועברת אלינו. מתברר לנו בדיעבד, כעבור מספר ימים שנגרעו מהרשימה משהו בין 20 ל-25 כתוצאה מבקשות דחייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה אחת – אבל אני מבין שכשהנהלת בתי המשפט מעבירים לכם, אתם נותנים להם תשובה כמה אתם יכולים וכמה לא. אז בתשובה הזו טח יורדים גם כמה, לא? << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> אנחנו מסדרים אותם לפי הקפסולות. אנחנו מדברים רק על דיוני הוכחות, בכלל לא מדברים על עצורי ימים. בדיוני ההוכחות – התהליך שנעשה, והסבירה את זה שירי לנג בפעם הקודמת, כל נשיא של בית משפט מעביר לגורם המרכזי – זאת סגנית הנשיאה, השופטת אסתר הלמן, מבית המשפט המחוזי בנצרת, אותה הם הפקידו על המשימה הזו – היא קובעת את הרשימה, מי יהיה בדיוני הוכחות ומי לא יהיה בדיוני הוכחות. בפרק הזמן שעובר בין הרשימה שהיא קובעת ומעבירה אלינו ובין מה שמובא בדיעבד, יורדים בדרך כל מיני תיקים, לא כתוצאה מבקשות שלנו. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אנחנו, ברשימה שאנחנו מעבירים – מעבירים לא רק את ההוכחות. מעבירים גם - - -כמו הטיעונים לעונש, הכרעות דין – אנחנו מעבירים רשימה שמה שאפשר כמה שיותר לתפוס לפי קפסולות, שיכניסו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז, מה קורה? << דובר_המשך >> שירי לנג: << דובר_המשך >> ואז שב"ס אומר: אנחנו נביא לכם מתוך הרשימה שהעברתם, את אלה ואלה. ויש כאלה שלא נכנסים – או בגלל שהדיון בוטל, כמו שיוכי גנסין אומרת, או שלפעמים, מטעמים של קפסולה לא מתאימה – אני לא מסוגל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. בסדר, זה התהליך, זה בסדר. השאלה – הכמויות. זו השאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז ניסחנו משהו שהיה אמור למה שתואר: "הנהלת בתי המשפט תגבש רשימה של עצורים ואסירים בהתאם להחלטות נשיאי בתי המשפט, שעל בסיסה תקבע זהותם של עצורים ואסירים שיובאו לדיון בעניינם בבית המשפט, מדי יום, בתיאום עם שירות בתי הסוהר תוך יישום הוראות הדין והוראות משרד הבריאות; הנהלת בתי המשפט תרכז רשימה..." – נציגה של הנהלת בתי המשפט אמרה לנו שבעצם הרשימה הזו תהיה מבוססת על מה שהיא מקבלת גם משב"ס, אבל היא תרכז את הרשימה – "... של מספר העצורים ואסירים שהובאו לדיונים בכלל בתי המשפט מדי יום, לפי סוגי הדיונים." – ככה שמישהו כל כמה זמן ייראה את התמונה הכוללת. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> חשוב לי לומר – אנחנו חושבים שכל הדבר הזה לא נדרש להיות בחקיקה הראשית. זה ממש להיכנס ללוגיסטיקה של איך מעבירים רשימות, ואני ארצה לעבור מחר על רשימה מחוזית ולא רשימה ארצית – אז אני מוגבלת, בעניין הזה. אנחנו לא מבינים למה צריך בחקיקה להיכנס לרמת רזולוציה כזו של העברת רשימות מגורם אחד לגורם אחר. ושוב, חשוב לי להגיד – אני מבינה את הרצון של הוועדה שיהיה איזשהו גורם אחראי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אנחנו משאירים פה שיקול דעת, ואנחנו רצינו לדעת שעל השיקול דעת יש עוד מישהו שלוקח אחריות. אנחנו סגרנו את הדיון. הפסקנו, כביכול, את האחריות שלנו אבל מישהו צריך להיות עם עיניים שיפוטיות, עם עיניים גם של טובת המערכת אבל גם טובת האסיר. על מי אני אסמוך? עכשיו, אני לא יכול לבקש את זה מהשב"ס, זה לא התפקיד שלו. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> קודם כל – הרשות השופטת, בוודאי, כמו גורמים נוספים, אני רוצה להאמין – הסנגוריה, גם שב"ס, באותה מידה חשוב לנו לוודא שאנחנו מביאים את מירב העצורים לבתי המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שידענו שחשוב לכם – אנחנו מבקשים את זה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אבל אם הכוונה היא להטיל על הנהלת בתי המשפט איזושהי אחריות לוודא שהאיזון שאני מקבלת משב"ס הוא באמת מה שמשקף את היכולת שלהם – לנו אין יכולת לדעת על זה. אם שב"ס אומרים לנו – אנחנו מסוגלים להביא רק X אחוז ממה שביקשתם, בזה זה נגמר, מבחינתנו. אין לנו יכולת לבדוק אותם ולראות אם אפשר להביא יותר או פחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כן מצפים שאתם תשאלו. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז כמובן שאם יגידו לנו – אני מביא רק 10% ממה שאתם ביקשתם, כמובן שנקיים איזה שהוא שיח. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו באמת ניסחנו את הסעיף הכי רך שאפשר היה - - -בגלל זה אולי הוא באמת לא מתאים לחקיקה ראשית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> לפחות שהנהלת בתי המשפט תוכל לראות כמה בסופו של דבר הובאו מדי יום. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז אולי לכתוב איזשהו נוסח שמשקף את מה שקורה בפועל – "הנהלת בתי המשפט תעביר לשירות בתי הסוהר רשימה של העצורים והאסירים בהתאם להחלטות נשיאי בתי המשפט..." בסדר? רשימה או רשימות, אפילו – "...שעל בסיסה תיקבע זהותם של עצורים ואסירים שיובאו לדיון בעניינם בבית המשפט מדי יום בתיאום עם שירות בתי הסוהר, תוך יישום הוראות הדין והוראות משרד הבריאות". לגבי החלק השני – מי שמדווח לנו על מספר העצורים שמובאים לבתי המשפט בפועל, כמו גם מדווח לוועדה – לפי החוק שחוקקנו כאן, זה שירות בתי הסוהר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בסדר, אז אפשר להוסיף שאתם תרכזו על בסיס מה ש - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> מה זה "תרכזו"? אז הנהלת בתי המשפט תקבל משירות בתי הסוהר את מספר האסירים שהם מסוגלים להביא. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> הנהלת בתי המשפט צריכה לראות כמה בסופו של דבר, על בסיס אותן רשימות – כמה בסופו של דבר הובאו, עם איזושהי ראייה של כלל בתי המשפט ביחד של כמה עצורים הובאו בסופו של דבר מדי יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והאם באמת הכללים שקבענו, סדרי העדיפויות – באמת קורים פה. זה הכל. זו אחריות, נכון. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז לפחות שיהיה כתוב ששירות בתי הסוהר יעביר להנהלת בתי המשפט את המידע הזה, את המידע על מספר העצורים שמובאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את המידע – כן, אבל אם אתם תגלו ותראו שיש איזושהי בעייתיות וזה לא עובד לפי סדרי העדיפויות שאנחנו רצינו שיעבדו, אז אתם יכולים להרים טלפון, יוכי גנסין ודאי תשמח - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> בוודאי, בוודאי. הקשר הזה מתקיים ברמה היום יומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני רוצה שהוא יופיע פה באיזושהי צורה. בניסוח הכי - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> בגלל זה כתוב ש "זהות העצורים תיקבע בתיאום בין הנהלת בתי המשפט לשירות בתי הסוהר". זה מופיע כבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא בתיאום. אתם אומרים לשירות בתי הסוהר את מי אתם רוצים. זה ההבדל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשאתה אומר למישהו משהו – לא משנה אם זה שירות בתי הסוהר או גוף אחר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר – הוא כבר יסביר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בדיוק ככה. ככה החיים עובדים. אתה צריך בסוף מישהו שהוא אחראי. מי שאחראי פה זה בתי המשפט, וגם אין בעיה בדיווח – גם לפי החוק הזה, גם אתם מדווחים. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אנחנו מדווחים על בקשות המעצר שמוגשות, רק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תראו, אף אחד לא אוהב לדווח. זה גם בלבול שכל, זה נכון. אבל יש פה אחריות שלכם. כן, מטילים עליכם פה אחריות. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אז מה שחשוב לי, כדי שיטילו עלי אחריות אני צריכה ששירות בתי הסוהר יעביר לנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אז נוסיף את זה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אני לא בודקת, אין לי יכולת להוציא באופן ממוחשב כמה עצורים - - -בתי משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. את תקבלי את התשובות מהם, ואנחנו מצפים שאם יהיו לך הערות תרימי טלפון למי שצריך להרים טלפון, זה הכל. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> את מבקשת להביא את משה, שמואל ורבקה, הם מביאים רק את רבקה – בכל מקרה הם יגידו לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, מקובל. אז תנסחו את זה ביחד, אין שום בעיה. זה לא משהו לעומתי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז צריך להוסיף - - -שב"ס. אני ממשיכה בקריאה: (ב) לא ניתן לקיים דיון בנוכחות העצורים או האסירים לפי הוראות סעיף קטן (א), תתקיים השתתפותם של עצורים או אסירים בדיונים בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה. עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה של מעצרי ימים. אני אזכיר לוועדה - - -בעצם יש לנו היום שתי קטגוריות של דיונים שלא עושים אותם ב VC, כמובן – אחד זה שמיעת עדות, שזה באופן כללי – אנחנו לא מקיימים דיונים שבהם נשמעת עדות, אלא בנוכחות, אלא בחריגים. ועכשיו אנחנו מגיעים למעצרי ימים. בתקש"ח בעצם הוועדה דרשה שכל הדיונים הראשונים במעצרי ימים יבואו לדיון בנוכחות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאנחנו חוקקנו את התקש"ח לחקיקה זו היתה גם תקופה קצת אחרת מהיום, אבל אנחנו דרשנו, וייאמר לשבחה של הוועדה וזה גם יצא לפועל, את הנושא של - - -באו השב"ס ואמרו שמבחינתם הם מקבלים את זה, אבל אם אנחנו משאירים את זה כחובה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ממה שאנחנו הבנו היום – הממשלה מסכימה להשאיר את זה - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נשאר כחובה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - ויחד עם החריגים שכבר קבענו בתקש"ח אנחנו ביצענו מנגנון קצת שונה שיאפשר דווקא יותר גמישות, ש - - -יופיעו כקטגוריה בתוספת, שתמיד יביאו, וששר המשפטים יהיה רשאי לשנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים לא רוצה את זה. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> גם אנחנו לא מעוניינים בכך. אין בזה שום הגיון שדרג פוליטי יקבע איזה דיונים יהיו ואיזה דיונים לא יהיו. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> אולי באמת נשמע את עמדת שב"ס בהקשר הזה, ויש להם גם הערה ביחס לאיך שמנוסח הסעיף. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הממשלה לא רוצה את התוספת, אז - - - אבל תהיה חובה להביא את כל הדיונים הראשונים במעצר ימים, למעט החריג. אז אני אקרא. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> אני רק אגיד את שתי הנקודות המהותיות: קודם כל, היו לנו שני חריגים למעצר ימים. החריג הראשון זה עציר בבידוד והחריג השני זה מי שבא במגע עם חולה מאומת, או שיש חשש ממשי, יש חוות דעת רפואית שהבאתו לבית משפט עלולה לסכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל. תודה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני אקרא: (ג) [על אף האמור בסעיף קטן (ב)] לא יתקיים דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים, וכן דיון שבו נשמעת עדות/הבאת ראיות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, בהיוועדות חזותית, אלא אם כן ביקש העצור או האסיר, באמצעות סנגורו, לקיימו בהיוועדות חזותית, או בהתאם להוראות סעיף 8 [חריגים לעניין דיון הוכחות ב-VC], לפי העניין. גם דיונים ראשונים במעצרים וגם עדות לא יתקיימו בהיוועדות חזותית אלא אם ביקש העצור, לעניין מעצר הימים, ואם מדובר בעדות – זה בהתאם להוראות סעיף 8 – שמדבר על מתי כן אפשר לעשות דיון עדות ב VC. שוב, נוריד את התוספת, למרות שזה כן היה מאפשר גמישות מסויימת. אני ממשיכה הלאה – אנחנו עושים חריג כללי של מי שנמצא בבידוד או במעגל השני של הבידוד, כמו שעשינו בתקש"ח: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) – (1) עצור או אסיר שהוא אדם המצוי בבידוד לא יובא לבית המשפט לדיון בעניינו; (2) שוכנע נציב שירות בתי הסוהר או קצין בכיר בדרגת גונדר, על יסוד חוות דעת של קצין רפואה בשירות בתי הסוהר שניתנה בכתב, כי יש חשש ממשי שעצור או אסיר השוהה במקום מעצר או בבית סוהר נדבק בנגיף הקורונה או כי יש חשש ממשי שהוא בא במגע עם חולה מאומת, רשאי הוא להורות כי העצור או האסיר לא יובא לבית המשפט לדיון בעניינו עד תום ביצוע כל הפעולות הדרושות להסרת החשש האמור או למשך 96 שעות מעת שהחשש התגבש, לפי המוקדם. (ה) בסעיף זה, "הוראות משרד הבריאות" – הנחיות ונהלים של משרד הבריאות הנוגעים למניעת התפשטות נגיף הקורונה שפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות, וכן הנחיות לנקיטת פעולות ולשימוש באמצעים לשם הקטנת הסיכון להדבקה בנגיף בבתי מעצר ובבתי הסוהר, שנכללו בחוות דעת של משרד הבריאות כאמור בסעיף 2. אני אגיד שאנחנו בעצם נעשה את אותו סעיף גם על הצבא. אנחנו נתאים את זה בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא נצטרך לקרוא שוב? ניתן לכם להתאים את זה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הגורם הרלבנטי פה יהיה נשיא בית הדין הצבאי. חוץ מזה זה אותו הדבר, בעצם. אני רק אקרא את החריג של הצבא. אני מקריאה מה שעשינו בתקש"ח, כי זה יהיה אותו הדבר: "על אף האמור בסעיף זה, כלוא ישתתף בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגיה המאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת, כאמור בחוק זה, אם חלה לגביו חובת בידוד מכוח..." – כל הצווים הרלבנטיים. ואני מקריאה עם הגורם הרלבנטי: "שוכנע קצין משטרה צבאית ראשי או קצין בדרגת אלוף משנה ממפקדת קצין משטרה צבאית ראשי על יסוד חוות דעת של קצין רפואה וחוות דעת שניתנה בכתב, כי יש חשש ממשי שכלוא השוהה בחדר המשמר או בבית סוהר צבאי נדבק בנגיף הקורונה או כי יש חשש ממשי שהוא בא במגע עם חולה מאומת, רשאי הוא להורות כי הכלוא לא יובא לבית הדין הצבאי לדיון בעניינו עד תום ביצוע כל הפעולות הדרושות להסרת החשש האמור, או למשך 96 שעות מעת שהחשש התגבש, לפי המוקדם, והכלוא ישתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית". עכשיו אנחנו עוברים לסעיף האחרון שלא סגרנו, שזה סדר התעדוף. אני אקרא ואז אתעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בעצם סדר העדיפויות שאנחנו קובעים לנשיא בית המשפט. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אפשר להוסיף פה "וגם לסגנו"? סגן שהוסמך לכך על ידי הנשיא? כי יש לנו מחוזות גדולים שבהם הנשיאים מסתייעים בסגנים. שיהיו עוד גורמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהצעת החוק הקודמת אני חושב שכן תיקנו את זה כך. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> כן, ולדעתי גם בכחול זה הופיע. בהצעת החוק. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> אין לנו התנגדות, אין לנו התנגדות. זה סוכם בפעם הקודמת גם כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושב שזה בהרבה מקומות. אני לא יודע אם בכל המקומות רשמנו את זה. יש הרבה דברים שקשורים לנשיאי בית משפט מחוזיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שירי לנג: << אורח >> פה זה חשוב שזה יהיה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני חושבת שבסוף עשינו את זה כמעט בכל מקום. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אבל צריך להיות "סגן שהוא הסמיך לכך". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה צריך להיות מישהו עם בכירות. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> בגלל זה אני אומרת: "סגן שהנשיא הסמיך לכך". לא כל סגן. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> בהצעת החוק – תסתכלו בסעיף 2, זה כתוב – נשיא בית המשפט או סגן הנשיא. ואז התעדוף מפנה לזה. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> רק רציתי להעיר שההערה הזו נכונה גם לבתי הדין הצבאיים – זאת אומרת, סמכות גם לסגן. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו נעשה את ההתאמות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשה את ההתאמות. אבל סגן שיוסמך על ידי הפצ"ר. << אורח >> מזי מקונן: << אורח >> כן, כן. לדעתי זה גם סוכם בדיון הקודם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני קוראת: סדר העדיפויות בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית 5. (א) נשיא בית המשפט יורה על קיום דיון בנוכחות עצור או אסיר כאמור בסעיף 4, בהתאם לסדר העדיפויות שלהלן: (1) דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי, של נאשם שהוא עצור; לעניין זה תינתן עדיפות לדיון בעניינו של נאשם השוהה במעצר זמן רב יותר; (2) (א) דיון ראשון לפי סעיף 15 לחוק המעצרים ודיון לפי סעיף 21 לחוק האמור, שלגביו הודיע בא כוח הנאשם מבעוד מועד כי בכוונתו להעלות טענות לעניין דיות הראיות, עילת המעצר או חלופת מעצר; דיון לפי סעיף 4 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים); דיון לפי סעיף 5 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב– 2002‏ דיון ראשון לפי סעיף 7 לחוק ההסגרה, התשי"ד–1954‏; עכשיו יש שאלה האם בעקבות ההחלטה של הוועדה לבקש שכל דיוני המעצרים הראשוניים יהיו בנוכחות, האם לא נכון להפריד בין שתי הקטגוריות ולהגיד שבסדרי עדיפויות – גם מעצר ראשון, כמובן, הוא מעל לכל השאר פה. או שבכלל שאנחנו לא צריכים לכתוב את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך לכתוב את זה, זה נשאר חובה, את לא צריכה לכתוב את זה. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> זה הפועל היוצא, ברגע שכתבנו סעיף שחובה. לכן אנחנו מבחינתנו אינדיפרנטים – זה מבחינתי שאלה של ניסוח ואם רוצים להביע את זה גם פה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם זו שאלה של ניסוח אז נחשוב על זה אחר כך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל את חברי הוועדה – כל הסעיף נבנה כשחשבנו שלא תהיה חובה. ברגע שיש חובה, לכאורה – צריך להתאים את זה בצורות קצת אחרות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש בעיה עם איך שזה מנוסח? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה קצת מבלבל כשזה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אותי זה לא מבלבל – דיון מעצר זה דיון מעצר ימים. פה זה דיון מעצר עד תום ההליכים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה גם וגם. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> צריך להוריד את הרישה, זה ברור. זה צריך להתחיל במילים: "דיון לפי סעיף 21 לחוק האמור...." וכל ההמשך. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> רגע, יוכי – אתם אומרים בכלל להוציא? היא אומרת משהו אחר, לדעתי. בכלל להוציא מפה מתוך התעדוף את הדיון הראשון? << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> דיון ראשון קבוע כחובה. קבענו אותו לפני חמש דקות כחובה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> ככה זה גם קורה בפועל. אנחנו לא מתעדפים כי זה פשוט חובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך. אם אנחנו נתעדף אנחנו רק פוגעים כוח של החובה. << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> נכון. לכן אני לא הצלחתי להבין מדוע זה נשאר כך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יוכי גנסין: << אורח >> צריך להוריד את הרישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז נחשוב אם יש השלכה פרקטית, אבל אם אין – אז זה ענייני נוסח. אני ממשיכה בקריאה: (3) דיון בעניינו של עצור לפי סעיפים 15 או 17; (4) דיון שעניינו הקראת כתב האישום, לרבות דיון מקדמי לפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי, דיון שעניינו הכרעת דין, דיון שעניינו שמיעת טענות לעניין העונש או דיון שעניינו גזר דין . ב- (4) יש שינוי ממה שקראנו בדיון האחרון, וזה מקובל על כל הגורמים הרלבנטיים. (5) דיון בעניינו של עצור לפי סעיפים 21, 47, 52, 53, 62 או 62א לחוק המעצרים, שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3), דיון לפי סעיפים 5 ו־7 לחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) או דיון לפי סעיפים 14ג(ד) ו־14ד(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–1996‏; אתם רוצים להסביר את השינוי ואת התעדוף החדש שאתם מביאים לוועדה? << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> בעצם, מה שהנהלת בתי המשפט הציפה – הנשיאים משתמשים בסמכות שלהם לסטות מהתעדוף, הם מתעדפים את דיוני ההקראה, טיעונים לעונש, הכרעת דין וגזר דין. בעצם זה דיונים שיש חשיבות באמת להתרשם, ושהעצור יהיה נוכח בפני בית המשפט. לכן חשבנו לנכון, וזה היה מקובל גם על דעת הסנגוריה וגם על דעת המשטרה והפרקליטות להעלות אותם מתוך הסעיף שדיבר על כל הליך פלילי, זה פעם אחת – והסנגוריה חידדה בהקשר הזה שעדיין צריך לשים לפני כן את הדיונים של מעצרי ימים, זאת אומרת, אפילו שזה עוד לא דיון ראשון. וזה היה הרציונאל. מה שיש לנו עכשיו זה ל- - - את ההוכחות, ואחר כך – ההוראה הייחודית לדיון ראשון מעצר ימים, אחר כך – מעצר עד תום ההליכים, הדיונים המהותיים, אז – יתר דיוני מעצרי הימים, ואז – הדיונים הספציפיים שיש חשיבות, מתוך ההליך העיקרי, הקראת כתב אישום, הכרעת דין, טיעונים לעונש וגזר דין, אז – יתר דיוני המעצרים, ואז – כל דיון אחר בהליך פלילי – עתירות אסירים וכן הלאה. זה היה מקובל כל כולם, זה משהו שהניסיון בשטח הראה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני ממשיכה: (6) דיון שאינו מנוי בפסקאות (א) עד (ה) שעצור או אסיר צד לו; אני אמשיך בהקראה ואחר כך יש לנו שאלה עקרונית אחת שנשארה לנו. (ב) בכל דיון לפי סעיף קטן זה תינתן עדיפות לדיון בעניינם של עצור, אסיר או נפגע עבירה שהוא קטין, או בעניינם של עצור או אסיר עם מוגבלות שמקשה באופן ממשי על השתתפותו בדיון בדרך של היוועדות חזותית. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לעניין סדר העדיפויות הקבוע בו, נשיא בית משפט או סגנו רשאי להורות, מטעמים שיירשמו, כי הליך מסוים יתקיים בנוכחות העצור או האסיר גם אם יש בכך משום סטייה מסדר העדיפויות הקבוע באותן פסקאות, ובלבד שהמספר הכולל של העצורים והאסירים שיובאו באותו יום לא יעלה על המספר המרבי של העצורים והאסירים שניתן להביא באותו יום לפי הוראות פסקה (1) רישה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם מתקיימים דיונים בעניין עתירת אסיר או דיונים לפני ועדת שחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר באולמות בתי משפט הסמוכים לבתי הסוהר, ולא מתקיימים בהם דיונים אחרים בהליכים פליליים, יובאו לדיונים אלה בכל יום מרב העצורים והאסירים המותר, תוך יישום הוראות הדין והוראות משרד הבריאות. << אורח >> רעות גורדון כץ: << אורח >> יש לי הערה, וזה קשור להערה של חבר הכנסת סגלוביץ' קודם לכן, שאנחנו הכנסנו להצעת החוק, וזה הוקרא בשבוע שעבר, סעיף שלפיו ההוראות של ה VC לא יחול במקרה של דיון שמתקיים באולמות הסמוכים לבתי הסוהר. זה משהו שאנחנו רוצים שיישאר, ואז זה בעצם ייתן את המענה לכך שיש עדיפות ברורה לקיים שם, ואנחנו משתמשים בהסדר ה VC כמשהו שיורי. שתי הערות קטנות: אני מזכירה שצריך להחריג מההגדרה "אסיר" את המוחזקים כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל. נקודה שנייה: להסב את תשומת הלב שבסעיפי הדיווח, שהגורמים מתבקשים לתת נתונים בהשוואה לשנה שעברה, רק צריך לשים לב שנתונים על VC לא היו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - - << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> עוד תיקון קטנטן – כשהקראתי על ועדת שחרורים הושמט תיקון קטנטן שדיבר על כך שה VC יהיה כמו בכל החוק שלנו – כך שהאסיר יכול לראות את כל המשתתפים. הכל, כמובן - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> עכשיו יש לנו עוד שאלה עקרונית לגבי התעדוף, שתמר רוסמן ממשרד המשפטים תציג. << אורח >> תמר רוסמן: << אורח >> הנקודה האחרונה היא הנקודה שהועלתה על ידי הרווחה, שבעצם מצאנו לנכון שצריך לתת איזושהי משמעות או התייחסות או חשיבות לתיקים שהם תיקי אימוץ או תיקי נזקקות של קטינים, שבהם בעצם מדובר בתיקים שמוציאים ילדים מהבתים – זו פגיעה די חמורה שגם לפעמים אי אפשר לשנות אותה אחר כך, ואנחנו כן רוצים לתת חשיבות לעובדה שיש חשיבות לנוכחות של עצורים או אסירים בדיונים כאלה בעניין הילדים שלהם. בגלל שהסעיף של התעדוף הוא סעיף שהוא בעצם ברובו פלילי, חשבנו שהדרך הנכונה היא לא להתייחס להליכים האלה דווקא בתוך התעדוף של הסעיפים אלא בתוך חריג הנשיא שנמצא עכשיו בסעיף (ג). בעצם, העניין הוא שאנחנו בלי נתונים אמנם ממש מדויקים אבל ברור לנו שלא מדובר בהרבה מאוד תיקים שבהם מדובר בהליכים דחופים של אימוץ ושל נזקקות, שבהם מדובר בעצור או אסיר. לכן אנחנו חושבים שנכון שזה ייכנס בשיקול דעת של נשיא שיכול לסטות מהתעדוף מנימוקים שיירשמו. אנחנו חושבים שנכון להכניס בתוך הסעיף הזה התייחסות להליכים האלה שדיברתי עליהם. מה שאנחנו חשבנו זה להכניס בסוף – אם אפשר אחרי זה לטייב את הניסוח – בסוף הסעיף שנותן סמכות לנשיא להורות על שינוי התעדוף, לכתוב משפט בסגנון: במתן הוראה כאמור ישקול נשיא בית המשפט מתן עדיפות גבוהה, או משקל ממשי – לחשיבות נוכחותו של העצור או האסיר בדיון בהליכים לפי חוק אימוץ ילדים ובהליכים להוצאת קטינים ממשמורת הוריהם לפי חוק הנוער, טיפול והשגחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל עליכם, הנהלת בתי המשפט? << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> נעה ברודצקי לוי: << דובר >> רק להבהיר לפרוטוקול על החשיבות – כי הייתה התלבטות אם להכניס את זה ממש בתעדוף או לא – כן, לפחות בהליכי אימוץ, ברור ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוכנענו, הבנו. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50