פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 33 ועדת החוקה, חוק ומשפט 16/08/2020 מושב ראשון פרוטוקול מס' 83 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, כ"ו באב התש"ף (16 באוגוסט 2020), שעה 15:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020 - החלק הנותר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר קארין אלהרר מוזמנים: גאל אזריאל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירית להב קניזו – רפרנטית סמכויות, משרד המשפטים עמית עמיר – רפרנט פרטיות, מחלקת ייעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים גיל אבירם – אגף תקציבים, משרד האוצר טל וינר שילה – עו"ד, משרד הבריאות אמיליה אניס – מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות תמר ליברטי – משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים אילה ויינשטיין – המשרד לביטחון פנים מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי רננה שחר – רשות שדות התעופה ייעוץ משפטי: גור בליי ניצן רוזנברג מנהל/ת הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה), התש"ף-2020 - החלק הנותר, מ/1332 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום בידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים) (הוראת שעה). אנחנו בסעיף שונות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> << אורח >> גאג אנחנו רוצים בסעיף 8(א)(1), שזה סעיף שמדבר על הסמכות לאסור על פתיחה של עסק לקהל, להוסיף את המילים: "ובכלל זאת איסור שהייה בהם". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם המקום סגור, איך יהיו אנשים? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הוא אמור להיות סגור לקהל. אם יש מפעיל של עסק שמפר את זה, לציבור יהיה אסור להיכנס לאותו מקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נגיד שהעסק הזה החליט שבגלל שסגרו אותו הוא רוצה לעשות משלוחים. בשביל לעשות משלוחים מישהו צריך להיות בחנות? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה זה "שהייה"? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> איסור שהייה של הקהל. בתקנות הגבלת הפעילות יש הוראה כזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם זה סגור, איך הם יהיו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הם מוסיפים את זה למצבים בהם המקום מפר את האיסור. הממשלה רוצה להטיל קנס לא רק על בעל הדיסקוטק שפתח למרות שאסור לו, אלא גם על מי שבא לדיסקוטק שהיה אמור להיות סגור. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זאת הבהרה. כבר היום יש סמכות מכוח סעיף 8(א)(4) – שמירה על הגבלת השוהים בעסקים. אנחנו חושבים שיותר נכון שזה יהיה כתוב בסעיף 8(א)(1). אנחנו מעדיפים להבהיר שאיסור על שהייה במקום יהיה רק במקום שסוגרים אותו לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות מצב שבו בעל עסק פתח בלי שהוא אמר לאנשים שהוא אמור היה להיות סגור. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> התקנות מפורסמות לציבור, הן ברורות לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שאמרת שהתקנות ברורות לכולם אמרת משהו לא נכון. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> התכוונתי לעסקים שאסור להם לפתוח. לא התכוונתי למסעדות שיש להן הגבלה על מספר השוהים במקום, לא התכוונתי למוזיאונים, לא התכוונתי לבתי קולנוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוכן שבעל המקום יקבל ענישה נוספת אם ייכנסו למקום שלו אנשים. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זה כבר מופיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומר שהוא יכול לקבל קנס על עצם זה שהוא הפר את צו הסגירה ולקבל קנס על זה שנמצאים אצלו אנשים. אני לא מסכים לתת קנס לאנשים עצמם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זאת גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת גזירה לא הגיונית. לא מתקבל החידוד הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה יעלה מחר בדיון בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כבר בתקנות היום יש את האופציה של להטיל קנס על השוהים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך להוריד את האופציה הזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הוועדה מחר תיתן את דעתה בעניין הזה. למה הממשלה מציעה את זה? כי אנחנו סברנו שיש בעיה עם ההסמכה להטיל קנס על השוהים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החידוד במקום הזה לא צריך להיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא ראוי. למה צריך להאשים את הציבור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נניח שבעל מקום פותח מקום שאמור להיות סגור ואנשים מגיעים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האחריות צריכה להיות מוטלת על בעל המקום, לא על האזרחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נכניס איזה שהוא אלמנט של התראה לאותם אנשים שנכנסים למקום שאמור להיות סגור - עם זה יש לי פחות בעיה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> זה כבר בשלב של הסנקציה. השאלה היא קודם כל שאלה של סמכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סמכות למה? לקנוס? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לפני הקנס יש את ההוראה הנורמטיבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שהקנס על הנוכחים באירוע יהיה רק לאחר שהודיעו להם שהמקום אמור להיות סגור, ורק לאחר ההתראה הזאת אפשר יהיה לקנוס אותם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את זה אני מקבלת. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לי אין שום התנגדות לזה, אבל על זה צריך לדבר עם מי שעוסק בהטלת קנסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודיעי להם שיכניסו את האלמנט הזה לתקנות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לפני שמגיעים לקנס ולאיך מטילים את הקנס יש צורך לקבוע את ההסמכה של איסור שהייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסמכות היא בעובדה שהמקום צריך להיות סגור. כל האירוע היה נמנע אם היית עוצרת את זה בפתיחה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יכול להיות שיש מבקרים שביודעין ידעו שהמקום אמור להיות סגור ובכל זאת נכנסו. יש ספק אם כרגע, לפי איך שחוק הסמכויות כתוב, יש סמכות לאסור על השהייה של אותם אנשים פרטיים בעסק. אפשר לקרוא את הסעיף כך שיש סמכות, אבל יהיה נכון יותר לחדד את זה. מדובר באיסור שהייה של הציבור רק במצב שבו העסק סגור, לא במצבים שיש הגבלה אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חוששת ממצב שבו אנשים לא יגיעו לבתי עסק, הם לא ירצו להסתבך. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אני מבינה את החשש. ההוראה על איסור שהייה של אנשים במקומות שאמורים להיות סגורים הייתה בתקנות שעת חירום, הייתה בחוק להארכת תקנות שעת חירום, והיא נמצאת בתקנות על הגבלת הפעילות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי שפעל לא בסדר זה לא האנשים שהגיעו, זה בעל העסק שפתח. אם נסגור את המקום, לא יהיה לאן להגיע. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא רק. אם יש מועדון שאמור להיות סגור ובכל זאת בעל העסק פותח ואנשים נכנסים, זו התנהגות לא נכונה. לממשלה צריכה להיות סמכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה מבין שכל שעה עגולה הממשלה משנה את העמדה שלה לגבי מה נכון לפתוח ומה נכון לסגור? זה יכול לגרום להתנהגויות שהממשלה לא רוצה שיהיו. או שתתפקסו ותגידו מה נכון ומה לא, או שלא תראו באזרחים אנשים מעורבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם במקום מסוים מותר 20 אנשים ובפועל יש 25, האם אתה יכול להטיל קנסות על השוהים? << אורח >> שי סומך: << אורח >> זה לא קשור. אנחנו מדברים על עסקים שאמורים להיות סגורים לגמרי, לא על עסקים שפתוחים בתנאים. מדובר על מועדונים, על אולמות אירועים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לאולמות אירועים מותר להיכנס. << אורח >> שי סומך: << אורח >> קנס לבעל העסק לא תמיד אפקטיבי, כי לפעמים הרווח מלפתוח יותר גבוה מהקנס, ולהטיל צו סגירה זה אמצעי מאוד דרסטי. אמצעי ביניים הוא נכון. הוועדה תשקול אם היא רוצה להקל או לא להקל, אם היא רוצה לאשר או לא לאשר. בסוף יהיה פיקוח פרלמנטרי על הצעד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אי אפשר לתת התראה לשוהים לפני שמטילים קנס? << אורח >> שי סומך: << אורח >> נראה לי שזה קצת מורכב לעשות את זה בסעיף ההסמכה. ההסמכה היא רק לגבי הנורמה, לא לגבי התוצאות של הפרת הנורמה. אני לא יודע אם עשינו ערבוב כזה בהקשרים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה יקרה אם יעשו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה יכול להכניס את הדרישה להתראה בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו שידענו להכניס את האפשרות של התראה ושל השגה בצווי סגירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפילו בעטיית מסיכה הכנסנו את זה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> סעיף 8 עוסק בהסמכה לגבי מה ניתן להגביל ומה לא ניתן להגביל. אחר כך יש את הסעיפים של האכיפה המינהלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאנחנו נותנים כוח בידי הממשלה, אנחנו רוצים לתת אותו עם שכל, עם היגיון. כשיש לממשלה כוח שהוא לא מכוון למה כן ולמה לא, דורסים את הכל באמצע. תחשבו על משפחה גרעינית שיוצאת ורואה מקום פתוח. הם לא יודעים שחוץ מהקפה שהמקום מוכר בבוקר יש שם גם בר בערב שחייב להיות סגור. לא יכול להיות שהם יקבלו את אותו קנס כמו שבעל העסק מקבל. תמצאו פתרון לזה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> נבדוק את זה בתוך הממשלה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אולי תהיו מוכנים לשקול את הוספת איסור השהייה ב-8(א)(1), כאשר אנחנו בתוך הממשלה נבחן איך לתקן את התקנות כך שיהיה צורך בהתראה לפני שיכולים להטיל קנס על מי ששוהה במקום כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אז תיכנסי לכל מיני מקומות שבהם אין מפעיל. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> סעיף 8 מתייחס רק למקום שיש לו מפעיל. בסעיף 7 לחוק יש כבר איסור שהייה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גינה ציבורית זה מקום כזה? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> גינה ציבורית כרגע פתוחה. כשהיא הייתה סגורה היה שם איסור שהייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מצפה שיהיה שם מישהו שיתריע. צריך לזכור ששלושת רבעי מהמשק פתוח, 10% מהמשק סגור. מי שיודע איזה עסקים כלולים במקומות הסגורים זה אותו בעל עסק מסוג העסקים האלה. אני לא מוכן שאדם שנכנס למקום כזה יחטוף קנס. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אנחנו מבינים את הרציונל. אחרי שתסיימו להצביע על הצעת החוק, תתחילו לדון בתקנות הגבלת הפעילות, ושם יש כבר סעיף של איסור שהייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם יש לי בעיה להיכנס לרזולוציות מסוימות. אני יכול לאשר או לא לאשר. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ככל שהוועדה סבורה שאין בכלל סמכות לאסור שהייה היא לא תאשר את הסעיף הזה שחשוב לממשלה. עד שנוכל לתקן את החוק יעברו שבועיים או שלושה שבהם לא נוכל לאסור שהייה במקומות האלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? פשוט תגרמו לבן אדם לסגור את בית העסק. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אנחנו מדברים על מצב שבו בעל העסק פתח ואנשים נכנסים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תתני לו קנס. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לפעמים הקנס נמוך מהרווח שיש בהפעלת המקום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז תתנו לו קנס כפול. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם הוועדה סבורה שאין הצדקה לאיסור שהייה על המבקרים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אמרתי את זה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם אתם סבורים שיהיו מצבים שבהם זה יהיה מוצדק, כדאי שתהיה הסמכה ברורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה בהסמכה על תנאי? << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כדי להתנות את ההסמכה נצטרך לעשות בירור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אומר להתנות את ההסמכה סתם, אלא לאחר שהודיע הפקח. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אתם רוצים לאשר משהו כמו באיסור התקהלות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> שי סומך: << אורח >> יכולים להיות מצבים של הפרות ניכרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לוקח על עצמי את זה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> יהיו מצבים שבהם התראה היא שיטת "מצליח". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לתת כוח לעשיית עוול. ההנחיות שקיבלו השוטרים בנוגע למסכות הן קודם כל להסביר. אם האדם מצפצף ולא שם מסכה, תיתן לו דוח. אותו דבר גם כאן. האנשים ששוהים במקום כזה לא יכולים להיות בשר התותחים של בעל העסק. יכול להיות שהם לא יודעים שהעסק אמור להיות סגור, יכול להיות שמישהו בילף אותם ואמר להם שיש לו אישור לפתוח. לא איכפת לי שפקח ייתן לבעל העסק כמה דוחות שהוא רוצה, אבל לאנשים שנמצאים שם צריך לתת התראה, צריך להגיד להם להתפזר. אם הם לא מתפזרים, תתחיל לתת דוחות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אם לא תאשר את הסעיף, אפשר בהארכה הבאה להביא את הסעיף עם ההתראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתקן את זה רק בחלק של הקנס, לא בחלק של איסור השהייה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אני אבדוק את זה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ננסה למצוא פתרון שהולם את הבקשה שלכם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חוזרים עכשיו לעמוד 6, לסעיף 18. תיקון 18. בסעיף 47 לחוק העיקרי - סעיף 47 (1) בכותרת השוליים במקום "ועדות הכנסת" יבוא "הכנסת וועדותיה"; (2) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 ובתקנות לפי סעיף 4."; (3) בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף 2", יבוא "דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3", ובמקום "והכרזה על אזור מוגבל לפי סעיף 13" יבוא "והכרזה או ביטול הכרזה על אזור מוגבל לפי סעיפים 13 ו-14". התיקון הזה נועד להגיד שוועדות הכנסת ומליאת הכנסת לא יהיו מוגבלות במגבלות של פגרה בכל ההיבטים שקשורים לחוק הסמכויות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוספת 20. אחרי סעיף 48 לחוק העיקרי יבוא: סעיף 48א "דיווח לכנסת" 48א. (א) הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך ידווחו לוועדת חוקה, בכתב, אחת לחודש על אלה: << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אנחנו מבקשים שהוועדה תחשוב על אפשרות שזה יהיה פעם בחודשיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פעם בחודשיים זה כמו צו הריסה לסוכה אחרי שמונה ימים. יש דברים שכדי לקבל החלטות צריך לדעת אותם קודם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה גם לא מתכתב עם המועדים של הארכה של מצב חירום - אחת ל-30 יום. הוועדה צריכה לקבל איזה שהם נתונים כדי לדעת מראש לאן הולכים. גם העניין של 30 חברי כנסת שיכולים לבקש לבטל את ההכרזה הוא רלוונטי פה. צריך שיהיה את המידע שיאפשר לקיים את הדיון הזה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> מקובל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> (1) הצגה באופן מרוכז של נתונים המשקפים את היקף התחלואה על רצף של זמן בשלושת החודשים שקדמו למועד הדיווח, שעליו יוצגו מועדי הטלת ההגבלות, וכן של נתונים המציגים את ההשפעה של הטלת ההגבלות על המשק באותה העת. (2) מדיניות שנקבעה לשינוי בהיקף ההגבלות הכוללת אמות מידה שנקבעו לעניין זה; (3) תחזית בדבר היקף התחלואה העתידי, וכן נתונים בדבר יכולתה של המערכת הרפואית לספק שירותי רפואה לטיפול באותו היקף תחלואה; (4) לעניין שוהים במקום לבידוד מטעם המדינה – מספר השוהים במקומות כאמור, שיעור השוהים שהם חולים, שיעור השוהים שהם נכנסים לישראל ומתוכם שיעור החוזרים, שיעור השוהים שהם קטינים ואנשים עם מוגבלות ומספר המקומות הפנויים במקומות כאמור, וכן מספר ההשגות שהוגשו לפי סעיף 22ח והבקשות לפי סעיף 22ב, ומספר ההשגות והבקשות מתוכן שהתקבלו. ב) ועדת השרים לפי סעיף 13 תדווח לוועדת החוקה, בכתב, אחת לחודש, על אלה: (1) בכל אחד מהאזורים שהוכרזו כאזורים מוגבלים בתקופת הדיווח – נתוני התחלואה שעל בסיסם הוחלט להכריז על האזור כאזור מוגבל ונתוני התחלואה בסיום תקופת ההכרזה באותו אזור; (2) דרכי הפעולה שננקטו בהתאם לנוהל שנקבע לפי סעיף 13(ח). ג) מינהלת אכיפה תדווח לוועדת החוקה, בכתב, אחת לחודש, על אלה: (1) מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי חוק זה, מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה; (2) מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי חוק זה בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון סכום הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א) (1), (2) או (3) עד (6), מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים; (3) מספר צווי הסגירה המינהליים שניתנו ומספר המקרים שבהם הוחלט לאחר שימוע שלא לתת צו, בחלוקה לפי סוגי המקומות, העילה למתן הצו, זהות הגורם המורשה נותן הצו ותקופת תוקפו של הצו; (4) מספר הפניות מהציבור שהתקבלו לפי סעיף 28ב(ג) והפניות שהתקבלו לגבי הפעלת סמכות שוטר לפי חוק זה, עיקרי הפנייה ואופן הטיפול בה. (ד) גורם מורשה כאמור בפסקה (1) להגדרה "גורם מורשה" בסעיף 32א ידווח לוועדת חוקה, בכתב, אחת בחודש, על אלה – מספר צווי הסגירה המינהליים שניתנו ומספר המקרים שבהם הוחלט לאחר שימוע שלא לתת צו, בחלוקה לפי סוגי המקומות, העילה למתן הצו ותקופת תוקפו של הצו; דיווח לוועדה כאמור בפסקה זו ייעשה באמצעות מינהלת האכיפה, באופן ובתדירות שתורה מינהלת האכיפה, בתיאום עם מרכז השלטון המקומי או מרכז המועצות האזוריות, לפי העניין. (ה) מנהל ערכאה שיפוטית כמשמעותה בסעיף 44 יביא לידיעת ועדת החוקה את התקנות שהתקין או נהלים שקבע למניעה ולצמצום של התפשטות נגיף הקורונה במסגרת פעילות הערכאה השיפוטית שבניהולו, ותיקונים להם; התקנות יבואו בליווי דברי הסבר." << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אתם מבקשים שהוועדה תקבל דיווח על פניות שהתקבלו לגבי הפעלת סמכות שוטר לפי חוק זה. אנחנו חושבים שאין מקום לדווח על זה לוועדה, כי הסמכויות ששוטרים מפעילים בהקשר של חוק זה מעורבות עם הסמכויות הרגילות שהם מפעילים בהקשרים אחרים. המערכים שיש במשטרה ובגופים אחרים לקבלת הדיווחים האלה, אם זה מח"ש ואם זה יחידת תלונות הציבור של המשטרה, לא הוקמו במיוחד לחוק הזה, לכן אנחנו חושבים שאין מקום לדווח על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו חושבים שזה דבר חשוב. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> דיווח על פניות שהתקבלו לגבי אופן הפעלת הסמכות על ידי שוטר זה משהו שלא היה מקובל עלינו מלכתחילה, הוא חורג מגדר ההסכמות שלנו. המשטרה היא גורם שמפעיל סמכויות כלפי אזרחים כדבר שבשגרה כבר מעל 70 שנה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה לא בודק את זה לגבי דברים אחרים, למה שתבדוק את זה פה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> עושים את זה גם לגבי פקחים של רשויות מקומיות. השאלה אם השוטרים צריכים להיות מחוץ לדבר הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מתנגדים לזה שאנחנו נהיה במסגרת חובת הדיווח ומשטרת ישראל לא. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> ההבדל בין פקח לשוטר זה שלפקח ניתנו סמכויות ספציפיות לאכיפת חוקי הקורונה, ואילו השוטר בא עם סל הסמכויות הכללי שלו. מעבר לסמכויות הספציפיות שהכנסת הקנתה לשוטר לאכיפת חוקי הקורונה, יש לו גם סמכויות של עיכוב ושל מעצר שהוא מפעיל. אנחנו רואים הצדקה לעשות הבחנה בעניין הזה בין פקח לבין שוטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דווקא רואה את זה הפוך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש בחוק הזה סמכויות ייחודיות שניתנו לשוטרים, במיוחד בסעיפים 27 ו-28. אנחנו לא בסיטואציה רגילה, אנחנו בסיטואציה שבה יש סמכויות חריגות לשוטר יחסית לחוקים אחרים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הסמכויות האלו הן לא חריגות לשוטר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מה לגבי להורות לאדם לבצע פעולה? << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> יש לשוטר סמכות כזאת גם בחוקים אחרים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> האירוע עם שוטר לא מתחיל ונגמר בסמכויות הקורונה. בשונה ממפקחים עובדי מדינה ומפקחים של רשויות מקומיות, לשוטר יש סמכויות מתגלגלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי מה החשש לדווח. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> צריך לקחת בחשבון את המגבלה המעשית. גם למח"ש וגם ליחידת תלונות הציבור, שהם שני האפיקים שבהם מתקבלות תלונות על פעילויות של שוטרים, אין את רכיבי הדיווח המיוחדים לקורונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יוצאים מנקודת הנחה שצריך את הדיווח הזה, זה צריך להיות לגבי הפקחים של הרשויות המקומיות ולגבי המשטרה באותה צורה. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> במצב שבו פקח מפעיל סמכויות אכיפה והאירוע מסתבך או מסלים, הפקח אמור לקרוא לשוטר. השוטר מטפל באירוע הזה כמו שהוא מטפל בכל אירוע, הוא לא נדרש להפעיל פה סמכויות חריגות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה סוג פעילות שהשוטר לא עסק בו קודם. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> על אירוע שעבר ברף הנמוך והבסיסי של הסיטואציה לא תתקבל פנייה. מתי תתקבל פנייה? כשהאזרח חושב שהגורם שהפעיל כלפיו סמכות, כשבמקרה הזה זה שוטר, חרג מסמכויותיו. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> הנתונים האלה לא נובעים מאכיפת חוקי הקורונה. אם אדם סירב להזדהות, אם אדם סירב לעיכוב והיה צריך להיעצר - אלו לא סמכויות מיוחדות לקורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל קראתם לו כי הוא חשוד בהפרה של איזו שהיא הוראה מהוראות הקורונה. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מבינה מה החשש. מה הבעיה שהוועדה תדע על מקרים כאלה? << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> אין בעיה שהוועדה תדע, יש בעיה עם להטיל חובת דיווח על המשטרה. אין למשטרה פילוח של אירועים שנוגעים לקורונה ופילוח של אירועים שלא נוגעים לקורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז יהיה. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> אין לנו יכולת לעשות הבחנה בין האירועים האלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שוטר לא יכול לדווח למי שממונה על האקסל הזה? << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> בוודאי, כל שוטר עורך דוח פעולה. השאלה אם המשטרה יכולה בלחיצת כפתור או באיזו שהיא דרך אחרת לספק נתונים לגבי פניות ציבור שהתקבלו בנוגע להפרת חוקי קורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא חושבת שיש דרישה שתדווחו על דברים שהיו לפני החוק. ברגע שזה יהיה בחוק אתם תדעו שאתם צריכים להפעיל מאגר כזה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה הרבה מעבר למה שחברת הכנסת אלהרר אומרת. כשמתקבלת תלונה על שוטר שהשתמש בכוח לא סביר, התלונה נבחנת במשקפיים של שימוש בכוח לא סביר, לא בשאלה ממה התחילה הפעלת הסמכות – האם בגלל שניסו להטיל קנס קורונה, או האם בגלל שניסו להטיל קנס על רעש. לב העניין הוא השימוש בכוח. המשטרה לא מעבירה דיווחים לכנסת על שימוש בכוח, היא לא מעבירה דיווחים על הפעלת סמכויות אחרות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אולי כדאי שנבקש את זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> עבירה של התקהלות של אנשים שבסך הכל הלכו להפגין או עמדו בקרבה מסוימת אחד לשני, היא לא סיטואציה של אדם שעשה פשע או סיטואציה של אדם שהמשטרה רגילה לטפל בו, לכן יש חשיבות יתירה שהוועדה תקבל דיווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוכן לעשות את זה אם זה יקרה בכל תחום שהמשטרה מטפלת בו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה לא דומה להפעלת כוח על מישהו שפשע. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> המשטרה יודעת להפעיל סמכויות גם כלפי אנשים נורמטיביים. הסמכויות שמופעלות בהפגנות, בתהלוכות, בתנועה, הן סמכויות שמופעלות בשגרה כלפי אנשים נורמטיביים. הסיפור של הקורונה הוא ייחודי למפקחים עובדי מדינה ולפקחים של רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מקבל את החלק השני של דברייך על המפקחים עובדי המדינה ועל הפקחים של הרשויות המקומיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו אמירה לא נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם צריך את זה, צריך את זה כל השנה, בכל סוגי העבירות האזרחיות. מאוד נחוץ שזה יקרה, אבל זה צריך לקרות על הכל. אם זה לא קורה על הכל, לא נעשה את זה דווקא על הקורונה, בוודאי לא לגבי סוג מסוים של אנשים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש אפשרות לעשות את זה רק על הסמכויות הייחודיות שהוקנו לשוטר בחוק הזה? רק על סעיפים 27 ו-28 שאין חולק שאין אותן בשום חוק אחר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה 27 ו-28? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אלו סמכויות ייחודיות שהוקנו לשוטר לפי חוק הקורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שזה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> למנוע כניסה, להורות לאדם - - << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> יש לשוטרים סמכות למנוע כניסה גם בחוקים אחרים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פיזור התקהלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוועדה של הכנסת אמורה לקבל איזו שהיא תמונת מצב בשגרת קורונה, לרבות הצעד של המשטרה. תמר, איך את מציעה שהוועדה תקבל תמונת מצב לגבי איך שפועלת המשטרה בעניין? הרי לא תוכלו לא לדווח. << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> אנחנו מדווחים על הקנסות, מדווחים על חקירות, מדווחים על כתבי אישום. לדווח על כל אירוע שבו התקבלה טענה של אזרח לגבי הפעלת סמכויות, זה משהו שהוא לא ריאלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה פעמים טענת האזרח מתקבלת? האם כל פעם כשיש מפגש בין אזרח לשוטר טענת האזרח מתקבלת? << אורח >> תמר ליברטי: << אורח >> ברור שלא. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הקמנו גוף מיוחד לתלונות על הקורונה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא הקמתם גוף מיוחד. אף אחד לא אמר שיהיה עכשיו תקן חדש, משרה חדשה, עבודה חדשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אתם רוצים שהגוף הזה יבדוק? הפעלת סמכות לא נכונה? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה גוף שאם אזרח חושב שהוא נפגע מפעילות של פקח הוא יוכל להגיש תלונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם על המשטרה הוא יכול להגיש תלונה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> על המשטרה הוא מגיש תלונה למח"ש וליחידת תלונות הציבור, שאלה כבר גופים קיימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקבעו מי הגוף ברשות המקומית שצריך לקבל את התלונות האלו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם אם יש גוף כזה, לא ייתכן שפקחי הרשויות המקומיות יביאו בפני הוועדה את התלונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לדעת שמישהו מטפל בתלונה על פקח. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> החוק מחייב אותנו לפרסם באתר האינטרנט שלנו את אופן הגשת הפנייה, לוחות הזמנים לטיפול בה, ופרטים בדבר אופן יצירת הקשר לשם קבלת פניות מהציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מחליט את זה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו החלטה שצריכה להיות ברשות המקומית. יכול להיות שזה יהיה ממונה פניות הציבור הרגיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאנחנו תמיד יכולים לבקש פרטים על חקירות או פרטים על תלונות של תושבים בנוגע לשימוש בכוח של המשטרה או של הרשות המקומית. אני חושב שצריך להסיר את הדרישה של הדיווח. צריך להיות ברור שצריך להיות תיעוד על כל תלונה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> חשוב להגיד שהתדירות של הדיווח למינהלת תהיה תדירות גבוהה יותר מאשר התדירות לוועדה, וזה כדי שמינהלת האכיפה תהיה מסוגלת לדעת באופן שוטף מה תמונת המצב לגבי צווי הסגירה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תיקון 19. בסעיף 48 לחוק העיקרי, בפסקה (3), בסופה יבוא "ואולם סעיף מידע כאמור בסעיף 12(א)(3) שהתקבל לפי סעיף 12(א)(8)(א) 48 יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף 12, ובלבד שלא תעלה על x ימים". בחוק המסגרת נקבע שהצהרות הבריאות בטופס או אלו שאתה ממלא און ליין יושמדו בתוך 24 שעות. הסעיף שפה עוסק במילוי הצהרה לפני טיסה. הממשלה מבקשת שתהיה תקופה ארוכה יותר מ-24 שעות שאפשר יהיה לשמור את הצהרת הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן הממשלה ביקשה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> היא לא ביקשה, היא אמרה שזה ייקבע בתקנות. אנחנו סבורים שראוי לקבוע איזו תקרה עליונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעבור עכשיו לדבר האחרון, אחר כך נחזור לזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר האחרון זה תיקון סעיף 8 ותיקון סעיף 12. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הסעיף הזה נועד לאפשר לנו לקבל מידע שנדרש לצורך החקירות האפידמיולוגיות. אנשים מגיעים למקומות שאם לא נדע את הפרטים שלהם יהיה לנו מאוד קשה להשיג את האנשים ששהו באותו מקום. יש מספר מקומות שחשובים לנו במיוחד: אולמות אירועים, גני אירועים, אולמות תרבות, מועדוני ספורט. אנחנו רוצים לקבל אקטיבית את מספר הטלפון של האדם שנכנס למקומות האלה, לא רק לדעת אם מספר הטלפון שלו נמסר, על מנת שנוכל ליצור איתו קשר לצורך החקירה האפידמיולוגית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין עם זה בעיה מבחינת הגנה על הפרטיות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> יש כאן אמנם בעיה של פרטיות, אבל התכלית היא ראויה. המטרה של קטיעת שרשראות ההדבקה חשובה מבחינה בריאותית, חשובה מבחינה משקית, היא מאפשרת לפתוח עסקים. אין ספק שבהתמודדות עם הקורונה אנחנו פוגעים בזכויות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה זמן אתם הולכים לשמור את המידע? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> המידע אמור להישמר 20 יום ואחר כך להימחק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איזו דוגמה נוספת יש לגבי שמירת מידע לתקופה כזאת ארוכה? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הסדר דומה התקבל בתקנות לשעת חירום לגבי אולמות אירועים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החרגנו חנויות ודברים מהסוג הזה שהכניסה אליהם היא אקראית יותר. דיברנו על מקומות בהם הכניסה יותר מתוכננת. אני מבין שמשרד הבריאות מנסה להרחיב את העניין, רק השאלה עד איפה. משרד המשפטים, האם זאת תכלית ראויה בעיניכם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבינה שזה נכנס להגדרה של מאגר מידע. איך אתם מתכוונים לשמור את הנתונים? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> התקופה של 20 יום נקבעה כבר בזמנו. התקופה הרלוונטית היא 14 יום למידע עצמו, אבל מאחר והחובה לא מוטלת על גוף מרכזי כמו משרד הבריאות אלא על כל עסק בעצמו ששומר את המידע, הוחלט לאפשר עוד מספר ימים עד המחיקה. אנחנו לא מדברים פה בהכרח על מערכות מידע מורכבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא איזה database שמישהו צריך להעביר לכם. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אנחנו מדברים על מסירת מידע לצורך חקירות אפידמיולוגיות פרטניות על ידי משרד הבריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך זה יעבוד? משרד הבריאות מתקשר לבעל האולם לשאול אותו מי היה? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הפרטים שנמסרים נשמרים בעסק. אם התגלה שבאותו עסק שהה חולה מאומת, משרד הבריאות יוכל לדרוש לקבל את המידע בחקירה אפידמיולוגית פרטנית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפרטים האלה נמצאים במאגר מידע. איך אתם מוודאים שהוא נשמר? על מי מוטלת האחריות לשמור אותו? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> השאלה אם זה מאגר מידע או לא תלויה באופן הרישום, אם זה יהיה ידני או במחשב. יחול על זה הדין הכללי של חוק הגנת הפרטיות. אין צל של ספק שמדובר פה בפגיעה בפרטיות. כמו שחברי שי אמר, אנחנו סבורים שהפגיעה היא לתכלית ראויה, ולכן יש בהצעת חוק כמה הוראות בדבר סודיות המידע, איסור העברתו והגבלת השימוש בו לתכלית האמורה בלבד. כל זה אמור לאזן את מידת הפגיעה כך שהיא באמת תהיה פגיעה מידתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע שזה מאגר מידע. איך אתה מסייע לבעלים של אולם להבין שהוא צריך לאבטח את המידע כדי שלא יפרצו לו? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> המידע הזה עשוי להיות מאגר מידע, לכן יחולו עליו תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) כמו על יתר מאגרי המידע שבידי הגופים האלה. אין הבחנה מהותית בין המאגר הזה לבין מאגרים אחרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוא לא נדבר על בעל אולם, בוא נדבר על בעל פאב שמחזיק רשימות של אנשים בקובץ אקסל. אין לו מאגרי מידע אחרים ביום יום שלו, לכן גם אין לו מושג שהוא אמור לאבטח את זה באיזו שהיא צורה. איך אתם פועלים בעניין הזה? איך מעדכנים את בעלי העסקים שיש בידיהם מאגרי מידע שהם צריכים להבטיח שלא יפרצו להם? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> יש עליו חובה לאבטח את המידע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא מתעסק עם זה ביום-יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא מדברים פה על מידע שהוא מידע קריטי. כשאנשים מזמינים מקום במסעדה או בפאב, הם כותבים מה מספר הטלפון שלהם. דיברנו בפעם הקודמת על כך שזה לא יהיה בחנויות אקראיות. אני לא מתאר לעצמי שהולכים לפתוח מגרשי כדורגל באופן בלתי מבוקר. אם יפתחו ויגידו עד 1,000 איש, אני מניח שיעשו איזה רישום מוקדם. ברישום מוקדם לוקחים מספרי טלפון. אם אנחנו אומרים שחשובות לנו מאוד החקירות האפידמיולוגיות כדי להתמקד במקומות הבעייתיים, אנחנו צריכים לחשוף את בעלי העסקים לשמות עם טלפונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבעיה בחשיפה של בעלי עסקים או בעלי מקומות שיחזיקו מאגרים - שהם מחויבים בחובות מסוימים על פי חוק. אני רוצה לוודא שלא יטילו על ציבור העסקים גזירות, גם ככה קשה להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אפשר להגיד ששם וטלפון לא נחשב מאגר מידע. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אני לא חושב שנרצה לעשות את זה. אם אנחנו רוצים להסיר כל אחריות מהעסק, מהמפעיל או מכל גורם אחראי שאוסף את הרשימות האלו, זה דבר שיעצים את הפגיעה בפרטיות. מדובר פה על סוג של אמצעי שפוגע בפרטיות כדי שלא יצטרכו אחר כך לסגור עסקים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מציעה שאותם עסקים יעבירו את כל הקבצים האלה למשרד הבריאות, ושמשרד הבריאות ינהל מאגרי מידע. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אני חושב שזה פתרון שגורם לפגיעה הרבה יותר גדולה בפרטיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? בלאו הכי יש מאגר. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> המאגר הוא נקודתי. רק כאשר התגלה שחולה מאומת היה באותו עסק אוספים את פרטי המאגר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה יודעת לתחזק מאגר מידע כזה הרבה יותר טוב מאשר כל מיני עסקים קטנים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתה לא רוצה שיהיה לממשלה מידע על אנשים בצורה כזאת. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> בחלק גדול מהמקומות אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. הרבה מאוד מהמקומות האלה אוספים גם ככה מידע על הלקוחות שנכנסים בשעריהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הממשלה רוצה להטיל את החובה על עסק שמעצם טבעו הכניסה אליו דורשת תיאום מראש, הזמנה מראש או מותנית ברישום או זיהוי. על עסק שממילא האנשים מזמינים מראש או מתאמים מראש הגעה אליו חלה חובה לנהל את רשימת מספרי הטלפון, לשמור אותה ל-20 יום, ולמסור אותה לממשלה למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית כשיש בעיה. אם אותו עסק שומר ממילא גם שם, תעודת זהות או שעת כניסה ויציאה - גם את זה. השאלה אם אפשר לחייב את האנשים למסור את מספר הטלפון. משרד הבריאות ביקש שתיקבע חובה על האנשים למסור את מספר הטלפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באיזה תחומים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שייקבע שהאנשים שמוסרים את מספר הטלפון שלהם ידעו שיכול להיות שמעבירים אותו למשרד הבריאות. << אורח >> שי סומך: << אורח >> בהסדר שהיה בתקנות שעת חירום הייתה הוראה כזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה איזה מקומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה היה, זה יהיה גם עכשיו. משרד הבריאות, תנו את הספקטרום, עד איפה אתם רוצים להגיע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אופציה אחת זה להגיד שבאותם מקומות שמעצם טבעם הכניסה אליהם דורשת תיאום מראש או הזמנה מראש תהיה חובה למסור מספר טלפון. אופציה שנייה היא למנות מקומות ספציפיים, להגיד שמבקר בעסק שיש בו אירוע ספורט, אמנות, תיאטרון, קולנוע, בידור, גן אירועים, גן שמחות תהיה חובה למסור מספר טלפון. אופציה שלישית היא להגיד שהמבקר יהיה חייב למסור את מספר הטלפון שלו בכל עסק שיש בו פעילות עם שהייה ממושכת, עם ריבוי משתתפים או עם קרבה בין בני אדם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גור, אתה רגוע עם העניין של מאגר המידע? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אין חובה להקים כאן מאגר מידע. ההגדרה של מאגר מידע לפי סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות קושרת את החזקת המידע להחזקה באמצעי מגנטי או אופטי המיועד לעיבוד ממוחשב. רישום לא ממוחשב של המידע גורם לו לא להפוך למאגר מידע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש מקומות שזה כן יהיה רשום במחשב. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> מי שיחליט לרשום את זה במחשב. אנחנו לא מחייבים הקמת מאגר מידע. אנחנו מקימים פה איזה שהוא מסד תחום של נתונים שנאסף ל-20 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אחרי 20 יום מישהו יעשה בזה שימוש, הוא יעבור על החוק. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אחרי 20 יום הוא צריך למחוק את זה. גם בתוך ה-20 יום אסור לו לעשות בזה שימוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה על איזה סוג ללכת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא אוהבת את האופציה השלישית, היא מאוד רחבה בעיני. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אנחנו חושבים על האופציה השלישית, למעט העניין של הקרבה בין בני אדם שזה משהו שאנחנו ממילא מסדירים במקומות האלה. << אורח >> אמיליה אניס: << אורח >> בחקירות אפידמיולוגיות אנחנו כל פעם מגלים עוד ועוד נתונים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם. אם אנחנו מגדירים מראש את הרשימה, אז כל שינוי מחייב שינוי בחקיקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בנוסח שהועבר אלינו דובר על האופציה הראשונה, על החובה של המבקר למסור את פרטיו באותם מקומות שמעצם טבעם נדרש תיאום מראש, נדרשת הזמנה מראש או הכניסה מותנית ברישום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק מעצם טבעם, גם מעצם טבעם בתקופת קורונה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> יש מקומות שאין עליהם גם היום איזו שהיא חובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תני לי דוגמה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אולם אירועים. << אורח >> אמיליה אניס: << אורח >> מי שנכנס לבית קולנוע לא צריך להירשם מראש ולתת את הפרטים שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום הוא צריך להירשם מראש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה עד כמה אתה רוצה להרחיב את החובה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> משרד הבריאות ימליץ לממשלה על מקומות מסוימים. ההסמכה הרחבה היא חשובה, כי משרד הבריאות מגלה בחקירות האפידמיולוגיות דברים שהוא לא ידע קודם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם אי אפשר בשלב הזה ללכת על האופציה המצומצמת יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתם הולכים להרחיב פעילות מסוימת, תכניסו בתקנות חובת רישום מראש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לנו בעיה עם בתי עסק שבכל מקרה עושים רישום של טלפונים, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבעיה היא לגבי אלה שלא עושים רישום. הם רוצים לחייב אותם לבצע את הרישום? << אורח >> שי סומך: << אורח >> לא הייתה תלונה כשפתחנו את מוסדות התרבות ואת אולמות האירועים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם הסכימו. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה אחד מהדברים שמאפשרים לפתוח. בלי הדברים האלה יותר קשה לפתוח מקומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הטלפון זה מה שישבור לנו את מאגר המידע? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אין פה רק עניין של פרטיות, יש גם את הנטל על העסק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנטל הזה עדיף לו מאשר לרוץ לביטוח לאומי ולבקש דמי אבטלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבעיה היחידה שלי היא הטלת נטל על העסקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך, רק השאלה מה הוא נטל גדול יותר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אסור שזה יהיה על איזה בעל מכולת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה החרגנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עכשיו קובעים איזה גורמים כן, איזה גורמים לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקשת שהעסקים הקטנים יוחרגו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברים שמצריכים שהייה ארוכה צריכים להיות בפנים. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אנחנו מסכימים ללכת על הפתרון השלישי, על מקומות שיש בהם שהייה ממושכת או ריבוי משתתפים, ובמקומות האלה לחייב כל אדם למסור את מספר הטלפון שלו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האם אדם שנכנס לקניון ייתן את מספר הטלפון בכניסה לקניון, לא בחנויות? << אורח >> שי סומך: << אורח >> הכוונה היא לא לקניון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כשאתם מורידים את הקרבה בין בני אדם ונשארים רק עם שהייה ממושכת וריבוי משתתפים, אתם יכולים להוביל למצב שזה יחול גם על קניון וגם על חנות כלבו. אם הולכים על האופציה השלישית, חשוב להכניס את הקרבה בין בני אדם לצד ריבוי משתתפים ושהייה ממושכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסו לנסח את זה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפשר למנות את המקומות, שזאת החלופה השנייה, ולהוסיף את העניין של מקומות נוספים שיש בהם ריבוי של אנשים ושהייה ממושכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקומות מסחריים שאנשים באים אליהם בצורה מסודרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תיקון 5. בסעיף 8 לחוק העיקרי - סעיף 8 2) אחרי פסקה (א)(13) יבוא: "14 (א) חובת הגורם האחראי על המקום לגבי עסק שמעצם טבעו הכניסה אליו דורשת תיאום מראש או הזמנה מראש או מותנית ברישום או זיהוי, בין אם בעת הכניסה ובין אם במועד מוקדם יותר, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של המבקרים בעסק, וזאת לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית (בסעיף זה – רשימת פרטים); ובעסק שבו המבקרים נדרשים למסור בעת התיאום או הרישום מראש או בעת כניסתם לעסק כאמור פרטים מזהים, ובעסק שבו בידי הגורם האחראי על המקום יש מידע בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לעסק או זמן היציאה ממנו – חובת הגורם האחראי על המקום כאמור לנהל גם רשימת פרטים כאמור ( בסעיף זה – רשימת פרטים מורחבת); בפסקה זו - "מבקר" – לקוח, עובד או נותן שירות; "פרטים מזהים" – שם מלא, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית; (2) חובת הגורם האחראי על מקום, להעביר למשרד הבריאות רשימת פרטים וכן רשימת פרטים מורחבת, המצויות בידו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית;" (3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: ד) גורם האחראי על מקום שמנהל רשימות פרטים כאמור בסעיף (א)(14) ישמור אותן באופן מאובטח, לא יעשה בהן כל שימוש, לא יעבירן לאחר למעט העברתן למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, וימחוק אותן בחלוף 20 ימים. ה) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף 8(א)(14) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה באותו סעיף". 7. בסעיף 12(א) לחוק העיקרי - אחרי פסקה (א)(9) יבוא: "(10) (א) חובת מפעיל של כלי תחבורה ציבורית, של הסעה מיוחדת כהגדרתה בהגדרת תחבורה יבשתית, או של כלי טייס או שייט ( בסעיף קטן זה – "כלי תחבורה ציבורית"), לגבי כלי תחבורה ציבורית שהנסיעה בו דורשת תיאום מראש או הזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או זיהוי, בין אם בעת הכניסה ובין אם במועד מוקדם יותר, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של הנוסעים בכלי התחבורה הציבורית, וזאת לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית (בסעיף זה – רשימת פרטים); ובכלי תחבורה ציבורית שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום או הרישום מראש או בעת כניסתם אליו פרטים מזהים, ובכלי תחבורה ציבורית שבו בידי המפעיל שלו יש מידע בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה הציבורית או זמן היציאה ממנו – חובת המפעיל לנהל גם רשימת פרטים כאמור ( בסעיף זה – רשימת פרטים מיוחדת); בפסקה זו - "נוסע" – נוסע, עובד או נותן שירות בכלי תחבורה ציבורית כאמור בסעיף זה. "פרטים מזהים" – שם מלא, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית; ב) חובת מפעיל כאמור בסעיף זה להעביר למשרד הבריאות רשימת פרטים וכן רשימת פרטים מורחבת, המצויות בידו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית; 3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) מפעיל שמנהל רשימות פרטים כאמור בסעיף קטן (א)(10) ישמור אותן באופן מאובטח, לא יעשה בהן כל שימוש, לא יעבירן לאחר למעט העברתן למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, וימחק אותן בחלוף 20 ימים. ד)אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף 12(א)(10) ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה באותו סעיף". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם תהיה הזדהות נוספת מעבר למה שיש בימים רגילים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> במקרה של תחבורה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> זה לא תמיד נמסר למפעיל, זה לפעמים נמצא אצל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אומרת שנתונים שקיימים בחברה או במשרד התחבורה יצטרכו להינתן למשרד הבריאות אם יצטרכו אותם. אנחנו לא מטילים חובה על הנוסע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא על הנוסע וגם לא על המפעיל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ברכבת יש הסדר ייחודי של הזמנת כרטיסים מראש. << אורח >> שי סומך: << אורח >> לגבי הרכבת יש הסדר ספציפי לפי תקנות מסילות הברזל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם מישהו עולה עם רב-קו אנונימי לאוטובוס, הוא צריך להירשם שוב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הסעיף הזה גם לא נותן הסמכה לעשות את הדבר הזה? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> למיטב הבנתי, ולפי מה שכתוב בסעיף עכשיו, אין פה הסמכה כזאת. התנאי הראשוני והבסיסי הוא שזה מקום שהכניסה אליו מותנית בהזמנה מראש, ברישום מראש או ברישום בעת הכניסה. לגבי אוטובוס אין תנאי כזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> האם הסעיף הזה מקנה לכם הסמכה לקבוע את הדרישה הזאת? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> לגבי כלי תחבורה ציבורית שהנסיעה בו דורשת תיאום מראש, הזמנה מראש או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או זיהוי. מאחר שהאוטובוס לא עומד בתנאי הזה, זה לא מסמיך לקבוע חובה למסור. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אבל זה מסמיך באוטובוס של טיול מאורגן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> החובה פה היא חובה לנהל, לשמור ולתת למשרד הבריאות, היא לא חובה להגיד: אתה לא עולה לספינה אם אתה לא נותן מספר טלפון. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> מהנוסח הזה הוסרה הטלת החובה למסור את המידע כשעומדים בתנאי שהקראתי קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חובה של מי? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> חובה של מי שנכנס לכלי התחבורה למסור את המידע רק כשמדובר במקום שאכן דורש רישום מראש, תיאום מראש או זיהוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך שזאת תהיה חובה על מי שנכנס. המפעיל יכול לא לעלות אדם שלא רוצה למסור לו את המידע. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> המודל שהוצע כאן הוא טיפה שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחייב את בעל העסק, לא מחייב את הבן אדם. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אם חלה חובה על בעל העסק ולא על האדם, אז בעל העסק נותר עם אחריות בלי סמכות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הוא לא ייתן את השירות אם לא מוסרים לו את המידע. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אנחנו לא רוצים לייצר מצב שאנחנו נותנים סמכות לבעל העסק ביחס לאזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זאת סמכות שהוא מפעיל אותה גם היום, בימים כתיקונם. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כרגע לפי החוק אין הסמכה לדרוש פרטים מזהים. אנחנו לא רוצים לתת סמכויות כאלו לאנשים פרטיים. יותר נכון בעינינו לקבוע חובה על האדם למסור את המידע הזה לבעל העסק, וחובה על בעל העסק למסור את המידע הזה לצורך חקירה אפידמיולוגית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה שאת אומרת מניח שההסמכה לדרוש את המידע היא מכוח הסעיף הזה. אנחנו חושבים שהסעיף הזה לא מסמיך מקום שלא מנהל את זה באופן טבעי להתחיל לבקש את המידע הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם רוצים לקבוע את ההסמכה, צריך לקבוע את זה במפורש. אני חושב שהנוסח הנוכחי לא מאפשר את זה. אני מבין שיש רצון להוסיף את החובה על המבקר למסור את מספר הטלפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה 10 דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:37 ונתחדשה בשעה 18:08.) << הפסקה >> << דובר >> גור בליי: << דובר >> סוכם שאפשר להטיל חובה על הנכנסים למסור מספר טלפון בעת כניסתם לעסקים שמעצם טבעם הכניסה אליהם דורשת תיאום מראש, הזמנה מראש וכו', וגם להטיל עליהם חובה בעת כניסתם לעסקים שמתקיימת בהם פעילות המתאפיינת בשהייה ממושכת ומשותפת עם ריבוי משתתפים, שזה מופעי בידור, מופעי ספורט, חתונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם מישהו לא מציית, אפשר לא לתת לו שירות. אני לא יכול לקנוס אותו, לאסור אותו. << אורח >> שי סומך: << אורח >> אפשר יהיה לקבוע את סוג העסק, לא רק את סוג האירוע? כי אנחנו רוצים להחיל את ההוראה על סוג מסוים של עסקים, כמו למשל על אולם אירועים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה עסק שמתקיימת בו פעילות המתאפיינת בשהייה ממושכת. בהקשר של תחבורה, בשונה מעסקים, אנחנו לא מרחיבים את טווח כלי התחבורה שעליהם אפשר להטיל חובה על המבקרים למסור מספר טלפון. זה יהיה רק בכלי תחבורה שממילא יש את התיאום מראש או ההזמנה מראש. אנחנו חוזרים לנושא של שמירת המידע שהקראנו קודם, לגבי כמה זמן שומרים את הצהרות הבריאות. בסעיף 48 לחוק העיקרי, בפסקה (3), בסופה יבוא "ואולם מידע כאמור בסעיף 12(א)(3) שהתקבל לפי סעיף 12(א)(8)(א) יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף 12, ובלבד שלא תעלה על x ימים". הבקשה בהקשר של תעופה, בניגוד להקשרים אחרים, שהצהרות הבריאות לא יימחקו אחרי 24 שעות אלא לאחר תקופה ארוכה יותר. << אורח >> רננה שחור: << אורח >> אנחנו מבקשים שההצהרות יישמרו ל-60 ימים. 24 שעות מגמר הטיסה לא מאפשר כמעט שימוש בהצהרות האלו לצורכי פיקוח ואכיפה. אני מבינה שהעניין של הצהרת בריאות בטיסה הוא דבר מאוד חשוב למשרד הבריאות. מאוד חשוב שבטיסות לא יהיו אנשים חולים. אנחנו לא רוצים שיבואו לישראל או יצאו מישראל אנשים חולים. השהייה בכלי טייס היא שהייה יחסית ממושכת, היא בסמיכות רבה, אין אפשרויות לעצור באמצע. כל המאפיינים האלה מחייבים שרק אנשים בריאים ישתתפו בטיסות. הצהרת הבריאות היא כרגע הכלי המרכזי להבטחת העניין הזה. עצם תקופת השמירה נדרשת כדי לאפשר לוודא הפרות חוזרות של חברת התעופה. החובה בתקנות שאושרו ביום חמישי למלא הצהרת בריאות - על הנוסע בטיסה בינלאומית, ועל חברת התעופה בעת עלייתו לכלי הטייס. אם נמצא שלא הוצגה הצהרת בריאות, שזה דבר שלא מסובך לברר אותו, ונרצה לברר הפרות עבר של אותה חברת תעופה, לראות אם זה מקרה בודד או זה קרה פעמים נוספות, אנחנו צריכים טיפה זמן אחורנית. אנחנו סברנו שאם לחברה לא היו במשך חודשיים כאלו הפרות, זה אומר שיש לה שיטה טובה לבדוק את העניין הזה, היא על זה. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הבקשה המקורית הייתה לקבוע את התקופה בתקנות, מאחר ולא היה ברור עד הסוף מודל הפיקוח שלצורכו נשמר המידע. כרגע אנחנו מקבלים כבר את הנתון, לכן אין צורך לקבוע את התקופה בתקנות, אפשר לקבוע אותה בחוק עצמו, רק אנחנו מבקשים חריג שלפיו חובת המחיקה לא תחול על מידע כאמור העשוי לשמש בהליך פלילי או מינהלי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה הפער המאוד גדול הזה בין 24 שעות ל-60 ימים? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הצהרת הבריאות נאספת על ידי כל עסק. הצהרות הבריאות בנוגע לתעופה אזרחית מדווחות למשרד הבריאות וגם נשמרות על ידו. אנחנו מאוד חששנו מגופים שונים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גופי תעופה יודעים לשמור. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> בהקשר הספציפי של התעופה החשש היה נראה לנו הרבה יותר מצומצם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסעיף 12 כתוב שמידע שהתקבל לפי פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף זה. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> זה מידע אחר, לתכליות אחרות. שם נקבעו תקופות אחרות בתקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ארוכות יותר? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> ארוכות יותר מ-24 שעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האם אפשר גם פה לתחום את התקופה? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> אני מציע לקבוע 60 ימים. אנחנו מוותרים על הבקשה שלנו להסמכה בתקנות. אנחנו מבקשים לומר: ואולם מידע כאמור בסעיף 12(א)(3) שהתקבל לפי סעיף 12(א)(8)(א) יימחק לאחר תקופה של 60 יום; חובת המחיקה לא תחול על מידע כאמור העשוי לשמש בהליך פלילי או מינהלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רק תעופה אזרחית, נכון? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> רק תעופה אזרחית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה זה "העשוי לשמש"? זו הצהרת בריאות שיש מתוכה מידע - -? << אורח >> רננה שחור: << אורח >> נוסע חייב להגיש הצהרת בריאות כדי לעלות לטיסה, ומפעיל אווירי חייב לבדוק שיש לנוסע הצהרת בריאות כשהוא עולה למטוס. אנחנו נבקש מחברת התעופה את רשימת הנוסעים על הטיסה, שזה מסמך שהיא שומרת בלאו הכי בכלי הטיס עצמו, ונשאל את משרד הבריאות כמה הצהרות בריאות התקבלו. אם אין פער במספרים - אין בעיה. אם יש פער במספרים, צריך יהיה לבדוק, ואז גם ניתן יהיה להטיל קנסות מינהליים. הקנס על החברה הוא 2,500 שקל לכל נוסע שהועלה ללא הצהרת בריאות. על קנס מינהלי אפשר לערער ולבקש להישפט, שזו תקופה של 30 יום ועוד 30 יום. הראיות, שזה הצהרות הבריאות ורשימת הנוסעים, צריכות להישמר כדי שאם יהיה הליך פלילי אפשר יהיה לנהל אותו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש פה עוד מקום שגם בו מדובר על איזו שהיא תקופת מחיקה לא מוגדרת. האם גם פה אפשר לתחום את התקופה ל-60 יום? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> יש הבחנה בתקנות בין זרים לישראלים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מדבר על פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> יש שם שתי תכליות שונות. ההנחה לגבי זרים שנכנסים לישראל הייתה שאין אמצעי קשר בידי רשויות המדינה כדי ליצור איתם קשר לצורך חקירה אפידמיולוגית, לכן צריך לשמור את המידע הזה לתקופה יותר ארוכה. התקופה שנקבעה בתקנות היא חצי שנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למה כל כך הרבה זמן? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> זו לא התקופה שהוא היה במטוס, זו לא חקירה אפידמיולוגית על הטיסה. אנחנו לא יודעים כמה זמן תייר מסתובב בישראל. הוא יכול להיות פה שבוע, הוא יכול להיות פה שנה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא על הטיסה, זה על תקופת שהייתו בישראל. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> כן. החלופה השנייה הייתה לקבוע 14 יום לאחר שהוא עזב את הארץ, אבל בשביל זה היינו צריכים שמשרד הבריאות יתחיל לנהל את רשימת הנכנסים והיוצאים מישראל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> "חובת המחיקה לא תחול על מידע שעשוי לשמש להליך פלילי" אומר שכל ההצהרות לא יימחקו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. זה נכון לגבי אירועים שנמצאו בהם הפרות והוטל קנס מינהלי. ברגע שהוטל קנס מינהלי צריך לשמור את זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה אומר שאתה שומר מידע פרטי על אדם בגלל שחברת התעופה עשתה הפרה ספציפית בעניינו. << אורח >> רננה שחור: << אורח >> זה נכון בחלק מהמקרים. היה גם נוסע שלא הגיש הצהרת בריאות והמידע בעניינו לא נשמר. אני מניחה את דעת הוועדה בזה שאני אומרת שהצהרת הבריאות היא לא התיק הרפואי האישי שלי, אלא רק שב-14 הימים האחרונים לא היו לי תסמינים. זו לא ההצהרה הכי חושפנית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אנחנו נכניס את ה-60 ימים עם ההחרגה הזאת. הייתה איזו שהיא בקשה של בט"פ לגבי הרשות להגנת עדים. << אורח >> אילה ויינשטיין: << אורח >> בסעיף 44(ג) הוחרגה פעילות של כמה וכמה גופים שהאופי של הפעילות שלהם הוא מבצעי. נעשתה טעות בזה שהרשות להגנת עדים לא נכללה, לכן אנחנו מבקשים להוסיף את הרשות להגנת עדים לסעיף הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסעיפים 8 ו-12 מדובר על מסירת מידע מהעסקים למשרד הבריאות. כמו שאדוני בוודאי יודע, משרד הבריאות מבקש להסתייע בעובדי הרשויות המקומיות לצורך ביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאמץ לצמצם את החקירות לעד 48 שעות. יש הכשרות שעכשיו עוברים העובדים של הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הם צריכים לעשות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חקירות אפידמיולוגית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי שזה עבר לצבא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הדבר נעשה גם באמצעות הרשויות המקומיות. אנחנו מבקשים שהמפעילים שמנהלים רישום ימסרו אותו למשרד הבריאות או למי שהוסמך לכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החקירות האפידמיולוגיות שאתם עושים אתם צריכים להעביר למשרד הבריאות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בוודאי. הנתונים שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות הם נתונים שאנחנו מקבלים באיחור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שיהיה בסוף מישהו שיחליט. הרי אתם לא יכולים להחליט במקומם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו רק צריכים את הפרטים של האנשים שמגיעים לעסק כדי להתקשר אליהם ולבצע את החקירות. אנחנו צריכים את המידע כדי לבצע את החקירות כמה שיותר מהר. הנקודה היא לא ההחלטה. כבר התחלנו בפעילות משותפת עם משרד הבריאות. אנחנו רואים עיכובים בקבלת המידע. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> ההצעה לא אושרה על ידי הממשלה ולא הוגשה לכנסת, אבל אפשר להגיד שאנחנו בעבודת מטה מאוד מתקדמת לגיבוש הצעת חוק נפרדת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא ידענו שיש הצעת חוק בעניין. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> תיקון לפקודת בריאות העם, שבין השאר יסדיר את הסמכות של משרד הבריאות לדרוש מידע לצורך חקירות אפידמיולוגיות ולצורך כך גם להסתייע בגורמים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כגון צבא. כרגע הצבא לא יכול לסייע לכם? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> את זה אנחנו לא אומרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על סמך מה הצבא היום עוזר לכם? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> יש סמכות כללית מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם. חשבנו שנכון להסדיר את הנושא הזה בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסמכות הכללית הזאת גם הם נמצאים? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הסמכות היא של מי שמוסמך. משרד הבריאות לא הציג צורך להסמיך כאן את הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות, אם יסייעו או אם הן מסייעות למשרד הבריאות, פועלות לפי הסמכות של משרד הבריאות כמסייעות, לא כבעלות סמכות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ביקשתם מאיתנו להצטרף למאמץ. אנחנו לא ביקשנו את זה לעצמנו. אנחנו כבר היום מקבלים ממשרד הבריאות מידע על חולים, על חייבים בבידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מקבלת את זה פר חולה, לא פר חנות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מתבקשים לסייע בביצוע חקירה אפידמיולוגית, כאשר חלק מהשלבים של חקירה אפידמיולוגית זה לבדוק את המסלול של האנשים, לראות מי עוד יכולים היו להידבק. << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> יש פה שני דברי חקיקה שמקודמים כמעט במקביל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אומרת החקיקה ההיא? << אורח >> עמית עמיר: << אורח >> הכיוון של עבודת המטה היא לאפשר תחת איזה שהם כללים והבנייה מסודרת. זה סעיף שהמטרה שלו היא להורות על שמירה של מידע לצורך חקירה אפידמיולוגית. כיום חקירה אפידמיולוגית מבוצעת לפי הסמכות שקיימת בפקודת בריאות העם, אבל יש כוונה להציע איזה שהוא תיקון לפקודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, אל תעזרו אם לא יהיה לכם מידע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדבר האחרון זו הבקשה של היושב-ראש לגבי הנושא של איסור שהייה של לקוח בעסקים סגורים, ועל כך שאם הוחלט על איסור שהייה, זה יהיה רק אחרי שתינתן התראה ללקוח. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> האם הוועדה תהיה מוכנה לשקול שאת הדבר הזה נעגן בתקנות, לא ברמת החוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעדיף שלא. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בסעיף 7 יש לנו הגבלה על שהייה במרחב הציבורי. אם אנחנו כותבים משהו לגבי סעיף 8, אז יש שאלה לגבי סעיף 7. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סעיף 7 מדבר על מקום פתוח לציבור. כמו שיש התראה בסעיף 7, כך צריכה להיות התראה בסעיף 8 לאנשים, לא לבעל העסק. אני מבקש לנסח את זה ברוח הדברים האלה. יש הבדל בין בעל עסק שעושה את זה ממניעים כספיים, לבין לקוח שהגיע במקרה או לא במקרה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הבעיה בהתראה היא לא עם אלה שנשארים באותו רגע, אלא עם אלה שחוזרים לאותו עסק יום למחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תאמיני לי שאנשים שהוציאו אותם החוצה ממקום לא יבואו כל כך מהר לאותו מקום. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לגבי חלק מהאנשים אתה צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיו גם אנשים שלמרות שהם קיבלו קנס הם יבואו עוד פעם לאותו מקום ויקבלו עוד פעם קנס. כמו שיש בעלי עסקים עשירים, כך יש גם לקוחות עשירים במקומות מסוימים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אפשר לכתוב בפורמט של איסור התקהלות: ובכלל זה סירוב להוראה על איסור שהייה בהם. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אנחנו בוחנים את האפשרויות השונות. אם כבוד היו"ר יסכים שנעבוד על זה בהמשך הערב, נמשיך לעבוד על זה וננסה לתת תשובה בלילה או מחר בבוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להיות בנוסח. הנוסח צריך לצאת היום לחברי הוועדה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ננסה לעבוד לפי הלו"ז של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שבשעה-שעתיים או שלוש הקרובות יצא נוסח לחברי הוועדה, לא יותר מאוחר. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:42. << סיום >>