פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 2 ועדת הכנסת 07/09/2020 15/10/2020 10:44 מושב ראשון פרוטוקול מס' 56 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, י"ח באלול התש"ף (07 בספטמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. פניית סיעת "דרך ארץ" בבקשה להכרה בייצוג מפלגה; << נושא >> << נושא >> 2. קביעת ועדה לפי חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020; << נושא >> << נושא >> 3. הוספת ממלא מקום קבוע בוועדת החוץ והביטחון, מטעם סיעת כחול לבן; << נושא >> << הצח >> 4. הצעת חוק הכנסת (תיקון – יושב ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף-2020 << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה. נכחו: חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר עוזי דיין בועז טופורובסקי אחמד טיבי מיכאל מלכיאלי יצחק פינדרוס טלי פלוסקוב הילה שי וזאן חברי הכנסת: צבי האוזר מוזמנים (באמצעים מקוונים): תומר נאור – עו"ד, התנועה לאיכות השלטון ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: יפה קרינצה << נושא >> 1. פניית סיעת דרך ארץ בבקשה להכרה בייצוג מפלגה << נושא >> 1.<< נושא >> פניית סיעת "דרך ארץ" בבקשה להכרה בייצוג מפלגה; << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוקר טוב, חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, י"ח באלול התש"ף, 7 בספטמבר 2020. יש לנו כמה נושאים על סדר-היום. ראשית, פניית סיעת דרך ארץ בבקשה להכרה בייצוג מפלגה. אולי לפני שנתחיל נבקש מהיועצת המשפטית להסביר את הבקשה ואז ניתן ליושב-ראש הסיעה לנמק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מדובר פה בבקשה די פשוטה. כזכור, ב-31 במרץ השנה הוקמה סיעת דרך ארץ בדרך של התפלגות של שני חברים מסיעת תל"ם, שמנתה חמישה חברים. שניים התפלגו לפי שליש, בהתאם להוראות חוק הכנסת. אבל באותה עת לא היתה להם עדיין מפלגה, ומה שעושות סיעות חדשות שנוצרות בדרך של התפלגות, הן רושמות מפלגה חדשה או שהן לוקחות מפלגת מדף קיימת ומבקשים לחבור אליה. כבר בעת ההתפלגות אמרו חברי הכנסת שירשמו מפלגה, ואכן הם החלו בהליכים לרישום מפלגה. דבר כזה לוקח זמן מול רשם המפלגות, ורק באוגוסט נרשמה המפלגה. לכן כעת הבקשה היא לעשות את השיוך הזה באופן שיכיר בכך שהסיעה, שקיימת בכנסת כבר מסוף מרץ, מייצגת את המפלגה. הסיעה נקראת דרך ארץ, המפלגה נקראת דרך ארץ, ובאופן פורמלי האישור של ועדת הכנסת נדרש לפי חוק מימון מפלגות. בהגדרה של "סיעה", אחת החלופות היא: "מפלגה שוועדת הכנסת הכירה בנציגה או בנציגיה בכנסת כסיעה". לפי החלופה הזאת, נדרשת ההכרה של ועדת הכנסת בסיעת דרך ארץ כמייצגת את מפלגת דרך ארץ. במכתב שהגישו שני החברים, הם ציינו שבא כוח הסיעה הוא חבר הכנסת האוזר וממלא מקומו הוא חבר הכנסת והשר יועז הנדל. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> ארבל, לא הבנתי מה ענייננו בכך. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בגלל שהחוק אומר שוועדת הכנסת צריכה לאשר. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אי-אפשר להקים מפלגה בלי שוועדת הכנסת מאשרת? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> את החיבור בין הסיעה למפלגה - - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> צריך לאשרר שהסיעה מייצגת את המפלגה. זה ביצה ותרנגולת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יש דברים שהם פורמליים, אבל צריך איזשהו גוף בכנסת שיעשה את זה בצורה מסודרת ורשומה. עכשיו, בעקבות האישור שלכם, גם נפרסם ברשומות. הדברים האלה צריכים להיות מסודרים, זאת הסיבה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> זה אומר שיכולים, מסיבות פוליטיות, לא לאשר את זה. זה בעייתי מאוד מאוד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון, ולכן במקרה כזה - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תיאורטית, הוועדה יכולה לאשרר שסיעת הליכוד מייצגת את מפלגת דרך ארץ? אני לא אומר את זה, אני רק מנסה להבין. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדת הכנסת, ההחלטות שלה מסורות לביקורת שיפוטית, ולכן גם יש ייעוץ משפטי. דברים כאלה בדרך כלל לא קורים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בקיצור, זה טכני. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> נכון. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> מה זה עוזר שיש ביקורת שיפוטית? זה לא קשור. לא ברור לי למה זו צריכה להיות החלטה של הוועדה הזאת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי כך כתוב בחוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא קורה אף פעם, אבל כאן הוועדה היא חותמת הגומי... << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הגורם היחיד שיכול לקבוע בכנסת - - - << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אפשר לא לאשר מסיבות פוליטיות. זה דבר רע מיסודו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה כמו שבאים שליש של סיעה ומבקשים להתפלג, שזה תנאי שקבוע בחוק. האם אפשר לא לאשר להם את ההתפלגות? בעיקרון, התשובה היא לא, אבל עדיין נדרשים חברי ועדת הכנסת לאשר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עוד לא הגענו לזה, אבל יגיע יום שגם לזה נגיע, שגם את זה לא יאשרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נקווה שלא. יש עוד שאלות? אין, אז נעבור להצבעה. מי בעד הכרה בייצוג מפלגת דרך ארץ על ידי סיעת דרך ארץ? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה בעד, נמנע אחד. הבקשה התקבלה, ברכות. << נושא >> 2. קביעת ועדה לפי חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף השני: קביעת ועדה לפי חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף-2020. מזכיר הממשלה פנה אלינו בבקשה, לאחר שקיבל את אישור הממשלה, ראש הממשלה ביקש שנקבע איזו ועדה תדון בצו להארכת תקופות (אישורים רגולטוריים), ביחס לנגיף הקורונה החדש. יש חוק כזה, שמאשר ודוחה כל מיני אישורים רגולטוריים במדינה בנושאים שונים ומגוונים. ארבל, רוצה להרחיב בנושא הזה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> החוק מדבר על אישור ראשון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית לאותו אדם – זו ההגדרה של אישור רגולטורי. החוק מדבר על כך שהתוקף של אישור כזה יוארך. זה חוק שנחקק בתחילת תקופת הקורונה, כשחשבו שיהיו קשיים לאנשים לפנות לרשויות המדינה בבקשה להאריך רישיונות ויהיו בעיות לרשויות עצמן להאריך רישיונות. לכן קבעו הארכה אוטומטית של שורה מאוד ארוכה של רישיונות כאלה. החוק קובע שראש הממשלה רשאי בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה – "ועדה" מוגדרת כוועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת – להאריך את תקופת ההארכה. החוק הזה נחקק בזמנו בוועדה המיוחדת לענייני הקורונה, ועכשיו נדרשת ועדת הכנסת להחליט איזו ועדה תאשר את החלטת ראש הממשלה, באישור הממשלה, להאריך את התקופה. כאמור, הוועדה מוגדרת כוועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עובר שוב על הצו, ויש טעות בצו. אולי כדאי שנחזיר לממשלה, כי כתוב שהתקופה הקובעת בשלושה חודשים, עד 30 בספטמבר. לדעתי, זה לא מדויק. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אני רואה שהתקופה הקובעת היא שלושה חודשים ממועד הפקיעה או 30 ביוני, לפי המאוחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הכוונה היא לשלושה חודשים מיוני? הנוסח נראה פה אחרת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> האמת היא שאנחנו לא חייבים להיכנס לדבר הזה, הוועדה שאליה זה יעבור תוכל להיכנס לזה. אנחנו רק צריכים לקבוע איזו ועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צודקת. חברים, יש לנו בקשה של צו שקבעה הממשלה, ואחת מוועדות הכנסת צריכה לדון בצו הזה – הארכת מועדים לרישיונות. ההצעה שלנו היא להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, מכיוון שעוסקים פה בהרבה מאוד רישיונות בהרבה מאוד תחומים של הרבה מאוד ועדות. נראה לי שוועדת החוקה, חוק ומשפט היא הוועדה הכי נכונה לדון בדבר הזה. יש התנגדות למישהו? לא. אז נצביע. מי בעדה העברת הצו לוועדת החוקה חוק ומשפט? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – פה אחד. הצו יועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> 3. הוספת ממלא מקום קבוע בוועדת החוץ והביטחון, מטעם סיעת כחול לבן << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף ג: הוספת ממלא מקום קבוע בוועדת החוץ והביטחון מטעם סיעת כחול לבן. היום לכחול לבן יש שני חברים קבועים בוועדת החוץ והביטחון, עם ממלא מקום קבוע אחד. הסיעה מבקשת למנות ממלא מקום קבוע שני; חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שכיהנה עד היום כחברה קבועה בוועדה, תחליף אותה מיכל וונש. האם יש למישהו הערות, הסתייגויות? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מברכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מברכים שנכנסות נשים לוועדת החוץ והביטחון. למעשה זו אישה שמחליפה אישה, אבל ככל שירבו נשים בחוץ וביטחון, כך ייטב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – פה אחד. הוספת ממלא המקום אושרה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני נמנעתי. זו הייתה הצבעה מאוד עקרונית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, חוץ וביטחון. אני זוכר. << נושא >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – יושב ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף-2020 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סעיף אחרון הוא הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת: הצעת חוק הכנסת (תיקון – יושב ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), שנמצאת בפניכם. בטרם נתחיל לדון בהצעה, אגיד כמה מילים. ועדת הכנסת אמורה לבחור אחת לחמש שנים ועדה ציבורית מייעצת לוועדת הכנסת, שתדון בשכר חברי הכנסת ותנאיהם. הוועדה נבחרת על ידי ועדת הכנסת ועולה לאישור המליאה לקדנציה של חמש שנים, לא משנה כמה בחירות היו באותה קדנציה. הוועדה הזאת מונה שלושה חברים, כשהסייג היחיד בחוק הוא שאחר החברים חייב להיות נציג הסגל האקדמי. עוד נקבע שיושב-ראש ההרכב יהיה מי שהוא נציג הסגל האקדמי. כלומר, יכולים להיות בין אחד לשלושה נציגים מהסגל האקדמי, ובכל מקרה, יושב-ראש הוועדה יהיה נציג הסגל האקדמי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה חברים יהיו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלושה, זה החוק. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמה ערבים יהיו בוועדה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא נקבע. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד היום זה לא נקבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אחמד, בוא נסכם שיהיה אחד אתיופי, אחד חרדי ואחד ערבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה עם גיי? הוועדה האחרונה התפזרה בינואר 2019, לפני יותר משנה וחצי. הסתיימה תקופת כהונתה, ומכיוון שהיינו אז בעיצומה של מערכת בחירות, שהתגלגלה לעוד מערכת בחירות, שהתגלגלה לעוד מערכת בחירות, שהתגלגלה להקמת ממשלה ולעניינים שהכנסת הייתה עסוקה בהם, כמו הקורונה, לא מונתה הוועדה. כשנבחרתי לתפקידי התחלתי לעסוק במה שהוועדה הזאת אמורה לעסוק, ובין השאר, גם עיסוק במינוי הוועדה הזאת, שחייבת להיות מוקמת על פי חוק. זה אף פעם לא זמן טוב לדון בהרכב הוועדה שדנה בשכר חברי הכנסת, הטיימינג תמיד לא נראה טוב, בייחוד עכשיו, כשאנחנו בתקופת קורונה, אבל יש חובות שצריך לבצע ולא נירתע ממה שאנחנו צריכים לעשות. במסגרת לימוד החומר – ואני נוהג ללמוד היטב את החומר – קראתי גם את החוק ולמדתי מה היה בעבר. לא הבנתי מה ההיגיון הצרוף שעומד מאחורי העיקרון שיושב ראש הוועדה חייב להיות חבר הסגל האקדמי, וממילא, אם יש שלושה חברי סגל אקדמי הוועדה, בוחרת אחד מהם בלי שום קריטריון אחר. לבחור או למנות חבר לוועדה הזאת זו משימה לא פשוטה, במובן הזה שצריך לחפש אדם שהוא גם ראוי ציבורית – הוא צריך להיות בעל מעמד ציבורי כזה או אחר – הוא צריך להיות גם בלי ניגוד עניינים, בלי קשר לכנסת, הוא לא יכול להיות חבר מפלגה כלשהי, בלי שום השתייכות פוליטית מובהקת. סוגיית ניגוד העניינים היא סוגיה מאוד מאוד גדולה, בטח במקום כמו הכנסת, שעוסקת בכל תחומי החיים, בכל מגזר ובכל תחום. יחד עם יושב-ראש הכנסת, אנחנו מנסים לחפש אנשים ראויים, ואני גם מזמין אתכם, אם מישהו רוצה להעלות הצעה למועמד לוועדה. יחד עם זאת, מצאתי לנכון להביא תיקון לחוק ביחס לבחירת יושב-ראש הוועדה. עשינו מחקר קטן אחורה; הלכנו לפרוטוקולים שקבעו את הקמת הוועדה הזו, שהוקמה על פי חוק בשנת ב-2002, עד אז לא הייתה ועדה. ב-2002, כשהוגשה הצעת החוק, היא דיברה על ועדה בת חמישה חברים ללא כל ציון או התייחסות קונקרטית מי הם חברי הוועדה, התנאים שהם צריכים לעמוד בהם או מי יהיה יושב-ראש הוועדה. אחרי כל הדיונים בחוק, ביום האחרון, בסוף הדיון האחרון בחוק, החליטו לצמצם את הוועדה לשלושה חברים במקום חמישה ועלתה השאלה מי יהיה יושב-ראש הוועדה מבין השלושה. מישהו דיבר על שופט, מישהו דיבר על חבר כנסת לשעבר, היו כל מיני הצעות, וכהצעת פשרה, יושב-ראש הוועדה אז, חבר הכנסת יוסי כץ, הציע שזה יהיה חבר הסגל האקדמי, וכך הכניסו את הסגל האקדמי בתוך החוק, בשרירותיות כמעט. לכן הבאתי את הצעת החוק היום. כבר התחלתי לשמוע קולות שמדובר במחטף או במשהו מזורז. חשוב לי להבהיר כבר עכשיו ומיד – לא מדובר מחטף ולא בהליך מזורז. זה הליך רגיל שוועדת הכנסת מחוקקת בענייני כנסת. זה התפקיד שלנו כוועדה. כרגע אין לי כל כוונה לשנות את ההסדר החוקי שחל היום ביחס להרכב היושבים בוועדה בשום צורה. באופן אישי, אני גם חתום על הצעת חוק של שלמה קרעי, שלא תאפשר את העלאת שכר חברי הכנסת בתקופת הקורונה, הצעת חוק שחתומים עליה, לדעתי, נציגים מכל סיעות הבית. אני גם תורם, יחד עם כל חבריי מכחול לבן, כל חודש כ-20% משכרנו, כהחלטה סיעתית בתקופה הקשה הזאת וכתרומה למאמץ - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 750 השקל של לפיד או לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 20% מהשכר. 750 זה האקסטרה. אני רוצה להדגיש שאני לא מבקש לשנות את תמהיל ההרכב של הוועדה, כפי שנדרש בחוק, אלא רק בביטול הדרישה השרירותית וההיסטורית, כפי שמשתקף בפרוטוקולים של הוועדה, לגבי מי שמשמש כיושב-ראש ההרכב. מה שעולה לדיון היום זו רק השאלה האם יש מקום לעדכן את ההסדר ביחס לזהות יושב-ראש הוועדה, מתוך ההרכב שלא ישונה, וזה כלל שבכלל לא היה בחקיקה המקורית, כפי שאמרתי. צריך להקים ועדה חדשה, שכבר שנה וחצי לא קיימת, וחשב הכנסת ממש מתריע בי כל פעם: תקימו את הוועדה, תקימו את הוועדה, כי זו ועדה שעובדת עם החשב על הרבה נושאים שונים. אגב, בעיקרם הם לא שכר אלא תנאים שונים שנותנים לחברי הכנסת פה, בבית הזה, וצריך את הוועדה בשביל הדבר הזה. רוב עיסוקה של הוועדה הוא על תנאי חברי הכנסת ולא על שכר חברי הכנסת. לדעתי, שכר חברי הכנסת לא התעדכן כבר שנים. הוא מתעדכן אוטומטית כל ינואר בגלל המדדים, אבל לא מתעסקים כמעט בשכר, מתעסקים בעיקר בתנאים של חברי הכנסת. התייעצנו בדבר הזה עם אנשי הכנסת, עם הייעוץ המשפטי, עם אנשי המקצוע בוועדה עצמה. בדקתי את הנושא הזה לאורך זמן, ואני מבקש לא לייחס שום מניע נסתר או פסול לבקשה הזאת, שאני מעלה היום בוועדה. מכל מקום, כל החלטה שתתקבל, אני מעריך ובטוח שתתקבל לטובת העניין, לצורך הקמת הוועדה העתידית והתכלית שלה, בצורה הכי טובה ולא על בסיס שום שיקול זר או כל חשד אחר. אני מקווה שהדברים יתקבלו כפי שהם. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא רואה שום בעיה בהצעה הזאת. אני חושב שהיושב-ראש צריך להיות כאחד משלושת החברים, בלי להגיד שהוא חייב להיות חבר בסגל האקדמי. אני מתאר לעצמי ששלושת החברים יהיו אנשים ראויים. זה יעבור דרך ועדת הכנסת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, לפי המלצת ועדת הכנסת. דרך אגב, עד עכשיו אני חושב שכל חברי הוועדה שנבחרו, בכל הוועדות, היו אנשים ראויים. לא פוליטיים, לא - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יכול להזכיר את השמות של יושבי-ראש הוועדות? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> החוק הזה נכנס לתוקף בכנסת ה-16, והוועדה הראשונה קמה ב-2003. בראש הוועדה עמד פרופ' ראובן גרונאו, היו חברים בה גם עו"ד יוסי גילה ורואה חשבון דניאל דורון. הוועדה הזאת כיהנה חמש שנים, ואחרי חמש שנים נבחרה לקדנציה נוספת של חמש שנים, כך שהיא כיהנה מ-2003 עד 2013. בינואר 2014 נבחרה ועדה חדשה, פרופ' חיים לוי עמד בראשה. היו חברים בה פרופ' איבון פרידמן – כך שהיו שני חברי סגל אקדמי – ועו"ד חגי סיטון. הם כיהנו מינואר 2014 עד ינואר 2019. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מישהו ממוצא ערבי? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא יצא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> במקרה לא הצליחו למצוא. במקרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה הזמן להציע חברים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לעצם הצעת החוק, אני לא רואה מניעה בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת דיין. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> אני גם לא רואה מניעה לגבי היושב-ראש, אני גם לא חושב שזה עניין של אקדמאים בדיוק, אבל לעומת זאת אני רואה בעיה בזה שזה רק שלושה אנשים. זה מתחיל עם הסיפור של איך אוספים אותם והמגוון – חבר הכנסת אחמד טיבי העלה את זה פה, אבל יכולים לעלות עוד דברים. בקיצור, אני לא רואה סיבה שלא יהיו חמישה אנשים, ואז אפשר בתנאים הפנימיים להגיד אם מתכנסים גם עם פחות, מה זה קוורום וכו'. אם יש שלושה, מספיק שיש שניים עם אותה השקפת עולה, שהיא דומיננטית מאוד בוועדה כזאת, בעיקר כשהיום, לדעתי האישית, חברי הכנסת מקבלים דברים שהם לא צריכים לקבל – עיתונים, למשל. אני לא יודע מאיפה הרעיון הזה צמח בכלל. למה לקבל עיתונים? מי שרוצה – יקנה עיתון ויקרא אותו. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> היום הכול באינטרנט. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> בקיצור, יהיו לה דברים לומר, בוודאי בתקופת הקורונה, אבל גם בלי. אני מציע, אם יהיה אפשרי פה בכלל – אני לא יודע לגבי קוורום וכו' – להחליט שיהיו בה חמישה אנשים ולא שלושה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> זה מחייב תיקון החוק. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא חייבים לקחת עיתונים. מי שלא רוצה, יכול לא לקבל עיתון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אני חושב שאין בעיה שהיושב-ראש ייבחר מבין שלושתם, הוא לאו דווקא חייב להיות חבר הסגל האקדמי. לא רק זה, באקדמיה הישראלית יש חריגות שכר בדוח השכר כל פעם, אז זו לאו דווקא דוגמה אישית כזאת גדולה. לי יש שתי שאלות שאני רוצה להבין, כדי לוודא ולשים אותן על השולחן. האחת: האם יש לכם כבר מועמד לראשות הוועדה, שאותו אתם מייעדים, ולכן אנחנו משנים את החוק? זאת אומרת, האם זה הופך להיות חוק פרסונלי? << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> הוועדה בוחרת בעצמה. עוד סיבה לא טובה לשלושה. זה כמו השאלה מי בעד שיעקב ישמור במשמרת האמצעית, אז תמיד יהיו שניים בעד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה השניה: למה עכשיו? אמרת קודם, אבל אם אתה רוצה שלא יהיה שינוי בתנאי חברי הכנסת – עכשיו, בתקופת קורונה, יש כל כך הרבה דברים להתעסק אתם – אז למה אנחנו צריכים? אני באופוזיציה, אבל עכשיו נחליט על זה, זה יעלה במליאה, יהיה על זה דיון, זה יחזור לוועדה ויהיה על זה עוד דיון. זאת אומרת, למה זה מכל הדברים? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> על פי חוק חייבים להקים את הוועדה הזאת. היושב-ראש אומר שנקים אותה, כמו שאנחנו חייבים לעשות, אבל במקום להקים על ידי X, נעשה על ידי מישהו אחר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרתי שאני בעד, רק שאלתי לגבי הטיימינג והאם יש כבר מישהו אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? לגבי ההערה של חבר הכנסת דיין, ביושר אומר שגם אני וגם יושב-ראש הכנסת מנסים לאתר כבר מזה זמן מועמדים ומועמדות לוועדה. זה קשה, זה מאוד קשה. זה קשה מכיוון שרוצים אנשים ראויים, שיהיה בהם אמון ציבורי גבוה; זה קשה כי סוגיית ניגוד העניינים היא סוגיה מאוד מאוד קשה. אין אחד שאתה נוגע בו – ברמה שאתה רוצה שיהיה פה בוועדה, לא בפוליטיקה – שלא נגוע במשהו. לא ברמה לא טובה, אבל זה דירקטור ויש לו עניין, לאחר יש עניינים בלשכה כזאת, זה נוגע לוועדה הזאת, זה נוגע לוועדה אחרת. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> דירקטור לא יכול להיות חבר בוועדה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יכול להיות, אבל אם הוא חבר בכמה חברות ציבוריות או פרטיות שיש להן נגיעה לכנסת, שהכנסת עוסקת בעניינן בסוגיית רגולציה או בסוגיות כאלה, אז זה קשה. אגב, אחת הסיבות, חבר הכנסת דיין, שהחליטו לרדת מחמישה חברים לשלושה הוא בדיוק הקושי הזה שאנחנו נתקלים בו היום. אנחנו באמת לא מצליחים למצוא אנשים שגם יהיו ברמה גבוהה, ברמה בכירה, ברמה שיהיה בהם אמון ציבורי גבוה, וגם שלא נגועים במשהו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה שמישהו ירצה להיות חבר בוועדה הזאת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו עוד בעיה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא יחטוף ביקורת, לא משנה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם למי שאנחנו פונים, יש הרבה אנשים שמסרבים, לא רוצים, בגלל הביקורת הציבורית. מה אנחנו צריכים את הסיפור הזה? הנה, רק אתמול פורסמה כתבה בלי שהכתב דיבר אתנו, בלי שהוא התעניין. ישר: חברי הכנסת עושים מחטף, פועלים לטובתם, עושים הקלות – דברים מצוצים מהאצבע ולא נכונים, וחבל שכך. אבל אנשים מהציבור לא רוצים את הדבר הזה, לא בחרו את העולם הציבורי. זה קשה. זו הסיבה שאני מציע להשאיר שלושה חברים ולא חמישה, למרות שאני חושב שיש טעם בהצעה שלך. הקושי למנות את הוועדה הוא קושי אובייקטיבי. אין לנו מועמד, אנחנו מדברים עם כמה מועמדים. פנינו ללא מעט. נפגשתי עם כל מיני אנשים ועוד אין לנו שום דבר קונקרטי, אבל אנחנו עוסקים בזה, אני חייבים להגיד. כך נדרשתי לדבר הזה, כי ארבל אמרה שצריך להקים את הוועדה, חשב הכנסת לא מפסיק לפנות ולשאול מה קורה עם הוועדה. בועז, שאלת למה עכשיו, אז זו הסיבה למה עכשיו. אפשר לא לאשר את החוק הזה, אפשר להשאיר as is. אני חושב שאם כבר נוגעים בו ועוסקים בו – אני לא אוהב להשאיר דברים סתם כי הם ככה, אז זו הסיבה שהעליתי את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נציג התנועה לאיכות השלטון נמצא בזום, הוא מבקש להתייחס. סליחה על הייבוש. << אורח >> תומר נאור: << אורח >> שלום, תודה רבה על ההזדמנות לעלות. אנחנו, בתנועה לאיכות השלטון, מלווים את הנושא הזה כבר קרוב לחמש שנים. אזכיר שבשנת 2015 הייתה זו הוועדה הציבורית שהמליצה להפסיק את מנגנון הצמדת השכר. למי שלא מכיר, בכל שנה עולה שכר חברי הכנסת ב-3% בממוצע, כי כרגע הוא מוצמד לשכר הממוצע בכנסת. באותה שנה ממליצה הוועדה לבטל את המנגנון, וועדת הכנסת דוחה את המלצות הוועדה. למה זה חשוב? משום שהוועדה הזאת אמורה להיות ועדה חיצונית עצמאית, שיודעת לבקר את הדברים. אמרת, כבוד היושב-ראש, ועדה מייעצת, אבל היא אמורה גם לתת את הזווית שמאפשרת לחברי הכנסת לבחון את הדברים בראייה כמה שיותר אובייקטיבית, כי מה שקורה כרגע הוא שיש העלאה אוטומטית וחברי הכנסת מאשרים את זה לעצמם. הביטוי "החתול שומר על השמנת" מעולם לא היה מוצלח יותר. אנחנו מכירים את הסיפור: מגיעים לחודש ינואר ומתחיל הפופוליזם – אלה מוותרים, אלה תורמים ואלה אומרים שלא רוצים וכן הלאה – כשאפשר להימנע מהעניין הזה. הסיפור של יושב-ראש הוועדה הוא שיהיה עוד איזשהו באפר, עוד איזהו רף, על מנת שאדם יוכל לשמור על העצמאות שלו. אמרת שחשבו בהתחלה על שופט, חשבו על איש אקדמיה. בסופו של דבר, כשיש יושב-ראש ועדה שסטטוטורית חייב לעמוד באיזשהו רף, תנאי סף מסוימים, אנחנו יודעים שהחוק שומר עליו מפני מינוי – ואני חלילה לא חושד בכשרים ולא מאשים אף אחד – שהוא מינוי של אנשי שלומנו, מינוי צבוע שנועד על מנת שהוועדה תהיה נוחה יותר. לא בכדי העלה את זה חבר הכנסת טופורובסקי. דווקא בנושא רגיש כזה, ולו למראית עין – אנחנו יודעים שניפגש עוד פעם בינואר ותתחיל החגיגה של למה השכר עולה וכן האלה – היינו מציעים להשאיר את החוק כמו שהוא. עולה השאלה למה בכלל צריך לשנות את הדברים; לא למה בתקופה הזו, אלא למה בכלל. אנחנו סבורים, כמי שמכירים את הנושא ומלווים אותו לא מעט שנים, שכדאי להשאיר את הוועדה כפי שהיא היום. אגב, אולי כדאי גם להקשיב להמלצות שלה בפעם הבאה שתעלה ההמלצה לבטל את המנגנון, אבל זה לנושא אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. מישהו רוצה להתייחס לדברים שנאמרו? לא. אני מציע שנעבור להקראה. אני לא אוהב לעשות למראית עין; אם דברים ראויים – שיישארו ראויים, אם הדברים ברי תיקון - שיתוקנו. פופוליזם הולך לכל הכיוונים, אני מניח. צריך לעשות דברים שהם נכונים לפי שיקול דעת, לא רק כי זה נראה טוב או לא נראה טוב. זה חשוב, אבל זה לא ה-דבר ה-חשוב. בבקשה, גברתי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך לומר שמעבר לענייני ניגוד העניינים שהזכרת, אומר החוק שלא ימונה לוועדה מי שהחלטות הוועדה יכולות להשפיע על שכרו או תשלומים אחרים המשולמים לו או לגמלתו, למשל, נושא משרה לשעבר, ומי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה. אלה ההגבלות שקיימות היום בחוק. מוצע לתקן את סעיף 52 לחוק הכנסת. סעיף 52(א) לחוק אומר היום: "הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת". ופה יתווסף: "ותמנה את יו"ר הוועדה הציבורית מבין חבריה". סעיף קטן (ד), שהיום אומר: "הכנסת תמנה את יו"ר הוועדה הציבורית מקרב חברי הוועדה שהם חברי סגל אקדמי" – יבוטל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היום הכנסת ממנה את יו"ר הוועדה, ואנחנו משנים את זה שהוועדה תבחר? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הניסוח של (ד) לא טוב כבר היום. היום ועדת הכנסת מביאה הצעה למליאה של הרכב ויו"ר. נכון, גם את הדבר הזה אני רוצה להבהיר בנוסח. זה לא שתי בחירות. לא תהיה הגבלה שהיו"ר יהיה רק אחד שהוא איש סגל אקדמי אלא הוא יהיה אחד מחברי הוועדה, ולא מוחקים את ההוראה שאחד מחברי הוועדה יהיה בעת מינויו חבר הסגל האקדמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הוועדה, מישהו רוצה להתייחס לסעיפים שהוקראו? לא, אז נעבור להצבעה. מי בעד תיקון סעיף 52 בקריאה ראשונה? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד - רוב. חבר הכנסת טופורובסקי לא משתתף בהצבעה, אבל רשמנו את תמיכתך. גם אחמד טיבי אמר שהוא תומך, אבל היה צריך ללכת לוועדה אחרת. אישרנו את הצעת החוק והיא תעלה לדיון במליאה בקריאה ראשונה ביום רביעי. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מינימום ביום רביעי, יש חובת הנחה של יומיים. אדאג שיונח היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לחברים על ההשתתפות הערה ונועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:42. << סיום >>