פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 59 הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 24/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 21 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, ד' באלול התש"ף (24 באוגוסט 2020), שעה 9:05 סדר היום: << נושא >> פתיחת שנת הלימודים במעונות היום ובמסגרות לפעוטות א. איום הארגונים המפעילים את מעונות היום שלא לפתוח את שנת הלימודים ב. הצגת מתווה ההסתגלות לחזרה למסגרות - מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ג. סייעות לפעוטות אלרגיים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר קארין אלהרר יבגני סובה חברי הכנסת: ע'דיר כמאל מריח אנדרי קוז'ינוב מוזמנים: שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי אביגדור קפלן – מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמיר מדינה – מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ורדה מלכה – מנהלת תחום פיתוח ידע, תורה וכלים למעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אסף וסרצוק – אגף תקציבים, משרד האוצר אביעד שוורץ – רפרנט תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר דינה רחל צימרמן – מנהלת מחלקה, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות עדינה יוסף – רופאה בכירה, משרד הבריאות אורי שלומאי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי לינה כץ – עוזרת ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי עדי פרילינג אנקורי – חברת מועצה ממונה על מעמד הילד, עירית הוד השרון שלומית למדן – מנהלת פדגוגית של מעונות היום, החברה למתנ"סים חגית פאר – יו"ר נעמ"ת גלי עציון – מנהלת מח' ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת נעמי מורנו – מנהלת אגף הגיל הרך, ויצ"ו חמוטל יקיר – נציגת החטיבה ההתפתחותית של הסתדרות הפסיכולוגים יעל מיטלמן – מנהלת קשרי ממשל, ארגון 'בטרם' יניב בר-אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים לוסי חדידה – מנכ"לית, 'גנים ברמה אחרת' נעמה קציר – יה"ל, ייעוץ והדרכה בנושאי אלרגיות מזון קרן איוס – יו"ר חיבה, איגוד הגנים הפרטיים קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל, איגוד מורים עולים שולמית ביסמנובסקי – מנכ"לית, ארגון גני הילדים הפרטיים אחז אגם – יו"ר ועד הגנים הארצי חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים מיטל מכלוף – ממובילות הקבוצה 'הסתגלות זו לא שטות' מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: עופרה ארגס – חבר תרגומים פתיחת שנת הלימודים במעונות היום ובמסגרות לפעוטות א. איום הארגונים המפעילים את מעונות היום שלא לפתוח את שנת הלימודים ב. הצגת מתווה ההסתגלות לחזרה למסגרות - מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. סייעות לפעוטות אלרגיים << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה של הוועדה, היום -24 באוגוסט כאשר הנושא הוא פתיחת שנת הלימודים במעונות היום ובמסגרות לפעוטות, כאשר יש שלושה נושאים עיקריים על שולחן הוועדה בישיבה הזאת, איום הארגונים המפעילים את מעונות היום שלא לפתוח את שנת הלימודים, הסוגיה השנייה היא סוגיית מתווה ההסתגלות לחזרה למסגרות, המתווה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הביקורת כלפיו והנושא השלישי הוא סייעות לפעוטות אלרגיים. אנחנו נתחיל לפי הסדר שבדיוק התייחסתי אליו. אני אפתח בכמה מילות הקדמה, אנחנו שוב בדיון חירום לפני פתיחת שנת הלימודים, אין ספק שזה לא מצב תקין, ששבוע לפני פתיחת שנת הלימודים מאות אלפי ילדים והורים, עשרות אלפי עובדים עוד לא יודעים מה יהיה איתם, מובן שזה מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת ומכאן חשיבות הדיון היום ואני מקווה שבסופו נוכל גם להתקדם בנושאים שהצגתי. כרגע אנחנו גם מדברים על כ-2,000 מעונות יום מפוקחים שמאיימים בהשבתה לקראת פתיחת שנת הלימודים ועל עוד כאלפי מעונות יום פרטיים, שגם הם חוששים שחלק לא מבוטל מהם לא יצליח לפתוח את שנת הלימודים, גם מי שיפתח, לא ברור כמה זמן יוכל להחזיק מעמד ללא שיפוי משמעותי. אז אם כן, אנחנו מדברים פה על עשרות ומאות אלפי ילדים שלא יפתחו את השנה, אם לא תהיה תמיכה ממשלתית במעונות היום, העובדה גם שלא הועבר שיפוי מאז מאי ועד היום למסגרות של הגיל הרך, גם היא אינה מתקבלת על הדעת. לא יכול להיות מצב שהממשלה תתייחס לחינוך של הילדים והפעוטות כמו משהו שאפשר לחסוך עליו ופנייתי כאן היא לכל הגורמים המעורבים, משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד הבריאות כמובן. יש לנו עוד סוגיות, מה שהזכרתי בהתחלה, חשובות לא פחות, מעבר לסוגיה הכללית של פתיחת שנת הלימודים, סוגיית ההסתגלות וכן סייעות לפעוטות אלרגיים, כמובן שנרצה לשמוע אילו פתרונות יכול משרד הרווחה והמשרדים המעורבים להציע כאן. אני מבין שלעניין ההסתגלות המתווה שהוצע על ידי רשויות הרווחה מעורר קשיים גם באיך שזה מתקבל בקרב הנהלת הגנים ומעונות היום, וגם קשיים איך שההורים רואים את זה. אין ספק שקשה לחשוב על היפרדות מילד בשער בתנאים של הקורונה, לכולנו יש ילדים, לכולנו יש אולי אחים, קרובי משפחה וכולנו יודעים איך הילדים הללו בוכים בשער בימים הראשונים ואיך הם מפחדים, ולכן אין ספק שנצטרך גם להגיע לעמק השווה גם בסוגיה הזאת. אני מבין שיש גם פתרונות שמוצעים ונמצאים על השולחן, מתווה של הארגונים המפעילים, של הנהגת ההורים, שגם אותם כמובן נשמע. אמרתי שהסוגיה הנוספת, סוגיית סייעות לפעוטות אלרגיים כ-650 ילדים בגילאי לידה-3 שהם אלרגיים למזון והם בעצם נמצאים בסכנת חיים, אם לא תימצא תשובה להם באופן מיידי וגם כאן כמובן קשה לקבל מצב שהילדים הללו יהיו קורבן למאבקי תקציב בתוך משרדי הממשלה, ולכן גם חשוב לעמוד על הקשיים שקיימים כאן ואולי נקווה שנוכל גם להגיע לפתרונות. אני רוצה להודות לכבוד שר העבודה והרווחה איציק שמולי שהוא מכבד אותנו בנוכחותו, יצא לי לשתף פעולה עם השר בשנים האחרונות, אני באמת מודע ומעריך את הרגישות החברתית שהוא מגלה לאוכלוסיות המוחלשות באופן ספציפי, ולכן גם הנוכחות שלו לא רק מתוקף ההתעניינות שלו והרגישות שלו לנושאים הללו, אני מניח שהיא גם מתוך הרצון הטוב והכנה לקדם גם פתרונות ולנהל את השיח הזה בשם משרד העבודה והרווחה עם הארגונים, עם ההורים, כדי לקדם גם פתרונות לסוגיות שהצעתי. אז ברשותכם אני מציע בהתחלה כבוד השר נפתח איתך בהתייחסות לנושאי הדיון. איתנו גם מנהל אגף מעונות יום מר אמיר מדינה, - - - חברת הכנסת קארין אלהרר, ח"כ יבגני סובה, ברשותכם נפתח עם השר ואחר כך נפתח את הדיון. בבקשה כבוד השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר, ראשית אני רוצה לברך אותך, זו הפעם הראשונה שאני מופיע כאן בוועדה בהיותך יו"ר הוועדה, זה כבוד גדול שאתה מוביל את הוועדה הזאת יחד עם חברי הכנסת אלהרר וסובה, ואני בטוח שהוועדה בראשותך תהיה ממש מבצר תרתי משמע, שיוכל להגן ביחד איתנו על הילדים ועל הפעוטות במדינת ישראל. לא רק לשמור עליהם אלא גם לקדם את זכויותיהם, את רווחתם ואת הדאגה להתפתחותם. אני מודה לכם גם על ההזמנה ואני רוצה ממש ביעף להתייחס לחלק מהנקודות שהעלית, אדוני היו"ר. נמצא איתנו בזום גם מנכ"ל המשרד שאם תרצה יוכל לפרט על כל אחת מהנקודות בצורה משמעותית יותר וכמובן אני רוצה גם בהזדמנות הזאת להודות ליו"ר האגף שלנו, מר אמיר מדינה, שבאמת לפעמים בתנאים בלתי אפשריים האגף הזה עושה הרבה מאוד עבודת פיקוח ובקרה, אני אומר לכם, גם בתנאים בלתי אפשריים. אז הנקודה הראשונה באמת נוגעת לאיום שמרחף מעלינו בהקשר של מעונות המפוקחים, מעונות הסמל מה שנקרא, נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, שבהם נמצאים חלק קטן מהילדים, אבל בכל זאת זה איום מאוד משמעותי, האיום הזה מלווה אותנו כבר מספר שבועות והוא תולדה של אי עמידה – זו הגרסה שלנו, זו העמדה שלנו – אי עמידה בהבטחות ובהתחייבויות שניתנו לארגונים המפעילים, גם בגל הראשון וגם הצורך לשפות בגל השני. הרי ברור שבמהלך הקורונה מספר הילדים שמגיע למעון פוחת, חלק בגלל חשש של ההורים, חלק בגלל סיבות אחרות, במקרים כאלה, מי שמכיר כאן את סוגיית המעונות יודע, ששולי הרווח הם נמוכים מאוד, זאת אומרת שאתה בדרך כלל מרוויח על הילדים האחרונים שנמצאים אצלך במעון, כך שאם התפוסה יורדת, באופן אינהרנטי גם היכולת של המעון לקיים את עצמו מוטלת בספק. בואו נגיד את האמת, גם לפני הקורונה, עוד לפני שהקורונה הגיעה לחיינו, המצב הכלכלי של הארגונים המפעילים לא היה מן המשופרים, בוא נגיד, למשבר הזה מבחינה כלכלית ממילא הם הגיעו על הגחון. וכאן קמה תביעה שבעצם התקיימה בגל הראשון בחלקו, לשפות את הארגונים המפעילים בגין הקורונה. גם שעות העבודה גדלו, גם מספר הילדים בחלק גדול מהגנים קטן, ולכן אני חושב שהנוסחה שנמצאה בגל הראשון ב-600 שקלים לחודש עבור כל ילד, היה סיכום שקוים בחלקו, למיטב ידיעתי על חודש יוני לא קיבלו הארגונים המפעילים את השיפוי שהובטח, ובכל מקרה מאז יוני נכנסנו כמובן לגל שני וכאן קמה בעצם דרישה נוספת לשפות כדי לפתוח את השנה. אנחנו במשרד העבודה והרווחה סבורים שהדרישה הזאת מוצדקת, אנחנו גם עושים כל שלאל ידינו כדי לנסות ולהביא את התקציב הנדרש כדי לפתוח את שנת הלימודים. מבחינתנו אם שר החינוך מכריז ששנת הלימודים עומדת להיפתח כסדרה, אבל הגיל הרך כרגע לפחות בחלק גדול שלו תלוי על בלימה, אז יש כאן בעצם תמונה חלקית של המציאות. היום בצהריים אמורה להתקיים פגישה, לדעתי מכרעת, עם מנכ"ל משרד רוה"מ, כדי לנסות את הסוגיה הזאת ביחד עם סוגיות נוספות אחת ולתמיד. אני חושב שביחס לנקודה שבה היינו בהתחלה, יש מקום קל לאופטימיות, האוצר לשמחתי זז מהעמדה הקלאסית שלו שלא מגיע שום פיצוי ובכלל כולם רמאים עד שהוכח אחרת, ואני חושב שיש הבנה שאם אנחנו רוצים להמשיך ולקיים את המפעל החשוב הזה של המעונות אז אנחנו חייבים לוודא את הקיימות הכלכלית שלהם. לגבי הנקודה השנייה, אני אגיד לכם, אתה יודע מה אדוני היו"ר, אולי עוד נקודה בקשר למעונות. קמה לנו בעיה נוספת שנוגעת לסבסוד. אולי אחרי זה אמיר יוכל לפרט על זה, אבל כפי שאתם יודעים הורים ששולחים את הילדים שלהם למעונות מסובסדים מקבלים סבסוד מהמדינה. השנה בגלל ה-flat של 2018, - - - איתנו על ההיסטוריה, יש כוונה של האוצר במסגרת ה-flat הזה להחיל את ה-flat גם על הסבסוד שניתן להורים ששולחים את הילדים שלהם למעון. אני שואל מה הועילו חכמים בתקנתם. אנחנו כממשלה עושים הכשרות מקצועיות, אנחנו עושים הסבות מקצועיות, אנחנו מדברים על זה שצריך לשנות את מודל החל"ת למודל גרמני וכולם מדברים בשפה של הוצאה לעבודה, ואז אתה הולך למקום שבו הוא אחד הקריטיים כדי שהורים יוכלו לצאת לעבודה, להשאיר את הילד שלהם במקום מוסדר, מפוקח, מסובסד, ובעצם יש כוונה לנסות ולפגוע בסבסוד. למיטב ידיעתי בשנים הקודמות הצלחנו להחריג את ה-flat מהסבסוד על ההורים, זה בלתי מתקבל על הדעת שהדבר הזה יקרה וגם בנקודה הזאת אנחנו עדיין בדין ודברים עם האוצר, כאן אנחנו עדיין רחוקים מהסכמות. לגבי כל האירוע הזה של הילדים האלרגניים, תראו, עד היום ההסדר היה די ברור. הוא לא היה מושלם, אבל הוא התקיים משנה לשנה. השנה בעקבות רצון או יותר נכון חוסר רצון של הרשויות המקומיות להמשיך ולקיים את ההסדר במתכונתו הנוכחית בעצם קמה או התעוררה סוגיה של בעצם מי צריך לשאת בעלויות. אנחנו יכולנו, אדוני היו"ר, להיות ראש קטן ואמרתי את זה גם להורים שהגיעו לביתי במוצאי שבת, יכולנו להיות ראש קטן ולעשות את מה שהאוצר רוצה שנעשה, שאנחנו ניקח את הילדים האלרגניים שהם רק אלו שרשומים כילדי רווחה, כלומר ילדים שרשומים בלשכות הרווחה או יותר נכון משפחותיהם, ולתת רק להם, כי אנחנו משרד הרווחה. אנחנו באים ואומרים סליחה, זה שכל המשרדים האחרים בממשלה בשנים האחרונות התנערו מאחריותם לילדים האלרגניים, בראש ובראשונה משרד הבריאות שזרק את הכדור למגרש שלנו ואמר 'זה לא אני', ואנחנו לקחנו על זה אחריות בשנים האחרונות, זה בסדר. אבל עכשיו אי אפשר לצפות, אין לנו גם דרך, זה לא שאלה של רצון, אין לנו אפשרות ובטח שאין תקציב מדינה, בעצם לבוא ולשים כסף על כל הילדים, ומאידך אני אומר לכם, ואמרתי זאת גם לאוצר, אנחנו מתנגדים בתוקף להיות בעולם שבו אני כשר עבודה והרווחה ייתן כסף רק לחלק מהילדים ורוב הילדים לא יקבלו את התמיכה שמגיעה להם. אני מתנגד לדבר הזה. אני נגד אפליה בין הילדים הללו, ויותר מזה, כמו שאני אני מאמין שגם האוצר, אם חס וחלילה ילד במעון ייפגע או חס וחלילה ימות, מי יישא באחריות? אז אני אומר לכם, אנחנו בעניין הזה כרגע בחוסר הסכמה מוחלט. יש תקציב של 20 מיליון שקל שלמיטב ידיעתי יכול לכסות חלק מהילדים, לא את כולם. אני אמרתי לאוצר, אני חוזר ואומר, אני לא יודע לקחת אחריות רק על חלק מהילדים. למה? כי אני לא יודע לעמוד מול ההורים ולהסביר את האפליה, ויותר מזה, אני גם לא יודע להגיד מה יקרה אם ישלחו חס וחלילה ילד למעון בגלל חוסר ברירה, ולילד הזה יקרה משהו. האוצר לוקח פה סיכון מטורף על החיים של אותם ילדים ואני מציע לו להתעשת. אני מציע לו להתעשת ואני מקווה שגם בסוגיה הזאת אנחנו נגיע לפתרון, למרות שהשנה עומדת בפתח. הנקודה האחרונה אדוני שאבקש להתייחס אליה, אמנם היא לא הייתה במבוא שלך אבל היא בהחלט במסגרת הזאת של פתיחת השנה, אני יודע שזה משהו שגם מעסיק אותך, את חברי הוועדה ואת כל עם ישראל למעשה, זו הסוגיה של האלימות. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אלימות בתוך מסגרות הגיל הרך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אלימות בעיקר במסגרות הפרטיות, אם כי המקרה האחרון בחיפה להבנתי לא היה במסגרת פרטית, הוא היה במסגרת מפוקחת, אבל ברוב רובם של המקרים זה מתרחש במה שקרוי 'המערב הפרוע של הגיל הרך'. שזה שטח הפקר, בוא נגיד את האמת. אני ירשתי שטח הפקר ואני מתכוון להסדיר את שטח ההפקר הזה, זו כרגע המשימה הדחופה והחשובה ביותר, שמונחת על שולחני, ותאמינו לי בתקופת הקורונה על שולחן שר העבודה והרווחה מונחות הרבה מאוד סוגיות. אבל המציאות הזאת שבה לוקחים ילדים שהם חסרי ישע, פעוטות, תינוקות, מתעללים בהם, מכים אותם, מתאכזרים אליהם, זו מציאות שלא אשלים איתה. אנחנו מתכוונים לעשות כמה וכמה מהלכים. בראש ובראשונה בניגוד לכל הלחצים של גורמים מחוץ לממשלה ובתוך הממשלה, מתכוונים להכניס לתוקף גם את חוק המצלמות וגם את תקנות הפיקוח באופן מיידי. כשאני אומר 'באופן מיידי' אני מדבר במונחים של ימים. לא במונחים של שבועות ולא במונחים של חודשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה צריך להיות משנה שעברה, עוד מספטמבר 2019. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אתה צודק במאה אחוז. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אנחנו כבר שנה מדברים על יישום החוק שחוקק בלי שבכלל חשוב על יישום החוק, עוד לפני שנה. החוק של שאשא ביטון למעשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אתה צודק במאה אחוז. החוק הזה היה צריך להכנס לתוקף מזמן והיה נוח לכולם לדחות אותו. יותר מזה חבר הכנסת, אני אומר לך שהייתה כוונה בטיוטת חוק ההסדרים הראשונה שפורסמה, לא פחות ולא יותר עוד לבקש לדחות אותו בשנתיים ואנחנו עמדנו על הרגליים האחוריות, אנחנו מתנגדים לדבר הזה בתוקף. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, יש שם כמה בעיות מובנות בתוך הדבר הזה, גם מבחינת ההכנה של התשתית כי אתה יודע, מעבר לזה שאתה מביא אישור על כך שאין עבר פלילי לגננת, אני מדבר איתך על דברים ש, מי צריך לשאת בעלויות בכל הסיפור של המצלמות. עדיין לא פתור, הסוגיה הזאת לא פתורה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני מציע, אם ירצה היו"ר לזמן אותנו לישיבה סביב תקנות הפיקוח - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רק כדי להבהיר את הסוגיה הזאת, אנחנו קבענו כבר כבוד השר. יש לנו ישיבה ביום רביעי, ישיבת מעקב הן לעניין יישום חוק הפיקוח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, זאת ישיבה שאמרו שיביאו תקנות. שיהיה ברור. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן. גם לחוק הפיקוח וגם לחוק המצלמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיהיה ברור שיש תקנות - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני אשאל גם את אמיר על הנושא הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הייתה התחייבות ואני מצפה שיעמדו בה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מה שמדברת ח"כ אלהרר שהייתה לנו ישיבה לפני כעשרה ימים פה בוועדה, והייתה התחייבות של משרד העבודה והרווחה להציג בפנינו את טיוטת התקנות. כי אנחנו רק, זה חוק שהוועדה הזאת חוקקה, יוזמה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון וקארין אלהרר, והוועדה הזאת אמורה גם לפי החוק לאשר את התקנות. בינתיים עוד לא קיבלנו את הנוסח, לפי החוק היינו אמורים לקבל את זה לפני שנה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: נכון. אבל אני במשרד בערך 90 או 100 ימים, והטיוטה הזאת תגיע לוועדה בלוחות הזמנים שאתם קבעתם. יכולנו להעביר את זה גם אתמול אבל אנחנו במאמץ גדול כמשרד לטייב ולשפר עוד יותר את טיוטת התקנות שהונחה על שולחני. אני חושב שבנסיבות המצערות שבהן אנחנו נמצאים, יש פה הזדמנות היסטורית באמת להכניס תקנות עם תוקף ולא תקנות שיהיו מלאות באותיות חלולות שאין מאחוריהן שום דבר, אז אנחנו נפרסם את התקנות באופן האפקטיבי ביותר, בניסוח האפקטיבי ביותר שאנחנו יכולים וכמובן שנצטרך את העזרה שלכם, של חברי הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה כאן בוועדה, על מנת להרים את הרף עוד למעלה למעלה, כי יש כל מיני משיכות חבל לכל מיני כיוונים בתוך הממשלה לגבי האופן של ניסוח התקנות. פרט להכנסת החוקים הללו לתוקף אנחנו מתכוונים להוביל חקיקה של הגברת הענישה בהובלה של שר המשפטים, ואנחנו נצא מה-1 בספטמבר למבצע אכיפה שהוא לא יהיה מבצע חד פעמי. כל אופן הפעולה של הפיקוח במשרד העבודה הולך להשתנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם איזה פקחים? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני מתבייש לומר לכם שעל בערך 5,000 מסגרות, יש לי 22 פקחים במשרד. וזה לא פחות גרוע מהסיפור שהיה לנו באתרי הבניה, 20 מפקחים על 13,000 אתרי בניה. הדבר הזה חייב להשתנות. אז אנחנו הולכים בהקשר הזה, חברי הוועדה, לעשות שני דברים. אחד – לשים את התביעה להגדלת תקני הפיקוח במשרד, ו-2, אנחנו לא מחכים לתקציב ולא להסדרים. אני נתתי הוראה במשרד שכל המפקחים שלי, כמעט כולם, יורידו למדרגה שניה את עבודות הפיקוח האחרות שלהם, יעברו הכשרה מזורזת וב-1.9, סליחה על הביטוי, יסתערו על המסגרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על חשבון פיקוח אחר? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> כן. למשל החלטת מדיניות שלי שפיקוח של חוקי עבודה כרגע הוא בדרגת דחיפות פחותה יותר בהשוואה למה שמתחולל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל לא על חשבון חסרי ישע אחרים. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> לא. אנחנו מדברים על מפקחים שעושים עבודות פיקוח בתחומים אחרים, לא בתחום הבניה, כי גם שם למרות שהמספרים בתחום הזה גם כן קשים, אבל נמצאים באיזו שהיא ירידה, משם אנחנו לא נוריד מדרגי הפיקוח, אבל במקומות שנוכל ונפנה את המפקחים לגיל הרך אנחנו בהחלט נעשה את זה, כי בגיל הרך יש לנו באמת, אמרתי לכם, שטח הפקר. והדרך להתמודד עם זה עוברת דרך פעולה נחרצת בשלושת הממדים: בענישה, אכיפה וחקיקה. וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לעניין המפקחים, האמת היא שלפי גורמי המקצוע אנחנו הבנו שחסרים אולי עוד 60 תקנים בנוסף לאותם 22 מפקחים כדי שבאמת אפשר יהיה לבצע עבודת פיקוח. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> ברשותך אדוני היו"ר חסרים עוד הרבה הרבה יותר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כנראה למינימום. כן. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני שומע כל הזמן את הסלוגן הזה 'להעביר לחינוך'. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא סלוגן. היו דיונים קשים בקיץ הקודם. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> חבר הכנסת, שניה, אני אולי אפתיע אותך בדברים שלי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חלילה, לא תקפתי אותך, רק אמרתי שהיו דיונים. לא סלוגן. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני מוכן לדבר על הכל, אני לא הולך לעשות פוליטיקה על הגב של הילדים. מה שנכון, אנחנו נעשה. אבל כאשר משרד החינוך שולח לי מכתב בתקשורת ואומר לי 'אני רוצה להעביר אלי את הגיל הרך אבל אל תעבירו אלי את המשפחתונים ואת הפעוטונים הלא מפוקחים, תעבירו לי את ה-25% המוסדרים, את נעמ"ת, את ויצ"ו', אז מה שרוצים פה זה לא לטפל בגיל הרך, מה שרוצים פה זה לחלק הקצאות לראשי ערים, שם אנחנו לא צריכים עזרה, תודה רבה. אז אני אומר שוב, אנחנו בעזרה ובסיוע של הוועדה, ואני אומר לכם, אני מאמין בחכמת השולחן, אני אומר את זה בכל פורם, אני לא חושב שכל החכמה נמצאת במשרד העבודה והרווחה, בהקשר הזה של חוק המצלמות ודברים נוספים שיבואו, אנחנו מעוניינים לא רק לשמוע, אלא גם להטמיע את ההערות של הוועדה, זה הוכח בחוק הפיקוח כמה יעיל ונכון התהליך שנעשה פה בוועדה. אנחנו כמהים לעשות את זה פעם נוספת ואנחנו נעמוד בהתחייבות ועד לשבוע הבא אנחנו נפרסם את התקנות, אנחנו נשים אותן על שולחן הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רק להבהיר את הנקודה הזאת. בשלב הראשון מפרסמים את התקנות לדיון ציבורי. ומה שהוועדה ביקשה, שלפני שהתקנות מגיעות אליה לצרכי אישור, שנהיה שותפים גם לאותו דיון ציבורי שאפשר לנהל בעצם סביב שולחן עגול בוועדה עם הארגונים ושותפים אחרים, ואני רוצה להגיד לך כבוד השר, כשלמדתי את החומרים לקראת תחילת דרכי בוועדה, אני ממש הזדעזעתי לראות שאלפי מסגרות גיל רך פרטיות, פשוט המערכת לא יודעת על קיומן. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ולכן לדעתי צריכה כאן באמת להיעשות עבודה אינטנסיבית גם של סנכרון מידע בין השלטון המקומי, בין משרד העבודה והרווחה בין המפקחים, להגיע כמה שאפשר למסגרות הללו, ובמיוחד היום כאשר יש את שני החוקים שנחקקו אחרי עבודה מאוד מאומצת, כדי להגיע למצב שמקרי אלימות לא יהיו, כדי שהסטנדרטים במסגרות היום יהיו סטנדרטים ראויים, אין ספק שעכשיו שעת המבחן היא לתרגם את אותה חקיקה למעשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> הנחת העבודה שלנו, אדוני היו"ר, ששלושת אבני הראשה בהקשר של תקנות הפיקוח זה תקינה, רישוי – מה שאמרת, כן יודעים מה נפתח, לא יודעים מה נפתח, והכשרה. ואני אומר שוב, המצלמות לא מחליפות את חוק הפיקוח וחוק הפיקוח והסטנדרטיזציה לא מחליפים את המצלמות. יש צורך בשני הנדבכים הללו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה כבוד השר. בינתיים הצטרפו אלינו ח"כ ע'דיר כמאל מריח וח"כ קוז'ינוב. נשמע אותך, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר, תודה אדוני השר על הסקירה. אין לי ספק שאתה רוצה ומאמין בדברים שאמרת, אבל למרבה הצער אמרת הרבה מאוד דברים חשובים אבל לא ראיתי פתרונות. אנחנו נמצאים שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים. ישבה ועדה שהייתה עוד טרם זמנך, יש מסקנות לוועדה בנוגע למעונות המפוקחים, עד כה המסקנות לא פורסמו ועד כה האוצר ממשיך לנהל קרב מול מי שמבצע את התפקיד החשוב ביותר, לחנך את הפעוטות הללו. זה בלתי נסבל בעיני, שאנחנו נמצאים שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים ואף אחד לא יודע אם השנה תיפתח או לא תיפתח. זה בלתי נסבל בעיני שהם, שהם עיקר המדינה בסוף, הם צריכים לשאת בעלויות שהקורונה הביאה עליהם. בלתי נסבל. אני רוצה להוסיף לזה את עניין המצלמות שדיברת עליו. קודם כל אני מברכת על העובדה שלא דחיתם את כניסתו לתוקף של חוק המצלמות, אבל אני רוצה לשאול איך זה ייעשה. הרי אמרנו בחוק המצלמות, סבסוד מטעם המדינה. בסדר? אמרנו. אמרנו שזה יתחיל ב-1 לספטמבר. בדיון האחרון שהיה כאן בעניין הזה נמסר לנו ממשרדך שאפילו עוד לא הסתיימה ההתקשרות עם האנשים במכרז, עם בעלי העסק לממכר מצלמות. נמסר לנו שמעשית זה פשוט לא יכול להתקיים עד ל-1 בספטמבר, אז אני שואלת מה תכנית הפעולה. קודם כל אני מברכת, ואז אני מבקשת הבהרה לגבי תכנית הפעולה. זה דבר אחד. הדבר השני, מתווה ההסתגלות. יכול להיות שפספסתי ולא הבנתי שיש מתווה הסתגלות מוסדר. תראו, לכל מי שיושב מסביב לשולחן בוודאי יש ילדים ויודע שלשים תינוק, שהרבה פעמים זה המפגש הראשון שלו עם מישהו שהוא לא ההורים והמשפחה, לשים אותו במעון זה תהליך ארוך קורע לב. אם אין מתווה הסתגלות ברור, ואני לא הבנתי שיש אחד כזה, אנחנו עשויים לגרום נזק. אני אשמח לדעת אם מישהו יכול להבהיר לי מה מתווה ההסתגלות הברור והמיידי לדבר הזה. אני מקבלת פניות כל יום מהורים מאוד מאוד מודאגים וצריך לתת מענה לדבר הזה. זה נשמע אולי כאילו דבר קטן בתוך בליל הדברים, אבל זה דבר עצום. הנושא הנוסף, תראו, לגבי הילדים עם אלרגיות, יש פה בעיה מאוד קשה, אגב היא חוזרת על עצמה מדי שנה הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כ-650 ילדים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי אפשר להמשיך כך. זה לא התחיל עכשיו אבל עדיין צריך לתת לזה מענה. את ההורים לא מעניין מה מתנהל בין משרד האוצר למשרד הרווחה, לשלטון המקומי. פשוט לא מעניין, אני מצטערת. אני יודעת שכאן זה נראה כאילו זה העולם, זה לא העולם. הילדים הם העולם. אז צריך למצוא לזה פתרון. אי אפשר להמשיך ככה, והסיפור הזה ששמעתי מהשר לגבי ה-flat, תקשיבו, זה באמת שיא השיאים. כי בלילה כולם הסכימו על דחיה ועוד דחיה ועוד דחיה, כשבינתיים אני לא מבינה איזה תקציב בכלל יהיה, כאילו כולם בערפל, רק כי רוצים להסכים על איזו פוליטיקה באמת קטנה. לאן אתם גוררים את האירוע הזה? ואיזה מענה נותנים לילדים? הילדים לא יכולים להיות ב- flat, שיהיה ברור לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה ח"כ אלהרר. אני רוצה להדגיש שלגבי הדיונים אתמול, ההכרזה הייתה שאושרו 11 מיליארדים ונאמר במפורש שליעדים של חינוך ורווחה עם פתיחת שנת הלימודים עד תום השנה, אני מקווה שזה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע, אדוני, הכל נמצא בפרטים הקטנים. בסוף יש תכניות מאוד מאוד ספציפיות שאושרו. אני רוצה להבין שהילדים האלה הם לא ילדים חורגים, הם ילדים שנמצאים בתוך האירוע. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בהחלט. לפני שאני מפנה את רשות הדיבור לח"כ יבגני, אני רק רוצה לחדד את עניין המצלמות שהתייחסנו אליו. החוק מחייב כיום התקנת מצלמות החל מה-1 לספטמבר, בעוד שבוע, בינתיים יש את הקולות קוראים אבל אפילו עוד לא נבחרו אותם זכיינים שיספקו את המצלמות, אבל כבוד השר, העניין הוא שזה מצריך באמת התייחסות שלך, של שר המשפטים, שכל המסגרות שלא יתקינו תוך שבוע את המצלמות הם יהיו עבריינים, בעצם זו עבירה על החוק ולכן זה מצב מאוד בעייתי. בדיון הקודם שלנו בתוך הוועדה המלצנו לא לדחות את יישום החוק, להשאיר אותו ב-1 לספטמבר, אבל אולי צריך להחליט בהחלטה משפטית שאולי את היישום של החוק משהים לחודשיים-שלושה כדי לאפשר את תקופת המעבר, כי אחרת כולם יהיו עבריינים, וצריך לתת תשובה משפטית לסוגיה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק עוד משפט. לגבי המעונות המפוקחים, זה מעונות שמסובסדים על ידי המדינה. אז אולי בעניין שלהם תרדו מהמימון של המצלמות. זה לא כזה יקר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מה הכוונה, שהמסובסדים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שהמדינה תממן את זה למסובסדים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל בגלל שזה פרטי אז הבעיה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא פרטי, הם מפוקחים על ידי המדינה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, המפוקחים ברוב יש מצלמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם מעונות סמל. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ח"כ סובה בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מראש מתנצל כי יש דיון חשוב בוועדת הכלכלה על הבנקים ועל הצעה לסדר שהגשתי, אז קודם כל תודה רבה אדוני השר וגם תודה רבה לאדוני היו"ר. אני רוצה להגיד כמה דברים, כמה הערות וגם אולי המלצות. בעניין חל"ת גמיש אני חושב שאתה כשר בממשלה צריך לדרוש את זה. יש רוב בממשלה שמדברים על המודל הגרמני אבל לא דורשים את זה. מה הכוונה? כשהתחילה הקורונה, עוד בחודש אפריל, אפילו אמרתי שצריך להכריז על מפעל מעונות היום כמפעל חיוני ואם זה היה מוכרז בממשלה התוצאה הייתה שונה לחלוטין וגם ההתייחסות של הממשלה לדבר הזה הייתה שונה. גם כשאנחנו מדברים על מסגרות פרטיות, כי רוב המסגרות הפרטיות למעשה קרסו, כי לא הייתה להם שום תשתית כלכלית כדי לסייע להם, ואנחנו יודעים, אתה בעצמך אמרת ש-75% זה מסגרות פרטיות ורק 25% מפוקח שרוצים לקחת ממך, משרד החינוך. הדיון הזה דרך אגב זה לא מאתמול או שלשום, הדיון הזה מתנהל כבר כמה שנים, עוד בוועדת החינוך בכנסת ה-21 דיברנו על כך ונדמה לי שגם אתה השתתפת בדיונים האלה, שדיברו על זה שצריך לפקח מגיל 0 עד סוף התיכון, שסביר מאוד שמשרד החינוך מפקח, אז אם יש לך כל כך הרבה בעיות על הראש וגם נכים וגם קשישים וגם כל הבעיות בחברה הישראלית, ואתה כשר שאחראי על כל הבעיות, יכול להיות שאתה צריך לקדם את הנושא הזה ולא להחזיק בכוח את הבעיות שאולי אתה לא יכול לפתור בהיעדר תקציב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק אומר שלפעמים גם לטובת העניין צריך אולי להיפרד ממשהו שאתה לא יכול לטפל בו. לגבי החל"ת, אני חושב שהנושא סופר-חשוב. אני נתקלתי בכמה מקרים וגם הגננות, שחלילה, אני לא רוצה להאשים את כל הגננות, שלא תבין אותי לא נכון, שהיו בחל"ת, חלקן אפילו הציעו לשבת עם ילדים ולא כל כך רצו לחזור לעבודה. כשאתה מגיע לירידה בשכר שלך ואתה אומר במקום 5,000 שקל, או 6,000 ששקל, אתה מגיע לחל"ת של 3,500, אז אתה לוקח עוד כמה ילדים, סליחה על הביטוי – בשחור, ואתה לא כל כך רוצה לחזור לעבודה. זו הייתה הבעיה, התופעה הזאת הייתה קיימת. אז אני לא מאשים את כולם, אבל החל"ת הגמיש מאפשר בהחלט חזרה לשגרה ולעבודה בכך שלא רק בתעשייה של מעונות יום אלא גם בתעשייה כולה יהיה ניתן להחזיר. הנושא של הפיקוח, אני מסכים איתך, אני חוש שגם מתפקידך לעמוד ולזעוק את הזעקה הזאת שלא ייתכן ש-22 מפקחים יהיו על 5,000 מסגרות, אתה צריך פשוט לעמוד ולהגיד שאתה לא תתן לזה, אם אתה תעמוד ואני שומע אותך הרבה בתקשורת, אתה מדבר על הבעיות, אבל על הבעיה הזאת לא שמעתי ממך, תגיד ותעמוד, אנחנו איתך בסיפור הזה, אנחנו ניתן לך את הגיבוי בוועדה הזאת ונגיד כל מה שאתה צריך. תביא את זה לפה ותגדיל את מספר המפקחים. סוגיה אחרונה לגבי נושא המצלמות, אני שומע טענות קשות גם שהחוק שחוקק הוא לא מושלם בגלל היעדר תקנות ברורות. אני מדבר על חוק שהיה צריך להכנס לתוקף ב-1 לספטמבר. בעלי מעונות היום והפעוטונים מוכנים לשתף פעולה, אני יודע מהשטח שהרבה אנשים מוכנים, אתה כשר יכול להגדיר את זה, זה מתפקידך, זה בסמכותך, תגדיר, תמצא את התקציב המינימלי, יש כאלה שמוכנים אפילו לשאת בחלק מהעלויות, וביחד אפשר לשתף פעולה. כי כל פעם אנחנו מדברים על זה כשרואים תמונות קשות של התעללות בילדים ולכולנו יש ילדים ואנחנו כולנו כואבים על זה, אבל לא צריך לחכות לתמונות הבאות בעיתון ולא צריך לחכות לכתבה הבאה בטלוויזיה. תיזום את זה, תקבל את הגיבוי, זה לא קשור לקואליציה או אופוזיציה, כמו שאמרת זה העתיד של ילדינו וזה חשוב לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה. השר יתייחס לעניין המצלמות ואחר כך נשמע את ח"כ מריח. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה היו"ר. אני מבקש את סליחתך שנכנסתי באמצע. ח"כ סובה לעניין המצלמות, תראה, קודם כל החוק חוקק וזה לא עניין של, בעצם אף אחד לא עושה טובה שהוא יתקין את המצלמה, זו חובה. נכון שבנסיבות שנוצרו נוצרה איזו שהיא לקונה או מצב משפטי שהוא בלתי אפשרי שיש הכרח להתקין את המצלמות, אבל בעצם גם הסוגיה של הסיוע הכלכלי לא סגורה, בוא נגיד את האמת. אנחנו בין שתי החלופות בחרנו ללכת עם מה שהוועדה הזו המליצה, קודם כל להכניס את זה לתוקף ותוך כדי למצוא את הפתרון המשפטי. ברור שאנחנו לא נסתער ונחלק דו"חות למסגרות שצריכות להתקין את המצלמות, כל עוד אנחנו לא עמדנו בחובתנו. אבל ברגע שזה נכנס לתוקף ואנחנו נוכל למצוא איזה שהוא פתרון משפטי לתקופה של כמה שבועות, אז אני חושב שאנחנו עושים את הדבר הנכון, בטח בהשוואה לחלופה של לדחות את זה ולדבר על זה רק בעוד שנה. אבל בואו נגיד גם בצורה ברורה, החובה להתקין מצלמות היא חובה. בחוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל איך זה יעבוד? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> מה זאת אומרת איך זה יעבוד? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אגיד לך. כדי שאמיר ייתן אישור מינהל תקין לגן, צריך שיתקיימו ארבעה תנאים: מצלמה, ר"פ, בטיחות ומד"א. איך הוא ייתן את זה? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני אומר, מה שצריך לתת בעצם זה אישור ראשוני, אישור ראשוני באמת תלוי בארבעת התנאים האלה שאת הזכרת. אנחנו קודם כל נכניס את החוק לתוקף ונחשוב על ניסוח משפטי או על הגדרה של מצב משפטי לתקופת ביניים, נגיד חודשיים או משהו כזה, שבמסגרת הזאת המסגרת תוכל לקבל באופן חד פעמי, למשל אישור ראשוני מותנה או אישור ראשוני זמני, שבעצם יהיה תקף רק לחודשיים. למה זה טוב? זה טוב, מכיוון שלא נצטרך עוד חודשיים לחזור עוד פעם לדיון של כן מצלמות/לא מצלמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל תצטרך לחזור ולבדוק אם בגן יש מצלמה או אין מצלמה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זה נכון. בעוד חודשיים בהחלט נצטרך לעשות את זה, זו החובה שקיימת עלינו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אפשר להחליט - - - אחרי חודשיים אין יותר, אלא אם יש הודעה על התקנת מצלמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל מישהו יצטרך לבדוק את זה. עם איזה אנשים? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא, אני אומר שהגן ידווח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, תראו, צריך גם לעשות את הדברים בצורה שהיא תהיה ישימה. אם אנחנו נותנים היום היתר, הרי בסוף אנחנו שולחים גם את ההורים לבדוק איזה גן עומד בתקנים, כן או לא. אמיר ייתן להם את ההיתר, זה אומר שהכל בסדר. ואז בעוד חודשיים גם אתה אדוני השר, שתרצה שכל הגנים באמת יעמדו בדרישות, אתה תצטרך לשלוח או מפקחים או אנשים מטעמך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> ברור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אתה גם אומר באותה נשימה שאין לך מספיק מפקחים. מי יעשה את זה? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> בגלל זה אני מתגבר את יחידת הפיקוח של הגיל הרך במשרד, בגלל זה אנחנו עושים מאמץ גם להסתייע או לבחון דרכים מעבר ל-80 מפקחים, אפילו להגדיל את זה יותר. אם אנחנו רוצים לעשות דיון על זה ש- - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לגייס אנשים עכשיו שאולי מחפשים עבודה, אולי מבחוץ? אולי גיוס זמני? אולי כחלק מהחזרה לשגרה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> יש בזה הרבה מאוד הגיון, בטח בהקשר של נתוני האבטלה וגם הצורך שאנחנו צריכים. זו שאלה שנוגעת לתקציב. כדי לייצר התקשרויות חדשות אנחנו חייבים תקציב, ואני מקווה שבמסגרת אי אילו ההסכמות שהושגו פה אתמול בלילה נוכל לממש גם את ההצעה שלך בהקשר הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני ממש מתנצל. אני חייב לצאת לדיון. תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה אגב מהתקציב שעבר אתמול הולך לענייני פעוטונים? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> לדעתי כרגע בעצם דובר אתמול על המסגרת הכללית. למיטב ידיעתי אין עוד החלטה לגבי השימושים, יש אמירה עקרונית שמטרות של רווחה, חינוך ובריאות יקבלו קדימות בהגדלת המסגרת. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מכאן האופטימיות שלי. יכול להיות ששם יש את ה- - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היו"ר, אני מתה על אופטימיות, אני רק רוצה שהיא תשתלב בחיים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> עדיין לא הגענו למשהו שיוכל להרגיע אותנו שאכן הסוגיות הללו פתורות. שוב, אני מדגיש שביום רביעי אנחנו מייחדים את הדיון רק לשני הנושאים הללו, של המצלמות וחוק הפיקוח, לרבות כמובן סוגיית התקנים לפיקוח. ח"כ קוז'ינוב. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר. אדוני השר. אני רוצה להעלות שתי סוגיות שעלו מהשטח ועלו גם בוועדות אחרות כשהתייחסנו לזה, סוגיית ההגדרה של אותן המסגרות והפעוטונים או גנים פרטיים כמפעל חיוני. כי בעצם מה שעולה מהגנים שברגע שהם ייסגרו בגלל הקורונה או שתהיה הוראה של משרד הבריאות לסגו אותם, אז בהיעדר הגדרה כזאת הם לא יקבלו שום פיצוי. זה דבר ראשון. דבר שני, האם התייחסתם או שיש בכוונתך להתייחס לכל סוגיית הפיצוי לאותם הגנים וגם להורים, שוב, במקרה שגן ייסגר עקב התגלות מקרי קורונה, כי כרגע משרד המשפטים אומר לגנים ולארגוני ההורים 'אתם תסתדרו לבד. כי יש חוק של נזק חוזי ואתם תישאו ביחד בעלויות'. כלומר משיתים מצד אחד עלויות על הגנים, מצד שני על ההורים, כאשר המדינה לגמרי יוצאת מהתמונה, כשכל האחריות על הסגירה של אותו גן, על המדינה. האם בכוונתך להתערב בנושא הזה, כי כרגע המצב נראה די מגוחך. כלומר המדינה משיתה את כל האחריות על ההורים וגם על הגנים, שגם לאלה אין מאיפה לשלם וגם לאלה אין איך להחזיק את הראש מעל למים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ברשותך כבוד השר, אולי נשמע את נציגת המעונות המפוקחים כי הם גם ביקשו מסמך מקיף. נשמח אם תתייחסי בקצרה לנקודות העיקריות כך שגם השר יוכל להתייחס. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> תודה. אני מנהלת את האגף לגיל הרך בתנועת ויצ"ו העולמי, ואני מדברת כמובן גם בשם הארגונים הנוספים שאנחנו עובדים ביחד ובשיתוף פעולה, למול האתגרים המשותפים שיש לכולנו, כולל משרדי הממשלה. אני מאוד שמחה על הדיון, אני באמת שומעת רוח חיובית ותפיסה חיובית ורגישות לצרכים גם של המסגרות והקיימות הכלכלית ובכלל שלהם, וכמובן בראש ובראשונה לילדים ולבטיחות ולהתפתחות ולשלמות שלהם, ושל ההורים. התפיסה כמובן מאוד מעודדת ומאוד חשובה, אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שבה אנחנו צריכים פתרונות. אנחנו ערב פתיחת שנה חדשה, וזו לא עוד ערב פתיחת שנה חדשה, זו פתיחת שנה אחרי תקופה של סגר ושל מעונות שנסגרים ונפתחים, עם מצב כלכלי שכבר דיברו עליו, עם מצב כלכלי שרק החמיר, עם מעונות שנסגרים ללא שיפוי, עם עזיבת ילדים, יש ביטולי רישומים הסטריים עכשיו במעונות בגלל מצב כלכלי של הורים ואי ודאות ואי ידיעה ברורה אם יקבלו מה יהיה גובה הסבסוד בגלל עיכובים של התהליכים. אז אנחנו בסיטואציה מאוד בעייתית, כולל הצוותים שמתקשים וזה עלה פה, מתקשים לחזור לעבודה גם בגלל מצב בריאותי וגם בגלל חשש. הם נמצאים בחשיפה, מטפלים בילדים, יש הורים שנכנסים, אז אנחנו בסיטואציה, ואנחנו ארגונים חברתיים, אנחנו רוצים לפתוח, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לא לפתוח את השנה כסדרה. הדבר האחרון. לכן מאוד חשוב לנו, אנחנו בדיונים עם משרד האוצר בשבועות האחרונים והצגנו את הנתונים, לא רק של הפגיעה בשלב הראשון שהובטח לנו אכן שיפוי בגין יוני ולא התקבל ואנחנו מחכים, כי זה מה שהובטח בגל הראשון, אלא גם לגבי חודשי ההמשך. והגדרנו אכן שלא חזרנו לשגרה, אנחנו חזרנו לשגרת קורונה, שגרת קורונה שאולי יש לה מאפיינים אחרים מאשר בגל הראשון, אבל יש לה מאפיינים מאוד ברורים שדורשים סיוע. אין פה על מה לדבר, דורשים סיוע, מעונות נסגרים, יש ירידה במספרי הילדים. יש רגולציה ודרישות שדורשות עוד תקינה, 1001 דברים שבעצם אנחנו הגדרנו והראינו שזה לא אפיון של ארגון כזה או אחר, זה משהו שחוצה את כל הארגונים ולדעתי ומתוך היכרותי זה גם נכון למסגרות פרטיות. אגב אני חושבת שצריך ונכון לדבר על כל המערך של מעונות היום, הפרטיים והציבוריים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז השיפוי שאז דובר לגבי יוני ועד היום לא שולם, לכאורה אותו מתווה יכול להמשיך. נכון? זו הדרישה שלכם? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אותו מתווה יכול להמשיך גם אם הנושאים הספציפיים, האפיון של המצב, משתנה. כל עוד יש שגרה שהיא שגרת קורונה ולא חזרנו באמת לשגרה, והמציאות מלמדת שכך, אנחנו כרגע באיזה שהוא תהליך של הלוך וחזור, מביאים נתונים, מתבקשים להביא עוד נתונים, אנחנו במצב שאנחנו מאוד רוצים לפתוח את השנה ומאוד חשוב שהפתרון יינתן בהקדם האפשרי, כי בעוד אנחנו יושבים ומדברים פה יש הורים וילדים שמחכים לראות אם הם יכולים לחזור לעבודה ב-1 לספטמבר. אז לא קיבלנו מענה. אני רוצה לציין את הדחיפות של המענה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מה מעכב את השיפוי של יוני? אני שואל כי נציגי האוצר איתנו אז הם בטח יתייחסו. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> הסכמה של הגורמים הרלוונטיים עם קביעה שאכן השיפוי הזה יינתן. כרגע לא קיבלנו הסכמה. הצגנו נתונים, שוב, עוד נתונים, אנחנו בסדרה של מפגשים, אמיר יושב לידי כאן והוא יודע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דרכו של האוצר, עד לרגע האחרון, נוציא לכם את המיץ ואז נראה מה יהיה. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> לא רק אנחנו נמצאים במצב של 'בואו נראה מה יהיה', זה הורים וילדים שמחכים לפתרון. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מה לגבי אחרי יוני, יש הסכמה או שזה עדיין - - - << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> יש הסכמה עקרונית, יש הבנה, לא הסכמה. יש הבנה עקרונית שאכן המצב הוא לא מצב רגיל. זו נקודת פתיחה טובה אבל זה לא מספק אותנו. אנחנו צריכים בסופו של דבר פתרונות עם מספרים ברורים כדי שנוכל לא לפתוח ולסגור תוך שבוע-שבועיים, אנחנו באמת רוצים שתהיה יציבות ולא להגיע לכאן לעוד דיונים מהסוג הזה. כמובן שחשובים ככל שיהיו, אבל לא בדיונים האופרטיביים האלה יש או אין כי השיפוי הזה ברור וכולם מסכימים. זה פשוט לא קורה. זה דבר אחד. אני חושבת שדובר על המצלמות, אני רוצה להזכיר שאנחנו מבחינתנו בעד מצלמות, רוצים מצלמות, כל הדברים וכל המורכבויות של היישום עלו, צריך לחזור ולחדד שכל מה שקשור במעונות המפוקחים שאלה מעונות עם מחיר מפוקח, כל האפיון הזה של אשכולות סוציו אקונומיים ומתן שיפוי בגין אשכולות סוציו אקונומיים מייצר מצב בלתי אפשרי מכיוון שבסופו של דבר המחיר הוא קבוע, ההוצאה קבועה, אין שום משמעות לאשכול הסוציו אקונומי, ואנחנו יודעים היום להגיד, עשינו בדיקה ממש אחד לאחד – יש שיפוי על 10%. העלות עלינו כרגע היא של מיליונים רבים. זאת אומרת שיש פה משהו שדורש פתרון - - - << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> מה מיליונים רבים? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> מיליונים רבים של השקעה שלנו. בתחשיב שאנחנו ביצענו ובהנחת העבודה שיש לפחות שבע מצלמות בכל מעון, בכיתה ובחצרות, ובחדר ה- - - לא נלאה אתכם בפרטים, זה בערך ממוצע של, על פי תחשיבים שקיבלנו והצעות מחיר שביקשנו, זה בערך 12,000 שקל לקומפלקס. אז הגענו למצב של קרוב ל-3 מיליון שקל הוצאה לרשת כמו רשת מעונות ויצ"ו. למול השיפוי שאמור להתקבל לפי המתווה הנוכחי, הוא 200,000 שקל, כי רוב הילדים לא נופלים באשכול הסוציו אקונומי 1 שהוא מאוד ספציפי. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זה הולך לפי יישוב. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> נכון. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> צריך לזכור את הנחת היסוד. הנחת היסוד הייתה שכדי להפעיל מעון בצורה בטוחה יותר, מעון, פעוטון, אנחנו זקוקים גם למצלמה כי הילדים, כשפוגעים בהם, לא יודעים להגיש עדות במשטרה, ולכן החובה קיימת מתוקף הפעלת המעון. זה שהממשלה, לא אנחנו אלא הקודמת, החליטה שבצמוד לזה היא תעמיד מערך סיוע כלכלי לאשכולות 1-5 זה מבחינתי מבורך, אבל הדברים אינם קשורים זה בזה. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אני מסכימה, אני רק אומרת שבהינתן כל הנתונים האלה - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני מניח שאת מצביעה כאן שזה עוד נטל כלכלי. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> זה נטל כלכלי, שאנחנו רוצים לפתוח את השנה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם ככה המצב שלהם על הפנים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זה רק מחמיר את המשבר הכלכלי. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אנחנו רוצים לפתוח, אנחנו רוצים להתקין מצלמות, אנחנו מאמינים בחשיבות המצלמות, עדיין יש לנו מורכבות מאוד גדולה. אנחנו רוצים שב-1 לספטמבר יותקנו מצלמות בכל המעונות, אנחנו מבקשים את זה, אנחנו רק לא יודעים איך לעשות את זה כרגע, כולל כלכלית. בנושא של מתווה ההסתגלות שקשור גם לפתיחת השנה, אכן יש מתווה הסתגלות שמשרד העבודה והרווחה העביר, גם היה דיאלוג ראשוני עם נציגי הארגונים, הנציגים הפדגוגיים של הארגונים, יש מתווה שאנחנו גיבשנו, אנחנו חושבים שיש עוד שני דברים שצריך להכניס למתווה, אחד – לאפשר כניסה של הורים בקבוצות קטנות עם ילדים, זה משהו שייתן פתרון להסתגלות. כרגע אנחנו לא עומדים בדבר הזה, המתווה הוא שהורה נכנס/הורה יוצא, זה גם מתכון מאוד בדוק להתגודדות של הורים בכניסה, הרי ילד לא יכול להסתגל במשך דקות ספורות. יש פה משך זמן שצריך לתת, אז גם הקבוצות הקטנות וגם בתוך כך שמביאים בחשבון את העובדה שיש ילדים שאינם ילדים חדשים והם יהיו בחצר בזמן שהילדים החדשים נמצאים בהסתגלות, יש ממש סידור עבודה מאוד מוקפד, צריך לפחות בחודש ספטמבר לתגבר את התקינה. ללא תיגבור התקינה במקביל יהיה קשה לייצר קונסטלציה של הסתגלות, שהורים נכנסים ולו בקבוצות קטנות, שהילדים הממשיכים יהיו בחצרות בזמן הזה, אי אפשר יהיה לנהל את זה אפילו ברמת ההתנהלות הכמותית של כמה מטפלות פר ילד. אז אלה דברים שיכולים לייצר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה לא כניסה של הורים וילדים בקפסולות לתוך המבנה? הרי כל העניין של הסתגלות הוא כאילו למקום, אם אני לא טועה. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> כן. זה הרעיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נשיב באריכות. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הפער כרגע הוא בבחינת כמה זמן ההורים יוכלו להיות בגן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הכניסה למעון. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> יש שתי נקודות. אחת באמת היכולת להכנס בקבוצות קטנות, בקפסולות, הורים וילדים, ואז לפרק זמן ארוך יותר, שוב, עם חיטוי בין קבוצה לקבוצה, וסיוע ותגבור של תקינה לפחות לחודש ספטמבר כדי שנוכל לייצר מצב שבו הילדים הממשיכים שהם יכולים להיות חצי או 2/3 מהמעון יהיו במקום אחר כי מישהו צריך לפצל בין הכוחות באותה נקודת זמן. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל כאן הפער לא כלכלי. כאן לא מדובר בסוגיה תקציבית, נכון? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> לכל דבר בסוף יש גם השלכות תקציביות. אם אנחנו מדברים על תקינה זה אומר שיש לזה גם השלכה תקציבית לגבי ספטמבר. במידה ויהיה פתרון של השיפוי באופן מתמשך, יכול להיות שזה יסייע גם לספטמבר. אבל כרגע אנחנו נמצאים בנקודת זמן שאין לנו מענה לגבי הדבר הזה והיכולת שלנו להתמודד עם המתווה כמו שהוא היום מאוד מוגבלת. אני יודעת שיש חששות גם של צוותים וגם של הורים, מאוד לא רגוע, מאוד לא רגוע ובצדק. אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לסיכום. כן. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> הוקמה בתוקף חוק מועצה ציבורית גיל הרך. גם אמיר וגם אני חברים במועצה הזו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה איתה באמת? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> שאלה טובה. המועצה גיבשה תכניות. אני עומדת בראש הוועדה למסגרות לגיל הרך בתוך המועצה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> היא פועלת במשרד העבודה והרווחה, נכון? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> לא, זה בין משרדי. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל מי השר האחראי? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> שר החינוך. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> שר החינוך הוא ראש המועצה. אנחנו גיבשנו תכנית לא רק לפתיחה בספטמבר, אלא החיים בצל הקורונה לאורך כל השנה כי סביר להניח שזה לא משהו שיעזוב אותנו מיד אחרי פתיחת שנה, זה אומר שההסתכלות צריכה להיות קצת יותר עם תכנון לאורך השנה. יש כוחות, יש אנשים שמעורבים בזה, אנשי מקצוע, אנשים מהמשרדים השונים. צריך לתת הזדמנות, לקחת את הדברים האלה ולאמץ אותם בשתי ידיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אומר שר החינוך בעניין? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אני לא יודעת מה הוא אומר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל לעניין ההסתגלות היה להם? בשם המועצה? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אנחנו גיבשנו מתווה לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך והוא צריך להיות מוגש. מה שאני מנסה להגיד, יש מועצה שהוקמה בתוקף חוק בדיוק לדברים האלה. עוד הערה אחרונה, אני גם חושבת שנכון היה לערב את אנשי המקצוע במועצה גם בתקנות לחוק הפיקוח, כי יושבים שם אנשים שיכולים להסתכל מעוד זוויות התבוננות, וזה באמת הפסד של כולנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לו רק זה היה מעניין את שר החינוך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זו המטרה שהולכים לשימוע ציבורי. אנחנו לא כותבים את דברי אלוהים חיים. כותבים את האמת המקצועית שלנו ואז זה פתוח לציבור והתקנות תמיד משתנות. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני מניח שהמועצה צריכה פשוט לשבת מיד עם פרסום הטיוטה הראשונית שאני מקווה שזה יקרה ביומיים הקרובים כדי שביום רביעי נוכל גם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה מקווה? ניתנה לנו התחייבות של השר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כבוד השר, לפי הליווי שלך של הנושאים, אנחנו ביום רביעי אמורים לקבל את ה- - - << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זה יקרה. יפה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק להתייחס אם אפשר, רק לחזק את הדברים לגבי ההסתגלות. אני אישית לקראת ה-1 לספטמבר, אני חרד מהיום הזה. כי במסגרת של הבן שלי, גילוי נאות, הוא עובר לגן חדש, אי אפשר להכנס יחד איתו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> איזה גיל הוא. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא בן 4.5, עובר לגן חדש. אי אפשר להכנס יחד איתו. במקרה הספציפי שלי זה גם מעבר שפתי, גם מעבר של מסגרת אחרת, אני חרד מהיום הזה. בעצם ברגע שמגבילים את ההורים בכל הגנים האחרים, זה מתכון לאסון רגשי, גם לילדים וגם להורים לפחות בימים הראשונים עד שבוע. פשוט לחזק את מה שנאמר פה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן, זה יכול להיות סיוט גם עבור הילד שלא ירצה לחזור למחרת לאותה המסגרת. ח"כ מריח בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יו"ר הוועדה, אדוני כבוד השר, אני מקשיבה לכם ואני נדהמת שזה הדיון השלישי תוך שבוע שאנחנו עושים בנושא הגיל הרך, אמנם בוועדות שונות, אבל להגיד לכם את האמת אני לא מרגישה שיש אור בקצה המנהרה. אני מודה ומעריכה שיש הרבה מאמצים כבירים שנעשים מהגופים השונים, הן במשרד הרווחה והן על ידי המפעילים שמנסים להתאים את עצמם לכל ההנחיות החדשות, אבל בין פרישת ה'אני מאמין' שלך אדוני השר, ואין לי ספק שאתה עובד קשה מאוד כדי להנחיל את התפיסה שלך בכל מה שקשור לגיל הרך, יחד עם זאת בשטח התמונה עגומה. רק לפני שבוע אדון מדינה דיבר על תמונה עגומה בהרבה בכל מה שקשור לחוק המצלמות, לפערים ביישום שלו בשטח ואנחנו למדים שהתמונה בשטח הרבה יותר עגומה, כלומר אנחנו יכולים להגיד שהחל מה-1 לספטמבר אנחנו מחילים את החוק ומצפים מכולם שיכבדו אותו, אבל אתה גם מבין שבשטח התמונה הזאת לגבי חוק המצלמות מצריכה עבודה של 24/7 כדי לנסות להדביק פערים. אז אנחנו מחכים ליום רביעי, אנחנו עוקבים, אנחנו מפקחים, אפרופו מפקחים, אני מניחה שגם אתה תסכים איתי, וציינת ואמרת שתגדילו את מספר הפקחים. 23 פקחים על אוכלוסייה של חצי מיליון תינוקות זה משהו לא תקין בעליל, ומאוד התחברתי למה שאמרת לגבי משרד החינוך שהם לא יכולים לבוא ולהגיד 'אני אקח אחריות על מה שקל, על מה שמוכר, מבלי תיבת פנדורה, להבין, מה שאני לא יודע אני לא אפקח ואני לא אכנס לשם' אז זה האתגר שלך מבחינתי, דווקא את אלה שלא מכירים, בוא נכיר, בוא נסדיר ואז נפקח. לגבי מתווה ההסתגלות אני מאוד מתחברת לכל מה שנאמר כאן ואני חושבת שאני משכנעת את המשוכנעים. כולנו כאן מסכימים, זה לא חבילת טייק-אוויי, שפשוט לשים אותו בתחילת הגן ולצאת כי, יאללה תסתגל. זה מתווה שאנחנו צריכים לבחון אותו ברגישות, בזהירות, בשיתוף ההורים בשיתוף המפעילים, שככל שאנחנו שומעים אותם אנחנו למדים שיש כאן סוגיה מאוד רגישה ומאוד חשובה של כצלע בתוך המשוואה הזאת, כשאנחנו מנחילים ומורידים מטה את כל ההנחיות והכללים, יש כאן גם עלויות, אז המפעילים גם צריכים את המחיר הזה של העלויות. אנחנו לא יכולים לזרוק את זה למטה, עד שבסופו של יום ההורים צריכים לשלם את כל המחיר של ההנחיות החדשות. אז אני חושבת שאנחנו בשולחן עגול שבו אני לא צריכה לשכנע את כולכם. אני מניחה שכולכם מסכימים איתי. האתגר שלנו הוא ביישום של כל התובנות האלו. וכאן מאוד חשוב, כן אדוני השר, 24/7 לעבוד כדי לבוא מוכנים ולטפל בזה ולהסתכל על זה כאל בעיה תפיסתית. אני חוזרת ומדגישה מה שאני אומרת בכל דיון שקשור לגיל הרך. זה נושא תפיסתי, זה לא דיון ספציפי ממוקד קטן בסוגיה של הפיקוח, של המצלמות, זו ראייה רחבה בהרבה של איך אנחנו תופסים את הגיל הרך. האם אנחנו תופסים אותו כבית עסק או כאל ממסד חינוכי שאנחנו חייבים לקחת עליו את הידיים ולנהל אותו. ויש לנו המון ציפיות והמון דרישות ואנחנו עוקבים ומפקחים ומצפים שנשתף פעולה כולנו יחד. זה חוצה אופוזיציה-קואליציה. תודה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה ח"כ מריח. אני רוצה אולי שתשמע כבוד השר את ההתייחסות לעניין הנושא שבינתיים אני מבין שהוא לא פתור, זה מאוד מקשה כמובן גם עלינו וגם על ההורים. נעמה קציר מעמותת יהל לעניין פעוטות אלרגיים. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> תודה. אני שומעת, גם שמעתי את השר - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> סליחה נעמה, כל המקרים מוכרים לכם, אותם 650 ילדים? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> יש כמה הורים שהם לא חברים, לא כולם חברים בעמותה אבל - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל פחות או יותר אתם מכירים - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> את הרוב. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן. 650 ילדים אלרגיים. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אני מאמינה שזה קצת פחות, אבל זה באזור ה-600. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רק לדייק, כשאנחנו מדברים על סיוע רפואי בדרך כלל זה אותם שעתיים, זה לא לכל אורך היום. נכון? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אני אגיד על זה משפט. לצערי הרב - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא, גם המעט הזה - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> לצערי הרב הסיוע שניתן עד היום לילדים האלרגיים במעונות הוא ממילא לעג לרש, כי אין אף ילד שהוא אלרגי רק שעתיים ביום, וכשאנחנו מדברים על ילדים במעונות ובפרט ילדים שהם תינוקות, בכיתת התינוקות ששם אין באמת שעות מסודרות לאוכל, ילד בוכה, הוא רעב, נותנים לו לאכול. לא משנה. לא ניכנס עכשיו לאיך מתנהל מעון. אבל באמת שבעולם מתוקן ילד אלרגי בגיל הזה היה צריך לקבל סייעת לאורך כל היום ולא לשעתיים. זו אמירה כללית. אלא שגם הסיטואציה הזאת שבה אפילו את המינימום של המינימום שניתן לנו עד היום, אנחנו מוצאים את עצמנו, בדיוק כמו שאמרה ח"כ אלהרר, שנה אחר שנה, אני אומרת לכם את האמת, אם אני נציגת ציבור, אם אני יושבת פה היום, וסליחה מכל חברי הכנסת שיושבים פה, אם אני יושבת פה היום ויושבת מולי אמא כמוני, אני מתביישת. אני אומרת לכם תתביישו, תתביישו שאני כל יומיים באה לפה. תתביישו שאני צריכה להילחם על הדבר הזה. תתביישו לכם כולכם שיושבים פה וגורמים לי להגיע לפה. תתביישו כולכם. כולכם שאין לכם טיפת אחריות על הילדים שלנו. שאתם נותנים לנו לבוא, ואני באה לפה כבר פעמיים בשבוע. אני עובדת פה? מה קורה לכם? אני - - - להורים וילדים. מה, אנחנו משחקים? אתם עושים לי טובה? סליחה כבוד השר. לך תישכב על הכביש בשביל הילדים שלי. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זה בדיוק מה שאני עושה. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> סליחה. גם אתה וגם נציגי האוצר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים. עם כל הכבוד. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> בסדר גמור. ואני פה שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, תתביישו לכם כולכם. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים ואנחנו לא עושים לכם טובה, אבל זה בדיוק, אבל בדיוק מה שאנחנו עושים. אמרתי לך את זה במוצאי שבת ואני אומר לך את זה גם כאן. ואם צריך אני אגיד לך את זה גם עוד עשר פעמים. אני לא אפלה בין הילדים. לא אתן לילד שלך ולאחר לא, וגם לא להיפך, למישהו אחר כן ולך לא. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> בשורה התחתונה, אני אגיד לך משהו. סליחה שאני מתרגשת ככה. סליחה מראש. אני אומרת לכם, זה העובדה שאנחנו כאן שבוע לפני תחילת שנת הלימודים, ויש 600 הורים וילדים שלא יודעים אם נפתחת השנה הזאת, זאת בושה למדינת ישראל. ואני מבקשת ודורשת, אל תגידו לי 'אולי נמצא פתרון'. זה לא מעניין. זה לא מעניין. תמצאו פתרון. על מה אני מדברת? על 10 מיליון שקלים? על 15 מיליון שקל? מה קורה לכם? סליחה שאני מתרגשת מזה ואני כועסת מזה. אני באה לפה פעמיים בשבוע, 15 מיליון שקל? תנו לילדים שלנו לחיות. די עם זה כבר. פשוט בושה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זה 15 מיליון שקל וזה גם יכולה להיות סכנת חיים. זאת סכנת חיים שבלי הסייעת הרפואית - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה החיים של הילדים שלנו, אני אגיד לך יותר מזה, כבוד היו"ר. לא רק שהילדים שלנו לא יוכלו ללכת למעון כי אין להם סייעת, הארגונים לא יקבלו אותם בלי סייעות. ככה מתחילה הדרה. ככה נראית הדרה. אם לילדים שלנו לא יהיו סייעות הם לא יהיו במעונות, זאת המשמעות. אני אגיד לכם גם יותר מזה, גם הגנים הפרטיים לא מקבלים את הילדים שלנו, כי הם לא מוכנים לקחת אחריות, אז תגידו לי אתם עכשיו בדיבורים הגבוהים גבוהים, גבוהה גבוהה על הכלכלה ועל הנעת המשק, איפה זה נכנס בתוך הדבר הזה? איפה? אנחנו מדברים על היום-יום. תנו לילדים שלנו ללכת למעון. כל כך פשוט. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן. ומקומם שכל שנה צריך להיאבק מחדש על אותם הדברים. זה מה שאני הבנתי ממך, שכל שנה נאבקים בעצם על ה- - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> כל שנה אני מוצאת את עצמי, כאילו אנחנו משועממים באוגוסט. ההורים הם המשועממים של אוגוסט. אני מוצאת את עצמי כל שנה מכתתת רגליים לוועדות הכנסת, פעם בוועדה הזאת, פעם בוועדת הכספים, פעם בוועדת החינוך. מספיק. באמת. אני באתי לפה היום, אני אומרת לכם את האמת, קמתי כועסת. אני בנאדם עובד, בסדר, העמותה, אני עושה את זה בהתנדבות, אנחנו הורים מתנדבים. אני מוצאת את עצמי מגיעה לפה. מה קורה, למה? אני צריכה להתחנן על המובן מאליו? אנחנו מתחננים על המובן מאליו. אני לא רוצה יותר, אני כבר לא מדברת על, אתם מדברים באמת כבר 30 שלבים קדימה, אתם מדברים על הסדרה לטווח ארוך. אני אומרת, תנו לי את המובן מאליו. הלוואי שהיינו נלחמים על ההסדרה לטווח ארוך. הלוואי שהיה כאן דיון שמספר על מה אנחנו עושים מחר בבוקר, ולא מה היינו צריכים לעשות אתמול. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מה קורה עם הסייעות בתקופה הזאת, הן בחל"ת? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> הן מועסקות על ידי הרשות המקומית. כמו כל סייעת. חל"ת, או שיש להן העסקה, אין לי מושג. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נמצא איתנו מנכ"ל משרד הרווחה מר קפלן? הוא רצה להתייחס ספציפית לנושא הזה. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> כן. אני אתכם. לגבי הילדים האלרגניים, אני חושב שמה שאמר השר, הוא מיצה את העמדה שלנו, אני חושב שאנחנו עושים כל מאמץ עם האוצר להגיע לאיזו שהיא הבנה גם פרוצדורלית וגם תקציבית. המשרד לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לכך, הוא לא יכול להפלות בין ילדים, לתת לילדים מסוג אחד כן את השעתיים ולילדים מסוג אחר לא לתת את השעתיים. אני מקווה שהדיונים שלנו עם אגף התקציבים שמתמשכים ומתקיימים, בכל זאת יניבו פרי והם ישתכנעו להעמיד לנו את התקציב ונוכל לצאת לדרך ולאשר את הסייעות לאותם ילדים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים. אני חושב שהם זכאים לשעתיים האלה, לסייעות הללו ואין ויכוח בינינו לבין ההורים, אלא צריכים למצוא את המקורות התקציביים ולעשות את זה בפרוצדורה הכי מהירה והכי יעילה שרק אפשר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> איפה זה תקוע? אנחנו תיכף נשמע את נציג האוצר. זה תקוע שם בינתיים, האישור? באיזה סכום מדובר? << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אנחנו לא יודעים, בשנים קודמות זה היה סביב ה-10 מיליון אבל זה הולך וגדל. בעבר, כדי שאמא תקבל את השעתיים סיוע היא הייתה צריכה להירשם, אם היא לא לקוחת רווחה, היא הייתה בכל זאת צריכה להירשם באגף רווחה ברשות המקומית ששם היא נמצאת. זה לא מתקבל על הדעת, כי היא לא לקוחת רווחה, היא צריכה לקבל את זה בצורה ישירה. חוץ מזה מרכז השלטון המקומי לא היה מוכן לטפל בכאלה שחוק פעוטות בסיכון לא חל עליהם אלא רק אלה שחק עליהם חוק פעוטות בסיכון. זה נמצא באוצר, האוצר צריך להעמיד את התקציב, כמו שהוא מעמיד לרשות משרד החינוך ובמשרד החינוך נותנים את הסייעות הללו, ואין הגבלת תקציב. ככל שיש ילדים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים, אז מעמידים את המכסות בהתאם לילדים. התקציב הוא תוצאתי, המשרד לא לוקח על עצמו את האחריות שהוא יכסה ממקורות אחרים את מה שיחסר לו עבור הילדים שסובלים מאלרגיה. אנחנו לא יכולים לתעדף, לבוא ולהגיד 'נקפח הורים אחרים או לקוחות אחרים של משרד העבודה והרווחה על חשבון זה שנממן את הילדים האלרגניים'. האוצר צריך להעמיד את המקור התקציבי הספציפי בסוגיה הזו, אני חושב שזה לא מקור תקציבי בעייתי או גדול מדי, אלא אני חושב שהוא סביר, אפשר להעמיד את הסכום בצורה סבירה, אבל הוא לא יכול להטיל עלינו את האחריות שאכן עם יתגלו יותר ילדים שסובלים מאלרגיה וכתוצאה מכך יצטרכו לממן יותר כסף, שהמשרד ייקח על עצמו את האחריות וייהפך לחברת ביטוח. המשרד הוא לא חברת ביטוח והוא לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לכך. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רק לסבר את האוזן, אני מבין את העמדה שלא צריך להפלות, בצדק כמובן, בין ילד לילד. מה שיעור הילדים בתוך ה-650 שהם חלק משירותי הרווחה? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> בודדים. אולי על כף יד אחת. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> 10%. אביגדור קפלן: יש את אלה שחל עליהם חוק פעוטות בסיכון, בין 60-100 ילדים חל עליהם חוק פעוטות בסיכון. כל היתר הם לא כאלה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז בעצם גם שם זה לא היה פותר את הבעיה בכלל בעניין הזה. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> וגם נשאלת השאלה, סליחה שאני מתפרצת, אבל עם כל הכבוד, למה אנחנו עושים את הדיונים האלה מאוגוסט לאוגוסט? מה קרה בכל יתר החודשים? אז נכון שהשר הוא חדש בתפקידו ואני מאחלת לו בהצלחה, אני גם מעריכה אותו ברמה אישית, אבל עם כל הכבוד, וואלה, משרד הרווחה, גורמי המקצוע, כל הגורמים המקצועיים, סליחה, אנחנו מדברים על הדבר הזה כל שנה. בבקשה, תפתרו את הדבר הזה. אתם חושבים שלנו נעים ללכת לרווחה ולפתוח תיק ברווחה בשביל סייעת רפואית לילד? אנחנו מבקשים לפתור את זה כבר שנים, אז בואו נפתור את זה, אבל בואו עכשיו, בשניה לפני שמתחילה השנה, בואו לא נעשה עכשיו דברים שהם שינוי סדרי עולם. תנו לנו קודם כל את מה שצריך כדי לפתוח את השנה, אחרי זה תהפכו את העולמות. רק אל תתנו לנו עוד פעם לחזור לפה באוגוסט הבא. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני מבין שהייתה פניה גם לבג"צ בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> הייתה פניה לבג"צ לפני שנתיים בעתירה שהגשנו על רקע העובדה שלא היו מוציאים את האלרגניים מהמעונות, ואז הילדים שהיו שוהים במעונות היום היו בסביבה שהיא לא בטוחה עבורם, ולכן ביקשנו מבג"צ שיורה למשרד הרווחה, כי המעונות אצלו, להפוך את ההמלצות, היו המלצות של ועדה בין משרדית, להפוך אותן להנחיות. ואכן בג"צ הכריע שההמלצות יהפכו להנחיות וכולם היו מרוצים, אבל לא היה בג"צ שהתייחס לנושא של הסייעות. הוא התייחס רק לנושא של כללים ושל התנהלות ביום יום בתוך המסגרת החינוכית. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נציג משרד האוצר. אני חושב שזה אולי באמת חשוב לשמוע אותו. כבוד המנכ"ל רצית להוסיף דברים? << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה לך. אני מקווה שאתה נשאר איתנו כי בטח יתעוררו סוגיות. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אני נשאר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה. אביעד שוורץ בבקשה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> אתם יכולים להעביר לאסף וסרצוק את זכות הדיבור? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אסף, אתה ליווית את הדיון? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> תודה. כן. היינו עד עכשיו בדיון אני ואביעד, שמענו את כל הדברים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כבוד השר גם התייחס לנושאים, גם סוגיית פתיחת השנה ומתווה השיפוי, סוגיית ההסתגלות אולי היא פחות בענייני תקציב אבל נשמח שתתייחס אליה וכמובן הסוגיה האחרונה של פעוטות אלרגיים, שאני מקווה שתוכל גם לבשר שהסוגיה פתורה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני אתייחס לכל הדברים ואם יש משהו ששכחתי או שאתם רוצים שנרחיב, אנחנו כמובן נשמח. אני אתחיל ואגיד, הקשבתי לדברים של השר בתחילת הוועדה, קצת צר לי על האופן שבו הדברים נאמרו ואני אסביר. אנחנו לא מתנגדים לשום דבר, אנחנו גם רוצים את טובת הילד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מעולה, אז תעבירו את הכסף. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> רגע, אם לא הייתה בעיה של כסף אז לא היינו צריכים לדבר, נכון? אז אפשר לתת לכולם את כל מה שהם רוצים ונגמר הסיפור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש לכם כסף. השאלה איך. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אז תנו לי להגיד הכל, אני אתייחס לכל מה שתגידו. תאמינו לי. אני חוזר ואומר, אנחנו לא גורמי מקצוע, יש לנו את עמדתנו, אנחנו מנהלים את השיח הזה עם משרד הרווחה, אני חושב שהסוגיה של דברים שהעליתם פה כמו פיקוח וכדומה צריך לדון עליהם כשדנים סביב נושא תקנות הפיקוח. הן סוגיות מורכבות, צריך לדון עליהם, אני שם את זה בצד. אנחנו לא גורמי מקצוע, כולנו רוצים את טובת הילד. אבל שוב אני חוזר ואומר, יש כאן סוגיות תקציביות ובסוף יש ממשלה, אני אתייחס לכל אחד מהדברים, הממשלה יכולה להחליט מה שנראה לה לנכון, אבל במסגרת זה שהיא צריכה לקבל את ההחלטות וזה יכול להיות או במסגרת החלטות של משרד הרווחה או במסגרת החלטות ממשלה, אבל להמציא דברים יש מאין, את זה אנחנו לא יכולים. עכשיו אני אשמח להתייחס לדברים בפירוט. קודם כל אני רוצה להתייחס לטענת המעונות. וגם ראיתי את הדברים שהם הוציאו, ונמצאים פה אנשים שאנחנו איתם בקשר שוטף. קודם כל אגיד שאנחנו נמצאים בקשר שוטף עם המעונות, נערכו עד עתה כמה דיונים, במהלך השבוע הקרוב ייערכו עוד כמה דיונים בנושא ואני מאוד מקווה שנצליח להגיע להסכמות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה, לא תתנו תשובה לפני ה-1 לספטמבר? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> - - - אם כן מצוין, אם לא יש לנו גם את השבוע הבא, אנחנו שוב מאוד מקווים שנצליח להגיע, אני לא רואה סיבה שהשנה לא תיפתח, ואני גם תיכף אסביר למה. דבר ראשון, לגבי הגל הראשון, הגענו לסיכום עם המעונות שבעצם אומר, הם היו הרי סגורים מה-15 במארס עד ה-10 במאי, ב-10 במאי התחילו לפעול הגיל הרך, אני מזכיר, בהתחלה ב-10 במאי התחילו לפעול במתכונת של 17 ילדים, בקפסולות, וכעבור שבוע ב-17 במאי בוטלו הקפסולות וחזרו לעבוד בתצורה רגילה, בלי מגבלה. אנחנו הגענו איתם להסכמה לגבי התקופה שהם היו סגורים, מה-15 במארס עד ה-10 במאי, שבה הם מקבלים 700 שקל עבור כל ילד ששהה במעון, שלכל הדעות זה היה סכום גבוה בהרבה ממה שהיה צריך להיות בהתאם לצרכים שלהם, מכיוון שהבנו שם מכל מיני סיבות שונות ומגוונות שא. יש שוני מאוד גדול בין המעונות, כלומר בין ארגון לארגון יש שוני מאוד גדול ואי אפשר לקלוע בדיוק לכל אחד והמאפיינים שלו, והדבר השני הוא שרצינו לייצר למעונות קצת יותר גמישות בחזרה. בנוסף, סיכמנו איתם על כך שבעבור כל חודש שבו יש לנו את המתווה של הקפסולות, יינתנו 600 שקלים עבור כל ילד. ומאיפה נובעים ה-600 שקלים? במעון אמורים להיות בערך 24 ילדים בכיתה. במעון בדרך כלל יש שלוש כיתות. הפער בין 17 ילדים ל-24 ילדים יוצר מצב שיש 7 ילדים, זה בערך יוצא 70% תפוסה, כלומר שעבור 30% תפוסה בערך המעון לא מקבל תשלום, חלק מההוצאות הן הוצאות משתנות שהם יכולים לחסוך אבל חלק הן הוצאות קבועות, כמו כמות המטפלות, שכירות, ארנונה, דברים כאלה. כל מעון וה- - - שלו. וההוצאות הקבועות נשארות. לכן באנו ואמרנו שאנחנו מתמחרים את זה, עשינו שיח עם המעונות, הגענו לחישוב שמדובר ב-600 שקלים לילד. בחודש מאי, אני רוצה להזכיר, שוב, פתחו ב-10 במאי, ונתנו את ה-600 שקלים עבור כל החודש. זאת אומרת שעבור 1/3 חודש שבו לא הייתה פעילות, ה-600 שקלים התקבלו, ואני מזכיר שב-17 במאי הייתה חזרה שבה בעצם בוטלו הקפסולות. טענת המעונות אומרת שלא כולם חזרו ל-100%, לא ישר כל ההורים חזרו, ועדיין יש פערים וכן הלאה, בסדר גמור, אבל ה-600 שקלים ניתנו בעבור כל החודש. בחודש יוני אמרנו 'חברים, אנחנו נתנו את זה בעבור קפסולות של 17 ילדים, חודש מאי נתנו בעצם עבור 75% מהחודש, נתנו את זה בעצם בלי מגבלה, על אף שכביכול לא היה צורך לתת, אבל נתנו את זה בהסכמה אתכם, חודש יוני זה כבר לא צריך להיות משולם. אז זה לא אי עמידה בסיכומים, כך בדיוק הסיכום נוצר, אני מבין שהמעונות מעוניינים בסכום הזה והם מדברים איתנו עכשיו. אבל להגיד שלא עמדנו בסיכומים, ולכן גם צר לי שהדברים נאמרו בצורה כזאת על ידי השר, מכיוון שזה פשוט לא נכון. לגבי הגל השני, העלו המעונות מספר טענות. צריך להגיד עוד פעם, הטענות הן שונות ומגוונות ואנחנו מנהלים איתם שיח לגביהן. אני כן צריך להגיד שהתחלנו עם דרישה כזאת, יחסית מאוד גבוהה, אנחנו היום בדרישה יותר נמוכה בעקבות השיח וזה שאנחנו מתקדמים, שוב, אני מאוד מקווה שנצליח להגיע להבנות. אם נצליח – נהדר, אם לא נצליח, זה המצב, אני מניח שבסוף זה יתכנס - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא רוצה להיות בוטה, - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל אסף אנחנו - - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> תנו לי לסיים ואני אענה על הכל, אני מבטיח. רק תנו לי לסיים. דבר אחרון שאגיד לגבי הסוגיה עם המעונות, המעונות מאיימים בלא לפתוח את השנה, זאת כמובן זכותם. שוב, אנחנו מדברים עם חלק מהמעונות, לא עם כולם, זה טבע הדברים, אבל הם מאיימים לא לפתוח את השנה. חשוב להגיד שיש טענות שהם מעלים שבעינינו הן מאוד מוצדקות ואנחנו באמת מנסים למצוא להן פתרון, יש טענות שאנחנו חושבים שהן פחות אבל שוב, זה טבעו של משא ומתן. אני לא רואה שום סיבה שלא ייפתח בכל מקרה ב-1.9. גם בהנחה ולא נגיע להסכמות אפשר להמשיך ולדבר. זאת החלטה של המעונות. אתם יכולים לבוא בטענות אוצר ולהגיד 'אתם לא נותנים', בסוף אנחנו גם שומרים על הקופה הציבורית שהיא של כולם, וככל שנותנים יותר במקום אחד אין במקום אחר, ואנחנו מנהלים שיח. שוב, אני באמת מקווה שנגיע להסכמות. אבל אם לא, אין שום סיבה בעולם שהמעונות לא ייפתחו ב-1.9 כי יש להם את הכלים. יש את הכלים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש להם את הכלים אין להם את הכסף. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אסף, אם אתה אומר שלפחו מהפרספקטיבה שלך הם כבר ירדו לפחות במונחים שלך, מהדרישות הגבוהות ועכשיו אתה רואה שהדרישות בהחלט סבירות - - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא, אבל עדיין יש פער מאוד גדול. אנחנו עדיין יושבים ומדברים ויכול להיות שנגיע להבנות ויכול להיות שלא. אנחנו עושים מאמצים כנים משני הצדדים בעיני, לשבת ולדבר, אנחנו מכירים, הכל נעשה גם ברוח טובה, למרות שמתדרכים נגדנו כל יום, הכל נעשה ברוח טובה, אנחנו יושבים ומדברים ואני בהחלט מקווה שנגיע. המטרה היא שנגיע להסכמות. אם לא נגיע להסכמות, אז לא, אבל אני מאוד מקווה שכן. בכל מקרה אני אומר, להחזיק את ה-1.9 כבן ערובה, זו החלטה לא שלנו, של המעונות. אתם יכולים גם לבוא אליהם בטענות, ולהגיד להם 'חברים, אנחנו בכל מקרה - - -כך שלא משנה מה, ב-1.9 תפתחו כדי שלא יהיה מצב שהורים לא יוכלו לשים את ילדיהם במעון בגלל שיש לכם כרגע זה', ואנחנו מאוד חושבים שזה גם, אפשר לבוא תמיד בטענות רק למשרד האוצר זה בסדר, אפשר גם לבוא ולדרוש הוגנות מכל הצדדים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אסף, אני לא מסכים איתך לגבי להחזיק את ה-1.9 כבן ערובה, כולנו מכירים את המשבר הכלכלי הקשה, כולנו גם הורים לילדים ואנחנו גם יודעים שהרבה הורים בחרו לא לשלוח את הילדים, לא שילמו את שכר הלימוד ולכן יש כאן סכנת קריסה. הם לא יכולים לתפקד. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אז רגע נשים את הדברים, כרגע, ונמצאים פה אנשי משרד הרווחה וזרוע העבודה - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> יש תקלה אצל אסף. אנחנו לא הצלחנו לשמוע אותך בדברים האחרונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היו"ר אני חייבת לומר - - - משפטים לא נאמר כלום. אני לא הבנתי את התשובה. אני שמעתי הרבה פעמים '600 שקל'. מ-600 שקל לא ניבנה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אדוני היו"ר, אני רוצה להגיד משפט אחד ואני חייב לצאת לדיון נוסף בוועדת הרווחה. אני רוצה לחדד לפני שאסף יחזור את המחלוקת על הילדים עם האלרגיות. מה בעצם שורש המחלוקת? הזכאות היא זכאות מתוקף המצב הבריאותי, זה ברור. מה היה עד היום? כפי שנאמר מקודם על ידי נציגת ההורים, מבחינה תפעולית כדי לקבל את הזכאות, ההורים באיזה שהוא אופן מביש ומעוות שהמדינה כפתה עליהם נאלצו ללכת ללשכת הרווחה, להירשם, לרשום את הילדים שלהם כילדי רווחה על מנת שהם יוכלו לקבל את הזכאות. בעקבות הסירוב של הרשויות המקומיות להמשיך עם הדבר הזה, סליחה, להפסיק עם הישראבלוף הזה, אז עכשיו צריך לשנות את כל המנגנון ובעצם אין רישום "פיקטיבי" לרווחה. אז מה בא האוצר ואומר? הוא אומר 'אתם חברים יקרים, משרד הרווחה, תתעסקו בבעיות שלכם. מי שרשום ברווחה – תנו לו, ומי שלא – לא' ואנחנו לא מוכנים, זה אמרנו. לגבי שאר הילדים - - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אתם לא רוצים שנתייחס? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא, השר צריך לצאת עוד מעט אז אנחנו מיד חוזרים אליך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אני מסיים עוד חצי דקה. לגבי שאר הילדים אומרים לנו 'או שהם לא יקבלו או שתיקחו אתם, משרד הרווחה, את החשיפה עליכם'. אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש לנו גידול בקשישים בודדים, בילדים ונוער בסיכון, באלימות במשפחה. ואני מזכיר לכם את השורש. הזכאות של הילדים מגיעה מתוקף המצב הבריאותי שלהם. לא מכח זה שחלקם ילדי רווחה. ואני אגיד עוד משהו שאמר המנכ"ל. במערכת החינוך, משרד האוצר לא שואל שאלות. הוא נותן שם סייעת לא לשעתיים, הוא נותן שם סייעת ליום שלם. ואני שואל את עצמי שאלה פשוטה, למה לא נוצרה בעיה במערכת החינוך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> למה? לא יודע. אולי מסיבות פוליטיות, אולי סיבות אחרות. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> לא, זו שנה ראשונה שאין בעיה במשרד החינוך. כל שנה אנחנו גם - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא, הכוונה נעמה ברגע שבגיל 3 אז אין בעיה. אז מבחינתך כבוד השר, מה המשרד מציע? האוצר מציעים משהו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי מה הפתרונות? הבנתי מה הבעיות. ידעתי אותן קודם. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> הכדור במגרש של האוצר. האוצר צריך להציע לנו פתרון מה לעשות. אנחנו לא יכולים להגיד שחלק מהילדים יקבלו וחלק לא, ואנחנו לא יכולים להיות במצב שבו הזכאות היא בכלל לא זכאות רווחה, היא זכאות בריאות, ואנחנו ניקח כסף מפעוטות בסיכון וילדים בסיכון וקשישים בודדים ואלימות במשפחה, ונעביר את זה. גם כשאין תקציב אנחנו גם דה-פקטו לא יכולים לעשות את זה, גם אם היינו רוצים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד השר, לפני שאתה יוצא, אני העליתי שתי סוגיות שלא התייחסת אליהן אפילו לא במילה. אז אשמח אם תוכל אפילו בחצי דקה להתייחס לזה. לגבי המפעל החיוני והסיפור של תשלומי ההורים והגנים אל מול משרד המשפטים אם ייסגרו המעונות. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> חבר הכנסת, לגבי המפעל החיוני אני אצטרך לבחון את זה, אני לא בטוח שאני ער לכל המשמעויות. לגבי התקופה של הבידוד, לגבי העובדים, אתם יודעים שהוגש בג"צ ולדעתי גם הייתה אמירה או פסיקה של בג"צ שצריך להגיע להסדר חדש, שהעמדה שלנו שכן צריך לתת שיפוי למעסיקים בגין התשלום לעובדים, לגבי ההורים – אנחנו בבחינה, אמיר יוכל לפרט בפניכם. אגב, זה לא כזה מספר גדול אצלנו במסגרות המסובסדות, של מספר המעונות שנכנסו - - - << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ובפרטיות? בפרטיות זה הבעיה. במסובסדות פחות. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אמיר יוכל להתייחס לזה. הוא יותר מוכן. אני מבטיח לך שנבחן את הסוגיה הזאת. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה כבוד השר. אנחנו מסכמים שביום רביעי - - -אמיר מציג את התקנות? << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זו ההתחייבות שלנו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה. ניתן לאסף להמשיך את דבריו. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני אעשה את זה בקצרה. אני אשמח להמשיך להתייחס. אני רק אומר לגבי המעונות, רק לסגור את הנקודה הזאת, שוב, אנחנו נעשה את מירב המאמצים כדי להגיע להבנות. ככל שלא יצלח, אנחנו סבורים שעדיין אפשר לפתוח את השנה ב-1 לספטמבר, וזאת החלטה של המעונות, וגם לטעמנו הוועדה יכולה לבוא ולדרוש זאת מהמעונות, אין סיבה שלא נמשיך לנהל אחר כך. דרך אגב, אפשר גם אם ירצו להשבית בהמשך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא מנהל עכשיו את עולם ההשבתה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אבל לבוא ולהחזיק את ההורים כבני ערובה ב-1.9, זה עניין של החלטה לא שלנו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מתי הישיבה הבאה שלכם? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אנחנו קובעים להמשך השבוע, זה יהיה או ביום רביעי או ביום חמישי. אנחנו עוד קובעים, עוד צריכים לעשות כמה הכנות פנימיות, אבל עד יום חמישי נשב בהרחבה ואני מקווה שנצליח להבנות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באמת, אין לי מה להגיד. אסף, אני חייבת להגיד לך - - - << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אני חושבת שרוב הדברים כבר נאמרו והנתונים ניתנו. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אבל שניה , זה קצת לא הוגן, כי נעמי כשאת דיברת הקשבתי קשב רב ולא הסכמתי לכל מילה, ישבתי בשקט וחיכיתי להגיב. אתם אומרים פה הרבה דברים שהם לא נכונים, אני לא תוקף במקום. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני אתן לך להגיב. תמשיך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סיימת על המימון של המעונות? שנמצא במשא ומתן. אני חייבת להגיד לך, דיברת הרבה על ה-600 שקל שהיה בחודש מאי. אבל אני לא הבנתי איך אתה חושב שעל אותם 600 שקלים אתה יכול לבנות את כל המענה והפתרונות. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> מענה ופתרונות מה? אני לא מדבר על 600 שקלים יותר. היה חישוב שנעשה בהסכמה איתם, עם המעונות, של 600 שקלים לחודש שיכסה על הפער בין 17 ילדים לבין המצב המלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה פתרון למתי? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> רגע, בואי נזכיר שאת השנה הנוכחית פותחים בלי קפסולות, בלי כלום. הטענות שמעלים המעונות הן כדוגמה שיכול להיות מעון בבידוד. מובן. הם טוענים שכמות הילדים תפחת, הנושא הזה בבדיקה. הם גם טענו שיש יותר ימי מחלה מנוצלים, נבדק וזה לא נכון. הם טענו שיש יותר שעות סייעת שצריכים לתת ושהם מעסיקים יותר סייעות. נבדק, וזה לא מדויק. אז יש הרבה דברים שכרגע בדיונים ובמשא ומתן. מה שנכון, אנחנו באמת מנסים למצוא פתרון במסגרת מה שאפשר. אם נצליח, נהדר. אם לא- לא. עדיין אנחנו אומרים שלבוא ולהגיד ב-1.9 לא נפתח את השנה אם לא נגיע להבנה, זאת החלטה של המעונות, לא שלנו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך. אתה זוכר הרי שמצבם של המעונות לא היה מן המשופרים עוד קודם. הייתה ועדה שהוקמה על ידי השר הקודם, כחלון, היו מסקנות לוועדה. א. למה הן לא פורסמו. אבל גם אם הן היו מפורסמות, בוודאי היית יודע ומודיע לכולם קבל עם ועדה, שהמצב של המעונות לא טוב עוד לפני הקורונה. הקורונה רק החריפה את המצב. עכשיו במצב שבו הם נמצאים לא מאוזנים כלפי מטה כלכלית, אתה בעצם אומר להם 'אני נותן לכם X כסף להתמודדות עם משבר שתחילתו הייתה במאי ועכשיו הוא הולך וגדל ומעמיק, אבל אני לא יודע לתת לכם מענים על זה' אז יש פה בעיה- - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> למה מצבם הולך ומעמיק, מצבם יהיה יותר טוב בספטמבר מאשר במאי. בואו נשים את הדברים. במאי הייתה חוסר ודאות, אני רק רוצה להזכיר את נקודת המצב שבה היינו, חוסר ודאות, פתיחה של המשק, לא היה ברור בכלל לאן הולכים ואיך הדברים יקרו, פתחו בקפסולות של ילדים, העולם השתנה. לכולנו, או לא לכולנו. לי לפחות יש גם ילדים בגיל הרך, אני רואה את זה על הגן שאליו הבת הקטנה שלי הולכת. אני רואה את השינוי ואת המצב שהוא היה במאי וביוני, ואני רואה את המצב היום, הדברים השתנו. ובספטמבר ואוקטובר, שוב, בהנחה ואנחנו לא הולכים להחרפה במצב, אני לא יודע מה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדיוק. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> - - -אבל בהנחה והדברים נשארים במסלול שהם היום, המצב בספטמבר הוא יותר טוב מהמצב במאי וביוני וביולי ובאוגוסט. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אבל אסף, אתה מסכים איתי שצריך לסייע להם? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני אחזור - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אסף, איזה סעיפי פיצוי או שיפוי שהמעונות היום מעלים שאתם כעקרון מסכימים להם? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני מבקש ברשותכם, מאחר וזו לא פלטפורמה, לא ננהל פה את המשא ומתן, אני לא חושב שזה נכון, באמת יש לנו שיח טוב עם המעונות, על אף שמתדרכים נגדנו באופן קבוע כל יום - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא כל כך טוב שהוא לא מתקדם. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> שניה, יש לנו שיח טוב עם המעונות. אני לא חושב שזה המקום הנכון לפתוח את המשא ומתן כי הוא מאוד מורכב מהרבה מאוד רכיבים ופרטים ואנחנו באמת מנסים לנהל אותו על הצד הטוב ביותר, להבנתי, ואני חושב שעל זה גם יעידו מהמעונות. מנסים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אנחנו לא ניכנס לפרטי הדיון, אני רק שואל, ההנחה שלי שאתם מבינים שיש כאן צורך כלכלי שצריך לחפש לו פתרון. זה לא שאתם מתכחשים בעצם - - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני אתן סוגיה אחת שהמעונות מעלים ובעינינו היא נכונה, רק צריכים לדעת למצוא לה את הפתרון ולהבין מה ההיקף שלה, להגיד שיש מעונות שנכנסים לבידוד וזה מייצר כאן בעיה, וזה אכן מייצר בעיה ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לראות, קודם כל מה היקף הבעיה ולהסכים עליה ואז להבין מה הפתרון הנכון עבורה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - - לדעת את זה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אפשר למצוא את זה בכל מיני דרכים, בסוף המעונות היו שמחים לכמת את זה למחיר פר ילד, יכול להיות שאפשר למצוא פתרון אחר ויכול להיות שלא יסכימו לפתרון כי זה לא טוב לחלק מהמעונות וכל אחד רואה את האינטרס שלו. אבל בסוף אנחנו, נגיד, זו דוגמה למשהו שאנחנו מבינים, צריכים עוד להסכים על היקף הבעיה ואז לראות איך פותרים אותה. יש דברים אחרים שאנחנו חושבים שהם לא נכונים ועל זה אנחנו גם מנהלים שיח, וזה בסדר. והיה ונגיע להסכמה – סבבה, ולא נגיע להסכמה, אז בסדר, אפשר לעשות אסקלציות להרבה דברים. אבל אני אגיד שני דברים, א. לבוא רק בטענות למשרד האוצר זה החלק הקל, יש גם צד שני למשוואה, והצד השני למשוואה יכול להחליט האם הוא פותח ב-1.9 כן או לא, זאת החלטה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל הרבה תלוי בישיבה שלכם, אמרת, עד חמישי, הרבה תקוות תלויות בישיבה הזו. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> בסדר, אבל עוד פעם, זה עניין של החלטה. אם הם מחליטים שב-1.9 הם משביתים, אז אני מסכים איתך. יום חמישי או רביעי או ראשון או שני זה לא משנה, - - - להיות נורא אקוטי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, באמת, זה לא בסדר הגלגול הזה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> - - - אם מחליטים שלא משביתים אפשר גם לשבת ולדבר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אתה מגלגל את האחריות עליהם? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> עוד פעם, כל אחד והטקטיקות שלו. אני אומר שוב, נגדנו מתדרכים כל יום, על אף שאנחנו יושבים ומדברים בצורה לדעתי מאוד הוגנת ומכובדת כלפי הצד השני, ומאיימים באיומי שביתה, שזה לא נגדנו, זה נגד ההורים. זה בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא נקבל תשובה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני רוצה להתייחס לעוד שתי סוגיות שהועלו כאן. אחת זו סוגיית הסבסוד. השר בא ואמר 'משרד האוצר רוצה לעשות קיצוץ' אז בוא נבהיר, הממשלה מחליטה על קיצוצים רוחביים. הייתה החלטה, היו מספר החלטות שבגינן הוחלט על קיצוץ רוחבי בבסיסי התקציב. כעת הגיעה העת ליישם את הקיצוץ. הקיצות הזה, שוב אני מזכיר, הממשלה יכולה להחליט על flat, יכולה להחליט על דברים אחרים, flat אומר שהיא לוקחת אחוז מסוים ופשוט משטיחה את תקציבי הממשלה. אנחנו כמשרד אוצר, כשהגיעה העת ליישם את ההחלטה, פונים למשרדי הממשלה ואומרים להם 'רבותיי, זה ה-flat, בעצם אנחנו עושים באופן אחיד, נגיד, במקרה הזה זה קצת יותר מ-7% על כל תכניות המשרד, בבקשה אתם מוזמנים גם להציע משהו אחר, ויושבים ודנים ואז מעבירים את הפניות התקציביות והממשלה מאשרת והכסף הולך לייעוד שבגינו היה ה-flat. גם פה היה flat, זה לא פעם ראשונה, היה את זה גם בעבר. ה-flat חל גם באופן רוחבי גם על סבסוד מעונות יום. אנחנו לא יודעים להגיד, 'אי אפשר להחיל את ה-flat', זאת החלטת ממשלה. בוודאי אתם לא מצפים ממשרד האוצר שלא ליישם החלטות ממשלה. שר העבודה והרווחה הוא שר בממשלה, א. ממשלה יכולה לבטל את ה-flat, היא יכולה להחליט שהיא משנה אותו, ויכול גם משרד העבודה והרווחה להחליט שבמקום להחיל את מלוא ה-flat לדוגמה על סבסוד מעונות יום, יביא את ה-flat ממקום אחר. זו גם החלטה ניהולית שלו של סדרי עדיפויות בתוך המשרד. אנחנו רק מיישמים פה החלטת ממשלה, אין לנו שום יכולת לשנות את החלטת הממשלה ולהחליט שזה לא חל במקרה הזה, וזה דרך אגב חל באופן כמעט רוחבי מלא על כל תקציבי הממשלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא החרגתם את משרד הרווחה מה-flat? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זהו, אני מניח שהשאלה שיש הבדל אולי בין משרד העבודה והרווחה למשל למשרד התיירות. כאן אנחנו מדברים על נערים במצוקה, חסרי ישע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לי בעיה שעל המשרד לקהילות, קהילתיות, תעשו flat. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> קודם כל אם את מתכוונת למשרד לקידום חברתי קהילתי, אין לו בסיס תקציב, אז אני לא יודע אם זה רלוונטי. אבל ספציפית לגבי מה שאמרת, יו"ר הוועדה, ההחלטה אם לקצץ ממשרד התיירות לדוגמה או ממשרד הרווחה כבר נלקחה על ידי הממשלה. הממשלה החליט להחיל קיצוץ רוחבי על כולם. זה המצב. אנחנו רק מיישמים החלטות ממשלה שנלקחו למיטב זכרוני לפני למעלה משנה. הפחתה בבסיס התקציב. זה לא החלטה שלנו. אנחנו כרגע מיישמים החלטה של הדרג המדיני. הדרג המדיני החליט לעשות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, אני מסכים איתך שהוא יכל להחליט 'אני מקצץ יותר בתיירות ומקצץ פחות ברווחה, יותר בבריאות', זה החלטות. אבל ההחלטה הזאת כבר נלקחה, אנחנו כרגע מיישמים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> השאלה שלי נוגעת גם לנושא שעוד לא התייחסת אליו, סוגיית הפעוטות האלרגיים. באיזו מידה האישור של 11 מיליון מהחלטת ועדת הכספים הבוקר, ולא מאתמול, שם נאמר במפורש שזה גם לשירותי חינוך, רווחה, החיוניים גם בהקשר של פתיחת שנת הלימודים. אני מניח שזה אמור להשליך לטובה על הסוגיות שאנחנו דנים בהן. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> על איזו החלטה אתה מדבר, סליחה? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ועדת הכספים, עם האישור של החוק על דחיית אישור התקציב, דווח בתקשורת על אישור של 11 מיליארד שקל שאמורים בין השאר גם לתמוך בשירותי חינוך ורווחה בתקופה הזאת. בוועדת הכספים מהבוקר. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני לא מכיר את ההחלטה, אי מניח שמה שאתה מתכוון אליו, ושוב, אני לא מכיר אז אני לא רוצה להתייחס לסוגיה שאני לא מכיר, צוותים אחרים אצלנו מטפלים בנושא המקרו, אבל אני מניח שהכוונה הייתה להגדיל את מסגרת התקציב ההמשכי כדי לממן את פעולות הממשלה שדורשות את המימון לגבי שנת 2020. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נכון, ונאמר במפורש 'שירותי רווחה וחינוך'. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אז אני לא רוצה להתייחס למשהו שאני לא מכיר, ברשותך, אני לא מכיר. אבל עוד פעם, מהבנתי את הדברים זה המצב. כלומר בשנת 2020, כיוון שאנחנו בתקציב המשכי יש פער בין התקציב לבין התחייבויות הממשלה משנים קודמות, ולכן אני מניח שלשם זאת הכוונה, אבל שוב, לא הייתי בוועדה ואני לא מכיר את הנושא, אני לא יכול להתייחס לסוגיה שאני לא מכיר. כן אשמח להתייחס לסוגיית הילדים האלרגיים שהועלתה פה. אני רק רוצה לתאר את השתלשלות הדברים. לפני מסר שנים החליט משרד הרווחה ממקורותיו להקצות שעתיים של סיוע עבור ילדים אלרגניים שמטופלים במסגרות רווחה, דרך הרשויות המקומיות. הנושא בוצע לאורך השנים, בערך להבנתי, ופה יכול מנכ"ל המשרד להרחיב, זה נושא שהוא מכיר יותר טוב מאתנו, דרך השלטון המקומי. התקציב עבור הסוגיה הזאת היה ונשמר. ובזה לא הייתה הפחתה, לא נגענו. יש פה שתי סוגיות שעולות על הפרק. אחת היא סוגיה תפעולית, שעכשיו אומר מנכ"ל המשרד שהרשויות המקומיות לא מוכנות לקחת את זה על עצמן, להבנתנו לפני מספר שבועות כן הייתה איזו שהיא הסכמה, אבל שוב, אפשר לבקש את ההרחבה מהמשרד, וכעת זה צריך לעבור לטפול של זרוע העבודה, האם הם מסוגלים לתפעל כן או לא, זאת סוגיה אחרת, שוב, זה לא במגרשנו. לגבי סוגיית התקציב, הסוגיה של תקצוב כלל הילדים האלרגנים שנמצאים במעונות המפוקחים, אינה מתוקצבת בבסיס התקציב. זו החלטה שהממשלה בהחלט יכולה לקחת אותה. לכשייבנה תקציב, שוב, אני לא מכיר את ההסכמות ולא כל כך ברור לי אם אנחנו כרגע בונים תקציב לשנת 2021 או לא, אבל במידה ויבנו תקציב, בהחלט יכולה לבוא הממשלה ולהגיד שהיא רוצה להקצות לטובת זה תקציב. אין כרגע תקציב בבסיס התקציב לסוגיה הזאת. יש הערכות שונות, אבל מדובר בעשרות מיליוני שקלים שצריך לתקצב אותם. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> 15 מיליון שקל לכל היותר. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> עבור ילדים שמוקצים, לא, זה לא נכון. אם העלות היא 15 מיליון שקלים - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אז אני אומרת לך, נפתרה הבעיה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא, שניה. אז לא, בואו שניה נעשה את זה ככה - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> שוב, אנחנו מדברים גילאי לידה-3. לא משרד החינוך. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> בוא נעשה סדר, זה לא משרד החינוך. וגם במשרד החינוך יש עוד סוגיות שלא פתורות מהרבה סיבות, וגם במשרד הרווחה אגב, יש סוגיות שקשורות לכל מיני אוכלוסיות בסיכון כאלה ואחרות שרוצים לפתור אותן והן לא מתוקצבות. ובכל פעם שבונים תקציב חדש, מגיע המשרד, מנהל שיח ומקצה את התקציבים התוספתיים שיש לו לטובת הסוגיות שחשובות לו וכך גם צריך להיות במקרה הזה. אין תקציב שאנחנו יכולים להמציא. זה תקציב שצריך להיות בבסיס התקציב, זו צריכה להיות דרישה של המשרד. עכשיו אני אגיד בעלויות. היום מתוקצבים 10 מיליון שקלים, שדרך אגב, משרד העבודה תיקצב מתקציבו ומשרד האוצר הוסיף אותם. התקציב הזה קיים, הוא לא נעלם לשום מקום. ואם הבעיה היא עוד 5 מיליון שקלים, לזה אני מניח שיימצא הפתרון. אבל צריך להגיד, מדובר כרגע בכמה מאות ילדים שאם אנחנו לוקחים פשוט את השיעור באוכלוסייה, את מה שיש היום במסגרות של משרד החינוך, מדובר בכמות הרבה יותר גדולה וזה צפוי להגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים. האם זה 30 או 40 מיליון שקלים, או האם זה 80 מיליון שקלים, זו כבר שאלה אחרת. אבל בא משרד העבודה והרווחה ואומר 'תביאו לי קצת כסף, יהיה בסדר'. אז שוב, אם הבעיה 10 מיליון שקלים, נפתרה הבעיה. הכסף קיים. מאחר ורוצים להחיל את זה על כל הילדים במעונות המפוקחים וכרגע זה לא קיים, ושוב, אין לנו התנגדות לזה. אנחנו לא נגד. אבל התקציב לא קיים. צריך לבוא המשרד ולדרוש את זה בבסיס התקציב, והממשלה צריכה לבנות תקציב כדי שזה יקרה. אנחנו לא יכולים להמציא תקציב יש מאין. זה לא קיים. וזאת הסוגיה לגבי ילדים אלרגניים. אני עוד פעם חוזר ואומר, מי שקיבל עד היום, התקציב בעבורו קיים. הוא לא נעלם, לא כלום. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה לא מדויק. בלשון המעטה אני אומרת את זה. בשנה האחרונה, ואגב, אומרים ילדים אלרגיים. הנושא של הילדים האלרגיים במעונות היום תוקצב, התקציב של זה הגיע מעודפי התקציב של משרד מבקר המדינה בוועדת הכספים של הכנסת האחרונה לפני שהיא התפזרה, משם הגיע התקציב של 11 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים. זה רק כדי ליישר את הקו על מאיפה הגיע הכסף. לפני כן, בשנים עברו, כל שנה משרד הרווחה היה הולך למשרד האוצר, מבקש תקציב עבור הילדים האלרגיים, אבל משרד האוצר לא היה נותן. משרד הרווחה, ואני לא מסנגרת על משרד הרווחה כי יש לי הרבה מאוד ביקורת עליכם ואתם צריכים לעשות כל מה שצריך בשביל לפתור את זה, אבל משרד הרווחה לצורך העניין לפנים משורת הדין גם בתקופתו של שר הרווחה הקודם חיים כץ, הוא בא כל הזמן ואמר לנו 'תקשיבו, אני לא צריך לתת לכם את זה' אבל משרד האוצר לא רצה לתת, אז אני מוציא מהתקציב שלי, מהתקציב של המקלטים של נשים מוכות ונותן לילדים האלה 10 מיליון שקלים'. אני פותחת סוגריים ואומרת, צודק גם נציג משרד האוצר. סביר להניח ש-10 מיליון שקלים לא יישארו 10 מיליון שקלים לעד. היום זה 10 מיליון שקלים, יכול להיות מחר זה יהיה 20 מיליון שקלים. בתכל'ס, זה לא מעניין. תכניסו את זה לתקציב ותנו לילדים שלנו סייעות. מה זה מעניין מאיפה התקציב? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לגבי המצב כיום, אסף, לפי הנתונים שיש לנו אנחנו מדברים על כ-650 ילדים. אולי פחות. אז עבורם אתה אומר שיש את התקציב. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא. עוד פעם. מי שקיבל היום, עבורו יש את התקציב. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> מאיפה? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> שניה. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> שמעת? אז הנה, יש תקציב. סבבה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> עד היום ה- - - תוקצבה, זה הלך ועלה והגיע לכ-10 מיליון שקלים. התקציב הזה קיים. עוד פעם, מבחנתנו זה קיים. אמר שר העבודה והרווחה 'אני רוצה לתת - - - או לכולם או לאף אחד' זאת החלטה שלו, אני לא יכול לחייב אותו. זאת החלטה שלו. עבור ילדי הרווחה או הילדים שקיבלו עד היום דרך מסגרות הרווחה, התקציב קיים. זה אני אומר בצורה מאוד ברורה. זה לא נעלם משום מקום. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל המחלוקת היא לא סביב ילדי הרווחה. ילדי הרווחה כפי שהבנו הם פחות או יותר כ-10%, 15% לכל היותר, כ-100 ילדים. אבל מי שקיבל עד עכשיו זה כל אותם 600, 650 ילדים. להם אני מבין שאלה קיבלו עד עכשיו ו-10 מיליון יבטיחו שהם גם ימשיכו לקבל לשנה הקרובה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> עוד פעם, אמר שר העבודה והרווחה שהוא רוצה לתת או לכולם או לאף אחד. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> הוא אמר את זה ביחס לילדי הרווחה, הוא לא אמר את זה ביחס ל- - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא, עוד פעם, אני אבהיר. יושב פה מנכ"ל המשרד, הוא יכול להגיד. אני לא נכנס - - - אני אגיד את זה יותר פשוט. מי שקיבל עד היום, התקציב עבורו קיים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מר קפלן, תשובה מרגיעה? << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> הבעיה המרכזית היא אם אכן יהיה גידול. אני חושב של-600 הילדים הקיימים או כמה שלא יהיו, אם התקציב יועבר לאגף מעונות ואגף מעונות יוציא את האישורים לשעתיים סייעת לכל ילד הסובל מאלרגיה, אני חושב שהבעיה תיפתר. אבל מה שאומר אסף בין השורות, שככל שיהיה גידול, הגידול הוא באחריות המשרד. המשרד לא יכול לקחת על עצמו אחריות לגידולים האלה כי הגידולים האלה יצטרכו לבוא ממקור שאין לו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הבנתי, אבל בינתיים כנראה שלא מדובר בגידול ואנחנו מדברים על פחות או יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר בגידול. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא משמעותי. עוד עשרות - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> כבוד היו"ר, גם המספר 600 הוא יותר ממה שקיים מבחינת הנתונים שיש גם במשרד הרווחה, זה כבר כשלקחנו את הגידול שאולי צפוי שאנחנו מדברים על 600. אז באמת אנחנו לא מדברים פה על - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> גם אם יהיה גידול זה לא גידול משמעותי שישנה את התמונה. אנחנו מדברים על מאות - - - << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> היות ואסף אמר שהוא מעמיד את התקציב הזה אז אני מניח שזה יפתור את הבעיה, ככל שהוא לא יתנה התניות בהעמדת התקציב. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אז יש תקציב? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מצוין. אסף, יש מניעה שהתקציב יועבר? שואל מנכ"ל המשרד. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אני רוצה עוד פעם לסבר את האוזן כי בין הדברים שאמר מנכ"ל המשרד מסתתרת פה אמירה. משרד העבודה והרווחה עד היום הקצה את זה עבור מה שנקרא ילדי רווחה. והם היו זכאים לסייעת עבור ילדים אלרגיים, עכשיו בא משרד העבודה ורוצה לפתוח את זה לכולם. הוא אומר 'תביא את ה-10 מיליון שקלים, אני אתן לכולם. את החריגה שתהיה יממן משרד האוצר' אז אני בא ואומר פה גם בצורה ברורה. מה שהיה עד היום, את זה ניתן לתקצב. מה שמעבר, זאת החלטה של המשרד. לנו אין יכולת לתקצב יש מאין. היה וייבנה תקציב, יבוא המשרד וידרוש את זה בבסיס התקציב שלו, וזה יהיה חלק מהדברים התוספתיים - - - את מה שהיה עד עכשיו. הסכום שהיה עד עכשיו לא נחתך, לא קוצץ, שום דבר. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> המשמעות של האמירה הזאת שלמעשה אין תקציב. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל למה, אנחנו דנים על כ-600-650 ילדים - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> ברשותכם, התקציב הנוכחי נותן מענה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן. אמיר מדינה. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> מנהל אגף מעונות יום. תודה רבה אדוני היו"ר ואסף, אנחנו על המספרים ביחד. התקציב הנוכחי הוא סדר גודל של 2,380 ₪ לילד לחודש. אם מסתכלים על 10 מיליון שקלים שנתנו מענה ל-350 ילדים, אלה המכפלות. אז אם מסתכלים על המספרים האלה ואומרים שיש 600, אז 10 מיליון שקלים לא מספיקים. כבר צריך סדר גודל של עוד 9 מיליון שקלים כדי לכסות את העלות של אותם 600 הקיימים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל אותם 600 קיימים, מה היה התקציב שלהם, שנציג האוצר אומר שזה יישמר, מה שקיים? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> התקציב הנוכחי הקיים נותן - - - << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> לא היה תקציב לדבר הזה. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה מה שאני אומרת גם. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אני עוד לא מכיר את התקציב הנוכחי, זה בדיונים, אבל בוא נדבר רגע על מספרים דה-פקטו. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> תסביר את זה במילים פשוטות. סליחה. מה הוא אומר? האוצר אומר דבר פשוט. הוא אומר 'אני מתקצב את משרד הרווחה, משרד הרווחה בתקציב שהוא מבקש ממני הוא מקבל את הכל. מה שהוא ביקש הוא קיבל. הוא אומר, אם אין שינוי, בסיס התקציב נשאר אותו דבר, תתקצבו את מה ש- - - מה אומר משרד הרווחה? הוא בא ואומר, מלכתחילה זה היה לפנים משורת הדין ועכשיו אני לא יכול לתת לכם כי אין לי את הכסף הזה, הוא הולך למקום אחר. אז מה שהוא אומר בעצם במילים של בני אדם נורמליים, במילים של בני אדם זה אומר 'אין לנו כסף לתקצב את הסייעות לילדים האלרגיים'. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא, זה לא נכון. אני אבהיר את זה בצורה ברורה. אני מתנצל מראש, הדיון היה אמור להיות עד 10:30 ואני ב-11:00 צריך לצאת אבל אביעד יישאר נציג בדיון. עד היום התקציב ניתן, בעצם הסיוע ניתן דרך הרשויות המקומיות עבור הילדים שהיו רשומים בשירותי הרווחה והיו ילדים אלרגיים. התקציב הזה קיים. כרגע משרד העבודה והרווחה רוצה לקחת את זה מהרשויות המקומיות ואומר 'אני מעביר את זה לזרוע העבודה שתתפעל את זה. מהיום הם יתפעלו'. היום זרוע העבודה לא מתפעלת את זה רק לפי מי ששייך לשירותי הרווחה, אלא נותן את זה לכל הילדים שנמצאים במעונות המפוקחים וזה מגדיל את העלות. לא גידול אחר. מה שהיה עד היום, אם הוא יישמר, אז אין בעיה, התקציב קיים. אם אומרים עכשיו 'בוא נפתח את זה לכל ילדי הגנים המפוקחים', אז המשמעות היא שגם ילדים שלא רשומים בשירותי הרווחה יקבלו. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אבל זה היה פתוח תמיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה פתוח תמיד רק עם מסלול דרך רווחה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> - - - אפשר ללכת לפי ההנחות. אם במסגרות של משרד החינוך מדובר על כ-5%, אפשר להניח שזה אותו השיעור באוכלוסייה, אז המשמעות היא לא 500 או 600 ילדים אלא קרוב יותר ל-5,000 ואם המספר הזה לא נכון אז זה קצת יותר, קצת פחות, לא משנה. המספרים יעלו בצורה משמעותית ואיתן העלויות. ולעלויות האלה אין תקציב. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה שטויות במיץ עגבניות. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בוא נדבר על מספרים. לפי מה שאני מבין אנחנו מדברים על כ-600-650 ילדים. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> במספר הזה לקחנו הנחה מחמירה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז אף אחד לא מדבר על 5,000 ילדים. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> היום למיטב הבנתי יש פחות אפילו. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה מה שאמרתי, הערכה מחמירה. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> 600 ילדי רווחה וילדים שהם לא רווחה. רק רשומים דרך רווחה. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> 600 ילדים שלי. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אז את מסכימה איתי. אני אסביר. אני אומר עוד פעם, מי שקיבל עד היום מבחינתנו ימשיך לקבל, הסכום קיים. אומר משרד העבודה והרווחה, אנחנו לא ניתן רק למי שמקבל היום, אנחנו ניתן לכולם, גם אלה שלא רשומים במסגרות הרווחה. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אנחנו פשוט נחסוך את הישראבלוף שהיה שכדי לקבל היו צריכים ללכת לאגף הרווחה של הרשות המקומית ועוד החוצפה הייתה שללקוחות לא רווחה הם נדרשו לשים 25% מצ'ינג. זה לא יכול להמשך ככה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז כמה ילדים, מר קפלן? כמה ילדים להערכתכם? זה מה שאנחנו אומרים בדיון הזה? << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אני חושב שהמספר של 600 לא צריך ללכת אימים ולהגיד שיגיעו ל-5,000. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז 600. בסדר. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> 600 לא רק לקוחות רווחה מתוכם 60 בטח הם ילדים בסיכון על פי חוק פעוטות בסיכון, היתר הם ילדים רגילים והורים רגילים וצריך גם להם לתת, אי אפשר להפלות אותם. לכן לא צריך להלך פה אימים, אבל אי אפשר להפיל על המשרד שלנו את האחריות לספוג את כל מה שיהיה מעת לעת, כפי שיהיה מכאן ועד עולם. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כרגע אנחנו מדברים על השנה הקרובה. התחלנו את הדיון הזה עם פניה לגבי 600, 650. אני מבין שלגבי המספר הזה לא צריכה להיות בעיה. זה מה שקיים וזה מה שימשיך לפחות לשנה הקרובה. נכון, אסף? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אם נתרגם את המספר הזה, זה סדר גודל של 20 מיליון שקלים עלות. בוא תתרגם את ה-600, 650 ילדים, 19 מיליון שקלים. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> היום אתם רוצים 10 מיליון, איך הגעת ל-20? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> מתמטיקה פשוטה. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אבל אתם רוצים היום 10 מיליון. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אז אני אגיד לך. גם התחשיב נמצא אצלכם. אם אתה לוקח 350 ילדים לפי התחשיב של שנה שעברה ואתה מחלק אותם ב-10 מיליון, אתה מגיע לסדר גודל של 2,380 שקל - - - << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> איך הגעתם ל-650 ילדים? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> זה המספר הנוכחי. זה המספר המדווח על ידי רשויות הרווחה בעת הזו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> המספר הנוכחי זה 650. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> עוד פעם, - - - << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> מה אתה מתפלא, אסף. יש גידול טבעי. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> חברים, אני לא מתפלא על כלום. אני רק אומר עוד פעם, מה שהיה עד היום, זה קיים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז מה שהיה עד היום, 650. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> לא, עד היום לא היה 650. עד היום היה 350, עם עלות של כ- 10 מיליון. עכשיו הדבר הזה יגדל, זה לא יגדל ל-650, זה יגדל יותר כי שוב, אף אחד פה בשולחן לא יודע להעריך כי מדובר באנשים שעדיין לא הגישו. אני אתן דוגמה, אני לא במעון מפוקח אבל באותה מידה יכולתי להיות היום במעון של ויצ"ו או נעמ"ת ולא הייתי מגיש לשירותי הרווחה והילדה שלי אלרגית. אתם לא יודעים עלי. ויש עוד כאלה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אסף, אני מבין אותך, אני יכול כמובן להבין את החששות שזה יהיה אלפים. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> יו"ר הוועדה, ברשותך, אני מצטער, אני פשוט חייב לרדת לדיון שאני מאחר אליו ויישאר כאן נציג. אני אומר עוד פעם, מה שהיה עד עכשיו בזה לא נגענו, לא חתכנו, לא שום דבר. מה שהיה הוא שיהיה ומבינתנו ימשיך. היה ומשרד העבודה רוצה להרחיב את הפעילות, אין לנו שום התנגדות לזה, אבל כרגע צריך להבין, אין בסיס תקציב לשנה הבאה שאפשר להגדיל דרכו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הבנתי, אבל רק אני אומר לקראת הסיום, לפני שאתה יוצא, אף אחד לא מדבר על אלפים, אף אחד לא מדבר על הגדלה משמעותית. אני שומע כאן מספרים כמו 600, 500 - -- << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> לכל היותר. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> אבל רגע, אף אחד לא יודע. משרד העבודה מדבר על זה והוא אומר גם ביושר, הוא לא יודע. כי מהרגע שאתה פותח את זה לכל - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> זה סתם אמירה, מי שיש לו ילד אלרגי לא אכפת לו ללכת לרווחה לפתוח תיק כי אכפת לו מהחיים של הילד שלו. אתם חושבים שזה מה שמנע מאנשים להגיש בקשה? << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> רגע, מאוד פשוט. אתם אומרים 650 ילדים, - - - משרד האוצר יתקצב 650 ילדים ומעבר ל-650 ילדים זה משרד העבודה והרווחה. מוסכם? אם אומרים כולם שאין שום דבר מעבר, נכון? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני חושב שזו ההערכה של גורמי המשרד, אני מקווה שבאמת כולנו מדייקים. << אורח >> אסף וסרצוק: << אורח >> שמשרד העבודה יסכים לדבר הזה, אנחנו בעד. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אין מצב שהמשרד שלנו יסכים לקחת על עצמו את ה-651 ואילך. אני לא רואה את זה. מאיפה ניקח את זה? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מר קפלן, למה עכשיו להכנס. << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> אני לא נכנס, אני מסכים עם מה שאתה אומר. אני מסכים לצאת לדרך עם ה-650. אני חושב שלא צריך ללכת ולעשות מזה מפלצת, נראה מה שקורה במהלך השנה. הרי כל שנה יש דיון, אני לא ביקשתי את זה כרגע לפתרון רב שנתי, גם אי אפשר פתרון רב שנתי, נסתכל על השנה הזו ונצא לדרך. אבל אני אומר במפורש לפרוטוקול, משרד העבודה והרווחה לא יכול להיות המבטח של הנושא הזה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> של מעבר ל-650. אני הבנתי וזה נרשם בפרוטוקול. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אז יש לנו תקציב ל-650. מצוין. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל התחלנו באמת, הפניה שקיבלנו מההורים ומנציגי ההורים הייתה סביב ה-600, 650, אני מבין שגם האוצר וגם הרווחה יכולים לעמוד בזה. זה מצוין. נציגת מרכז השלטון המקומי בעניין הספציפי הזה. רות איתנו? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אני אשמח שתאמר לי למה בדיוק אתה רוצה שאתייחס כי עברנו על לא מעט נושאים בנושא של נקודות היום. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אולי לנקודה האחרונה. נתנו מספיק זמן לדיון סביב סוגיית הפעוטות האלרגיים, הערכה של נציגי ההורים, של העמותות, שזה לא חורג מ-600-650, לפחות לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. נציגי האוצר והרווחה אומרים שזה מספר שבאמת אפשר למצוא את התקציב. את יכולה לאשר? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> הנתונים שמגיעים הם מגיעים הפוך, הם מגיעים מהרווחה אלינו ולא הפוך. לנו אין מידע על מעונות היום וכמה יש בכל מקום, המידע מגיע ממשרד הרווחה אלינו והרשות המקומית, בהנחה והנושא יוקצה ישירות לרשות המקומית, אז הרווחה מדווח על הקצאה מלאה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בעצם מבחינתכם לא צריך להיות קושי בעניין הזה? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> לא. אנחנו רק ביקשנו שהתקציב לא יעבור דרך מחלקות הרווחה אלא ישירות למסגרות היום, כפי שהן ממומנות על ידי האגף למעונות יום במשרד הרווחה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> יכול להיות שלגבי השנה הזו כבר מאוחר לעשות את השינוי. כן מר קפלן. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> כן אבל אדוני היו"ר, אתה יודע כמה שנים מנהלים דיון בנושא הזה? מה כל כך מורכב? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כי עכשיו אנחנו שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, עם כל המורכבויות של התקציב בתקופה הזאת. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אדוני היו"ר, אין רצון להקצות לילדים האלה את התקציב. זה ברור. לכן לא מקבלים את הבקשה שלנו להעביר את זה ממחלקות הרווחה ישירות למעונות היום, גם האוצר יודע לבצע את זה, גם משרד הרווחה יודע לבצע את זה, אז כנראה שהקושי הוא קושי תקציבי, או קושי אחר, שבעצם בא ואומר, וצריך לשים את הדברים על השולחן, אדוני היו"ר, אני חייבת לומר משפט אחד. חייבת להיות חשיבה מחודשת בשולחן שלך, בוועדה שלך, האם נכון להקצות סייעות רפואיות לכל ילד שהוא ילד אלרגי, וצריך לשמור עליו. או שמדינת ישראל צריכה להתפכח ולהפסיק את הסאגה הזאת של סייעות רפואיות לכל ילד. אין הגיון. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אין הגיון כולם הפכו להיות מומחים גדולים לילדים אלרגיים במעונות, כולם יודעים מה הגיוני מה לא הגיוני. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נעמה זה לא - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> לא, אני רוצה שלא ינהלו איתי דיון שתי דקות לפני שמתחילה שנת הלימודים על מה הגיוני ומה לא הגיוני. כולם חכמים - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נעמה, זה לא הדיון כרגע. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> - - - אני מבקשת - - - שעתיים סייעת - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> נכון. את צודקת. צריך לתת לו יום שלם. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> סליחה, הדיון כרגע לא דיון עקרוני בסוגיה הזאת. אנחנו גם מוגבלים בזמן. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אז אני מבקשת אדוני היו"ר, שיתקיים דיון אמיתי. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> יכול להיות שיש מקום. בהחלט. אני רוצה לשאול אותך, האם סוגיית המצ'ינג בעייתית עבורכם בעניין הזה? << אורח >> אביגדור קפלן: << אורח >> לא, כבוד היו"ר, מיותר לשאול כי אין מצ'ינג. רק לפעוטות בסיכון יש מצ'ינג. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז בעצם זה גם לא אמור להיות נטל על הרשות המקומית. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רות. אני מסכים איתך. יכול להיות שיש מקום לקיים דיון יותר עקרוני בסוגיה הזאת אבל באמת כרגע זה דיון חירום לקראת פתיחת שנת הלימודים. אני אשמח לעשות את זה בהמשך עבודת הוועדה. תודה רבה. נציגת משרד הבריאות ד"ר דינה צימרמן בבקשה. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> אנחנו חושבים שזה כן כדאי שיהיה איזה שהוא דיון יותר לעומק על הצורך בסייעות כי העמדה של המשרד היא שצריך לעשות שינויים סביבתיים ולא ליווי אישי, יש לציין שיש ילדים עם בעיות רפואיות כמו סכרת שאין להם שום זכות לקבל ליווי כעת, לכן העניין שיש זכות רפואית לכל ילד לא קיים וכדאי שהדיון הספציפי הזה ימשיך. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רציתי לשאול אותך לעניין סוגית ההסתגלות כי יותר במשרד הבריאות כן מעורבים בעניין הזה. יש את הביקורת ששמענו בעניין הזה על מה שהוצע, והוצעו גם חלופות פדגוגיות אולי מתאימות. את מכירה מקרוב את הדיון הזה? << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> תשמע, המתווה להסתגלות נבנה בשיתוף פעולה בין המחלקה ואגף למעונות יום עם משרד הבריאות. היה ניסיון למצוא איזון בין הצרכים של הילד להיפרד מההורים שלו ולמנוע התקהלות שיכולה לסכן את הילד והצוות מבחינת הקורונה. אני חושבת שהמתווה שנבנה הוא כן עונה על האיזון הזה ויש דיון שוטף בין משרד הרווחה ומשרד הבריאות על כל סוגיה ספציפית שעולה במהלך המגפה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> גברת מורנו, הייתה לך ביקורת. תחדדי את זה כך שהיא תוכל להגיב. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אנחנו הצענו, הכוונה לארגוני מעונות היום, אנשי הפדגוגיה בארגונים הציעו מתווה משלים שמתייחס לשתי נקודות מרכזיות. האחת זה באמת משך זמן שהות ההורה עם הילד ואז בעצם מה שיאפשר את זה זו עבודה בקבוצות קטנות ולא הורה נכנס/הורה יוצא. הורה נכנס/הורה יוצא מאפשר הסתגלות קצרת טווח יותר, גורם למצב של התגודדות בכניסה, וזה ניהול אופרציה לא פשוטה, ועוד דבר שהצענו באמת זה כל מה שקשור לילדים הממשיכים ולא לילדים החדשים והפרדה ביניהם בחצר בזמן שההורים האחרים מגיעים, מה שמחייב התייחסות לתקינה וזה פחות סוגיה של בריאות, לסוגיה שבאמת אנחנו מנהלים את כל האופרציה ואיזה משאבים עומדים לרשותה. אבל הדבר המרכזי באמת מתייחס לעניין של עבודה בקבוצות קטנות, דיברנו על שלושה ילדים, שלושה הורים, איש צוות אחד באותה נקודת זמן, חיטוי בין מפגש למפגש, מה שיאפשר פי 3 זמן לכל ילד והסתגלות לא רק אחד לאחד, אלא הסתגלות בקבוצה שזה חלק מהמהות של ההסתגלות. אנחנו חושבים שזה מתווה אפשרי, הוא עומד בדרישות אבל שוב, זה דבר שהעלינו לפתחו של משרד העבודה והרווחה שעבד מולכם וחזר ואמר - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז בעניין זה הכדור- - - << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אנחנו כרגע עובדים מול משרד העבודה והרווחה ומקבלים את ההנחיות מהמשרד. אנחנו מעלים את הסוגיה הזאת כי היא סוגיה קריטית מבחינתנו. יש משוב מאוד מאוד ברור לגבי יכולת ההתארגנות במצב הזה, כולל של הילדים, כולל של ההורים, כולל האפקט של ההסתגלות בצורה הזאת, ואנחנו מבקשים לפתוח את זה לחשיבה דחופה בימים הקרובים למול המתווה שהצענו. אנחנו לרשותכם, אנחנו נעלה את הדברים, נחדד אותם, נדייק את הדברים אבל אני מבקשת לפתוח את זה שוב, כי המתווה כמו שהוצע כרגע הוא מאוד מאוד בעייתי ליישום. אני מבינה את האיזונים בין השיקולים השונים, חייבים להביא את זה בחשבון, עדיין יש אפשרות לעשות יותר. אז אני מבקשת באמת שייפתח דיון נוסף כדי לחדד את הדברים, כי מבחינתנו זו גזרה מאוד קשה ליישום כרגע. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> גברת צימרמן, אני מניח שמקובל עלייך פתיחת הדיון בנושא הזה. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> אפשר לדון בזה. כמו שאמרתי, יש לנו דיון שוטף על כל הדברים שמעלים יחד עם משרד הרווחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אפשר לשאול לגבי המתווה, אני מנסה להבין מה זה הורה נכנס/הורה יוצא. מה הכוונה? << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> לדעתי זה כבר לא זה, זה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שניה, נציגת משרד הבריאות, אני רוצה לשמוע לפני הדיון ש- - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה שואל אותך לגבי ההסדר עצמו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תסבירי לי איך אתם במשרד הבריאות רואים את ההסדר. יושבים פה נציגים גם של הילדים וגם של מעונות היום, תני לנו בקצרה, אפילו הצופים שצופים בנו לא מצליחים להבין מה אתם רוצים ומה אתם רוצים. תני לנו את זה בשני משפטים. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> העניין הזה של הורה נכנס/הורה יוצא, זה היה המתווה בשגרה. אני יודעת שאנחנו ישבנו ודיברנו על איך לעשות - - -שונים בזמן של ההסתגלות, כשהיה יותר זמן להורים לעשות את זה. להגיד לכם מה המתווה הסופי, אני חושבת שצריך לשבת עוד פעם עם משרד הרווחה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מה אתם מציעים. לא ביקשתי לדעת מה המתווה הסופי. איך אתם רואים את הפתרון. העמדה של משרד הבריאות, יכול להיות שתתקבל ויכול להיות שלא תתקבל אבל תגידי מה את חושבת, איך זה צריך להיות? << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> העמדה היא שצריך לשמור על ריחוק חברתי כמה שיותר, בעצם זה שצריך, אני אתקן, צריך למנוע את החשיפה של הילדים לכמה שפחות אנשים. הדרכים שאפשר למנוע זה להפריד בין אנשים שנכנסים או בזמן או במרחק. לכן חלק מ- - - ההסתגלות הייתה גם כן לפרוש את חצאי הימים או הזמן הקצר שהילד נמצא בגן בימי ההסתגלות על יותר זמן מבשגרה שנותן יותר אופציות ויותר זמן להורה להכנס. זה תלוי גם במבנה של הגן והמעון והקבוצות שיש. קיימנו על זה הרבה דיונים שנכנסו ל- - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מותאם בגלל הקורונה הכוונה. השאלה אם נניח בעוד כמה חודשים הקורונה תסתיים, חוזרים למתווה הרגיל? << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> בעזרת השם. אף אחד לא רוצה להפריד בין ההורים והילדים שלהם. כל מה שקורה עכשיו מבחינת המגבלות של אי יכולת להכנס למעון ואיך מפעילים במעון, זה בגלל המגפה שאנחנו בתוך המגפה, שאנחנו מנסים למנוע את ההתפשטות שלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היו"ר, מה שאני מבין מנציגת משרד הבריאות שעדיין אין איזו שהיא תמונה כוללת וכל אחד צריך להתאים את עצמו גם לתנאים של הגן או הפעוטון, וגם לתנאים של ההורים, וזה כאילו משהו שצף על פני המים ואם זה יחזיק מעמד, אז יחזיק מעמד. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> ממש לא. עצם זה ש - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אלא? אז אולי תסבירי יותר נכון, כי אני לא מצליח להבין. כי אני יושב, גם אחרי שקראתי, גם אחרי ששמעתי, אני מנסה להבין איך זה יתבצע בשטח. הרי את לא תהיי מעורבת בכל פעוטון ובכל מקרה, אז השאלה אם יש הנחיה ברורה וכללים ברורים, לכך שבגן הזה יש ילד אלרגי, אז את מדברת על - - - << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> אתה מדבר על אלרגיה או על קורונה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, דיברתי על עניין הילדים האלרגיים. זה מה שאני מנסה להבין. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ההסתגלות היא כללית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז ההסתגלות לא קשורה לילדים אלרגיים כי לרגע נבהלתי, לא הבנתי מה קשר קורונה לאלרגי. אז אין קשר. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> לא, זה שני - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. אז הנה, פתרנו לפחות תעלומה אחת. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> אני אגיד לך, הקשר היחיד זה עצם זה שכעת שמים דגש על ניקיון שטחים בגלל הקורונה, זה רק לטובת הילדים - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אה, לא, זה אולי לטובת הילדים האלרגיים אבל דברים אחרים שהם לא לטובת הילדים האלרגיים אבל עליהם אין שום פתרון, זה שמבוגרים לא יכולים להכנס למעון. אז מי מדריך את הצוות? מי מספר למטפלת איך מזהים שהילד האלרגי נמצא בתגובה? מי עושה לה הדרכה על מזרק אפיפן? אף אחד. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> לא נכון - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אם לא הייתה קורונה היינו מגיעים לכל מעון, לכל בית ספר, לכל גן - - - << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> המתווה מאפשר לאנשים שצריכים לעשות את תפקידם להכנס למעון. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תפקידים חיוניים. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> יש אישור של משרד הבריאות להכניס בעלי מקצוע. << אורח >> דינה רחל צימרמן: << אורח >> בעלי מקצוע. אני מדברת על הורים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - לפני קורונה יכלו להכנס לגן ולתדרך, ואני מבין את הדאגה של ההורים כי טובת הילד היא קודם כל. אחר כך כל התמונה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> נשמע את אמיר. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> ברשותכם, תראו, קודם כל, כל נושא ההסתגלות ההדרגתית, שכחתם לציין את ההסתגלות במרחבים. נכון שהורה נכנס/הורה יוצא זה בתוך כיתת המעון, אבל יש גם את המרחב הפתוח ושם יש אישור של משרד הבריאות לעשות כמה מוקדים של הסתגלות, כך שזה כבר הקלה משמעותית אחרי השיח עם הארגונים. כמובן שנעשית עבודה על בסיס יומי לפעמים מול משרד הבריאות בשיתוף פעולה מלא כדי לנסות למצוא את הפתרונות הכי מיטיבים גם להורים וגם לילדים. דבר שני, לנושא אלרגיות, נחזור עוד שניה לנקודה של ימי הסתגלות. כל נושא התקצוב אמור לעלות עכשיו בשיח מול האוצר. בין אם זה תקצוב לתגבור בתקופת ההסתגלות ובין אם זה תקצוב כתוצאה מירידה בהכנסות ובין אם זה תקצוב כתוצאה מכל סיטואציה אחרת, חומרים שצריכים לקנות, העליתם את הכל בצורה מסודרת מול משרד האוצר, בדיון שיהיה, התבשרנו עכשיו, אולי ביום חמישי אולי ביום רביעי, אנחנו נשב וכנראה שזה יהיה כמו בפעם שעברה, דיון קדחתני לתוך הלילה ואז כנראה גם יימצאו ה- - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אתם כמו הסתדרות המורים, ברגע האחרון רוצים לפתור את הסוגיה. ממש ב-31 לאוגוסט. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אגף מעונות יום פינה את הלו"ז מרגע זה, מלפני שבועיים ובכל יום בשבוע, כולל בערבים ובלילות, כדי למצוא פתרונות. זה לגבי הנושא הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אומר שיש מצב שאנחנו נשמע מנגינה אחרת, זה מה שאתה אומר, נכון אמיר? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כולי תקווה. הנושא של תקצוב ילדים שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים, אנחנו מדברים פה והתבשרנו פה ויש פה באמת בשורה שיש תקציב ל-650 ילדים, זה אומר שאת שנת הלימודים הנוכחית אנחנו נפתח עם מענה, אני מקווה, לכל הילדים. וכפי שאמר המנכ"ל, לא לאגף מעונות יום ולא למשרד העבודה אין יכולת לתקצב את הילד ה-651 וזו נקודה שהוועדה צריכה לשים עליה את הדעת, כי אני לא רואה איזה פרצוף יש לי - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה בסך הכל ה- - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הערכה של - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> עוד פעם, אני מסתכל על עלויות, סדר גודל של 20 מיליון שקלים לשנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ל-650 ילדים. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, הפער הזה שאנחנו מדברים על 650 ילדים ואני זוכר מהדיונים בוועדת החינוך בכיתות א', ב', ג' זה מגיע ל-50,000. אז איפה מאבדים, סליחה על הביטוי, ילדים בדרך? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> מלכתחילה יש לך רק 25% ילדים במדינת ישראל שנמצאים במעונות מפוקחים, אז תיקח מתוך ה-25% האלה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תכפילי את זה בחמש, עדיין את לא מגיעה למספרים - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> עדיין אני אומרת גם בגילאים האלה, הורים מעדיפים, אני יודעת על ההורים האלרגיים, מעדיפים או קבוצות מאוד מאוד קטנות במסגרות מאוד מאוד קטנות, או שהם נשארים בבית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר לא יודעים על הילדים האלה למעשה - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> המערכת לא יודעת. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> המספר קופץ ממש לאלפים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המספר קופץ בכיתות א'-ב', שם יש ליווי צמוד. זה קופץ לאלפים. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> גן חובה, בוא נגיד ככה, גנים, א', ב' שזה כמה שכבות גיל יש לך בערך 3,500, 4,000 ילדים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה 4,000, לא הבנתי. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> ילדים בגילאי גן. לא מעונות, של משרד החינוך שאתה אומר שקופץ לאלפים, מגיל 3 עד גיל 8, סוף כיתה ב', יש בערך 4,000 ילדים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת עד גיל 3 זה 650 שמתוקצבים. מגיל 3 עד גיל 6, מגיע ל-4,000 ובכיתות א', ב', ג' זה כבר מגיע לעשרות אלפים. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אני יכולה לומר שעד כיתה יב' כולל, יש בערך 70,000 ילדים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 70,000 זה עד יב'. בסך הכל. אז זה פחות או יותר מסתדר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ושם גם התקצוב הוא דרך משרד החינוך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. מגיל 3 זה כבר משרד החינוך. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> זה מספרים אחרים שיש חוק חינוך חובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור. רציתי לעשות את ההתאמה במספרים שנוכל להבין. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אני רק רציתי לבקש, הדברים של אמיר, בגלל שהוא אמר שהכל יישאר אותו דבר, השלטון המקומי הרי הוציא איסור על המשך הנוהל שהיה נהוג עד עכשיו. זאת אומרת אם עד היום היינו הולכים כמו שאמרו פה למחלקת הרווחה לקבל את הסייעת, השלטון המקומי לא מוכן לזה יותר ויש איסור של השלטון המקומי להמשיך בנוהל הזה אז אני רק מבקשת שבמסגרת ההבנות שהשגנו כאן היום על זה שיש תקציב ל-650 ילדים, שגם השלטון המקומי יסיר את ההתנגדות שלו ואת האיסור שלו למחלקות שירותים חברתיים ומחלקות הרווחה לטפל בילדים שלנו. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא שמעתי שהם לא רוצים, הם רק אמרו שיש קושי עם העניין הזה. צריכים להגיע למתווה חדש, אבל בינתיים צריך כמובן לממש את ה - - - << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אני רק אומרת שיש איסור. הם אוסרים, אמיר, אני צודקת, נכון? תחזק את - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> הם לא אוסרים. הם לא היו מוכנים, ונמצאים פה אנשי השלטון המקומי והם יכולים לומר את זה בקולם. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> לא, רות אמרה שהיא חושבת שהגיע הזמן להגיע למתווה חדש, ואני אמרתי שאשמח לקיים דיון מיוחד לנושא הזה. << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> אבל דע לך שמעבר למתווה החדש, השלטון המקומי לא מוכן שמחלקות הרווחה ברשויות המקומיות - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל כמשהו חדש או שהיה גם קודם? << אורח >> נעמה קציר: << אורח >> ככה זה היה כל שנה. אבל עכשיו הם הוציאו עוד פעם את המכתב הזה שהם לא מוכנים שהילדים האלה - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> הנושא התקציבי נפתר. זה היה סלע המחלוקת. ברגע שהרשויות המקומיות נדרשו לשלם מצ'ינג של 25% על ילדים שאינם ילדי רווחה, אני יכול להבין את התסכול. ועכשיו הנושא התקציבי נפתר אז אני מניח שגם ההתנגדות הוסרה. אבל עוד פעם, אני מציע שנשמע בקולה, שיגידו בדיוק מה עמדתם. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> רות את שומעת את הדיון? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> כן. אני שומעת את הדיון. אמיר, אתה יודע שההתנגדות שלנו לא הייתה התנגדות תקציבית, ההתנגדות שלנו הייתה על כך שהסייעות האלה יופעלו דרך הרווחה, זה לא שנה ראשונה, אני חושבת שזו שנה חמישית שזה נאמר, אנחנו מבקשים שזה לא יעבור דרך מחלקות הרווחה, שהן גם כך עמוסות במשימות שהן משימות ליבה שלהן ואין שום סיבה שסייעת רפואית שכל המשמעות שלה זה ההעסקה שלה, הן צריכות להיות מועסקות דרך מעונות היום. נקודה. אין חדש. אנחנו היום בדיון שאני יכולה למחזר אותו מלפני שנה, מלפני שנתיים ומלפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הבנתי אותך, ומה שסיכמנו, נשמח לקיים דיון מיוחד בתקופה הקרובה לעניין הזה. אבל ככל שזה מתקשר לפתיחת שנת הלימודים ובהנחה שאנחנו בהחלט מדייקים במספר של 600, 650, אני מקווה שלא צריכה להיות בעיה בשבוע הבא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היו"ר, סליחה, ההצמדה הזאת לפתיחת שנת הלימודים אני לא חושב שהיא בכלל רלוונטית לילדים עד גיל 3, כי מבחינתם כל השנה זה אותו דבר. זה לא שהם הולכים לקנות ספרים ומתחילים לשבת ומתחילים תכנית לימודים. אתה יודע, זה - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זו נקודת זמן לבחון את הדברים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לנו. כן. אבל מבחינת הילדים 3-0 אין משמעות לתאריך של ה-1 בספטמבר כי הם כל הזמן צריכים להיות תחת השגחה וכל הזמן צריכים להיות במסגרת כי ההורים צריכים לעבוד, לחזור לשוק העבודה, אז אין פה משמעות. זה רק סמלית לפקידים של המשרדים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אמיר סיימת? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אולי התייחסות בכל זאת לסוגיית המשא ומתן עם האוצר לגבי השיפוי - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אני לא אקח את הבכורה לאסף או למי שנשאר בדיון ממשרד האוצר. אנחנו שושבינים, אנחנו שחקני משנה אני יכול להגיד, בתוך התהליך, אנחנו מציגים נתונים אבל השיח הוא שיח אוצרי. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני הבנתי לפחות מאיך שאסף הציג את זה, שחלק מהדיון הוא גם דיון שמתקשר לנושאים עובדתיים. אני מניח שכאן אתם במעמד בטח יותר טוב ממשרד האוצר, וככל שהצגת הדברים בקרב המפעילים של המסגרות משקפת את המציאות, זה אמור להקל עליהם לקבל את התמיכה הזאת. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> אני חושבת שלכולם יש אינטרס שזה ייפתר כמה שיותר מהר ובצורה טובה, שלא נחזור על הדיון הזה שוב ושוב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - -פגישה של משרד הרווחה עם משרד האוצר? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> לא, פגישה של הארגונים עם משרד האוצר, ואנחנו מצטרפים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נפגשים ביום רביעי עם שר האוצר באופן אישי? << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> לא עם שר האוצר. עם הנציגים ש- - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואתם מצטרפים לפגישה הזאת. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כמובן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ובפגישה הזאת אמורה להתקבל החלטה או שזו פגישת היכרות מה שנקרא? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> נפגשנו כבר מספיק פעמים כדי שתתקבל החלטה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מעריך שביום רביעי תתקבל החלטה? << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זו תקווה שלנו. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> - - - שתתקבל החלטה, אנחנו כבר נפגשנו כמה וכמה פעמים במשך השבועות האחרונים, הבאנו נתונים, החזרנו נתונים, הוספנו נתונים, לדעתי אין כל כך כבר מה לדוש, הכל - - - מבחינת הנתונים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> צריך כבר לחתוך בנושא. אבל זו הזדמנות לשמוע את התאחדות מעונות היום הפרטיים. בטח כל הנושאים האלה נוגעים גם אליהם. יניב בר אור בבקשה. << אורח >> יניב בר-אור: << אורח >> קודם כל תודה על זכות הדיבור ועל הדיון החשוב הזה. בצ'ט מתקיים דיון מאוד מאוד סוער, כדאי לעבור עליו גם. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> הדיונים בוועדה תמיד סוערים. בסדר. << אורח >> יניב בר-אור: << אורח >> כן. הצ'ט לא פחות סוער מהועדה עצמה. תראו, אנחנו שומעים שכאן הוועדה דנה בעיקר במעונות המפוקחים ובעיקר במה שקורה מבחינה תקצובית במעונות המפוקחים אבל אנחנו שוב חוזרים לזה שמעונות היום הפרטיים על סף קריסה, עוד לפני ימי קורונה, וימי קורונה רק החריפו את הבעיות. אני שומע את חברי הכנסת מדברים על זה, אבל פתרונות אין ואנחנו כבר ועדה שלישית או רביעית שאנחנו מעלים שוב ושוב ושוב את עניין הזכויות של מפעילי מעונות היום הפרטיים, את העניין של השימוש החורג, את העניין של הארנונה והמע"מ שלא מדברים עליהם בכלל. אם רוצים לעשות הסדרה, אז צריך לתקצב פה גם את המצלמות וצריך לתקצב פה בצורה שוויונית ולכולם, ולא יכול להיות שילד בישוב מסוים יהיה זכאי למצלמה ואחר לא יהיה זכאי למצלמה ומעון יום אחד יקרוס כי לא יקבל תקציב ומעון אחר יקבל תקציב והילדים שם ייהנו מזה יותר. אני חושב שאם הילדים שלנו במדינת ישראל כולם שווים בעיני האל אותו דבר, אז גם בעיני המדינה, מעונות היום הפרטיים ומעונות היום המתוקצבים צריכים לקבל תקצוב שווה וראוי לכולם. לכל הילדים, לכל המעונות, גם לפרטיים, גם למתוקצבים, אי אפשר לעשות את האיפה והאיפה הזאת, אי אפשר להטיל את כל העלויות על המעונות יום הפרטיים, מעונות היום הפרטיים קורסים תחת הנטל ומתעלמים מהבקשות האלה, מהדרישות האלה, בעיקר היום בימי קורונה. חברים, אנחנו שומעים גם בתקשורת ל- - - למשרד החינוך, להגדיר את הנושא של האלימות כמכת מדינה, הכל טוב ויפה. צריך להוקיע את התפוחים הרקובים, אבל חייבים לשמר את המעונות יום הפרטיים אחרת מעונות היום הפרטיים קורסים ויסגרו ולא יוכלו לפתוח את השנה ב-1 בספטמבר, אם אתם לא תגיעו להחלטות. תעזבו אתכם כבר מהדיונים האלה, תתחילו להגיע להחלטות, תתחילו לדרוש את הדברים האלה עבור מעונות היום הפרטיים בדיוק באותה צורה כפי שדורשים עבור מעונות הסמל המתוקצבים. אי אפשר שאנחנו כל הזמן נופלה וכל הזמן יכניסו יד עמוקה לתוך הכיס שלנו וידרשו מאתנו גם שימוש חורג וגם את הארנונה וגם את המע"מ וגם את המצלמות, זה פשוט בלתי אפשרי, אנחנו לא יכולים לעמוד בכל החזיתות, זה בלתי אפשרי, זה פשוט התעללות, סליחה שאני מקביל את זה, אבל זה התעללות בגננות ויש גננות טובות כי אי אפשר להכליל שכולן לא בסדר וצריך לעזור למי שכן רוצה להיות בסדר, וצריך להכשיר, וצריך לפקח וצריך גם מצלמות וצריך גם את הכל, אבל צריך לעזור למעונות היום הפרטיים כי מעונות היום הפרטיים לא יכולים לממן את מה שהמדינה צריכה לממן עבור אזרחיה. מעונות היום הפרטיים, סליחה שאני אומר, עושים טובה למדינה הזאת שהם בכלל נמצאים כאן ונותנים את השירות ל-75% או 77% מכלל האוכלוסייה שמתחנכת בגילאים האלה ואתם כל הזמן מתעלמים מהעובדות האלה וכל הזמן אומרים 'הפרטיים לא שייך, הפרטיים זה עסק', מעון יום פרטי הוא לא עסק, הוא בטח לא עסק רווחי. מי שפותח מעון יום פרטי, לפחות האנשים שאני מכיר, הם אנשים שעושים זאת מתוך שליחות. לא מתוך רווח. ואני היום באמת נמצא בשבוע מאוד מאוד קשה אחרי 15 שנה שאשתי גננת בוגרת אורנים, ניהלה מעון יום פרטי, עם שמונה עובדים, עם יועץ חינוכי בעל תואר שלישי, שהושקע בו מעל מיליון שקל על בטיחות והרבה מעבר לזה, על כל פרט קטן וקטן, שבגלל כל הדברים האלה והשימוש החורג והסדרת מצב קיים והמע"מ והארנונה והמסים וכל הדרישות האלה, שאיש לא יודע לאן הדברים האלה הולכים, פשוט גננת בעלת תואר ראשון החליטה כמו החברות שלה ללכת ולסגור את המעון הפרטי שלה, את מפעל חייה, ללכת ולסגור אותו. ואני אומר לכם שאם אתם לא תתעשתו והשימוש החורג לא יירד מסדר היום ולא תתנו תקצוב למצלמות ולא תתנו את ההקלות בארנונה ובמסים ובמע"מ מעונות היום הפרטיים לא יוכלו לפתוח את השנה ב-1.9. לא יוכלו להיפתח. אתם פשוט עושים עוול לעשרות אלפי ילדים והגיע הזמן גם לדאוג לשלומם וביטחונם של הילדים, אבל במקביל לדאוג שמעונות היום הפרטיים לא יקרסו. תודה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> יניב, כפי שהודענו, שאנחנו ביום רביעי מקיימים את הדיון על חוק המצלמות וחוק הפיקוח וכמובן הקול שלך ושלכם יהיה חשוב לשמוע. אני רק אומר, אני מבין שבעצם היישום של חוק הפיקוח אמור כבר להעביר את המסגרות הפרטיות למסגרת של מסגרות מוכרות, בעצם הפער הזה אמור להיחלש אחרי הפיקוח, לא? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> לא בלי תקנות, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני אומר, אחרי התקנות. המהלך הזה של יישום חוק הפיקוח עם התקנות אמור בעצם להשוות בין סוגי המסגרות השונים. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כמובן שלשם אנחנו שואפים. איך ייראו התקנות בסוף הדרך, אנחנו - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז גם המסגרת הפרטיות שיעברו את הפיקוח ואת כל האישורים הם כבר ייהפכו למסגרות מסובסדות, נכון? זה מה שאמור לקרות? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> לא. זאת לא האמירה, זה דיון אחר לגמרי. שאלת הסיבסוד היא שאלה אחרת לחלוטין. סיבסוד ההורים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אז ברגע שהם מוכרים זה פותח פתח כמובן לסבסוד ההורים. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> כמובן שכן, בכלל המסגרות, אבל זה נושא שעוד לא נדון וצריך לדון עליו בכובד ראש. זה על השולחן אדוני היו"ר, אבל עוד אין החלטה בנושא של מי יסובסד. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אבל הסבסוד הקיים היום במסגרות המפוקחות הוא מתוקף העובדה שהם רשומים עם סמל, זה אומר שברגע שהמסגרות הפרטיות יעברו את השלבים הללו ויקבלו את האישור הסופי - - - << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> הם יקבלו רישיון, לא יקבלו סמל. יכול להיות שכל מנגנון הסימול, בטווח הזמן הרחוק לא הקרוב, בכלל יתבטל, ונוכל לדבר על מנגנון רישוי וסבסוד של הורה באשר הוא. זה נושא שנדון מול האוצר, עוד לא נכנסנו לפרטים, צריך לקיים על זה המון דיונים - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> זה לא נושא שיהיה בתקנות? התקנות לא יסדירו? << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> התקנות לא יסדירו את נושא הסבסוד. לא. הן ידונו בנושאים אחרים חשובים אבל לא בנושא הסיבסוד. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אוקיי. אז יניב, השר הבטיח לנו שביום רביעי נוכל גם לראות את הטיוטה הראשונה של התקנות, מה שיפתח גם את הדיון וכמובן ההערות שלכם יהיו מאוד חשובות בעניין הזה. << אורח >> יניב בר-אור: << אורח >> אני מאוד מקווה שהתקנות יהיו תקנות מידתיות שיתאימו למבני מגורים וכל הפארסה הזאת של שינויי מבנים ייפתרו ואני באמת חושב שצריך לתת פתרונות מידיים למעונות היום הפרטיים, ולא דיונים ארוכים שיכולים להמשך שנים אלא לפתור את הבעיות עכשיו לכולם, עוד לפני תחילת השנה, כדי שנוכל לעצור את המגמה החמורה הזאת שהולכת וקורית בתקופה האחרונה ובימי קורונה עוד ביתר שאת, ולפני תחילת שנה אנחנו, באמת, תיכנסו לפורומים בפייסבוק של ציוד לגני ילדים מיד שניה, המון המון כבר סוגרות ולא מסוגלות לחכות עד שאתם תגיעו להחלטות מה יהיה גורלן. אי אפשר עם חוסר הוודאות הזאת. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אני מסכים איתך וחבל מאוד שגם התמשכות המשבר הכלכלי, הסחבת בביצועים, מתחילה גם להשליך באופן מובהק גם על המשך הפעילות של הרבה מהמסגרות הפרטיות. תודה רבה יניב. עו"ד אחז אגם יו"ר הנהגת ההורים הארצית בבקשה. << אורח >> אחז אגם: << אורח >> תודה על הוועדה החשובה הזאת שמתכנסת עכשיו. רציתי לפתוח בדברים דווקא עם דבריו של יניב עכשיו, ולומר שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה שהמסגרות ימשיכו לפעול בצורה האיכותית והטובה, וחשוב שיהיה להם את היכולת הכלכלית להביא צוות איכותי וגן איכותי ושהכל יעמוד בהתאם לדברים על מנת שהילדים שלנו יקבלו את האיכות הגבוהה ביותר. אני חייב להגיד שדווקא הדברים של יניב, יש בהם הרבה אי דיוקים, לאורך כל השנים המסגרות הפרטיות היו אלה שהרוויחו לא רע על חשבון הילדים ועל חשבון ה- - - שלהם, לא שהן לא היו איכותיות, אבל לא הסוגיה הכלכלית הייתה זו שעמדה לנגד עיניהם. אנחנו חושבים שיש מקום להכיר בכל המסגרות הפרטיות כמוסד חינוכי על מנת שיקבלו את ההקלות כדי שאפשר יהיה להעניק לילדים שלנו מוסדות חינוכיים איכותיים וטובים ושהילדים שלנו יפסיקו להמדד כל הזמן בכסף. אנחנו מרגישים שכל סוגיה שקשורה לילדים היא סוגיה שבה צריך להחליט האם כסף יותר או האם כסף פחות ולכן לא רואים את טובת הילדים לנגד העיניים באופן כללי. נכון, אנחנו לא חיים בעולם אוטופי שבו לכסף אין משמעות, אבל חייבים להבין שיש פה ילדים מאחורי הדבר הזה, כשיושבים בוועדה ומדברים באופן ברור על הדברים ואומרים שצריכים למצוא תקציבים לילדים אלרגיים אז חייבים למצוא את התקציבים, כי הילדים האלה לא יוכלו להכנס למסגרות ולא יוכלו לעשות את הדברים בצורה נאותה. לגבי ההסתגלות, אנחנו תומכים במה שאמרה נעמי מורנו, בהחלט אנחנו חושבים שיש מקום אולי לשקול מחדש את סוגיית ההסתגלות ולראות האם אפשר כפי שנקבע בגני עירייה, כניסה בקבוצות קטנות, אולי גם לאורך תקופה יותר ארוכה ולא רק בימים הראשונים, בגלל שאנחנו מצויים בתקופה מיוחדת. אנחנו צריכים לזכור שמעבר לעובדה שיש כרגע משבר עולמי עם הקורונה, המשבר הזה גם משפיע על ההסתגלות, זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לראות את השנה רק ב- - - של איך למנוע הדבקה, אלא גם העובדה שמגיעים פה ילדים שבחצי השנה האחרונה עברו טלטלה לא פשוטה עם חייהם, בחצי השנה האחרונה ההורים היו חלק מאוד מאוד משמעותי מחייהם ולכן תקופת ההסתגלות חייבת להיות יותר גמישה, יותר ארוכה, עם הבנה ברורה ושיתוף פעולה עם ההורים לגבי מה הילדים צריכים ואיך לעשות את הדברים בצורה הכי טובה ולא להסתכם רק באיך אנחנו מונעים הדבקה אלא איך אנחנו פועלים בצורה אמתית לטובת הילדים, כדי שהם יקבלו כרגע את מה שהם צריכים בסיטואציה הזאת. אני מחכה ומצפה למה שהשר אמר לגבי יום רביעי הקרוב, לראות באמת האם התקנות יגיעו, אין שום מקום לדחייה לא של התקנות, לא של חוק המצלמות, לצערי הרב גם בשבוע האחרון אנחנו רואים עוד ועוד מקרי אלימות, אני מאוד מקווה שזה לא איזה תוצר לוואי של המשבר העולמי, הלחץ שבו כולם נמצאים יוצר עוד מצב שבו הילדים שלנו הם שק החבטות תרתי משמע לסיטואציה הזאת, ואני מקווה שביום רביעי נראה פתרונות של ממש וקצת פחות דיבורים. אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת בגיל הרך, אנחנו בתקופה שהילדים שלנו חייבים שאנשים ייקחו אחריות, וכן, למרות מה שהשר אמר, אני ממש לא רואה את זה כמילה גסה להעביר את זה למשרד החינוך. זה שמשרד החינוך אמר באופן ראשוני שהוא רוצה את המעונות המפוקחים, זה לא אומר, החינוך של ילדינו צריך להיות במקום שמתעסק בחינוך. במשרד שמתעסק בחינוך, הצוות של אמיר עושה עבודה מעולה ומצוינת, אבל צריך בית נכון ומתכלל ואמתי שרואה את טובת הילדים לנגד עיניו ואנו סבורים שמשרד החינוך זה המקום הנכון. אז רק לסיכום, בואו ניתן לילדים הסתגלות ראויה ואמתית וארוכה כמו שהם אמורים לקבל ובעיית האלרגיים היא משהו שחייב להפתר עכשיו. לא יכול להיות שילדים לא יוכלו להכנס למסגרות בגלל הסכנה לחייהם בסיטואציה הזאת, בואו נמצא את התקציב הראוי לפתרון הזה כדי שכולנו נוכל להתחיל את השנה בצורה הכי טובה, כולל הילדים האלרגיים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> מאה אחוז. תודה אחז. יו"ר נעמ"ת חגית פאר בבקשה. חשוב לשמוע את הקול שלך. << אורח >> חגית פאר: << אורח >> קודם כל תודה רבה לחברי הוועדה ולך, העומד בראשה, על הדיון בסוגיות כל כך מורכבות, במיוחד שאנחנו שבוע לפני פתיחת הלימודים. אני מודה כמובן לשר שמולי ולכל אנשי משרד העבודה והרווחה. לצערי הרב, הדיון הזה מוכיח לנו שוב ושוב עד כמה החינוך לגיל הרך לא נמצא על סדר יומה של מדינת ישראל. ראו איזה סוגיות מורכבות, ואנחנו שבוע לפני פתיחת הלימודים. אני לא אחזור על הדברים, אני רק אדייק כמה מהדברים שנאמרו כאן. א. אנחנו לא שובתים. אנחנו לא יכולים לפתוח את שנת הלימודים בתנאי האלה. מדובר בחיי הילדים של כולנו. זה א. ב. לאדוני ממשרד האוצר, בידיך כל הכלים לסיים את המשא ומתן כבר בימים הקרובים. אין צורך לחכות לרגע האחרון, ובטח ובטח לא להטיל את האחריות עלינו. אנחנו נמצאים בתקופה של מגפה, אנחנו לא בשגרה. אני כל הזמן שומעת את זה 'שגרה, חזרנו, היום הכל ידוע'. ממש לא. אנחנו בתקופה של מגפה ושום דבר לא ידוע. קודם כל מספר הילדים, וזה נתון מוכח, ירד בכל מעונות היום. ב. ההרשמה ירדה לתחילת שנה, אנחנו כבר יודעים. ג. אנחנו לא יודעים איזה מעון נסגר, מתי ולכמה זמן. אף אחד מאתנו לא יכול לנבא את זה. וזה ברור והמצב הכלכלי שלנו הוא מאוד מאוד קשה, אנחנו עמותות חברתיות, אנחנו לא עסק. אנחנו עמותות חברתיות, מטעם מדינת ישראל שמפעילות בין השאר גם מעונות יום ומעוניינות לתת את החינוך הטוב ביותר לילדים שלנו ובטח ובטח לשמור על בריאות העובדות שלנו והילדים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> חגית, יש לכם הערכה לגבי ירידה בהרשמה למעונות היום יחסית לשנה הקודמת? << אורח >> חגית פאר: << אורח >> בהחלט יש לנו, כרגע מדובר על כ-10% פחות ילדים בכל המסגרות וכל יום יש לנו עוד ועוד ביטולים, שחלק מהם זה החשש הברור כל כך והצודק של ההורים מבחינת האלימות שמשתוללת ומבחינת החינוך והמתווה לקבלת ילדים בתחילת שנה, ההורים מאוד מאוד מודאגים ובצדק רב. המתווה חייב להיות ברור, אנחנו שבוע לפני, הורים כל הזמן פונים ושואלים, בצדק, גם אני אמא, אני יודעת מה זה להביא תינוק למעון חדש. זה גם לא ילד בן 4, זה תינוק. תינוק שגם לא יודע להביע. הוא צריך את התמיכה, הוא צריך את החיבוק, הוא צריך את הרגיעה, הוא צריך את הזמן שלו. אי אפשר לעשות את זה בלחץ של זמן. זה דבר אחד. לגבי המצלמות, רק לדייק עוד דבר, אני יודעת שיש דיון ביום רביעי, אבל ברור לכולנו שתוך שבוע לא יותקנו מצלמות במעונות הילדים. זה אומר שאנחנו עוברים על החוק. וזה משהו שאפשר כן להסדיר אותו. כולנו רוצים להתקין, זה חלק מהעניין, כמובן שזה לא פותר את בעיית האלימות אלא צריך לדבר על החינוך כמכלול, יחד עם זאת אנחנו רוצים להתקין, אנחנו צריכים את התקציב כדי להתקין ואת התקנות כדי להתקין אותן, ואין לזה שום קשר לאשכול סוציו אקונומי, כל הילדים בכל הארץ צריכים לקבל את המצלמות, את התקנת המצלמות, וצריך לדאוג לזה. זה ברור לכולם שזה לאיקרה ב-1 לספטמבר, וצריך לדאוג לכך שמבחינה משפטית לא נהיה מפרי חוק. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ודאי. העלינו את זה בפני השר, אני מניח שנציגי משרד המשפטים גם שומעים אותנו וביום רביעי נוכל לעמוד על ההסדר כאן. רק לסבר את האוזן חגית, תוכלי להגיד להערכתך, נגיד במסגרות של נעמ"ת, כמה הקימו מצלמות באופן וולונטרי? אני עוד לא מדבר על החובה של החוק. << אורח >> חגית פאר: << אורח >> עדיין לא הותקנו מצלמות בנעמ"ת. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> באף מעון? << אורח >> חגית פאר: << אורח >> באף מעון. אנחנו לא עושים איפה ואיפה, אנחנו נתקין בכל המעונות בכל הארץ בבת אחת. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> מתי? ב-1 לספטמבר נכנס החוק. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> כן, אמרתי שזה נושא ש- - - << אורח >> חגית פאר: << אורח >> - - - שאנחנו מפרי חוק, אנחנו לא נוכל לפתוח את המעונות. אנחנו לא נהיה מפרי חוק, מצד שני ברור לכולנו שב-1 לספטמבר לא יהיו מצלמות בכל הארגונים. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> אנחנו נדון בסוגיה הזאת ביום רביעי. תודה חגית. אמיר, יש לי שאלה. יש את הסוגיה הזאת שכמובן נצטרך לתת עליה את התשובה בעניין המשפטי. אבל בכל מה שקשור לתמיכה לפי המצב הסוציו אקונומי, הרי אתם הולכים לפי ישוב, אבל בהחלט יכול להיות מצב שבגן מסוים ההורים, בשכונה מסוימת, שכונה שהמצב הסוציו אקונומי שלה או ממוצע המצב הסוציו אקונומי של הורים בגן מסוים לא ברמה סוציו אקונומית גבוהה, האם אין התחשבות בנושא הזה לעניין המצלמות? כי זה לכאורה לא צריך להיות לפי ישוב, אלא פשוט לפי המצב הסוציו אקונומי של הורים בגן מסוים. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> אני מסכים לחלוטין, אדוני היו"ר. זאת שאלה שהיא בעיקר שאלה תקציבית. בעקבות הדיון הקודם כבר שלחתי מכתב, פניתי לרלבנטיים באגף תקציבים באוצר, ואני מקווה לקבל תשובות עד יום רביעי אם אנחנו כן מסבסדים כי ארגונים מפעילים שההכנסה שלהם תלויה רובה ככולה, או כולה תעריף מפוקח, וההכנסה שלה תלויה או בהורה או במדינה, אין להם מקורות הכנסה נוספים. כך שלטענתם, ואני יכול להבין אותה, אין להם מקור תקציבי ובדיוק כמו שאמר היו"ר נעמ"ת יש סדר גודל של 200 מעונות יום שהעלות הממוצעת למעון יום, אם מצלמה עולה סדר גודל של, לא הגענו ל-12,000 שקלים כמו שציינו פה קודם, אבל עלות ממוצעת למצלמה בסדר גודל של 1,200 שקלים וצריך סדר גודל של בין 4-5 מצלמות אז אנחנו מדברים על עלות של בין 5,000-6,000 שקל למעון יום, ועדיין, אם מכפילים את זה ב-100 מעונות או 20 מעונות או 200 מעונות, זאת עלות נכבדת. פנינו לאוצר, אנחנו נמתין לתשובה שלהם. בהיעדר תקצוב ממשרד האוצר, אין לי מקורות להעמיד. כך שהמנגנון שנסגר באישורם דיבר על אשכולות 1-5, וזה מה שנתפר. אם נקבל את אישור האוצר לתקצוב אחר, כמובן שנעשה תקצוב אחר, אבל בשלב הזה, זה המנגנון המוצע. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> ואז עולה השאלה, שאולי לא אקבל תשובה - - - צריך לבחון גנים מסוימים שממוצע המצב הסוציו אקונומי של ההורים שלהם יחסית הוא בדומה ל-1-5 אבל הם בתוך ישוב שהוא מעל ל-5. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> זה תמיד קורה כשחוצים קו. << אורח >> נעמי מורנו: << אורח >> ברגע שכולם משלמים את אותו סכום, או שזה מהכיס הפרטי או שזה מהכיס הציבורי, אין משמעות בכלל למצב סוציו אקונומי. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> הוא לא מדבר עכשיו על מעונות סמל, אם הבנתי את אדוני היו"ר, אתה מדבר באופן כללי. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בכלל. כן. << אורח >> אמיר מדינה: << אורח >> על מעונות סמל אמרתי, מעצם היותם בתעריף מפוקח וכולנו מכירים את המספרים על שולי הרווח של מעונות סמל, אז אני מקווה מאוד וסביר להניח שהאוצר ייעתר לבקשה שלנו ויאשר את ההתקנה באותם מעונות. הערכה גסה שלנו, סדר גודל של בין 10-12 מיליון שקלים אמורים לכסות את כל עלות ההתקנה, בהנחה שאף מעון סמל לא התקין. ואם התקינו, הסכום יירד בהתאמה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> בנושא ההסתגלות קיבלנו נייר עמדה מהסתדרות הפסיכולוגים והייתי שמח לשמוע אותם, גם אם בקצרה. חמוטל יקיר איתנו? לא. או.קיי. אנחנו חותרים לסיכום, האם מבין המשתתפים בדיון יש מי שרוצה וחשוב לו להגיד כמה מילים לפני? חנן דגן מאיחוד הגנים הפרטיים בבקשה. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> אני רוצה כמה דברים לציין שלא - - - לגבי חוק המצלמות אני רוצה לשמוע מהמדינה האם מתכוונים לתקצב את הפרטיים בנושא המצלמות, שיגידו במפורש אם כן או לא, שנדע, כי הכל לוט בערפל. מצד שני, לגבי כל הנושא של חוק הפיקוח - - - << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> חנן, לגבי המצלמות, הדברים נשמעו וביום רביעי בדיון נשמע התייחסות יותר מפורטת לסוגיה. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> או שיגידו מה קורה באמת. עכשיו, לגבי כל ההתנהלות שאנחנו רואים לכל אורך החקיקה, ראינו את זה לכל אורך חוק המצלמות, חוק הפיקוח. אנחנו איפה שהוא די באוויר. צריכים להבין, גם במשרד הרווחה וגם במדינה, אנחנו בעצם יכולים לשמש כלי בעבור המדינה כדי לבוא ולשפר את הדברים. מבחינה תקציבית אומרים 'אין תקציב, אנחנו לא יכולים לעשות', רבותיי, יש לכם את הכלי הזה ואתם לא משתמשים בו. הארגונים שמייצגים את הגנים רוצים לבוא וליצור שינוי. כל הגננות רוצות ליצור שינוי. אנחנו לא רוצים לראות את המצב הזה של האלימות, צריך להוקיע אותה ולהילחם בה בכל הכוח ואנחנו יכולים לסייע בזה, יש לנו רעיונות לשנות את כל המצב, יש לנו רעיונות ופתרונות. אנחנו ככלי שאם יבואו וישתמשו בו כדי לפתור את הבעיה, כלי שלא עולה כסף, פשוט קחו אותו. אנחנו קוראים לזה, תנו לנו את הכלים, יחד איתכם, לבוא וליצור שינוי כולל בתוך ההתנהלות הזאת. אם לא תבואו ותיקחו אותנו, לבד לא תוכלו לעשות את זה. אנחנו בעד לבוא ולקחת את זה יחד לעולם אחר, לחינוך אחר, ביד אחת נוכל לעשות פה פלאים ואנחנו קוראים לכך כל הזמן, גם למשרד הרווחה, לשרים, לחברי הכנסת, בואו תשתמשו בנו, נוכל לקחת את זה קדימה. יש לנו את היכולת לעשות את זה, יש לנו את הידע לעשות את זה, התחום הזה הוא שונה ממעונות היום המפוקחים, ובואו, אנחנו פשוט נוביל את זה קדימה. אנחנו רואים שבכל דבר באים ונוגעים במעונות המפוקחים, אם זה בתקצוב, אם זה ילדים שמגיע או לא מגיע להם, ילד עם אלרגיה, אם הוא נמצא בגן פרטי הוא ילד אחר וזה לא מגיע לו, ילד ממשפחה מעוטת יכולות, לא, אם הוא בגן פרטי זה לא מגיע לו, הרי אין לכם מספיק מעונות, בואו תשתמשו בנו ונריץ את זה קדימה, הגיע הזמן ליצור פה שינוי בכל ההתנהלות שהולכת כלפי המגזר הפרטי. אנחנו לא אויבים שלכם, אנחנו פשוט חלק מהחינוך במדינת ישראל. אני בטוח שכולכם כאן, כל חברי הכנסת, רובכם היו בגנים פרטיים כילדים, הילדים שלכם, הנכדים שלכם, די, מספיק עם העבודה שבאה וכאילו אנחנו לא קיימים. אנחנו בקושי מצליחים לבוא ולהכריז בכלל בהתנהלות מה השינוי שאנחנו רוצים. - - - קדימה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה חנן. אני חושב שהדיון שיתקיים סביב הנוסח הראשוני של התקנות באמת מאפשר לפתוח את כל הנושאים הללו לדיון ציבורי ואנחנו בוועדה גם נקיים דיון סביב אותן תקנות ואז נוכל גם באמת להתעמק בסוגיות הללו. מיטל מכלוף מקבוצת ההורים, בעניין ההסתגלות בבקשה. << אורח >> מיטל מכלוף: << אורח >> שלום לכולם. תודה שנתתם לי את ההזדמנות לדבר. אני מובילה כרגע קבוצה של מעל 5,500 הורים שכולם מודאגים ומתעסקים רק בנושא המתווה של ההסתגלות הנוכחית. כמובן שיש עוד הרבה קבוצות ברשת שכמו שאמרה יו"ר נעמ"ת, כולם מתעסקים בדבר הזה ולא יכול להיות שאנחנו פחות משבוע לתחילת הלימודים ואנחנו לא יודעים מי הגננות, אנחנו לא יודעים מי הולך לטפל בילדים שלנו, אנחנו לא יכולים ללוות אותם ביום הראשון ללימודים. זו הזכות שלנו וזו גם החובה שלנו כהורים לעשות את הדבר הזה. יש כאן איזו שהיא אי הבנה כנראה. אם אני הולכת לבדיקה רפואית עם הילד שלי ואני מחויבת ללוות אותו אז איך יכול להיות שבמקום חדש שהוא לא מכיר אני לא אוכל? יש פתרונות מבחינת לעשות את זה בהסתגלות בחצר, לעשות את זה בכמה קפסולות, יש פתרונות. אז שיתנו לנו לעשות את זה. אי אפשר לתת לילד והורה 10 דקות או 5 דקות, שם לא נגמרת ההסתגלות. שם יכולה להתחיל בעיה קשה של תחושת נטישה, פחדים, רגרסיות. אנחנו ממש ממש מבקשים שבטח היום, כשכל הטיסות מתחילות לחזור, המלונות מפוצצים, הקניונים מלאים, אין שום סיבה שהורה יחד עם עוד חמישה ילדים לא יוכלו להכנס לכיתה, כי גם ככה אחר כך כולם נפגשים בקניונים. אני ממש מקווה שתוכלו לקחת את הדבר הזה ולעזור לנו לפתור את זה. אני מדברת בשם עצמי ובשום עוד הרבה הורים מודאגים. תודה. << יור >> היו"ר יוסף ג'בארין: << יור >> תודה רבה מיטל. אני מניח שמה שאמרתי בתחילת הדיון, כולנו הורים ולכולנו יש ילדים, אחים וקרובי משפחה ואנחנו יודעים את החוויה המאוד ייחודית הזאת בתחילת השנה ומכאן הקריאה שלנו בהחלט להגיע למתווה מוסכם. תודה רבה לכל המשתתפים, דיון באמת ארוך אבל היה חשוב לקיים אותו בכל ההיבטים שהיו, אני רוצה להודות לכבוד השר שהיה איתנו רוב הדיון, כמובן לאמיר ונציגי המשרד, נציגי הארגונים, נציגי משרדי הממשלה. אסכם כך: קודם כל ביום רביעי אנחנו מקיימים דיון בנוסח התקנות מתוקף חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. זו תהיה ההזדמנות הראשונה להיחשף לנוסח הראשוני של התקנות. כמובן זה יהיה פתיחתו של הליך שיתוף הציבור בגיבוש התקנות, זה יתחיל אצלנו בוועדה. לפני הסיבוב השני, שזה הסיבוב של אישור אותן תקנות בוועדה עצמה, ולכן נשמח לקיים את הדיון ביום רביעי, גם לעניין חוק המצלמות, אז גם סוגיית המצלמות תעלה ביום רביעי. בסוגיית ההסתגלות הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפתוח את מתווה ההסתגלות למחשבה מחודשת, נוכח טענות הארגונים וההורים שיישום המתווה שהוצע קשה ליישום, הדרישה של ההורים במיוחד לדאוג להסתגלות ממושכת יותר, נוכח העובדה שהילדים היו תקופה ארוכה עם ההורים בצל משבר הקורונה, אפילו יותר מאשר בשנים רגילות קודם לכן. הוועדה קוראת למשרד האוצר להגיע להבנות עם מעונות היום והנהלות המעונות, אין ספק שהוועדה מסכימה שיש לשפות את המעונות על סמך ההתחייבות שניתנה אז עבור חודש יוני, וכיום הוועדה מסכימה שיש לשפות את המעונות לחודשים שאחרי יוני, בגין המצב החדש שנוצר ונמשך עד היום. הוועדה מבקשת אוזן קשבת לעמדות שמציגים הארגונים וכן המפעילים של המעונות. לגבי הנושא של פעוטות אלרגיים, הוועדה שמעה את התחייבות האוצר להבטיח תקצוב לסייעות ל-650 ילדים אלרגיים, כמובן אנחנו מברכים על ההסכמה הזאת ובהתחשב גם בהערות ששמענו בדיון, הוועדה תקיים דיון במתווה שאמור להיות קבוע וייתן את ההגנה לילדים האלרגיים בגילאי לידה-3, לרבות כמובן לתת תשובה ומענה לסוגיית העסקת הסייעות. אני מקווה שנצליח לקיים את הדיון הזה בשבועות הקרובים. אנחנו ניפגש ביום רביעי בדיונים על חוק הפיקוח וחוק המצלמות. שוב, אני מודה לכולכם. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>