פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/02/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 330
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, י"ח בשבט התשפ"ה (16 בפברואר 2025), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ עודד פורר, חה"כ אוהד טל, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אלי דלל, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כטלי גוטליב, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ דוד ביטן, חה"כ שלום דנינו, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ אביגדור ליברמן, חה"כ דן אילוז, חה"כ אביחי אברהם בוארון   << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
אלון שוסטר – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי
מיכל מרים וולדיגר
יוסף עטאונה
חוה אתי עטייה
ארז מלול
חנוך דב מלביצקי
יוראי להב הרצנו 



מוזמנים: 
	דניאל סרגיי
	–
	רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר 

	תומר ספיר
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	נועה מושייף
	–
	עו"ד, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים 

	תומר פרידמן
	–
	עו"ד, יועמ"ש, רשות מקרקעי ישראל

	אור סיון
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים 




ייעוץ משפטי: 
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
איה פרידמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, פ/1001/25 כ/1076 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צוהריים טובים, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה, 2024. לפרט את כל ה-פ'? אם צריך אז נפרט. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

תפרט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פ/2375/25, פ/2376/25, פ/2729/25, פ/237/25, פ/3551/25, פ/4787/25, פ/1001/25 ו-כ/1076. אנחנו נתחיל כרגע עם ההסתייגויות. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כמה הבהרות לפני כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רגע, יש קודם כול כמה הבהרות של היועצת המשפטית מהדיון הקודם. בבקשה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן, יש כמה נקודות ודגשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אלו דגשים שדיברנו עליהם. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אנחנו נעבור על זה ואז נעבור להסתייגויות, כמובן. מה שנעשה זה שקודם כל אני אעבור על התיקונים שהוסכם עליהם כבר בדיון הקודם ואני רק אקריא אותם מבחינת הנוסח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

הנוסח פה הוא מעודכן? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אלו תיקונים שכבר הסכימו עליהם, זה רק חשוב שאני אקריא בשביל הניסוחים. התיקון הראשון הוא בהגדרה של תוכנית פיתוח. בעקבות הערות שנשמעו כאן עדכנו את ההגדרה, לא שינינו שום דבר במהות, רק דייקנו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

איזה עמוד?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אצלי זה בעמוד 3. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

איזה סעיף?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

סעיף 1 בהגדרות וזו כמעט ההגדרה האחרונה. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >>   

לא כל כך הבנתי, זה שינויים שנוספו מאז הדיון הקודם?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא. 

 << אורח >> נועה מושייף: << אורח >>   

הם הוקראו בדיון הקודם. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אלו שינויים שהוסכם עליהם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם נאמרו על ידי הייעוץ המשפטי ונוסחו אבל הם לא נוסחו עד הסוף ולכן היא מקריאה אותם עכשיו. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	
	"תוכנית פיתוח" – כל אחת מאלה:

1. תוכנית המייעדת שטח לפיתוח, ובכלל זה לייעוד למגורים, לתעשייה, למלאכה, למסחר, למלונאות, לדרך או לתשתיות שהיא אחת מאלה:

1.  תוכנית בת תוקף או תוכנית שאושרה;

1. תוכנית שהוחלט להעבירה להערות הוועדה המחוזית או תוכנית שהוחלט להפקידה לפי העניין;

1. תוכנית מתאר ארצית שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה הורתה על הכנתה וההוראה מתייחסת לשטח מסוים;


 כרגע מה שאני מקריאה זה רק דברים לגבי נוסח, היה דיון עליהם והם הוסכמו. 



השינוי העיקרי הוא כאן בעקבות הערה שעלתה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

גם הורדתם את המילה "הופקדה" לפני זה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אמרת "שהוחלט להפקידה" ולא "שהופקדה". 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא, שינינו את זה ל-"הוחלט להעבירה" ו-"הוחלט להפקידה" שזה שלב טיפה יותר מוקדם, בעקבות ההערה שהעירו כאן מינהל התכנון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הפוך, אנחנו עושים את זה יותר טוב. הלאה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

	
	
	1. תוכנית שהוגשה שהיא אחת מאלה: תוכנית לתשתית לאומית, תוכנית מתאר מחוזית, תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפרטת, למעט תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת שהגיש בעל קרקע או בעל עניין בקרקע כאמור בסעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבנייה.


התיקון השני הוא בסעיף 7א. דיברנו כאן על פרק זמן להגשת תוכנית.

	
	
	הגוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א) יגיש תוכנית למוקד מרעה בתוך שנה ממועד מתן הרשאת התכנון כאמור.


זה הנוסח כרגע.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אין 7(א). 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אני אומרת שזה משהו שהוספנו ודיברנו עליו. כבר בדיון הקודם אמרנו שזה יהיה 7(א). 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תקריאי את זה שוב. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   
 
	
	
	גוף ציבורי כאמור בסעיף 


לא משנה, זה גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן 7(א).

	
	
	יגיש  תוכנית למוקד מרעה בתוך שנה ממועד מתן הרשאת התכנון כאמור בסעיף קטן (א) של סעיף 7.



לא משנה, זה בסעיף 7. כאן זה רק העניין של ההפניות. בסעיף 9 שמתייחס למה שכולל - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה לרגע. אם אני גוף ציבורי ואני מגישה ביום ה-364 אז עוד כמה זמן יש לי לתכנן? עוד שנה?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא? אין סייג? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אין סייג לשלב התכנון.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

שלב התיכנון הוא אינסופי. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

מרגע שזה הוגש אז מוסד התכנון אמור - - - אנחנו לא מדברים על הוראת המעבר ששם יש כל מיני לוחות זמנים. כן, זה מוסד התכנון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זאת אומרת, מה אם אני מגישה ביום ה-365? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא זה התיקון שעשינו עכשיו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, בסדר אבל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את מדברת על זה, זה להסתייגויות. תציגי את הכול.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הוחלט בדיון הקודם להוסיף בסעיף שמתייחס למה כוללת תוכנית למוקד מרעה שהוראות התוכנית יכללו גם פתרון לסילוק שפכים. אקריא את מה שהוספנו.

	תוכנית למוקד מרעה
	9.
	1. 

	
	
	(2) הוראות לעניין הנחת קו מים, סילוק שפכים והתוויית דרכי מרעה 



כל ההמשך זהה. בעקבות הערה של מינהל התכנון, הוספנו את המילה "או" בסעיף 11(א)(2).

	עדיפות תוכנית למוקד מרעה
	11.
	1. 

	
	
	(2) גוברת על הוראות תוכנית מיתאר ארצית האוסרות בינוי שלא בצמידות דופן או בתחום מכלול נוף;



בגלל שזה לא תנאים מצטברים אלא חלופיים. זה חודד והובהר בדיון הקודם. בסעיף 14(ב), הסעיף שמתייחס לאחריות של הגוף הציבורי על התחזוקה וגם על העלויות של ההתאמה והפיתוח, חידדנו שכל ההגדרה שהגדרנו של תשתיות שהוא יישא בעלות ההקמה והפיתוח שלהן היא כפי שייקבע בתוכנית. כלומר, תמיד הוא יכול להוסיף אבל המינימום זה מה שנקבע בתוכנית. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי שאלה בעניין הזה. בסעיף המקורי כתוב ביוב וניקוז ואת משנה את זה לפתרון לסילוק שפכים וניקוז? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה עלה פה בגלל שחלק מהפתרונות זה לא תמיד ניקוז.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה בהמשך, אנחנו נעשה ממש את השינוי. בסעיף 17 הוספנו את סעיף קטן (ה).

	
	17.
	(ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה, אולם ניתן לקבוע בהסכם השימוש תנאים נוספים על האמור בו.


דובר גם בדיון הקודם על כך שהוראות כמו פינוי מבנים בסוף תקופת ההרשאה וכל מיני תנאים שכלולים בסעיף הזה, אלו הוראות שאי-אפשר להתנות עליהן, זה מובנה בהסכם וכמובן, אפשר להוסיף עוד דברים. 

בסעיף 19 דיברנו על מתי מתבטלת הרשאת השימוש. יש כל מיני מצבים שבהם מתבטלת הרשאת השימוש ואחד מהם זה שהרועה הפר תנאי מתנאי הרשאת הרעיה. בעקבות החלטת הוועדה בדיון הקודם הוספנו כאן "שהרועה הפר הפרה יסודית, תנאי מתנאיי  הרשאת הרעיה". כלומר, גם כאן בשביל לבטל את הרשאת השימוש במוקד המרעה, צריכה להיות הפרה יסודית.    

בעקבות הערת משרד החקלאות, בסעיף קטן (ב) באותו סעיף 19 הוספנו את "הגורם המוסמך".

	
	19.
	(ב) גוף ציבורי יודיע לגורם המסמך ולרועה על הכוונה לבטל את הרשאת השימוש. 


בסעיף 21 בהוראת המעבר יש שינוי שהוא טעות סופר אז אני רק אחדד. בסעיף 21(ב)(3) כתוב שהמבקש הפקיד ערבות לפינוי המבנים והתחייב לפנות את המבנים אם אישור השימוש יפקע וכאן היה כתוב "לפי סעיף קטן (ג)". 

כמובן שהכוונה הייתה לפקיעת אישור השימוש הן לפי סעיף קטן (ג) והן לפי סעיף קטן (ד). זאת אומרת, שהערבות מכסה את שניהם וזה רק השתנה בנוסחים מבחינת הסעיפים. אלו התיקונים. יש לי עכשיו עוד שני דברים קטנים. 

בהכנה לקריאה ראשונה היה איזשהו סעיף שהתייחס להיתר של רשות הטבע והגנים והיה סיכום עם הוועדה שאנחנו נוריד את הסעיף הזה ורשות הטבע והגנים תוציא מכתב שבו היא מתחייבת שהיא תיתן את ההיתרים שלה בתחומי שמורת הטבע והגנים הלאומיים אז אני מציעה שרשות הטבע והגנים יתייחסו לזה. תתייחסו למכתב שהוצאתם ואני מבקשת גם שהמכתב יצורף לפרוטוקול של הדיון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה התבקש עוד בישיבה בקריאה הראשונה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה הגיע אלינו רק - - -

 << דובר >> אור סיוון: << דובר >>   

אור סיוון מהלשכה המשפטית של רשות הטבע והגנים. אכן הוצאנו מכתב התחייבות של המנכ"לית שמיועד למנכ"ל משרד החקלאות והנוסח גם תואם עם משרד החקלאות. בעקבות הערה של הוועדה, אנחנו שינינו את הנוסח כך שהתנאים שרשות הטבע תוכל להוסיף בהיתר, מעבר לתנאים - - -

זאת אומרת, ההיתר צריך להיות תואם לתוכנית שאושרה, כמובן והוא בא בנוסף אליו כשהמטרה המרכזית היא לאפשר לרט"ג סמכויות אכיפה. אם היא לא תיתן היתר, היא לא תוכל לאכוף כנגד מפרים אז קודם כול, ההיתר יהיה תואם לתוכנית. מעבר לזה, יהיה אפשר להוסיף תנאים רק כדי למנוע פגיעה סביבתית משמעותית וכאן הכוונה היא לנושאים שלא נכנסים לתוכנית כמו למשל, תאורה, רעש, שימוש בכלבים בשעות שונות או דברים אחרים שיש להם היבטים סביבתיים שלא נכנסים לתוכנית. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אבל כאלה שמביאים לפגיעה משמעותית. 

 << דובר >> אור סיוון: << דובר >>   

כן, לפגיעה משמעותית. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

חשוב לי להגיד את זה, זה לא כל תנאי סביבתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ואז יורד הסעיף?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

ירד כבר. זה רק המכתב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

המכתב הזה יצורף לפרוטוקול.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה יצורף לפרוטוקול.  הדבר האחרון זה הבהרה של אגף תקציבים במשרד האוצר בנוגע לשאלה האם מדובר בהצעת חוק תקציבית.

 << דובר >> דניאל סרגיי: << דובר >>   

צוהריים טובים. דניאל סרגיי, אגף תקציבים, משרד האוצר. אני אחדד בהמשך לשיח עם הוועדה והייעוץ המשפטי. מבחינתנו, הצעת החוק היא לא הצעה תקציבית, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם. כמובן שיש פה עלויות, היא עדיין עולה. העלות והפוטנציאל הוא 90 מיליון שקלים אבל הצעת החוק הזאת מאפשרת הוצאה תקציבית ולא מחייבת. 

ככול ויוחלט לקדם הסדרה של שטח כזה או אחר ויהיה לו עלות תקציבית אז הדבר יצטרך להיעשות בכפוף לחוק התקציב וכמובן, בכפוף למציאה של מקור תקציבי ולמדיניות של הממשלה בנושא. זו התייחסותנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או-קיי, תודה. את סיימת?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם כך אז אנחנו נעבור עכשיו להסתייגויות. אנ חנו נתחיל עם הסתייגויות של חד"ש תע"ל. בבקשה, יוסף. אני רק אגיד את סדר הדברים. אנחנו ניתן זכות דיבור להסתייגויות ונצביע על ההסתייגויות במקשה אחת אלא אם כן יהיו דברים שתהיה לנו הסכמה לגביהם בין הקואליציה והאופוזיציה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני אציג את ההסתייגויות שלנו להצעת החוק הזו. מההתחלה שבה כל החוק הזה עלה, אנחנו הבענו את ההתנגדות שלנו כי זה חוק שבעיננו, זה חוק לא חוקתי שבא לשרת אוכלוסייה מסוימת על בסיס שיוך לאומי.

אי-אפשר להתעלם מהזהות של המציעים והתגלגלות החוק וגם אי-אפשר להתעלם מהסעיפים בהסכם הקואליציוני שהיה עם מפלגת הציונות הדתית של המציעים. לפי דעתי, אחת מהמטרות שהם הכניסו בקווי היסוד של הממשלה ובהקמת הממשלה, מתלבשת ומתחברת לחוק הזה וזה הדבר הכי גזעני שיכול להיות ואין לו מקום במדינה דמוקרטית.

כשבאים לחוקק חוק במדינה דמוקרטית, החוק צריך להיות שוויוני ולשרת את כל האוכלוסייה ואת כל האזרחים, בלי קשר לזהות המגדרית, הלאומית או כל זהות אחרת שלהם אבל כשממשלה קמה על בסיס זה שמפלגות ימין קיצוני נמצאות בתוכה, הם שמים לעצמם מטרה לשנות את המאזן הדמוגרפי בנגב או בגליל. 

הצעת החוק הזאת באה ומצטרפת להצעות רבות בנגב ובגליל או קשורות לעניין של הקרקע והיא באה במטרה אחת. הממשלה הזו והמציעים שבמרכזה, רואים בערבים בנגב ובגליל סכנה דמוגרפית שצריך להילחם בה עם כל מיני חוקים. 

כשבאים לחוקק חוק כזה במטרה לעזור לשטחי מרעה או למגדלי עדרים, בין אם זה כבשים או בקר, אין לנו התנגדות או הסתייגות ברמה העקרונית.

אני, כמי שמתנגד לחוק הזה וכחבר ועדת הפנים, בא מאוכלוסייה שהיא אולי מגדלת העדרים של הכבשים הכי גדולה בתוך מדינת ישראל. במקום שהמדינה תבוא לאוכלוסיית מגדלי העדרים והצאן בנגב ותיתן להם את העזרה, התמיכה ואת היכולת לפתח את הענף הזה לטובת האוכלוסייה והמדינה, אנחנו רואים שמשרד החקלאות ומשרדי הממשלה השוני, מוצאים בצורה שיטת כל דרך לפגוע במגדלי העדרים הערבים בכלל, והבדואיים בנגב בפרט. 

 אנחנו עכשיו ממש בתחילת התקופה – התקופה הזו לקראת תחילת האביב – שבה נותנים לבעלי העדרים בחברה הערבית, אישורי מרעה זמניים ועוד שבוע הם יוצאים לתוך שטחי המרעה לתקופה קצובה של ארבעה או חמישה חודשים, עד חצי שנה עם כוונה אחת ויחידה, שאנשים לא יישארו בתוך שטחי המרעה. 

כבוד היושב-ראש, כדאי שתקשיב לכל מילה שאני אומר. תאמין לי, זה מתייחס לחוק, יש לזה השלכות ויש לזה השלכות על אוכלוסייה שהם המגדלים הכי גדולים של כבשים בתוך המדינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני שומע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

במקום לתת לה את האפשרות להתפתח, המדינה עוד פעם מוצאת איך לפגוע בהם. בתקופה הזו, הם יוצאים למרעה ונותנים להם אישור לחצי שנה. לפי כל התחזיות של מזג האוויר, בעוד שבוע תהיה סערה, יהיה גשם והאנשים האלה יוצאים. מי שמראש המדינה שייכה אותו ללאום שהוא הרוב במדינה הזו ומותר לו להחזיק בקרקע, יש לו היתר מרעה ליותר משנה. 99.9% מהמקרים שייהנו מהחוק הזה אלו רק יהודים. בתפיסה של המציע של החוק, זו ציונות וזו התיישבות וזה בדיוק העניין שמשתלב לתוך החוק הזה וגם יש לו השפעה עלינו כחברה.

אני חושב שזו הזדמנות לתת מענה לשני דברים מהותיים שצריך לתת להם מענה בחוק הזה. אחד זה לתת אפשרות גם לאנשים שיוצאים למרעה שהוא זמני ופחות משנה, להנות מהחוק הזה כי הם גם בני אדם וכשהם יוצאים למרעה, יש להם ילדים, משפחות והכול אז צריך לספק להם את האפשרות אפילו על משהו זמני. 

בשנה שעברה או לפני שנתיים ושלוש, נציגי המינהל והקרן קיימת הגיעו לאנשים שבאו עם משהו זמני וחייבו אותם להחזיר אותו הביתה, למרות שזה על גלגלים. אני חושב שאם באים לחוקק חוק שנותן לאנשים אפשרות ומענה ויש להם מגורים בשטח שהוא מעל שנה אז צריך לתת גם אפשרות ולהתאים את החוק גם לאלה שיוצאים למרעה וזה פחות משנה כי גם הם בני אדם ומגיע להם את התנאים הכי בסיסים שיכולים להיות. 

בין אם זה על גלגלים, מבנה זמני או משהו אחר, צריך לתת בחוק מענה לדבר הזה כי זו בדיוק התקופה שהאנשים שלנו יוצאים למרעה. זאת תקופת החורף, זה נמשך ואנשים סובלים משם. זו ההזדמנות לתת להם גם בתוך החוק הזה, אפשרות להגדיר את המגורים שלהם כדי שהם לפחות ייהנו בחלק מהתקופה שבה הם נמצאים שם.

הדבר השני גם מכוון לפי דעתי כלפי האוכלוסייה הערבית בנגב ובגליל שהיא אוכלוסייה שיש לה שטח פרטי. במיוחד במשולש בגליל, יש לאנשים שטח פרטי והם יכולים לצאת שם למרעה. הגדרת החוק מדברת על שטח של מינהל מקרקעי ישראל ואנחנו יודעים מראש שמינהל מקרקעי ישראל זה אחד מהמוסדות הלאומיים שבא לשרת את הרוב היהודי במדינה.

לצערי הרב, אחרי 76 שנים אז גם בהקמת הממשלה הזו, הם רואים באזרח הערבי בנגב ובגליל אויב שצריך להילחם בו בכל דרך במה שקשור לקרקע. כל הצעות החוק שהם מביאים, כולל הצעת החוק הזו, באות בעיקר כדי לפגוע ברוב הערבי בנגב ובגליל.

צריך להחיל את החוק הזה על שטח פרטי כי המדיניות של רמ"י וגם הקרן קיימת, לא נותנת לערבי אפשרות שיהיה לו שטח מרעה קבוע, בגלל הזהות הערבית שלו. לא ברמ"י ולא בקרן קיימת, המוסדות האלה הם מוסדות לאומיים לרוב היהודי ולכן הם באות לשרת רק את הרוב היהודי והאוכלוסייה הערבית לא שם. 

במקום לעזור למגדלי העדרים – אני מנצל את העניין וזה בתוך העניין הזה – של האוכלוסייה העברית הבדואית בנגב, הם באים להילחם במגדלי העדרים. אני אתן דוגמה מאוד פשוטה ואני לא מדבר על אנשים פרטיים שמגדלים ללא קשר למשרד החקלאות, ללא חיסונים וללא תיקים של מס הכנסה או מע"מ. 

מהבחינה הזו הם מסודרים כמו כל חקלאי אחר שהוא יהודי. יש להם רישום במשרד החקלאות, יש לו חיסונים ויש לו את הכול. מבחינת הרישום ומבחינת המדינה הוא קיים אבל מבחינת הזכויות של מה מגיע לו ממשרד החקלאות, מרמ"י ומהקרן הקיימת, יש אפליה ברורה ויש מדיניות לפגוע במגדלי העדרים האלה. המטרה היא אחת ויחידה והיא להשתלט על הקרקע ולתחם את המיעוט הערבי בשטחים יותר קטנים מתוך ראיה גזענות בתכנון.

מאז הקמת המדינה, הראיה והתפיסה הגזענית בתכנון היא לרכז מקסימום ערבים על מינימום קרקע ולפזר מינימום יהודים על מקסימום קרקע. כבוד היושב-ראש, לכן אנחנו רואים בנגב ובגליל שיש ליהודי את כל האפשרויות האפשריות להיות בשטח מרעה, בחוות בודד, בחוות תיירות, הוא יכול להיות בקיבוץ והוא יכול להיות במושב. הוא יכול להיות בכל צורת התיישבות אפשרית בכדי לתפוס את הקרקע מפני האויב הערבי ולערבי אסור להיות אלא בישובים ספציפיים שהמדינה החליטה ללא שום התאמה. 

אם צריך לפתח את הנגב לחקלאות אז האנשים הראשונים שצריכים להנות מזה הם החקלאים שחיו בנגב מאות שנים ופיתחו את הנגב גם לחקלאות, גם מגדלים עדרים וגם גמלים. כבוד היושב-ראש, אתה יודע שהגידול היחיד שלא מוכר במדינת ישראל - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דקה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

יעקב, תשמע את הסיפור. זה מאוד מעניין. לחברה הערבית הבדואית יש גם גידול גמלים. בכל מדינת ישראל, אתה יכול לגדל את כל החיות שאתה רוצה. הדבר היחיד במדינה שהוא לא מוכר כגידול חקלאי זה גמלים, כי זה רק אצל הערבים הבדואים בנגב ובזה נלחמים.

במקום לעזור לאנשים האלה, בימים אלו הם מונעים מהאוכלוסייה וממגדלי העדרים בנגב את החיסון של העדרים שלהם ואומרים שהלשכה הווטרינרית בבאר שבע הפסיקה והם רוצים להפריט את העניין. הם לא מחסנים אנשים בכדי שאנשים לא יצאו למרעה, יהיו במצוקה ויחסלו את העדרים שלהם. זו המטרה שקיימת היום ובאים לחוקק חוק כזה. 

לכן, אני פונה אליך באופן ישיר על העניין הזמני, אני חושב שמבנה זמני של פחות משנה צריך גם להיכלל בתוך החוק הזה וגם על קרקע פרטית כדי שיהיה לאנשים את האפשרות לבנות מבנה מגורים גם בשטח פרטי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. כמו שסיכמנו, אנחנו נעשה את ההצבעות בסוף על כל ההסתייגויות ביחד. עכשיו נשמע את ההסתייגויות של יש עתיד שהצטרפו אליהם המחנה הממלכתי, שוסטר. אנחנו צריכים לאשר לגבי הבקשות דיבור או שזה אוטומטי? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא, זה למליאה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז הבקשות דיבור של ישראל ביתנו והעבודה למליאה. בבקשה, חברת הכנסת.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני אנסה לתמצת את ההסתייגויות כמיטב יכולתי ואולי גם אנסה לדלג על חלקן אבל רובן המוחלט הוא מהותי.

ההסתייגות הראשונה שלנו מדברת על כותרת הצעת החוק. ההצעה שלנו היא שזה לא יהיה בחקיקה אלא בהוראת שעה מאחר ומדובר על חוק שהוא שנוי במחלוקת ושמענו את חוסר הנוחות של רוב המשרדים ורוב הגופים הירוקים ומאחר והחוק הזה הוא – אני אגיד את זה במילה הכי בוטא – הוא אתנן פוליטי כתוצאה מההסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית. 

אני אקריא את סעיף 149 מההסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית. "הממשלה תפעל לקידום חוק הסדרת מגורי מגדלים בשטחי המרעה, בנוסח שיוסכם על סייעת הציונות הדתית" ומאחר וזה חוק שדורס גם את חוק התכנון והבנייה, גם תמ"א 1 תיקון 6, גם את המדיניות של מינהל התכנון לגבי שמירה על שטחים פתוחים ושטחים מוגנים. 

יש כאן פריצה של הרבה מאוד עולמות תוכן והסכמות ארוכות שנים ולפי כך, אני חושבת ואנחנו חושבים שנכון יהיה לנהוג במידת הזהירות בגלל התקדים המסוכן כל כך והפריצה של הרבה מאוד מסגרות תכנוניות ושזה יהיה בהוראת שעה ולא בחקיקה ראשית. אתה רוצה אולי לשמוע התייחסויות של משרד המשפטים? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אין התייחסויות. אין דיון עכשיו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי. בהסתייגות 4 שלנו, בסעיף 1 בהגדרה של בית הרועה, אנחנו מבקשים שבסופה יבוא "לא תוקם יחידת דיור או בית מגורים לרועה או לבני משפחתו, כל עוד לא הוכח כלכלית כי קיימת כדאיות לכך על פי הצבת מבנה שומר, ככול שמתאפשר על פי תמ"א 1 תיקון 6". 

תמ"א 1 תיקון 6 שאושר ב-2022, מדבר על הקמת ביתן שומר, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כולל שהיית לילה על מנת לתת את המענה לשמירה. זה תיקון שזכה גם אז להרבה ביקורת סביב ההפרה של השטחים המוגנים והשמורים אבל יחד עם זאת, הוא כן מאפשר שמירה צמודה על שטח המרעה. 

בסוף, במאזן הכוחות בין מימון לשומר 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע באזור המרעה לבין הקמת בית מגורים על כל ההשלכות וההשקעות שנדרשות, אך נכון שלפני שמוכרז מוקד שמירה על פי הצעת החוק, באמת תיעשה עבודה כלכלית שאומרת שביתן שומר על פי תיקון מספר 6 לתמ"א 1 הוא לא הפתרון הנכון והשר ראה שיש פתרון אחר שדורש שהייה של ילדים, משפחה וכולם בשטח המרעה. זה קיים בחוק התכנון, הוא בא לתת את המענה הזה ולצערי, לא מספיק מיישמים אותו. אנחנו חושבים שזה קודם כול צריך להיות בראייה של תיקון 6 לתמ"א 1. 

בסעיף 1 יש את ההגדרה של שטח מוגן, "שטח המיועד בתוכניות לשמורת טבע, גן לאומי, יער נטע אדם, יער פארק או יער טבעי" ואנחנו מציעים שהחוק הזה לא יחול על שטחים מוגנים מתוך אותה זהירות ומתוך אותה מדיניות של הגנה על שטחים פתוחים ושמירה על שטחים מוגנים. 

לא נכון לעשות כזאת הפרה על שטחים מוגנים. אני חושבת שאחד מהצווים שלנו כנבחרי ציבור זה לוודא ששומרים על הקרקע למען הדורות הבאים ויש כאן הפרה שהיא פגיעה בשטחים המוגנים על כל מדיניות התכנון של הגנה על שטחים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את יכולה להמשיך. אני מקשיב. 


<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה מקשיב?


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, תבחני אותי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

רעות, הסתייגות 11 שלנו דיברה על תוכנית הפיתוח ואנחנו כתבנו "שהוחלט להפקידה" וזה תיקון שנעשה, נכון? אז אם אתם רוצים לאשר את ההסתייגות, תסתכלי רגע על הסתייגות מספר 11. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה מה שהוקרא מקודם. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה כבר - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, זה הוטמע. בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה הוטמע בלי שזה יקרא הסתייגות. אם את רוצה, אני יכול. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, בסדר. אני אומרת שזאת הסתייגות שהיא תואמת את רוח הדברים. זה לא בנוסח שהיה בידינו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל הדברים שאת אומרת עכשיו זה דברים שעלו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי. אני רוצה לדבר על סעיף 2(א)(1) על שטח הכרזה שהוא 1,200 דונם לפחות למרעה צאן. הצעת החוק מציעה 4,000 ואני דורשת שזה יחזור ל-6,000. המספר 6,000 תואם גם את תיקון מספר 6 והיחס בין 200 ראש ל-6,000 הוא יחס שמשרד החקלאות נתן את ברכתו עליו ולא נכון לרדת ל-4,000 מהטעם שזה סותר את תיקון מספר 6. 

זה גם לא היה בקריאה הראשונה – אולי בקריאות טרומיות – זה לא ניתן לפתחינו וזה גם בעצם מוסיף אפשרות לעוד כ-50% מוקדי מרעה כאלה וזה לא נכון. לכן, נכון יהיה להחזיר את שטח ההכרזה ל-6,000 דונם על פי הקריטריונים שנקבעו גם בתיקון מספר 6. נעשתה עבודה מאוד גדולה סביב ההחלטה על שטח המרעה בתיקון של תמ"א 1 והקלות שבה זה ירד מ-6,000 ל-4,000 היא לא תקינה ובטח לא נכונה בענייננו. 

הסתייגות 15, ב-(א)(1) אני שוב מבקשת שיבוא בסיפה "בכפוף לקיום בחינה כלכלית שמוכיחה כדאיות כלכלית להכרזה הספציפית הזאת על פני הצבת שומר ובמנה שומר, בהתאם לתמ"א 1 תיקון 6". מדובר כאן על היתרים לשלוש שנים, אם אני לא טועה. אם תקים בוטקה ותשים שומר ל-24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע לשלוש שנים אז העלות תהיה מספר מאות אלפי שקלים ולא כפי שנדרש פה, הוצאה מהקופה הציבורית של מיליונים רבים כתוצאה מכל הכשרת התשתיות, מגורים ובניית בית מגורים של 125 מטרים. 

ברמה של הכנסת היד לקופה הציבורית, לא נכון לשים מגורי משפחה כי אם ביתן שומר לשלוש שנים. זה יהיה הרבה יותר זול מאשר מה שמוצע בחוק הזה ולכן, חייבת להיות הבחינה של הכדאיות הכלכלית אם בית מגורים למשפחה עדיף על ביתן שומר ל-24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע בשטח המרעה. 

בסעיף 2(א) אנחנו מציעים שגם יבוא סעיף (3) לפיו קיימת חוות דעת כלכלית הבוחנת את עלויות הקמת התשתיות לצורך שטח המרעה ומוקד המרעה וקיימת התחייבות כלכלית תואמת לתקצוב הקמת התשתיות הנדרשות לכך, בהתאם לסעיף 14(ב). 

כאן מדובר על כך שלפני שמגיעים להכרזה של שטח שדורש שמירה צמודה ואנחנו יודעים שיש כאן הכנסת יד לקופה הציבורית, נכון שקודם כל יהיה דיון סביב היקף התקציב שנדרש מתוך הקופה הציבורית לטובת הקמת המנגנון – המעוות, להבנתי – לפני שמתקדמים. צריך לדעת שבאמת יש את הגב התקציבי לכל מה שנדרש עם התשתיות, הקמת הבית, סלילת דרכים, קו המים, קו הניקוז, קו התיעול, קו התאורה וקו התקשורת. 

לפני שמתחילים בהכרזה, נכון שתהיה איזושהי חוות דעת כלכלית שמגבה את הרעיון להשתמש בכספי ציבור לטובת אזור שמירה צמודה.

הסתייגות מספר 17 היא שוב בסעיף 2(ב). אנחנו מבקשים שאחרי המילים "השר יכריז על אזור שמירה" יבוא "ובתנאי ששקל את תמ"א 1 תיקון 5 ואת האמור בה כחלופה ונימק לאורה את הצורך בהכרזתו". 

שוב, החוק מאפשר הקמת ביתן שומר והשר חייב לקחת בחשבון טרם הכרזתו שהוא באמת נתן דעתו על כך שביתן שומר ל-24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע כולל שהיית לילה, הוא לא נכון ולא מתאים במקרה דנן. 

סעיף 2(ב) להצעת החוק זה שוב הנושא של הכרזת השר. אם אתה זוכר, מתכנן המחוז נותן התייחסות ואנחנו מבקשים שלאחר המילים "או סמוך לו" יוסיפו גם "בראייה אזורית" כי אנחנו יודעים שלא נכון להסתכל ובטח לא על שטחים מוגנים, רק בראייה מקומית אלא צריכה להיות איזושהי ראייה שהיא יותר הוליסטית או יותר אזורית. לכן, מתכנן המחוז צריך להתייחס לא רק לנקודתי או בסמוך לו אלא גם בראייה אזורית בהכירו את מרחב התיכנון שלו, הטוב ביותר. 

בסעיף 2(ב) יש את העניין שאם לא הגיש מתכנן המחוז את הסקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי השר להכריז על שטח מרעה גם בלעדיה ואנחנו מבקשים לשנות את זה. אנחנו מציעים שהסיפה "לא הגיש מתכנן המחוז את הסקירה בתוך התקופה האמורה" תימחק. 

מבחינתנו, מתכנן המחוז צריך להיות להגיש את הסקירה ואי-אפשר לקבל החלטה אם לא. הוא חייב להגיש בלי "רשאי השר להכריז על שטחה מרעה גם בלעדיה". חוות דעת של מתכנן המחוז היא קריטית לקבלת ההחלטה מאחר ומדובר פה באירוע תכנוני ואי-אפשר לקבל החלטה בלי עמדת מתכנן המחוז. 

באותו סעיף כתוב גם "לקיומה של תוכנית פיקוח". זאת אומרת, מתכנן המחוז צריך להתייחס לקיומה של תוכנית פיתוח ואנחנו מבקשים להוסיף "לקיומה של תוכנית פיתוח ותוכנית שימור". יש אזורים הם הרבה יותר רגישים. גם בתוך השטחים המוגנים יש מוקדים שהם הרבה יותר רגישים ולכן, הוא צריך לתת את דעתו גם על תוכנית שימור שמוחלת על השטח הנדון ולא רק תוכנית פיתוח. אדוני, אם אני משכנעת אותך במשהו אז נדבר על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חלק מהדברים שאת אומרת כבר תיקנו. הנושאים האלה עולים בתוך זה. את אומרת שאותו בן אדם יהיה צריך לומר ולהכיר אותם אבל במכלול הדברים זה דברים שעלו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

מידת הזהירות היא עלינו כמחוקק, אתה יודע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רק תבדקי, רציתי להראות לך שאני גם מקשיב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אין לי ספק. אנחנו מבקשים בהסתייגות מספר 21 שלנו שבסעיף 2(ב) לאחר "על קיומה של תוכנית פיתוח" להוסיף "ולתוכניות ועדה מחוזית וכן התייחסות לכלל הנושאים, כולל נושאים סביבתיים רלוונטיים".

זה עלה גם מקודם. לפעמים יכול להיות איזשהו אספקט סביבתי קיצוני שלא יאפשר את זה ולכן, מתכנן המחוז ודע לדברים האלה, בטח אם יש תוכנית שימור או נספח אקולוגי למרחב התיכנון ולכן הוא צריך להתייחס גם לנושאים סביבתיים רלוונטיים שהם רגישים במידה גבוהה יותר. 

אם ההסתייגויות האלה לא יתקבלו אז אנחנו מציעים שכל סעיף 2(ב) ימחק ובמקומו יבוא "השר יכריז על אזור שמירה צמודה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שקיבל חוות דעת ממתכנן המחוז וסקירה של כלל התוכניות החלות  בשטח המיועד להכרזה או סמוך לו ולקיומה של תוכנית פיתוח בשטח המיועד להכרזה או בסמוך לו, אלה יועברו תוך 90 יום מיום פניית השר למתכנן המחוז". עמדת מתכנן המחוז היא קריטית. 

אני עוברת להסתייגות מספר 24. אנחנו מציעים שסעיף 2(ב) יימחק ובמקומו יבוא " השר יכריז על אזור שמירה צמודה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר שקיבל חוות דעת ממתכנן המחוז שבתחומו נמצא השטח המיועד להכרזה. חוות דעת זו תוגש רק לאחר התייעצות עם נציג המשרד להגנת הסביבה ותכלול התייחסות בחינת חלופות, צמידות דופן, ההשפעה הסביבתית ופגיעה בערכי הטבע והנוף". 

אדוני, בנקודה הזאת חשוב לי לומר שמאחר ומדובר בבנייה בשטחים מוגנים אז בנקודת הזמן הזאת טרם היציאה לכל הוועדה, הצוות המייעץ והכול, בשלב הזה שבו השר רק שוקל להכריז, נכון יהיה להתייעץ עם המשרד להגנת הסביבה כי מדובר על שטחים מוגנים בהגדרתם בחוק. 

מאחר וזה כל כך רגיש, אני חושבת שהמשרד להגנת הסביבה ומתכנן המחוז ידעו לבלום מראש ולזהות אם יש אלטרנטיבה של צמידות דופן בראייה יותר הוליסטית. זאת הנקודה שבה השר רק חושב אז נכון לבדוק אם אולי יש משהו שהוא צמוד דופן לפני שמתאהבים בחלופה שהשר והצוות מכריזים עליה, בשלב הרבה יותר מוקדם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תעשי כלכלת הסתייגויות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אני עושה. זה בסדר. בסעיף 2(ד) מדובר על הנגב והגליל.  אדוני, גם זה נושא מאוד חשוב. אנחנו מבקשים להוסיף בסוף "הגדרת הנגב והגליל" - - - אדוני, אני מבקשת את תשומת ליבך בעניין הזה. 

"הגדרת הנגב והגליל לא ישתנו ולא יושפעו מכל שינוי בחקיקה אשר הגדירן אחרת לאחר 1 בינואר 2024, אלא בהצבעתם של 100 חברי כנסת שמאשרים את דבר השינוי". אחד מהדברים שאנחנו יודעים זה שיש בקנה הצעות להגדיר מחדש מה הוא נגב ולהגדיר מחד מה הוא גליל. אנחנו מבקשים שהגדרת הנגב בחוק הזה תהיה כהגדרתו היום בחוק התכנון והבנייה ובאזורים הגאוגרפים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן אבל רק מעניין אותי למה לא אמרת 80, למשל? תעשי קודם חשבון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא משנה. אני מדברת על זה שהגדרת הנגב תישאר הגדרת הנגב כפי שהיא כיום ולא תזלוג לגמישות יתרה בהגדרת נגב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

טוב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסעיף 3 להצעת החוק - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יש הצעות על הפרק, אתה יודע? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני שאלתי למה 100. תמיד אתם משתמשים ב-80 אז איך זה נהיה 100?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זאת גם נקודה מאוד חשובה. אנחנו מבקשים שבתוקפה של  ההכרזה, במקום "לא יעלה על שש שנים" יבוא "משך תוקפה של ההכרזה יותאם לזמן בו מוענקת הרשאת ראייה על ידי רמ"י" כלומר, שלוש שנים. זה גם תואם את תיקון 6 וזה לא נכון לתת הכרזה לשש שנים אם תוקף הרעיה הוא לשלוש שנים. 

בסעיף הזה זה אינסופי, זה שש שנים ועוד שש שנים ועוד שש שנים ועוד שש שנים וזה לא נכון. אנחנו מבקשים שיבוא "משך התקופות הנוספות שהשר רשאי לקבען, לא יעלה על שנתיים כל אחת ובסך הכול שש שנים נוספות". 

על פי הנוסח מעכשיו זה אינסופי, זה עוד שש שנים ועוד שש שנים ועוד שש שנים. זה גם לא תואם את משך זמן הרעיה שניתן על ידי משרד החקלאות וגם עובדה של האינסופיות בשטחים מוגנים, לא ראויה. לכן, אנחנו מבקשים שלא תינתן אורכה של שש שנים עד אינסוף. 

בסעיף 3 להצעת החוק, אנחנו מבקשים שבמקום "לא יעלה על שש שנים" זה יהיה "לא יעלה על שלוש שנים". זה שוב מידת זהירות כי שש שנים זה פרק זמן ארוך מאוד. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מבקשת לעבור להסתייגות 33 שלנו. בסעיף 3 להצעת החוק אנחנו מבקשים להוסיף בסוף הסעיף "וכל המקיים מוקד מרעה באותו אזור מאותו יום, ייחשב מפר חוק וינקטו כלפיו בהליכים המתאימים לאלתר". 

גם כאן, אם פג תוקפה של ההכרזה והשר לא האריך אותה אז חייבת להיות אמירה ברורה שהרואה שנשאר בשטח הוא אכן מפר חוק וניתן לנקוט נגדו בהליכים. 

בסעיף 4 לחוק כתוב "חלפה תקופת ההכרזה הראשונה וטרם אושרה תוכנית להקמת מוקד מרעה באזור שמירה צמודה, תבוטל ההכרזה" ואנחנו מבקשים להוסיף "ללא כל הארכה נוספת". החוק הזה פרוץ מידי גם במשך תקופת הרעיה וגם ביכולת של המתכנן למשוך זמן בתכנון ולכן, אם לא אושרה תוכנית ובוטלה ההכרזה זה צריך להיות ללא אורכה נוספת.

בסעיף 5(א) כתוב "נציג השר מקרב עובדי משרדו, והוא יהיה היושב-ראש" ואנחנו מבקשים שיצוין במפורש שנציג שר החקלאות צריך להיות עם רקע מקצועי וניסיון בתחום החקלאות בכדי להימנע - - - גם ככה הצוות המייעץ בוועדה הוא עם ארומה פוליטית ולכן, לפחות היושב-ראש ונציג משרד החקלאות צריכים להיות עם ידע בתחום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ובלי ארומה בכלל.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ארומה גדולה. אני אחזור לסעיף 149 בהסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית. 
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוי נו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה חוק פוליטי במאה אחוז, אדוני. בסעיף 5(א)(3) כתוב "נציג השר לביטחון לאומי מקרב עובדי משרדו" ואנחנו מציעים שזה יימחק ושלא יהיה נציג לשר לביטחון לאומי ובמקומו יבוא נציג השלטון האזורי ונציג הרשות המקומית הרלוונטית אשר בשטח שיפוטה מדובר כדי שתהיה נציגות לשלטון המקומי מאחר ויש לזה השלכות מוניציפליות מרחיקות לכת, כמוש דיברנו.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בעניין ההסתייגות הזאת, אנחנו נציין אחר כך - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

נעשה נושא חדש. לא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין נושאים חדשים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אין נושאים חדשים? הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. זה כאילו שאתה חדש. הגעת לארץ היום, נכון? בעניין הזה, אנחנו נציע שיהיה נציג של מרכז השלטון האזורי או הגוף המייצג את המרבית, בצוות המייעץ והוא ימונה בהסכמת השר. השר זה שר החקלאות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי, אנחנו עדיין חושבים שלא נכון שיהיה נציג של השר לביטחון לאומי וגם לא נציג של שר ההתיישבות והמשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני אומר שבהסתייגות הזאת אנחנו נשתמש לצורך התיקון הזה ואנחנו נגיע לזה אחר כך. אנחנו נחלק אותה לשתיים. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אם יש התלבטות לגבי החלק השני, אני מציעה לחלק אותה לשתיים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם את מסכימה, כי את בעלת ההסתייגות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אפשר לפצל את זה ל-36א ו-36ב. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בדיוק, נציג שר הביטחון לאומי יהיה בהסתייגות אחת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, מאה אחוז. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בסדר?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר גמור, נחלק את זה לשניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כדי שלא תהיה תקלה תחת ידכם. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסעיף 5(א)(8) כתוב "נציג מינהל התכנון שימנה שר הפנים", אנחנו מציעים שהסעיף הזה ימחק ובמקומו יבוא "נציג מתכנן המחוז או מי מטעמו". יש כאן סוגייה. כשעולים לרמה הלאומית אז לא מבינים את המשמעות האזורית הנקודתית ולכן לא נכון  שהשר ימנה נציג ממינהל התכנון אלא מתכנן המחוז הוא שימנה את הנציג בכדי לבטא נכון את המורכבות האזורית של מוקד המרעה המדובר. 

בסעיף 5(א)(9) אנחנו מבקשים שיבוא סעיף 5(א)(10) שיוסיף גם נציג מטעם ארגון הגג של ארגוני הסביבה, בהתאם לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, תיקוני חקיקה. ארגון הגג של ארגוני הסביבה קיים וזה מקובל שנציג כזה נמצא בצוותים המייעצים.

זה על פי חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה מאחר ומדובר בשטחים מוגנים. על פי מה המוצג כאן, זה לא רק שהצוות המייעץ לא מאוזן אלא הוא מוטה באופן קיצוני לטובת הפוליטיקה ולכן, כן צריך להיות נציג של ארגון הגג של ארגוני הסביבה. בסעיף 5 אנחנו מציעים להוסיף 5(א)(1) על אף האמור בסעיף 5(א), הצוות המייעץ ימנה לפחות 50% נשים. אני לא צריכה  להסביר את זה לאדוני. 

בסעיף5(ג)(1) בסופו, להצעת החוק יבוא המידע הנדרש שיהיה מפורט, מבוסס ויכלול את נתוני חמש השנים האחרונות לפחות. מדובר כאן על הסיכון בסדר הציבורי, אולי פלישות ועל הסוגייה שבעצם מצדיקה אזור שמירה צמוד ואנחנו מבקשים שזה לא מספיק שיגידו "חברים, גונבים שם תרנגלות, פרות או עיזים" אלא צריך שזה יהיה מבוסס בנתונים כמותיים על מידת הפשיעה באזור. 

לא יכול להיות שזה לא מעוגן בנתוני אמת, לפחות של חמש שנים, מה גם כשנותנים היתרי רעיה בכפולות של שש עד קץ הימים. בסעיף 5(ג)(3) להצעת החוק כתוב "ההשפעות הסביבתיות העלולות להיגרם אם יוקם באזור מוקד מרעה" ואנחנו מבקשים "השלכות סביבתיות אשר ייבחנו בתסקיר מקיף של השפעה על הסביבה". שוב, זה בגלל הרגישות של השטחים המוגנים. 

אני עובר לסעיף 7, הקניית זכויות באזור שמירה צמודה לשם תכנון בית רועה. אנחנו מבקשים שלאחר המילים "המנהל את השטח" יבוא "בכפוף להסכמתו". יש כאן הכרח של הגוף המנהל את השטח לעשות את התכנון ואנחנו חושבים שזה לא נכון לאכוף אותו ולהכריח את הגוף המנהל את השטח אלא הוא צריך להסכים לצאת להליך התכנוני הזה. 

זאת גם נקודה חשובה והייתי רוצה שהיושב-ראש יקשיב. אנחנו גם מבקשים שבסופו של סעיף 7 יבוא - - - לחכות? אדוני, זה סעיף 7 לגבי התכנון. יש כאן הרשאת תכנון ואני חושבת שהרשאת תכנון זה לא מספיק, צריך שהרשאת התכנון תלווה גם בהרשאה תקציבית.

הרשאת תכנון אומרת שמותר לך לתכנן אבל לתכנן עולה כסף ולכן, בבואה של רשות מקרקעי ישראל לתת הרשאת תכנון לאזור, נכון שתהיה גם הרשאת מימון והיה תהיה כפופה לבדיקת היתכנות כלכלית לביצוע הנדרש לצורך היתכנות והקמה של המקוד על ידי הגוף הציבורי. 

אי-אפשר להחליט החלטות בלי שיש איזשהו תכלול כלכלי כי באמת מדובר כאן בסכום כסף מאוד גדול מהקופה הציבורית. צריך לא רק הרשאת תכנון אלא גם הרשאת מימון לתכנון וגם חוות דעת כלכלית שאומרת שיש לנו את התקציב להשקיע את כל מערך התשתיות שנדרש. 

בסעיף 8 ברישה להצעת החוק, לאחר המילים "בסמכות הוועדה המקומית" אנחנו מציעים "ויהיה לה שיקול הדעת לדחות". שוב, לרשות המקומית ולוועדה המקומית יש ראייה הרבה יותר כוללת ולא נכון לכפות על הוועדה המקומית דברים שהיא חושבת שהם לא נכונים. זה מוזיל אותה, מחליש את כוחה וזה תקדים לא נכון. לכן, הוועדה המקומית צריכה להיות רשאית לדחות את התוכנית. 

בסעיף 8 ברישה. דיברנו גם בדיון על זה שמאחר ומדובר פה על תוכנית שנכנסת לשטחים מוגנים אז אנחנו חושבים שתוכנית כזאת צריכה להיות מאושרת ברמת ועדה מחוזית ולא ועדה מקומית שנתונה ליותר לחץ, והיא תהיה זו שתאשר את התוכנית. 

בסעיף 9(א), תוכנית למוקד מרעה תכלול, בין השאר, הוראות אלו. זאת גם סוגייה חשובה, אדוני. יש שלל הוראות ואנחנו מציעים שיהיה כתוב גם שהתוכנית תכלול הוראות לעניין בחינת חלופות מיקום. מה שמדאיג אותי זה שמתאהבים במקום בין אם זה בגלל הסדרה של מישהו שכבר נמצא בשטח ובין אם זה בגלל שזה נראה הכי נכון אבל לפני שיוצאים לתכנון, חייב להיות במפורש הוראות לבחינת חלופות מיקום. 

זה נכון כי דיברנו גם על אפשרות של אולי צמוד דופן וגם על אפשרות למקום אחר שהוא עם פחות נזק סביבתי. זה לא נכון לירות את החץ ואז לסמן את המטרה. חייבת להיות ראייה של בחינת חלופות בשלב הזה, לפני היציאה לתכנון. לכן, אני חושבת שצריך לכתוב במפורש "הוראות לעניין בחינת חלופות מיקום". 

בסעיף 9(א)(2) יש את הנושא של הנחת קו מים והתווית דרכים בגן לאומי או שמורת טבע ואנחנו מבקשים שאחרי "בדרכי מרעה" יבוא "וכן הוראות לעניין פתרון פינוי שפכים, בהתאם לתקנות בריאות העם", אלו תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים, 2010. 

צריך לכתוב במורש שתקנות בריאות העם חלות גם על בית מגורים בתוך שטח מוגן. אלו תקנות שכולם מחויבים אליהן כי זו החקיקה. אלה התקנות ואי-אפשר לפטור איזשהו גוף מאותן תקנות בריאות העם, על כל הגמישות שהתקנות האלה מאפשרות. צריך להופיע במפורש שהנושא של סילוק שפכין יהיה על פי תקנות בריאות העם 2010.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בעצם הוספנו סילוק שפכין. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן אבל היום כל הרשויות בארץ כפופות לתקנות בריאות העם אז צריך לקרוא מה אומרות תקנות בריאות העם, אולי יש להן את הגמישות. כמו שאני כראש מועצה אזורית לא פטורה מתקנות בריאות העם אז קל וחומר שגוף ציבורי בהיררכיה מאוד גבוהה ומגורים בטח, יהיו פטורים מתקנות  בריאות העם. זאת הצעתי. תקנות בריאות העם חלות כולם. אין אנשים שהחוק לא חל עליהם. 

בסעף 9(א)(2) להצעת החוק אחרי "או שמורת טבע" יבוא "או יער". אם כבר הגבלתם פה בגן לאומי או בשמורת טבע וכבר פירטתם אבל לא כתבתם שטח מוגן אז צריך לכתוב גם יער. רעות, את מבינה? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן אבל מדברים כאן על סלילת דרכים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

על דרך. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בגן לאומי או שמורת טבע יש הוראות אחרות מאשר ביער, בגלל זה לא צריך לציין יער. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ביער יש דרכים? אני לא יודעת אבל אם מקימים - - -

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא, מה שאמרנו כאן לגבי גם לאומי ושמורת טבע זה שיראו דרך מרעה כשטח לטובת הגן הלאומי או שמורת טבע. זה קשור לדין הספציפי שחל.  

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן אבל גם הדרך ביער. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אין את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה משהו שקשור לניואנסים אבל בסדר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אז זה לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסעיף 9(א)(3) להצעת החוק המילים "ככל הניתן" יימחקו. 9(א)(3) כתוב "הנחיות לפינוי המבנים בתום תקופת ההכרזה והוראות לעניין החזרת המצב ככל הניתן או לשיקום השטח. אנחנו לא רוצים שיהיה כתוב "ככל הניתן". 

ברגע שהסתיימה תקופת ההכרזה, צריך להחזיר את המצב לקדמותו. זה לא ככול הניתן כי זה אזור מוגן, על פי כל המדיניות של שמירה על שטחים מוגנים ולכן, אין פה שיקול דעת. מה זאת אומרת, ככל הניתן? מי מחליט מה ניתן? צריך למחוק את המילים "ככל הניתן". 

9(ב)(1)(ב) זה "התייחסות לחלופות תכנוניות שימזערו את ההשפעה הסביבתיות והצעה להוראות למזעור השפעות התוכנית על סביבתה" ואני מבקשת להוסיף "כולל חלופות מיקום אחר". שוב, שלא יהיה מצב שיורים את החץ ומסמנים אחרי זה את המטרה. 

בסעיף 9(ב)(3) לאחר המילים "בתוך התקופה האמורה" יבוא "לא". "לא הגיש נציג השר להגנת הסביבה את חוות דעתו בתוך התקופה האמורה, לא תדון הוועדה המקומית בתוכנית ולא תחליט בה". 

זאת אומרת, בגלל הרגישות הסביבתית אנחנו אומרים שאם אין חוות דעת סביבתית, לא תדון הוועדה ולא יחליטו בעניין כי החלטה זה דיכוטומי, זה כן או לא ולכן אנחנו מציעים להוסיף את המילה "לא. חייבת להיות חוות דעת של נציג השר להגנת הסביבה. אני מדלגת. בסעיף 10 בהצעת החוק, במקום "הוועדה המקומית תאשר תוכנית למוקד מרעה - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מה? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אנחנו בשני שליש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, כן.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יש לנו עוד 40%.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אני יוצא לחמש דקות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אז יש הפסקה של חמש דקות? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא. 

(היו"ר אלון שוסטר 13:28)

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

	בסעיף 10, אנחנו מבקשים במקום "הוועדה המקומית" לכתוב "הוועדה המחוזית". כבר טענתי שאני חושבת שהתוכנית הזאת צריכה להיות בסמכות מחוזית ואז גם במקום "הוועדה המקומית תאשר" יבוא "הוועדה המקומית רשאית לאשר". זה על אותו עניין של שיקול הדעת שיש לוועדה המקומית. 

	בסעיף 10 במקום "הוועדה המקומית תאשר תוכנית למוקד מרעה, אלא אם כן מצאה כי התקיים אחד מאלה" יבוא "הוועדה המחוזית תבחן את התוכנית ותקבל לגביה החלטה, בהתאם למדיניות התכנון ולנסיבות הפרטניות". מאחר ואנחנו לא חושבים שזה צריך להיות בשטח מוגן אז אנחנו מבקשים שסעיף 10(1) להצעת החוק יימחק. אנחנו מאמינים שבכל מציאות של מרעה ניתן למצוא חלופה שהיא צמודת דופן או - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יכול לעשות הצבעה? זה בסמכותך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, בוא נצביע. 

<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>   

מטי מוכנה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

תבחרו את ההסתייגויות שאתו רוצות ונצביע.
 
 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, יאללה. הסתייגות 68, אנחנו מציעים להוסיף סעיף - - - טוב, הוספנו כבר את סעיף (5) התקיימה בנייה לא חוקית לצורך מרעה בשטח הנדון טרם אישור התוכנית", זה בשביל לוודא שאין שם בנייה לא חוקית אבל בסדר. 

אנחנו מציעים להוסיף את סעיף (6) "אישור הוועדה המקומית יוכפף להערות ודרישות הרשות המקומית הרלוונטית, הסמוכה לשטח בו נדרשת הקמת המוקד". זאת אומרת, לרשות המקומית בהחלט יש מה לומר טרם אישור תוכנית מוקד המרעה. 

בסעיף 10 אנחנו מציעים שיתווסף סעיף (7) לפיו קיימת חלופה צמודת דופן. זאת אומרת, אם קיימת חלופה צמודת דופן, לא תדון הוועדה המקומית במקוד המרעה הזה. זה חייב להיות תחת שיקול דעת מאוד מוקפד של חלופה צמודת דופן ליישוב או משהו כזה וזה גם מתוך אותם סייגים שאמרנו, הוזלה של התשתיות הציבוריות והנוחות של השירותים המוניציפליים שהחוק מחייב. אנחנו צריכים לוודא שאכן אין חלופה צמודת דופן באופן מפורש ולא בתאוריה. 

סעיף 71, בסעיף 10 להצעת החוק אנחנו מציעים להוסיף עוד סעיף לפיו התוכנית אינה נמצאת בסתירה לתקנות בריאות העם, תקני איכות מי קולחין וכללים. שוב, אנחנו כפופים לחוק ולכן גם פה באישור תוכנית מוקד מרעה, חייבים לתת את הדעת לכך שהתוכנית כפופה לתקנות בריאות העם. 

אנחנו מציעים למחוק את סעיף 11(א)(1). אני רוצה לקרוא את זה בקול רם בשביל שנבין למה אני טענתי בתחילת דברי שהתוכנית הזאת היא תוכנית שהיא אתנן פוליטי. למה? כי בעדיפות לתוכנית מוקד מרעה כתוב "על אף האמור, תוכנית למוקד מרעה שאושרה לפי חוק זה, גוברת על הוראות תוכנית מתאר ארצית לעניין הוראות שקבעה תוכנית מתאר ארצית כאמור לגבי מוקד מרעה". 

זה רק מראה עד כמה יש כאן אכיפה או תקדים מסוכן מאוד ולכן אנחנו מציעים שהסעיף הזה יימחק. כך גם סעיף (2) ואני אקרא אותו בשביל הפרוטוקול. תוכנית המוקד גם "גוברת על הוראות תוכנית מתאר ארצית האוסרות בינוי שלא בצמידות דופן או בתחום מכלול נוף". 

יש כאן תקדים ופריצה של כל המדיניות של שמירה על שטחים פתוחים ועל שטחים מוגנים וגם את הסעיף הזה אנחנו מציעים למחוק ואם לא, אז בסיפה של סעיף 11(א)(2) אנחנו מציעים "אך לא גוברת על הוראות תמ"א 35 בכל מקרה". תמ"א 35 קובע את המרקמים ולא יכול להיות שבמרקם שהוא מוגן, יוקם בית מגורים. 

אנחנו מציעים למחוק את סעיף 11(ב), אני אקריא. "תוכנית למוקד מרעה בשטח מוגן או בייעוד קרקע לפי תוכנית מתאר מחוזית שמתאפשרת בו הקמת מבנים לגידול בעלי חיים, לא תיחשב כשינוי בתוכנית המתאר המחוזית". אנחנו חושבים שזה לא נכון שזה יהיה, כמובן. מה שהחוק מציע זה בהחלט הפרה של תוכנית מתאר מחוזית.

סעיף 14 מדבר על הקניית השטח לגוף הציבורי והקמת מוקד המרעה ואנחנו מציעים להוסיף סעיף (ג) לפיו "השר, באישור שר הפנים, ייקבע בצו את גובה התקציב שיועבר לרשות המקומית שבשטחה יוקם מוקד המרעה לצורך העמדת תשתיות ושירותים נוספים – שלא כתובים בחוק – שלגביהם לא הוחלה החובה על הגוף הציבורי לפי חוק זה, הנדרשים לטובת קיום מוקד המרעה, מגורי הרועה ומשפחתו". 

אנחנו דורשים שיהיה שיפוי לרשות המקומית או למועצה האזורית שמוקד המרעה נמצא בתחומה כי המועצה האזורית מחויבת במתן שירותים ואין לה את המקור התקציבי לתת את מגוון השירותים. לכן, אנחנו חושבים ששר הפנים צריך לקבוע את זה בצו ולתת שיפוי לרשות המקומית על כל ההוצאות העודפת. 

בסוף, בתקציבה הדל של מועצה אזורית היא אמורה לתת סל שירותים לישובים, קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים או כפרים אבל יש כאן איזושהי חלוקה לא הוגנת או לא שוויונית של הקופה הציבורית ולכן, אנחנו חושבים שצריך להיות שיופי לרשות המקומית משר הפנים. 

אנחנו מציעים להוסיף את סעיף 14(ד) לפיו "בשום מקרה לא תידרש רשות מקומית, לרבות מועצה אזורית או רשות אחרת, לממן, להעניק שירותים או לתחזק את מוקד המרעה, בית הרועה או לתת מענה לצורכי הרועה גם אם השטח נמצא בשטח השיפוט שלה, ללא שיפוי תקצוב ומימון מטעם הממשלה או משרד ממשלתי שייקבע". 

שוב, זה לא יעלה על הדעת שתחול איזושהי עלות תקציבית נוספת על הרשות המקומית בעקבות ההחלטה הזאת להקמת מוקד שמירה צמוד ומוקד מרעה על פי החוק. לא יעלה על הדעת שהרשות המקומית תיקח מקופתה הציבורית ותקצה את זה למשפחה אחת ולא לישוב שלם או לקבוצה מסוימת בתוך הרשות המקומית.

בסוף סעיף 16 שמדבר על פטור ממכרז – ושוב, זאת עוד הוכחה לזה שהחוק הזה הוא חוק פוליטי בעיקרו – יבוא "והוא לא פעל בניגוד לחוק ברעייה בשבע השנים האחרונות". שוב, אין כאן עניין לתת הטבות למי שהפר את החוק ולכן אנחנו לא רואים לנכון שרועה שרעה בניגוד לחוק או פעל בניגוד לחוק, יקבל פטור ממכרז. אני מדלגת קצת.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אני פה בסעיף 83. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

טוב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר? יאללה. סעיף 17 מדבר על הסכם הרשאת שימוש ואיסור ביצוע שינויים במקוד המרעה.  אנחנו מבקשים שבסיפה של סעיף (ד) - - -

(היו"ר יעקב אשר 13:36)

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, הצבענו כבר על 15 ההסתייגויות הראשונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, מתוך כל ההסתייגות שהצבענו בעדן עם אלון, יש הסתייגות אחת שאליה רציתי להסב את תשומת ליבך וזה הנושא של השיפוי לרשות המקומית. אנחנו אומרים שהרשות המקומית צריכה לקבל שיפוי ממשרד הפנים או מכל משרד אחר. זה לא יעלה על הדעת שהיא תיקח מקופתה הציבורית, תיקח מכלל התושבים ותקצה את זה לטובת אותו מוקד מרעה או אותה משפחה יחידנית אחת. 

לכן, אנחנו קודם כול מבקשים בהסתייגות 78 שבשום מקרה היא לא תידרש לממן, להעניק שירותים, לתחזק את מוקד המרעה, לתחזק את בית הרועה או לתת כל מענה אלא אם כן היא משופה על ידי גורם מטעם הממשלה או משרד ממשלתי אחר, מתוך אותה אחריות לקופה הציבורית של הרשות המקומית. זה לא מידתי כשיש ישובים שצריכים לקבל את זה. 

סעיף 17(ד), "לא תוקנה לרועה כל זכות בשטח המרעה ובמוקד המרעה למעט הרשאת השימוש; הרשאת שימוש כאמור לא ניתנת להעברה או להורשה" ואנחנו מבקשים להוסיף "בשום תנאי או מקרה" למען הסר ספק כדי שלא יהיה מצב שבו הרועה כבר הגיע לשיבה טובה וכבר מגיעה אליו האחות הסיעודית ואתה צריך להביא לו את התמיכה ולחצן מצוקה. זה שש שנים ועוד שש שנים ועוד שש שנים. הסתייגות 84, בסוף סעיף - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה לענות לדבר הזה של שש השנים ועוד שש שנים – זה עוד פעם מזכיר לי את השיר של עוד יותר טוב – את מדברת על הליך כשבעצם, כל פעם ההליך נעשה מחדש. זה לא עוד שש שנים ועוד שש שנים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן אבל זה אינסופי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, לא נתווכח. אני רק אמרתי כי גם אני מכיר את הפרוטוקול ואני מדבר אליו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן אבל זה אינסופי. שש שנים כאשר הרשאת המרעה היא לשלוש שנים זה לא תואם, אדוני. בהרשאת המרעה הרעיה היא לשלוש שנים, אולי אפשר לשאול את משרד החקלאות . 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, זו הסתייגות אחרת. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. לא, בסדר ואז גם השלוש וגם השש. בסוף סעיף 17, אנחנו מציעים שיבוא סעיף (ה) לפיו "חוק הגנת הדייר 1972, לא יחול על הזכויות לפי חוק זה". אדוני, אנחנו חושבים שכאשר הרועה מתבקש להתפנות, לא יחול עליו חוק הגנת הדייר ואני חושבת שצריך לציין את זה מפורשות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל מה שעשינו כאן זה כדי שזה לא יחול. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן אבל אפשר לציין שהחוק הזה לא חל עליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסעיף 19(ג) מדובר על ביטול הרשאת השימוש. כמו שאתם זוכרים, זה רועה שנמסרה לו הודעה והוא רשאי לטעון טענותיו ואנחנו מבקשים שבסוף יבוא "וזאת לא יאוחר מעשרה ימים ממועד ההודעה; לא טען את טענותיו בזמן הזה, יראוהו כמוותר על כך".

אם תשים לב, אין כאן מגבלת זמן. כתוב "ראשי לטעון טענותיו" אבל מתי? צריך לקצוב את זה בזמן כדי שזה לא יהיה אינסופי. הוא צריך לטעון את טענותיו בפרק זמן מסוים ולא, הוא מאבד את זכותו לטעון. זה לא נכון שזה עמום והוא יכול לטעון בעלמא. 

בסעיף 19(ד) אנחנו מבקשים להוסיף בסוף "ללא כל זכות טיעון או תיקון נוספת". גם כאן אנחנו מבקשים שזכות הטיעון תיפסק. סעיף 20 מדבר על החזרת המצב לקדמותו. אנחנו מבקשים להוסיף בסוף "השר יתקין תקנות בהתאם לסמכותו בחוק זה ויקבע בהן הוראות לעניין ערבות שתידרש מהרועה כדי להבטיח את האמור בסעיף זה". 

בשונה מהמקרה הקודם שבו הוא כן נותן ערבות, פה הוא לא נותן ערבות ולכן לא מספיק שיהיה כתוב "הרועה יישא בהוצאות" אלא צריך לתקן במפורש. בהוראת השעה זה כן כתוב בפורש אם אני לא טועה ופה זה לא כתוב במפורש שהוא ייתן ערבות. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא, יש כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, יש הרבה דברים. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

יש כאן, "רועה יצרף ערבות בנקאית". 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

איפה? בסעיף הזה?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

17(ב). 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה קיים, מטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי. אנחנו ברישה של סעיף 21, בהוראות המעבר. אני חוזרת שוב לאותה הצעה שברישה לפני סעיף (א) יבוא "חוק זה יעמוד בתוקף כהוראת שעה". אדוני, אנחנו מבקשים שזה יעמוד כהוראת שעה למשך שלוש שנים. לפני שחותכים עם הגרזן, זה צריך להיות בהוראת שעה כדי לראות אם זה תקף וישים. זה לא נכון לעשות את זה כחוק. 

בסעיף 21(א) שהוא בהוראות המעבר במקום "שנה" יבוא "שישה חודשים". אני מזכירה לכם שזה מה שהיה כתוב בנוסח הקודם ואני לא רואה סיבה לשנות את זה לשנה. "השר הכריז בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה", לא ברורה הסיבה שזה עלה לשנה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

איפה את רואה שנה? אני רואה שישה חודשים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זה מחוק. שנה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה מחוק. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

שישה חודשים זה מחוק והפכו את זה לשנה, אין שום סיבה לזה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק, זה אחד מהתיקונים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסעיף 21(א) סיפה כתוב "השר רשאי בצו להאריך את תקופת ההכרזה בתקופה או בתקופות נוספות ובלבד שסך התקופה או התקופות הנוספות לא יעלו במצטבר על שישה חודשים". אנחנו מציעים שהסיפה הזו תימחק. 

21(ד)(3) להצעת החוק כתוב "מבלי לגרוע מהוראות פסקה (2), הצוות המייעץ רשאי להאריך את התקופות המנויות בפסקה בשישה חודשים ולשוב ולהאריכה בשישה חודשים נוספים בכל פעם – שישה חודשים ועוד שישה חודשים ועוד שישה חודשים – אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות". 

אנחנו חושבים שזה לא צריך לבוא בכל פעם אלא פעם אחת. לא נכון להמשיך ולהאריך את התקופות בעוד שישה חודשים ועוד שישה חודשים. הוא רשאי לשוב ולהאריך בשישה חודשים נוספים פעם אחת ולא שוב פעם ושוב פעם. שוב, הגמישות שניתנת כאן בהצעת החוק היא לא מידתית. 

גם בהוראת המעבר זה לא מידתי לעשות עוד שישה חודשים ועוד שישה חודשים. וזה שזה בסמכות השר זה לא נכון – דיברנו על ארומה – צריך להגביל את זה בזמן סופי. בסעיף 21(ד)(1)(ג), במקום בתוך שנה - - -


 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הוא נמחק.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

"בתוך שנה ממועד ההכרזה". מה?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

סליחה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

עכשיו יש (ג) חדש. "לא אושרה תוכנית למוקד מרעה לגבי השטח האמור בפסקת משנה (א) ולא ניתן לה היתר" אז שזה לא היה "בתוך שנה ממועד" אלא "תוך שנה ממועד ההכרזה". אנחנו מציעים שזה יימחק ויבוא "תוך שנה ממועד ההכרזה". 

מה שאני רוצה לומר כאן זה שאם אני מגישה ביום ה-364 וזה עוד שנה אז זה נותן שנתיים ולכן זה לא נכון, זה פרק זמן ארוך מידי להסדרה. צריך שזה יהיה תוך שנה ממועד ההכרזה ולא תוך שנה ממועד הגשת התוכנית. זה ניואנס מאוד קריטי לגבי משך הזמן או החופש שניתן לפורעי חוק להמשיך ולהתנהל כפורעי חוק כי אנחנו מדברים על הוראות המעבר. 

21(ד)(1)(ג) זה הסעיף שמחקתם, "רשות מקרקעי ישראל לא הקנתה זכויות כאמור בסעיף 14(א) תוך התקופה האמורה באותה סעיף" ואנחנו מציעים שהוא יחזור להיות חלק מהצעת החוק. 

סעיף 21(ה), "לא ניתן אישור שימוש או פקע אישור השימוש, יפנה המבקש את המבנים שבהם עשה שימוש ויהרוס אותם בתוך חודשיים ממועד דחיית הבקשה או מפקיעת האישור" ואנחנו מבקשים להוסיף בסיפה של הסעיף הזה (ה)(1) "אין באמור בחוק זה כדי לפטור מתביעה בגין נזקים שנגרמו לכל גוף שנגרם לו נזק ישיר או עקיף בשל פעילות להקמת מוקד המרעה וכל מי שהינו בעל זכות וסמכות לתבוע יוכל לעשות כן, למעט הגוף הציבורי". 

זאת אומרת, בהחלט יכולים להיות נזקים שנגרמו כתוצאה ממוקד המרעה שהם לא של הגוף הציבורי או לדעת הגוף הציבורי ואי-אפשר למנוע משאר הגופים השלטוניים או ממי שרואה עצמו נפגע, לתבוע. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה ככה גם עכשיו, לא? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אנחנו מבקשים לחדד את זה שזה לא פוטר מיכולת של תביעה. בסעיף 21(ו)(2)(ב) כתוב "רשות מקרקעי ישראל תוותר על כל תביעה לדמי שימוש ראויים או על כל תביע אחרת במקרקעין בכל הנוגע למגורים", אנחנו מבקשים למחוק את הסעיף ושבמקומו יבוא "רשות מקרקעי ישראל או קק"ל יהיו זכאים לקבל דמי שימוש ראויים בגין כל שימוש שנעשה במקרקעין. שוב, אנחנו חושבים שזה לא נכון לפטור מדמי שימוש בקרקע. 

בסעיף 21 אנחנו מבקשים להוסיף סעיף (ז) לפיו "אין באמור בחוק זה בכדי לפגוע בשיקול הדעת המלא של גופי האכיפה במדינה לפעול כנגד הפרות חוק שבוצעו בתחום הרעיה והתכנון במדינה". שוב, מאחר ויש כאן חדירה לשטחים מוגנים ויש כאן הרבה בעלי עניין שיכולים להיפגע, אנחנו מבקשים להוסיף את זה שהחוק הזה לא פוגע בשיקול הדעת של גופי אכיפה במדינה לפעול כנגד כל הפרות של החוק באופן חד-משמעי. 

אדוני, ההסתייגות האחרונה לענייננו זה להוסיף סעיף 23 לחוק שלפיו "חוק זה לא ייכנס לתוקף אלא לאחר שנבחנו כל האמצעים והדרכים וננקטו כל הצעדים הנדרשים לרבות הרחבת מנגנוני פיקוח ואכיפה והעמדת משאבים נדרשים על מנת לתת מענה לתופעת הפשיעה החקלאית העומדת בבסיס תכלית החוק". 

אני רוצה לומר שהמדינה התבלבלה. יש גופי אכיפה במדינה ואם יש פשיעה חקלאית בשטחים מוגנים אז המדינה צריכה לשמור. היא צריכה לחזק את המשטרה הירוקה, היא צריכה לחזק את המשטרה הכחולה והיא צריכה לטפל בפשיעה. 

הדרך שבה המדינה שמה משפחה עם ילדים כמגן אנושי בכדי להתמודד עם פשיעה חקלאית היא לא נכונה, לא ראויה והיא מסוכנת. לכן, המדינה היא זו שצריכה לוודא ולהבטיח שאין פשיעה חקלאית בשטחים האלה ושאף אחד לא מאיים על אף אחד.

מה עושה המדינה במקום זה? במקום שתגלה משילות, תגלה אכיפה, תשמור על החוק ולא תאפשר הפרה, פרוטקשן, פשיעה חקלאית, גניבה או הרס, היא מושיבה שם משפחה עם אישה, גבר, ילדים ואומרת להם "יאללה, תלכו אתם לשמור על השטחים כי המדינה כושלת בתפקידה לשמור על אזרחיה ועל השטחים שלה". 

זה לא יעלה על הדעת ולכן, לפני שבכלל מתחילים לחשוב על הכרזה של מוקד מרעה עם שמירה צמודה - - - מה, בן אדם שם שריון קשקשים, קסדה ורומח? אני לא בדיוק מבינה. המדינה היא זו שצריכה לשמור שלא תהיה פשיעה בשטחיה – קל וחומר בשטחים המוגנים – ולא להציב כחומה ומגן אנושי משפחה עם ילדים בשטחים שהם לא רק מוגנים אלא גם מבודדים. זה לא יעלה על הדעת. 

יש כאן כישלון של גופי אכיפה החוק והיעדר משילות של ממשלת ישראל ולכן, החוק הזה פסול בעיקרו אבל אם הוא קם אז צריך לומר שקודם כל המדינה תדאג ואחר כך אם כשלה המדינה אז החוק הזה ייכנס לתוקף.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יישר כוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או-קיי. קודם כול, תודה לך על העבודה. זה  היה סיכום של הרבה מאוד דברים שעלו כאן בוועדה ובחלקם, הסתייגות אחת פותרת את ההסתייגות השנייה גם כן אז אנחנו לא ניכנס אליהם. אני רוצה להציג עכשיו את ההסתייגויות שלי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אולי רק תתייחס לשיפוי? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו מצביעים - - - מה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אחת הסוגיות המרכזיות היא המצב של הרשות המקומית אל מול מתן השירותים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נתנו לזה פתרון בדברים הכבדים, בדברים המשמעותיים ובכל מה שקשור לפיתוח. פירטנו מאוד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אלו תשתיות ציבוריות אבל מה לגבי שירותים מוניציפליים אחרים? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה החלק הכבד. הדברים האחרים הם - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

מה לגבי הדברים האחרים כמו חוגים, בית ספר, פינוי פסולת ורווחה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

במסגרת הוועדה, גם לצורך זה אנחנו דיברנו על זה שייכנס נציג של - - - שוב, אנחנו נצטרך לפצל מתוך ההסתייגות שלך אם זה בהסכמתך אז אנחנו תכף נאמר אותה. אני אקריא גם את ההסתייגויות שלי ואז נצביע על כולן. מטי?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, סליחה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אקריא את ההסתייגויות שלי ואז נצביע על ההסתייגויות של כולם, שלכם עם המצטרפים אליכם כמקשה אחת, חד"ש תע"ל. אני רק אומר את ההסתייגויות שלנו ואם תצטרכי לדקדק אותי אז תדייקי. אני מקריא את הנוסח.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

או-קיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסעיף 2(א)(1) במקום הסיפה החל במילים "ועם העדר" יבוא "או למרעה של עדר הכולל צאן ובקר". זה דבר שעלה כאן בתוך הדיונים. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

 הכוונה היא שכאשר מדובר בעדר מעורב של גם בקר וגם צאן, בקשת משרד החקלאות הייתה שבמקרה הזה השטח המינימלי להכרזה יהיה 4,000 דונם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסעיף 7(א) במקום "שנה" יבוא "18 חודשים".

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זאת גם בקשה שעלתה מצד הגופים הציבוריים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא עלתה מרמ"י, מהמינהל. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הם ביקשו לתת קצת יותר זמן להגשת התוכנית למוקד מרעה. הנוסח שעליו הוחלט בדיון הקודם היה שנה וכאן הבקשה היא לשנות ל-18 חודשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסעיף 14(ב) במקום "של מוקד המרעה" יבוא "הנדרשות במישרין למוקד המרעה" ובמקום "מים ניקוז וביוב" יבוא "מים וניקוז, פתרון לסילוק שפכים". זה חוזר על מה שהיה גם קודם בתיקון. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן. אני הסברתי את הנושא של סילוק שפכים בתחילת הדיון וכאן זה גם נוסף לנוסח בהיבט של העלויות שבהן נושא הגוף הציבורי. מה שהסברתי בנוסח היה קשור להוראות התוכנית אז כאן זאת כמובן השלמה גם בהיבט של העלויות. 

לגבי ההתייחסות לתשתיות שנדרשות במישרין למוקד המרעה, זו תוספת שנועדה לחדד את זה שהנשיאה בעלויות היא רק לגבי תשתיות שצריך אותן באופן ברור ואי-אפשר להקים מוקד מרעה בלעדיהן ולא כל מיני תוספות שלכאורה, היו יכולות להשתמע מכך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בסעיף 21 אחרי סעיף קטן (ה) יבוא (ה)(1) "על אף האמור בסעיף 9(א)(1), הוועדה המקומית רשאית לקבוע הוראות לעניין הבינוי בתוכנית למוקד המרעה לגבי השטח האמור בסעיף קטן (ד)(1)(ב), בהתחשב בסוג הבינוי הקיים בשטח". 

מאחר ובחלק מהמקרים מודבר כאן - - - אולי את רוצה להסביר את? יש בינוי שקיים ואנחנו רוצים להתאים אותו ולאו דווקא להרוס אותו ולבנות אותו מחדש. אין שום עניין בדבר הזה ולכן באה התוספת הזאת שנותנת את האפשרות. זה רק לטובת העניין.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אין עניין. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אנחנו רוצים לתת את הגמישות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, כי מקודם היא אמרה שלא יוציאו סתם כספי ציבור אז זה בדיוק משתלב אחד עם השני. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

רוצים לתת את הגמישות למוסד התכנון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זאת הסתייגות שלי, אתם יכולים להצביע נגד. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו גם יכולים לטעון נושא חדש, אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים. אפשר, נכון?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה בדיוק לטובת העניין הזה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא, לא דיברנו על זה. הם יכולים להחליט שהמבנה הזה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, הפוך. מקודם זה היה פחות ברור. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

מדובר על מבנה שבכל מקרה קיים.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה כן נושא שדובר עליו בהיבט של איזה סוג בנייה תהיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דובר עליו, בוודאי.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בסדר? אחד התנאים היה שזו תהיה בנייה מסוג מסוים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תראה, אתה יכול להוציא נושא חדש על כל דבר אם רוצים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אנחנו לא שם. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

לא, ספציפית המועצה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תאמין לי שספציפית פה - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

היא לא תוכל לבנות שם מוזיאון עירוני להנצחה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוודאי שלא. איזה שטויות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי, אני רק מוודא את זה. אתה ראש עיר, אני לא. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, יש לי עוד שאלה בשביל לחדד את הנושא של הצוות המייעץ עם הנציג של השלטון האזורי. זה יהיה נציג שימנה מרכז השלטון המקומי?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אני יכולה להקריא את זה. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היא תקריא את הנוסח. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, בעצם למה זה לא גם נציג המועצה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תקשיבי. "למה לא? ולמה לא?", כרגע זה דבר שעליו הגענו להבנה ובזה אני מנסה להיתלות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי. את יכולה להקריא שוב? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני יודע שזה היה חשוב גם לך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא קיבלת את כל מה שכתבת בהסתייגות אבל זה 50% ממה שכתבת בהסתייגות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

כן? 50?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בערך. 46%. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אם אני מתרגמת את זה לנוסח אז הכוונה היא להוסיף בסעיף 5(א), פסקה (10) כלומר, עוד נציג. "נציג שימנה הארגון המייצג את רוב המועצות האזוריות" וזה בהסכמת שר החקלאות, כמו שעלה מקודם. זו ההצעה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

על כל מוקד מרעה הוא יכול למנות מישהו אחר? על כל הכרזה? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

באופן תיאורטי, על כל הכרזה הוא יכול למנות. שוב פעם, יש כאן שני מרכיבים, הארגון המייצג והסכמת השר. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, בסדר. אני אומרת שלכאורה, הוא יכול למנות על הכרזה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נצטרך להפריד את זה משאר ההסתייגויות שלך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני סומכת על רעות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נעשה את זה בסוף. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אני רק אגיד שזאת הייתה הסתייגות 36(ב). חילקנו את 36 לשני חלקים אז זה 36(ב) וגם בהסתייגות עצמה, זו תהיה הסתייגות קצת אחרת שמותאמת לנוסח שאותו הקראתי ולא לנוסח שכתוב במסמך שלכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא דיברנו על זה ולכן אני שואל, אתם רוצים התייעצות סיעתית אחת? אם כן אז נעשה אותה עכשיו, איך שאתם רוצים. אם אתם רוצים ואם לא אז לא. יוראי, אתה יודע שאני שקוף מאוד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודע מה הן זכויותיי, לא ביקשתי התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או-קיי, אז נסכם שלא נעשה את זה בהמשך כי לא דיברנו. בסדר גמור. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, אין הבנה עם הקואליציה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא הבנות, אין שום הבנות עם הקואליציה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, אתה מעלה להצבעה? מה עושים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני? בוודאי. אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות של חד"ש תע"ל. מי בעד? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אלון לא חבר. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

מחכים לחנוך? 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

את רוצה להיות בעד? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו נמנע נראה לי. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

חנוך צריך לבוא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מה קורה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 2, נגד – 4. 

הצבעה

לא אושר


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כולם במקשה אחת אז זו קצת בעיה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אנחנו נחזיר לכם ולא נצביע בעד ההצעות שלכם? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, אנחנו - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אחלה אופוזיציה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה בהסכמה על מקשה אחת, כן? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו יכולים רגע? 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, מה קרה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שום דבר, הכול בסדר. לגבי ההסתייגויות של יש עתיד - - -

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

והמחנה הממלכתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

והמחנה הממלכתי, למעט הסתייגות 36(ב) שתשתלב אם יחליטו שהיא תשתלב. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

כן, אם יחליטו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ירים את ידו מי שבעד ההסתייגות של יש עתיד והמחנה הממלכתי. 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 4. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אני נמנע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נמנע? – 1. 

הצבעה

לא אושר

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יוסף. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

למה את צוחקת? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא הצביע. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא אבל הוא לא חבר. 


 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אי-אפשר לחלק את זה, או שמצביעים ביחד או שלא מצביעים חד-משמעית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מעלה את ההסתייגות שלי, השאלה היא אם אתם רוצים - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, תצביע. אנחנו נימנע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או-קיי, זה לטובת העניין. אני מעלה את ההסתייגויות שלי. ירים את ידו מי שבעד ההסתייגויות של יעקב אשר. מיכל?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 4. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

שניים נגד? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

גם אני.

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נמנע? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נמנע – 1. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

התקבלה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

עכשיו צריך לפתוח אותן, לא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אם מתקבלים כמקשה אז צריך לפתוח ולהצביע אחד, אחד, לא? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אי-אפשר לאשר הסתייגויות כמקשה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

להפך, אפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם אתה רוצה אני יכול להציג את זה כמספר שתיים ושלוש. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא אמרו לי שלא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אם לא צריך, או-קיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם צריך אז אני אעשה את זה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אם משהו לא מתקבל אז אפשר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

הפוך, אם משהו לא מתקבל אז הכול לא מתקבל.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

נכון. אפשר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

או-קיי, אם זה אחיד משפטית. אני לא רוצה שנחזור לפה עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עכשיו אנחנו מצביעים על הפיצול. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זהו, נגמר. אתה יכול ללכת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רגע, את רוצה להקריא את זה? תגידי אם את מסכימה כי זאת הסתייגות שלך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא אם את מסכימה בשביל להצביע בעד.  

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את תצביעי. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

תצביע על ההסתייגויות אחת, אחת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הצבעתי.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לא. אחת, אחת ליתר ביטחון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

על החוק עצמו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

טוב, אני מצביע על שלי אחת, אחת. על סעיף 2(א)(1), ירים את ידו מי שבעד ההסתייגויות של חבר הכנסת יעקב אשר.

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 5. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד, בשביל להיות על הצד הבטוח? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נמנע? – אין. ההסתייגות התקבלה. 

הצבעה

אושר


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

סעיף 7(א) זה במקום שנה. מי בעד ההסתייגויות של יעקב אשר על סעיף 7(א)? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

למה עושים את זה אחד, אחד? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי הוא שאל שאלה והיועצת המשפטית רוצה לתת ביטחון.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה מה שאני זוכר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בעד – 5. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני נגד. 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שלושה נגד אז ההסתייגות התקבלה. 

הצבעה

אושר


מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב אשר בסעיף 14(ב)? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 5. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 4. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ההסתייגות התקבלה. 

הצבעה

אושר
בסעיף 21, מי בעד? 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>   

של יעקב? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

של יעקב אשר. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

צריך להסתכל עליו ולעשות את אותו הדבר. 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 5. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 4. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ההסתייגות התקבלה. 

הצבעה

אושר

עכשיו אנחנו נקריא הסתייגות שאנחנו ממליצים לאשר או לפחות, אני ממליץ. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בסעיף 5(א) אחרי פסקה (9) תבוא פסקה (10), "נציג שימנה הארגון המייצג את רוב המועצות האזורית, בהסכמת השר, לצוות המייעץ". 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי בעד החלק הזה בהסתייגות הזאת? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 7. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 1. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יוסף. מי נמנע? – אין. אם ככה, סיימנו. יש בקשות דיבור ודיברנו עליהן. אני מעלה את הצעת החוק. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבקש גם רשות דיבור. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

את תרצי לדבר?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא עכשיו, בקשת דיבור במליאה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז גם את מבקשת?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הם לא ביקשו כלום. אם כך, אני מעלה להצבעה את הצעת החוק עם כל ההסתייגויות שהתקבלו והתיקונים שהוקראו. ירים את ידו מי שבעד הצעת החוק. 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אפשר גם? אני גם רוצה רשות דיבור. 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

בעד – 5. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

נגד – 4. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הצעת החוק התקבלה ורשות דיבור גם לחבר הכנסת מלביצקי. 


הצבעה

אושר

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יישר כוח גדול. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>