פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 ועדת הבריאות 03/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 303 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 12:24 סדר היום: << נושא >> קושי באספקת תרופות למטופלים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות מירי טריינין – ראש אגף רוקחות, משרד הבריאות אליהו מרום – ס' מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות ענבל יפרח דמארי – מנהלת מערך רוקחות, מכבי שירותי בריאות טל בר-אוריון – מנהל כספים ומלאי, מכבי פארם, מכבי שירותי בריאות מרק לוין – רוקח ראשי, כללית שירותי בריאות ד"ר שרון חובב – מנהל מחלקת מדיניות ופיתוח לוגיסטי, שירותי בריאות כללית שרון אלמקייס – מנהלת אגף רוקחות, קופת חולים מאוחדת טל רוה – רוקח ראשי, לאומית שירותי בריאות אמיר ניצן – מנכ"ל, הסתדרות הרוקחים בישראל אפי להב – יועץ, הסתדרות הרוקחים בישראל ברוך ליברמן – מנכ"ל ומייסד, חברים לרפואה אלי סרברניק – רוקח ראשי, חברים לרפואה אביעד בוסי – מנכ"ל, קבוצת נובולוג מיכל בן משה – מנכ"לית, נובולוג לוגיסטיקה אבישי זלוטניק – מנכ"ל, חברת פרומדיקו בע"מ אבי בוסקילה – מנכ"ל, חברת שראל קובי צורף – מנכ"ל, פארמה ישראל מאיה רכניץ – מנהלת תחום כלכלה ורגולציה, פארמה ישראל אדיר מלכא – עוזר מנכ"ל, סוסנה פארם בע"מ אבי לוי – מנכ"ל, סוסנה פארם בקי קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני אסתר בוכשטב – אימא של יגב בוכשטב שנרצח בשבי בעזה פרופ' חגי לוין – ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים יעל דרור – מתנדבת, מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: חגי שור – חבר מועצה, ארגון הרוקחים מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> קושי באספקת תרופות למטופלים << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח שוב את ישיבת ועדת הבריאות היום, הנושא הבא על סדר היום יהיה קושי באספקת תרופות למטופלים. אני מבקש לפתוח את הישיבה כפי שפתחתי גם בבוקר, אנחנו בימים של תקווה ותפילה, מצפים ומתפללים להשלמת העסקה ולראות את כל חטופינו חזרה בבית, מי שצריך, לשיקום, ואת השאר לקבורה ראויה ומכובדת כפי שמגיע להם. כמובן אנחנו פותחים תמיד בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזאת וישנם הרבה מאוד כאלה. בטרם אעבור לרשות הדיבור של המשפחות, ביקשו להקרין סרטון שהוקרן פה בבוקר כבר, מאוד מרגש. (מוקרן סרטון) אסתר, בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אני אסתר, אימא של יגב. לנו לא יהיו תמונות כאלה, לצערי. יגב נחטף בחיים יחד עם אשתו רימון מקיבוץ נירים. למי שלא מכיר את הסיפור, רימון חזרה בעסקה הראשונה בחיים, יגב נשאר במנהרות החמאס יחד עם עוד חטופים, ובפברואר הצבא התקרב למנהרה שלו. הצבא לא ידע שהם נמצאים במנהרה הזאת, אבל הוא גם לא ידע איפה הם, הוא ידע שהם בח'אן יונס, הם לא ידעו איפה. והמדיניות של הממשלה הייתה להתקיף את החמאסניקים, שוב, שאין לי שום מילה טובה להגיד עליהם, אבל התקיפו את המנהרה, החוטפים נבהלו והוציאו להורג את כל ששת החטופים שהיו שם. וכמו שהצבא אמר לנו בתחקיר, גם אם הם לא היו נרצחים, הם היו מתים כי הגזים נכנסו לתוך המנהרה וכל החוטפים מתו. אני לא רוצה עוד סיפורים כאלה כמו הסיפור שלנו, אני רוצה שהסיפורים יסתיימו כמו שרואים פה בתמונות, בחיבוקים, את מי שעדיין חי. שיהיו עוד סיפורים משמחים כמו ירדן שרואים מחובק על ידי אבא שלו ועופרי אחותו, ואת עופר שמחובק על ידי המשפחה הגדולה שחיכתה לו, וכל יתר החטופים. עופר וירדן היו יחד עם יגב, הם האנשים האחרונים שכנראה ראו את יגב בחיים. ואני מבקשת מכל מי שיש לו יד וכוח לקדם את העסקה, שתמשיך עד סופה, שיחזירו את כולם, את כל מי שחי. ואת מי שנרצח ואת החללים לקבורה, כי מגיע לכולם סוף. סוף טוב לא יהיה לכולם כבר כי יש הרבה נרצחים, אבל לפחות לסגור מעגל. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, אסתר. בבקשה, פרופ' לוין. << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >> תודה לך, יושב ראש הוועדה. אמרת, נושא הדיון, קושי באספקת תרופות למטופלים. יש לנו מטופלים שנמצאים בעזה ואנחנו לא מספקים להם את התרופות שהם זקוקים להן, שכשהם לא מקבלים אותן הם סובלים והם עלולים גם למות, גם כתוצאה מהיעדר הטיפול והמחלות שלהם. יגב בוכשטב, לצערנו, לא רק שהוא מת, אלא הוא גם לא קיבל את התרופות שהוא היה צריך לקבל בזמן שהוא היה שם. והכנתי פה, רק לסבר את האוזן, שנדע על מה אנחנו מדברים. תראו, ראינו את הסרטון הכל כך מרגש, אנחנו רואים חטופים שבים, הציבור לא יודע מה מצבם הרפואי והוא לא צריך לדעת. העובדה שלא מפרסמים מה הבעיות שהם סובלים מהן זה סימן טוב, סימן ששומרים על הפרטיות שלהם, הציבור לא צריך לדעת מה הפגיעות שהם סבלו מהן כתוצאה מהתנאים והיעדר הטיפול. לעומת זאת, החטופים שישובו, והחטופים ישובו, אנחנו נשיב אותם, את כולם, חטופים שישובו או יושבו, הציבור לא יודע מה מצבם, אבל הוא צריך לדעת. הוא לא יכול, וגם שרי הממשלה לא יכולים לאטום את אוזניהם ולהגיד אני רוצה לישון טוב בלילה, הם צריכים לדעת. היום אני רק רוצה קצת לספר על התרופות שהם צריכים ואני אגיד, לקראת נסיעתו של ראש הממשלה, נאחל לו בהצלחה, אין מנוס מלהשלים את ההסכם עד תומו, כי הבחירה היא פשוטה, חיים או מוות, חיים או מוות של החטופים, חיים או מוות של ישראל כולה. חטוף אחד, ואני כמובן לא אציין מי צריך מה, חטוף אחד צריך תרופות מסוג ה-Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs, כי הוא צריך לדלקות שהוא סובל מהן ולבעיות שהוא סובל מהן. ולחשוב מה זה, לא מספיק הכאבים שעוד היו לו לפני, עכשיו הוא גם לא מקבל את הטיפול ומי יודע אילו כאבי תופת עוברים עליו שם. וחטוף אחר צריך סטטינים, צריך תרופה להורדת הכולסטרול שבלי טיפול יכול לסבול חס וחלילה משבץ או אוטם שריר לב. ויש חטופים שצריכים אינהלציות סטרואידים בשגרה. מה עובר עליהם שם במנהרות בלי חמצן מספיק, בלי אוורור מספיק, עם חשיפה לכל מיני אלרגנים, לאבק שהם חשופים, איך זה משפיע עליהם שהם לא מקבלים את הטיפול שהם צריכים? ואחד אחר צריך סותרי חומצה למערכת העיכול. עכשיו במזון שהוא אוכל שם, שלאו דווקא כמובן זה המזון שהוא רוצה, שמותאם לו, תת התזונה, איך הוא סובל. ואחרים סובלים מאלרגיות, צריכים נוגדי אלרגיות. ויש חטוף שצריך את התרופה שלו לסוכרת. אנחנו יודעים כמה סוכרת היא מחלה שדורשת איזון, איך הוא יכול לאזן בתנאי השבי? וחטוף אחר סובל ממיגרנה. מיגרנה, אנחנו יודעים שיכול להיות כאב ראש שיכול להיות מאוד מאוד מטריד ועכשיו בסטרס מחמיר, ומה קורה עליו? מה קורה לו 485 יום עם מיגרנה שלא מטופלת ומחמירה בתנאי השבי? וחטוף אחר סובל מנדודי שינה, מהפרעות שינה בשגרה, הוא צריך תרופה. איך הוא יכול לישון בתנאים האלה שם? איך המשפחה שלו יכולה לישון כאן? חטוף אחר צריך מכייח, תרופה לשיעול עם ליחה. איזה שיעול טורדני יכול להיות לבן אדם, איזו שפיות, אדם יכול לשמור על שפיותו כשהוא משתעל בלי הפסקה ולא מקבל את הטיפול שהוא צריך? וכן הלאה וכן הלאה, אני יכול לפרט. תרופות ליתר לחץ דם, שמי יודע מה לחצי הדם שלהם. וכמובן אתם רואים כאן את התמונה של עומר ונקרט כפי שההורים שלו פרסמו, סובל מקוליטיס כיבית. גם בעבר בתקופות של סטרס הייתה לו החמרה, הוא צריך טיפול קבוע, טיפול תרופתי קבוע בתרופה אנטי דלקתית. מי יודע מה עובר עליו שם? אילו כאבים, אילו תוצאות מסכנות חיים. ואני אומר, מכל הדבר הזה מה שברור לחלוטין, כולם הומניטריים, כולם בסכנת מוות, כולם סובלים. וכפי שאמרנו בעבר, גם להחזיר את החללים זאת הצלת חיים. אני חייב לספר לך, יושב ראש הוועדה, חווינו ח"י, 18 שחרורים, חטופים שחזרו, אלופים, באמת גבורה בלתי נתפסת בשבועיים האחרונים. ומה זה עושה למשפחות, פתאום המשפחות שלהם חוזרות לחיות ומבטיחות לחלוטין שהן לא יפסיקו עד שכולם יחזרו. והשיקום שלהם, של החטופים ששבו, של המשפחות לא יהיה שלם עד שכולם יחזרו. אבל בינתיים אני רואה מה קורה למשפחות האחרות. כן, יש עוד תקווה מהבהבת, אבל היא מאוד מאוד שברירית, מאוד, אלה ימים קריטיים, דרמטיים, ממש דרמטיים. ולכן התמיכה שלך והתמיכה של חברי הכנסת שנמצאים כאן והתמיכה של מערכת הבריאות היא מאוד חשובה. תדע לך שיש מיזם של מאות אנשי בריאות שמסתובבים בכל הארץ, מספרים על מצבם הבריאותי של החטופים בבתי החולים, באוניברסיטאות, במקומות העבודה, בתנועות הנוער, באמת התנדבות חשובה כדי שלא נשכח ונבין מה עובר עליהם. ואני רוצה לסיים, בכל זאת להגיד תודה. חלק מהנוכחים פה, אנחנו מקבלים, רואים את הטיפול היוצא מן הכלל של עובדי ועובדות מערכת הבריאות בחטופים השבים, במשפחות. זו באמת שעתה היפה של מערכת הבריאות בטיפול הזה. ובכל זאת, אני יודע שהוא לא היה רוצה את זה, אבל תודה אישית לאבי בוסקילה, מנכ"ל שראל, שמאחורי הקלעים עוזר לנו כל הזמן בכל מה שנדרוש, גם לחטופים וגם למשפחות. אנחנו צריכים לדאוג לטיפול תרופתי לכל אזרחי ישראל, גם אזרחי ישראל שנמצאים בשבי. אני לא יודע אם משלוחי התרופות ששלחנו הגיעו או לא הגיעו, הלוואי שהגיעו ואנחנו לא יודעים. ברור לחלוטין שהדרך היחידה להציל את חייהם היא להביא את כולם הביתה כמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. יעל דרור, בבקשה. << אורח >> יעל דרור: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על הזכות לדבר. אני יעל דרור, אחות, אני מתנדבת במערך הבריאות של המטה כבר למעלה משנה ואני רוצה לשתף אתכם במשהו קטן. המראה שאנחנו רואים את כל החטופים השבויים, את האופוריה והשמחה שעוטפת את כל המשפחות, גם את המעגל השני, השלישי, את כל הציבור. ואם יצא לכם להגיע לכיכר החטופים ביום ששחררו, תראו כמה שמחה ואושר וממש דמעות זולגות מאושר. אבל מה שאנחנו יודעים זה שאחרי כמה ימים האופוריה נגמרת והשיקום הוא ארוך מאוד, גם פיזי, גם נפשי. אני עוקבת אחרי המשפחות, אני עוזרת להן במה שצריך, גם במעגל ראשון, שני ושלישי, והם לא מוכנים, הן לא יכולים, הם לא פנויים להשתקם עד שהאחרון החטופים יחזור ועד שהאחרון הנרצחים ישוב לקבורה בארץ כדי שלמשפחה שלו יהיה מקום להדליק נר, לבכות, להתאבל עליו. ואנחנו רואים שגם המשפחות שיקירן שב והן היו ברות מזל, שב חי, הן לא מפסיקות, הן לא מורידות את הרגל מהגז, הן ממשיכות להגיע לחדר המשפחות, הן ממשיכות להגיע לכיכר, הן ממשיכות לתמוך, הן לא עוזבות. כי כל האנשים האלה, היקרים והאהובים שלנו, שהם חלק מהמדינה הזו, כולם מזמן כבר משפחה גדולה מורחבת אחת. וכל החברה בישראל חייבת, חייבת, אנחנו לא נגיע לשום שיקום עד שהאחרון החטופים לא יגיע. ואני רואה במשך שנה שאני עוקבת אחריהם שהם הזניחו בעיות בריאות, שחלק מהם במשפחות חוו דברים מאוד קשים והמתח והסטרס מוביל אותם לבעיות קשות שלא היו להם קודם, גם לחבר'ה הצעירים שבהם. ואני שוב פונה ליו"ר הוועדה ולכולם, חייבים, הרכבת התחילה את הדרך שלה, אסור שהדלת תיסגר. הרכבת חייבת להמשיך את המסע שלה עד האחרון החטופים ועד אחרון החללים כדי שהמשפחות וכל העם יתחיל את תהליך השיקום שיקח, זה לא ספרינט, זה מרתון, זה יקח הרבה הרבה שנים, אולי יותר מדור. אנחנו חייבים להם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה, יעל. קודם כול, כמובן שהמחויבות שלנו היא ברורה לחלוטין, להמשיך הלאה בכל הכוח ולהביא את כולם הביתה בחזרה. אני כן אומר שמשרד הבריאות, הזכרת את זה קודם, באמת הוציא את הדו"ח גם לאו"ם ולמוסדות אחרים בעולם והצביע על כך שכל החטופים הם הומניטריים, אין הבדל בין אף אחד, כולם במצב קשה וכולם צריכים לחזור הביתה. נקודה שנייה שהזכרת והיא גם כן חשובה, באמת משרד הבריאות נערך ובאמת מגיע להם. היו הרבה מאוד חששות מצד המשפחות על שמירת הפרטיות וכל מיני דברים שנוגעים לקליטה של השבים. והמשרד נערך ואין לי אלא לומר תודה בקול גדול ותמשיכו לעשות את עבודת הקודש הזו ברגישות המתאימה. ממש נכנסו לניואנסים דקים, מי מקבל את מי, מגדר, ממש בצורה מדויקת מאוד. ובאמת תודה על העבודה והמסירות הזו. וכמובן לך, פרופ' חגי לוין וכל מי שמלווה ותומך במשפחות בעולמות של הרפואה שאנחנו נפגשים לא פעם, תודה על זה. << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >> ברשותך, רק משפט על מה שאמרת. אני חושב שהקליטה המאוד מאוד מקצועית באמת עכשיו, היא נשענת על הפקת לקחים מהאירועים הקודמים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> פרופ' חגי לוין: << אורח >> ואני מצביע בפניך, אני חושב שחשוב שעוד נעסוק בזה, שהשיקום ארוך הטווח, אנחנו צריכים הרבה יותר להשקיע כי זה אירוע חסר תקדים, מלמדים אותו בבתי הספר לרפואה, הוא לא כתוב בספרים. חובתנו לחטופים השבים וחובתנו גם למדע ולרפואה לחקור את הדברים לעומק כדי ללמוד איך לעשות את זה יותר טוב. וצר לי, החטופים השבים, שבאמת השיקום שלהם מעוכב כי לא כולם חזרו, לא חזרו עדיין לא לעבודה ולא ללימודים, כך שאנחנו כן צריכים להשקיע בהערכה של איך עוזרים להם להשתקם וזה תחום שיש בו מקום ליותר תשומת לב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. מישהו נוסף מבני המשפחות? תודה. אנחנו נעשה את המעבר לנושא הדיון, מעבר שתמיד הוא לא קל לאחר ההתרגשות הגדולה וגם שמיעת הדברים של המשפחות. הנושא שאנחנו עוסקים בו היום הוא נושא סופר חשוב. כולם יודעים סביב מה אנחנו נפגשים, אני רק אמסגר בקצרה. אנחנו עדים בשבועות האחרונים למשבר החמור באספקת התרופות שהחל ב-6 בינואר בעקבות שדרוג של מערכת מחשוב בחברת נובולוג. הנושא הזה פתח כותרות, אבל בסופו של דבר מה שמעניין אותנו כוועדה וכחברי כנסת זה לדאוג לכך ולהבין קודם כול מה המצב. אנחנו רוצים לדאוג שיהיו תרופות, בוודאי תרופות שמצילות חיים. אנחנו כמובן נרד ונצלול לפי חומרת העניין פנימה וננסה להבין שיש אספקה קיימת, מה קורה, וכמובן אנחנו נרצה לדעת מה קורה עם הפקת הלקחים ואיך דבר כזה לא יקרה שוב. אנחנו נרצה לשמוע בעניין הזה גם את הרגולטור, שזה המשרד. אנחנו נתחיל. את רוצה להגיד משהו? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עדיף לשמוע ממשרד הבריאות ואנחנו נשאל תוך כדי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, מצוין. אנחנו נתחיל משרד הבריאות. מירי, בבקשה. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> צוהריים טובים, מירי טריינין, ראש אגף הרוקחות, משרד הבריאות. אני רוצה לתת איזשהו רקע התחלתי על כל הנושא של הפצת תרופות. מבחינת החקיקה, בישראל מופצים תכשירים שהם רשומים בפנקס התכשירים של משרד הבריאות, קיימת חובת רישום, החובה היא על בעל הרישום. אסור להפיץ, אסור להשתמש בתכשירים שהם לא רשומים. יש תקנה נפרדת שמאשרת דברים חריגים, אבל לא ניגע בזה כרגע. בעל הרישום הוא זה שמחזיק בזכויות, אבל יש לו גם חובות, זה הכול מוגדר בחקיקה. מבחינת החובות שלו באיכות זה לשחרר אצוות כדי לוודא שבאמת התכשירים שמופצים הם איכותיים, בטוחים ויעילים. הם צריכים לדאוג שלא תהיינה חריגות טמפרטורה, לטפל בתלונות איכות כדי לבדוק את התכשירים גם אחרי שהם משוחררים להפצה ומופצים, לאסוף תופעות לוואי, שלא יהיו לנו אירועים כמו שהיה אירוע האלטרוקסין לפני אלו שנים. כל הנושא של החזרה מהשוק של תכשירים שיש בהם פגיעה באיכות, אלה הכול חובות של איכות של בעלי הרישום. בהיבט המסחרי, יש חובה של קיום של אספקה סדירה ושוטפת של התכשירים. כלומר, בחקיקה זה מוגדר שבעל הרישום צריך באמת לדאוג לאספקה סדירה ושוטפת. המודל של הפצת תכשירים בישראל כיום הוא שבעל רישום שמחליט לרשום ותכשיר שלו נרשם בישראל, הוא מתקשר עם בית מסחר לתרופות, בית מסחר לתרופות הוא עסק שעוסק בכל הלוגיסטיקה של תרופות בהיבט סיטונאי. אם זה ייבוא, ייצוא, ניהול מלאי, קבלת הזמנות, הפצה לבתי מרקחת. ובית המסחר משמש את הזרוע הלוגיסטית של בעל הרישום. וכמו שאמרתי, אלה באמת הרבה מאוד דברים, זה גם ניהול אצוות, שרק אצוות שעברו שחרור יופצו, זה החזרות, זה השמדות, זה ניהול של החזרות מהשוק, ריקולים וכל הדברים האלה. בהיבט של הפצה, יש שתי רמות של הפצה. יש הפצה ישירה מבית המסחר שמהווה את הזרוע הלוגיסטית של בעל הרישום. הפצה ישירה, זה אומר שזה מופץ לבתי מרקחת, בתי חולים ובתי מסחר אחרים. ויש הפצה עקיפה. הפצה עקיפה זה בית מסחר שקיבל מבית המסחר הראשוני, שהוא בהתקשרות עם בעל הרישום, והוא מפיץ לבתי מרקחת ובתי חולים. בסך הכול, מדובר בשוק שעובד טוב, האירוע הזה נתן לנו נקודות מבט אחרות. הפן של התקשרות של בעל רישום עם בית מסחר, זה מסחרי לחלוטין, משרד הבריאות לא מתעסק בזה. וברגע שאנחנו הבנו שהאירוע של החלפת המחשוב של נובולוג באמת מתחיל להיות אירוע משמעותי, שיש להם בעיה לעלות לאוויר כמו שהם תכננו, והם תכננו את כל הנושא של החלפת מערכת המחשוב, המשרד התחיל להיכנס לאירוע הזה יותר. אנחנו בקשר יומי עם נובולוג, אנחנו מקבלים דיווחים, הם זומנו לפגישות סטטוס אצל מנכ"ל משרד הבריאות כדי להציג את הפעולות שהם עושים ויעשו כדי לשפר. הם קיבלו פידבקים מאיתנו, מהמשרד. ואנחנו פועלים לתעדף וגם להפעיל עליהם לחץ למצוא פתרונות יותר מהירים. מה שכן, האירוע הזה הציף לנו, למשרד, את הצורך לחשיבה נוספת בכל הנושא של הפצת תרופות בישראל, לעשות ניתוח של האירוע הזה, להסיק מסקנות, ולגבש המלצות בהיבט של ניהול סיכונים לאומי, לראות איך אנחנו מונעים אירוע כזה פעם נוספת. מנכ"ל משרד הבריאות הקים צוות בתוך המשרד שכבר התחיל לעבוד, לבחון ולאסוף נתונים ולבצע את החשיבה, והצוות הזה יגיש את ההמלצות שלו למנכ"ל משרד הבריאות כדי לראות איך אנחנו באמת צומחים, מתפתחים ומונעים אירוע כזה בנוסף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. מה ידוע לכם כיום על חוסרים בעקבות אותו משבר? בתי חולים, בתי מרקחת. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> אנחנו בקשר לא רק עם נובולוג, אנחנו גם בקשר עם השטח, אנחנו מקבלים דיווחים מכלל השחקנים בשוק, גם קופות החולים, גם בתי החולים, גם בתי המרקחת הפרטיים, גם עמותות חולים שבאמת עושות עבודת קודש כדי לתת ולספק תרופות מצילות חיים לבתי חולים כדי לתת את המענה למטופלים. אני לא יכולה להגיד שאין חוסרים בשוק, יש חוסרים עדיין, אבל אנחנו כן רואים שיפורים קלים בהתנהלות של נובולוג, הם מאתרים תקלות ועושים פעולות תיקון רוחביות. המשרד כן, מנכ"ל משרד הבריאות כן הציב בפני נובולוג פתרונות נוספים כמו להשתמש בבתי מסחר אחרים כדי לספק לבתי מרקחת, במיוחד של קופות החולים, כדי שאנשים לא ישארו בלי תרופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם מדרגים את חומרת העניין לפי תרופה מסוג מסוים, תרופה מצילת חיים לצורך העניין? יש לכם אילו שהם מידעים על מה שקורה היום בשטח? אני אשאל הכי פשוט, יש בית חולים היום שחסרה לו תרופה מצילת חיים בעקבות המשבר? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> בתרופות מצילות חיים המשבר היה קצת שונה, כי נובולוג כן עשו מאמצים להפיץ לבתי החולים, אבל בתי החולים לא ידעו לקשר את זה. אלה תרופות שנמצאות בקונסיגנציה עם קופות החולים ובתי החולים לא ידעו לקשר את זה לקופת החולים הנכונה ולמטופל הנכון, ולכן היו מקרים שמטופלים לא קיבלו את הטיפול התרופתי. המשרד הביע בפני נובולוג דאגה רבה והביע את זה שאנחנו רואים את זה בחומרה רבה ושזה אחד הדברים שהם נדרשים לתת לו פתרון מיידי. עד כמה שאני יודעת, כן יש שיפור משמעותי. אם חבריי פה מקופות החולים רוצים להוסיף ולדייק יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אתן להם לדבר עוד מעט, בסדר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלות למשרד הבריאות, ברשותכם. האם היו מקרים דומים בעבר בהם בית מסחר או חברה אחרת שעוסקת בהפצת תרופות עשתה מעבר לתוכנת הפעלה אחרת שבשל כך היו תקלות לוגיסטיות שונות? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> האם הוסקו מסקנות אז? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> כל בתי המסחר בשלב כזה או אחר עוברים לתוכנת הפעלה מתקדמת יותר. אני חושבת שנובולוג היא האחרונה מביניהם. זה לא הגיע אף פעם לרמה כזאת וממדים כאלה בגלל השוני בפעילות של בתי המסחר. נובולוג הוא אחד מבתי המסחר הגדולים בישראל והוא מייצג והוא הזרוע הלוגיסטית של הרבה מאוד חברות רב לאומיות של תרופות אינובטיביות שאין להן גנריקה. אם אני אומרת משהו שצריך לדייק או מישהו לא מבין, אני אשמח. ולכן העיכוב בהפצה של התרופות על ידי נובולוג הוא כל כך משמעותי, כי אין לזה תחליף. בבתי מסחר אחרים, קופות החולים, בתי המרקחת מצאו תחליפים וזה עבר, אני לא אגיד שזה עבר בקלות, אבל עם פחות בעיות באספקות התרופות מאשר נובולוג. ולכן אז לא היה באמת צורך שהמשרד - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל התחקיר אז נעשה? בשנת 2022 הייתה בעיה עם חברה אחרת, האם משרד הבריאות עשה תחקיר על מה שקרה? כי גם היו כמה כתבות בתקשורת. האם משרד הבריאות עסק בזה או שבכלל זה עבר? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> לא עסקנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא עסקתם. עכשיו שאלה, האם עודכנתם מראש וידעתם שהחברה הגדולה בין החברות שמפיצות תרופות שבכוונתם לעבור לתוכנת הפעלה חדשה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשובה היא כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ידעתם. מי העריך ששבועיים בערך זה יספיק והאם ידעתם כמה זמן יארך השיבוש באספקת תרופות? כלומר, האם בדקתם ועשיתם פיקוח, היערכות להפסקה באספקת תרופות? האם זה היה בפיקוח שלכם או שזה היה רק בידי נובולוג ואין לכם פיקוח על זה? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> זה כמה שאלות, אני אנסה לענות. אם אני מפספסת משהו, תזכירי לי בבקשה. כן, אנחנו קיבלנו דיווח מנובולוג כעשרה ימים לפני 31 בדצמבר. 31 בדצמבר היה המועד שנובולוג הורידה את המערכת התפעולית הקודמת שלה. קיבלנו עדכון, גם פירטו בפנינו את כל פעולות ההכנה שהם עשו, כאשר לנו שוקף והאמנו שבאמת נעשו כל הפעולות, כולל טסטים של מערכות, כולל חשיבה קדימה, הודעות לבתי המרקחת להיערך עם מלאים. אנחנו האמנו שהעלייה לאוויר, לא שהיא תעבור ללא תקלות לגמרי, אבל שכן נעשתה עבודת הכנה טובה, ושתדע להתמודד עם התקלות באם תהיינה. ולכן אני אמרתי קודם, כאשר אנחנו הבנו ב-8 בינואר, שזה יומיים אחרי העלייה לאוויר של המערכת החדשה, שיש כאן אירוע שזה לא כמו שתוכנן, אנחנו התחלנו להיכנס יותר לעניינים. אני רוצה לחדד ולהגיד, משרד הבריאות, אין חובה לדווח לנו על שינוי במערכות הפעלה או צורך בפיקוח שלנו על זה. כן, זה בית מסחר שנמצא תחת פיקוח של המשרד בהיבט של האיכות וכל הדרישות שמוגדרות בחקיקה, הם עומדים בזה. זה לא שיש כאן משהו שנובולוג עשו לא בסדר בהיבט של דיווח למשרד הבריאות או משהו שמשרד הבריאות היה צריך להפעיל סמכויות ולא הפעיל. כל הצורך של החלפת מערכת מחשוב, זה לא משהו שצריכים לקבל מאיתנו אישור. אנחנו נכנסנו לאירוע - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם הייתם עושים תחקיר במעבר של החברות שכבר עשו את המעבר הזה קודם והיו תקלות והתקלות לא נפתרו תוך שבועיים או שלושה, זה היה שלושה חודשים, אז היו שיבושים באספקת תרופות ב-2022, אם לא נעשה תחקיר. אני מסכימה שאת אומרת שאתם לא מחייבים ולא חייבים לעשות פיקוח על ועל תוכנות ההפעלה של חברות כאלה, אבל אתם אחראים על אספקת תרופות לאזרחים, ונוצר אז ונוצר עכשיו מצב שהאזרחים נותרו ללא תרופות שהן מאוד מאוד חשובות וחיוניות. אבל אז את אומרת שהייתה חברה יותר קטנה ולא הרגשתם והאזרחים אולי לא הרגישו כזה משבר ועכשיו מדובר בחברה שהיא גדולה ואחראית על אספקת תרופות שהן חיוניות וחדשניות וייחודיות שאין להם גנריקה. עכשיו אנחנו נמצאים במשבר ענק וידעתם מראש שהם עוברים ויכולתם לחזות ולחשוב שיכולים להיות שיבושים. איך אתם יכולים למנוע את המצב שקרה היום, משבר שאזרחים נשארים ללא תרופות? האם נמצא פתרון אספקת תרופות לבתי חולים? אזרחים שנמצאים בפריפריה ורוכשים תרופות בבתי מרקחת קטנים כי אין להם משהו אחר, הם נמצאים בבעיה הכי חמורה. אני אתמול בבוקר קיבלתי טלפון מתושבת כרמיאל, מן הסתם תושבי כרמיאל מרגישים חופשי לפנות אליי ואני שמחה שזה כך, והיא חיפשה תרופה פסיכיאטרית שבלעדיה היא לא יכולה להיות יום אחד אפילו כי היא נכנסת למצב מאוד מאוד קשה שגורם לה נזק בשבילה וגם למשפחה שלה. היא לא מצאה תרופה לא בבית המרקחת בשכונה שלה ולא בשכונה אחרת, התקשרה אליי: "מה אני עושה?", הייתי צריכה לעשות סבב טלפונים בבתי מרקחת בעיר כדי לאתר בשבילה את התרופה. זה מצב שאסור שיקרה. וזו דוגמה אחת ויחידה. ומה אני שומעת מהרוקחים? אנחנו בקטסטרופה, תעזרי לנו. זעקה שלהם זה לא טבעי בשנת 2021 בישראל שיש לנו מערכת בריאות שאנחנו יכולים להתפאר בה, אבל מה קרה? איך הגענו למצב הזה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת, אנחנו מבינים שהמשרד, ככל וידע על כך שיש מעבר למערכת חדשה ומכיר שהיו תקלות בעבר, המשרד היה צריך להוציא הנחיה להגדיל אספקה לאיקס זמן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יערכו לאיקס זמן, ובתי מרקחת קיבלו הודעה מראש שמ-23 בדצמבר עד 7 בינואר יהיה שיבוש באספקת תרופות ועשו רכישות כדי למלא מלאי מספיק לשבועיים. אבל אנחנו כמעט בחודשיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון, יודעים שזה לוקח זמן, המעבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן נשאר לנו כדי לתקן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד רגע נשמע. אני רק אומר, כחלק מהמסקנות שהמשרד עובד עליהן כרגע והפקת הלקחים ברור שצריך לקחת את זה בחשבון. כשחברה בסדר גודל כזה עוברת מערכת, צריך לקחת פרק זמן שהוא גדול יותר רק בשביל להיות בטוחים שאם חלילה קורה משהו, יהיה לזה מענה, בסדר? אנחנו נעבור לשמוע את מנכ"ל קבוצת נובולוג, אביעד בוסי, בבקשה. << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> תודה רבה. אביעד בוסי, מנכ"ל הקבוצה. איתי גם מיכל בן משה, מנכ"לית חברת הלוגיסטיקה. שלוש דקות של רקע ושל סטטוס של הדברים עכשיו. כפי שהוזכר, אחרי הכנה מדוקדקת ומקיפה ויסודית עם השקעה בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים נערכנו להחלפת מערכת ה-ERP של החברה מתוך מטרה לעשות קפיצת מדרגה טכנולוגית, לספק שירות יותר טוב ולהחליף את הפלטפורמה, תקופה ממושכת. בתקופה הממושכת של הבדיקות פעלנו לא רק על בדיקות תוכנה וכולי, אנחנו פועלים תחת רגולציה, תהליכי ולידציה מאוד מקיפים וגם תקשור אל מול בעלי העניין ואל מול השוק, כולל אל מול משרד הבריאות עם הדיווחים הנדרשים וכולי. טרם העלייה לאוויר אפשרנו גם לגורמים השונים להצטייד, הוצאנו הודעות, פתחנו גם קווי אשראי עבור הרוקחים, הגדלנו את האובליגו כי הבנו שהצטיידות היא אחד המענים והפתרונות. אל מול חלק מהקופות גם הכנו הזמנות מראש כדי לתספק אותן בתקופת המעבר עד העלייה לאוויר. קבלת הזמנות הייתה באמת לקראת סוף השבוע האחרון כשאספקות אחרונות ניתנו בסוף חודש דצמבר ועלייה לאוויר התחילה בחודש ינואר, ב-6 בינואר. בסדר גודל של שבוע עד עשרה ימים המערכת נפתחה אל כלל השוק כאשר הראשונים שנפתחו היו בתי המרקחת, ובאופן הדרגתי אל המרכזים הלוגיסטיים של הקופות, כללית ולאומית. סדר גודל של שבעה ימים עד עשרה ימים, נפתחה המערכת לקבלת הזמנות באופן מלא. בתוך פרק זמן קצר לאחר מכן, למרות כל הבדיקות המקיפות שהתבצעו לפני כן, התגלו כמה תקלות בתוך המערכת, ומאותו רגע התחלנו לפעול סביב השעון כדי לסדר ולתקן את התקלות. אני רוצה לפרט רגע על המאמצים העיקריים שנעשים וגם על הסטטוס הנוכחי של המערכת לאחר שהיא עלתה לאוויר. המערכת הזאת מנהלת את כלל התהליכים הארגוניים בחברה, את כל התחומים, היא מנהלת קצה לקצה מהרגע שרוקח מקליד הזמנה ועד השעה 15:00 היום הוא יכול להקליד אותה ולקבל אותה למוחרת היום או בעוד יומיים, עד השלב שבו ההזמנות האלה עוברות את כל תהליכי הבדיקה הנדרשים על פי רגולציה, הורדה לעבודה וליקוט במחסן ואספקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה התהליכים שזה עובר? תגיד רק בכותרות. << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> בכותרות, כאשר אנחנו מקבלים הזמנה, אנחנו צריכים לבצע כמה בדיקות, כגון האם הרישיון של בית המרקחת בתוקף, האם סוג המוצרים המבוקש מאושר לאספקה לאותו בית מרקחת. יש מוצרים שונים, קטגוריות שונות, כגון נרקוטיקה, קנאביס רפואי וכולי. אנחנו גם בודקים בתרופות שהן תרופות יקרות או רגישות מאוד, לדוגמה, אם בטעות הייתה הקלדה של 100 יחידות במקום יחידה אחת וכולי. זה תהליך שמתבצע אוטומטית בתוך המערכת. אנחנו עובדים עם סדר גודל של בערך 150 ממשקים אל מול המערכות השונות, אל מול חברות הפארמה ואל מול הלקוחות הקצה. זאת אומרת, כל התהליך הוא למעשה תהליך דיגיטלי, ממוחשב, מהלקוח עד תהליך האספקה בחזרה אל הלקוח. המערכת הזאת כוללת גם את מערכת האוטומציה. אם דיברתי על מערכת שמספקת לבתי מרקחת בישראל, מדובר על הזמנות קטנות של מגוון גדול של מוצרים בזמני אספקה קצרים מאוד, כי המלאי בבתי המרקחת הוא הנמוך מתוך השרשרת. ולכן ההסתמכות בעיקר בהפצה בישראל וגם בעולם היא על מערכות ליקוט אוטומטיות שמתממשקות לאותה מערכת ERP שהוחלפה ומערכת התוכנה לניהול המחסן שעומדת בליבה של הדברים. המערכת הזאת עלתה לאוויר, ובפשטות, אם אני יכול להסביר את הסטטוס הנוכחי, יש שני מרכיבים גדולים במערכת. אחד זה כל נושא הגעַת המלאי אל מקומות הליקוט. זאת אומרת, כל תהליכי הייבוא, הקליטה, השחרור של המוצרים, התאמות האריזה, כל תהליכי הרגולציה שקשורים בעבודה גם אל מול בעלי הרישום, כפי שתיארה מירי, עד לשלב שבו המוצר הוא סחיר, משוחרר ומאושר כאחסון לאספקה אל השוק. כל הרכיב הזה שהוא גדול ומשמעותי עובד באופן רציף, תקין, חלק. זאת אומרת שמלאים מגיעים לישראל, נכנסים אלינו אל המחסן, ומלאים גם יוצאים, אחרת לא היינו יכולים להמשיך וגם לקלוט מלאים, כי כל תהליכי הקבלה היו נתקעים. בחלק של ההוצאה והאספקה, שאלה תהליכי ה-Outbound, יש שתי רגליים משמעותיות בתוך הרכיב הזה. אחת היא האספקות למרכזים לוגיסטיים אחרים. במבנה השוק הישראלי זה בעיקר כללית, בעיקר לאומית, שמבחינת מבוטחים אלה סדרי גודל של בערך 65% מהשוק. התהליכים האלה עובדים בצורה יותר רציפה, יותר תקינה. ישנן תקלות גם בתהליך הזה, אבל אנחנו היום במקום מאז העלייה לאוויר שאנחנו פחות או יותר מספקים את מה שנדרש פלוס השלמות ובניית מלאי. אנחנו בקשר רציף מול הקופות על הרכיב הזה. אנחנו מעריכים שככל שהוא ימשיך גם בשבוע-שבועיים ובטווח הקרוב באותן רמות וגם מעבר, התספוקות דרך החלקים האלה, גם למרכזים הלוגיסטיים האחרים, שראל לדוגמה שמספק לבתי החולים, תמשיך ותתייצב. הרכיב שבו אנחנו ממוקדים ובו אנחנו נתקלים בקשיים המורכבים ביותר זה המקום שבו המערכת מתממשקת למערכת האוטומציה. אנחנו מדברים על עשרות אלפי הזמנות ביום, עשרות אלפי שורות ליקוט ביום באותו תהליך דיגיטלי שתיארתי קודם, וזה החלק שבו ישנן מורכבויות בסנכרון של המערכות האלה, בזרימת המידע ובהתייצבות של החלק הזה. אנחנו התחלנו, טיפסנו, עלינו לאורך הדרך. זה משתפר, זה משתפר כל שבוע, ואנחנו מתמודדים עם זה בשלוש דרכים עיקריות. אחת, מאמץ לוגיסטי מוגבר. זה אומר שהגברנו את שעות העבודה, כולל סופי שבוע, את כמות העובדים, את כמות הרכבים, את כל המאמץ הלוגיסטי שכרוך בעניין הזה ללא שום מגבלה או חשיבה על נושא של משאבים. זאת אומרת, על הליקויים שיש לנו בתהליכים או במערכת אנחנו מפצים באמצעות משאבים שמגבים. זה מאמץ ראשון, הוא כולל בתוכו את הפעלת תוכנית ה-BCP של הפעלת מפיצי משנה ושימוש בשחקנים אחרים, גם מתחרים, כדי לדאוג שתרופות יגיעו לשוק. זה מאמץ שכבר החל ויוגבר גם בהמשך ככל שנדרש ובמקביל לפעילות שלנו. זה מהלך אחד. המהלך השני הוא מאמץ מרוכז בתחום מערכות המידע, שעל זה נסמכת ליבת הפעילות. בתחום הזה תגברנו גם את המשאבים, הבאנו מומחים לא רק מישראל. אנחנו בקשר עם חברת SAP כולל תמיכה גלובלית, כולל חברות היישום במדינת ישראל כדי לתקן את בעיות השורש במערכת בצורה הכי מהירה. תיקנו עד היום לא מעט תקלות, יש לנו תוכנית עבודה גם להמשך בהקשר הזה, וזה המאמץ השני. המאמץ השלישי, דיברנו על נושא של הצלת חיים. יש חמ"ל מיוחד שהוקם תוך פרק זמן קצר מרגע שהדברים התחילו להתעכב מבחינת אספקות ויש חמ"ל ייעודי עם אנשים שזה כל מטרתם בחיים, לטפל בהזמנות דחופות או באירועים דחופים מצילי חיים. אנחנו מודעים למקרים, מטפלים בכל מקרה שמגיע אלינו בצורה הכי מהירה שניתן, גם אם הפתרון הוא כרגע ללכת למדף, לקחת תרופה ולהוציא אותה על מונית דחופה. המאמץ הזה תוגבר גם לפני סדר גודל של עשרה ימים כאשר ראינו שאנחנו רוצים להאיץ את כל תהליך ההתייצבות והקמנו צוות ניהול אירוע נוסף חיצוני של אנשים בעלי ניסיון גם בתחום הלוגיסטיקה, גם בתחום ניהולי משבר בתחום הבריאות וגם בתחום ה-IT. זו מערכת חיצונית נוספת שהגיעה לחברה כדי שמנהלי החברה יוכלו להתמקד בהתמודדות באספקות השוטפות כאשר המטרה היא לייצר סדרי עדיפויות ברורים ועבודה על תיקון בעיות השורש. בכל המהלך הזה וברקע הדברים אנחנו בהחלט מבינים את המצב, אנחנו מחויבים אליו באופן מלא, אנחנו עובדים באופן רציף, שקוף, עם דיווחים, קשובים לדגשים ולהמלצות של משרד הבריאות. המהלך הזה יתוגבר בתקופה האחרונה גם בתקשורת שוטפת, גם אל מול קופות החולים, גם אל מול העמותות, גם אל מול הסתדרות הרוקחים, הן כדי לשים דגש על סדרי העדיפויות בתוך התהליך הזה והן כדי ליישם פתרונות שיקצרו את משך הזמן של התייצבות המערכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. כמה שאלות, ברשותך. קודם כול, החמ"ל שהזכרת לתרופות מצילות חיים, איך הרוקח בקצה יודע להגיע לחמ"ל הזה? << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> בין אם זה רוקח בקצה או כל לקוח קצה אחר, יש לנו מספר גם של קו חירום מעבר למוקד שירות הלקוחות הרגיל. אנחנו מודעים לכמות הפניות עקב התקלות שיש באספקות השוטפות, זה מציב עומס על המוקד. המוקד הזה תוגבר, המוקד הזה ימשיך ויהיה מתוגבר באנשים נוספים בכל עת. לקחנו גם צוות חיצוני נוסף שהמטרה שלו באופן יזום היא לחבר רוקחים שלא מחוברים או שיש להם קשיי התחברות אל הפורטל. יש לנו מידע שמפורסם אל הרוקחים שניתן להתחבר אליו. לקחנו חברה חיצונית כדי שתפעל באופן יזום בתיאום עם הסתדרות הרוקחים ושאר הגופים כדי לחבר את זה ויש לנו קו חירום, מספר חירום להשגה על כל מקרה שהוא אירוע מציל חיים. אירועים כאלה מגיעים אלינו לא רק דרך המוקד הסטנדרטי, הרבה פעמים זה מגיע אלינו ישירות למחלקת רוקחות ואבטחת איכות או מגיע דרך מנהלי התיקים שנמצאים בקשר עם חברות הפארמה או למנהלי שירות הלקוחות. הן יכולות להיות לא רק טלפוניות, אלא גם במיילים. זה יכול להגיע מקופות, זה יכול להגיע מבתי מרקחת, זה יכול להגיע מבתי חולים. ביום שישי לפני שבועיים הגענו שלוש פעמים רצוף לבית חולים שיבא, ערב שחרור החטופים, עם הזמנות ודברים דחופים, גם שלוש פעמים באותו יום שישי באופן רצוף כי כל פעם היה איזה משהו אחר שהיה צריך לעשות ואנחנו נמשיך ונעשה ונפעל יומם ולילה סביב נושא המצילי חיים וייצוב המערכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. היום כשאתם מתקשים בלהוציא את הסחורה החוצה, לא קורה מצב שהמרלו"גים שלכם פתאום מתפוצצים בסחורה עד כדי אי יכולת לקבל אותה? << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> אנחנו מקבלים סחורה באופן שוטף, לא מעכבים סחורות, לא בייבוא, לא בנמלים, לא בתהליכי הקליטה אצלנו. במידה והמערכת הייתה סתומה ופקוקה ולא ניתן היה להוציא סחורה, לא היינו גם יכולים לקלוט סחורה. אנחנו מוציאים כמויות לא מבוטלות של סחורה, אנחנו עוד לא ברמות הרגילות, אנחנו מודדים את זה, אנחנו מאוד קרובים לשם. רמת השירות שלנו לסגמנטים השונים בשוק היא משתנה, כמו שתיארתי קודם. יש אזורים שבהם סחורה יוצאת בכמויות, בעיקר כשזה יותר הולך למרלו"גים. אנחנו על האזור השוטף ומתגברים כדי לבנות למרלו"גים מלאים נוספים, גם מול הקופות במהלך שהתחלנו לאחרונה כמלאי מרכזי שיהיה לקופות באחריותנו אצל מפיצי המשנה או במחסני הקופות. האזור היותר קשה הוא ההזמנות שלא יוצאות בזמן או באופן חלקי ומקבלות השלמות אל בתי המרקחת. אם לא היינו מוציאים כמויות, לא היינו יכולים לקלוט. האם הכול בזמן? לא, אנחנו יודעים שיש שם קשיים ובזה אנחנו ממוקדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מתי לדעתך תחזרו לסטנדרט המקובל שהיה אצלכם לפני? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לשגרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לשגרה, כן. << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> אני חייב להגיד באופן אחראי שאם הייתה לי ודאות מוחלטת שבשתי לחיצות כפתור לשם אנחנו נגיע, הייתי אומר את זה. זו השאלה שמטרידה את כולנו ואיתה אנחנו מתמודדים. אנחנו רואים שיפור בשבועות האחרונים, אנחנו רואים שיפור השבוע, אנחנו מצפים גם לשיפור בשבוע הבא. אנחנו ממוקדים עם טובי המומחים, טובי המשאבים, כולל עבודה בסופי שבוע סביב השעון כדי לשפר את המצב. אנחנו רואים תהליך של שיפור, אנחנו צופים שיהיה תהליך של התייצבות, אנחנו מעריכים שבסדר גודל של שבועות תמונת המצב תהיה שונה משמעותית, מקווים. אם הייתי יודע לתת ודאות מוחלטת, טבעו של האירוע שאנחנו נמצאים בו הוא שאין ודאות מוחלטת לגבי העניין, זה לא באג אחד שאותו פותרים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אלה אותם באגים שהיו גם בחברות אחרות שבעבר עברו ל-SAP או שזה משהו חדש? << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> אנחנו באופן יזום קיימנו מפגשים מהסוג הזה עם חברות אחרות עם ניסיון קודם כדי ללמוד מהפקת לקחים. כמו שאמרתי קודם, חלק מהצוות שלנו גם אנשים שיש להם ניסיון קודם בהקמה של מרכזים לוגיסטיים, של מערכות ERP אחרות, גם אני באופן אישי עשיתי את זה בישראל ובעולם. לכל מערכת עם האפיונים המיוחדים שלה בשוק שבו היא פועלת לפעמים יש דרישות וצרכים שהם שונים ולא את הכול לפעמים אפשר לדעת, גם בהיערכות הכי מושלמת. אופי של מערכות ERP הוא שלפעמים עשויות להיות הפתעות מהסוג הזה, גם כשההיערכות היא מאוד מעמיקה. כמובן שאנחנו נבצע הפקת לקחים בסיומו של האירוע גם אל מול משרד הבריאות, אבל יש דברים שהם לא נצפים וגם לפעמים חלק מהפתרונות הם לא פתרונות שניתן לשכפל אותם ממערכות אחרות או ממקרים אחרים, אלא מצריכים פתרון אד הוק לאותה מערכת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה אומר שבועות לדעתך? << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. מיכל, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> מיכל בן משה: << אורח >> רק אצטרף לאביעד. חשוב לי להגיד שאנחנו סביב השעון לעשות כל מה שצריך, משקיעים את כל המשאבים. יש עובדים שמחויבים עם ראייה לגבי שוק הבריאות ומחויבות בלתי מתפשרת לדבר הזה ואנחנו סביב השעון לעשות כל מה שצריך כדי להחזיר את המערכת לשגרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, תודה. הרב ברוך ליברמן, בבקשה. חברים לרפואה, אני לא חושב שיש מישהו פה בחדר שלא מכיר, נכון? בבקשה. << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> האמת שלא תכננתי כבר עכשיו לדבר. אני מגיע מצד בכלל של חולים, ואני חושב שזה אומנם נשמע טכני, אבל מהצד שלי, אולי מבחינת המשרד, חלק מהעובדות צריכות טיפול פסיכולוגי רק מהאירוע. יש לי דמעות, קשה לי אפילו להביע את הגודל. כי אנחנו מטפלים בחולים שאתה לא יודע אם נשאר להם שבועיים, שלושה, חודש. והם צריכים תרופות, והם מתקשרים או מגיעים לבית חולים, בן אדם מגיע לבית חולים והוא בטוח, אתה יודע, זה גרורתי, אין לו זמן, אין לו דקות, הוא סופר שעון חול ואין תרופה. אנחנו באמת השתדלנו להתכונן כמה שאפשר מראש ובאמת עשינו, אני חושב, כל מאמץ, ואפילו אנחנו, אנחנו עמותה בסך הכול, הבאנו עוד עובדים, הפעלנו את המערכת, אני חושב כמעט הראשונים שידעו להקליד את דרך הפורטל, הכנסנו אובליגו, כל מה שרק אפשר. בהתחלה לא ידענו שיש בעיה, אחרי תקופה קצרה אתה פתאום מתחיל לקבל מאנשים, הם נמצאים בבית חולים ואין תרופה. עובר עוד זמן, אין תרופה. החברה מבחינתה בהגדרה אמרה שיהיו לנו בהתחלה חמש הזמנות ביום של תרופות מצילות חיים, כי נצטרך להסתדר איתם. בפועל לא עברו הנתונים, הם לא קיבלו אותם. זאת אומרת, אנחנו לא ידענו שלא הגיע. החולים שמדברים איתך, הם לא מבינים שקורה משהו, הם לא יודעים. זה כמו שסיפרו, מגיעים לבית מרקחת, הוא לא מבין למה אין תרופה, מבחינתו יש בעיה. בהתחלה אתה נותן את מה שיש לך אם יש, תרופות שהן בקירור וכאלה, אני לא יודע כמה אתה יכול בכלל להחזיק וכמה יש וכמה בשרשרת אספקה, בכלל אתה יכול להעביר אותן, וככה אתה מתגלגל מתגלגל. ניסינו, ואני חייב להגיד שהמקום היחיד בין הבודדים שעוד היה לנו זו מירי שהייתה כל הזמן זמינה, מה אפשר לעשות וכל ערב עם אלי בשיחה, נו, יש עוד משהו? הסתדר? איפה זה? היה יום אחד שעמדנו בבוקר על 94 הזמנות של תרופות מצילות חיים שלא סופקו. כלומר, זה המון. במיוחד שרובן תרופות שאנשים רכשו מכספם, שאין להם ביטוח, אין להם כלום, בשביל להציל אולי, סיכוי באמת קלוש להציל את החיים שלהם. והם רוכשים ומגיעים לבית חולים כי הם חושבים שאפשר ואין. וככה אתה מושך ומושך. אתה יודע, זו כאילו טרגדיה, אבל אתה מרגיש שאתה עומד, אפילו היום, אתה אומר, מה, איך עושים? איך אני יכול להתחייב היום שחולה מחר יגיע לבית החולים ויקבל את התרופה? ואתה לא יכול להתחייב, גם היום אני אומר לך, אתה לא יכול להתחייב. יש רצון אדיר וכולם באמת רוצים, אבל אי אפשר להתחייב. גם אפילו אנחנו מקבלים, יש איזה מסמך כזה, קוראים לזה רשימת ניטול. אתה לא יודע מה זה, למי זה, עדיין, נכון להיום, לאיפה זה הולך. מאחר ורוב החולים כבר לא פונים, זאת אומרת שמשהו טוב קורה, אבל עדיין יש חולים שלא מקבלים. זאת אומרת, ודאי גם היום. נכון להיום, יש חולים שלא בטוח קיבלו. יש לנו גם אובליגו. באופן טבעי שלחו לבתי חולים תרופות שלא ביקשנו על חשבון האובליגו שלנו ואז נגמר לך האובליגו. עכשיו אתה מבקש להזמין, אין לך אפשרות להזמין, מיצית את היכולת הכלכלית שלך. אתה אומר, אבל לא לקחתי, אני בפלוס. אין לך. ואז החולה שילם ואתה לא יכול לספק כי אין כסף. אתה שולח את העודף. רגע, אבל זה לא היום, זה אולי יקרה מחר. אתה מוציא עוד 200,000 שקל מהחשבון הפרטי, החשבון של העמותה, ולמוחרת גם זה נגמר. אבל אתה אומר, רגע, לא יכול להיות, יש איזה 90,000-80,000 שקל שלא השתמשנו. ואין כרטסת, אתה לא רואה אותה, אין לך מושג מה קורה בצד השני. כלומר, אתה לא עומד - - - << אורח >> אפי להב: << אורח >> אי אפשר להתחייב כי זו גזירת שמיים? << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> כן, אני לא יודע, באמת לא יודע. אתה יושב בצד השני, אי אפשר לעמוד מול החולה, אתה לא יכול. אני לא יכול להסביר את זה, איזו תחושה של חוסר אונים שלא ניתנת לתיאור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הרב ברוך, אתה בקשר עם החמ"ל? << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> לא, לא מכיר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא מכיר? << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> האמת היא שאפילו ביקשנו פגישה עם מיכל לפני שבוע, נכון להיום לא קיבלנו אפילו תשובה. אני חייב להגיד, מייל נשלח, אני מחכה לתשובה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 1800-252540. אני אפילו יודעת את מספר הטלפון של חמ"ל נובולוג. << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> לא, אבל השאלה אם יש מענה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש מענה. << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> לא לנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היום בבוקר התקשרתי לטלפון 1800-252540 לבדוק עד כמה מהר עונים, ענו תוך שבע וחצי דקות. << אורח >> ברוך ליברמן: << אורח >> נכון, אפשר לענות, השאלה אם יש פתרון. זה בסדר שענו, השאלה אם אני יכול לקבל תשובה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הנה, המנכ"ל אומר שהם נותנים פתרון, במיוחד בדברים ייחודיים כאלה שמצילים חיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא סתם שאלתי על החמ"ל הזה, כי החמ"ל הזה, אנחנו מבינים שבסוף, עבודת הקודש שאתם עושים, הרב ליברמן, היא חשובה מאין כמותה. אני רוצה שפה עכשיו במסגרת הדיון הזה תנהל שיח מאחורי המיקרופון יחד עם מיכל ואביעד ותיקח שיהיה לך סוג של יצירת קשר באופן ישיר לפתור את הבעיות האלה עד שתיפתר הסוגיה. << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> בקשר ישיר עם צילה אצלנו עד רמת הוואטסאפים, אל מול החמ"ל כשהיא נמצאת ברצפת הייצור. בקשר ישיר אל מול החמ"ל ובאופן ישיר על רצפת הייצור, על הזמנה. << אורח >> אלי סרברניק: << אורח >> מותר לי להעיר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מותר, בוודאי. בהקשר הזה? << אורח >> אלי סרברניק: << אורח >> אלי, אני רוקח ראשי של חברים לרפואה. זה נכון שיש לנו קשר במיילים, אין לנו שום קשר עם המוקד, אנחנו לא מקבלים פתרונות. הבעיה נעוצה בעיקר בקטע הזה של הכרטסת. אנחנו לא מסוגלים לעשות שום Traceability על תרופות שיצאו. אנחנו לא יודעים מה נשלח, מה הגיע, איזה פציינט קיבל. אנחנו חיים על טובות, ממש ככה, של בתי החולים שנותנים לנו מהמלאים שלהם, ועל שירות טוב שאנחנו מקבלים, הן ממשרד הבריאות, מראש אגף הרוקחות, והן מקבוצות לחץ שהן המנכ"לים של החברות. כי בלי המנכ"לים והפעלת הלחץ, אנחנו לא מקבלים דבר. אנחנו היום במצב שאנחנו פותרים בעיות על ידי מלאים שחברות התרופות דאגו להעביר אלינו בלא תשלום, אלינו, לבית מרקחת, כדי שנוכל לספק אותן לפציינטים שלא מסוגלים לקבל. המוקד זה יפה, אולי הוא קיים, אנחנו בקשר במיילים, אבל הפתרונות לא מגיעים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אני מבקש, תעשו לי טובה, תמצאו את הקשר עכשיו, עד סיום הישיבה שיהיה קשר ישיר ביניכם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פתרונות, לא רק קשר, פתרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, פתרונות, משהו קונקרטי, איש קשר ספציפי. תודה, אביעד, בעניין הזה. תודה לך גם, הרב ברוך ליברמן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה על העבודה שלכם, אתם באמת מצילים חיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חד משמעית. אני אעשה קופת חולים ומשתתפים, נשלב בין היושבים כאן. כללית, מרק, בבקשה. << אורח >> ד"ר שרון חובב: << אורח >> ד"ר שרון חובב, אני מחטיבת הלוגיסטיקה בכללית. אני מוכרח לציין שאביעד ומיכל הציגו את התמונה בצורה מאוד מאוד מאוזנת. לשמחתנו, יש לנו את המרלו"גים שלנו שתומכים בשרשרת האספקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם מלאים? זאת אומרת, מה הכוונה תומכים? << אורח >> ד"ר שרון חובב: << אורח >> אנחנו נערכנו, עשינו תהליך מסודר יחד עם מיכל לפני עלייה לאוויר, עיבינו את המלאים במרלו"גים, עיבינו מלאים גם בנובולוג, ולכן אנחנו לא חווים את המהלך הזה של פריטי מלאי בצורה קשוחה כמו שהציגו כאן. אנחנו כן חווים חוסרים, יש בעיות בזרימה של הפריטים, עדיין לא בתפוקות כאלה שיכולים לתמוך בשוטף. אנחנו למעשה מגיעים קרוב מאוד לשוטף, אבל עדיין יש איזשהו לג מסוים שאנחנו צריכים להשלים אותו. בגזרה של תרופות מיוחדות, של תרופות שמגיעות ישר, אותן תרופות שלא מחזיקים אותן במלאי, כן אנחנו חווים חוסרים, אבל רואים בצורה טובה את השיפור. רואים בצורה טובה שנובולוג עושים את כל המאמץ להשלים אותן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכמה זמן נערכתם מראש מבחינת המלאים שלכם? << אורח >> ד"ר שרון חובב: << אורח >> השיחות הראשונות היו גם חודשיים לפני, בנינו מלאים של כשבועיים אצלנו, בנינו עוד מלאים בנובולוג וידענו להוציא אותם בתהליכים שעוקפים את המערכות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. אוקיי, תודה רבה. אבי בוסקילה, שראל, בבקשה. << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אני אבי בוסקילה, מנכ"ל שראל. שראל מספקת תרופות וציוד רפואי לכלל בתי החולים, בדגש על בתי חולים ממשלתיים, פרטיים וציבוריים. עלייה לאוויר במערכת כזו, של EWM, שאנחנו אגב היינו הראשונים בארץ, היא באמת מערכת מאוד מורכבת, מאוד לא פשוטה. יש פה עוד עניין, שפחות דיברו על זה, בנובולוג, ואגב לא רק נובולוג, הם מרכז לוגיסטי אחד. למשל אם כללית עלו, היה להם עוד מרכז לוגיסטי אחר, יכלו לשים שם מלאים, לעבוד במקביל עם מערכות אחרות ופה כשאתה עולה לאוויר, במבחן התוצאה זה כמעט צל"ש או טר"ש על הכול, כל הביצים בסל אחד. אני כן חייב לומר, אני גם מכיר את אביעד, היה מנכ"ל ס.ל.א, וגם מיכל, יש להם ניסיון. גם נפגשנו, הם נפגשו איתנו יותר מפעם אחת, להפיק לקחים אגב מהפעילות אצלנו, מהמעבר אצלנו. אבל תמיד אני אומר, הרבה פעמים מפיקים לקחים ממלחמות שהיו וכמו שאביעד אומר, יש דברים שהם דומים ונערכו, כי יכול להיות שהמצב היה הרבה יותר גרוע, אני כבר אומר, אם לא היו נערכים. אגב, לפני שאביעד ומיכל נכנסו, נובולוג תכננו כבר לפני יותר משנה לעלות לאוויר. כשהם ראו מה הסיפור, דחו את זה בשנה. היה כן תגבור אצלנו קודם בהצטיידות. אני כן חייב לומר שזה לקח שגם נגעתם בו, תמיד כשאתה לוקח זמן ולוקח ניהול סיכונים ו-Worst Case, כנראה אתה צריך להכפיל את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן? אם עכשיו אתה היית בצוות שמונע לטובת העניין, כמה זמן היית ממליץ למלאים במעבר במערכות מהסוג הזה? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> קודם כול, אחד הדברים המרכזיים, הייתי מתגבר מלאים. הבעיה היא באמת בבתי מרקחת וחלק מבתי החולים שאין מקום. ואגב, יש חברות שגם דומות לנובולוג שבשלב כזה או אחר גם יעלו לאוויר בהמשך. ואני חושב שזה באמת אירוע לאומי בהכנה, כי לא כל בית מרקחת יש לו את היכולת. אגב, גם במלחמה, כשביקשו מבתי החולים להחזיק מלאים, חלק מבתי החולים, אנחנו החזקנו להם, כי אין להם מקום. לכן אני חושב שבהרבה מובנים זה אירוע שצריכה להיות שיתופיות של כל הגופים המרכזיים, כולל מול המשרד, להיערך לזה ברמה הלאומית שבהרבה מקומות ינפקו מלאים כבר במערכות הקודמות, לא במערכות החדשות. אגב, כללית במידה מסוימת עשתה גם את המהלך הזה. לפחות לשלושה חודשים. אם אתה שואל אותי, לפחות לשלושה חודשים. זה מתוך ניסיוני ומה שאני רואה עם כל החברות. למרות ששלושה חודשים זה מלאי שעולה כסף. שאגב, גם במלחמה הספקים נדרשו להחזיק מלאים של שלושה חודשים. הסיפור בנובולוג, זה לא שחסר תרופות, יש קושי לנפק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת אומרת שיש איפה לאחסן מלאי של שלושה חודשים קדימה. << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אני אומר, אם יש התארגנות וסנכרון של המרכזים הלוגיסטיים של החברות עם המשרד, בהחלט אפשר לאתר מקומות לאחסן שלושה חודשים מראש עם יכולת ניפוק עוד במערכות הישנות. כי הסיפור פה הוא לנפק במערכת החדשה. אגב, אתה יכול להיות גאון, חכם, אתה עובד, אתה עולה לאוויר, למוחרת המערכת עושה מה שהיא רוצה. זה נכון, דיברו על זה, מירי דיברה על זה, הבעיה למשל כרגע, יש לנו בערך 75 פריטים שחסרים, פריטים שאנחנו במלאי אפס. 90% מהם הם פריטים שאין להם גנריקה, אין להם תחליפים, וזה חלק מהסיפור. לכן זה עוד יותר מחדד את העניין של היערכות מוקדמת. ברור שמדובר פה בפריטים משמעותיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אגב, אביעד, אתם לא יודעים להגיע לפריטים הללו עכשיו ולספק? << אורח >> אבי בוסקילה: << אורח >> אני רק אומר, ברשותך, אנחנו כן רואים אפילו מעכשיו ברגעים אלה את השיפור. ביום שישי הגיע מעט וגם אנחנו בסביב השעון. ואגב, אני לא נתקל בבעיה של זמינות, לא מול מנכ"לית נובולוג ואחרים. אבל אנחנו מתחילים לראות את השיפור ממש בזמן שאנחנו יושבים, למרות שעדיין יש מחסור. כי חלק מהבעיה, עם כל החמ"ל, שלא בהכרח מגיע מה שאתה צריך לפי סדר עדיפות דחוף. יש אנטיביוטיקות, סטרואידים, קליקסן, יש תרופות שקשורות באמת לאונקולוגיה, לתרופות משמעותיות. מבחינת לקחים, דיברנו על היערכות בניהול סיכונים, ואגב, היום זה מערכות מידע, מחר זה משהו אחר. אחד הדברים שאני אומר, במלחמה, גם בקורונה היה אגב, לא קשור רק לעלייה לאוויר, גם בקורונה היו דברים שהיו צריך והיה חוסרים וגם במלחמה ואני קראתי לזה, צריך להקים במצבים כאלה או מקדימים, אני קראתי לזה מועצת גדולי הצר"פ או התרופות, כדי שבאמת כמה גופים מרכזיים שיחד ישתפו פעולה להביא את זה. אנחנו גם בקשר, אנחנו גם הצענו ומציעים והתחלנו לסייע גם מהניסיון שלנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, הזכיר את זה מקודם. תודה רבה. אביעד, אתם יודעים לספק או לאתר את אותם מוצרים שהם מה שנקרא באספקה אפס עכשיו? << אורח >> אביעד בוסי: << אורח >> אנחנו קודם כול פועלים בתיאום וסדרי עדיפויות לפי המלאים שנמצאים בחוסר ולפי רמות המלאי. בכל מקרה דחוף, אם אנחנו מדברים על כמויות שהן לא מאות של אספקות, כל מוצר שמגיע לרמת האפס ונדרש טיפול דחוף, אפשר לטפל בו גם באופן דחוף. גם אם זה בצורה עוקפת מערכת ובצורה של אספקה דחופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. מכבי, ואחרי זה קובי, בבקשה. << אורח >> טל בר-אוריון: << אורח >> צוהריים טובים, מדבר טל בר-אוריון, מנהל מלאי של מכבי פארם. אנחנו כמובן בקשר עם נובולוג עוד לפני התהליך, ישבנו איתם ותכננו את התהליך יחד איתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם גם כן כמו בכללית? << אורח >> טל בר-אוריון: << אורח >> אין לנו מרלו"ג. זאת אומרת, אנחנו נסמכים על בתי המרקחת שיש להם מחסן קטן ולכן אנחנו יותר תלויים בנובולוג ובאספקה הרציפה. הגדלנו מלאים יחד עם נובולוג מראש ככה שיהיה לנו, דיברו על שבועיים תהליך, אנחנו החזקנו חודש וגם נערכנו עם הזמנות תוך כדי התהליך כבר מראש כדי שתוך כדי הזמן הזה ינפקו לנו עוד מוצרים. בעיקר הבעיה הייתה בקירור והם נערכו לכך ובאמת סיפקו לנו את זה. עכשיו אנחנו במצב לא טוב. אנחנו בקשר כל הזמן עם נובולוג, שוטף, מנסים לעשות כל מה שאפשר, אבל המצב הוא לא טוב. אם נסתכל על כמות ההזמנות של השבוע האחרון, סופקו לנו 30% מההזמנות של השבוע האחרון. כשמדברים על תרופות מצילות חיים, ההגדרה של מצילת חיים משתנה לאורך הזמן. זאת אומרת, עכשיו כבר אין תרופות שהן גם כרוניות כמו אינסולין שאולי לא מוגדר מציל חיים, אבל צריך אינסולין. << אורח >> ענבל יפרח דמארי: << אורח >> זה מציל חיים. << אורח >> טל בר-אוריון: << אורח >> כן, זה כבר הופך להיות מציל חיים. כך שאנחנו בבעיה פה, אנחנו יחד עם זה עובדים בשוטף עם נובולוג ומנסים למצוא פתרונות נוספים. הפתרון שכרגע נובולוג עובדת עליו חזק הוא להוציא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין מוצרים שרק נובולוג ידעו להביא? או שיש לך עוד - - - << אורח >> טל בר-אוריון: << אורח >> כן. אם יש גנריקות, אנחנו פשוט פונים לגנריקה, אין פה שאלה, זה מובן מאליו. מה שאין גנריקה, פה הבעיה. אנחנו מנסים לייצר ביחד עם נובולוג פתרון שדרך ספק, או מפיץ יותר נכון, נוסף, הם יעבירו את המלאי למפיץ שאין לו את הבעיה ב-ERP כרגע ואנחנו ניקח מהמפיץ השלישי. אנחנו עומדים פה ואני מקווה, אנחנו בקשר עם אביעד ומיכל ועם דורון, אני מקווה שזה יקרה ממש היום, מחר, כי אנחנו צריכים את זה בדחיפות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. קובי, בבקשה. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. קובי צורף, מנכ"ל של איגוד חברות התרופות הרב לאומיות מבוססות מחקר ופיתוח, אלה התרופות שאין להן תחליף במדינת ישראל. מייצג 22 חברות שמחציתן נמצאות בנובולוג, אלה התרופות שמצילות חיים. אני חושב שמה שעלה פה מהדיון, ואני מאוד מתחבר למה שאבי אמר, ומפה נעוצה הבעיה, לא כולם יושבים תחת מטרייה אחת ויושבים לחפש פתרונות. אני קורא לך עוד פעם, אדוני מנכ"ל נובולוג, בבקשה, אני רוצה שנשב כולנו ביחד, חברות התרופות, קופות החולים, הרגולטור, כל מי שצריך כדי למצוא פתרונות. אני שמעתי חלקים פה מאנשים שכבר מדברים על איך דברים לא יקרו בעתיד. אני חושב שזה כרגע לא רלוונטי והרגולטור יבדוק את זה. אני חושב שאנחנו כולנו צריכים להתמקד בלראות איך אנחנו פותרים את המשבר הנוכחי. החברות שלי מקבלות דיווחים, דיווחים שלא מספקים. אנחנו מבקשים לשבת איתו כדבוקה אחת כדי למצוא פתרונות ביחד עם החברים בקופות החולים ומשרד הבריאות. אני חושב שרק אם כל האקוסיסטם ישב ביחד נוכל למצוא פתרונות, ולא לחפש למכבי פתרון בנפרד, לכללית. אני חושב שיש פתרונות נוספים שאפשר לחפש אותם, דבר שהוא מאוד חסר. אני מאוד רוצה לחדד שבחמש השנים האחרונות חברות התרופות הרב לאומיות, עם כל המשברים שפקדו את מדינת ישראל, לא היו במחסור של תרופות מקור. גם במלחמה האחרונה הצלחנו על אף הקושי בטיסות והחרם הכלכלי שהוטל על ישראל להמשיך להביא לפה מלאים וגם במחסנים של נובולוג יש מלאים לא לחודש אחד כמו שהרגולטור דורש, יש אפילו מלאים לחמישה חודשים. ולכן, אני מאוד הייתי שמח שנצא מפה, שנוכל לדעת שמחר, מוחרתיים מתקיימת פגישה תחת החסות של משרד הבריאות שהוא הרגולטור של כולנו כדי לשבת ולמצוא פתרונות ולא לחפש מענה. בסוף כולנו רוצים את טובת החולים פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה, קובי. קופת חולים מאוחדת. << אורח >> שרון אלמקייס: << אורח >> שרון אלמקייס, מנהלת אגף רוקחות. אנחנו די דומים למכבי בהיערכות שלנו, גם לנו אין מרלו"ג, אבל הצטיידנו עם מלאים גם לבית המסחר שלנו וגם לבתי המרקחת. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר פה, רק שיש שיתוף פעולה עם נובולוג וממש בימים אלה אנחנו מקבלים הזמנה גדולה שהזמנו לבית המסחר שלנו כדי לתת גיבוי לבתי המרקחת, זה במקביל לאספקות שמגיעות ישירות לבתי המרקחת. זהו, לא נפלא, לא כיף, עובדים קשה, תגברנו כוח אדם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני כן מתרשם שבין הקופות לבין נובולוג יש, עוד רגע אני כמובן אשמע גם את לאומית, אבל אני כן מתרשם שיש איזשהו שיח בריא ושמצליחים לספק את המוצרים, מה שאין כן - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מי שסובל אלה בתי מרקחת קטנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה לך, אני אעבור ברשותכם לשמוע את אמיר ניצן, בבקשה. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אני אעשה את זה מאוד בקצרה. קודם כול, מצב חמור בצורה בלתי רגילה. אנחנו משרתים את כל קופות החולים וכשקופות החולים ככה אומרות בעדינות, ואני מבין את זה, שיש בעיות אבל מסתדרים, הבעיות הן חמורות ביותר. אנחנו עומדים על 30% אספקות, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו עומדים מבחינה פיננסית מול נובולוג. היו קשיים גדולים, מגיעות הזמנות חלקיות, מגיעים פריטים שמעמיסים עלינו ומה שתואר פה זו החוויה שלנו. אבל אני חושב שהגשם ירד על כולם ומה שיקרה עכשיו, צריך עוד כמה שבועות, העסק הזה יסתדר. אבל היו לנו שמונה אירועים של שיבושי אספקות למטופלים בעשר השנים האחרונות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בעקבות שינוי מערכות? << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> אני אמנה אותם. שלושה בעקבות שינוי מערכות, שניים בגלל אירועי סייבר, אחד בגלל שביתה, אחד בגלל מלחמה ואחד בגלל מגפה. כל שנה וחודשיים-שנה ושלושה חודשים יש אירוע של שיבושים באספקת תרופות למטופלים. האירועים האלה נמשכים בין שלושה שבועות לשלושה חודשים, אירועים כבדים, ובקצה לא מגיעות תרופות. אין לי שום טענה, אנחנו באמת בתקשורת מצוינת, אין לנו בעיה, הכול בסדר, אבל כשקורה משבר, הוא נע בין שלושה שבועות לשלושה חודשים עד שהוא נגמר, כי בלוגיסטיקה אין קיצורי דרך. ולכן אני אתן פה עוד שני פרמטרים. הסיכוי שיהיו עוד יותר אירועים בסמיכות יותר גבוהה בשנים הקרובות רק הולך וגדל. בגלל שהטכנולוגיה מעמיסה, בגלל שהכבישים, והסחורה הזאת נעה על כבישים, אין כבר שטחי כבישים והפקקים גדולים ונקודות ההפצה מתרבות והאוכלוסייה גדלה בקצב אדיר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ומתקפות סייבר שקורות שוב ושוב. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> חייבים פה, וזה הלקח הכי גדול, חייבים פה להסתכל עשר, 15 שנה קדימה ולחשוב היום איך נמנעים מהמשברים האלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אמיר ניצן: << אורח >> כי נובולוג זה באמת אירוע שכולם רואים אותו בגלל אופי הפריטים שנובולוג מספקת, אבל אנחנו חווים אירועים כאלה כל הזמן, וכבדים ביותר, אלה לא אירועים פשוטים. ובסוף, מי שנדפק, ואני אומר את זה חד משמעית, זה כל מי שבתווך בין אלה שיש להם את התרופות במלאי לבין המטופלים ועוד יותר מכולם אלה המטופלים. דיברו פה על תרופות מצילות חיים. יש מצוקה של אינסולינים, יש מצוקה של תרופות ללחץ דם, בקצוות, בבתי המרקחת הקטנים, הם משרתים את כל הקופות האלה. אין אותם, זה לא מגיע לשם. והמצב הוא שגם אם אתה שולח מטופל, אתה אומר לו אין לי, יש לנו בתי מרקחת שסגרו, הם לא יכולים לעמוד מול המטופלים. המטופל לא מבין שיש איזו בעיה, הם פשוט סגרו כי הם רוקחים והם רוצים להביא תרופות לקצה, הם צריכים לטפל באנשים והם לא מסוגלים לעמוד, הם פשוט סגרו את הדלתות והלכו. עכשיו אני קורא באמת למשרד הבריאות, לכל מי שיש, צריך להסתכל עשר שנים קדימה ולפתור את הבעיה באופן כזה שיבטיח שבסוף המטופל בקצה, לא משנה איך, לא משנה מה, מקבל את התרופות שלו בזמן. זה הדבר הכי חשוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט. תודה רבה. לאומית. << אורח >> טל רוה: << אורח >> אמרו את רוב הדברים, אני רק אדבר על כמה נתונים של לאומית. בלאומית יש לנו בית מסחר לתרופות שאנחנו עובדים איתו, TPL – Third Party Logistics. נערכנו מראש, אבל עדיין נערכנו בערך לחודש מראש בבית המסחר, יש לנו עוד מלאים בבתי המרקחת, אבל בבית המסחר אנחנו מתחילים להתקרב, אנחנו בחוסרים. 11% מהפריטים אנחנו כבר במלאי אפס, 17% מהפריטים אנחנו מתחת ל-14 ימי מלאי, שזה הקו האדום שלנו. בעיקרון, שתי הבעיות העיקריות הן כאלה, אחת, רק נתון, 80% מהניפוקים של לאומית בכלל נעשים בתוך בתי המרקחת של לאומית, זאת אומרת שבית המסחר שלנו נותן מענה לרוב המטופלים שלנו. ועוד יותר ספציפית, לגבי המוצרים של נובולוג, מעל 94% מהפריטים הם בעיקר בבתי המרקחת שלנו ובבתי החולים. עדיין יש לנו את הבעיה של הזיהוי בבתי החולים וזה גורם לכך שלא תמיד המטופלים שלנו מקבלים. אתמול עשינו דיון בערב ואני לא יודע שזה נפתר, אם זה נפתר היום בבוקר, אלה חדשות טובות. הבעיה היא, שגם צריך למצוא לה פתרון, אנחנו עושים הזמנות, מתעדפים, מעבירים את האקסל, בקשה של מירי, אנחנו מדי פעם, וזה גם מה ששמעתי שקורה במקומות אחרים, מקבלים הזמנות דווקא ישנות ודווקא לפריטים שאנחנו לאו דווקא צריכים או הכי דחופים לנו. רק לציין שכל תרופה שיש חברה גנרית שמביאה, אנחנו הפסקנו לבזבז את השורות מול נובולוג ואנחנו מזמינים את זה מהחברות הגנריות. הבעיה שאצלם עוד מעט הולך להיגמר כבר המלאי כי הן לא נערכו לכך שנעביר להם את כל הפעילות. בינתיים יש עוד, אבל זו יכולה להיות גם בעיה אם הבעיה תימשך ומסגרת הזמן היא קריטית. מרגישים שאנחנו לא יודעים מה מסגרת הזמן של פתרון הבעיות. אני חשבתי שאולי נקבל היום תשובה, אבל אני מבין שזה לא פשוט. להיות יותר שקוף איתנו לגבי הפתרונות ומתי זה יהיה כדי שנוכל גם לדייק את התשובות שלנו וגם להיערך מול החברות האחרות במה שאפשר בצורה מיטבית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אני אתייחס לזה עוד מעט בסיכום. תודה רבה. אבי לוי, בבקשה. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> צוהריים טובים. אבי לוי, אני מנכ"ל סוסנה. רובכם מכירים אותנו, אנחנו בעצם ה-Last Mile של ההפצה. מגיעים אליכם לבתי המרקחת, לבתי החולים ונותנים שירותי הפצה של תרופות ותכשירים רפואיים לרובכם שיושבים פה, אם זה לפרומדיקו ולקבוצת ניאופרם, אם זו כללית, ד"ר שרון, אם זו מאוחדת, 100% מההפצה. ואנחנו גם כמובן מספקים עבור נובולוג כבר תקופה ארוכה ועובדים איתם כתף אל כתף. אנחנו מתעסקים בלוגיסטיקה, לוגיסטיקה זו המהות, זה מה שאנחנו בונים עליו, זו החברה, זה הקור-ביזנס שלנו, והיה חשוב לי לתת שני דברים שחשובים לי כהפקת לקחים אני חושב וקודם כול להגיד ולהעיד שאנחנו עובדים עם נובולוג לפני וכשותף עסקי שלהם בתחום הזה של האספקה לא מעט דיונים. ואני חייב להגיד שמיכל עובדת, אני חושב עם שק"ש שמה, אני אומנם עושה מילואים, אבל היא נמצאת יותר ממני שמה בנובולוג ומבוקר עד לילה חופרת ועושה כל מה שצריך, היא והצוות שלה וגם הסמנכ"לים. הם הגדילו איתנו במאות אחוזים ועם הרבה מאוד כסף את כמות הרכבים שיוצאים החוצה במטרה לתת פתרונות למטופלים ולמצבי חירום. רכבים יוצאים ריקים כאשר הם משלמים מחיר מלא. אני יכול להעיד שלא מעניין אותם כרגע שום דבר שקשור לכסף. לי כן חשוב לעזור להם ולעזור לכולנו לפעם הבאה שזה יקרה. כמו שאתם יודעים, אנחנו מפיצים רכבים ולידים. יש שני סוגי רכבים: רכבים שהם 25-15, רכבים שהם בקירור. בדרך כלל אלה רכבים שנותנים שירות לתרופות שהן יקרות יותר ובדרך כלל הן גם המצילות חיים, רכבים בקירור. וברגעי משבר צריך לפעול כמו במשבר, ואני פונה פה אולי גם למירי. כמות הרכבים הוולידים היום בישראל היא קצרה, השמיכה קצרה, קורים מקרים שאני לא יכול לתת את כל הרכבים. כי מה שקורה, המשבר הזה משפיע על כולם. כללית צריכים עוד רכבים, כי כשיש עכשיו אספקה מנובולוג, אנחנו מביאים קרוב ל-100% רכבים יותר כדי להביא את זה למטופלים שלהם באותו רגע ולבתי המרקחת, במאוחדת יש בקשה של 100% תוספת של רכבים, וכמובן בנובולוג הגדלנו. לכל חברה יש את הפרוטוקול של הוולידציה שלה, ואם מגיע מצב שאנחנו אומרים, יש לנו רכבים לתת כדי להוביל קירור מנובולוג היום, אבל הרכבים האלה הם לא לפי הפרוטוקול של נובולוג, הם לפי פרוטוקול של כללית, הרוקחים בנובולוג לא מאשרים להוביל, וזה משפיע מאוד על התפעול. אני רואה את החבר'ה בתפעול, את הסמנכ"ל, ואין להם תשובות. כי אני יכול לתת רכב, אבל הרכב הוא לא ולידי לפי הפרוטוקול של נובולוג. עכשיו, מה מצחיק? הם שולחים את זה לכללית ואז אני מוביל את אותן תרופות עם הרכבים של הפרוטוקול של כללית למטופלים, שזה לוקח הרבה יותר זמן מאשר נובולוג ללקוחות שלהם. אני חושב שכמו בקורונה, שלפני הקורונה אי אפשר היה להביא תרופות לבית, אלא רק דרך בתי מרקחת ולא דרך בתי מסחר. חשוב לציין שיש לנו גם כן בית מסחר ואנחנו עם GDP ו-GMP ולכן אנחנו יכולים לתמוך גם באחסנה וגם בהפצה ולעשות Cross Docking ודברים נוספים. כמו שיצאה תקנה, הוראת שעה, לא יודע איך תקראו לזה, ואפשרתם להוציא סחורה מבתי המסחר למטופלים לבית וזה פתר את הבעיה בקורונה, גם פה צריך להגיד, מי שעובד עם קופת חולים כללית ומוביל איתה רכבי קור, באותו רגע זה כמובן ויכול להתאים לחברה שנמצאת כרגע במשבר וצריכה להוביל תרופות. זו לדעתי איזושהי הוראת שעה שצריכה לצאת. ואגב, הפוך, אם חס וחלילה יקרה משהו בכללית ויום אחד אני עובד עם רכבים של נובולוג ואני יכול לעשות הסטה ולהעביר מנובולוג לכללית, שהרוקחים לא יריבו ביניהם של מי הפרוטוקול יותר טוב, כי זה קצת מצחיק. ואם פרוטוקול של כללית הוא מספיק טוב לכללית, הוא בטח מספיק גם לנובולוג והפוך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתחבר לדברים שלו. מירי, את מסכימה לזה? << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> אני צריכה לבחון את זה יותר לעומק, אני לא שמעתי על הסוגיה של ויכוחים על ולידציות של רכבים. אני חייבת להגיד, זה לא הגיע לפתחי עדיין. הרבה דברים אחרים הגיעו, זה עדיין לא הגיע לפתחי. אבל מדובר פה גם בהסכמי איכות שאנחנו מצפים ודורשים גם מבעלי הרישום וגם מבתי המסחר לעמוד בהם. זאת סוגיה שבהחלט צריך לבחון אותה ולבדוק את המשמעויות ולראות. אנחנו בעד הסרת חסמים. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> אגב, זה פתרון מיידי שנוכל להפעיל עוד רכבים שלעתים הם מוציאים רכב אחד בודד כדי להציל חיים ואני לא יכול לתת להם כי בכללית הוא יכול להוביל אבל אצלם לא. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> שוב אני אומרת, לא הגיע לפתחי, אני אבדוק את זה, אנחנו בעד הסרת חסמים איפה שניתן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב שהעלית את הסוגיה, זה מעולה. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> אני רק רוצה לחדד ולהגיד, זה לא שיצאה הוראת שעה בתקופת הקורונה שבתי מסחר יכולים להפיץ עד הבית. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> תקנה, הוצאתם תקנה, משהו. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> לא. בתי מסחר מהווים קבלן משנה של בתי המרקחת, זה נוהל שהיה עוד קודם, אנחנו רק חידדנו אותו בתקופת הקורונה. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> החידוד הציל חיים בתקופת הקורונה, גם פה הוא יכול. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> ברור, אנחנו בעד הסרת חסמים באופן כללי. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> אני חושב שזה יכול לעזור לחבר'ה כי הם עובדים מסביב לשעון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מעולה, אביב, טוב מאוד שהעלית את הסוגיה הזו. מירי, בדרך כלל כשהיא מתחייבת היא גם עומדת מאחורי הדיבור שלה, היא תבחן את זה. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> אוקיי. אם אפשר רק להוסיף עוד דבר נוסף. עוד פעם, אני יודע שגם אביעד הקים כמה וכמה מרלו"גים ועשה שינויים ב-WMS-ים, ה-Warehouse Management System, איפה שכרגע הבעיה. אני חושב, דיברתי על זה גם עם מיכל בזמנו, שאסור בעולם הצלת החיים לאפשר לאף חברה לעלות לאוויר אם אין כפתור Rollback, עשינו את זה במספיק מקומות. זו השאלה הראשונה שצריך לשאול משרד הבריאות. חבר'ה, לא עובד, לא עבד יום, יומיים, איפה כפתור ה-Rollback שתוך ארבע, עשר, שמונה שעות הוא חוזר אחורה? וזו לדעתי הפקת לקחים שתמנע את כל השיחות האלה בעתיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין Rollback ל-SAP. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> אני עשיתי כמה וכמה פעמים ואני אומר לך שיש Rollback. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נהדר שמתקיים עכשיו דיון והמנכ"לים שומעים את הקולות מהשטח, זה פשוט נהדר. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה, זה פשוט נהדר. מכאן אנחנו צריכים לצאת עם תוכנית, איך אנחנו מונעים מקרים ותקלות כאלה בעתיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, זה חלק ממטרת הישיבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, ואנחנו צריכים לדעת שלכם יהיו המסקנות, לקחים ממה שקרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ממה שעלה פה כמובן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, כדי למנוע בתור מערכת, לא משהו ספציפי, אנחנו יכולים למצוא עכשיו מענה לתקלה כזאת או אחרת, להביא לחברים לרפואה או לבית מרקחת כזה, אבל מערכתית צריכים להיות פתרונות אצל משרד הבריאות. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> לגמרי, בהחלט, ולכן אנחנו באמת, א', ביקשנו מנובולוג שיעשו תחקור וגם אנחנו כבר עובדים על זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נהדר. לא סיימתי את הסיבוב, אני רוצה להשלים פה. אבישי, בבקשה. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> תודה. שמי אבישי זלוטניק, מנכ"ל חברת פרומדיקו. אנחנו מדברים פה על אירוע מאוד משמעותי בעולם הבריאות, עולם התרופות. קודם כול, אני מאחל לנובולוג שכמה שיותר מהר יצאו מזה ואני בטוח שהם יצאו מזה מאוד מהר, כי יש שם אנשים מצוינים, מקצוענים, ואין לי ספק שזה יקרה מהר. אבל שני דברים חשוב להגיד רגע בהסתכלות עתידית, כי המשברים, כמו שאמר מקודם הבחור שישב שם, קרו, קורים ויקרו. תמיד זה יקרה, פעם זה יקרה במערכת מידע, פעם זה יקרה, כמו שאמרה חברת הכנסת, מאירוע סייבר, או מדברים אחרים. צריך רגע לחשוב קצת אחרת בפעילות של משרד הבריאות יחד עם ראש אגף הרוקחות מירי ועם גורמים אחרים, צריך רגע להסתכל על זה אחרת. בסוף, מי שקובע את שרשרת האספקה למוצר מסוים הוא היצרן, היצרן בחו"ל. הוא בסוף מכתיב את כל החוליות הבאות אחריו בשרשרת עד רמת המפיץ. הוא זה שאחראי לוודא שכל השרשרת תעבוד כמו שצריך. המפיץ פה במדינת ישראל, יש לו הסכם, בדרך כלל הסכם בלעדיות מול היצרן. היצרן הוא זה שחותם עם המפיץ המקומי הסכם, המפיץ לא יכול לעשות שום דבר, לא יכול לזוז מזה, לא יכול לשנות דברים, לא יכול לעשות שום דבר כי הוא מחויב כלפי היצרן בהסכם. אם תהיה אפשרות של היצרן, תהיה לו יכולת לעבוד עם מספר מפיצים כמו שזה קיים במדינות אחרות בעולם, בעיקר באירופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה שטוב לאירופה. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> אתה אמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא במקרה הזה. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> אני לא בטוח, אני לא רוצה להגיד אם זה טוב או לא, אבל אני חושב שזה חייב להילקח בחשבון במסגרת הניתוח והתחקיר שיבוצע לאירוע הזה. צריך לבחון את האופציה הזאת לשנות את המבנה במדינת ישראל. כי היום זו מערכת ERP שעולה, מחר זה אירוע אחר ומוחרתיים זה לא יודע מה. תמיד צריך שלתרופות מצילות החיים, התרופות הקריטיות, יהיו גיבויים, יהיו מספר מפיצים. אם מפיץ אחד נופל, יש אחד, שניים, שלושה נוספים שידיו לתת מענה, וככה מנעת את הבעיה מהשורש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה כבר נכנס פה עכשיו להסכמים. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> הסכמים, מה שהרגולטור יקבע זה מה שהחברות הבינלאומיות והחברות המקומיות יעשו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אומר שאני לא מסכים איתך. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> לא מתקנים עוול בעוול אחר, זו המשמעות של מה שאתם אומרים פה. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> לא, זה לא עוול, אני לא חושב שזה עוול. המפיץ הוא שבוי של היצרן. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> אתם רוצים במקום להשית רגולציה עליכם, על בתי המסחר, על חברות התרופות, ושר הבריאות כבר דיבר על זה במענה לשאילתה של חברת הכנסת מזרסקי, שהוא אפילו בעצמו אמר שהוא מבין שזה יעלה את מחירי התרופות או עלול להעלות את מחירי התרופות. ואני חושב שאולי צריך להמשיך ולפתח רעיונות אחרים של תוכניות המשכיות ולאו דווקא להטיל עוד רגולציה על החברות הרב לאומיות שמגיעות לפה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, נתווכח על זה כשזה יגיע, כשזה יהיה חלק - - - << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> אני חושב שחייבים לדחוף לכיוון הזה, וכבודו אני חושב שיכול וצריך לדחוף לכיוון הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, קודם כול הנחת את הדברים פה על השולחן, שמעו אותך מי שצריך לשמוע אותך ובטוח שזה ישקל. תודה. חגי שור בזום, דובר אחרון ואני עובר לסיכום, אנחנו צריכים לסיים כבר. << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> בקי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בקי, בסדר גמור. << אורח >> חגי שור: << אורח >> שלום. קודם כול, המצב בבתי המרקחת הוא קטסטרופלי, ואין לי מילה אחרת. אני לא ארחיב, דיברו על זה הרבה. גם המוקד לתרופות דחופות לא עובד כמו שצריך להיות, המצב ממש גרוע. אני לא רוצה להרחיב בעניין הזה כי דיברו על זה קודמיי. מה שקודמי מפרומדיקו דיבר, זה הפתרון למצב וזה הפתרון היחידי. << אורח >> אבישי זלוטניק: << אורח >> לא תיאמתי איתו, אני לא מכיר אותו אפילו. << אורח >> חגי שור: << אורח >> במדינות אירופה לכל בית מרקחת יש בסך הכול ספק אחד או שניים של תרופות ולכל הספקים יש את כל התרופות. אנחנו במדינת ישראל נמצאים במונופול אנכי מהחברה בחו"ל דרך יבואן אחד, דרך מפיץ אחד לבתי המרקחת ולקופות החולים. המצב הזה של מונופול שבו כל הלקוחות נמצאים בידיים של המפיצים הוא מצב לא נכון, לא תקין, וזאת בדיוק התוצאה. חברת נובולוג היא חברה ענקית, היא החברה הכי גדולה בהרבה מאשר כל מפיץ אחר של תרופות. חשבונית של נובולוג היא בערך כפולה מזו שלאחריה, ושתבינו שזאת שלאחריה היא ס.ל.א שהיא המפיץ הבלעדי של טבע. אנחנו היינו לא מזמן במלחמה, מה קורה אם נופל טיל על אחד מהמקומות האלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהחלט. << אורח >> חגי שור: << אורח >> אני מקווה שמישהו חשב על זה, אני לא בטוח, אני מאוד מקווה. לכן, הפתרון היחידי, ואני מקצר ואומר את הדבר הכי חשוב לדעתי כאן כדי לפתור את זה. המשבר הזה היה והמשבר הזה, הם יפתרו אותו, ובנובולוג יש אנשים טובים ובדרך כלל הם עושים עבודה מצוינת, פה הם נפלו ונפלו קשה. כמותם יכול מחר ליפול פרומדיקו או ס.ל.א או חברות אחרות. צריך שני מפיצים לפחות לכל תרופה, משרד הבריאות יכול לחייב את זה ברישום התרופה. אני לא רואה שום סיבה שזה יעלה את המחירים, אין שום סיבה שזה יעלה. זה לא משנה אם כרגע עובד מפיץ אחד או שני מפיצים, אין פה עלויות נוספות. ולכן אני חושב שזה מה שצריך לעשות כדי למנוע אסונות כאלה בעתיד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תן לקובי לענות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו יודעים שקובי מתנגד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל קובי טוען שזה יעלה את מחיר התרופה. אנחנו שומעים דעה אחרת, חשוב שקובי יענה. << אורח >> חגי שור: << אורח >> לי יש אינטרס, זה נכון, אבל גם לו יש אינטרס. הוא בעל אינטרס, הוא לא רוצה. הרבה יותר קל למפיץ לעבוד - - - קל לו ונוח לו וזה נורא נחמד. אני לא רואה שום סיבה שזה יעלה את מחיר התרופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חגי, תודה. אנחנו בקיץ העברנו פה רפורמה גדולה במזון של מה שטוב לאירופה, ועוד לא ראינו כל כך את התוצאות, אנחנו מקווים לראות את התוצאות מבחינת יוקר המחיה. מבינים שיש לזה השפעות לכאן ולכאן, אני בטוח שהמשרד לוקח בחשבון את מה שנאמר פה, יבחן, ככל וזה יגיע לכאן לשולחן, אנחנו נדון בזה לעומק. כרגע זה כרעיון טוב, נמצא, אמרתם אותו וזה בסדר. אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> קובי צורף: << אורח >> כן, אני חייב להגיד, הערכתי הרבה לחגי, רוקח ותיק ומנוסה, הוא התייחס לסוגיה שמה שקורה באירופה עם המפיצים זה לא אותו דבר כמו שיש פה, יעידו פה אנשי אגף הרוקחות. זו צורת עבודה אחרת, זה מבנה אחר, יש שם עניין של איכות אחרת, וזה לא אומר שזה יפתור את הבעיה. לפני שהולכים, אני אומר שוב, לצעדים דרקוניים ולכל מיני דברים שאני מבין שיש פה הרבה אינטרסים מונחים על השולחן, אנחנו עדיין - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא זיהינו את זה. << אורח >> קובי צורף: << אורח >> לא, פשוט כולם פה, אני מבין, כולנו דואגים לחולים וזה חשוב, אבל אני חושב שהרגולציה צריכה להיות מושתת על בתי המסחר ולא על חברות התרופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. בקי קשת, דוברת אחרונה ואני עובר לסיכום, בבקשה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת משריקי וחברת הכנסת טטיאנה שבאמת מביאים נושא שהוא כל כך קריטי לכל אזרחי המדינה הזאת. אני שמחה שיש היום דיון ואני מקווה שיהיה דיון המשך ברגש שבתקווה ובמהרה הבעיה האקוטית תיפתר, שכולנו נוכל לשבת ולחשוב כי יש לנו הרבה דברים להגיד. מפאת הקוצר, מפאת זה שזה מורכב אני אקצר בזה. רק בנקודה אחת, אנחנו מצפים שמשרד הבריאות עוד הלילה יכנס את כל הגורמים. זה בעיניי מטורף שמשרד הבריאות לא מכריח את כולם לשבת יחד ולעשות את המקסימום במצב הגרוע שנקלענו אליו. הנקודה השנייה שאני רוצה לבקש או לציין היא לא לגבי התרופות מצילות החיים שברור שזה הכי קריטי וזה הכי דחוף. אבל הציבור ישמח לקבל איזשהו אומדן מנובולוג לגבי הצפי, תרופה שכל יום אני שומעת אצל הפעילים שלנו, סיפורים שכל הקונצרטות והתרופות לקשב וריכוז שכבר המון זמן חסרות במלאי, הילדים אמורים לגשת לבגרויות, הסטודנטים אמורים להיבחן ואומרים להם שלא ברור מתי יהיו תרופות. גם אם זה לא מציל חיים, גם זה היינו רוצים לדעת לפחות מתי יש צפי. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו. דווקא במקרה הזה קונצרטה זה לא נובולוג. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אז ממשרד הבריאות נשמח לשמוע. << אורח >> מירי טריינין: << אורח >> לא, אבל את צודקת, קיימת בעיה של הפסקות שיווק של תכשירים לטיפול בקשב וריכוז בתהליכים של ייבוא ושחרור אצוות ויצרנים בחו"ל. המשרד בקשר עם בעלי הרישום על זה, לפעמים זה היה ריטלין, לפעמים זה היה קונצרטה. זה משהו שנמשך לאורך כל המלחמה ואנחנו מטפלים. במקרה הספציפי הזה זה לא האירוע של החלפת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה בעיות אספקה מאירופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, האמת שאני גם קיבלתי על זה פניות ואני חושב שגם פנינו אליכם. אני חייב לעבור לסיכום כי אנחנו צריכים לסגור את הישיבה כבר לפי התקנון. קודם כול, תודה רבה לכל המשתתפים בדיון הזה. הוועדה כמובן רואה חשיבות גדולה בשמירה על אספקת תרופות שוטפת ועל רצף טיפולי לכלל המבוטחים. לאור זאת, אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לכנס בדחיפות שולחן עגול בין כלל השחקנים בתחום אספקת התרופות, שזה אומר קופות חולים, בתי מרקחת פרטיים, חברות תרופות, בתי מסחר ועמותות, על מנת להיחלץ מהמחסור הנוכחי. הוועדה מבקשת לקבל דיווח שבועי על סטטוס הטיפול במחסור ועד לסיום המשבר. לגבי הטווח הבינוני-ארוך, הוועדה מבקשת שהצוות שהוקם במשרד יכין תוכנית מגירה מפורטת לניהול מצבי החירום בתחום אספקת התרופות שכוללת את כלל גופי הבריאות בישראל כדי שהמצב שאליו נקלענו לא יחזור על עצמו. הוועדה מבקשת לקבל את מסקנות הצוות בסיום העבודה ואנחנו מקווים שזה יהיה כמה שיותר מהר. הוועדה מבקשת מחברת נובולוג לפרסם את דרכי הגישה לחמ"ל החברה לכלל הגורמים הרלוונטיים בשוק בצורה נגישה וטובה. וכמובן שאנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא. אני מודה לכולם על ההשתתפות בישיבה. עד לכאן, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>