פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 45 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 20/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 45 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"א בסיון התשפ"ב (20 ביוני 2022), שעה 12:32 סדר היום: << נושא >> ילדי זרים שאינם ברי הרחקה - תמונת מצב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר חברי הכנסת: מוסי רז מוזמנים: סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך יוסי אדלשטיין – ראש מנהל אכיפה וזרים, רשות ההגירה והאוכלוסין ד"ר יסכה מוניקנדם - גבעון – ד"ר, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת קרין אהרוניאן רוזמרין – ראש מטה מנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, זרוע העבודה נדב שמיר – עו"ד, לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה אביגיל הורביץ – מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו שני בר-טוביה – ד"ר, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל שרון טל – מנכ"לית עמותת אליפלט, ילדי פליטים סיגל רוזן – רכזת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ומהגרים ניצן פלדשטיין – עובדת סוציאלית מנהלת תחום נוער, עמותת אס"ף יונה שרקי – עו"ד, ד"ר, יועץ משפטי, איתן-מדיניות הגירה ישראלית מונים אהרון – ממייסדי מרכז הקהילה הסודנית בישראל, נציג הקהילה האפריקנית משאייר אלסנוסי – סטודנטית ונוס קסיאס בשיר – שינשינית שפי פז – פעילה, "עוטף תחנה מרכזית" נתנאל שבו – פעיל חברתי ותושב שכונת התקווה ברהה טאם אימן – אבא, מוזמן הוועדה דורי סרנאיי – מגשרת יוסן אברהם – סיימה תיכון השנה ברהנה נגסי – מוזמן הוועדה ארסמה טעמה – סיימה תיכון שנה שעברה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: זיו אפללו, חבר תרגומים << נושא >> ילדי זרים שאינם ברי הרחקה - תמונת מצב << נושא >> << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> צוהריים טובות וטובים לכולן ולכולם, אני מאוד שמחה לפתוח את הדיון שלנו ולציין את יום הפליט והפליטה הבינלאומי, בעצם הוועדה נדרשה לקיים את הדיון הזה, כי בחודש-חודשיים האחרונים, קצת יותר, מתחקיר שהוועדה בעצם יצאה החוצה לשטח ונפגשה עם גם הורים פליטים, ילדים של פליטים שחלקם נולדו בארץ, חלקם הגיעו כקטינות וקטינים לישראל ובעצם ניכרת מצוקה מאוד מאוד גדולה, אפילו לא הייתי קוראת לה מצוקה, הייתי אומרת נעשה עוול מאוד גדול לאותם צעירות וצעירים, ילדי פליטים שלא רואים אופק, הם בעצם מתחנכים במסגרות ובבתי ספר בישראל, יש להם עברית מצוינת, יש להם שייכות למקום הזה, יש להם את כל היכולת בעולם לאפשר להם להיות חלק מאיתנו, חלק מהחברה הישראלית, לגדול כאן, לחלום, להגשים חלומות, להתבגר כמו כל אחד מאיתנו, כמו כל אחת מהילדות והילדים שלנו, להתבגר, לחלום על לימודים, לסיים בגרויות. לפני שבועיים ביקרתי בבית ספר ביאליק רוגוזין בדרום תל אביב ובעצם גיליתי שזה היה די מפתיע לראות שאחוז ההצלחה בבגרויות הוא מאוד מאוד גבוה, כ-86 אחוז מהניגשות והניגשים לבגרויות הם עוברים אותה בהצלחה, זה היה בעצם הנתון שקיבלתי ממנהל בתי הספר ג'לאל טוחי, הוא ציין בפניי שאותם תלמידות ותלמידים בעצם כל כך מוכשרות ומוכשרים, יש להם פוטנציאל עצום לעבוד ולקבל הכשרה מקצועית וללמוד באוניברסיטה ולתת כתף לחברה הישראלית ולגדול ולהיות איתנו, אבל יש כל כך הרבה אתגרים וחסמים שמדינת ישראל בעצם שמה בפניהם, הייתי קוראת לזה "חומות של ייאוש", על מנת שאותם נערות ונערים, ילדים של פליטים שאין להם איפה ללכת, כן, הם נמצאים פה, ישראל לא מגרשת אותם, הם קיימים, הם חיים איתנו, לידנו, מתחנכים בבתי ספר לא של הילדות והילדים שלנו, לצערי הרב, מוצאים את עצמם לבד בבתי ספר של פליטים והם חולמים על חיים טובים, מאושרים ושיהיה להם את מלוא הזכויות אדם. אני חייבת לציין שאתמול השקעתי מספר קטן מזמני על מנת לקרוא את הדוח מהדהים הזה של המוקד, דוח על מעמדם של ילדי מבקשי מקלט בישראל וברחבי העולם, דוח מחקר אדיר וכל כך חשוב של המוקד לפליטים ומהגרים שנכתב על ידי סיגל רוזן ונכתב על ידי שירה אבו ועורכת הדין סתיו פס-חי, הם בעצם כתבו דוח מקיף על מצב הילדים של פליטים בישראל, נערכה השוואה מה קורה במדינות אחרות בעולם ואני מודה ששלחתי הודעה לסיגל רוזן ואמרתי לה, מדכא, אמרה לי "לא מדכא, תראי מה קורה במדינות אחרות בעולם ואנחנו נעשה את זה" אז בתוך הדיכאון שלי יש תקווה ואנחנו נשיג אותה מאוד מאוד בקרוב. אז אני רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שהגיע והגיעה לדיון החשוב הזה, תודה להורים הנפלאים שחלקם פגשתי לפני שבועיים בדרום תל אביב ובהחלט סיפרו לי את הסיפור שלהם, את התסכול שלהם ואת החרדה על עתיד הילדים שלהם שגדלים כאן, אין להם לאן לחזור, זה הארץ שהם חיים בה והם רוצים שיהיה לילדים שלהם אופק, שיהיה להם חינוך, זה ערך העליון שהם מבקשים שהילדים והילדות שלהם יזכו בו. אז אני רוצה לברך את סגן שרת החינוך, אדוני מאיר לוי ולהגיד לך קודם כל מגיע לך מזל טוב על יום הולדתך, אני רוצה שתגדל כמו שאתה חמוד, איש מקסים עם החיוך היפה שלך ועם התקווה ועם העשייה המדהימה שאתה עושה ואני מאוד שמחה שהצטרפת לדיון, באת ישר מאילת על מנת שתיתן לנו ככה מנקודת המבט שלך כראש העיר של אילת, כמה שנים פגשת את האוכלוסייה המדהימה הזאתי, אתה רואה את האתגרים ואתה רואה את העוולות שאנחנו כמדינה מחויבות ומחויבים לתקן אז אני כמובן אתן לך רשות דיבור ואנחנו נמשיך, יש לנו פה עדויות של נערות ונערים, מתבגרות ומתבגרים, הורים ואנחנו בהחלט נאפשר למשרדי הממשלה לתת לנו ככה תשובות על שאלות שעלו ובבקשה אדוני, סגן השרה. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> תודה רבה לך גברתי היושבת ראש, חשוב מאוד הדיון הזה, אני רוצה להגיד שלום להרבה מאוד חברים שאני מכיר לאורך השנים. יש לי המון מה להגיד בנושא גם בכובעי כראש עריית אילת, כפי שאתם מבינים העיר אילת קלטה, רצתה, או לא רצתה, אבל קלטה אלפי אנשים שהגיעו דרך גבול מצרים, נושא שהיווה אתגר שהוא אתגר משמעותי ביותר, תמיד סיפרתי שכאשר ואני לא מעלה פה שום רמה שיפוטית, תיכף אני אתייחס גם להיבטים שיפוטיים, מנקודת מבט הערכית שלי, גם כאיש ציבור וגם כאדם, סיפרתי בעבר, יוסי אני חושב שאתה מכיר את הסיפור, סיפרתי בעבר שהייתה מה שנקרא קליטה קהילתית במדינת ישראל, מהונגריה, מצרפת ואני לא זוכר את המדינה השלישית, של עולים חדשים, אני זוכר שהעיר אילת זכתה בקליטה קהילתית של 50 הונגרים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זכאי שבות? << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> יהודים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יהודים. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> ואני זוכר שנערכנו במטות ממש, הקמנו מטות לקלוט 50 אנשים בקליטה שתהיה קליטה מסודרת, אולפנים, מוסדות חינוך, תעסוקה, מעגלים של אנשים ישבו, איך קולטים 50 איש כדי להגיע לעיר כדי שתהיה קליטה רכה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ומיטבית. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> ומיטבית והנה אני מוצא את עצמי כראש עירייה, יום מסוים נכנס לאירוע שבפרק זמן של נדמה לי שאני לא אטעה אם אני אומר, אם אני טועה יתקנו אותי, אבל משהו כמו בין שנה לשנתיים קליטה של 7,000 אנשים כשאני לא מוכן לזה, אתם מבינים שמדובר פה במגה אירוע, לא קשור בכלל לאנשים, לא משנה מי הם, לא משנה מהיכן הגיעו, מאיזה סטטוס, פליטים, דורשי עבודה, אזרחים כאלה ואזרחים אחרים ודרך אגב, מושגים של הגדרות ויוצא מן הכלל מלמד על בעיה, אני חייב להגיד ופתאום אתה מוצא את עצמך מעיר שמונה לצורך העניין 50 אלף, לעיר שמונה 57 אלף תושבים שלא ידעתי שיגיעו אליי שנתיים קודם לכן, כשהתארגנתי לאותם 50 הונגרים, לא ידעתי שיגיעו כ- 7,000 אנשים מאריתריאה, מסודן, לעיר אילת, אני אומר לכם כראש עירייה אז היה אירוע מכונן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תסביר. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> כאשר אתה קולט את ההונגרים אז אתה רוצה לדעת היכן הם יגורו, היכן ילמדו, מה הפרופיל התעסוקתי של האנשים שמגיעים, מה גיל הילדים, מה עושות הנשים, כשהם מגיעים, דרך אגב בסבבים הראשונים הגיעו רק גברים סודנים, או אריתראים מגבול מצרים, שלא הכרנו אותם, גם לא הזמנו אותם דרך אגב, אבל הם הגיעו ואתה צריך לתת איזושהי מנה מסוימת של התייחסות וככול והזמן נקף אז התחילה להתהוות מנהיגות ומשפחות וילדים ואתה צריך פתאום לתת מענים שאתה לא ערוך אליהם, דרך אגב אני אז הצבעתי באצבע מאשימה וגדולה ועם דציבל מאוד מאוד גבוה על הממשלה, אמרתי הממשלה צריכה לקבל החלטות, אני זוכר שמנחם בגין ברצותו לקלוט קבוצה של וייטנאמים, נערך לעניין וקלט והחליט מה שהחליט והייתה קליטה שהיא קליטה מסודרת ופה נקלטו עשרות אלפי אנשים כאשר לפחות לי כראש ראשות שמאוד דואג למי שחי ברשות ולא משנה מי הוא, שום כלים וזה היה אתגר מטורף, מטורף, קשה במיוחד. אתה נכנס לשכונה שיש שמה אווירה של שכונה, שכונה זה מרחב קהילתי, המרחב הקהילתי הזה משתנה פתאום, אתה צריך לדעת לתת תושבה לאלה שגרו לפני ואלה שהתווספו שגרים אחרי, אתה פתאום שוק העבודה מקבל שינויים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה סל קיבלת מהמדינה בשביל לקלוט אותם? << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> בשלב הראשון שום סל, אני לא זוכר שקיבלתי סל, לא סל ולא סלונית ומה שקרה היו סוגרים איתם עבודה כבר מעבר לגבול, מנהל משאבי אנוש של רשת כזו, או רשת אחרת, כבר היה לו את האנשים וכבר היו עוברים ישר לעבודה, דילגו מעלינו, דילגו מעל הריבון, זה היה המצב, זו הייתה תמונה המצב, זה תמונת מצב מאוד מאתגרת, אבל אני לא באתי לשם כך, אני באתי לכאן כדי להגיד את מה שקרה דווקא עם הילדים, זה העולם שלי, אני חי בעולם שרוצה שבעולם הזה יהיו ילדים מאושרים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> זה מה שאני רוצה, זה הדבר שלי הכי הכי חשוב, אני מקדם עכשיו רפורמה של החינוך הממלכתי, גברתי יושבת הראש את מכירה אותה, המטרה שלה, אני רוצה ילדים ונוער מאושר, אני מאמין שבכך אנחנו גם נביא חברה מאושרת, חברה מאושרת זה חברה פלורליסטית, מכילה, מקשיבה, טובה לעם ישראל, למדינת ישראל, לכולנו ואני אגיד לכם שאנחנו הגענו למצב לשמחתי שבית המשפט התערב בסוגייה, כי מישהו היה צריך להתערב, מישהו היה צריך לקבל החלטה, מה עושים ובית המשפט לשמחתי, אני מדגיש את שמחתי התערב. אני יכול לספר לכם שבעיר אילת הילדים, אצלנו קוראים להם חסרי המעמד, תלוי מה הניסוחים המשפטיים שאני לא נכנס ולא מתערב בהם כרגע, אצלנו הילדים נקלטים כולם למוסדות החינוך בהליך מאוד מאוד מסודר, הרגילים, גני הילדים לבקשתם, אני מדגיש לבקשתם, יש לנו נדמה לי שישה, או שבעה גני ילדים היום שפועלים בצורה מסודרת, דרך אגב עם תמיכה מלאה גם של משרד החינוך וגם של הרשות המקומית, הגננות הן גננות שמדברות בדיבור השפתי שלהם, אבל לבתי הספר כבר נקלטים על פי רישום אזורי, גרים בשכונה יעלים, הם בבית ספר יעלים, גרים באזור עציון הם בבית ספר עציון והם משולבים, יש לנו נכון להיום משהו בסדר גודל, אני אומר את זה בזהירות, אני לא מעודכן עד הסוף בשנה האחרונה, משהו בסדר גודל של כ- אני מעריך בין 400 ל-500 . << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ילדים. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> ילדים בעיר אילת, יש לנו כ-2,000 תושבים שהגיעו מהארצות הללו, שרובם מועסקים בתעשיית התיירות. אני רוצה להגיד עוד משפט אחד שהוא משפט מאוד חשוב לדיון הזה, עברנו ביחד את נושא הקורונה, אנחנו גם עוברים היום, אבל בתקופת השיא כשאני כיהנתי כראש עירייה, הייתי ראש המטה של הקורונה ושם היה דבר שהוא מאוד מאד מעניין ואני חושב שכדאי ללמוד ממנו זה איתור המנהיגות המקומית של הקהילה, היא קיימת וצריכים אותה ועבדנו באופן מאוד מאוד אינטנסיבי עם ראשי הקהילה כדי שיסייעו לנו לטפל באוכלוסייה, אני חייב להגיד לכם שהיה פה שת"פ יוצא מן הכלל טוב, שבסיכומו של דבר עזר והיה גם שת"פ שאני חושב שהוא היה, אני לא רוצה להגיד טעון שיפור, היה צריך לשדרג אותו עם המעסיקים הקודמים, אני אזכיר לכם באילת היית התקופה של אבטלה והיינו צריכים לשדך שוב בין ה- לבין מקורות התעסוקה וגם את זה עשינו בסופו של דבר והבאנו תוצאות לגמרי לא רעות. אני רוצה לומר לצורך הדיון הזה, גברתי היושבת ראש, מבחינתי ילד הוא ילד באשר הוא ילד, נער הוא נער באשר הוא נער וצריך כך להתייחס, הנושאים האחרים הם נושאים כבדי משקל, אני חושב שמדינה ריבונית עם משילות איכותית, צריכה לדעת איזה מענים לתת, אי אפשר להשאיר את הדברים הללו לוטים בערפל ועכשיו אני אומר את זה כחבר במליאה הממשלתית, צריך לעשות מעשה ולהגדיר את הדברים, השטח האפור הוא לא שטח בריא לאף אחד, אני מאוד מאוד מקווה שבאמת הנושא הזה יוסדר, על דבר אחד צריך לדלג בהסדרים הללו זה על אושרם של הילדים, צריך לתת להם את כל המענים, החינוכיים, תרבותיים, חברתיים, כדי שבפרק זמן הזה הם יהיו ילדים מאושרים, אני מתחייב לעשות זאת בכיסא שאני יושב עליו היום. התוכנית של החינוך המעצים לא מבחינה, אם אתה בדואי, או אם אתה דורש עבודה, או אם אתה חרדי, או אם אתה אילתי, או ממטולה, היא סימטרית לחלוטין והיא תיתן מענים לכולם. אני מאחל לך ולכל מי שנמצא פה בהצלחה גדולה. בחרתי לא להיכנס לסוגיות המורכבות, לא מטעמי נוחות, אלא משום שאני לא בטוח שאני יכול להיות תרומתי מאוד בעניין הזה בפקודת הזמן הזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה לך אדוני סגן השרה, טוב, אמרת דברים נורא מרגשים, אנחנו נתחיל לראות איפה האושר, בואו קודם כל, בוקר טוב, מגיע לך גם מזל טוב. << אורח >> שפי פז: << אורח >> נכון, תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, תמתיני בסבלנות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני ממתינה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מהמם. אז אנחנו בהחלט ניתן ליוסן שסיימה השבוע את בית הספר התיכון בביאליק רוגוזין, יוסן את מוזמנת ככה לספר לנו לאן את הולכת אחרי התיכון? מה בכלל האופציות שלך? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> אז שלום, שמי יוסן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את יוסן אני פגשתי שבוע שעבר, היה יום סופר חשוב בבית הספר של נציבות האו"ם לפליטים, שמעתי עדות שלך בתור ילדה קטנה שהגיעה עם אמא שלה לכאן לישראל מסיני ואני חייבת להגיד שהיית גיבורה ממש, כל הנערות שנתנו את העדות שלהן, הייתה עדות מדהימה ואמיצה ואני כל כך שמחה שאתם פה, אז יוסן את מוזמנת לספר לנו לאן פנייך אחרי התיכון? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> אז שלום, כמו שאמרתי שמי יוסן, אני בת 18, בדיוק סיימתי לימודים עם תעודה מלאה, מדרום תל אביב, מוצא אריתראי, אבל אני רוצה קודם כל להודות לכם על ההזדמנות שנתתם לנו להגיע לכאן ולהשמיע את קולנו, זה לא מובן מאליו בשבילנו אז תודה לכם. אני נכנסתי לארץ ב- 2009, מאז שאני פה בארץ אני מרגישה שאני שקופה, אם זה ברישומים הממשלתיים שעד לפני שנה, לא הייתי קיימת בהם בכלל ואם זה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אם היית הולכת בקניון, או באיזה שהוא מקום, איך היית מזדהה? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> לא הייתי מזדהה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את לא קיימת, את לא רשומה. << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> לא, אני אתן לך דוגמא, בקורונה היה את הזה של לא להתרחק מהבית 100 מטר, אז שוטר עצר אותי ולא ידעתי שעברתי את ה-100 מטר, הוא אמר לי מה שמך, אמרתי לו את כל הפרטים שלי, איפה אני גרה, שם משפחה, הוא כתב הכול במחשב, הוא אומר לי את משקרת לי, כאילו את לא נמצאת פה, זה שוטר, זה לא קניון, או משהו, זה שוטר שיש לו את כל המאגרים, יש לו את כל הנתונים, הוא אמר לי שאת לא נמצאת ואני כזה הייתי בשוק. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא נמצאת, את לא קיימת, את לא אמורה להיות פה. << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> כאילו הייתי צריכה להביא את אמא שלי בשביל שהיא תוכיח שזאת אמא שלי ואני קיבלתי את השוק של החיים שלי כאילו אמרתי, כאילו אני יודעת שאני נמצאת במצב מסובך ושהמעמד שלנו לא ברור, אבל - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה את יודעת על המעמד? איך את מתארת לי אותו, איך את מגדירה את תעודת הזהות שלך? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> אני רק יודעת שאני חיה פה, אני יודעת רק שלא מעריכים אותי כרגע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את חיה בתחושה שכרגע. << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> מחר אני יכולה שיגידו לי זהו, היום זה התאריך שאת עפה בחזרה לעולם שלישי, כל יום זה הישרדות בשבילי, כל יום זה חשש, כל יום אני לא יודעת כאילו אם לשרוד, אם לחלום, אני בת 18, החברות שלי הישראליות המעטות שיש לי הן כרגע מתכננות לצבא, אבל מה איתי, כאילו אני לא צבא אז אמרתי אוקי, אם אני לא צבא אז אקדמיה, זה גם היה החלום שלי, ההורים שלי לא הספיקו ללמוד באקדמיה, הם הגיעו לכאן ועבדו קשה כדי שלי ולאחי יהיה לנו את ההזדמנות הזאת אז אני רוצה להיכנס לאקדמיה להגשים את החלום שלהם ואת שלי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שמה הוא? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> ללמוד, שיהיה לי השכלה, שאני אוכל לתרום למדינת ישראל שהיא החברה שלי ולחברה האריתראית שלי, אבל גיליתי שאני גם לא יכולה להיכנס לאקדמיה, כאילו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה גילית? מה החסם? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> כל מה שצריך אישור ממשלתי, אם זה רפואה, אדריכלות וכו', אני לא יכולה ללמוד אותם בכלל בגלל שאני צריכה תעודת זהות וכרגע אני מנסה להירשם לסמינר הקיבוצים, אני רוצה ללמוד חינוך בלתי פורמלי, אבל אני כבר חודשיים שמנסה להירשם וזה קשה לי מאוד בגלל הוויזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שמה יש לך ביד? את בת 18 הלכת לרשות האוכלוסין אחרי גיל 18? מה קיבלת? איזה נייר? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> נראה לי קוראים לזה 2א'5 וזה טופס, אני לא יודעת מה הוא מאפשר לי לעשות, הוא לא מאפשר לי לעשות כלום חוץ מלהיות כאן כרגע, אז אני מנסה להירשם וזה מאוד קשה, אני עדיין לא קיבלתי תשובה מהמכללה ואני לא יודעת כאילו לאן אני מתקדמת מפה, כאילו אני מרגישה שהגעתי לגיל 18 והחיים שלי פשוט נתקעו לי וזה מאוד מבאס, כי אני למדתי כמו כל ילד ישראלי, 12 שנים, השקעתי, אני באמת השקעתי, עשיתי אפילו כפול עבודה, העברית שלי לא הייתה טובה, הייתי צריכה עוד יותר ללמוד ולהסתגל בכלל להכול ואני מסיימת עם תעודת בגרות מלאה וטובה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כל הכבוד לך. << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> באמת, את מדהימה. << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> ואני מרגישה שבזבזתי 12 שנות לימוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כי? << אורח >> יוסן אברהם: << אורח >> וזה כל כך מבאס, כי אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות איתם, כאילו יש דברים שאני יכולה לעשות איתם, כן, אבל זה מאוד מקשה עליי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וואוו, יוסן, תודה רבה לך, אנחנו בשבילך, לכבודך, אנחנו מקיימות את הדיון הזה על מנת שלא תחשבי לרגע שהיית תלמידה טובה, השקעת, למדת, עשית כל מה שביכולתך והצלחת ושלא יהיה לך אופק, בסדר? אז אנחנו נתגלגל פה בדיון, ננסה לראות איך אנחנו נותנות לך תקווה ושאת יודעת, אני גם אמרתי לך את זה לפני שבוע, שחלק ממדינת ישראל הם אזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל רוצות ורוצים אותכם כאן, שיהיה לך ברור, בסדר? אני רוצה לתת לונוס היא נמצאת בשנת שירות ורוצה להיות רופאה. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> שלום, שמי ונוס בשיר, מתל אביב, גם אני למדתי פה 12 שנים, ההייתי בבית ספר ביאליק רוגוזין ועברתי לגימנסיה הרצליה, גם מהסיבות האלה, כי ביאליק רוגוזין היה לה סטיגמה של בית ספר של פליטים, כאילו זה כן נכון, אבל זה היה כבד עליי גם וגם כאילו הרמה הלימודית שם כן טובה, פשוט מלא אנשים זלזלו ברמה הלימודית שם ואמא תמיד רצתה שאני אעבור בית ספר והבית ספר לא נתן לי לעבור אז הייתי צריכה להילחם ולעבור גם לפנימייה ודרך הפנימייה הצלחתי לעבור לגימנסיה הרצליה, ששם סיימתי בתעודת בגרות מלאה גם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כל הכבוד. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> גאה בך. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> תודה רבה, התחלתי שנת שירות מלפני תשעה חודשים בערך ועכשיו אני בסיום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איפה את עושה? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> בנתניה, דרך הצופים, אני עובדת עם הקהילה האתיופית, בשכונת חפציבה ובבקרים אנחנו בבתי ספר עוזרים לילדים בלימודים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ואת מלמדת אותם עברית? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> כן, עברית, מתמטיקה, אנגלית, כל מה שצריך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזו אלופה את. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> תודה רבה. וכן והיום אני כאן כדי להשמיע את קולי, קודם כל אני רוצה להגיד תודה למדינה, תודה ענקית, עליתי לארץ ב- 2007 עם אמא שלי ממצרים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא להגיד עליתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שפי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> שיפסיקו להגיד להגיע עליתי לארץ. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כל השאר אני שותקת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, היא תגיד מה שהיא רוצה, לא תקשיבי גברתי, היא תגיד מה שהיא רוצה, את גם תגידי מה שאת רוצה, בסדר? תודה. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> עליתי לארץ ב- 2007 עם אמא ממצרים ובגבול אני נחטפתי ואמא נכנסה לגבול והיא ניסתה לחזור לקחת אותי, זה היה ממש סיפור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> באיזה גיל היית? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> בת ארבע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וואו. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> ואני זוכרת את זה, כנראה שזה טראומה, כאילו אני ממש זוכרת את כל מה שהלך שם, לקח זמן עד שהביאו אותי, אבל באותה תקופה אולמרט היה ראש הממשלה, אז עליזה אולמרט הצליחה לעזור ועוד כמה אנשים שאני ממש מודה להם ואז הכניסו אותי למדינה והביאו אותי להורים שלי לכאן, אז קודם כל זה התודה הענקית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז את גדלת עם אמא בלבד? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> כן, אבא גם היה פה, אבל אבא זה היה קשה לו והוא החליט לעזוב את המדינה וחזר לסודן ואני לא כל כך בקשר אתו, אבל בינתיים זה רק אני ואמא. אני בשנת שירות בינתיים, ממש טוב לי, אבל כאילו אני עדיין לא מרגישה חלק , אני עדיין מרגישה אפליה, לא מזמן היה לנו אירוע הוקרה והביאו לנו תעודות הוקרה ובתעודה שלי כתוב את השם שלי וליד כתוב ת.ז ואני היחידה שלא כתבו לה מספר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תעודת זהות כאילו? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> כן, תעודת זהות ולא כתבו לי מספר, אפילו לא את המספר ויזה שיש לי ולא היה כתוב כלום והחברים שלי לא הבינו למה זה ריק והייתי צריכה להסביר להם את המעמד ואת העניין שאני לא כל כך כאילו, שאני לא אזרחית במדינה וכן זה קשה. אני מרגישה שבאמת כאילו לא למדתי לסתם, אבל הדלתות כן נסגרות לפני, כאילו כל מקום שאני הולכת אני תמיד צריכה להילחם בשביל להגיע למקום שאני נמצאת בו, תמיד שאני הולכת נגיד, גם לחדש את הוויזה שלי אני יודעת שזה לא הולך להיות יום קליל וזה לא יעבור בשקט, אני יודעת שאני צריכה לבוא עם מלא מלא כוחות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה מה, כי מה זאת אומרת לחדש את הוויזה, כמה פעמים את צריכה ללכת? תסבירי לי על התהליך. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> אני צריכה ללכת, לפעמים נותנים חודשיים, לפעמים נותנים שלושה חודשים, ארבע חודשים, אבל גם זה ממש טיפה, יש אנשים שמקבלים חודש, פעם נתנו לאמא שלי שבוע והם לא מבינים שאנשים עובדים, בעיקר אנחנו שאם אנחנו מפספסים יום עבודה אחד, יכולים לסלק אותנו מהעבודה, גם ככה לא רואים אותנו כאנשים רגילים אז זה פוגע לנו גם בזה, גם לנו הנערים וגם להורים שלנו וזה פוגש אותנו במלא מקומות, גם אני בהתחלה זה פגש אותי בהרשמה לשנת שירות, לא הבינו מה זה המסמך הזה שיש לי, שאלו מה זה, המלווה שלי כאילו היא לא ידעה שזה קיים בכלל וגם הבנות שאני גרה איתן, לא ידעו שיש דבר כזה, מבקשי מקלט, פליטים במדינה, לא ידעו שום דבר אז כל הזמן אני צריכה כאילו להביא את הסיפור שלי מהתחלה, לספר, להסביר זה בסדר והכול, אבל באיזשהו שלב זה כבר מעצבן, שאפילו אנשים במדינה לא יודעים שאנחנו חיים כאן ולא יודעים מה הסטטוס שלנו ואני עוד מעט מסיימת את השנת שירות, אני לא יודעת לאן אני הולכת, אני בהתחלה ממש התרגשתי שאני הולכת להיכנס לאוניברסיטה, אמרו לי שהכול יהיה בסדר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מי אמר? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> יש איזה ארגון אפריקאי, סטודנטים אפריקאי, שאני גם לוקחת חלק בזה וממש התרגשתי, התחלנו את התהליך, התחלתי לחפש נושאים מה אני רוצה ללמוד ומצאתי והייתי גם ביום פתוח לא מזמן בשנקר להנדסה ואדריכלות ושם קיבלתי את הסטירה שלי, אמרו לי שאני לא יכולה ללמוד את זה בגלל שיש לי ויזה וכאילו עכשיו אני לא יודעת מה אני כן יכולה ללמוד, לא רפואה, לא הנדסה, אני כאילו גם אמרו לי בסוף שאני כן אוכל ללמוד, אבל לא לעסוק בזה, אז מה הפואנטה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כאילו תלכי ללמוד ארבע שנים בשנקר ואחר כך את תעבדי מה כמנקה? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> זהו, אמא שלי עובדת כמנקה, אני לא מתכוונת לנקות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> צודקת. << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> אמא פה מנקה קקי של אנשים אחרים כדי שלי יהיה אוכל על השולחן ושאני אוכל ללכת ללמוד, או לגדול כמו שצריך ואני לא מתכוונת לחזור על זה שוב, זה לא מעגל שאמור להמשיך ככה, אמא הגיעה לכאן כדי שאני אצליח, ההורים שלנו עובדים פה קשה כדי שאנחנו נצליח, שיהיה לנו עתיד חדש, אבל כל הזמן שוב סותרים אותנו פה סותרים אותנו שם, סוגרים לנו דלתות, לא פותחים לנו דלתות, לא מסתכלים, אני כן מודה למדינה על הרבה דברים, אני לא באה רק כאילו לזרוק דברים, אבל יש פה מציאות של אנשים, אנחנו עוברים קושי ואי אפשר להתעלם ממנו, מהקושי הזה, אוקי וזה ממש קשה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן ונוס את בעצם אומרת עשיתי הכול על מנת להיות כאן, למדתי, התבגרתי, השתייכתי, מדברת עברית מצוין, יותר טוב מהרבה אנשים שאני מכירה שנולדו כאן והם ישראלים וישראליות, את חולמת והגעת לכאן לא מתוך בחירה, את פליטה, בסופו של דבר את אומרת בעצם, אני רוצה ללמוד, אני רוצה שיהיה לי מקצוע שאני אוכל גם לתרום למקום הזה ובסופו של דבר המדינה מרחיקה אותך לשוליים, לשוליים, לשוליים, עצוב, אבל אנחנו נטפל בזה, בסדר? << אורח >> ונוס קסיאס בשיר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא להתייאש, אנחנו על זה ואנחנו מצליחות לפעמים לעשות דברים ואת זה אנחנו גם נצליח. אני רוצה לתת למשאייר, בוגרת תיכון שרוצה להתקבל ללימודי הנדסה בשנקר. << אורח >> משאייר אלסנוסי: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> היי. << אורח >> משאייר אלסנוסי: << אורח >> אני מאילת בכללי ו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מאילת? << אורח >> משאייר אלסנוסי: << אורח >> כן, אז לפני כמה חודשים באתי לפה, רציתי להתקבל לשנקר אז התקשרתי, תכננתי ללכת לעשות את הריאיון לימודים והכול ולפני זה הייתי צריכה לפחות לעשות מכינה, ביקשתי לעשות מכינה והם שלחו לי את המייל אז כשבדקתי את המייל היה רשום, לרשום את הפרטים שלי, את תעודת הזהות וזה, עכשיו אני עם ויזה, אז כאילו תמיד צריך תמיד לבדוק, אם זה הולך להיות בעיה, או לא, אז התקשרתי אליה בחזרה למזכירה שם והיא אמרה לי, את צריכה או ללכת כאילו התניה ללימודים שלנו, זה או עם תעודת זהות, או לעשות וויזת סטודנט אז אמרתי בסדר, התקשרתי לארגון האפריקאי ASO וגם הלכתי למשרד הפנים בשביל לראות אם אני יכולה לשנות את הוויזה שלי לוויזת סטודנט בשביל להתחיל לימודים ואז כאילו במשרד הפנים אין להם תשובה וגם בבני ברק אין להם תשובה, איפה שאנחנו מחדשים את הוויזה שלי ואז - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז אמרו לך בשנקר אם יש לך ויזת סטודנט, את יכולה כן ללמוד? << אורח >> משאייר אלסנוסי: << אורח >> כן ואז הייתה לי תקופה של כבר חודשיים-שלושה חודשים מתקשרים לשנקר וגם בקשר עם 'הייס' עם עורכי הדין מנסים כאילו לפחות לפגוש את המנהל שם בשביל לדעת אם אני יכולה רק סתם להתחיל ללמוד ואני לא חייבת כאילו לקבל את הרישיון, כי המדינה נותנת את הרישיון עבודה ועכשיו ממה שהבנתי שאין לי אפשרות, יש אחד היועצים של משרד הכלכלה ענה לו, לעורכי דין, שלי אין אפשרות כזאתי, זה או שאני עושה ויזת סטודנט, או כאילו אם יהיה לי תעודת זהות, או משהו וחוץ מזה רציתי בכלל לפני שהתכוונתי ללמוד הנדסה, רציתי פסיכולוגיה וזה רפואה אז אי אפשר, אז זה כאילו אנחנו תמיד אומרים בסדר, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, יש לנו משהו מוגבל, מנסים משהו אחר וגם המשהו אחר הזה אי אפשר, זה כאילו את פותחת דלת וסוגרים לך דלת בפנים כל הזמן ואת לא יודעת מה לעשות, פשוט תקועים ככה כל הזמן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז בעצם את כרגע אין לך אופק לגבי שנה הבאה, אם את יכולה ללמוד, או לא ללמוד? << אורח >> משאייר אלסנוסי: << אורח >> כן, כל התהליך הזה אמרו שעד לפחות לבקש אישור שאני סתם ילמד, בלי לקבל רישיון, ייקח כשנה, או יותר, אז עכשיו אני סתם תקועה ככה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וואו, טוב, תודה משאייר. אני אתן לברהה, אבא שפגשתי לפני כשבועיים בתל אביב, הוא נציג הקהילה האריתריאית בארץ, בבקשה אדוני. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> תודה רבה, אני רוצה להגיד גם מזל טוב, לראש העיר אילת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, הוא איננו, אבל אנחנו נמסור לו. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> תודה על ההזדמנות, אני מודה לכם, נתתם לנו כדי להשמיע את הקול שלנו, אלה הנערים והנערות נחסמים לפני לחיות כמו בנאדם לפחות, אני ברהה, אבא של שלושה ילדים, אני כבר רואה ושומע כל הזמן נערים ונערות נחסמים מכל דרך, אין להם יכולת ללמוד, אין להם עתיד ושייכים למדינה, הם מדברים עברית, למדו פה, סיימו בגרות מלאה וזה 'מדמם'. אני רוצה לשאול את משרד החינוך לדעת אם הילדים האלה ילמדו פה כמו שצריך, אולי מפחיד למדינה, אני לא יודע, אני רוצה לדעת כדי שיהיה לנו לפחות סיבה, המדינה משקיעה הרבה כסף כדי שהם ילמדו, בסוף הילדים לא תורמים גם למדינה, המדינה לא משתמשת בנו, ביכולת שלנו, יש לנו יכולת הרבה דברים לתרום, אבל המדינה כאילו נתנה לנו גב, אין פתרון, אין תשובה, הילדים לומדים בנפרד, בהפרדה, תחשבו, בזמן הזה הילדים לומדים בהפרדה, את האמת זה מבייש, האזרחים לא יודעים איך אנחנו עוברים, אני הייתי אחראי בזמן קורונה, האזרחים נתנו לנו כל דבר בעניין כדי שאנחנו נשרוד, שנתיים בלי עבודה בגלל האזרחים עברנו את הקורונה, אנחנו מדברים היום, אם לא היו האזרחים, אנחנו היינו רואים כאילו הרבה גופות בבתים של מבקשי מקלט. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מרעב. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> מרעב, אני יכול להגיד לכם אמא לשלושה ילדים מפתח תקווה, לא היה לה מה לאכול, לא היה לה מה לתת לילדים, בסוף בגלל שהילדים בכו היא התחילה לקחת תרופה כדי שהיא תמות לפניהם, היא נמצאת עכשיו תחת מטרייה של משרד הבריאות, היא בטיפול, זה המציאות, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, אבל אנחנו לא לבד, יש לנו אזרחים טובים, יש לנו אנשים טובים, עוזרים לנו, אבל הבעיה הם לא מכירים. היה לי הצעה שבוע שעבר בתל אביב, אנשי מקצוע לא מכירים איפה אנחנו, לא מכירים איפה הילדים לומדים, לא מכירים הילדים הם לומדים לבד, רק של מבקשי מקלט, אין מישהו שיכול לתרגם מה היא רוצה המורה כדי לקבל את העזרה מההורים, כי אין - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה מדבר על מסגרת בית ספר, הילדים לומדים עברית וההורים לא כל כך מדברים עברית והילדים שפת האם שלהם לא כל כך מדברים ובסוף הורה מגיע לבית הספר, יש אספת הורים, המורה מדברת עברית, מבקשת מאותו ילד, או ילדה לתרגם להורים והילד והילדה יתרגמו מה שבא להם. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זה הסיפור. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> זה האמת, אנחנו חייבים למצוא פתרון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה בעצם לא יודע כל כך, לא אתה ספציפית, אתה מדבר עברית, אבל הרוב ספציפית לא כל כך מכירים את מערכת החינוך, הם לא מבינים מה עובר על הילד שמה, מה תוכנית הלימודים שלו ויש את המדהימות והמדהימים, בעיקר מדהימות, אני רואה פה, שעשו את הכול נגד כל הסיכויים על מנת לסיים בגרות מלאה, כשהם בעצם ההורים שלהם לא יודעים כמה קשה הם עבדו, זה פשוט מטורף. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן, זה הבעיה, הילדים הקטנים מכיתה א' עד ו', כבר שומעים, רואים את הנערים והנערות לא מאפשרים להם ללמוד באוניברסיטה, הם גם מתביישים, כאילו לא משקיעים את החינוך ללמוד כמו שצריך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז הם אומרים בשביל מה אני רואה את אחותי ואין לה אופק, אז בשביל מה להתאמץ. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז לאן הולכים? << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> אנחנו רואים בזמן האחרון ילדים עוזבים את משרד החינוך בכיתה ח'-ט'. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נושרים. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> עוזבים, כן, עוזבים, בשביל מה אנחנו לומדים, אין לנו מה ללמוד, אין לנו להשקיע לעשות את המטרה שלנו, בשביל מה אנחנו לומדים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ואז הם בעצם הופכים להיות בשוליים. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בגינות, מסתובבים ברחוב. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> בוודאי, אם אנחנו נקבל דוח של המשטרה בתל אביב, אנחנו נראה את האמת, הילדים נמצאים בגינה, שותים אלכוהול, או סמים, או זה, יש לנו בחירה פה נבחר איזה ילדים יהיה לנו, אנחנו תאהבו אותנו, לא תאהבו אותנו, אנחנו פה, אנחנו פה, איזה ילדים יהיה לנו, ילדים שותים, סמים? או ילדים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> "שותים" חינוך. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ספרות ושירה. << אורח >> ברהה טאם אימן: << אורח >> כן. תודה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מסכימה איתך. טוב, אני הלב שלי נשבר, כמו שידעת לשבור אותו גם כשנפגשנו ביחד בדירה סופר נקייה ומהממת וסופר קטנה בדרום תל אביב ואנחנו דיברנו על הכאב של אבא שכל כך אכפת לו, עושה הכול על מנת שהילדים שלו יהיה להם חינוך ואני מקווה שכל מה שאתה אומר יש לו אוזן קשבת. אני רוצה לעבור עכשיו למשרדי הממשלה ואנחנו בהחלט נתחיל לשאול את השאלות, אוקי. אני רוצה קודם כל לפנות לרשות האוכלוסין, אדוני, יוסי אדלשטיין, אתה רוצה לעדכן אותי כמה ילדים של פליטים, ילדי פליטים נמצאים בארץ כיום? שלום. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> שלום וברכה, על פי הרישומים שנמצאים בידי יש כ-8,000 ילדים של נתינים מסודן ואריתריאה שנמצאים פה בארץ. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יש לך פילוח? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> איזה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה איזה? פילוח איפה הם נמצאים בארץ? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> יש פה זה לפי הכתובות שהם עדכנו, יש בתל אביב 3,700, באילת 600, בנתניה 400, ירושלים 380, באשדוד 270. << אורח >> שפי פז: << אורח >> רק עריית תל אביב אומרת שיש לה 7,000, מאיפה המספרים האלה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שפי, שפי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מאיפה המספרים? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> חברים וחברות, שפי, לא, זה לא עכשיו בית קפה, שותים קפה ומדברים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כן, אבל המידע הזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לאט, לאט, אני רוצה להבין מה הנתונים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אז תבקשי את שאר ה- - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, את לא תגידי לי מה לעשות, נשמע לך הגיוני שתגידי לי מה לעשות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אוקי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן אדוני תמשיך. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני אומר זה הפיזור של הילדים ברוב הערים בארץ וחלקם גם אין לנו את הכתובות שלהם אז קשה לי לפלח אותם לפי אזורי המגורים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, אז אני באמת תוהה מתי הדבר הזה הפילוח הזה יצא? לפי איזה שנים? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> זה לפי העדכון האחרון שיש בידינו לגבי הכתובות שההורים של הילדים האלה מסרו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, אז אני רואה בעצם בפילוח הזה לפי יישובים, תל אביב, יפו, אז אתה בעצם אומר 3,774 שזה אני בעצם רואה את הריכוז הכי גבוה, אדוני, שלום. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> כן, את רואה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אני שואלת, אתה רוצה שנקיים דיון מתורבת, או שאתה רוצה להגיד לי רואה, שואלת אותך. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> הנתונים בידיך ואמרתי לך שיש בתל אביב כ- 3,700 ילדים לפי הדיווחים שההורים מסרו לנו וזה הנתון שמסרנו לך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, אוקי, בסדר, עכשיו תסביר לי בדיוק מה המעמד, שמעת פה עדויות של צעירות וצעירים שבאו בעצם סיימו תיכון, מה המעמד שהם אמורים לקבל בעצם? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> המעמד שהם אמורים לקבל זה המעמד בדרך כלל של ס2א'5 זה גם מעמד של רוב הנתינים מסודן ואריתריאה ששוהים פה בארץ. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה ההגדרה שלהם בארץ? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> ההגדרה שלהם שהם שוהים פה לעת הזאת וחלה עליהם אי-הרחקה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אי הרחקה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לזמן לא ידוע? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, עכשיו הילדים האלה למתן הוויזה שלהם, שמעתי פה את החברה שלי אומרת שהיא הולכת ומחדשת אותה לפעמים כל חודש, לפעמים אמא שלה חמישה ימים, לשבוע, לפעמים חודשיים, לפעמים שלוש, יש מדיניות לגבי חידוש הוויזות שלהם? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> בוודאי שיש מדיניות ונקבעה מדיניות ברורה בקטע הזה והנתינים מסודן מקבלים את הרישיון שלהם אחת לשנה, נתינים מאריתריאה אחת לחצי שנה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> למה מה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה יש את אלה שנה ואת אלה חצי שנה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> זו החלטה שהתקבלה לאור הצרכים של המדינה בוחנת מעת לעת. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מי קיבל את ההחלטה? אתה יכול להזכיר לי, כי אני פשוט לא בקיאה כמוך בחומר. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> רשות האוכלוסין וההגירה, באישור שרת הפנים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> היא קיבלה את ההחלטה שמה, שלסודנים בעצם מחדשים את האשרה כל שנה ולאריתראים מחדשים כל חצי שנה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי. נגיד הוויזה של ההורה משתנה, האם הוויזה של הקטין גם משתנה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אם הוויזה של ההורה משתנה וזה בדרך כלל זה יכול להשתנות, אם הוא מקבל מעמד של תושב ארעי, המעמד של הילד לא משתנה באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> יש תקנות לחוק הכניסה ובתקנה 12 מפרטת בדיוק לילד שנולד פה בארץ, אם האשרה של ההורה משתנה, מה הקריטריונים שגם האשרה שלו תשתנה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, תודה רבה לך. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני רוצה לעבור למשרד החינוך, כי הדיון שלנו בהחלט על משרד החינוך ואני רוצה כמובן הנציג של המל"ג, השכלה גבוהה, אני רוצה שיערך גם לשיחה איתי, עורך דין נדב שמיר, הלשכה משפטית, היי, טירה, אני מקווה שדייקתי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מאוד שמחה לשמוע. טירה, ספרי לי מה את מרגישה שאנחנו שומעות את הסיפורים האלה, מרגישה זה לא האמת היא שאלה הכי טובה, נכון? מה את חושבת? מה נראה לך? מה עושות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> שמי טירה, אני נציגה של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון, זה לא פעם ראשונה שאת איתנו ואני מאוד שמחה שאת איתנו, מאז הפליטות את אורחת קבועה אצלנו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לזכותי הגדולה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מזל שיש פליטות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, אנחנו לאחרונה התחלנו קשר, אני מקווה שהוא גם יגדל ומאוד יתהדק, עם דוקטור שני בר טוביה ועם הארגונים שהיא מייצגת, למדנו הרבה דברים ביחד בשבוע האחרון בהיערכות, הילדים אין מדיניות במשרד שאומרת לשים ילדים כאלה, או ילדים אחרים בבית ספר כזה, או אחר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אין מדיניות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> המשרד לא, המדיניות היא לא של למידה ב - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אין מדיניות כזאת את אומרת ? אבל איך המציאות הסתדרה לעצמה ככה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אז אני אסביר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> יש מה שנקרא ברשויות מקומיות אזורי רישום, יכול להיות שזה מהסיבה הזאת, אני לא ירדתי לרזולוציות, אני באתי להגיד מה המשרד נותן, אם אני אשאל על זה כמובן ומה אפשר שנעשה ביחד יותר טוב בשביל שהתמונה תהיה טובה יותר. אז לרוב תלמידים לומדים באזור המגורים שלהם, ככה זה קורה בכל מדינת ישראל, כל ילד לומד קרוב לבית, בשכונת מגורים שלו, או בבית ספר שהשכונה שלו משתייכת אליה, זה בעניין אזורי הרישום, אנחנו מצאנו בנתונים של המשרד שבאמת בשלוש ערים לומדים המספר הגדול ביותר של התלמידים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את קיבלת מרשום האוכלוסין את הפילוח? את מכירה את זה יש לך אותו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> יש לי אותו, כי שני העבירה לי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שני העבירה לך מאיפה, מאיתנו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי, איזה מזל שיש אותנו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> ברור. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו לא הצלחנו לקבל תשובה מרשות האוכלוסין, הבוקר קיבלנו תשובה שאין. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> קיבלתם תשובה מרשות האוכלוסין שאין כשביקשתם, אין פילוח. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל בזכותכם עכשיו יש. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אבל לנו יש דטה, לנו יש מערכת נתונים שאני רואה גם באיזה בתי ספר הילדים לומדים, גם באיזה רשות הם לומדים, באיזה בית ספר. אנחנו מצאנו שלוש רשויות בריכוזים מאוד גדולים שזה תל-אביב, חברים אמרו את זה קודם, ירושלים וגם אילת, גם פילחנו שלושה סוגי אוכלוסיות שנתבקשנו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה התבקשתם? על ידי מי? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> במסמך שהגיע, הדיון היה סביב אוכלוסיות מסוימות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אריתריאה, סודן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אז יש לי את הנתונים. בנוסף לזה אני רוצה להגיד שחוק חינוך החובה במדינת ישראל חל על כל ילד מרגע שהוא שוהה פה שלושה חודשים, מבלי קשר למעמד החוקי של הוריו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אבל על זה אנחנו לא מערערות, יש להם מסגרות לימוד, יש לנו פערים מאוד גדולים, פערים שפתיים מאוד גדולים, יש לנו את מה ששמעת פה את מסיימות את הבגרות, אחר כך מה עושות, על זה אני רוצה שנדבר, אבל אני מבינה את הסוגייה הזאתי שיש חינוך חובה במדינת ישראל, השאלה מה אני עושה עם כל מה שעלה פה, עלתה פה הסוגייה הזאתי שילדים שנמצאים בפערים שפתיים עם ההורים שלהם, ההורים לא בדיוק מדברים עברית והמערכת כאילו איך מתמודדים עם הסוגייה הזאת מתוך מערכת החינוך? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אז גם על זה אני אענה. יש שתי מדדים, יש את המדד למ"ס של אותה רשות שאנשים גרים בה והמשרד הבין שאתה יכול לגור באזור אשכול סוציואקונומי 9, אבל ללמוד באזור שהמדד טיפוח הוא אחר ולכן נולד מדד טיפוח בית ספרי, אוקי, זה בדיוק בעבור ילדים שבאים מרקע דל והמשרד נותן תוספת תקציבית סביב ארבעה סעיפים נוספים, אחד זה השכלת הורים שזה מוסיף 40 אחוז, רמת הכנסה לנפש, פריפריאליות שהיא לא רק גאוגרפית אלא חברתית ויש גם עוד מדד שמדבר על הגירה ואני מצאתי בהתכוננות שלי לישיבה שלקחתי 'קייס סטדי', שני בתי ספר שהם כולם מכירים אותם נראה לי, שזה קשת וביאליק רוגוזין ומצאנו שבתי הספר זוכים לקבל את התוספות האלה בעבור התלמידים האלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ממתי הם זוכים? הם יזכו, או היה בעבר ואנחנו לא ידענו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא, לא, אני בדקתי נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, מה שבדקת, כן, את בדקת? שהם זכאים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> הם מקבלים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הם כבר מקבלים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בית הספר מקבל. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לצד זה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה אומר אבל הסל הזה? תסבירי לי במילים פשוטות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> שזה תוספתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> על מנת לצמצם פערים, זה מיועד בדיוק לאוכלוסיות מוחלשות ולבתים דלים וזה בא לסייע לבית הספר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> במה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> בצמצום פערים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן ואת מפקחת על זה? את רואה מה הם עושים בשביל לצמצם פערים? או שאת רק בהתחלה של כאילו להבין את הסוגייה, או שמה שאני אבקש בסוף הישיבה נבקש לקבל נתונים יותר מאוחר. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני יכולה לענות על מה שאני יודעת, לכל בית ספר יש מפקח שהוא מהמחוז, המפקחים, תיראי איזה יופי של בנות עם איזה יופי של ציונים ועם איזה יופי של הישגים והן בוגרות של בתי הספר האלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, נכון, אני מסכימה לחלוטין שיש פה ילדות וילדים מדהימים ומדהימות, אבל אני לא הבנתי איך אני עוזרת להם, אבל שנייה, טוב, אני רוצה לשאול שאלה את רשות האוכלוסין, עלתה הסוגייה הזאתי שהן מסיימות את הלימודים שלהם, את הבגרות שלהן והן רוצות ללמוד באקדמיה, וויזת הסטודנט הזאת היא באחריותך? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> וויזת סטודנט זה למי שמגיע מחוץ לארץ ללמוד בישראל אז הוא יכול לקבל וויזת סטודנט. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז מה הן מקבלות בעצם על מנת שהן יוכלו ללמוד באוניברסיטה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> הן מקבלות ס'2א'5 אני לא אחראי על האוניברסיטה ולא מגדיר לאוניברסיטה איזה קריטריונים לקבל ואיזה לא. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז אתה בעצם אומר לפי הוויזה שאתה נותן, אתה לא אחראי אם האוניברסיטה מקבלת, לא מקבלת, אתה נותן את האשרה הזאתי, את הוויזה הזאתי עם המספר ובעצם האוניברסיטה תתמודד. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מה עם שאלת העלות? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> שנייה, אדוני, תיכף אני אתן לך רשות דיבור, אבל תן לי להשלים. כן. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני עוד פעם אומר, אנחנו נותנים את הרישיון שמגיע לנתין ואני לא יודע מה הקריטריון של כל מכללה, או של כל אוניברסיטה מה הם מבקשים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, שלום אדוני, אני מדברת עם נדב, עורך דין נדב שמיר. << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> שמיר, סגן היועצת המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אתה שמעת פה את הדיון מתחילתו עד עכשיו, הגענו לסוגיית הסוגיות, בעצם מה אנחנו עושות? << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> אז האמת שאני מופתע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ממה? << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> כי השכלה גבוהה היא מופנית לכל באי העולם, לא צריכה להיות סגורה רק לאזרחים, או רק לאנשים מסוימים, זה המהות של ההשכלה הגבוהה, אין שום דרישה עד כמה שאני יודע שלנו, של המל"ג, בתנאי הקבלה לקבל דווקא בעלי אישור כזה, או בעלי אישור אחר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> באמת? << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> לא, אין, אין דבר כזה, יכול להיות שיש נושאים כמו ספציפיים, זה אני עוד צריך לבדוק, כמו לימודי רפואה שיש כאן מספר מקומות מאוד מאוד מוגבל והמדינה כמדינה בגלל שהיא מתקצבת את זה אז היא מעדיפה שיהיו קודם כל מעדיפה שאזרחים ישראלים, שאחר כך יהיו גם רופאים במדינת ישראל, בגלל גם המחסור ברופאים אז אולי יש איזושהי העדפה במקצועות מסוימים, אבל באמת מאוד מצומצמים, אבל אני לא שמעתי מעולם על איזושהי הגבלה אחרת, אני שמעתי עכשיו כמו כולם שיש כנראה איזושהי - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מעולם לא הגיע אליך שום דבר פנייה כזאתי? << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> אלינו לא הגיעו תלונות כאלה, תוך כדי עכשיו אני מנסה בוואטסאפ לברר מול המוסדות, אנחנו המועצה להשכלה גבוהה, אנחנו לא המוסדות, אנחנו לא קובעים את תנאי הקבלה, אנחנו רק מתערבים בתנאי הקבלה אם יש איזושהי בעיה אקדמית בתנאי הקבל, אבל אני מנסה לברר ואנחנו נמשיך לברר את הנושא הזה, אני מציע שלכל מי שנתקל באיזושהי בעיה כזאת, שיפנה אלינו, יש לנו אגף פניות ציבור, אנחנו עובדים מול המוסדות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, אני רוצה שהדבר הזה יהיה ברור, לא כל אחד פה יתחיל עכשיו לפנות ועד שעונים לו, אנחנו מכירים את הבירוקרטיה, אנחנו לא מקיימות את הדיון הזה, אני רוצה - - - << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> אצלנו עונים מהר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יאללה, שפו, מפרגנת, אצלכם עונים מהר. אני רוצה להבין באופן חד משמעי, להבין את הסוגייה הזאתי של כל הנערות האלה שאומרות, מסיימות בגרות בהצלחה, עושות הכול על מנת שיהיה להם אופק ויש להם עתיד והן לא רוצות להיות מנקות כמו האימהות שלהן, שהגורל גזר עליהן להיות מנקות אז אני רוצה להבין דבר אחד, שאתה בעצם אומר מבחינת המל"ג אין מדיניות כזאת שמונעת ממישהו שהוא לא אזרח ישראלי ובטח ובטח בסטטוס הזה של פליטים, שנמצאים במדינת ישראל, אין להם שום לא מנועים מללמוד בעצם בשום מכללה, או אוניברסיטה. << אורח >> נדב שמיר: << אורח >> לחלוטין לא, עם הסייג שאולי שיכול להיות ברפואה, במקצועות כאלה שיש איזושהי בעיה ספציפית של צורך ברופאים, את הנושא הזה אני צריך לבדוק, באופן כללי אין שום דרישה כזאת של המל"ג, אין חיה כזאת של המל"ג. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, לגבי הסוגייה הזאתי של, אז בסדר את יכולה ללמוד, אבל הכשרה מקצועית בעצם את לא תוכלי לעבוד אחר כך, הסוגייה הזאתי איפה חברים שלי ממשרד הכלכלה? קרין, בבקשה. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין, אני ראש מטה מנהל הסדרה והאכיפה והממונה גיוון תעסוקתי ומניעת גזענות של כל זרוע העבודה במשרד הכלכלה. את רוצה שאנחנו נתייחס באופן גם כללי, או רק על מה ש- << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, על מה שבא לך, יש לך זכות דיבור, יש לך ארבע דקות, את מוזמנת לדבר. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> אז גם התבקשנו בעצם להכין נתונים על אפיקי התפתחות, או מה בעצם רלוונטי מבחינת התוכניות שקיימות בזרוע העבודה, אז אני אציין שיש לנו את האגף להכשרה מקצועית לגבי קורסים עסקיים ויש לנו את מה"ט שזה בעצם הכשרה של הנדסיים וטכנאים מוסמכים, זאת אומרת הכשרות שקיימות בתוך זרוע העבודה באגפים שונים. אני אציין שיש לנו נוהל בזרוע משנת 2011 שהוא כן עושה חלוקה, או יותר נכון מגדיר מישהו שהוא לא ישראלי, האם הוא יכול לקבל את ההכשרות, זה נוהל שהוגדר בהתייעצות עם רשות האוכלוסין וההגירה בשנת 2011, הוא מדבר על אופציות מסוימות, זאת אומרת אישורים מסוימים שעל בסיסם ניתן לספק להם לימודים דרך התוכניות שציינתי, אם יש לתלמיד אשרת לימודים, אם יש לו - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה אשרת לימודים? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> אשרת לימודים, זאת אומרת הוא בא לשם ללמוד בארץ. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, אני יודעת מה זה אשרת לימודים, היא בדיוק דיברה פה על הסוגייה הזאתי של וויזת סטודנט והיא לא יודעת, תסבירי לי מה זה אשרת לימודים? איך היא משיגה אשרת לימודים? מי נותן לה אשרת לימודים? זה בדיוק הנקודות האלה שאנחנו נופלות והם נופלים בתוכה, מה זה אשרת לימודים? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אשרת לימודים ניתנת למי שמגיע מחוץ לארץ ומגיש בקשה ללמוד במוסד אקדמי במדינת ישראל והוא מקבל אישור מהמוסד האקדמי שהוא יכול ללמוד, הוא מקבל מרשות האוכלוסין אשרת סטודנט. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, אז זה לא תקף על הפליטות והפליטים שנמצאים בארץ. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אכן כך. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> זה לא תקף. או אשרה המעידה על היותו ארעי והדבר האחרון זה התלמיד נמצא בארץ במסגרת - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רגע, אשרה שמה? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> שהיותו תושב ארעי, זה גם - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כלומר לבוא עם הוויזה שיש להם שמתחדשת כל חצי שנה, או שנה? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> לא, זה גם דרך הרשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> והתלמיד נמצא גם בארץ בהליך של איחוד משפחות, אם אני לא טועה זה גם אישור שניתן דרככם? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> במסגרת הדברים האלה בעצם כמו שציינתי הוא יכול לרכוש את ההכשרה דרך מה"ט, או דרך התוכניות של הכשרה מקצועית של קורסים עסקיים של זרוע העבודה. עכשיו הדיון פה עסק באוכלוסייה אחרת שהם לא נופלים ב - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא שהם לא נופלים, הם לא קיימים. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> אנחנו לא מגדירים אותם ככה, אבל לצערי הרב אני כן אציין שבהתאם למדיניות שנקבעה כרגע, אם גם תרצו אני - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה כרגע? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> זאת אומרת בהתאם למדיניות שנקבעה ב-2011 ועדיין תקפה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אנחנו ב- 2022, כן, בתוך העשור הזה קרו כל כך הרבה דברים במדינת ישראל, אוקי. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> אז בהתאם לזה אוכלוסייה שמוגדרת כ- 2א'5 שזה רוב האנשים פה, כרגע הם לא יכולים, הם לא עומדים בקריטריונים ולא יכולים לקבל את ההכשרה בקורסים של זרוע העבודה על פי מה שציינתי, כרגע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, אדוני, חבר הכנסת מוסי רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה שאני לא הבנתי וסליחה שנכנסתי באיחור אז אולי פספסתי, אני רוצה להבין, לא איזה אשרה צריך כדי ללמוד, אלא כמה משלמים? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, אבל הם עוד לא התחילו - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> האם כמו כל אזרחי ישראל? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> קודם כל לא הגענו לדבר הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הם אומרים שאין מניעה, אבל אם - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, יש מניעה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> האם המניעה היא כספית? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> קודם כל היה לנו פה בעצם - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אמר עורך דין שמיר שהוא לא מכיר מניעה, נכון? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הוא לא מכיר, היה לנו פה עדויות, רגע, אני אעשה סדר לאדוני שאיחר, הוא בדרך כלל מוסי רז לא מאחר לדיונים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני פשוט בא להמשך הדיון, כי ההייתי באחר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן, מה שקרה לנו פה, יש לנו עדויות פה מצעירות שסיימו תיכון ולא רשמו אותם, עוד לא הגיעו לסוגיית השכר, כן, אנחנו לא הגענו, נרשמו, איזה יופי, אבל עכשיו אתם תשלמו 125 אחוז ממה שישראלים בעצם משלמים, מה שקרה פה בשביל לשלם את ה- 125 אחוז הם צריכים להיות על וויזת סטודנט, אבל אין דבר כזה אז זה לא רלוונטי כל כך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז בעצם קיבלו תשובה שלילית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, הם לא נטענו אפילו, הם לא נכנסו לתוך המאגר, אין להם שום יכולת להיכנס אפילו עם הוויזה שיש להם להיכנס לתוך המאגר, הם לא קליטים שם. אוקי, אז היינו במשרד הכלכלה עם הבשורות הכול כך לא טובות שאת בעצם אומרת מ-2011 זה הנוהל, זה מה שנקבע שאותם קבוצה של ילדי פליטים אין להם יכולת לקבל הכשרות מקצועיות. << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> זה מה שהוחלט ב-2011 והם מתנהלים עד היום לפיו, כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> עד היום מתנהלים לפיו, אוקי, בסדר. << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >> אפשר חידוד למשרד הכלכלה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה. << אורח >> שני בר-טוביה: << אורח >> דוקטור שני בר טוביה, פורום ארגוני הפליטים, דיברת ספציפית על הכשרות מקצועיות, מה מבחינת רישוי מקצועי? מאיזה נוהל זה מוסדר והם זו אותה תשובה? זאת אומרת אנחנו יודעים את התשובה, זו אותו התשובה, הם לא יכולים לקבל רישום מקצועי, אבל אם תוכלי להסביר מהו הנוהל ולמה? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> זה לא בהתאם לנוהל, זה בהתאם להיבטים של הסדרת עיסוקים, ששמה מוגדר מפורשות שכדי בפן באמת של הרישוי וכמו שציינת, צריך להיות או אזרח, או תושב, נגיד זה נמצא בחוק ההנדסאים, זה ממש רשום שמה מפורשות אז בהיבט כזה, זה היבט של הסדרת עיסוקים, זה היבט אחר, אבל אותה תשובה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז בעצם מ-2011 עד היום אתם נדרשתם להסדיר את הסוגייה הזאתי של הכשרות מקצועיות? << אורח >> קרין אהרוניאן רוזמרין: << אורח >> זה לא משהו שכרגע על השולחן מבחינת הסדרה, ככול ויהיה כמובן זרוע העבודה היא שותפה לכל מה שצריך, אבל כרגע אין משהו בתהליך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, כמובן שאנחנו נרשום את זה לסיכום, לדרוש לחדד, לשדרג ולראות את האנשים האלה כשוות ושווים. טוב, אני רוצה לפנות, כן, שכר לימוד אז אני רוצה שאם כבר וכאשר מישהו פה מאיתנו למד באוניברסיטה? מונים למדת באוניברסיטה? יאללה ספר לי את הסיפור. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> מונים אהרון ואני פה בכמה כובעים שכולם מתכנסים לנושא הזה אז תודה רבה על ההזדמנות, כן אז לפני שאני עונה לשאלה שלך ברשותך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בטח. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> אני רוצה להתייחס פה על הדברים שנאמרו כאן באופן כללי, אני רק רוצה להגיד שזה התוצאה של מה שהנערות המדהימות הלאה סיפרו כאן, זה בעצם מדיניות קלוקלת של משרד הפנים למשך שנים, אנשים חיים פה, גדלים פה הבוגרים ועכשיו הגענו לילדים והצעירים ולפי הנתונים של משרד הפנים יש כ-8,000 ילדים, הילדים האלה כפי ששמענו ואנחנו גם יודעים הכול חסום בפניהם, לא להתקבל למקצועות מסוימים באוניברסיטאות, לא עסוק בספורט גם שזה משהו שהוא לא עלה פה שזה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זאת אומרת לא לעסוק בספורט? למה מה הבעיה בספורט? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> גם, העניין של המעמד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אבל מה הסיפור של הספורט? סליחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי הספורט רשמי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מונים תסביר לי מותק. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> כן, אז לדוגמא יש לא רק דוגמא יש הרבה דוגמאות כאלה בתוך הקהילה, ילדים מוכשרים בתחום כדורגל, או כדורסל, אם מגיעים לשלב כדי להירשם לקבוצה אז לא מסכימים לרשום אותם בגלל המעמד שיש להם, כי הם לא אזרחים, או תושבים של ישראל והם גם אין להם דרכון זר כדי שירשמו כשחקני חוץ אז הם נשארים בשלב הזה שהם לא מצליחים להגשים את עצמם בתחום שהם רוצים בו שזה הספורט וגם לדוגמא, יש כמה דוגמאות - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לאחרונה הייתה פליטה מסודן אני חושבת שהיא נכון? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> יש שני פליטים שייצגו את - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את ישראל? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> לא, את ישראל, בצער רב, הם מאוד רצו לייצג את ישראל, הם ייצגו את קבוצת הפליטים והם יצאו מפה דרך האו"ם, נציבות האו"ם לפליטים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כמה מסורבל. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> למרות שסיפרו פעם אחר פעם שהם מרגישים ישראלים והם ממש רוצים לייצג את המדינה שזה דוגמא ואז אני חושב שהפתרון הוא לדעתי זה גם פתרון שנדרש והוא פתרון שמשרד הפנים יכול להסדיר את זה מחר, לתת מעמד לצעירים האלה ולילדים שנולדו פה, גדלו פה, למדו במערכת החינוך הישראלית, לפחות שיוכלו להגשים את עצמם ושיוכלו לתרום למדינה ולחברה ולקהילה שהם מגיעים ממנה. עכשיו העניין של השכר אז אני שהתקבלתי לאוניברסיטה שזה כמובן גם אחרי הרבה מאמצים להסביר את המעמד שלי, את ה- 2א'5 שהיה לי כדי שהאוניברסיטה תבין מה זה בכלל ותקבל אותי, התקבלתי בסוף בתור סטודנט מחו"ל ובזה הייתי צריך לשלם 25 אחוז יותר מאזרח ישראלי, מהסטודנטים הישראלים, עכשיו אני לומד באותה כיתה של הסטודנטים הישראלים, אני חי פה, מרכז החיים שלי הוא פה ואני לא רואה סיבה למה בעצם שמישהו חי פה ואינו בר-הרחקה, שלא יקבל יחס כמו של סטודנט ישראלי? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז בעצם מה למדת מונים? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> אני למדתי מדעי המדינה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וסיימת? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> סיימתי, מוחרתיים זה הטקס. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מזל טוב, אני גאה בך, קודם הייתי גאה בצעירות המדהימות ועכשיו אתה מצטרף לגאווה. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה יופי ומה אתה עובד? << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> אני עובד בארגון 'הייס' וגם חלק מהנהלה של הארגון הסטודנטים האפריקאים. עכשיו לגבי הארגון של הסטודנטים האפריקאים שעלה פה מכמה אנשים שדיברו לפניי, זה ארגון שהוקם כדי לתת את ההזדמנות הזאת לאלה שרוצים ללמוד בהשכלה גבוהה, שכמובן זה בהיעדר מוחלט של כל תמיכה מהמדינה שזה גם עוד נושא שהוא מאוד חשוב שזה הפתרון שלו גם טמון במעמד הזה, האוכלוסייה שאנחנו מגיעים ממנה, מבקשי מקלט, או פליטים, הם נמצאים בתחתית החברה הישראלית, מבחינת המצב הסוציו-אקונומי, עכשיו אם משרד הפנים ייתנו מעמד לאנשים האלה אז הם גם יהיו כלולים בסיוע, אם זה ממשרד הרווחה, או משרד החינוך ושאר הדברים שביחד עוזרים להרים את החברה ואת הקהילה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מודה לך מונים, אני רוצה, אמנם אנחנו מדברות על מעמד, אני מאוד אשמח לעזור לרשות האוכלוסין ומשרד הפנים, לגבי דוגמאות מהדוח של מעמדם של ילדי מבקשי מקלט בישראל וברחבי העולם, דוח המחקר של המוקד לפליטים ומהגרים ובעצם אחת הנקודות שככה נותנים תקווה שבעצם עשו השוואה מה קורה במדינות אחרות בעולם לגבי סוגיית הפליטים, ילדי הפליטים ובעצם לפי הדוח וסיגל רוזן, אני אשמח שתכנסי פה למעגל, בבקשה, בואי שבי לידי, ואני רוצה שתגידי לי, את בעצם מה שצוין כאן שאיטליה היא די דומה, היא מאוד דומה מבחינת מדינת ישראל למדיניות של הגירה ופליטות ובעצם אני אקריא לגבי המדיניות של איטליה, תתקני אותי אם אני טועה. << אורח >> סיגל רוזן: << אורח >> אני משוכנעת שאת יודעת לקרוא מצוין. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא בקריאה. << אורח >> סיגל רוזן: << אורח >> כתבו את זה מאוד ברור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, "אלו המכירים כפליטים באיטליה, או ששוהים תחת הגנה משלימה, זכאים לאישור שהייה למשך חמש שנים, אם בחלוף השנים הם מוכיחים יכולת השתכרות ברמת מינימום ומעלה, הם רשאים להגיש בקשת תושבות קבע, לאחר עשר שנות שהות חוקית באיטליה הם זכאים להגיש בקשת אזרחות, ילדיהם יקבלו מעמד זהה לזה של הוריהם". << אורח >> סיגל רוזן: << אורח >> איטליה היא מדינה עם מדיניות מחמירה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון. << אורח >> סיגל רוזן: << אורח >> כן, אני רוצה רק לומר - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רק תציגי את עצמך בשביל הפרוטוקול. << אורח >> סיגל רוזן: << אורח >> סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית, המוקד לפליטים ולמהגרים ואם אני כבר פה אז בדוח הזה, אנחנו רואים פה את תמונתה של רחל גברה-צדוק, שהייתה אלופת ישראל בריצה, אבל היא לא יכלה להתחרות מטעם מדינת ישראל וחיזרו אחריה לא מעט אוניברסיטאות אמריקאיות ואחת זכתה בה והיא סיימה כבר את לימודיה באוניברסיטה בארצות הברית ולצערי היא כבר לא פה איתנו ולא יכולה לייצג את מדינת ישראל ולנצח באולימפיאדה עבורנו, אבל מה שרציתי לומר זה שהמסקנה של הדוח הזה ובעצם כל הדברים שנאמרו פה מתרכזים לנושא הזה של היעדר מעמד, הילדים האלה כל ילדי מבקשי המקלט שוהים בישראל כדין כל השנים האלה, אבל גם אם הם היו שוהים בישראל שלא כדין, אם הם היו נולדים בארצות הברית, או בקנדה הם היו נולדים עם אזרחות, אם הם היו נולדים באוסטרליה, או בבריטניה, אחרי עשר שנים הם היו מקבלים מעמד קבוע, אם הם היו בצרפת אחרי חמש שנים, בגרמניה אחרי ארבע שנים, בכל אחת מהמדינות שנזכרו בדוח, הילדים האלה כבר היה להם מעמד של ידע ואזרחות וכבר לא היו צריכים להסתובב עם הנייר הקטן הזה, שכולם שואלים מה זה הנייר הזה ולא מאפשר להם לא לימודים ולא חיים נורמאליים ביננו, אז אני מפצירה ברשות האוכלוסין, להעניק לילדים האלה את המעמד שהם כה ראויים לו, מעמד קבוע במדינת ישראל, תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> וגם אני חייבת לציין מדינת ישראל חתומה על האמנה, בדבר מעמדם של חסרי אזרחות משנת 1954 ועל האמנה לצמצום חסרי האזרחות משנת 1961, אז אנחנו מדינה בחתימות שלה על זכויות אדם היא מספר אחד, בביצוע וביישום אנחנו פחות. טוב, אני רוצה לתת זכות דיבור לשפי פז, בבקשה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תמיד בסוף, אבל בסדר. שפי פז מדרום תל אביב, אנחנו הארוגות שבתוך הנערות המדהימות האלה צומחות. קודם כל נתחיל עם נתונים, מי שבר הרחקה בדרום תל אביב זה לא הם, זה אנחנו, לפני שלושה שבועות שירלי רימון ברכה היא ראש מנהל החינוך בעיריית תל אביב, שאגב מדברים על כ- 7,000 ילדים מגיל אפס, לא יודעת עד 18, נתנה נתונים, הנתונים מהימנים והנתונים מראים בדיוק מה קורה בדרום תל אביב, נווה שאנן היום יש אחוז אחד של ילדים ישראלים ואני לא אומרת בכוונה יהודים, כי זה לא רק יהודים, ילדים ישראלים אחוז אחד, שכונת התקווה, מה שהיה פעם פאר דרום תל אביב, שמונה אחוז ילדים ישראלים, שמונה אחוז, אני רוצה שתקלטו את המספרים האלה, שכונת שפירא איפה שאני גרה, וואוו אנחנו 35 אחוז, המון ילדים, מה שאני רוצה להגיד פה זה שאנחנו מדברים פה על אוכלוסייה שהשתלטה על בתי הספר, השתלטה על הגנים, השתלטה על כל מוסדות החינוך, הם מקבלים העשרות, הם מקבלים מועדוניות, הם מקבלים הכול, הכול, הכול, אבל אף פעם לא מספיק להם, אף פעם לא מספיק להם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> ועכשיו לגבי הנערות המדהימות האלה, הביאו פה ילדות נחמדות מאוד, סבבה, זה לא הנוער שאנחנו מכירים, אוקי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את מה את מכירה? << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני אשמיע לך את מה שאני מכירה. (משמיעה הקלטה מהנייד/ נשמעות קללות) << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, את לא משמיעה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני אשמיע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני לא מוכנה, לא, לא, לא, שפי, את מטרגרת את הדיון ואת פשוט יוצאת החוצה, את פשוט יוצאת החוצה, כי מה שאת עושה לא אישרתי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> (ממשיכה להשמיע הקלטה) << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא אישרתי, אני לא יודעת מי מדבר, שפי, לא, את תקשיבי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כל הדיון הזה הוא שקר ואת שומרת אותי לסוף אחרי שכל השקרים נאמרים פה, ה-3,000 ילדים הלא נותנים להם חינוך, הלא נותנים להם אוניברסיטה, במכללת רייכמן יש עשרות סטודנטים אפריקאים, הם לומדים - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה לך, נא לצאת החוצה, אם את לא רוצה לשבת ולהשלים את המשפט שלך. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אבל אני אגיד לך מה, הם לא יקבלו מעמד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> את לא קובעת, איזה כיף שפי, יום הולדת שמח יקירה שלי. כן, נתנאל, אתה לא מפעיל שום טלפון ואתה לא מעלה שום סרטון. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אני לא מפעיל שום דבר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תשים את הטלפון שלך בצד, יאללה, נתנאל שבו. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> כן, קוראים לי נתנאל שבו, אני בן 16, אני מדרום תל אביב, אני פעיל חברתי. אני לא זוכר זמנים שבהם הרגשתי בבית שלי, אני רוצה לדבר קצת על המסתננים, אני רוצה ללכת לטייל לפעמים, לקנות דברים בתחנה המרכזית ואני לא יכול זה מפחיד, שמעתי על המסתננים שאנסו אישה עם מוגבלות בתחנה, אני מפחד שזה ייקרה גם לי, אני לא אמור לצאת עם חששות מהבית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה צודק. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> נכון? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון, כן, אתה לא צריך לחשוש, אתה צריך להיות בטוח. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> יום אחד בשעות הערב הלכתי לבד ובאתי להיכנס לשכונת נווה שאנן בתל אביב ומסתנן בא אליי ומסתכל עליי בצורה מפחידה ושואל מה אני עושה פה, גם אותו דבר בשכונת התקווה בלילה, לאן הגענו? זה אמור להיות ההיפך, המסתנן במדינה שלי, לא אני במדינה שלו. לפעמים שאנחנו יוצאים לגן התקווה בלילה לשחק כדורגל, גם נמצאים שם מסתננים בגיל שלי ושאומרים להם מילה לא במקום זה יכול להביא - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אבל למה להגיד להם מילים לא במקום? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> מה זאת אומרת? << דובר >> קריאה: << דובר >> את לא נותנת לו לסיים לדבר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה לא מתערב, סבבה, אני מנהלת דיון, אתה לא מנהל אותו, שאלתי מה זה מילה לא במקום? הרי אתה כותב. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אנחנו משחקים כדורגל ואנחנו צוחקים וזה, זורקים נגיד סתם מילה, לא יודע משהו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה? כמו מה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אין לי לתת לך דוגמאות, זורקים מילה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למי? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> מילה שהם לא אוהבים נגיד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כמו מה? מה אתה אומר להם? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> כמו- << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כושי? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> לא, כושי אני לא אומר אני לא גזעני. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז מה אתה אומר? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> לא, אנחנו מדברים וזה, מילה לא במקום, אני לא יודע. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב ואז מה קורה כשאתה זורק להם מילה פוגענית? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> זה מגיע לאלימות קשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא אמר פוגענית. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> לא פוגענית, זה יכול סתם להגיד מילה, זה לא פוגענית. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי ואז זה מגיע למה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> זה מגיע לאלימות כלפינו וזה פעם אחת, זה מביא למכות קשות כלפינו וזה קרה פעם אחת לחבר טוב שלי, אני בנאדם מאמין וביום שבת אחד אני עובר במדרכה עם כמה חברים ועברו לידינו קבוצה של מסתננים עם מוסיקה, ביקשנו מהם להפסיק עם זה, כי אני שומר שבת ואז הם התחילו לקלל ולהגיד "אתם במדינה שלנו", זה פשוט מאכזב, המשטרה לא עושה כלום, חוץ מלתת להם דוחות על אופניים חשמליים וגם הם לא משלמים אותם. אני נמצא במרכז נוער בדרום תל אביב ו-89 אחוז משם יש שם מסתננים, כל מקום שאני הולך אני רואה אותם ואני מרגיש שאני לא בבית שלי. אני אתחיל לבוא הרבה לוועדות ולתת את הצד שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה לך נתנאל על העדות שנתת, אין ספק שאתה צריך להרגיש בטוח בבית שלך, בשכונה שלך, אתה הולך בשבת, השאלה אם יש מישהו שהוא לא שומר שבת שנמצא לידך עם טלפון ושומע מוסיקה האם גם היית אומר לו, תכבה את הטלפון? אני לא בטוחה, נכון? כי היית רוצה שכמו שאתה חי. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> לא, הייתי אומר לו לכבות את הטלפון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> באמת? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבנתי, טוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכולה להוסיף משהו בבקשה? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רגע, שנייה, אני רוצה להגיד לך תודה שבאת, אני אשמח שתבוא יותר לוועדות. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני חושבת שאם תבוא תקבע יום אחד באמת שאתה תרגיש בטוח וגם הנערות והנערים שבאותו גיל שלך ירגישו גם בטוח. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אנחנו לא מרגישים בטוח איתם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני לא חושבת שכל מי שיושב כאן אתה פגשת אצלך בשכונה, אני בספק, נכון? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> הרבה פגשתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אותם אנשים פגשת? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אני לא יודע, הם יכולים לעשות משחק שהם נראים אנשים טובים, אבל תבואי לגור בשכונה תיראי מה זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני מבינה. בסדר, אז אנחנו נפגש שוב בוועדה הזאתי, תגיד מה שיש לך על הלב, כמובן צריך לכבד אנשים פה, אני לא חושבת ש - - - << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן? יופי, אנחנו סיכמנו שאנחנו נתראה ואני מקווה שהמרחב שלך יהיה בטוח, גם המרחב שלהם יהיה בטוח, אבל זה הרבה תלוי בנו ובמיוחד בכם הצעירים והצעירות שאתם יכולים לתת תקווה למקום הזה, אתה מסכים איתי שהאנשים האלה לא בחרו להגיע למדינת ישראל? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> נכון, אבל הם יכולים לעצור את זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יש מלחמה בארצם, אנשים ברחו. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> יש עוד מדינות שיכולות לקבל אותם, כמו קנדה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> נכון, הם עושים מאמצים, מי שיכול להתקבל לקנדה תאמין לי לא היה מהסס רגע. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> מצטער, זה מדינה של יהודים, הרוב אמורים להיות פה יהודים, זה כבר לא קורה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני גם מצטערת לשמוע, אבל כרגע זה הסיפור, יש פה פליטים ויש מלחמות בכל העולם ואם מדינת היהודים לא תפתח את השערים שלה ותהיה אנושית זה יהיה מאוד חבל, באיזה בית ספר אתה לומד? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אני מפתן אלון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איפה זה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> בדרום תל אביב. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> ובאיזה מגמה אתה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אני עוד לא התחלתי שם, בינתיים אני הפסקתי ללמוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> הפסקתי, כי סיבות אישיות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מתי הפסקת? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> לפני חצי שנה, אבל אני רוצה, אני מתחיל שם במפתן אלון, זה בית ספר של ילדים נושרים, אבל אני אמרתי לעצמי שתחילת שנה אני חוזר לעצמי, אלך כל יום לבית הספר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> יופי, כל הכבוד. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא לוותר. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז אתה רואה, יש פה נערות מחוסרות מעמד ועושות בגרות, אתה יש לך מעמד, אתה יהודי, אתה במדינה שלך, בבית שלך אז אתה גם יכול. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בסדר? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה אתה מנגן בבית? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> מנגן? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> איזה כלי? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> אני לא מנגן, אני אוהב לשמוע שירים של פעם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כמו מה? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> יואב יצחק, עופרה חזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מהמם ומה עם זוהר ארגוב? << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אני אוהבת, אוקי, אני מודה לך נתנאל וניפגש שוב בוועדות. << אורח >> נתנאל שבו: << אורח >> בסדר גמור, תודה רבה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה לך. אוקי, יש לנו את ניצן פלדשטיין מאס"ף, בבקשה ויש לנו אחרייך את שרקי, עורך דין שרקי ויש לנו בעצם את שרון טל, את מוזמנת להצטרף בבקשה, יאללה. << אורח >> ניצן פלדשטיין: << אורח >> אז שלום, אני ניצן פלדשטיין, אני עובדת סוציאליים ואני מנהלת את התחום נוער בעמותת אס"ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט. אני אגע בשתי נקודות שכבר נגעו בהם, אבל אני אחזק אותם והנקודה הראשונה זה בעצם שבני הנוער שחיים כאן וגדלו כאן, כל הזהות שלהם היא ישראלית מעורבבת וזה בני נוער שבעצם הגיעו לכאן מגיל ינקות ועד גיל ילדות צעירה ובעצם גדלו כאן במערכת החינוך, גדלו כאן עם הזהות והערכים של ישראל בתוך מערכת החינוך ובעצם מה שקורה וגם אתה ככה נגעת בזה לגבי העובדה שבעצם מערכת החינוך, גם המופרדת וגם הלא מופרדת, מאוד מאוד מתקשה לתת את המענים שמתאימים לבני נוער, זה ברמת הקושי מאוד גדול בשעות תגבור ובמיוחד ובמיוחד אני מרגישה את זה עם הצוותים החינוכיים, בהקשר של שעות גישור ובעצם קשר עם ההורים שהוא באופן כללי הוא קשה סביב נושא של הגירה תמיד זה עולה ובטח ובטח עם הקהילה ובעצם הצוותים החינוכיים שאני עובדת איתם מאוד מתקשים לייצר קשר עם ההורים, מאוד מתקשים וזה פשוט פוגע בסמכות ההורית, כל התקשורת של הצוותים החינוכיים נהפכת להיות אל מול הילד עצמו, הילד נהיה אדון לעצמו, מחליט בעצמו, מתרגם לעצמו והנושא הזה פשוט מייצר באמת מצב שההורה כבר לא רלוונטי במירכאות בתוך החינוך והסמכות שלו נפגעת וגם הקשר עם הילדים הולך ונחלש והמעורבות בחיים שלהם והדבר הזה בעצם מייצר מצב של מהמקום הזה של הילד אדון לעצמו, נוצרת לאט לאט תהליך של נשירה, שגם אתה נגעת בזה, של נשירה של הנוער, כי באמת גם אין מספיק תגבור ומספיק ככה תנאים מותאמים ובין היתר אין קשר עם ההורים כדי שיהיה מישהו שיחזיק את הדבר הזה, זה משהו שאני נתקלת בו בכל בתי הספר. וגם בהקשר של זה אני אגיד בהקשר למה שאמרת ככה לגבי הנערות המדהימות האלה שהצליחו להוציא בגרות אז אומנם יש פה נציגות מאוד מכובדת של נערות שעושות מאמץ עילאי להגיע מתוך מקום של הישרדות מאוד קשה ומצב של שכונה באמת שכונה מאוד מאוד קשה לגור בה, יחד עם הטראומות ויחד עם הקשיים ועם החוסר מעמד שכבר דובר פה הרבה, אבל יש הרבה מאוד בני נוער שגם לא מצליחים לשרוד את המערכת הזאתי בגלל הקושי עם ההורים והנשירה הולכת וגדלה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה, תודה רבה לך. אני רוצה לתת רשות דיבור לד"ר יונה שרקי, מדיניות והגירה, בבקשה. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> כן, שלום, אני חושב שלא מעט נעשה מאמץ לעשות שימוש בילדים, בבני נוער שאינם מבינים שעושים בהם שימוש כדי לקדם אג'נדות פוליטיות כאלה ואחרים. עכשיו למה אני אומר את הדבר הזה מכיוון שבסופו של יום כאשר לילד, או לבן נוער אין סטטוס במדינה אז נוצר מצב עגום שאין לו לאן לשאוף, עכשיו אנחנו פה נמצאים בחדר ואנחנו רואים את זה בצורה מאוד ברורה שאנשים שרוצים לשאוף גבוה נתקלים בתקרת זכוכית ותקרת הזכוכית הזאתי היא בעצם מזכירה כל פעם שבעצם המעמד שלהם הוא - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בעייתי. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> הוא בעייתי, הוא לא מקובל ואז ממילא מה שקורה זה שאנחנו ממשיכים להתעלם מכך ואנחנו ממשיכים לגדל דור שממשיך לחתור מאוד חזק, אבל שייתקל בקיר בסופו של יום. עכשיו אנחנו במדינה דמוקרטית, אם רוצים לשנות חוקים זה קורה בכנסת, זה קורה על בסיס הרוב, זה לא יעזור אם אנחנו נמשיך לדחוף את הילדים האלה לתוך הקיר, כאשר הילדים האלה אין להם מעמד היום בישראל ומה שנאמר קודם שמקבלים מעמד אוטומטית אחרי ארבע וחמש שנים, אני נמצא במקום שאני יודע את זה בוודאות, חד משמעית לא נכון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אני לא סיימתי גברתי. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תתחיל לסיים. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> עכשיו למה זה חשוב לומר את זה, מכיוון שבשום מקום בעולם מי שאין לו מעמד אז לאורך זמן הוא מקבל אותו רק מכוון זה זמן עבר. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> למה אתה יכול להסתכל בדוח של - - - << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אבל הנתונים אינם נכונים, אבל מה שאני רוצה לומר, שנייה, עכשיו מה שחשוב כאן לומר זה ש - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אתה יודע שאתה מסלף את הדברים. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> דווקא ילדים כאלו שיש להם את היכולות ואת הרצון, צריך לתת להם את הכלים הנכונים ואת הדרך הנכונה להצליח וכאשר עושים בהם שימוש כפי שזה נעשה פה, ממש בחדר הזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זה עושים בהם שימוש? לא, לא, מה זה לעשות בהם שימוש, סליחה? << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> לעשות בהם שימוש זה לומר להם, חברים תמשיכו לחתור בסוף תגיעו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מי אומר, כן בוודאי, אתה רוצה לאני אגיד להם תתייאשו? << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> לא, העניין זה כאשר אתה קושר למישהו את הסירה ואתה אומר לו תחתור אתה תגיע, הוא לא יגיע אף פעם לשום מקום. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז מה אתה מציע שנעשה? << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> מה שצריך לעשות זה דבר מאוד ברור, זה לשקף את המציאות כפי שהיא, להביא אותם להסדרת מעמד במובן הזה שאם זה לא ניתן כאן בישראל אז במקום אחר ואם זה אפשרי אז צריך לעזור להם בכיוון הזה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה. אני חייבת לציין פה לפרוטוקול הודעה בגלל שיש לנו בעצם היה לנו פה קטין, יש פה בחדר מישהו מתחת לגיל 17-18? לא? חוץ, אוקי, אנחנו ידענו שנתנאל בן 16 והוא מגיע? << דובר >> קריאה: << דובר >> גילינו בתחילת הדיון. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> גילינו את זה בתחילת הדיון אז בשביל שהיה פה קטין ואנחנו גילינו את זה בתחילת הדיון אז אני רוצה להגיד, כי ידוע שישיבות הוועדה מוקלטות ומשודרות והפרוטוקול גם השידור הישיבה עתידיים להתפרסם באתר הכנסת, בהתאם להוראת סעיף 120ד' לתקנון הכנסת יש אפשרות לחסות פרטים מזהים על הדוברים, או דברים שנאמרו, אם הדבר דורש לשם הגנה על עניינו של קטין, או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול ייגרם נזק למוזמן לוועדה, או אדם אחר, לפי כך אבקש להודיע כי ככול שייעלה צורך, או נתבקש, יימחקו מהפרוטוקול של הדיון פרטים מזהים של דוברים, או חלקים מסוימים מתוך הפרוטוקול. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה רבה, עכשיו אני רוצה לתת זכות הדיבור לשרון טל, מעמותת אליפלט, מה נשמע? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בסדר, מה שלומך? << אורח >> שרון טל: << אורח >> טוב. << אורח >> שרון טל: << אורח >> אז עמותת אליפלט קמה כדי להסתכל על הילדים ממעוף הציפור על המענים שהם מקבלים מהמדינה, על חוסר המענים המאוד גדולים ולנסות ולמלא את החסר והחוסר מענים הם משוועים. אנחנו מתמקדות באוכלוסייה צעירה יותר והיא הרוב, היא אוכלוסייה שלא דנו בה הרבה היום, אבל רוב הילדים הם בגילאי תשע ומטה, רוב ילדי מבקשי המקלט והמספרים שאנחנו מכירים הם מספרים מאוד שונים מאשר המספרים שהוצגו כאן, אנחנו מכירים שבתל אביב רשומים מגילאי שלוש עד 18 כ-5,500 ילדים חסרי מעמד שהרוב המוחלט שלהם הוא מבקשי מקלט. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז רגע, חכי דקה, בואי ננסה גם אני רוצה להבין, למרות שהזמן דוחק, אבל אני רוצה גם להבין מה את אומרת בעצם, אוקי. << אורח >> שרון טל: << אורח >> יש ארבעה בתי ספר יסודיים שמאה אחוז מבתי הספר הם של ילדים חסרי מעמד ועוד מספר אשכולות גנים, המספרים שהוצגו כאן הם נמוכים יותר מאשר המספרים בשטח. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> זה נמוך ממה שיש בשטח אז אוקי, לא, בתל אביב זה 3,774, היא מדברת על ילדים, בעצם ילדים מאפס עד 17, 3,774, את אומרת בעצם זה לא במציאות זה לא זה? << אורח >> שרון טל: << אורח >> זה לא זה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה, יוסי אדלשטיין, אתה יכול להסביר לנו מה סיבת הפער? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> הפער הוא פשוט לטעמי, כי היא מדברת על ילדים חסרי מעמד ויש כאלה מאוכלוסיות נוספות ומה שיש לך בדוח זה נתינים, זה סודנים ואריתראים בלבד, יש בתל אביב גם קבוצה די גדולה של נתינים מפיליפינים, מכל מיני מדינות. << אורח >> אביגיל הורביץ: << אורח >> (מתפרצת) 80 אחוז מהילדים שרשומים בתל אביב- - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> רגע שנייה, לא עושים דבר כזה, בואי שבי פה בבקשה, תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני אמרתי בראשית דברי שהנתונים הם על פי דיווח שההורים מוסרים לנו, אני לא יודע אם מישהו גר בתל אביב ולא מסר לנו אז אני לא יודע להגיד לך. << אורח >> שרון טל: << אורח >> מכיוון שאין רישום יילוד חי והמדינה קיבלה כהחלטה לא להחליט לא לרשום את הילדים ולא לעקוב אחריהם והיו לנו דיונים ביחד עם הלמ"ס, חלק מההחלטה שלא להחליט היא האי ספירה הזאת, זה ההתחלה, זה ההתחלה שבו אתה גם מקבל מספר שמשתנה בכל מקום ושם שמשתנה בכל מקום והיכולת לעקוב אחרי הילדים מעת הלידה ודרך רישום בטיפת חלב עד לבתי הספר, לא מאפשרת למדינה אפילו לא להיערך בצורה מיטבית כדי לאפשר לילדים האלה את ה - - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז שרון את אמרת את מה שרצית, כי באת לפה ואז לא שמעתי אותך, תציגי את עצמך בבקשה. << אורח >> אביגיל הורביץ: << אורח >> אני אביגיל הורביץ מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב, כרגע רשומים לבתי הספר והגנים בתל אביב כ-5,500 ילדים שאין להם תעודת זהות, הערכות היא שמתוכם יש כ-80 אחוז שהם מבקשי מקלט, זאת אומרת שהם סודנים ומאריתריאה אז נכון המספרים קצת אחרים, נכון שיש כאן אנשים מהפיליפינים וכו', אבל עדיין הרוב המכריע הם מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז לפי הדוח של הממ"מ בעצם אני מקבלת פה את המספר בתל אביב-יפו יש לנו מספר של 5,347 אבל למה? למה אנחנו ? << אורח >> אביגיל הורביץ: << אורח >> ציינתי את טיפות חלב ושוב זה הרבה בגלל הירשום ששרון אמרה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אז בעצם מסיל"ה אומרים משהו אחד ואליפלט אומרות משהו אחר ואנחנו בדוח של הממ"מ. << אורח >> שרון טל: << אורח >> אליפלט ומסיל"ה מתואמות. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מתואמות? מזל ויש לנו את דוח הממ"מ שיש לנו, זאת אומרת מה שיש לנו זה לפי משרד החינוך ולפי הלמ"ס. << אורח >> שרון טל: << אורח >> זה נקודת הבסיס של השיחה שלנו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, נקודת הבסיס, יסכה, אמרתי לך תצטרפי, מזמן הזמנתי אותך לשולחן. << אורח >> יסכה מוניקנדם - גבעון: << אורח >> אני לא בטוחה שהנתונים הם מאוד סותרים, אתם מדברים על 5,500, 5,347 אז << אורח >> שרון טל: << אורח >> לא, אנחנו מתייחסים ל- 3000. << אורח >> יסכה מוניקנדם - גבעון: << אורח >> כן, אז אני אומרת שהמספרים שלנו הם פחות, או יותר אותם מספרים, רק חשוב לציין שיש שיעור די גבוה של ילדים שלא גרים בתל אביב, אבל כן לומדים בה אז זה גם יכול להסביר חלק מהפער בנתונים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> יסכה מוניקנדם - גבעון: << אורח >> ילדים שבאים מבחוץ לא רשומים. אני לא אומרת שהם לא בהכרח, יש שיעור של תלמידים א' שהם עדיין זאת אומרת מבחינת הפילוח שהם עדיין לא רשומים כגרים בתל אביב, זאת אומרת הם לא שויכו לרשות מסוימת בגלל שהם לא גרים בה, הם לא שויכו ולכן יש איזשהו פער שמוסבר בזה שהתלמידים לא שייכים ספציפית לרשות הזאתי, לכן בפועל תלמידים מסתכלים האם הם מה שנקרא רשות מגורים לעומת רשות לימודים, לא תמיד המספרים הם זהים, זה גם יכול להסביר איזשהו מקור של פער. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אדוני יוסי אדלשטיין ברשות האוכלוסין, מה הסיכוי שאנחנו בעצם נקבל מתישהו בקרוב איזה מין טבלה כזאתי הכי מדויקת שיש, לאור הפערים ששמענו. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני לא יכול לשלוט בפערים, אנחנו הרישום שלנו הוא על פי דיווח של ההורים ומה שההורה מדווח זה מה שאנחנו רושמים, אין לנו דיווח אחר, שאנחנו פוגשים את הנתין, הוא מגיע, שואלים אותו מה הכתובת, הוא מוסר, אם הוא אחרי חודש עובר דירה, או לא, אנחנו לא יודעים וזה המידע שיש לנו. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, טוב, תמשיכי שרון, תיכף אני אתן לך בהחלט זכות דיבור. << אורח >> שרון טל: << אורח >> אז הילדים אותם אלפי ילדים שרובם נמצאים היום בגילאי תשע ומטה, אכן מקבלים תחת זכות הילד חינוך חובה, אבל הפערים שהם באים איתם הם שיכבה על שיכבה, על שיכבה, הם שיכבה של עוני ושכיבה של הגירה ושיכבה של דור שני של טראומה ואלה שכבות שלא מטופלות בשום שלב ובעצם אנחנו דנים את הילדים האלה לכישלון מראש, הילדים האלה כשבמעמד הלידה נולדו שלמים, ללא שום פער, הולכים ומפתחים פער לאורך השנים, שאין למערכת החינוך סיכוי ואני לא מכירה את הכספים הנוספים שנשפכים, אני יודעת ששניים מתוך בתי הספר בתל אביב ניבנו באזור תעשייתי, מה שאומר שאין הזנה, אל אף ש-100 אחוז מהילדים הם ילדי שיקום שכונות, אין לבתי הספר הזנה, כי זה על פי המיקום ולא על פי האוכלוסייה, אני יודעת שאין צהרונים ושאנחנו כעמותה צריכים להביא חלק נכבד מהמשאבים כדי להפעיל את הצהרונים. אני יודעת שאם להורים אין את הכסף לממן שיעורי עזר כמו שאני מממנת לילדים שלי, הם לא יקבלו את זה במסגרת הבית ספרית ושבעצם אם אנחנו נסתכל מתוך המקום הכי אגואיסטי שחבל לי שזה נקודת ההסתכלות שלנו כמדינה, אבל אנחנו מגדלים פה אוכלוסייה שלא תוכל להיות אוכלוסייה שמחזירה חזרה, שלא תוכל להיות אוכלוסייה שחיה ביננו כמי שתורם למדינה, אלא כמי שממשיך להיות עול למדינה וזה רק התוצר שלנו, זה לא היה צריך להיות ככה בשום דרך. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, עכשיו מהנתון שטירה הציגה בהתחלת הדיון, האם העצם, היא אומרת שיש כן תקציב תוספתי, אתם לא ידעתם על זה, או שאתם לא הכרתם את הסיפור הזה אז אני אשמח שתכירו. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> את תוכנית גפן, שמעתם על תוכנית גפן? << אורח >> שרון טל: << אורח >> לא. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היא תחול החל משנה הבאה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אה היא תחול. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היא אמורה להתחיל ב-1 לספטמבר, זה תוכנית חדשה, בלי קשר למה שאמרתי, אני רגע עם הפנים קדימה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כן. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> תירצי תקבע אחר כך, בואי, נראה מה אפשר לעשות ביחד. << אורח >> שרון טל: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> טוב, אנחנו גם נשמח שנקבל אינפורמציה על תוכנית "גפן", להבין היא מותאמת בעצם לאוכלוסייה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היא מותאמת לכלל בתי הספר, זה גמישות ניהולית פדגוגית, זה אומר שבתי הספר יקבלו סל נוסף, והם יוכלו באופן הרבה יותר גמיש לנהל את ה- - - << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> הבית ספר? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> את היעדים. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> כל בית ספר לפי הזה שלו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, שזה גם מספר ילדים שיש בבית ספר, גם מדדי טיפוח. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> אוקי, תודה, תודה רבה. אני רוצה לתת זכות דיבור לברהנה, בבקשה, תציג את עצמך. << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >> קודם כל תודה רבה, גברתי יושבת ראש הוועדה, שמי ברהנה נגסי, מבקש מקלט מאריתריאה, אני בזמן של הקורונה הייתי יושב ראש של קהילת אריתריאה מבקשי מקלט בארץ, מאז הקמנו וועדת קורונה, אחרי זה אנחנו הקמנו עמותת הנקראת "מבקשי חיים" ביחד אריתראים, סודנים, ישראלים, ציפורה פה, עם עמותת -- ביחד. אני קצת קשה לי מה מריוסי אדלשטיין שאמר כל הזמן, זה נתונים ברורים, כאבא של ילד אני מייד רץ לרשום את הילד, לדווח לכם, איפה שאני מחדש את הוויזה, אתם יודעים, אנחנו שם רשומים, אנחנו מדווחים בזמנו, אנחנו לא מסתירים שום דבר, אתם פשוט לא עוקבים, אתה זרקת שם מספרים, אני לא יודע כנציג של חברת כוח אדם של ניקיון, אמרת 370 בתל אביב , 300 בירושלים, 200 בזה, זה קצת, כי רשות האוכלוסין וההגירה צריכה להכיר את הדברים האלה ואתם לא מכירים ואתם לא רוצים להכיר, זה קצת "הדג מסריח מהראש", אתם צריכים לטפל בדברים האלה, כל עוד נגרם נזק לילדות האלה, העתיד, מחר, אולי אני ואתה מבוגרים קצת, אבל הם מתקנים את העולם מחר, אנחנו סוגרים להם את הדלת, אנחנו מדברים על אנטישמיות בעולם, אבל אנחנו מדינה שיודעת מה זה מבקש מקלט, מדינה שעברה, צריך להחזיר להם לילדים האלה? אם אנחנו מאמינים כמו נתנאל החמוד הזה, אחרי שחברת הכנסת שקילפה אותו, התחלנו לראות את הפרח בפנים, זה שהסתיר אותו מלמעלה, הילדים האלה הם העתיד והמחר, אנחנו צריכים להכיל אותם, אנחנו צריכים לתת את הכלים למר שיהיה טוב, אנחנו בוכים שאנחנו נרדפים, אבל אנחנו מגדלים פה דור שהוא נרדף, אנחנו לא מסתכלים רחוק. גברתי נציגת משרד החינוך, הרגע שאת אומרת שאתם יוצאים לצמצום פערים, רק בגרמניה, באירופה ילדים יהודים בגלל שהם יהודים למדו בבית ספר בנפרד, בדרום תל אביב ילדים מבקשי מקלט ומהגרי עבודה, הם לומדים לבד. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני אמרתי שזה לא משהו שאנחנו - - - << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >> כן, צמצום פערים, ברגע שאתה עושה בית ספר לילדים למהגרי עבודה ומבקשי מקלט בנפרד, בלי ישראלים שאתם יודעים, בלי פיקוח, למה צריך ילד מבקש מקלט ומהגרי מקלט, הוא לומד לבד בבתי ספר ואף ישראלי אחד לא נמצא שמה, זה באמת אישי פוגע. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אבל אני אמרתי שהרישום הוא לפי אזור מגורים. << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >> כן. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה לא מדיניות, אנחנו ממש - - - << אורח >> ברהנה נגסי: << אורח >> אוקי, משרד החינוך צריך לפקח על הדברים האלה במדינת ישראל ילד לא צריך להפריד אותו מבית ספר כי המין שלו, או צבע העור שלו, זה קורה מתחת למשרד החינוך שצריך לפקח על זה בדרום תל אביב, זה הדברים שצריכים, אנחנו באמת הנערות האלה תשאלו אותם מה קורה בפער בדרום תל אביב, זה הדברים שאנחנו צריכים להסתכל רחב, בעיניים של ילדים גם נרשמים במשרד החינוך מזניח, הזוי מאוד, הזוי מאוד, אנשים שאמרו לנו שסודנים ואריתראים שנכנסים לבריכה צריך לרוקן את הבריכה ולנקות אותה עם אקונומיקה, כי אנחנו סרטניים. הם חוקקו את החוק ב-2011, עדיין 2022 במשרד הרווחה אותו חוק הולך, אני באמת נמצא במדינת ישראל, במדינת יהודים? ביהדות, מישהו דתי פה? נתנאל שאמר רק 36 פעמים מדברת על גר בתורה, זה לא שייך גם לזה, גם לזה, איפה אתם? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה, תודה ברהנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי לחדד שאלה למשרד החינוך? << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא, לא, תן לי דקה, אני חייבת לסיים את הדיון, יש לי ישיבה ממש עוד חמש דקות, ארסמה איתנו? << אורח >> ארסמה טעמה: << אורח >> כן. שלום, שמי ארסמה, בת 20, גם אני כמו כל החברות שלי סיימתי תיכון עם תעודת בגרות מלאה ואני רוצה להגיד שכן, אני אוהבת את ישראל ואני כן רוצה לחיות פה וללמוד, אבל אני גם חושבת כאילו שאני כאילו אולי אני חיה בסרט, באיזושהי בועה שכאילו כיף לי ואני כזה אוהבת, אבל אני גם לא יכולה, אני קשה לי לתכנן את העתיד שלי, כי אני חייה פה באי וודאות, אני לא יודעת אם אני אמשיך לחיות פה, או שיגרשו אותי ואני קשה לי להסתכל על העתיד וקשה לי להסתכל מה אני אעשה בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים, אני לא יכולה לראות את העתיד שלי, אני מאוד מתקשה. אני רוצה ללמוד באקדמיה, אנשים שואלים אותי מה את רוצה ללמוד ואני אומרת שאני עדיין לא יודעת, אבל אני עמוק בפנים אני יודעת שזה לא שאני לא יודעת באמת מה אני רוצה ללמוד, אני פשוט מפחדת להתעניין במשהו ולרצות משהו ואז יגידו לי, לא את לא יכולה, כי אין לך תעודת זהות וחבל, חבל שאני חיה פה 14 שנה ופשוט לא קורה איתנו כלום, לא, אפילו לא תעודת זהות ישר, אבל לא איזשהו שינוי, לא משהו קטן וחבל מאוד, כאילו אני חושבת שמגיע לנו, מגיע לנו משהו קטן שיהיה, אני כאילו לפעמים חושבת בכלל אתם כאילו ישראל, אתם בכלל יודעים על קיומנו? אתם בכלל יודעים שיש דבר כזה? אני מרגישה שאתם כאילו עושים לנו את זה בכוונה אפילו, לא מסתכלים עלינו ולא מתעניינים בנו וחבל מאוד. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> לא כולם. << אורח >> ארסמה טעמה: << אורח >> לא כולם, ברור. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> בבקשה, לא. תודה רבה לך, אני רוצה אישה אחרונה שאני רוצה ממש ממש לשמוע אותה, היא סרנאי, היי, אישה מנהיגה ומתעסקת בגישור משפחתי, אני אשמח ככה שתגידי לי, תסבירי לנו קצת בבקשה מה את עושה? ואיזה אתגרים את רואה בתוך המשפחה בין הורים לבין ילדים שגדלים פה, מדברים עברית, הורים פחות. << אורח >> דורי סרנאי: << אורח >> שלום, שמי סרנאי דורי, אני מבקשת מקלט מאריתריאה, 14 שנים אני פה בישראל ואני עובדת בגישור וגם בעמותת ג'ק. אני רואה הרבה אתגרים מול המשפחה, כי המשפחות של הקהילה הם לא מגנים על הילדים שלהם מול הצוות בבית ספר בגלל השפה וגם תרבות, הם לא מכירים גם את החינוך וגם בדרך כלל להורים, כי ממש סובלים בגלל הילדים שאין להם מעמד במשרד החינוך, במשרד התחבורה, במשרד הבריאות, כי במשרד החינוך אני הדוגמא כאילו, אני אמא יש לי שלושה ילדים, הבן שלי הוא בן 14, הוא ממש היה טוב בכדורגל, הוא בחרו אותו לנבחרת כדורגל אז בגלל המעמד שלו, אני לא אקח אותך שתשב בספסל אז הילד הוא ממש התבאס וגם הלך לכדורסל וגם בכדורסל הוא הצליח, אמרו לו תירשם לנבחרת בגלל המעמד גם לשם לא התקבל, לא רשמו אותו וגם בבית ספר אמרו לו שאנחנו נעזור לכם למלאת כרטיס רב-קו, תביאו רק קו עם תמונה, הלכנו למשרד התחבורה, "איפה המספר? אני לא יכול לרשום", הפקיד שהיה שם, אז אמרתי "אין לו מספר", "הוא נולד פה, נכון?, אז איפה מספר?", "כי אין לו, גם אני לא יודעת", "אני לא יכול לרשום אותו", "תשאל את המנהל שלך", הוא שאל, "לא יכול לרשום אותו". הרבה ילדים של הקהילה בירושלים סובלים מהעניין הזה, בדרך כלל בארץ ישראל, כי הילד שאל אותי, "מה אין לי שום אזרחות של שום מדינה? למי אני שייך?" וזה ממש היה לי כואב, כי לא היה לי תשובה לזה, בזמנו בכיתי, כי זהו אין להם תקווה, כי יש להם יכולות ללמוד, הם ממש חכמים, אני רואה הילד שלי הוא ממש חכם, אבל אין לו תקווה, החברים שלו מתכננים כאילו ללכת לצבא, לבחור איזה מקצוע הם ילמדו, אבל הוא בגלל שאין לו שום מעמד, הוא לא יכול כאילו לבחור, הוא לא יכול לבחור את העתיד שלו, הוא לא יכול, כל הקהילה, החברים שלו, הילדים מהמשפחה שאני רואה, אז בגלל זה הילדים של הקהילה הם ממש כמונו, אני הייתי באריתריאה שאנחנו לומדים עד יא' אז אנחנו היינו אומרים אין לנו תקווה, אם אנחנו נלמד עכשיו עד יא', ייקחו אותנו לצבע, אנחנו נישאר כל החיים שלנו שם, כי לא היה לנו עתיד, בדיוק אני רואה את הילדים שלי עכשיו, בגלל זה ברחתי מהמדינה, מאריתריאה, מעבדות, כדי שאני אוכל לשרוד את החיים שלי מרדיפות, פה שאני ראיתי שלילדים שלי בדיוק קורה אותו דבר אז ממש כואב לי הלב, גם להרבה משפחות שאני רואה, זהו, אני מקווה שיהיה שינוי ועתיד למען הילדים של הקהילה. << יור >> היו"ר אבתיסאם מראענה: << יור >> תודה, תודה רבה לך, טוב אני רוצה להגיד תודה רבה על הדיון, על הנוכחות שלכם, על הנערות המדהימות הצעירות, אבות, אימהות שהגיעו, משרדי ממשלה. זה רק דיון אחד מתוך עוד דיונים שיתקיימו בעתיד על מנת לעקוב אחרי הסוגייה הזאתי של חינוך ושל עתיד של ילדי פליטים. אני רוצה לסכם את הדיון הזה ולהגיד באופן אישי אני רוצה לפנות לשרת הפנים, איילת שקד ולבקש ממנה להסדיר את מעמדם מיידית של ילדי פליטים, לתת להם אופק, לתת להם להיות וכשהם יהיו, יוכלו להגשים את עצמם ואת החלומות שלהם ואת הרצונות שלהם, שיהיה להם את האפשרות, שהיה להם עתיד טוב יותר לפחות מהעתיד של ההורים שלהם, שהיו צריכים לעשות מסע לתוך הפליטות, להגיע לכאן ולאפשר להם קודם כל חיים והדבר היחידי שאנחנו יכולות לתת, זה לאפשר להם חיים בכבוד, אז אני פונה לשרה ואני מבקשת ממנה בכל לשון של בקשה, לתת מעמד של הילדות והילדים והנערים והנערות האלה שרוצים חיים טובים כל עוד שהם בארץ. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל נתונים על התקצוב הנוסף שמקבלים בתי הספר בהם לומדים האחוזים הגבוהים מילדי הקהילה, לצורך צמצום פערים וכן על תוכנית "גפן" עליה דובר בדיון, הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית מקיפה וייעודית לתגבור למידה לילדי מבקשי מקלט, כולל קשר עם הורי הקהילה לשם צמצום הפערים השפתיים, ההתפתחותיים והלימודיים שמהם הם סובלים, אני מציעה למשרד החינוך להיפגש עם הארגונים המדהימים שעובדים מצוין מול הקהילה וגם אני חושבת שהקהילה בעצמה יש לה מנהיגות ומנהיגים מדהימים, יש את עמותת תקווה חדשה, שהם יכולים בעצמם גם לייצג את עצמם והגיע זמן שאף אחד לא יידבר מעליהם, הם יכולים גם לדבר בשם עצמם. אני בהחלט מבקשת ממש שתדעו שיש ארגונים, יש אנשים מדהימים שיכולים באמת להגיד בשפה עברית מאוד גבוהה וגם פשוטה, להסביר בדיוק מה הצרכים שלהם ולהקשיב להם, זה יעשה לכולנו יופי של תהליך. הוועדה קוראת למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, לבחון דרכים לשפר את נגישותם להשכלה גבוהה ולהחריג את מחזיקי אשרה 2א'5 מהגדרה של סטודנטים זרים המשלמים כ-125 אחוז משכר הלימוד. אנחנו כמובן מחכות, עורך הדין נדב שתיתן לנו בעצם תשובות ברורות לגבי הסוגייה הזאתי וגם תבחנו מול האקדמיה מה קורה שמה ולמה הם נופלים בכל הסוגייה של הרישום לאקדמיה. הוועדה קוראת לזרוע העבודה לעדכן את הנוהל הנוגע להכשרות מקצועיות, אני חושבת שעברו מספיק שנים מ-2011 עד היום על מנת להסתכל כאן על המציאות הקיימת שבה גדלים אנשים ונשים, לעדכן את הנהלים שלכם שכבר לא מתאימים לסוג האוכלוסייה, למדינת ישראל, שנת 2022 ואני מבקשת שתעדכנו את הנוהל המקצועי ולהוסיף את קבוצת בעלי וויזות 2א'5 ולפעול לפתור את סוגיית הרישוי המקצועי, יש אנשים פה שעובדים, הגיע הזמן שיעבדו ויקבלו הכשרה ויאללה קדימה. הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין להשוות את מעמדם של ילדים אוטומטית, כאשר הוריהם מקבלים מעמד תושב ארעי ואם הדבר נדרש לתקן את התקנות אז בהתאם. אני רוצה להגיד לכם תודה רבה, היה דיון סופר חשוב, קודם כל בערבית אומרים, אומרות אצלנו הכנסת היא הפכה להיות יותר מוארת, למה? בזכותכן, כי אתן הבאתן אור ואתם תביאו אור ואנחנו כאן נעזור להפיץ את האור שלכם ותאמינו גם בתוך הגזענות שיש וגם בתוך ההדרה וגם בתוך השנאה כלפי זרים, היא קוראת בכל העולם, אבל תדעו שיש כאן ממש אנשים ונשים ואזרחים ואזרחיות טובות וטובים שכל כך יודעים מה הכישרונות שלכם והם רוצים שתצליחו ותהיו אור עבורנו, בסדר? לא לשכוח את זה. תודה, להתראות, הדיון הסתיים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>