פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת החינוך, התרבות והספורט 11/08/2020 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת מושב ראשון פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"א באב התש"פ (11 באוגוסט 2020), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך המיוחד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר וואליד טאהא – מ"מ היו"ר תהילה פרידמן – מ"מ היו"ר סמי אבו שחאדה ישראל אייכלר יוסף טייב עופר כסיף אורלי פרומן קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: יוראי להב-הרצנו שלמה קרעי סונדס סאלח אריאל בוסו מוזמנים: רחל אברמזון – מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך שוש נחום – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך גלית וידרמן – מנהלת אגף בכיר לבקרת הון אנושי ברשויות, משרד הפנים מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי מר גיל בר-טל – יו"ר, הסתדרות המעו"ף ירדן מנדלסון – יו"ר חטיבת הפסיכולוגים, ההסתדרות החדשה צופית גולן – סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית יעל יוספסברג – יו"ר ועד מנהל באלו"ט עו"ד רויטל לן כהן – יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים הודיה ניסנקורן – אמא לילדה חולה ייעוץ משפטי: מירב ישראלי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: חן מקלר - חבר תרגומים היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך המיוחד << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בוקר טוב לכולם. אנחנו מתכנסים בהמשך לדיון אתמול על היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בחינוך המיוחד. כמובן שאנחנו נמצאים בשנה מאוד מאוד מאתגרת. באופן כללי, יש לנו את אתגר הקורונה. בנוסף, במשרד החינוך יש לנו שר חדש ומנכ"ל חדש. זה מייצר אתגר כפול למוכנות המערכת, על אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על החינוך המיוחד. אנחנו נמצאים בשנה מאוד דרמטית של יישום רפורמה שנידונה פה בוועדה בישיבות קודמות בכנסות הקודמות. למעשה, למרות שאנחנו עוסקים בעיקר במוכנות לפתיחת השנה, ברור שאנחנו צריכים לדון גם בהמשך לשתי הפגישות שעשינו פה בפעמים הקודמות כמעקב אחר יישום הרפורמה. אני מניח שזה יהיה חלק מהדיון, גם אם, שוב, תכלית הדיון היא המוכנות הספציפית לתחילת השנה. תכף אגיד כמה דברים שאני מסיק מהדיונים הקודמים שלנו, אבל לפני זה הצעה לסדר של ח"כ שלמה קרעי. אנחנו שמחים שאתה מתארח בוועדת חינוך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היו"ר. אני בהחלט מברך על הדיון החשוב הזה של ההיערכות בחינוך המיוחד. אנחנו דנים בנושא כבר למעלה משנה. למעשה, גם בוועדת החינוך בכנסת ה-21 היה דיון בנושא הזה, וכל הזמן היו הבטחות על גבי הבטחות. אני מדבר על גני הילדים של החינוך המיוחד בחינוך המוכר שאינו רשמי. זה בדרך כלל חינוך חרדי וערבי, אבל יש גם אחרים. בחינוך הזה התקציב מתוקצב באופן שערורייתי. מדובר בחצי מהתקציב שמקבל ילד בחינוך המיוחד הרגיל, למרות שלא מדובר כאן בלימודי ליבה או בעידוד למידה של משהו שלא לומדים בחינוך החרדי. אגב, הדבר הזה הוא עבירה על החוק. הייתה עתירה לבג"ץ מטעם בתי הספר ובג"ץ הורה למשרד החינוך והאוצר להשוות את התקצוב. כיוון שגני הילדים לא הצטרפו לעתירה הם לא נכנסו להנחיה של בג"ץ. אז נשארו גני ילדים עם הילדים הכי מסכנים. באמת. אני ביקרתי במוסדות כאלה בשנה שעברה וזה פשוט אטימות של פקידי האוצר. דווקא הילדים האלה שהכי זקוקים לנו כחברי כנסת ונבחרי ציבור, הם מסובבים אותנו בכחש ומרמה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ממה זה נובע בבסיס? אני לא מצליח להבין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פשוט לא מתוקצב. 54% מהתקציב של ילד רגיל, זה מה שמתוקצב ילד בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי. משרד החינוך שולח לשם ילדים רגילים, זה לא רק ילדים חרדים. שולחים למוסדות בכל מיני מקומות בארץ, אלו מוסדות רגילים לכל דבר. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם בחינוך הרגיל בגילאים האלה במוכר שאינו רשמי יש אי שיוון משווע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה כבר לדעתי השתנה. בג"ץ נתן כבר הנחייה והדבר הזה תוקן. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> ועדיין. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות. אני לא עקבתי אחרי זה, אבל קיבלנו התחייבות של משרד החינוך והאוצר כבר בספטמבר שזה הולך להשתנות והכל הולך להיפתר. אבי ניסנקורן שר המשפטים ואורית פרקש-הכהן ועוד אחרים שהיו בזמנו בדיון בוועדת הכספים בדצמבר, אמרו שתוך חודשיים הכל ייפתר והכל ייסגר. לא קרה שום דבר. אפילו התקציב המזערי שהבטיחו להם, 20 מיליון שקלים לשנת תש”פ, גם כן עכשיו אומרים להם, תקבלו אותו רק בתנאי שתוותרו על כל ההתחייבויות שלכם. אני חושב שצריך אדוני היו"ר, אני לא רוצה להאריך בזה, אתה עם השרביט. אני רק מבקש שעל השולחן יהיה כאן שלא תיפתח שנת הלימודים. שלא ירשימו אותנו עם כיתות חדשות וכל מיני סיפורים ומצגות. יש פה כמה אלפי ילדים, ששת אלפים ילדים למיטב זכרוני, שמתוקצבים בחסר. הם לא זוכים לפעילויות, לתגבורים, לגננות הטובות שיכולות להיות להם בגלל שפקידי החינוך והאוצר אטומים בעניין הזה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אנחנו נתייחס לזה, זה גם רשום לי מלפני. אבל אני אשמח - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד דבר. יש כאן את דוד שרפר, הוא מוביל את המאבק הזה. הבנתי שנותנים לו לדבר אז אני שמח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> העובדה שהבנת שנותנים לו לדבר זה מכיוון שאנחנו מוקירים את הנושא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי שאני מברך. אני לא צריך שום דבר רם. אם זה ייפתר אני לא צריך להיות פה בכלל. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רק רציתי לוודא. כל עוד נשמור על מאמץ בג"ץ אתה לא צריך שום דבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה נכון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לשמור עליו במקום הראוי לו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא התאפקתי. לא נמשיך את זה כאן. אוקיי. אני רוצה להתחיל. רחלי את איתנו? אני רוצה להתחיל בשאלה. יצא לי לשוחח בימים האחרונים עם כמה מהגופים שהיו פה איתנו בדיונים הקודמים. ממה שאני מבין, ואני מקווה מאוד שאני טועה, אני אשמח לטעות, סיכמנו פה בדיונים הראשונים שתהיה פעילות מאומצת של שיתוף פעולה בין המשרד לבין הארגונים והנציגויות של כל הגופים שאמורים לבסס ביחד איתכם, את יישום הרפורמה בצורה מיטבית ולא כמו שאנחנו מרגישים שהוא קורה כיום. ממה שאני מבין, יש תסכול די גדול ממי שדיבר איתי בגדול, שזה לא מעט. הם מרגישים שאין שיתוף פעולה עם המשרד כמו שהם היו מצפים וכמו שאת אמרת שיהיה. לפני שאני קובע את זה, אני אשמח לשמוע שאני טועה. אז בבקשה בוקר טוב, אני אשמח שתתייחסי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז בוקר טוב לכולם. אני מנהלת האגף לחינוך מיוחד. אני לא אדבר על טעויות, בסדר? אבל אני אומר שכן מאז ההתחייבות שלנו אנחנו נפגשנו עם ארגוני ההורים, פעם אחת בפורום יותר רחב של מנהלת המנהל הפדגוגי, מנהלת האגף הבכיר להכלה והשתלבות מירי נבון. אנחנו דסקסנו והעלנו את הסוגיות שאנחנו הולכים לטפל בהן. היו שותפים גם מהשלטון המקומי. מעבר לכך, אנחנו מקיימים דיונים מקצועיים. קבענו אחת לשבועיים. אנחנו כבר נפגשנו פעמיים עם ארגוני ההורים והנציגויות השונות. נפגשנו עם השלטון המקומי ואגפי החינוך. אנחנו ממשיכים בעבודה סדירה כדי לנסות כמה שאפשר לשתף ולהרחיב את מעגלי ההקשבה ואת התובנות כדי להגיע למקום שבו אנחנו נהיה ברורים כולנו עם ההסכמות וגם עם אי ההסכמות, שאני מניחה שיעלו. אז קודם כל, זה קורה, זה מתבצע. אנחנו לא עשינו את זה כל יום שני וחמישי, אבל בהחלט אנחנו קבענו לעצמנו אחת לשבוע, אחת לשבועיים מפגשים. מדברים, אגב, גם עם הפסיכולוגים, עם נציגי הפסיכולוגים בשירותים הפסיכולוגיים. ישנה גם קבוצה שנפגשת - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ישבתם אחת לשבועיים? כי אם ישבתם איתם אחת לשבועיים מהדיון הקודם אז זה שלוש או ארבע פעמים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא. לא. שנייה. אני רוצה לומר. בהתחלה אמרנו אחת לשבועיים. ראינו שזה לא מספיק לנו ואנחנו העברנו את הפגישות כמעט לאחת לשבוע. כך שאני יכולה לומר - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע. אני רוצה לוודא שאני מבין. אם זה המצב, אני מחשב בערך את הזמנים. עשינו פה דיון ראשון אני חושב בתחילת-אמצע יולי. זה אומר שעם כל ארגון נפגשת בין שלוש לחמש פעמים. משהו פשוט לא מסתדר לי במספרים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא. אני אגיד - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> סליחה שאני נובר בזה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> מאמצע יולי אנחנו נפגשנו שלוש פעמים. כן. שלוש או ארבע פעמים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי. תכף נשמע את הארגונים. אוקי רחלי, תודה על הפרט הזה. בואו נעבור עכשיו לליבת הדיון בנוגע למוכנות של מערכת החינוך המיוחד לפתיחת שנת הלימודים - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רק ברשותך אדוני היו"ר, אם אפשר להתייחס לדברים שנאמרו קודם לכן כי הנושא - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> של הלא מוכר? בהחלט. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אני כן רוצה לומר שהוועדה במשרד אמורה להגיש בימים הקרובים את ההמלצות שלה לגבי אופן יישום השפעת המשאבים לקראת תשפ"א, וככל שיאושר תקציב המדינה, הנושא הזה יוסדר. אז אני רוצה לפתוח את דברי כדי להתייחס לסוגיה שהועלתה בפתח הדיון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ח"כ הכנסת קרעי רוצה לשאול אותך שאלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> טוב, לגבי תקציב המדינה כבר הייתה התחייבות של כל חברי וועדת הכספים. בדיוק שלחתי אלייך אדוני יו"ר את המסמך הזה. בשל יו"ר הוועדה שלא יעבור תקציב מדינה אם הדבר הזה לא יוסדר. הבעיה שלנו שאולי גם לא יהיה תקציב. ואז מה? בגלל שאין תקציב אז לא נטפל בילדים האלה? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אנחנו.. אז קודם כל הילדים מטופלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מהתקצוב של 54 אחוז? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רוצה רגע לחזור ולדייק. תלמיד מקבל בגין מוגבלות, אם הוא מקבל את ההקצאה, הן מהאגף לחינוך מיוחד בשיתוף כמובן עם מנהל כלכלה ותקציבים וכל השותפים שלנו לעניין, הוא מקבל את ההקצאה הזהה לתלמיד שלומד גם. אז ההקצאה לילד - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי, מחלקת המחקר של הכנסת -- << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אם אני מקצה שעות סיוע, אם אני מקצה שעות סייעת, הילד במוכר שאינו רשמי מקבל את אותה ההקצאה לשעות סייעת, את אותה ההקצאה לשעות טיפול ואת אותה ההקצאה לשעות הוראה מתקנת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי, מחלקת המחקר של הכנסת קבעה במסמך רשמי שהיא הוציאה לוועדת הכספים שילד בגן ילדים במוכר שאינו רשמי מתוקצב ב-54% מתקציב של ילד ברשמי, אז בבקשה בלי סיפורים. יש לנו התחייבות מספטמבר 2010 של משרד החינוך והאוצר שזה מודל לתקצוב המתקצב את כל רכיבי השכר: אופק חדש לפי פרופיל אגן, שאר הנתונים ושכר הגננות במלואו. כל זה היה צריך לקרות כבר לפני חצי שנה ויותר מזה. לא לחכות לתקציב 2020 שיעבור בכנסת ה-23. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אני עכשיו שוב חוזרת על דבריי ואני אדגיש ואומר כך: הוועדה שהתכנסה במשרד מגישה בימים הקרובים את המלצותיה למנכ"ל המשרד. הנושא הזה יוסדר לקראת תשפ"א ככל שיאושר תקציב המדינה. זה בעניין הזה, אוקי? אנחנו - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> טוב רם, תישארו בקואליציה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רק צריך להגיד ששלמה קרעי כמובן בעד תקציב ארוך טווח כי חשוב לו שהתקציב הזה יעבור. אני מקווה מאוד שהוא יבין את זה בימים הקרובים, ובתקווה שאכן כשיעבור תקציב מדינה זה ייכלל. אבל אני כן אגיד ברצינות שאני מסכים עם ח"כ קרעי. לא באמת אמור להיות קשר בין תקציב המדינה לאישור של זה, כי האישור היה צריך להגיע מזמן. ככל שאני מבין, וועדת הכספים גם מבינה את זה. דיברתי על זה עם ח"כ גפני וח"כ קרעי בחודשים הקודמים, אז הטיעון הזה מבחינתנו לא תופס ואנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות עם זה. ח"כ הכנסת סאלח בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי עוד שאלה בקשר לתלמידים מהחינוך המיוחד שיש להם סייעת בכיתה. בזמן שהם נמצאים בבית, האם הסייעת הזאת תגיע לבית? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני מציעה אדוני היו"ר, אנחנו העברנו מצגת של היערכות לפתיחת שנת הלימודים. בואו נעבור על המצגת ואחרי זה נקיים את הדיון. אין בעיה. אבל אם תחליטו. אז אה.. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> סליחה רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> הנושא הזה גם יעלה. כשאנחנו נדבר על מתווה פתיחת שנת הלימודים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז בדיוק. נעשה רגע סדר. הנושא הספציפי שהתחיל, נקרא לו הצעה לסדר שהעלה ח"כ קרעי, נגענו בו עכשיו ואנחנו לא שבעי רצון ממנו. אני מסמן לי פה ואנחנו כמובן מכניסים את זה לפרוטוקול הדיון. עכשיו אנחנו מתכנסים לנושא שלשמו הגענו לפה שזה לוודא ולבדוק את מצב המערכת לקראת פתיחת שנת הלימודים. אני מזכיר שאנחנו נשמח לשמוע אחרי זה גם מהארגונים בנושא ההתארגנות המשותפת שלכם לקראת פתיחת השנה. אז בבקשה, עכשיו את יכולה להציג. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני מעלה את המצגת? או שאתם מעלים את המצגת? אם תאפשרו לי אז אני אעלה אותה. יש אותה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רחלי, יש פה פער אני רואה, תכף הוא ייפתר. בינתיים תתחילי לך בלי שמי שבזום יראה. לחברי הכנסת יש את זה בטאבלט והם רואים. אז בסדר? זה יטופל בעוד דקה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> (מוצגת מצגת) אז אנחנו מדברים על נתונים. אנחנו בכל שנה בעצם מציגים את הצפי שלנו לשנת הלימודים תשפ"א. בשנת הלימודים הבאה 237,000 תלמידים נכנסים בשערי החינוך המיוחד, חלקם תלמידים משנים קודמות וחלקם תלמידים חדשים. מכלל אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך הם מהווים היום לקראת שנת הלימודים הבאה כ-12%. אנחנו כן רואים עלייה. אם אני מסתכלת לאחור במבט של ארבע השנים האחרונות, אז ישנה עלייה. אנחנו היינו עם 9.7%. עכשיו אנחנו מגיעים לקראת שנת הלימודים תש"פ עם גידול של כ 15,700 תלמידים. אנחנו מקבלים עלייה של 5.7% מבחינת מספר התלמידים שהיו בשנת הלימודים הקודמת אל שנת הלימודים הבאה. בעצם אנחנו מדברים על גידול של 15,766 תלמידים חדשים שמצטרפים לזכאות לקבלת שירותי חינוך מיוחדים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מאיפה נובע הגידול? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מאיפה נובע הגידול? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> מכל מיני תחומים. הוא נובע מאבחונים, מכניסה לגני הילדים, כלומר, ילדים חדשים שזו פעם ראשונה שלהם שהם נכנסים למערכת ותלמידים שתוך כדי מערך הלימודים מאובחנים ומביאים את האבחון עם האפיון של המוגבלות שלהם. הגידול הוא גידול משנה לשנה. אני יכולה לומר שבשנת הלימודים הקודמת הגידול היה, נדמה לי אם אינני טועה, כ-12 אלף תלמידים מתשע"ט לתש"פ. מתש"פ לתשפ"א אנחנו מדברים, ושוב אני אומרת זה צפי. מאוד יכול להיות שאנחנו לקראת אוקטובר נובמבר נזהה יותר ילדים בתוך המערכת. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> רחלי, רחלי בוקר טוב. יש לי שאלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ח"כ סמי אבו שחאדה רוצה לשאול אותך שאלה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> כן בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לדעת בבקשה, בתוך המספר הזה האחוזים של התלמידים הערבים או החרדים או היהודים באוכלוסייה הכללית, יש משהו שהוא יותר גדול? יש אחוזים יותר גדולים בקרב אוכלוסייה מסוימת? או שטח גאוגרפי מסוים? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא. אני יכולה להגיד. אנחנו יכולים לקיים את הפילוח. אני יכולה לומר שאם אני מסתכלת למשל על כל האוכלוסייה הערבית, הבדואית, הדרוזית, הצ'רקסית, אנחנו רואים שכ-18 אחוז מהתלמידים שעלו לוועדות הם תלמידים מהחברה הערבית. אני תכף אציג את נתון מספר הוועדות ואז תראו, ואז אני – << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקי, תודה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> בכל אופן אנחנו מזהים בעצם שבתוך המסגרות, חבל שאני לא יכולה להראות את זה, יש לנו ככה: << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רחלי, כולם רואים את המצגת. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אה יופי, אוקי. אז אתם ראיתם את העלייה. אז רואים בעצם את העלייה הכללית של 15,766 תלמידים. אנחנו יכולים לעבור לשקף הבא שמראה לנו את התפלגות התלמידים במוסדות החינוך. אנחנו רואים שיש בכיתות חינוך מיוחד ובבתי הספר, 23% מתוכם כ-53,000 תלמידים נמצאים. אלה כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רחלי אני חייב לשאול אותך שאלה שמטרידה אותי מאתמול. איך יכול להיות שמשרד החינוך הגיע לפה אתמול עם נתונים אחרים לגמרי? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא. לא. לא. אז אני רוצה רגע להסביר. זאת לא הייתה תקלה וזה לא היה נתון לא נכון. השר הציג אתמול רק את מסגרות החינוך המיוחד. אז בואו לא נתבלבל. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא. לא. לא. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> כשהשר הציג 100,000 - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רגע. אני זוכר את המספרים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> הוא הציג רק את מסגרות החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם אם השר הציג רק את החינוך המיוחד, המספר היה מאה אלף והוא התחלק. המצגת לא מולי אבל אני זוכר, 53 ו47-. עכשיו אני רואה 53 ו67-. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אבל אתה מדבר על צפי לשנת הלימודים הבאה, אני מבקשת - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז על מה הוא דיבר? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> יש עלייה, רק שנייה. במסגרות החינוך המיוחד אתה רואה שבכיתות החינוך המיוחד בבתי ספר רגילים יש צפי של 67,000 תלמידים לשנת הלימודים הבאה. 53,851 בגנים לחינוך מיוחד ובבתי ספר לחינוך מיוחד. זאת האוכלוסייה שהיא פחות או יותר נמצאת בתוך המערך של מסגרות החינוך המיוחד. בשנת הלימודים הקודמת, לא היה דיוק לגבי כיתות החינוך המיוחד בבתי הספר, אבל פחות או יותר היו כ-120 אלף תלמידים שלמדו במסגרות החינוך המיוחד בתש"פ אותה אנחנו מסיימים השנה. זה היה השקף שהוצג אתמול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני לא ממשיך את זה. אלו לא הנתונים שהוצגו פה אתמול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת כתוב את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ומעבר לזה, מה שאתמול השר היה אמור להציג זה את הנתונים לשנה הבאה כי אנחנו דיברנו על מתווה להיערכות פתיחת שנה. אני לא מצליח להבין את הפער הזה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אנחנו עכשיו - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז זה פער של 20,000 תלמידים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אנחנו נמצאים היום בדיון על היערכות מערכת החינוך לפתיחת שנת לימודים תשפ"א. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני לא יודע אם את יודעת, זה גם היה הדיון אתמול. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני תכף אבקש פה מהצוות שלי לבדוק את זה תוך כדי. אני לא יכול לעבור על זה ככה על סדר היום. תמשיכי בינתיים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רוצה רק לדייק ולומר, בשנת הלימודים תש"פ סיימנו את שנת הלימודים עם 62,000 תלמידים בכיתות חינוך מיוחד, ועם 52,000 תלמידים במסגרות חינוך מיוחד, גנים ובתי ספר. מה שאתם רואים נכון לרגע זה, זה הצפי לקראת האחד בספטמבר תשפ"א בהסתמך על כל הוועדות שהיו, בחירת ההורים והצפי לגידול בתוך המסגרות. אנחנו רואים תלמידים בשילוב מהסל המוסדי. אם סיימנו את שנת הלימודים הקודמת עם 132,000 תלמידים, בשנת הלימודים תשפ"א יש 135,943. בשילוב האישי של אותם תלמידים, שאמרנו שיש להם זכאות לסל אישי, הם היו בוועדות וחזרו חזרה מהוועדה עם הסל שלהם. אנחנו סיימנו את שנת הלימודים תש"פ עם 28 אלף תלמידים ובשנת הלימודים הבאה יש לנו 34,000 תלמידים. אז אנחנו רואים שיש גידול בתלמידי השילוב. אגב, אם אני מסתכלת ביחסיות, כ-58% מתלמידי החינוך המיוחד, מאותו מספר שאנחנו מציגים- 291,000, מתוכו 58% מהתלמידים נמצאים בתוך החינוך הרגיל, בתוך המסגרות הכלליות של מערכת החינוך. להוסיף לזה גם את כיתות החינוך המיוחד שנמצאות גם הן בתוך בתי ספר כללים רגילים. נעבור הלאה. מספר הכיתות החדשות שנפתחות בשנת הלימודים תשפ"א הינו 626. אלה כיתות בכל מיני מוגבלויות. 626 הכיתות מתפלגות באופן הבא לפי מחוזות. אם תעברו לשקף הבא, אנחנו רואים את ההתפלגות שלהם בתוך המחוזות. אני רק אציין שבמחוז ההתיישבותי אנחנו פותחים שני בתי ספר חדשים. אחד בית ספר לתלמידים עם אוטיזם ואחד בית ספר לתלמידים על רקע נפשי. אנחנו מדברים במחוז תל אביב על שני בתי ספר. אחד בהפרעות וקשיים בהתנהגות והשני הפרעות נפשיות. אנחנו מדברים על בית ספר נוסף, שאנחנו רואים צורך מאוד גדול באזור המרכז, לתלמידים שמגיעים עם הפרעות מאוד מאוד מאובחנות וקשות על רקע נפשי. מעבר לכך יש לנו תוכנית שבנינו אותה, תוכנית לחמש השנים הבאות, להגדיל את מספר הכיתות ואת מספר מרחבי הלמידה בעיקר לתלמידים עם אוטיזם כיוון ששם אנחנו רואים צורך בגידול במספר התלמידים - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רחלי אני מקבל פה הערה ואני מקבל אותה. בואי נעבור על הנתונים מהר כי בסוף המוכנות היא לא רק דרך נתונים אלה דרך פעולות. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז בואו נעבור מהר. אין לי בעיה. בשמחה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> במקביל ח"כ כסיף שואל אותך שאלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה. החלוקה לפי מחוזות היא חלוקה גאוגרפית חוץ מהמקרה החרדי וההתיישבותי. עכשיו, אני רוצה לדעת האם יש פה איזושהי חפיפה. כלומר - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא, לא, לא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שנייה, שנייה. כשמדובר על מחוז חרדי, האם זה אומר שבעצם סתם לקחת לדוגמה, אתם מדברים - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> בנפרד, בנפרד. הוא לא כלול במה שפותח מחוז צפון ברגע זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבנתי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> המחוז החרדי, הכיתות שלו ייספרו בנוסף ל-33 שנמצאות בצפון, בדרום או במרכז. אז זאת לא חפיפה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי, שאלה שנייה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, שאלה שנייה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה שנייה נוגעת לפער הגדול מאוד במספר הכיתות החדשות בין הצפון לבין המחוזות האחרים. אני רואה שירושלים בערך יותר נמוך. יש הרבה רעש, קשה מאוד ככה. השאלה שלי היא מדוע יש פער כל כך גדול במספר הכיתות החדשות בצפון לשאר המקומות? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> תראו, קודם כל זה תלוי גם בגודל המחוז. אחד, זה שיש למחוז צפון פריסה גאוגרפית אחרת, זה עדיין לא אומר שהוא המחוז הכי גדול. יחד עם זאת, זה על פי הצרכים שעולים בכל מחוז. מאוד יכול להיות שאנחנו נראה בשנה אחת גידול במקום אחד ופחות במקום אחר, אבל כמובן שפתיחת הכיתות החדשות הן רק בהתאם לצורך. כל מה שמחוז מבקש הוא מקבל, חד משמעית. אם אנחנו נגלה תוך כדי תנועה שבמחוז צפון יידרשו עוד שלושה, ארבעה תקנים לכיתות חדשות, הם יקבלו עוד שלושה ארבעה תקנים לכיתות חדשות. אין שום בעיה. זה מה שהמחוזות מציגים בבקשות שלהם בשלב הנוכחי. מאוד יכול להיות שזה ישתנה, ומאוד יכול להיות שזה יישאר כך. אבל תלוי. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> רציתי לשאול שאלה לגבי החינוך החרדי. כשאת - - << מנהל >> (היו"ר ווליד טאהא, 10:10) << מנהל >> << יור >> וואליד טאהא: << יור >> ח"כ אייכלר מפנה אלייך שאלה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> כן. כן. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. כשאתם כותבים פה חרדי, זה כולל את כל המוסדות החרדיים לחינוך מיוחד, או רק במחוז החרדי של משרד החינוך? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא, זה כל מוסדות החינוך המיוחד במחוז החרדי שהם כלולות במחוז החרדי. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> דובר שיש שיוון של 40 מיליון שקלים לחינוך החרדי המיוחד. את יודעת אם זה הגיע השנה? שזה יהיה בתשפ"א? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> נביה נמצא איתנו ממנהל כלכלה ותקציבים, אולי נביה יכול לסייע? אני לא יודעת אם זה הגיע או לא הגיע. אבל - - << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כי הייתה החלטה לשיווין מלא לקראת תשפ"א ואני לא רואה את זה פה. אני רואה פה איזה - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני לא יודעת אם אתה לא רואה. 109 כיתות חדשות שנפתחות כוללות את כל הבעלויות, את כל הבקשות, את כל מה שהגיש המחוז החרדי לבקשה לפתיחת כיתות. אין להם מסלול. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אז אולי מישהו כן יכול לעזור שם? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן, נשמע בהמשך אם יש מישהו שיודע לענות על זה. בינתיים נמשיך לח"כ יוראי שגם רוצה לשאול שאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רחלי שלום. אני רוצה לשאול שאלה לא למספרים, אלא לנושא של הדיון שזאת ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה. אני רוצה לשאול ספציפית על התלמידים בשילוב סל אישי - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז רגע, בואו נתקדם עם זה. אין בעיה. בשמחה. אתם פשוט רציתם שנעבור מהר על ה-.. מה הייתה השאלה? כי לא נמצא פה הסל האישי. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> חברי הכנסת רואים את המספרים ולא צריך לבזבז יותר מידי זמן על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תני לי שנייה לשאול שאלה בנוגע לעניין הזה, כי זה העניין שחשוב בעיניי. הוא נוגע לתלמידים בשילוב סל אישי. לפי מה שהוצג אתמול, התכנון הוא שהקפסולה של התלמידים תהיה במשך חצי מהשבוע בבית. אז אני שואל מה תוקפו של הוואוצ'ר או הסל האישי שניתן בדמות הסייעת האישית לילדים המשולבים כשהם בבית? אתמול הוצג על ידי ההסתדרות ואת רמזת שאת תומכת בכך, שיוקמו מרכזים ייחודיים עבור התלמידים המיוחדים בשילוב המורות והסייעות. לא ברור אם הרעיון בכלל ישים כי מדובר בתלמידים מקפסולות שונות וכיוון שלא ברור אם יש כיתות זמינות בימים האלה. מלבד זאת, הפתרון הזה לא משקף בעיניי את תכלית החקיקה שחוקקה ב2018, שקובעת אינטגרציה של אותם תלמידים במערכת החינוך הרגילה, והיא מהווה את הזכות של אותו אדם לחיים שוויוניים ומלאים בתוך הקהילה שלו. לפיכך, מה שאני רוצה לשאול אותך בעצם, רחלי, למה לא לאפשר את מה שבוצע במהלך הגל הראשון? הסייעות תגענה לבתים של אותם אנשים במידה והם מוכנות ומגלות נכונות לעשות כן. בכך לאפשר לאותו תלמיד מיוחד להמשיך להיות בסדר היום של אותו בית הספר ואותה כיתה ולא לנתק אותו, דבר שממילא מחריף את מצבו, למול האתגרים המאוד מורכבים של הקורונה. למה לא לאפשר את מה שבוצע בגל הראשון ולתת אישור לסייעות להגיע לבתים של אותם ילדים ולעזור להם בלמידה המקוונת באותה מסגרת לימודית? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> סליחה, אני נציגת שלטון מקומי ואני אשמח לענות. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> כן. הנה מיכל נמצאת פה אז רק שנייה אחת. אני רק אגיד שלגבי ההתנהלות של המוקד החינוכי מבחינת ההתכווננות, ההתכווננות היא אותו הדבר. יחד עם זאת לעניין הסייעות, אני חושבת שגם בגל הראשון הסייעות לא הגיעו באופן עקרוני לבתי התלמידים, ולכן אני מציעה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רחלי בוודאי שהן הגיעו. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> יושבת איתי מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך ורווחה בשלטון המקומי. היא זאת שאמונה על ה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי ואם אני טועה אז תגידו לי. עובדתית אני יודע משיחות עם הורים שהסייעות הגיעו לבתים של ההורים ובעקבות כך השלטון המקומי הנחית הוראה שהדבר הזה ייפסק. עכשיו אני אומר, החוק מ2018 הוא לא nice to have, תכליתו היא לשלב את אותם הילדים במסגרות חינוך רגילות, תוך התאמת וואוצ'ר. לפיכך אני רוצה לשאול מה אתם עושים, אין לי ספק שיש מצב משברי. איך אתם והפתרונות שאתם מייצרים מביאים את החקיקה באופן מאוזן למול המצב? כי במידה ואתם מנתקים את אותם תלמידים מבית הספר שבו הם משתלבים, זה לא עולה בקנה אחד עם מטרת ותכלית החקיקה שמאפשרת חיים מלאים ושווים עבור כולם. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אולי תראו, אם רוצים לדלג לשלב הבא. המצגת הייתה מחולקת לשלושה חלקים. נתונים אחר כך יישום - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> רחלי, שנייה, שנייה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> שנייה, רק אני אסביר.. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא. לא. שנייה בבקשה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> ובחלק האחרון המתווה לפתיחת שנת לימודים באחד בספטמבר על כל המערך. אז אם אתם רוצים, אין בעיה, בואו נעבור לחלק השלישי, נדון בו ואחר כך אם תרצו נחזור. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן, אני מעדיף לעבור. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אבל זה מופיע, כי אנחנו לא הורדנו את זה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אני מעדיף לעבור לחלק השלישי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> החלק השלישי הוא המתווה לאחד בספטמבר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שחשוב עכשיו. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אין בעיה. אם אתם רוצים בואו נעבור. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן. כן בבקשה. תתחילי עם החלק השלישי בקצרה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> עקרונות מתווה פתיחת שנת הלימודים ואז נאפשר רגע למיכל לענות כי היא מבקשת. אז אתם מעבירים את המצגת לחלק השלישי? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן. כן בבקשה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> עקרונות המתווה בסדר? אז אנחנו מדברים על שמירה על רצף חינוכי תוך מענה באמצעות מענים מותאמים כדי לתת את ההנגשה לכל התלמידים. דיברנו על מוסדות חינוך רגילים, על ילדים שנמצאים בתוך מוסדות החינוך הרגילים ועל תלמידים שנמצאים במוסדות החינוך המיוחד. הלמידה מבחינתנו, ואני חושבת שהשר הבהיר את זה גם אתמול במצגת שלו, הלמידה במערך החינוך המיוחד מתנהלת כבשגרה במוסדות החינוך המיוחד, בגני הילדים ובבתי הספר. אנחנו נמצאים עם למידה במוסדות חינוך רגילים, גני ילדים ובתי ספר שיש שם ילדים שמשתלבים בתוך המערך הרגיל. דיברנו על זה שהתלמידים בשילוב יקבלו באופן עקרוני על פי אגפי הגיל את הלמידה שלהם, בין אם זה בשגרה ובין אם זה במצבים כאלה או אחרים. יהיו גם מענים מותאמים על פי מערכת אישית קבועה. לגבי מערך ההסעות, יופעל כבשגרה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> יש לי שאלה לגבי מערך ההסעות שיפעל כבשגרה. אנחנו יודעים היום שיש הגבלות על נסיעה ברכבים במצב הרגיל. מין הסתם - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> בשלב הנוכחי - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> - - שנייה. לא סיימתי רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אה, סליחה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> מן הסתם, יהיו גם הגבלות על מספר הנוסעים גם בחינוך המיוחד. לנושא הזה יש קשר ישיר לעבודה בין המשרד לבין הרשויות המקומיות. בכל המצגת שראינו עכשיו, ודפדפתי אני במצגת בכל השקופיות, לא ראיתי שמזכירים בכלל את הרשויות המקומיות. אז עולה השאלה, כ-30% דומני מהתלמידים זקוקים להסעה. אם לא קבענו מראש את התנאים לביטול הסעות או בהתאם לכך גם תקצבנו את הרשויות המצב איתם יתנהל כפי שצריך? איפה החוסר בקשר בין המשרד לרשויות המקומיות? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז ברשותך אני אענה. אתמול שר החינוך והמנכ"ל הציגו. אני לא חושבת שאם אתמול הוצגה מצגת כל כך ברורה וכל כך מובנת בה היה כתוב בפירוש שיש שיח עם השלטון המקומי לאורך כל הרצף, וגם שתהיה דיפרנציאציה בין רשויות במצבים כאלה ובמצבים כאלה - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> יש תוכנית לביטול הסעות לשנה הבאה רחלי? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> רק שנייה, רק שנייה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אנחנו שמענו מה אמרו אתמול, וגם קראנו והבנו. יש תוכנית לביטול הסעות במקרה ותמשיך להתקיים הגבלה על מספר הנוסעים גם בחינוך המיוחד? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> השר אמר אתמול באופן מפורש שיש תקציב שגויס לטובת כל המתווה במידה ויזדקקו לו, ויש גם תקציב בתוך זה - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא. לא. לא. אני מדבר על ביטול הסעות ספציפי. אנחנו רוצים לשמוע תשובה על ביטול הסעות. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> הוא התייחס גם לנושא ההסעות בחינוך המיוחד. נקודה. אני חושבת שאתמול כולנו קיבלנו תמונה רחבה לגבי העניין הזה. בשלב הנוכחי אין שום הגבלה באחד לספטמבר לתחילת שנת לימודים. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא. לא. אנחנו מדברים על הגבלות. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אנחנו כל הזמן בקשר רציף. אני מציעה שתתנו למיכל לדבר כנציגת השלטון המקומי ושהיא תעלה את הסוגיות שקשורות לשיתופי הפעולה. כן או לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אבל רחלי- - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל רק משרד החינוך הוא הרגולטור. האחריות היא שלך. מיכל היא בסך הכל ספקית שירות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלתי אותך, רגע שאלתי אותך- - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> מיכל היא שותפה למדיניות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, היא ספקית שירות! << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רחלי, רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני מבקשת באמת, בואו נשמור על שיח מכבד. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אלף יש שיח מכבד. חברי הכנסת שואלים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אבל למה ההתפרצות הזאת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל היא לא ענתה לי. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בבקשה יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה ווליד. רחלי לא ענית לי על השאלה. להבנתך, מה הפתרון? כי אני ישבתי בישיבה עם שר החינוך אתמול לאורכה ולרוחבה עד הדקה האחרונה ולא הבנתי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> בשקף הבא זה מוצג. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. לא. די עם השקפים. אני רוצה לשאול אותך שאלה ואני מבקש שתעני לי, כי אני כנראה לא מבין משקפים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> נו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפתרון שלכם לשלושה ימים שהתלמידים המשולבים בבית שלהם, מה הפתרון שלכם מבחינת הסל האישי שאמור להינתן להם? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אמרנו שיש כל מיני מצבים בסדר? אחד אם תעבירו את השקף, אז אני אראה את המענים המותאמים. אחד, בשקף הבא- - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אבל מדובר רחלי בשאלות שהן לא מצריכות שקפים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא, זה עוד לא פה. זהו. יופי. קודם כל הילדים יכולים להגיע בכל יום נתון למסגרת החינוכית. ואמרנו-- << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> מסגרת חינוכית זה בית הספר. מבחינתנו גם התלמידים שלומדים בשילוב יכולים - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> הוא מדבר על המשולבים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני מדברת על הלמידה המותאמת לתלמיד בשילוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> בית הספר. הרי הלמידה המותאמת היא יומיים בבית, יומיים בבית הספר ועוד ארבעה ימים בבית או שלושה ימים בבית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אנחנו אומרים שבית הספר פתוח כל הזמן. לכן, התלמידים יכולים להגיע בכל יום במהלך השבוע לבית הספר. - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אבל לשלב אותו עם מי? התלמידים יגיעו יומיים לבית הספר, הוא יגיע שלושה ימים. לשלב אותו עם מי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> הילד מגיע, זה ילד שמגיע ובדרך כלל נמצאת סייעת אבל לא תמיד, אני חייבת להגיד. מתוך 28,000 תלמידים שהיו עד היום, לא כולם מקבלים את הסייעת, אז בואו. הזכאות היא לחלק מהתלמידים. אבל אותם תלמידים שיש להם זכאות לליווי על ידי סייעת, הסייעת יכולה לחכות להם והיא תהיה במוסד החינוכי. הם יכולים להצטרף מהמוסד החינוכי. - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> הם בדרך משתלבים עם תלמידים ולא עם סייעת. בסדר? תודה רבה רחלי בשלב הזה. אנחנו נעבור ל - - << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היו"ר לא קיבלתי עדיין תשובה לשאלה מאוד מכרעת. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> יש עוד שאלות שלא - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אבל אני רוצה לענות על המוקד החינוכי. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אנחנו נשמע את מיכל מנקס ממרכז השלטון המקומי ואז נשאל שאלות. מיכל שומעת? לא שומעים אותך. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> תודה רבה. אני אתעלם מהערות הביניים ומהשמות שאני לא לוקחת באופן אישי. עם כל הכבוד מרכז השלטון המקומי הוא הזרוע הביצועית - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> ותתמקדי גם מיכל בקטע של ההסעות וביטול ההסעות. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> ההסעות, כמובן. אז אני שמה בצד את ההערות, אני רוצה להתמקד בשני דברים. בראש ובראשונה לומר ששיתוף הפעולה בין השלטון המקומי עם משרד החינוך ועם בעלי התפקידים ברשויות הוא הדוק. אנחנו לא תמיד מסכימים על כל הדברים, אבל אנחנו בהחלט עובדים על הדברים יחד. זאת על מנת לפתוח. הדבר שקשור בהסעות - ככל שהסתיימה שנת הלימודים, מתווה ההסעות היה כרגיל למעט הספסל שמאחורי הנהג. בצורה הזו אנחנו יכולים להמשיך ולהסיע את התלמידים בשגרה. ככל שישתנו הנחיות משרד הבריאות, והן לא תלויות במי מאיתנו, וככל שצריך יהיה לפצל הסעות, ברור שהתקציבים יצטרכו לבוא יחד עם ההחלטה אחרת לא ניתן יהיה להסיע את התלמידים לא רק בגלל התקציבים, אלא בגלל היעדר ומחסור ברכבים אצל הזכיינים. אז אנחנו מקווים שלא ישתנו ההנחיות, ואנחנו מקווים שנוכל להמשיך. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא, אנחנו מקווים. אבל אם בכל זאת ישתנו ההנחיות אנחנו לא ערוכים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, אין פה עניין פה של להיערך. ההיערכות היחידה היא תקציב. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> למה? תקציבית לא צריך להיערך? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> צריך להיערך, אני לא חלילה מזלזלת. זה המון עבודה. עשינו את זה בעבר, עשינו את זה במהלך הקורונה בתחילת הדרך. ככל שצריך הילדים המוסעים של החינוך המיוחד בעדיפות הטיפול של כולנו ולכן נעשה את כל מה שצריך ככל הניתן. יכול להיות שיהיה מצבים שבהם לא תהיה הסעה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אוקי. טוב, מיכל. במתווה הכללי, איפה את מוצאת את הרשויות המקומיות? אני למשל התאמצתי ומצאתי מעט מאוד זכר של רשויות מקומיות. אז בואי שימי אותנו בתמונה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, לא הבנתי מה חיפשת ולא מצאת. אבל אני רוצה להתייחס לשאלות שעלו וגם למה שרחלי ניסתה לומר. ילדי השילוב - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מיכל, ברשותך אני אשמח לשאול שאלה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> ח"כ יוראי מבקש לשאול שאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קודם כל תודה רבה על הדברים, אף אחד לא חושב שאת קבלנית ולכן הנוכחות שלך מאוד חשובה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני פשוט קוראת בצ'אט את הדברים, זה הכל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ותודה רבה על הימצאותך. אני כן רוצה לשאול אותך שאלה, כי להבנתי השלטון המקומי הוא זה שמעסיק את הסייעות ואמור לממש את חוק השילוב מ2018. להבנתי, אתם מסרבים לאפשר לסייעות להגיע לבתים של התלמידים ולממש את תכלית החקיקה שקובעת שילוב של אותם תלמידים כחלק ממערכת החינוך באותן כיתות. שאר התלמידים שהם לא תלמידי שילוב ממשיכים לקבל הוראה באמצעות הזום. למה לא לאפשר לסייעות במידת האפשר להגיע ולאפשר לתלמידים המשולבים? לא ייתכן שהחל מכיתה ד' התלמידים פשוט ינותקו. חשוב להבין כי אני מדבר עם הורים ואני מכיר את המצוקה. הניתוק הזה של הקורונה מחריף את המצב שלהם. ואנחנו צריכים לצמצם אותו כמה שאפשר. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> חבר הכנסת אני אשמח לענות. נמצא גם גיל בר-טל יו"ר הסתדרות המעוף גם הוא יוכל להגיב, אבל אני אשמח לענות ואני אענה כמורה. אני בעברי הייתי מורה, מחנכת כיתה ומורת שילוב. היו בכיתתי 42 תלמידים, זה מתוך תפיסת עולם. זאת כדי להסביר שאני מכירה גם את העבודה וגם את החוק. חוק השילוב בעצם מזכה ילד, שוועדה מצאה אותו זכאי על פי פרמטרים, לסייעת שתתווך למידה, שתסייע בשילוב חברתי ולעיתים לסייע לו בהתמצאות במרחב ובהתארגנות פיזית. אנחנו לא מונעים מהסייעת לעשות את תפקידה, אבל אני רוצה לחדד מהו תפקידה. תפקידה מתחיל ונגמר בדרישות התפקיד. הכישורים שנדרשים לסייעת הם 12 שנות לימוד. ופה אני רוצה להבהיר, הסייעת לא הוכשרה ללמד, להורות ולא לטפל, להבדיל מאנשים רבים אחרים שמתלווים ומסייעים לו. בנוגע לתיווך למידה, הסייעת מקבלת הנחיות מהמורה שעובדת לצידה עם הילד, בין אם ברמה הפרטנית ובין אם בקבוצה קטנה או בכיתה הגדולה. אני לא רואה פה איזושהי בעיה במתווה הלמידה שכן ככל שהילד שייך לכיתת חינוך רגילה בה הוא משולב, יש לו מערכת שעות עם הכיתה. אני רוצה לקוות שאנחנו לא הולכים לשים פה סטיגמה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מיכל, שלושה ימים.. - - << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> שנייה אני מגיעה לזה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> חבר הכנסת מתכוון לימים שהתלמידים לא מגיעים לבית הספר. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני עכשיו מגיעה לנקודה. אני רוצה לקוות שלא כל הילדים מתקשים בלמידה מרחוק. בואו לא נשים סטיגמה - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא צריך לקוות. אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי ילדים שאין להם אפשרות ללמוד מרחוק. לא צריך לקוות, אנחנו יודעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת הסיטואציה מיכל. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> כבוד היו"ר אין עשרות אלפי ילדים היות ואנחנו - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא. לא. יש עשרות אלפי ילדים ואת לא צריכה לקבוע שאין. אוקיי בסדר. בשלב הזה אני רוצה להודות לך מיכל. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> רגע, אבל אני עוד לא סיימתי. לא סיימתי. אני רוצה לומר.- - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בדיונים האלה, אנחנו אמורים להתרחק מההיבט האישי ולדבר מקצועית. אנחנו עוקבים אחר הנושא הזה יום יום. אנחנו יודעים בוודאות על קיום של עשרות אלפי ילדים שאין להם אפשרות ללמידה מרחוק, אפשר גם לציין את המקומות. אין פה ענייניים אישיים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אבל, דקה. יש ילדים שהם לא יכולים ללמוד מרחוק כי אין להם מכשירי קצה או אין להם אינטרנט ביישוב. אתה צודק. אני רוצה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל למה יש לכם בעיה שאותן סייעות שעושות עבודה קשה יגיעו לבתים? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני אסביר. משום שלהבדיל מהקורונה בשלב ששם לא יכולנו להגיע לבתי הספר, מבחינת התלמידים בית הספר פתוח. הילד יכול להגיע לבית הספר, הסייעת תחכה לו בבית הספר - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> זאת אומרת שאת מציעה שהוא בכל זאת יגיע לבית הספר בימים שהילדים האחרים לא מגיעים ביחד עם הסייעת? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> בדיוק. למה שלא יגיע? הסייעת תחכה לו בבית הספר, היא תעזור לו ללמוד מרחוק כמו שאר התלמידים. מה הבעיה? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אוקי, אין בעיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מה הוא יילמד? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> עוד פעם מה הבעיה? הבעיה שלא כל התלמידים יש להם את האפשרות. אוקי בסדר. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> מה אין להם את האפשרות להגיע לבית הספר? למה הוא לא יכול להגיע לבית הספר? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> לא, ללמוד מרחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הוא ילמד אבל? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בשלב הזה אני רוצה להודות לך. אנחנו נעבור לעו"ד רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אנחנו נחזור אלייך בהמשך תודה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היו"ר אני שאלתי שאלה שנוגעת לכל מערכת החינוך החרדי בחינוך המיוחד כשהחוק קובע שהוא צריך להיות שוויוני בין מוכשר לבין רגיל. מדובר פה באפליה שדוברה רבות בכל ועדות הכנסת והייתה הבטחה והתחייבות שבשנת תש”פ - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. של משרד החינוך! << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> · - של משרד החינוך יהיה תקצוב שוויוני - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בוועדת כספים הצבענו בעד כדי - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> רחלי צריכה לתת תשובה - - << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אם אינני טועה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> משרד החינוך! << יור >> ווליד טאהא: << יור >> דרך אגב זה לא המקרה היחידי שאין בו שיוון משווע בין ילדים במדינת ישראל. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רק רוצה - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר הם הבטיחו! אנחנו העברנו בכנסת ה-21 תקציבים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לגבי המחוז החרדי אני מבינה - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> רחלי בבקשה תתני תשובה לח"כ בנקודה הספציפית הזאת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא נראה לי שהיא שומעת אותך. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לגבי המחוז החרדי היום בשעה 14:00 מתקיים דיון על זה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> רחל את לא שומעת אותנו. את איתנו? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני מנסה רגע להגיד משהו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל אנחנו מתייחסים למשהו אחר. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> שמעת את ההערה של חבר הכנסת אייכלר? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> למיטב הבנתי בשעה 14:00 אמור להתקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת לגבי המחוז החרדי. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> זאת השאלה, שאלתי על החינוך המיוחד. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> על החינוך המיוחד גם יהיה שם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא כולם חרדים! יש גם זרם שהוא לא חרדי שהוא מוכר שאינו רשמי או במגזר הערבי או שזה במגזר החרדלי יותר. למה את אומרת חרדי? לא הכל חרדי! << יור >> ווליד טאהא: << יור >> יכול להיות שכדאי שתבקשי תשובה ממישהו במשרד. לא צריך לחזור על מילים שכבר נאמרו. אנחנו מצפים לתשובה ממך בנקודה הספציפית הזאתי. בינתיים אנחנו נותנים לחבר הכנסת סמי אבו- שחאדה להפנות אלייך שאלה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני נתת לי רשות דיבור, זאת רויטל לן כהן. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן, אנחנו נחזור אלייך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> רחלי בוקר טוב, אני מרגיש, בטח כמוך, שיש קצת בלגאן היום בישיבה כי אנחנו מקבלים תשובות שהן מבחינתנו קצת בעיתיות רחלי. את אומרת לנו או שהתשובות היו במצגת של אתמול, או שהתשובות יהיו בישיבות העתיד. אני שואל מהי מטרת הישיבה היום? כדי שאני אבין על מה. אם את כל התשובות קיבלו אתמול ומה שאין לך תשובות נקבל בעתיד? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> ממש לא. אני אשמח רגע להבהיר. אנחנו נערכים בכל שנה להציג את ההערכות החינוך המיוחד לשנת הלימודים הבאה. אמרתי בתחילת הדברים שהמצגת הזאת מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא רק נתונים, החלק השני הוא יישום החוק כי עברנו ואנחנו מתחילים בשנת הלימודים תשפ"א ליישם גם את מה שעברנו בתהליך הזה, אחר כך החלק השלישי על עקרונות המתווה- איך הולכת להיפתח שנת הלימודים תשפ"א. אין לי בעיה, הכל כתוב כאן ובדיוק בגלל זה אנחנו נערכנו בצורה נורא מסודרת. אבל, מה שתחליטו. אני יכולה לענות על שאלה ושאלה ולרוץ מדבר לדבר. תחליטו. אם תתנו - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> רחלי, רחלי, אנחנו ראינו את מה שכתוב ואנחנו מבינים גם את מה שכתוב ובכל זאת אנחנו מעלים שאלות. מה שכתוב לא עונה לכל השאלות. טוב בסדר, תודה. תודה. אני רוצה לשמוע את ההורים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר זאת סוגיה שהיא מאוד מאוד חשובה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> כן, גם דיברנו עליה לפני שנכנסת ועדיין אין תשובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא אז אולי מאגף התקציבים. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אולי נקבל עוד מעט תשובה לגביה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר מדובר בזרם מאוד גדול של ילדים שלא מטופל. יש במדינה רפורמה והיא לא חלה עליהם. בתי הספר היסודיים הלכו לבג"ץ וזכו. הם זכו ולהם יש. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> נכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גני הילדים לא מטופלים, אין כלום. אנחנו בכנסת ה-21 הסכמנו להעביר בהמלצתם של אגף התקציבים וגם אגף הגזברות במשרד החינוך, הסכמנו להרים ידיים ולא לעכב שום דבר, ממש כמו היום לפני שנה. הסכמנו להעביר את הכל. הבטיחו לנו, אנחנו מבטיחים לכם ששנת הלימודים הבאה תפתח וכל תלמידי החינוך המיוחד יקבלו מענה שווה. אנחנו, שימו לב, אנחנו לא מדברים על קצפת. אנחנו מדברים על תלמידי החינוך המיוחד. גננת בחינוך המיוחד במגזר החרדי או הערבי מקבלת 70 אחוז שכר. לעומתה, אם היא עוברת כביש לגן שהוא גן ציבורי, ממלכתי או ממלכתי דתי לא משנה, היא מקבלת 100 אחוז. כבר אנחנו מתחילים באי- שוויוניות שהיא אי-שוויוניות זועקת לשמיים. אני כבר לא מדברת על כל הדברים הנלווים ומה שהילדים צריכים לקבל. זה כבר...-- << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> זה ממש חצי. 54% מקבלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שתבין, אלו הנתונים ולנו הבטיחו. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> חבר הכנסת קרעי התחיל את הישיבה בבוקר בדיוק בנושא הזה. את צודקת. עוד לא התקבלה תשובה משכנעת. אם יהיה תקציב ואם לא יהיה תקציב אז אי השוויון ימשיך להתקיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הללויה, עכשיו אנחנו באם יהיה תקציב. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אבל אנחנו מקווים לתיקון בסוגיה הזאת. אני חוזר לעו"ד רויטל לן כהן. את איתנו? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, אני אתכם תודה רבה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בבקשה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנושא המשלבות, לנושא הוועדות שעדיין מתקיימות וחלקן לא יסתיימו גם אחרי ספטמבר וגם לנושא התלמידים החולים בביתם. לגבי הנושא של התלמידים המשולבים, הפתרון הקל עבור מרכז השלטון המקומי זה להשתמש במשלבים ובמשלבות לצרכים החדשים שנוצרו שקשורים לכך שהכיתות פוצלו, אבל התלמידים המשולבים הם תלמידים שמשויכים לחינוך הרגיל וכל ניסיון להביא אותם לבית הספר כדי ללמוד הוא אפליה בניגוד לחבריהם שלומדים מהבית, וב', הוא גם לא הגיוני. אם היה מספיק מקום לילד להגיע, לשבת בכיתה עם המשלבת, אז גם הכיתה שלו יכלה להגיע. העובדה שהכיתה נמצאת בבית זה כי אין אפשרות שהם יגיעו. לכן, האמירות האלה כאילו לכל ילד משולב תהיה כיתה היא לא הגיונית כי בכל כיתה יש ילד משולב. אם לכל ילד יש אז גם לכל כיתה יש מקום. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> רויטל, בואי - - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> ומה את אומרת על ההצעה שבכל זאת יגיע למוסד החינוכי יחד עם הסייעת שלו כששאר העמיתים שלו הם בבית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> סליחה? << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אני שואל, מה תגידי על ההצעה שעלתה קודם שבכל זאת הילדים המשולבים יגיעו לבתי הספר עם הסייעות שלהם למרות שהעמיתים שלהם נמצאים בבתים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז אמרתי, קודם כל אנחנו מדברים על אפליה בניגוד לחוק שיוון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וגם לצורך העניין בחוק החינוך המיוחד מדברים על הזכות של הילד ללמוד בצורה שוויונית. כל ניסיון להביא את הילדים שלנו לבית הספר הוא גם אפליה וגם לא הגיוני מאחר וכמו שאמרתי אין מספיק כיתות. אם היו כיתות הרי כל הכיתה יכלה להגיע. הניסיון להגיד, אוקי, אז אם הם לא ילמדו בכיתה אז הם יבואו למרכז עירוני. זה בפועל לפגוע בזכות שלהם לשילוב ולהפוך אותם דה פקטו לחינוך מיוחד. עכשיו משרד הבריאות נתן אישור לסייעות להגיע כמו שצוותים יכולים להגיע לבתים של תלמידים חולים ואין עם זה בעיה. בפועל להגיד שרק לתלמידים המשולבים לא יתאפשר לסייעת להגיע הביתה, זאת אפליה מדרג שני ביחס לילדים שכן קיבלו אישור. ומה שקורה בשורה התחתונה זה הניסיון של הרשויות המקומיות להשתמש בסייעות ובסייעים של הילדים שלנו כדי למלא את החוסרים שלהם בגלל הפיצול של הכיתות. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> זאת הכפשה. תחזרי בך, זאת הכפשה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> אני מבקש לאפשר להמשיך. לא צריכה לבקש לחזור מכלום. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> העובדה שפועל הסתדרות המעוף משתפת עם זה פעולה זאת פוליטיקה כי אין שום סיבה. הסייעות עצמן משיחות שאנחנו מנהלים עם התארגנות הסייעות, לא מתנגדות להגיע לבתים של הילדים שלנו. גם הטענה שהן כביכול יצטרכו לנסוע להמון בתים היא לא הגיונית, הרי ילד משולב לומד באזור הרישום של בית הספר. אם היא יכולה להגיע לבית הספר, היא יכולה להגיע אליו הביתה. משרד הבריאות, אני חוזרת ואומרת, נתן אישור לסייעות להגיע לבתים. בית הוא לא בית עסק, הוא לא צריך תו סגול. אם מה שאתם רוצים זה ערובה על הבריאות שלהם. אז כמו שאני ממלאת תצהיר לילדים שלי שהולכים לבית הספר, אפשר למלא תצהיר על היכולת שלהם לעבוד בתוך הבית בתנאים מיטביים. כל דבר אחר זאת אפליה. לגבי תלמידים חולים, משרד החינוך הצהיר שיש מתווה במעבר מהקבלן לשירות הפנימי. בפועל לא נעשה כלום. כולל שהמורים שלהם עדיין לא מועסקים דרך משרד החינוך. וועדות רבות עדיין לא הסתיימו, חלקן כבר הודיעו להורים שבגלל עומסים הן לא יסתיימו עד ספטמבר. הסיבה לזה היא כפולה. אחד, המחוזות לא התחילו וועדות השגה כנדרש בחוק תוך שלושה שבועות- - << יור >> ווליד טאהא: << יור >> תקצרי בבקשה, אנחנו צריכים לעבור הלאה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מרגע הגשת הבקשה כי חלק מהבקשות הוגשו כבר במאי. והדבר השני זה כיוון שההתנהלות של וועדות הזכאות הייתה לקויה ומאוד בעייתית, עכשיו נאלצים לעשות כמות אדירה של ועדות זכאות. הדבר הזה פוגע גם ביכולת של הרשויות המקומיות להיערך, הן מבחינת שיבוץ והן מבחינת סייעות אם מדובר בילד שיבחר בשילוב. כי כבר עכשיו שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים למצוא סייעות כשכבר עכשיו אנחנו יודעים שצריך כמות מאוד גדולה ואפילו לא התחילו לחפש היא בלתי אפשרית. נקודה. אלה ילדים שבראשון לספטמבר לא תהיה עבורם לא סייעת ולא שיבוץ. ואני אומרת שוב, חייבים לדבר גם על התלמידים החולים כי אין להם כרגע שום הסדר למעבר מהקבלן למשרד החינוך. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה עו"ד רויטל בשלב הזה. אנחנו רוצים לעבור לגלית ודרמן מנהלת אגף בכיר לבקרת הון אנושי ברשויות משרד הפנים. את איתנו? עד שנסדר את הבעיה אנחנו נעבור לגיל בר-טל מהסתדרות המעוף. שומע אותנו? << אורח >> מר גיל בר-טל: << אורח >> כן אדוני, תודה רבה. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בבקשה. << אורח >> מר גיל בר-טל: << אורח >> אנחנו בעד התלמידים ואנחנו רוצים לעזור לך רויטל אבל את לא שמה לב. יש הרבה תלמידים שאין להם אפשרות להתחבר לאינטרנט, אין להם מחשב, אין להם מצלמה, הסייעת תצטרך להיות בייביסיטר. יש צורך להיערך אי אפשר פשוט לשלוח את היד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני מבקשת שלא תקראו לה בייביסיטר, זה מעליב. << אורח >> מר גיל בר-טל: << אורח >> לא, רגע.. אל תעלבי. תנסי להיות עניינית. במקום שאין אפשרות להתחבר לאינטרנט – כי אין אינטרנט, כי אין מחשב, יש ילדים שאין להם אפשרויות, היא תצטרך לעשות איתם פעילויות שהיא לא מוסמכת אליהם והיא לא יודעת מה לעשות איתם. אני לא אומר שהיא בייביסיטר. - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> במקום שאין, אז שהיא תגיע למרכז עירוני. << אורח >> מר גיל בר-טל: << אורח >> אני לא הפרעתי לך ועכשיו את תקשיבי. אדם חייב לדעת להקשיב. אני מעלה בעיות שאני רוצה לפתור. קודם כל אני צריך הבטחה של הבריאות שלך, הבטחה לביטחון אישי, הבטחה שהיא יודעת להגיע לעבודה ולחזור ושיש לה מה לעשות עם הילד. מיכל מנקס הסבירה שהיא מקבלת הנחיות. היא לא בן אדם מאוד מיומן. היא לא מורה. היא מקבלת הנחיות מה לעשות בכיתה ואיך לשלב את הילד. אם אין לה אינטרנט ואין לה הנחיה של הפדגוגיה מסביב היא לא יכולה לפעול אתו. אנחנו מבקשים לרכז את הילדים בכיתה כדי שתהיה להם גם אפשרות חברתית, כדי לפתור את הבעיות הפדגוגית וגם כדי שתהיה אפשרות לתמוך בהם. אנחנו מנסים לייצר סביבה נוחה ונכונה. נגיד ששלחנו סייעת והמחשב לא עובד. היא לא יודעת, היא לא מיומנת מטעמי מחשוב לפתור את הבעיה הטכנית ואין לה יכולת לסייע ולתפקד. אנחנו רוצים לעזור לך, אנחנו רוצים שהסייעת תהיה בסביבה הכי נכונה לתפקוד שלה. אחר כך, אחרי שנדע שיש סביבה, אנחנו רוצים שאת תעזרי לנו להבטיח ביטחון אישי, בטיחות וגם שהיא לא תידבק. את מדברת מפרספקטיבה שלך. אנחנו גילינו שלפעמים יש חמישה ילדים בדירה של 50 מטר, אין אפשרות שהילד יהיה מרוכז או יישב מול מחשב בלי שהילד הקטן יציק לו, בלי שיתאפשר לו ריכוז. אנחנו מנסים לפתור את כל זה, אנחנו לא מנסים להפלות אף אחד. תצאו מהעניין הזה. אם אנחנו - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> קודם כל תודה רבה. אני תהילה אני חברת הוועדה אני פשוט נכנסתי להחליף את רם. אני מתנצלת שהתפרצתי ככה באמצע. << יור >> ווליד טאהא: << יור >> בינתיים החלפת אותי, לא את רם. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן) << מנהל >> << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> נכון. אנחנו בבלגן שלם ממש כיסאות מוסיקליים. סליחה. חבר הכנסת בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הוועדה, קודם כל הדיון החשוב הזה בנושא החינוך המיוחד. - - << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> אפשר רק להתייחס? << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> רגע גלית, אנחנו נחזור אלייך מיד אחרי חבר הכנסת בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש. כמו שאמרתי, הדיון החשוב הזה בנושא החינוך המיוחד. אני לא יודע מה ההסתכלות של אנשים, אבל אני כחבר בוועדות די חשובות כאן בכנסת, חושב לא מבינים את המהות של החינוך המיוחד במוסדות החינוך ובגני הילדים, לא רק כדור העתיד, אלא כמחויבות שלנו למען הילדים הללו שחלקם, איך אומרים? כבר נפגעה היכולת שלהם לקבל שיוון מעצם היותם בעולם הזה. ההזדמנות היחידה שיש לנו זה לתת להם שיוון בערכים שאנחנו מקנים. אנחנו יודעים שלאלה שנפגעו כבר פעם אחת אנחנו צריכים לתת לפעמים "אובר" התייחסות וסיוע. לשמחתי בשנים האחרונות מדינת ישראל עשתה הרבה צעדים לשיפור החינוך המיוחד, אבל עדיין יש לנו דרך ארוכה. אי אפשר לתקן את הכל בבת אחת ובטח לא בשנה בעייתית כזאת, בטח כשעדיין אין תקציב. היינו פה גם בדיון עם שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך. אני עדיין חושב שגני החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי, שלפי מרכז המחקר של הכנסת נמצאים במינוס של עשרות אחוזים ביחס לתקצוב. הם קיבלו הבטחות שיקבלו 50% ממה שאפשר לתת להם. מדובר ב40 מיליון שקלים בסוף. אמרו להם רק 20 ומתוך ה20- זה נהיה 17.5. עכשיו גם מבקשים מהם כל מיני בירוקרטיות והילדים הללו בסוף נפגעים. אני מדבר עם הורים, אני מדבר עם אימהות ואנחנו יודעים מה התוצאות. אשתי גם כן יועצת חינוכית, ושנים רבות נמצאת בבית הספר ומטפלת בילדי החינוך המיוחד. הילדים הללו הם ממש ילדים של אנשי הצוות. אנחנו מרגישים את הצורך ואנחנו שומעים את האפשרויות. אני קורא מכאן לשר החינוך ולמנכ"ל שר החינוך. אנחנו לא מדברים פה על מאות מיליונים. כרגע גם כשהייתה הצבעה בכנסת להגדיל את התקציב ולתת להם את המסגרת לפתיחת שנה, משרד החינוך מסתכל עליהם שצריך לפתור את הבעיה בהמשך. לא, קודם כל זה צריך להיפתר כרגע ועכשיו. יש לעמוד בהסכמים שהמדינה התחייבה במסגרת הפתרון המיידי ולתת להם את הכסף שהובטח להם לפתיחת שנה בשביל שיוכלו לתת את המרחב החינוכי הנכון לילדי החינוך המיוחד. אולי בכך קצת נמזער את העוולות ואת הפערים שיש לילדים הללו. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> תודה רבה. נראה לי שלעמוד בהסכמים זה קטע מאתגר כרגע בכנסת. גלית וידרמן מנהלת אגף בכיר לבקרת הון אנושי ברשויות. << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> כן. אז אני רק רוצה להבהיר. אנחנו במשרד הפנים הרגולטור שאחראיים על העסקת כוח אדם ברשויות המקומיות. אנחנו עובדים כמובן בשיתוף פעולה עם מרכז שלטון מקומי, שהוא הגוף המייצג של הרשויות המקומיות, אבל אנחנו אחראיים על הנחיית כוח האדם ברשויות. אני רוצה באמת לחזק את ידי החברים שלנו במשרד החינוך שאני בטוחה שעושים ימים ולילות בימים האלה כדי להיערך לשנת הלימודים המורכבת, ואת רחלי אברמזון שאני מכירה כאשת חינוך מצוינת, שעושה עבודה נפלאה. עם זאת יש כמה סוגיות פתוחות שאנחנו מכירים ויודעים שהם נשארו לא פתורות. בימים האלה, גם הוועדה וגם אנחנו, כל מי שעוסק בנושא הזה, צריך לתת עליהם את הדעת. בגל הראשון של הקורונה נשארנו עם איזה שהם פתרונות ביניים. אני לא בטוחה שהם מניחים את הדעת לאורך של שנה שלמה. אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב עליהם במבט קצת אחר. כשהגענו לגל הראשון בהפתעה, אכן לא נתנו לסייעות להגיע לבתים ממחשבה שאנחנו נמצאים במצב זמני שאנחנו לא יכולים להיערך אליו לאורך זמן. אני חושבת שהדברים האלה ישקלו על ידינו שוב. אנחנו נצטרך להיערך אליהם יחד עם משרד החינוך, עם מרכז השלטון המקומי, עם ההסתדרות וכל יתר הגופים. אנחנו נצטרך לשקול את זה אל מול מצבם הרגשי והרפואי של הילדים שנמצאים בבית לאורך זמן, שנמצאים במצוקה גם הם, בגלל מצבם הבריאותי. ילדים שנמצאים ברגישות רפואית שיש להם מגבלות בריאות ונדרשים להישאר בבית. אנחנו מבינים גם אותם ואת ההורים שלהם שנדרשים לתת להם מענה ואנחנו ניקח בחשבון את כלל ההיבטים האלה יחד עם כלל השותפים שעוסקים בנושא כוח האדם. אנחנו נצטרך לחשוב על פתרונות יצירתיים יותר. אני בטוחה שיחד עם כלל השותפים נצטרך לראות מה אנחנו עושים - - << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל את יודעת שיש נושאים שצריכים החלטות כבר. לא צריך לדחות אותם להרבה זמן. צריך לקבל בהם החלטות. << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> בהחלט אדוני. אני יודעת שמשרד החינוך זימן אותנו להיערכות בעניין הזה ביום רביעי הקרוב עם כלל השותפים וזה בהחלט נושא שיעלה שם. הנושא של ילדים עם מגבלות בריאות, והנושא הזה של הסייעות בבתים, הם חלק מהנושאים שאנחנו עומדים לתת עליהם דגש. הפתרון הקודם מבחינתנו הוא לא פתרון שעומד על הפרק. אנחנו חושבים שהוא לא פתרון נכון ואנחנו רוצים לתת פתרון אחר.. נושא אחר שהגיע לפתחנו הוא הנושא של הסייעות בצהרונים. כרגע הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מקבלים סייעות רק לשעות הבוקר והם צריכים לסיים את יום העבודה שלהם בשעה 13:00. אנחנו לא חושבים שזה סביר. העול הכלכלי הזה נמצא או לפתחם של הרשויות המקומיות או שהם צריכים לסיים את יום העבודה שלהם. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> גלית, תגידי, את רגולטור או יועצת חינוכית? זה קצת מוזר. << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> תודה לך על ההערה מיכל, תודה לך. זה נושא שגם צריך לעלות על הפרק ואנחנו נדון בו גם עם יתר השותפים כדי לתת לו מענה. נושא נוסף שנאמר לנו שיגיעו לפתחנו - - << מנהל >> (היו"ר ווליד טאהא) << מנהל >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תתכנסי לסיום בבקשה. << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> הנושא של העסקת כוח האדם בשנה הקרובה. אנחנו מבינים שמשרד החינוך מבקש פתור מהעסקת כוח אדם. עקב ההיערכות שלו הוא נדרש להעסקת כוח אדם מרובה בשנה הקרובה. אלינו עוד לא הגיעה הבקשה הזאת. משרד החינוך צריך להיערך בעניין הזה ולהעביר אלינו את הבקשה כדי שאנחנו נוכל להידרש לתפקידנו וגם להיערך לפי הנדרש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה. לפני שנעבור להודיה ניסנקורן, אמא לילדה חולה, אנחנו נשמע את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, שלום ותודה לכולם. תודה על הדיון החשוב הזה. אני חושב שאחת מהנקודות החשובות שלא עלתה נוגעת באמת לנושא השיוויון. אני רוצה להגיד משהו באמת קצר על זה. יש כאלה שחושבים בטעות שהמשמעות של שוויון הוא יחס שווה. לא. יחס שווה הוא לא באמת שיוון. שיוון זה כאשר היחס הוא לפי הצרכים של כל אחד, והצרכים פה הם מגוונים משום שאנחנו מדברים על אוכלוסייה שאנחנו מכניסים אותה הרבה פעמים, מטעמים ברורים, תחת קטגוריה אחת או כותר אחד, אבל האוכלוסייה הזאת מאוד מגוונת. אני מסתכל פה על מה שהוציא מרכז המידע והמחקר של הכנסת. אנחנו רואים ש34 אחוז זה לקויות למידה ו-66% זה מוגבלויות שנעות על סקאלה מאוד רחבה ממקרים קשים מאוד כמו מוגבלות שכלית, אוטיזם, נכות פיזית קשה, הפרעות נפשיות ועד דברים פחות קשים. צריך לתת מענה לגיוון הזה. ומענה לגיוון הזה דורש פתרון מערכתי. וכשאני אומר פתרון מערכתי אני אתן כמה דוגמאות שחלקם עלו בצורה, שיותר נכון עברנו על זה, אבל לא נכנסנו ממש לעומק. הנושא של ההסעות שעלה קודם, זה נושא קריטי. יש אוכלוסיות מסוימות שחייבות את זה להבדיל מאוכלוסיות אחרות בתוך המסגרת, שמה שנקרא תלמידי חינוך מיוחד או מסגרת חינוך מיוחד או משולב וכן הלאה, יש דרישות ויש צרכים שונים. צריך לתת על זה מענה. צריך לתת למשל אפשרות שאני מבין שכרגע לא קיימת, של סייעות מרחוק. יש ילדים שכן יכולים להתמודד או לקבל מענה הולם לצרכים שלהם על ידי סייעות מרחוק ולמיטב ידיעתי אין את האפשרות הזאת כיום. זה דבר שצריך לאפשר אותו למי שיכול. מצד שני, גם במצגת שקודם הועלתה יש דגש, ובצדק, על חשיבות המפגשים פנים אל פנים. כלומר, מענה רגשי לילדים האלה שאנחנו מדברים עליהם הוא קריטי לא פחות ואפילו יותר ממענה לימודי. מענה רגשי למי שבאמת זקוק לזה לא יכול בדרך כלל להינתן על ידי תיווך מרחוק או על ידי קשר מרחוק. צריך גם להיערך לזה ולתת אפשרות לילדים שנזקקים למענה רגשי יותר חזק אפשרות של מפגשים פנים אל פנים על בסיס יום יומי, ושוב זה בגלל הגיוון של האוכלוסייה. צריך לחזק את הפסיכולוגיה הציבורית. בגלל זה אני הדגשתי את הנושא של פתרון מערכתי. פתרון מערכתי חייב לכלול גם את הפריסה של הפסיכולוגים. פריסה הולמת בכל הארץ וכאמור חיזוק של הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית שתיתן מענה, וכמובן אמצעי קצה מתאימים. גם זה לא עלה קודם. אתמול דיברנו על זה לא בהקשר של החינוך המיוחד אלא בכלל, שכ-10% מהתלמידים בישראל אין להם נגישות, בין אם משום שאין תשתיות או שאין את אמצעי הקצה עצמם, או שילוב של השניים. כאשר זה מגיע לתלמידים בחינוך המיוחד, ועוד פעם גם כשאנחנו מסתכלים על הגיוון שהזכרתי, ואנחנו מסתכלים על אלה שהמצב שלהם יותר קשה, שם כשאין אמצעי קצה, העוול - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> העוול הוא גדול יותר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוודאי. העוול והפגיעה היא הרבה יותר גדולה. כלומר, אם אנחנו באמת רוצים ואני מסכם, אם אנחנו באמת רוצים, ואנחנו רוצים וצריכים לרצות שיוון אמיתי, צריך פתרון מערכתי שנגעתי רק על פני השטח במה שאמור לאפיין אותו. זה דורש שיתוף פעולה הדוק של כל הגורמים הרלוונטיים. אלה המכובדים שנמצאים פה וגם אחרים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חבר הכנסת עופר כסיף. דברים חשובים מאוד. בכל זאת לפני שאני עובר להודיה ניסנקורן. אנחנו נאפשר לחברת הכנסת אורלי פרומן. שומעת אותנו אורלי? אורלי? חברת הכנסת אורלי פרומן את איתנו? טוב, כנראה שיש בעיה טכנית. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן? מי מדבר? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> רחלי אברמזון מדברת, מנהלת האגף לחינוך מיוחד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> תראה אני רואה שלאורך הדרך עולים נושאים ואני מרגישה קצת שאני לא מצליחה רגע להביא מיקוד מסודר. יש לנו ארבעה שקפים שאני ממש מבקשת שמדברים על המתווה - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, לא נחזור על השקפים רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רק רוצה שנייה אחת. ארבעת השקפים שמדברים על המתווה לפתיחת שנת הלימודים בעצם התייחסו לכלל האוכלוסיות. גם לילדים החולים בביתם, גם למענים המותאמים בתוך בתי הספר, גם לגבי המפגש בבית וגם לגבי הילדים שזקוקים למענה רפואי. אנחנו בעצם היקפנו את כל האוכלוסיות. ורק אם יורשה, כי הנושא עלה, לגבי ילדים חולים אז אין לי בעיה אחרי הודיה בשמחה, שהודיה תדבר קודם ואז אני אתייחס. אבל מאוד חשוב לי כי אני לא רוצה שתהיה מין הרגשה שישנה אוכלוסייה של תלמידים שאנחנו לא הבאנו באמת את דברינו ולא הקדשנו להם את תשומת הלב. אז אני רק אשמח אם זה יתאפשר אחרי שהודיה תדבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר. בסדר. בואו נבדוק אם היא זמינה עכשיו, אורלי? שומעת? לא. לא שומעים את אורלי. אז אנחנו בכל זאת נשמע את הודיה ניסנרוקן אמא לילדה חולה- - << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, הלו? שומעים אותי? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. עכשיו שומעים אותך אורלי. איפה נעלמת? << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יודעת היה לי פה נתק במחשב אז פספסתי גם את מה שרחלי אמרה. שלום לכולם, אני הייתי מבקשת שניתן לרחלי לסיים את ההצגה של המתווה כי אנחנו כל הזמן נכנסים עם שאלות ואני לא ראיתי עוד תמונה כוללת של כל ההיערכות ואני חושבת שזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. הקטע הוא שאנחנו ראינו את המצגת. לכל אחד מאיתנו יש את המצגת ועל כן רצינו למקד את הדיון בדברים החשובים. << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. בסדר. אוקי. אז אני הייתי מבקשת רחלי אם אפשר שאת תאמרי מה הן הבעיות הנקודתיות כרגע שאת מתמודדת איתם. מה עוד לא פתור? מהם האתגרים שעומדים בפני המערכת? דבר נוסף, הייתי רוצה לשמוע על התוכניות לתמיכה רגשית לילדים, ילדי החינוך המיוחד, במיוחד הילדים המשולבים. מה התוכנית לגבי תלמידים חולים? אנחנו יודעים שבינואר המשרד -- << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו גם בדיוק נשמע אימא לילדה חולה. << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדצמבר-ינואר המשרד אמור לקחת את הטיפול בילדים חולים אליו. בינתיים האם ממשיכה התוכנית? מה התוכנית בכלל? כי בצדק ההורים מאוד מאוד מודאגים. דבר אחרון. ההיערכות של מערכת החינוך הרגילה. הרי הרפורמה של החינוך המיוחד הורחבה לכל רחבי הארץ ואיך שמה זה מתקדם תוך הפקת הלקחים ממה שהיה במחוז צפון? הייתי רוצה לשמוע כמה דברים ממך על הנושא הזה. תודה רבה והמון הצלחה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חברת הכנסת אורלי פרומן. אנחנו עוברים הישר להודיה ניסנקורן, אמא לילדה חולה. את איתנו? את שומעת? << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> כן. שלום, היי לכולם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שלום. בבקשה. << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> היי, טוב, אז אני הודיה ואני אמא של דריה. דריה בת ארבע והיא חולה בניוון שרירים. היא מונשמת וסיעודית ובגלל המורכבות הרפואית שלה היא לא יכולה לצאת למסגרת חינוכית כמו כולם - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ספרי לנו גם איך עברו החודשים האחרונים עליה. << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> כבר מתחילת הקורונה היה לנו הפסקת שירות באמצע. אני רוצה לנצל את הזמן הזה ולהגיד. אני לא פוליטיקאית ואני לא עובדת בשום משרד ממשלתי, אני רק אימא של דריה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שיתייחסו אלינו ויגידו לנו מה הולך להיות מהראשון לספטמבר. זה צריך להתחלק לשני דברים. אחד, יש את מה שקורה עכשיו, שלא כל הילדים מקבלים שירות. הילדים שלנו זכאים לקבל שירות עד ה-15 באוגוסט. נכון לעכשיו הם לא מקבלים שירות. למה? כי אנחנו תקועים בין הקבלן למשרד החינוך. אין שום מנגנון שיכול לתת לנו, לילדים שלנו ולהורים מישהו שיגן עלינו. למה אנחנו צריכים להיות תקועים בין הקבלן למשרד החינוך? זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו רוצים להבין מה הולך להיות מהראשון בספטמבר? הבנו שמשרד החינוך הולך לקחת את זה תחת המטריה שלו, אבל איך זה הולך להתנהל והאם המורים ואנשי הטיפול הפרא-רפואי שעובדים איתנו צמוד וכולנו יודעים איזה עבודת קודש - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הודיה, הודיה. את לא יודעת למעשה מה יהיה איתך בעוד שבועיים? אין לך מושג? << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> אחד, אין לי מושג מה יהיה עם דריה בעוד שבועיים. שניים, אני רוצה להגיד שגם לא קורה עכשיו כלום. גננת החינוך המיוחד שנותנת לדריה את השירות כרגע לא נותנת לה את השירות. למה? כי אין תקציב. זה מה שאנחנו מקבלים. זאת התשובה שאנחנו מקבלים מהקבלן. אנחנו כל פעם מנסים- - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני מבקש שלא יפריעו לה. בבקשה תמשיכי. << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> אני גם רציתי מאוד להתפרץ. אבל לא התפרצתי. חיכיתי לזמן שלי מאוד מאוד בסבלנות ולכן אני מבקשת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. נכון. אנחנו גם לא יודעים מי זה שהתפרץ אבל בסדר. << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> אוקי. וכן אני אשמח מאוד מאוד. רחלי, את יודעת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה, שאנחנו בקשר ושאנחנו מאוד מכבדים את המשרד ואת כל המאמצים שהוא מנסה לעשות. עם זאת אנחנו נמצאים בחוסר אונים ובחוסר וודאות וזה לא פייר להשאיר אותנו בהרגשה הזאת לבד. הילדים שלנו, מישהו אמר מקודם, זה לא הקצפת. כן הילדים שלנו הם כן הקצפת. אלה ילדים שצריך להתייחס אליהם כאל הקצפת והדובדבן שבקצפת, ולא להתייחס אליהם רק כאוכלוסייה החלשה, ואלה שצריך לתת להם מלפנים משורת הדין. לא, מגיע להם הכול כמו לכולם. כמו שיש היום ילדים שלומדים עד ה-15, גם הילדים שלנו צריכים לקבל שירות עד ה-15. אם יש ילדים שאתם מתייחסים במתווה למה קורה איתם בראשון לספטמבר גם אנחנו רוצים. לא רק משפט לקוני של "השירות יהיה תחת משרד החינוך". מה הולך להיות? מה הולך להיות עם המורים ואנשי המקצוע שמלווים אותנו עד היום? האם הם ימשיכו לעבוד תחת משרד החינוך? מי הולך לנהל את כל הדבר הזה? בבקשה תנו לנו תשובות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. אני חושב שאת שואלת שאלות חשובות ביותר. המשרד צריך לתת תשובות ברורות להורים של ילדים חולים. תודה רבה. << אורח >> הודיה ניסנקורן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני רוצה לעבור לצופית גולן בבקשה. צופית גולן איתנו סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית? << אורח >> צופית גולן: << אורח >> איתכם. << מחליף יו"ר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << מחליף יו"ר >> טוב, בבקשה צופית. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כל להגיד תודה. אנחנו נמצאים בקשר רציף ואמיץ עם מנהלת אגף החינוך המיוחד והצוותים המקצועיים. אנחנו מביעים המון הערכה לכל המאמצים שהם עושים, עבודה סביב השעון עם מפגשים אל תוך הלילה. דיברו על זה שיש מפגשים, אין. יש מפגשים אל תוך הלילה. אנחנו יודעים שהחינוך המיוחד על כל נגזרותיו נלקח מאוד ברצינות, וטובת הילדים מול העיניים שלהם. אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו עם המתווה הזה, רויטל כתבה את זה בצ'אט אבל אני אגיד את זה בקול רם, היא צמד המילים "ככל שניתן". אנחנו מצפים שמשרד החינוך כרגולטור ייתן הנחייה ברורה לביצוע לרשויות במקומות שיש אילוצים כמו ששמענו מנציג הסתדרות המעוף. אין בבתים אינטרנט, יש אינטרנט, אז ימצאו פתרון. הרשות לא תהיה פטורה באופן אוטומטי וגורף. זה דבר שמאוד מאוד חשוב לנו. אני מסכימה עם מה שאמרה גלית לפניי. צריך למצוא פתרונות ברורים ולא פלסטרים. אנחנו לא בקורונה מועד א'. לגבי המסגרות הכוללניות והכיתות הקטנות, אנחנו מאוד מברכים על ההחלטה של המשרד וההצהרה של השר שהם יפתחו בכל מצב, אמרו את זה לפני. אני אומר את זה בשתי מילים – הסעות. אם לא יהיה תקצוב בשינוי של מצב תחלואה, ולא שמעתי שיש פה תקצוב, מיכל אמרה את זה מאוד ברור, אם זה יימשך כמו שזה עכשיו – אין בעיה, אנחנו כן שואלים, אנחנו יודעים שיכולה להיות בעיה, אנחנו כבר צועקים את זה חודש. תתקצבו גם במצב שיש בעיה. אם לא יצטרכו את התקציב לא ניקח אותו. בנוסף, החרגה של הסייעות. הסייעות עובדות דרך הרשויות, ככה שאם מאיזושהי סיבה הרשויות צריכות לצמצם כוח אדם, הסייעות האלה צריכות להיות מוחרגות. זה לא כתוב בשום מקום. גם לא ברור לנו מה המענה שניתן אם יש בידוד של מסגרת. איזה תמיכה ההורים והילדים מקבלים ולא ברור מה הכוונה במשפט "מענים מותאמים" שהמשרד מצהיר עליו. לגבי ילדים משולבים - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. גם אני לא מבין את המשפט הזה. תמיד כשאומרים אותו אני נכנס לאי וודאות- - << אורח >> צופית גולן: << אורח >> ברשותך אני אמשיך בקצרה. ילדים משולבים. הנושא הזה כבר עלה לדיון מהיר שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה העלה לגבי כל הנושא של השילוב. אנחנו שמחים שיש הבנה שצריך מענה שלם וכולל לילדים האלה שנזנחו. חד משמעית נזנחו בשנת הלימודים הקודמת. הפתרונות שהציעו כרגע רחוקים מלתת מענה. משרד החינוך בחר, לצערנו, אנחנו אומרים את זה בכל במה אפשרית, להעביר את הלמידה עבור חלק משכבות הגיל הביתה. מכך נובע, לפחות לפי עמדתנו, שהתמיכה בלמידה לזכאים בכך צריכה להיות במקום שבו מתבצעת הלמידה בפועל. בפועל. לא בערך. אחד הפתרונות שהציעו ואמרו את זה פה בוועדה זה המרכזים החינוכיים. זה טוב זה יפה, זה יכול להיות מתאים לחלק מההורים והילדים וזאת זכותם לבחור בזה, אבל יש ילדים שלא יכולים להגיע כי המשפחות בסיכון או התלמיד בסיכון. זה לא פתרון. אנחנו מניחים עוד משהו שבחברה הערבית הוא בעיה מאוד מאוד גדולה. בבתי הספר יש תשתיות טכנולוגיות, אבל מכשירי קצה אין. אמרו את זה אתמול בדיון. אין ולא יהיה עד ינואר, אז זה לא פתרון להקים מרכז בתוך בתי הספר, השר אמר רק אתמול שאין לנו פתרון בתוך בית הספר. והסיבה הכי חשובה והכי מהותית בעניינו זאת הסיבה החברתית. אנחנו לא רוצים להכריח הורה לשלוח את הילד שלו לבית הספר ושהילד שלו ילמד בסביבה אחרת. אנחנו דורשים שהסייעות תוכלנה להגיע לבתי התלמידים בימים שהלמידה מתבצעת מהבית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, זאת בקשה שחזרה על עצמה. אני רוצה להודות לך. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אני ארחיב עוד כמה דברים בקטנה. לאור המורכבות של השנה האחרונה ושל השנה הקרובה במקרים שיש תחלופה של צוות חינוכי של התלמיד ובכלל הסייעות. אנחנו דורשים לקיים מפגש מקדים, לא בזום, של הילד עם הצוות שלו. זה חשוב מאוד. צריך לקיים הדרכות פרטניות לצוותי הוראה בנוגע לאתגרים של הילדים. יש מתווה כללי, רחלי הציגה לנו אותו, יש קווי יסוד, לא קווי יסוד. הדרכה לצוות. אמרו פה שהסייעות אינן מוכשרות ללמד. המורה אמורה ללמד את הילד הזה בזום. היא אמורה לתת לו מענה ולתווך לו את החומר והיא צריכה לקבל את הכלים אתמול. לא מחר, לא בעוד חודשיים כשהמתי"א תחזור. לגבי ילדים חולים, אני כן אגיד על זה מילה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. כן שמענו. האימא אמרה את זה ברור ויפה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אבל חשוב לנו. אנחנו לא מצליחים להבין איך זה הולך. אמרו שזה עובר למשרד החינוך, אבל מה קורה פה? מתי? איך למה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא באמת יודעים מה יתרחש. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אז הגיע הזמן שיהיו תשובות כי הראשון לספטמבר עוד שבועיים. << מחליף יו"ר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << מחליף יו"ר >> נקבל על זה תשובה מרחלי בהמשך. תודה רבה צופית. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לפני שאני עובר לירדן, אני בכל זאת רוצה לשמוע את יעל יוספסברג. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> שלום לכולם, שמי יעל יוספסברג אני יו"ר הועד המנהל באלו"ט. אני יודעת שהימים הם ימים קשים, הם ימי קורונה. אבל אני רוצה, איך אני אומרת, ללכת שנתיים שלוש אחורה כי זאת בעצם השנה השלישית שלי שאני משתתפת בדיוני ההיערכות לקראת שנת הלימודים בחינוך המיוחד. לצערי הרב אני לא רואה הרבה שינוי. אני יודעת שהקורונה טרפה את הקלפים, ואנחנו מחויבים לכללי משחק חדשים, אבל בואו נלך קצת אחורה, ובואו נשקף קצת מה קורה היום- שבועיים וחצי לפני שנת הלימודים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אנחנו רוצים ללכת קדימה, לא אחורה. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אז אנחנו הולכים, איך אני אומרת, לצערי הרב. אני רוצה יותר ממך ללכת קדימה אבל אני לא מצליחה. אנחנו לא מצליחים, אני לא מצליחה. אנחנו נמצאים כרגע שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים והמצב בחינוך המיוחד הוא מצב כזה שיש לנו עדיין ילדים שלא משובצים. ילדים שלא יודעים איפה הם מתחילים את שנת הלימודים ולאן הם מגיעים בראשון לספטמבר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי למה? איפה הבעיה? בקשר בין הרשויות למשרד? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אין שיבוץ - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היום מי שצריך לשבץ - - << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> רגע, רגע. רק שנייה תן לי לסיים. המשפחות לא קיבלו הודעה. הן לא יודעות עדיין לאיזה מסגרת הילד הולך והסיבה שהן לא יודעות זה כי אין מספיק מסגרות חינוך. אני ראיתי את השקף שרחלי הציגה לגבי 626 כיתות חדשות, אבל כן הייתי שמחה לדעת קצת את ההתפלגות של ה-626. כמה מהם גני תקשורת? כמה מהם הם כיתות חינוך מיוחד? לקבל קצת פירוט יתר. עכשיו משרד החינוך מודע ויודע, וכולנו מכירים את קצב הגידול. זה לא נופל על אף אחד כרעם ביום בהיר, ויחד עם זאת כל שנה במועד הזה אנחנו נמצאים באותו מצב. לעיתים עם יותר תלמידים לא משובצים ולעיתים עם פחות. תבינו את המשמעות. ילד שנכנס לכיתת חינוך מיוחד, ילד על הרצף צריכה להתבצע- - << מחליף יו"ר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << מחליף יו"ר >> יש לך מספרים של ילדים לא משובצים? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> שנייה, שנייה - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תעני על השאלה אבל. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> לא שמעתי אותה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לך מספרים לגבי תלמידים לא משובצים? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> כן. יש לנו את הנתונים באלו"ט, אנחנו גם העברנו את הנתונים, אם אני לא טועה, לרחלי. רחלי קיבלת אותם? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה הנתונים? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> רחלי קיבלת את הנתונים כמה ילדים כרגע לא משובצים? קיבלת מאיתנו? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה הנתונים? את יכולה לומר לנו? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> לא, לא קיבלתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עזבי את רחלי, את יכולה לומר לנו את הנתונים? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אני יכולה, אני אעביר את הנתונים המדויקים נכון להיום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז תעבירי למזכירות הוועדה ותתכנסי לסיכום בבקשה. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אוקי, זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו מדברים על ילדים שלא משובצים בגלל חוסר במסגרות ועל מה שבעצם קורה בפועל, דבר שנקרא פריצת תקן. זאת אומרת, שאם בכיתות לחינוך מיוחד אמורים ללמוד עד שמונה תלמידים, אנחנו מדברים על כיתות שבשנה הבאה יהיו בהן, כבר בשנה הנוכחיות היו, בין תשעה לעשרה ואפילו אחד- עשרה תלמידים. אוקי? שזה משהו בניגוד לחוק ולא נותן מענה לילדים בחינוך המיוחד כי במקביל אין הגדלת צוות. הצוות נשאר בדיוק אותו הדבר - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מדברת על מסגרות ספציפיות? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> מה? לא שמעתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את מדברת על הגדרה ספציפית של הבחנה מסוימת או בכלל? << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אני מדברת על אוטיזם. על ילדים תחת אלו"ט. אלו"ט היא אגודה לאומית לילדים על הרצף האוטיסטי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוטיזם. אוקי. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אני כאן מקבלת עדכון רחלי, שהעבירו אלייך אתמול מייל. לא אתמול, ביום חמישי עם שמות הילדים שלא משובצים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, לא צריך להתעכב על זה תמשיכי. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> צריך להתעכב על זה ואני אסביר לך למה צריך - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא. כי אנחנו נקבל את הנתונים אז לא צריך להתעכב. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> לא, סליחה. שנייה. סליחה תן לי לסיים. חיכיתי עד עכשיו, תן לי עוד שני משפטים לסיים. אני אגיד לך למה צריך להתעכב על זה. זאת תופעה שחוזרת על עצמה שנה אחרי שנה. אנחנו הורים לילדים על הרצף האוטיסטי, נדרשת מאיתנו עבודת הכנה. אנחנו צריכים להכין את הילדים לראשון לספטמבר. אי אפשר ב-1 לספטמבר לקחת אותם ולהנחית אותם במסגרת כזאת או אחרת בלי הכנה מוקדמת. קצב הגידול משנה לשנה ידוע מראש ולא יכול שמשרד החינוך כל שנה מופתע מחדש. לא יכול להיות דבר כזה. דבר נוסף שאני רוצה להגיד, שלי באופן אישי הוא חורה מאוד, זה שבדיון כזה חשוב שעולים כל כך הרבה נושאים חשובים לא נמצא שר החינוך, לא נמצא מנכ"ל משרד החינוך ואנחנו נמצאים שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים. כנראה שתשובות לא יהיו בזמן הקרוב, אז איך אנחנו מתחילים את שנת הלימודים בראשון לספטמבר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אבל נמצאת איתנו ראש אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך והיא נותנת תשובות. אני רוצה להודות לך יעל בשלב - - << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> אני חושבת ששר החינוך בנושא החינוך המיוחד צריך לקחת חלק בדיון הזה. הילדים שלנו הם לא ילדים חורגים ומגיע להם את אותו היחס. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רשמנו את ההערה. הוא היה פה בוועדה יחד עם מנכ"ל המשרד. << אורח >> יעל יוספסברג: << אורח >> הוא היה צריך להיות פה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי, רשמנו את ההערה. תודה רבה יעל בשלב הזה. אני רוצה לעבור ליו"ר חטיבת הפסיכולוגים ירדן מנדלסון. אנחנו ניתן לחבר הכנסת בוסו משפט אחד. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אחד ארוך. בהמשך לנושא עליו דיברתי, גני החינוך המיוחד והמוכר שאינו רשמי. הנקודה היא שמדברים על זה שעוד שבועיים יוצבו המסקנות. אנחנו שמענו את האימא של הילדה, ניסנקורן, זה פשוט לבכות. לשמוע את הדבר הזה שאימא לילדה בעלת צרכים לא יודעת איך היא מתחילה את השנה. אתה יודע מה יותר כואב? תקציב הביטחון גם בתקופות קשות לא נעצר, לא נסגר ולא מצומצם כי מה לעשות צריך להמשיך. אם אנחנו חושבים שחינוך והחינוך המיוחד הוא משהו שפחות חשוב מביטחון או מכל דבר אחר, זאת הטעות בגישה. נקודה נוספת, המסקנות דיברו על פער של 200 מיליון שקל כפי שהציג חברי. יש פער בשבע השנים האחרונות במה שצריך לתת למוכר שאינו רשמי בחינוך המיוחד. כרגע באים בכירים במשרד החינוך ואומרים להם, תחתמו שאין לכם שום התחייבות וניתן לך תמורת זה רק את ה17 מיליון או את ה20 מיליון. זה פשוט לא הוגן וזאת שערורייה של ממש. אנחנו לא מדברים כרגע על ה-200 מיליון שצריך לתת להם בפער של שבע שנים, אבל לא לעכב את ה-20 מיליון האלה. היה צריך 40 ירד ל20, אמרו בסדר. ירד ל-17.5, וגם את ה-17.5 האלה מעכבים באולטימטום שיחתמו להם. היו"ר צריך לדרוש שיתנו את המסקנות והתשובות לכך באופן מידי. אני גם אעביר מכתב בנושא הזה ביחד עם חבר הוועדה יוסי טייב לשר החינוך ומנכ"ל משרדו עד סוף השבוע. לא יכול להיות שילדי החינוך המיוחד לא יודעים איך הם פותחים את השנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה גם לך. אז בבקשה ירדן מנדלסון יו"ר חטיבת הפסיכולוגיה. << אורח >> ירדן מנדלסון: << אורח >> כן, תודה רבה. אני רוצה להתייחס לשני נושאים. הנושא הראשון העלה אותו יו"ר הוועדה בתחילת הפגישה, כל מה שקשור לתהליך העבודה עם המשרד על הרפורמה. מאוד הצטערתי לשמוע את תשובתה של רחלי אברמזון, קודם כל כי לכל הפחות היא לא מדויקת. אנחנו חודש וחצי אחרי הדיון הקודם שבו המשרד התחייב לעבודה ולשיתוף פעולה. איתנו התקיימה פגישת עבודה אחת. לא שלוש ולא ארבע. גם עם ארגונים אחרים שאנחנו בקשר איתנו או שלא התקיימו פגישות, או שהתקיימה פגישה אחת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> היא דיברה על שלוש וארבע עם נציגות ההורים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> גם איתם! סליחה. אדוני היו"ר גם עם ירדן מנדלסון - - << אורח >> ירדן מנדלסון: << אורח >> אני רק אסיים, חיכיתי בסבלנות לתורי. איתנו התקיימה פגישת עבודה אחת בשבוע שעבר וכן נקבעו פגישות לאוגוסט ואני מאוד מאוד מקווה שהן אכן יתקיימו. אבל מעבר למספר של הפגישות, אני חושבת שהדגש הוא יותר על ההתנהלות שלהם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. << אורח >> ירדן מנדלסון: << אורח >> האם מדובר פה בעבודה ושיתוף פעולה אמיתי או לא? אנחנו לפני עשר דקות קיבלנו סוף סוף את המסמכים שביקשנו ממשרד החינוך לקבל בשביל לקיים עבודה אמיתית. קיבלנו את חוזר המנכ"ל הישן וקיבלנו סיכומי פגישות, אבל אין את הטיוטה העדכנית. אין את השינויים שמתוכננים כרגע. אם אנחנו מדברים על עבודה אמיתית ועל שיתוף פעולה אמיתי, צריך להיות כאן שיתוף פעולה של הצדדים ולא עבודה - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> את יכולה בבקשה לשתף אותנו במה חסר לכם? איפה הדברים תקועים? מה בדיוק חסר לכם? המתווה שנתנו לנו אתמול והיום - - << אורח >> ירדן מנדלסון: << אורח >> שמשרד החינוך יעביר את הטיוטה העדכנית שהוא עובד עליה של חוזר מנכ"ל כדי שנוכל לעשות עבודה על השינויים שקורים. מה שקורה להבנתנו, זה שהמשרד עובד מאחורי הקלעים. אנחנו מפחדים ממצב שאנחנו וארגונים אחרים נהיה עלה תאנה. אנחנו נמצא את עצמנו שוב פעם באותו מצב שמצאנו את עצמנו לפני כמה חודשים שבו המשרד מיישם בצורה שמקבלת התנגדות מכל הכיוונים ואומר, אבל ישבנו עם הארגונים. לא צריך רק לשבת עם הארגונים. בואו תעבדו, בואו תשמעו. הייתה הסכמה מקצועית על דברים שהעלינו, בואו נראה איך מיישמים אותה. זה נושא ראשון. נושא שני, אני רוצה להוסיף לדברים שעלו בכל מה שקשור למענה הרגשי. יש שירותים פסיכולוגיים חינוכיים בכל המועצות בארץ. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << אורח >> ירדן מנדלסון: << אורח >> אני יודעת שאגף הפסיכולוגיה עובד על תכניות לתחילת שנת הלימודים. אני תוהה וחוששת לגבי כמה המשרד עצמו דואג שהמענה הזה יגיע. האם הוא יגיע לתלמידים והאם הוא יגיע לצוותים? זו שנה שונה. זו שנה שיש בה הרבה מאוד מתחים. הם צריכים לקבל את ההדרכה ואת המענה המקצועי שפסיכולוגים יכולים לתת. אני חוששת שהדבר הזה לא קורה. בכל הנושאים האחרים, הלוגיסטיים יותר והלוגיסטיים פחות, אין לזה מספיק קשב. אני אתן אנקדוטה. בשבוע אחרון בהרבה מאוד רשויות, הפסיכולוגים קיבלו הודעות גיוס, דרישה, לא יודעת כמה זה היה חובה וכמה לא, להתגייס ולעשות חקירות אפידמיולוגיות. אנחנו נמצאים בתת גיוס של התקנים, 70%, כשבממוצע ארצי יש מקומות שהמספרים האלה הרבה יותר נמוכים. חקירות אפידמיולוגיות זה מאוד מאוד חשוב, תנו לנו קודם כל לעשות את העבודה שלנו ולתת את המענה הרגשי בטח בשנה שכזו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דברים חשובים מאוד. תודה רבה לך. רחלי אנחנו רוצים סיכום שלך קצר לפני שאני נותן לחברי הכנסת לסכם כל אחד במשפט, אבל באמת תתרכזי במתן תשובות לדברים ששמעת בקצרה ככל האפשר. בבקשה רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אז אני אתייחס. אני אתחיל קודם כל עם הילדים החולים בסדר? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא. אנחנו לא נוכל להכניס אף אחד חוץ מרחלי. אז סיכום של רחלי ומסיימים. בבקשה רחלי. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אחד, קודם כל לגבי הילדים החולים. אנחנו באמת נמצאים בקשר. ביום חמישי הקרוב אמורה להיות לי פגישה עם נציגות ההורים כדי לתת יותר פרטים וכדי באמת לשבת ולבנות את כל התהליך. אני אומר זאת באופן כללי. באופן כללי, השירות ממשיך להינתן מהאחד בספטמבר ועד המעבר למשרד החינוך באחד בדצמבר. השירות יינתן על ידי ''קדימה מדע'' ו-''קדימה מדע'' מחויבים להמשיך, כולל ברגע זה, לתת את השירות כפי שהוא ניתן וכפי שמתחייב מבחינת המכרז, הכללים, ההתנהלות וההתקשרות בינינו. את הקשר לגבי הנגשת הטפסים וההכנה, ביום חמישי אני אנחה את נציגות ההורים בדיוק איך זה הולך להתבצע ומה צריך לעשות. לגבי המעבר, את החודשים ספטמבר-אוקטובר אנחנו נקדיש להעברת כל המערך, כולל כוח אדם, אותה הסוגייה שצריכה להיפתר. בחודש נובמבר תהיה כבר חפיפה משותפת שלנו לכניסת משרד החינוך, ונעביר בצורה מסודרת את כל השירות. לכן לקחנו שלושה חודשים על מנת לעבוד יחד עם ההורים ולהיות איתם. בינתיים אני בקשר רציף וכמעט יום יומי איתם, כך שכל התשובות תתקבלנה ביום חמישי בפגישה שלנו. אנחנו נגבש את זה בצורה מסודרת והם ידעו. בינתיים, ההורים כולם צריכים לדעת שהשירות הזה ממשיך, כפי שהוא היה עד היום, עד האחד בדצמבר. זאת אומרת "קדימה מדע" מחויבים להמשיך את השירות כמו שהוא היה. זהו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. את זה אמרת רחלי. משפט אחד על ילדים לא משובצים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> ובאופן רציף כל הילדים שהיו זכאים עד לרגע זה למתן השירות ממשיכים באופן אוטומטי ושוטף את השירות באחד בדצמבר. אין שום צורך להביא מסמך חדש, להנגיש משהו אחר, הכל נשאר - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי. אוקי. מה לגבי תלמידים לא משובצים? << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> עכשיו אני אדבר על התלמידים הלא משובצים. אני מתנצלת בפני יעל אם אני לא ראיתי, היו לי גם בעיות במיילים שלא הגיעו, כן הגיעו, אבל זה לא צריך לעניין אף אחד. אנחנו מדברים היום במצב הנוכחי על זה שאי אפשר להתעלם. בכל זאת, השנה הזאת אינה שנה כסדרה מפני שגם יעל יודעת, והייתה לנו פגישה לפני שבוע ואמורה להיות לנו עוד פגישה, שנכון לרגע זה גם בעקבות, מה לעשות, אבחונים שנעצרו בגלל משבר הקורונה ואבחונים מאוחרים שהמכון להתפתחות הילד היום מסיים אותם. עדיין אנחנו נמצאים עם כ2,000- ועדות פתוחות שמטופלות יום-יום שעה-שעה על ידי הצוותים שלנו. באמת, סביב השעון כדי לתת ולנסות לתת את המענה. אז כן יכולים להיות מצבים שבהם השנה, בניגוד לשנים אחרות, אין שום הפתעה. אנחנו יודעים על הגידול, אנחנו מכירים את המצב ויחד עם זה אנחנו כל הזמן מתקדמים. נכון לרגע זה יש לנו כבר מבחינת המספרים שאני הצגתי, כ-15,000 תלמידים חדשים. 95% מתוך הרשימות של אותם 15,000 משובצים. יש עדיין התייחסות ממוקדת - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו גם מקווים רחלי אברמזון, שבאמת לא יהיו כיתות של 11 תלמידים. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד, אבל אני חושבת שגם לגבי העניין הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה נשמע לא הגיוני ולא סביר. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> זה אולי לא המקום, אבל אני אשמח אם הועדה תחליט לקיים דיון ממוקד לגבי העניין של אכלוס התלמידים 11, עשרה ותשעה בתוך כיתות. אז אין בעיה, אבל אני לא חושבת שזה דיון נכון לרגע זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זה דיון נכון, אבל.. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> רגע. דבר שכן חשוב לי להגיד. ההתייחסות של חבר הכנסת אורלי פרומן על הנושא של ההיבטים הרגשיים. אז באמת העקרונות המרכזיים שאנחנו שמנו וגיבשנו עם אגף שפ"י, גם עם הייעוץ וגם עם הפסיכולוגים הוא מתווה של קשר שוטף. ואגב בהתייחס גם לדבריה של ירדן קודם, אני רוצה לומר שאגף שפ"י גיבש עם כל אגף גיל וגם עם היחידה המקצועית שלנו מסמך שמונגש לכל מנהל בית ספר ולכל גננת לגבי התייחסות להיבטים הרגשיים ולנקודות שבהם כן צריך לזהות וללוות בקשר הרציף. אנחנו נפעיל גם את הקו הפתוח שהיה גם בשנה שעברה ואת ההנגשות הייחודיות וגם, אגב, ליווי ותמיכה בצוותי ההוראה. אי אפשר להתעלם מהם. גם הם נכנסים לשגרה לא רגילה ולכן הקשר הזה והמסמכים שהוגשו הם מסמכים שלקחו התייחסות גם לאוכלוסייה מיוחדת, גם לאוכלוסיות באגפי הגיל וגם אל מול בית ספר וסוג מוגבלות. דבר נוסף שאני רק רוצה כן להדגיש - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בקצרה. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> -- ולומר אדוני היו"ר, איתנו בדיון הזה נמצאת הסמנכ"לית הבכירה של המשרד, מנהלת המנהל הפדגוגי ד"ר שוש נחום. וגם אם היה צריך לתת אי אלו ואם היו מפנים אליה שאלה, אני בטוחה שהיא הייתה בשמחה גם מתייחסת ועונה. כך שלומר שלא נמצאים איתנו כאן גם אנשים נוספים, אז נמצאים כן בכירי המשרד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. רחלי, לצערנו לא הצלחנו לעלות עוד הרבה אנשים אחרים. כולם חשובים. את שוש כמובן חשוב היה מאוד לשמוע אותה. אנחנו מקווים לעשות את זה בהמשך. אני רוצה להודות לך רחלי אברמזון מנהלת אגף חינוך מיוחד במשרד החינוך על התשובות ועל הסבלנות שלך לשאלות של כולנו. << אורח >> רחל אברמזון: << אורח >> באהבה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תצטרכי עוד להמשיך לתת תשובות לעוד הרבה מאוד סוגיות ששמתי לב שלא לכולן היו תשובות מספקות. אז אנחנו מודים לך מאוד ואנחנו מודים לכל המוזמנים ואנחנו מצטערים שלא הצלחנו לעלות את כולם. הדיון היה חשוב, ועד כמה שאפשר שמענו את מי שהיה צריך לומר דברים חשובים. אני רוצה לסכם במשפט לכל חבר כנסת. חבר כנסת יוסף טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> שלום וברכה אדוני היו"ר, חברי, אני רוצה לסכם במה שפתחתנו. פתח חבר הכנסת שלמה קרעי את הדיון בסדר יום של אפליה, לצערי, נוראית במוסדות המוכשר של החינוך המיוחד. הם מקבלים תקציב פעוט של 54% לעומת שאר הגנים של החינוך המיוחד. הדבר הזה לא יכול להימשך. אני שמח מאוד, רחלי, על ההתכנסות של הוועדה וההמלצות שאמורות להגיע בקרוב. אני דורש, ברשותך אדוני היו"ר, שהדבר הזה יירשם בפרוטוקול. שאותה ועדה תביא את ההמלצות שלה פה לוועדת חינוך, ואני קורא באופן אישי שלא לפתוח את שנת הלימודים תשפ"א כל עוד הדבר הזה לא יסודר. מדובר פה ב20 מיליון שקל שגם זה, זה פלסטר. לא יתכן שהמשרד יבקש מאותם מנהלים לחתום על מסמך ולוותר על 200 מיליון שקל שמגיעים להם בדין ולא בחסד. הדבר הזה לא יכול להימשך. האפליה הזאת חייבת להסתיים אחת ולתמיד. אין לזה שום קשר לתקציב המדינה. הדבר הזה אושר כבר שנה שעברה. אני מבקש לשים סוף לסצנה הזאת ולצאת לדרך טובה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, רחלי תבדוק את זה. כן, דברים חשובים מאוד. ורחלי תיתן תשובה בהמשך על זה. אני מקווה להעביר תשובה גם למזכירות הוועדה בנושא הזה. חבר הכנסת סמי אבו- שחאדה תפאדל. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היו"ר תודה רבה לך על הדיון המאוד חשוב הזה. אני מסכים שיש אין סוף אתגרים בגלל הקורונה. חלקם גם במערכת החינוך. בעניין החינוך המיוחד האתגרים הרבה יותר גדולים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשהתלמידים נמצאים בתוך המסגרת ויש להם את הצוות המקצועי מסביבם, הם יכולים להתאים את העבודה שלהם לפי הצרכים של כל תלמיד. ברגע שהם עוברים לחינוך מרחוק, ללימוד מרחוק, זה מייצר המון בעיות. אנחנו שמענו על פתרונות לחלק מהבעיות. אני חושב שעדיין לא ענו על השאלה שאדוני היו"ר דיבר עליה, והיא מאוד חשובה, העניין של עבודת הסייעות לתלמידים של החינוך המיוחד כשהם נמצאים לא במסגרת בית הספר. אתה צודק לגמרי שאין שום הגיון לשלב אותם עם הסייעת. זאת לא המטרה. ברגע שהם נמצאים לבד בבתים הם צריכים פתרון. אני חושב שלא שמענו פתרון לגבי הסוגיה הזאת . << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תלמידים גדולים. יש פה מספרים גדולים מאוד של תלמידים. אני מאוד מקווה שגם לזה ימצא בקרוב פתרון. אני גם רוצה להודות לרחלי על הסבלנות, אבל אני גם מצפה מרחלי שיתוף פעולה עם כל העמותות שעובדות בתחום. יש להם המון ידע, אולי לא פחות מהמשרד, לתת מענים ספציפיים לכל מיני אוכלוסיות, גם לכל האנשים הפעילים בנושא הזה ולוועדי ההורים. אני יודע כמה לחץ יש איתנו רחלי וכמה עבודה יש, אבל אני כן מצפה מהמשרד שישתף פעולה כי זה win win situation. הוא ילמד גם המון מהניסיון של כל העמותות וועדי ההורים תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. סמי אבו שחאדה אומר תמיד דברים חשובים מאוד בנושא הזה כי הוא נוגע לליבו. שוקראן סמי. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה אדוני יו"ר על הדיון החשוב לכל המשתתפים. אני רק חוזר על מה שאמרתי קודם. הפתרון חייב להיות מערכתי. הוא חייב לקחת בחשבון ולשלב את כל הגופים הרלוונטיים. הזכרתי קודם את הפסיכולוגיה הציבורית. כמובן גם אחרים שדיברו כאן, והדבר החשוב ביותר להשגת שוויון אמיתי הוא לקחת בחשבון את ההבדלים המשמעותיים שקיימים בתוך אוכלוסיית תלמידי החינוך המיוחד. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת אורלי פרומן, משפט סיכום שלך. << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן תודה רבה. שומעים אותי? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן. שומעים אותך. << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקי אני רוצה דווקא להפנות את הסוגיה שבעצם רחלי העלתה בנתונים בתחילת הדיון, אבל רוצה לפנות לד"ר שוש נחום. אני חושבת שזאת סוגיה הרבה יותר רחבה מהנושא של החינוך המיוחד, וזה הגידול המאוד מאוד משמעותי בעיניי בתלמידים שזכאים לקבל חינוך מיוחד. בין אם חינוך מיוחד סגור לבין משולבים. המספר הזה צריך להטריד אותנו וחייבים לשאול את השאלות, איפה אנחנו באיתור המוקדם בגיל הרך? בגיל הרך שלא תחת משרד החינוך, גילאי שנה ושנתיים, ובוודאי בשלב יותר מאוחר? איפה יכולת ההכלה של המערכת? ועוד כהנה וכהנה. זה לא לדיון כרגע. אבל אני חושבת שצריך לערוך על זה דיון מיוחד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה אורלי. << דובר >> אורלי פרומן (ייש עתיד-תל"ם): << דובר >> ונקודה אחרונה לגבי הקבוצה של השיבוצים. רחלי, כיוון שאני באה מהשטח, רק לפני כשנה וחצי וזאת תמיד אותה בעיה. הילדים שצריכים כבר לדעת בתחילת החופש הגדול לאן הם משובצים נקלעים לסוף אוגוסט ולא יודעים לאן הם הולכים. תמיד זה איפה שיישאר מקום. זה קשה. זה לא הוגן. וזה בוודאי לא שוויוני כשכל המערכת יודעת סביב פסח איפה הולכים ללמוד בשנה הבאה. אני חושבת שחייבים א' לתת מענה מידי כרגע, אבל גם זה מצריך חשיבה מעמיקה על איך אנחנו משבצים את הילדים מוקדם ככל שניתן. אני מאחלת לך ולשוש ולכל הצוות הרבה הצלחה במשימה המאוד לא פשוטה בכלל ערב תחילת שנת הלימודים, קל וחומר בתקופה כל כך רגישה שאנחנו נמצאים. << אורח >> שוש נחום: << אורח >> אני מנהלת המנהל הפדגוגי. אני רוצה להתייחס למה שאורלי אמרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חברת הכנסת אורלי פרומן. אנחנו רוצים להתנצל בפני כל אלה שלא הצלחנו לשמוע אותם כולל שוש נחום וכל האחרים. הזמן לא אפשר אנחנו חייבים לסיים כי עברנו את הזמן שלנו. חבר הכנסת יוראי אתה רוצה לסכם במשפט? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> במשפט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנושא של ההיערכות בחינוך המיוחד ובחינוך המשולב מציב אתגרים לא פשוטים בכלל מול אוכלוסייה שהפגיעה שלה בקורונה מתעצמת וגדולה בשל הנסיבות של אותם תלמידים. אני חושב שצריך, וראוי, שהמרכז לשלטון מקומי ומשרד החינוך יגלו פתיחות מיוחדת לנסיבות ובעצם יאמצו פתרונות שמאפשרים- - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הנושא הודגש יותר מפעם אחת. בצדק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> -- שמאפשרים את מימוש החוק. גם את חוק החינוך המיוחד וגם את החוק לשילוב תלמידים באופן שהוא לא פוגע בזכויות של התלמידים לחיים שוויוניים ומלאים. התרשמתי שהגורמים מכירים במורכבות ואני משוכנע שעם קצת יותר פתיחות וסובלנות למצבם של התלמידים נוכל לפתוח את השנה בצורה טובה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה. תודה רבה חבר הכנסת יוראי. אני רוצה להקריא את הסיכום של הוועדה. 1. הועדה לא השתכנעה שמשרד החינוך והרשויות המקומיות ערוכות לגמרי לתת פתרונות לכל תלמידי החינוך המיוחד. 1. הוועדה דורשת לאפשר לסייעות להגיע לבתי התלמידים. 1. הוועדה דורשת להשוות בתקצוב גני ילדים במוכר שאינו רשמי לתקצוב של הגנים בחינוך הרשמי. 1. הועדה רשמה לפניה ומודיעה להורים, שעד שמשרד החינוך ייקח על עצמו את הטיפול בתלמידים החולים ב01.12.2020, "קדימה מדע" ממשיכה לתת את השירות עבור ילדים אלה. אני רוצה להודות לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:40. << סיום >>