פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 ועדת הפנים והגנת הסביבה 13/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 329 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, ט"ו בשבט התשפ"ה (13 בפברואר 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> סוגיות בקידום ההגנה על עצים בחג האילנות - התשפ"ה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוראי להב הרצנו-מ"מ יו"ר מוזמנים: עידו אליה – ראש צוות שת"פ, משרד ראש הממשלה תומר וידמן – רפרנט מים והגנ"ס, אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל מורד – אגף בכיר אסטרטגיה, משרד הפנים שירי פונדמינסקי ראש תחום תכנון נוף, משרד הבינוי והשיכון שחר סולר – סמנכ"ל אסטרטגיה, מינהל התכנון עמיאל וסל – מנהל אגף חוסן אקלימי, המשרד להגנת הסביבה איתי לשם – רשות הטבע והגנים לאומיים ד"ר ארז ברקאי – מנהל אגף יער ואילנות, פקיד יערות ממשלתי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מיקי חיימוביץ' – חברת כנסת לשעבר אליאב חתוכה – מנהל אגף גנים נוף, עיריית חולון נעם בר לוי – מנהל דרך צל, מרכז לייעור עירוני, המועצה לבניה ירוקה יובל דב ז'אן – מנהל פרויקט, המועצה לבניה ירוקה גלעד מסטאי – מנהל מחלקת אקולוגיה, אגף הייעור, קרן קיימת לישראל פזית שביד – מנהלת קשרי ממשל ושותפויות, אזור ירושלים, החברה להגנת הטבע מורן ברגר יניב – מנכ"לית ארגון רחובות של עצים אלי בן ארי – עו"ד, יועץ משפטי, ארגון אדם טבע ודין סטלה אבידן – נציגת ציבור בוועדת איכות הסביבה, עמותת יד אליהו הירוקה, תל אביב-יפו ד"ר מאיה שדה – ראשת היוזמה לסביבה ובריאות, מרכז טאוב סוזי נדב – פעילה חברתית, יו"ר עמותת תושבי הרצליה, למען תכנון ראוי, איכות חיים וסביבה, נציגת ציבור בוועדת איכות הסביבה הרצליה חנה יריב – פעילה חברתית בנושא איכות סביבה מוזמנים באמצעים מקוונים: רינת דוויק-סיקסק – מתנדבת, שומרי העצים מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סוגיות בקידום ההגנה על עצים בחג האילנות - התשפ"ה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צוהריים טובים וט"ו בשבט שמח לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום, דיון לרגל ט"ו בשבט, מצב העצים במדינת ישראל, לבקשת אחד מחברי הכנסת הפעילים אצלי בוועדה, יוראי להב הרצנו. לצערי לא אוכל להשתתף בכל הדיון, אנהל רק את תחילתו ולאחר מכן יוראי ימלא את מקומי. זה דיון חשוב מאוד, אך אפתח בענייני דיומא. לפי הגמרא ט"ו בשבט הוא הזמן שבו נידונים על האילנות. כמו שבראש השנה נידונים האנשים, בט"ו בשבט – האילנות. זהו היום שבו נידונים האילנות ונקבע גורלם של העצים לשנה הקרובה. ראיתי ששואלים, למה חוגגים את זה דווקא בחורף, שהרי יש בו פחות פריחה, פחות פירות ולכאורה זה הזמן הפחות מתאים לעניין הזה. והתשובה היא שאומנם כלפי חוץ נראה שאין כרגע את הפריחה והחורף שורר, אך ההחיים המפעמים בעצים עצמם, היניקה שלהם מהאדמה והחיבור אליה מתקיימים ללא הרף, אולי אף ביתר שאת בתקופה הזאת. רק לאחריה מגיעה הפריחה והאילן מניב פירותיו. מעבר לעצים נותני פרי, יש גם אילנות סרק, ואף הם תורמים לחיינו – צל, יופי, נוי, איכות האוויר, ועוד, לכן החשיבות גדולה. עד כה על הפן הגשמי של היום, כעת להיבט הרוחני של העניין, לפחות מנקודת אמונתי, אמונת ישראל. מובא בשם אחד מגדולי ישראל, האדם הוא עץ השדה כמו שאמרנו קודם. כמו שעץ צריך את הדברים שלו בשביל להחיות אותו, גם האדם צריך את התורה ואת התפילה, את הגמילות חסדים וכל הדברים הטובים האלה כדי לצמוח, לגדל פירות, להיטיב לעולם ולסביבה. וזה המסר שלנו ואני בטוח שיצטרפו אליו הנוכחים, שעלינו להתחבר לשורשים. גם אם לא רואים אותם, הם היסוד. עץ יפה ככל שיהיה, אם שורשיו לא מגיעים עמוק לאדמה, אין לו פוטנציאל גדילה, ולא יוכל לצמוח. לאורך ההיסטוריה של העם שלנו, מעולם לא הצליח אף אחד מאויבינו לנתק אותנו מהשורשים של עם ישראל. עצים שונים ומגוונים בנראותם, בגובהם, בעלוותם, ומאפיינים רבים, אך כולם זקוקים לשורשים היונקים את חיותם ואת כוחם מהאדמה. כך גם בפן הרוחני אנחנו יונקים מהשורשים שלנו את הזהות שלנו ואת החיות שלנו ואת התכלית לקיומנו, השורשים חשובים מאוד. עד כאן הפתיחה שלי לעניין עצמו לפני שאעביר את רשות הניהול של הדיון אליו, אבקש מיוראי לתת דברי פתיחה משלו בתור מי שביקש את הדיון, ולאחר מכן תנהל את הדיון ואני מניח שתבקש לשמוע את חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ'. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יושבת ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לומר ידידתנו כאן בכנסת. בוודאי ידידת הנושאים הללו וכל שאר החברים. בבקשה, חבר כנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ראשית, אתה צריך לפתוח כל ישיבה בדברים האלה. דייקת מאוד בדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מפחד שיגידו לי שאני עושה הדתה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כל אחד יוצק למקורות שלנו את הפרשנות שלו, אך המקורות שלנו הם משותפים. העובדה שהבאת את המקורות כבסיס לדיון החשוב הזה, הוא בעיניי חשוב ובמקום, לכן כל הכבוד. תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, שנענית, ואף בשמחה, לבקשתי לקיים את הדיון. אנחנו בחג האילנות, אין ראוי מהשעה הזו לעסוק במצב האילנות בישראל. לא ארחיב בדיבור על החשיבות של האילנות בנוגע למשבר האקלים. אך אומר את שאני נוהג לומר בתחילת כל דיון. ליבי עם החטופים בשעה הזאת. כמו שהעצים הם הבסיס שממנו כולנו צומחים, כך החטופים הם הבסיס של היותנו עם, והם מתים שם כי הם לא חוזרים או לא מוחזרים לארץ. אני תוהה, מה המשמעות של כוחנו הצבאי אם מטרים ספורים מגבול המדינה, החטופים שלנו מורעבים. מה המשמעות של היותנו מדינה יהודית אם אנחנו לא מסוגלים ליישם את "לעולם לא עוד"? דיברת על השורשים, לא תהיה צמיחה כאן ולא תהיה תקומה כאן כל עוד לא כולם יחזרו הביתה. לא בטפטופים ולא בפעימות, צריך להחזיר את כולם הביתה עכשיו. זה הבסיס לכל דיון, בכל נושא. בוודאי בנושא שמדבר על הצמיחה ועל החמצן ועל היכולת שלנו להשתקם ולחיות בשגשוג במקום הזה. על יתר העניינים המקצועיים ארחיב במהלך הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אכבד את יושבת-ראש ועדת הפנים לשעבר, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אני שמחה להיות כאן בחדר הזה שידעתי בו שעות ארוכות ולפעמים קשות, ולהיות כאן בדיון בנושא שתמיד חשוב לי וממשיך להיות חשוב גם כשאני לא בחדר הזה. תודה רבה לך חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, על הרעיון לקיים את הדיון הזה וליושב-הראש על כך שנענית לבקשתו. אני רוצה לשאול את האנשים מהו עץ בשבילם. מעבר לזה שעצים הם חלק מנוף הארץ המיוחדת הזאת, אני שואלת אם אנשים לפעמים עוצרים ליד עץ, אם הם מסתכלים בו מקרוב, אם הם מבינים את האקוסיסטם שמתנהל סביבו, אם הם מביטים למעלה לצמרת, אם התפעלו ממנה. רובנו עוברים מדי יום ליד עצים ופשוט לוקחים אותם כמובן מאליו, הם תמיד היו שם, תמיד יהיו שם. רובנו אדישים למורכבות של הפלא הטבעי הזה, למרבה הצער אדישים גם לנושא של כריתת עצים ולהיעלמות שלהם מהנוף שלנו. רבים מהעצים האלה היו כאן לפנינו. פעמים רבות כשאני מביטה ב עץ מיוחד אני שואלת מה הוא ראה, מי ישב מתחתיו, מי אהב מתחתיו, מי רב מתחת לצמרתו. אלימות ומחלוקות כה רבות יש בעולם, אך גם יופי טבעי בשפע על פני האדמה העתיקה הזו. העצים שלנו, רבים מהם עתיקים. מישהו יודע איזה עץ הוא העתיק בישראל? יש פה אנשי עצים. ארז? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כל אחד, יש לו את העץ העתיק שלו והדיונים האלה יכולים ללכת לפילוסופיה ארוכת טווח. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> בדקתי מעט. יש עץ שיזף בערבה שטוענים עליו שהוא העתיק בארץ. יש עצים רבים ועתיקים והם נטועים פה זמן לפנינו ויישארו פה, יש לקוות זמן רב אחרינו. הם ראו אותנו על פני תקופות ארוכות שנים. בניגוד אלינו, הם אדישים לזהויות השונות שלנו, לתקוות משותפות, למחלוקות משסעות, לכל מה שאנחנו חווים בעולם. כולנו מקבלים מהם יחס שווה של נדיבות, הם מספקים לנו אוויר נקי, צל מהשמש, מחסה מסערות, פירות מאכל, ועוד. העצים עדים לקורותינו, וככאלה אנחנו צריכים להתייחס אליהם בכבוד הראוי. תיעוד העצים, ההכרה שלהם, הכרת ההיסטוריה שלהם, צריכה להיות מעין תעודת ביטוח לשימורם ולקיומם. אחד הדברים שעליהם אני גאה הוא שבתקופה הקצרה שהייתי פה, הצלחתי להעביר סכום נדיב מהכספים הקואליציוניים לפקיד היערות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תגידי כספים קואליציוניים. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> לא, אין דברים כאלה. אשמח לשמוע מה המצב של הנושא הזה של מחשוב פקיד יערות ומה שיעזור לנו לדעת את תמונת המצב. באתי לכאן כדי לשמוע מה מצב העצים במדינת ישראל. כל השאר נורא וקשה, בלתי נסבל. אולי תיתנו מעט תקווה לשיפור המצב, באתי לשמוע ואני אופטימית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי אומר שהוא מקווה שלא לאכזב אותך. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> זה לא בידיים שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתחיל את הסקירה עם ארז, פקיד היערות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> צוהריים טובים. לא ידעתי שאני אמור לתת פה סקירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תפסנו אותך לא מוכן. אי אפשר לשנות את הדבר הזה, פקיד היערות? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אני מסכימה, זה מונח מנדטורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פקידים חשובים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני מסכים איתך לחלוטין, על המונח האנכרוניסטי הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשקול הצעת חוק בעניין. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מנכ"ל רשות היערות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לתקן את פקודת היערות בשביל השם, יהיה הליך מורכב מדי. צוהריים טובים. סיימנו שלשום כנס שערכה וקיימה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, נמצאים פה נציגים שלהם. דנו שם בסוגיות הרות גורל של שימור עצים, בעיקר לאור הפיתוח המואץ במדינת ישראל. צריך להגיד ביושרה, המצב מורכב כי במדינת ישראל הליכי הבינוי והפיתוח מציבים אתגרים ודילמות לא פשוטות בפני פקידי היערות, בפני צוותי התכנון. הסיבה העיקרית לכך שעצים נעלמים מהמרחב הציבורי היא בינוי ופיתוח. בנושא הזה גם דנים בוועדה הזו בצד השני שלה, כמה חסר בינוי, כמה חסרות דירות, כמה תשתיות לא מספקות לדיור הקיים, כך שלכל מטבע יש שני צדדים. נתחיל בראיית מקרו, מצב העצים מאתגר. אנחנו רואים לקראת איזה בינוי ופיתוח מואצים אנחנו הולכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם בגלל גודלה של המדינה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> בוודאי, גודלה של המדינה ועוד שלל סיבות. לפני שלוש שנים העברנו בממשלה החלטת ממשלה חשובה מאוד. יש שם הרבה צעדים ופעולות שאנחנו צריכים לנקוט בממשלה. אני סבור שאם נבצע את הפעולות שאמורות להיות, שנבצע שם, ויש קשיים ואתגרים גם בביצוע שלהם ויש גם חסמים לבצע את הדברים האלה, נוכל להגיד שהמצב השתפר פלאים. יש לנו אתגרים כרגע ביישום החלטת הממשלה הזו, אני מקווה שנצליח לעבור אותם. זה בראיית מקרו, אם אתם שואלים מה מצב העצים בישראל. הוא מאתגר מצד אחד, אך יש תקווה שהוא ישתפר בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חייב לעזוב עכשיו אך בכל מקרה אבקש, יוראי, אני מבקש ממך. אני לא מכיר את החלטת הממשלה הזו. יש לך אותה? דבר איתי גם על זה. יכול להיות שהיא מתעסקת בישיבות מעקב בהמשך. תודה רבה לכם. (היו"ר יוראי להב הרצנו 14:25) << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ארז, דיברת על החלטת הממשלה ובצדק. בינואר 2022 ממשלת השינוי העבירה הצעת החלטה חשובה מאוד שעוסקת בהצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב. המטרה או ההבנה, שעמדו בבסיס ההחלטה היו שחלק מההיערכות למשבר האקלים והדרך להיאבק בעליית הטמפרטורות כתוצאה ממשבר האקלים, זה לנטוע עצים שיספקו צל ויקררו, את איי החום העירוניים. הם הציבו יעד שאפתני מאוד של 70% כיסוי צל באמצעות עצים עד לשנת 2040 ב-100 רשויות מקומיות שיבחרו בכך. התקציב שיועד לתוכנית הוא 150 מיליון שקל בכל שנה, מה שהיה מביא לנטיעה של 450,000 עצים במסגרת ההחלטה הזו. המרכז להעצמת האזרח, ניסח טבלה מסכמת של ה-Action Items שנבעו מתוך החלטת ממשלה. אשמח שנעבור על הדברים המרכזיים של מה בוצע, מה לא בוצע. אולי תשתף אותנו מה החסמים, האתגרים? אם דברים לא קרו בכלל או לא קרו מספיק טוב, אולי נפיק לקח ונראה איך אפשר לקדם את הביצוע שלהם. עצים הם חלק מהפתרון הקריטי למשבר האקלים, השמירה על עצים בוגרים וגם הנטיעה של עצים חדשים. לדוגמה הנושא של קביעת יעד לאומי של 70% צל ברחובות מרכזיים, האם לשיטתך יש רשויות מקומיות בישראל שאימצו את היעד הזה? אתה מכיר? זה היה הלב של ההחלטה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> ברור. זה היה הלב של ההחלטה. אנחנו לא נמצאים ביעד הזה כרגע. התוכנית היא ארוכת טווח וארוכת שנים. היעד הוא ל-2040. << דובר >> גלעד מסטאי: << דובר >> 100 רשויות הכינו תוכניות ל-2030 ו-70% צל עצים זה ל-2040. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה יעד שצריך להגיע אליו. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> ברור שזה יעד שצריך להגיע אליו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> השאלה אם מישהו אימץ את זה בכלל? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אם יש רשויות שאימצו את זה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> האם יש תוכנית שלכם שאמורה להביא לעמידה ביעד הזה, האם פניתם לרשויות כאלה ואחרות והצעתם להם את התוכנית? האם בוצעה עבודה בנושא? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אחד מהסעיפים של החלטת הממשלה מדבר על כך שהממשלה צריכה להכין תוכנית אסטרטגית. התוכנית האסטרטגית הוכנה על ידי המשרד להגנת הסביבה בשותפות עם עוד משרדים, היא אושרה על ידי מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים. לשאלתך לגבי הרשויות. כן, יש רשויות שהתחילו לגבש אסטרטגיה של ייעור עירוני, נקרא לזה כך. הן עושות את זה באמצעות קול קורא שיצא על ידי המשרד להגנת הסביבה ואולי כדאי שאתן לנציג להגנת הסביבה לדבר על הדבר הזה, קול קורא שיצא ב-2022. יש 21 רשויות, נכון? << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> תוכניות יש 18 ועכשיו גם סדרות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש 18 או 19 רשויות שמכינות עכשיו תוכנית אסטרטגית וייעור עירוני להשגת היעדים של 70% צל. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הנושא של 70% צל ברחובות המרכזיים, תקן אותי אם אני טועה, לא קשור לסעיף של ייעור עירוני. לייצר יער עירוני זה סעיף אחר בהחלטה והוא גם חשוב. בהקשר הזה אתה צודק, כי יש קול קורא של המשרד להגנת הסביבה, של 21 מיליון שקל. אני מדבר על הנושא של הצללה במרחב העירוני, זו ליבת ההחלטה. השאלה אם בהקשר הזה של לנטוע עצים או לשמור על עצים בוגרים כדי שאזרחי ישראל יוכלו ללכת ברחובות הערים שלהם, לא ביערות עירוניים, זה חשוב. השאלה אם פה התקדמנו בצורה כזו או אחרת. גם תשובה של "לא" תהיה בסדר. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אפשר להגיד שהתשובה היא לא. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ואז נתמודד עם למה זה קרה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> התשובה היא לא. התוכנית תוכננה להיות מתוקצבת לשנים 2024-2023. ברגע שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, הסיכומים התקציביים האלה בוטלו. כרגע אין סיכום תקציבי מול האוצר להמשך הדרך, כדי שנוכל להוציא קולות קוראים ממשיכים, לבצע את כל עניין הנטיעה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רוצה להפנות את הדיון כדי שכל המשתתפים שהגיעו לפה ידעו מה אבני הדרך שלנו ומתי הם ירצו להשתתף, כי המטרה היא לשמוע גם אתכם וגם את משרדי הממשלה. נעבור גם על עיקרי החלטת הממשלה 1022 בנוגע להצללה וקירור עירוני באמצעות עצי רחוב. לאחר מכן נעסוק בשאלות שקשורות לרגולציה ולטיוב של הרגולציה בכל מה שקשור לשמירה על עצים. אחרי זה נעסוק בשאלות שנוגעות לאכיפה או היעדרה, סוגיות של שקיפות ואם יהיה זמן נעסוק בנושא של פיצוי נופי. אם אנחנו מדברים על ההחלטה ואולי נשאל את הנציג של המשרד להגנת הסביבה, כמה רשויות ענו על קול הקורא של יער עירוני? ההחלטה הציבה יעד של 100 רשויות, כמה ענו? << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> הקול הקורא, נמסגר אותו, התפקיד שלו היה להיות גשר בין החלטת הממשלה, עד שהתקציב יוסדר ויבוצע. זה היה התפקיד שלו, הוא גם לא הוגדר בהחלטת הממשלה, הוא היה ביוזמת המשרד מעבר אליה. הוא גם היה מיועד להיות בערך לחמש רשויות, כך חשבנו במקור. הייתה היענות גבוהה משחשבנו, בפועל 21 רשויות קיבלו תמיכה במסגרת קול קורא. 18 מהן לטובת הכנת תוכנית. 14 מהן להכנת פיילוט, כאשר 11 מהן בחפיפה. זה קצת עושה בלגן בראש, אבל זה מסתדר. זה היה הביקוש. אני לא זוכר בוודאות, לדעתי לא היו רשויות רבות שניגשו וקיבלו דחייה. מעט מאוד, פחות מעשר שלא הגישו הגשה תקינה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> התמיכה היא בלסייע להם לייצר תכנון או תוכנית? << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> שני מסלולים. מסלול ראשון שעוזר להכין תוכניות בהתאם, להתכנס ליעד שדובר עליו. צריך להכין תוכנית. יש פרוצדורה מפורטת שהכנו יחד עם "דרך צל", שנמצאים כאן היום, שמפרטת איך מכינים את התוכנית הזו כדי להתאים את עצמנו להחלטת הממשלה. החלק השני זה החלק של הפיילוט, זה לביצוע בפועל. הם היו צריכים להגדיר שטחים מרכזיים בהלימה להחלטת הממשלה. נכון, אנחנו כן מתכנסים ומנסים להגיע ל-70% אך ברור שאנחנו בקול קורא, ב-15 מיליון שקלים של הביצוע, לא נתכנס לפתרון הבעיה. נבנה את התשתית וכאשר יצא קול קורא בהחלטת ממשלה, הוא יצא כמו שצריך ויהיה לנו ניסיון מהלימוד שלנו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש צפי לקול קורא מהסוג הזה ב-2025 בתקציב? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא, כאמור, אין סיכום תקציבים עם האוצר, לכן כרגע אין שום צפי. << דובר >> תומר וידמן: << דובר >> אדוני, ברשותך אוסיף על עמיאל. תומר וידמן, אגף תקציבים, משרד האוצר. המשרד בשיתוף איתנו, רואה חשיבות בנושא וגם בקולות קוראים ייעודיים, תקציבים ייעודיים כדוגמת תקציב החברה הערבית, מקדיש כספים לנושא נטיעת העצים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אפשר פירוט? << דובר >> תומר וידמן: << דובר >> התוכנית לשנה הזאת מתגבשת בימים האלה. בגלל שלא נסגרה, לא חושב שראוי, אבל יש שם גם תקציב עצים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רוצה ליידע את האוצר. לא יודע אם אתם מכירים את הנתונים אך זו השנה הכי חמה שתועדה בהיסטוריה המודרנית, בכל רחבי העולם. אם בכל העולם חוששים מעלייה בטמפרטורה של מעלה וחצי, אז פה במזרח התיכון בישראל, כבר הגענו למעלה וחצי וחצינו אותה וחלק מהפתרון לבעיית החום היא נטיעת עצים. לכן כשאני שומע את נציג משרד החקלאות אומר שאין בתקציב כרגע סיכום לנטיעת עצים, זה מטריד כי זו המשמעות. הדרך של אזרחי ישראל ללכת ברחובות הערים שלהם, יהיה תלוי באם הושקעו משאבים בנטיעת עצים. זה פשוט מאוד. << דובר >> תומר וידמן: << דובר >> אני באופן אישי מחבב את התחום. מקווה ב-16:30 להספיק לנטיעות עם הילדים שלי. מסכים איתך, אני חושב שהסתגלות זה מהנושאים החשובים שמדינת ישראל צריכה לעסוק בהם בהקשר משבר האקלים. יחד פה עם חברי עמיאל אנחנו מנסים לקדם את הנושא, ספציפית גם את נטיעת העצים. היה סיכום תקציבי כמו שאמר נציג משרד החקלאות, וכמו מרבית הסיכומים התקציביים הוא בוטל בגלל המלחמה במסגרת שינוי סדרי העדיפויות של המדינה, כי עם כל הכבוד, חיי האדם במלחמה קודמים לכל דבר אחר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> 100%. << דובר >> תומר וידמן: << דובר >> אני גם דיברתי עם רפרנט חקלאות אצלי באגף. אני מבין שיש שיח בין צוות חקלאות אצלנו למשרד החקלאות, גם בנושא הזה, גם הם רואים חשיבות בנושא. נגיע גם לתוכנית ספציפית מול משרד החקלאות בנושא הזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני לא יודע איפה משובץ המשרד בהצגה של התקציב בוועדת כספים אך אהיה שם כדי לוודא שסיכום התקציב מבשיל לכדי תקציב לנטיעת עצים. בואו נעבור על עוד סעיפים בהחלטת הממשלה ונראה איפה הם עומדים. סעיף 4(ג) מדבר על עדכון פקודת היערות בהתאם להצעת ההחלטה. אני מבין שפורסם תסקיר בהתאם לסעיף. איפה הוא עומד מבחינת הקידום שלו בכנסת? עדכון פקודת היערות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> התיקון של הפקודה שדיברנו עליה בהחלטת הממשלה, שמסדיר את עניין קביעת ההיטלים בשלטון המקומי או לשלטון המרכזי, הוא לא נדרש. במסגרת עבודתנו על התקנות, הבנו שאפשר להסדיר את הנושא הזה במסגרת התקנות, לכן אנחנו לא מתכוונים לתקן את הפקודה אלא להסדיר את הנושא הזה רק במסגרת התקנות. לכן הסעיף הזה הפך ללא רלוונטי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הבנתי. אין צורך מבחינתכם כדי ליישם את החלטת הממשלה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש צרוך להתקין את התקנות שכוללות את הסעיפים האלה, אין צורך לתקן את הפקודה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> איפה עומדת התקנות מבחינת הניסוח וההבאה שלהן לאישור? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> התקנות עומדות כרגע בשלב שבו אנחנו ממתינים לאישור ממשרד המשפטים לנוסח שלהן כדי שמשרד האוצר ייתן את הסכמת שר האוצר. התקנות נדרשות לאישורי היוועצות משני שרים. השרה להגנת הסביבה על כל סעיפי התקנות, ומשר הפנים לעניין סעיפי האגרות. אישורי היוועצות אלה יתקבלו מהשרה להגנת הסביבה ומשר הפנים, במקביל נדרשת הסכמת שר האוצר למספר סעיפים בתקנות שעוסקים בגביית היטלים ובגביית אגרות. בנוסח שהפצנו למשרד האוצר, הם דרשו מאיתנו לחדד מספר דברים שנוגעים לגביית ההיטלים. מכיוון שמעורב פה גם השלטון המקומי, נדרשנו לחזור שוב למשרד הפנים. כרגע קיבלנו את הערות משרד הפנים. אנחנו בשיח בין הלשכות המשפטיות של משרד הפנים למשרד האוצר, כדי שנקבל את אישור שר האוצר ואז נוכל לבוא לפה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לוחות זמנים להערכתך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. זה לא אצלי אפילו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמו ששמעת, גם יושב-ראש הוועדה וגם מחברי האופוזיציה או חבר האופוזיציה, יש תמימות דעים בנוגע לחשיבות של הנושא. ברגע שזה יגיע לשולחננו, אנחנו נטפל בזה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אשמח שזה יקודם בוועדה כמה שיותר מהר. לא יודע להגיד לך, זה תלוי שר. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> על אילו אגרות מדובר? אילו היטלים ואגרות? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> האגרות הן אגרת בקשה לרישיון כריתה. האגרות שמשולמות כבר היום, אנחנו מעדכנים אותן. ההיטלים אלה כל ההיטלים שיגבו מתוקף סעיף 15(א) לפקודה, שנוגע למצבים שבהם לא ניתן לבצע נטיעה חליפית ואז ככל שלא ניתן לבצע נטיעה חליפית, נדרש לגבות היטל. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מי קובע את גובה האגרות האלה וההיטלים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> גובה האגרות נקבע בוועדת אגרות בין-משרדית, ואז כמובן יבוא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. גובה ההיטלים, אנחנו מציעים נוסחה בתקנות שלנו, נוסחה שמחשבת את שוויו החליפי של עץ. זה יבוא בפני הוועדה ונבקש את אישורה כמובן. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מה היום גובה ההיטל על כריתת עץ? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אין היום היטל. יש מחשבון שבו אנחנו מחשבים את שווי העץ. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> 50 שקלים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא, זו אגרת רישיון. אגרת רישיון עומדת על 55 שקלים, זה משהו אחר. היה ויזם עושה תמ"א 38, לא משנה מה, יש מספר עצים בתוך המגרש. יש מחשבון שאליו מכניסים את הפרמטרים של העץ, מתקבל סכום מסוים שהוא הסכום ששווה העץ. זה הערך החליפי של העץ. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> סבר את אוזננו, כמה שווה עץ? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> זה יכול לנוע ממאות בודדים של שקלים לעשרות אלפי שקלים של עץ. אפילו מאות אלפי שקלים לעצים ממש גדולים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לגבי הכשרת אנשי מקצוע בידע הנדרש לתכנון היער העירוני, זה משהו שנדרשתם לפרסם קולות קוראים בעבורו להכשרות שלהם, אך להבנתי לא עשיתם את זה. זה משהו שעומד על הפרק, משהו שאתם מתכוונים לעשות ועדיין לא יצא לפועל? אם אתה צריך שאפנה אותך זה סעיף 4(ה)(2) להחלטה. "הכשרת אנשי מקצוע בידע הנדרש לתכנון היער העירוני". אני מעריך שזה מקומות שבהם אין פקיד יערות עירוני. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> פה לצורך העניין, ההכשרות האלה, אנחנו מתכוונים לבצע אותן בשנת 2025. מתוכננים שלושה ימי עיון לוועדות התכנון המקומיות, שיעסקו בסוגיה זו של הממשק שלהן עם פקיד היערות, סוגיות התכנון לשמר עצים בפרויקטים. מתוכננים שלושה ימי עיון, אחד בצפון, אחד במרכז ואחד בדרום. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אתם אמורים להוציא קול קורא עבור זה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יצא פרסום לוועדות המקומיות לעניין הזה ואנחנו נקרא לכולם להשתתף. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בכנסת הקודמת קידמתי הצעת חוק שיזמה חברת הכנסת לשעבר חיימוביץ' וחברת הכנסת לשעבר גרמן. אחד מהרכיבים של ההצעה היה פרסום הודעת כריתה פיזית לצד האתרים שבהם מתבצעת כריתה. זה סעיף חשוב מאוד בעיניי בהצעת ההחלטה או בהחלטה של הממשלה. יחד עם זאת זה לא בוצע וגם לא הוספה דרישה לחוק או לתסקיר שאתם התכוונתם לפרסם. איפה זה עומד? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> זה עומד בדיוק איפה שהתקנות. אנחנו תיקנו את התקנות כך שסוגית הפרסום מופיעה בתקנות. אנחנו צריכים להגיע לפה ולאשר את זה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש התנגדות של מי מהגורמים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא. במסגרת זה שזה הופץ בממשלה, לא עלתה התנגדות לדבר הזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה חשוב כמו שאתה יודע, תיכף נגיע לזה. מספר הערעורים קטן מאוד ביחס לבקשות הכריתה וגם בקשות הערעורים שהתקבלו. צריך לאפשר לאנשים להגן על הסביבה שבה הם חיים וזה פשוט לעשות את זה. הנושא שהוטל על משרד הפנים. סעיף 4(ח)(2) ביקש לנסח המלצה ליצירת תפקיד ברשויות המקומיות שאחראי לערעור עירוני, איפה שאני מניח שאין פקיד יערות עירוני. לפי דוח המעקב, בעקבות עיכוב המשרד, לא נוסחו ההמלצות ליצירת התפקיד הזה. << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> אני נציג משרד הפנים, דניאל. עכשיו אנחנו בתהליך סיום של תוכנית אסטרטגית למשרד בנושא הזה. זה יהיה בתקופה הקרובה ואנחנו נבוא לעדכן. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תסביר. << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> עכשיו יש עבודה משותפת שאנחנו עושים עם המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> באיזה נושא? << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> כריתת יערות, ייעור. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה אתה רוצה לבחון במסגרת התוכנית האסטרטגית לכריתת יערות? << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> אנחנו בודקים איך אפשר לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות. << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> השאלה איך להכניס באופן כללי את כל היבטי האקלים לתוך מבנה ארגוני של הרשויות המקומיות, זו העבודה שדניאל מתייחס אליה. אנחנו התחלנו במסגרת תוכנית ההיערכות לשינוי האקלים של משרד הפנים. זה חלק מההסתכלות שמנסים להכניס ולייצר את כל השדרה העירונית שאמורה להתייחס לשלל הנושאים, ובכלל זה גם לייעור העירוני. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מאחר וזה חלק קריטי ביכולת לעמוד ביעדי ההחלטה, איפה זה עומד? תוכנית "אסטרטגית" זו מילה שמפחידה אותי קצת. << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> אני לא עושה את התוכנית האסטרטגית של משרד הפנים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ועוד לכריתת יערות, התוכנית הזו. << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> אמרתי לפניה איפה אנחנו משתלבים. העבודה הזו התחילה כמו כל הדברים הטובים פה שהתחילו לפני המלחמה, נקטעה בגלל המלחמה ועכשיו זה חוזר לפעילות. אני לא יודע מה לוחות הזמנים שאמורים לקחת למשרד הפנים, זה משהו שכבר משלבים מוקדמים הבנו שהוא ליבתי ועובדים אליו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אתם מתכננים לייצר עוד פונקציה שעובדת לצד פקיד יערות? << דובר >> עמיאל וסל: << דובר >> ממש לא בהכרח. אני משער שאולי דניאל רוצה להגיד את זה, אני משער שיש היענות גדולה בין הרשויות, גודל הרשות, הפונקציות שיש ברשות. יש מגוון גדול של רשויות, התפקידים הם בהתאם. זו בדיוק החשיבה, איפה זה אמור להיכנס, באיזה מקומות, באיזה סוג רשויות? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה רבה. בבקשה רק תציג את עצמך לפרוטוקול. << דובר >> אליאב חתוכה: << דובר >> אני אליאב חתוכה, מנהל אגף גנים ונוף מעיריית חולון. אני מייצג את הרשויות כלקוח קצה שעושה את הנטיעה, גיזום, תכנון, התמודדות עם תושבים, עם פגעי האקלים וכל מה שהתבשל פה. ההתמודדות היא לא פשוטה. אתחיל משני הסעיפים שנוגעים אחד בשני, אחד בך ואחד בך, בתקציבים. אני לא אגע בתקציבים עכשיו, אצא מהנחת עבודה שיש כסף ממקורות שונים. הבעיה העיקרית, שברשויות המקומיות קשה מאוד לגייס כוח אדם מקצועי שינהל את האירוע הזה. אם אקבל 60 מיליון שקלים בשנה לנהל אירוע של נטיעות של 10,000 עצים, אני לא מייצג כי לי יש מנהל יער עירוני שבניתי. יש בסך הכול שני מנהלי מחלקות יער עירוני בכל הארץ. צריך לשפר את זה, צריך לתקנן את זה ולתקצב את זה, לתגמל את האנשים שירצו לבוא. יש פער בין מה שרוצים למה שיכולים. היכולת של הרשויות להכניס אנשי מקצוע בתגמול הולם שינהלו את היער העירוני, החל מראייה רחבה מול התכנון, דרך פניות תושבים וקונפליקטים מול גופי תשתית וכלה בנטיעות ופקיד יערות עם כל המשמעות ועבודה מול פקיד יערות אזורי, היא עבודה מורכבת מאוד. אין הרבה אנשים שששים להתעסק עם הדבר הזה כי זה קונפליקטים על בסיס יומי. זו עשייה מטורפת. אלה הפיבוט שאם עכשיו אני רוצה לדבר עליו שיוביל את האירוע הזה, אלה הפיבוט. תקציבים תמיד יגיעו, ממקורות עירוניים, מהממשלה, מקולות קוראים, מהיטלי כריתה. אם עכשיו אני לוקח ומזרים לרשות מקומית 5-2 מיליון שקלים לנטוע עצים ואין גורם שינהל את זה, חבל על הכסף. תתחילו בזה, בלתקנן, בלהגדיר. תבואו ללמוד, העסק עובד אצלנו, בואו ללמוד, לראות את התקינה ומשם תבוא הבשורה, מאיש מקצוע שינהל את זה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון. לכן אני קצת חלוק בעצמי כי אני מברך על העבודה האסטרטגית שאמורה להנביט את הפונקציה הזו אבל מצד שני, אני לא מבין למה צריך עבודה אסטרטגית אם ברור מאליו שיש רשויות שזה עובד אצלן. אפשר לקחת כמה רשויות, תל-אביב, עיר פחות גדולה כמו חולון, מועצה מקומית ומועצה אזורית, ולבנות משהו פשוט מאוד. להתחיל להכשיר אנשים לטובת האירוע הזה. נראה לי משהו בסיסי, שזה פער שכבר קיים הרבה שנים וצריך ללכת על זה, להשקיע תקנים, משאבים להכשרות. זה ישפר את איכות החיים של התושבים ושל כולם. רצית להתייחס לזה? לפני שנמשיך. << דובר >> נעם בר לוי: << דובר >> נעם בר לוי, מנהל של דרך צל, במועצה הישראלית לבנייה ירוקה. אנחנו מלווים רשויות מקומיות בידע מקצועי ובכלים. אנחנו במיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה לליווי של כל הרשויות המקומיות שזכו בקול הקורא משנת 2022. יש לנו גם ראייה רחבה של מה קורה בשטח מבחינת הרשויות. החלטת הממשלה הגדירה נכון את הרשויות כשחקן משמעותי מאוד בתחום הזה. להן יש סמכויות רבות ויכולת לחולל שינוי. אך הרשויות צריכות שיתנו להן כלים לעבוד. קודם כול, הנושא של התקציבים. יש פה חסם מאוד משמעותי. אנחנו צריכים לשחרר את הקולות הקוראים האלה, לוודא שיצאו עוד קולות קוראים. אני יודע שהיושבים סביב השולחן, משרדי הממשלה, עובדים קשה. אך צריך פה גם דחיפה של הוועדה לנושא הזה כדי לוודא שהקולות הקוראים אכן יוצאים. כי בלי תקציבים לא נוכל להגיע לאותו יעד של 450,000 עצים. הנושא השני הוא כוח האדם. אנחנו רואים שלעצים אין אבא ואימא ברשות המקומית. זה נושא שנופל בין הכיסאות, בין הנדסה לבין מחלקת שפע או גנים ונוף, מחלקת תשתיות, או מחלקת איכות הסביבה. אין גורם ברשות המקומית, לא כי הם לא חושבים שזה חשוב ולא כי הם לא מבינים את חשיבות הנושא, אלא כי פשוט כך בנוי המבנה הארגוני של רשות מקומית. זה לא נושא שרואים אותו בצורה הוליסטית. עץ בסביבה העירונית זה דבר מורכב מאוד. זה נשמע פשוט לשתול עץ, זה ממש לא פשוט. ככל שהערים הולכות ומצטופפות וזה תהליך הריבוי הטבעי שיש לנו בישראל, זה הולך ונהיה יותר ויותר קשה לנטוע עצים ולתחזק עצים לאורך זמן כדי שהם ישגשגו וייתנו את הצל שאנחנו רוצים בעוד חמש ועשר שנים. בשביל זה צריך לבנות את היכולות של הרשויות המקומיות. אנחנו יוצרים מהלך שהוא במימון פילנתרופי. אנחנו פועלים בשותפות עם קרן יד הנדיב. אנחנו מייצרים קבוצה מצומצמת של ארבע ערים בישראל עם תפקיד חדש של מוביל או מובילת ייעור עירוני והצללה בתוך הרשות שהיא תהיה בדיוק הגורם ההוליסטי הזה שמדבר עם כולם. צריך להיות כאן מהלך ממשלתי רחב שהוא חוצה את כל הרשויות. זה תקן, זה לא שייך לפקיד יערות. צריך מנהל יער עירוני בתוך רשות שיידע לעבוד עם פקיד היערות המחוזי, עם כל הגורמים הרלוונטיים בתוך הרשות ובחוץ. להביא לזה עוד משאבים ולהביא ידע מקצועי לתוך הרשות. יש צמא גדול לנושא הזה ברשויות וצריך לעזור להן. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אפשר לדעת אילו ערים? << דובר >> נעם בר לוי: << דובר >> ארבע הערים שהצטרפו למחזור הראשון של התוכנית הן חולון, באר שבע, הוד השרון ושדרות. בבאר שבע קלטנו כבר את המוביל הראשונה לפני שבועיים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה התקציב שגייסתם מהפילנתרופיה ומוקדש רק לארבע ערים אלה?. << דובר >> נעם בר לוי: << דובר >> זה מימון שהוא פילנתרופי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה ההיקף? כדי להבין מה זה אומר מבחינת מדינה. << דובר >> נעם בר לוי: << דובר >> זו משכורת לשלוש שנים בדרג של מנהל מחלקה. זה שונה מרשות לרשות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> 100%. תודה לך. לפני שאאפשר לעוד אנשים להתייחס אני כן רוצה לסיים את הדברים המרכזיים שבעיניי עלו מהמעקב על הצעת ההחלטה, ופה זה מתחבר גם לדגש של חברת הכנסת לשעבר חיימוביץ', בנוגע לכספים הקואליציוניים. האם פותחה מערכת להצגה ויזואלית של רישיונות כריתה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> פותחה מערכת. היא עדיין לא עובדת באופן מלא, צריך להגיד את האמת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אפשר לגשת אליה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן, בוודאי. אם אתה רוצה, אפשר לחבר אותי למסך, אראה לכולם. היא נותנת מענה כיום לכל רישיונות הכריתה שניתנים במסלול של בינוי ופיתוח. פרויקטים של תמ"אות, הרחבת שכונות, כבישים וכיוצא באלה. היא עדיין לא נותנת מענה לכל רישיונות הכריתה בישראל. פיתוח לוקח זמן, אני לא בקיא בנושא הזה ולא מבין בנושא הזה יותר מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש שנים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יותר משלוש שנים. יש פה נסיבות רבות מעבר לפיתוח ולא נמנה אותן. כבר נכוויתי כמה פעמים בעבר כשנתתי הערכות של מתי יעלה ומה שעלה כבר עד עכשיו, לכן אני זהיר. השלב הבא, כל שאר רישיונות הכריתה שהם לא במסגרת בינוי ופיתוח, מתי הם יעלו לאוויר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בפורטל הזה, אני משתמש בפורטל כי זה משקף. אני חושש להעלות את זה פה כי נראה לי שזה יהיה כמו DOS, המערכת שהייתה כשהייתי בכתה ד'. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> קצת התקדמנו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מפחד לבקש להעלות את זה. ההתממשקות בין מערכת רישיונות הכריתה והצגת העצים קיימת? אם אני עכשיו פותח במערכת הזו רישיון כריתה, אני אראה את העץ שעליו מדובר? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אתה לא תראה את העץ שעליו מדובר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש כוונה לעשות את זה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא בשלב זה כרגע. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מה זה שווה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בדיוק. א', מה זה שווה? ב', אני מפנה אותך להחלטת הממשלה שמדברת ספציפית, בדיוק על הסעיף הזה, על הצורך לממשק את המערכת הזו של הצגת רישיונות הכריתה, עם הצגת העצים, זו המסקנה - - - אני מפנה אותך לסעיף 4(ט)(3) << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מה היא נותנת המערכת? כל הרעיון של המחשוב זה לאפשר שקיפות של כל מה שקורה בארץ מהבחינה הזו של כריתת עצים, כדי שאזרחים שאכפת להם מעצים ורוצים להילחם למענם, ידעו מה הסטטוס של עץ, אם הוא מיועד לכריתה או לא. מה כן נקבל מהמערכת הזו? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> המערכת היום נותנת דברים שלא ניתנו בעבר. היום בניגוד לעבר, אתה יכול לראות כבר את הבקשה כשהיא מוגשת. אם פעם ראית רק את הרישיון שהוא יוצא בסוף התהליך, היום אתה יכול לראות את הבקשה עצמה כשהיא מוגשת. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> את הרישיון לא רואים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> את הרישיון עצמו לא רואים, אך אתה רואה את כל המידע לגבי הרישיון – איפה הוא ניתן, מי נתן את הרישיון, מה הכתובת שבה הוא מתוכנן, אילו עצים נמצאים וכלולים בתוך הרישיון. הממשק לאזרח הוא הרבה יותר ידידותי מאשר קובצי אקסל שפעם היו. היום אתה נכנס לתוך המערכת, עושה סינון פשוט, מכניס איזה יישוב שאתה רוצה להכניס, תאריך וכדומה ואתה מגיע. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> המערכת מאוד לא ידידותית. במיוחד למי שכמונו. מורן ברגר, מנכ"לית עמותת רחובות של עצים, לקידום היער העירוני וריכוז פעילות של נאמני עצים בכל הארץ. 30 קבוצות מקומיות של נאמני עצים שבין השאר עוקבים אחרי רישיונות כריתה ומגישים עררים על רישיונות שלדעתנו לא מוצדקים. קשה מאוד לעבוד עם מערכת יעלה. זה לא מסודר, אנחנו לא רואים שם שום שיפור במה שהיה, להיפך. היום רישיונות הכריתה מפורסמים ב-17 מקורות מידע, פקידי היערות העירוניים מפרסמים באתרים העירוניים. יש אקסלים של משרד הבריאות, מערכת יעלה, וממש קשה לעקוב ולמצוא רישיונות כריתה שם. מערכת יעלה רק הוסיפה לנו עוד מקום שאם מדברים על שקיפות, זה חוסר שקיפות. גם דיברנו על זה שבאתרים העירוניים אין הפניה בחלק מהערים למערכת יעלה. אנשים גם לא יודעים שהם צריכים לחפש רישיונות כריתה במקום נוסף. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ועל כן השאלה היא למה לא לעשות את הצעד הנוסף הזה ולאפשר לאנשים לראות לצד רישיונות הכריתה, גם את מצב העצים. מה הבעיה? זה מה שהחלטת הממשלה ביקשה לעשות לפני שלוש שנים, לכן אני שואל. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> ברור לי לחלוטין. זה הכול עניין של תהליכי פיתוח. זה יקרה בעתיד אני מניח. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אם אתה אומר שזה לא בתכנון, זה לא יקרה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> זה כרגע לא בתכנון, נכון. כי אנחנו עוד לא נמצאים בשלב שכל הרישיונות נמצאים בתוך המערכת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> למה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כמו שאמרתי, זה עניין של הליכי פיתוח וכמה זמן לוקח כל תהליך. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמה מושקע בזה בתקציב 2025? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. זה לא תקציב שיוצא מהאגף אצלי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מאיזה אגף? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> מאגף טכנולוגיות ומידע במשרד. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> במשרד החקלאות? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש פה מישהו אחר ממשרד החקלאות? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא. רק אני. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רושם לעצמי שזה משהו שאנחנו צריכים לבדוק עליו. תומר, הסיבה שזה חשוב, כי יש תחושה ויושבים פה הרבה נאמני עצים ואנשים שחשובים להם העצים, שבכל שלב בתהליך, יש קושי בלראות מה מצב העצים. גם כשהם נכנסים לאתר הזה, יש קושי גדול מאוד להתנהל בתוכו, אין בו את כל הפרטים הרלוונטיים. כשמתלוננים כבר על כריתות לא חוקיות כי הם כן צריכים לעשות הצלבה, כמעט ולא מטפלים בתלונות. תיכף נגיע לאכיפה. יש את הנתונים שאתה מסרת לנו, לי, והם יוצאי דופן מבחינת שיעור האכיפה. גם כשכן אוכפים, שיעור כל הקנסות על כל העצים ב-2023 הם פחות מ-0.25 מיליון שקלים קנסות על אנשים שכרתו באופן לא חוקי עצים. יש תחושה מבוססת, שלא נעשה מספיק בשביל להגן על העצים, לא ברמת השקיפות, האכיפה, הרגולציה. אם אנחנו כבר פה, בואו נלך לאכיפה. כמה פקחים של סיירת ירוקה אוכפים כריתות בלתי חוקיות בישראל? << דובר >> תומר וידמן: << דובר >> שני פקחים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה מספיק? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לדעתי לא. בוודאי שלא. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה בוצע כדי להרחיב את מספר הפקחים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אנחנו פועלים בתוך המשרד, מול הנהלת המשרד. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמה צריך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כמה צריך? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כן. מה בעיניך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כל מספר שאני אגיד - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לא. אני שואל, כדי לאכוף את התופעה הזו. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אנחנו דרשנו עשרה פקחים. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> מעט מדי עשרה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בסדר. כרגע יש שניים. זה לחמש את המספר. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> שיהיו כפופים למשרד החקלאות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> עשרה פקחים. הפקחים כפופים אליך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא. מה זאת אומרת הפקחים כפופים אליי? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מי מחליט על הפקחים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הפקחים היום הם עובדי רשות הטבע והגנים, הם לא עובדי משרד החקלאות. הם כפופים מנהלית לרשות הטבע והגנים. אנחנו אלה שמפעילים אותם, אלה שנותנים להם את הפניות מהציבור. אנחנו עושים סינון אצלנו באגף, אם יש כאן כריתה או אין כאן כריתה כהגדרתה. הליך הפיקוח, גביית העדויות, חקירה תחת אזהרה, כל הדבר הזה מתבצע על ידי פקחי הסיירת הירוקה. הם צריכים להגיע עם התיקים אל מחלקת תביעות בלשכה המשפטית אצלנו במשרד. מהרגע שהעברנו את האירוע לפקחי הסיירת, לא רק שאין לנו שליטה, אין לנו סמכות להתערב בהליך החקירה. ברור לך שזה הליך פלילי. מי שאמור לעסוק בו אלה רק הפקחים ולא אף גורם אחר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כן. אם אתה מסתכל על 2023 שאלה נתונים בשאילתה שהגשתי על תלונות על כריתות לא חוקיות, פניות שהתקבלו באגף שלך, התקבלו 138 פניות שהועברו גם לסיירת הירוקה. שיעור התיקים שטופלו עומד על 12%. 12% מהתיקים שהועברו לסיירת הירוקה, טופלו. מספר הקנסות שהוטלו על 138 פניות שהועברו הן 17. שווי הקנסות - - - << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> 138 פניות שהועברו לסיירת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> כמה פניות לא עברו לסיירת? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה רק חמור יותר כי ברור שהמספרים גדולים יותר. לכן אני שואל למה, מה החסם פה? מתי עשיתם לאחרונה דיון בתוך המשרד? משרד החקלאות שאחראי על הנושא הזה, בנוגע לתקינה של הגדלת הסיירת הירוקה. האם עשיתם בחינה כלכלית של מה המשמעות של הוספת תקנים למול התנובה הכלכלית שנובעת מזה? מה התוצאות של הדיון הזה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> היה דיון במהלך 2024, לא זוכר מתי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הנתונים מפחידים. אפס כתבי אישום על 138 פניות שהועברו לסיירת הירוקה. אפס כתבי אישום. למה? כי מצאו שאין פלילי? כי לא הספיקו להגיע בזמן? לא מצאו את האשמים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש שלל נסיבות למה תיקים לא מבשילים לכדי הרשעה, בין אם בקנס או בכתב אישום. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> 12% מהתיקים שהועברו, טופלו. זה לא עניין של לא הבשיל. 12% טופלו. מעל 88% לא טופלו. אני מניח שזה נובע מהיעדר כוח האדם, לכן אני שואל אם זו הסיבה וכנראה אכן. האם ביצעתם דיון אצלכם, מתי הוא בוצע ומה המסקנות שלכם? אם המסקנות הן עשר - - - האם דיברתם על דרישה תקציבית? << דובר >> עידו אליה: << דובר >> קוראים לי עידו אליה, אני מהמועצה הלאומית לכלכלה. ריכזתי את החלטה 10-22. כל עניין הפקחים והסיירת הירוקה, זה קצת לחפש את המטבע מתחת לפנס. לפי חוק רשויות מקומיות – אכיפה סביבתית, לכל פקח של רשות מקומית יש סמכות לאכוף את פקודת היערות. לכן יש לו סמכות גם לאכוף כריתות לא חוקיות של עצים. כל רשות מקומית שרוצה בזה. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> זו עבירה פלילית. איך הוא יכול לאכוף את זה? << דובר >> עידו אליה: << דובר >> כמו שהוא אוכף כל חוק אחר שנמצא בתוספת של החוק הזה. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> אני מוכרחה להתייחס, סליחה שאני מתערבת. חנה יריב, אני פעילת עצים בעיר נשר. הגשתי ב-30 בינואר 2024 תלונה על כריתת עצים לא חוקית בעיר נשר לפקיד היערות, וב-8 בפברואר, כריתת עצים לא חוקית של עיריית נשר עצמה בשמורת טבע. זה אפילו לא נבדק. כשאתה אומר לי שפקח של העירייה יאכוף, אני צוחקת. בחייך, הוא כפוף לראש העיר, הוא לא יעשה שום דבר נגד העירייה. אני רוצה רק שנייה להשיב כי הפקחים צריכים להיות כפופים למשרד החקלאות, לא לרשות הטבע והגנים. זה רע מאוד הסיפור הזה. << דובר >> עידו אליה: << דובר >> זה לא יעבוד. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> חברים. זו סוגיה מעניינת. אתה מכיר את היכולת של הפקחים העירוניים לאכוף? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> א', כן אני מכיר את היכולת של הפקחים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בכמה מקרים של תלונות כריתה בלתי חוקית פנית לעיריות או לפקחים של עיריות, במטרה לאכוף? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> ברשותך. א', זה לא אני אמור לפנות, זה קבוע בחקיקה. חוק האכיפה הסביבתית. חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) מ-2008 קובע, שהסמכויות נתונות כבר לרשות המקומית. למיטב ידיעותיי, אף רשות מקומית לא מפעילה את הסמכות שלה לעניין הזה. לעניין מה שאמרה חנה קודם, היא צודקת לגמרי. פקח עירוני לא אמור לפקח על מה שהרשות המקומית עושה. זה בכל מקרה סמכות שתהיה תמיד חייבת להיות בידינו. רשות שתפעיל את הסמכות הזאת, לכשתפעיל את הסמכות הזו, האם האזרח שיפנה בתלונה כנגד העירייה, האם העירייה תעביר אליי? אני לא יודע. גם אם הרשויות יפעילו את הסמכות הזו, חובה על משרד החקלאות להשאיר בידיו סמכויות פיקוח ואמצעי פיקוח כדי לאכוף את המקרים האלה, על כך אין עוררין. אני רוצה רגע להגיב למה שאמרת על הנתונים. השאילתה פתוחה מולי כרגע. כשאנחנו מדברים על שיעור התיקים שטופלו, הכוונה פה היא 12%. מתוך ה-138 תיקים, 12% תיקים הבשילו לכדי קנס. זה לא אומר ששאר התיקים לא טופלו. 17 חלקי 138. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה הניסוח. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הניסוח אולי קלוקל, סליחה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> טוב שהבהרת את זה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הניסוח קלוקל. זה 17 חלקי 138. אני מסכים איתך שזה נמוך. יחד עם זאת זה לא אומר שהתיקים לא טופלו. התיקים טופלו, בין אם נסגרו כי לא הייתה עבירה, בין אם נסגרו כי לא נמצא החשוד. גם אם התיקים עדיין מתנהלים כי ההליכים האלה לוקחים הרבה זמן, גם אם החשוד מסרב להגיע לחקירה תחת אזהרה ואז צריך להפעיל את משטרת ישראל שיזמנו אותו ושייקחו אותו בכוח. אלה תהליכים שלוקחים זמן רב, לכן הנתון שאתה מציג הוא נכון לשעתו. אפשר לבדוק אם התעדכן מאז. ב' זה לא אומר שהתיקים לא טופלו. חשוב לי להבהיר את העניין הזה. אני מסכים איתך, הניסוח פה קלוקל במענה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה המשמעות התקציבית של הוספת שמונה תקנים של פקחים ממה שביקשתם? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> עד כמה שאני זוכר, עלות פקח שאנחנו מעסיקים היום על ידי רט"ג היא בערך 450,000-400,000 שקלים בשנה. אל תתפוס אותי במספר. בין 400,000 ל-0.5 מיליון. זו המשמעות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תגבור לא על הפרק כרגע? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני יודע שהועלתה דרישה לאוצר לתקנון של הדבר הזה. היה גם דיבור במשרד אם זה יישאר ברט"ג או יחזור ליחידת הפיצוח במשרד. << דובר >> עידו אליה: << דובר >> אחת הביקורות המוצדקות עלינו, לממשלה המרכזית, זה שאנחנו ריכוזיים מאוד. יותר מדי ריכוזיים, לא מבזרים סמכויות לשלטון המקומי. יש פה סמכות שבוזרה מראש לשלטון המקומי. זה לא משהו חדש, זה קיים כבר שנים. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> הרשויות לא יודעות מה לעשות עם זה. << דובר >> עידו אליה: << דובר >> בוודאי שכן. הרבה מהכריתות לא קורות על ידי רשויות מקומיות. יש פה דוגמה אחת ספציפית. גם הרשויות המקומיות יכולות לאכוף את זה. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> אתה לא חי במציאות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה שנאמר זה שיש התנגשות מובנית באינטרס של אותה רשות מקומית לקדם בנייה, שהיא המחולל העיקרי של הכריתות, לבין היכולת שלה או רצון, מוטיבציה שלה, לאכוף כריתות שלא נעשו ברישיון. << דובר >> עידו אליה: << דובר >> אנחנו מדברים על כריתות לא חוקיות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כריתות שלא נעשו ברישיון אלה כריתות לא חוקיות. יש פה התנגשות בין האינטרסים. כך גם בנוגע לפקיד היערות העירוני, שכפוף לראש הרשות ואמור לשקול אישור של מתן רישיונות כריתה. יש פה בעיה מבנית, לכן אני מברך על העבודה שמבוצעת של משרד הפנים. יושב פה הגורם המקצועי שאחראי על כל מצב היערות בישראל ומביע את עמדתו המקצועית, לפיה יש להרחיב את מספר הפקחים הירוקים, ולדעתי הסכום לא מאוד גבוה. זו עוד סוגיה שנעמוד עליה בוועדת כספים כשנדון בתקציב משרד החקלאות. יש לך הערכה באופן כללי לגבי כמויות הכריתה הבלתי חוקית בארץ? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא, אין לי הערכה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אתם בחרתם כלים טכנולוגיים כאלה ואחרים שיעזרו לכם באכיפת התופעה הזו? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אתה מתכוון להסתמך על אמצעי חישה מרחוק, GIS או כיוצא באלה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אתה יודע יותר טוב ממני מה בחנתם. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הבעיה העיקרית בסוגיה הזו, שעד שלא יגיע בן אדם ויוודא האם נכרת פה עץ בוגר כהגדרתו בחוק, אין שום משמעות לחישה מרחוק. צריכה פה ראיה פלילית שמחזיקה בבית משפט. לבוא ולהגיד לפי תצלומים היה פה פעם עץ ועכשיו אין עץ לפי תוצאות GIS וכיוצא באלה, זה לא מחזיק בבית משפט, לכן זה כלי עזר אך לא מעבר לכך. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה. אני רוצה לאפשר לאלי בן ארי מאדם טבע ודין לדבר, בבקשה. << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> זה בדיוק הרגע הנכון. מה ששמענו עד עכשיו זה שגם כשיש החלטת ממשלה טובה מ-2022, מסתבר שהחלטות ממשלה לא נאכפות בהצלחה רבה. לנושא של העצים, אנחנו מתייחסים בתור חלק מראייה רחבה יותר כי אנחנו יודעים שיש משבר אקלים. כמו שכבוד היושב-ראש הזמני ציין קודם, המדינה נמצאת עכשיו אחרי שנה שהייתה החמה ביותר מאז שהתחילו למדוד והמצב כנראה לא עומד להשתפר. הנושא הרחב יותר אמור להיות נושא של הצללה. אם אנחנו רוצים שיהיה שיפור משמעותי בנושא, לעניות דעתנו צריך גם חקיקה. חקיקה כזו אמורה להיות מחולקת לשני חלקים עיקריים, כדי שהמצב יתחיל להשתפר. לא מהיום למחר אך כדי שתתחיל מגמה של שיפור ודאי. צריך קודם כול תוכנית חדשה, מתוכנית לכביש ועד תוכנית לבניין, לשכונה, לכל פיתוח אחר שבמקביל ליישום התוכנית הזו, תהיה גם חובה לספק הצללה, ככל שזה מתאפשר, עם עדיפות לעצים. אם זה במדבר למשל, זה ידוע, אחרי בדיקות שעשינו גם בארצות הברית ומקומות אחרים, לא תמיד עצים זה הפתרון המיידי האפשרי, צריך גם פתרונות אחרים. קודם כל צריך שתהיה החובה הזו, שיהיה ברור שכל יזם, חלק מהעלויות שלו זה פיצוי מסוים מבחינת צל. הדבר האחר אמור להתייחס לרשויות המקומיות. גם זה כמו שציינו, אמור להיות סקירה של המצב באותה רשות, פונקציה ברשות. הכול דברים שנאמרו כבר, אנחנו לא ממציאים את הגלגל. רק לסדר את זה באופן שמבחינת חקיקה זה יתחיל להיות מחייב ולרוץ, להיות מתופעל באופן שלא תלוי בכל מיני קשיים וכשלים קואליציוניים או חוסר נכונות של הממשלה באותו רגע. כל רשות מקומית עירונית צריכה שיהיה לה מומחה בנושא של עץ, של העצים, הצללה בכלל, בתחום שלה. היא צריכה לשאוף למטרות, להגיע למצב של 50% כל האזורים שאנשים עוברים בהם יהיו מוצללים. כדי לממש את זה, אם יהיה חוק זה יהיה מצוין, אם יהיה תקצוב ממשלתי זה עוד יותר מצוין. ברמה היותר חוץ-חקיקתית, יש שני גופים במדינת ישראל שאם היה אפשר לפנות אליהם כדי לקדם את הנושא הזה, לא רק מתקציב ממשלתי, למרות שאנחנו יודעים שבממשלה יש לא מעט כסף, אך יש לה גם סדרי עדיפויות. כשמדובר בקק"ל וכשמדובר בקרן לשטחים פתוחים, שני גופים עם לא מעט כסף, מה שצריך להגיד להם זה שייעור והצללה עירוניים הם כיום המטרות הסביבתיות החשובות שיש. כאשר זה ילך במקביל עם חקיקה, זה אחד הפתרונות היותר יעילים לפחות לחלק מהבעיות שדיברנו עליהן כרגע, לא בהכרח לאכיפה. יש עוד דברים שצריך לעשות. אם הנושא הזה יצליח להתקדם אנחנו נלך צעד גדול קדימה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה אלי. החוק הזה נשמע נהדר. << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> הצעת חוק. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הצעה החוק הזו. מה קורה איתה? << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> חשבתי שאתה יודע אולי יותר טוב. היא אמורה להיות בוועדה הזו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון. אנחנו בשלב הייעוץ המשפטי. << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> חתמו עליה, אני לא זוכר אם 13. מה שעוד יותר יפה, לפחות מצאנו שם שניים מהקואליציה שאני מזהה, מבחינת שמות. בינתיים תוך כדי שההצעה נמצאת ולא ממש מקודמת כמו שהיינו רוצים, מתברר שיש אנשים רבים מאוד, חלק מהאנשים פה אני לא מכיר. הרבה אנשים שעוסקים בנושא הזה, נתנו פידבקים ובינתיים אפשר אולי לשכלל את ההצעה. רק צריך לשבת על זה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נעבוד עליה במעלה החקיקה. << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> כדאי מאוד לנסות לקדם את זה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> היא חשובה מאוד ותודה רבה, אלי. << דובר >> אלי בן ארי: << דובר >> מצטער שאני צריך לצאת מוקדם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> 100%. גם תומר שצריך לנטוע עם ילדיו, נטיעות נעימות לכם. גלעד, ואז לפני שנאפשר לעוד להתייחס, אנסה להכניס עוד שני נושאים לחלל האוויר, נתייחס ונאפשר התייחסויות. נאפשר לכולם ולכולן להתייחס, אל דאגה. << דובר >> גלעד מסטאי: << דובר >> שמי גלעד מסטאי, אני מהקרן הקיימת לישראל. הייתי גם פקיד יערות שנים רבות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> איפה? << דובר >> גלעד מסטאי: << דובר >> בכל מרכז הארץ, שנים רבות מאוד. אני שמח לומר שבקק"ל אנחנו בוחנים ברצינות רבה, אני עושה את זה באופן אישי, כיצד אנחנו משתלבים בייעור העירוני. אנחנו רואים את הערך של הייעור העירוני ורואים בזה אתגר ושליחות. אנחנו ממשיכים בעבודה המסורתית שלנו בנטיעת יערות ישראל. השנה נחשפנו, אם אנחנו מדברים על מצב העצים, לנזק גדול מאוד שקרה לנו ביערות בצפון וגם בדרום כתוצאה מהמלחמה. אנחנו כרגע בתהליכי ניטור והערכה, זה ייקח לפחות שנתיים, אנחנו רואים איך השטח מגיב. יש נטיעות שאנחנו עושים עם קהילות ועם יישובים וערים אצלנו. אנחנו נוטעים בערך כמה מאות אלפים בשנה, זה לא הרבה. הנטיעה היא גם פעולה סמלית ורגשית לרבים מהאנשים ומהקהילות. אנחנו מחלקים במשתלות קק"ל, מגדלים ומחלקים. במרכז חילקנו כ-50,000. בצפון 30,000. בדרום 200,000, עצים ושיחים, צמחי תבלין. כשאנחנו מדברים על ייעור עירוני, זה נכון, זה להגביר את ההצללה ברחובות, אך בעולם נהוג שהיערות שעוטפים את הערים, הם יערות עירוניים שמקבלים גם התייחסות אחרת שבעיקר מספקים את שירותי המערכת שזה חמצן, צל, נופש וכדומה. אנחנו דואגים קצת עם דחיקת התשתיות אל היערות במרכז הארץ על השוליים הירוקים שלנו. תשתיות נהיות יותר ויותר, ותמ"א אחת לצערנו לא מגנה עלינו במעבר תשתיות ואנחנו נאלצים לשלב את הכול ביחד. אנחנו מתקדמים בנושא של כמה שיותר אקולוגי, פחות בולטות בנוף, זו מגמה שאנחנו חייבים לעצור אותה. ביום חגה של קק"ל שזה חג ט"ו בשבט, היום, אני רוצה להגיד לכם במישור האישי שאני נרגש לראות את כל עם ישראל נוטע עצים, את החיבור הזה של אדם לאדמתו. דובר בתחילת הדיון על השורשים של העם היהודי. חשבתי לעצמי כך, כשעוקרים עץ באלימות השורשים עדיין נמצאים בקרקע ויש עצים שיכולים להתחדש ויש עצים שלא. זה תלוי בתנאים, אבל השורשים הם באדמה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> חד-משמעית. אמרת דברים יפים, נכונים ומרגשים. אני אעדכן, לגבי הדברים שלך, אושר לנו דיון בוועדה לביטחון לאומי על מוכנות ישראל במצבי שריפות. בהתחלה הגשנו את זה לכאן אז הסתבר שהנושא עבר ממשרד הפנים למשרד לביטחון לאומי מתחילת הממשלה הזו ולכן שם יהיה דיון על המוכנות שלנו אל מול שריפות כמו שקרו לא עלינו, בלוס אנג'לס. << דובר >> גלעד מסטאי: << דובר >> משריפת הכרמל ב-2012. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> 2010. היה מעל הבית שלי. << דובר >> גלעד מסטאי: << דובר >> הייתה ועדה בין-משרדית שקבעה תנאים להחזקת היער סביב היישובים ואנחנו עמדנו בכל קווי החיץ ואזור חיץ, בעבודה אינטנסיבית אדירה שבה אנחנו מדללים עצים ונלחמים יותר טוב בשריפות יחד עם - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני ער לעבודה הזו שלכם. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> אני רוצה להעיר לגבי עניין קווי חיץ. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני אאפשר לך להתייחס באופן כללי וגם למה שתרצי. חשוב לי לגעת בעוד שתי סוגיות לפני שאני פותח את זה לשיח. שתי סוגיות שעוסקות גם ברגולציה וגם בשקיפות. אשמח לדעת ארז, מה אתם עושים כדי ליידע את הציבור על אפשרויות הערעור על כריתת עצים והאם בפרק הזמן הנוכחי שעומד, הוא עומד על 14 ימים קלנדריים, זה מספיק בעינייך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני חושב שהוא מספיק. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> שאלתי את דעתו. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני אומר את דעתי, עם כל הכבוד. אנחנו כן רוצים להגביר את השקיפות. החלטת הממשלה חייבה אותנו לזה, אנחנו רוצים לקדם את התקנות שהסעיף שבו יוצב שלט במקום בו מתוכננת כריתה יעבור וזה יתבצע. היום אפשר לראות את הבקשות ולעקוב אחריהן, ועד שבקשה מאושרת לוקח עוד זמן כך שזה זמן על זמן. בפועל אפשר לעקוב אחרי הבקשה לרישיון לתקופה ארוכה יותר ולראות האם בקשה תאושר או לא תאושר ומה יאושר ממנה. לכן זה מספיק זמן בשילוב עם התקנת התקנות, שיציבו את השלט ואז זה נותן מענה מספק לסוגיה הזו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון להיום, על כמה מהרישיונות מוגשים ערעורים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> בין 300-200, אני יכול לפתוח ולהראות לך מה הנתון המדויק ל-2024. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני לא זקוק לנתון מדויק מוחלט, אולי אחוזים. על כמה אחוזים מהרישיונות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אחוזים בודדים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> וזה נובע כי בעיניך אנשים רואים את הרישיונות ואומרים "בסדר", או כי הם לא מודעים לרישיון או לאפשרות לערער? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש פה שילוב של דברים רבים. צריך לזכור, יש בקשות כריתה רבות כי הציבור הגיש את בקשות הכריתה. זה לא אני הגשתי את בקשת הכריתה או משרד ממשלתי הגיש את בקשת הכריתה. זה הציבור מגיש את בקשת הכריתה. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> הציבור זה הרוב יזמי נדל"ן. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הציבור זה הכול מהכול. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> אלה יזמי נדל"ן מגישים. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> עד שלא יהיה שילוט ליד עצים שמועמדים לכריתה, שום דבר לא יזוז. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> גם אם יהיה שילוט בדומה לתהליכי תכנון ובנייה, שם יש יותר מ-14 ימים קלנדריים, חודשיים לשיטתי, וזה גם חלק מהצעת החוק שאז נדונה, ראוי להעלות את ה-14 ימים האלה כדי לאפשר לציבור. לא מדובר עכשיו בעיכוב משמעותי, מדובר בעוד מספר ימים בשביל לאפשר לאנשים ללמוד את האירוע, להבחין בו, לבדוק האם יש מקום להגשת ערעור, להגיש ערעור, להתייעץ. מדובר בציבור. לא מדובר באנשי מקצוע. מדובר בציבור שרוצה - - - את הסביבה שלו. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> זה גם בעדכם. נותן לכם קצת יותר זמן לבדוק את הסוגיה, את העץ. 30 ימים נראה לי מינימום. במי זה תלוי לשנות את הדבר הזה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> את כמות הימים? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> כן. בידך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> שום דבר הוא לא רק בידי. זה דבר שצריך לשקול אותו. זה יעורר דיון פנים-ממשלתי ואפילו מחוצה לו. באיזון הכללי של בין כל הכוחות שפועלים, 14 ימים מאוזן וסביר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמה ערעורים התקבלו ממה שהוגש? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> מרביתם נדחים על הסף. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נדחים. מרבית הערעורים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> מרבית ההשגות נדחות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> למה? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אפילו לא מצליחים להגיע לבדוק את זה לעומק. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> רבע מהעררים התקבלו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> למה ש-75% מהעררים נדחו? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כי ההחלטות של פקידי היערות הן נכונות. אין בסיס להגשת ההשגה. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> כנראה שלא, כי רבע מהעררים התקבלו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לי חשוב לדעת מה הנתונים ומהם נפיק. לגבי שקיפות, אתם מפרסמים סקרי עצים לטובת יידוע הציבור על עצים שעומדים בפני כריתה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא. אנחנו לא מפרסמים סקרי ציבור. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> למה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כי זה לא מסמך של פקיד היערות, אז לא אפרסם מסמך של גורם שלישי שזה כביכול מסמך שלי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מי מבצע את סקרי העצים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> מי שמבצע את סקרי העצים עבור היזם או גוף הפיתוח. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לא ראוי לחייב את סקרי העצים שמוגשים אליכם, לפרסם אותם לטובת הציבור? אני לא אומר שאתה תפרסם. האם האינטרס הציבורי - - - << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני רגולטור אחד בכל התהליך הזה של הליך הבינוי והפיתוח. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> המסמכים האלה נערכו על ידי גורמים ששילמו עליהם כספים. הם רכושם הפרטי. לא חושב שזה תפקיד הממשלה לפרסם מסמכים שהם רכוש פרטי של גוף שלישי ולכן אני לא נכנס לזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תוכניות הבנייה להבדיל, זה רכוש ציבורי? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> תוכניות הבנייה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כן. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא כל תוכנית. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> מפורסם. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> בטבעות מפורסם וזה חוקי. בטבעות רשום במפורש בחוק התכנון והבנייה, שכל מסמכי התב"ע יפורסמו. לכן הם מפורסמים, אתר מינהל התכנון דואג לדבר הזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נראה לי שיש לנו אפשרות, כי אני יכול לשנות את החוק. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> בוודאי, זה בסמכותכם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לכן אני שואל אם לשיטתך, יש ערך. תסקירי העצים מוגשים אליך ואתה משתמש בהם כחלק מתשתית המקצועית שעל בסיסה אתה מקבל החלטות. האם בעיניך ראוי או לא ראוי שהסקרים האלה יפורסמו לציבור? אני לא אומר שאתה תפרסם. האם ראוי להעמיד את המידע הזה לציבור כדי שהוא ידע מה האירוע, מה העצים שעליהם מדובר, איך הם משפיעים על תווי השטח? כל הדברים שמעניינים אותך גם. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> זו סוגיה מורכבת שאי אפשר לענות עליה כאן ועכשיו. זו לא שאלה של ראוי או לא ראוי, זו שאלה של נכון או לא נכון. זו שאלה שצריכה להיות מקצועית. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ואתה איש המקצוע. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> נכון. החלטת ממשלה 10-22 כן דיברה על הצורך בלהגביר את השקיפות. אחד הסעיפים שמדובר שם זה לייצר פלטפורמה אחידה לכל הדברים האלה. יש הרבה קשיים ביצירת הפלטפורמה הזו. עידו שנמצא לידי, אולי יידע להגיד יותר טוב ממני ומה הקשיים של הדבר הזה. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> במערכת יעלה כן נמצאים סקרי העצים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הם מוגשים, בוודאי. הם לא נמצאים באופן ויזואלי. זה לא כשכבת GIS שאפשר להסתכל ולראות מה יש שם. כדי שנסביר את זה, גם בתוך מערכת. גם מה שאנחנו היום מקבלים, זה לא כשכבת GIS כי אין לנו צורך בשכבת GIS כרגע. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אם מינהל התכנון ירצו להתייחס, אתם יותר ממוזמנים, אני מבין שאתם בזום. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> יש לך פה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון, סליחה. תרצה להתייחס? << דובר >> שחר סולר: << דובר >> שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה, מינהל התכנון. יש הרבה דברים להגיד על כל מיני דברים, לא רק שהם בחקיקה, דברים שנעשים וכן מקודמים. נספחים לתוכניות, אנחנו רוצים להנגיש אותם, התחלנו להנגיש למשל, את תסקירי השפעה לסביבה, הם גם סוג של מידע שנאסף והיעד נעלם או קשה מאוד לאסוף, הנגשנו אותו לאחרונה בצורה ידידותית עם מפה, אפשר ללחוץ להגיע, לראות. אנחנו רוצים להמשיך גם ליתר הנספחים. אם זה נספח לתוכנית, אז אפשר. אני לא יודע לגבי הסקרים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> סקרי עצים מופיעים היום באתר לתכנון זמין. << דובר >> שחר סולר: << דובר >> אז אם זה נספח שמופיע, אני מקווה שנגיע גם לזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מאוד בעד שקיפות בהקשר הזה, אנחנו שואפים לחנך את הציבור להיות מעורב בכל ההליכים שנוגעים לאיכות החיים שלו והסביבה שלו. ברור לי שזה יכול להיות מקור להצקות, יותר עררים, יותר שאלות. זה באינטרס הציבורי. האינטרס הציבורי הוא שהאזרחים והתושבים יהיו שותפים פעילים מאוד בנראות הסביבה שלהם, בוודאי סביבה שטופחה עשרות שנים ויותר ומספקת להם חמצן ומקום לבילוי והכול. << דובר >> סטלה אבידן: << דובר >> השאלה מי עושה את הסקר? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מייד. יש לי שאלה אחרונה לפני שאני פותח את זה להערות. זו שאלה גדולה, אני מקווה שנוכל למצות אותה מהר. אני מבין שלא כל פקידי היערות דורשים פיצוי ערך נופי. אני שואל את עצמי למה לא, מה המדיניות ואם אתה מכתיב מדיניות מסוימת מלמעלה, אם אתה יכול להכתיב. כיצד ממומשים הכספים שכן נגבים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אם היה פה הייעוץ המשפטי של הוועדה, היה אומר שלפי סעיף 15(א), עד שלא עודכנו התקנות לפי סעיף 15(א)(ה), אסור לגבות את ההיטלים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אך יש כבר היטלים. אנחנו מדברים פה על עדכון של ההיטלים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> על פיצוי. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני אסביר. כל עוד לא עודכנו התקנות, אסור לנו לגבות את ההיטלים. רשום במפורש בסעיף 15(א)(ב), נדרש שחייבים להתקין את התקנות לפי סעיף 15(א)(ב) כדי לגבות את ההיטלים ולכן אנחנו כממשלה לא גבינו היטל מעולם בעניין הזה. אנחנו רק דורשים נטייה חליפית. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> במקום שאי אפשר לעשות נטייה חליפית, מה קורה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש בעיה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אז הכספים שאמורים להגיע לממשלה והיא אמורה להשקיע אותם בפיצוי נופי כזה או אחר, בנטיעת עצים או בשיקום, זה פשוט לא קורה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מה ההיקפים? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני לא יודע להעריך. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מניח שפקידי יערות עירוניים גובים את ההיטלים האלה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> גם להם אסור לגבות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> והם לא גובים? עד עכשיו - - - לנטוע? הכספים האלה נשארים אצל יזמים שכורתים? << דובר >> חנה יריב: << דובר >> הם בכלל לא מחשבים את זה, לא לוקחים את זה בחשבון. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אנחנו נמצאים בנקודה רגישה בסוגיה הזו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תסביר. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יצאה חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה לעניין הזה, לעניין סוגיית גביית ההיטלים, מה מותר ומה אסור לעשות. אנחנו הוצאנו הנחיה לכל הפקידים שלנו, של העיריות, אלה שגבו כבר, שאסור בשום פנים ואופן לגבות. אם גביתם בעבר, אסור לכם כיום לגבות. אני מקווה מאוד שנוכל להעביר את התקנות בהקדם כדי שהתהליך יחזור למסלול התקין. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שוב כדי שאני אבין. כשאתם נותנים רישיון כריתה, אתם מגדירים או העתקה או נטיעה חלופית או סכום שייגבה עבור היטל שאתם לא יכולים לגבות אני מניח, נכון? אתה יכול לומר, למסור דיווח מה היקף ההיטל שלא נקבע, נכון? זה נתון שאם יהיה לך - - - << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> היטל שלא נגבה, אנחנו מדברים על בין 200-100 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בכל שנה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> זה של האוצר הלך? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הם מודעים היטב למספרים האלה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הוא הלך לנטיעות. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> לפיצוי הנופי. לעץ שעלה לו עשרה שקלים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כשהתקנות האלה יאושרו, האם הכספים האלה, וזה חשוב, חוזרים להוצאה מדינה צבועים או שהם יוכלו ללכת לתקציב כזה או אחר? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כל הבסיס של החלטת ממשלה 10-22, דיבר על זה שיהיה פה מסלול מעגלי, שבו הכסף שנגבה בגין ההיטלים, יחזור לציבור בדמות קולות קוראים שהממשלה תוציא. אני אומר לך את האמת. אין פה נציג מהאוצר שיגיד לך שהם לא מסכימים למנגנון הזה. עוד בגלגולים הראשונים של החלטת הממשלה 10-22 אמרנו שצריכה לקום קרן מתוקפה של פקודת היערות ושהכסף יגיע ויהיה צבוע וסגור. זו עמדתי המקצועית עדיין. יש פה עוד משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מבין שזו דעתך. אני שואל לגבי המצב העובדתי. התקנות שכרגע אתם דנים עליהן בין משרדי הממשלה, קובעות שמכוחן תוכלו לגבות את ההיטלים האלה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> נכון. קובעים שהכסף של ההיטלים ייגבה לאוצר המדינה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לא צבוע. הם לא יחזרו לטובת שיקום, שיפור. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> הם יחזרו בחלק מסוים לטובת הפיצוי הנופי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לא בהכרח. אם הוא לא צבוע. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> על הסיכום התקציבי שנגיע אליו עם האוצר, כמה יחזור ומה יחזור, לראייתי הכול צריך לחזור. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בקרן העושר שכל כולה לפי החוק, לא לפי סיכום באוויר, אמור ללכת לאנרגיות מתחדשות ולעידוד תעסוקה בנגב, אפס שקלים הולכים לעידוד תעסוקה בנגב ואפס שקלים הולכים לאנרגיות מתחדשות, למרות שכל הכסף מגיע כולו מאותם מקומות. גם כשזה קבוע בחוק, אין שום הכרח, בוודאי כשאתה מגיע לסיכום תקציבי פנימי, שזה לא ייושם. בשיטתי, אם זה מגיע מהיטלים, פיצוי ערך נופי, אמור לחזור 100% לפיצוי ערך נופי. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אנחנו מסכימים על זה ב-100%. על זה אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רוצה לאפשר עכשיו לחברות וחברים שהגיעו, לציבור הרחב שבזכותו ובשבילו אנחנו כאן. אני רוצה להתחיל עם מורן, בבקשה. מורן ברגר, מנכ"לית העמותה של רחובות של עצים. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> יש לי הרבה דברים להגיד לגבי כל מה שנאמר פה. מבחינת החלטת הממשלה 1022, דיברנו שאין תקציבים ויצא רק הקול קורא הראשון. 20 ערים מתוך 100 שאמורות להיות ל-20 שנים. אחת המטרות 70% צל ברחובות הליכתיים זה נתון לא ישים בכלל, כי אפילו ברחוב הכי מוצל היום בתל-אביב, זה בסביבות 30%-40% צל, וזה רחוב שממש מלא בצל. 70% זו מטרה שלא ישימה. 450,000 נטיעות ב-20 שנים, בכלל לא דיברנו על כמות של כריתות, כמה כריתות יש בשנה בארץ? כריתות ברישיון, לא מדברת על כריתות לא ברישיון. גם פה אין שקיפות, המספרים לא ברורים. אולי ארז יוכל לענות לנו על זה, כמה כריתות יש בשנה. ממה שאנחנו הצלחנו - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ארז, יש לך את הנתון הזה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אין לי את הנתון של 2024. אני יכול להסתכל. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> 2023? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> 2023, אני יכול לפתוח פה ותכף להגיד לך מספר. זו לא בעיה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מורן, אני אבקש את זה בשאילתה ואנחנו נפרסם את הנתון. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> ממה שלנו ידוע זה בסביבות 100,000 עצים בערים, באזורים מיושבים, ועוד 200,000 בשטחים פתוחים ויערות. בשנתיים בערך, אנחנו כורתים הרבה יותר ממה שאנחנו ניטע ב-20 שנים. אין פה בכלל פרופורציה בין ההחלטה הזו לבין כמות הכריתות המטורפות שיש בארץ. מה שאנחנו, נאמני העצים, עושים הוא כה חשוב, ו-14 ימים אלה שיש לנו להגיש ערר ואנחנו מנסים לעשות עבודה טובה ולעקוב אחרי עררים, אחרי רישיונות כריתה ולמצוא את הרישיונות שהם לא מוצדקים ואת אלה שאפשר להציל בהם כמה שיותר עצים. עובדה שאנחנו מצליחים, פה ושם כן אפשר למצוא דברים, החלטות של פקידי היערות שאולי היו שגויות לכתחילה. הצלחנו להציל כבר כמה אלפים של עצים מכריתה וזה עדיין לא מספיק. שאלת פה למה לא מגישים עררים רבים, גם כי אין די אנשים שיעשו את זה וגם כי אין די אנשים שיודעים לעשות את זה. גם כי לא יודעים איפה למצוא את רישיונות הכריתה, כי 14 ימים זה לא מספיק. מי שלא יושב וכל יום עושה F5 על המחשב ומחפש את רישיונות הכריתה, לא ימצא אותם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמה ימים את מציעה להעלות? << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> כמו שיש התנגדות על תוכנית בנייה, 60 ימים. למה שם אפשר להתנגד ופה די ב-14 ימים? פעם אלה היו 14 ימי עבודה והם הפכו להיות 14 ימים קלנדריים. למה זה השתנה כך בקלות ולמה זו בעיה להגדיל את זה? << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אין פה את היועץ המשפטי אך מבחינת ההרחבה, זה משהו שיכול להיות מוצע בתקנות או שצריך שינוי חקיקה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> גם סוגיית ההשגה היא בתוך התקנות. גם הליך ההשגה. כל התקנות מדברות על כל הליך הבקשה לרישיון כריתה והטיפול בבקשה וההשגה שאם וכאשר תבוא אחרי. דבר שאנחנו רוצים לעגן אותו גם בתקנות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אז אפשר לטפל בזה בתקנות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן. כשיגיע לפה לדיון בוועדה, בוודאי. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה יגיע ואנחנו נטפל בזה. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> נושאים נוספים שאני רוצה להעלות, כל הנושא של החלטה על עצים מסוכנים. במקרה של עץ לפי פקודת היערות, עץ מסוכן שמהווה סכנה מיידית לאדם או לרכוש, אפשר להוציא עליו רישיון כריתה מיידי, מהיום להיום, ללא אפשרות ערר. העניין הוא איך מחליטים שעץ מסוכן. אמור להיות נוהל מסוכנות בעצים ודוח מסוכנות בעצים. כשמחליטים שעץ מסוכן, צריך להיות דוח של אגרונום שעושה את הבחינה הזו ואנחנו רואים מקרים שאין דוחות כאלה ועצים מוגדרים מסוכנים כי בעל השטח החליט שהעץ מסוכן וניתן רישיון כריתה בלי אפשרות ערר והעץ נכרת. גם פה זו שאלה, למה אין חיוב? << דובר >> מאיה שדה: << דובר >> מאיה שדה, ממרכז טאוב.רק רבע מהעצים נכרתו ב-2023. אלה נתונים שאשמח להציג. כמעט רבע מהעצים. בחנו את זה, נכנסנו לאקסלים של משרד החקלאות, עבדנו קשה כדי להוציא משם מידע אך הצלחנו. אני אומרת לכם שהעלייה בנושא הזה של כריתה לצורך בטיחות, בכלל לא הייתי מודעת למה שמורן אומרת, שמדובר ברישיון שאי אפשר להוציא עליו ערר. כמעט רבע מהעצים ב-2023, נכרתו מסיבות של בטיחות. זו עלייה, כי ב-2021 היו הרבה פחות. ב-2022 היו קצת יותר מ-10% או משהו כמו 12%-13%. ב-2023 זה עולה משמעותית ואני מדברת רק על עצים במרחב הבנוי. ניתחנו את הרישיונות ללא קק"ל וללא כל העניין של חקלאות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ארז? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לא ניכנס לעניין הכמויות. לפקיד היערות יש סמכות ויש אחריות. הוא זה שצריך לממש אותה, בניגוד לציבור שיושב פה, שהסמכות לא עליו וגם האחריות לא עליו. לכן אנחנו יודעים להגיד כמה עצים נכרתו מטעמי בטיחות. אנחנו לא יודעים להגיד כמה רכוש וחיי אדם הצלנו בזכות זה שפעלנו באופן הפעולה שבה פעלנו ואישרנו את כריתת העץ. לכן כמו לכל דבר, יש פה שני צדדים למטבע. לא כל כריתת עץ מסוכן, מחייבת דוח אגרונומי. לא כתוב את זה בשום מקום וזה לא נדרש. כאשר פקיד היערות סבור שהבקשה מצדיקה חוות דעת אגרונומית, הוא דורש אותה. לפעמים הוא דורש לא רק חוות דעת אגרונומית אלא גם אמצעים טכנולוגיים חודרניים לעץ, כדי שהבדיקה תיעשה באופן המעמיק ביותר כדי לקבל החלטה כמה שיותר מושכלת. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> איך אתה מסביר את הקפיצה הזו? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> איזו קפיצה? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> את הקפיצה שהיא מציגה בנתונים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני לא יודע איזו קפיצה היא מציגה בנתונים, הנתונים פה מול עיניי. בשנת 2023 למשל, מתוך סך הכול של 862,658 עצים שנכרתו בישראל, 12,000 נכרתו מטעמי בטיחות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כמה נכרתו? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אני מנסה להבין שום פעם את המספר שנכרתו. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> נכרתו סך הכול 82,658. אמרתי 800? סליחה. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> נשימתי נעתקה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> סליחה, 82,658. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> בואו לא נמעיט בערך הזה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן, זה גם הרבה. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> עוד פעם את הנתונים. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> 12,391 נכרתו מטעמי בטיחות. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> זה הרבה. אחד מתוך שישה עצים. זה הרבה. וכמה בשנה לפני זה? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> 14,779. << דובר >> מאיה שדה: << דובר >> מתוך כמה? הנתונים שלנו מראים דברים אחרים. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> פחות או יותר אותו אחוז. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> הנתונים האלה זה רק בערים נכון? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן, רק בערים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש נוהל שלפיו כורתים, בגלל הטבע? << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> זה לא קצת פותח פתח לשיטה? מישהו אומר "מסוכן, יכול ליפול לי על הראש". אין לך את האמצעים, את כוח האדם, גם אפילו התקנות לא מחייבות אותך לקחת אגרונום לסיפור הזה. אז קדימה, כסת"ח כמו במדינת ישראל. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> את זה אתם אומרים. אני אומר שכל החלטה שניתנת על ידי פקיד היערות, ניתנת לאחר שנבדקה לעומקה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יש נוהל? אפשר לראות אותו? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> שנייה, זה לא נוהל. כאשר פקיד היערות סבור שנדרשת חוות דעת משלימה, יש נוהל שאומר איך מוגשת חוות הדעת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> ארז, אני לא מפקפק במוטיבציה של פקיד היערות העירוני, זה משלח ידו. הוא בחר בתפקיד הזה כי הוא רוצה לשמור על העצים וזה חשוב לו. טבע ההליך הזה הוא מהיר, ללא רישיון, בלי אפשרות לערער עליו. הדרך היחידה למנוע אותו הוא פנייה לערכאות שזה תהליך יקר מאוד. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> זה לא מדויק מה שאתה אומר. מה שמורן אמרה בהתחלה זה שרישיונות מטעמי בטיחות שבהם אנחנו סבורים שהעצים מהווים סכנת בטיחות מיידית, אז אנחנו מוציאים רישיונות מידיים. לא כל המספרים שאמרתי פה - - - << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> הבעיה שיש רישיונות כאלה בלי דוח מסוכנות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> מן הראוי שיהיה נוהל מסודר שמפורסם לציבור, של מה כולל ההליך הזה שבסופו יש רישיון כריתה שאין עליו ערעור, חוץ מלפנות לבית משפט, כי את זה אני לא יודע כמה אנשים מסוגלים לעשות. למה אין נוהל? מתוך רצון לתת מענה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש פה עין מקצועית של גורם רגולטורי שאם הוא סבר שהעץ דורש כריתה מיידית כי הוא ראה התרוממות קרקע, ראה שבר, המקום נמצא במטרה גבוהה מאוד, לכן הוא - - - << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> אבל לא עשו את הבדיקה הזו. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> לכן הוא דורש להוציא רישיון. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מבין, 100%. למה אין נוהל שאומר מה הקריטריון שבמסגרתו אפשר להוציא רישיון מהסוג הזה? תפרסם את זה לציבור כדי שידעו מה ההליך הזה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> אני לא חושב שאפשר. נצטרך לחשוב על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מבקש מכם לחשוב על זה בשביל לאפשר לציבור להבין לפחות מה ההליך המקצועי שאתם עושים, בגלל האופי של התהליך שהוא ריכוזי מאוד. אני לא חושד במוטיבציה שלא לשמור על העצים. אני כן חושב שראוי שבגלל שההליך הזה הוא ריכוזי מאוד, מהיר, לא ניתן לערעור וכדומה, צריך לראות שמשקפים לפחות את התהליך שבוצע, לציבור. לפחות ברמת הנוהל. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה המינימום שצריך לעשות. מורן סליחה. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> דבר נוסף, אם אנחנו מדברים על ליווי אגרונומי, בנושא של העתקות עצים, גם שם אין ממש ליווי אגרונומי לאחר העתקה. אין פיקוח אחרי העתקות. אין לי נתונים אבל אנחנו יודעים שהיום הרבה מההעתקות לא מצליחות ולכן אנחנו מעודדים שמירה על עצים ולא העתקה שלהם, ובטח שלא נטיעה במקומם כי אנחנו יודעים שאין תחליף לעץ שנכרת. כל עץ חדש שיינטע, לא מהווה תחליף לעץ שנכרת. הליווי הזה של פיקוח בתוכניות בנייה, גם על עצים שהם לשימור, כי עצים לשימור בדרך כזו או אחרת מתים אפילו אם בטעות הם נפגעים. האם פה יש הליך של פיקוח אחריהם, אחרי התהליכים ומה נעשה מבחינת פקיד היערות כדי לוודא שהדבר הזה נאכף, שיש שימור של העצים ושהעתקות מצליחות? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> יש פה שתי סוגיות, פעם אחת העתקה, פעם שנייה שימור עצים במסגרת עבודות. אני אענה לשתי תשובות נפרדות למרות שיש השקה בתשובות. בכל מה שקשור להעתקות אנחנו מסכימים לגמרי, שבעבר היה מבול של העתקות עצים כי לא היה נוהל מסודר לעניין העתקות העצים. הוצאנו נהלים, עדכנו אותם. המטרה שלנו היא לצמצם כמה שיותר את העתקת העצים ולבחור כמו בפינצטה, את המקרים שבהם נדרש להעתיק את העץ. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> אז מה, אתה מעדיף לכרות מאשר להעתיק? << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> כן. חד וחלק. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> אנחנו מרגישים את זה. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> חד וחלק. כן, אני אומר את זה כאיש מקצוע ואני עומד מאחורי זה כאיש מקצוע. כן, לא בכל מקרה צריך להעתיק עץ ואם צריך אז עדיף לכרות אותו מאשר להעתיק אותו, חד וחלק. אני מעדיף לבחור עץ שמסוגל במערכת השורשים שלו לבצע העתקה. אני מעדיף לבחור עץ במצב בריאותי טוב, ולא להגיד כל עץ זית אפשר להעתיק אותו, לכן בואו נעתיק אותו. לא, זו לא המטרה. המטרה היא לבחור את העצים שראוי ונכון יהיה להעתיק אותם. לעניין שאלת ההמשך, מה עושים כדי לוודא, אין מצב שיוצאת העתקה של עץ בלי שהוגש אלינו מפרט העתקה מלא על העץ ומה הוא כולל ואיך מתחזקים את העץ לפני ההעתקה, תוך כדי ההעתקה ולאחריה. אנחנו דורשים שיהיה אגרונום מלווה עם התחייבות של היזם להעסקת האגרונום המלווה לאורך כל שלבי ההעתקה ועד שנה לאחר העתקת העץ. << דובר >> אליאב חתוכה: << דובר >> אני יכול לחזק את מה שהוא אמר בתור אחד שמעתיק עצים, אם אפשר. אליאב חתוכה, גנים ונוף, חולון. לרוב אחרי העתקות העצים נכים. הם לא יהיו עצים מפוארים עם שלד. גם העתקות הכי מפוארות עולות סכומים מטורפים שלא תמיד שווים את ההתעסקות עם ההעתקה ועם סיכויי הקריסה של העץ, והם קורסים, הם אומרים לך להתראות אחרי כמה שנים. עדיף כלכלית, סטטיסטית, להגיד, העץ שווה 50,000 שקל. היום עלות של עץ עם נטיעה ברחוב היא 5,000 שקל. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אין לזה מחיר, זה מה שאתם לא מבינים, שאין לזה מחיר. אי אפשר להשוות. << דובר >> אליאב חתוכה: << דובר >> נכון, אך זה מקרה מול מקרה. מה שקורה, העתקתי עץ אך את מקבלת עץ נכה לדורות. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> לא אם אתה עושה את זה נכון. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> זה לא נכון, כי יש עצים שכן יכולים לעבור העתקה. << דובר >> אליאב חתוכה: << דובר >> אמרתי, כל מקרה לגופו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה. אני רוצה להמשיך. מורן, בקצרה כי אני רוצה לאפשר לעוד התייחסויות. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> בקצרה, כל הנושא של שקיפות. המקורות, נתונים של רישיונות כריתה, דוחות בחודש הבא, תמיד חודש מרס, אמור להיות ב-1 במרס, דוחות שנתיים של רישיונות. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> 31 במרס. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> לא לפי הנוהל. << דובר >> ארז ברקאי: << דובר >> החוק הוא הקובע, סעיף 25 אם אני לא טועה, מחייב אותנו לפרסם דוח עד סוף מרס. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אנחנו נחכה בשקיקה לדוח. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> דוחות של סיכומים של רישיונות כריתה ושל עררים, משרד החקלאות מפרסם, אחרי שהוא מקבל את הנתונים מכל פקידי היערות העירוניים ומפרסם דוח סיכומי. זה דוח אקסל לא קריא. מי שלא יודע, לא יודע איפה לחפש, מה לחפש. מי שכבר כן מחפש, מוצא דוח רישיונות כריתה שמכיל, במקום שם עיר – קוד עיר, במקום סוג עץ – קוד העץ. זה קשה מאוד לנתח, למצוא ולהנגיש את זה לציבור. אנחנו בתור עמותה רוצים לקחת את הנתונים האלה ולהנגיש אותם כדי שהציבור ידע כמה רישיונות כריתה יש, על איזה עצים, באיזה ערים, כמה הגישו עררים, כמה הצליחו. ממש קשה להוציא את הנתונים האלה. אלה ימים ושבועות שאנחנו עובדים על הנתונים כשהם אמורים להיות שקופים לציבור לכתחילה. מעבר לזה, הערים עם פקידי יערות עירוניים, צריכות לפרסם את הנתונים האלה באתרי עירייה, זה לא קורה. מענה לפניות ציבור, עניין ממש כואב. שאלת כמה תלונות מתקבלות במשרד החקלאות על נושא של עצים, תלונות רבות מתקבלות, לא אגיד כולן, אך רובן לא נענות לאורך זמן. על פי חוק צריך לענות נציג ציבור, תוך 45 ימים. זה לא קורה. אין פה נגישות, אין פה שקיפות לנתונים. דיברנו על מערכת יעלה שהיא לא נגישה בכלל. קשה מאוד לראות בה את הנתונים. התחדשות עירונית זה משהו שלא דיברנו עליו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אנחנו נייחד לזה דיון בפני עצמו כי זה נושא שצריך להעמיק בו. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> זה רק מה שחשוב לנו להגיד פה, בנוגע לעצים בגבול מגרש, שלא לאפשר חפירת מגרש לכל השטח עד קו אפס ולאפשר שימור של עצים בגבול מגרש. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מסכים ונכון שנרחיב על הנושא הזה. אני מבטיח שניזום דיון, גם מעקב באופן כללי וגם ספציפית דיון על התחדשות עירונית והמשמעות של העצים. מורן, תודה לך על הדברים, החשובים. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מבקש מיתר הדוברות והדוברים לקצר בדבריהם כדי לאפשר לכמה שיותר גורמים לדבר. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> שמי סוזי נדב, אני יו"ר עמותה של תושבי הרצליה למען תכנון ראוי לאיכות חיים וסביבה. אני גם נציגת ציבור בוועדת איכות הסביבה הרצליה. עשיתי את כל המאמצים כדי להגיע. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> אתן דוגמה חריגה שתמחיש את חוסר השקיפות, התנהלות לא תקינה של פקיד היערות, התנהלות לא תקינה של ועדת התכנון המקומית. הגשנו עתירה מנהלית כעמותה, בנושא של התחדשות עירונית, שהוציאו רישיון כריתה לפני שהתוכנית בכלל אושרה ולולא המעקב הצמוד שלי על התוכנית, הוצא רישיון כריתה. הגשנו עתירה מנהלית שהליך של פקיד היערות לא היה תקין כי היה צריך להמתין לאישור תוכנית. במקום שבית המשפט יבטל את רישיון הכריתה ויחכה עד לאישור התוכנית, אנחנו דורשים וגם בנושא של כל הפרויקטים מהתחדשות עירונית, שבמקרה שפקיד היערות מוציא רישיון כריתה לפני אישור תוכנית שמן הסתם הציבור לא מצפה שיהיה רישיון כריתה לפני שהתוכנית מאושרת, גם כך קשה לעקוב אחרי פרסום עררים לרישיונות כריתה, לפסוק הוצאות כנגד פקיד היערות, כנגד הרשות המקומית וגם על הנושא שהוועדה המקומית לא מפרסמת סקר עצים. במקרה שלנו היא לא פרסמה סקר עצים בזמן שיצא רישיון כריתה ועלו לנו הוצאות להגיש עתירה מינהלית ולהסביר לבית המשפט, כשבית המשפט בדרך כלל לא ראה לפעמים מימי חייו מה זה רישיון כריתה. הוא לא יודע לקרוא גוש חלקה, לא יודע לקרוא את המפות, לא מבין את ההבדלים ואנחנו לא רואים ענישה כזו או אחרת שפקיד היערות והוועדות המקומיות צריכים לקבל קנסות ולחשוב טוב-טוב לפני שהם חותמים על רישיון כריתה. לצאת לשטח, לבדוק את הרישיון, להסתכל במפות ולראות שזה לא תואם לתוכנית. לא יכול להיות מצב שמוציאים רישיון כריתה לפני שהתוכנית מאושרת. לולא המעקב שלי, לא הייתי מגישה עתירה מנהלית. אנחנו, כל הציבור שיושב פה, דורשים שזה יופיע בחוק, שהם מחויבים לתלות שלט במיקום, בסביבה, כדי שנוכל לראות את רישיון הכריתה, את הבקשה לרישיון כריתה, כדי שהציבור ידע, שהציבור יספיק להגיש עתירה מנהלית. לא יכול להיות מצב שבית המשפט יגיד לי, שרק מי שהגיש ערר יכול להגיש ערר חוזר, אם יש שינוי ברישיון הכריתה החוזר, כי זו הזכות של כל הציבור והם טענו לא, רק העוררים שהגישו, למרות שעשינו את מה שנקרא סופר-מן כדי להגיש את רישיון הכריתה. זו דוגמה חריגה שגם הוועדה המקומית וגם פקיד היערות, עושים יד אחת עם היזמים ויד קלה על ההדק כדי לכרות את העצים. לולא הערנות של הציבור, זה היה נכרת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> נכון. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> בגלל זה היה חשוב לי לתת דוגמה חריגה מאוד ותלונה חמורה מאוד של התנהלות לא תקינה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני מודה לך מאוד שהטרחת את עצמך עד כאן. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> היה חשוב לי לעדכן אתכם. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> לבוא ולומר את הדברים, הם חשובים ואת כמובן צודקת. אני מקווה שעד שהתקנות תגענה סוף-סוף תשתנה המדיניות. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> ולפסוק להם הוצאות ולתת להם קנסות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> סוזי, אני במקרה ביום ראשון במפגש עם ראש עיריית הרצליה, אני אעלה את הנושא באופן כללי מולו, אני מקווה שנצליח לעשות את השינוי הזה יחד. << דובר >> סוזי נדב: << דובר >> עוד דבר אחד שחשוב לי, לגבי הנושא של ההעתקה, אנחנו גם מבקשים לדעת שכעושים העתקה של עצים. אנחנו כתושבי העיר ובכל עיר אני חושבת, רוצים לדעת כל עץ שמועתק, לאן הוא מועתק. לא להגיד לי 20 עצים מועתקים אלא בדיוק לאיפה מעתיקים אותם ולקבל מפה עדכנית מתי מעתיקים ואיך מעתיקים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> תודה רבה. יישר כוח על הפעילות שלך, היא חשובה מאוד. סטלה אבידן מעמותת יד אליהו הירוקה, מהרצליה לתל-אביב, עברנו. << דובר >> סטלה אבידן: << דובר >> יד אליהו, תל-אביב. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> השכונה היפה בתל-אביב. << דובר >> סטלה אבידן: << דובר >> היא ירוקה, היא נבנתה ירוקה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> היא יפה, אולי זה מסביר את זה. שלוש דקות לרשותך, סטלה. << דובר >> סטלה אבידן: << דובר >> כן בטח, אהיה קצרה לאור ההערות שלך. ונציגת ציבור בוועדת איכות הסביבה של עיריית תל-אביב-יפו. אנחנו הגשנו, עשינו שני סיורים בחודשיים האחרונים בנושא הזה, עם דיון נרחב שעוד לא סגרנו כדי לתת המלצות. כל הסיפור הזה של פקיד היערות, הוא בשפ"ע, במקרה של תל אביב או בכל מקום אחר, זה לתת לחתול לשמור על השמנת, כולל זה שהיזם עושה את סקר העצים במקרה של התחדשות עירונית, שזו המחלה של גוש דן, ואנחנו מוצאים הבדלים בין סקר עצים ראשון לשני. כך הצלנו לאחרונה 14 עצים בערר. זה לא מתפקידי להשוות בין סקר עצים על אותו שטח ולשאול את העירייה אם הם לא שמו לב שנעלמו עצים ייחודיים, שהיו בסקר הקודם. התשובה של הפקיד שם היא שיש להם רצון טוב. אין להם כוח אדם והם מסתמכים על הסקר, אין להם למה להשוות, הם לא ייצאו לשטח לבדוק את זה. זו סוגיה שצריכים לתת עליה את הדעת. הנושא של החוק, פיצוי נופי, לא פיצוי נופי. בתל-אביב נוהגים לתת פיצוי נופי כמו במתחם ים, שזה שטח שעיריית תל-אביב שיתקה, זו הייתה קרקע שלה. כרתו שם עשרות עצים. הפיצוי הנופי היה עוד כמה עשרות עצים, כמו כל דבר. אלה עציצים. זה לנוי כי זה על מצע של חניון, כפי שנאמר פה. זו תכסית קרקע 100% מתחת לקרקע, לכן אין להם שום השפעה, או תועלת בקיומם. נאמר לי על ידי אגרונום, שהסוד הוא בבית הגידול, שניתן לעשות בית גידול וכו'. בהוראות של פיצוי נופי, אין הוראות של בית גידול. זה פשוט נוי נופי. על זה צריך התייחסות כשמדברים - - - << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> הדברים שאפשר לתקן אותם, זה בדיוק סעיף שאפשר לשנות אותו. << דובר >> סטלה אבידן: << דובר >> זה אחד הדברים הגדולים שנתקלנו בהם. עיריית תל-אביב שיתקה את הקרקע, נתנה ליזם לכרות כל מה שהיא רוצה ועוד. יש עוד דברים חשובים רבים, לא ארחיב כי אמרת שבהתחדשות עירונית יהיה דיון מיוחד. דבר אחרון, התלוננו פקידי העירייה, שהתחילו בעיריית תל-אביב סקר של רחובות עם עצים, שזה יכול להיות הבסיס הכי חשוב, אך בגלל סיבות תקציביות נעצר כדי להעלות את זה למערכת GIS של העירייה. ביקשנו מהם לדעת כמה עולה כדי שבדיון הבא שלך, נוכל בכל זאת לעשות רגרסיה. שלנו. רגרסיה ולהבין כמה כסף צריכים, דאטה בסיסית. תודה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> סטלה אבידן, תודה רבה לך ולפעילות שלך. תגיעי להמשך הדיונים, לדיון המעקב וגם לדיון הייעודי הנוסף שאנחנו ניזום. חנה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> שמי חנה יריב, אני מהעיר נשר. עיר של 23,000 תושבים, יש כאלה שלא יודעים. בשטח המוניציפלי של העיר נשר יש שמורות טבע, גם פארק הכרמל שמנוהל על ידי רט"ג, אך גם שמורות עירוניות שהאחריות היא על העיר נשר. כשסיפרתי קודם שעיריית נשר ביקשה כריתה של עצים וכרתה עצים, זה בשמורת טבע ואני שמחה לציין, היו כאן כל מיני ביקורות שפקיד היערות לא אישר את הכריתה. הגשנו ערר, 60 עצים. אני רוצה להגיד גם דברים טובים. אנחנו התארגנו, יש קבוצה של כ-70 אנשים, אנחנו לא עמותה, בעקבות בקשה של כלל נדל"ן, לכרות קרוב ל-3,700 עצים באזור של בנייה. היינו בהלם מהסיפור הזה. זה מביא הרבה תושבים, אני אחת מהקבוצה ובאתי לכאן לספר מה קורה. שמעתי את אליהו מחולון וקינאתי. מדברים פה על ועדת איכות סביבה, בעיר נשר אין ועדת איכות סביבה. יש מינוי ליושב-ראש ועדת איכות סביבה, אין נציגי ציבור והיא מעולם לא התכנסה. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> בעיר שראש העיר חושב שתעשייה פטרוכימית היא דבר נפלא, זה לא משפיע. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> לא. הקודם. רועי לא. רועי לא מינה, ועדת איכות הסביבה מעולם לא התכנסה. אני לא יודעת אם יש כאן עוד מישהו ממשרד הפנים, פנינו בתלונה למשרד הפנים ואמרו לנו, זו החלטה של ראש העיר. אפילו משרד הפנים לא נתן לנו גיבוי על התלונה שלנו שראש העיר עובר על החוק ולא מכנס את ועדת איכות הסביבה. ארגון חיים וסביבה מינה נציג משלו, המליץ עלי להיות הנציגה של ראש העיר, אך אנחנו לא שם וזה לא מתקיים. כשמישהו עם נציגים בוועדת איכות הסביבה, הלוואי והייתה לנו ועדת איכות סביבה. דבר נוסף שדיברו כאן, אגרונום. בעיר נשר שיש בה כל כך הרבה עצים, אין אגרונום. אנחנו ביקשנו מראש העיר והוא אמר שזה בזבוז כספי ציבור. ביקשתי גם מסגן ראש העיר לענייני שפע והוא אמר לי שזה בזבוז כספי ציבור. לא ייתכן שבעיר כזו, שיש בה תנופת בנייה עצומה, כל הזמן בונים וכורתים עצים רבים, ובקשות רבות של רישיונות, לא יכול להיות שאין אגרונום. אפילו כשהעירייה עצמה מבקשת, מנהל מחלקת הגינון שלא מבין שום דבר בעצים - - - << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> חנה, תעצרי שנייה. יש פה נציגים ממשרד הפנים? דניאל נכון? << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בוועדה לאיכות הסביבה, היא אחת מהוועדות הסטטוטוריות שאמורות להיות בכל מועצה מקומית, בוודאי עירייה. האם מוכרת לך הסוגיה שבעיריית נשר אין ועדה לאיכות הסביבה? << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> זה לא רק בעיריית נשר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני כרגע מדבר על הסוגיה של חנה. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> היא כביכול קיימת, אך לא קיימת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> האם קיימת? אתה מכיר את הסוגיה? << דובר >> דניאל מורד: << דובר >> לא מכיר אותה, זה ספציפי מאוד. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> אנחנו פנינו במחוז חיפה, אני יכולה לתת לך אחר כך, עם מי התכתבנו, ואת התשובה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> בבקשה תרשום, אנחנו נשמח. בסיכום אבקש שתעדכנו את הוועדה מה קורה בסוגיה הזו. אנחנו נקבל את התשובה ונעדכן אותך. << דובר >> חנה יריב: << דובר >> בעניין האגרונום, לא יכול להיות שלא יהיה אגרונום. מה שאני מבקשת במסגרת החקיקה, לחייב עיר בסדר גודל מסוים, עם כמות כזו של עצים, שראש העיר, אפילו כיועץ, לא יוכל להצדיק שאין אגרונום, בתואנה שזה בזבוז כסף. לא יכול להיות. באותו סיפור יש גם טיפול לא מקצועי בעצים. מחלקת הגינון מעסיקה קבלנים לא מקצועיים שהם חופרים שורשים של עצים והם מתייבשים, והם שוברים. במסמך שנתתי לכם, שוברים עצים כי הם לא מקצועיים ולכן זה מחייב אגרונום שייתן החלטה איך מטפלים בדברים. ולנושא שטרם עלה פה, הדשא הסינטטי, תאוות העיר נשר. מתחת לכל עץ רענן, הם חונקים את העצים עם דשא סינטטי. זה מונע חנקן שיגיע, כולל עץ שקמה הצפוני בארץ, עץ אדיר שקיים ליד אצטדיון נשר. כרתו לו למעלה את כל הענפים ולמטה חנקו אותו בתוך מדרכות ומה שנשאר, שמו דשא סינטטי. פניתי, זה לא הולך. כי יותר קל לנקות עם מכונה את העלים. זה מגוחך. ולבסוף, ריסוסים, עוד תאווה של העיר, לא דיברתם על זה שלעיר נשר כולל בפארק הכרמל שזה הרחוב מעל הבית שלי, אני גרה בגבעת נשר והם מרססים בפארק הכרמל. כששאלתי את סגן ראש העיר למה הם מרססים, הוא אמר "נגד נחשים". << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> זה בדיוק הסיפור של לבכות או לצחוק ואני שמח שאת צוחקת ולא בוכה. תודה רבה חנה יריב. אני מתחייב שלפחות בעניין הוועדה אנחנו נקבל את התשובה ממשרד הפנים ונחזיר לך אותה, בתקווה שהיא לא רק תתכנס - - - מאיה שדה ממרכז טאוב. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיה שדה: << דובר >> אהיה קצרה. אנחנו ממרכז טאוב, מוציאים כל שנה דוח מצב המדינה. במסגרת דוח מצב המדינה, השנה בחרנו לעסוק בנושא של שריפות פסולת וכריתות עצים. ישבנו על האקסלים וחפרנו בהם, מצאנו מידע רב. היה טוב אם המידע הזה היה שקוף לציבור כמו שאנחנו מציגים אותו. לגופו של עניין לפי המידע שבידינו, רוב העצים נכרתים בגלל בנייה למגורים. יש שנים שהכמות גדולה מאוד, הסתכלנו באקסלים והוצאנו את הנתונים האלה. 20% מהעצים יכולים להיכרת גם לצורך תשתיות. כמות העצים המתים שנכרתים עלתה, עולה לאט-לאט. יכול להיות שהסיבה היא שאנחנו נוטעים עצים אך הם לא יכולים להתפתח כמו שצריך או ששמים להם דשא סינטטי או מה שלא יהיה. הנתונים מראים שמוות של עצים גם עולה ואני לא יודעת לגבי הנתונים שד"ר ברקאי הציג. הנתונים שלנו מצביעים על כך שגם הנושא של הבטיחות, העצים שנכרתים מצורכי בטיחות, עולים לאורך השנים. אני רוצה להעלות עוד נקודה, העניין של הגורם המאשר. דיברנו פה רבות על העיריות. רוב העצים במדינת ישראל נכרתים על ידי פקיד היערות הממשלתי, משרד החקלאות, יש פקיד יערות. אני מדברת על משהו כמו פי לפחות עשר או 20 מאשר העצים שנכרתים בעיריות. אנחנו מדברים הרבה על תוכניות הכשרה, על העיריות וכו'. חבל שאתם לא יכולים לראות את הגרף, כמובן יש לכם אותו באתר, אתם יכולים להוריד אותו, אני יכולה לשלוח לכולם את הדוח. הרוב המכריע של העצים בישראל נכרתים על ידי פקיד היערות הממשלתיים והשלוחות שלו במחוזות השונים. הדבר הזה צריך להיבחן, ונדרש להבין אותו. יש הבדלים ענקיים, יש רישיונות של עץ אחד ורישיונות של מעל אלפי עצים. רוב הרישיונות הם מעל 100 עצים. צריך להבין איך הולך כל התהליך הזה של קבלת ההחלטות, האם זה אותו הדבר עבור עץ אחד או עבור 1,000 עצים? כל הנקודות האלה, חשוב מאוד להתייחס אליהן וחשוב מאוד לאסוף ולהציג את הנתונים לציבור בצורה כזו, אחרת אנחנו לא נדע את המצב לאשורו. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> כהכנה לדיון הזה, לצערי מאחר שאין נתונים לממ"מ שפרסם אתמול בלילה את העבודה שלו, אך לקראת ההכנה לדיון הזה התבססנו בעיקר על נתונים שלכם, של מרכז טאוב ולכן אני מודה לכם מאוד על העבודה ועל הפיקוח, על האכפתיות שאתם מגלים לנושא החשוב הזה. תודה רבה מאיה, ותודה למרכז. << דובר >> פזית שביד: << דובר >> פזית מהחברה להגנת הטבע. אהיה קצרה ולא אחזור. אתחבר לדבר אחד חשוב שמאיה אמרה. מירב הדיון היה בתוך העיר - - - של העצים ותוכנית נפלאה, תיכף נתייחס גם לזה. כמו שאמרו פה, יש תוכניות שלמות, שלפיהן כורתים עשרות אלפי עצים ואלפי עצים, זו נקודה שצריך לחשוב ולראות איך מאפשרים למען הקמה של שכונות עם יחידות דיור, כריתה מסיבית של אלפי עצים. זו נקודה שצריך לחשוב עליה בהקשר של שטחים פתוחים. עוד נקודה, להתייחס לזה שאכן אנחנו יודעים, הזכירו פה שבשמורת הטבע ובגנים לאומיים יש הגנה. כולנו יודעים שמצב היערות, ההגנה הסטטוטורית היא לא כל כך חזקה ואני מקווה שתהיה הגנה טובה יותר על עצים, והמצב שלהם לא יהיה להגיד ש"אין בעיה ובואו נוריד את היערות באופן מסיבי". לגבי לפחות מה שנאמר פה גם על ידי פקיד היערות ובכלל, זה היה גם בחוק עצמו וזה יפה להגיד הכשרות וכדומה, כל עוד לא מבצעים את זה, כשמתחיל הדיון, למה העץ בכלל מת או אם הוא היה צריך למות או כפי שתיארת בעניין של מדרכה – כן, אם היו שותלים אותם נכון, בעומק, בקוטר הנכון, אחרי עשר שנים המדרכה לא הייתה מתרוממת וזה לא היה מסוכן לציבור. יש פה סוף מעשה במחשבה תחילה. הלך הבחור מחולון, גם בעניין של "משתלם לי, לא משתלם לי, זה עולה לי", אלה העתקות. יש בעולם אין ספור דוגמאות של העתקות מוצלחות. צריך לעשות נכון, אז לא נמצא את עצמנו במצב כזה. אסיים בדברים חשובים. א', תודה לך יוראי שכינסת את הדיון, ולהתחבר לאיש חשוב מאוד שגם לפני 63 שנים כונס פה דיון חשוב, דברי דוד בן גוריון ביום שהיה של ט"ו בשבט, דנו ב-1962, בעת שחוק הגנים הלאומיים הוגש. מה הוא אמר? זה מתחבר למה שגם אמרו פה כל הזמן. "עץ בן 70 שנים שנכרת, לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה, עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל, חשוב יותר מעץ. שקמה יש, חורשת אלונים, הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם ולעץ בן 100 שנים אין תמורה". << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> יפה אמרת. הבחור שלצידך רוצה לדבר? << דובר >> פזית שביד: << דובר >> חשוב להגיד שפה יש את מצילים את ערי ירושלים ואת הדור הצעיר וטוב שיש לנו דור צעיר שימשיך לעמוד על המשמר. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אכן. << דובר >> יובל דב ז'אן: << דובר >> יובל ז'אן, מ"דרך צל" במועצה הישראלית לבנייה עירונית ולבנייה ירוקה. בהכשרתי אני אגרונום, אילנאי מוסמך, כל מה שצריך כדי להיות בעל מקצוע שמתעסק בעצים מבחינה אקדמית. אתייחס לנקודה שנאמרה פה כבר. הרוב הוא עיסוק בכריתות וזה נכון, אך רוב הפגיעה בעצים במרחב העירוני היא לאו דווקא כריתות, אלא יותר טיפול לקוי בעצים. אלה עצים שנכרתים שלא במכוון, לא כי יש די ידע מקצועי בתחום. תחום ההכשרה של העצים במרחב העירוני עדיין לא מספק. המילה אגרונום היא לא מילת קסם. אגרונום שיוצא מהפקולטה לחקלאות יכול לגדל תירס, חסה, קנאביס. אם הוא עושה התמחות בעצים, אולי גם עצים וגם זה לא מספיק. הנושא של הכשרות, התמחות ועבודה במיוחד במרחב העירוני, בעצים, שזה שונה מהשטח הפתוח – אין בו מספיק ידע. יש בעולם ידע רב. יש אילנאים בעולם. יש תקנים כמעט לכל דבר באירופה, בארצות הברית. פה זה קצת חסר. לא התכוונתי לדבר, אך הייתי חייב. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני שמח שדיברת יובל, אמרת דברי טעם. תודה רבה ואשמח גם שתגיע לדיון על ההתחדשות העירונית. יהיה לך הרבה מה לתרום בהקשר הזה. אחרונת הדוברים היא רינת דוויק שמצטרפת אלינו בזום. משומרי העצים. << דובר >> רינת דוויק-סיקסק: << דובר >> שלום לכם. היה לי חשוב מאוד להשתתף בדיון הזה. אני רוצה להתמקד בכמה דברים, ראשית כריתות העצים. אני גרה בירושלים, פעילה בנושא של שימור עצים בירושלים כבר יותר מ-12 שנים. יש רישיונות כריתה בגלל תוכניות בנייה, לא מתחשבים בתנאי השטח שבהם יש עצים ומאות עצים ותיקים נכרתים. יש את הפרויקט של הרכבת הקלה שבגללו נכרתו מאות רבות של עצים. יש פרויקטים של פינוי בינוי, תמ"א ואחרים. זה עוול, היה צריך להתאים את התוכניות לתנאי השטח. בקטגוריה אחרת, יש עצים בסיכון כביכול. למה אני אומרת כביכול? כי יש עצים שהם לא מסוכנים מיידית ושיש צורך לכרות אותם. יש הרבה עצים כאלה שמתפרסמים באתר עיריית ירושלים וזה לא ייתכן שיש עשרות רבים, ומאות עצים כאלה בשנה מסוכנים, זה לא ייתכן. אני הייתי עדה לכמה מקרים כאלה שבהם העץ לא היה מסוכן. אני יודעת על שני מקרים כאלה לפחות. כמה מקרים לאחרונה. עץ למשל ברחוב רחביה וברחוב הרב ברלין שמפריע לתשתיות הביוב של השכן, אפילו לא של הבניין של השכן. אפשר היה לעשות משהו, לעקוף את הצנרת אך לא לכרות עץ ותיק כל כך בין עשרות רבים של שנים. עץ מפואר, פשוט עוול. הבעיה היא כמו שאמרה מורן, אין דוח תיקונים, זה מחדל. לא ייתכן שינפיקו רישיון כריתה לעץ בלי דוח סיכונים. דרשנו לראות, ולא, האגרונום של העירייה הסתפק בציון העובדה שהעץ נוטה קצת לכיוון של הגדר של השכנים. בגלל זה הוא צריך לחרוץ את דינו גזר דין מוות? לא. בנוסף לכל הכריתות האיומות האלה, רציתי לדבר על עבודות ליד עצים, שלא שומרים על הנהלים, חופרים ליד השורשים, פוגעים בהם ואז העצים פשוט גוססים ומתייבשים לאחר כמה שנים. אני חוזרת על דברי קודמיי, שאין אכיפה בתחום. אני אישית התלוננתי, הגשתי תלונה על עץ שנפגע פה בשכונת מגוריי, קריית היובל, ב-2015, כאשר העירייה חפרה פה, היא רצתה להכשיר שביל גישה לגן ילדים. השורשים של העץ נפגעו. הייתי בתכתובת מתישה עם העירייה. הם אמרו שהם ישקמו, יביאו אדמה. נגזר דינו להיכרת. פשוט עוול נורא, הגשתי תלונה על זה. נעשתה חקירה שטחית בהחלט, מחופפת לחלוטין ושום דבר לא קרה עם זה. למה? כי זאת עיריית ירושלים. לאדם פרטי מותר לכרות עץ ולעירייה לא? בגלל רשלנות? זו פשוט שערורייה. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> רינת לסיכום. << דובר >> רינת דוויק-סיקסק: << דובר >> גיזומים לא מקצועיים. יש עצים רבים, במקרה של אורנים זה מקרה חסר תקנה כי אורנים לא מתחדשים אחרי גיזום כזה שבו הצמרת נגדעת לחלוטין והעץ גוסס לאיטו עד שהוא מת. זו שערורייה, לא ייתכן לעשות דברים כאלה. דיברתי על העצים הוותיקים, עכשיו אני רוצה לדבר על העצים הצעירים. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני צריך שתשימי נקודה, כי אנחנו צריכים לסיים. << דובר >> רינת דוויק-סיקסק: << דובר >> לפני שלוש, ארבע שנים היה פרויקט שתילה מבורך מאוד בעיר ירושלים. החליטו לנטוע עצים צעירים רבים. אבל - - -, שלא השקו אותם ולא תמכו בהם כראוי, שליש מתוכם מתו, עוול, ממש חבל. אנחנו דורשים קודם כול לטפל בעצים הוותיקים, לשמור עליהם מכל משמר, הם נכס. הם החמצן לעיר, פשוטו כמשמעו. אנחנו במשבר אקלים כלל-עולמי ואנחנו יודעים מה החשיבות של כל עץ ותיק. בבקשה לשמור עליהם ולא לתת רישיונות כריתה על ימין ועל שמאל בגלל תוכניות בנייה. המצב בפועל הוא שכל אדם שעץ מפריע לו קצת, מצל מדי או קצת מלכלך לו את הכביסה או את האוטו, יכול לקבל רישיון כריתה כי העץ מסוכן כביכול. זה מצב שערורייתי שחייב להיפסק, ממש כך. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> רינת, זעקתך נשמעה היטב ואני מודה לך מאוד על שהשתתפת בדיון ועל דברייך. תודה רבה. חברת הכנסת לשעבר חיימוביץ', את רוצה? ברשותך. מילה לסיכום. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אני יוצאת מפה די מיואשת. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> הזהרתי מתחילת הדיון. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אני מרגישה שכלום, לא הרבה השתנה וזה מדכא מאוד. היו כלים והיה זמן רב לעשות. אני מרגישה שלאנשים לא ממש אכפת, זה נורא. קשה לי עם זה. פה יש אנשים רבים שאכפת להם. העלו פה כמה נקודות שאפשר לנסות, אני בעד הישגים קטנים ולא ניצחון מוחלט בדבר הזה. בואו ננסה, במקום שיש לנו יכולות, לעשות את השינוי הקטן הזה. 60 הימים, השילוט. בואו נתחיל בהישגים האלה, זה יעשה שינוי גדול. לא מדובר פה במהפכות שדורשות חקיקה שלמה. אם נמשיך לחכות ונפגש פה בשנה הבאה עם אותן סוגיות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן. אתן לוחמות הסביבה ולוחמות העצים הכי גדולות שיש לנו, לכן אני רוצה להודות לכן. << דובר >> מיקי חיימוביץ': << דובר >> אנחנו מחבקות עצים גאות. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> אני גם רוצה להודות לארז ברקאי ולכל פקידי היערות. אתם עושים עבודה חשובה וצריך לצייד אתכם ביותר כלים וסמכויות, כוח אדם, כדי שתוכלו לעשות את עבודתכם נאמנה. משהו ברמת הפרדיגמה, ברמה הכללית. כמו בהרבה נושאים אחרים שקשורים לסביבה, הרצון לחסוך עכשיו כדי לחסוך הלאה, לא מפנים את העובדה שמה שחוסכים עכשיו, משלמים אחר כך בריבית דריבית. כדאי להשקיע עכשיו בהוספת תקנים, הכשרות, בלוודא שהאנשים הנכונים מקבלים את הכלים ואת ההשכלה לעשות את העבודה שלהם כדי שנשלם אחר כך פחות, כדי שהמדיניות תהיה בת קיימא, שהדברים ייראו כמו שצריך, שאנשים יוכלו לחיות באיכות חיים טובה. כמו שמיקי חיימוביץ' אמרה ובצדק, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מסייעים לכם להעביר את התקנות שניסחתם, כך שיאפשרו לכם לבצע את העבודה שלכם בשמירה על עצים מוגרים, בעיקר על שמירה על עצים בוגרים. הנטייה של העצים הקטנים, לא בטוח, כמעט בטוח שהם לא מפצים על העקירה של העצים שהם מוסדות של שמירה על הסביבה בכל המובנים. מה שאני מבקש לסיכום, אני ממליץ לקיים דיון מעקב על יישום החלטה 1022, בדגש על העברת התקנות בכל הנושאים שדוברו עליהם בוועדה הזו. אני מקדם דיון ייחודי על התחדשות עירונית והשמירה על העצים הבוגרים. אני מבקש ממשרד הפנים להעביר לוועדה תוך שבועיים, דיווח על פעילותה של הוועדה לאיכות הסביבה בעיריית נשר. מתי לאחרונה היא כונסה, מי עומד בראשה, מי החברים שלה? << דובר >> נעם בר לוי: << דובר >> גם על נושא התקנים. משרד הפנים, גם על נושא התקנים. << דובר >> מורן ברגר: << דובר >> תקנים לאגרונום. << יור >> היו"ר יוראי להב הרצנו: << יור >> 100%. התקנים לגבי האגרונומים והיערנים. זה לא סוף פסוק, זו הישיבה הראשונה בנושא הספציפי הזה סביב ט"ו בשבט. אני מודה לכולם ואנחנו נהיה בקשר להמשך התהליך. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:13. << סיום >>